‫טור‬

‫חיים‬ ‫אורח‬
‫הוא הטור הראשון מארבעה הטורים‬
‫וזה‬ ‫ז‬ ‫ינו‬ ‫ינו‬
‫חברו הגאק מורינו ורב י ע ק ב ‪ p‬רב א ש ר ל ל חנקי* ב ע ל ה ט ו ר י ם‬
‫עם פירוש וחידושי הגאון עץ תעדה החכם וממים ריש סתיבתא בעיר צפת תובכ״א מויזי״י ‪ P p V‬קאף״ו זללה״ה ‪ ,‬ואופן סדד‬
‫ביאורו וחידושיו על מה אדניהם הטבעי הכל רשום בהקדמתו וממנה ישמע חכם מוסיף לקח ונקרא שמו בישראל‬

‫ב י ת יוסף‬
‫בדק הניח ‪ irwnui‬נ ל אחו עי‬ ‫‪ man‬ננינוח יקרא »מ‪0‬‬ ‫* מ י ק ג ו ק נייזו ‪mqn‬‬ ‫יבממוורא נתוא ‪ Bp‬חנאין חניל בכבודי ו ב » ‪ 0‬ו‬
‫םקיםט הראוי נ ו י רצונו ובקשתו • ל הגאון בתקועחו‪:‬‬

‫זללה״ה אשר בזרוע עיונו ירד לעוסק‬ ‫ילאל סירקש‬ ‫ועם פירוש וחידושי הגאון עין העדה ריש מתיבתא החכם השלם כמוהר״י‬
‫דברי רבעו יעקב בעל הטורים ודברי הפוסקים שהביא בחיבורו ובדברי הגאק מהרר״י קאר״ו זללדו״ה‪ ,‬ונקרא שסו בישראל‬

‫חדש‬ ‫בית‬
‫זללה״ה‬‫י דרכי מ^ןךן מהגאון המפורסם ר ק של כל בני המלה סוהו״י משה איסרלש‬ ‫פ‬ ‫ו ן ן ם ס‬

‫מאירת עינים ה״ה הרב הגדול גאון ישראל והדרו ממא י י יושן} ולק כ״ץ זללה״ה‪,‬‬
‫מ א‬
‫ועם פירוש וחידושי ת א ת מ ל‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ס‬

‫ונקרא שטו בישראל‬

‫ופרישה‬ ‫דרישה‬
‫וחקו חנאון המפורסם םוהי׳׳י ליב ועליש מפיו ת ש יהודה‬ ‫איון‬ ‫ועם חרישי הגאי[ מהרל״ח אשר‬
‫ינ‪ 0‬גתואי הגהות בטור וב׳׳י וו״ס שהניח הרב מאון חט‪6‬וו‪» &0‬הר"י מסף רנךק בראניייקע‬

‫ועוד נוספות מהגאונים המפורסמים ג״ע‬

‫םחנאק נעלחמחבי ספי תפארת שמואל על ארח ררד וח״מ‪ ,‬וטחנאון בעל הוספות יוס טוב על אח׳׳ע‪,‬‬

‫‪ pnsnh‬ו ח ו מ ס ל א י נ ט ר נ ט‬ ‫‪.‬‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬ ‫^^‪ftK‬‬ ‫‪ftStt‬‬

‫ע״יחייםתשס״ז‬ ‫י « * ו » |‬ ‫ו‬ ‫ו ו ‪ ^ /‬ן‬

‫ווארשא‬
‫נ״י‬ ‫י שמואל בי׳ חיים ארגעלבראנד‬ ‫בדפוס‬

‫לפ״ק‬ ‫תרכ״א‬ ‫בשנת‬

 ‫תהלה‬ ‫מכתבי‬
‫מגדולי הדור גאוני ארץ אשר במדינתנו‬

‫הימים ה א ל ה ניכריס וגעשיס להריק עפה ברכה‬ ‫ה צ י } ז י לפני היה הגביר המפורסם מוה׳ שמואל מ ח ז י ה ו א נויבותא להגכיר המפורסם מוהר״ר‬
‫וחיים‪ ,‬לאיש אשר א ל ה לו בכפלים‪ ,‬יקר הערך‬ ‫שרצוט ״ י י ד * ׳שמואל ארגעלבראנד נ׳׳י‬ ‫י ארגעלבי־אנד נ״י מסיק יצ״ו‪,‬‬
‫ב ק ב מ ת נבונים ותבלי ח כ ט י ט ‪ ,‬שטו מ פ א ר י ם ‪,‬‬
‫מדפים השים לפה‪ ,‬לאשר היא עוסק במלאכת הקודש‪,‬‬
‫להכיא לבית הדפוס המשובח אשר לו‪ ,‬ספרי טורים‬
‫כאשר נודע ב׳ןיעריפ‪ ,‬ה ע י ר הפפורסס כבוד‬
‫עם פירושי הרביי ובדק הבית ודרכי משה‪ ,‬והפלה על בית הדפוס שלו ספרי ראשונים ואחרונים‬
‫מיהריר שמואל ארגעלבראנד י»׳ו יהל שמש‬ ‫וביקש ממני להסטס עמו‪ ,‬והנה יען כי הנדפסים‬
‫א ‪ x‬ספו תמו‪ ,‬נם כעת מתנדר עצמי כמלאכת‬
‫ההצלחה כזוהר מעשי ידיו להתפאר ‪.‬‬ ‫מכבר ספי תמי‪ ,‬וגאו הימים תה״ל אשר רביס ישוטטו‬
‫הקודש להעלות על בית הדפוס ספרי ממדת כית‬
‫ישראל הלא המה ספרי הטורים‪,‬עם ב״י וב״ח‬
‫לכקש דכר ה׳ הלכות כדורות‪ ,‬ולא ימצאו ספרי‬
‫ה י ן ת שהרכני החו״כ מיהר״ר ישראל איסר כיי‬ ‫הטורים אשר נתקכלי ככל תפוצות חכמי ישראל‬
‫ודם וררו״פ והגהות פהרל״ח ועם הוספות‬
‫והרכני המופלג מוהר״ר מימק שפירא נ״י‬ ‫להיות נר לרגלי כיח יעקכ ואור לנתיכתם ככל עקרי‬
‫מקהלתיגו לרפו ממני שכסול הלפסח הטורים אשר‬ ‫מהגאונים נ״ע ממאק םהרש״ק בעל תפארת‬
‫הדינים וההלכות‪ ,‬לזאת דין מיין לי אשר הנביר הנ״ל‬
‫שם ליה טינוולבו לחזור ולהדפיסם לחעזיהט חצויים שמואל על ארח וירד וח־מ ומהגאק בער ידפים חממ״ל תבוא גס נפשי‪ ,‬ובקהלם של הרמים‬
‫לקטתם לבל מי אשר בתורת ה׳ חפצו‪ ,‬ואנכי אמרתי תוי״ט על אה״ע אמרתי לתמוך בימיט‪ ,‬ולבקש הגאונים החפורסמיס אשר נחנו פטרת תפארת‬
‫עצתי תנחהו שידפיס הטורים בסדר חדש‪ ,‬היינו מאחב״י שלא יסיגו גבולו תיו משך ששה שנים‪ ,‬מיום מכתבם מליהם תחד גם כבודי‪ ,‬שמעחי לדבריהם‬
‫שארית וארהיב עוז בנפשי‪ ,‬להיות גם ידי תכון מם כבוד‬ ‫אני כי‬
‫הטוב אשר‬ ‫להתזיקובטוח‬
‫ידיו על‬ ‫הרבים‪,‬‬
‫הדפוס‪,‬אתונא‬
‫מנית לזכות‬
‫צאת עושה‬
‫סיריש הרב ב״י יעמיד לימין דנרי רביני ב^ל היא‬
‫הטורים ז״ל‪ ,‬יסיחש הרב ב״ה יעמוד משמאלו‪ ,‬ישראל לא יעשי עילה ח״ו ילא ידפיסו את הטורים הרבנים הגאונים המחזיקים גימיט על הדפסת הטורים‬
‫על ידי מעלתו הרמה כי הגדיל לעשית בהדפסתו‬ ‫הנ״ל חשך זמן הנ״ל‪ ,‬והקונים יתנדבו בכל טוב ‪:‬‬ ‫יען הטורים מדפסים עם פי׳ רטנו הניח נתמעטו‬
‫להשביע נפשות שוקקות ולהרבות תורה על <‪ pf‬רבה‪,‬‬ ‫מאד‪ ,‬ואינם נמצאים ממש אפי׳ אחד נעיר‪ ,‬וכשיודססי‬
‫הרואה אומר ברקאי לספרי הטורים עם ההרים סביב‬ ‫הכ״ד הנא פה״ח יום ג׳ וישנ תר״ך לס״ק‪,‬‬ ‫הטורים כאופן הזה יהיה לזכות ולטינה לבית ישראל‪,‬‬
‫להם אשר שתי עליהם גדולי חקקי לב‪ ,‬להזריח אור‬
‫זאנבי אשר חזרעא לרבינו הב״ח ז״ל קאתינא‪,‬‬
‫י ש ע י ה מ ו ש ק א ט ת ־ ק פראגא לישרים‪ ,‬שמח לביויגל כבודי‪ ,‬וגם אני כהיום אאציל‬
‫בל״נ אשים עיני לטובה שיודפסו נסדר נעים ועל נייר‬
‫ברכה לראש משניר הוא כבוד מעלמו אשר נתגלגל‬
‫הזטת על ידי‪ ,‬להפיק נוגה על פני תבל באור יבהיר‬ ‫אשר יהיה הולמת שני הבתים הספונים יחד כלולים‬
‫יקר תפארת הדפוס‪ ,‬כאשר עיני ראי מעשה ידי אמן בהמידעה אשר הגיא אלי‬ ‫בנק‬ ‫בשלמיתס וחשוכלליס בתכלית היופי‪ ,‬ויהיה‬
‫הנתיס )ב״י וביה( נשקפים ע״ס כל נלחי ישראל בארבע כנפית הארז‪ ,‬והנה הרבני מוהרי! יי׳א הנ״ל ועיני ראו מכתבי תהלה משלשה מיטיבי צעד גאוני‬
‫הגביר הנ״ל קיבל עליו להדפיס הטורים כרצונו ויבקש ממני הסכמתי‪ ,‬כדי שלא פארי מדינתינו‪ ,‬עוד מסתיו חלף עבר משנה העברה‪ ,‬יאת אחיי אנכי מגקש‬
‫יבא לידי נזק מאנשים הבלתי חוששים להסגת גבול‪ ,‬לכן הנני להודיע בשבטי ישראל לכל יסיגו גבולי להדפיס הסירים נמתטנתי אי אפילו עם אחד מן הפירושים‬
‫נאמנה שאל יעלה על לב שוס אדם במדינתנו להדפיס טורים כמתכונתם‪ ,‬או הללו‪ ,‬הן כולם אי מקצתם‪ ,‬נמשך פשה פנים רצופים מיום כלות ההדפסה‬
‫אפילו עם אחד מהפירושים הללו‪ ,‬הן כל הארבעה טורים או אפיי מקצתם‪ ,‬שידפיס הנכיר מוהר״ש הנ״ל‪ ,‬יהשומפ ישטן גטח ישאנן ייתכרך כברכת שמיס‬
‫משך ששה שנים רציפים חיום כלות ההדפסה שידפיס הנביר הנ״ל‪ ,‬ויחושו לנפשם מעל חיים יברכה עד העולם‪ ,‬דכרי הגא עה״ח המדגר לכטד התירה ילוחדיה‬
‫חכר ליראי ה׳ וחושט שמו‪,‬‬ ‫מאיסור החמור שהחתירה תיה״ק בהסגת גבול‪ ,‬ילהשומע יונעם יתגא עליי ברכת‬
‫סיג‪ ,‬ומובטתני כישרי לכ כי יתנו תודית להגביר הג׳׳ל על כי סד והדר פעלו‪,‬‬

‫יום ד׳ צום גדליה לטיט לי עסי שמע אלי בזה לפ״ק •‬ ‫המדבר לכבודה של תורה ולוחדיה הנא עה״ח ביום נ׳ כ״ח שבט‪ ,‬תר״ך לפיק‬
‫ז״‬
‫י ק מ ר ד כ י בא״א מוה׳ אשר זללה״ה החונה פה״ק קאלוואריע יע״א‬ ‫מ י י ז י ל ש חופ״ק ווארשא יע״א‬ ‫ת ב ע ר י ש‬

‫שניה ע ל םפרי הטורים‬ ‫מ ו ד ע ה‬

‫בני ע מ י‬ ‫אהי‬ ‫שמעוני‬

‫‪1‬‬
‫ץך| כשתי שנים אשר שמתי אי ייבי לכונן בית הדפוס לספרי ישראל • ותהי ראשית מלאכתי מלאכי* ה ש ״ ס ה ג ד ו ל ‪ ,‬ות״ל כי‬
‫אל השים‬ ‫החילותי וככר השלמתי ער היוס שבעה כרכים ‪ ,‬והשמיני הנה בא‪ ,‬הן מני א ז ל א בסתר דברתי כי לא‬
‫‪1‬‬
‫לבדו מנמת פני ‪ ,‬אבי לכל ספרי מפרשים ופוסקים ראשונים ואחרונים רבי האיכות והכמות ‪ ,‬וכי האנשים היוצאים ובאים כבית מסחרי‪,‬‬
‫היה המאספים מכל עיר ועיר ובפרט מאספי ווארשא ‪ ,‬יעירו ויגידו כי לא כחדתי ת ח ת לשוני מהגיר להם כי כקרוב הימים אוציא לאור‬
‫ספרי ה ר מ ב ״ ם ו ה ט ו ר י ם • וזה בחורף העבר אחרי אשר סלותי הדרך למלאכת ה ש ״ ס ה ג ד ו ל ואחרי הוכן כל הצורך למלאכה‬
‫‪1‬‬
‫ובבואי לפני כבוד הרב הגאון‬ ‫הזאת‪ ,‬פניתי ־החל בהכנת הדפסת ס פ ל י ה ט ו ר י •‬ ‫רכה‬
‫ויעצני להדפיס מלבד פי׳ הב״י גם פי׳ הכיח והדרישה‬ ‫אכ״ר דקהלחנו‪ ,‬נתן לי מכתב זכור׳ ע י ה ט ו ר י ם ‪ ,‬כחפץ לבבו‪,‬‬
‫הפירושים האלה • ואנכי עוד לא אצתי להוציא‪ ,‬המודעה ער השיני בל הרשיון שיהי'‬ ‫ופרישה‪ ,‬וע״פ עצתו בחרתי נם בשני‬
‫י‬ ‫כ‬ ‫ר‬
‫י צ ח ק מ א י ר א ל ט ע ן ־ ־ נ ־ י ‪ ,‬וכל המאספים החלו‬ ‫כחפץ לבבי וחפץ לככ הרפ הנאון א ב ״ ד ד ק ה ל ת נ ן והרב הנאי!‬
‫מהרמב״ם והטורים‪ ,‬כי כבר‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫הפרענומעראנטין‬ ‫י‬ ‫להריץ אלי מכתביהם עיי דבר‬
‫‪1‬‬
‫ק י ^ ^ } * ‪ ,‬ש ר עד מהרה יופיעו עיי ירי שני החיבורים האלה הגדולים כערכם וכמותם ואשר כל בית ישראל‬ ‫יצא הקול׳לשקףת ילבב‬ ‫ת ו פ‬

‫יהנו לאורם ‪ ,‬והרבנים הנגידים הייה ר' י ע ק ב האייינכערגניי‪ ,‬ודי מ ע נ ד י ל םענרילזאהן נ״י אשר עלה בדעתם להתחיל גס כן בעסק‬
‫הטוריגו־ וכבד הגיע ליד& ‪ Yty‬רבתכ תהלה מכבוד הרב הגאון המפורסם הרב דקיק קאליש נ״י‪ ,‬בשמעם כי נבון בידי עסק הטורים ‪ ,‬באו אלי‬
‫בחפץ לבכם ומסרו לידי את הזכות מהרב הגאון ת י ל מיי שום תגמול נמול ‪ ,‬יען נודע להנכבריס האלה יריעה ברורה כי אנכי‬
‫זכיתי בעסק זה תחלה •‬

‫ו ה ג ה בעוד אנכי מכין את עצמי בכל ההכנות לשני ההדפסות הגדולות ה א ל ה ‪ ,‬שמעתי כי אנשים מתנכלים עלי בתרמית לבב‬
‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ב‬
‫ט ו ר י ם עם הפירושים הנ״ל כתכנית ותכנית‬ ‫ע ? ה ט ו ר י ם ‪ ,‬ויהפזו להוציא מודעה כדפוס מחוץ למדינתנו ^‬
‫החתומים א ת הטורים שלהמ על‬ ‫על ידי‪ ,‬ומבטיחים כשקר‪ ,‬לאםר כי יגדל כחם להביא לכל‬ ‫אשר נתפרסם‬
‫כנפי נשרים • ואחרי אשר באו האנשים האלה לפני כבוד הרב הגאון אב״ד רקהלחנו והרכ הגאון רבי י צ ח ק מ א י ר אלטער ניי לבקש‬
‫מהם מכתבי תהייה ‪ ,‬והגאונים האלה השיבו להם דבר אמת ברור ‪ ,‬שכבר נכנס כעסק זה המדפיס א ר ג ע ל ב ר א נ ד והשיג מכתב‬
‫להערים ונמשכו‬ ‫י‬ ‫זכות‪ ,‬ואין ביכלתם לתת עוד זבות על חו״ל ‪ ,‬ושבו ריקם מאת פני כבוד הגאונים ה א ל ה ‪ ,‬התחכמו‬
‫ס ‪ £‬ר י‬ ‫י ו ד פ ס‬ ‫א‬
‫ט ו ר י ם זולתם ‪ ,‬ויען כי המודעה‬ ‫י‬ ‫אחריהם ייחומם מספר רבנים אשר לא הגיעו דבר־ אליהם ‪ ,‬לתמוך את ירם ולגזור‪-‬׳טל‬
‫אך אחרי רואי כי הוסיפו‬ ‫שלהם היתר‪ ,‬בשחוק לבל קורא ‪ ,‬נם אנכי לא פניתי אליהם‪ ,‬וחזקה עלי מצות החכם מכל אדם אל תען וגו׳‪,‬‬
‫סרה לבדות מלב ולהדפיס כזב ותרמית ‪ ,‬איך שהרב הגאון רבי י צ ח ק מ א י ר אלטער נ״י גם כן עמהם להחזיק בידיהם‪,‬אמרתי לא עת‬
‫לחשות וע״ז בא מאמר החכם אח״כ ענה וגו׳ •‬
‫והנני‬
 ‫מודעה שניה‬
‫ו ן י ע י י מודיע יכל אחינו מ י ישראל כי שקר בימין האנשים האלה‪ ,‬וכבוד הרב הגאון מוהרי״מ אלטער נ״י לא החזיק גידם מעולם‬
‫לא בכתב ולא בעל פ ח ‪ ,‬ונהפוך וזוא ט כבוד הרב הגאון לי מאמץ את יה בכל יכולתו להמיא יאור עולם שני החיבורים‬
‫האלה הגדולים והיקרים בערכם ‪ ,‬מודע לכל כאי בית הרב הגאון נ״י בי יודע הרב הגאון אכ״ד דקהלתנו והרב הגאון רי״ט אלטער ‪>i‬‬
‫שאנכי לא באתי מ מ ל האנשים האלה אבל חפה באו מכולי כאשר ככר השיב להם ‪ p‬כבוד הרב הגאון אכ״ד דקהלתנו במכתבו ••‬
‫וכבוד חרב זזגאון רי״םאלטער ל י « ה להדפיס ולפרסם בשמו כי האנשים האלה שקר ענו בו ושמו מב םחסיהם ‪:‬‬
‫‪ WJft‬הענק אך כשחוק ורעותרוח‪ ,‬לאסור איסור על סרפיסבמדינתו‪ ,‬המקע מעיינות להקיר מי התורה להשקות לכל מ י תורה במדינתו‬
‫י ותעביד עליהם אכפם של סדפיםים אשר מחוץ לגבולות א ‪ , p‬ולייקר עליהם השער מהספרים הערכים וההכרחיים למאד לכל‬
‫מ י חורה • ועל מי יבטחו החתומים על אנשי& יחידים אשר מעולם לא היד! לד& עסק בדפוס‪ ,‬ואין להם בית הדפוס ולא ידיעהכעסק‬
‫הדפסה או על המדפיס אשר מחוץ למדינתנו מושמ זאת לא נשמע מעולם • ומני אז מדורות שלפנינו הלכה פסוקה ‪ ,‬אין זמת‬
‫מועיל ממדינה למדינה‪ ,‬ואם היה מקום לזה‪ ,‬הלא מכתבי הזמת אשר נתנו לי הרמים הגאונים קודמים‪ ,‬ואנכי הייתי המתחיל בעסק זה‪,‬‬
‫ואנכי פרסמתי העסק עיי חמאספיס שלי• אך באמת אין חנוני לגדור לפניהם הדרך‪ ,‬מדפיסו הפה במתם והנני טתןלהם ברכתי שמס‪,‬‬
‫אך אל נא יעיזו להתהלל בדבר מב ‪ ,‬ולחפאוח דברים אשר לא כן לחיות פלעיכים מאוני ארץ ספורספים אשר תמכוני בסכתכי‬
‫הזמת אשר מסרו ל י ‪:‬‬
‫וגס נטי" הרמב״ם‪,‬ובעזה״ית טעשד‪,‬‬ ‫הטורים‬ ‫ס פ י י‬
‫הנני מודיע לכל אחי מ י ישראל בפדינתנו כי כבר החילותי ליזיפיס‬ ‫מותה‬
‫כאלה וכאלה‬ ‫להדפסות‬ ‫ידי לא ארף ‪ ,‬כי בחסדו יחב׳ חנגי כבית הרפוס גדול ‪ ,‬ודי כח בירי‬ ‫*‬
‫מבלי אסיפת חתומיס‪ ,‬אך בל חפצי באסיפת חתומים יען כי קל על הקונה לשלם על יד בפרוטרוט מאשר לשלם בפעם אחת • וכל יודעי שמי‬
‫נכון »&נם בטוח כי את אשר אתחיל אגמור בעזרתו ית׳ וכל עצתי אשלים • ולמען ידעו כל העם כי אך אמת יהגה חכי‪ ,‬הנגימעתיק מה‬
‫דברים חרשימ אשר מקרוב תנאו בכתב גלוי מאת הרב הגאון אכ׳׳ד דקיק ווארשא לי והרב \‪ ms‬רי״מ אלטער לי והרב הגאון הישיש‬
‫ר׳ ישעיה פושקאט לי‪ ,‬והרב הגאון רבי מרדכי לי רכ דקיק קאלוואריע ‪ ,‬העתקה נאמנה בלי נפתל ועקש ‪ ,‬ושפת אמת חבק לעד ועד‬
‫ארגיעה לשון שקר • בטחתי ט במכתבי זה הסירותי מעלי תלונות און‪ ,‬מהיו דברי אלה למנוחת לכ ולשמחת נפש לכל אחב״י‪:‬‬

‫באמי עה״מ ווארשא במלש משרי תרכ״א לפק‬

‫מדפיס השים מוארשא‬ ‫ש^אל אתעלביאנד‬

‫תהלדז‬ ‫מכתבי‬
‫מגדולי הדור גאוני ארץ אשר במדינתנו‬
‫אשר באו לאשר ולקיים הזכות אשר בידי על הדפסת ם׳ הטורים האלה‪ ,‬ולגעור בכל פערער ומשטין‪,‬‬

‫האית מול עיני‪ ,‬ו ג ו י גאוני רווינו‪ ,‬וראיתי שיוט‬ ‫חנה ענק מגתבי וכיה הט להחזיק יוי עושי מציה שיהיו‬ ‫חיה יעביר הטטווטט טייי שמואל או־געלבראנד נ׳׳י‬
‫מייטויט על בדק יםשפט עיט ו ז ו ‪ ,‬אין יכיליט‬ ‫הטטויט מעיייט ללומדי הווה‪ ,‬לא לאפור איטר על‬ ‫מרטיט וטיק י»"י‪ ,‬הביע לטגיגו‪,‬הייה אהד שונה‬
‫בני מדינו! ‪ n w‬לאפור איפר הוטטה הטטויט מאירים‬ ‫םוינחיגו שאינו רשות על טי הממשלה להביא לטוינהיגו‬
‫עיני ערת י»ואל ‪ ,‬ליאת נט אנכי טגיף לגאוני וחכמי‬ ‫טטויט הנרטטיט בטריניח אחרות לו אה אני גריעה אהה‬ ‫גהדטטיו טטוי הטורים עם ב״י וב״ח יל ודרופיר‬
‫ווריגו‪ ,‬״זדי! הנביר סוהר־ר שמואל ארגעלבראנד‬ ‫עט כבור הרב הגאין אביר ופ״ק ווארשא ג״י שאץ מיחוש‬ ‫בשלהי הירש שגט אשחקו ואיורי אשד בגר נשקע בעומק‬
‫חטוריט‪• .‬מרטיט הגביר _מוהו׳יו שמואל‬ ‫המאה ו ג ה העבירה בואי!‪ ,‬יבאה מידעה ‪0‬הוץ לםויגחינו‬
‫כאשר ואייל בטויוה‪ ,‬להרטיט טטרי הטורים עם ב״י‬ ‫בלל על טטדי‬
‫‪ . . .‬״ ‪..... _ .‬‬ ‫בהטלת איפור לבל יזוטטו טטרי טוריס וילת הגרטטיט‬
‫־! רב בט״ש ה ו נ‬
‫וכ״ח וד״ט ודררפ והגתח טהי־ל״ח עטור ה׳‬ ‫ומן‬
‫ו יעיא •‬ ‫וה‬ ‫שהההיל‬ ‫בפרט‬ ‫ארגעלבראגד‬ ‫שמח ‪ ,‬ינמשנו אהדיהט לחומט במה מרבני גאוני הו‪)0‬‬
‫בעוו לבצע פרי מעללהו‪:‬‬ ‫וק״ק ווואושא חן‬
‫אב״ו וק״ק‬
‫הגאק אביו‬
‫הגאון‬ ‫גיי‪ ,‬ועתה לבוח יראי ח׳ טקפם אילי יש מפש גהאיסור‪,‬‬
‫ועי״ו יובל לבא לירי הטטו גדול‪,‬‬
‫ה׳ השוי הרנ״א לטיק •‬ ‫יוט ת׳ זיין תשרי חוב״א לטיק •‬ ‫וחנח לא אובל להתעלט מלהגיד ו ב ר אמת בי מרפ‬
‫והיושר יעטרו ליםין הגגיר הגוגר בעטק תוה‪,‬‬
‫ישעיה מושקאט ה«יק *־אנא‬ ‫יצחמ מאיר אלטער ג ה ו ג טיו״י ויל‬ ‫ייעני לחוקו בטשעגת ואביה הגיה! לו טאו ו ט ק ו ט ‪ .‬יכי‬
‫י‬ ‫לו חזביח להרטיט טטרי הטורים בפדינחני ואין בה בשוט‬
‫רב לאפור עליו איפור מפאת מרפ״ פי הוץלמוינהגו‪ ,‬יען חיק הושט לבל ייבאו מפריט הנרטטיט חוץ למדינחנו‪ ,‬טעתה יאמרו גא יראי חי‪ ,‬אט יודפסו הטוויט רקחו״ל‪ ,‬יטה‬
‫יהיה איטיו להוטיטט הרי באילי אפרו עלינו הגאיגיט הגיל הירחי של רבינו בעהיט ובל נושאי בליו‪ ,‬ווה ו ב ו המתמיה‪ ,‬ובמו שאגחגי לא גובל לגדיד בער מדטיטי חייל שלא‬
‫יוטיטו הפטויט שמוטיטיט במריגועו‪ ,‬נמ״כ המה אינש יכוליט למניע מופיפי מויגהנו שלא יוטיטו הטפריט שמרפיטיט הוץ לטוינה ‪.‬‬
‫וכבר ו י ו ה וקן הגאון הנ׳ המטווטט מוהר״מ בנעט רל אבד״ק ניקלשבורג מביאו הגאון יטנויק מוהר״ט טוטו מיל במכתבו על ימיט וטוט ווילגא וו״ל אמת גנון הובר בי‬
‫בשנת קט״ג לטיק גתב לי הגאון הגי מוהר־ם גגעט ויל ני לרעתו אין מקוט לבל חאיטודימ וגדרות ןזבההפנםית‪ ,‬ומועט כי מדיגא לא מציגו נייבא גוה •יוגה מראשון‬
‫בדין לענב על אהד הבא אחריו‪ ,‬ובפרט כי לא ת ו • הוא ואין וה חלקי ירק עמלי שמטרית מעט ייטיל שנדי מאת מ נ ד י ‪ ,‬יבמה שאיגי ‪ p‬הוק אי! ל»יפ רב וטירת לגווו על מויגתיגו‬
‫במה שניגע למויגה אהוח‪ ,‬נמ״ש חויב״ש בחשובה עב׳׳ל‪ .‬ואם כי הגאון הצדיק מוהרמיט זיל לא אבה להיוית לי‪ ,‬מפגי שאו היה רשות להיביל פטרי היד• ממויטז למויגה‪,‬‬
‫אגל בימיט האלה שאין אנחנו רשאיט להכגיט טפוי״ק מחויל‪ ,‬בלי ספק היה גט הוא מודה יעו״ש ברברי קדשו‪ ,‬ולוה עשה מעשה הגאון הישי• טוהר״ח ויד ואהן מ״ל אנופ״ק‬
‫והורה להרטיט חרושי הגאון הגריל מ ח עקיבא איגו »״ל על משנייה אט כי בני הרב ניי הטיל גווא מבלי להוטיטט‪ ,‬ואף שההרושיט הגיל המה ובר הרש‪ ,‬מכש״ב בננון ו א‬
‫הרטטת א ר י מורים וגושאי בליו אשר השאירי לגי ברכה בגיד הגאיגיט מ״ל מורשה לקהלה יעקג‪ ,‬וגל ג׳׳י יהגו לאירט‪ ,‬מה בח ביו יטה לאטוו סטויט באלה הגברביט וחברחייט‬
‫לכל בגי תווה‪ ,‬ולמעט תווה במויגתינו היו •‬
‫וטח גט שי• להגביר הגוי מכתבי זנות עוו מקוופ מכתבי הוזלה של מדטיטי חו״ל‪ ,‬ואף גי לא טירטט הוכיויו או הלא לי לגו • ל א נגדור גער מדפיסי חדל • ל א יופי* המה‬
‫אבל לא שיאבד תגביר יעיל עיין גל וביתו‪:‬‬
‫מעחח כל חמאה ישפוט בבדק •אין שיט מיהי* על »יי חמורים הגרטטיט אזיל הגביר מיהו*• ארגעלבראנד‪ ,‬ובטוהיפ אגהגו מ ו פ ת ט של הרבניט הגאיגיט ג״י‬
‫התומכיט ביוי טופיטי חייל שיתוו חווה לדברינו‪ ,‬ובי אין באן מ ץ פ להטלה איפור על ספדי הטוריט הנופפיט עיי הגביר הנ״ל יחש״י יה! לו ולהון ילבל ישראל •י׳‬
‫בחיבח יחיבה וחתימה נעימה ‪ ,‬גהורת ה׳ תמימה גגטש הבא עולה יום ה׳ ב׳ ועשיית תרביא לטי ‪. p‬‬

‫רובערש בד»ילש חיפ׳ק ווארשא יע״א‬

‫ועוד יש עמדי כמת וכמה מכתבי תהלה מגאוני זמנינו אך כי קצרי• היייעח מהכילס לזאת לאהדפסנום •‬
 ‫ר ב י נ ו י ע ק ב ב ע ל ה ט ו ר י ם זיל‬ ‫הקדמת‬
‫הראשון‬ ‫ה ח ל ק‬ ‫ה ׳ א ל ה י ישראל אשר לו הגדולה והגבורה • לו נאה‬
‫שיר ושבחה הלל וזמרה • עוז וממשלה • על‬ ‫י‬
‫כ ל אלהים מאור נעלה • אם אומר אשמיע כל תהלתו ואהיילה • לא ס ד ר ת י בו סדר היום איך יתנהג הארה מעת קומו עד שכבו בענין‬
‫ק׳׳ש שחרית וערבית ובעני! התפלות כל א ח ת בזמנה‬ ‫אוכל כי אין בלשוני מלה • וכי הוא מרומם על כל ברכה ותהלה • ולו‬
‫דומיה ת ה ל ה • שליט בכל דרי מטה ומעלה • כלם איש איש ממקומו והלכותיה ושאר התפלות כנו! תפלת הדרך והרומי! לה ואיך יתנהג‬
‫ישתחוו לו כחילה • ראשון לראשונים אין לראשיתו ראש ותחילה • בםאכייו ובםשקיו במשאו ובמתנו כל בעתו • ואפרש הלכות ציצית בעת‬
‫וגם אח אחרונים הוא ואין לו קץ ותכלה • בראשית ברא את השמים התעטפו בבקר ואחריו הלבות תפילין בעת הנחת! ובל ברכה וברכה‬
‫ואת הארץ ובששת ימים עשה א ת מלאכתו ער אם כלה• וייצר א ת משמנה עשרה ברכות סדרתי בה ענינה כגון הזכרה בגבורה• ושאלה‬
‫האדם עפר מאדמתו • את הכל עשה יפה בעתו כעבור ראשית תבואתו • בברכת השנים ונשיאות כפים בברכת השלום וכ! כולם • ואחר שמונה‬
‫ובעבור תורת קנינו ראשית נסיכתו • להנחיל לעם קדשו יעקב חבל עשרה סדרתי קריאת התורה וברכותיה ואחר בן קדושת בית הכנסת‬
‫נחלתו הווג ראשיתו • טוב אחרית דבר מראשיתו • זווגו יפה עלה • כי ומכירתה • ובעת הסעודה סדרתי די! נט״י מיס ראשונים ב ת ח ל ת הסעודה‬
‫אמרח ה׳ צרופח מקושטת בעשרים וארבע ככלה • ונתן לנו על יד מים אמצעיים באמצעיתה ואחרונים בסופה ודין הבציעה ועל מהראוי‬
‫נאמן ביתו• חוקי דתו ותורתו • ויבדילנו מטומאת עו״ג וקרבנו לבצע • וכל הלכות הסעודה • ודין כוס של ברכה • וברכת המזון • וכל מה‬
‫לעבודתו • ויצוה עלינו חוקים ומשפטים ללמדנו ויעש כאשר צוד‪ ,‬שמוםיפין בכל ברכה וברכה ואם שכח ולא הזכירו וכל דיניו והזימון‬
‫וילמד חוק ומשפט לישראל לא עשה כן לכל נוי ומשפטים כל ידעום • מי יצטרף ומתי נחלקים וכל דיניו וברכת הטעין תחלה וסוף ושיעורן‬
‫וחוקי האל ותורה אשר קבל משה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים איזה קורם לחכירו ופוטר ח ב י ת וכל משפטן וברכת הריח והנס וההוראה‬
‫וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה והם החזירו ושאר כל הברכות ושינת הצהרים וכונת האדםבהנאותיומןהעוה״ז ‪:‬‬
‫העטרה ליושנה וברכו במורא • האל הגדול הגבור והנורא • ותקנו‬
‫ה ח ל ה השני‬ ‫כל סדר הברכות קריאת שמע שחרית שתים לפניה ואחת לאחריה‬
‫וערכית שתים לפניה ושתים לאחריה וםמכום על המקרא שבע כיום‬
‫יום השבת איך יתנהג בכבודו ומיום הראשון ואילך והלכות כל‬ ‫הללתיך וכן כל י״ח ברכות על הסדר וםמכום על המקראות ותקנו •דף‬
‫ענין וענין כזמנו כגון קכולת ושכירוח מרחץ שלפני שבת‬ ‫לכרך ק׳ כרכות ככל יום ולברך על כל דבר ודבר מעין ברכתו והם‬
‫מסרוה לתלמידיהם וכן דור אחר דור עד היום • ויען כי ארכו לנו ושותפות עם הא״י והפלגת ספינה ושילוח אגרת ג׳ ימים לפני השבת •‬
‫הימים בנפוצותיו ותשש כחנו • ושמם לבנו • ורפה ידינו • וכהו עינינו • ודברים הנוהגים בע״ש כגון איסור מלאכה ושהייתה והטמנה והדלקת‬
‫וכבדו אזנינו • ונאלם לשונינו • ונטל מדברינו • ונסתמו מעיינות כל אחד כזמנו ואיזה מלאכה מתחילי! עיש עם חשכה ‪ :‬ומי שהחשיך‬
‫חכסתינו • ונשתבשו הסברות • וגדלו המחלוקות • ורבו הדעות • ולא לו כדרך • ואחייב סדר היום בעצמו והלכותיו המותרי! והאסורים אכל‬
‫חיוב חטאת לא רציתי להאריך כ ו ‪:‬‬ ‫נשארה הלכה פסוקה שאי! כה דעות שונות • כי רבים מועלים בהנאת!‬
‫מן העולם בלא ברכה ואמרו רבותינו ז״ל ילך אדם אצל חכם וילמדנו‬
‫ה ח ל ק השלישי‬ ‫סדר ברכות בדי שלא יכא לידי מעילה • על כן העירוני רעיוני ומחשבותי‬
‫ועם לבבי אשיחה אמרים אקומה נא ואסובבה בבתי יעכץ תרעתים‬
‫שםעתים סוכחים סופרים ואבינה בספרים ואלקטה ב' ג׳ גרגרים בראשי ס ר ך מועדות והלכותיהם ומגילה וחנוכה ור׳׳ח והתענית והתחלתי‬
‫כהלכות ריח ופירשתי בו ברכת הלבנה ומעט מהעיבור לידע‬ ‫האמרים מדברי המחברים • ואחבר ספר בענין התפלות והברכות‬
‫ואסדר כל דבר ודבר ברכתו הראויה ייו תחלה וסוף ואבררם בעני! המולד והתקופות וקביעות השנה ואח״כ הלכות הפסח כי לרגלים סונין‬
‫שלא ישאר כהן ספק • וישימני סעיפי הלא ימים ידברו ורוב שנים מניסן וספירת העומר והלכות י״ט וח״ה ות״בושאר תעניות והאשמורות‬
‫יודיעו חכמה • ואתה בער וצעיר לימים אתה ואין כך רעת ומזימה • לפני ר״ה • וליה ועשי״ת וי״ה • ופוכה ולולב וחנוכה וסדר הפרשיות‬
‫ולא אתה יודע ער מה • לכן הדל ייך םמהשבותיך • פן מה תעשה ומגילה • וראיתי עור לעשות סימנים לכלול כל עגין וענין במלות קצרות‬
‫באחריתך• ואל יכלימוך רעיך • ואשיבםדבר לאמר איומה נא ויהיה ולכתבם ב ה ח ל ת הספר במספר בםנץ למען היות נקל לבקש כל עני!‬
‫מה כי היא מלאכת שמיס • ואשאלה עזר מאתו ויהי לי לעינים • וענין ואל אלהיט יורע וישראל הוא ידע בי לא בעבור מעלה עשיתי‬
‫ולשמוע בלמודים יעיר לי אזנים • ויידבר מישרים יפתח לי שפתים • זאת כי לא עשיתי דבר שיהא כו כדי עילוי שאיני אלא כתלמיד הלומד‬
‫ויוציא לפועל מחשבותי • ותעלוזנה כליותי • וראיתי לחבר עוד הלכות מפי המלמד וכותב דבריו להתלמד וכלוקט המלקט מאחרי הקוצרים‬
‫שבת ומועדים מנילה וחנוכה ור״ח ותעניות כי הם דברים ההוים וכמאסף בין העמרים א ח ת הנה ואחת הנה לביני חטי לקוטי כתר‬
‫ובאים לעתים ידועים ואין רצוני להאריך כראיות אלא להביא דברים לקומי והיודע כל תעלומות יעזרנו להוציא לאור כל נעלמות • ויקרבנו‬
‫פסוקים ובמקום שיש רעות שונות אכתכם ואכתוב אחרי כן מסקנת לעבודתו • ויאיר עינינו במאור תורתו ויצילנו משגיאות • ויראנו בתורתו‬
‫א״א הרא״ש ז״ל • וקראתי ספר זר׳ א ו ר ה ח י י ט כי הוא יסיר נפלאות• ויזכנו כביאת הגואל לראות •ויורנו דרכיו ונלכה באורחותיו•‬
‫אליי י ע ה ב ‪ :‬כי מציון תצא‬ ‫‪,‬‬ ‫ב י ת‬
‫ל יי' ל‬ ‫א‬
‫י ל‬‫ו ז י‬ ‫כ ה א‬ ‫וחלקתיו לנ'‬
‫ו נ‬ ‫י ‪ 1‬כ‬ ‫כ ד כ ת י ב‬ ‫ממוקשי מות להולכים באורחותיו‬
‫תורה ודבר ה׳ מירושלים‪ :‬כית י ע ק ב לכו * י ונלכה באור ה׳ וגוי‪:‬‬ ‫חלקים ‪:‬‬

‫הבית‬ ‫ב ד ק‬ ‫ס פ ר‬ ‫בסוף‬ ‫מ ה ר י קאר״ו ד ל ה נ ד פ ס י ם‬ ‫להגאון‬ ‫ש ר ת‬

‫י ע ן ראה ראינו הפועלת הנמשכים למעיינים כהוכסמ ספר הלז שפר נוק הכית אשר הו מניא וס ווה סוים ואע״ג וסור כיה פלמווא מפנויא קמא ומפניפץ ואין כין אור א׳ וטי ואכל‬
‫מהרי״י קאריו ו״ל מה שחדש עוו על הטור ויל אחר שנופם הניפ יוסף שלי ונו מצרף החוש כולו קאמו ומיידי ג״כ לעגין פרשיות ונתר הכי מסיק דמתניתין ומין נין י״ו של אור‬
‫ומלנן הטעיות אשר נקנצו נאו על נימ יוסף הניל הן מצו ההעתק הן מצי הדפוס נאיוו עלה א'וכוי ולאו נל סחושקאמו ולדג למגי! פרשיות לא קמייוימ״מ ממשמעותא ומתני׳ וסיפא‬
‫ונאיוה סי' • גס נתט אל לננו להופיס קונטרס הלו משאלות ששאל׳ לרנ הנ״ל שנואי; שטעו אוישא קיימא ולאו בכל השנים קמייוי לא הוי ביה תלמווא מיניה ול»ולס מתני ואין בין‬
‫‪,‬‬

‫נמרי הרג נכית יוסף שלו ובמקומות נםותריס ונריו וה לוה ומתון מה שהשינ הונ הנ״ל י״ד ואור א' משמע דוקא נשנו ניוס ראו נייד לעכו השנה ואהא קאמר תלמווא הא לענין‬
‫יפאממ אין הוא ו נ ו אמת נפלו כמה טעיות ותשוקתו הומתה להשיג ירו ולהגיהו ולסקל הספו ומעניע וה ווה שוין ולכן נ ת נ סראיש אנל ננל השניס הממונרומ יוס י״ד יום ט״ו של אור‬
‫א׳ שהם מותרים וככ־ סגטן זה גואה לעיד שפירש נ״פ ונרי הטור שנתנ וז״ל קראוה נאור‬ ‫הטעיופ אשר נפצו בו ‪:‬‬
‫יושב נשכת פחנמוני ראש השלישי הוא עוינו העצינ׳ רנינו נר ישראל עמוד הימיני הרכ הגדול א׳ ואמ״נ ראו לעבר את השנה ונו׳ ופירש מר וו״ל משנה נפרק קמא כלומר אע״ג ומתני׳‬
‫כמסור״ר יוסף קארו ציצי קא שמענא הנא יום א' של חנ כשהייתי כסוכה רוכ סכמי קתני אץ נין י״דשלאור א' ונו׳ נפי מסקנת הפלמווא משמע וככל סשניס קמיירי הא ליתא‬
‫מצרים יצ״ו מנצחים וה א פ וה כהלכה עוקרים הריס וטוחנים וה נוה או דנו נמזונה וה וי אלא סיפא ארישא קאי היכא שראו נית וין לעכו השנה ומשוס הכי נקט הטור רישא וממני׳‬
‫חושים חושים גם ישנים נושאים ונותנים בל׳ הטור קראו חת המגילה נאדר א' ונו ני־ס ושניק סיפא דהיא היא וטלא חוא מלמא היא והנרס ליה מדיוק הגמרא ודייק תלמודא‬
‫נראה להם לעני השנה וה שונה ויה קורא וין מסיק ודן שוי וה מסיק יזה אורה עו ינא מעיקרא נמלתא הא לענין פרשיות וס ויה םויס כלומר אס קראו הפרשיות נאור א' אין צרין‬
‫ויורה צוק צויק ינונ חנמה וכל יקר ראתה עינו ״ציא אוי תעלומה נמוקו עמו ומשתעי כלשון לקרות ננ׳ משמע מהאי ויוקא וקים ליה לתלמווא וסיפא ומתני׳ ארישא קאי ווקא היכא‬
‫חכמה ואס פרשה יו סתומה ישים שלום כק החכמים יהוא שלום ומשנת• שליחה ואמינא להו וראו נייד לענו השנה ואי נכל השניס המעינרות קא מיידי צא שיין האי ויוקא והא לענין‬
‫אנא ורן מלפא מצינן לפרוקי נלישני מהיר וצהיר אפילו למקרי ורוק׳ כי היכי ולא ליתלו פרשיות ומי כונפיננא לעיל מנרי הרא׳‪ £‬ומה שכתנ נפי' דיוק התלמוו והא לפניו פרשיות‬
‫ניה נוקי סריקי ומלה נהלע חע״ג ונתרי משתיק ‪ .‬והנני כותב מה שנראה לע״ו כשוט כהבנת ‪1‬ס ויה שויס וסייס וויל נלומר שאם קראו הוי פרשיות נא׳ אין צרץ לקרותן ננ׳ לא נא ללמונו‬
‫אותו לשון ונמה שפירש נו כיפ ואכפוב תחילה מה שהוקשה להס ולכאורה ני־אה שפירוש של שכן הדין חיו אצא להכריח מכאן וסיפא ומתני׳ ארישא קאי ווקא נמו שנתנתי כנר ושלוה‬
‫מר סותר לשון הטור שנתב ויל וין הפרשיות שקראו נא׳ חוורין וקירין איתס כשני עינ ונפירוש נתנ הטור נפיווש המשנה ואין נין י״ו של אוו א' וטי וו׳יל קראוה נאור ואשק ואגףנ ואו‬
‫נמונ נספן ‪"1‬ל ונגמרא וייק הא לעני[ פושיופ יה יוה שיין ונו׳ איל פרשיות שקראו באחו לעבר השנה ע״כ • ע‪1‬ו פירש מר וו״ל ואפשר שנתנ כן לצמונו שאס טעו כני ספיר »״כ נלומר‬
‫א״צ לחוור ולקרותן נשני עיכ והוא ו״ל הפן פסק הפלמיו לועת רשנ״ג עוי נמנ כפירוש הא ו נ ת נ הטור וין שאינו נוהג עתה נא ללמונו ומכלל הן אתה שומע לאו וווקא כשראו‬
‫וו״ל ואפשר לומר שאס טעו צנור כ»ק היה וקראו הפרשיות נאור ‪ T‬אין ציין לחוור ילקרופן נ־ד לענר השנה צוין לקרות הפרשיות נשני גינ הא נשאו השביס סמעונרות שלגו אס טפו‬
‫נשני ע״כ ולכאורה נראה דאדרנה איפכא מסתנרא דםפמא אם נשינונו ניד לקויפ הפרשיות צנוו וקראוה נאי אינו צריו לחוור ולקרותן ננ׳ ומה שנתנ דק וה נאפשר נראה לעיו שנתנ‬
‫כוק נאי ואיונ נראה להם לעכר השנה נ ת נ הטור שצרין לחוור ולקרותן בני כ' ש נומן היה כן לפי שיש פנים לכאן ולכאן שנוכל לומר וליש הוא שחוירין וקורין אופו נשני נסו שנפנפי‬
‫טעו כנר וקראוה נא׳ שלא כוץ ולא משובה קריאה כלל יצרין להויר ולקויפן ננ' וקריאה לעיל ונתחלת ונרי ונוכל לומר גספן ושאין צריכץ לחוור ולקרותן נשני דווקא נשראו ניד‬
‫ראשינה אינה חשוכה קריאה הואיל והיפה בטעות ויש מי שנכנס בכמה ווחקיס ליישכ הפירוש לענר השנה והסוש שהוא מפנולה עתיו להיות ניסן ראו לשנופו אח״נ ולעשותו אדר צוין‬
‫והטעו גיוהת הטור ולמקום שנתונ וכן פרשיות יכו׳ צריו לחוור ולקרותו בבי הגיהו אבל לשנימי כשיחורו ג״נ לחוור וצקרופ ט פרשיופ שקראו נא׳ נוי שיוכיחו שהוא סוש אחר »נל‬
‫פרשיות ונו׳ אין צריו לחוור ולקרותן כני ושכן הימה גייס״‪ .‬הטור אשר מופוס איטליא ושעל צנור שנועו נשנים המעונרות שלנו וקראו הפרשיות נא׳ א״צ לחוור ולקרותן נשני כוי להוכיח‬
‫גיוםא יו יפיישנ הפי' אלא שהוקשה להם אח״כ מה צור! אינ לנתונ נפ" יין צבור שטעו כהס גינ שהוא אדר שהוי מפמלפ השגה כן היה אוו שני חוש יהומיכ הואיל וקראו פרשיות‬
‫נומן הוה ופשיטא דהיא היא וכ״ש הוא דין וה נוכפיננא לעיל ועוד הוקשה להם שהוא הפו כראשון כנו יצאו ידי חונפ קריאפ פרשיות של שנה יו וא״צ לחוור ולקרותן נשני נומנס דלא‬
‫פסק הפלמוד דפסק כרשנ״ג ופרשיות צריך לחוור ולקריפז ננ׳ ויש מי שאימר שמה שבמינ שיין הכא ורשא וקרא ונומניהס נמו נקויאפ המגילה ואע״ג מ ק פרשעת מרשנ״ג קא גמרינן‬
‫כפירוש נגמרא דייק הרז למאי דס״ו ועלמידא מעיקרא כלומר כל היה נראה לכאורה ומ״מ ליה ולא ממתניתיז למאי דמםיק תלמודא בסיפא ורשנ״ג קאסו שנל המצופ הנוהגומ נשני‬
‫אע״פ ונמםקנא כהפו מ״מ אהני לן לרין צבור שטעו נימן היה שאק הס צר־כין לחזור ולקרותן אין נוהגות כראשון ואפילו קריאת הפרשיות שנוהגות נשני אין נוהגות כראשון ואס כן אפילו‬
‫דסא מעיקרא היה ם״ל לפלמודא ה ט כדין ראו נ״ד לעבר השנה ונוה נכנסו כנמה ווסקיס צנור שטעו וקראו נא׳ נשנים המעונריפ שלנו לאו שמה קריאה וצריו לחוור לקרופן כשני‬
‫ואני הצעיר כשעיינתי הלשון נראה לע״ד שאין לו קושי ושי״ת הוציא מדין הטור לפי רוחנ והא סתמא קאמר רשנ״ג שכל המצות הנוהגות נא׳ ונוי משמע ואפילו נשנים המעונרופ שלנו‬
‫נינתו וק מחורש לומן סוה הפן מס שהיה נראה לכאי ה והכריח• מכ״ת מדייק הגמרא כפי קאמר נוכל לומר דמלתא ורשניג וקאמר שכל המצות הנוהגות וטי ארישא ומלתא ומ״ק קאי‬
‫י‬

‫סגגק נוסנרימ סרא״ש ג״נ דין י״ד וט*ו של אדר א׳ שנזמן הזה שהם מופרים נהסכד ופעניפ ותניא קראו את המגילה נאור אי ונמעכרה שנה דוקא ולא נכל השנים שלגו ע־נ וכמו‬
‫הפן םנרפ הרמנ״ס וסמ״ג והכויח יה הרא״ש מדיוק הגמרא דקאמי הא לענין פרשיופ ע״נ תורתו כפי גוול ענותנותו יצוס לאחו מתלמידיו יכתוכ לנו נפי רושנ ניגתץ ואכיטה נסלאופ‬
‫האי דיוקא הוא לפי מאי וסכו תלמווא וסיפא ומתניפין ארישא קאי ולאו לכל נשנים קא מתורתו ונסא אדוני יגול ירום ונשא כנפש הנרצה לענוותו מקום משונמו אני הצעיר אנוסס‬
‫נכסיו יצחק אפומאוו וצ״ל‪:‬‬ ‫מיידי והיינו וקאמר סוא״ש אנל לא מםפנר כלל שנכל השנים המעונרות יקראו הפושיומ נכי‬
‫נ‬ ‫‪6 c‬‬
‫‪ r‬ק אוד א׳ נוי ולאשחיעוק הא לענין פרשיות‬ ‫אודיס פירוש ומשוס מ י אמא י״״ימין‬
‫משוגה‬
 ‫שאלה ותשובה‬
‫ולימא מובס וםמ״ף העמק המימרא סצשונס וגויס נ ה ואפילו וטליה שירש ה ד ן מ ה ש*׳‬
‫ומשמע מ ג יסווה גבימימ הנאות קאמי ואין »ששק ופיוש׳׳י נמי הני ‪ raw‬אע״ג דלא גויס‬
‫אפילו גם ה ו מ י ם נ ת נ נסויא הנס עצ יאשס ונו׳ והלנה לס סמנה נצפי ואשה יפשמע נ»י‬
‫ללמל<‪ 9‬ו נ יהווה בתלת גווני מ״מ ‪9‬אמנ‪ 0‬מלשון הוא״ט וביישתי ומפוש נולה נסו גוונא‬
‫וסיינו למניה וטור ולא אוכר סכאמ ואש וונכ ‪,‬יכן נמי לישנים ומיס הקצו ולישניס כספיים‬
‫אסיים נמ׳ מונס הנק‪ :‬עול ואפ נטול איה שימן ק»רא בפג סטור קטנה אפי אק צם אב‬
‫ונד מ״א שאין לס אנ ושגנ סור מ וש*י פד אצא עיי אניס ובפג מר עליה י? לשונו ונס‬
‫ס י * ע נ פ נ נפיק סמוןנצ שק מיקי \&‪ •pv‬יש לתמוה מצ יבינו שנפב בשמו לכן נ״לשצלק־‬
‫להגיה ולנפונ ונן נ פ נ וט׳ פ ו ולא וביי מיאיש ואני הצצתי נפסקים ואיפי לסוא״ש גופיה‬
‫משטם נה סני ןטק ופליגז יגוופא ואוי לססמיו ולפי׳ יס וק עיקר וקאטו נוישא מלבה‬
‫ולפירוש משנה וסוג־א קאפו אן למעשה מסיק נה א » א ומעתה יפה נפל הטור ואין מקום‬
‫להנץ נסלין תלת יא!י עינינו נמאוי תיומו אס יפלו לרצון מונס טוסי שלומופס ואני תמיד‬
‫איסל כנוו ועוו ני ניצק מיס לוסת וגלי שופעי מונוופ קדושי וצמשופמי אמסנן יפאר ענופ‬
‫צדקת תורתם בישומה ני יוגה ‪9‬׳ נפפו בסי! ומי ועיניו פסוינה ירושלים גוה שאמ ובגל שוי‬
‫יתצונן נסנמס וועת קדושינו יתנוק ס י פ וענן בביפ אלםיס אצסינו פולס ועל מפשו הסלאם‬
‫וסותנה צפניה תדון ואנס וכנפש סופיה עוונה ועצונפ ווס צעיו פנוי פשרתי פורמן שוכנ‬
‫על ערש סופם בצער סוליו‪ :‬שמואל ננמהי״ו יצשק שכע ול״הה ‪:‬‬
‫‪ ! OWn‬מה שפמה נ־מ על מה שנמנפי נא״ס סימן מל״ג על מטס החולקת כל » י מ ולנוי‬ ‫‪-‬‬
‫ונינו נפי יאשון של פוםפומ ונפנ נ״מ על יה נקשתי להולמו ולא גסלס לי נלל‬
‫עגיל ללילי נסלם הוא יפה שמה שגפנו הפוסעות והא ללא משני הגא שיש פצים ואבנים‬
‫משום ללא משמע ליה שבשביל כן א״) בדיקה משוס לאין לין לשוס ולעבור פ ס פ כמטה ע״נ‬
‫היינו במטה ולא פידליא ונושיו השתא למיידי גמ&ה שהיא נשאר ממיפ ללא מיללו אנל‬
‫גי הלי ליס למטה למילליא שהוא ינול לענור פספיס בלא שסוס ובו פשוט הוא שנשניל גן‬
‫שיש שס עצים אינו ינול לעטר וני אוקמיס נפיוציא וצוין בליקס משום ייבול לענוי פספיס‬
‫נלא שסיס הא וואי שאם יהיה מסמיס מצים המענבין אופו מלעבוו שאינו צוין מיקה ואיצ‬
‫שפיר קאפר הטור ע״פ פירושא קפא ותוספות שאס יש מסמיה עצים אע״פ שהיא גבוס איל‬
‫נויקה וכשאין פספיה עצים מפגגיני׳ מיוליאלצא מיוליא ווהגדוד‪ :‬ומה שפמה נ*פ צמה‬
‫השעטפי ונרי ובינו סמאל שוביי הטוי מפיישנין נו הוא פשוט שמאסו שמס שיוצא מ נ ו י וני׳‬
‫סנגאל לעני( סלק הוא נעצמו מה שיוצא נפירוש קמא ותוספות ואק ניניהם סילוק אלא נגירסאר‬
‫ואין כוונתי נסינוו ההוא ליטפל בנן יפה פשיפי שהשמטפיו‪ :‬ועל מה שנמנ עול נ״ח נטוי‬
‫י ל סימן לינ נהמה שהנו אופה ונו מי וצישניס נשיא מונס סנק אשונ ואומי שהלמ מ ו ן‬
‫שלא נאעי לנפונ שפיישוס סישנ״א וסד״ן ו״ל נמו שנפנ יבינו אלא משום ולישנא לושיי‬
‫מבומגס בפייוש מימרא ‪ 01‬ווק ופשנס ולישנא ופירשו הרשנ״א והיין מבואי ואין וה עניו‬
‫צגיוסא ואפילו ולא לנצ מה שהטריפ י ס עצמו • ומה שגפנ עוו נ״פ על מה שנפנפי נפור‬
‫אנן העוו סימן קמיא שצוין להגיה נמהשנפב הטור נשם אגיו וגוון דאינא נלוגמא ורנוומא‬
‫ואיי צססמיי הלין עם ביס וסיי האהבה ני וה נמה ימיסהגהפיק נספיי ונעהונייס באצה‬
‫אירע לגדולים אשי קטנם עבה מפפגיגו ואס יאיין ה׳ימיצנאי אעשה א פ אשו מם לבני לסווי‬
‫להשיב יל׳ על הגהומ בצ הסינור נענין שיהיה טלונדוק ומלוייק נמנציפנאס הצעיו יוסן>‬
‫בנמ»*ו אפוים קאלו וציהס‪:‬‬
‫לא קאי לישני לטוי עלס בס פירוש א' לנפנ מר לאתי מפיס אני נפומי בקשפ׳ להולמו ולא‬
‫נסצםלי גלל גם גירסמ הספרים לנפנו ספוספופאף אי» לא ק״פא צצישניה לטוי ולכאורה‬
‫הקדמה למפר בדק ועיח מהגאון המחפר‬
‫ומר שמיט לה ולא נ ת נ לה‪ :‬מוי נ ת נ נטוי ר ו סימן ל״נשנמנ ודל נהמה שהנו אותה על‬
‫אמר סצעיו יוסף במסי״ו אפויס ננמסר״ר יושן קאוו יצסיה אסר אשר טו נס עומי הי‬
‫לסבי ספי ניס יוסף ולהדפיסו ונתפשט נגל גנול ׳שואל • עוד עווני ה׳ למור לעיין‬
‫בו וסידשתי בו סידושים תוספות והגהות כמאמר סויל על לייה ויוון בגל עפ מה מים הללו‬
‫ונר ובס שהמדפיסים השמיטו הדנה למים‪ .‬והיה מעפינשיולפש שנית שיכניסו בו סידושיס‬
‫הנוכרים ולא עצה נילי ני מיהרו להדפיסו שנית טיס יביע להם נמנ׳ צנן גמרתי להעלות‬
‫סילושים סטנרים על קונטריס ולהדפיסו מ< שיהא מצוי ביל גל אלם וכשיוופס סנימ יוסף‬
‫יכניסו גל לבו במקומו ינק בן ונין ‪ p‬׳הנה נצ אדם וספן ה׳ בידינו יצצס צונומ אפ היניס ‪.‬‬
‫‪ ffiWfl‬וא׳יפי אומועי אופות פליונץמ מובאות לי על מה שהוקשה לנס נמה שגפנפי על‬
‫מ ו י סטיו מין קיאו ספישיוס באלי ראשון אם צוין ‪ wri‬ולקיומן מ ׳ וקושיפ‬
‫ופיקת היא וואיפי מס שפלפל י פ לסעמיו ו מ י מס׳ פהיה משנודעו שלימה יס<ם אגיו‬
‫לניפ גופא ועונוא הינ׳ ‪9‬ו‪ 0‬גי הגססא שהיעה לפני גמהמוא קמא היפה גשספ אטליא‬
‫שנסונ בה אנל ספרשיופ שעשו נאדר א' א״צ לסווד צפשוסן בשני ועל פי סנססא ססיא נפנפי‬
‫ומיק טינה בגמלא הא לעניןסוי פושיופוהויסשהסנלופוואיקואונל׳ שישיות נא׳ אינו‬
‫צמן לסווו ולוןוומן ננ' והיפה נוונפי לפפ פיס לונוי השוו נפי סנססא שניפה לפגי לומי‬
‫וסמן על מה מייק פלפולא הא לטנין סוו פושיומ יס ווה שרם והני הוא פשטא למפגיפיז‬
‫וממוקי לס נבמוא נפיוצא קמא נפ״ק מוייפא ולא סש למאי ואמו נמו הגי ואי נעיפאיטא‬
‫לעוצם מ נ י ב היא ומפמסין ססווי מססוא והגי קפני שהוא שינויא וסיק׳ טובא ולא סיס נפוג‬
‫ננססא וידיה נגמיא הא ואפו וני יוסק הלנה נרשנ״ג ולאםששמיצהאייןלכליס יען גי‬
‫סוא בענק להוא מלפא ללא שכיסא ולינוק ממה לענק מעשה ועוד שהוא מונן מעצמו פפון‬
‫לבמ א ק אסיג ס׳ אנס לילי ספר הטור שנפןב בו וק הפרשיות שעשו באלו א׳ צוין צסוור‬
‫לעשוסן נשני וע״פ הנסשא ההיא הגהתי שפו טוו שממנו הועתק ספר סלפוש אשי ל׳ ואו‬
‫ושמתי בסענופ הקולמוס מל מה שנפבפי נניאווי ונתנמי מנפת נצשק הוה ול״ין מגיה‬
‫ננמוא סא צענין סיר פרשיות!‪ 9‬ווה שוק נלופו שאם קראו הל׳ שלשיות נא׳ א־צ לגהור ולקרוס[‬
‫‪ vo‬מני שפניסין לא ס״ק וצא ישיג ומסין ומתניפק רשנ״ג ‪<9‬א לאמו אפילו סלו פרשיות‬
‫קיאו בואשת קיו ננ׳ ופסק ויי ‪9‬צנ‪ 9‬נרשביב ולק הנססא האסמימ בלמי וגינו ‪ p‬היא‬
‫וקספלשיופשעשו נאור א׳)וין לשווי ולעשותןנשני ו ק מצאתי נספר מוגה ולאפוק׳ מספרים‬
‫ונוסי אפגא ומיס יש לתמוה על וניט למה הוצרן לגתוב לנרים אלו לטין שאנו קובעים על‬
‫» הסשנוו ליש למימי קיאו את המגילה נאור א׳ ואס*נ ואו לפני השנה וגואה שנסנ ק‬
‫ללמדנו שאם טעו בני העיר וסשנו שסימה השנה פשוטה וקראו המגילה נאור א׳ ןאס״נ‬
‫גולע ל‪ 09‬שהיא מעומת סוזריס לקרוס המגילה והפרשיות באלו שני והסופר המעתיק שנס‬
‫מלנמונ כגס״ס וו והעמיק מה שנמנמי מקולס נפנים ולא שת לנו לנשימת ענלע הקולעות‬
‫ואנסנו נקיים מ״צ וצק אמצא סן נעיני נ״מ פגיה נספין כלשון השט שנפנמ׳ ומשם יונהו‬
‫שאי הספרים הנמצאים שס ושמן בפול מן השמים ונמס מלגייס ניוצא באלו איעו לגדולי‬
‫עולם אשר קטנם ענה ממפגעו ואפילו נתלמולינו הקדוש נמצאו נו גרסאות סצוקופ לאין‬
‫מספר לסבת בלבול העסקת הסופרים ולהיות׳ טיול עלק משלמת מקק ביאור שושן המשפט‬
‫לא היס ל׳ פנאיעשותאת אשי עם לבבו לחוור להשינ ימ על הגהופ כל הסבוי סנדפס נעניו‬
‫שיהיה נולו נ מ ק וממ״ק בתנלית אס !איון ל׳ !מי צבאי מוצא שפתי אשסוי בעוית האג‬
‫ושלום מאת הצעיר יוסף קאיו ‪:‬‬
‫חמורה לצלק בעומקה של הלנה לן מאיי מבולו לעולם נוצו לסו ולן ‪9‬ינ ‪9‬מונהק נמסי״י‬
‫יוסף קאיו פתס למ‪ 1‬צסג!ו מיאש • בשלום מי אליוש •גליל על אפסי אתלשוננ‬
‫נתינות לעמול בפין • ליעות צאן קושיס פליטת השארית נקרכ עמים • על עמול בהן לאילים‬
‫ומומים לשלוס אין קן אסלי השלום מצאני לגי לרצות לפני שלחן חכמתו שלש למיס מאשו‬
‫נפעמתי ולא אנק לשון סנמתס שנתב בפירוש נטוי איש סימן סל״ג נ פ נ הטור ודל מטה‬
‫סשולקת גל סניס וגר ונמנ מי עצה זיל ופירשו הפוספופלסולקת נתון הנית ונר משמיה‬
‫לונופא וטי והוסיף מו ונתנ ולמי וגינו גפי׳ א׳ של תוספות הא קמן ופירוש שני של מוס׳‬
‫עיקר לישנים לטוי לית ליס קיום אלא לפי מ ס פ ינינו סננאל לנתנו התוספות גסוף סוגיו‬
‫השליה במקל ונ• עליו מי שם גמר׳ אמי י״י ונר סנה סל יאשה וטי ופיישו סישנ״א והל״ן‬
‫נמושנמנ יבינו ונד הס למי סרסנ׳יס נפיק ט׳ססצטפשסיטה • הגה שפעמי ולא אנק לאי‬
‫לפנק פסקא מינא והמכס על גל סשליה גוצה אץ שוששין לה גל הנטאיס פס אשל מםניסיס‬
‫ומאי אולימיהו לםישנ״א וסלק והימים מ‪9‬מ"ף וסיא״ש ו״צוטלהו ינוועא ואי לענק פי׳‬
‫םגמיא ייאה אני א פ הסוי נפשן אסי פייוש סוא״ש וגייססו ללא גרים ואפילו ננגל ומי‬
‫מ ל א גויס פימוי וק גואה נספרים אחרים גם נ פ ו ו פ הנימ הקני אן בשיטת הרשלא‬
‫ים ה ו י ן ויל והי״ןעליו והומים נפיק ט׳ נולםפיישו מ י ן אסיפ נגירסא אסרת וליוקא‬

