‫‪1‬‬

‫המערכת האנדוקרינית‬
‫למבחן –חשוב לדעת כל הורמון מה איבר המטרה שלו‬
‫הורמון הוא חומר חלבוני או שומני המופרש לזרם הדם על ידי בלוטות הפרשה ומשפיע על איבר‬
‫מטרה מסויים‪ .‬המערכת האנדוקרינית היא מערכת של בלוטות הפרשה פנימיות המפרישות‬
‫הורמונים לזרם הדם‪ .‬ההורמון זורם בזרם הדם מגיע לאיבר המטרה המיועד לו ונקשר אליו‪.‬‬
‫בעקבות היקשרות ההורמון אל איבר המטרה שלו מתרחש שינוי באותו איבר מטרה ההורמונים‬
‫השונים (המשפיעים על איברי מטרה שונים) סובבים בזרם הדם ומגיעים לכלל רקמות הגוף‪ ,‬אך‬
‫נקשרים רק לאיבר המטרה הספציפי לכל הורמון‪.‬‬

‫המוח שולט בהפרשות רוב בלוטות ההפרשה ועל ידי כך מווסת פעילות האיברים הפנימיים בגוף‪.‬‬
‫זוהי דרך נוספת של המוח‪ ,‬בנוסף למערכת העצבים האוטונומית‪ ,‬לשלוט באיברים הפנימיים של‬
‫הגוף‪.‬‬

‫•מערכת של בלוטות הפרשה פנימיות המפרישות הורמונים‪.‬‬

‫•הורמון – חומר חלבוני או שומני המופרש לזרם הדם על ידי‬
‫בלוטות הפרשה פנימיות המפרישות הורמונים‪.‬‬

‫הורמון חלבוני‪ -‬נקשר לקרום (ממברנה) התאים באיבר המטרה וע"י‬

‫כך גורם לשינויים בתפקוד התאים‪.‬‬
‫(אינו נכנס אל תוך התא מבצע שינויים מחוץ לתא)‬

‫הורמון שומני‪( -‬הורמונים סטרואידים)נכנס לתוך התאים באיבר‬

‫המטרה‪ ,‬נכנס לגרעין וגורם לשינויים בתפקוד התאים‪(.‬יכול ומסוגל‬
‫לחצות את הממברנה שעליה יש פוספוליפידים ביתר קלות בהיותו חומר שומני)‪.‬‬

‫הבלוטות האנדוקריניות‬
‫•תת רמה ‪ -‬היפותלמוס – נמצא בתוך המוח עצמו‬
‫•בלוטת יותרת המוח ‪ - Hypophysis -‬נמצאת במח עצמו‬
‫•בלולטת האצטרובל – אחראית להפריש הורמון מלטונין – אחרי על תפקוד שינה וערות‬
‫(כשיש שיבוש בהפרשה – נגרמת מחלה בשם יעפת)‬
‫•בלוטת התריס (מגן) ‪ – Thyroid‬נמצאת בצוואר‬
‫•יותרת התריס – ‪ 4‬בלוטות קטנות הנמצאות על בלוטת התריס עצמה מאחורה‬
‫•בלוטת התימוס – (לא נלמד)‬
‫•בלוטת הטוחה (יותרת הכליה) ‪ – Adrenal‬נמצאת מעל הכליות‬
‫•בלוטת הלבלב ‪ -Pancreas‬נמצא בחלק האחורי של חלל הבטן מאחורי הקיבה‬
‫•שחלה ‪ -‬בגוף האישה (ידובר בשיעור על מערכת המין)‬
‫•אשך ‪ -‬בגוף הגבר ‪( -‬ידובר בשיעור על מערכת המין)‬
‫היפותלמוס‬
 ‫‪2‬‬

‫ההיפותלמוס מפריש "הורמונים מעודדים" (‪ )releasing factors‬המווסתים את הפרשת‬

‫הורמונים גם מעודדים מבלוטת ההיפופיזה‪( .‬כאמור ההשפעה שלו ישירה על בלוטת ההיפופיזה‬
‫ואותה הוא מעודד להפריש הורמונים בעלי תפקידים שונים)‬

‫•ההיפותלמוס הינו מבנה קטן בבסיס המח‬

‫•אחראי על תפקודים בסיסים‬
‫• מספר פעילויות‪:‬‬

‫–צריכת נוזלים‬
‫–חום הגוף‬
‫–ויסות קצב הלב ולחץ דם‬
‫–שינה‬
‫–התפתחות מינית‬
‫–הפעלת רגשות מסויימים‬