‫הקדמת מוהרד יוסף פארו דל‬

‫והס טפנאויס נספו » ס פ״פ מס שפירשו גו מניו משנס והר״ן ולפעמים יקשה סל פירושו‬ ‫בר» » אצה׳ ישראל אשר מ א עולמו לתגלית האדםוסנצ מק סאדסנסר לו עם הגולם‬
‫ויפרש מ ו ן אשית והמפיק א ת אשי ינסר ירצה ויקרנונקצמ מקומות שיש מ מ י סרמידס‬ ‫‪ I‬יעקב סבל נטלתו ומלוב אסבתו לפס קוובו קומו לפני הו סיני והנפיצנו נרי מנסו סמק‬
‫שצייגים ניאוו והמפרשים הטמים לא ו מ ו מ יפוש מ ח ו • ואם ‪9‬מסמ הוס בעל סטווים‬ ‫האנושי משה ובינו פיס סורס ומצות סוקיס ומשפנום צדיקים לטוב לנו למק בלן מ ו ט ו‬
‫מקשה על אייה פהפוםקיס יתין קושיפו אי תמיהתו ואס נמצא אמה לין מחודש מ מ י אמה‬ ‫ונמצא ק מיניו • מהי ט אוט לע הימים שיקנו סבלי אל נלי ונפתור הלמו ונמה צוות‬
‫פוסק או מפרש ולא הניאו המשכר יניאנו וינאי טעמו • גמצא שמי שיה׳' ספר ‪ 91‬לפניו יהיו‬ ‫צוומת פ ט ט ת וצרומ ‪ 11‬לוו נאו עצינו על ט נפקייס נ ט נעונופינו ואבלה שכפי! שכפיו‬
‫סוויים לפניו למי םפלמוי עם פירש״י וספוטפומ והדן ופסקי סייף והיגדש וסמילט וסרסנ״ס‬ ‫ובומו ואולת ‪ T‬סתוי‪ 9‬ולועוי‪ 9‬ט לא נעשית ‪9‬תוו‪ 9‬ננ׳ תווות אלא נתווות אין פספו‬
‫והגהותיו ומגיל משנס ויטגו ייוסם וספי הפרומה ושנלי ‪9‬לקט וסיוקס ושערי מלא וספי‬ ‫לסנמ רוב הספרים הנמצאים מיאור משפטיה ודיניה וגס ט הם עיה טונמס הימה להאיר‬
‫סמשנ״ז וספי העיסוי ויי וםמיג יספיק ואורסופ סייס ופויפ הטפ וסגהופ אשו״י וספר‬ ‫מסשננו ‪9‬משן לט מתון האור הטוב שנהנינו מהם מים ספק ומגונה ינה נסיות גל אסל‬
‫סמגהיג והאגוי וספי בעצי הנפש להלאיל ותשונס סואיש ו‪9‬ישיא והי״י נ י ששפ והיי‬ ‫מפנו ספר לעצמו ונופל מס שנמ נמנ וסיבי מי שקימו או ט פ נ סרק נסק־ מה שנפנו‬
‫שמעון מ צמס ומסר*• קולון ופוומפ הלשן • נצ לנויסס סטאמם היטיב ונקצפ מקומופ מאמוי‬ ‫סטיו ולא ונו מויו נ׳ פמצא שנמס פוסקים מניאים וק אסו סתם נתילו הוא מושנס נלי‬
‫היוסי • ולהיות ט נני נויע שהיא״ש והמליט וסמ״ב וסירק וספי המרומה וסגהוס מ»מון‬ ‫שוס מולק וגשפסקוי מ מ ממצא שגמלים סליקים נו נמו שוס מ ו י במקומופ אק מספר למי‬
‫טלם נמשכים אסר ו מ י •התוספות מל הרונ לגן אם נקצת מקופות לא אנפונ דעתס אנ‬ ‫שיפיק נספר׳ ספוסקים )יממן מקום למיהם נגמרא ונפוסקיס הקדמונים • ואס יאמר אדם‬
‫׳ששוני שומע ט בשאג׳ ט פ נ לעפ התוספות איני צטן לגפוג לעת הקדושים הלצו שספמם‬ ‫ננל ‪ p‬שיצטנן לסקוי שישו ומוצאו מנרי הגמרא והמפרשים וספוסקים טלם <ננל סונר‬
‫כפירושם • וסנה בא ליוי קצת תשובות סרשנ״א נתומפ מרט מול ועופרת מפות ונפוג‬ ‫טציו מאל נל ‪6‬מ ט ילאה למצוא סכתס לדעת מקום סלק נסלמול ט מם היות מיננו סקניס‬
‫נפסלפן שסם פשוטת הרמנ״ן ונשאני נופנ מאות! משונות אעי׳פ שאני יווע שהיא ת » ת‬ ‫לניצוי ס״ס ו״נ ולשינוי ונינו יחסם המולים לנו מקימות סמנים נמלטול המעיין נהס ינסן‬
‫סרשליא אני ט פ ג נפונ גסשוטפ להרמנין לפי שספרי הדפום מצויים טל כל אום ומי שיוצס‬ ‫חמי ססלונו אם לא יסיס לו היקף גמל נפלמול וגט כמקומות ינים יספש ולא ימצא מ מ י ס י‬
‫ל » ק נלש‪1‬ן ‪9‬פשונה עצמה ינול לעמול &יה • והנס גא ליד גיאוו ו ג נספו א*ח ליבינו‬ ‫מורה מקום לאותו סלק אס ‪ WD‬המשנה ל‪9‬יות ‪9‬יק ההיא שלא עיפ גירסמ הרמנ״ס דל‬
‫הגמל נמהלויצסקאטסנ דל וניאידפסלפ ם פ ו ^ ס ופסצפ ‪0‬פו יווה וע‪ 9‬לוג נטהוו״ו‬ ‫אי שעתו ואם מינו ׳רופס להיותו עקצו לפעמים מלסניא גל המעות הנאמרות בוק ההוא‬
‫יעקנ גן סנינ ו״ל והסכמתי לנתונ יכייסם נשמם ונמקום שנ״צ לשלוק עליהם אגפוג מה‬ ‫אם להיותו ט ת נ המודה מקום בקצת מקומות יין גלל ו‪9‬מקום שמויס אליו היק ההוא אינו‬
‫שקשה ל׳ על ונריסם ואנסונ ועפ׳ וססעיק ינסו סטונ בעיניו • ולהיות ספי אומנ טיויס‬ ‫טחו אלא לסלק או סלקים מסנצלגוא וצא לשאר ויצאה המעיק לגקש גל החלקים במקום‬
‫מלא טעיות סופו ונטה מקומות אעיר על מקומופ הטעופ ואנפוג הלשון ספפוקן גהלבפו‬ ‫ההיא אשי סווס אליו ולא •מצא והגס ט יוע מקום הדק נגמרא יצפון לעיין כלססוגייא‬
‫ע״פ ספרים מוגהים ומונים שסגםסי מסם • ועלה נועתי שאשר ‪ !0‬סינרים אפסוק הלנה‬ ‫םסיא מם פייש״י ותוספות ואס״נ לפיק נדנה הייף והראיש והיין והמייט ואפ״נ לטיק‬
‫ואנריע נק סםנוומ ט ופו סמנצימ להיות לנו פייס א׳ ומשפנו א׳ וראיתי שאס נאנו לומר‬ ‫גהוטג״ם ושאר פוסקים וגם מ מ • תשובות הגדולים הנמצאות אצלו לועמ אם סדין ההוא פוסנ‬
‫שנכריע לין נק הפוסקים בסעמפ וואיופ סצמוייופ הנה ספוספומ וסייושי סימנ״ן וסישניא‬ ‫מהכל או אם ס מ מחלוקסונמס מסלוקות מ נ ו ומבוי מי ואוי להכריע • ווס ו מ מנואו‬
‫והו»ןףל מלאים טענות ייאיופ לגל אסל עסויפומ » י וה אשר יערנ לנולגשפ לסוסיו טעגופ‬ ‫נעצמו שהוא ונר שאין לו קצבה ואם מ ק הנא ליל האלם כן במי שמצה לילפ שרשי נל‬
‫ויאיות ואיוהו אשי ימלאהו לני לסמים ראשו בק הסריס הדיי אל להמיט ניניהם ע״פ‬ ‫הדינים על טריים ולהקיף מ מ גל החוצקיס נהם וחלוקי מלי גל אסל ואחו מהם פל אסת‬
‫טענות ויאיות מ ע ו ר מ ס שנירמ הם או להכריע במס שלא סנייעו סס ט נעוטתינו היבים‬ ‫נמ‪ 9‬ונמס שינצל ממנו שאפילו יפיק ננצ יק ודק ונרי הגמרא והמפרשים ודני׳ גל הפוסקים‬
‫הצי מצע פנלינו לסמן ומיסם לישלהתספם עליהם ולא עיי אלא שאילו סיה אפשר לנו‬ ‫שסואסורס גלול מאל השנסה מצויה נאלס ומה גס נמלים לטס ההסתעפות ונמצא יגע‬
‫לורון דלן זה לא סיה ואיי לססויק נ‪ 9‬לפיטאוא לוו ארונה ני‪1‬פו • ולק הסנסס! בלעתי‬ ‫למק תיו • ואם •אמו אלם לנשור בשפל• הקצורים נספיק והאטו וסכל ט נאמת שוו לין‬
‫ט להיות שלשפ עמוד הסוואה אשו סניפניפ ישראל נשען עליהם נסוראומיהם הלאםמה‬ ‫קצלס ואמנה ט מעולם לא יוכל ללעפ שוס לק נהלנתו ובמט נספר האגור ט נהרנה‬
‫הרי׳ף והומים יהיאיש דל אמופי אל לני שבמקום ששניהם מהם מסטסים לומת אספ‬ ‫מקומופ מביא לשין סטור נהוייפו והלשון הסוא צמן נגו ונו נגר מפלקוני‪ 9‬והוא י׳ל מעמיקו‬
‫נפסוק הלנס נפופם א ס ‪ 1A‬במקצפ מקומופ שגל סנמי סיאל או יונס סולקק מל סלעפ‬ ‫נמו שמצאו‪ :‬גסנמקופומ מטא פוסק אפו להמיר גלי שוס סולק במקום שכל גדולי ישראל‬
‫ההוא ולק פשט הטנ‪9‬ג נ‪9‬יפן • ומקים שאסו מן ‪9‬ג׳ הפמומס םממיס ‪ tt‬גילס לעתי מ י ז‬ ‫סולקים ואוטמם וגם הפוסק ססוא שמניא אותו הלק להתיו נ פ נ שיש לגמגם מ והוא ויל‬
‫ההוא והשני עמודים סנשאח סולקק מ מ מ ס הוטו*! וסושנ׳׳א והיין וסטווט ו»רג ‪V1‬‬ ‫נתב י מ י תהיתי ולא ו מ מ ו י סגיטגום ס מ מ בלמי הפוסק ההוא עצמו מק נמס שנסב‬
‫לפנינו אל מקום אשי יטה שמה סווס ווס אלסי״ן קמשק לצגפ נצן ט אל סוסת אשי יטו‬ ‫בםימן מל״י פל גלגל הסגלגל מיס ובגלגל קבועים נליס קטנים כקונים בטנס משהה ועיק‬
‫לובן ק נפסוק הלנה • וגמקום שללי טלה יעפו שום אמו ‪ p‬הג׳ פפוויס סטנייס נפסוק‬ ‫מיש מליו נטוי <*ו סימןר׳׳אומשנס לסטםיא נסו לאמינא • על ק אני הול באלפי יוסף‬
‫נמלי הסנטים ספפווספיס שנפנו לעמן ניק ההוא ווון וו מ ן המלן נטנס וקוונה אל‬ ‫במהודו אפמס נטהודי יוסף קאי׳׳ו ו״ליס קנאפילה׳ צנאופ וגעועיסצני לסקל סמסיל׳‬
‫סופת לסיים מנשול‪ :‬ואם בקצת איצית נהגו איסוי נקצפ מ מ ם אפופ שאנו ננריע נהפן‬ ‫והשנממ• ל ס מ סעו גולל נלהייגיס סנוסגיס נניאורשישיסםוסוצאיסס מהגמרא פס ‪J0‬‬
‫יתויקו במנהגם ט ג נ ו קבלו טציהם ו מ י ססנס האופי ואסור להם * ס ו ג הימי ניאיתא נע׳‬‫סיצוקיסנוופ מושקים «ש צא נעלו ולא יאיפי לעשומ ספי וה סינור נפני עצמו מ י שלא‬
‫מקום שנהגו )נא( ולהיות מימני מפתחות » ר הטורים קצרות ניוסר והרוצה לבקש לק אסל‬ ‫אצפון מ ט ל ולנפונלמי מי שאומני ו ^ הסכמתי צסמט לא׳ מספושקים סמפווסמיס ועלה‬
‫לפעמים לא יוכל לסנסק אם הוא גסימן וה אונסיפן אסל או אס מביא אופו לק בעצ סספר‬ ‫מעת• לסמנו לשפי ה ו מ י ם ר< להיותו הפוסק היותי מפייסם גמולם וסולפי ני מפני שא<»‬
‫לק ואימי לעשות ספמסומ אסיית שמיטיץ בל סוינים הבאים נסימן םהוא נפלט ואסינ‬ ‫»ט* א » שמס אי וס״פי צוין להאיין ולנמוג סכרוסשאר הפוסקים וטעמם • ולק הסנפפ׳‬
‫לסטט לספי איגפה טומס שסמ הינ יטנו יפקנ ‪ p‬סרא׳׳ש דל ט הוא טלל וונ ועומ‬
‫נפנפי למוינל המניס המםוושיס שהבאתי נניאויי וס סנקיא ספל ‪:‬‬ ‫הפוסקים • ו‪1‬ם משפט סספי ומעשהו לנאי סמן שגמג נפל הטווים אס הוא משנה או נריימא‬
‫או פוספסא או י״״וא גפלמוו ננלי או ייושלמי או נסיפיא או נסיפרי אוגמטלפא ואם הוא כיח יוסף מ י שימצא גצ אום מ ק שמצה מקל ופוע^נ ספר יה לסנסיס מטליו ולמסדס‬
‫נקיציו וה היא ו ו ן אמנה וקציה ואפשו אק ט גס לעסוו יפיק נו לסמן טינת‬ ‫‪r‬‬ ‫מוססס או אם סוא מסציקת סנאיס או אמוואים ו‪9‬ססמ פסק גאסו מהם ומאיים טעם‬
‫פסק ‪ wan‬ואס עניאהמפנר שניות פוסקים סולקים ניק ההוא ינאי טפס נל אשד מהשמות מ מ הטסני ספי איגפה טולים מל טריק • נמצא שטפו ‪ 91‬מוק לטלא ניה ע״כ קראתיו בית‬
‫סגפ‪ 5‬ועוד‬ ‫יהיו ט ו ק מספר וס‬ ‫‪w9v‬ו‪^p9‬ק סגל מיון סג‬ ‫‪0‬‬ ‫סינס ט גשם שמנית‬
‫»שס ומ‪1‬צא‪ 9‬מהתלמוו ‪1‬אס הססני ישמיט םנית איוס פוסק נמו שתמצא פעמים יוסף‬
‫טסשמיפסמע הח״ף או ס מ ת ה י מ י ם או שנית פוסקים אסיים יטאםנית הפוסקים טעם שני גי וה שלקי מכל ממל׳ והוא ביפי געולס סוס ונעולס הבא וססש״י אשאל •עווני על‬
‫לנר מול שמו לסוו ספר ‪ 91‬מעקה ומשופה מגל טעית ושגיאה ט י פ נ ו ן נ פ ס לט ונסזרסי‬ ‫טניאםאינס‬ ‫סגשמסיס וטעמם י א ם מ ו י איוס מהפוסקים ההם במ שמביאם המסנו גקשאמו‬
‫מונים ינאו מ מ ה ם ונפוט למי הרסנים י ל גי נ ה מ ה מקומות ונמו »»‪ BW‬וטפי״ים ירחם עצו וימנני מפנפ סנם ט פנוניו ‪ 09‬סטנים ומרוסמיו הס מרוסמיס מנתיב וסנופ< את‬
‫אשל אפון ולטמתי את אשל אלפס ‪:‬‬
 ‫הקדמת בן המחבר םפר בית חדש‬
‫ה‬ ‫ם‬ ‫א ב ר‬
‫י י י ה ץ ־ ץ עיי ר״ם ואכ״ר דקיק פינטשוב‬ ‫ו*‬ ‫האלוף המרומם‬

‫ונפש־ היתה קשורה בנפשו וקרבו • ונצמדתי בקידוח ל נ ו ‪ .‬טדי דנר« עמו הפצרתי נ ו •‬
‫ולא נחי־‪,‬׳ ולא שקעתי עד אשד נענע לי את ראשו הקדוש והטהור וקיבל על עבטו האור‬
‫ישראל וקדושיו • ד נ נ ישראל ופרשיו • להוציא לאור ביאוריו יחדושיו • אשד חיבר על‬
‫הטווים ‪ .‬וחוד ולםד בהדוריט • נפהדורא בחרא ובתדא דבתרא בשנת תחנמוניט ‪.‬‬
‫נ מ ה יפים ישנים • וויקף וצירף עשרת טונים• ילא העלה על הספר ניא הצירן לפסק‬
‫הלנה • שהעמיד על בוריו שפורה בנל וערוכה ‪:‬‬
‫וכל םגמתו ושאלתו פאתו יהי וית' היה כל היפים י שיניח לו משנאיו אשד עליו קמים •‬
‫יחוקהו ויחי־הו בנעיםים • עד אשר ינטור להדפיט םפריו הרבים והעצוםים • להראות‬
‫לפני השרים והעטים• את הדרך הישר והתסיפ • ני נ ו יתבארו נל דברים סתומים ונעלפי‪.‬‬
‫וונוהו פן השפים שנדפסו בחייו שלשה חלקים יפים והדרים • ונם התחילו בחלק רניעי‬
‫נע!רת יוצר הרים‪ .‬ובעינינו בא השמש בעוזרים‪ .‬ויביאהו פן העולם עשה רועם נחל‬
‫בשעייפ • ופנה ו־וו והדרו והודו • שהיה פאיר לעולם בולו בכבודו • באוד תורתו ולפודו ־‬
‫וכשראיתי מעשה נזכרתי סח שעלי ביוה ותרה • כשהיה בדעתו לילך לאדץ הקרושה‬
‫והעתודה ‪ .‬השביע אותי שבועה חפורה שלא לנגוע מהונו אפילו כחוט השערה • עד ‪H«1‬‬
‫ידפסו הפטר עד גמירה • וקיימתי בעצפי חניירד‪ • ,‬ואורת׳ חלב• בנגורה • ולא נחתי ולא‬
‫שקטה׳ ער אשר נגמר הספר יפה וברה‪ .‬ובנן צאנה ודאגה בנות ציון המצוינים בהלנה‬
‫את הבנין המפואר אשר בנה א״א מיו הגאון הגדול החפיר נ" והדרו‪ .‬המופלג כדודו‬
‫"ישמחו "הדואים ״ויגילו "התלמידים המשכילים ביושר וכושר מפעלים ‪ .‬ונטיגו פרושות‬
‫השמיט שיוכנו הוא ית׳ להוציא לאורה גם שאר ספריו הקדושים הנסוטיט אתנו באוצרותינו‬
‫וינוחו זנות הדנים יגן בעדינו‪ .‬ולא תפוש התורה מזרענו הרע ורעינו • עד יבוא משיחנו‪.‬‬
‫בטהרה נימינו • אמן נייד ‪.‬‬
‫הגדול ו^סיד סוהר״ר לינ וצ־ל והפצירו בו להשפיע לדורות האחרונים מרוב טובו •‬
‫ב‬
‫נאפ המדבר נ; חפחבר • שמואל צבי המנונה הירץ י החיני ק ' ? פינטשוב‬
‫הביטו"ודאו"ףןחמימים ישד׳ אל • ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל אגידה ואדנד'‬
‫קצת מגדולת מפעלות דנ פעלים סקנציאל למען ידעו דור אחרון אשר צדקתם‬
‫כהררי אל • דרכי למוד שלמ״ו אדוני אבי אבי רכב ישראל הגאון הגדול מאור הגולה •‬
‫רב; של כל בני הנולה • ר״מ ואביר דקק״ק עיר ואם בישראל‪ .‬החסיד העניו מוהר״ר‬
‫ייאל בן כבוד אדינ׳ אבי זקיני החסיד פוהו־״ר שפואל דל • אשר כל ימיו לא נת; שינה‬
‫לעיניו ותנופה לעפעפותיי‪ .‬הוצק חן בשפתותיו • מקהיל התלות נדולות להודיע להם חיקי‬
‫אלהים ותורותיו לכען ילכו באורחותיו מתוך דוחק ועוני למד ננערותיו וכפיו היו פרושי׳‬
‫השמיט ׳פוצי חיצה מעיינותיו • ובחורי חמד תמים היו מאוכלי שלחנותיו ולכי' בתדרי‬
‫משכיותיו ועפהפ היה כל פשעשותיו‪ .‬ופה שהעלה מתון עוסק ההלכה בחריפותו ובקיאותו‬
‫שהית מלא על נל גדותיו ‪ .‬העלה תסיר נכתנ להיוה חתופ באוצריתיו‪ .‬ער שאסף וקיבץ‬
‫אמרוה טהורות צרופות נארפנותיו ‪:‬‬
‫ובבואן לעיר הגדולה כדכיא דכולא ניה עיר ואם בישראל ק ק קיאקא אר‪ ,‬שאהבה‬
‫נפשו ביק;! ומצא תלמידים השונים םופלגיפ סקדדים בהרים הררי נסרים •‬
‫מאירים כספירים ‪ .‬עוקרי טורי״ה ודונם נעשו ראשי ישיבות הורים ומורים הסה מטיבי‬
‫ארין ‪ .‬העומדים נ פ ר ץ ‪ .‬נודר׳ נדרים • מאירים לארץ ולדרים‪ .‬והתאספו כולם עדרים‬
‫עדרים ‪ .‬לשחות בצמא רבדיו הישרים כמםיני נמסרים כי תורת אמת בפיו כנודע בשערי'‬
‫ולא מעשה חדורים וציורים • כ׳ אם דברי אייהים חייט אדיר נאדירים • והוא נס הוא‬
‫נאשר ראה אותם פני להבים פניהם הסביר להם פנים מאירות והנעיס להפאכיריכ טהורי'‬
‫יראה ישמח לבו והתחדש כנשר נעורים ולרר עשהס בחדרי חרדים ‪ .‬כל הארבע׳ טורים •‬
‫לא פעם אחת ושתים כ־א הרכה פעמים עד שנעשו בפיהם שנוריפ • ואי חיבר החבורים ‪:‬‬
‫והנה סבנו אותו תלמידיו הנדוליט והחשובים < וילדיו הנאהבים והחביבים י ובפיט אחי‬
‫להטעים אותם מצוף דבשו וחלבו ואני הקטן והצעיר באשר הייתי משתעשע הסיד לפניו‬

‫נעלית בסערה השמיחה ארון האליןיס עטרת תפארה ראשינו והגולה • ישידז מעיינו ויהי השתש באה חשכה נפלה עלי צרה ויגון מצאתני ואעע כמעיל קינ׳ה‬ ‫יידוי‬
‫נאנח נשברי! מתנים להשמיע קיל בראשי הככאייס ולהג׳;׳ גשם דחעית • לחפיר לצר״ה ולבכותה • כי מי יסך או מי יגן בחורש מצל לני ואשא קולי בקול‬
‫מר • ומדאגה מדבר ואומר •‬

‫הזריח‬ ‫ונם‬ ‫לעין עמים •‬ ‫•‬ ‫גלוי‬ ‫‪:‬‬ ‫חכר‬ ‫לחבר‬ ‫•‬ ‫בפי מלין‬ ‫אס אין •‬
‫בריח‬ ‫נחש‬ ‫•‬ ‫וצל סיכן־‬ ‫•‬ ‫מנן‬ ‫‪:‬‬ ‫ומשכיר ה ב ר‬ ‫אב״ד הדור‬ ‫מה רב •‬
‫והאריח‬ ‫חדש חיבר •‬ ‫•‬ ‫ביית‬ ‫‪:‬‬ ‫כיעכץ דיבר‬ ‫ובין רבץ‬ ‫יעץ‬
‫הכריח‬ ‫אנח‬ ‫לשי הובל •‬ ‫מרום •‬ ‫‪:‬‬ ‫כרין מתנכר‬ ‫א מ ת משפט‬ ‫•‬ ‫תורת‬
‫בקול אצריח‬ ‫שבח גורע •‬ ‫מוסיף •‬ ‫‪:‬‬ ‫ועל כן שבר‬ ‫ל ח ה רוחי‬ ‫צ‬ ‫בי‬
‫בריח‬ ‫בלי‬ ‫•‬ ‫חמור ניבי‬ ‫הנר‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למצעד נבר‬ ‫לבבות גם‬ ‫•‬ ‫בוחן‬
‫כ שתיל מפריח‬ ‫זממי‬ ‫•‬ ‫השב‬ ‫‪:‬‬ ‫לעציון גבר‬ ‫ויפרסם‬ ‫•‬ ‫יראה‬
‫יטריח‬ ‫ברי‬ ‫יקד אף עב •‬ ‫•‬ ‫יקוד‬ ‫‪:‬‬ ‫אבר‬ ‫ואבר‬ ‫בעצמותי‬ ‫מה אש •‬
‫הריח‬ ‫אוכל‬ ‫רצון ל ב בל •‬ ‫חשק‬ ‫‪:‬‬ ‫לזאת יתעבר‬ ‫וגם נפשי‬ ‫רוחי‬
‫יבריח‬ ‫מאד‬ ‫כמו ערי‬ ‫•‬ ‫יצרי‬ ‫‪:‬‬ ‫לאל בן עבר‬ ‫תפילתי‬ ‫תכון‬
‫יטריח‬ ‫וגם‬ ‫•‬ ‫שבע רצון‬ ‫•‬ ‫ישלח‬ ‫‪:‬‬ ‫וקול מ ש ת ב ר‬ ‫•‬ ‫ת מ ו ר ת הי‬ ‫יחון‬
‫ישיח‬ ‫ובה‬ ‫•‬ ‫בתורת אל‬ ‫•‬ ‫הוגה‬ ‫‪:‬‬ ‫סבר‬ ‫וסובר‬ ‫כמזור איש •‬ ‫מכה‬
‫משיח‬ ‫גגיד‬ ‫להנחיל עד •‬ ‫•‬ ‫שלום‬ ‫‪:‬‬ ‫שאול עם קבר‬ ‫ויום לפרות י‬ ‫•‬ ‫לילה‬

‫‪:‬‬ ‫בעין דומע ולב גונח‬ ‫‪:‬‬ ‫מקונן צועק וצווח‬ ‫נאם‬
‫‪:‬‬ ‫אפיסת היכולת עשק‬ ‫‪:‬‬ ‫שהרצון חשק‬ ‫מה‬ ‫על כי‬

‫תהי נא מנוחת מורינו ויבינו הגאין כתיהר״ר י ו א ל זצ״ל כביד לאור באור החיים כי תורת אמת טתה בפיהו ועולה לא נמצאת‬
‫בשפתיו בשלום וכחישיר ובענוה הלך ורבים הוכיח יהשינ מעון‪ .‬יהי רצון שבחבורת! ירופא לנו יבולע המות לנצח והוא ינהגנז על מות ‪:‬‬

‫‪ V‬רןף החחיק״ק תנחם נחים בן לא״א חורי החסיד תיהר״י חשה שליט״א מייילש • אי‪ <,‬על שי שמקבלי! תנחומי! על המת • אין מקבליו תנחומי! על הח״י איש חי רנ‬
‫סעליס • ראש המאיס חמפי״ת למו • הלא הוא נאי! עמינו חאוי עינינו נ״י מיהר״ר י ו א ל ויל הע״ה ר״מ ואב״ד הישראלי אשר מנוחתו כביד במבחר‬
‫קנרינו קיק קראקא לכן קם חד חן קאתייא • ראש התדבייס והעיר קילה וחרוב עניתנותו לא רצה להעלות שחו על שפתו • והצבנוה על דלתי פתח הבי״ת החדש •‬
‫למען יראה כל יוצא ובא כי אין איש אלהי בביתו וישים אל לגו אס אחיה אש בלחי״ס מה יעשו קוצים כסוחים • ואם ארו! אלהיס נלקחה מה יעשה ליחה סרוחה •‬
‫אזלי ישיב ונחם אל שדי‪ .‬ןיאמו לנחתינו די ‪:‬‬
 ‫א‬ ‫בית חרש‬ ‫אורה חיים הלכות הנהגת אדם בבקר א‬ ‫ביתיות‬
‫ה ט‬ ‫‪ 5 0‬פ ‪ 5‬י י ת‬ ‫פ ר מ‬
‫י * יימיי י ה ו ד ה גן תימא אומר הוי עי ממי יש׳ • נמר היא מה שקורי! נל׳׳א יי״ש‬ ‫היינ‬
‫י' " י י‬ ‫‪ p r H V T‬תימא אומי היי *' * ״ י י*'‬
‫ולא מזועין שהיא לגייה נהגה‪ :‬סיס ל' דברים ס׳ נראה דמשום‬ ‫משום ללנאורג נראה שאלו הדברים ד' שהם ב' לקל משי י ‪p‬‬
‫כנכי יעז ממר הייגו נמר כארי יא״כ יקשה על יסדה ‪ p‬תימא למה כפל הענין ללנאורה משמע שאלו המרים הארבעה לא באז אלא לעורר את האלם דיך כלל‬
‫שיהא זהיר וידיי לעשות רצון אביו שגשמיה ולק מהיח בלשון מול ומשולש ומרובע‬ ‫גמלות שוטמ זה שעמים לק• נתב דלי לברים הס נדמפי־ש ואייל‪:‬‬
‫מי עז ממר וטי‪ .‬אבל אין המרי' מורין‬ ‫\‪ VplV‬בעמדת הטרא יתניד משים‬
‫על גוף העמדה והרעיה ואייה קשה דהו״ל‬ ‫דקצת דברים אלי נראה שהם‬
‫להסמיך עז ממר לגבור בארי שהם כמין‬ ‫הפך עמדתו יתבר' שהעזיס נאמר עליו עו‬
‫אהד ע״כ פי׳ דאלו המרים הס להורות על‬ ‫מים לגיהנם ועל הקלות ראש אמרו‬
‫ד׳ פרסים מון העטדה דלסי זה לא קשיא‬ ‫שמרגיל לערוה והמרוצה ומטרה נראה‬
‫באשר יתבאר בסייעת' דשמיא‪ .‬וגסבנלל יה‬ ‫שהם טובים לענימ העה״ו יאק לעמדתו‬
‫לומר דאף על פי דבמילי דעלמא שתים הן‬ ‫יתגרך עסק נהם ילנך אמר שטלם לעמדת‬
‫דקל משר הייט ענק ‪ p‬כצבי ועי עמר‬ ‫השי״ת וכמי שמבאר‪:‬‬
‫הייט עטן נגור כארי מ״מ געטד׳ סנווא‬ ‫ו מ ״ מ והתחיל נעז ממר לפי שהוא נלל‬
‫יתב׳ ארבע׳ ענייט' ‪ p‬במי שיתבאר גסי׳ל‬ ‫גדיל בעמדת המרא יתברך משו'‬
‫ולפי זה נמשך להקשית למה התחיל בעו‬ ‫דקשה דלפי מה שמפרש קל משר יק כצבי‬
‫ממר הטמא אם הייט מפרשיה שהדברים‬ ‫וגמר נארי על האיברים אלי היי לי להקדים‬
‫טלם מורים על הזירוז בלבד לקיים עמדת‬ ‫ואח׳׳נ הליל עז ממר שאינו רומו לאבר‬
‫הש״י דרך כלל ליכא קושיא מהתחלת עז‬ ‫מיוחד ועוד שלא היה ראוי להתחיל במדת‬
‫בנמר דמ״ש הא מהא אבל טון שנא להרס‬ ‫עז אעיפ שהוא בעמדת מירא יתברך לגן־‬
‫כתג שהטעם שהקדימו לפי שהוא כלל גדול ‪ p‬תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ מנכי ונבור כארי לעשות פרסי העטד' ומשמעו׳ עז ממר הוא לימר‬
‫שיהא עז בשע' שעושי עטדתו שלא יפסוק‬ ‫נעמדת הטרא יתגרך לפי שפעמים אדם‬
‫חק לעשות מצוה ונמנע מלעשותה ממי רצון אביך שבשמים א ]א[ פרט )א( ארבע׳ רבדים בעבודת הבורא ממנה בשום מים‪ .‬לפ״י קשי דמאחר דקל‬
‫מי אדם שמלעיגין עליו וטי ומשוס דקשה יתברך והתחיל ב כעז מ מ ר ) ‪ 0‬לפי שהוא כלל גדול בעבודת הבורא משר ו‪ p‬בצבי משמעותן טא שיהא קל ורץ‬
‫היאך אפשר שיתנייש האדם מגני אדם ולא יתברך לפי שפעמים אדמ חפץ לעשות מציה ונמנע מלעשותה מפני לעמדתו ית׳ א״נ ה״ל להקדימן דהלא‬
‫ימנייש מהשי״ת שאתה אומר שימנע אדם בני ארט שמלעיגץ עליו ועל כן חזחיר שתעיז פניך כנגד חמלעיגין מוקדם הוא קל ו‪ p‬ואחייב שסק כממד׳‬
‫ואמר לפי שהיא נלל גדול ט׳ כלו׳ עניינו‬ ‫לפעמים מלעשות מציה ממי שלא ילעיגו‬
‫עליו לבן• אמר אל תתמה שהרי מניין אמר ‪ W‬ואל תמנע טלעשות חמצוח)י( וכן איר יוחנן בן זכאי לתלמידיו איט בי אס אזהרה על שיעת פניו מגד‬
‫לתלמידיו יהי רצון שתהא מורא שמיס עליכ׳ יהי רצון שתחא מורא שמים עליכם כמורא כשר ורם )ה( וכן ני[ הוא המלעיגין ט׳ והוא כלל גדול שצריך להזהיר‬
‫וטי מאיתא בפיק תפלת השחר)דף נח •( אומר לענין חבישה שפעמים אדם מתבייש מפני הארס יותר מ מ ה עליו כתחלה ‪ .‬ואמר ואל תמנע מלעשות‬
‫וכיין שמציט שלפעמים אדם ירא מעשות שיתבייש מפני חבורא יתברך על כן חזחיר שחעיז מצחך מ ג ר המצוה כלוי איט לדבר להס דברי עזו׳ אלא‬
‫לענק שלא ימנע מלעשות המצוה‪:‬‬ ‫ענירה ממי ניי יומר ממה שסא ירא ממי‬
‫חמלעיגים ולא תכוש ו ק אמר דוד ע״ח ואדברח בעדותיך נגד מלכים‬
‫מטה ולא א מ ש אף כי היה נרדף ובורח ‪ p‬העו״ג היה מחזיק בתורתו ן^ן״^ן ‪ pi‬אמר ריב״ז וטי ס׳ ת״ה)דף‬ ‫היית משם נלמיד לעמן עשיית‬
‫שלפעמים אדם מגיח מלעשותה ממי שהוא‬
‫כ״ח( כליי אץ לתמוה למה צריך‬
‫להזהיר ע״ז ט אין אדם שיטח מלעשות‬ ‫ולומד‬ ‫מתמיש ממי אדם יותר ממה שמתנייש‬
‫מהשם יתברך שמניח מלעשות מציתו תהי שנמנ וק הוא לעט! המשה וטי‪ :‬המצוה ממי כמלעיגין לן״א וק אמו־ ויב׳׳ז אצל המורא וכן הוא לעטן המשה ‪:‬‬
‫ו מ מ ע״כ הוהיר שתעיי מצחך בעד המלעיגים ולא תמש ממי שמדת העזות \‪fy‬׳‪ m‬עוד ע״נ הזהיר ט' הוא דמיינ״ז לא שמעינן אלא שאפשר לימר שיתבייש‬
‫ממי אדם ולא ימנייש מהש״י יעל ‪ p‬היציר להזהיר עליו אבל מ״מ אינא‬ ‫מטנה מאז נמו שנוני ואץ ראוי להשתמש ממנה נלל אפי׳ בעמדת השי״ת‬
‫למידק‬ ‫לדבי דנרי עזות מנד המלעיגים ני יקנה קני! בנפשו להיות עז אפי׳ שלא במקום‬
‫עמדתו ית׳ ל‪ p‬כתב ולא תטש כלימר אט אומר לו שתעיז מצחך מגד המלעיניס‬
‫ואיט למר להם לברי עזות אלא לעט! שלא תטש מהס אף על ט שילעיט עליך ומפט שעדיק יקשה שאין ראיה מריניז שלעטן מורא מלעשית הענייה אפשר שירא האלם‬
‫מנשר ודם פן יודיעו הדבר למלטת ויגרסו בחצן שיטי תינף ומיד משא״נ בהשי״ס שהוא אק• אפים אמנם אין לך אדם שיטח מלעשות מצית השי״ת ממי משת בשר ודם‬
‫לשיצנורך יהולה ‪ p‬תימא להזהיר עליו ל‪ p‬הביא ראיה מלוד המלך ע״ה שאמר ואדגרה בעדותיך נגד מלסס ולא אטש היי שהיה מתפאר שלא היה מתמיש מבט אדם‬
‫בעשיית המצות ולפי שקשה שאי אפשר לפיש ‪ p‬שהרי דוד המלך ע״ה מלך היה ולא היה לו להתבייש מגט אדם ט מי היא ואי זה הוא אשר ימלאט לט להלעיג עליו‬
‫וא״נ ע״נ פייוש הפסוק ‪ p‬ואמרה נעלותיך על מלכים מאן מלכי רבנן ולא אטש ני אס לא הייתי ממר בעלותיך עדם הייתי מש מהם לכך נתב אן כי היה גרדן> ומרח‬
‫בין העו״ג כיה מחזיק נתורתו וטי נלומר פסוק זה אמר כשהיה טרח מן העו״ג ואז היו מלעיגיס עליו ועכ״ז לא היה מתנייש מהס • ואי׳ת אפולו נשהיה מרח בין‬
‫העו״נ היה מטנד טניהם ולא היו מלעיגים עליו ל‪ p‬נתב אף ני היה נרדף נלומר אף על פי שהיה מטבל ניניה' מנל מקום להיותו נרלן> היה מקום להלעיג עליו נשרואה‬
‫אותו מחזיק כתורתו באמרם אליו יום יום הלא יראתך נסלתך וגו׳‪:‬‬
‫ו מ י ע ן היה מחויק גתורסו אמי שטעמו ממי שמהפמק אין נראה אלא שטה לומד ולא שהיה ששה מצית לע פתב היה מחזיק נתירתי!לימד נלומר טון שהיה לומד ולא‬
‫היה‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫]א[ פרט אונע' ונריםנו׳‪ .‬ו״ל ניי לפי שלנאורס נואס שאלו הונלים ארבע שהם שמים‬ ‫פרט וא( ו ' ונדים מ ' ‪ .‬ני׳ ולכי פשוטו משמעוו״י נ״מ סדא קאמר‪ .‬ועצה טונה מייטזן‬
‫יקל משי וין נצני אי וגנור נארי ועו ננ»ו חד וא״נ יקשה נפל הענין‬ ‫לאוס לפי שנעמיס נשאום עושה מצום נאיס המצעיג־ם ומלעיגים ומתלוצצים נו ‪.‬‬
‫נמלומ שוגומ ל׳יל לק נ מ נ יי׳ דניים הם וסוצרן לומר שהס נפנודת ס׳ משום שהינייס‬ ‫לנו טייען לו שמיי נסמיצמ פגישתו נהס יעציס עיניו נמהייה ונקצומ משו ואל יואס‬
‫נראים ספן עניוס ס שהעוומ גא»י עליו עי פגיס לגיהנס ועל הקלומ יאש אמרו שמרגיל‬ ‫נלעגמס ומפני שא״א שיעמוי כעצימת עינים כל סיוס אמר מיד אס״כ ‪ p‬מסר מסם נצני ‪.‬‬
‫לעמה ‪ .‬והמריצה והגנויה נראיס שסם טונים להעס״ו לכן אמר שהם לענויע ה ׳ ‪ .‬והוקשה‬ ‫ו מ ו ן שאמי ווו אשרי האיש אשר לא הלן נעצמ רשעים ונוין חטאים לא עמי ומפני שוס‬
‫לו ילפי»ס שמפרש וסולן קל משי וין נצני וגנוי כארי על האנדים אלו היס לו להקדים‬ ‫נכי יאה נמהלת פגישמם נו הלפיגו עליו קודם שהעצים פיניו ומנח וס אף שיוון מהם יציו‬
‫ואסיכ הל״ל ועו פנמי שאינו רומו לאנד מיוחד ועוד שלא היה ראוי להתחיל נמדע ע‪1‬‬ ‫ממגרה ט לסור למשמעמס אמר יה יהיה גמר נ א " צהמגנר על יצוו ואל ימנע מלעשות‬
‫מ״ה נ מ נ והמחיצ עו מ מ י עכ׳יל‪ .‬וק״ל חיא יאנמי טניינא ל״ל לימנו הל״ל נקיצוי ע!‬ ‫המציה ‪ .‬צק השמיענו רנ־נו יי״י נ״מ לאו סיא מלמא קאמר אלא י ' אוסרו' ונמ״ש ואייל‬
‫ממר וגנוי נ א מ ‪ .‬מרמי הן ומו לא‪ .‬וע״ק יהי' לו לינינו להקיים קושיית והתחיל נעז‬ ‫לוואי י' י מ י ם קאמי יאס נפי׳ ראשון הרי עיקר הגמלה הוא שלא ישגיס נהלעגמ הציצים‬
‫כנמר שאין לו המלות נס״ש פיט ד דניים נ ו י ‪ .‬וע״ק נ מ מ י מ הנורא ל״ל הא י״י עצמו‬ ‫ולא שיין צומי מל יה גנוי צעשומ מין אנין ט ׳ אלא סל״ל סמס וגנור כארי ‪ .‬וממילא‬
‫נהייא קאמו לטשימ יצק אנין שנשסיס יאין שיין לטעות לק ניאה נמ״ש נפיישה‪ .‬וע״ק‬ ‫סי' נשמע שימגנר מל יצרו ואל ישגיח נלעגמם ויעשה יצון הנורא וזהו שסיים יכינו ונמנ‬
‫מ״ש מפגי שהוא נלל גדול אינו ממיישנ לפי׳ ימה ננלל יומר נעו ננמי מנאיוה מסג' ולפי‬ ‫נענוומ הטוא י מ מ ן ר״ל ו׳ ונר־ס אמר יי יהודה שנל אסו ואחי הוא ענק נפני עצמו‬
‫מ״ש א״ש דכיון שאיגן ג׳ אאני־ס מיוסדים קאי ווה טל נלל גון> האדם לק סקייסו‪) .‬עיין‬ ‫נענוימ ה' ‪ .‬ואפשר נסי דס״ש יבינו נענודמ הנורא נ ו ׳ ‪ .‬ענק נפני עצמו נעמדמ ה' הוא‬
‫ל ק ק מיש הלממ שנמ סי׳ ימ״נ שנמנ יניגו ז״ל אחייב מצאמי נפיקי אנומ לוש׳׳י שט׳ על‬ ‫וקמ״צ יל״מ שסני י' דניים שאמר י״י נעוינס החטא צא נקיוס הסציה ‪ .‬דעוינת החטא‬
‫ההיא משנס ייהויס נן מימא אומר הוי עו ננמי שנמנ מינף לאומו משנה י״ע א ו י י עשה‬ ‫מקיי ג י נ משיית וצק אנין וטי צק אמי נ ע ט י מ הנורא ‪ .‬י״ל שלשק לעשומ משמע ודאי‬
‫שנמן חול שנייה ההיא דנן מימא מ ׳ ע״ש ונמיתי שם מ״ל יקשה היס ליש״י למס אמר‬ ‫עשיית המצוה לא שנ ואל מעשה ‪ .‬והמטיל נעו ננמר לפי שלפי' יאשק שנמנמי אמי ודאי‬
‫י׳ יודא ‪ p‬פימא הוי עי ט ׳ לפשות רצון אנין כי׳ איפנא הצ׳״ל עשה רצון אנין שנשמים והוי‬
‫שפיר שהמשיל נעו נגמר ‪ .‬שהיי י״י לא היהיי אלא אוהיה וו נלנד שיהי׳ עי ממר נגד‬
‫עי ממר וקל שי‪ .‬וניסא ליה לוש״י נמ׳׳ש דקאי אמשנת נ*» דאמר עשה שכסן סול ונא י״י‬ ‫המצעיגים ‪ ,‬ואינן ג׳ לקאמי עצה הס ונמ״ש ‪ .‬אנל צני׳ רנינו י י ׳ למיס הן היימי אומי‬
‫ין מימא למימי מיהו נל אשר נכחן עשה קוים שמעשה שנתן חול וסר עי ננמי וקל ונוי‬ ‫לאין טעס נקיייומ פו ננמי קמ״ל ונינו שגס לפי' יש טעם טול שהקדים עי מ מ י ‪:‬‬
‫ואפשר שגם וניט שישט נע״א היס קשה לו!ס וו׳׳ש והתחיל נעו ממר ט ( ויךל ‪:‬‬ ‫) נ ( ל פ י שהוא נצל מול‪ .‬ט ׳ לפי שעו ממר הוא איהיס נלליס לענוימ ס׳ שיינא על נצל‬
‫] נ [ ובי הוא אומר לעק הנושה טי‪ .‬ט ׳ נ״י נמו שהוהייי״י על המיוא נ ן היהיר ריניס‬ ‫האים שיזהי ואל ישגיח נמלעיגים ‪ .‬ואינן ג׳ אוהיומ פיצייס לאנייס מיוחייס שנאים‬
‫י על הנושת ומ״ש ע״נ היהיר שמעת מצחן וצא תניש ניה הוסיין שאמ״פ שאמה‬ ‫הס ולנן הקוים עו ממר ‪ ) :‬ג ( ן א ל תמנע מלעשומ נר י פי' עיקר האיהי' היא על עשיימ‬
‫מצווה להע ז נגד המלעיגיס מ״מ אין ראוי לשמש נמדת ההעוה דהיינו להטיס י מ י עוומ‬ ‫המצוה לא עצ מניעת החטא‪) :‬ו( ןק; אמר רני יוחנן כן ונא׳ משוס יק״ל היאןאפשר שימני־ש‬
‫נגד המלעיגים ני יקנה קגין עי ננפשו אפילו שלא נמקים ענודמ ס׳ לנן נ מ נ ולא מנוש‬ ‫ממי אוס ולא ימנייש מהש״י המצווה עלי עשיית המצוה שהיצרן י״י נ״ת למהיר על יה לק‬
‫כלוע׳ לא אמרמי לן אלא שלא ממש סהס אעפ״י שיצעיגו עלן ענ״ל ב״י וקי״ל סדא השמטת‬ ‫אמר אל מתמה שהיי ייני׳ו אמי לסצמיויו נו׳ מאימא נפיק תפ־למ השחר‪ .‬וכיון שמצינו‬
‫הלשון שלעיל נ מ נ ינינו וע״נ הזהיר שמעיו פנין נגד המלעיגים ונמנ עליו וק אסר רני‬ ‫שפעמים ייא יוסר צעשומ הענירה ממורא מ ר ולס מאשר ירא מהי ימי משם יש ללמוו ג״נ‬
‫יוחנן ומ׳ ומסיים וק הוא לענק הנושה ועוד מס וק הוא אומי לענין ומי ואעפ״י שמלשון‬ ‫לענק עשיימ כמצוה שלפעמים אדם מגיח מלפשומ המצוה סנגי המלעיג־ס ‪:‬‬
‫נ׳׳י משמע שלא היה ננוםמא שלנניי מלמ אומי »״מ ננל סמים דיון אימא‪ .‬וע״ק וא״נ‬ ‫)ה( וכן הוא אומר לענק טשה‪.‬ו״צ מורי נ' עניינים הם הלעגס וה ושה‪ .‬הצעגה הואשמלע‪-‬גן‬
‫למס כארין לסיים שפעמים אדס ממנייש » ׳ ביק שהונייו ‪ 5‬מ לעיל‪ .‬ועוד מס שנתנ יישוב‬ ‫עליו אף שהוא אינו מתנייש ‪ .‬והנושה הוא מס שאדם ממנייש לעשות מציה ננני‬
‫לנפל הצשא שמעת מצחן ט ' ולא תנוש אינו מתיישנ וק״ל‪ .‬ומ״ש עוד נ״י ו״ל ומפני שאין‬ ‫אנשים משונים אף שאינם מלעיגים עליו ויויק ענ צ ‪ .‬ולכי יס נ יל לפוש ימ״ש רנינו וק‬
‫יאיית ייני'! יאייס גמויס יאפשר לומר דיוקא לעשות ענירס איס ירא מפני נ״ו ש־ענשוסו‬ ‫הוא לענק הנושה מיצמא נאפ׳ נפשיה הוא ‪ .‬וה״ק יק הוהיי וני יהודה נן מימא ג״נ‬
‫מיי‬ ‫לענק המשה נמו שהוהיי לענק סהלעגה וסנל נשמע מלשון עו ננ»י וו״צ ש־הי׳ עו ואל‬
‫ימנע מלעשות המצוס הן מחמע הלעג? ‪ p‬מסממ הנושמ חסו שסיים רטט ונמנ מ״נ‬
‫הוסיו שתעיו מ ג י המצעיגיס וצא מכוש וק״ל‪ .‬ומכני שאין ראיס מדנרי י׳ יוסק אלא צענין שמונע עשיית המצוה מפני הצעגמ נשר ודם ‪ .‬לומיא ואמו ר׳ יוםנן שירא יופו מנשי וים‬
‫»ה' נ״ה ‪ .‬אנל לענק הטשס שהיא ונר נונעיי נאום אק לאייה מר"׳ לכן מניא לאייה מלול שאמר ואדמה נעדופין גגו מצנים וצא אנוש ומטעס יה צא הניא ג״נ לטנין הלעגה ואייה‬
‫‪1‬‬
‫מלול וק״ל ‪ .‬וגפ׳ שק״ל דאק ראייה מיה דע״נ אק פי הפסוק נפשוטו‪ .‬דדוד מלן ישראל היה וסמי היה לו להתנייש אלא ודאי ס״פ ואדמה נעוותין גגו מלטם ולא משמי מלונו‬
‫נגו גדולים לסס שמא לא אמק אמת וקושט סינמס ‪ .‬וא״נ אק ואייה על עשיית המצוס צנן נ מ נ יניחא לן לפוש נפשיטו ומלנ־ס ממש קאמל‪ .‬וקאמר שאף שהיה גרלף מפני‬
‫שאול‪ .‬ונא היה יי שהיה נריף משאול אלא שאחי ק היה ג״נ נע וני ונויח נק העו״ג אפ״ה היס מחזיקי נסוימו י״צ סיס מסזיק נמצומ מויס ס׳ וצפי שקשס לינינו היכן ניני‬
‫נפסוק שקיים דוד מצות הלא לא גונר אלא ו א ו מ ה על וה סיים ונמנ ולומד ל״ל שהיי לניד והלי׳יל הוא עשיית המצוה‪ .‬ווה עשה לול וצא נוש אף ט היו מלעיגיס עליו ע״נ‬
‫ממ‬
‫הידושי חנהוח‬
‫א א הנויהו לוטו שארבע׳ ובריס הן וא״ל עז נ נ מ ו ו ג נ י ו נ א ו י עגין אוזו הוא רק שנעל העגין במלות שינוח ינן קל כגשר ורץ כצבי ו א ס נ ן הוה לייז למיטטן גנור בארי אזיל‬
‫עו כגטו ילא להפסיק ביגיהט בקל בנשר בוי ובן איל שעז כנמר וקל בנשי ענק אוזר הוא ולומר הוי ע‪ 1‬כנמר להת«ק ולעשות הטוויה יקל בגשר בעשייתה וכן גביר כארי‬
‫*ץ בעבי וא״ב הליל עז כגמר וקל בגשר ג ט ו בארי ורץ בזיבי והואיל וי&טיק ביניהם הורה ביד‪ ,‬שארבע' רבריט הם ובוה מיושב גיב שרביגו סטוש גביר באה קיום רץ בצבי‬
‫ובו הוא האמון שהיזוק הלב היא קודם ריצה הרגלים י י י בן תימא עינה חוברים ליקוים ו ץ בעבי אלא הוברח לשגות להורות שארבע׳ ובריט הם ואילו אמר גביר נאוי ורץ כצבי‬
‫וזי' גראד‪ ,‬שענק א ח ו הוא ובס ש )מיהרלייח( ‪ :‬ב דיל שולל להתחיל בקל משר שהיא פעולה מיוחדת לההחלה טשא״נ עז מ מ ר שהיא פעולה לעשיית הטעעה לנן טטרש שלבן‬
‫התחיל‬
 ‫ביי‬ ‫אורח חיים הלכות הנהגת אדם כבסר א‬ ‫ב״ח‬
‫למידקדשמאלגט עשית החצוה ראוי לאדם שיתבייש וישב כטל דלאכל הרוצה ליטול היה חושש מהמלעיגים הוא הדן שהיה מתייק כתורתו ועושה המצות ולא היה‬
‫חושש מהמלעינים‪:‬‬ ‫את השס יכא ייטול לוה מגיא ראיה מדהמע״ה שלא היה טש כלל והשתא אתי‬
‫שפיר שלאחר שהביא ראיה מריב״ז על שאפשר להתבייש ט׳ התחיל ואמי ע״כ היהיר ו ט ״ ע ן קל כנשר כעד ראית הפק וכי׳ לימר שתעציס עיטך מראית ברעה מפני‬
‫שאס אט מפרשיה קל כנשר כעל ראות העין נראה שמוהיר שיהיה קל‬ ‫ש׳־זעיו מצחן בנגל המלעיגיס ולא תבוש וק אמר לוד ט׳ שמדוד יש ראיה על שלא‬
‫בעיניי להטט ולראימ מהרה קל חיש בכל‬ ‫יטש‪ .‬אך קשה הלא מלול נחי איכא ראיה‬
‫על שאפשר להתבייש ‪ .‬י ייד ל א ולוסר אף כי היו מלעיגים עליו)י( ואפר קל כנשר כנגד ראות העץ מקים מה עין סלילי לכך כתב כי הטונה‬ ‫הבי‬ ‫לא צ‬ ‫ט ׳‬

‫נהפך ני אס יפגע בלגר עריה מהיה קל‬ ‫הא דריב״ז וייל דיש לדחית שמא לול‬
‫חיש יעצים עיניי מראית נרע‪:‬‬ ‫שלגי שהיה ע ד ן ובורח בין העו״ג אפשר ודמה אותו לנשר כי כאשר הנשר שט כאדר כך הוא ראות העין‬
‫לו להתבייש ט׳ אבל גאיט גרד?> ט' ואצ'ל לומר שהעצים עיניך מראות ברע בי היאתחלת העכירה שהעין רואה ‪ ffl'fcft‬ט היא תחלת העבירה נא לתת‬
‫טעם למה שינה יהולה ב! תימא‬ ‫בחשובים יביטנים מנ״ל שהיה ני להתבייש והלב חומר וכלי המעשה גומרץ ] נ [ ואמר ‪ (0‬גבור כארי כנגר הלב‬
‫ועל כן הביא ראיה מריב״ז שאמר לתלמידי כי חגבו־ח בעבודת חבורא יתברך היא כלב ואמר שתחזק לכך מסדר להע״ה שמל סיים בעיניו ייהודה‬
‫בן תימא התחיל בהם ל ע נתן טעם ליהודה‬ ‫הנדוליס יהחשוגיס י״ר ט׳ דהשתא טק‬
‫דאצל מור״י ית׳ היה אפשר ליחר שיראים בעבודתו ני[ ואבר רץ כצבי כנגר הרגלים נ״( שרגליך לטוב ירמו ‪ p‬תימא מפני שהיא תחלת העבירה יכי׳‪:‬‬
‫מג יו ייתר ממה שהם יראים ממט יתבע ‪ 00‬ובן ‪ M‬ריר המלך ע״ח חיח מתפלל על שלשתם ג אלא ששינח ‪ JJf'DT‬יאמר גטי־ בארי כעד הלב יאמר‬
‫‪ p‬הצבי כעל הרגלים וט׳ שזהו‬ ‫הייה לעטן הטש' ולק־ הוצרך יב״ת להזהיר חפדר ואמר חדריכני בנתיב מצותיך על חרגלים ואמר אח״כ הט לבי‬
‫גסיזס הד עז כנמר ט׳ דבין שהס גדולים ואמר אח״כ העבר עיני מראות שוא והזכיר בלכ הטיה ובעין חעברח כי הסדר במה שאמה העין רואה והלב חומל‬
‫וכלי המעשה גומרים ימה שהקליס יהילה‬ ‫וחשוטס‪ .‬טן ביטטס ופחותים ‪ .‬וגי! שהם‬
‫‪ p‬תימא ק כצבי לגמר כארי אפשר שטעמו‬ ‫הלב‬ ‫נרדפים יבורחיסבטלס אפשר לומר שיתביישו‬
‫ע ג י ס‬
‫מימך מראות ברע‬ ‫לומר היי קל ל‬ ‫יקאמוהיר שלא יתטישי ואפי׳ נרדפי' ונחלשי'‪:‬‬
‫ןז״ל מהיש־׳ל ע״כ הוהיר ט׳ ביישני עניינים הס לעג ובושה ועל ט אמר שתעיז כיי שתוכל להיות ‪ p‬כצבי לענילתי שאס לא תעציס עיניך מראית ברע אולי לא‬
‫מצחך כנגד המלעיניס וגס אמר ולא תבוש שהלעגה היא אן״ שהוא אינו מתבייש תהיה ‪ p‬כצבי לעגולת טראך אלא למרות עיני כבודו ווה ע״י הלב שהוא חימד וע׳׳כ‬
‫והכישה היא מה שאדס מתבייש לעשות מצוה בפני אנשיס חשובים אף שאינס מלעיגיס צ יל שאש לא יכלת להוהר נוראות ברע שתהיה גטר כארי לטן> לעבודתו י ת ב ע ‪.‬‬
‫עליי ע״כ‪ .‬ואמר אף כי היה נרדף כוי משוס דלפי פש‪ 1‬הכתוב דבמלני העו״ג יעי״ל שלפי שקל כנשר הרצו! ט קלית לעצוס עיניי מראית נ י ע ‪ pi‬כצבי הוא ליון‬
‫קמיירי לא מציט לדוד שהיה אצל מלכי העו״ג ילא מלכי העי״ג אצל דוד אלא לעגילתי יתברך סמכן זה לזה כי גס זאת זה לעומת זה עשה האלהיס זה קלותו‬
‫נשעה שהיה נידן ט׳ והוצע לבאר בן משוס שאס לא היה נרדף לא היתה הראיה לעצום עיני! וזה להיות קל ברגליו באחד הצביים אשר בשדה לרון לעבודת טראי‪:‬‬
‫מספקת אלא לשלא ינוש בפני בל אדס שהם שייני' לו במדרג׳ דוחיא דדוד שהיה מלך )‪ Vt"£‬כי הגבורה בעבילת השי״ת היא נלב נתן טעם מה ענין נטר כארי לענק‬
‫הלב חומל ולפי שהלב חומד הוא בענק העבירות !נטר כארי הוא בעשיית‬ ‫ולא היה טש בפני מלבים אבל הדיוט בפני חשובים מנ״ל שלא יתבייש אבל השתא‬
‫לכתיב יה מדבר כשהיה נרדף טי אתי שפיר ימה שפירש דהמלכים היו מלעינין המצית לכך כתב שתחוק לבך לעטרתו שגכלל וה עוינת העבירות ועשיית המצות‪:‬‬
‫יאתר ‪ p‬כצבי כנגד הרגלים שרנליך לטוב ייוצי כלומר וה ודאי לא נאמר‬ ‫עליו אעפ״י שאינו מפורש בכתוב נראה ה־קדק דהי״ל לומר ואדברה בעדותיך לפני ‪m'tyi‬‬
‫אלא על עשיית המצית ואע״פ שמה שאמח כלי המעשה גומרים נאמר על‬ ‫מלכים מאי עד מלכים לשק ניגוד והתרסה אלא בא לרמז על שהיו חלעיגיס עליו‬
‫ואעס׳׳כ היה מחזיק כתורתו ולומד ימעד להס ואמר עת־ ולא אגיש לוחי שלא היה עשיית העבירות ככלל רגליך לטוג יריט הוא עזינת העגיחת שאס הוא הולך לעשות‬
‫מתטיש בפניהם גס כי לפעמים לא היו מלעיגיס עליי וביי פי׳ דכיון דאפשר לחלק עבירות אין רגליו רצים לסיג ‪ :‬ן^ן״^ וכן דהע״ה היה מתפלל על שלשת! אלא‬
‫שאמרו‬ ‫ששינה הסדר כליי שינה מםלר‬ ‫נין מורא לבישה לק מביא ראיה גס מדוד על שאפשר לומר שיתבייש ט׳ ואיכא לתמוה‬
‫למק דיש להשיב אראיה דמריב״ז א״כ לא היה לי להביאה כל עיקר ועוד תימא‬
‫אין ראיה מדוד על שאפשר להתבייש דשאני לוד שהיה נ ת ן ט' נם‬ ‫האמת‪. .‬‬
‫ללא ה״ל להכניס מאמר ע״כ הזכיר שתעיו מצחך ט׳ כין ראיה לריב״ו לראיה לדוד יעוד דלפי ‪. .‬‬
‫לא ה״ל לומר אף כי היה נרדף נו׳ אלא הל״ל והיה נרדף ט׳ ועוד שאר דקדוקים שיש לדקדק ולהשיב יעל כל פי׳ ‪0‬ה ולא ראיתי להאריך באלה אכל למאי לפי' ניחא‬
‫לראיה דריב״י אינה אלא על שאפשר להתבייש וראיה דדוד היא עס״י האתת לחזק דבריו הראשונים שלא יתבייש כלל לא מפני המלעיגים ונס לא ע״י טשהנרידא‪:‬‬
‫ן^רןך קל כנשר כעד ראו׳ העי! בא לבאי שאלו הדברים שפרט הס מוריס על ד ע עבודתי יתברך בעין ולב וכלי המעשה וגס בא לתת טעס על הסדר שאמר תחלה‬
‫קל כנשר ט׳ והוא לפי שהיא תחלת העכירה כי העין ריאה ט' ולאחר שביאר שמאמר קל כנשר הוא בעד ראית עין הוקשה לו הלב היכא רמיזא מי‪.‬־וא בלי‬
‫המעשה מפורשק במאמר ‪ p‬כצבי זע״כ מיד לאחר שפי׳ קל עשר פי׳ מאחר גביר כאיי שהיא כנגד הלב ט׳ וכדי שלא נטעה לפרש שטעמו לשיהיה גטר בלב לכביש‬
‫את יצרו שלא יטהי לעשית עבירה על כן פי' ואמר שתחזק לבך בעבודתו והוי שלא יהא לבו חלוק בשעת קייס המטה אלא יעשנה בחיוק לב רטה לט לקיים המצות תמיד‬
‫ככל עת ובכל שעה שכל זה הוא חזוק הלב בעבודתו יתבע ‪ .‬ולפי שהיה עולה על הדעת לפרש ‪ p‬כצבי שהוא אזהרה שיהיה ‪ p‬יטרח מן העבירה דימיא דקל כנשר על‬
‫‪ p‬פי׳ שמאמר ק כצבי הוא לומר שרגליו לטוב ירוצו דומיא דגגור כארי‪ .‬ויש לתמוה מפני מה הקלי׳ יכ״ת ‪ p‬כצבי לגטר כארי שלא על פי הסדר דלכ חומד ט'‬
‫יתי מנ״ל לרבינו לסר׳ ‪ p‬כצבי ונמר כארי געשיית המצית בדיקא ולא געויכת העבירות וי" ל דחדא מתרצ׳ חבירתה והוי שאס היתה טנת ינ״ת להזהיר על עדנת העבירות‪.‬‬
‫ה״ל להקדים גבור כארי ל‪ p‬כצני על הסדר דעין רואה ולב חומד כוי יחדהקדיס רן כצבי שמעינן דאוהרתו היא ע״ד סיר מרע יעשה טוב ולכן לאחר שאמי קל כנשר‬
‫להזהירו שיעצי׳ עיניו מראית ברע אמר שלא יספיק לי בעזיבת עבירות אלא שירון כצבי לקיים מטת בגופו ורגליי לטיב ירוצו ואחר ‪ p‬הזהירו דגם בשעה שמקיים המטה‬
‫יתגבר כארי שיחוק לבו בעבודתי ולא יהא לבי חלוק כדפי׳ כי זה הסדר הוא מטן בעני! קיוס המצות‪:‬‬
‫מ יוה יאמר כאן‬ ‫"‬ ‫‪1‬‬ ‫‪y‬‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ו‬
‫שרגליו לטוב ירוצו מעצמם לבה״כ ילבה״מ מתץ המילית בלי טינתו ‪:‬‬
‫)‪ W"£‬וכן לוד המלך ע״ה היה מתפלל ט׳ כלו׳ גס דוד ע״ה היה מתפלל על שלשתס כדע שהיה מזהיר יב״ת והיא שהתפלל על העין בענין עזיבת העבירות ועל‬
‫הרגלים והלכ התפלל נענין קיום החצות אלא ששינה הסדר של יג״ת כי היא היהיר על העין כתחלה ודוד התפלל על העין כסוף ונראה שהטעס הוא לפי‬
‫שעיקר השכר הוא בקיוס המצוה וע״כ התפלל תחלה על קיום המצוה והוי הדריכני גומר הט לגי גומר שזהו הסדר מ ט ן בקיום המצות כדפי׳ ואח״כ התפלל ואמ׳ מאח'‬
‫שחפצו ורטט לקיים המצות ככל לב הנה ראוי לו שיעביר עיניו מראות בשוא כדי שלא תהיה הראייה מטרידו מעסק קיוס המצית אבל יג״ת שלא נא אלא להמיר את‬
‫האדם הזהירו תחלה על העין ע"ד הוד מרע ועשה טיב ‪:‬‬
‫ך ט ״ ע והזכיר בלג הטייה ובעין העברה ט׳ איכא למידק אחאי לא קשיא ליה נמי על שהזכיר בתלים הדרכה וי״ל דהא פשיטא ליה דבכלי מעשה עיקר התפלה‬
‫היא‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫דינר רנינו נפי׳ אוסרה ראשונה שאמר ר״י ‪ 0) :‬ואמר קל כגשר ננגד ראומ העק •‬ ‫מיל עליה משא״כ מות ה׳ י״ת שהוא ארן אניס ולא ק לעשוי מצוה לכן מניא רא״ה קווי‬
‫היא אוהרה שנייה שאמר ר״י והוא לומר שתעציס עינין מראית נרע ר״ל שמפריש עצמן‬ ‫שהיה מתפאר שלא היה מתנייש ממי אום נעשיית המציה קשה א כ ה״ל לכמ־נ ג״כ הן‬
‫מן המקומית שתנא נהס ליוי ראיית ר ע ה ‪ .‬והיא וריוות ומעשה יתירה ולא מניעת חטא‬ ‫ראייה מדוד מיד אמו שהניא ונרי יינ״ו ועל שניהם ה״ל לסייס וכן הוא לעגין הנישה ע כ‬
‫לנד א״נ נפשונוו וגס וה מששנ מעשה לעטות הנורא שמה המעשה שמענים עיניו עונו‬ ‫היהיר שתעיז ט ׳ ‪ .‬ומ״ש נ״י עור שהייתי מפיש הפסוק וה״ק אלנרה נגי החכמים כי אס לא‬
‫השי״ינ וק״ל ‪ .‬ומפני שהוקשה לרנינו ליה הוסיר ר״י על העצימת העיניס אורנה יותר טוכ‬ ‫הייתי מוכר נעדותין נגדם הייתי נוש מהם ע״נ לא ירעמי למה לא פירשו כפשוטו ונמ״ש‬
‫שיראה האדס נכל‪ .‬ואפייה יתג ר על יצרו ולא ילן אחר ואיית עיניו שהוא ולאי מעשה גדול‬ ‫לפרישה ומ״ש עוד ו״ל אף ט היה נרדף כי כלומר פסוק וה אמרו כשהיה בורח כין העו״ג‬
‫ליה אמר כי הוא תחלת הענירה‪ .‬ר״ל אס יראה נרעס שונ אי אפשר לנכוש יצרו כי‬ ‫ואו היו מצמיגים עליו ועכ״י לא היה מתנייש ‪ .‬וא״ת אפילו כשהיה נווח כין העו׳׳ג היה‬
‫כעיניס הס מחלת ועיקר הגרס ננל ע נ י ו ה ‪ .‬ני מן ראייה נאה כחמוה ל ל נ ‪ .‬ומן הלנ‬ ‫יזטנד ניניהם ולא היו מלעיגיס עליו לכך כפכ אף שהיה נרדף היו מלעיגיס ם׳ ע״נ •‬
‫הרגליים מריצים לפשית המעשה‪ .‬לכן שפיו היהיר ר"׳ שלא יראה ברפ כלל‪ .‬ולפי שהוקשה‬ ‫וק״ל ולפי׳ ה״ל לריייי להקויס מלת נורת למלת נרדף ומ״ש עו׳ י״ל ומ״ש היה מתייק נתיותו‬
‫לדנינו אם פי' של קל כנשר הוא שלא יראה כרע ‪ .‬א״כ למה הוצע ר״י להוהיר על להיות‬ ‫אפשר שטעמו מפני שהפסר אין נראה אלא שהיה לימו לק אמר היה מהויק כמורפו כלותר‬
‫גנור כארי הלא איהרת הלנ על החמדה אינה נ א אחר שראה נעיניו נשלמא מה שאמר‬ ‫כיח שהיה לומו ולא חישש מהמלפיגים הייה שהיה יתויק נתורתו ועושה המצות עכ״ל ולי‬
‫וין כצנ׳ איש ו נ א לומר ואע״פ שמנעת עינין מראות נרע מ״מ צרין שתהא רן למצוס‬ ‫נימה שא״צ לוה אלא כמש״ל ולימוד המורה הוא ג״כ עשיית מצוה ‪ .‬ומ״ש עו' ני׳י וי׳ל כי‬
‫לעשות נוריוות ולא נעצלת״ם ונמ״ש אס״נ רנינו אכל גכור כארי שמשמעותו שהוא איהרה‬ ‫היא תחילת העכירה בא לומר למה שינה ר״• נ״ת מסור שאמר וה״ח ע״ה שהיא התחיל‬
‫שלא יחמוד ל״ל‪ .‬לזה א מ י ‪) :‬י( ואסר גנוו כארי מ ג ו הלנ ם׳ שמחוק לגן ט ‪ .‬פי׳‬ ‫‪:‬‬
‫נמה שסיים דוו‪ .‬לק נתן מעם ליהודה נ״מ כי היא תיולת וט ]ג[ ומ״ש ואמר גנוו כארי‬
‫שי‪-‬יא אוהרה שלישית שלא וי שלא תאמין ותשגיס נהלעגת הליציס גס תעצים עינין מראות‬ ‫ונוי שוהו הסוד נמה שאמרו העין רואה יהלכ חייו וכל• המעשה גומרים ומה שהקדים יהודה‬
‫נרע עליץ צרין אמה להחויק לכן לעכוומ ה ולעשות המצוה ככל לננן שחילוק גדול יש‬ ‫נ ״ ת רץכצנילגנור נארי אפשר שטעמו לומר הוי קל לפצור עינין מראית נרע כוי שתוכל להיו'‬
‫נין עושי מצוה נכוונה גדולה לעושי מצום דרן אנשים מלומדה ‪) :‬ס( ע ר ג ל י ך לטונ ירוצו‪.‬‬ ‫י ן נצני לעבודתו שאם לא תעצים עיניך מראות כרע אולי לא תהיה ת כצנ׳ הה ע׳ י הלנ‬
‫פ׳ וו אוהרה רביעית שירון לעשות מציה כמ״ש לקמן נסיק י' וא״נ עולין י ונרי רינ״ת‬ ‫החומד לפי שקל כנשר ורן נצלי הוא לרת לעניופו ית׳ ס מ ק וה ליה ומ״ש כ• הגנורה היא‬
‫יפה ונר על אופניו והוצרן להקו־ם רן נצני לגכור כארי והא מתחלה צרין ל!רו נפשו לרון‬ ‫נ ל נ נתן טעם מס ענק גנור נארי לענין הלנ חומי ולפי שהלנ חומד הוא נענין עכירות‬
‫לונר מצוה ואחר כן יתגנר כארי לעשות סמצוס ככללה נמקוס שרז שם ‪ .‬ומס שהפן ונינו‬
‫‪:‬‬ ‫שה‬
‫וגנור נ א מ הוא כעשיית המציה לכ״כ שמתיק לכך לענוותו שנכלל <ה עוינת העניוות‬
‫לפרש גנור כארי קולס י ן נצני ככר כתנמי מכני שגנוו כארי היי! ל י ‪ 00‬וכן יוד‬ ‫ועשיית עמצומ ‪] :‬י[ ומ״ש ואמר י ז כצכי ט ' ‪ .‬אע״פ שמ״ש וכלי המעשה גומריב ‪ .‬נאמר‬
‫המלן עליו השלום היה מתפלל על שלשתן‪ .‬כוה כא ליתן נועם של״ת מנ׳ל לפרש ונרי' ר״י‬ ‫על עשיית הענירומ נכלל רגליך לעונ ירוצו הוא עויימ העטרות י ]ה[ ומ״ש וק ווו‬
‫שמוכיר על סעיניס ועל הרגלים ועל סלכ‪ .‬וצמא טונה אחות לונרי ר״י או צמה היהיר‬ ‫המלך ע״ה ט ׳ אלא ששינה הסיר כלומר מסור שאחו״ל העין רואה והלב חומו וכלי המעשה‬
‫ר"' יותר אלו אוהוות מעל ונריס אחרים לוה אמר ו ק מצינו שדוו המלן ע״ה התפלל על‬ ‫גימריס ט י ‪ .‬מ״ש שהאריך‪ .‬וק״ל טולא חוא שלפיר־שו מ״ש רניט כ׳ הוא פסלת הענירה‬
‫אלו הגי‪ .‬אלא ששינה הסוו פי׳ סיורו של רינ״מ שינה ‪ .‬שר״י המחיל נעיניס וסיים נלכ‬ ‫נ א לתרן למה מניא ר״י נ״ת הנמים נתחלה א״כ קשה הא לא תייז כלים ‪ .‬לאי ס׳ ל‬
‫ודוד התחיל נרגליס יםייס כעינים והטעם לפי שלוו שהיה מתפלל על אלו הגי ראה להתפלל‬ ‫לכתיכ כסיר שאחו״צ עק רואה אנמי למה שינה הסלר להקליס רגלים ללה ואי כמ״ש נ״י‬
‫ורן פחימיס ולא מלאו לנו לנקש נתחלס הגדולה שלנקשות דהייט שלא יראה כלל נרע‬
‫העיקר‬
‫אלא התחיל לנקש הפחות דהיינו שיורין רגליי נורן טוני‪ .‬ואחר נך ניקש אס הדרכת רגלי‬
‫כורן טול‪ .‬ג״כ הצל לני מהממדה שלא יחמוד על הרע שראו עיניו ככר ואח״כ כיקש שנא יראו עיניו נלל נרע‪ .‬וכוס מיושנ מה שסארין רניט כנתינת טעם לשיטת לשון הקרא שאמר‬
‫כאן הנו לני וכאן העכר עיני דאץ כוונת רנינו כאן לפרש הפסוק אלא שהוא נתינת טעם אל השינוי ששינה ווו ‪ .‬ועול יש ליתן טעם אל השינוי ששינה ו ו ו ‪ .‬לפי שיווע שאין צויק‬
‫כ א ת אשר יעשה טיכ ולא יחטא ‪ .‬וכל שגוול מחנירו יצרו גלול ממנו לכן ניקש ד ו המלך ע״ה את ה׳ שיעורהו מאוינו שנצלעו וע״ו שאמרו על יו״ש רק ו ע כצ סיום והי לא ׳עוכיו‬
‫ט ו ו לולי הקכ״ה עויז וכוי • ולק התפלל על הרגלים קוום ואמר רכש״ע צומי מיצרי שלא אלן כרגלי לקיים ולעשות אמ הרעה אשר ראיתי וחמומי ככר ‪ .‬ני פ״ו יתפלל כל ססיו‬
‫תחלת כקשתו שלא יניצח מיצרו לעשות העכירה שנתגרה עליה ואחר כן כיקש אס משמי שלא אעשה המעשה הרע עומי ג״כ שתסיר החמלה שהיא תקועה נגר נלכי ואסר כן המנלל‬
‫על‬
‫חידושי הגחוח‬
‫התחיל נעז נגמר שהוא שהעיז מצחך כוי שזהו מיוחד להתחלה )מוהרליח( נ ר ל ל‪5‬י מה עאכרתי שרהע״ה היה מתפלל על שלשתן והט לני והעבד עיני הם ב ו נ ו י ם א" כ למת‬
‫הזייר בלב הטיי׳ שדייל שאף אם ראה ב' דרכים לפניו שיטגו לדרך הטוב ובעין הזכיר העברה שדייל שלא ידאה שוא נלל למה לא אמר גייב לשון הצייד‪ .‬ובלא פירושו של רביט לא‬
‫קשה בנתיב נלל דאששר לומד דהט לבי והעבר עיני מ א דבר אחד והיק הט לבי אל עדותיך ובאייה דרך יטט העבר עיני פראות שא ‪#‬אז לא יהיה לבי ועמד לרע אבל לפי פי׳‬
‫ייייייי‬ ‫של רבמי שהם ב' די‪-‬ית לשה לוה תירי• ר־ייי די דלב הוא ברשותו י־מוד\ל"ו‪: 0‬‬
 ‫ב‬ ‫אורה היים הלכות הנהגת ארם כבסר א‬ ‫כ״‬
‫שאמרו חכמים ו׳׳ל העין ריאה והלב חומל וכלי המעשה גומרים והיא התחיל נפלי היא כענק קיים המגית לומר שידמנהז מתיג מצמןיו לקיימם וכן כלב שיחויק‬
‫המעשה שהם הרגלים ואחר ‪ p‬הלנ ואחר ‪ p‬העיניס יהטעם ט החנמיס ?"ל את לס ויכוהו לענילתי אנל בעין עיקר התפלה שלא יהא נכשל נענירה כאשר יראה‬
‫התחילי ‪ m‬הקידם אל המאיחר ולוד המלך התסיל להתפלל על המאיחר שהם נלי מבר רע אלא לקשה לה״ל ג״כ לימי־ אל תנו עיגי לראית שיא כלאשנח! גני לנ‬
‫המעשה ואחר ‪ p‬חור להתפלל על סניתיי שהם הלביהעינים‪ .‬יעי׳׳ל שיהילה ‪ p‬לקאמר אל תט לני לללר רע גם נעץ ה׳׳ל לחימר לישנא וסטייה ולימר אל סט‬
‫עיני לר*ת שיא ילמהשיגה לגבי עק לומר‬ ‫תימא שבא למהיר את האלם הוהירו ‪,‬‬
‫תחלה על ממים שהם הגירמים הראשיגים הלב הוא ברשותו לחמותו בדרך הטובה או לרעח אף אחר שראה העברה‪.‬יל‪ p‬נ ד ליישב וה אמר ליש נלב‬
‫לעביחמ ואח׳׳נ הוהיר על הרגלים שהם טעשח חשוא על ‪ p‬התפלל שיעורנו להטותו לרוך הטובה אבל ראות מה שאי! בעין להלב הוא ברשותי ט׳ אגל‬
‫חתפלל העק איט בישותו יכדמוקי בסס־ק לע־ג קין‬ ‫‪^,,‬ן‬ ‫״‬ ‫ס‬‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬
‫ת‬ ‫פ‬ ‫ע‬‫‪,‬״‬ ‫ג‬ ‫‪8‬‬ ‫סין המעשה כלומר העיט© גורמים לרגלים‬
‫ש‬ ‫כ‬ ‫‪m‬‬ ‫‪x‬‬ ‫ה ש ו א‬

‫זזית היאי יע׳׳ש)בדף ך(ומי« אע׳׳ס שאינו‬ ‫‪J ^ V‬‬

‫ה א י מ‬ ‫פ ל ל‬ ‫ל ‪ £‬נ י‬ ‫א‬
‫יעי־י מי ע׳׳י הלנ שאלי! טין מביר כא‪-‬י‬
‫ש ו א‬ ‫יגי‬ ‫כי‬
‫נרשיתי נשימע ט פתאום מ״מ כשחאה‬ ‫‪P‬‬ ‫‪7‬‬
‫י‬ ‫י י י״״יי‬ ‫לק צריו שתילרו לעצים העינים נד שלא ״ייע י ע י " ? ™‬
‫תנא לילי ‪ p‬ילהע״ה שהיה מ״סלל ל»י להתגבר כאחי לעטור ‪ 00‬בבקר לעבודת ‪ra‬־\‪ v‬ואף אם ישיאנו יצרו מרחיק נאת מגלי צייד שיעצים את עיניו‬
‫הקג״ה אילו היה מתהלל תחלה העבר עיני בחורף לאטר איך תעםוד בכקר כי הקור גדול או ישיאנו בקיץ לאטד יכן כשנשים עימלית על הכניסה וליק ליה‬
‫מראית שיא שוב לא היה * מ ־ ־ ל ף ^ ל על איי תעטוד ממטתך ועריץ לא שבעת טשנתך ^ ‪ , f y - q‬ו לרבא אחייתא צריך שיעצים את עיניו‬
‫על מ״ש רטנו לומר שתעציס עי? מראית‬
‫מיאיתנרעאילהתוירמיי‪-‬״׳׳למהישיל‬
‫ק י ם‬ ‫‪r‬‬

‫חשחר ולא יודא חרא טעירך במו עדאםר ת ף ברע סי' שתשמש עצמן• מן המקומות שתגא‬ ‫^ )‪ 0‬ע״תהא אחח‬ ‫‪ S‬ג ל י ם ' ‪1‬‬
‫^ לה)״« עידח כבודי עורה תבל וכנור אעירה שחר אני מעיר השחר נהם לילי ראיית לבר רע ואם יבא לו‬ ‫‪,‬ל‪,‬‬ ‫לא‬ ‫»^ ל‬ ‫ה מ ע ש ה‬ ‫י ח ‪ 0‬א ו‬ ‫מ נש‪1‬נ‬

‫התפלל תחלה על כלי המעשה כלומר שאם ואין חשחר םעיר אותי וכ״ש אם ישכים קורם אוד הבוקר לקום להתחנן התאום מימ יש תקנה בהטיית הלב ומיה‬
‫גרס העין שראו העינים יחמי הלי ייייו לפני בוראו מח יופיו ומה טומ )יה וטוב למי שמקדים שיכוין לשעות שינה ואמר נסר כארי קולם ‪ p‬כצבי עלל‬
‫ולא נהירא אלא בלפי׳‪:‬‬ ‫» שמשתנות המשמרות ש ק בשליש חלילה ולסוףב׳שלישיחלילחולסוף‬ ‫‪JTJfciftS‬‬
‫חלילחשבאלוממניסהקכ״הנזכרלתרבןחביתופתורישראלביןחעו״ג ‪ g f W‬ל‪ p‬צריך האלם להתגבר נארי‬ ‫א מ י נ י ם ואיז״נ המהלל שיעניק‬ ‫עי)מ‬
‫ט' אף אם ישיאט יצרי ט׳ אינא‬ ‫והתפלה שיתפלל אדם באותח שעח על חחורבן וחפיזור חנוייח וקרובח‬ ‫מראות יא‪:‬‬ ‫ש‬
‫וט״ען לק צריו האלם להתגבר נאין להתקבל ויפילתחנתולפניהמקוםא׳חמרבח ואי הממעיט ובלבדשיכוין למידק אמאי לא קאמר נמי אי ישיאט בקץ‬
‫למנוול בטקי למביית י י י‪ '°‬לבו בתחנוניו כי טוב מעט בכוונה מחרבות בחם שלא בכוונה ניה וטוב לאמר איך תעמול גטקר ומליץ ט׳ ואפשר‬ ‫א‬ ‫ס‬

‫דנתורף מונירו הנקי כד שיסתנו באומרו‬ ‫לביים השוטים הם נמשכים מהקולם‪:‬‬

‫\‪ Vf"fy‬וטוב למי שמקדם שיטי! לשעית לו׳פרשת חעקירהגיי( ופרשת חטן ש ועשרת)»י( חדברות <»י( ופרשת הלא מקר הקוד גחל ולא תוכל לטין‬
‫שמשתנית המשמרות וטלי נריש הקדמות כגון פרשת העולח ומנחח ושלמים וחטאת ואשט אטנט בתפילתך מחמת הקיר הגדל שבבקר ולק‬
‫נרטת)ג‪ (.‬אסא לאמריק ג׳ משמחת היי פרשת הקרבנות טוב מתר לאוםרה ביום שהם במקום הקרבת הקרבן טיב ייתר שתמתין מל שתעלה מזמש ייתיאזם‬
‫הלילה יעל פל משמר ימשמר הקג״ה אימר שזמנו ביום וכשיסיים פרשת העולח ני[ יאמר רבון העולמים י״ר האויר קצת‪ .‬אבל בקץ אם היה מוטר לו‬
‫הבקר לא היה שומע לו לפי שמאר‬ ‫אוי שהתרנתי את מתי יט' פתב הרא׳׳ש‬
‫טינ ייתר לטין במסלתו משא׳׳כ השתעלה‬ ‫מלפניך‬ ‫ודאיי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג‬
‫באותה שעהולשהיך תחטניםעל חורבן בה״מ כמו שנא׳ קומי מי בלילה לראש אשמורת‪ :‬השמש ויתחמם האייר ולוה איני מוטר לי ני אם הלא לא שנעת משנתך נלומר ולא‬
‫י ט ן ר לומר הישת העקידה ושישס המן יעשית הדניית מנן נסיה ממסכת תמיד תינל לטין נתפלתך יעל ‪ p‬נמנ לך שתמתין על שתטה שנע משמך יתתסלל בטנה‬
‫)לב‪ (:‬אמי להם הממונה ברט נרפה אמת והם נרנו וקראו עשר׳ הינדים וניחא השתא מלשין זה מוליע מי הראות שמראך יצרך הרע משיאך לשמוע לקילי‬
‫יאעיג דאמדינן בסש״ק דברנית)יב‪ (.‬שבטלום ממי תרעומת המינים ופירש״י שלא מכי מורי הרב הבדיל החסיל מהר ר שלמה ר׳ ליבש מלובלין‪ :‬מויש התגבר עליז‬
‫יאמח למ״ה אין שאי תירה אמת יתדעי שאץ קירין אלא‪,‬מיש הקניה ושמעי מסיי פארי ט׳ על ואין השחר מעיר אותי ‪ p‬סרש״י ס״ק לברטת)יף יי(‪ :‬ומ״ש וטוב‬
‫בסיני אינא למימר להיינו דוקא בצבור אבל ניחיד יליבא משום תרעומת המינים למי שמקדם וט׳ נריש גרטת)לן> גי( ג׳ משמרות הוי הלילה ט׳ ונתב הרא״ש עלה‬
‫טו‪ 5‬לאמרם שע״י ‪ p‬ייטר מעמד הר סיני נבל יים ימתחזק אמונתי מה י ‪1‬פרשתוראוי לבל ירא שמים שיהא מי‪5‬ר ודואג באותה שעה ילשפיך תחטנים על חורבן ניה‬
‫העקידה נ ד ליטר זטת האבימ למי הקב״ה יגם להפטע יצרי לעבוד השי״ת המי נמו שנאי קומי רני בלילה לראש אשמורות‪ .‬ומ״ש אחד המרבה ואחד הממעיט יכו׳‬
‫הט איתא שילהי מנחית‪:‬‬ ‫שמסר יצחק נפשי יפרשת המן נ ד שיאמץ שנל מזיטתיי נאק לי בהשגחה‪:‬‬
‫ו ח ר ש ת הקדמית נסי* דתעגית )פו‪ (:‬ינס״פ מי העיר)לא‪ (.‬אמר אברהם ו מ ו ר לימר פ׳ העקדה יה׳ המן ועשית הדבחת יט' כתג מהרש״ל יויל יאף‬
‫לבס״ק דברטת)דף ו׳׳ב ע״א( אנוח שמנעו העם מלאימרם ממי המינים‬ ‫לפני הקלה שמא יחטאו ישראל למיך יתעשה להם באנשי דיר המבול‬
‫איל לאי איל במה אדע ני אירשנה א״ל קחה לי עגלה משולשת אמר למט ינש״ע טיט חקא לקיבעם מרטת נמי ק׳׳ש אנל נלא נרכה לית לן נה ענ״ל‪.‬ו‪ p‬משמע‬
‫תי» בומן שבה״מ קיים בזמן שאין בה״מ קיים מה תהא עליהם א״ל מר תקנתי מלשין יש׳׳י יו״ל בקשי לקבוע י׳ לביית בק״ש יביי ‪ pw‬ת״ל אינא למימי הייגו‬
‫להם סדר הקרנטת שבל זמן שקורץ בהן מעלה אט עליהם פאלי מקריבי! לסבי ליקא בצטר אבל ניחיל לליבא משום תרעומת המינים טיב לאומרם שע״י ‪ p‬חפור‬
‫קוק יאני מחל להם נל עוטתיהם ואמרינן נסוף מנחית)קי‪ (.‬איר יצחק ‪ fn‬זאת מעמל הר סיני ננל יום יתתחיק אמינתו ניה עב״ל ‪ pi‬משמע בתשובת הרשב״א‬
‫תיית החטאת יואת תורת האשם בל הנמסק מירי חטאת כאילו הקרינ חטאת ינלבסי' קש״ל מל בצמר אסור יאסילו לא קבעום כברטת ק״ש ואששר ללישנא למר‬
‫בטלום משמע ליה ללגמרי בטלום גצטר‪:‬‬ ‫העיסק נמיית אשם כאלו הקרינ אשם‪:‬‬
‫ן \ ל » ן אמנם הרשת הקרנטת סיב יותר לאומרה ביום יט׳ נ׳׳נ הרא״ש גבי הרשת ‪£fl‬׳׳‪ w‬ופרש׳ הקרנטת ם׳ בסוף מנחות אייר יצחק «״ל ויאת תורת החטאת ט׳ סי‬
‫ימיש‬ ‫לליל למימר זאת החיקה ומיין בפרש״י שם‪:‬‬ ‫התמיד‬
‫דרכי משה‬
‫א )א( נ ו ע ה־מביפ בםוווי מורה נבוביפ וז״ג פר׳ ל*ב שפיר ש א ו פ ניעור משנתו בבוקר פ י ר יחשוב בלבו ל»ני פ י הוא שוכב וירע שפפיי״ה יתעלו! וזועף עליו • נ א ס ר פ ל א נ ל‬
‫הארץ בבורו ואילו היה שובב לפגי פלך ב״ו העומר עליו היה מתחייב בגפשו ק״ו לפגי םם״ד‪ .‬הקב״ה לכן יקום בוריוווז ‪ TO‬ובן יחשוב בגל עפקיו כי אין עפקיו בביזזו כשהוא לבדו‬
‫בפו‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫הני׳ןו נוסו נונוי ונינו ומוי שלפי פירושי יים שאמו ונינו ששינה הסוו י*ל טוו סו״ל‬ ‫על העפיו שאאו שיסיס נקי ממס שממו וואס נ נ ו ‪ .‬נייןש שיצילנו בעמיו מואוע לוע ‪.‬‬
‫העין וואם ני׳ ל»ס נ׳׳נ על ווי ששינה הלא גם י״י נ׳׳מ שינס ססיו • ועוו הלא ובי׳‬ ‫אבל י״י נן מימא שנא להמיר לק המאיל ק סקוים אל המאיסו ואמי שאל ייאס נוע ‪.‬‬
‫מסיים שמסזק לבן לעביימו יוגליו לעוב ירוצו יאק יה מענק הלב מוטו ובלי מעשה גוטוק‬ ‫ולא וי שסל ייאס ניע אלא ייין ביגליו לטוב ולא יי שירוץ לטוב אלא ימוין לט מאוו‬
‫ווולע וס גס וכוי ב״י קצת וסוקים לק סיומו נואס כמ״ש בנוישס ‪:‬‬ ‫לעבוית ס׳ ננ״ל סעשן הונוים נלשק ינינו ונייישס נמנסי כקיצור יעמ ב״י ניניי ונינו‬
‫ני[ ועשרת סיניות ויל נ׳׳י מנן בפי ס׳ממסכמ פטיו אמו לסס סמטמס בונו בוכס אספ‬ ‫ו»ס שסויןפס לפירושו ניסא טפי לניוושי‪ 0) :‬שחחא אמה טעווו השמי פי ביק שומן‬
‫וסם נ ו מ וקואו משוע הוניומ ואט״ג ואמוינן נשיה וניבופ שכטלום עשני‬ ‫המפילה ומויאפ שמע היא טשעמ עמוו סשסר ו ק השמם א״ב ע״ב טונוס אמס שמעמוי‬
‫תועוטמ אפקווסים ופי׳ יש׳׳י שלא יאמיו לעמי ס א ה אק השאר מויס א»מ ומיעו שאץ‬ ‫מווס עצומ סשסי חס שהיניי ג״נ יוו נפסוק אעירה השמר ‪ .‬אן על פי שהוא נסצומ לילה‬
‫קולק אלא מס ששמעו מפי סקל״ס נהו סיני אינא למימו והיינו יומא כצ׳בוו אנל כיסיו‬ ‫סי׳ מם ‪ .‬אצא נע״ש שלפי שקולם עצומ סשסי סוא צוין שיעמוו וינק עצמו לענוומ נוואו‬
‫ילינא משום פועומת אפיקווסים טונ לאמים ענ ל ‪ .‬וא״ל לפי׳ א״נ למס לא סילק ונינו‬ ‫ואו יצלו מפגנל עציו ציק יומל מננצ הלילה נלי לבטלו טענוימ יוצלו‪:‬‬
‫נין צבור ליסיו וי״ל וונינו ו ו * עייוי מסיו ‪ .‬שהיי נמנ שישכים קוים עלות סשסו ויאעים‬ ‫)יא( שרה כבולי עולס הנבל ומול ונו׳ נלאה לס״ק עולה נשממי ונמלי מן השינה‬
‫ייףל ומווי מיין נקושיית נ״י שלא מנעו מלומר <׳ וניומ אלא נ״ו שנהגו למנעו ננובונג‬ ‫וססעעוייומ מהי ע״י מננוי ליס אמי עויס סננל וננול ‪ .‬וטונמ סהמעוללוינ‬
‫נעו קיש ונמש״ל משנס למטיל אנל נלא נונה לימ לן נהו יורין ענ״ל יק הנהיג הוא לאועוו‬ ‫היא בלי שאעילס השאל יק״ל‪) :‬ינ( וטוב לטי שטקוי׳ נו׳ ולסון> הלילה ‪ .‬בייש נ י ט פ‬
‫נינים ננ״ס של ניוולי׳ שהיה עמפלל ע»הם וסשין אומר קוום נ״ש כתוב ים ‪ .‬וו*ל טווי‬ ‫אהא לאמלינן ג׳ טשמוופ הוי הלילה ועל נל משמי ומשמי סקנ״ה יושנ ושואג ואוטל אוי‬
‫נתשונס סי׳ נר! ואני סומק לנוון שאמו בי ננווןי שאמו יש פ״י מינומ *‪ V‬הפסוק לאשו‬ ‫שהסיכסי נ ו ׳ ‪ .‬ועסקינן שס ישיעווי' אלו הם נסוף סמשטויומ ונמנ סרא״ש וראוי צנל‬
‫כמם פ״ו ופסוק וס מיש נמייש על פסוק ראשון שנעשות היניומ ועוו יש מעם מיומו לפי‬ ‫עא שעים שיסא טיצי ויואג נאומו שעס ולשפון תמנונים על סויק נימ המקיש ‪ .‬נמו‬
‫שנטסס ניון שאמי קוים סמחלמ מ י נ ה שסילז נא׳׳י אטיס האל אנ סישמן יש עשיה במן‬ ‫שנאמו קוטי יט נצילס ליאש אשמוימ ע״נ‪ .‬י״צ אומי פסוק ג״נ נאטי באינה על חיובן‬
‫מכוונים ע י עשומ סיניומ המנק ישניל וייע וולמ ביון הוא בעמלה וניוןשמו נסו« שאינו‬ ‫הניע צק אמי שהמפיצם שמספצצ על חורבן סנימ קיונס צהמקנל ‪ .‬וצי קומי משמע אסר‬
‫מהמנין שסם נגייין אמי סכימת לשבס סינוומ שמו סמיוחו שציין לומי עליו נבל פעם‬ ‫שבנו שבב וישן יקום יימפלל ומ׳״ש לראש אשמוימ ל״י ט יאש יסו\> ענק אאו סוא שניהן‬
‫ניין הוא ינרין פ״י עכ״ל‪] :‬י[ יאמר ינון העולמים י״י נו׳ לנאויה הי ב״ל שלא »ןנו‬ ‫ואש יקצה נקיאי וק״צ‪) :‬יג( וטוב לומ׳ פ׳ העקירה נוי מ י צינור ינומ לפני השם ימבע‬
‫לומו י ו יה נ״א אמו סקוננומ סנמונק נמויה ולא אמו קייאמ משנע אימי עהומן ני‬ ‫וגם לסבניע יצוו לענוומ סשי״מ נמו שמסר יצחק נפשה )יי( ופי חמי דיל מווי נייושלמי‬
‫שם לא נעמןו גופי ופינוי ייני סנואמ ועולה ואין יעלה אמיומ אומה משנס נעמוס הוןונפ‬ ‫ל נ ו מ מ אימא נל האומו »׳ סמן ננל יום מונטח לו שצא ימטעטוימוונומיוטיומפושעו‬
‫קיננומ אנל מדנמנ יניע לקמן נסי׳ נ׳ ויל ימנעו לומו משנע איזהו עהומן אסו פ' סמעיו‬ ‫עשירית סאיפס ענ׳״ל ונמנ נ״י נוי שיאמין שנל מוונומיו נאק לו נהשגחס‪:‬‬
‫משום ונעיב ננל מקום מוקמו ומוגש נו׳ אלא אלו מ״מ שעוםיןים נהלני* ענויס »עלס‬ ‫)טו( ועשרת סוניות שע״י ק יונור מעמי הי סיני ננל יום ומחוק אמונתו נוס ועיק‬
‫אני עליהן ט׳ מטעם יס נבון לאומי־ו גם נאיוסו מקומן אסו פ׳ העולה והשלמים ונל סנונוים‬ ‫נייישה‪) :‬טי( ופי סקיננות נפי נתוא יתענית אמי אניסם לפני סקנ״ס‬
‫‪,‬‬
‫פס ואן> שינינו נמנו נאן יוקא אפישיות וק לקמן נימן מ״מ כתבוהו אסו פ סממיו ובסיען‬ ‫שמא יפטאו סיאצ צפנין ותעשה להם כאנשי ווו המבול א״ל לאו אייל נמה איע ט איישנס‬
‫כ׳ שכתב ממשנת אייסו מקומן לא הימי בלום מ״מ האומיי לא הפסיו גס שמעמי מפי עויי‬ ‫א״ל קםס לי עגצס משולשמ איל לכש״ע מינס ממן שנית המקוש קיים ממן שאין בית‬
‫שאמרו‪ W :‬כחב בספר לדת פ׳ העולה היא מממילפ ייקרא על ממילמ פרשה וגעש בי‬ ‫סעקלש קיים ט ס ת ס א ע ל י ק א״ל נבל תקנמי לסם סלר סקרכנומ שבל י ק פקורק כ ק מטלה‬
‫מקלנ ועו׳ פ' צו ואע תולת סעולס על לא תנלס ופי הסטאמ ואס נפש ני מסטא יעשמס‬ ‫אני עציהן נאילו מקוינק קונן ואני מוסל צהס נ ל עווטתיסס וליפו נמי נמנאות טלנתינ‬

‫מיוממ סדשן ואסר כ ן פרשי המטיל ואסל נ ן פוש׳ מונס מקטר קטוות ופרש׳ סימני סקטולמ‬ ‫יי!‬
‫ועשיימו נ י ממר סקלבמ ס מ ט ^ טקטילק סקטולמ ואחר בן נ ר ט מ נהנים ט אמ״כ טנרן‬
‫א פ הטם נ*י‪) :‬וה נלל גלול נטולים נל מקום שממצא איסור או הימר נסתם ואמ״נ ייא נראס שיעמו לפסוק נפ״ש נספס ‪ tti‬נסייא לנמ״ג ממצא נטסלי״ק סימן ל״ס ועול נ׳׳ל‬
‫נל םינא שלא בעב בסון> וק היא מסמנפ הרא׳״ש !״ל או א״א היא״ש ססטם צסניא ואשונס • לעולם דעת סאסלונה עיקל אטצו בתכ לעת אביו נפיולם אם לא שכתב אעיבי״^‬
‫לאמו‬ ‫בו׳ עבי׳ל עולי ועול פוע בל הינא שנינו נק נק לא שיין לסקשומ דוו ואצ״ל יו קאמר ‪ .‬נ״נ מוספמ פרק נמס מדליקק ‪: (.‬‬

‫^ ו ש י הגהות‬
‫ו ומינו• ועיי משפין שב«לוט מלקבעט בק״ש ואט בן יש לומר משיטווו ש‪0‬׳׳» וביני לאסרם בן מולה קריאה שסע ואפילו בציטו )פהו^וז( ונ״ב וזושיל ‪ J*jM‬גכ״וו‬
 ‫אורח חיים הלכות הנהגת ארם בבסר א ב‬ ‫כ־ח‬
‫התמיד ‪1‬נתגי רטט סי׳ מיו ומשמע לרטט דהיה לכל הקיכטת גץ קטעים נין‬
‫שאינם קטעים דטוב לאמרם נמס ניק שאין זמנם אלא ני‪1‬ם וצ׳׳כ הנלט )ב(‪:‬‬
‫ו ^ ר ! ר פרשת חטאת לא יאמר ק לסי שאיבה גאה גדבה נלימר אבל אשם‬
‫אע״פ שאיט נא בנדבה טון דתגן נפ״ו דנריתות )בה •( רבי אליעזר‬ ‫׳‪1‬‬
‫אומר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום‬ ‫אשם ודאי ועיש ‪ .‬אמנם פרשת הקרכטת טונ ייתר לאומרה טוס ושי כלומר אע״ג‬
‫דבלילה נמי טיב דיתט לי שנר כקורא אגל מלפניך שיהא זה חשוב ומקובל לפניך באילו הקרבתי עולה בזמנה אמר! על בבא בן מטא שהיה מתנדב‬
‫אשם תלוי נבל יזם ננא מ מ ה דמי‬ ‫גיוס טינ יותר דמעלין עליי ג״כ כאילי‬
‫‪ 00‬וכן יאמר בפרשת חסנחה והשלמים והאשם ‪0‬י‪ 0‬ואחר פרשת ואע״נ דחנמים פליגי עליה ביזן דננא‬ ‫הקריב קרבן וע״ל טף טמן מיו‪:‬‬
‫ן ‪ » " £‬ן י א ח ר פרשת החטאת לא יאמר החטאת ‪ ( 0‬לא יאמר ‪ p‬לפי שאינה באה נדכה ואם אינו יכול נן טטא היה עביד נה עונדא ני אמר‬
‫ט׳ • משום דהאמירה היא במקום להשכים קודם •אור הבוקר כ כ ל פקום התפלה אשר היא מועד לכל יר״מ שיהא זה חשינ כאילו הקרנתי אשם‬
‫הקרבה ושמא איני מהייינ חטאת וה״ל חי אל יאחר אותה ויחשוב בלבו אילו היה כעבודת פ ל ך בשר ודם שפיר דמי יאשם ולאי אפשר דננלל חטאת‬
‫הוא ביק שאיט בא אלא על חטא ידיע‬ ‫באלו מביא חולין לעזרה אבל בקריאה בלא‬
‫יהי רצי! ה״ל בקורא גתזרה משא״כ כשאומר וציוהו להשכים באור הבוקר לעבודתו ניט( היה זהיר וזריז לעמו־ ומאחר שכתב רטט שאחר פרשת החטאת‬
‫יהי רצון דה״ל כאלו הקריבה ‪ .‬מיהו יטל לעבירתו כאשר ציוחו כ״ש וק״ו בנו של קל וחופר לפני מלך מלכי לא יאמר בן לפי שאינה גאה נדנה‬
‫ממילא משמע דה״ה לפרשת אשס ודאי‬ ‫לומר דק־ תנאי רנין העולמים אם אני‬
‫הפלכים הקב״ה ‪:‬‬ ‫חיינ חטאת י ט רצי! לפניך שיהא מקובל‬
‫^ ‪ " I M D‬לקום בזריזות ולא ילבש פיושב א ל א יקח חלוקו דכניס שלא יאמר אחריה נן יאפשר דניון דשם‬ ‫כ‬

‫אשם אשכחן שגא גנדגה דהייט אשם‬ ‫לפניו קריאתי לפרשת החטאת כאילו‬
‫בו ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב ונמצא כשיקום שהוא תלד בכל אשם יכיל לימד יהי רצון‬ ‫הקרנתי חטאת טמנה וחינה נשמע דאס‬
‫איט חייב חטאת לא תעלה לפניו ית׳ אלא מכוסה ) ( כפו שהיה פ ת פ א ר רבי יוסי מעולם ל א ראו קורות ביתי שיהא זה חשיב יכי׳ אפילי אם היא אשם‬
‫א‬

‫כקורא בתורה וק מצאתי שפסק מהרש״ל ו״ל שפח חלוקי ‪ ( 0‬ואל יארר הנני בחדרי חדרים מי יודעני וטי רואני ידאי וואשק גראה ייתר יוביט הנמל מהר״י‬
‫ודטזתא באשם ‪ .-‬היה זהיר י!ריז וטי‪ .‬לא כי הקב״ה פ ל א כל העולם כבודו אשר לפניו חשיכה כאורה וידקדק אנוהכ ז״ל כתב שהאשם היא כמי בא בנדבה‬
‫לסי שאמרו בנדרים)י‪(.‬שהחסידים נודרים‬ ‫זו אף וו קאמר לא זו שהיה יהיר בשעת‬
‫שהניע זמן העבוד' לקיימה אלא היה זריז בחלוקו ללובשו בררכו שלא יהפוך הפנימי לחוץ כראיתא בשבת עצמם לנזיר כדי להביא קרבן א״ב נראה‬
‫קידם שהי‪.‬יע זמן הענוד׳ להכין עצמו לעבודת בפרק אלו קשרים ‪ ( 0‬א״ר יוחנן איזהו ת׳׳ח המדקדק בחלוקו שיש לו לבא כמו נדבה עכ״ל וצם הרב‬
‫‪K‬‬

‫סמלו וכן פרש״י ה׳ כל הבשר )דף קי״ז( להפכו כדרכו וכשינעול פנעליו ינעול של ימין חחייה ולא יקשרנו מהר״י ן׳ חכינ ז״ל כתב מה שמקשק שנם‬
‫יהיר בשעת מעשה זרי! קודם מעשה וכן ואח״כ יגעיל של שמאל ויקשרנו דחזור ויקשור של יפי! ]א( דאיר האשם איט בא כנדכה איני קושיא שהרי‬
‫אשם נזיר בא מ מ ת נזירית ע״נ ואע״ס‬ ‫אמרו בס״ק דע״נ זהירות מביא לידי זריזות‪:‬‬
‫שפרשת האשם הכתיבה אצל פרשת חטאת‬ ‫יוחנן‬ ‫‪ !1‬ו י מ ה ר לקום בזריזות אע״פ שכבר‬
‫ועולה ושלמים לאי אשם נזיר הוא משמע להו ז״ל דשם אשם חד היא יא״ת מאחר‬ ‫כתביתנברנארינאןבא‬
‫להזהיר עוד דאע״פ שהוא משנים ויקום בזריזות קודם אור הנוקר לא יהיה עצל שאינו אומר אחר קריאת פרשת חטאת י״ר שיהא זה חשיב וטי אם ‪ p‬לחה כתג‬
‫קודם שיקום אלא ימהר לקום בזריזות תכף לאחר שינער משנתו ולא יהיה עצל שוכב רטנו שקורא פרשת חטאת י״ל דהא ודאי קריאת פרשת חטאת מכפרת קצת אם‬
‫על משתו לאחר שינער והיא מדברי רבי׳ יונה בספר היראה ועיש ובש״ע השמיע חטא חעא שחייבי! עליו חטאת ואפילו אס חינו יודע שחטא יקרא מספק ואם חטא‬
‫‪ ,‬זה אפשר שהיה נראה לי שהוא למותר שכבר אמר יתגבר כארי וכי' יליתא ‪:‬‬
‫תכפר עליו!אם לא חטא הא מיהא יתנו לי שכר בקורא בתורה ‪:‬‬ ‫| " ד א ילבש מיושכ ט׳ לא ראו קורות ביתי שפת חלוקי פ׳ כל כתכי)דף קי״ח( כלימ׳‬
‫כשעה שפושטו לא הסו החליק ממטה למעלה וכמ״ש רטנו לקמן בסימן רל״ט ר ף ז ו ר כספר א״ח כרשת העולה טא מתחלת ויקרא עד תחלת פרשת ונפש כי‬ ‫י‬
‫תקריב ועוד פרשת צו זאת תורת העולה על לא תכבה • ופרשת חטאת‬ ‫‪ p‬נמצא בפרש״י כתיבת יד בפרק כל כתבי יק היא בהגהת חהרש״ל לשם ויה עולה‬
‫כפירוש הגי שפירש ביי ואע״פ שרבי יוסי לא קאמר אלא בשעה שפושנוי יליף מיניה ואם נפש אחת תחטא בשעה • ופרשת אשם ואם נפש כי תחטא יעשתה‪ :‬וכתב הר״י‬
‫רביט לשעה שלובשו דמאי שנא ונ״כ הר״י כספר היראה • ית״ש כדאיתא בפרק ואלו בר יקר טוב לומר עם הקדמית פסיק וה ושחט אותי למי המזבח צפונה לפני‬
‫קשרים איזהו ת״יז וטי וסרש״י לשם מקפיד שלא יראו התפירות המנונות ואימרי ה׳ והוא נברשת ואם מן הצאן כדאמרינן טיקרא רנה אמר הקנ״ה מעיל אני עלי‬
‫החליק ודייל שאז ממאיסין עצמן בעיני הבריות כדאיתא התם מדכתיב כל משנאי שמים וארן בין עו״נ בץ ישראל נק עבד נין אמה בשעה שהן קורין מקרא זה צטנה‬
‫לפני ה׳ אני זוכר עקידת יצחק בן אגרהס ‪:‬‬ ‫אהבו מות אל תקרי משנאי אלא חשניאי‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫)‪ ten‬יאמר הנני בחדרי חדרים ט' כל מילי דחסידות שכתב רבינו בסימן זה הוא ר ה ו ר עיל שם יש טהגים לומר אחר ברכת התורה פרשת כיור כי היא העבילה‬
‫הראשונה ואח״כ אומר תרומת הדשן יאח״כ פרשת התמיד יאת״כ פרשת‬ ‫מספר היראה גם מספר המורה פכ״ב חח״נ ועיש ‪ :‬מי יודעני ומי רואני‬ ‫י‬
‫כלומר מי יודעני שהרי אץ איש עמי ואפילו את״ל היה איש עמדי חי רואני באישון מונח מקטר קטורת ופרשת סימני הקטורת ועשייתי כי אחר הקרב׳ התמיד מקטירים‬
‫הקט!רת ואח״כ ברשת ברכת כמים כי אח״כ מברכי! את העם ‪:‬‬ ‫לילה‪ .‬והוא לשון הפסיק בישעיה ויאמרו מי רואנו וחי יידעט ולא כמי שכתוב‬
‫‪ ! 3‬י מ ה ר לקום בירייית ולא ילבש מיושב וט׳ במו שהיה מתפאר רבי יוסי‬ ‫‪ .‬נספר היראה מי ייעדני מלשין עדית‪:‬‬
‫וטי הכי איתא בפרק כל בתגי)קיח‪ (:‬אר״י מימי לא ראו קורות‬ ‫(‬ ‫‪y‬‬ ‫תחלה בפרק במה אשה‬
‫* י והפוסקים השמיטו כל זה ונראה שסחט ארב אשי דקאמר התם ביתי אמרי חלוקי ופרש״י בשפושט חלוקו כמו שהוא לובשו ד ע ראשי מכסה עצמו‬
‫ויושב ‪.‬במטתו ע״כ ואיני יודע טאן יתפרש וה‬
‫מתחת ‪..‬‬
‫תחלה משוס צניעות נסדיט ‪. .‬‬ ‫חזינא‬
‫על לא ראו קורות ניתי אמה חלוקי ואפשר דה״ק לא ראו קורות ניתי מקום אמרי‬
‫חלוקי כלומר הנשר שכנגד אמרי חלוקי שכשאיחרא התחתינה עולה ל‪ ,5‬הראש כשבא לפשוט חלוקו הולך ומתגלה בשרו אם לא יהא מטסה מתחת א״נ היק שכשהיה נא‬
‫לפשיט חליקי לא היה מהפכי מצד כנים לצד חין כמי שהוא דרך כשאדם איתי בשולי חלוקו ומהסס כלפי ראשו והיינו דקאמר אמרו חלוקי דאמרא הייני שפת החליק‬
‫שמצד כניס הסמוך לנשר שנו נראית התפירה יותר כדחשמע מדנרי רש״י בכרק אלי קשרים גבי איוהי ת״ח זהו המקפיד על חלוקו להסט והטעם שלא היה עישה ‪ p‬משום‬
‫דא״כ בהכרח היה חי‪.‬לה קצת מיופי אלא היה כישע! כדרך שליכשו שצד התכייה לצד כנים שאז היה יכול לפשטו בענק שלא יראה נופי כלל ולפיו מ״ש כשפישט חלוקו כמי שהוא‬
‫לובשו ד ע ראשו מנסה את עצתי תחלה וט׳ הייני ליתר ששני דכריס היה עישה האחד שהיה פישט חליקו נ ד ע שלנשי שצד התפיח' לצד פנים והשני שהיה מכסה את עצמו‬
‫תחלה ומדברי רטנו בסיחן רל״ט נראה שמהרש כן שכתב יזיל וכשיגיע לחלוק לא יהפכנו ממטה למעלה שאס כן נמצא גופו ערום אלא יסשיטנ! ד ע ראשי ויכסה עצתי בסדינו‬
‫מתחת ייכנס גמשתי כמי שהיה מתפאר רבי יוסי ואע״ג דיני יוסי לא איירי אלא בעת שפישנ! חלוקו יליף מיניה רביני לעת שלובשו דכיון דמשום צניעית הוא מאי שנא‪:‬‬
‫ן י ך ר ך ר ! בחלוקי לליכשו כדרט וטלי כדאיתא בפרק אלי קשרים )קי‪ (.‬הכי איתא בגמרא אחר רני יוחנן איוהו ת״ח שמחזירין לו אגידה גטניעו׳ עין וה המקפיד‬
‫‪ I I‬על חלוקו להופט ופידש״י להיפכו לכשה כשהיא הפוכה מקפיד עליו והופכו שמקפיד עליי פלא יראו התפירות המגוטת ואמירי החליק וכיו] דהשתא לאי בדיני‬
‫החורת אבידה בטביעות עין עסקינן השמיטו רביט מדברי רט יוחנן‪:‬‬
‫ו כ ע ן י ‪ ) 5‬ז " ן ל מנעליו ינעיל של ימין תחלה וטי דאמר רבי יוחנן כתפילין כך מנעלים יט׳ הכי איתא בפרק נחה אשה ייצאה )סא‪ (.‬יאיתניק עליה תיתניא‬
‫כשהוא נועל נועל של ימין תחלה אמר רב יוסף השתא לתנן הכי ואמר ר״י הכי דעבד הכי עבד ידעגד הכי עבד יפירשו התיספיח דלא פליגי ר״י‬ ‫י*‬
‫יגרייתא‬
‫דרכי מ ע ח‬
‫נטו ש מ א נעפק־ו לפני ההלן ונראה שליד‪ .‬ניין והעי ר‪ .‬נאמרו *ויהי ה לנגדי תמיר ; ) נ ( עיין לקט; ‪0‬י' ט״ו איור‪ .‬ברנייז יבול לוטי־ קורט עלות ה*חו ובאייה ברין להטתי;‬
‫ער היים‪) :‬ג( נתב מהר״ר אנרהב נו‪8‬ראג ריקא אשפ ד\וי שבא ננרבה אבל אשם וראי לא בא נגובה ולא יאמר אחריו גן וקעת גראה שנן הוא ועת ביי אעיג ומסתפק‬
‫עוד‬ ‫בדבר ונתב אפשר וביון דשם אגם אשכחן דבא בנדבה ו נ ו ׳ ‪:‬‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫סי ‪] '3‬א^דאמר וני יימנן הכי אימא נפיק נמה אשהוא»‪"5‬ישאמי גס רנ אשי תיינא ‪ 51 00‬י ׳אמו נפיש' המנחה נו והאשם ו״ל אשם מלוי הנא ננונה ונן הוא ני״ד ס י ס׳ וו״ל‬
‫כי'׳ אף על פי שגס אשם אינו כא מוכה מכל מוןוס פיון ותנן נפ״ו לכויתומ‬ ‫לרכ כהנמ דלא ץפיו ם״ל ליניכו הלכתא כונ גחמן נר יצחק שאמר שם‬
‫כן • אכל כל הפוסקים השמיטו וין וה והיינו משים דסיל כונ אש• טכ״ל נ״י ונשם מהד ל ר״א אומר מתנלנ אדס אשם תלוי נכל יום נ נ א ננונה ומי ‪ .‬ואן( על פ׳ שדמן פליגי עליה‬
‫י‬
‫מפראג ואיתי כתוב בודאי לא שיין שיפלוג רה נהנא על ההי״תא מ י ו דכא לא אמר וכ ו "א כיון דככא כן כוטא היה עכיו כה עונוא כמוזכר שם ש״ו ואשם ודאי אפשר וככלל‬
‫חטאת הוא וכיון שככו כתכ וכינו ועל חגואמ לא יאמו כן ס״ס לאשם ‪) .‬נ״נ ״וו!( ומהוי״א‬ ‫אשי‬
‫מיי ז )כלומר שאפילו אלינא דרננן דר״א סנ״ל כתל רנינו שפיר שאחל אשם יאמו ‪ (.‬כהאשס‬
‫הוא נמו נ א מ ד י ה לפ! שאמרו נגיויס החסידים נידיין עצמן לנייר כדי להניא קרני א״נ נראה שיש לו לנא כמו נוכה עכ״ל וכן תייז מהו״י ‪ p‬חנינ ואעפ״י שפי האשס הנתונה אצל‬
‫פ' חטאת ועולה ושלמים לאו אשס נויר היא משמע להו וייל דשם אשם הו היא ואפש־ ומה"־‪-‬׳ נכל אפס יכיל לאימרו וראשון עיקר עכ״ל נ ״ י ‪) :‬יח( ואחר פרשת החטאת לא יאמר כן ו״ל‬
‫ניי ומ״מ נ מ נ רנינו שקורא פ׳ חטאת משיה וקראת כ ח־‪-‬אמ מנכרת קצת אס העא חטא שהייניס עליה חטאת אפילו אס אינו יווע שחטא יקרא מספק ואס חטא מכפר לו ואס לא חטא‬
‫יהיה לו מיהא שנר כקורא נתווה עכ״ל‪ .‬וו״ל מורי ואחר ג' חטאת לא •אמר ק פ" דוקא נגיסת שאר הקומית לא יאמר אנל יכול לומר רנש״ע אם אני חיינ חטאמ יכי רצ־ן מלפניו שיהא‬
‫כאלי הקונמי סטאמ נימנה ווו" ק ע״כ ‪ .‬וכן נפי האשם ולפי יה אק אנ• צריפי[ לדיחקא זנ״י ועיץ עיו מריש? מיה ‪0 :‬״( חיח והיו וווי! ט׳ ודיי עדיף מוהיר ני והיד הוא נשעמ‬
‫המעשה ויריי שלא ינא לידי מעשה ונמ״ש חו״ל יהירות מניא ליוי ירייומ )רש״י פ׳ כל הנשר( ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ ' D‬ב ׳ ב מ ן שהיה מתפאר ו'יוסי ט ' פ'כל כתני ד' קי״ח וו״ל וש״י שם נשפושט חלוקו כמו שהוא לובש ו י ן ראשו מנשה עצמו תחילה משוס צניעות נסדינו מתחת ויושג נמטמו עגייל‬
‫וקוק לכתיכ ורן ראשו כלץמו לאפיקי שלא היה פישטו למטה ורן רגליו שא! היה מוכיח להיות גופו מגילה למעלה שכל עוד שמשמיט החלוק למטה נתגלה טפו למעלה‬
‫אלא היה פושטו ורן ואשו ואי כל מיו שנשמט החלוק למעלה למעלה הוא מנוסה תכן‪ .‬נסוינו‪ .‬ולפי וה מ״ש ר״י לא ראו שפת חלוקי כלומר מקום אימרי חלוקי והיינו הנשר שכנגו שפת‬
‫חלוקו • אן לפי וה קשה למה העמיק ר״י לונר נל' מיוה ולא אמר פשוט מעילם לא ראו קומת ניתי נשיי • ואפשר לפרש וה״פ אפילו כשהיה לכוש דון ואשי לא היה מספט מצו פנים‬
‫לצי חין כמו שהוא ו ו ו כשאדס אוחו כשולי חלוק‪,‬׳מהפכי כלכי ראש־ שאם היה נגישה ק נהכיס היה מגלה קצת מגופו אלא היה פושטו כדרן שלנשי שצי המפירה לצו פנים שאי היה ימל‬
‫לכושטו כעניין שלא יראה גופו כלל‪ .‬ולפי יה ר״י תיתי נא לאשמעיכן חיא שמעילם לא ראו קורות ניתו חלוקו ממש כלומר הצו הפנימי של חלוקו הםמון לנשר שכו נראית התפירה וקמ״ל‬
‫לאשמעימ‬‫נא ״‬‫לחוד י‬‫ואי יאפושעו כווט י‬ ‫קמ״ל שעשה כן משוס יצניעות כדי שיהיה מ ט ס ה ‪ .‬י‬‫ושנית "י‬
‫יהיפן ־‬
‫איז״כ ־‬
‫ילנשט י ״‬
‫ג״כ נ ו וטט כדי שלא י ״‬‫פושטי י‬
‫ולהכי ״‬ ‫נ!ה שהיה מוקיק וחלוקי ללנשו כ ו ו ט י‬
‫ואעיפ שרי יוסי‬ ‫וכדוו״ל פ׳ כל*‪-‬כתני‬
‫‪.‬ז‪..*...‬‬ ‫מען יעכנס ‪1‬‬
‫_‬ ‫תועק_״וכפיס‬
‫מקיר _‪t‬‬
‫—אכן‪In...‬‬
‫ע״ו כ•‬ ‫קורות כית‬
‫״‪._.‬״ ‪.‬‬ ‫קא' ולהכי נקט‪. ,‬‬ ‫נקודות הכית אלא ‪,..‬ו‪.‬‬
‫אצניעימי ‪. .‬‬ ‫למלות‬
‫‪. ri...‬‬ ‫מה לו‬
‫‪........4.‬‬ ‫הליל מעולם לא הפכתי מלוק׳‪ .‬י ע ו ‪.I‬‬
‫לא איירי אלא נעת כפושט חליקי ילי\! מיניה ונינו לעת שלנשו דביק ומשוס צניעות מ״ש ננ״ל לפרש וק משמעות דנו׳ ני׳ • )כ( אן* יאמר כוי ‪ .‬מי יודעני נו׳ ט ט ׳ פי׳ לא יא»כ מי‬
‫מועט כ׳ הקדוש כרין הוא מנא כל העולם !יודע כו ולא יאמר מ׳ יראני כלילה ט לפניו משיכה כאורה‪ (-0 :‬אמר רני יוחנן איוהו מלמיד מכם פי' אייהו מלמיו סכם שמסוירק לו אנידה‬
‫נטציעמ‬
‫חרושי הגהות‬
‫ב א אעיג ו ל א או״י אלא נת״וז ויקא היינו לעני! אט לבשו נ ב ר שי‪2‬שינ!ני ויהפכו נס"* רשיי נהויא וליד רביגו ו א ף סי שאינו ו י ח ענ»» לכתחילה יוהר שלא יהפכנו בלבישתו‬
‫פהרל״ח‬
 ‫כיח‬ ‫אורה היים היכות הנהגת ארם בבסר ב‬
‫וברייתא לרבי יוחנן קיק א»* לימין חשובה לעגין ביק יל ובוהן רגל יק לענק חליצה >*>א לרב כמא ללא קפיל ויבינו מושן איא• ‪ w‬ה מ י יוגה <»יהיי*י >‪MX‬‬
‫יםל לנמיל של שמאל מחלה טח לשמאל משונה לגט תפילין ינרייתא נמי קמ״ל ירא שמי׳ יצא את טלם ט׳ ואינא למילק אמאי לא כתג מינרהא דמיי »מיא י״לז‬
‫ר* הא חולן של שמאל ואחיכ מולן של ימק ט׳ וע הקשה ביי גם על סאר פוסקים הקשה‬ ‫לילמא"־־ י‬
‫לאע״ג לשמאל משינה לתפילין יסל לנעיל של ימין תחילה איל אניי‬
‫ליס וקסנר אק למה השמיטוהו להא ליכא מאן לפליג עלה והאריך נזה ולפי עז־נ ליבינו ס־ל נפרשיי‬‫מתנימין לא שמיע ליה ואי הוה שמיע ליה הוה הלי־ טה ואיג שמיע‬
‫להא למולן של שמאל מחלה אינו משום‬ ‫י‬ ‫הלנה כאימה משנה אמר ינ נחמן מ­‬