‫התפקידים של ההיפותלמוס במערכת האנדוקרינית‬

‫•הוא מנצח על הורמוני הגוף ע"י שחרור "הורמונים מעודדים"‪releasing factors(.‬‬

‫•מפעיל‪,‬מתאם ומבקר את פעילות המערכת האוטונומית והמערכת האנדוקרינית‪.‬‬
‫•ההורמונים מעודדים הפרשת הורמונים מבלוטת ההיפופיזה‪.‬‬

‫בלוטת יותרת המח‪ -Hypophysis -‬למבחן‬

‫•מחולקת לשתי אונות‪:‬‬

‫•אונה קידמית‪ -‬אדנו‪ -‬היפופיזה‬

‫•אונה אחורית‪ -‬נוירו‪ -‬היפופיזה‬

‫קידמית‪ -‬אדנו‪ -‬היפופיזה‬

‫•ההורמונים המשחררים של ההיפותלמוס משפיעים רק על האדנו‪-‬היפופיזה וגורמים לה‬
‫להפריש שישה הורמונים‪.‬‬
‫•הורמוני ההיפותלמוס מגיעים אל האדנו היפופיזה דרך מערכת כלי דם המקשרת‬
‫ביניהם‪.‬‬

‫‪ 5‬הורמונים מופרשים מההיפותלמוס ישירות אל ההיפופיזה‬

 ‫‪3‬‬

‫השפעה של ההיפותלמוס רק על האונה הקדמית –‬

‫לא צריך לדעת למבחן את שמות ההורמונים שמופרשים מההיפותלמוס‪ ,‬כמו כן כל‬
‫הפתולוגיות שדוברו אינן למבחן‬

‫היפותלמוס‬
‫תרשים זרימת ההשפעה של ההיפותלמוס על ההיפופיזה ואיברי מטרה‬

‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫הורמון ‪PIH‬‬ ‫הורמון‪ -‬גדילה‬ ‫הורמון‬ ‫הורמון – ‪CRH‬‬ ‫הורמון‪TRH -‬‬
‫‪Prolactin Inhibitory‬‬ ‫‪GHRH‬‬ ‫‪GRNH‬‬ ‫‪Corticotropin‬‬ ‫‪Riliasing‬משחרר‬
‫‪Factor‬‬ ‫משחרר‬ ‫‪Gonadotropin‬‬ ‫‪Releasing‬‬ ‫(ראו *)‬
‫הורמון מדכא בניגוד לשאר‬ ‫‪Releasing‬‬
‫(ראו *)‬ ‫משחרר‬

‫היפופיזה‬ ‫היפופיזה‬ ‫היפופיזה‬ ‫היפופיזה‬ ‫היפופיזה‬

‫הפרשה של פרולקטין‬ ‫‪GH Growth‬‬ ‫הורמונים –‪L.H‬‬ ‫הורמון ‪ACTH‬‬ ‫הורמון ‪TSH‬‬
‫(מדוכאת על ידי הורמון ‪PIH‬‬ ‫הורמון גדילה‬ ‫ו‪F.S.H -‬‬ ‫‪Adreno‬‬ ‫‪Stimulating‬‬
‫מבלבד בתקופה שבה האם‬ ‫משפיע ישירות‬ ‫הורמונים‬ ‫‪Cortico Tropic‬‬ ‫מעודד את‬
‫מניקה)‬ ‫על איבר מטרה‬ ‫מעודדים‬ ‫מעודד‪-‬מווסת‬
‫אינו הורמון‬ ‫המווסתים את‬ ‫הפרשת הורמון‬
‫מעודד‬ ‫הפרשת הורמוני‬
‫(ראו *)‬ ‫המין באישה‬
‫ובגבר‬

‫איבר מטרה‬ ‫כמעט כל תאי‬ ‫אשך ושחלה‬ ‫מבלוטת קליפה‬ ‫בלוטת התריס‬
‫שד של אישה‬ ‫הגוף‬ ‫‪Gonadotropin‬‬ ‫יותרת הכליה‬ ‫להפריש הורמון‬
 ‫‪4‬‬