‫בכפיפת קומה כדאיתא פ״ק דקידושין אמר רבי יהושע בן לד אסור תחלה אבל לשאר מילי מוץ חשובה לכל‬ ‫ללא קפיל ורנמז נמנ נורב נחמן נר י!‬
‫לאמי ירא שמים יוצא יזי שתיהן נ אב לילך כקומה זקופה)»( שנאמר סלא כל הארץ כבודו )י( ויכסה לבר ולק בחליצה פריך לשל שמאל היא‬
‫הםםקים השנדטז לין זה ונ״ל שהטעם ‪ W‬ראשו בדאיתא נמי התם רב העא לא אזיל ד׳ אמות כנילד דמקלום לזה! נטלה של ימק שלא תהיה‬
‫הימין חליצת מנעל נעול שהשמאל נעילת‬ ‫משוס מול להלכה ביב יוסף לאמי לענל‬
‫הט עמ ולענל הט עבל מלאמי רב הראש אמר שכינה למעלה מראשי‪ :‬רבחק)ג( נקביו דא׳׳ר יוחנן מנעל גם הריי נספר היראה שפסק נלברי‬
‫אשי חוינא לוב נמא ללא קפיל ומשמע הרמה לקבל עליו עול מלכות שמים שלמה)י( יפנה דטול ידיו ויניח רטנו לצאת ידי טלם פסק בפירוש שחילז של‬
‫שמאל תחלה ייו היא נמי דעת מיט אלא‬ ‫תפילין רקרא קיש רתפלל‪:‬‬ ‫דרג אשי נחי כרב בהנא ‪'0‬ל זכיין מתיאה‬
‫שקיצר ינמנ למעילה ימין היא לתקדז©‬ ‫הוא טותיה נקטינן‪ .‬יאפשר שמטעם זה‬
‫ימינה מחליצה שמאל היא לסקזזם‬ ‫ובכניסתו‬
‫השמיטו גינ הא לתניא המם פיק גמה‬
‫אשה ייצאה כשהיא מילז חילז של שמאל יאחיכ חילז של ימק ילינא מאן לפליג עלהמשים מילה של ימק והכי נקטינן ‪ pi‬פסק בש״ע יללא נלעס שאר פיסקים שהשמיטו*‬
‫אלא מפני שהם סיניים דט היכי להא לתני נשהיא טעל מעל של ימין יאחי^נ ונראה דטעמא דניק לסיל כרנ אשי לאף לעגין נעילה אין להקפיל אם ‪ p‬לא קייל‬
‫גיעל של שמאל היינו לומר שאם רצה נועל תחלה הינ מאי דתני חילן של שמאל לאו כברייתא דתני נועל של ימין תחלה גם לא נרני יוחנן לחננ של שמאל תחלה ללא‬
‫אנל קי״ל ננרייתא לחבב של ימין מתר משל שמאל אי איפבא אלא איזה שירצה יחבב נק‬
‫מחלהכשהוא מעילה נק בקשירה נין נחליצה יליתא גס לא נל׳י שפירש דדעת שאר פוסקים היא‬ ‫צמינזיא לשמאל דיקא חילן תחלה אלא לימי שאם רצה חולץ של שמאל‬
‫רטט למשמע ליה דני קמני טעל של ימק תחלה דיקא של ימין חאמי לליליה‬
‫ואפשרלהלנה נרנ יוסף דאמר דענד הט ענד ט' שהיי לפי מה שהוכיחו התוס' הא דאמר לענד‬ ‫חילץ מיל; של שמאל נמי ליקא של שמאל קאמד ויש לחמיה למה השמיטי‬
‫מאי לקתניהכי ענד טי הייט מי שרוצה לסננ נל שעה של שמאל נוילפ״ו הו׳׳ל לפוסקים לבאר‬ ‫שאע^ שהיא מפרש למאי לקחני נועל של ימק מחלה ליקא ימין מ״מ‬ ‫‪,‬‬

‫יסינה של ימיןשאם ירצה לחנב של שמאל הרשות בידו רק שיחננ תמיד של שמאל ינן איפנא יגמו‬
‫לרחיצהשלשמאל תחלה שפי׳ על לעגל נוי יהילה עגל לענין פלג המנחה‪ .‬אנל הננון להפיסקים»ףל נרנ‬ ‫מלן של סמאל תמלה ר לאי דיקא היא להא קמט החם נמי‬
‫מחלהימ״ש חליצה לשמאל מחלהנלוקאלולא ידאי י^ק אס רצה חילץ‬
‫נשהיאחילז חילן של ימיןאשי לפליג עלה לרנ יוסף יעלה לרנ נר יצחק ים״ל לאין להקפיל כלל איוי סקלום‬
‫ה״נשוה תחלת המר יוה סיפי ללא קי״ל לא בברייתא ולא נר׳ יוחנן ונלפרישית מיהו לית הלפתא הני אלא נהרבי׳‬ ‫ילא תימא ט היט לטעלשל ימק חקא של ימין תתלה‬
‫תחלה יטעמא משים לנעילה ומליצה חלא מלתא נינהו‬
‫יונה ונוטנו בראמרן‪:‬‬ ‫שכל המעל סופי לחלון וטי! שמר הקלמע הימק נתחלמ המר להייט נעילה שינ‬
‫אק קפילא אם נסיף הלני לטיט חליצה יקיים השמאל ימיט רניני יונה נספר ו י כ ס ה ראשו ט׳ אינא למילק למעיקרא ה״ל למימר ליכסה ראשו ני יאיינ‬
‫יאמר ליקים יילד ננפיפת קימה ט׳ יאפשר לנא רנימ להודית דאק‬ ‫טיאה כתג שיאלץ של שמאל נתחלה ניאה שתופס הניייתא נפששה לשל שמאל‬
‫תחלה למןא קאמי ‪ .‬יאינא למילת לינ נחמן נר יצחק לפסק יטנו מומיה היאך להמר בלל בגילוי הראש נשיישנ ילק לאחר שנתנ דקים וילך ט' נמנ יינסה ראשי‬
‫ייצא ילי שניהם הא כיין שטעל של ימין תחלה היי ללא ניני יוחנן יני היי יקטרט׳ לימר ובשעה שריצה לילך יכסה ראשי תחלה כלי שלא יהא ננשל נהלינת ארנע‬
‫לשמאלא ניישא מאי היי יי״ל לי״י נמי לא אמי להסלים שמאל מחלה אלא נקשייה אמות מיליי הראש‪ .‬ימי איכא למילק מההיא לייב״ל לאסור להלך נקומה זקופה‬
‫ליקא דמשיטמ שמאל נתפילין הוא נקשייה ואפילו אס״ל ייני יוחנן סני לגם ניסינו נמי ארנע אמית ונ״נהיייף!הרא״ש ירטני יל השמיטו וכתב בסתם לאסור‬
‫מעילה יש להקלים של שמאל מנל מקים טין שכל יאיימי של יני יוחנן היא מתשלין והשתא נההיא לרבהינא נמי היל להשמיט ל׳ אמות‪ .‬יניאה רתיט ויל סנירא ליה‬
‫לחשיטתא לשמאל נהו טי נקשיוה נמן שאט מתלימק קשיית שמאל פפיי נפקיק מקימה וקופה להוא איסור נמוד נטן להחמיר ולאסור אן נפחות מארנע אמית‬
‫מלרמ מחנן יכך הם מרי התיספית יבתני ללהאי טעמא נמנעלים שאק נהם ללפי הטעם למנה״נ אק לחלק זאע״פ למלינא אק איסיי־ ני אס נארנע אמית מ״מ‬
‫יש להחמיר אף נפחית מארנע אמית לשמא ילך ארנע אמית ילאו אלעמיה אנל‬ ‫קשייה יש לנעול של ימק תחלה)א(‪:‬‬
‫ן י י מ י ח וילך ננפיפמ קומה כלאימא נפיק לקלושין)לא‪ (.‬איינ״לאמי לילן­ לילך מליי הראש איו איסיר נל עיקר יממשמע מלקאמר רנ הינא לא אזיל אינע‬
‫ני^מה זקופה שנאמי מלא נל האח מידו ופייש״י מלא נל האין כגילי אמות מליי הראש חלמא לאהריני לא קא מזלהיי מני לאם היה איסיי נלנר הול‬ ‫׳ ‪r‬‬
‫לימר אסיר להלך מליי הראש יהט משמע נמי נסרק נל כתני לקאמי מ טנא‬ ‫משמע משתרבב ייויל למטה יהויקף קומתי ניאה כיוחק‪:‬‬
‫ו י כ ס ה יאשי נלאיתא נמי התם נפיק לקיחשין)שם(‪ :‬ו י ב ד ו ק נקטי לאיר נריה לר' יהוש* תיתי לי ולא מסנינא ארנע אמות מליי הראש ינל סיתי לי‬
‫יימנן הייצה לקבל עליו עיל מלטת שמים שלימה יט' נפרק טה קויא להתם טלהי מילת חסילית נינהו הלנך לא החמיר נה רטט אף למלת חסיחש‬
‫טפי ממה שההמירי נה האמיראיס ולק‪ ,‬לא השמיט ארנע אמית אצל גליי החאש‬ ‫יננגיסתי‬ ‫)טי‪ (.‬איתיה‪:‬‬
‫גם נמשנ״ן בסימן תקמ״ט נתנ יו״ל ‪1‬איט אסוי לילך מלוי היאש ימ״ש תימי לי‬
‫ללא מםגינא אינע אמית מליי היאש והי מלת חסייוח מכיל‪ .‬יכ״כ הבלט בסימן ייא בשם מהיים ומביאו ביי לקמן נסי׳ צ״א עיש יק ניאה ממה שלא כתנ נש״ע‬
‫שינםה יאשי‪ .‬מיט היני' מגה נספי טראה כתב וזיל יכפוף קומתו וישוח ראשי כי השנינה למעלה מראשי ולק גטן לנסות יאשו ואל יטה מלוי היאש ענ״ל משמע‬
‫ללק גלוי הראש מק קימה זקיפה לאסיר לנמרי אף בפחות מארבע אמות ילפחימ נטן להיהי מליי היאש ממילת חסידות אף נפחית מאינע אמית ולק לא הזטי‬
‫ארבע אמית וק משמע נדגרי הרמבים גפיה מה׳ דעות יכ״כ בספר המורה בפיק ניב מח״ג יו״ל ינלילי מנמינו י״ל טי נמנעים מלגלות יאשם לטימ השטנה מחופפת‬
‫על האדם יאסיננמ אומו יק המ ממעסים בדבריהם לזאת הטנה ט׳ מבואר ממדיהם שלא חילקי נק אדנע אמת לפחית יניל לס״ל דמה שטטיי די אמית לאי למילון‬
‫מיניה מפחית שט למיש ד מפחות מל׳ ללסי הטעם למכה״כ וששכינה למעלה מראשי אין חליי! ילא הוטח ארבע אמימ אלא לרטתא לומר דלא מנעיא דאין להלך בשיק‬
‫ימחת אייי השמים נקימה וקמה אי מלוי היאש אלא אפילי הליכה ‪6‬יבע אמית גיילא בתיך ביתי נמי אסורה אעיפ שלנאורה לא טה לני להקפיל אהליכה מיעסמ כוי‬
‫שהיא נמוך ניתי יאה״נ ל׳ אמית לאי לוקא דה״ה נפחית וכן נ״ל עיקר ולפי יה מלוי הראש אין איסור מנר אפילי בד׳ אמית אלא מדת חסידית נרילא יצריך לטהר מ»ל»‬
‫מסילית אפילו נפחית מל׳ אמית אנל נקומה וקופה יש איסור אפילי נפחית מארבע אמימ ילו״ק‪ .‬ומיק נמ״ש מהרש״ל בתשובה בסימן ע״ב ט האריך מינים אלו‪:‬‬
‫ו י ב ד ו ר ״ נקטו לאמי רט מחק טי פרק היה קירא )לף טי( ימ״פ ייניח תפילי! ם׳ יש חלקלקים אמאי לא קאמר נמי וילבש ציצית יי״ל ללא קמט ליה משים לאן‬
‫‪ I‬קידם שנפנה ינטל ידי יטל ללבוש ציצית נלא ניכה כדלקמן בסימן ח׳ ועייל לטין לקייל ציצית מיגת גניא טא ואין אלם חייב לקניה ציצית בת אתע‬
‫כנפות‬
‫דרכי משח‬
‫ב )א( עור גופיגן פ׳ גטין אשר‪ .‬כשהיא רוחץ רותק של יטק תחלי‪ .‬וכשהיא פו םן של יטק תחילה והרוגה לסוך נל גופו יפין ואשי תחילה םפגי שהיא טלו לאגדים‪ .‬וניע םמ־״א‬
‫מפראג ונראו! ירחיבה כפיבה אן לא ואיתי טרקיקיט בוי יעיין בה׳ ריעות להרפב׳ים‪) :‬ב( יב׳ הכלבי בשפ הר׳׳ם דאינו אשיר לילד חי״ אויר השמי בגילוי הדאש ני‬
‫ט״ש רב תיגא בי׳ וו! היה טות חסידות והרי״ף נתב שאםוד לילך בגיליי הראש לבי׳ה יבפטקי טהוא״י טיטן ד״ג כתב על ‪0‬ה ששאלתט שהשלפיגיט גורו על היהוויט הטתוייניס‬
‫שביעח לישבע בגליי ואש לא טבאנו בוו זיפיר בהויא אמגם בב״י לקטן ‪ rPo‬סשטע ואסיר לילן תחת ארו השטיט בגילוי ראש אך פשט דברי רביגו הטיד שם טשטע כיבוי הליט‬
‫נטש״ל יכן טשטע לקטן טיטן »״א ושרי בלא וטן תפלה כתב בא"( איתא בטדיש ש׳ טעירע נטיפי בעוילתיס יטך הטקרה ע״י שארס טתעבל לנסית ואשי כראיי יטו ד‪,‬טנ«ז הרי ו*א‬
‫געשי! ויטי פי׳ גויקי! יבשפלית ידיט ידליף בית ע י שארט טשתפל לנשות גופו כראוי ירליף הבית יעלה גופו חטטין מכאן לטינו שיש לאוס לכפית לבל גופי יאל ‪£‬ד יחן« ועיי‬
‫אמרי פ׳ ערבי פסחים הטונע מגעליט טתליי הואוטגידה לטקיט עב׳׳ל‪) :‬ג( כתב בהגהית טייטיני פ״יז טוו׳ ריעות ואו בבתי בפאות שלנו שהן בבית ינהיג וירגיל ע*טי ל»יינ‬
‫‪ •po‬יערב והוא וחירות חריווח ומביא לידי קרושה‬
‫»יין‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫אשי אמר למשממפ לשון פלוגמא »ל רב »ו»ן אלא אמר לב אשי וו׳׳ל ס‪1‬ינא לוב בהנא ולא‬ ‫נטניממ פי‪ 1‬בל שהוא בו׳ שסואמלקלק בפלוקו שהיהלנוש נ נ ו מהופך ופושטי ולובשו נדונו‬

‫ו^ס סשפיטו רנינו ואפשו לומו ום׳׳ל לרכינו ופס דיופני סולז של״ש״אל <‪ $m‬־ ' נ ל׳׳ל‬
‫גאמר וסא הפני המס נמי רסיצה וסיכה של ימק משילס ומ״פ סליצס ושמאל מאילה ורומא‬
‫‪ tti‬ייאי ה׳יק אס ירצה י׳ולז של שמאל ממילה"לא מימא ‪9‬י * נ י « ‪ b‬של י»ק דיק»‬
‫לכבוו מורתו ואם לא עשס כן סייב שנאייו יל״שנאי א מ י מומ אל מקרי לפשנאי אלא »שניאי‬
‫בלופו אופן שמואסין אמ עצק בעיגי הנויוס ומנא וס ס»«טין המורה וכשכבש הנגד מהופן‬
‫‪,‬‬
‫^ ב מל»יב! על‪ ,.‬ומביא ו כ ץ ראייה "י״י שבית שפ׳׳ס פושט אפילו נל בגליו אם לבשו‬
‫ם‬

‫״״ ‪ »»o‬ג ס ג ‪ 7ww‬׳‪^1‬״ ן ו׳׳‬ ‫פסופו )לאס ללכל ספסומ במסילה יוהל כל אלס לליבשו כולבו • ולא סוכיל וביגו ‪fvwms‬‬
‫לו אכילס בי אק נאי מקומו נ״א לקמן נש״מ סייק לס״נ אנל נם שם השמיטו וע״ש‬
‫טפי משמאל הלבן נופל של ימק ממלה אנל קושו של‬ ‫) ו ( ראמר לכי יוסק נו׳ ומניא בנליימא בי׳ הלנו לצאמ‬
‫שמאל מסלס וומיא למפ׳‬
‫ימק מסילה ולפ לכיון שהשמימנו ובינו מועל של ימק‬ ‫מפלה משוס שהיא משונה משמע ממילא‬
‫( שנאמר <ילא <ל האון פיירש׳יישסשטנה פשמלבב׳‬ ‫ויולומ למטס והיוקן כאלו וומף לגלי‬
‫י * ‪5‬‬ ‫וימ־״ף‪ h » Mi,‬ל־יש־מסממא ש א ״ ‪ £ 5‬ו ב צ ^ י י ם י ש * ״ ‪S S f f i i S w‬‬ ‫סא ולא משיב‬ ‫ל א ״ י ^ ^ ״ל ״‬ ‫»נש׳‪»-‬נ»‬
‫י‪:,‬מ‪,‬ג‪1‬מי‬ ‫י‬
‫חרושי הנתח‬
‫)טהו׳ליח( וביב הט״ז י‪ .‬ב ול״נ שלא נתב‪ :‬וביט כן ר ‪ 3‬ל « ת ידי שמיםואבל להלכה ‪ !"0‬נ נ ל מוסקים *פסקו נ ר נ יוסף או אפשר לומר רם׳׳ל דוב יופי לא אטד נו אלא‬
‫‪,‬‬

‫שטהגים תמיד‬
‫תמיר בתו בזיו‬ ‫ם שטהגיט‬ ‫נחמן בר יבחק ירא שמים הייגו ג מ ט‬
‫בטבום‬ ‫רגהט רב גחמן‬
‫>« נ«א! לשאול פ»י ‪p‬ק לו לבאת יוי חובת שתיהן והא וגהט‬ ‫בעושה טעבטו בטר או נטר איי לטחות ביוו ><»‬
‫אבל אט‬
‫מירא שטיטטחמיר על עבטי אבל בטעט שאין טגהג יויע טירקלבאת יוי‪/‬ותיה! )מחוליו(‪ :‬גיהא רלאעבדיגן איפנא לנעיל^שלשפאל חחלה ולקשור תחלה‬
‫נך»ליגיב^יטז;‪rnwiC5w‬‬ ‫בקשי״‪KVW‬ובמ׳ישהב״י)טהוליח(‪ :‬יילפט״ש לעיל גואה ד י ל ונטו ופליגי רבי יוחנן וברייתא בנעילה‬ ‫)‬ ‫שטאל לא מבי״ רק בתפילין‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ודאי נריעיתא היא ונמ׳׳ש וש״י שם ילפ׳׳ו לבאת ירי שפים מתיר של יטק ואיזייכ יתיר של •מאל ויזזליבנו יי»וו יחולץ * ל יפי)‪ .‬מהרל׳׳ח ‪ :‬י‬
 ‫כ״י‬ ‫אורח חיים הרכות הנהגת ארם בבוסר ג‬ ‫כיח‬
‫בנפות כדלקמן בםי׳י״טוכ״ד לאקתני לה‪ .‬ועייל מתפילין שבראש שאדם משעבד לבורא י• ו ב כ נ י ס ת ו לבית הכסא יאמר התכבד! מטבדיס וטי הבי איתא בסוף מסכת‬
‫ברטת )ס‪ (.‬יפירש״י אל המלאכים המלוים אותו הוא אזמר‬ ‫ית' משמה שהיא במוח וט׳כדפירש הר״י ונית יוסף מביאו לקמן נסי׳ כ״ההני יש להס‬
‫ענין לקכלת עיל מלכות שמיס מה שאין כן ציצית שאינה אלא ליטר את כל מצות ה'‪ .‬שנאמר כי מלאכיו יצוה לן וכתב ה״ר לול אטלרהס בשם חחשי רב״ש שאין לומר זה‬
‫נ ו ד ! ‪ 1 5‬י מ ר ז ו לב״ה יאמר ט׳ בסוף פרק הריאה הנכנס לב״ה יאמר כיי ולשי אלא ירא שמיס וחסיד שהשכינה שורה עליו אבל איניש אחרינא לא משוס דמיחוי‬
‫טוהרא ע״ב ונראה שמשני זה נתבטל‬ ‫י דאפשר לפרש דלאחר‬
‫מלאומרו כלל בדורית הללי‪:‬‬ ‫! ״ ב כ נ י ס ת ו )א‪ (.‬לבית הכסא יאמר ‪ W‬התכבדו מכובדים‬ ‫שנכנס יאחר לכך ביאר רכינו ואמר‬ ‫ג‬

‫ו י ה א צטע בבית הכסא פשוט שם ‪:‬‬ ‫ובכניסתו כלומר כאשר רוצה ליכנס קודם‬
‫קדושים משרתי עליון שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני‬
‫ן ל א עלה עצמו עד שישב ג״ז‬ ‫שימס יאמר וכן כתכ הרמכ״ס בפ״ז מהי‬
‫גפרעין מעומד אלא‬ ‫שס‪ .‬אין י‬ ‫יאמר‬ ‫וכן‬ ‫אדם‬ ‫בני‬ ‫של‬ ‫דרכן‬ ‫שכן‬ ‫ואצא‬ ‫שאכנס‬ ‫עד‬ ‫לי‬ ‫המתינו‬ ‫)ג(‬ ‫תפלה וז״ל וכ״ו שיכנס אדס לב״ה אומר‬
‫מיישב‬ ‫קודם שיכנס כוי ועכשיו לא נהגו לאומרו ככל פעם שיכנס ויהא צנוע כבית הכסא ולא יגלה עצמו עד שישב‬
‫ויגלה מלפניו טפחיים ומלאחריו ו י מ ש מ ש בפיהטגעת ואח״כישבג״י‬ ‫דאין אנו חחזיקין עצחינו ליראי שמיס )י( וימשמש בפי טבעת ואח״כ ישב‬
‫ואנ תשב‬‫שם משמש ושב ואל‬‫שם‬ ‫י‬ ‫‪,, ,‬‬
‫ש י ו ן א‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ל ‪ ,‬״ו ל‬
‫ו ש ב‬ ‫ו ם ] א [ ו כ ש‬ ‫‪,‬‬‫כ‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫ה‬ ‫פ נ‬ ‫ו ‪3‬‬ ‫‪• ,‬שמלאכי' מלוין אותנו‪:‬‬
‫נ ! ‪ £‬ח‬ ‫ה‬ ‫מ א ח ר‬ ‫ט ה‬ ‫ן א‬ ‫ח‬ ‫־‬ ‫ט‬

‫ותמשמש שכל היושב וממשמש אפי עושי! לי‬ ‫י‬ ‫ו י ג ל ה מלפניו טפח ומלאחריו טפחיים‬
‫{נאספמיאבאין •עליי ופירש״י ממשמש‬
‫כשפים נאספמיא באי!‬ ‫יאשה מאחריה טפח ומלפניה‬
‫) א (‬
‫' י ו י י • ן י ‪ 3‬״ ל ה מלפניו טפח וטי בשילהי פ' מי שמתו‬ ‫ט‬
‫ילא בלום כך היא הניסחא בכל ספרי רניני יכן היא בספר היראה להר״י יב״י כתב בצרור אוכקיס‪ °‬ל‬
‫פ ת ‪ 1‬ח‬

‫י טפח ולפניו טפחיייותניא אידןלאחרי!‬ ‫שכן הוא בספר אודחית חיים גס בפרש״י שבאלפסי פרק הרואה כתג על הא דאמר )כגרמני חדא כשהוא נפנה מגלי לאחריו‬
‫כדרך שנפנה בצניעות ביום כיי שמכסה עצמי ומילה רק טפח לפניו וטפחיים לאחריו טפח ולפניו ולא כלום מאי לאו אידי ואידי באיש ולא קשיא כאן לגדולים כאן לקטנים‬
‫ענ״ל‪ .‬ואין ראוי לומר שטעית אי נפל בכמה ספרים כתי שפי׳ ב"־ אלא נראה דכך יתכברא אי בקטנים לאחריו טפח למה לי אלא אידי ואידי בגדולים ול״ק הא באיש‬
‫היתה גירםתס בפרק מי שמתו )דף לו‪ (.‬והדעת נוטה לגירסא זי דמלפניו יוכל הא באשה יפירש״י ז״ל מאחריו טפח ולא ייתר משוס צניעות‪ :‬מלפנים טפחייס משוס‬
‫להזהר ביותר שלא ילכלך בגדיו כמי רגלים דרואה בעיניו מה שהוא לפניי וסגי קילוח מי רגלים הניתז למרחוק אלא אידי ואידי ננדיליס ומתוך שהוא דוחק‬
‫בטפח אבל לאחוריו דאינו רואה צריך טפחיים ובאשה החמירו דמאחר שאינה צריכה עצתי לגדולים הוא בא לידי קטנים הלכך באיש מלאחריו טפח ומלפניו טפחיים באשה‬
‫ליתן אל לבה להוהר מלפניה נותנת לעתה טיהר על מאחריה שלא תלכלך מלפניה ולא כלום עב״ל ־‪ .‬ובספרי רבינו וגם כספר אורחות הייס נפל טעית יכתיב‬
‫מדיה ולכן סגי בטפח • ומדברי הריין ריש ה׳ נדה אהא דמגלה טפח ומכסה טכח לפניו במקום לאחריו ולאחריו במקום לפניו ‪ pi‬צריך להגיה ויגלה מלפניו טפחיים‬
‫גריכגירסתינו בימי וכן באיודהס׳ מ׳ שתתו כתב כאיש לאחריו טפח ומלפניו טפחיים !מלאחריו טפח‪ .‬וכ״כ בפסקי הרא״ש וברמזים ‪ :‬ן ך ן ל דבאשה כתיב בפסקי הרא״ש‬
‫^סופר הוא דכיון דגאשה ליכא‬ ‫ובאשה לאחריה טפח ומלפניה ולא כלים יכך פסק כשיע ילפע״ד נראה איפכא דהעיקר מלפניה טפח ומלאחריה ולא כלום וטעות‬
‫כדברי רבינו וספר היראה מטעמא דפרישי' ומ״מ יש להחמיר כחומחת שתי הנדסאי'‪ :‬קילוח מי רגלים כמי באיש וגס מקום הטלת מי רגלים היא טטה בה לצד אחר‬ ‫י‬ ‫י‬
‫‪ 1‬כ ש ו ‪ 1 1‬ב יטיןשיהא פניי לדרוסואחוריו לצפין או איפכ׳ אבל לא ישנ נין מזרח אינה צריכה לגלות מלפניה כלום יעכ״פ צריכה לגלית מאחריה לגדולים כדי שלא‬
‫למערב פ׳ הרואה )די סא( !כנר האריך ב״י להביא סינית הגמרא תטנף בגדיה כי היכי דשרינן באיש וצריך להניה מאחריה טפח ומלפניה ולא כלוס‬
‫י‬
‫ו ‪ 1 £ 0‬ו ש ב יטין שיהא פניו לדרום וט׳‬ ‫ה י י ס ‪:‬‬
‫וכן כתיב כרמזים ובאורחות‬ ‫והקשה דמשמע התם דדוקא דימיא דבנל שהיא כמזרחה של ח״י שלא יהא פירועו‬
‫כיהודה לא יפנה מזרח ומערכ‬ ‫מלפניו ולא מאחריו לצד א״י וכן לדידן שיישבין במערבה של א״י אבל עיר העומדת בסוף פ׳ הרואה )סא‪ (.‬תניא הנפנה‬
‫מפונה של א״י דימיא דגליל אי בדחמה של א״י היי איפכא דנין צפיןלדחם אסיד ובין אלא צפון ודרום‪ .‬ובגליל צפון ודרים אסיר מזרה ומערב מיתר ור׳ יוסי מתיר שהיה‬
‫מורח למערב מ‪1‬תר כדקתני ת״ח בהדיא ור״ע דהלכתא מיתי' נמי מודה בהא נדמיבח ר׳ יוסי אומר לא אסרו אלא כרואה ‪ .‬ר' יהודה אומר בזמן שנית המקדש קייס אסיר‬
‫סוגיא דהתס וא״כ ה״ל לרבינו ‪.‬לפרש‪ .‬חלוק‪ ,‬זה בדבריו ויש ליישנ דרכינו לכתב סתם בזמן שאין בהמ״ק קייס מותר ‪ .‬ר״ע אוסר בכ״מ ר״ע היינו ת״ק איכא בינייהו חוצה‬
‫ילפעד״נ לארץ • יפירש״י לא יפנה מזרח ומערב אחוריו למזרח ופניו למערב ולא אחוריו‬ ‫ימחק ‪ ..‬ילפעד״נ‬
‫קין ידיחק‬
‫וכסימן קין‬
‫צייד וכסימן‬
‫בסימן צייד‬
‫כדלקמן בסימן‬
‫א״י כדלקמן‬
‫של א״י‬
‫במערבה של‬
‫יושבין במערבה‬
‫שאט יישבין‬
‫מפני שאט‬
‫מפני‬
‫אידך למערב ופניו למזרח מפני שירושלי׳ בארן יהודה היא בצפונה של ארץ יהודה בגבול‬ ‫על י —‬ ‫— נסמך‬
‫— ־־‬ ‫׳••״• רביני‬
‫לאותה ברייתא מ״מ‬‫‪1‬‬
‫דלכאירה הכי משמע י׳‬ ‫ע״ו‪. . .‬‬‫דאף ‪.‬‬‫לתק ‪.‬‬
‫ברייתא דהתם דתני בה אר״ע כעם אהה נכנסתי אחר רבי יהישע לנית הכסא‬
‫שבין יהודה לבנימין ויש מארן יהודה הימנה למירח עד סיף אין ישראל והימנה‬
‫ולמדתי ממנו ג' דברים למדתי שאיו נפנים מזרח ומערב אלא צפון ידריס כיי אלתא‬
‫למערב עד סוף א״י שארן יהודה על פני כל אורך א״י היא מן המזרח למערב‬
‫דלר״ע נמי דאוםר בכל מקום בחייל חין איסור אלא נין מזרח למערב ילא בצפון‬
‫כרצועה ארוכה וקצרה ואם יפנה מורח ומערב יהיה סירועי לצד ירושלים או‬
‫ודחם כלל והכי משמע בירושלמי תני המיסך את רגליו לא יתן פניו למזרח ואחוריו‬
‫פירועו שלפניו או פירועו שלאחריו אבל צפון ולרום יפנה ובלכד שלא יפנה כעד‬
‫למערב אלא לצדדי! ר' יידא אומר בשעת המקדש רבי יוסי איחר מן הצופי' ולפנים‬
‫ירושלים ממש בדרומה של ארץ יהודה ומליל שהיא בצפונה של ארן ישראל לא‬
‫ר״ע אוסר ננל מקים יבלבד נמקים שאין ני כותל אלמא דלא מחלקינן בין ארץ‬
‫יחזיר פניו צפון ודרום אלא מזרח ומערב‪ .‬ובתר הכי אמרינן בגמרא רנה הוו‬
‫לארץ אלא בכל מקום אינו אסור אלא בין מזרח למערב‪ .‬יעיד נראה דאף לבריי׳‬
‫שדיין ליה ליבני מזרח ומערב אזל אניי שדינהו צפון ודרום עאל רבה תרצינהו אחר‬
‫קמייתא צריך לפרש דהא דר״ע איסר בכל מקים אינו אלא לומר דאף בחייל אוסר‬
‫מאן האי דקא מצער לי אנא כרבי עקיבא ס״ל דאמר בכל מקום אסור • ופרש״י‬
‫אבל אינו אוסר אלא מזרה ומערב ולא בצפון ידרוס כלל כדמשמע באידך ברייתא‬
‫הוו שדיין ליבני לבינים שישב עליה לפנות היו מתוקנות וזקופות על צדיהן ראש‬
‫ובירושלמי וכן פי' התוספות לשם בהן ברייהא קמייחא ומשמע דפירשו כן חכח‬
‫אחד למזרח והשני למערב לבינה אחת לצפון ולבינה אחת לדרום והוא יושב על‬
‫ההיא דירושלמי וברייתא שהבאתי ע״ש ומה שהקשה נ״י על זה דא״כ כי אקשינן‬
‫האחת ונפנה בינתיים נמצא הוא נפנה צפון ודרום ולא היה רוצה לפטת בנגל‬
‫בגמרא ר״ע היינו תייק ה״ל לשנו״ דהא איכא בינייהי דלת״ק ביהודה אסור מזרח‬
‫מזרח ומערב לפי שבבל במזרח׳ של ארן ישראל עומדת שלא יהא פירועו לא מלפניו‬
‫ומערב ושרי צפון ודרום ובגליל הוי איפכא ולר״ע בכל מקוס מזרח ומערב אסור‬
‫ולא מאחריו לצד איי • ומשמע דהלכה כר״ע כיון דרגה סבר טותיה ואניי דאפיך‬
‫לימי לאו משוס דסכר דאין הלנה נר״ע אלא לראות אס נמתטין סדרם כן רנה‬ ‫צפון‬
‫אם לאו וכן פירש״י זיל • וכן כםק הרמב״ס נפ״ז מהלכות בית הנתירה • וכן‬
‫פסק בסמ״ג וכן נראה מדברי רי״ף והרא״ש ז״ל • וכך הם דברי רבינו אלא שהיה לו לפרש דהא דאסיר לפנית נין מזרח למערב ושרי בין לצפון לדרום היינו נעיר‬
‫העומדת במזרחה של א״י דומיא דבבל יכדפירש״י אגל עיר העומדת בצפונה של א״י דומיא דגליל או אס עומדת בדרומה של איי הוי איפנא דבי! צפון לדרום‬
‫אמר ובין מזרח למערב מיתר כדקתני תייק בהדיא ומליל צפון ודרים אסיר מזרח יתערב מותר וליכא למימר דר״ע ני אמר ככ״מ אמר לא קאי אלא אמזרח ומערב‬
‫דקתני רישא ולא אצפין ודרים דאם כן כי מקשה רבי עקיבא היינו תייק הול״ל דהא איכא בינייהו דלתנא קמא ביהודה אסור מורח ומערב ישרי צפון ולרום ומליל‬
‫הוי‬
‫דרכי משה‬
‫נניח הכסא‬
‫הדלת אחריו כשנכנס לבית הכסא וכן אסור לשנים לילך ביחד בי אינו סררך הצניעות ואסור לספר ובל‬ ‫ראיותלסגור‬
‫לדבריו‪:‬‬ ‫באיי דיש‬
‫כתבוהביא‬
‫משסושיחיד‬
‫סדיני משיט‬
‫שי״בוי עם וי‬ ‫לקמ; טי'‬
‫מספרית‬ ‫ועייןנשים‬
‫ב )א( רק‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫‪ ' D‬ג )א( ובכניסתו לנית הכסא יאמר כוי סירש״י אל המלאכים המלויס אותו כדכמיכ‬ ‫ס״נ נשייילז חולץ של ימין תחילה דוקא וטטמא משוס לנעילה וחליצה חדא י״ליזא נ־נהו שוכ‬
‫‪,‬‬

‫כי מלאכיו יצוה לן לשמרן אומר ‪ • p‬וכמנ אכוורהס שלא יאמר‬ ‫מסילת הוכר ווה סופו שכל הנועל סוסו לתלת וכיון שככר הקדמנו הימין מחילה שינ אין‬
‫וה אלא חסיד וירא שמיס ימנח וה גתנטל נימן הוה )נ״י( •‬ ‫ק‪5‬יוא נחליצה ומיהו רנינו יונה נספר היואה כתכ חולץ של שמאל מחילה משמע יס ל וכריית‬
‫)ג( ה ת כ ב ד ו מנונדיס כיי אתס מלאכי עליון המנוכדיסהסככדו כלומר אל תגרעו נככווכס‬ ‫ווקא קתני עכ״ל ווכריו וחוקים ולא ייעתי מה קשה ליה ו־יאי חליצת השמאל תחילה היא‬
‫לכנוס עמי לנית הכסא אן‪ .‬על פישהשס צוה לכסללווני אני מוחל לכס אן‬ ‫משינת הימין שלא יעמיו רגל הימין על הארץ ימיסה כל ‪1‬מן שחולז השמאל ולהט לא איצטרין‬
‫שמדיני מ״מ שלא יוייןי לי מרקק השכיחים נמקוס טנופמ וכפל לומר שמרוני לכי שניקש ג״כ‬ ‫לנינו לטמנו וכיון וככל מקים הימין חשוכה ט ט מהשמאל כ״א גני קשייה ותפילין ומ״ה‬
‫שישמרו אותו אחר שיצא מנייה שלא יפגעו שוס פגע רע • והוצ‪ p‬לנקש מהם וה קודם‬ ‫השמיט ונינו ג״כ מ״ש התוםטת ומנעלים שאין להם קשירה •ש לנעול של ימין תחילה משום‬
‫שנכנס לפי שאח״כ לא יהיו יויו טהורות וכן מורוני עורוני הוא ג״כ ע״ו וה עורוני כעשיית‬ ‫וחשינות ושמאל אינה אלא וקשירה וקיל ‪- .‬כעין וה מצאתי את'כ נסכי רמ״י ‪:‬‬
‫צרכי שלא אנא לידי היוק שיפתחו ויסתמו נקביי כראוי שודאי צרין עור גדול לוה ועירוני‬ ‫סי ג'‪1‬א‪ 1‬וכשיושב יכוין שיהיה כניו לדיוס 'אחיויו לבסון או איפנא הנלניוישב לין מורח‬
‫ג״כ ניציאתי מכ״ה ‪:‬‬ ‫כו ו״ל הגמ' נפי הרואה תניא הנמה ניהייה לא יפנה מורח וממול‬
‫יג( המתינו לי כוי פי' אף על פי שאני אומר שאל תכנסו עמי לנ״ה אן! על פי כן המתינו‬ ‫אלא צפון ורדום ונגליל צפון ודיוס אסור מורח ומעינ מיתי ייני יוסי מתיי שהיה וכי יוסי‬
‫עלי עד שאצא ואל יהיה עליכם לטרחה שק דרכן של ננ׳ אדס ואין אנכי פושע‬ ‫אומר לא אמרו אלא כרואה רני יהויה אימר נומן שי׳יה קייס אסור נויין שאין נית המקדש‬
‫בהליכתי וק״ל ‪:‬‬ ‫קייס מומו ו״ע חוסר ככל מקום ד״ע היינו מ״ק איכא נינייהי מון לארץ ופירש״י לא‬
‫)י( וימשמש נפי הטנעמ ואח״כ ישנ ל׳ הגמרא ממשמש ושכ ואל משכ וממשמש ולפי‬ ‫יפנה מווח ומעינ מפני שירושלים נארן י־‪ .‬ידה היא נצכינה של יהייה נין יהודה לבנימין ויש‬
‫יה מ״ש רנינו וימשמש ר״ל אס רצה למשמש ימשמש ואח״כ ישנ וכן הוא‬ ‫מארן יהווה ממנה למורח עו סון‪ .‬א״י יממנה למערנ עי סיף א"׳ שא"־ על פני כל איין‬
‫נהויא נש״ע ועגין המשמש ר״ל שמשמש נצרור או בקיסם נפי הטנעת לפתוח נקניו והטעם‬ ‫א״י היא מן המ!רמ למערנ כיצ־עה ארוכה וקצרה יאה ימ? מייח וייערנ יהיה נרועו לצד‬
‫שלא ישכ קוים שמשמש משום כשנים • גמרא‪) :‬ס( ויגלה מלפניו טפחיים ומלאחריו טפח‬ ‫ירושלים או פרועו שלפניו או שלאחריו אכל צפין יירוה יכנה כליו שלא ימה נגו ירושלים‬
‫ה״ג נ״י וכ״כ היא״ש וק הוא נרמייס וכן פירש״י נהויא הטעם כשילהי מי שמתו כגדולים איירי‬ ‫ממש בדרומה של ארן יהודה ובגליל שהיא נצפינה של א״י לא ישב נין צפי! וייוס אלא נין מויח‬
‫ימתון שדוחק עצמו לגדולים הוא נא לידי קטנים ונאחוריו נין איש וכק אפה כטפח םגי‬ ‫ומערב ע״כ וכתנ נ״י וממעשה ורבה שהניא׳ שם בסר הט משמע יהלכה כי־״ע יכן פסק‬
‫אכל לפניו גני איש דאינא קלוח נעי טפחיים אכל אשה לא נלוס משוס דמטפין מי רגליה‬ ‫הרמנ״ס וכן הםמ״ג וכן נראה מוכר• ריין‪ .‬ורא״ש יפן כיזב רביג‪ -‬אלא שהיה לי לפיש יהא‬
‫לצו אתיו ענ״ל וכן מוכח מםוגית הגמרא כן אבל כשם מורי ראיתי נתונ שגירסא שלפנינו‬ ‫ואסור לפנות נין מורח למערב ושרי נין צפון ודיים הי נו בעיי העימימ נמו־ח של איז •שיאל‬
‫העתיק רכינו מספר היראה של רכי׳ יונה ענ״ל אנל אץ טעס לדנר ‪:‬‬ ‫דומיא וככל וכיפירש״י)ו״ל על ההיא מעשה ורנה שס דא״א ע״ש ‪ 1‬אכל עיי העומדת נצפונה‬
‫אנל‬ ‫של ארן ישראל וומיא וגליל או כורומס של ארן ישראל הוי איפכא ובין צפון לורום אסיר ונין‬
‫מורח למערנ מותר ונותני תייק נהויא ולינא למימר י ט קאמו ר״ע בכל מקוס אסור לק קת׳‬
‫אלא אמורמ ומערנ והתני רישא ולא אצפק וירוס וא״כ כי מקשה ר״ע הייני תייק הל״ל יתיפא נינ״הו ולתייק ניהודס אסור מורח ‪,‬מערנושרי כצפון וורוס ובגליל איפכא ולר״ע לכל מקום‬
‫מורח ומערנ אסור צפון ודרום מותר וכן יש לתמוה על הימנ״ס שגס היא כתב םתס כי עני׳ ל ול״נ יכי ניקןק נפ־רושא ומילמא לקמן לפי משמעות פשטא ונריימא ק׳ טונא סוא וסא ודאי‬
‫בדרומה וצפונה של איז יהודה דהיינו לרחלה היו ג ״ עיירות וא״כ מ״ש גליל ונקט תייק שלא ימו צפון וווום עוינא הל״ל ואפילו מ ז ח יסודה עצמה אומן היושכיס כרחכס לא יפנו צפק‬ ‫כ‬

‫ווווס מה׳יט גופיה וע״ק למה סתם תייק ונגליל נץ צפון ודרוש לעולם לא •שב וא״אי לא ישנ נין צפון ווווס שלא כנגו יכושליס וכי עויפא מיהוום עצמו שמותר שם צפון ודרום שלא‬
‫כנגד ירושלים אלא פשוט שהענק הוא וכל ארן יהייה כיון שירושלים נצפינו שלו אחשהוהי רננן כאלו קוושת ירושלים וכנוד השכינה ככל שטח מוחכ המדינה אוץ יהווה ולסט כל א ת יסודס‬
‫כירושלים ומי כין לאורכה נין לרוחנס !יכיון שהשכינה בין מורס ‪,‬׳מערנ נירישליס אסור לפנות נין מורח ומעונ ומוינא גם כין צפון ודרום לא היו רשאק לפנומ ככקעה נ״א ננימ הכסא‬
‫מגודר כמחיצות אלא שא״א להולכי דרכים שלא יפנו כלל לכן אמרו שנין צפון וירוס יטל לפנות ונלכד שלא יהא מכוון נגד ירושלים ממש שאי הוא גנאי לכבוד המשכן שיס פוגס אחורו‬
‫למשק ולגליל שהוא סו!> א״י והיא קרונה יותר לחוצה לאדן ממה שהיא קרונה לירושלים אין קוושת ירושלים והמקדש וננור השנינה שיין לשס כלל ולהני כיון שענ׳׳פ הוצוט להתיר‬
‫לפנות כין אחו משתי רוחות משוס הילכי דרכיס כולעיל ראו חכמים יותר לאסור שם נין צפון ודרום מנין מורס מעוכ לפי שהיושב לפנות ופניו או אחוריו לצפק או לדרוס נק שהוא מכוק‬
‫נגד ירושלים או לא הרואה אומר הדי יה יושנ נגד ורומית או צפונית ירושלים ולהכי כיון שגבול ירושלים הוא וצפונו צפונימ ירושלים מיקד׳ יש לחשוש על ננוד ירושלים והמקדש ואין‬
‫לפנומ‬
 ‫ך‬ ‫כ‪-‬ח‬ ‫אורח חיים הלכות הנהגת אדם בבוקר ג‬ ‫יי‬
‫מי איפנא • ילר״ע מ׳׳מ מזרח !מעוג אמי צפון ולרום מומר • ‪ pi‬יש לתמוה צפון ולחם מומר יל להא לאקשינן י״ע היינו ת״ח לא אקשינו הכי אלא משום‬
‫על סימנים שגם היא נתנ סתם לאסור ל»ומ בין מורח למערב ומומר בין צפן למשמע לר״ע מאי לאפלוגי ארבי יוסי לקאמי לא אסרו אלא ברואה וארבי‬
‫ללחם‪ .‬ימיהא אפשר ללחוק ילימר ללא אמורמ ימערנ וצפון ולחם לעולם קאמר יהולה לאמי־ ללא אסרו אלא גוחן שניה קיים וקאמר ר״ע לאסור בכל מקום‬
‫אלא אמורח ימערנ למקלש שהיניר קילם נסמוך קאמר לאסור יצפין ולחם יאפייאיט חאהיאןנשאיןל׳ס קיים יתייק גמי הכי ס״ל יא״כ הייגו תיק ואיצטהך‬
‫לתיוצי אינא ביגייהו ח״ל לתיק לא הוניי‬ ‫למקלש קאמר לשרי וארץ יהילה היה‬
‫מורמה או מערנה מגל מערנ ההיכל פניו לדרום ואחוריו לצפון ‪ w‬איפכא )‪ 0‬אכל לא ישב בין םזרח אלא יהולה וגליל ושמעת מינה לנחיל‬
‫שרי ור״ע מוסיף ואוסר בבל מקום מיל‬ ‫למערב‬ ‫אי מורחי ומגיה אסור ליפנית שם נק‬
‫זהשתא ילאי ליכא לתחצי לאינא בינייהו‬ ‫מזרח למערנ ימוסר נק צפון ללרים יגליל‬
‫היה צסיט או לחמו מגל מערנ ההיכל אי מזרמי ומשיה נין צפי! ללרום אסור מורח ימערנ ט' ללפי זה מ״ק מיסיף איסיי־ אף צפין ולרום ור״ע איני איסר אלא‬
‫מפגי שהיא מגל מערנ ההיכל אי מירחו ינק מערנ ומורח מומר לסי שאיני נעל מורח ימערנ יאק חליק זה משתמע מלשק שאמר ר׳ עקינא איסר ננל מקים אלא‬
‫מותו ומערנ להיכל אלא מגל צפוני אי לחמו יכן יש ללקלק מלשק ספר המצית איפכא משמע משין לי״ע מיסין איסיי־ אלא נע״נ לנהך נרייתא לא איירי י״ע‬
‫גחל אם הטסחא שבילינו אמיתית שנתינ נה אק קינעין נימ הכסא יני׳ מפני נלין מורמ ימערנ ללא אתא אנא לאפליגי אמי׳ק ילמימר לננל מקים ואף בייל‬
‫שיאיכל במערב לפיכך לא יפנה אלם למעיט אי למורחי ע״נ‪ .‬ומלקתני למערט אסור אלא למנמין ס״ל לר״ע נמי לאק אסור אלא מזרח ומערב ובדמונח ברייתא‬
‫משמע לאמערנ להיכל קאי אלא שאני חינך מיסחא זי משום לאם כן ה‪4‬יל ג״נ ינייישלמי שהבאתי יא״ס לפי זה אמאי אסור טפי מזרח ומערב מצפין ‪1‬לרום יייל‬
‫‪1‬‬
‫ולא למזרחי אבל ללנרי רניני א״א לימד כן שהרי לא מנר נלבריי לא היכל ילא למאחר לההינל נמערנ * כ כל המערנ לינו כאלי היה מגל ההינל ינן נל המזרח‬
‫‪,‬‬
‫מקלש יאסשר שסיני שייע ני אסר נכימ לא קאי אלא אמזרח ימערנ לקמט ניוןשהיאמגלהמערננמיאסיריהנימפמעמלנריהרמנ״םנפ״זמהלנו׳נימהנמיר‬
‫נרישא ונמו שנתנתי לעיל יכי אקשי ר״ט הייט מ״ק היי מצי לסריצי להא איכא יהסמ״נ נעשק סי׳ קס״ל יכ״נ הר״י מייונ מ״נ לנבל מקום אק קפילא אלא נק מזרמ‬
‫טנייהו אלא לחלא ממרי מילי לאיכא ניגייהו נקט א והביאו לפרש נן מלחיינן למערניעי״ל לניק לאינא מיל נפי לא יחפיר להשכינה נמזרמ ואינא מ״ל שנינה‬
‫לנירושל׳ לא הזניר סילוק נק מקום למקים אלא סתים ימני סמסיך את רגליי נמערנ לפינך מחמיינן ט* נמורמ ימערנ ואף על גנ לנהחורמ פנים נשעמ‬
‫לא ימן ממ למזרמ ואסיריו לגועינ אלא לצללין ולפי זה טעמא למלתא ללא ימה התפלה לא קיימא לן נמימ״ל אלא צריך להמזיר מיו ליחשלים נללקמן בסימן צ״ל‬
‫אלם מ״מ מזרת ומערב הוא משים לשנינה במערב ומשוה לזנו־ נעלמא בק מכל מקום לענק צניעות כשנפנה מחמריק לננל מקום אסור נק מזרת למערניק״ל‪:‬‬
‫מורמ למערנ אסיר ננ״מ נאיוה ריח שיהיה ‪ p‬יש ללקלק מלנרי רש״י גני טמן ‪ W W‬אי איפכא אינא לתמיה נהא לפסק לפניי לצמין נמי שרי ובירושלמי תניא‬
‫המטיל מים היו היפך מיי לצפי! המיסך את רגליו ה״ז הופך מיו נלפי‬ ‫ממסי נין צפק ללחם‪ .‬יק נראה מלנרי הימנים שכתנ נפרק הנונר חיל אסיר‬
‫לאלם לעילם שיפנה אי שיישן נין מורח למערנ יאצ״ל שאק קונעק נית הנסא לחם אייר יוסי נר נק הלא לאמו־ מתנימא מן הצופים ולמים י״ע איסר בכל ממים‬
‫נין מורח למערב מל מקים ממי שההינל נמערנ לפינך לא ימה לא למערנ ינלנל מקים שאין שם נומל אלמא לדני עקינא להלנמא מתיה צריך שיחליק‬
‫ולא למוריו ממי שהיא נעלהמערנ אלא נק צפוןללחס נמק יישיניןענ״ל)ב( • יוה נטל לימין ננל מקום וי״ל לס״ל לרניט ללא אפםיקא הילכתא נריע אלא נמאי‬
‫נראה עיקר‪ .‬ימ״ש ללא «‪ p‬נין מורח למעינ אפשר שהוא מהא לאיתא נפרק לאיסר נין מזיח למעינ אף מיל אנל נמאי ללא אפסיקא הלנסא ©ימיה הלרינן‬
‫קמא לברטמ)ה‪ (:‬אנא מימק אומר נל ימי הייתי מצטער וני׳ יעל מטתי שתהא לנללן לימיל ורנים הלנה נרנים יהלנה כתיק לאין מילק נטל לימין אלא מן‬
‫גסונה נין צסק ללחם ‪ .‬אלא לקשה לי היבי מסיים בה לאיר חמא נר חנינא נל הציפים ילפניס יכן נראה לעס הסיסקים לכסט ססמא רצפין יררום שרי למשמע‬
‫הניתןמטתי נין צפון ללחם הייק ליה מים ונמס למשמע ללאו משי׳ איסורא קאמר לננל נינא שרי ילא חששי לנסונ למן הציפים ולמים חולקים כטל לימין ניק שאין‬
‫אלא ני היני ללהייין ליה נניס זנרים‪ .‬יאפשר שלא היה גורס לא״ד חמא אלא לק זה טלל מ״מ‪ .‬ונלנרי נ״י אינא לממיה ננמה לנרים מלא שנתנ ליישב לנר‬
‫א״י חמא ואבא מימין משום לאינא איסירא היה מצטער על הלנר ילרני חמא הרמנ״ם ללאי אמזרח ומערב לעילם קאמר אלא אמורמ ימערנ למקלש קאמי‬
‫מלמא באפי נפשה היא לאסא למימר שאם הוא נוהר נלנר זה הדין ליה מים וארן יהולה היה מזרחה או מעיבה נעל מערב ההינל אי מזרחי ימש״ה אשור‬
‫ונחם‪ .‬ואפילו אמ״ל שהיה גורס לא״י חמא אפשר שהיה מפרש לאנא מימק למות שם נק מורח למערנ ומותר נין צפק ללחם וגליל היה צפיט או לחמו מגל‬
‫משים איסורא היה מצטער ומייתי מלרני חמא שטמנק שנר טונ לנזהר נלנר ‪ :‬מערנ ההיכל א‪ 1‬מזרחי ומש״ה נין צפון ללחם אמי ממי שהוא מגל מערנ ההיכל‬
‫ו י י ר א ה מלנה הרמנ״ם שאפילו האלם לנח אסור ליק נק מזרח למערנ אי מורחי יט׳ ענ״ל‪ .‬יאני שמעתי ולא אנק להלא מערנ ההינל אי מזרמי לא‬
‫אבל התוספות כתני שם נל הטתן מסת! נין צפון ללחם ולא נק נקיא נשם מורח ומערנ אלא לפי שהוא לצל מורח העולם ומערט וכן צפון‬
‫מוימ למעינ יליקא כשיישן עם אשתי ממי שהשכינה שייה נין מויח למעינ ילחם של הינל הוא לפי שהוא לצל צפון העולם ולחמו וגם מה שנתנ לגליל היה‬
‫והיה הלני גנאי לשננ אצל אשמי ממי התשמיש יכן משמע ומונחא קיאי ענ״ל ‪ .‬צפיט אי לחמי נעל מעינ ההינל אי מויחו אינט נמציאימ להא ולאי לצפונו‬
‫יאף על סי שהעילם מהנים נלניי המיס' ני׳ל שהיא ממי שאינם מעיינים נלנרי ודרומו לגליל אינו נקיא נשם וה אלא לפי שהוא לצל צפק העולם יליימי וא״נ אי‬
‫הרמנים נהל׳ נימ הנמייה אלא חל או מיי נליא ומכין ליוהי נמרי הימנים ו״ל אפשל שיהא צפון ‪1‬לחם מליל למומו זמעינ להיכל כיון למויס ומעינ להיכל איני‬ ‫‪:‬‬
‫שמא עמיל ההויאה ן א מ א י לקמט על ממתי שתהא נתינה נין צפון ללחם אלא לצל מוימ העילם ימעיט‪ .‬עיל נמנ נ״י ללפי מ״ש יש״י שהטעם שלא‬
‫יפנה‬ ‫וה לצפין מה ללחם יניאה נעיגי שהשנינה‬ ‫פיישיי יאשה ומיגלימיס‬
‫נמוימ אי נמעינ לפיכך ננק להסנ ליך תשמישי לחחימ אחיוס עינ‪:‬‬
‫ן ר ע ו י ץ מטיל מיס לפי מה שנתנ יש״י שהטעם שלא ימה מורח ימערנ מא כלי שלא יהא סיייעי שלמיו אי של אחריו לצל יחשלים ניאה למטיל מים‬
‫* ‪ I‬ימיי לצל מוחו שיי שמאחי שאיט צייך לפיוע אלא מלמיי היי אין פיייעי לצי ייושליס יכן ניאה מלגיסינן נייישלמי תני הממך את יגליי לא יתן‬
‫מיו למזרח ואחוריי למערב משמע ינמסיך את רגליי היא יאמר אנל מטיל מים מיתר להחזיר אחיהו למעינ יאינא למילק למשמע נייושלמי למסיך אמ יגליי‬
‫ואחוריו‬
‫דרכי משח‬
‫ל ‪ an‬וכן בחני‬ ‫מוברחיט כלל ואף הקושיא טעיקוא איגו בלוט רהא רביע הטיר םחם בין מורח למערב אסור משום דבל מזיינות אלו במערבה של ארץ ישרא‬ ‫איגתם‬
‫בחב גט‬ ‫מיל‪ :‬גליליי! אילו מווהן הם בנגד אייומוצלאבוין‬ ‫תבמא כל‬ ‫ןרכובםיזמא מיהו עיר שיוע שבפינה או ורומה ער איי רינה בצפון ורדום כבשאר מקומות וין מורה ומעו‬
‫ס‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ו‬
‫ש‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫י‬‫ע‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫י‬
‫ע‬ ‫נין‬ ‫ו‬‫ק‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫כוי‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ו‬
‫מ‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ל‬‫ל‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫י‬‫ג‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ן‬‫״‬ ‫ק‬ ‫ן‬‫מ‬ ‫י‬
‫ס‬ ‫ן‬‫מ‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ו‬
‫ט‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ז‬‫י‬
‫כ‬ ‫ובן‬ ‫)ז‪(:‬‬
‫דרישה‬ ‫פרישח‬
‫ם‬
‫א‬ ‫שהלי‬
‫י‬ ‫מימרו‬
‫אליו•שנואל״פלומ י‬ ‫י‬‫ה‬
‫מיןטובלומרשלשגו‬
‫ל‬ ‫א וש‬ ‫ש‬ ‫שלמערענילםשלסואגלילמורל‬ ‫נין)יורם ו‬
‫ופפלנ‬ ‫ה‬‫מ»רס‬
‫ו‬ ‫מופשאלי״נם סמ‬
‫ש‬ ‫ר‬‫י‬ ‫שבם‬‫ר‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫אופנות‬
‫ל‬ ‫שנו‪:‬רישה גס שס יתבאר וי( שינהלורהאוטתלת סיס ל‬ ‫איר‬
‫מונערביתבמ‬ ‫מומולמוע‬ ‫יןמורס‬
‫ל)*»ו‬
‫מוםבווצפאקפילוהוצלב‬ ‫מפל‬ ‫נק‬
‫ננלרמלוקי‬ ‫ו‬‫א‬ ‫ב‬ ‫ר‬‫ע‬‫מ‬
‫הלילומראוסלנון מו‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ו‬
‫י‬‫מ‬
‫לאינוללרואם ומ‬‫ן‬ ‫י‬
‫ב‬ ‫ו‬‫א‬ ‫ד‬
‫ניןולצפת‬ ‫י‬‫מ‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ב‬‫כ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ע‬‫מ‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫נ‬
‫י‬‫כ‬‫ש‬ ‫ס‬‫ש‬ ‫טין‬ ‫ר‬ ‫י‬‫ס‬ ‫א‬
‫ניןפ‬ ‫״‬ ‫מ‬‫שלסאתםיפנולהוא‬
‫נ‬ ‫אוס‬ ‫י‬‫א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬
‫ל‬ ‫ל‬ ‫י‬
‫כ‬ ‫ל‬ ‫ו‬‫ס‬ ‫י‬
‫א‬ ‫ל‬‫ו‬‫ל‬ ‫מ‬ ‫ו‬
‫ס‬ ‫ו‬‫ל‬ ‫ס‬ ‫תו‬
‫ננלע‬ ‫ססופנלו•‬
‫ם‬
‫נסנראר ל‬
‫א‬‫ל‬
‫מווו ואסו‬
‫ע‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫ע‬ ‫לנק״מעוהו‬
‫ל‬ ‫מ‬
‫שיסוללקואי נ‬
‫א‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ל‬
‫מלאשנ‪1‬ללאהיאשיןבגליל‬
‫ל‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫‪.‬‬
‫ל‬ ‫בגלי‬
‫ודייסם‪.‬וניק‬
‫ו‬
‫ל‬ ‫י‬
‫פ‬ ‫א‬
‫מוורמונקניןצצפפקון ולרו‬
‫ל‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫א‬‫ל‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ו‬
‫ל‬‫ו‬ ‫י‬‫א‬ ‫ק‬
‫ומעינלואס‬
‫ב‬‫ר‬ ‫ע‬
‫ואולי!יומל‬
‫מ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ז‬‫נלנליוליבםקלאמו‬
‫מ‬
‫תאפוילמופניבבליבלבולאיסלוולש‬
‫ם‬
‫ם‬ ‫שרהטאיע‬‫ו‬
‫ק‬ ‫ן‬ ‫וס‬
‫י‬‫א‬ ‫ו‬ ‫שלליפםי‬‫צפאונו נמאיויסולרוגמולילשולנו"י(לו ו‬ ‫האאינ‬ ‫שק‬
‫ו‬‫שימיבמלהמלו‬ ‫ל‬ ‫שיןה‬ ‫אייושבלאשלא‬ ‫נלל‪ .‬בממנו״להשולמ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬
‫מ‬ ‫מ‬ ‫שלק מפלקווגשמא‬ ‫הסא וא‬ ‫י‬‫ל‬ ‫שלללויסלו נ‬
‫ש‬ ‫נפון ו‬ ‫ו‬‫נ‬‫ו‬‫פ‬ ‫צ‬ ‫נק‬
‫ל‬ ‫ב‬‫מטלבהואואיוסושר‬ ‫י‬‫ל‬‫מולליומהו‬ ‫ע‬ ‫שלאומוכיק‬
‫ם‬ ‫שוםמומ‬ ‫מיל‬‫עבגל‬‫אקומללרממסומיקוהו״אל‬
‫שיאן‬ ‫אממיל‬ ‫שנםלמי‪.‬ללונללו‬ ‫גינתרניילפנושתנן במקשמעצפקמוסילולו‬ ‫ש מו‬ ‫אמעבלנה ווכלמיהט‬ ‫מוקצלל‬‫מי‬
‫שלקוםאנטוניןכיאמולוכ‬ ‫מ‬ ‫מובהכל‬‫ווואםוללרו‬‫שיק•עגקילילבולאמלל‬
‫של‬‫סילינלואללבי‬‫שלאומנויעסלמויא צפ‬ ‫מישהלצפלקונ‬ ‫ססנינסלנ נמ‬
‫ש למוממע‬ ‫שינסוסמנקסמלימנזלה‬ ‫א»'מעיששסרו‬ ‫אלש‬ ‫טאםלא‬ ‫משילירוםשלי‬ ‫לו‬
‫נבול‬
‫וליוםבקומואמינלו‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫מ‬
‫שלנימאסולאמולבקכקצפקלואס ו‬ ‫י‬
‫ו‬‫מ‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ר‬‫ס‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫א‬
‫ו‬‫ה‬ ‫ל‬‫י‬‫מ‬‫י‬‫מ‬
‫מ‬ ‫ו‬
‫א‬ ‫ו‬ ‫‪.‬‬
‫ב‬ ‫ש‬
‫ס‬ ‫י‬ ‫ו‬
‫ק‬‫י‬ ‫ש‬
‫ש‬ ‫י‬
‫ק‬ ‫מ‬ ‫ה‬‫ס‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ם‬
‫י‬
‫ב‬‫י‬
‫ש‬‫ל‬ ‫ש‬ ‫ו‬‫ל‬‫י‬
‫ומק‬ ‫ן‬‫ו‬‫פ‬ ‫צ‬ ‫ל‬
‫ס‬ ‫א‬ ‫ו‬‫ל‬‫ל‬‫מ‬
‫ס‬ ‫א‬ ‫י‬‫ש‬
‫ס‬ ‫ו‬‫ק‬‫מ‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ל‬‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬‫ס‬‫א‬ ‫ט‬ ‫י‬
‫ל‬
‫י‬
‫א‬‫ס‬‫ש‬‫ש‬ ‫ו‬
‫ל‬ ‫ס‬
‫מ‬‫א‬‫ו‬‫ל‬
‫ש‬ ‫ל‬‫ו‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ק‬
‫ה‬ ‫ב‬
‫ל‬ ‫ו‬
‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ולי‬ ‫ל‬‫י‬
‫יוסי‬‫ל‬‫ג‬ ‫ב‬ ‫י‬‫ו‬
‫כ‬‫ל‬‫ל‬‫י‬
‫פ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ק‬
‫אסוי‬ ‫ס‬ ‫״‬ ‫ם‬‫נ‬‫ו‬‫ק‬ ‫ן‬
‫י‬
‫מ‬‫א‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫סניל‬
‫י‬
‫מ‬ ‫א‬ ‫ש‬
‫בוניל‬
‫ש וכ‬ ‫שע״לו‬ ‫י‬‫ק‬ ‫שללנ‬
‫א‬ ‫אלפמפ״יומע‬ ‫‪ V‬ומי‬ ‫שים»׳נין‬ ‫ננלומלקבלמבקלו‬‫י״ע נול‬
‫ס‬ ‫י‬‫ל‬ ‫אסוי‬
‫ש‬ ‫ו‬‫ל‬ ‫י‬
‫נימןלי״געם‬
‫ל‬‫ש‬ ‫שלנינהצפונו‬
‫י‬
‫שע‬
‫א‬ ‫ונינהלל‬‫שלמיק‬
‫א‬‫ל‬ ‫ש‬ ‫טוןעט ו‬ ‫ניןלאו״‬‫נינייסוקיסל‬
‫ניסצל‬ ‫שלאקאיננל‬
‫מ‬
‫מומומ‬
‫נ‬
‫שםייואלסהלןוקא‬
‫ם‬ ‫ו‬
‫ל‬ ‫ל‬‫ל‬ ‫ן‬‫ו‬‫פ‬‫צ‬
‫בן במליאלה אנאול אימני‬
‫נק‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ו‬
‫מ‬ ‫ל‬ ‫י‬‫שינלפייללוסלגא‬
‫ל‬
‫שלאללחימילקה טלסאולהתוג‬
‫א‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫״‬ ‫כעינ״י‪.‬ק וח״‬
‫אל‬ ‫מראינואינקאיס ונמ‬
‫נינייהו‬ ‫שוט‬ ‫מאכויופ‬
‫שלגםפינעהל‬ ‫שיו‬ ‫ב‬ ‫ת‬
‫שכעתםב אליס‬ ‫כ‬‫ש‬ ‫י‬‫י‬‫ב‬ ‫ל‬
‫אתלייבחסל ונו‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י‬
‫ת‬ ‫ה‬
‫שינספווכללפנו‬‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫יורק‬ ‫ע‬ ‫י‬‫ל‬‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬‫א‬ ‫נוותיס‬ ‫ל‬ ‫י‬‫י‬‫ק‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫י‬
‫ב‬ ‫ש‬ ‫ן‬‫מ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ל‬‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬
‫ס‬ ‫א‬ ‫ו‬‫נ‬‫י‬
‫א‬ ‫ב‬‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ל‬‫ו‬
‫מ‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ו‬
‫ל‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬‫ה‬ ‫י‬ ‫׳‬‫ל‬ ‫מ‬ ‫ע‬‫ו‬‫ש‬ ‫ינו‬ ‫ה‬
‫שבעבםל‬ ‫ט‬‫מ‬ ‫ו‬ ‫וליום‬ ‫ק‬ ‫פ‬ ‫צ‬ ‫ן‬ ‫י‬
‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ו‬‫מ‬ ‫ו‬ ‫ב‬‫עלא‬‫שלליפסלהמהו‬ ‫שיימולע‬
‫ס‬
‫מיעמלכ‪ .‬ווכומילפלהל‬
‫נק‬ ‫ל‬‫ו‬‫ס‬ ‫מ‬ ‫אייב נוללמו‬
‫י‬
‫ששנינבסקכממועללי!‬
‫ל‬‫ש‬ ‫ה‬
‫שלן‬
‫נ‬‫ו‬
‫פ‬
‫עםאווכר‪ ,‬י‬
‫צ‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫י‬
‫ס‬‫ש‬
‫טנה‬
‫שיפ‬
‫מלעילללעומלעיםאכמלוממ‬ ‫אוים‬
‫וילקשואלאאיםוללקהילסמו‬‫מנאאיהלו‬ ‫איאנוקשנאלל‬ ‫סלפנים‬ ‫לנוילכלעולם‬
‫נוי‬ ‫ע‬ ‫אסינשוינפה‬
‫אאופוללסצ‬ ‫שלמו אהיניי‬
‫נק‬ ‫מ‬ ‫ו‬‫נ‬‫פ‬
‫אס לוולהוומאס עצ‬
‫ל‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫א‬‫ל‬
‫המ‬‫שסו‬
‫שלי׳ל‬ ‫ש‬
‫>לסהלהאפקוש‬ ‫טמוס‬ ‫ננלרצהסואלסול‬ ‫י‬ ‫ן‬‫י‬ ‫י‬‫א‬ ‫ובדימיסכומלכאיוילאינוביישההי‬ ‫סייםומעלל ל‬
‫יי‬
‫הון ללרלאלוותם ואמסומנלפתב־כןוקפולח‬ ‫םולאלביפנותהיהכקשרצצפ‬ ‫ת‬ ‫שםס לאלסיאל כלוגא‬ ‫וליוםשלהיאמספשו‬ ‫ס‬ ‫נ‬
‫ט‬ ‫ש‬ ‫ווא• לןאסורשאנליפנומששמלינפסוני נביןבולצפסק‬ ‫אמולומר‬ ‫צ‬ ‫לאמעל‬
‫אנןיוקמתפמולרלחק‬ ‫מווא‬
‫ת‬ ‫נללקול‬‫מ‬ ‫שםאיקינ‬ ‫מיי׳‬
‫ננפוןוליוםלמוננונ‪0‬‬
‫שלםקמןאינםהטו‬ ‫ו‬‫נ‬‫י‬
‫ו»בותלנליו‬
‫ולינ‬
‫ל‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ן‬
‫א‬‫אנקי״יסגלםנכל‬
‫נתנוהסדיתום׳וסרפימ‬
‫נגל‬ ‫ו‬‫מ‬ ‫ו‬‫ר‬ ‫ל‬
‫טחאיימיריזהםוסוקמלבדי‬
‫ו‬‫א‬ ‫ו‬‫נ‬
‫ו‬
‫פ‬‫צ‬ ‫ש‬ ‫ע‬‫ו‬‫י‬‫ש‬ ‫ל‬‫י‬‫של‬
‫ע‬
‫נמעונלהו‬
‫ו‬
‫ה‬ ‫י‬‫מ‬
‫ש יסלעולוד רצה‬
‫נמנ‬ ‫ולנו‬ ‫טית‬‫נמעינפליע‬
‫ססנגלאיי‬ ‫ששוטנפםוסלסלזבל‬ ‫שווסוסתלהלללומ‬
‫ל‬‫לפפיננלגמליא‬
‫א‬
‫ט‪1‬לסחלמעלב‬
‫מ‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫נקאטוסלולעיוסלמקלסעיונקנקמפ‬
‫שויל‬ ‫מאיקלונוה‬ ‫ל‬‫ח‬‫אלאסלנ‬ ‫עו‬
‫ל‬
‫ליוום‬
‫הןלא מלפבניי‬ ‫נקמצגפיו‬ ‫מו‬
‫מואםפ‬ ‫נוסגיןמטבמו‬ ‫נפיק ולאנלפימפתשנלהעולםהנותן‬ ‫שראי‬ ‫מק‬ ‫שסמפעותופוכבתסיבו‬ ‫מנשאבלוק הממו‬ ‫שילי‬
‫וגנאיח לבתמע‬
‫ש‬ ‫נין מול‬ ‫ליקמע‬
‫שוגל‬ ‫שלכינאוהמיל‬
‫גביושאהסו‬ ‫מיפלני‬ ‫תולם‬‫שלאפילואשא‬ ‫ניבטאצ‬ ‫ומלםלשסבלביל‬ ‫שלסונהנאדכוןגנאליי‬ ‫המ‬ ‫ניממו נהלנמאחפיני‬
‫שןמנעסעולאנש״י‬ ‫שכ‬ ‫הקלרמנכ‪.‬״י‬‫קא‬ ‫עי‬
‫ו‬ ‫ש‬
‫ואמלל׳מימחיןמאאאבל״ת‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ן‬‫י‬
‫נ‬‫ש‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬
‫מ‬ ‫י‬‫ל‬ ‫ק‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫י‬
‫ו‬ ‫ל‬ ‫ו‬‫ם‬ ‫א‬ ‫י‬‫ש‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ק‬‫ו‬‫ל‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ו‬‫פ‬ ‫ם‬ ‫ו‬
‫מ‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫״‬ ‫נ‬‫מ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫סימנים‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ה‬‫ל‬ ‫מ‬ ‫ו‬
‫כ‬ ‫ל‬
‫ה‬ ‫נ‬ ‫ם‬
‫ם‬
‫ס‬ ‫ש‬ ‫א‬‫ה‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ו‬
‫ס‬ ‫א‬
‫ש‬ ‫םיב אבל‬ ‫י‬
‫א‬‫מא‬‫ש‬‫‪1‬סלמלו‬‫נוטמצפק‬
‫ם‬ ‫ו‬‫ל‬‫ל‬
‫נמונהנק‬
‫ל‬ ‫ן‬‫ם‬
‫ו‬‫פ‬ ‫צ‬‫אסקוכלי‬‫ב‬ ‫שמבנהי‬‫‪,‬לימןפיפטהיתומיניןפצטצעפלק לבויללוםעלסויפקטמילוש‬
‫ן‬ ‫ש‬
‫י‬ ‫פ‬ ‫ו‬
‫ה‬ ‫ל‬‫ק‬ ‫יני‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫לו‬ ‫ה‬ ‫י‬‫ה‬ ‫ל‬
‫איפקכנימאוקפלו‪0‬סכלל י‬
‫ט‬ ‫צ‬ ‫ס‬‫מ‬ ‫נ‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬‫א‬
‫לנימתאפלאבאאנמ‬
‫ק‬ ‫י‬‫ל‬ ‫י‬‫ח‬ ‫י‬ ‫שקהמלקיאםאלםמ‬ ‫ע‬
‫מעמ׳שי‬
‫מ‬ ‫ש‬ ‫מ‬
‫סלי לעאצממול ווימלשסג‬
‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫י׳‬ ‫הפליי‬
‫א‬ ‫ש‬
‫ש‬
‫עינ‬‫מכמ״‬
‫י‬
‫פ‬‫ט‬
‫ונןמונח יכמרהיגם׳‬
‫צ‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫נניס‬
‫ל‬‫פ‬ ‫ל‬ ‫מל‪.‬קה‪ .‬ולפו‬
‫ו‬ ‫טדפוסרוהסוסיוקס׳וי‬ ‫מהל‬
‫נייללסטילמיס‬ ‫כועעולקול‬
‫יי‬ ‫שאביולרק‬‫שק‬ ‫שפםי‬ ‫את‬‫שמילסו‬ ‫שם‬ ‫דלפי׳‬ ‫שייי ל‬ ‫יאיא‪:‬לליןל‬
‫םכרויקסא‬ ‫*לו‪J‬הו‬
‫כליש״ק»קליו‬
‫שניקו צ‬ ‫שבטהול‬ ‫ולפנןי׳ יסמ‬ ‫ם לית‬ ‫שהיההציובפיול‬ ‫שויטלילפיביאמויספסו לק‬‫אגיחולבללעישעהמ‬ ‫שיהסיבספידל‬ ‫אוהפדרנדביפתתסמילהב‬ ‫ו‪p‬רטוההולמכ‬ ‫נמנמסורהימניהםמפצ״יטע‬ ‫שדכןלצניעו‬ ‫מ‬
‫בנ״מין‬
‫שצלפמו‬ ‫פניוםלילול‬
‫שן וש‬ ‫הוש‬ ‫שי‬
‫ה‬ ‫י‬ ‫ופניוהויבל‬ ‫ס‬ ‫י‬‫פ‬ ‫ל‬‫י‬‫ט‬ ‫המי‬ ‫מכי‬‫ט‬ ‫מ‬ ‫ל‬‫שבירומי‬
‫ש‬ ‫גרסינןפר‬ ‫‪,‬‬ ‫שנתנ‬
‫י‬
‫י‬‫ב‬ ‫י‬
‫ל‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ל‬‫כ‬ ‫ל‬ ‫ן‬
‫ר‬ ‫ט‬ ‫צ‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ו‬
‫מ‬ ‫שםחיל‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫סננונס‬
‫איםימקבלא‪.‬‬ ‫ל‬ ‫שאלהו‬
‫י‬ ‫ג‬
‫פניועמאללוולכםלימ‬
‫ל‬
‫שלוליםססואיפןב ט‬ ‫צוין פללבולועות לפצללמיוילוב‬ ‫שאאינויהא'‬ ‫וגליושל‬ ‫שובפמעיסינן האומא כיי‬
‫ן רגליי לפא״י ציין לגלומ פל»יו ונו׳ באיזה אופן שיהיס או בגון אשם שהיי ביש סימן יה משפע דגם בגמלים צלן• לגלומ מלפניו טשסיס יא״א‬
‫שמאמ‪.‬לוי ו‬‫אאיפנה‬ ‫שלו‬
‫ה‬ ‫סופןלילשניושהלטצעפםק ש‬ ‫מא ס‬ ‫תים‬‫שיי‬
‫שפנכיותנ מבב‬ ‫תשיפל‬ ‫פניויללומריוםס ‪.‬שועיפנילשצייןודילגלוללי‬ ‫ולסני מט‬ ‫לימזקה סופן‬
‫•( וסרמנ״ס ללא חיש לפיוע כתב שהטעם אין לשגות אסויו לצל מעלל או מת שנעלו ואפילו מטיל סיס יש לו להטיל »ר צד תערב ולא ימול אחורו לשם‬
‫ולליליה‬
‫חרושי חגחוח‬
‫א ביניייזו מיל דלויע אף בויל אמד ע״ב הטעם םשופ השכינה ובמערב א״ב אק הילוק בלל יבנימ םורח ומערב אמור צפון ווייס‬ ‫] א או אפשר לומר יהא בהא הליאביק דאיב‬
‫ל יפנה סוווו‬ ‫מוחו מיהו מובוי רש*י שט )פא ‪ 0‬ויה היי •ויין ליוו נו׳ ובבל מ ח ז ה של איי ונו׳ משמע ואף א־בי עקיבא כשהוא עומר בבפוגה אי בוחנות של ארץ ישרא‬
‫ומערב‬
 ‫אורח היים הלכות הנהגת ארם כבסר ג‬ ‫כיח‬

‫יפנה מזרח ומערב הוא כדי שלא יהא פיריעי של אחריי לצד יחשלים עניל והייט ואחוריו למערב דוקא היא לאסור הא פניו כלפי מעינ שרי ויום איתא דחטיל‬
‫כשנפנה במערבה של ארץ יהודה ופניו למערב הוי נ י ח ש של אחריי לצל ירושלים חים הוי איפכא לפניו כלפי מערב אסור ואחוריו למערג שרי היל למיתגי דין מטיל‬
‫!כשנפנה במזרחה של אין יהודה ופניי למזרח היה פיחעו לצד ירושלים יא״כ היה מיס נהדיא דלא שמעינן מדין מסין את רגליו • ונ״ל דירושלמי היק לא מיבעיא‬
‫מפרש לשין רש״י שכתב לא יפנה מורח ומערב אחוריו למזרח ופניו למערב ולא אחיי־יי ללא יתן פניו למערב דניון דמנלה מלפניו טפחיים פשיטא דאסור אלא אפילו‬
‫אחוריו דאיט מגלה אלא טפח אסור ליתן‬ ‫למערב כוי דלצדדין קאמר אחוריו למזרח‬
‫ופניו למערב כשנפנה במערכה של ארץ ל מ ע ר ב ננ[ ומיהו רוקא כ ש נ פ נ ה כ מ ק ו ם בוגוטה א ב ל כ מ ק ו ם שיש למערב וממילא משמע דמטיל מיס לא‬
‫יהודה ולא אחוריו למערב כשנפנה מחיצות כגון בית ה כ ס א ש ב כ י ת אין צריך לריןרק ‪ :‬וכשנפנה ב ש ד ה יתן פניו למערב אבל למזרח שרי‪ .‬ילפ״ז‬
‫באשה כמן דקי״ל שאינה מגלה מלפניה‬ ‫כחזרחה של ארץ יהודה ולחד מהבנה‬
‫ילא בלים לעולם אפילי להסיך רגליה‬ ‫אס‬ ‫זו דבעוחד בחזרתה של ארץ יהודה ומטיל‬
‫אינא למשרי בפגיה למערב יאפשר דלא‬ ‫מים יפניו למירח שרי וכשפניו למערב‬
‫אסור אבל כשעומד במערבה של ארץ יהודה ימטיל תיס כניו למערב שרי יפניי פליג רבנן בין איש לאשה אבל לדברי הרמב״ס שנתב שמפני שההיבל במערב לא‬
‫למזרח אסור והקשה לפי יה דה״ל לחתני בירושלמי דין מטיל מים בהדי' להיי איככא יפנה למערב ולא למזרח מפני שהוא בנגל המערב נראה שאין הטעם מפני שסיריעו‬
‫חדק מסיך אח רגליו והאריך בזה ניישיביס ולפמיד לפירושיו ביה דחייים המה‪ .‬למערב אלא מפני שהוא נפנה במערב או ברוח שכעדו זלפ״ז הדבר פשוט שאין‬
‫ונס מה שהבין מפרשיי איגו אמת שהיי רש״י נ ת נ בסוף לשינו ואס יפנה מירח לחלק בין איש לאשה ואי שרי להטיל מים אפי' פניו למערב שרי יכ״נ הוא זיל שם‬
‫ומערב יהיה פירועי לצד ירושלים או פיריעי שלפניי אי סיממו של אחריו ענייל וכל המטיל מים מן הצופים ולפנים ישב ופנמ כלפי הקדש או יסלק הקדש לצדדי!‬
‫ומניאו ביי עצמו אלמא דרש״י מפרש הא דלא יפנה מזרח ומערב ביהודה אין הרי נהדיא דשרי להשיל מיס ופניו למערב דהא אפילו מן הציפים ולפנים שרי‬
‫חלוק בין נפנה נמורהה של ארץ יהודה או נתערבה ככל עגין אסור משוס דאינא ינ״ש חין לצופים יהא דקאמר ישב ופניו בלפי הקדש אפשר דלרביתא קאמר דאף‬
‫סיריעי לצד ירושלים אי פירועי דלסניי אי פיריעי דלאחריו וכך היתה דעת רש'י על פי שמלפניו הוא פורע טפחיים מיתר לו להחזיר פניו נלפי הקידש אע״פ שהוא‬
‫בתחלת דבירו שאמר לא יפנה מורח ימעינ אחוריי למזרח יפני! לחערנ ולא מן הצופים ולפנים ויותר נראה לומר דהרמב״ם לא חייש לפירוע אלא שלא יחזיר‬
‫אחוריו למערב יכו׳ יפשוט היא יעוד דקישיית ב״י שהיא מהירוש׳ שהבין ממני דתסיך אחוריו לקודש ומפני כך מ] הצופים ולפנים צריך שיחזור פניו כלפי הקודש אבל‬
‫חין לצופים בכל ענין שרי להטיל מים ‪ .‬וכן נראה שהוא דעת רביט שהשמיט דין‬
‫את רגליו אחוריי למערב דוקא היא דאכיר הא פניי כלפי מערב שרי אין המה‬
‫מטיל מים משמע דנכל גוינא שרי ואע״פ שה״ל לכתוב דמטיל מיס מן הציפים‬
‫זי צודקת לפע״ד דהא להדיא תני בירושלמי המסיך את רגליי לא יתן פניו‬
‫ולפנים יחזיר פניו כלפי הקודש וכוי כיין שאינו דין כולל בכ״מ לא חשש רביט לכתבו‪.‬‬
‫למורח ואחוריו למערב אלא לצדדין מדקאמר אלא לצדדי; אלמא דלאו דוקא מיו ו ך ע י ו ן בירושלמי תני המטיל מיס ה״ז הופך פניו לצפון המסיך את רגליו היז‬
‫י היפך פניי בלפי דרוס ינראה ללפי סירש״י לחייש לפירוע חילק כניד‬ ‫למזרח ואחוריו למערב דה״ה איפכא נחי אסור דלא שרי אלא לצדדין ומשמע נמי‬
‫מסתמא דאין חלוק בין איש לאשה דלא שרי אלא לצדדין ותי קשיא במאי דלמד נ״י לימין ימטיל מיס שצריך לגלית מלפניו טפחיים הופך פניו לצפון שהוא שמאל‬
‫מדאמר בירוש׳ נחסיך רגליו דלא ימן אחוריו למערב משמע דבמסיל תיס מותר ובמסיך את רגליו שאינו צריך לגלית מלפניו כלום הופך פניי ללחם שהיא ימק‬
‫להח!יר אחוריו למערב ‪ -‬ולכעד״נ דליהא להא שהרי מפורש לשם דבחטיל מים ולהרחב״ס דלא חייש לפירוע אפשר דהאי תנא חייש לפיריע ולא קי״ל כייתיה אינ‬
‫חפרש דהאי תנא חולק כביד לשמאל כדאשכחן דבסיים התפילה טחן שלום לשמאלי‬ ‫!לתייק הופך פניו לצפון לפחית בחן הצופים ולפנים כמו שהעתיק ל י עצמו‪.‬‬
‫הרמב״ס פיו מהי בית הנחירה וכל המטיל מים יק הצוכ־ם ולפנים ישב תחלה ומש״ה מטיל מיס שאינו נמאס נ״כ הופך פניי כלפי צפון ב ומסיך את רגליי‬ ‫לשון‬
‫ופניו כלפי הקדש לצדדין וכ״נ נש״ע וצ״ע מאין הוציא דין זה ונראה שהוא נמאס ייתר הופך פניו נלפי דרום והפוסקים השמיטו הירושלמי הזה משוס‬
‫לטיל זיל דמדלא אפלינו תנאי בברייתא אלא נצפנה שמעיק כמטיל מים שרי דכיון דבגמרא דידן קתני סתמא דצפין ידרוס שרי משמע דננל גוונא שרי והופך‬
‫פניו לאיוה רוח שירצה משתיהן‪:‬‬ ‫אפילו בין מזרח למערב ויע״כ דלא עדיף מטיל חים מחיקל חת ראשי‬
‫ליקא כשנפנה במקום מגולה אבל במקום שיש מחיצות בנק בית הכסא‬ ‫לתנן לא יקל אדס את ראשו מ נ ד שער המזרח יכי' ואמי רב לא אמרו‬
‫שבנית א״צ לדקדק כתב הרב הבדיל מהר״י אבוהב זיל אבל גמקים שיש‬ ‫אלא במן הציפיס ילפניס יבריאה ואתמר נחי הכי חשי׳יה דיני ייחנן דלא אתרו‬
‫אלא בחן הצופים ילפניס יבריאה וכשאין ודר יב׳מן שהשכינה שורה יאיכ הטלת לו מחיצות במו בית הכסא שבנית ר״ל שאין ה־זחיצית רחוקות זו מיו כמו חצר גדיל‬
‫מים נחי במן הצופים איני אסיר אלא בריאה ולכן כ ת נ ישב ועניי כלפי הקדש פי' עכ״ל‪ .‬נראה שסובר הרב שמה שכתב רגינו כנין בה״כ שבנית דהיינו לומר‬
‫דיקא יושב דכיון שיושב אפיי פניו כלפי הקדש אינו ריאה את המקדש ושרי ונראה דדוקא כשהחחיצות קרונית דומיא לבית היא דאק לדקדק אבל אס המחיצות‬
‫דהיינו דוקא בזמן שהשכינה שירה וכשאין גור וקיצר הרתנ״ם ניה לפי שנסמך על רחיקית במי בחצר גדול צריך לדקדק ולא נהירא אלא נכ״מ שיש נו מחיצות אפילי‬
‫מיש קודם זה אצל לא יקל את ראשי כיי דמינה נשמע להטלת מיס ולכן השמיטו הם רחוקות הרבה שרי‪ .‬והא לקאמר ט ק ביה שבבית טעמא קא יהיב משום‬
‫הפוסקים דין הטלת מיס שהרי ניתן הזה אפילו נמן הציפיס ולפנים יבריאה נמי דכל שיש בי מחיצות דמי לבית והכי משמע ממה שנתב דוקא נשנסנה נחקוס‬
‫שרי להטיל מיס כנ״ל ידלא כמי שניי ביי שהנין מדנרשיי אנרייתא קמייתא מגולה דהיינו מקים שאין ני מחיצות כלל במו בשדה דאילו מקום שיש נו ממיטת‬
‫שהטעם שלא יפנה בין מזרח למערנ היא כדי שלא יהא פיריעי שלפניו או פירועו ואפילו הס רחוקות הרבה לאו מקיס מגולה הוא והכי איתיה לדין זה בירושלמי‬
‫של אחריי לצד ירושלים א״כ מטיל מיס יפיחעו לצד מזרח שרי שמאחר שאין צי־יך לסין״ ברכות ר״ע אוסר בכ״מ ובלבד במקום שאין בו כותל וכתביה התוס' והראי ש‬
‫לפרוע אלא מלפני! הרי אין פירועי לצל ירושלים ושתי תשובות נדנר חדא ללא ונתב עליו הרא״ש הלכך כתי כסאית שמי שיש להן מחיצית אין להקפיד עכ״ל‬
‫פרש״י זה אלא מ פ נ ה אבל נמטיל מיס ירידא אפילו פיריעו לצד ירושלים לית לן ולא חילק נין מחיצות קרובות למחיצות רחוקות ובהדיא כתב שם הרשנ״א ובלבד‬
‫בה ללא החמירו אלא ננפנה שהוא מאים וחנינה ועוד דדיקא לתייק דמפלינ בין נמקים שאין שם טתל כלימר בבקעה משמע ללא מפיק מכלל יש שס נוחל אלא‬
‫בבקעה בלבד ורבינו עצמי כתב ברמוים בלשון הזה ולא יפנה לצד מזרח אי מערב‬ ‫יהודה לגליל פרש״י ד״ההעס היא משים דח״ש׳' לפיוועו כנגד ירישלי' אנל לתאי דקי״ל‬
‫כר״ע לאף נחיל אסור ודיקא נין מזרח למעינ משום דהשכינה במזרח אי במערב יהימ בשדה שאין שם מחיצות אבל בב״ה שנבית אין להקפיד הרי דלא קאמר‬
‫כלפי' לעיל לפי זה אין חלוק בין פיריעו לנו ייייח לכיריעי לצד מערב ימיהו בהטלת דצריך לדקדק אלא כשדה שאין שם מחיצות כלל אבל במקים שיש מחיצית אפילו‬
‫מיס שרי אף נין תזרח למערב בימן הוה דלא חיישינן לפיחעו אלא מ פ נ ה ודוק ש!ב הס רחוקות הרנה משמע דהוי כביה שבנית ואין להקפיד‪ .‬ונראה שמה שהזכירו‬
‫ראיתי בסכר נ״מ דכתנ דט״ס היא בדברי הימב״ס יצריך להייה וכל המעיל חים הפוסקים מחיצות לאו דוקא דנמחיצה אחת לצד מערכ סני דכיק דכיחל מפסיק‬
‫מן הצופים ולפנים לא ישב ופניו כלכי הקרש אלא לצפק או לדרים או יסלק הקדש בינו לבין רוח שנו הקפידא אע״פ ששאר רומית מגולות לא איכפת לן מידי והכי‬
‫לצדדי! וכ״כ בספריו המוגהים וכך היא בירושלמי וכך צריך להגיה נשיע מיהו דייק לישנא לירושלמי דקתני ובלבד מקום שאין ני כותל ולא קתני מקים שאין‬
‫בי כתלים והרמב״ס נפ״ז מהלכות בית הנהירה לא חילק בין מקים שיש שם‬ ‫בזמן היה בכל מקום מותר להטיל מיס ולא היה לי לכיתגו נש'ע‬
‫ך^י*ך״ י* דיקא כשנפנה כמקום חוילה אבל במקום שיש מחיצות מון ביה שבנית כותל למקום שאין שם כותל נראה שהוא סובר דהא דתני בירושלמי ובלבד מקים‬
‫(‬
‫כוי נראה שמה שהיצרך לומר כנין נהי׳כ שבנית כיי הוא כדי שנא נטעה שאין שס כיתל סבר כר״י דאמר לא אסרו אלא נמקים שאין שם גדר כדאיתא‬
‫לאפילי נתחיצית לא שרי אלא כשנפנה בשדה דרך מקרה אבל לקניע ניה נין בגמרא דידן ולא קי״ל כיותיה משום דמשמע דשאר תנאי פליגי עליה ואן״ סל גב‬
‫מזרח למערכ אסור אפיי כשיש מח־צית לכך ביאר דליתא אלא כל הינא דאיכא דגיתשלמי חיתא להא דיבלבד שאין שם כותל סמוך לדריע לאו למימרא דר״ע‬
‫מחיצות אפיי מון ב״ה שבבית שהוא קבוע נחי שרי ו<חשך אחי הרא״ש שנתב ס״ל הכי ואפילו אקיל דירישלמי סבר דר׳ עקיבא אית ליה דרי יוסי בההיא כיון‬
‫וזיל ימפרש בירישלחי ובלבד שאין שם כיתל הלכך בתי כסאות שלנו שיש להן דנתלמודא דידן משמע לריע לא סגר לה כר״י בהא נקטי׳ כתלמודא דידן אליבא‬
‫מתיצית אין להקפיד עכ״ל דהאריך יכתב הלכך יכי' כדי לבאר דכיין לקתמר דר״ע דאסר נכ״מ ואפילו במקום שיש שם כותל ויש קצת ראיה לוה מעינדא‬
‫נסתמא ינלנד שאין שם כותל אלמא דכל היכא דאיכא כיחל אף בתי כסאות דרנה כדר לימי די׳שמע דמקיס שיש בי כותל הוה מדאמר על רבה תרצינהי‬
‫שלנו שהן קגועין נמי שרי יו״ל הרתנ״ס בזמן שיהיה המקדש בנוי אסיר לי לאדם ילא שייך לישנא דעיולי אלא למקים שיש גו מחיצות ואפיה היה מקפיד אן על‬
‫להקל את ראשי כיי יהוא שרואה את המקדש ולא יהיה נלר כוי אסור לאדם פי שיש לדחות דמאי על דקאמר שנכנס תוך אותה שדה שהיחה מיוחדת לו‬
‫לעולם שישנה או שישן נין מזרח למערב ואציל שאין קיבעין נית הכסא נין לב״ה‪ .‬וסוגיין דעלמא כדעת התוס' והרא״ש שלא נהגו להקפיד נב״ה שיש בי חחיצית‪:‬‬
‫מזרח למערב בכל מקים נוי ונראה דחיירי דיקא נשאין שס חחיצית ומה שלא ‪ n j Q ^ C O l‬בשדה אס הוא אחירי הגדר יפנה מיד יכו' בסוף מסכת ברכות‬
‫)סב •( אמר עולא אחורי הנדר יפנה מיד ובבקעה בל זמן‬ ‫נ ת ב נפיריש היא מפני שנסמך על מ״ש קודם זה אצל לא יקל ראשי כיי ילא‬
‫יהיה גדר דאלמא דהיכא דאיכא נדר לא חיישינן למידי ושרי אף לקניע ב״ה נין שמתעטש ואין חנירו שומע ופירש״י דנעיטוש שלמט' קאמר ‪ .‬איסי בר נתן מתני‬
‫מזרח למערב וכדעת הרח'ש ורניני וכדאיתא להדיא בירישל' • וחי ש ביי שלעת הרחבים הכי אחורי הגדר כל ימן שמתעטש ואין חניה שומע ובבקעה כל זמן שאין חבירו‬
‫לאסור אפילו היכא דאיכא מחיצות לא ;הירא אלא אין נזה מחלוקת יכזפרישיח ‪ .‬רואהו ואיתני' עליה דאיסי בר נתן מדמשתע בברייתא שאע״ש שחבירו רואהו‬
‫‪ H J D J t S O l‬בשדה כי׳ איכא לתמוה דנשדה פסק כעילא דאחור׳ הגדר רשאי ליהנות ושני רב אשי מאי כיו שאין חנירי רואהו דקאמר איסי בר נתן כ״ז‬
‫יפנה מיד ולא כאיסי בר נתן דמתני חחירי הגדר כיי שמתעטש שאין חבית רואה את סירועו אבל לדידיה חזי ליה‪ .‬יפסקו הרי״ף והרא״ש בבקעה‬
‫נתן‬
‫חבירי‬ ‫ואין חכירי שומע ובבקעה פסק כאיסי כ״ז שאין‬
‫כאיטי כר נתן יכדשני רב אשי כ״ו שאין תביר! רואה את פירועו ובאחורי הגדר‬
‫פסקו כעולא משים למארי דתלתודא הוא טפי מאיסי נר נתן יאע״ג דרנ אשי דבתראה הוא משני תלתיה יא״כ משמע לסבר כוותיה בחאי דגלי דעתיה לסבר‬
‫במחיה‬
‫דרישה‬
‫לדקדין אכל אס המחיצות רחוקות נמו לחצי גדול צוין ליקוק‪ .‬וכן נראה ודאי אממ ולן דייק‬ ‫ולויויה הן נר״עא וירישלמ׳ חילץת מחי לסייאל •כניו שי נוי״תא ר״ל מקיס גיליי מה‬
‫ל וניני יכן ו׳ ק לשין היא״ש שנתנ הלכן נת• נסאומ שלנו שיש להם מחיצות אק להקפיד‬ ‫לצד‬
‫שמגלה נקיא כניס ומשום הנ• יעיל מיס שהיא אין ו נ י !)•אש כ״כ יכול לילות עצמי לצ‬
‫ע״נ מדד״ק ונמל שלנו משמע ווקא ננ״ה העשויס ננ־וצא שלנו שהם ננית והמחיצות קרינות‬ ‫צכון ולהשתין נוי שלא יעמוו נאקור שלי לצד צנין אף שהיא מניסה מימ נשעה שמגיל מיס‬
‫והוא מקוס צניע וכן דייק לשון ונינ׳ נומוי׳ שנתנ ולא יפנה לצו סומן או מפונ וי׳׳מ נשדה‬ ‫מלפניו גס אחיי מחשנ למאוס נאיפו כעס משא'כ שאי כל הייה שלא ציין לוןוק ביה כני צ‬
‫שאין שם מחיצות אנל ככ״ה שניית אין להקפיד וקוק ג״כ לכמונ נת׳ נםאות שננית שהם‬ ‫ו ע ת נ"׳ וכל אלו היויזקיס הוצרך נ״י לכמ״כ לפי גייםא ה‪":‬ל ישנ ופניו כנכי קודש אלל‬
‫מ־ןוס צנוע אנל ודאי נחצר גלול אף שמוקף מחיצות אסור לישנ שס כין»‪1‬רח למפרנ אס לא‬ ‫לכי מ״ש שהוא טייס א'צ לכל וה ןק״ל ‪ .‬והיינו פניו כלפי צפין וקאמר •מסין רגליו שנמאס‬
‫סמון לנותל מאוד מפני ננוד השכינה שכיון שהחחיצימ רחוקות ןן מוו אין כאן מקום מוצנע‬ ‫יותר הונן גילויו לצד דחם ווהו פניו לוווס ענ״ל תינן ‪5‬׳ נ"׳ אעפ"' שאין לשינו משמע ‪p‬‬
‫ומה לי הוא יושנ שם !מכנה מה לי מפיה עצמו נאמצע השדה הרי לאו משוס צניעות מנ»‬ ‫כוונתו ע'כ כן וסיים ניה שכל הפוסקים השמיטו יוישלמי וה לפי שנגמרא דיין משמע שאי‬
‫אלס ניתקן שלא ישנ בין מורח לסערנ אלא משים צניעות מכלול השנינה א״כ אין לן שדה‬ ‫צוין למלוק כבוד לא לימין ולא לשמאל בהטלת סיס ונ׳ינ כ״י‪:‬‬
‫שאינו מוקף מרחוק גלי א׳ יער ואין לוכד סוף אלא פשוט שנכה״ג אינו רשאי לפנית אס לא‬ ‫‪ M‬מ י ח ן דוקא כשנפנה כ" כגון ניה שננימ כתנ מהר״י אנ הנ ויל על ונר• רנינו ויל‬
‫םמון לכותל מאיו אנל לא נאמצע אס לא שהמחיצות קרונות וכ״י תמה על ויי אנוהנ‬ ‫רייל שאין המחיצות רהיקות ו• מיו כמו חצר גליל ענ״ל פשוט היא שנו נת הרכ‬
‫וכתב שפשוט שכל שיש מחיצות אפילו דסוהומ אין ני‪-‬ין ליהוק • ורצה להכריח כן מדנמנ ונינו‬
‫ומיהו‬
‫ונינו נגון ננ״ה שננית היינו לומר דווקא נשהמחיצומ קרונות מקיא דנית הוא דאין‬ ‫שמ״ש‬
‫חידושי די ח ו ח‬
 ‫ה‬ ‫ג ״‬ ‫אורח חיים חלמת הנחגת ארם בבוסר ג‬ ‫ב״י‬
‫נייחיה פסקינן הכי אבל באמרי מ ל ו ללא בלי לעתיה י נ אשי גמאו שיל נקטינן מגרז חאהו ולא )מולא ‪7‬אמי נ״ו שמתממש ואין שברו שומע ואין מוגי ‪fapD‬‬
‫נסולא לגני איסי גר נתן אכל הרמכ״ם נפ״ה מהלכיי לימות סמק נמיטי סר כתן לבי מרי יאפשר למאמר לאסנמןממ רנ ססלא לטבלא ליה לונא שומא ומנמא‬
‫גם באמירי הגדר משמע לסיל למאחר לתייק לסבר רנ אשי בייתיה במלא באילן ליה ילא אוישא אצמא לאסירי כיתל נ מ ה מיל יסלחוינן לרב אשי להוא גתיאס‬
‫נמי סגר כוותיה‪ :‬ירניט כתג כמרי הריף והרא״ש ו״ל ‪ :‬ורביני יחסם כתב קאמר לנגקעה ‪ fa‬שאין מטרי חאה פיחעי הכי נקסינן יק נראה לעת הרי״ף‬
‫והרא״ש ללא כהרמני׳ם למממיר להתרחק‬ ‫אמירי הגלד ימה מיל ובבקעה כל‬
‫ומן שממעסש יאק קילו נשמע או שאין א ס ושא אחורי מ ד ר יפנה טיד ובבקעה יתרחק עד מקום שלא יוכל נשלה באחורי הגלד כ״ו שממעטש יאק‬
‫‪, m‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ת ר ‪0‬‬
‫™«‪£',‬״ ‪i‬־‬ ‫‪nSX‬‬ ‫ולא יאנוס לדחיק עצמי י י י א‬ ‫לראות א ת פירועו‬ ‫ח ב י ח ) ‪0 0 0‬‬
‫ן ר י א יקמו במוס משים נשפים • קיק‬ ‫י׳‬ ‫‪,‬‬ ‫זי‬ ‫‪,‬‬ ‫לפסיק נעולא לגני איסי ומשיה פסק ‪. ,‬‬
‫‪6‬‬ ‫ם ‪0‬‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫מ‬
‫י י " אמאי לא נ מ נ משום סננה כלכת?‬ ‫״ ?ם‬ ‫‪ 00‬ו ק נ ח ביד שמאל ן ולא ב י פ ק ) ‪ 0‬ולא יקנח ב ס י ס‬ ‫^‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ל ש נ י‬ ‫*‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫‪ 6 3‬״ ר י‬

‫ננקעה מספקא ליה אי סיל נאיסי אי ולא כעשביסיבישים ילאטגרור שקנח בוחברו יפנהבצגיעות בלילי‪ -‬לקמן נסי׳ שיינ ינראה מקנו משום נשפי׳‬
‫אם ללנויז לאישי קאסר וליה לא ס״ל‪ .‬כדרך שעושה ביום ‪0‬א( ולא ישתק מעומר שלא יתזוטנמות על רגליו לאירייי לנחיל אפי׳ באימי נלים שהם‬
‫‪1v!L w 2? °SH ra‬‬ ‫י ל י ח‬
‫י‬ ‫ם‬ ‫ח צ ק‬
‫יאנו אין לנו לענק הלנה אלא לנוי הח*ן רראהככרות שפכה ונמצא ם מ י א לעז על מ י ו א ם לא שיעמוד במקום‬
‫יקנח משום נשפים אלא יקנה נצחר אנל‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫* *‬ ‫‪f‬‬‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫והי־ןא״ש וייל להוי מרי לגני הומנים ן״ל‪:‬‬
‫ב א ט ד ‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫^‬ ‫נשנמסיכאלאיכאצחר ואמני כלים‬ ‫גבוה או שישתין לתוך עפר תיחתז רזהר ‪ 00‬לבל יאחוז‬ ‫מ ן א י‬‫^‬ ‫י ‪ 1‬מ ר‬‫״ ^‬ ‫ש‬ ‫ל‬

‫רשתין א ‪ 0‬ל א מעטרה ‪ 00‬ולמטה לצד הארץ)יי( ואף אם הוא נ ש י נאינני נלים יאעיפ לאימ בהו משים‬ ‫‪^ .‬״‬
‫א ן‬ ‫(‬‫^‬ ‫‪1‬׳׳ מ‬
‫) פ ‪3‬‬

‫נשפים ולא יקנח נצחו ללאי נ ו סלסול‬ ‫רוחץ‬ ‫‪ 00‬ולא ישהא צרכיו‪:‬‬ ‫לעייל לכ״ה לא ליתינ נהליא ולא ליסימ‬
‫היא יאינא לתמוה על מ״פ הר׳ ירומם‬ ‫עפי להאי נרנשתא אתלת שיט יתינ‬
‫ללמא משתמשי שיני נרנשסא יאלןי לילי סננה יפיוש״י לא ליתינ נסליא נמהוה מ״נ צויר ימרס מקנמ נחרס י©׳ ולשם לא קא עסיק נה׳ שנת אלמא לאפילו‬
‫ונמיוק לפי שנפתח » ק נ נחזקה ונימקק שיני הנונשתא ויוצאת ילא ליסומ טפי נחיל יקנח נחום יוה סימו למניית המלמול נס*פ המוציא יק וצ״ע ‪ :‬נ ת נ נשיע‬
‫לא‬ ‫פריימב״וא נלעז‪ :‬ויחי ח טל שמאל ולא נימק נך פשוט ‪ tfto‬הריאה)סנ‪(.‬‬
‫ו ל א יקנח בחרם משום נשפים נס״פ המיציא)פג(‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ישם מפווש הטעם‪:‬‬
‫הממתיני׳טשריסח יפיוש״י שיני הפג מכופשמא)ג(‪:‬‬
‫ג‬ ‫ש‬
‫נעשני׳ ינשים נ״י בס״פ המיציא וטעמא משוס להמקנמ מ ב ר שהאור שילטת ‪ 0‬שמיי‬ ‫ונפרק כל הנשר)קמ( ו ד א‬
‫י י ^‪ |"13B‬נצניעימ‬ ‫‪:‬‬ ‫ח נ י‬
‫מניח בסוף פרק הרואה י׳ לברים מניאים את האלם לילי תחתוניית יאחר מ ק המקנח גגייי ח יי‬ ‫ו ל א נצחי• שקנס מ‬
‫יטפמיים‬ ‫נלילה נ ו ר ן שעושה במם בסוף פרק החאה איוהו צנוע וה מ מ ה בלילה נלוך שנמה ניים יפירש״י נלרך מפנה ני‪1‬ם לענין פירוע טפח‬
‫ושאין נפועין מעומד אלא מיישנ‪ :‬ןריא ישתין מעומל שלא יתוי ניציציס על רגליי יט׳ אס לא שיעמיל נמקים גניה אי שישתק לשוך עפר מיחימ נר״פ נל היל)יג‪(.‬‬
‫ואימ אומר האוח! נאמה !משתין ׳ כאילו מניא מטל לעילם אמרי לו לר״א והלא ניצוצומ נמיין על רגליי ונראה נ נ ח ת שפנה ונמצא מוציא לעז על מיי שהן‬
‫ממורים אמר להם מיטנ שייציא לעז על מיי יאל יעשה עצמי רשע שעה אחת למי המקים ופיוש״י גיציצית גתזק שאיט אימי יאיני מטיל מים למרחוק נ ח ת שפנה‬
‫סלים אק מימי תליי עישין ניפה תניא אילך אמו ל ק ו״א לחנמים אפשו יעמיל נמקים גמה יישתק אי ישתין נעפר מימומ ואל יעשה עצמי רשע שעה אמת למי‬
‫המ»ם‪ .‬ומסיק נגמרא להא אמר לש נרישא יאמת ליה אין לי מק‪1‬ם גנוה ועפר תיחוח מאי אמר להם מוטנ שיוציא לעי על מיו ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת‬
‫למי המקים »‪ f‬למה ממי שמוציא ש״ו לנטלה ונפרק ניצל מנרכין)מ‪ (.‬אמרינן לאין מי תלים כלים אלא נישינה אי נעפר תיחוח או עומל נמקום גניה ומשמין‬
‫נמקים מלחן‪ .‬יסיוש״י אין מי רגלים נלים מן הגיף אלא משינה‪ .‬לפי שנשהקיליח קרונ לפסיק היא מאג שלא יפלו נציצית על רגליי ומפסיק נראה שנשמשתין מקינה‬
‫לינא ניציצמ ולק נ ת נ וניט ולא ישתק מעימל וטי אם לא שיעמול נמקים גטה וטי למשמע שאם משתין מיושנ אפי׳ אינו מקום גטה ולא עמו מיחימ לינא למיחפ‬
‫לנציצוס‪ .‬ינ״נ הרמניש פיו מהלנית תפילק יקשה ני אמח לי לר״א אין ל! מקום גטה ועפר תיחימ מאי לימא להי אפשר טשינה יאפשר לאנתי היי מצו למיתר ליה איוא‬
‫‪:‬‬
‫לו ני״ינה מון ששלך נשיירא ואק ממתינין ל‪ 1‬מאי ומשיה אמר להן למוטנ שיוציא לעו על נטי י כ י ו י ז ה ר לבל יאחיו נאמה יישתק נ נ ר נתנאר נסמוך ווי*‬
‫‪:‬‬
‫חנמים והודו ללכיי י"א ן מ ׳ י ש אם לא מעטרה‬ ‫אמר הכי ואף על גנ לומן פליגי עליה נ נ ו נ ת ט הסוס' שם ונסוק אמו להן הממונה )ל‪ (.‬שחורו‬
‫את ואש הגיל ‪:‬‬ ‫ילמטה בר״פ נל היל שם איר אנהי איר יומן גטל יש לי מעטרה ילמטה מיתר מעטרה ולמעלה אסור‪ .‬ופיוש״י עטרה שפה גטהה מקפת‬
‫מעסרה ולמעלה לצל הטף‪ :‬יעל מ״ש רביבי אם לא מעטרה ולמטה לצר הארץ נ ת נ רניט מלול מהר״י אטהנ ויל אמר וה לפי שלפעמים אינה נ ע ל האק והיא בעת‬
‫!מאמה קשוי שמא מגל הטף זנטן היא שאף על סי שהוא קשוי מיתר לאחיי מן העטרה ולמטה נלמשמע נמים׳ ריפ כל היל ימש״ה היצרך ללמדנו למעטרה ולמטה‬
‫היינו צל הארץ ואע״פ שנשעה שמא נא לאסו! הוא מעטרה ולמעלה לא מיקרי מטה ומעלה אלא לגני כשאיני קשוי‪:‬‬
‫רניט יאף אם היא נשיי סימא להא נר״פ כל היל נוסינן רנ יהילה ישמיאל היי יתני אאיגרא ל ט מישתא איל רנ יהילה לשמואל ציין אני להשמק איל‬ ‫\‪Wt$‬‬
‫שינגא אחיו נאמה יהשתן נארץ והיני עכיל הכי והא תניא רא״א כל האיחו נאמת! ומשמין כאילי מניאמניל לעילם אמר אניי עשאיה נטלשת ט׳ ה״נ ניין‬
‫לנעות לא אמי להוהירי יהנא מאי טעמיחא אינא אניא ניעתיתא לליליא ילאיגרא ופירש״י ללילי׳ מתיירא שמא יפיל ואלא ניעתיתא דרביה אנ׳יא ניעסימ׳ לשנינה יסירשייי‬
‫לשנינה שיוה מ י ה יאנ׳א אימתא דמאריה עליה דקאוי שמואל עליה אין וה ילוד אשה יאניא נשיי היה לאמו ו״נ אם היה נשוי מותו י‪6‬ב"א ני הא איוי ליה לתני אבא‬
‫נ ח ה לוני מימין נ ו חייא אנל מסייע מיצים למטה יאנ״א ני הא אוח ל«ה לאמו וני אנהי איו יוחנן גמל יש לו מעטוה ילמטה מומו מעצווה !למעלה אמר ‪.‬‬
‫ומשמע ל ו נ נסמן יוני אגש לא פליגי אלא מו אמו מלא ימו אמו מלא ואי׳נ ו נ נחמן פרי אפילי למעלה מעטרה דאל״נ מאי איויא נשיי אפילי איני נשיי נמי וכן‬
‫נראה שהיא ועת הומנ״ס שכתב נפנ״א מה׳ אישית יאם השתין מים לא יאחיו נאמה יישמק יאם היס נשוי מימו הוי שהמיו לנשיי לאחת נאמה סתם ולא מילק‬
‫מעטרה ולמטה לעטרה ולמעלה יכן נראה מלנרי סמ״ק נסי׳ רצ״נ יהיימי סינר לימד שטעית סיפר היא מפל נספוי וניט ישיש להגיה נך ייזהו לנל יאמיז נאמה‬
‫ישמין אם לא מעטוה ילמטה לצל ה א ח אא״נ היא נשוי אנל מצאתי שנסנ נספו א ק העזו סי׳ נ׳זג על לנוי הומלס ואני נמנסי נאימ לאף נשוי אמר אם לא‬
‫מעטרה ולמעה לצל הארץ ולפיהן נ״ל שהוא מ נ ר להא לאמר רנ גחמן אם היה נשיי מיתר פליגא אלרני אנהי לרנ טומן לא מפליג נק מעטרה ילמסה לעטרה ולמעלה‬
‫אלא ננשוי ורני אנהי סינר לנין נשוי ונין שאיט נשוי מעטרה ולמטה מותר מעטרה ילמעלה אסיר!שסק נרני יומן‪ .‬ייש לסמים לטין שהיא״ש נפרק כל היל והרי״ף‬
‫בפוק שמינה שרצים נ מ מ ללרנ נחמן יללרני אנהי משמע לסיל למר אמר מלא ימי• אמר סלא ולא פליגי מי דחקי לרניני לפרש לפליגי אהללי והרמנ״ס השמיט‬
‫נסכיא מהי* להא לא״ר אנהי מעטרה ולמטה מיתר ואפשר לאיש נמי ס״ל ל ו נ נממן יוגי אנה! פליגי אלא לפסק נ ו נ נחמן משים לנתואה היא‪:‬‬
‫ו א ח ר שנתנסי גל וה מצאתי לה״ר יינה שנתנ נספר היראה יו״ל יאם ישתק מעימר ייהר שלא יאמיו נאמה אם לא מעטרה ולמטה לצל הארז יאף אם היא נשיי‬
‫ני איורי אשר העינש גליל נ״נ שהיא נמניא מטל לעילם *ינ יש לו לאדם להתרחק ולקדש עצמי אף נמותר לו ינן רטט הקלוש מימיי לא המיס ילע למטה‬ ‫י‬
‫מאנגטו ענ״ל ינואה שרטט נמשך אחריי ינסנ אם לא מעטרה ולמטה לצל הארז ואפילו אם היא נשוי אלא שקיצר נמקים שהיה לי להאריך ילקרש שמלת חםירית שנה‬
‫‪:‬‬
‫נ * ולא מלת היי! ו א י ל א למילק למה השמימי הרמנ״ם ירניט הא לשח לסייע מיצים מלמסה וגראה שסמט על מה שנמס שיזהר שלא יאחח נאמה וממילא‬
‫שרי ללא אמח אלא אמה וניצים לאו אמה נינהזואעי׳ג ללחל ממך שיטי אמרינן להא לאמר שמואל אחו! נאמה היינו לומר שיסייע‬ ‫משמע למסייע נטצים‬
‫מיצים התם שאני לשמומל לא לק נלישגיה לפי שסמך על רנ יהולה שהיה יולע ללאחח נאמה עצמה אמר ולא שרי ליס אלא לסייע מיצים אנל נעלמא ולאי פשינוא‬
‫לניצים לא מיקח אמה ואכתי איכא למילק למה השמיטי ההיא שיטייא למינן להינא לאינא ניעתיתא שרי הטעם משים ללא נקיאים נהי ניעתיתא לא אתי לידי‬
‫ה ו ט ו שהכל לפי גינה מ ג ונם הנל לפי מה שהוא אלם לאינא איניש לננל לה! מינעית יאינא איניש ללא מינעימ כלל ועייל לנמן למינן ממני אחויני‬
‫לא ססיקא לן מלתא דלהוי טעמא לשליימא משים ניעתימא ללילמא לא הוי אלא משום חל מאינן טעמי‪ .‬ונראה שממי נ ן לא הוטו הוא״ש נר״פ נל היל חילוק לס‬
‫וליל אם ק היני ססקינן נאינך שיטיי לללמא לא הוה טעמא לשריותא משום מ ך סעמי אלא משים ניעתיתא ללא פסקינן כ מ ן שיטיי משים למינן ל ס הנא אלא‬
‫משום למימרי לאמוואי נינהו לאמוי נעלמא הכי מיל ללעתם ז״ל אנל סמ״ק נסי׳ וצ״נ נ ת נ להינא לאינא ניעתותא שרי‪ } :‬ל א ישהא צרכיי לאמוינן נפרק אלו‬
‫‪:‬‬
‫נשיי אם מיתר לאחיו נאמה או‬ ‫ק הלוקח)טי!‪ (:‬המשהה את נקניי עינר נלא תשקצז כ ת ו ב נסמ״ג מל^ת סי׳ קניי שהרי״ץ היה מסופק אם היה‬
‫או שמא מיתר להתחנן ינתטהי מהית מיימיני נפנ״א מ ל ‪ ) 0‬ל ( ‪:‬‬ ‫לוקא להשתין אנל להתחנן אשיו‬
‫יירחז‬
‫דרגי משה‬
‫ננ(‪ wism‬ב»ב»‪ 0‬בהוי»י אגודה וו״ל ועיזה אק גוהרין בו ני בתי בפאות •לגו אינן בערה עכ׳׳ל וטעסא על וה לא יוענא אן האמה ‪ fm‬מהרין ענעיו נוח וא*מ• ביון רועיו ניה‬
‫יב״נ‬ ‫רבע טוטר פהאיפ ח׳ ועיין לקמן פי׳ עי״ב שר סריגי קיטה‪) :‬ר( וסרברי הרסביט ‪ w‬והניאו האיר גאח״ע ‪0‬י׳ נ״ג מ«‪0‬ע ואסור ‪:‬‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫)י( לראות אמ בלועו בו׳ •‪,‬פי׳ שיראה שטו של משה מגולה והוא דבל מיאוס אן שאק מיסו וומא כשנפנה כ»יןים ^ ל ס וכן ברמיים ג״ב כןוב וס*» בשדה שאין בס מחיצומ ‪am‬‬
‫לו משיצופ כלל ‪ .‬יאק מוס הנוגו‪ .‬ללביגו מילמא לפסימא ומילמא בטעמיה מןנו‬ ‫ש‪6‬ין‬
‫הצואה שואימ‪) :‬ס( ןלא יאנוס ללמוין לילמא מישממטי שיני כלנשי ויבא לילי סכנה ‪ i‬לויןא‬
‫‪ 0<1‬ויסנח כיל שמאל ולא ממק מפני שמלאה בה טעמי מולה שילש׳׳י הנגינות טעמי המקרא לסא לנשלה אסול משום לסמס שלס מגולה ואינו מיןום מוצנע אבל ס*ה אן אס סיס ‪qpw‬‬
‫™ נקלא נל׳׳א טלאפ׳יא • ועול שפורה ניתנה נימין ונתינ מימינו אש לת למי • מאיצות אפול לפגומ שס נק מולמ ומשלב אס לא סמון לנועל העשויה לצל מעלנ ‪ .‬ומה‬
‫שהניא נ״י לאיה מהירושלמי למפני ליע אוסל ננל מק‪1‬ם ובלבל נטקום שאן נו מתל שמע‬ ‫ועול מפני שנופנה לפס • ועול משני שקישר בה קשל של תפילק ‪:‬‬
‫וי( ולא יקנא נסרס משום נשפים נלאה ללאו משום נשפיס לסול אסול אלא אן משום פינה לאפילו טתל אלא סבי‪ .‬סין לאייה לכבל כפכפי לנשיושכ סמוך לבופג אי ילאי ממי‬
‫סכנס בללהמן בסימן שי*ב ומיש ספם טעם לסננסוסנא טעמא לנשפים פילצפי אפילו אק באו אלא כותל אי והוא פלוע לצל טפל שמומדמ במולמ׳ אבלבשיושנ רסוק מן‬
‫שמס אכל ולאי משום סל טעמא לסול לא אסלו ומ מוכס בסון המוציא יק • ו ק לאיתי הטפל אן על פי שיש מסיצה אחת לצל מולח ומטוב לא סבי וסבי ל״ק ל׳ הפוסקים שהווכלי‬
‫ל׳‬ ‫כתוב בשם ו״נ ונלאס להא לקאמר משבים יבשים וצרור שקנס בו סלילו שאסולים משום שיבא‬
‫‪ ,‬י‬ ‫לילי תסמוניופ לא מסיט לסול נגעו מ ס אלא אף משוס סכנת נשפים ולהני נתנ מיומי ‪,‬‬
‫אגולה וללדא ויל בד״מ ונש״מ לאק אנו סוששק נ ז ק סוס לביק שנפי נסאופ שלנו נניפ ולא שניחי נשפים נגיל• ויוה שקשה ממ״ש נא‪ 1‬מצלול שקנס מ סנילו למ*ש לקק סימן שינ‬
‫בפבפי ל»»‪) :‬יא( ו ד א ישתק מעימל כפב ביי לוקא מעומר אבל מיושב מותל אשיא אינו מקום גנוה ולא עפל תחוח למשיבה ליבא נצוצות וק משמע מבילויי‪) :‬ינ( לבל יאסוו באמה‬
‫וישפת ש» האוסו באמה ומשתק כאילו מבוא מבול לעולם השספפ ווע לכטל« )יג( ולטטח לצי האלז ו״ל מהר״י אכוסנ אמר וה לפי שלשממיס אינה מגל קאין ‪ fm‬נעת שהאבר‬
‫השה שהוא בגבל הגון וכפכ ביי י»ת הוא שאעפיי שהיא קשוי מוסר לאסו! <‪ n‬המטרה ולמטה שהוא נקלא צל ס א ת אעפ•• שבשאוסז בס סוא מעטלה ולמעלה לא נקרא מטה ולמעלה‬
‫אלא נשאימ קשוי ע״נ ‪) :‬יל( ואן( אס הוא ‪0‬ר נ״נ ג׳ינ לאיה סימן ניב והוא מספל היראה של רני׳ יונס שיש לארס לקלש עצמו אפילי מ נ ר כמוסר לו אגל מלינא לגמלא אופל‬
‫ונ׳׳נ ל<*‪ 0‬ולאיש וביי אבל להפסנן נו אפילו ננשוי אטיל יניאס ל^ שמניא סטום וקשוי גלול ונקל ינא לילי שיי‪ :‬ניי( ולא ישהה צלביז משוס לא משקצו ‪:‬‬
‫יילמ‬
‫חדושי חנוזוח‬
‫‪»0‬א*ב בספיר רגליו ‪ tnrn‬גמאפ יותר ‪ me‬מקום הגילוי לבר חיום‪ :‬נ ‪» w‬רק חיואח עליגי אמוראי נ»גסא ונא אטר ‪60‬גי מההורה גיפגימ ביסין *נאסר *סיגי ‪ VM‬ות‬
‫•עסי‬ ‫לסו רבבייז אמו משגי ‪ m‬קרובח לשה רגביי אמר ‪»0‬גי •מראה בה‬
 ‫כיי‬ ‫אורח חיים הלכות הנהגת אדם בבוקר ד‬ ‫כיח‬