‫יצירת חלב בשד‬ ‫גדילה של עצמות‬ ‫מפרישים טוסטרון‬ ‫קורטיזול הורמון‬ ‫שנמצא בבלוטה‬
‫ואסטרוגן‬ ‫של האדרלן‪-‬‬ ‫הורמון תירוקסין‬
‫•מהתלמוס מופרשים ‪ 5‬הורמונים ‪ 4‬מעודדים ‪ 1‬מדכא‪.‬‬
‫•מהיפופיזה מופרשים ‪ 6‬הורמונים – ‪ 2‬הורמוני המין של הגבר‬
‫והאישה ‪ -‬אחראי לעידוד שלהם כאמור‪GRNH - :‬‬

‫*הורמון הגדילה – הורמות הגדילה חיוני לצמיחת העצמות בילד‪,‬‬

‫(מעודד את הפעילות של האוסטאובלסטים) אם נוצר חוסר בהורמון ‪-‬‬
‫גדילה בתקופת הצמיחה תיגרם קומה נמוכה‪ .‬כיום ניתן לייצר את‬
‫ההורמון בצורה סינתטית ולתת אותו כתרופה לילדים עם חוסר‬
‫בהורמון‪.‬‬
‫עודף בהורמון ‪ -‬גדילה בתקופת הצמיחה יגרום לענקות (‬
‫‪ )Gigantism‬העודף נגרם מגידול בהיפופיזה המפריש הורמון גדילה‪.‬‬
‫מחלה זו נדירה ביותר וגורמת למוות בגיל צעיר יחסית בגלל בעיות‬
‫בתפקוד הלב‪.‬‬

‫עודף בהורמון גדילה‪ )Acromegaly(-‬לאחר תקופת הצמיחה – (עקב‬

‫גידול) גורם למחלה נקראת (‪( – )Acromegaly‬אקרומגלי) ‪ -‬במחלה‬
‫זו מתרחש שינוי בתווי הפנים הכולל גדילת הלסת התחתונה‪ ,‬גדילת‬
‫האף וגדילת המצח‪ .‬כמו כן כפות הידיים והרגליים גדלות‪ .‬בעיות‬
‫נוספות נגרמות מפגיעה בתפקוד האיברים הפנימים‪ ,‬פגיעה בפרקים‪,‬‬
‫פגיעה בעצבים ועוד‪...‬‬
‫הורמון הגדילה – ‪ Growth Hormone‬מופרש בעיקר בשעות‬
‫הלילה ולכן יש חשיבות להרגלי שינה אצל ילדים ומתבגרים‪.‬‬
‫תפקידים אחרים וקטנים של הורמון הגדילה שמופרש בצורה‬
‫נורמאלית לאחר תקופת הצמיחה‪.1 -:‬הגברת מסת שריר ‪ .2‬פירוק שומנים ‪ .3‬מגביר סינטזה של‬
‫חלבונים ‪ .4‬מקטין כניסת גלוקוז לכבד‪( – .‬הורמון שנחשב לקונטרה לאינסולין בצורה חלשה)‪.‬‬
‫ספורטאים – מפוקפקים נוהגים לקחת הורמון גדילה כדי לנפח את השרירים דבר העלול להיות‬
‫מסוכן לגוף‪.‬‬

‫* הורמון ‪ - PIH -‬הורמון המופרש מההיפותלמוס על מנת לעקב ולדכא (מינוס) ‪ -‬הפרשה של‬
‫הפרולקטין – הורמון החיוני לייצור חלב באישה מניקה‪ (.‬במרבית מהזמן באופן נורמאלי קיים‬
‫עקוב של הפרולקטין)‪.‬‬
‫פגיעה בהיפותלמוס גורמת להגברת הפרשת ההורמון עקב חוסר בהפרשת "ההורמון המדכא" ‪PIH‬‬
‫הפרשה עודפת של פרולקטין ‪ -‬היא ההפרעה האנדוקרינית השכיחה ביותר בהיפופיזה‪ .‬המצב נגרם‬
‫מסיבות שונות (בעיקר מגידול מפריש פרולקטין בהיפופיזה) וגורם באישה להפרשה לבנבנה‬
‫מהפטמה ולהפרעות במחזור‪ .‬בגבר – הוא גורם להפרעות בזקפה‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫ההשפעה שנגרמת על ההורמונים במידה ויש פגיעה בהיפותלמוס היא חסר בהורמונים שמשפיעים‬
‫על איברי המטרה להבדיל ‪ -‬מההורמון המדכא שפגיעה בהיפותלמוס גורמת להפרשת יתר על‬
‫המידה ומפעילה את הפרשת הפרולקטין‪.‬‬