‫לא היתר לנשיי לאחת באמה אלא להשתין אכל להתחכך לא עכ״ל ואע״נ דהסמ״נ י ויף״ףןץ בנקיק כפיי ואע״נ לרחיצה ככל מידי דמנקי ממי לתפלה נמו‬
‫‪ I‬שכתב בסמיך אין ניונתי פה לימר שירחץ נכל מילי למנקי לאס‬ ‫בשם ר״י מסופק בלגר ומביאו ב״י בסוף סימן זה הכריע הרנ לאיסור כיק לעונשי‬
‫גלול באלו מביא חבול לעילם יעיל כיין לאיסור הוצאת ירע לנעלה אתי מינשמרת כן לא שייך למימר ויברך על נט״י שהרי אינו מברך ק אלא כשרוחץ ידיי גמיס‬
‫מכל לבר רע חשיב ספיקא נלאורייתא ואזלינן נה לחומרא ועוד כיון דהרבי׳ יונה וגס לא שייך למימר וילקלק לערות עליהם ג״פ ני אס נמים ונס לא שייך לומר‬
‫ואם אין לו מיס כיון דעד השתא איירי בק‬ ‫ירניטנתט לאפיל‪ 1‬לאחח באמהילהשת;‬
‫אסור אפילו הוא נשיי כ״ש ללהתחכך י ו י ר ח ץ ‪ (M‬כנקיון כפיו ויברך באיי אסיה אקכ״ו על שילת ביש לו מים בין באין לו בי אם מידי דמנקי‬
‫אלא ברחיצה דמים איירי‪ .‬ומה שכתב‬ ‫אסור‪-‬כתנ בהגהת ש״ע ולא ילכו ב׳ אנשים‬
‫׳ ידים ‪ M‬וירקרק לערות עליהם שלשה פעמימ מפני שרוח‬
‫ננקיק לימא דקרא נקס נדבתיב ארמן‬ ‫מחל לנ״ה וט׳ ונראה להנא איתא ס״פ‬
‫הרואה קבלה לנ״ה צניעימא ושתיקיתא רעה שורה על הידים קורם נטילה ואינה סרה עד שיערה עליהם בנקיק נפי‪ .‬ואפשר עוד לומרדנקיקשנתב‬
‫ותו איתא התם בעובלא לרב ספרא ור״א ג׳ פעמים ועל כן צריך למנוע מהניע בידו קודם נטילה ‪ CO‬לפה נולל בל מידי דמנקי בין מיס בין שאר‬
‫ללא! אורח ארעא לאיתי שהוא בב״ה ללבר ולחוטם ולאזנים ולעיגים מפני שרוח רעה שורה עליהם ‪ CO‬ואם אין דברים המנקין והדר קאמר שאם רוחן‬
‫עם אלם אחר העימל נחוץ ע״ש בפרש״ילו מים יקנח ידיו בצרור או בכל מידי דמנקי ויברך על נקיות ידימ •י במים יברך עלנט״י וידקדק לערות עליהם‬
‫נ״פ ואם אין לו מים ומקנח בשאר דברים‬ ‫ותו מייתי התס הא לאיתא במסכת תמיד‬
‫המנקין יברך על נקיות ידים ופי׳ ראשק‬ ‫דכוין‬ ‫מחרה היתה שם יב״ה של כבול וזה היה‬
‫‪:‬‬ ‫ע י ר‬ ‫‪5‬‬
‫ייייי ו י ‪ ^ j"0‬הרא״ה לכל מיס לפסולי! לנט״י ד‪1‬וקא לסעודה אכל לתפלה‬ ‫כבודו מצאו נעול בידוע שיש שם אדס יכו׳ ומיהו בעונדא דרבא ינת רב חסדא‬
‫בכל מילי למנקי ממי אפילו לכתתלה נמי מיהו לא מברך‬ ‫מוכח התם דאס מתפחד מן המזיקים יבול אדם אחר להושיט ידו לרך חלון ביק לסני לן‬
‫בהו ניק ללא איתקון לנטילה עכ״ל)א(‪:‬‬ ‫כנגד מקים שנפנה שם ילהניח ידי על ראשי ע״ש )בדף ס״ב(‪.‬‬
‫בש״ע יכן אסיר לישן בין מזרח למערב אם אשתו עמו ונכין ליזהר אפי׳ וירך״ך ענט״י בפרק הרואה)ס‪ (,.‬ני משי יליה לימא ענט״י ונתב הרא״ש‬
‫‪ I‬ע״ז לפי שיליס של אלם עסקניות הם ואי אפשר שלא לינע בבשר‬ ‫כשאין אשתו עמו עכ״ל והיינו לימר שלא יהא ראשי למזרח ומרגלותיו‬
‫המטונף בלילה תקנו ברכה קולס שיקרא ק״ש ויתפלל‪:‬‬ ‫למערכ אי איפכא אלא ראשו לצפון ומרגלותיו לדרוס או איפכא וכמו שפרש״י בהך‬
‫דהנימן מטתי בין צפין לדרוס דהיינו ראשי לצפון ימרגליתיי לדרים או איפכא וכך]ר ר״י בני״ו ח״ו ומברך ענט״י עיש הבלי שנקרא אנטל ואף שלא נתקן‬
‫הכלי אלא בשביל נטילת האכילה מ״מ לא ישנה הברנה‪ .‬ונ״נ הרא״ש‬ ‫הויין לו בניס זכרים מיהו בזוהר פ' במדבר כתכ בהפך דההוא להכותן מטתי בין‬
‫בסוף ברכות ואכתוב לנרי! בסמ‪1‬ך ‪:‬‬ ‫צפון לדרום פי׳ ראשה למזרח!מרגלותיה למערב דבזה נתינה המטה בין צפון לדרוס‬
‫דלפי זה כך צריך לישן בין עם אשתו ביו בלא אשתי וצריך עיון • גס צריך ןיךר!ךר! לערות עליהם ג״פ מפני שרוח רעה שזרה על היליס ואינה‬
‫‪ I I‬סרה על שיערה עליהם ג״פ וע״נ צריך למנוע מהגיע בילו קידם‬ ‫טעם מאי שנא לבבית הכסא שבכית יכיל לישנ אף בין מזרח למערב וגני‬
‫מטה שבבית אסור ויש לומר דבמסה שצריך לקדש עצמו בשעת תשמיש צריך גטילה לפה ולחוטם ובו׳ בפרק שמגה שרצים )קח ‪ (:‬יד לעין תקצץ יל לחוטם‬
‫תקצץ יד לפה תקצץ יד לאוזן תקצץ יד לחסודה פירוש מק‪1‬ם שמקי! דם תקצץ יד‬ ‫ליזהר יותר ‪:‬‬
‫‪ T‬ו י ר ח ץ בנקיין כפיי כיי פי' שירחץ כדי שיהיו ידיו נקיים ונראה שכתב לאמה תקצץ יל לפי טבעת תקצץ יד לגיגית פי' המטילין בה שכר תקצץ יד מסמא‬
‫‪ I‬כן משום דס״ל דכיון מטילת שחרית לק״ש ולתפלה ילפינן לה יד מחרשת יל מעלה פוליפים ‪ .‬יפירש״י יל לעין שתרית קילס שיטול ידיי‪ :‬תקצץ‬
‫נפי היג קירא מדכתיב ארחץ בנקיין כפי כי׳ אין חייב נטילה זי אלא לנקות נוח לו שתקצז שרוח רעה שורה על היד ומסמתו ובן כולן‪ :‬יד לעין מסמא קודם‬
‫ידיי וא״צ לדקדק לנטילה זו בדברים הפוסלים לנ״י דסעודה והלכך אפילי נטל נטילה • יד לאוזן מחרשת ‪ :‬יד לפה או לחוטס מעלה פוליפוס ריח החוטם והפה‬
‫במים הפסולים לנ״י דסעודה חייב לברך ענ״י אס לא דמקנח בצרור ועפר ול״נ דיד לאמה לאו לעני! שחרית נקט לה אלא משים דמביא לידי קרי ובן יד לפי‬
‫למברך על נקיות ידיס והכי משמע להדיא מדברי הרא״ש בסיף פרק הריאה טבעת למשמש בה תדיר מביאתו לידי תחתוניות עכ״ל יטעמו של רש״י שנתב ליד‬
‫ובשאר פוםקיס דלעילס מגרך ענ״י א ס לא דמקנח בעפר כוי ודלא כתו שכתוב לאמה ויד לפי טבעת לאו לענק נטילת שחרית נקט להו דאפילו אס נטל ידיו לא‬
‫הראייה הביאי ג״י דנשחרית נמי אס רחץ נמים דפסילין לכי'י דסעידה איני יגע באמה ולא ימשמש תדיר כפי הטכעת מדלא תגי גכי יד מסמא וכוי ההיזק‬
‫מברך ענ״י דליתא ‪ :‬נ ת ב נספר תולעת יעקב דבזוהר איתא ההילך שחרית שעושה היל לאחה או לפי הטבעת ולפ״ז יל לחסידה ויד לגיגית גמי לאו לענין‬
‫ארבע אמית ולא נטל ידיי חייב ע״ש יתימא לחה לא כתב כן ב״י ונראה דלפי נטילת שחרית נקט להו לאפי׳ אס נטל יליו לא יגע נחסולה למשמוש היל מזיק‬
‫לחבא דרובא אינן יכולין ליזהר בנך ומוטב שיהיו שיגגין ולא יהיו מזידין לכן לחבורה ולא יגע מינית השכר מפני שמשמוש היל מפםירי ומש״ה לא נזכח גני‬
‫יל מסמא וכוי ולבן רטנו לא כתב פה אלא שלא יגע לפה ולחוטם ולעיגיס ולאוניס‬ ‫לא כתבי ‪.‬‬
‫ולא נתב שלא ינע באמה וכפי הטבעת ובחסודה ינגינית משים דהנא כהיוק‬
‫‪ r ^ D " W‬לעדית עליהם כוי בפרק שמונה שרצים יד לעין תקצץ יל לחיטם שעושה עיעה בלא נטילת שחרית עסקינן והנך אפילו אם נטל ידיו מזקת הנגיעה‪:‬‬
‫‪ I I‬תקצץ יד לכה תקצץ יד לאיי! תקצץ יד לחסידה תקצץ יד לאמה ונרסינן תו התם בסמוך תניא רני נתן אומר גת חורין היא וו ימקפדת בנטילתו‬
‫תקצץ יד לפי טכעת תקצן יד לגיגית תקצץ יד מסמא יד מחרשת יד מעלה‬
‫לנוטלו יפה על שישפוך מים יפה נ״פ על ולי!‪:‬‬ ‫פוליפים ופי׳ רש״י בלשון ראשין יד לעין שחרית קידם שיטיל ידיי תקצץ ניח לו‬
‫שתיקצץ שריח רעה שורה על היד ימסמתו יכן כילן בי' לפירושו דניד לחסידה ד ח ו י " באורחות חיים כשם הר״מ שאין צריך ליטול יליו מרכיעית אלא לאכילה‬
‫*" לפי שלפני התפלה אס אין לו חים ינול לקנח נכל מילי למנקי‪:‬‬ ‫ילאמה !לפי הטבעת היה הטעם נמי משוס דמכמתו כוי כלומר דכיון לרוח רעה‬
‫אין לו מים יקנח יליו בצרור או בכל מילי למנקי בפרק היה קורא‬ ‫שורה אנקב דחסידה‪ -‬ודאמה ודפי הטבעת לא תנע שוב בעין או באוזן כוי קודם‬
‫)טו‪ (.‬ומפרש טעמא משום למי כתיב ארחץ נמים א ר ק בנקיק כתיב‬ ‫נטילה יכ״פ רש״י להדיא לאיתי לשין יאע״פ דבהני תלת אף לאחר שכנר נטל‬
‫שחרית קאמר יד לחסידה תיקצץ כוי מ״מ דמיין לאינך בטעמא ליד מסמא כיי בכל מילי למנקי ואס צריך לחוור אחר מיס בשעת תפלה נתב רטנו נסי׳ צ״ב‬
‫וכן יד לגיגית היה הטעם משים דמעלה פיליכיס דכשתגע ‪,‬היד בגיגית קידם ושם פירש הא דאחרינן ככל מידי למנקי אם הוא גילים המלוכלטת בטיט או‬
‫מדים של היסח הדעת ‪:‬‬ ‫נטילת שחרית משרה כה ריח רעה ישיב כששותין ממני מזיק דמעלה פיליפיס‬
‫וכבד היה אפשר ליתר בחסודה ואחה יני הטבעת דמיירי כקידס נטילת שחרית ן י ר ך ך על נקיות יליס כן כתב הרא״ש בסוף כרטת אהא לאמרינן כי משי‬
‫‪ I‬יליה לימא ענט״י מייל לפי שיליו של אלס עסקניות הם וטי תקני‬ ‫משוס שהרוח רעה נכנסת בנוף דרך נקבים הללי יתיקת אותו אלא דרש״י לא‬
‫סי׳ כן והדין עמי משים דאם כן קשה אמאי לא תני גני יד מסמא ההיזק שעושה ברכה קולם שיקרא ק״ש ויתפלל וראוי היה לכרך על נקיית ילים אלא על שם‬
‫היד לחסידה ואמה יפי הטבעת והיא שמזקת לכל כגוף אלא נע״כ צריך לפרש שתקנו כנטילת יליס לאכילה מכרך ענט״י לפי שצריך ליטול מן הכלי והכלי שמו‬
‫דבהני נמי היה הטעם משים דמסחתי כיי יכדכרי' עיד כתב רש״י ילי נראה דיד נטלא בלשון התלמיל לבך תקנו נמי לברך ענט״י ונראה שאם אין לו מים ומנקה‬
‫לאמה לאו לענין שחרית נקט לה אלא משוס דמניא לידי קרי ובמס' נדה אמרי׳ בה את ידיו בצחר!עפר שמברך על נקיית ידים שחייב אלם לנקות יליו בשעת תפלה‬
‫תקצץ מה״ט ומשוס דתניא בה נמי לטייתא דתקצץ תניא נמי גני הנך וכן יד לפי כדאמרינן לעיל דכתיכ ארחץ כנקיין כפי עכ״ל‪ .‬וכתב עוד על כרכות לשחרית‬
‫טבעת למשמש כה תדיר מביאתו לידי תחתוניות עכ״ל משמע לפ"! דנכל הני דקא חשיב מלשין שסדרוס בגמרא משמע שיכול לכרך כל אלו הכרטת קודם נט״י חהו סעד‬
‫בנילהי היה הטעם משוס נטילת שחרית זולתי אמה יפי הטבעת יהא ד;ד לחסידה לדברי שלא תקני נט״י אלא לק״ש !לתפלה !כ״כ הרשב״א בתשובה ימיהו כתב‬
‫נמי מיידי בדלא נעל ידיי שחרית יחשיס שרוח רעה נכנס בגוף דרך הנקב ימזקת איתי נתשיכה הנזכר שאס ישן על מטתו ערום ידים עסקניות !פסילות להיכרת השם‬
‫עד שינקה אותם ככל מידי דמנקי‪:‬‬ ‫ואף על פי דלפי זה לא תני ההייק שעושה היד לחסידה אפשר לימר דדבר סשיט הוא‬
‫ולא צריך לפרש אי נמ׳ היי בכלל יד מעלה פיליפוס יב״י פירש ניד לגיגית הוה הטעם ‪ W J ^ E ^ l‬מלכרי הרא״ש ללא כעינן כלי לנטילת שחרית כי היכי דבעינן‬
‫* לנטילת יליס לסעולה וכ״נ בהגהת מרלכי פרק אלו לברים‪ .‬וכ״כ‬ ‫בלשין אחרין מפני שמשמיש היד מפסידו ונ״נ נש״ע ולא נהיר' דכיון דאינו אלא הפסד‬
‫גרידא לא אשכחן לטייתא אהפסד יעיד דנכל שאר הפסד שעישה אדס ה״ל למיתר הר״ן בריש פרק כל הגשר ‪ .‬ומשמע לה״ה לשאר לברים המעכבים בנטילת ידים‬
‫נהו לטייתא יתי דמה שהניאי לפרש כן הוא חדלא תני נה ההיזק והא לא היה קושיא לםעולה שאינם צריכים לנט״י לשחרית לנטילה זו אינה אלא משוס נקיית בעלמא ‪.‬‬
‫דהלא היא נכלל מעלה פיליפים דכיין שמשרה נו רוח רעה א״כ כששותה האדם אבל נתשינת הרשב״א כתיב שנשאל למה תקנו כרכת ענט״י בשחרית והשיכ‬
‫ממט יגיע לו ריתהפה וכדפרי'‪ .‬גס מה שכת׳ שמה שפרש״י באמה משוס קרי כיי הוא איברא כך נהגי ככל מקום לברך בשחרית על נט״י ומקפילין בכל תנאי נטילה כשעת‬
‫משוס דלא תני ההיזק שעושה היד לאמה כיי ליתא דהלא ללשון ראשי! שפיר תני נמי סעודה ואני לא מצאתי בשום מקום לבר ברור שיצטרך אלס ליטול יליי שחרית‬
‫דאי משוס שינתא וגת חורין די ברחיצה ואי משוס תפלה יק״ש די אז ברחיצה או‬ ‫להיזק‬
‫בנקיון עפר וצרורות נלאמרינן מידי ארחז נמים נתיב ארחץ בנקיק נתיב ננל מידי‬
‫דמנקי ונס בברכות )שם( רב תםדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא אלא שיש לי קצת דמדומי ראיה לחייב מטילה ככלי בשחר מתאי לאמרינן בפרק כל‬
‫הנשר‬
‫דרכי משה‬
‫)א( ו נ י נ מרדני ‪9‬רק אלו דברים ו ל א בעינן כח גברא ושיעור רביעית וכל־ אלא לאכילה אבל לתפלר ונרומה לוה לא נעינן דלא גרע סוניור וקיסם ענ״ל שם ועיין לקמן סימן‬
‫נ‬
‫י "'‬ ‫י׳ אט צריך לברך סיד נשנוטל אי אפ יםחין לנה״נ ‪:‬‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫‪ "D‬ד )ח( וירחץ ננקיון כפיו רחיצה ונטילה ממש קאמו ולשון וקרא נקט שהרי כתיל‬ ‫ל' מחיצית לשין וניס ואפילו מוקף מחיצות לא י׳הנ׳ אס לח מקיונות וו לוו וכנ״ל ויה כשיט‬
‫י אח״כ ויוקדק לערות נו׳ וינון נא״י נו׳ מפני שיויס עסקניות ודאי‬ ‫בעיני ‪ .‬ומה שתמה נ״י על הומניים שלא חילק נין שיש שם כותל או לאו לסי מ״ש אינו‬
‫נגעי נכשר מטונף כלילה לכן• הוצרן נטילה כשאפשר ולכן תקנו כרכה ענט׳׳י שחרית יושכ״א‬ ‫קושיא וממ״נ אם יושנ רחיק מהכיתל ל״מ כותל אחת ואפילו ו' כתלים ל" מ וכנ״ל ואס ניישב‬
‫כתכ שהצריכו נטילה בשחרית משוס שאום נעשה כבויה חושה וצכיכיס להווות לה' וצריכק‬ ‫סמון לכותל פשיטא דמסני ואין לן צניעות גוול מיה ואף שכתנ הומניים שלא יכנה ליוויח‬
‫טהרה לעבודה וו ככהן מן הכיור עיק ככ״׳ • ומלת נטילה ע״ש הכלי הנקרא אנטל שהיא כלי‬ ‫מפני שהוא כנגד מערכ וה שיין ווקא כשאין כותל מפסיק ואף שאינו כונה נאחיוו י״מ‬
‫מחויק רניעית והאגור כתנ סימן ר' ע״ש שמגניה ידיו כמו וינטלם ‪:‬‬ ‫הוי יושנ נגו מערכ משא״כ כשהמחיצות מכסיקו׳ וקי ל ועי כ ציין אתה לומר כן ווה כשוע‬
‫)נ( ל פ ח ולחוטם חשו' שיו נל׳ נעילה מכאשת ריח הפה והחוטם ומסמא העין ומחדשת האוון‬ ‫ואלינ ק׳ כיון שנתלמוו ויון אמר ו״ע סתם ננ״מ אסור אין הוסיף הירושלמי נינויו וכללו‬
‫)ג( ואם אין לו מיס יקנח ידיו נצרוו ויועיל להתפלל אנל לא להעניו ווח רעה‬ ‫במקום שאין שם כותל והא ר״ע ננימ קאמר גם ל' ונלנו ק׳ והל״ל וה״מ כשלה אלא‬
‫ועיין נדלישה כתלמי כלל כדיני נט״י לשחרית ‪:‬‬ ‫שויע סיירי כשאינו יושכ םמון למתל וכהכי מיידי פלוגתת׳ ולהכ׳ אין כאן צניעות ונכה״ג‬
‫וינוק‬ ‫ודאי נכל מקום אסור אס לא נכ״ה שככימ אבל הירושלמי מיירי נשיושנ סמון לטתל ולהא‬
‫ולאי אפילי ו״ע מילה‪ ,‬ולא הוצרו להשמיענו יה ופשוט הוא ואח לן צניעות גלול מוה ודו״ק ‪:‬‬
‫ודוקא לתפלה ד׳‬
‫נדא!‬ ‫•י׳ ד׳ נא[ ד ל ל נםימ! ‪1‬ה שבשחרית נוהגת נטילה כמו לאכילה נטילה גמורה ככל וינ׳ נטילה לאכילה ומיהו אס אק לו מים לי בניקוי כצרור או נשאל מילי למנקי‬
‫בנל‬
‫בנקיק אבל להעניל לוח רעה לא מהני נקיק ובעי עיווי ג״פ וי״ל הרשליא נמשונה סי׳ קצ׳׳א ששאלמ למה מקנו נרכמענטיי לשחרית משונה איללאנן נהגו‬
 ‫ן‬ ‫ביון‬ ‫אורח חיים הלכות הנהגת ארס בבוסר ה‬
‫להתק שעושה היל לאמה טי לוומ הרעה השורה ע״פהאמהלנקה ביל ומסמא‬ ‫הנשר )קו‪ (:‬טטל אדם ידיו שיווית וממנה עליהם כל טוש טלו נלימו מתנה‬
‫ומפרשת וטי וכלפרישי׳ אלא טעמו מלמנא בה במסכת נלה מקצץ משום למביא‬ ‫שתעלה אותה שילה אפילו בסעודה ואילו לאכילה נטילה בעינן ומדקאמר‬
‫לילי קלי ס״ל לבסיק שמונה שרצים נמי תנא ליה מה״ט ומה שלא כתב רטט‬ ‫נוטל ידיו שחרית משמע דהני קאמר נאותה נטילה כשמטל אדם ידיו שחרית‬
‫כאן הא ליל לאמה ולפי הטבעת ולחסולה הייט משוס שאינו ענק לנטילת שחרית‬ ‫יטל להתנית שתעלה לנל היום יאפילו לאנילה ועוד אמוינן פרק היה קורא‬
‫לאפילו לאחר נטילת שסריס איכא סכנה אס יגע שוב בעין או באין כיי ללשון‬ ‫הטטל ידיי ומניח תפילין וקידא ק״ש וי היא קנלמ טול מלנית שמים שלימה‬
‫ראשון אי נמי ס״ל נפי' שני שפי׳ רש״י טל לאמה ולפי הטבעת ומה שלא נתב‬ ‫מלסאמו ניטל ידיי ילא קאמו חיק ידיי נמי שאמו נ ע ו נ שנת ווחזן מיי מדיי‬
‫לפי יה יל למסילה יכם מה שלא נתנ יל לגיגית לשתי הלשומס אפשר ללא רצה‬ ‫ורגליו משמע לנאווה שצוין מ ק ו ליטיל ידיי מלי ואם משאל מאי‬
‫להאריך נמלמא ללא שטמא טינא ננל יים דים • נמנ נש״ע מים של נטילת‬ ‫מ א תפלת השמד מתפלת המגמה ‪1‬ערנית י״ל לפי שנשמו אט נעשים פנויה‬
‫ידים שחרית אסיר לימית מהם ולא ישפכם ננית ילא נמקים שעונדים מי‬ ‫חלשה דנמינ מדשים לנקויס ונה אמונתן צוינים אט להודית לו יתנרן על‬
‫אלם עלול יהיא מלנרי הווהו הניאי נ״י • עול נ ת נ לשם ילא יהינ לין למי‬ ‫שנואט לנטלי ילשומי ולנון נשמו ועל לנו וה תקט נשחו נל אותם הנונית‬
‫» א ונרנראה להטעם לחיישינן להשיאל אימם יעשה נהם נשפים ונמקצת ספרי‬ ‫שאני מנונים מ ל ט ק ו ומקו ולפיכך אט צמנים להמקלש נקלושמי יליטול‬
‫הייהי־ נמינ נפי׳ ילא יהינ לון לנשי מרשייא לינלין לאנאשא נהו למי נשא‬ ‫ידינו מן הנלי מ ק שמקדש ידיו ק הנייו קילס עמלתי ענ״ל ינן לעת היו מל‬
‫יט׳ משמע לנסתם אלם ששיאל איתם יטל לימן להם ינטן להחמיר כגירסא‬ ‫אמווהם שנמנ יצויך שיהיי המים נאים מנח אדם‪ .‬וכן נתונ נספו הווהו‬
‫הראשינה לאק ליתנם לכל אלם ששיאל אותם‪ :‬הנ״י האריך נלין מי מיעור‬ ‫פושת דשנ על פסיק ייאמו האיש נסעי מיה יעיד נתוניס שם נגטילמ ידים‬
‫כל הלילה אם צריך ליםיל ילמ שיורית להתפלל שמלנרי הרא״ש שנתנ שלוצ‬ ‫שחויס מידישק שאינם נמצאים נסוסקים מ״ל ליש פתמ <‪ fmf‬ננקיק נפי וני"‬
‫ליטול אלא ממי‪ nun.‬נמקים מטונף יפיק לניעור הוא הרי אפשר שלא עעי‬ ‫מא מוי ווא דמלתא הכי דלית נ ו נש נעלמא דלא טעים טעמא דמיסא נליליא‬
‫נמקים מטונף וגם לפי לעת הושלא לצריך ליטול נשמרית משום מלשים לנקרים‬ ‫וריחא מסאנא שויא על השא מפא גלט עין דנשמתא ממשא איסתלקת מיניה‬
‫ט' ינגיעיר לא שייך האי טעמא ינש״ע נתנ שיש להסתפק מה ינמהת !וע נתג‬ ‫ל נ ו גש ינפקמ מיניה יעל דנשמתא קדישא נפקת ואסתלקמ מיניה שריא חחא‬
‫ייטלם נלא נדנה יני נראה לצריך ליטול ולנרן יראיה מלנרי הרא״ש לנמנ שלא‬ ‫מסאנא על ההיא ניפא ינל אהלרת נשמתא לגופא אתענרת השא ויהמא והא‬
‫תיקט ג״י אלא לקיש ולתפלה ואפילו ללמיל אין לכרך אפי׳ קנח ישפשף ינמ״ש‬ ‫*תמר ליליי לבר נש ווהמא רמםאבו אשתאר בהו ועל לא לא יענר נר נש יליי‬
‫רניט נשמי נסימן ‪'t‬ינמ״ש נתשינה כלל ל׳ סי׳ א' יהשתא לנאמ־ה מריו הללו‬ ‫על עיניי מין ההוא חמא מסאבא על מטיל להון יכל נטיל להין כליו הא‬
‫סותרים למיש היא עצמי נאותה משונה דהמשנים ללמוד ינרך על נטילת ילים‬ ‫אתקלש יאקרי קליש יהיך נעי לאתקלשא בעי חל כלי לתסא וחל כלי לעילא‬
‫‪,‬‬
‫יאשר יצר יאלהי נשמה ט' ונמ״שרנינו נסי מ״ו נשמו וממאי ל י כאן הרי מנואר‬ ‫מתחלש מההיא ללעילא וההיא ללתתא ליתיב בווהמא למסאני ניה לא נלי‬
‫דאפילו נדי ללמוד גרידא מצריך לנרך עלי יננלנ צריך לפרש דדעסו נמ״ש‬ ‫לקננא מסאט תא נאתקלשא מיניה • לא ברוך ולא ארור ולא בעיק אינק מיק‬
‫דנ״י דשמרית אינה אלא ממי שא׳א שלא ע ע נמקוס מטונף איט אלא לימר‬ ‫חוהמא לאישלא מיתא ללא יקרנ נהי נר נש להא נש מממשי סטרא לילהק‬
‫לתחנת חנמים שתקט נ״י נשחרימ אינה אלא מפני שא״א שלא יגע ננשר המטונף‬ ‫ויכול לקנלא מקק מאיטן מיין מסאנין ועל ליסענר ייהמא מעל ידיי לא ינרך‬
‫נלילה ימ״ה סקט לנדן ענ״י קידם שיתפלל ‪1‬משם למד דליה נתפלת המנחה‬ ‫יאיקימנא למק כן על לא אמסלש נר נש ילוי נצפרא איקרי טמא ניק לאסקלש‬
‫יערנימ אם עישה צרניי יטטל ידיי מנרך אנל נל היים נשעושה צרטי א״צ לנרך נ״א‬ ‫איקרי טהור ימק כן לא יטיל אלא מן ילא לאילני נקלמיתא לנמינ והיה‬
‫אשר יצר אפי׳ אם ריצה ללמוד ללא אשנמן להקפילי לתקן נרנמ ענ״י לצירן‬ ‫המהיר על הטמא לא איקרי ססיו ילא *קרי טמא מ ק נ ן חל כלי לתתא יחל‬
‫הלנוור ני אס לצורך ק״ש ותפלה אגל פשוט ונחר לתקנת מנמים היא כוללת‬ ‫גלי לעילא דא קדישא ודא מסאנא ימאינין מיין אסור למענל נהק מילי אלא‬
‫ובכל טנין צריך לנרך שלא חלקי חנמים נתקנתס שהלא גם משים ועמי הארצית‬ ‫נעי לאישדא לין נאמרא דמי נשא לא ענרי עלייהו‪ .‬ולא ישדי לין מיתא‬
‫אף <לפ שאין קורק ק״ש ואין ממפללין מנרנין ענ״י שחרית ואין מוחין על ידן‬ ‫להא ניק דאתישדן נארעא חח מסאנא אשתכח ת ק ויכיל לנוקא יאי אימ מדרון‬
‫ולהט נ מ נ דהמשניס ללמוד ינרן עג״י נוי ואע״פ שלא הגיע ומן ק״ש יתפלה‬ ‫ממות ארעא ללא ימחק שפיר ולא יהינ להק לנשי מרשייא לינלק לאנאשא‬
‫יה״ה אפילו אינו לומד רק שמשנים למלאנתו צריו לנרך ענ״י יאשר יצר נו׳‬ ‫נש למי נשא מין לאינין מים לאתלעיק יקנ״ה נעי ללנאה לין לישראל ילמהיי‬
‫דמקנס חנמים היא על נל אדם ינדמשמע פשטא דלישנא דתלמידא ני משי ידיה‬ ‫קלישין לנתינ חרקתי עלינם מים טהירים ‪1‬ט׳‪ .‬יקצמ מוה נ ת נ נפרשת מקץ‬
‫אומו נתך אקנ״י עניי ינן נ ת ט הפוסקים נסתם ילא חילקו אלא שהדא״ש‬ ‫על פסיק יינר ייסף את אמיי‪! .‬נתנ עיל ילל ותו לנעי ליה לנר נש לנטלא‬
‫השינ לשואלו על המשנים ללמוד ילעולם אפילי איני עימד אלא למלאכתו ינדפי'‬ ‫ולא ימינא נשמאלא מ ק לשלטא ימינא על שמאלא יליסתחי ימינא נשמאלא‬
‫ותדע דאם לא היתה מקנת חנמים אלא הינא לעע נמקום מטונף אי׳כ למה‬ ‫מין כן איהי נטילה ‪ .‬יעל לא מאן לנטיל ילוי יטיל ימינא נשמאלא לאשלטא‬
‫תיקני איתה נשחוית ולא נתהלת המנחה ונתפלת עונית לפי דעת הוא״ש אלא‬ ‫ימיגא על שמאלא מין ללא יהינ לוכתא ליצה*• לשלטא עכ״ל • ‪ m‬לתמוה שנפ׳‬
‫מ ל נ ללוקא נשחוימ שאיא שלא יגע נמקים מטינף תיקני חנמים לנדן ע<"י‬ ‫ייקחי לי תרימה על פסיק ועשית שולק נ ס נ ילל מיא אינק מימינא יאיהו משמאלא‬
‫ימשתקט נשחוית לא פלוג ו מ ן וחייב לנוך ננל ענק אנל נמנחה וערנית דאפ &ר‬ ‫יאינין חליה מיל יהיב לשמאלא יאסלנקי ניה איטן מים ימלא( ליה ינתר אסנליל‬
‫שלא יעשהצרניי ילאיגע נמקים מטינף לא תיקטה אלא לכלל להוא״שדמנל מקים‬ ‫איהי נימינא ויסער לנוקבא בההיא חליה יסימנין מאן לננמ מיא טליה ימייגא‬
‫הינא דאינא האי טעמא מון שעשה צוניו וטי חיינ לנון עניי וכך הוא לסנוס‬ ‫נמנא קלמאה לארקא מיא בשמאלא איהי ילא משמאלא לימינא להא מיא מימינא‬
‫‪,‬‬
‫הדשנ״אדס״ל דעיקו התקנה לא היסה אלא משום חדשים לנקחם ני ינמו שנמנ‬ ‫נטיל לק שמאלא ימין נ ן לא אשתנחי מיא אלא מסטרא לשמאלא ביק מטיל‬
‫להדיא חיל יע^ דנו יה תיקני נשחו כל איתם הנוטת אבל כמן שתיקטה תיקנו‬ ‫מיא מויה הא אתערי לגני טקנא לאיגק מים ענ״ל • ישני מאמרים אלי נראים‬
‫אותה נסתמא ואין לנטלה נשום פנים ילנן אף מישו כל הלילה חיינ לנטול‬ ‫כמתחם וה את וה יאפשר שיש חילוק נין נטילת ילים לשחרית לנטילת ילים‬
‫לאכילה למסילת ירים לשחרית ניק שהם טמאית מסטרא מסאנא לשמיא‬
‫ולנון הנלסע״ד נתנתי‪:‬‬ ‫עלייהי אי היה נטיל נקלמיימא שמאלא נימינא היה נראה כאלי סטרא לימינא‬
‫^ ן ד ואיתי נתשינת הרמלם נענין חזות הש״ן להוציא את שאימ נקי דאפי׳‬ ‫משמש לסטוא אחרא ילסינן נעי לנטילי נקלמייתא ימינא משמאלא נמ״ש נפ׳‬
‫יש שם נולן נקיאק נמי צוין להמזיו התפלה ולא הויא נונה לנטלה‬ ‫יישנ אנל ננט״י לאנילה שיליי הם טהירית ואיט נוטל אלא למיספמ קלישה‬
‫ממי ני עיקו התקנה להוציא שאיט נקי ולא נתנו חנמים דנויהם לשיעיוין‬ ‫צרין ליטיל תמלה יל שמאל מיל ימק מהטעם פנתנ נפרשת מחמה מש לפרש‬
‫והביא ראיה מקידוש ב״ה ומברנ׳ מעין שנע ומניאו לי ויש סי' קנ״ד ע״ש ונדון‬ ‫שלעילם מחילה טטל י^ ימין מיל שמאל נין מטילת יליס לשחרית נין מטילת‬
‫דידן דביותה‪ .‬הב״י הגיא מ״ש אבודרהם שנמי לנרן עניי ואשר יצר נין עשה‬ ‫ילים לאנילה נמ״פ נפרשמ יישנ ימ״פ נפרשת תרימה מאן מטיל מיא טליה יני׳‬
‫צרניי נין לא עשה צרניו ט׳ והשיג עליו יז״ל יאיני יודע מה טעם לנרנת אשר‬ ‫הייט לומר שניטל נלי של מים ניל ימיט יממט ליל שמאלו נלי שיריק מים על‬
‫יצר נשלא עשה צרכיו נו׳ ונראה ממשך לסנרמי שפסק נסי' )לו לכל נרכית‬ ‫יל ימיט‪ .‬ימ״ש לא יטיל אלא מן ילא לאילני נמלמיסא הינ איתא נגמרא פרק‬
‫שחרית אם לא נמחיינ נהן אומר אותם נלא הונרת השם ימיש אפשר לימר דס״ל‬
‫לאטדרהם כדעת הפיסקים דגנרטת שחרית נ ק דנרטת השנא הן על מנמי‬ ‫שלשה שאנלי)נא‪ (.‬אל מטיל ממי שלא נטל יליי שחרימ‪:‬‬
‫ובחור עיל נסשינת הרשלא מ ו נ ר ימשנשן ילמ נמין כלי נק נשחרימ יסדרו של עולם אפיי לא נתחייב נ ק מברכיו עליהן ונמו שיתנאר! נסי׳ ‪ tn‬מ י ל‬
‫נק נשעת אנילה ושפיר למי מלאמרינןן נטור ורחצו ממני ילא נתיט יוה הדין היא ג״נ מ ו כ ס אשר יצר דמאי מ א ממנק מצעדי גבר יחקע הארץ על‬
‫ש״מ הנא היא לנמינ ממט הא נעלמא אפי׳ נמוט נול וכאן וכאן מנרך ענט״י המים • יעיד אפשו ניק דנשחו נעשה ננויה מדשה יאי אפשו נלא עיטוש מלמט'‬
‫ע״נ יאע״פ שלעת רני׳ נסי׳ קלט שמשנשן יליי נתין הנלי לא עלתה לו נטילה חיינ לנוך אשו יצו ט׳ שאף העיטיש היא ופיאה ונו לדנו נקש להתעטש‬
‫לאכילה יכן לעת ח נ הפיסקים • ימ״מ לענק נטילת שחרית אפשר שעלתה לי דפוק מי שמתי ימניאו וניט נסימן ק״ג דלנשינלה הומו אומו ומן העולמים‬
‫לטון ללא אשנחן מהפוסקים מיל ללינעי נלי אלא הן משינה יהיא אימרת לשכשון יצוסט נקנים מ' יאעיע דבאי׳נו עימד נתפלה איט מנון על העיטיש מכל מקום‬
‫יליו ננלי מ מ י נקטינן הני מיהו משמע להייט לצאת ילי חונת נטילת ילים נשמוית מקנו לנרן אשו יצו אף כשלא עשה צונט מאחד דאיןאפשו לי בלא‬
‫שחרית נלי לקחת ק״פ !להתפלל אנללהעניר רוח רעה השורה על ידיו לאסגי עטיש ני היני דתקט לנון עלי משים שא״א שלא ע ע נמקים מטונף •אף ע״פ‬
‫בשנשין ללעולם אינה עונרס על שיערה עליהם מים ג״פ ושינשק־ ילים מלי דניים איט מנון על נטילמ ידים נטגע נמקים מטינף יחיק ידיו • יאק להשיב‬
‫אפי׳ נמה פעמים לא חשינ אלא פעם אחל שניי! ששנשן יליי פעם אחל ממ״ש מהוא״י נתשונה דאין לנוד נ ו נ ה וו אא״נ צוין להמוחק נו׳ דמשמע דדיק׳‬
‫נטמאי כל מים שננלי ימי לא מהני מילי שהרי הן נשיפנק מימ אם שנשך נאיחי מסח שתקט גלוי יידיע למין מופמיט ט' קאמו דאק לנון אלא נצוין‬
‫יליי ג' פעמים מ ׳ מימימ מחילפים נראה שאף על פי שאינם נאים על ילמ להתוחק אנל נטסח נ ו נ ת אשו יצו שפיו יש לנון על העיסיש אלא דלא תקנו‬
‫לון עיחי מהני לעירד שנמנ וניט לאי לייקא שהוי ממוא לא אמרי אלא לנון על העיפוש אשו יצו ני אם נשמו ינופי׳ יהני נהוג לנון עניי יאשו יצו‬
‫אע״פ שלא עשה צוכיי כל עיקו‪:‬‬ ‫נמ חורק היא יי ימקפלמ על שירחק יליי שלשה פעמים ישנשין רחיצה מיקוי‬
‫ונהיניח‬ ‫אנל מלנרי הויהר שנתנתי נראה ללא ממי להעניר הויהמא אלא על ילי‬
‫עיחי כלי ליקא‪:‬‬
‫‪ 3‬ת ב הוא״ש נתשונומ כלל ומעי שהמשכים ללמוד ינון עמלי ואשי• יצר‬
‫יאלהי נשמה ינל סדר הנרטת עד נרנת התירה ינרנת המירה נכלל יילמיד יפושת התמיד לא יקוא עד שיאוו היום וכן א‪6‬ו לתן לשניי צינה לא‬
‫יברך אלא ביום יאם השכיב עצמי לישן קילס היום ונטל יליי להתפלל א״צ לברך עמ‪1‬״י אס לא עשה צרכיי ני שינת עראי היא ענ״ל ונראה לא״צ לנדן לקאמר לאי‬
‫ליקא לנטילה נמי לא נעי נליהינ טעמא משים לשינת עואי היא נלימו ולא חיישינן נה שמא ע ע נמקום המטונף ואס ע ע נמק‪1‬ס מטונף יתנאר נסי׳ ז' מ י ל‬
‫אם צוין לנון ענט״י אם לאי ‪ VftWQV‬שאם היהנעיונל הלילה איט צוין ליטיל יליי נלי להתפלל ללעת מישסינולסתם ילים נפיחת לתפלה שהוי נ ת נ‬
‫וליטול ילמ שמוימ אלא משוס לילים עסקניית יא״א שלאלינעמשר המטונף נלילה י נ ק לגעור היא הרי אפשושלא‬ ‫הוא״שנסיףנוטתואיטצוין‬
‫ע ע נשום מקום מטינף יני היני למום אין חוקק שעע נמקים המטינף היא הלק נמי בלילה אם היא נעוו ופן נואה ממ״ש נתשונה כלל וניעי שלא‬
‫תקטה אלא נניקו כשידיי מטינפימ דמשמע דווקא כשיליו מטונפות צוין נטילה הא אם אק ימי מטונפות אפילו נניקו איני צוין נטילה והיינו מון שהיה נעיר‬
‫כל הלילה יאפי' מ ק שינת עואי נלילה נ מ נ נתשינה שנתנתי נסמין שאיט צוין לחייו וליטול וטעמא משום דלא מיישיגן נשינמ עואי שמא ע ע נמקים המטונף‬
‫ונם למה שנתנתי נשם תשומת הושנ״א דטעמא מט״י פמוימ היא ממי שנשחו אני נעשים נכדיה חדשה דנתינ מדשים לנקוים יגו׳ האי טעמא נמי לא שיין אלא נשישן‬
‫נלילה ונמ״ש נמווש נשו ולם מפקיל פקלק ניל מ ט ח וממויח לו בלוי ומקילקל ינמ״ש וניט נסי׳ מ‪ f‬ואם ט ה נעיו כל הלילה הוי לא הפ‪ Tp‬פקלוט ניל המלה יא״נ‬
‫אימ נעשה כנויה מלשה נאומו שמו ומיהי אם י ק שינמ עואי נואה לשיין ניה מפקיל פ ק ק ניל הקלה ימחזיוה לי מלשה ואפשר שאפי' היה נעיר כל הלילה צוין‬
‫ליטול ידיו שחוית לפי טעם זה ד נ ק שתקט ליטיל ידיו שמוימ לא פליג ו מ ן אבל להואיש שאיני "־ין ליטיל אלא מפני מגעו נמקום מטונף הינא ללא עעי‬
‫משמע ללא תקין גמה שנתנמי נסמין ‪:‬‬
‫ומיהו‬
 ‫אורח חיים הלכות הנהגת האדם במסר ה‬ ‫*ח‬
‫משום רוח רעה השירה על הידיס נראה לגס להרא״ש אפי׳ היה נעור כל הלילה צריך ליעיל ילי! לרוח רעה השירה על יאדים גלילה משמע ללא‬ ‫ומיד!ן‬
‫תלוי בשינה בלל • אבל גספר הזוהר פ׳ וישלח נראה שאין ח ח רעה שזרה על הילים אלא גשעת שינה שנתינ שם על פם!ק !ייתר יעקנ ל מ י להא לית‬
‫לן מאן מ א י ם בלילה בערםיה דלא טעים טעמא דמומא וננקא נשמתיה מיניה זכיין דחשתחר נופא בלא נשמה קלישא רוחא מסאבא זמין ושריא עליי ואססאיג והא‬
‫אוקימנא ללית ליה לב״נ לאעגרא ילוי על עינוי בצפרא מין להא רוח מסאגא שריא עלייהי ענ״ל וכן משמע נ״כ מן המאמר שנתגסי לעיל שכתיג בפרש' וישב ‪.‬‬
‫השנים ללמיל ינסל ידיו ואחיכ‬ ‫ןא•‬
‫השנינ עצמי לישן קולם היום‬ ‫ו ב ך ן ן ר י ר ו השם כי׳ יאה רניני ה )א( יוד וון ‪ 00‬כברצותיו פירוש ה מ ל ו ת ש מ מ י א מפיו ובהזכירו‬ ‫ה‬
‫נראה לאפי׳ כלי ל מ נ ו י ח ח רעה אינו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫״‬
‫ן‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ף‬ ‫״‬‫‪I‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫זיל היהיר״ על‬
‫ק ר י א ו ן ו‬ ‫י ‪- » -‬‬
‫‪S f i‬‬ ‫״‬
‫י כ י ץ‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ה‬
‫‪1‬‬
‫צריך לחייי וליפול ידיו לכיק שעברהנאם‬ ‫‪.‬‬ ‫׳ ‪.‬‬ ‫׳‬ ‫‪.‬‬ ‫ניינת קריאתי ינתינסי ילא הורה לנו לין‬
‫ה ו י ה‬ ‫ש‬
‫אחת עיי נטילה ג״פ שינ אינה שורה נאזתה‬ ‫ש ה ו א ארון ד ג ל וימוין עוד פ י ת ש כ ת י ב ת ו ביו ר יי א י י‪1‬‬ ‫״‬ ‫!‬ ‫‪o‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪M‬‬

‫ש ה ו א היה וחוח ויהיה ובהזכירו א ל ה י ם יכוין ש ה ו א ת ק י ף א מ ק א ש ר הלילה יאפשר שאע־פ סענרה עיי נטילה‬ ‫קימן טטה לצירי וכן היא מנהג ה א ‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ש ע‬

‫ומ״מ הלבד פשוט כשקורא השם הכתוכ לו היכולת בעליונים ו ב ת ח ת ו נ י ם כי א ל לשון כ ח וחוזק ה ו א כמן ו א ת גיס חוזרת ושורה י ק נראה מספר הזוהר‬
‫שנתנ נתחלת פרשת ייגש על מה שאזיל‬ ‫י ל י הא!‪-‬״ ל י ח •‬ ‫נאיל שצריך לקחתו נפתית מ ק איל‬ ‫א‬

‫שליל הי׳ מ נ מ ג ס נ מ ס ח א למילתא להא לוד‬ ‫י‬ ‫שפתי תפתחי אתה ג ט ר לעולם איל ונן‬
‫‪3‬‬
‫מלנא חי יקים לעלם ולעלמי עלמק ולול‬ ‫י י י‬ ‫ויברך‬ ‫נכלמקיס שהוא נתיב איל‪:‬‬
‫מלנא היה נטיר נ ל יימיי ללא יטעים ט ע ם‬
‫מיתה בגין דשיגתא חד משיתין דמיתה איהי ודוד בנין לוכתיה לאיהי חי לא היה נאים אלא שיתק נשמי לעל שיתי! נשמי חסר סל איהי חי מתמן ילהלאה טעים בר גש‬
‫טעמא דמותא ישליט ביה םטרא דרוחא מסאבא‪ .‬ודא הוה נטיר לול מלכא ללא יטעום טעמא דמיחא ולא ישליט ביה םטרא אחרא בגין דשיתין נשמי מסר חל‬
‫איהז רזא לחיים ללעילא עד ם׳ נשמי לאינק ס׳ נשמי עילאין יאילין רזא דלהק לתליין בהי חיים מכאן זלתתא רזא למיתא איש יעל לא לוד מלכא שה משער שיעורא‬
‫לליליא בגין ליתקייס כחיים ולא ישלוט כיה טעמא למותא עכיל • משמע כהליא שכל שיישן שיתק נשמי צריך ליטול שהרי כשיישן שיעור זה קאמר לשליט ביה סטרא‬
‫לרוח מסאבא משמע ללא שאני לן כין ישן קולס ל ק כאותה לילה ללא ישן כלל וכיק לשליט ביה םטרא לרוח מסאבא סשיטא שצריך ליטול ילוו כלי להעטרס שאע״פ‬
‫שנטל ילין להעכיר הריח רעה ששרתה על יליו ראשונה חה יועיל לרוח רעה ששרתה על יליו אח״כ ילפ״ז אפשר לאפי׳ אם ישן ביום )ב( צריך ליטול ידיו להא‬
‫ס ת ם אמרו בל לנאים שיתק נשמי שלטא ביה סטרא לרוח מסאבא ולא חילקו בין יום ללילה יאע״פ שבמאמרים שנתנתי לאיתא נפרשת יישלח נ ת ו נ ללית לך מאן מ א י ם‬
‫בלילה על ערסיה ללא טעים ט ע ם למיתא וכיוצא נוה כתיב במאמר שבפרשת יישב אפשר ללאו לוקא אלא אורחא למלתא נקט שלרך מ י אלם לישן בלילה יתלע‬
‫לעל נדחך על ערסיה שכתב בפרשת וישלח לאו ליקא לטון רטעמא כיון לנשמתא נפקת מיניה שריא רוח מסאכא אפי׳ כינאים בלא ערסא נמי וא״כ ה״ה לליליא למאמר‬
‫לאן לוקא אלא אורחא למלתא נקט והיה ליום ינהכי אתי שפיר הא דאמרינן בפרק הישן )נו‪ (.:‬אסור לישן כיום יותר משינת הסיס שהיא שיתק נשמי ומיהי יש ללחות‬
‫ולימד ללוקא נישן בלילה אמרו לסי שאו הוא ומנו של סטרא מסאכא אכל כיוס אין לי כת לשרית על האלם ימה שאסיו ליק יותר משיתין נשמי היא נלי שלא‬
‫לעורר נ ח ההוא סשרא ביום שאינו ומנה מ״מ אעיפ שתתעורר עיי השינה אפשר שאין לו נ ח לשרית וצ״ע • אח״נ מצאתי נ ת ו נ כאורחות חיים השכים הולם עמיל‬
‫השחר ונטל יליו י״א שצריך ליטול יליו פ ע ם אחרת כשיאיר היום משוס בת תומן השירה »ל הילים נל הלילה על היום י ק צריך לשפוך עליהם מיס ג״פ ע״ב נראה‬
‫כ ת ב הבלט בסימן ב' בשם הרים שאיט מברך בטיןר כשנוטל ידיי‬ ‫יי !‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬
‫י ^"""‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫נ‬
‫'‬ ‫ח ש י ס‬ ‫י ו ח י ת‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫י י י י‬ ‫ט י ל‬ ‫ג י י ו‬ ‫! י‬ ‫ה ט‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫נ ע י ר‬ ‫ה י ה‬ ‫ש א פ י‬
‫ייייייי‬
‫לבית הכנסת ותופס במקום שהניח עכ״ל ונםסרל לא נהגי נ!‬ ‫על נטילת ילים ואשר יצר על בואו לביה יאם בירך קודם לכן אינו מברך פעם אחרת בטאו‬
‫ד ‪:‬‬ ‫ג ס‬ ‫י ת נ א‬ ‫‪ :‬ס י מ‬ ‫כ ש ח ה‬ ‫מ א ל ק י‬ ‫ת ח י ל י‬ ‫ה‬ ‫ג נ‬ ‫י ג י‬ ‫י א ש ר‬ ‫‪v‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ע ל‬ ‫ת‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫‪3‬‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫א‬
‫כ ת י " ה״ר לול אנולרהס נהנו לרחוז פיהם מפני הרירי!‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫" ז יי‬ ‫'‬ ‫' " "‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫" יי‬ ‫לא‬
‫לול אמלרהס שנהגו לברך ענטיי ואשר יצר ביו עשה‬ ‫שנתוט שצריך להזכיר את השם הגליל בקלושה ובטהרה וכן כתכ ככלבו סימן א׳‪ :‬ד ך ל ר עול ה״ר‬
‫שלא ע ע נדבר מטונף בלילה ‪1‬עוד דומיא לנ״ג שמחדש ידיו מילם‬ ‫צרניו נין לא עשה צרניו מפני שחח דעה שזרה על היליס ועול שהידיס עסקניות יא״א‬
‫העמל׳ וכן צריך שיקדש אדם יליו קולס שיעבוד את הבורא יתברך כדי שיעבדנו בידים נקיות עכ״ל א ואיני יודע מה טעם ל נ ר נ ת אשר יצר נשלא עשה צרניו)נ( אבל‬
‫נ ר נ מ עגט׳י נכיקר יראי משמע שצריך לכרך אע״פ שלא עשה צרכיי וכ״כ רביני מ ל י ל מהר״י אטהב ז״ל י ק נראה ממ״ש הרא״ש בפרק הרואה דמשום דידיס עסקניות‬
‫ק יאי אפשר שלא ליגע בבשר המטונף תקנו כרכה קולם שיקרא ק״ש ויתפלל יכ״כ נ״נ בתשובה כלל רביעי ומ״ש בסוף אותה תשונה ואס שא נוטל יליו כשרוצה‬
‫להתפלל אם לא עשה צרכיו איט צריך לברך ענט״י שלא תקניה אלא בביקר נשיליי מטינפית שממשמשית נמקים הטיטסס יעשה צרניו צ״ל להיי כאלו כתב או‬
‫עשה צרניו כלומר שלא תקנוה אלא בבוקר שיליו מטונפות שממשמשית במקום הטינופת או בשאר תפילות כשעשה צרכיי יטטל יליו להתפלל מיל יע״ס מ״ש יביט נסי׳‬
‫ז׳ וללנרי הרשנ״א בתשובה שכתבתי נסמוך אפי׳ לא ע ע במקום מטונף נמי צריך לנרך ענט״י כ‬
‫^ ״ ‪ .‬״ ‪-‬‬ ‫—>‬ ‫׳״״י*‬ ‫כ ת ב ־ ‪-‬‬