‫האונה אחורית‪ -‬נוירוהיפופיזה‬

‫האונה האחורית אינה מייצרת הורמונים אלה משחררת הורמונים מההיפותלמוס שהם ‪-‬‬
‫•אוקסיטוצין ‪-‬רחם ובלוטות השד‬
‫•‪ – ADH‬כליות‬

‫מבנה של האונה האחורית – מתוך ההיפותלמוס נוצר כיס שתפקידו להכיל ולאחסן את ההורמונים‬
‫המוזכרים‪ .‬הם נקראים גם‪" :‬הפרשות של ההיפופיזה" – אך למעשה מופרשות מההיפותלמוס‬
‫עצמו‪.‬‬

‫הורמון אוקסיטוצין – בעל שתי תפקידים‪:‬‬

‫•אחראי על כיווץ הרחם בזמן הלידה‪ ,‬ומזרז לידה‪.‬‬
‫•בעל תפקיד משלים לפרולקטין ואחראי לזרימת חלב מהשדיים לאחר הלידה‪.‬‬

‫פיטוציטין ‪ -‬הינו הורמון סינטטי הדומה בפעילותו להורמון האוקסיטוצין והניתן כחומר זירוז בשעת‬
‫לידה‪.‬‬

‫הורמון ה‪ – ADH -‬אנטי דיורטיק הורמון (מונע השתנה)‬

‫תפקידו ‪ -‬פועל לשימור ולויסות מים והמלחים בגוף אשר מופרשים דרך הכליה‪.‬‬
‫דוגמה – במקרה שהאדם אינו מקפיד על שתייה מספקת (כידוע הגוף מורכב מ‪ 65%-‬מים)‬
‫דואג מנגנון זה לשמר את כמות הנוזלים החיוניים שקיימים בגוף ומונע את ניקוזם לדרכי השתן‬
‫(מונע השתנה)‪.‬‬
‫פתלוגיה – ‪Diabetes Insipidus -‬השתנה מרובה – במחלה זו רמות ההורמון בדם נמוכות או‬
‫שאין כלל הורמון ה‪ ADH -‬בדם‪ -‬הכליות מפרישות כמויות עצומות של מים יש יציאה ללא בקרה‬
‫של ‪ 20‬ליטר ביום של נוזלים דרך השתן – על מנת להחזיר את המים שהופרושו‪ ,‬החולים שותים‬
‫כמויות עצומות של מים עד ‪ 20‬ליטר ביום‪.‬‬

‫*בלוטת המגן למבחן‬

‫•בלוטה קטנה רוחבה כ‪ 5 -‬ס"מ‪ ,‬ממוקמת בקדמת הצוואר שוכנת מתחת לעור‪ ,‬התת‬
‫גרוני‪.‬‬
‫•מורכבת משתי אונות ‪ ,‬משני צידי הקנה‪ ,‬שמחוברות ביניהן ע"י "גשר" שנקרא‬
‫‪. isthmus‬‬
‫•בהסתכלות על הצוואר‪ ,‬לא ניתן לראות את הבלוטה‪ ,‬אלא אם כן היא מוגדלת ‪.‬‬
‫•נפיחות בבלוטה נקראת גויטר‪ ,‬או זפק‪.‬‬
 ‫‪6‬‬

‫בתירואיד יש שני סוגי תאים‪:‬‬

‫‪ .2‬תאי ‪C‬‬ ‫‪ .1‬תאי הזקיק‬

‫‪.1‬תאי זקיק – מושפעים מהורמון ה‪ TSH -‬ישירות‪ .‬תאי הזקיק מייצרים‬

‫הורמון בשם תירוקסין המכיל יוד וגורם לזירוז חילוף החומרים בכל‬
‫ירידה בכמות הורמון התירוקסין (תירואיד ‪T3-‬‬ ‫תאי הגוף‪.‬‬
‫‪ )ׁ-T4‬בדם גורמת לעליה בהפרשת ההורמונים המעודדים – ועלייה‬
‫בכמות גורמת לירידה בהפרשת ההורמונים המעודדים‪ .‬להורמון זה‬
‫חשיבות רבה להתפתחות המוח והעצמות בתינוקות‪.‬‬

‫‪ – Cretinism‬מצב הנוצר שיש חסר מולד בהורמון התירוקסין וגורם לפיגור שכלי‬
‫ולעיוותים בהתפתחות השלד אצל תינוקות‪ .‬ניתן למנוע את המחלה אם מזהים את החסר‬
‫בהורמון לאחר הלידה ונותנים הורמון תירוקסין כתרופה‪ ,‬לכן לכל יילוד נמדדת רמת‬
‫הורמון התירוקסין בדם‪.‬‬
‫באדם בוגר ‪ -‬הורמון התירוקסין (תירואיד) קובע את "קצב פעילות" הגוף (בדומה‬
‫לבורג טורים של מנוע) ברמת התאים‪ ,‬ההורמון מגביר את צריכת החמצן ואת ייצור‬
‫החלבון‪.‬‬
‫היפר‪-‬תירואידיזם – הוא מצב שבו רמות ההורמון בדם הן מעל לרמות הנורמליות‪.‬‬
‫במצב זה יופיעו תופעות קליניות רבות הכוללות‪ -‬עצבנות‪ ,‬חום גבוה וחוסר סבילות‬
‫לחום‪ ,‬שלשול‪ ,‬דופק מהיר‪ ,‬עור חם ומזיע‪ ,‬רעד‪ ,‬עייפות והפרעות בשינה‪ ,‬תיאבון מוגבר‬
‫וירידה במשקל התמונה הכוללת המתקבלת היא של אדם ב"היפר"‪.‬‬

‫מחלת ה‪ – Graves -‬היא הסיבה השכיחה ביותר להיפר‪-‬תירואידיזם‪ .‬במחלה זו‪,‬‬

‫המופיעה בעיקר בנשים‪ -,‬מערכת החיסון מייצרת נוגדנים הנקשרים לבלוטת התירואיד‬
‫וגורמים לייצור כמויות גדולות של הורמון התירוקסין בלוטת התירואיד גדלה מצב זה‬
‫נקרא‪-:‬‬

‫גוייטר או זפק‪ .‬ניתן להבחין במחלה בקדמת הצוואר בנוסף לתופעות הנגרמות מעליית‬
‫רמת ההורמון בדם‪ ,‬לחולים עיניים בולטות ואדומות‪ .‬ניתן לטפל במחלה על ידי תרופות‬
‫המדכאות את ייצור ההורמון‪ ,‬יוד רדיואקטיבי שהורס את הבלוטה וניתוח לכריתת‬
‫הבלוטה‪ .‬סיבוך של שני הטיפולים האחרונים הוא מצב של חסר בהורמון‪.‬‬

‫היפו‪-‬תירואידיזם‪ -‬מצב שבו רמות ההורמון בדם הן מתחת לרמות התקינות‪ .‬התופעות‬
‫הקליניות המופיעות כוללות‪ :‬דיכאות וירידה ביכולת המנטלית‪ ,‬חולשה‪ ,‬דופק איטי‪,‬‬
‫עצירות חום נמוך וחוסר סבילות לקור‪ ,‬עור יבש ועבה‪ ,‬שיער דק ושביר‪ ,‬קול צרוד‬
‫ונפיחות בעפעפיים‪ .‬התמונה הכוללת המתקבלת היא של אדם ב"היפו"‪ .‬מחסור חמור‬
 ‫‪7‬‬

‫בהורמון תירואיד גורם בסופו של דבר לאובדן הכרה ולמוות‪ .‬הסיבות הנפוצות ביותר‬
‫להיפו‪-‬תירואידיזם – הן טיפול בהיפרתירואידיזם על ידי יוד רדיואקטיבי או ניתוח‬
‫ומחלה אוטואימונית הנקראת מחלת ‪Hashimoto‬‬

‫‪ . 2‬תאי ‪ – C‬אינם מושפעים מההיפופיזה‬

‫תאי ‪ C‬מודדים את רמת הסידן בדם‪ ,‬וכשרמת הסידן בדם עולה התאים מפרישים הורמון בשם‬
‫קלציטונין‪,‬‬
‫קלציטונין ‪ -‬גורם לאוסטאובלסטים לבנות יותר עצם (מכניס את הסידן למאגרים) ובעקבות כך‬
‫יורדת רמת הסידן בדם‪.‬‬