‫נפ׳ ריא למילה)קלג‪ (:‬האי מאן למשי אפיה ולא מננב טינא נ ק ט ח ליה חםפניתת מאי תקנתיה לימשי טובא נמיא‬ ‫דמסוכר מקיז דם מן הכתפים •‬
‫ו מתנקעות ואני אומר שהוא חין שחין והוא שכתוב בתורה ובחםפניתא תרגום של חרס ‪ :‬ר ח ו ד נתשונת הרשב״א‬ ‫דסילהא ופירש רש־י חספניתא פניו‬
‫הטינופת ממש אלא‬ ‫שנשאל כלשון הזה אט צריכים ליזהר כתפלה או כאכילה שלא לינע במקום הטינופת איזה נקרא מקום הטיטפת והשיב מםתברא שלא מקום‬
‫אפי־ שוק וירך המנוסים נאלם לפי שיש שם מלמולי זיעה וכן מחנך בראשו אנל מקומית ממלים בראשו ובפניו ובמקום מגולה שכזרועותיו איו זה מקום הטיטסס‬
‫שאין שם צואה חיעה וכך אנו טהגיס ע נ י ל ‪:‬‬
‫ר ד‬‫״‪,‬‬ ‫ננרנותיו פירוש המלות וטי מטאו־ היא ‪:‬‬ ‫ד? וודיון‬ ‫‪W‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪I‬‬
‫' י‬ ‫דרכי משח‬ ‫‪I‬‬
‫) נ ( יגיל לפי מ ‪ v‬לקמן בשם א״וו דהרבר תולה כלילה ילנ! אף אם ניעור כלילה צריו נטילה א״נ ביים א״צ נטילה ‪) :‬נ( יאפשר לי ליישב המנהג דאן< ברכת אשר יצר חליי נריח‬
‫‪ ran‬בי טאחר שאםור ליגע בידיו בעוד שהרוח עליהם בפה או בחוטם או נאינ־ם אי בע‪-‬גים שהם הנקבים נקבי ש שבארם יעל ירי נטילה זי חטיר הרוח רעה יא! מיתר לשליח ידיי‬
‫אל הגרניט לפוחמן או לפיתחן נא*ר יצטרך לי ילכן יברך אשר יצר ‪] .‬יכן[ ם»טע רעח הטור ריש טיסן ו ר י ב ע אשר יצר בכל שחרית דהא כתב סתם דברר אשר יבי ילא הוניר‬
‫י‬ ‫יציאה סב״ה סיהו יש לדחות דנןאי עמ״ש בס‪-‬מן ב׳ ויבדוק גרביו ‪«1‬לי‪:‬‬
‫ה )א( נחב בהגהות פייטן פ״ד מהלכות חפלה שונריך ליזהר שלא ידלוג שוס תיבה כאילו טונה םעוח וכן לא יבליעם אלא יוציאם כולן בשפתיו עכ״ל וכן הוא בסמייג‪:‬‬
‫ו‪£‬וליט‬
‫פרישח‬ ‫דרישה‬
‫ננרכותיו פירוש הטלות‪ .‬כמינ שויתי ס‪/‬לנבלי תמיד • עיין מ״ש הטור‬ ‫)א(‬ ‫‪3‬׳‬ ‫‪1‬‬
‫ויכןין‬ ‫ה׳‬ ‫י‬
‫בכל מקום לנון כשחרית על נע״י ומקפידין בכל תנאי נטילה כמו כשעת אכילה • יא" לא‬
‫מ״ו בסימן צ״ח ורמ״א מ״ש ע״ו נויש סומן א׳ שייו לדרישה גם שייו‬ ‫‪,‬‬ ‫מצאתי כשום מקום וכר כרור שיצטרך אום ליטול ידיו שחרית ואי משוס שיכתא די כרחיצה‬
‫לכאן מ״ש הטור כסוף סי׳ ס״א שידקדק ננל אית נו׳ שיפםיה ניניה! נמו ספרו נגויס מ ׳‬ ‫ואי משום תפלס וק׳׳ש די או כרחיצה או לנקיק נעכר וצרורות וכדאמרינן ימי אוחז נמים‬
‫שלא נק״ש בלבו אמת שצדק ללקלק אלא נכל מיל' )במ״ש סטוושס> •‬ ‫במיל ארחך בנקיק כתיב וגה כברכות וכ לייט אמאן ומסוו אמייא בעיון צלותא אלא שיש‬
‫‪11,‬‬ ‫• ‪1 1‬‬ ‫ל ‪(,‬‬ ‫‪-,‬ל‬ ‫לו קצת ומוומ׳ ראייה לחיונ הנטילה נכל׳ נשמר ממאי ואמרינן‬
‫י ס‬ ‫נ י ט‬ ‫ה נ ־ ו‬ ‫נ ־‬

‫יויו שחרית ומענה עליהן כל היום כולו כלומו מתנה שתעלה לכל היום ואפילו לאכילה )‪ .‬ומ״פ‬
‫דמדומי ראייה לפי שאין ואייה גמורה לאיכא לי״מו וה׳ק אס אוס מצה ליטול כשחרית נטילה גמורה וכוי שתעלה לו כשעת אכילתו יעשה אכל לא שננל טהר יטול נטילה גמור>‪^-‬‬
‫ועול אמריק פרק היה קורא נוטל וליו ומניח תפילק כו׳ היא הכלת מלכות שמיס מוקאמר ניטל ׳ויו ולא קאמר רוחן יויו כמ״ש כערכ רוחז פניו ׳ליו ורגליו ומשמע לכאורה שצמר‬
‫נלוקר ליטול ידיו בכלי ‪ .‬ואס תשאל מ״ש תפילת השחר מתפילת המנחה וערנית ציל לפי שנשחר אנו נעשים כבדיה חדשה דנתינ חדשים לנקרים לנה אמונתיו צליכיו אנו לסווופ לו‬
‫יתנלן על שנואנו לננווו לשרתו ולבלר שמו ועל ונר וה תקנו כשחר כל אותן סנונית שאט חנוטן נכל נוקד לכן גס דבר וה תקט כשחר להתקדש בקדושתו וליטול ילינו ‪ m‬סכלי ככד‬
‫שמקוש מן הניור קודם ענודתו ענ׳יל ‪ .‬מנואר מדבריו וכל דיני נטילה של אכילה צרינק ג״כ להיות לנטילה של שחרית וק מש״ע ״לשח הואיש שנתכתי לסמוו ונו העלה ל״י למל«‬
‫שטול להקכיד כנטילת ידים של שחרית כמו לאכילה וניב נש״ע וכן עיקר ומ״ש רמ׳׳א שם ומיהו אינו מעכב נו׳ נראה דד״ל שאינו מעננ לנקיות יויס לה״ש ולתפילה אנל ודאי אס‬
‫חסר א׳ מויני נט׳׳י של אנילה אין מנרכין על הנטילה נלל אלא על נקיות ידם שהרי לא שייך לומר אשר צווט עניי כיק שלא קיים דק הנטילה וניב כ״י כשם הלא״ס י״ל כתב רראיד‬
‫לכל מיס ופםילי לנט׳יי ווקא לשעווה אכל לתפלה כיון דםגי לן ככל מיוי ומנקי כהני אפילו לכתתלה נמי מיהו נא ינון נהי מק ולא איתקון לנטילה ענ״ל ולפי יה מיש ביי ט פ‬

‫ינה נעניק נ ר וירק ‪ :‬ןףןן גביע גטינה חי וחינה ג׳ פ מיהח בעי ככל שחוית ומנוך על נקיות ידים או עלינט״י נדל‪1‬יל י [ נ‪ 1.‬יה״ינות‬ ‫נ ה‬

‫מסולקות להוא״ש הטעם משוס שמא נגע נלילה נ״קוס סטנופמ כבשרו ש‪T‬יס עסקניות ק וכ״כ נהדיא סוף נרטת לטשום קדושות ק׳יש ומפילה תקנו נטילה ורחיצה ונלכה לשחרית‬
‫יתקנו ק משוס שינתא ששולטת כלילה גס להישב׳א מ״ש הטעם משוס כליה חושה ומייל והוא עיקר לפי מה וקי״ל היינו לעיקר ויני נטילה אנל‬‫ליויס העסקניות ‪ .‬ונא״ח כתכ עוו ותקנו‬
‫וואי גס להרשנ״א ס״ל ורחיצה ענ״פ נעי משוס שינתא וכמ״ש לעיל נמק לת תשינתו ‪ .‬ינ"׳ נשם הייהר כתב והטעם משום שבשעת שינה טועם האום טעם מימה ושולטק ישווק‬
‫מליו רוחות הטומאות ושלשה ויניס נפקא כין טעמי׳ ומי לטעמיה ומר ‪ .‬חדא הניעור כל הלילה ולא ישן כלל דלטע״יס דווהר אק צדק נטילה כלל ‪ .‬ולטעמי לא״ש נעי נטילה משוס‬
‫שילתא השולטת ללילה אפילו אינו ישן ‪ .‬שנית הקם קיום עלות השחר ונטל ידו לדעת היו־י א־ן צריך עוד נטילה כשיאיר היוס שהרי כנר ענד ממט הרוח רעה בנטילה הראשונה ולאיח‬
‫צ ו ק לחווו וליטול ׳ויו דשיכתא חורה ושרתה עליו אחר הנטילה הראשונה וגס הישן כיוס לדעת א״ח א״צ נטילה אחר השיני לשיכתא אינם שולטינ ליום ‪ .‬ולטעמיה ליוסל בעי נטילה כיון‬
‫וטעים טעם מיתה ולוה תמצא נש״ע שכתנ באלו ג׳ ויניס שיש להסתפק וומ״א ו״ל כתב כאלו ג׳ ליניס טטל בלא ברכס כלל‪ .‬ונתב עוו הראיש שבסוף נוכומ על כרטת לשחרית‬
‫מיהו מלי שסדרו בגמרא משמע שיכול לכרך כל אלו הנלכומ קולס נט״י ווהו סעו לונרי שלא תקנו נט״י אלא לקריאת שמע ולתפילה עכ״ל ול״ל מטעס שיוים פסקניות הס ‪:‬‬
‫נ״י ו ק כתנ הרשנ״א נתשוכה ע״כ ונראה די״ל שגס מתשינת רשב״א הנ״ל משמע ק שלא תקט הנעילה שחלימ אלא לקלושע ק״ש ומפילה אבל וראי לא מטעמיה דסרא״ש‬ ‫וכתב‬
‫דלהרא״ש הטעם כיון שידים עסקניות אי אפשר שלא יגע נונר מטונף ללילה וכשהוא ערום מיידי דיקא ולהט נעי נטילה לק״ש ולמפילס שהן קוושס ימילס ילסרשכ' הטעם קשום‬
‫בדיה שדשה מ י ל ולהכי אפילו לא י ק ערום חייב לכל דיני נטילה לק״ש ולתפילה ולדברי שניהם כשאר ברכות כשלא ישן ערום אפילו בלא שוס לקוי יבול לאומק ונפישן ערום אפילו‬
‫לשאר‬
‫חרושי הגהות‬
‫טעשי תורי‪ .‬ד«ב*ל אטר םפגי שקישר בד‪ ,‬חגילין ואין להקשות א״נ בשטאל כיש שלא יקנח שבה מגיח התפילק דייל שמנפילין סניח בוריע ילא ביי אבל הקזירי‪ .‬היא ביי יני!)‪ujrtYfW‬‬
‫ח א אבן מדברי רביגי בסימן י׳ שכתב שתם ויברך אשר יצר טשםע אפי׳ בלא עשה צרכיו)פיהרל״ח( וע׳ בד״פ ‪ :‬נ ולפי דברי האוזרוגיפ ‪ »"K‬לברן כלל בשאר תפלות אף כשעשה‬
‫ול״ג‬ ‫וניביו ר ק בבונ(״ קורם התפילה מפני שגעשה כבדיה חרשה וכפו שנחבאו• בפי׳ ז׳)טוהרליוז( ‪:‬‬
 ‫נח‬ ‫אורח חיים הלכות נטילת ירים ו‬
‫י ו י ד ר ד נרכס אשל יצר פלילים מ‪4‬לי‪ 0‬ולא יאמר חללים חללים גם׳ היי*י ‪ 1‬דברך• נרנת אשריןר ני׳ חלולים מלולי׳ ולא יאמר מללי* מצלים ס׳ כן היא‬
‫‪ I‬גיוסמ סוי״ףוהוא״ש יהרמנ״ם ים״ללוניט למה שמוצא נמלמיר‬ ‫‪) 'I‬ס׳‪ (:‬ני נסיין נלימו מניה לימא אסר יצר יני׳ חללים חללים «י׳ י‬
‫רש״י שאם יפתח אחל מן החללים נגיןהלנ אי הכרס או המפיס אי אם יסמם מללים חללים היא ס״ס ונראה שטעמי לנק שאם יפתמ אמל מהם רצוני לומר שאם‬
‫אחל מהם מן מהנים הפתוחים כגת הפה או החיטם אי פי הטנעת יפתח קאי יפתח אחל מהאנרים החלילים אלמא למאמר אשר יצר הוא שנח יסילאה טל האנדים‬
‫החלולים ינ׳וי מ׳ משום ממלל לא שייך‬ ‫אסללים אי יסתם קאי אנקנים ורניט‬
‫י ויברך־ ברכת אשר שר וטי חלולים חלולים )א( ולא יאמר נריאה וקשה להלא נסינ ינירא חשך יחשו‬ ‫גריפ‬
‫נראה שמפרש ‪ p‬אלא שאין נראה לי ל‬
‫״ ‪ » ? S S t f‬״ ™‬ ‫י חל^ם חללים רמז לדבר חלולים חל‪1‬לים עילה רמ‪rf‬‬ ‫חללים *שמע לי שטממי <* י & ל ״‬
‫א״א להתקיים כלאיממ נמסכת נלה‬ ‫‪. L.‬‬ ‫‪_,‬״ ‪_, .‬״_‪^ _,L‬‬ ‫ץ‬ ‫לא שיין נריאה שהרי אין נו ממש אלא ע״י _—‪,,‬״‬
‫‪0‬׳ נראהלרנינילאנאאלאלמת‬ ‫נריאמ י^נר שסניטתת ^ א המלל כחשבון אברי האדם)עיין בפ־ו דאהלות ושם מונה כל רמ׳׳ח איברים‬
‫ולפיכן מרם י&ליםלהשתא קיימא נריאה שבארם()נ( א״א ‪ m‬להתקיים בראיתא במםכת נדה בל זמן שתינוק טעם למה שיסרי א״א להתקיים יאמר‬
‫אאינרים שהם מלולים )א( והיק ינרא ט במעי אמו מבורו פתוח ימיו סתום יצא לאיד העולם נפתח הסתום ללא נמסנת נלה לגני תיטק כעת צאתי‬
‫נקטם נקנים להייט פה ימיטםיפיהטנעת ונסתם הפתוח ‪ M‬שאלמלא ‪ p‬א״א לעמוד ומפליא לעשות כדאיתא לאייר העולם ומש״ה תקני חכמים לשין זה‬
‫כברכה שעל עשיית צרמו והיא לומר‬ ‫וגם נרא ט אינרים חלולי׳ להייט לנ ונרס‬
‫ומטים וניל להא לכפל נקנים נקנים ינפל במדרש כי גדול אתה ועושה נפלאות האדם חסה לנאד מלא רוח שיצרו נמנמה פהפסילת יצא לק• הכרס‬
‫והמעיים יפי האמה יהטנעת שאם יפתח‬ ‫והאדם‬ ‫יוצא‬ ‫הרוח‬ ‫מחט‬ ‫של‬ ‫בחודה‬ ‫נקב‬ ‫בנאד‬ ‫אדם‬ ‫יעשה‬ ‫ואם‬ ‫ג״נ חלולים חלילי׳ משים מקנים טינא המ‬
‫מון האלם ‪ pi‬איברים חלולים טינא אינא מלא נקבים ורוחו משתמרת כתובו הדי עושה נפלאות ואם הולך סיד הכרס אי המעיים נלי שיצא משם‬
‫הפסולת אי יסתם פי האמה יהטנעת שלא‬ ‫לבית‬ ‫מזן האלם ילהירומ על הטייס בפלם‬
‫היה יטל לצאת משם הפסולת שינ לא‬ ‫ויש* נראה שגורס יפתח קילס ליססם יכן‬
‫היה אפשר לי להתקיים והנה הטינה מדנה‬ ‫היא גירסת הריף יהרא״ש ילפ״ז אמאי‬
‫מהם אי אפשר‬ ‫אם יפתח אי יסתם אחל ‪-‬‬ ‫שנאשר נעת ‪-‬צאתי לאייר העילם‪- ,‬‬‫לסליק מיניה קאי אנל הרמני׳ס ז׳ל בפ״ו מה׳ תפלה גירסיסמם קילס ליפממ‪» :‬י‪. — -‬‬
‫**יאפשר להתקייםנלאיתא נמסכת נלה פרק המפלת)ל •( נ״י שמיניק נמעי אמי להתקיים כן כל ימיי קיימו וחייתו תליי מה ולא מכיר רמני נלנריי אם יש לימי­‬
‫יכו׳ שאלמלא כן איני יכיל לעמול רניני קיצר כאץ נלנר שהיא עיקח של אפילי שעה אחת מי׳ הרי״ף יהרא״ש יהרמנ״ם או אין לומר אפילו שעה אמת‬
‫ענק מגמרא הכי אימא שאלמלא ‪ p‬איגו יכול למיומ אפילי שעה אמת ירניט ינגירםמ הר״מ מחטננור״ג ומירםתיט ממרא כי ס״ל לקושיית הר״מ ממה שאלם‬
‫אתא לאפיקי מהר״מ מליטנטרק שכתב שאין לגחס אפי׳ שעה אמת שהוי סיתם סימם את פיו הרנה שעות ויכול לחיית לאו קושי* היא להלא הטונה בעשיית‬
‫‪1‬‬
‫יהיא צרניי על סתימת פי האמה יהטנעס נלפרישי' ואס ענר ממל בסתימת פי האמה‬ ‫נשמי '‬
‫יישל י*ומת ינמו שנסט הר״ל*אמלרהם יהנלמ־ ־‬ ‫אמ פיו הרנה שעית י‬
‫ויל נא ליישנ לשפיר גוסיק אפילו שעה אחת יקאי •אשעת יציאתו לאייר העילם יהטנעת אפילי שעה אחת אק ספת שאיט יכול לחיות ילנך רשות היא ימאן לנעי‬
‫שאז אם היה נשאר פיו מתים אי סטרי פתוח אפילו שעה אחת איט יטל להתקיים יכול לומר אפילי שטה אחת יאק לוח ממה מ מ י אניתיו נהרא ינהרא יפשטיה‪:‬‬
‫ואפ״פ שאחר צאתי לאייר העילם&יתס את שיי הרנה שעות ויטללחיות נשייצא ומפליא לעשות ‪ .‬נלאיתא נמלרש ט׳ ‪ p‬סרש״י ימי׳ אלא לרטיי פי׳ עול‬
‫לאשר יצר אמ האלם מגמה פתיחה זו שי מעין החתימה למה‬ ‫ממעי אמי יסיי פתים אם ישאר כך אפי׳ שעה אחת איט יטל להתקיים נלתני' יצא‬
‫לאייר העולם נפתח הסתים ונסתם הפתוח שאלמלא כן איט יטל לחיית אפי׳ שעה פיצח מאל ואעפ״כ הרימ עימל נתיני נל‪ .‬ימי חייי זי היא פליחה וחנמה אנל‬
‫אמ׳ ומשמע ממלא מינייהולא הי׳ יכיל לחיית אפי׳ שעה אחת ויש לשאול מאמר לשאם התיס' פירשיה גיל המלרש על יינרא אלהים את האלם איר סן נמנמה שהמקח‬
‫יסתס אחל מהם לא שייך אלא ננקב הפה נלנל למה היא מזכיר נתמלה שנרא מווניתיי יאח״נ נראו יעינ יסלי א‪ x‬יצר את האלם נמנמה ענ״ל וניל ללסי‬
‫ט נקנים נקטם שטלל נל מקבים שנגוף האלם וגואה לאיילי לגט שאם יפתח וה צריך לפרש לשה מענק עשיית צרכיי יהיא ללאחר שהנק מזוטתיי תחלה יצרי‬
‫א׳ מהם ציל *!וליי חלולי׳ שהוי כל האינוים החלולי׳ אם יפתח א׳ מהם א״א להתקיים על אופן שיתקיים על ילי מויטמיי אלי יהיא שנרא מ נקנים נקנים פה‬
‫א«" שעה אמת נקט נמי נאם יסתם א' מהם נקנים נקטם אע״ג ללא קאי שאם המאנל להפנים ט המוזנות ופה החיטם יהאונים יפי האמה והטבעת שהפסילת‬
‫יסמם אמל מהם אלאאנקנ לפה ולפיו פיחש הנונה כן היא אשו יצו אמ האלם יצא משם יגם ברא ט אבריס חלילים חלילים הלנ שהיא חייתי יהכרס יהמעיים‬
‫מכמה ונוא ט נקטם נקנים כלימר נקנים ומם מק פה ומיטם ופי טנעת מתויקים המאנל שיעיר הצריך ושאם יפתמ ט׳ נללעיל ירכינו לא הוניר לא סי'‬
‫וגם ברא ט חלולים חלולים נלימר אנדים רנים חלילים מק לנ ינדב ומעיס רש״י ולא פי׳ המיס׳ נראה לסיל חה יוה אמת יגם מלנל זה מנמה נפלאה היא‬
‫שריחו ישתמר מיפי גלי מויטמיו ולמיית הפסולת‪:‬‬ ‫שאם יסמם א׳ מהם נלומר שמקנים שננראו בגוף האלם יש גקנ אחל מהם‬
‫שאם היה נשאו סתים נעת צאתי לאויר העולם לח היה ינול להתקיים אפילו ור<‪ 1‬מגמרא אסיקנא שאין לימר רופא חולי אלא רופא נל נשר יכינ הריף‬
‫* יהומנים אנל כאשו״י נמינ הנא מילי יעל פי וה ננתנ מל הסלורים‬ ‫שעה אחת יהאנרים החלילים אם היה נפתח אמל מהם אייה מהם שיהיה גינ‬
‫לא היה אפשר להתקיים אפיי פעה אחת נ ן גיל ללעת ונינו א וק״ל לפאם שלמיט רופא חילי יאין סמן שטעית סיפר הא נאשויי ני משנ הסיפר לנדנה‬
‫יסתס אחל מהם ריל ממל מייחל מהס להיימ פה ושאם יפתח א׳ מהם ויל איזה מהם וי חיתמים נה רינא חילי נמי נתפלה שחיממין ננרנס רפאיגי הפא חילי עמי‬
‫*היה ועול לשאם ישאר הפה סתים נעת צאתו לאייר העילם לא יהי' אפשר להתקיים ישראל ינן היא נמהת ר׳ אנרהם מפראג ינמהמ מהי״ש ליויא ינאנילרהם שאין‬
‫לחתום ננרנת אשר יצר רק ריפא נל נשר יפשיט היא ‪:‬‬ ‫אפי׳ שעה אמת גואהשאיט ענק לעשיית צרכיו יגראה לפרש בעניןאחר שאם יסתם‬
‫איוה מנקבי האלם אי יפתח אייה מהאיבויס החלילים איא להתקיים אפיי שעה ןאס הילן מיל ט׳ נראה מלנרי רניני ללוקא בהולך מיל לביה אחר שנטל‬
‫ידיו יטל להממק מלנרך ענ״י על מאי לנ״ה אנל אם לימל אי עישה מלאכה‬ ‫אמת נלומו שגטל יש לאלם שיטלק נקמו ליםתם ולא ימות וכיון שענו אוחו‬
‫מנול אי אפשו להתקיים אפיי שעה אמת וניק שמלל מקנים היי פי טגעת מימי ליכא למיל שימתין מלנרך אלא צריך לנרך עניי מימי וכ״נ הרא״ש ממיני‬
‫ימניאי לקמן נסי׳ מיז ‪ pi‬עיקר‪:‬‬ ‫ופי האמה ימלל האינויס המ&ילים היי המעיים שפיו שי שנח וה מעני! עשיית‬
‫אמנם‬ ‫צוניו ואפשו עיל שמאחו שאם ייצא לנקביו מותו על שאם ענו הגטל ימית‬
‫מלל שאם יפתח א׳ מהם שא יהיי שאם יפתח א' מהם מעניו עשיית צרכיי ממש‪:‬‬
‫ומפליא לעשית נלאיתי נמלרש כי גלול אתה ועישה נמאימ האלם חמה לנאר מלא חמ י© ‪ p‬כתמ וש״י יהתיספימ נפ׳ הויאה יהו״ל אטלרהם נתנ שיימ חפא‬
‫‪,‬‬

‫נל נשו עייש מקנים שנוא ט להוציא פסילת מאנלי ני אם יתעפש מ ק ימית והוצאתו היא רפואה ‪ on‬ר*א כל בשר ואומר ימפליא לפשומ‬
‫עיש שטוו ט הקניה טונ המאכל ילימה הפסולת ינכין הוא )נ(‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫י)יל מה שתקנו לימו אשויצו אס האלם נחנמהלא נמנ רני׳ למה רמזי לפי שנחאת האלם לנר בריר היא שחנמה נפלאה היא־ימלנמ ושיי נראה מחכמה‬
‫ומוי למה שאמח נמלוש ני נחל אמה יעישה נפלאימ וט׳ שנמנ ויל ומפליא לעשות מגל שהטף חלל נמי נאל יט׳ והקניה בוא אמ האלם בחכמה ינוא‬ ‫י‬
‫גו נקטם נקנים הונה יאף עס״כ החח נמוכי כל ימי חייו תה פליאה ומכמה עינ יהתי' נתט שתקני ‪ p‬משים לאיתא נתנחומא ייברא אלהים את האלם איי­‬
‫שן נמנמה שהתקין מויטסיי ואח״נ נואי והייט לאמהנן נסיע אמל ליני ממיטת)לח‪ (.‬לכן נברא נע״ש נלי שימס למעילה מיל‪:‬‬
‫ן א ח הילך מיל לניה יחצה להמתין מלנוך על נט״י עד ניאי לנ״ה וטי מ ו נתנסי נסי׳ ל׳ נשם הריס שאיני מנוך ענט״י נשנוטליליו על טאי לני׳ה ווניגו‬
‫טתנ כאן שנוציט תליי הלנו שאם וצה מנון ףל יאם לצה ממתק על בואי לניה ינתנ ומנו מליל מהדי אניהנ ויל שכ) נתיב נסמ״ק ינמנ‬
‫מל יה שיש לפקפק ט שמאמו שכל המצות צויך לנון עליהן עובר לעשיית! ולא התירו מטילה אלא לפי שלא היה ואיי למך קילס לפי שהימם מטונפות‬
‫וא״כ‬ ‫‪.‬‬
‫דרכי משח‬
‫ן )*( הלולים ול׳׳ג משים ילשין חללים הוא ניב לשון הרינה נמו בחלל חרב * חללים לנהיגה ע״כ י • לומר חלולים •הוא לשין חלול ממש‪ :‬יב( ינ׳־ל •מפליא לעשוי! האי»ל‬
‫הגשמה שנתן באים הו היא פליאה גיולה שיתקיים דבר יוחני והוא מן העליונים ביבי נשמי בנוף האום שהוא מן הוזחיזיניפ ואי אפשי לגשמה לע»יה •עולי* לו«ניל‬
‫בסושכלה בעיי שאים חולה ביים באתי מאבריי ני באב טפו נטדיוו מלעשות •עולתו יעיב אמר רופא חולי כל בשי יע׳יי זה מפליא לעשוח •הגשמה נקשרת בגוף יע׳ינ הקני‬
‫לומי‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬ ‫‪,‬‬
‫‪ 0‬י ׳ ף )א( ן ל א יאמר תללים שללים ללא שיין לומר לשק יצירה על היולל משוס למל* לשאר ברביע נקיי בשי ולא נטילה‪ ,‬והראיה בסגמיא שאמרו * מעמו משנתיה יאמר‬
‫אנסי נשמה בי שמע קיל תרנגול לימא ברק־ אתה י״י הגותן בו׳ בי לבש צימא‬ ‫ילנ לשו הליגה היא ‪:‬‬
‫)נ( א״א להתקיים נלאיתא נמסנת נדה י*ל הב״י יבינו ק<»־ בכאן בדבר שהוא עיקרו של מלבוש ערומים בי׳ נ י » י <ייס אמא מל נטילת יויס ש׳ימ לאפילו כשישן מיום ואשילו‬
‫ענק כגמרא כני אימא שאלמלא ‪ p‬אינו יבול לאיות אפילו שעה אפת • ונראה לא »"ל »י'‪ f‬יליי י«ל לנדן שאר נרנומ אנל נקיק נראה דוואי נעי לנולי עלמא וכמו‬
‫לשיש שאס יסתם איזס מנקביו של האום אי יפתח אימי מאיברים האלילים אי אששל להתקיים שנתב נ״י ו׳׳ל‪ .‬ומיסו נמנ סרשנ׳׳א במשובה הנוכל שאם ישן על מטעו מיום יוים עסגניומ‬
‫אפילו שעה אתת בלומר שגבול יש לאלם שיטלק נקביי לסתום ולא יפות ובזק שעבר אותו ופטולק להונלת השם על שינקה אותם נכל מילי למנקס מינ ‪ :‬כתב נ י ויל אבולרהם‬
‫גבול אי אפשל לסתקיים אפילו שעה אפפ וניק שכנלל הנקנים הוו שי הטכעמ וסאמס שנהגו ל נ ע נשחלימ על נני׳י ואשל יצל נק עשה צרכיו לק לא עשה ?לביו משני שלוש יעה‬
‫ובכלל האיברים השלילים סוו המעיים שיין שבא יה לעשיית צלמו ועול טון שאם יוצא לנקביו שורה על הידם ועול שסיוים עסקניות יא״א שלא נגע ללבו מטונף בלילה ועול לומיא לכ״ג‬
‫ביותר על שאם עבר הגבול •מות ככלל שאם יפתח אתל מהם הוא עכ״יל מםקנת דבריי • שמקלש יויי קולם העבודה וק צריך ש‪-‬קלש ידו קודם שיענוו את המלא יית נדי שיענלנו‬
‫* ל קשה לא*ב מס שיינומ הראייה מנלס שהביא לבינו לבאן ואפשר למביא ראייה כמו שמצינו נילים נקיות עניל ואים יולע מס טעם לנלכת אשל יצל כשלא עשה צרכיו אנל בלנמננו׳׳י‬
‫בפינוק ביק שעלר גלולו וחוקי אפילו שעה אספ מיל מת ס״ס באלם גדול • ואיבא נמי ולאי משמע שצריך לבלן אן> על פי שלא עשה צרכיו עכייל ביי ולפ למי טעמים שבפב אכוללסם‬
‫ד י*ב <דא ונהושייפ‬ ‫לשלש מיש י י נפי׳ לאשק שלו ולנינו נא לסשמיעט בואייה וו לשפיר גרסימ כגמרא אפילו נא אברבע אשי *ר כתבם אלא אכלכת נט״י ו ק מטאל מל־ שם‬
‫שעה אפפ ולאפוקי מ»הל*ם מרונטיבורק שמחקו ומפרש לקאי אשעפ יציאתי לאייר העולם שאו נ׳יי שהקשה מה נועם לברכת אשר יצרנשלא משה צרכיו ליל לומר וידוע לגם ספה הוא‬
‫להתקיים ובלמייעי סטיו בסימן‪: n‬‬ ‫נ מ ל הנמים שאם יסמם‬ ‫אם היה נשאר שיו ספום או עבורו פתוח אשיא שעם ‪ wm‬אינו יבול להתקיים ואם יסתם‬
‫סי ו ]א‪ 1‬א״א להתקיים כלאיתא נמסכת נלה יצא לאייל העולם נפתה הסתום שאלמלא‬ ‫אמו‬
‫‪ " P ,‬א להתקיים וצדן האלם לסודות לה׳ שנלא ט מזכים מביס אשר‬ ‫‪.. .‬‬ ‫״‬ ‫‪, ...‬‬ ‫״‬ ‫•‬
‫מ י ב ם יש גס ספה שהיא »יקר כלייתו של אוס שאם יםפס איא להתקיים ‪ .‬ועוז שאינו ינול ללמול או ללבד שום לבל אם פיו ספים ויסו סחנמס שיצו ובלא ה׳ אומו מ » א׳‬
‫לשחרית יבלן לרבת אשי יצר אן> אם לא עשה צרמו גם שייו שפיר לנרן נרנת אשי יצר שהיא על סול טלע‬ ‫שפומ שלין אופו נקב הוא מולל וניק שק ולאי לאוי שמיו בעמידתו —־־ו‬

‫שוינסו‬
‫חדושי הנחות‬
‫ן א \ & ובאמת‪A1‬גרפ רבעו אפילי שעה ‪ rtw‬יבמ״ש הב׳יי רהעיקר חםי •לא בחב ימיר היביוו אלו והא והביא יבינו גמרא י ג י ה חיינו משו• ומשש יובא ‪ ne\1‬הברכה מוהרליח)(‪:‬‬
 ‫אורח חיים הרכות נםילת ידים ו‬ ‫כיח‬

‫א מ נ ‪ 0‬ס׳ עד נמו נרנת הגשמים ישי לקמן נסי' ‪n‬׳׳‪ f‬ואיכא למילק להוא״ש י א ‪ /‬לה* טעמא כיזן שמברך קודם ניגונ ל ל ניץלם נטילה אך מן הדין שא‬
‫נמשונה נלל ד׳ סימן אי נתנ דגנקי לא יפסיק גק נינת אשר ינר שמנע נסמיך נל מה שאפשר ואוני דעתי נזה שמאחר שאלי הגינות של שחיית‬
‫לאלהי נשמה כי היא סמיכה לה ולכן־ אינה פותחת ננחך וא״נ היאך הכריע יני' אט מנינים אותם ננ״ה אם ‪ p‬נ י נ ת נטילה נ״נ אם ירצה לתני אותה עם‬
‫כאן ללא טותיה וכן הקשה מהר״י כתנא יתי דהלא הראיש נושיה נססקיי כתג האחרית אעיס שלא יהיה כמקומה יכיל לעשיתו יאע״פ שיש לחלק גזה שנרנת‬
‫נע״י היא נרני‪ .‬המציה שלעולם צוין‬ ‫נלשין הגמרא וכמו שסודן הרמכ״ם יא״נ‬
‫להקדימה והאחרית הם נרנית השכח יכיל‬ ‫היאך נתב במשיבה בהיפך !נראה ולאי‬
‫מי״א לבית ה כ נ ס ת ) ‪ 0 ) 0‬וריצה להמתין מלברך ענט״י ער בואו לבית לאמרם אחר עשייתן נמי שכתגי הפוסקים‬ ‫להוציא" ־‬
‫אלא ־ ־‬
‫יביט * ־‬
‫הכריע ־ ־‬
‫־‬ ‫דהאן לא‬
‫שצריך אמר מיד אחריה אלהי נשחה דליתא הכנסת שיסדר אותם עם שאר ברכות הרשות ב ד ו אמנם אם יברך על זה יגם הראיש נסיף נרכית ועיד‬
‫דמדינא א״צ יהראיש בתשיבה לא כתב מיד ענמ״י ואשר ‪ 1r‬י״א ש צ ר ך לומר מיד אחריה אלהי נשמה דהא ניחא לההיא טעמא שנתכ הרג‬
‫לצריך אלא נ מ נ ללא יפסיק בו׳ • והיא עד בא״י המחזיר נשמות לפגרים מתים לנוי שהיא סמוכה לברכת לקמן שמה שאט מסדרים איתםבכ״ה היא‬
‫יהיחת ומסילות לפשיסא ללםמנה לכרנה אשר יצר ולכך אינה פותחת בברוך )י( ןי״א נ ‪ 0‬שאין צריך לומר נשניל ע״ה שאינם מדעים איתס ויעט‬
‫ספי עלין והיא לקמן נסי׳ ק״י לגבי תפלת מיד אחריה ומה שאינה ‪5‬ותחת ב ב ת ך ) ה ( מפני שהיא ברבת הודאה אמן אבל לההוא טעתא שנתב שאני‬
‫עישיס זה בשביל שאין הידים נקיית אין‬ ‫הלק• לאינה סמוכה ואינה מתחלת בנרוך‬
‫כמו ברכת הגשמים שאינה פותחת בברוך והבי מסתבר דהכי מוכח‬
‫ראיי לעשית זה אלא שיש להשיב גזה‬ ‫ואסיה היה מהרים נזהר כשהיה בלרך‬
‫לסימנה ולאומרה אחי דהי רצק הראשק כברכות כפרק הרואה דקאמר כי מתער משנותיה לימא אלתי גשמה שמאחר שהברטת האחרות אין אט מגרבי'‬
‫נלי שתהא נרכה סמוכה לחברתה וניב וכתר הכי קאםר וכי משי לידיה לימא על נטילת ידים וכן סדרן איתם מיד םמין לנטילה ואנו מניחיס‬
‫איסם לנ״ה זאת גינ תדתה עמהם שאק‬ ‫הרמב״ם ז״ל ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מ* חגה נספר היראה נלשין היא״ש בתשובה‬
‫לחלק עניל• והאגור כתג שנשאל מהר׳י‬ ‫ולאו מלינא אלא חסיל!׳ ווהירות נלפרישי׳‪:‬‬
‫) א (‬
‫היום כשעושה צרכיו נא[ י״א שלקטנימ מברך אשר יצר‬ ‫י‬
‫מילין איך יתנן שהאדס טטל ידיי שחרית‬ ‫ולק נרנת הולאה מטאר נפרק עיפ ריש‬
‫)נ( ולגדולים ענט״י ריא שבין לגדולים בין לקטנים וממתין לברן על נטילת ידים עד ניה‬ ‫)לף ק״ה( עיש בפרש״י ובתוספות ‪:‬‬
‫והלא הפסק הוא והשיב שאין לו כ״כ טעם‬ ‫מברך‬ ‫‪ t‬ודלי היזם נשעישהצרניי י״א שלקטניס‬
‫מפורסם אבל נראה לי שדבר יה נתקן‬ ‫לנל ילנחלים‬
‫‪n.ln.l.‬‬ ‫יצר ‪..,1.‬‬
‫אשר‪-<• .‬‬
‫י >*" מנרך * »‬
‫עניי ואשר יצר כניל וטעם סברא ‪ 11‬נראה דמדולים איני כוי לברכה נלא שימתין לסדרם נב״ה בדי שישמעי עמי האין ויעס אמן דצאו גברנתו ואע״ס‬
‫נטילת ילים נמיש נספר המנהיג ומביאי ביי והייני משום דחוקה שננע בגשר שלפעמים מבינים בניה אף על פי שאין שם מי שאיט נקי מ״מ לא חילקו ולי‬
‫המטונף שבמפו אי נמי מאחר שטינף גופו אינו כדי להוציא מפיו ברכת אשר יצר המחבר נראה שמי שמברך כשחרית ענט״י ואחר כן נגיה לא יברך יפה עושה‬
‫שהוא דבר קדושה כשאין ידיו טהורות ‪1‬מאחר שחייכ ליטול ידיו חייב לברך ענ״י עכ״ל האנור • וכתב עוד שנשאל מהר״י מולק לקהלזמ אשכנז שטהגין הזקנים‬
‫אנל בקטנים דטהור ה‪1‬א ויטל לביך אשד יצר אף בלא נטילה הלכך אפי׳ כשיטיל בהשכמה בניה לברך ענט״י בקול י ס ואחד היא המברך יחניריו עונים אמן יאמר‬
‫ידי א״צ למך עניי ולפ״ז בשפשף כיון שאין ידה טה‪1‬יית וחייב ליטול ידיו כדי לברך כך מכרכים האתרים ג״כ פעס אחית על נט״י בקיל רם למה לא יצאי נאמן‬
‫אשר יצר צריך לברך נמי עלי אבל אק לשיש דאף גשפשף אעיפ שצריך ליטול שעני יהשיב שאע״פ שעני אמן יכזלין לחזיר ילברך מאחי שהמתחיל לברך אינו‬
‫מיו אק טעון נרנת ענ״י מידי ד הוה אהיי ידיו מלוכלכות בטיט ונציאה יכמ״ש מברך להיציא יאפי׳ אס הש״ן יכיין להוציא תי שאיט בקי מ״מ המברכין אחריו‬
‫הסמ״ג והסמיק ללעת ר״ת לאינ אף בגלילים לא היה צריך לברך עניי מה״ט אינם מניינים לצאת ילי חיבתן בברכתי ע״כ ולפי מה שכתבתי בסימן ד׳ נשם‬
‫ובמ״ש ביי בסוף סימן זה משס מהר״י אניהב דלר״ת אין לברך עניי אלא מיקר תשזגת הרשג״א שבשחר תקנו שיטיל אלס יליו לפי שאז אט נעשים כבריה חדשה‬
‫ונשעת אכילה אלא כלפרי'‪ .‬לפיו אף נהיו יליו מלוכלכות בסיע יבציאה וצריך ליטול וצריכים אני להודית ל! יתברך על שבראט ל נ ס ח לשרתי ילברך נשמי יעל לבר יה‬
‫ידו נדי להוציא מפיו לנר שבקדושה חייג לביך עניי כמו בקטנים ושפשף תקנו בשחר כל איתן הברכית שאט מברנין בכל ניקר וכוקר ולפיכך אני צריכים‬
‫להתקדש נקחשתי יליטיל יליט מן הכלי כנהן שמקדש ידיי מן הנייר קודם עמדתו‬ ‫לחל‬
‫יש לימי לטון דנט״י לא אתיא אלא נדי להתקדש לברך נרבת ההודאה בתרייהו‬
‫גרידא ומאחר שק נסלרית מיה גס ברכת נטיי יטל לסלרה גביה ימיה! בני סשרל לא נהגו לגרכה גכ״ה אלא כל אחל מגרך במתו ענט״י יאשר יצר ימיה‬
‫^ י ‪ E J £ N‬אם יברך מיד על נטילת ידים ואשר יצר יש אומרים שצריך לומר מיד אחריה אלהי נשמה וכוי נ״כ הרא״ש בתשובה‬ ‫^‬ ‫ע י י ‪ 1‬י‬
‫מחחילי! ^‬ ‫ה י ; ש מ ה‬ ‫ח‬

‫יפסיק בין ברכת אשר יצר לאלהי נשמה כי היא סמ‪1‬כה לה וכן דעת הגאונים ולכך אינה פותחת בבחך‪:‬‬ ‫נכלל ד' סימן א׳ וזיל ובבוקר לא‬
‫שאין צריך לומר מיד אחריה ומה שאינה פיתחת בברוך מפני שהיא ברכת ההודאה וטי כן כתבו התוספות בפרק היה קורא )יד‪ (,:‬ונפרק שלשה שאכלו‬ ‫יי׳׳א‬
‫)מז •( ונפרק ערני פסחים )חד‪ (:‬גבי נל הכרכית פיתח נ נ ח ך וחותם נבר‪1‬ך וכן עיקר ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫ז ןרר היום כשעושה צרכיי י״א שנקסניס מכרך אשר יצר כלומר לא ענט״י ולגדולים עגט״י כלימר אשר יצר וגס עגט״י‪ :‬ןי״א שגק לגדיליס בין לקטנים‬
‫רכיט דכיק שצ״ל אשר יצר‬ ‫מברך ענט״י יאשר יצר לכיון שציל אשר יצי שהיא לגי של קדישה צריך לכרך עגט״י כתג‪ .‬רכיגו הגריל מהרי״א ויל שמיש‬
‫וכוי קאי לגי הסברות לתחייה! סגרי דניק שהוא צריך לברך אשר יצר שהיא לכר של קלושה צריך להיות כיליס נקיות כלומר ‪1‬טטל יליו ‪1‬מנרך ענט״י אלא שלסברא‬
‫יאש‪1‬גה‬
‫דרכי משה‬
‫ברכה וו ב ו נ ת אלהי נשמה • )נ( נ ת נ יעלנו כשבא ארט לבה״כ יאמר מד‪ .‬שונו כי׳ ואני ברוב ‪ •pen‬ונו׳ ועור נ ת ב הנלבו בשפ סוהרים דאינו מברך ב נ ק ר‬
‫נשגוטל ידיו עגטיי וא‪8‬י יצר ער בואו לב״ה ואט בידך קודם לכן אינו טבדך פעם אחרת בבואו לבה׳ינ ותיפם במקום שהגיח ע נ ״ ל ‪) :‬ר( אמנם םנהנ האשכנזים אשר בגלילות‬
‫לוטי מיי‬ ‫‪•roc‬‬
‫‪ .‬ובמהרי״ל כתב מ' שמנהגו ללמוד קורט כניסתו לנ״ה או בימים נוראיכ‬ ‫בנים‪5‬רר‬
‫>גלו שםםדריטאותן בכ״ד‪ .‬ולכן אל ינרני בביתם ס׳ שמברך או־ון בנייה יא‪.‬י בעצמי נוהג כמנהג‬
‫•משכימים קידם עלות השחר או יברך בביתו אי»ר יצר כוי ער אתר אלהי נשמה אבל כשנכנסים מיד לנה״נ לא יברך בניתי כלום עד בואו לבה״נ ולפי מה שאכתוב בסי' כ״ה שמצוי‬
‫לילך ע פ טלית ותפילין מביתו ע״י צ״ל חחלה בביתו אשר יצר וכל ימי תמהתי על המנהג שנהגו בימי החשובה שמתפללי! קודם עלות השחר סליחות ותחנונים וא*נ קורס לבן הוצרך לברך‬
‫מתחילי; כב״ה ומברכי; ענט״י יאשר יצר ינ״ל שהיא ברכה לבי״לר‪ .‬ואם א ״ ע ר חילי אנטלנה ומ״מ אתן קצת ‪J‬עם‬ ‫ה‪1‬חר‬
‫עגט״י יאשר יצר אט עשה צרניי יאח״כ נעלות‬
‫ך ד׳ בשט אנוררהט שנהגו לברך ברכת אשר יצר‪p;:A0'0‬בשחרית אף אם לא עשה צרכיו משים הרוח רעה ששורה על הירים כמ״ש לעיל ינתבת׳‬ ‫למנהג כי כ נ ר נתברר לעיל‬
‫ברכת‬
‫נ י ב לעיל בשפ אורחות חיים דאף אט נעל בלילה הרוח רעה חוור ושירה על ה־דיפ כסיף הלילה ילבן נהגי לחוור ילברך משום דוח רעה נמ״ש אבידרהב אך לפ"! היה להם‬
‫לחוור וליטול ידיהם מיהו לפי דנרי הי״' אנוהב דלעיל מיושב ה נ ל רםסדדם בבה״נ אע״פ שםפפיק בינתיים נ ט ו שאר ברכות שלאחר אלה׳ נשסה והדובה לצאת ידי ם«ק יצא‬
‫יבאניר‬ ‫לחיץ אחר גמד פליחית ייטיל מים יישפשף יאח״ב יוכל לברן ע ם הצביר ואפילו בוה י• לפקפק כדלקמן טי׳ ו׳ ‪:‬‬

‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫אחו מכס ר״ל שננקכיס שננואו כגוף האדס יש אחו מכס והיינו הפה מאם היה ט א ו סתיס‬ ‫ן^ע^ו א נ א לג״ע קצירי אלא רופא נל נשר רנ ששת א מ י מפליא לעשות אחר רנ פפא‬
‫אפילו שמס אחת אחר צאתו לאויר העולס לא היס אפשר לו להתקיים ואיידי מ ק ט גני איכרים‬
‫החלולים לשון וניס שהוי כל אינריס א ס יפתח אחו מהם אי אפשר להתקיים אפילו שעה‬
‫חולי־‬
‫‪1‬‬
‫״ ־־‬‫על נוסח שלנו ריפא‬
‫‪1‬‬
‫— ותמהני ־'‬
‫‪1‬‬
‫לעשות‬
‫ומפליא י י‬
‫נשר — י־*‬
‫נל —‬
‫‪1‬‬
‫רופא ־‬
‫נימרינהו לתרוויהו־ ־־־*‬
‫‪1‬‬

‫בל נשו וכן באלפס ומיימק איט לתילמ חולי וחשחע מכאן בהדיא ושיין רפואה נל׳ חולי‬
‫סילגן‬
‫אחת נקט נמי נ א ס י ס ת ס א ח י מ ה ס נקכיס • אן הקשה נ״י פל יה דאין ליה שאינו ׳נול‬
‫להתק״ס נ א ס הפה סתום ניציאמי לאייר העולס התלות לענין מביית צרכיו • ולכי מ״ש‬
‫שמה שהקנייה מעמיו ומקיים שיווי המיג והחכע״םלאדס שלא ׳תגנו אחו מהס‬
‫לחה וחקו כל הפרשנים כפסוק כל מחלה אשי שממי נתצריס‬
‫ס‬ ‫ו‬
‫ש‬
‫שירספואהעליו כילא ׳לעתי‬
‫וא״ב‬
‫מ‬ ‫ט‬
‫וסיאה‬
‫הוא‬
‫נורישה ס״ט ולקמן א״ט ‪:‬‬ ‫הנ״ל‬ ‫‪1‬‬
‫אני י רופאין שהקשו כולם אס אין חולי רפואה מה עניינה ולפי‬ ‫לא‬

‫לח״מס כמ״נ׳שילו‬
‫ה‬

‫)ג( )ריצת להמתין מלנרן טנט״׳ כ ר ‪ .‬כ ת נ יוהו״י אנוהנ שהסמ׳׳ק כ ת נ נדנוי ונינו‬ ‫שקיום שווי ההרננה היא הרפואה ונפרס כמ״ש לפני יה כל המחלה אשי שמתי‬
‫שאס ירצה יכול להמתין ואס ירצה ינון מיו ואק לפקפק איך מפסיקין נין‬
‫הנטילה לכוכה שהיא ואויה לעשות קיוס הנטילה והיי כל הברכות צריכים להיות עוכר‬
‫שמחלה מצרים כיה ע"׳ שינוי טנעיי' וכמ״ש על מ״ש מנין שכל מכה ומכה‬
‫מכות והיינו ע"׳ לקוי כל יסוד ויסוד מ ק שיצא מטבעו ׳נמ״ש נע״י יכעל‬
‫אונעע‬ ‫של‬
‫בתצרים‬
‫סית‬
‫לעשייתן דניק שאק מנרכק קווס הנטילה שעייק הידיס מטונפות ונוחיפ ושאר נ ר ט ת יוסוון‬ ‫עיש ‪:‬‬ ‫וכח פסח‬
‫ככל יום כניה משום שאיק נקיאיס יכמ״ש ונינו כסימן מ׳׳ו תוחה גס יי טמהס ע״נ קוצר‬ ‫לימו ני' והל• מםתנוא מצאתי כמונ ואני •שיאל ניץנא מה ששתי ונוי‬ ‫‪ M‬וי״א שא״צ‬
‫ל׳ • ועד״ו נ ת נ האגור שהשינ להר׳׳י מולק ונתב אף שלפעמים שם י־י שאינו נקי מ״מ‬ ‫ונינו לקמן‬ ‫ע״כ וכ״כ‬‫אניו שנמנ נתשונה שאין להפסיק ניניה! לפי שסמוכה כוי‬
‫לא חלקו ינ״׳ ת י ח ניק והנטילה תצר עצמו א״צ נ ו נ ה ואפילו לתפלה לפי מאי וקי״ל ואפילו‬
‫לתפלת מנחה וערכית אינו מכרן אף כשעשה צרכיו כדלקמן סייק י' ולא תקני הברכה כ״א‬
‫סימן מיין יו״ל מווי על ונוי ׳שואל הנ״ל וק אני ניהג ני כל מה שנוכל נטמון עויף‬
‫טפי ירא־ה מתפילת הורן ולקמן ונ״ע עכ״ל‬
‫בשמו‬
‫בשחיית כוי להכר לפני השי״ת כקדושה וכטהיה וע״ו אנו מכרכין שצוינו ענט״י כדי שנוכל‬
‫לקכל עליט עול מלכות שמיס בטהרה וא״נ אין שיין הפסק ו ה א הנטילה א״צ נוכה וכשאנו‬
‫׳״א וחילון •ש כין גווליה‬ ‫וו״ל‬
‫שלקטניס מנון אשו יצ•־ ונו כ״כ המנהיג‬
‫לקטנים ולקטנים מ נ ע אשר יצו ולא על נט״׳ והא אפילו לענווה כשר‬
‫ז ]א‪ |.‬י״א‬ ‫‪'*D‬‬

‫שירבאיצרדלאונו‬ ‫אם‬
‫נתין לנ״ה חכיטן אנו להש״י על העהרה שציוונו ועשינו תחילה ומה״ט ניחא ואפילו כימי‬ ‫שפשף כומונח נפי אמר להם הממינה אנל לגדולים מנון ענט״י ואשר יצר ונופת‬
‫סליחות אנו אומרים ננ״ה נרנת נט״י אחר הסליתית ינל״מ האוין ליישב יה ולפי מ״ש נשם‬
‫נ״י ניחא עיש נסיף סימן י׳ שלא נ מ נ נהא׳ לישנא אכל והו כוונתו ומסיק שס רנני ספרד‬
‫על וה‬ ‫וכ״כ‬ ‫פנקוושה היא והיוצא לגווליס אינו כדאי לנרפה ללא נט"' עכ״ל‬
‫ב*״ ו״ל ידע לההיא ופ׳ אמר ל~ס הממונה הכי איתא ואמתניתין ותק וה הכלל היה נמקלש‬
‫מכרנק ענט״׳ ואשר יצר נניתו ומתחילק ננ״ה אלהי נשמה ו ק עיקר ‪.‬‬ ‫המטיל מים טעון קויש יחס ורגלים ואמייק כגמרא‬ ‫כל‬
‫וגליו טעון טכילה‬ ‫א את‬ ‫<ל בהמפין‬
‫)ו( וי״א שא״צ לוחו מיו אחריה • כ״כ תוספות פ״ג שאכלו ופרק סיס קורא ופי ע״פ ונ״כ‬
‫הנ״י וכן עיקר והכי מ ס ת נ ו א ועיק כלוישה י‬
‫רגלים משוס נצוצות אלא ירים ח״ט אמר רני אנא ואת אומרת מצוה לשפשף ומשמע‬
‫מיס ‪-‬לא שפשף אינו צרין ליטול ידיו ולפי וה מ״ש רנינו י״א שלקטניס מנרן אשר‬
‫ולא ע״!״׳ ‪».‬כו וירא נשלא שפשף שאינו טעון נט״י אנל אס שפשף שהיא טעון‬
‫צבולשלמשה‬
‫נלוחוטיל‬ ‫יש‬
‫)ה( גיסני שהיא כ י נ ת הודאה • ז״ל הגמרא פוק ע״פ ו' ק״ה והניאו רש״י פ״ג שאכלו ד׳‬ ‫ה‬

‫מר• שצרין לנרן ענט״י נמ׳ לגדולים ואנו לסנו׳ שנייה אפילי לא שפשף נמ׳ טעון נטילה‬
‫מיי הכדלה ככרכ' המצות מ״ט משוס דהיואה היא פירש״י הנדלה כניכת המצות‬
‫כגון להתעטף בציצית ועל נטילת לילנ שאין חותמין נניון לפי שאק כהן רינוי דנריס הנדלה‬ ‫נין סנרא ואשונה לשנייה עכ״ל ודלרו תמיהין ל׳ מאו ואם כדבריו שלו‬
‫האחרונה שהניא רנינ׳ אפילו נלא שפשף ציין לנון ענט״י תמה על עצמן יכי‬
‫י״א איכא‬ ‫לאללע״נת המאי‬
‫נמי היואה היא יאק נ ה הפסק לא הפסק תחנה או ריצוי ה ל ע כפתיחת׳ טג׳ ולא ומי‬
‫לנרנח קיויש שציין לספי כשנח שנח ונרכת ׳יצי אור שיש הפסק מחיה נ ג ק נרחייין הרייס‬ ‫מנקווש יהא אפילו לענווה נ׳ לא שפשף לא נע• אפילו נטילה כ״ש כרנה ׳כלז״ש‬
‫שגס ׳״א הראשונים מורי נקטנ־ס נ׳ שפשף ונע׳ נדכה א״כ‬ ‫נק וע״ק דא״כ‬ ‫שםחפופררקנהויוט‬
‫הממונה ‪.‬‬

‫אחסיל״נצק׳ר ולא הגועוילפא הל״ל ואפי'‬ ‫מנוןאלמ‬

‫וחס עלינו ונינת אנית ‪ p‬נ ה ונרי ייצו׳ וצריך לפתוח ולסיים כשנחו של מקים ‪*8‬כ יליכ‬
‫רשנ״ס יה״ה ה״נ מם״ס ננרכה וא״צ לפחוח וי׳״ה איר נחי נרכת גשמים שג״נ מסיים ואינו‬ ‫קטנים לגיוליס לפלוג וליתנ׳ נדידה וע״ק שא״כ למה נתנ רנינו ׳"א שלקעניס‬
‫נטילה לא כעי וכמ״ש נ״י עצמו גס היא עצמי‬ ‫ענט״י‬ ‫אשר‬
‫פותח לאפוקי אינן פיתח׳[ ואינן מס״סין ועיל סי׳ רכ״א ולקמן הימן מיו שכתנ כן ג״כ אאתה‬
‫היא נעוה״ו שיירה לה' והן נקואין כרכת היראה שנתקנה שיודה האוס על האמת ולהעיר‬ ‫לינא‬ ‫וכי‬ ‫ומשמע נהויא מפרק הממונה‬ ‫יו״ל‬
‫מהו״׳ אניהכ‬
‫לעי וכ״ש ללא מנון ענטיי ולזכי כל הינא שאמרו הפוסןיס כיכמ‬
‫נשם ה ו נ‬
‫א‬‫ל‬
‫אפילו נטילה‬ ‫ף‬‫ש‬
‫ו‬ ‫פ‬‫ש‬‫נתנ‬
‫בהוא בוראינו ולכן ניסח הנדכה מודה אני למין ומי ואינה נשאר נרנה של שכח יק׳׳ל וע״ל‬
‫אפילו בלא שפשף‬ ‫וי״א‬‫ע״נ ״סו נדנר׳ ואלו להנ״י‬ ‫שף ‪p‬‬
‫אמדו‬ ‫אשפ ו‬ ‫לקטנים‬ ‫ענט״י‬
‫נט״יס ללקאנ״למנס נקיותלני אלוא הנון‬ ‫ושרק פהצמליעובניןה )א‬
‫ס י ק ק״י מ״ש אמטלת הדרן ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫אפילו נטילה לא נעי ונמשחעות הגמרא‬ ‫לפ״ע‬
‫שפשף‬ ‫פשוט‬
‫‪)D"1‬א( ו כ ל היוס נו׳ ׳״א שלקטניס מנדן אשר יצר‪ .‬כלומר לא על נטילת ידים אכל‬
‫נעילה ודאי נעי ‪:‬‬ ‫נ״י( ‪:‬‬ ‫והניאם‬ ‫ו״ל‬
‫ונמ״ש האחרונים‬ ‫משום‬
‫)נ( ולגדולים ענט״י‪ .‬בלומר ואיי • ואם מיידי וה לשפשף לקטנים א; לא עין בדרישה ־‬ ‫ומ״ש‬
‫לטק‬
 ‫ח‬ ‫«‬ ‫אורח חיים הלכות נטילת ידים ז‬ ‫ג״י‬