‫בלוטת יותרת התריס‪ -‬חשוב למבחן ‪( -‬אינה מושפעת מהפרשות ההיפופיזה)‬

‫•ארבע בלוטות בגודל אפון‪ ,‬הממוקמות מאחורי בלוטת התריס‪.‬‬

‫•הן אינן מושפעות מההיפופיזה‪.‬‬
‫•הן מפרישות הורמון בשם ‪,)parathormone )PTH‬‬
‫בתגובה לירידה ברמת הסידן בדם‪.‬‬

‫הורמון ה‪ ,PTH-‬מעלה את רמת הסידן בדם ע"י‪:‬‬

‫‪ .1‬משפיע על אוסטאוקלסטים לפרק יותר עצם‪( .‬עליית סידן בדם)‬

‫‪ .2‬גורם בכליה לספיגה של סידן מתוך השתן חזרה לדם‪( .‬מיחזור)‬
‫‪ .3‬גורם בכליה ליצירת ויטמין ‪ ,D‬הגורם לספיגת סידן מהמזון במערכת העיכול‪.‬‬

‫•איברי המטרה עליהם הוא משפיע הם עצם וכליה‬

‫•גידול באיזור הבלוטות או היפרפלזיה של הבלטות ריבוי תאים גורמים לבלוטת להפריש‬
‫עודף הורמון ‪ PTH‬הגורם למחלת אוסטיאופורוזיס‪.‬‬
‫•היפרקלצניה – עודף הורמון ‪ PTH‬גורם לעודף סידן בדם‪.‬‬

‫מנגנון ועיקרון המשוב ‪-‬למבחן‬

‫•משוב חיובי‪ :‬הימצאות של תירוקסין ברמה נמוכה בזרם‬

‫הדם ישפיע על היפוטלמוס להפריש ‪ TRH‬המעורר את‬
‫ההיפופיזה להפריש ‪ TSH‬המגרה את בלוטת המגן‬
‫להפריש תירוקסין‪.‬‬
‫מסומן בפלוס ‪ +‬מעודד הפרשה‬
 ‫‪8‬‬

‫•משוב שלילי‪ :‬הימצאות של תירוקסין ברמה גבוהה בזרם הדם ישפיע על ההיפוטלמוס‬
‫ועל ההיפופיזה ויעצור את ההפרשה‪ .‬מסומן במינוס – מדכא הפרשה‬

‫איזון הורמונלי ‪ -‬יש נו מצב שמנגנון המשוב אינו תקין בגוף האדם והתוצאה היא חוסר איזון‬
‫הורמונלי חסר בהורמונים או יתר בהורמונים‪.‬‬

‫לבלב‬

‫לבלב הוא בלוטה אקסוקרינית אנדוקרינית‬

‫•בלוטה אקסוקרינית שמפרישה (בלוטה המפרישה את‬

‫תוצרתה לתוך צינור העיכול‪ ,‬לעור או לריריות) מיצי עיכול‬
‫לתריסריון‬
‫•בלוטה אנדוקרינית המפרישה הורמונים לזרם הדם‪.‬‬
‫•התאים האנדוקרינים נמצאים בתוך מבנים בשם איי לנגרהנס‪.‬‬
‫•איי לנגרהנס בלבלב בעלי שני סוגי תאים המפרישים שני סוגי הורמונים חלבוניים‪:‬‬
‫•תא אלפא ‪ -‬המיצרים גלוקגון בעלי השפעה אנזימתית בכבד‪.‬‬
‫•תא ביתא ‪ -‬המייצרים אינסולין בעלי השפעה על הסוכר בתא‬

‫אינסולין‬
‫•האינסולין – מופרש בתגובה לעליה ברמת הגלוקוז בדם (חד סוכר המשמש כחומר דלק‬
‫עיקרי בגוף) המתרחשת אחרי ארוחה‪,‬האינסולין מכניס את הגלוקוז אל תוך תאים‪,‬‬
‫ובעקבות כך גורם לירידה ברמת הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫•האינסולין גורם לעודף חומרי המזון להיאגר בשלוש צורות עיקריות‪:‬‬

‫‪.1‬הגלוקוז (חד סוכר) הופך למאגר לגליקוגן (רב סוכר)‬

‫בכבד‬
‫‪.2‬הגלוקוז הופך לשומן ונאגר ברקמת השומן‬
‫‪.3‬האינסולין הופך את חומצות האמיניות לחלבון‪ ,‬בעיקר‬
‫ברקמת שריר‪.‬‬

‫באופן כללי ניתן לומר שהאינסולין הוא סימן של השובע בגוף‪ .‬שובע הוא מצב שבו רמת הסוכר‬
‫וחומרי מזון אחרים בדם עולה בעקבות הארוחה‪ .‬במצב שובע הגוף אוגר חומרי מזון שישמשו אותו‬
‫אם יווצר מצב של רעב‪.‬‬
‫במצב של רעב רקמות הגוף מתקיימות מהמאגרים שהאינסולין יוצר‪ .‬תחושת רעב נוצרת כאשר‬
‫רמת הגלוקוז יורדת בדם וגורמת להקטנה בהפרשת האינסולין מהלבלב ומגבירה הפרשת הורמונים‬
‫אחרים המהווים סימן לרעב כדוגמת הגלוקגון‪.‬‬

‫גלוקגון‬
‫•גלוקגון – מופרש בתגובה לירידה ברמת הגלוקוז בדם‪( .‬נחשב לקונטרה לאינסולין)‬
 ‫‪9‬‬

‫•גורם לפירוק גליקוגן ועלייה ברמת סוכר בדם‪.‬‬

‫•כך רמת גלוקוז בדם נשארת קבועה‬

‫הירידה ברמת האינסולין והעלייה ברמת הגלוקגון‪ ,‬גורמים לכך שרמת הגלוקוז בדם נשארת קבועה‪,‬‬
‫למרות צריכה מתמדת של גלוקוז על ידי חלק מרקמות הגוף‪ .‬רמת הגלוקוז בדם חייבת להישאר‬
‫קבועה‪ ,‬מפני שישנן רקמות גוף (בעיקר המוח) שחייבות לקבל הספקה רצופה של גלוקוז‪.‬‬
‫מחלת הסוכרת‬

‫מחלת הסוכרת היא מחלה נפוצה הנגרמת מפגיעה במנגנון הוויסות ההורמונלי של מצבי רעב ושובע‪.‬‬
‫ישנם שני סוגים עיקריים של מחלת הסוכרת סוכרת נעורים וסוכרת מבוגרים‪.‬‬

‫‪ – TYPE I‬סוכרת נעורים‪Diabetes Mellitus -‬‬

‫מחלה זו מופעיה בדרך כלל בגיל הילדות‪ ,‬אך גם בגיל מבוגר יותר‪ .‬זוהי מחלה אוטואימונית שבה‬
‫מערכת החיסון הורסת את התאים שמייצרים אינסולין בלבלב (תאי בטא) ההרס הדרגתי ונמשך‬
‫שנים‪ ,‬ורק כשנהרסו מעל ‪ 90%‬מהתאים שמייצרים אינסולין‪ ,‬המחלה מופיעה‪.‬‬
‫מחלת סוכרת הנעורים נגרמת מחוסר באינסולין‪ ,‬חולים אלה נאלצים אחרי כל ארוחה להזריק‬
‫אינסולין כל חייהם כדי להגיע לרמת איזון הסוכר בדם‪ ,‬חוסר קשה באינסולין יכול לגרום למוות‪.‬‬

‫התסימים של המחלה – השתנה מרובה ובעקבות כך שתייה מרובה‪ ,‬ירידה במשקל‪ -‬רזון למרות‬
‫תחושה מתמדת של רעב ואכילה‪ ,‬ירידיה במשקל נגרמת עקב פירוק רקמות השומן ורקמות השריר‬
‫כיוון שתאי הגוף אינם מקבלים את כמות הגלוקוז לה הם זקוקים‪.‬‬

‫הפרגליקמיה‪ – .‬מצב שבו רמות הגלוקוז בדם גבוהות מהנורמלי‬

‫היפוגליקמיה – מצב שבו רמות הגלוקוז בדם יורדות מתחת לרמות הנורמאליות‪ ,‬הנגרם מהזרקת‬
‫אינסולין בכמות גדולה מדי‪ ,‬או מאי אכילה לאחר מתן אינסולין – זהו מצב המסכן חיים‬

‫‪ -TYPE II‬סוכרת מבוגרים ‪Diabetes Mellitus -‬‬

‫סוג זה של סוכרת מופיע בגיל מבוגר ולמחלה קשר להשמנה ונטייה תורשתית‪ ,‬במחלה זו אין‬
‫חוסר באינסולין אלא‪ ,‬חוסר יכולת של הגוף להכניס את הסוכר לתאים ולכן רמתו בדם עולה‪.‬‬
‫(הרצפטורים של האינסולין הנמצאים על ממברנות התאים מותשים והגלוקוז אינו יכול‬
‫להתפנות לתאים ‪ -‬בעקבות השמנה ותזונה עתירת שומנים‪,‬סוכרים ופחמימות במשך שנים)‪.‬‬
‫מצב זה נקרא – תינגודת לאינסולין – כאמור הבעיה אינה בלבלב אלא ברקמות האמורות‬
‫להיות מושפעות מהאינסולין ‪.‬‬

‫סוכרת ‪ -‬הרוצח השקט – מחלה אי תסמינית‪ -‬קשה במיוחד‪ ,‬שמחוסר איזון ברמות האינסולין‬
‫בעיקר גבוהות בזרם הדם לאורך זמן ‪ -‬נפגעים רקמות ואיברים רבים כמו‪ :‬כליות‪ ,‬פגיעה‬
‫בעיניים‪ ,‬פגיעה בעורקים הכליליים בלב‪ ,‬פגיעה בתפקוד המיני בגבר‪ ,‬פגיעה בעצבים‬
‫הפריפרילים ובעקבות כך התפתחות של נמק בכף הרגל שעלול להוביל לכריתה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
 ‫‪10‬‬

‫בלוטות הטוחה – אדרנל – חשוב למבחן‬

‫•זוג בלוטות הממוקמות מעל הכליות (בלוטה לכל כליה)‬

‫•כל בלוטה מחולקת לקליפה (‪ )cortex‬וליבה (‪.)medulla‬‬

‫ליבה (‪.)medulla‬‬
‫הליבה איננה בלוטה אנדוקרינית‪ ,‬אלא שייכת למערכת העצבים‬
‫הסימפטטית ומפרישה את הנוירוטרנסמיטורים ‪ -‬אדרנלין‬
‫ונוראדרנלין‪.‬‬

‫הקליפה היא בלוטה אנדוקרינית‪ ,‬המחולקת לשלושה איזורים‪( :‬חשוב לזכור למבחן)‬

‫‪.1‬החלק החיצוני‪ -‬ביותר מפריש הורמונים שמשתתפים בוויסות‬

‫משק המים והמינרלים ולכן נקראים בשם‬
‫מינרלוקורטיקוסטרואידים‪ .‬ההורמון החשוב ביותר מביניהם‬
‫נקרא אלדוסטרון (‪.)aldosterone‬‬

‫‪.2‬החלק האמצעי מפריש הורמונים שמשתתפים בחילוף חומרים‬

‫של פחמימות (בעיקר) וחלבונים‪ ,‬ולכן נקראים בשם‬
‫גלוקוקורטיקוסטרואידים‪ .‬ההורמון החשוב מביניהם נקרא‬
‫קורטיזול (‪( .)cortisol‬היחידי מבין השלושה שמושפע ישירות‬
‫מהורמון ה – ‪ ACTH‬שמופרש מההיפופיזה)‬

‫‪.3‬החלק הפנימי ביותר מפריש הורמוני מין טוסטרון ואסטרוגן‬

‫ברמה חלשה‪( .‬הבלוטות העיקריות שמפרישות אותם הם השחלה‬
‫והאשכים)‬

‫אלדוסטרון (‪ -.)aldosterone‬מופרש בחלק החיצוני ‪ -‬פועל לשימור מים ומלחים בגוף‪.‬‬

‫(אוגר אותם מהכליה ומחזיר אותם לזרם הדם‪).‬‬
‫קורטיזול (‪ – )cortisol‬מופרש בחלק האמצעי – בעל חשיבות רבה בזמן פציעה או מחלה מדכא את‬
‫מערכת החיסון משתתף בתהלכים מטבוליים‪ ,‬מגביר את כמות חומרי המזון בדם ובכך מאפשר לגוף‬
‫להתמודד בצורה טובה יותר עם מצבי לחץ ומחלה‪.‬‬
 ‫‪11‬‬

‫מחלת פאוכרומוציטומה ‪ -‬גידול הנוצר באדרנל המפריש לזרם הדם אדרנלין וחומרים הדומים‬
‫לאדרנלין ולכן החולים סובלים מהתקפים של דפיקות לב מהירות‪ ,‬הזעה ועוד‪ ,‬ללא שהתרחש אירוע‬
‫מלחיץ‪ .‬מחלה היכולה לגרום להתקף לב ולמוות‪.‬‬