‫ראשונה חקא לגלילים אנל לקטנים טהר מאומן' שמפרש היא ‪ p‬ממי שמצא דגול טעמא הוא נםנוא « כתונה ?מיק ממלה נתנ דעת רית שלא לגע‬
‫עע‪ 0‬זה חיל המנהיג וי״א לחילוק יש ‪ .‬נק עניי אפילו שסשן> יאח״נ נתנ ורנותי היו מנוכים נשהיי חצים לעמק נתירה‬ ‫המנהיג שעל םנרא ראשונה ‪,‬גק ‪.‬‬
‫נספר‪. . . .‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪....‬‬
‫נדיליס לקטנים ולקטנים מנין אשר יצר ילא ענפיי דהא אפי׳ לעמדה נשר יכן מזי נמלונלטס כסיס יכציאה ענ״ל ואינא למילק לפי יה דלסנרא שנייה‬
‫טנא ללא שפשף נדמיכח נפרק אמר להם המתונה אנל מחלים מנרך על נניי לאף בלא שפשף צריך לנע עניי ‪ ovn‬ד‪"0‬ל יצריך ליעיל ידיי משם הנון וגי‬
‫ינמיש נהנהת מיימיניס נפ״נ מה׳ שנמן»‪1‬‬ ‫ואשר יצר מרנמ אשר יצו לנו קחשה‬
‫‪ p‬בם‪/‬‬ ‫©‬ ‫ענט"י ואשר שר ‪ CO‬דגמן שצריך לומר אשר ‪r1‬־ ‪ ttvw‬הנמר משם נמה גלילילאס‬ ‫סברך מוכס‬
‫שא והיוצא לגחלים אינו נלאי‬
‫נלא נט* עכי׳ל ‪:‬‬
‫ן ך « לההיא לפוק אמו להם הממונה דכר של קדושה צריך לברך ענט^י ‪ W‬וכ׳׳ש )י( ! » ר מ ה ל ^ ך ל י י ס א ^ ׳ חבל »טיל ‪jto ow‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪Z‬‬
‫אף ‪•™T‬״״ «׳ל לא‬ ‫*‬
‫^‬
‫ה * הכי איתא ילאמתני' לתנן)נמ •(‬ ‫*‪ r‬וא׳א‬
‫רני אנא ואת אמרת מציה לשפשף ם"‬ ‫לנחלים‬ ‫זה הנלל היה נמקלש כל המסין אמ‬
‫יהשמא מאי קישיא גימא אף שלא שפשף‬ ‫רגליי טעון סמלה נל המטיל מים עשן‬
‫קילישילים ווגלים אמויגןממוא )נט‪ (:‬נשלמא וגלים משם נציצזתאלא יליס חייג ליטיל יחי משים הנין שי• יייע למעיקרא ללא אסיק אלעמיה למצוה לשפשף‬
‫»לש ‪ f t‬אנא ואמ אומות מציה לשפשף ומשמע חנל שהטיל מים ולא שפשף לייק שפיר ילים ניט למק סנרא למשום הטן לחוליה חייג ליטול ילין מאיור‬
‫אימ צוין ליטיל יליי ולפיו מיס וניט י״א שלקטנים מנין אשר יצר נלוחו ילאשאינן מליבלטח^אנל למאי לאסיק ר׳ אנא לתקינו רבנן משים למצוה לשפשף השתא‬
‫על נט״י הייט חקא כשלא שפש‪ 0‬שאינו טעון נטיי אגל אס שפשף טהיא טעון ולאי המקנה היא טללת לאף נלאשפשף צריך ליטול יליו משים השן ינלצמנמ‬
‫מיי צוין לנון עמיי נמו לנמלים ונואה שע״ס סנוא » נתנ וטי נייי׳ סע״ג לישנא למתנו׳ וגל המטיל חים כוי למשמע לנל אלם חייג ליטול יליו אע״פ פלא‬
‫גט מיי לטישל נלילי פסחים מחצה לצאת ילי םפיקא יןיא עצמי לילי חייג שפשף אלא לתחלת התקנה לא נתקנה אלא משם למצוה לשפשף וביוצא נזה נתנתי‬
‫נםינק ל' נדה הלי האריך עיש מיש על לנרי הי־א״ש‪:‬‬ ‫מילה מצל אחו מין שיסן וגליו וישפשף משמע להיק יסין וגליו או ישי י מים‬
‫וישפשף ואילי לסברא מייה אפי׳ לא שפשף נמי טעין נטילה א לאל" מאי ‪£fl‬״?‪ U‬וניט למין שצריך לומר אשר יצר ט׳ שא חמר לשתי סגחת לאף‬
‫לסנוא ‪6‬נייה מאיור שצריך ליטול יליו משום סטן אפילי לא שפשף כלי‬ ‫אינא נק סנרא ראשונה לשנייה‪:‬‬
‫וכתב מ י ג נסייק נ״ו מ״ע גרסינן נפיג ליומא סיר הלנה נסטווה אוםשיאמר אשר יצר שהוא לנר של קחשה צריך לנדן עניי תחלה ינלפי׳ נסמיך ונחצא‬
‫יוצא להשתין מים טטל ילי אחת פיריש אימה ששפשף נה פיסק שם בוה נתנ נ״י עיש מהר״י אטהנ מן הראוי היה שרניני ינתינ טעם וה אצל סנרא‬
‫וניט יעקנ שהיוצא להשתק מים א״צ ליטיל יליי כלל אם לא שפשף ניליי יהלנן הואשמה אלא לנתנהנאן נלי שיאמר מלוה ינ״ש אם ריצה ללמיי ט׳ ולאשמעי׳‬
‫אפילו שפשף גידיו אק טעין נוכה מידו דהיה אסיו ידיו מלונלנית נטיט אי שהראיס לא היה מגרן עלי אף נשהיה ריצה ללמיל ‪ pSt‬נתנ תחלה שלאלו נ׳‬
‫נציאה שאין צרין לנע ענט״י יאפי׳ אשר יצר לא היה מנון רמי מאיו אנל הסנחת מאחר שאף לגני א‪ %‬יצר צרין לנע עלי כ״ש שצריך לנע נשחצה‬
‫ללמוד ישהרא״ש לא סיה מנע אף נשהיה חצה ללמול‪:‬‬ ‫חנינו יצחק היה רגיל לנע אשר יצר עכ״ל ונ״נ משת מיימין נפרק ו׳ מהלטת‬
‫מסלה ינממ שדעת מהרים נדעמ ו* ינסמ״ק סימן קעיט נתנ יו״ת פוםק ‪ £'"£1‬רנינו וליש אם חצה ללמיל אסר גחלים ט׳ נתנ מהר* אטהנ לנןאי‬
‫לני הסנחמ ולפיכן נקט מילסא לשיא למחייש שהם גלולי? שא? לא‬ ‫שהיוצא להשתין א״צ ליסיל ידיי נלל אם לא שפשף מדיו יהלנו אפילי שפשף‬
‫בידיו אק טעי! נרנה דענטיי אנל נרנמ אשר יצר מנע ימלט נתנ שרת היה סיור אלא לםנרת וי״א לנל ללמיל איור קטנים ויל עניל ינ״י נתנ עליי ילי‬
‫פיסק שהיוצא להשמין אפילו שפשף אק טעין נרנה מידי דשה אידיו מלונלט׳ נראה שאין מכאן הנרע לאפילו אם לא היה חיור אלא לסנומ ייי׳א עליף מפי‬
‫כטיט ימואה שאק צוין למך ענס״י ורי״ף נתנ אך נרנמ אשר יצר צריו לנע למינתנ ודש אם ריצה ללמוד אחר נחלים מלמכתג אחר קטנים ני היכי ללימי‬
‫עניל יגם הרשניא נתנ נתשימת שמי שאימר שא״צ לנע אשר יצר לקטנים נמכ״ש טפי עכ״ל ילפיל למ״ש מהוי״א ללמיל אחר קטנים מ״ל אק וציט לומו‬
‫אינו אלא טועה שכל ע צהן האדם לקטנים נמ‪ 1‬לגחלים נינ ולפי טעם וה ללא היל למימר אלא אמר קטנים לא״נ יהיו לנריי סיתרין שהרי פי׳ ללא נקט‬
‫בלא שפפיף נמי צרין לנע אשר יצר וכן נראה ממה שנתנ הרא״ש נתמנה כלל רניני ינ״ש אם חצה ללמיל ט׳ אלא לאשקי ממרי הרא״ש ש׳ והשתא אינא‬
‫ד שהעושה ציניו אי הטיל מים אפילו מעט מעט צריך לנע ניק מפתחי למימר <מי הא מקט גחלים איני אלא לאפיקי ממרי הואייש לסניוא ליה לאפי׳‬
‫מןניו <לנ יגיין למפום מפתחו נקטו הוא צריך לנע לקטנים אפילו לא שפשף מחלי? ליצ לנע עלי אלא ולאי למהרי־א ה״ק לאמאי נקט אמר גלילים לשו‬
‫»י צריך לכרך אשר יצר ורטט הנחל מהר״י אטהנ ז״ל נמנ למההיא לפרק אחו נחלים יקטנים מינעי ליה והשתא לפי* אין ממש נטענת נ״י מקט גדו‪4‬ם‬
‫אמר להם הממונה נראה שהמטיל מים איו צריך נטילה כשלא שפשף ולפי זה לליתי נמנ״ש ספי להא אי נקט גחלים יקטנים אתא נמי כמנ״ש ספי מלא נעיכ‬
‫הא ונקט גלילים לחיל משים לקאי לנ׳ הסנוימ‪:‬‬ ‫כשתמצא נסיסקים שאומרים למים קטנים נריך ליטול וכל שנן אם יאמח צריך‬
‫לנע נששסשף נאמח המרים אם לא יאמר הלנר נפי׳ נשלא שפשף עני׳ל נרא' ןא׳׳א הוא״ש ני נואה למ״ש אם לא כשעשה צוניי וקנח ט׳ ליקא קמו קאמר‬
‫לטין ליליי מסונפות לימה לנטילת שחרית לאי אפשו קלא יהיו ידיו‬ ‫למוו ללא אמו וניט הגמל ‪ p‬אלא לענק מנת מסיי אנל מנת אשר יצר‬
‫נלא שפשף נמי צוין לנון‪ .‬ימ״ש הוא״ש נסיף מסנת תענית גני ניב מן נל מטונפיח נשחוית שהוי משמשי נמקים הטניפת אנל נלא קנח א״צ לנע עניי‬
‫היזם אמר שעשה צדניו יכול ליטול ידיו נוי שיינל לנע ימיש יזהו שלא יטיל יאניפ לנפססיו לא הוניו וקנח גלמו סחים ‪ p‬המשוש מיש וניט ואי׳א לא היה‬
‫נל שד אלא לפי ה«ון להעכיר הלכלוך ע״נ לאו למימרא דאיט מנע אשי• מנון ט׳ נמחו שלשתי הסנוות הואשיטת צוין לנון עלי אחו ‪0‬תם גחלים‬
‫יצר כשעשה צרניו אא״נ ידיי חלונלטת מק ששפשף אי קנח אלא ה״פ נל היום אפילו לא קנס למיקה שמע משו מטונף ‪ f t‬לפי שטינף גיפי כלפי׳ לעיל אבל‬
‫וק‬ ‫א״א הואיש לא היה מנון לסמם גחלים‬ ‫*וו שעשה צוניישיש ל‪ 1‬לנון אשר יצר אם ידיי מלינלנית יצוין ליטלם יטל‬
‫ליטול כלי שיוכל לנון אנל אה״נ שאע״ס שילין נקיות צוין לנע אשו יצו נל‬
‫שעשה צוניו ונמו שנמנאר ואעפ״י שממה שאמר! נפרק אמו להם מזמינה למלט שהמטיל מים ילא שפשף איט צוין ליטיל יליי נתינ כהנשת מיימין פ‪ /‬מהלטת‬
‫שניתח עשו שצרין לחזק משום הנק וכן נתונ נאווחיח חיים שצוין ליטול משום נקיית ]יעיל מיו סימן תוי״נ[‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫ייזל ויש וניט ינ״ש אם נא ללמוד אמי־ גלילים שצ״ל ענסיי נתנ רניט מלול מהרי אטהנ יל לקאי לנ׳ הסנחמ ולפיכך נקט מילתא לשיייא לתחדיש שהם גחלים‬
‫* שאם לא היה מווו אלא לםנומ ד״א לנד ללמוד אחו קטנים מינעי׳ ליה עכ״ל • ילי נואה שאק מכאן הנוע לאפילי אם לא היה חתו אלא לסנות ד״א עויף‬
‫* ‪ ° 1‬י ‪1‬כתב וניט הגמל מהו״י אניהנ יל שמה שנמנ ונינו‬ ‫"‬ ‫י‪1‬‬
‫‪:‬‬ ‫פ‬ ‫שכ‬ ‫י ת י נ מ כ‬ ‫ה י נ י‬
‫טסי למינתנ ונ״ש אם חצה ללמוד אחו גמלים מלמינתג‬ ‫כ י‬ ‫ני<ים‬
‫א ח י‬

‫שהרא״ש לא טה מנע על מיי אף ללמוד כמנ‬ ‫וכיש אם חצה ללמיד אחו גמלים לא נא להשמיענו דנו זה שפשוט ישא לסנוימ אלו אלא משוםדנעי למינמנ‬
‫שלאלי הסנחת צרין לנע ענט״י נמנ״ש דנרכת אשר יצו עי׳נ‪:‬‬
‫ללקלק נוגדי וניט שנתנ ונ״פ אם חצה ללמוד אתו גחלים שצ״ל על נט״ו דהא נוכת אפו יצר מלל ת״ת היא ומאי כיש דקאמר ואפך למ*מע‬
‫דרישה‬
‫שף ומצכרריןו לאיפטיולול‬ ‫ו‬‫נ‬‫י‬‫ש‬
‫א‬ ‫ש‬
‫ש‬‫ש‬ ‫ם‬‫ל‬‫ע‬‫*‬‫ט‬‫ו‬‫ה‬‫ו‬‫י‬‫*‬‫‪1‬‬‫»‬ ‫»‬
‫נפי‬ ‫פניןאנאלשרמזיילצהר ולא‬
‫וואי‬ ‫ם‬ ‫י‬‫נ‬ ‫ט‬ ‫ולמינים‬
‫ק‬‫ל‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫נ‬‫נפיא‬
‫איג וי״‬‫שאםלפ״ההמנלה‬ ‫מולי״‬‫ונעודליגוונ‬
‫ומ״שקאנאוהיכ‬
‫ו‬ ‫פרישהאנצילשל•םנראונמנראפ‬
‫שונההי»י‬ ‫איפילהאל‬ ‫לבוןהסנמגרוטפ׳י קת‬ ‫וניגומרוכיקאיינו׳צויןלשתי‬ ‫שצוין לו‬‫‪ W‬ד כ יימ מיש‬
‫ם‬
‫ומפין‬‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬‫ק‬
‫נוארסלבלי‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬‫ו‬‫נ‬
‫נ‬
‫שיהעוללהסיר‬ ‫ו‬ ‫ל‬‫י‬
‫פ‬ ‫א‬ ‫נפי‬ ‫א‬ ‫ל‬
‫שרפשףיצוצריךפונפיל‬ ‫א‬
‫ש‬ ‫ו‬
‫ה‬
‫לנעכ‬ ‫ס‬‫ש‬
‫נואיאלא‬ ‫ו‬
‫ל‬‫ק‬‫נ‬‫ש‬ ‫ונר‬
‫שאינולנטילה‬ ‫ר‬
‫צ‬ ‫י‬
‫לופווקיקו‬ ‫ר‬‫ש‬ ‫א‬ ‫וגוני‬ ‫ג‬‫״‬ ‫פ‬
‫שאיןק נוהשתןשוםהיוצטואמאפהפגו מ‬‫א‬ ‫ו‬ ‫מיל‬
‫אד‬ ‫י‬
‫שף‬‫כ‬ ‫ל‬‫שלפ‬ ‫ף‬
‫ש‬ ‫פ‬‫ש‬ ‫ש‬
‫ם‪-‬נמללאא‬‫כ‬ ‫א‬ ‫‪. ...‬״י וניק ‪, — — -‬‬
‫ש‬ ‫א‬ ‫יוים‬
‫ונו‬ ‫ת‬
‫ל‬ ‫י‬‫ט‬‫ל‬‫נ‬
‫נ‬ ‫א‬
‫אינוסילגאיוא‬‫‪f«A‬מויסם‬ ‫י‬‫מ‬ ‫ה‬‫ש‬ ‫ו‬
‫ק‬ ‫נ‬
‫ש‬
‫נפנספל‬ ‫ונר‬
‫הויאשמהםואנ‬ ‫ו‬
‫מ‬‫שנו‬‫ו‬
‫זניק ל‬ ‫ומקויקטימססואאניטגסמסומאנהטלנתללמימםלמימנע‬ ‫*ילצאת‬‫ה ובהו‬ ‫ופיל‬
‫שני‬ ‫שיאס‬ ‫פ‬
‫שנו‬
‫ופיספאביף‪.‬ו‬ ‫שנואטל ל‬ ‫ה‬
‫וצויןאוסנטינטמ‬‫א‬ ‫ו‬
‫צ‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ו‬
‫כ‬‫ל‬ ‫כ‬‫ו‬‫ל‬ ‫מ‬ ‫יויו‬
‫נונפ נלאשרנןיצוונו מ‬ ‫סיו‬
‫שצא מגופו‬ ‫ו‬
‫ל‬‫א‬ ‫מ‬ ‫גופ‬ ‫וזאילא‬
‫מנוןנללפמרי אנל לגוליס ביון י‬ ‫ף‬‫ש‬
‫ו‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫י‬
‫״‬‫ש‬ ‫נ‬‫ע‬ ‫ת‬ ‫כ‬‫ו‬
‫ב‬
‫ך‬ ‫י‬‫ש‬ ‫מנון‬
‫ה‬ ‫נ‬ ‫מ‬
‫הלנסליובןדויותואינו‬ ‫ק‬ ‫י‬‫ע‬ ‫ו‬ ‫נ‬‫״‬‫ע‬ ‫ג‬
‫י‬‫ה‬
‫פליו)י(וכ״שאם וצהללמול אחוגווליסו״ל מהו׳׳י אנוסכ וה קאי לנ׳שה‬‫נ‬‫מ‬‫ה‬ ‫נספו‬ ‫נסויא‬ ‫׳יכ‬ ‫נ‬‫ו‬ ‫י‬‫״‬‫ט‬ ‫נ‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫ל‬‫ג‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫נ‬
‫ש‬
‫ונו׳יב‬‫נואוי יע‬ ‫ולפינן‬
‫ולאלהשפשף‬ ‫לנוןילו לענווה נשו הינא‬ ‫ונקייפירשאשיםהמנאהיינגי כודהאיא אפ‬ ‫אפקמ״יללולנמלפנקוסויופם לק ‪ .‬ו‬ ‫לנו‬
‫מנוןם עג‬ ‫אין‬
‫נווישס‪ :‬ולגםלובללימם וישר‬
‫א‬ ‫״‬ ‫חוהר קאטלניאם‬ ‫שלוםלסנואאנוססיססואעסיונ‬ ‫שדוהויליםביקשאם‬ ‫שלהם ג‬ ‫לתוווייסוה וי*‬
‫ונותאאליטספי ממי״נ‬‫שעויי‬‫ט‪ m‬פקילטניתםא ומנ‬
‫פ*<‬
‫והיינו‪,‬הל‪£‬ון‬ ‫לענווהםתנכקייאטי״נניולסהרסיו‬
‫טטייללההאפינלוכללללידומ נקא‬ ‫שףקיקואיצלננ‬
‫שפקי»‬ ‫אאינו‬‫א‬
‫שהולף״‬
‫שומ‬‫פונפ כנפמר־יקא'הומאמופניהלויוכ‬ ‫ס‬ ‫י‬‫ה‬ ‫ו‬ ‫ק‬
‫קיות תו לא נוקק לנטילה שאין השתן היוצא ממנו מוס לי נפילה כלל •סיוכפיחניקשקישמצינו‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫נ‬
‫י‬
‫ש‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ונ״י‬
‫לנון‬
‫פ״פ‬ ‫י‬
‫א‬ ‫ש‬ ‫ן‬‫מ‬ ‫י‬‫ס‬ ‫סמיג‬ ‫ו‬
‫י‬
‫נפנ‬ ‫יל‬ ‫י‬‫*‬ ‫נ‬ ‫ו‬
‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬‫ה‬
‫ה‬‫ל‬ ‫י‬‫ט‬‫נ‬
‫מ‬‫ל‬‫״‬‫ל‬ ‫ו‬‫ר‬‫וזיל‬‫ו‬‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬
‫ו‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫א‬‫מ‬
‫ע‬
‫מ‬ ‫ש‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫דנו‬
‫‪p‬‬ ‫ו‬
‫פ‬
‫ס‬ ‫ו‬
‫נ‬‫ג‬
‫ו‬
‫מ‬‫מ‬‫מ‬ ‫ה‬ ‫שצא‬
‫נסנאפומליוםאייםניקמפרקי‬ ‫שםונויהנלהמנבוהיגאבל לג‬ ‫י‬
‫ת‬ ‫נ״יפיר נ‬
‫ש‬ ‫ש‬ ‫מנון ‪.‬ונמ״ש‬
‫ונמו‬ ‫לק‬ ‫ם‬ ‫‪,‬ואינו‬
‫ל‬ ‫ו‬‫ק‬ ‫מוט״יל‬
‫ט‬ ‫נ‬ ‫אניה אלפםשוט‬
‫ליון‬ ‫ה‬‫שו‬
‫שנקלוכצ‬ ‫נלנומ‬
‫איצ ליטול ידו‬ ‫מיזמליםסלנן‬ ‫‪«V‬יעכקויל ‪.‬ססהנהשסאיגם* נפלוהשתין‬ ‫איצפוסק ש‪ 0‬ל׳‬ ‫שתקוהוימיםאהיפוטלמיויוו מאלוחכתלכותפ״נטיאוטמהאוששפשף נס ו‬ ‫נונהשאקלפהילי‬
‫אעוןלפעילה‬ ‫ניוולאהלסאיןליקוטצניט‬ ‫נליקלעליומאאשילותילשפשהףלנה‬ ‫יקנמוונלאהי‬
‫גונהשכאיתנוב לצו*י»ך‬ ‫שלון אנ‬ ‫לנוןמי» פיכא נטילה לכטניי סלנ‬ ‫ששפשף‬ ‫שנללבלצוסאמואהןלא‪:‬ש נ‬ ‫מוס״יןלוועייןטומאמיה‬ ‫ו‬‫פ‬‫ו‬‫ג‬‫מ‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫ו‬‫י‬
‫ס‬ ‫ן‬
‫ת‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬‫פ‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫י‬
‫ט‬ ‫נ‬ ‫ו‬‫ל‬ ‫י‬‫פ‬ ‫א‬ ‫צ‬‫״‬‫א‬ ‫ף‬‫ש‬ ‫פ‬
‫ש‬
‫אהופפאלי‬ ‫א‬ ‫שמהיאהנו‬ ‫יצו נמכאלפלו פ*‬ ‫ו‬‫צ‬ ‫י‬ ‫שו‬
‫ו‬
‫ש‬ ‫נונת אא‬‫ת‬ ‫כ‬‫ר‬ ‫ב‬ ‫והא‬
‫י‬
‫ג‬‫א‬‫ש‬ ‫לנוןלעמימפוירי‬ ‫ואינא‬ ‫שצוין‬ ‫פ‬ ‫*‬ ‫פ‬‫ל‬‫שר יאצםרללוולצאה סוללסמו׳וילפינאןמרמינגימהלים‬ ‫נרנתוג״אש‬ ‫ונינודםשבתנ‬ ‫ו‬
‫ק‬ ‫י‬‫״‬‫ט‬‫נוניי‬
‫נ‬
‫ע‬ ‫שםאפילו‪0‬״אםיללאל״יסיויהשצויןלוקוק‬
‫לנון‬ ‫שמעאשלליסגמלי‬ ‫לולממו‬
‫'»ן‬‫שאי‬
‫נס‬
‫נאפואו »‬
‫י‬
‫*‬ ‫ס‬
‫שראףקאאפםו וש‬
‫נ‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫נשפנון‬
‫נפיה ‪.‬לנוונימראפגהנו״יולילשי‬
‫ל‬‫נ‬‫א‬ ‫ר‬
‫צ‬ ‫י‬ ‫ר‬‫ש‬ ‫א‬ ‫נינהצולפיל‬
‫לנוכת‬
‫לנוןהקלואםשללויצרענטו״כישולסמושפיאטלוקילדהםפסיקאשו י‬
‫גוכיו‬ ‫ת‬ ‫י‬
‫ש‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫י‬‫ס‬‫פ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ן‬‫י‬
‫א‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫נ‬
‫ש‬ ‫ם‬ ‫ע‬‫טל‬‫נקויון והנמטי‬
‫ש״נםיקשצ‬
‫ח‬ ‫ל‬ ‫ר‬‫צ‬ ‫י‬
‫פית לאהה‬
‫ר‬ ‫ש‬ ‫אילרלכתאק‬
‫א‬ ‫שמ‬
‫כ‬ ‫שםליל‬
‫ו‬ ‫טתא״יםאנלמלא‬
‫ננלנסנמרןראחעגרש‬
‫מ‬‫צוניואיןהלייהנושיןנשלו‬
‫שרנמיליצהפרשיוהתהמנהטילהל‬‫פקססיקאאק‬
‫י*ס‬
‫יי בל‬
‫סנואי‬ ‫שואיםיצו‬ ‫םניאסילוום אהני‬ ‫שמניןולקפ‬‫והיינו ופל‬
‫מורי פיוס‬ ‫למן‪.‬ללממ‬
‫מנותכואללאצייןנשניל‬ ‫יךוללימוצוד מ‬
‫ופממס‬ ‫ללוןשרוצאהשו‬
‫שרכ‬ ‫אם‬ ‫מהכדלםנשנמיקלי‬ ‫נונפהנעיאלשהר יוצבררכת‬ ‫איןיוםפיקו‬ ‫שק‬ ‫אימוגןננרי‬
‫לנון כ‬
‫שו יצו‬ ‫לנופת א‬
‫צוין‬ ‫שפאסיה‬ ‫שלייתמואםצוופיסלו*‬
‫הייפעאהף‬
‫והיקק נין‬ ‫נעיא מפפי‬
‫פקפיו סס‬
‫ג*נ‬ ‫אינו‬ ‫ק‬
‫עינמ‬ ‫א‬ ‫י‬
‫שנקוישצוס מ״‬ ‫ניל‬ ‫אייג‬
‫ומי‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ו‬‫ש‬
‫פננריתירוהאםנהיישבנפיבגולוהוה‬ ‫‪p‬‬ ‫מ‬ ‫ו‬
‫ש‬ ‫ע‬‫ל‬
‫ננללג״נלימיו‬ ‫שנצוקושהסי‬ ‫ו‬
‫צ‬
‫שר י‬ ‫י‬ ‫תו א‬ ‫ו‬‫ק‬ ‫י‬ ‫״‬‫ט‬ ‫נ‬
‫ומגיל לאכו״ילוהוהציאשנמרנ‬‫פ‬ ‫פנוניז‬ ‫ו‬ ‫י‬
‫מ‬
‫שמטו‬ ‫י‬‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬
‫שמעותניי ‪p‬אנילפאו‬ ‫י‬
‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬
‫שית‬ ‫ן‬
‫נ‬‫י‬
‫ע‬ ‫מ‬‫ש‬ ‫א‬
‫נעיקופ״נקו‬ ‫הפלוניוקילש‪.‬הניאאנל‬ ‫ש‬ ‫ו‬‫ק‬
‫וכרי עננרי‬ ‫אמינ‬ ‫ם‬‫ש‬
‫ו‬ ‫מ‬ ‫ולנח‬‫צופמוי‬
‫ובר‬‫א‬ ‫ל‬ ‫וא»‬
‫ה‬ ‫ו‬
‫ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ו‬
‫י‬‫ב‬‫ק‬ ‫ר‬
‫נ‬‫«‬‫א‬‫מ‬ ‫פ‬‫י‬
‫פ‬‫מנון‬
‫ש‬ ‫עיש‬ ‫ו‬‫צ‬ ‫•‬ ‫ד‬‫ש‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫ו‬
‫ש‬ ‫מ‬ ‫נפי‬
‫ס‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫צ‬‫ו‬‫י‬‫ב‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ונר‬
‫ו‬
‫ל‬‫ק‬ ‫נ‬‫ש‬ ‫נ‬‫מ‬ ‫ובו‬ ‫ו‬
‫א‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫כ‬
‫ו‬‫פ‬
‫פ‬‫כ‬
‫ב‬‫ש‬ ‫ה‬ ‫ן‬
‫ל‬ ‫פ‬‫מ‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫י‬‫ב‬ ‫ו‬
‫ל‬‫י‬
‫א‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬‫א‬ ‫ו‬‫ה‬ ‫א‬ ‫ו‬‫ה‬ ‫ס‬‫ש‬ ‫י‬
‫ו‬
‫ק‬ ‫ב‬‫ש‬ ‫לכו‬ ‫ת‬‫צ‬ ‫ק‬ ‫ו‬‫ו‬
‫צ‬‫י‬ ‫ה‬‫ר‬‫ר‬‫ו‬
‫ש‬‫ת‬ ‫א‬ ‫פמיו‬
‫להעשללד‬ ‫מםס האגו‬ ‫אילוב״נאשידצ‬ ‫אבליסנבלשסכיתבם טנשםלו היש‬ ‫מווןואכ‬ ‫םא•סדי‬ ‫למץעננייוכשאל‬ ‫ופבחרלאסיקמן קציג‬ ‫בוע לשבח ולהודות וקיל‪] :‬גן ןא״א דל לא היה מבון אף לגמלים כתכ ביי בפס תשובת‬
‫תפלה לא בפי לנץ בובת מרי ואפילו אפו במלים י אם בשפויפ ונינעוו פסייאבוהב נ‪6‬םג*פ‬
‫‪8‬היא‬ ‫ת טפיל וק כתל המנהיג וק כתל ביי לש*ע ‪:‬‬ ‫אין עליו ללס ואפילו שסידים מלוכלכו‬
‫חח‪0‬ר הנחות‬
‫•ביוב‬ ‫חלפונווו‬
‫בייבי יב׳‬ ‫לא »י‬
‫ניאר‪ .‬יבלא •פפיף לב״ע‬ ‫יבין מ«יי‬ ‫בלא • • • ו ף‬ ‫לבן‬ ‫רגעי נפילת ווזיאן‬
‫ייוםאטילו‬
‫ולאאבעי נ‬
‫א קקא‪0‬םאר מתזי‬
‫ל וזשביא •גייו! יוזא ביוםא • ם‬
‫ול*ח(וז ‪:‬לליפנ‬
‫ב»«»(ף‪0‬ק)‪0‬יןאזק»‪1‬‬ ‫ן א יויםא ‪ rtlr‬ע‬
‫ב«פ»יף !‪ ys‬י פ י ם לא בעי לבין עטוי טייי יהוי א״ו״ו םליכלביא ‪ M M wm‬יבפיפ מ י נ‬
‫ע״•‬ ‫יבינו פ^גי רק‪ Mrs‬ר^ת‬
 ‫אורח חיים הלכות ברכות ז‬ ‫כיח‬

‫דין אשר יצר יאפי היה ריצה להתהלל איוריו מיד ואף כשהיה רוצה ללמוד אפי׳ ליה שאפילו אס לא היה צריך לברך ענט״י קודם נרנ ת אשר יצר לא הוה ילסינ! מינה‬
‫עשה צרניו וקנח לא היה מברך עניי אם לא כשעשה צרכיי וקנח או השיל מיס לת״ת דאיבא למימר שאני ברכת אשר יצר שמאחר שהיא גאה על עשיית צרכיו‬
‫ישפשף והיה מתפלל איוריו מיד אי היה מברך ענש״י מפני שדומה לנעילת שחרית אק להפסיק בי! עשיית צרכיו לה בברכ׳ אחרת אנל לשאר ת״ת אה״נ שצריך לברך‬
‫ואעפ שרטנו לא הזכיר בתשינת הרא״ש כשכתב אבל כל הייס ני׳ תלת וקנח קודס לו ענט״י והשתא לקודם אשר יצי געי לגרוני ענט״י שסיר קאמר דשאר‬
‫תית אתי בתנל שנן יאל תתמה שבבר‬ ‫נסמךעלמהשנתבגתחלסעשהצרניי י ? »‬
‫דעלה קאי יקאמר יאנל כל היום כשעשה לגדולים רק אשר יצר אף כשהיה רוצה ללמוד אם לא כשעושה מציט מי שמחלק בין נ י נ ת אשר יצר לשאר‬
‫ת״ת שהרי נ ת נ המרדני בפי אלו לברים‬ ‫*‬ ‫‪.,‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫וקנח ‪.‬‬
‫צרכיו וידייץ‬
‫כשעשה צרליוו‬
‫נלימר ישמשה‬ ‫צרכי! נו׳‬
‫ייי' ו״יייויד‬
‫!לענק הלנה ננר נהנו להחמיר כרית צרכיו וקנח או הסיי‪ 1‬מים ושפשף )‪ C9‬יהיה מתפלל אחריי מיד אז יו״ל שאל השיאל אם צריך ל נ ע על גט״י‬
‫שלא לנדן ענ״י אף מלולים וקנח היה מכרך ענטי׳י וז׳יי שכתב כתשובת שאלה אם עשה צרכיו וקנח ואשר יצר על בל פעם שנפנה אי לא‬
‫‪1‬‬

‫והשיב לו אם הוא עומד לעסיק בתורה‬ ‫ומתפלל אחריו מיד אלא בשחרית ובשעת‬
‫אנילה ‪1‬נן היא דעת הרשב״א ורבינו יונה או קטנים ושפשף ורוצה ייהתפלל יטול ידיו ויברך ענט״י אכל כל לאלתר אי להוציא מפי‪ 1‬דבר שבקחשה או‬
‫אבל אשר יצר צריך לברן אפי׳ לקטנים היום כשעושה ציכיו או כטיל י‪\.‬ם אף אם רוצה ללמוד אין לו לברך לילך לנית הננסת מברך ענט״י ואשר יצר‬
‫‪•.‬אם יישנ נטל די לו נאשר יצר לפי צורך‬ ‫ענט״י כי אם איטר יצר ‪:‬‬ ‫נלנד יאפי׳ לא שפשף והיא דעת רנינ!‬
‫נקנים עניל • הרי נהליא ללנרך בינת‬ ‫יצחק שהניא הםח״ג ישאי שסקייויש לתמוה‬
‫אשר יצי לבל אינו מצריך לברך ענט״י‬ ‫הלכות ציצית‬ ‫לנהגהר‪ .‬מיימזני פ״ז דהלנית תפלה נתב‬
‫וז״ל אמנם ר״י היה רגיל לנרך אשר יצר‬
‫וללמול שאר ת״ת מצרין לברך על נטילת‬
‫אף אחר קטנים זנ״נ מירי רבינו כתשינה ח ן ^ י ך אחר נטילת ידיו יא( יתעטף בציצית מעומד יסדר עטיפתו יליס והיינו מטעמא לפרישית וביק דלהני‬
‫פירשו הגאונים כעטיפת ישמעאלים ‪ W‬שהיא נא[ עטיפה סברות שכתב רבי׳ כלי לברך ברנת אשר‬ ‫עניל חה סותר מ״ש נפיז להל׳ גרטת‬
‫בהגהת מיימיני וז״ל יכן מירי רביבי מאיר גמורה וכעל העיטור כתכ דלא בעינן כולי האי אלא כדרך בני אדם יצר צריך ל נ ע ענט״י ביש שבלי ללמוד‬
‫לא שה מ מ ך אפילו אשר יצר אמנם‬
‫שאר ת״ת ציין •לנע ־‪.‬‬ ‫שמתבסין‬ ‫ו״י סיה רגיל לברך אשר יצר ע״כ ויש‬
‫דסנרא יושנתנ רגיט דמשים‬ ‫ןףןי‬ ‫לתק לדברי הנהות שבפ״ו מהי ברטת‬
‫י ברכת אשר יצר צייך לברן על‬
‫זיל לא‬ ‫ןא״א‬ ‫איט על מהר״ם ברבי ברוך אלא על רטנו תאיר שהביא הסח״ו‪! .‬היא היה קדמין נט״י בתוגה בתשוגה המיוחסת להרמג״ן סימן קצ״ג בשם הראנ״ד •־‬
‫נשעישה‬ ‫למהר״ם בריב וכן משמע דההצהית בפ״ז העתיקו לשון הסמ״ג חמש‪ :‬נ ת ב ב״י ע״ש היה תברך אף לצלולי' רק אשר יצר אף כשהיה חצה ללמוד אם לא‬
‫מהר״י אניהנ שנתוב באורחות חיים נשס נאי! שאדם שהטיל מיס והכיח ד‪.‬׳הו צרכיו ונוי היה מתפלל אחריו חיל כך הם לבריו נפסקים פרק הרואה וזיל כי‬
‫מלהטיל מים ואח״כ נמלך והטיל מיס פ ע ס אחרת שחייב לברך נ׳ פעמים א יר משי ידיה אומר על נטילת יליס לפי שיליי של אלם עסקניות ה ס יא״א‬
‫יצר והביא ראיה ממ״ש טעה ולא התפלל שחרית תתפלל מנחה שתים עכ״ל כן שלא לינע נ‪7‬נר המסונף גלילה תקנו ברנה קולם שיקיא קריאת שמע ויתפלל מזה‬
‫פסק בש״ע!הוראה ז! דחיקה מן הדעת דלא דמי לתפילה שהיא נמקו' הקרנן תקני לה יש ללמוד דהיא הלין בתפלת מנחה וגתסל׳ ערגית אם עשה צרכיו ונטל יליו מגרן‬
‫י‬

‫ענט״י אכל כל היים כשעישה צרכיי א״צ לנרן כי אם אשר יצר ללא נתקנה גרכת‬ ‫חבתי׳ תשלומי! לאשכחן תשלומיןןגגי קרבן אבלכיכת א ש יצי שהיא הודאה על העלי‬
‫יוצא י״ח גגרכת הולאה אחת על כל מה שעבר מידי דהיה אמי שאכל ׳שיי•‪,‬־; על נטי י כי אס לסעילה ילתפלה ני הך להנא עכ״ל‪ .‬וכן כתוג גתשונה שכתב‬
‫והסיח לעתו ואכל ושתה למגרך כרכה אחרינה על שתי האכילות ל ד מ י הכל א ף רניני כשמו והיא בכלל ל' יז״ל אין לנרך על נט״י אלא נמקים שתקטה תכמיס‬
‫לנתתלה כתג רגיני דהיסח הדעת אינו מזקיק כרכה אחרונה על מה יוה‪:‬ל כנין הנוטל ידיו לאכול וגס תחטה נטקר כשקם ממטתו וידיי מטונפות שממשמש'‬
‫נדלקמן גסי' קע״ט אלא דרש״י חילה עליי מיהי אינו הילק אלא דמזקיק נ י כ ה נמקים הטיטפת ויש לו להתפלל צריך ליטול כדנתינ ארחץ ננקיו! כפי ותקנו ברכה‬
‫אחרונה לנתחלה אגל דיענד אס אכל שני אכילות מודה דאינו תנרך אלא אתו‪ .‬יכייצא נזה א ס עשה צרכיי יקנח אי קטנים ישפשף וריצה להתפלל יטיל ידיי וינון‬
‫לאחריהם יה״נ דכיותא ושאלתי פי מירי החסיד מהר״ר שלמה ני' ליבש ז״ל מליגיין ענט״י אבל כל היוס כשעושה צרכיו או מטיל מים אף אם רוצה ללמוד אק לי‬
‫והשיב לי כלשין הזה הך היראה לא שמיע לי כלימר לא ס״ל ע״כ יהכי נקטינן לברך ענט״י כ־ אס אשר יצר ‪ .‬ונתב עיד שם יאם היא טטל ידיו כשרוצה להתפלל‬
‫אם לא עשה צרכיי איט צריך לניך ענט״י שלא תקנוה אלא נטקר כשידיו מנוונש'‬ ‫לאינו מברך אלא פ ע ם אחת אשר יצר ידלא נפ״ע‬
‫ח ) י מ י ר אחר נטילת ידי יתעטף בציצית כוי כלומי שלא ילך לעסקיו אלא שמשתשי גמקיס הטינופת יעשה צרכיי עניל • ונבר כתבתי בסימן ד׳ דה״ק שלא‬
‫מיד יתעטף בציצית ויניח תפילין ויסדר הנרכית ני׳ נמו שהילך ומבאר תקנוה אלא נ ס ק ר ואפי׳ לא עשה צרכיו וטעמא מפני שילין מטונפות שנגעו במקום‬
‫בסימנים הבאים ומדברי הר׳ יונה נספר היראה העתיק לכתוב כן והקדים ציצית הטינופת יכן תקטה נשאר היום אם עשה צרניו וחצה להתפלל מיל‪ .‬ונתב רני'‬
‫לתפילין לפי שצריך ללנשן תמיד לזנרין המצות אבל תפילי! עיקר מציתן אינן הנחל מהר״י אבוהנ ז״ל שלדעת הראיש שכתב נפי הרואה דנרכת ענט״י לשחר׳ ז‬
‫נתקנה ח מ י שחזקה שעע בהם נבשר המטונף אם ‪ p‬כשרוצה להתפלל איו!‬ ‫אלא בשעת ק״ש יתפלה לקבל עליו עיל מלכית שמיס שלימה ‪.‬‬
‫‪£M‬׳׳'‪ ti‬מעומד כ״כ בסמ״ק ושאר פוסקים דגתרינן לה גי‪-‬״ש דלכס לכס מספיר׳ תפלה שביום אס נגע בבשר המטונף שמופו צריך ליטול שהרי ממה‬
‫העומר דכתיב ביה בקמה פי׳ בקומה ולא קשה ג״ש למה לי הא נרסי' לנטילה לשחרית יעשה צרכיו לנקט הרא״ש לא! לוקא לה״ה לנגע בבשר •המטונף‬
‫בירושלמי כל הברט' מעומד דאין זה אלא בברכת המצית דכיי! שאיחר בהן וצו‪/‬יצריך אבל אס היו ידיי תליכלכית בטיט נראה שבוה לא חייב הרא״ש לכרך על נס״י‬
‫לנרך להקלה מעומד על מה שצוגי וקיננו לעבודתי דעבידה יעי עתידה אבל לא לאינו דימה לנעילה דשחרית אבל אס ע ע בטאה סשיטא שצריך לברך שאף ע״כ‬
‫בברכת הנהני! ועטיפת טלית בציצית אע״ג דאייזר כה יציגו הייא נכלל ברכת שאין מניעה מופו הרי היא הלנליך היוצא מנופו עכ״ל ‪1‬לפ"ז נל הטנע בנשר‬
‫הנהנין כיי! דאית ביה נמי הנאה ולכך בעי הך לש אך קשה ממילה ולילב מטונף שגגיף האדם או גטיניף הייצא מגיסי צריך לכרך ענט״י לדעת הרא״ש אס‬
‫ותקיעה דכתב נםמ״ק מעומד תשיס דכחיב נה לכס ״‪.‬מיינן לכס לכס מעיתד רוצה להתפלל מיד ‪ .‬ובסמ״ק סי' קע״ט נתיב שאם היו ידיו מלוכלכות גטיט וצואה‬
‫תיסיק ליה לה״ל ברכת המצית ילא כיכחה נהנין יריחק לימי דלא ידע הירושלמי אין צריך לכרך ענט״י ורטתי היו מברכי! כשהיו רוצים לעמק בתורה וצ״ע בסמ׳ג‬
‫א״נ הוה ס״ל כיין דליתיה כתלמוד שלנו לא בעיא מעימד אלא נהנך דאית בהי דברכת אשר יצר שמברך לקטנים הוי דבר שבקדושה ואפ״ה איט מכרך ענט״י ‪pi‬‬
‫נמי מדים מלינלטת בטיט יציאה עניל‪:‬‬ ‫נ״ש דל כ ס לכס וצ״ע ‪:‬‬
‫בתשומת המיותמת להרמב״ן סימן קצ״ג מקובל אני מחורי הרב י״ל שאין‬ ‫רף^ןר‬ ‫בתלמוד ל מ י‬ ‫מפורש הכי‬ ‫עטיפתי פי' הגאונים כיי אע״ג דאיני‬ ‫ן^ך״ך״‬
‫מכרכין על נט״י אלא נשתר ינשעת אנילה ינן אט נוהגים על עי מורי‬ ‫ציצית‬
‫ונראין דבריי עכ״ל‪ .‬ירכינו הגדול מהר״י אנוהב ו״ל כ ת נ כן בשם תשובת הרשב־א וגם האגור כ״כ נשם הדשב״א ומשמע מדברי אותה תשובה יגס מתשובה שאחריה‬
‫ן ן ה‬‫‪ 1,‬ק‬
‫ך‬ ‫ט‬ ‫בנ‬ ‫ו‬
‫ח ד ש ה‬ ‫שאפי' אם רוצה להתפלל מיד תפלת מנחה או ערבית אחר עשיית צרכיו אינו מברך ענט״י דדוקא בשתי תתנו לברך לסי א‬
‫נ ג ר י ה‬ ‫‪0‬‬ ‫נ ע ש‬ ‫ט‬ ‫ש‬

‫שאק כן בשאר תפילות ועוד יתבאר נסי׳ ל ב נס״ד‪ .‬וכתב רבינ׳ הגדיל מהר״י אטהב י״ל שק כתב ל ב ר״ת שאין לביך ענט״י אלא בגיקי אבל כל היום כולו אפילו כשירצה‬
‫להתפלל אין עליו לכרך ואפילו שיהיו הידיס מלוכלכות עכ״ל‪ .‬יכן היא מנהג העולם שאין חברכין ענט״י אלא בשחר ובשעת אכילה בלבד אבל נשאר כל היום א ס עשה‬
‫צרכיו גדולים או קטנים ושפשף אס רוצה להתפלל מיד אינם מברנין ענט״י‪ .‬וניהי‪.‬יס לכרך אשר יצר אפילי לקטנים ילא שפשןי כדכרי הפיסחים שכתכתי לעיל ואי( י‬

‫* • ‪ • i n‬יריא״ש בתשובה כלל ד׳ ששאליהי לפעמיס כשאדס הילך לאכיל או לבית הכנסת ונודק עצמו ומעפעף מעט א ם ישר לברן והשיב שעישה צרכיי א! הטיל מיש‬
‫אפי׳ מעט מעט צריך לברך כיין שנפתחו נקביו יכ״כ רבי' הגדול מהרי״א ז״ל שגא״ת כתוב בשם גאון יז״ל ואין שיעוד להשתין מים בי אפילו לטפה אחת חייב‬
‫לביך שאס ׳סתם איתי הנקב מלהוציא הטפה ההיא היה קשה לו יחייכ להידית עכ״ל‪:‬‬
‫‪ H‬ו ר ן י ד אחר נטילת ידיי יתעטף בציצית מעימד כן כהינ נסמ״ק סימן צ' יטעמא משוס לנמר לכס לכס מספירת העימר דכתיב ביה בקמה סי׳ נקימה ‪ .‬יכיכ‬
‫הו׳׳ל אבולרהס וכיב בא״ת יכתב דהא דגרבינן לירושלמי כל הברכות מעימד על ברכת המצית קאמר ילא על ברכת נסכין ‪:‬‬
‫עטיפת! פירשו הגאוניס ז״ל כעטיפת ישחעאליס שהיא עטיפה גמויה נראה שטעמם מדמנרכיגן להתעטף בציצית כדאיתא בפרק בתרח לתוספתא לברכות‬ ‫יחדו־‬
‫אלמא עיטוף בעינן ינפרק אלי מנלתין )כד( א מ י שמיאל נ ל עטיפ' שאינה כעטיפת הישמעאלים אינה עטיפה מחוי רב נתמן עד גובי דיקנא‪ .‬ופירש״י מחיי‬
‫רב גחמן עטיפת ישמעאלים‪ :‬גובי דיקנא ‪ .‬גומות שבלחי למטה מפיו ‪:‬‬
‫העיטור נ ת ב ללא בעינן כילי יאי אלא נלרך שבני אדם מתגסין בנסיתן יני׳ נראה שטעמי מדאיתא נ פ ר ק אלו מגלחין דרב פלינ עליה לשמואל‬
‫ומשמע‬
‫דרכי טשה‬
‫‪) X‬א‪ (.‬ונאגור נ ח נ ואביו ניע לברן לגדולים ענט״י יל'נ •ותר רנרי נ" מאחר דשלוגחא דרנוותא היא טיב למעט בברניוז שאיג! סענבוח‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫)ה> יהיה מתפלל או היה מנרן וטעס וה כתל הרשל׳׳א נהדיא וגס שיין לומר כן לסרא״ש‬ ‫עטיפה גמורה וני'ה כתנ כי' כתנ נ"• נשה נ"׳ ו״ל משי־ת ה״!‬ ‫שהיא‬
‫כל כפית של ו' כנפות חיילת לציצית יייצא נו מייצות ציצית אעפ יי‬
‫ח׳‬
‫]א[‬
‫י‬
‫‪0‬׳‬
‫שכמנ שמשום קיש ותפילה תקנו לכרך ג״כ נמנמה וערכית כשיעשה צרכיו ליטול‬
‫״״ו ולכרן שטעמו כיין שחצינו שהכהנים טהרו שהרית וערכית לפני עלווה וגס ויד שאמר‬ ‫שאק כו לא ניסוי ולא עיטיף ורחמנא נגויכס ׳כסותן קאמר יכל מלנוש וכסות נמשתע יא׳‬
‫אוחן ננץיין אצל ענווה אמיה ומוה נ ת כ ג״כ סרא״ש לריויז ו ל נ ע קודס כל תפלה שנאיס‬ ‫משוס אשו תכסה נ ה ההיא לאו לניסוי הגון‪ -‬אי עטיפת היאש אמי אלא לינות נטית‬
‫נמקוס תמיוק וק״ל שהנהנים נצטוו לר״יז יויהס נ מ א ס אל הקודש וה״ה בתפילה שכנגד‬ ‫סומא או נעלת חמש והיי אמרו טלית שהקטן יוצא כה עראי שהיא חיינת ומסתמא אין כה‬
‫מחיזיס נחקנה ועול וכמיכ ארשץ כנקיק כפי ואסוכנה מונחן ה׳ ומהיט מאחרים לימד נרכע‬ ‫מ ׳ עטיפת ראש גדול אלא וואי נדאמדן יק פשט המנהג ככל ישראל לעשות טליתות קטנים‬
‫נע״י ככ״ה ל' מורי וקי אני ניהג אכל אשר יצר כיון ואפשר למסמכיה לנטילה ל ק אני מכרן‬ ‫שלוכשק יאק להרהר עכ״ל וכ״כ נת״ה נשם מהי״ח א"‪ 1‬ומנרכין עליו על יוצית ומיהא כתכ‬
‫נכימ׳ ע״כ ינ״י האוין כדעות הפוסקים כאן ופסק דאפילו לתפלה דווקא לשחרית אכל לא‬ ‫נת״ה שהעושה טלית ק ק שיש לו נית צואר יעשנו קצת גדול שיוכל לכסות יאשו וווכו‬
‫נעולית או מנחה או לת״ת וכן הוא נש׳יע • ועיין מ״ש לריש סימן ו׳ ־‪.‬‬ ‫מאחריו וכשעת כרנה ׳עטפט על ואשו ויפשיל נו לאחוריו ויעמוד נו לפשות כדי הילון ד׳‬
‫לציצית מעומד והא וני הירושלמי כל ה ל ו מ ת מפומו פירשו הממשי׳‬
‫ור״ל לרכת המצות מעוח׳ הן ולא לרכת הלהיק • וצ״ט להא מצינו‬
‫)א(‬ ‫ח׳ יתעטף‬
‫םיי‬ ‫אמות ואח״כ ׳משננו למטה שיהי־ נתלה נכית ציארו ינת׳ נאגור נהגו לעשית חתיכה מרונעמ‬
‫כרצועות א ק יש לעשות סכתפיס וחניס מכאן ומכאן ולא לית׳ איידא והאי גיסא ווהאי‬
‫לרכת מצות מיושכ כמי מצות סוכה ודומיהן וסידן לא פי׳ שאר מצות שלמדו מוס ואפשר‬ ‫גיסא ויבטל ליה עיכ קיצר כ״י ועל ניסח נרכמ טלית ק ק הנ׳יל הקשה מהר״י אנוהנ וכיון‬
‫לומר ללא ס״ל האי ירושלמי יהסח״ק מפרש טעמא משוס ונחר לכס דכתינ גני ציצית יהי'‬ ‫דקי״ל ועל לשענד משמע וקייל וכל המצות מנדן עליק עולר לעשייתן היאך ׳כרן על מצוה‬
‫לכס לציצית ממומר דכתינ ל כ לכס יכפינ ניה נקמה דיל נקימה ומשם למדו לשאר תצית‬ ‫זו נענ וגן מ ״ ז נ טעסינהגנו נ״ל כי חששו לולדי הפוסקים שאין יוצאין כטלית ק ק כוי‬
‫ע״ש לנ»י ‪:‬‬ ‫ו ל מ איו ־נין ״יהי!‪.‬וטי• דאי ־׳ס »שי י ר ״ י ו < ‪-‬ייימתהמצוס נהוגז רק מנרכין השי״ת‬
 ‫ט‬ ‫כ ״‬ ‫אורח חיים הלכות ציצית ח‬ ‫ב*‬
‫‪,‬‬
‫ומשמע דס״ל לעטיפת הראש אעי׳ש שאמה כעטיפת הישמעאלים הוי עטיפה ציצית אלא לגני אנלוס מגל מקום ס״ל לגאונים מימנוכיקלהאעפןאלמאדנ*‬
‫יסיי׳ל לנאיםורק הלנה א נ ר נ לגטשמיאל ירביט הגליל מהריא ז״ל נ ת נ שטעמו עטון> גמור‪ :‬ומ״ש ונעל העיטור נ ת נ ט' על »י‪4‬י הי״ש נל וה מלנרי ניה‬
‫ללא נעיק מטיפת ישמעאלים אלא גני אניליס אנל גני ציצית שהתירה מיינה וטעחא לליקא ג ט אנלית אמח נ עיגן עיטיף גמור אנל גני ציצית לומר תנפה‬
‫נ ה כתינ לא נעינן אלא ניסר יא״צ עטיף נמיר יעיין ננ״י‪:‬‬ ‫אותי ננסית שאלם מתכסה ננה יהיה החיינ נאמר שלשון להתעטף לשק נטוי הוא‬
‫ו ד ר ך העטיפה רמנה לקימת האיש‬ ‫מ ה הענק טג״ל ואחר ומן ר נ נא לילי‬
‫‪ I‬פי׳ נל סתם טלית נך היא נלי‬ ‫נעל העיטור וכתוכ ט כלשון מ ה רטחי שמתבםין בכסותן ועסוקין במלאכתן ‪ W‬פעמים בכיסוי הראש ופעמים‬
‫ספק נ ק נטלית ארוג כץ כשחתטה מ‪5‬גל‬ ‫׳‬
‫צ י ג מ ח‬ ‫^‬ ‫^״‬
‫ן מ ח ז י ר ‪3‬‬ ‫(‬ ‫ו‬ ‫)‬ ‫‪n‬‬ ‫‪re‬‬ ‫^‬ ‫מאיניס נ ת מ עטיפתם נעטיפת‬
‫ן ! ע ‪ 0‬י ‪ 6‬ה‬ ‫ו ד ד ך‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ה‬

‫גלול אודן הטלית לריחנ האיש שא נלי‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫י ‪ .‬׳־ל " ־ ' ׳ ‪J‬‬ ‫הישמעאלים עטיפה גמירה ומסתמא לן ‪ L‬״ ״ ‪.‬‬
‫א ש ו‬ ‫ה‬
‫שיהא *טיף נהמסנינילפינןצמ׳להחויו‬ ‫־ ™ י‬ ‫לעטיפת ישמעאלי׳ לא הומרה אלא ‪ i T‬לפניו וכ ציציות לאחריו שיהא מסובב כמנות<‪'>°‬‬ ‫‪3‬‬

‫נ׳ ציציות ט׳ אנל ולאי אם אורך מולימ‬ ‫*לא‬ ‫אנילית לאמי־ שמואל ל עטיפל שאיכה‬ ‫נ‬

‫לקוממ האיש נמינשר ילית לן נה ולא מילי‪:‬‬ ‫כעסיסח הישמעאלים אינה עטיפה מחיי‬
‫ר נ נחמן על טבי ליקנא פי׳ צריך לנסות פי‪ 1‬יהתם היא לנתינ לא תעטה על ‪ ,"ID*^ ow‬ראשי נו׳ פי׳ שינסה ראשי נטלימ של מציה שלא יהא מלוי הראש‬
‫מטלית של מציה לפי שנשי יה מנגיע לנ האלם ימניאי לילי יראת‬ ‫״"‬ ‫מ‪9‬לל דב״ע ממייני וכמצזרע כמינ על שפם יעטה ינמטלה קא מינעיא לן אנל‬
‫נ״ע לא מחייט נעטיפת הראש לאם נן ינסה פיו יני ר״י נר אילעי שהיה מתעטף שמים ילטותא איתא נפרק קמא לקדושין רקאמר » ק ר נ נהנא לננרא ר<ה‬
‫נסליניס המצוייצים )שנת נה‪ (:‬ינן החתנים מי היו מתעטפים נ״נ יאף ע״ג היא ימנעי ליה סולרא ארישיה יפיש״י לגברא רבה היא ילא אויל מליי הראש‬
‫למנרנק להתעטף כיסוי לנתינ אשר תנסה נה שמנהג נ״א שמנסק מסית! עכ״ל אלמא לקרי ליה רגיי גלוי הראש כשאין עליו סולר של מיז וה״נ קרי‬
‫ושלנק יעישין עסקיהם פעמים מילוי הראש פעמים מיסוי הראש עניל ייה ליה נעל העיטור גלוי הראש כשאין עליו טלית של מצוה ונראה להייט לומד שראשו‬
‫יהא מטסה נתלית של מצוה נל שעה שלא יהא רגע מלוי הראש נ"» שמלימ‬ ‫מטארנלנרי רטט הגליל י״ל‪:‬‬
‫עליי וכן־ הוא נישג הצטעיס‪:‬‬ ‫ו ד ד ך העטיפה רסנה לקימת איש ג״ז מלשק נעל העיטור נלימר מפני שלרן‬
‫יינרן‬ ‫י עיטיף נך הוא ב ומלשין וה יש ללמיל לסלית קק פלט לא נפקינן ביה‬
‫י ח ציצית שהרי אין רממ לקימת איש ונתב רביט הגלול מהרייא ו״ל ומיהו מאחר‬
‫שבתנ רטט נסמוך שאם יש לי ציצית מולוקי יכול ללנשי מיל וטי יש ללמוד שהוא שנר לשפיר נפקינן נהגי טליתות קטנים ילי חינת ציצית לנל‬
‫» ל שיש לי אינע מ ש ת חייב נציצית ומה שנתינ ילדך העטיפה רמנה לקימת איש שר״ל חייג המל לקימת איש לא אמר וה אלא על צל היזמר סיג לא‬
‫לענב »יכ יאפשר לה״ק לדך המטיפה רחנה לקימת איש ינמצא ששתי ציציות נופלים לי מצל ימק ושתים מצל שמאל י*יין שיחיור שתי הציציות לפנמ מאים‬
‫לאחוריו ונטלימ קטן ממילא הם שסי ציציות לפניו ‪1‬שתים לאחריו ומשוס הני נקט רמנה לקומת איש משם מהאי גיוגא שא שצריך לימר נה ומיוייר שמי ציציות לשנת‬
‫יני לאמירת‪ .‬ונתנ נמרמי)פ״ק לף צי ע״נ( להני טליתית קטנים שלט אינם מן המיטו' ללא מיקרי א ‪ x‬תנסה נה יאף ראש משמע קצת שצריך לנסית מלנעי׳‬
‫נסדק התכלת ) מ ‪ ( .‬שיעיר טלית שהקטן מתעטף נז ראשי וגדול מצא ט מראי ונו׳ משמע שצריך שיהא עליו שם מלמש ראוי לנסות לנל הפחית לקטן ימי׳ ללנר שאנו‬
‫מנרנק להתעטף מיצימ ‪ p‬באנל עטיפת הראש ולכך קורא רני תגר על העישק נין נציצית נק נלא ציצית ני רסיא טליה משם ספק מעשה להניח טלית נת ל׳‬
‫מ ש ת נלא ציצית ינעל א׳*ו נ מ נ שמצא נתשינה שהעישה טלית בזה ימנרך להתעטף ע י מ על לא תשא ומיי)ל׳ פ״י( נתונ לסתור טעטת אלו שמה שמנרנין להתעטף‬
‫אפשר שהוא לש מ נ » ס אנל משירת הלק נל נסית של ארבע ננפית חיינמ נציצית ויוצא ט ממצית ציצית אט״פשאין נו לא כיסיי ילא עיסיף לרחמנא מריכם יכסימן קאמר‬
‫‪1‬נל מלטש וכסות במשמע יאי משים אשר תכסה בה ההיא לאי לכיסיי הגיף אי עסיסת הראש אתא אלא לרנית נסות שמא או נעלת ה׳ יהרי אמרי טלית שהקמ‬
‫מ ת מ ה בה וגחל מצא בה עראי שהיא חייבת ומסתמא אין נה לגלול נלי עטיפת הראש וניסוי רוב גיסו אלא ילאי כלאמק יכן פשט המנהג בכל ישראל לעשות טליתו‬
‫קסניס שלונשח שלא מיטטי מיראיתם איתי אלא נסית לילה או נםית סימא ולא נסית שתחת המקטירין יפן פסק הרנ נעל הלכית י״ל ואין להרהר מה עניל )א(‬
‫ונן הסנים נעל העיטור ימיה נ ת נ נשם הר״מ א״י שמהל׳ם הירה לנרך על טלית קטן שיש לי מ ת הציאר ילינשין אותו ישאנמ נ א נ ללא מחיינ לרך לנישה אלא לרך‬
‫עיסוף מלמנרנין להתעטף זמהך לידי ראיתי נמה ת״ח נהגי לתלות טלית קטן משעה נציאר ומונח נל הטלית מאחריהם למעלה מתפיס רק שתי ציציות העליונות‬
‫נכפלו לסגיהס על החזה יללעתם מ ר ו זה חשינ עיטיף ולא לטש יגראה מאיתי ררך נמי לאי עיטיף מיקרי)נ( לעיטיף מ ״ מ משמע עטיפת הראש ונימיהם היו‬
‫רגילים מ ס י ת המכםה הראש והגיף ולכך תקני ל מ ן להתעטף נציצית ולדידן לנל נסות שלט אינו רק לנסות הגיף אק נראה נלל פחפטר מציצית לעיטין לא נתיני‬
‫ולא ומחא נאיוייתא ע״נ והאגור כמנ נשם מהו״י מילק שע״פ א״י נהגי קצת לעשוי חתינה מחנעת נרציעית אכן יש לעשות הכתסים רחגים מכאן ימכאן ללא לימי‬
‫אויוא לסאי גיסא ילהאי ניםאו מנטל ליה ימהו״י קולק נ ת נ נסי׳ קייס שאק לסמוך על מיש הויח בשם אנמ ללא חחיינ ל ו ן לנישה אלא ל ו ן עיטיף שננו נהמ נל‬
‫יסדאצ לנון מל איתן טליתות של ל׳ מפית עשימת נעין נחטיא וגם האניו נמנ נשם מהו״י מולק על תואו ציות טלית קט! לא ואיתי מהנין לעשות ני לילאית אלא‬
‫נמגהגינז מ י ת הציאו יכן נהנד גחלי אוצנו ולא משו מל <‪ ff‬יומט הנחל מהרי״א י״ל נ ת נ נ״נ להעמיל ל מ י טליתית קטנים אף ע״פ שאק נהן עיטיף שפיו נפמינן‬
‫פהו ילי חונמ >צית ו‪9‬םוף לבויו נ ת נ והחצה ללקרק נמציה ולק״ם מצית עטיפה נציציית שלנו יקח הציצית בשעת הנרנה וישים אוחו על ואש וחני לקי»» יכוה‬
‫יצא קצת ילי ממתי מיוצא שה נתינ נמוימת הלשן יי״ל יהטהג נטלית שיש לי גי׳ הציאו יעשגי קצת גחל שיינל לנסות ואשו ורוט מאחריו ונשעת נ ו נ ה יעטסט על‬
‫ראשי ויסשילנו לאמריו ויעמול נ ן מעופף לפחית נלי היליד י אמית יאיינ ימשמי מעל ראשי לפנמ שיהיה נתלה נציאוי מ י מ הציאו של טלית)ג( זא״ת ל * למת א״ו‬
‫אין שים מציה נמה שהיא לביש ציצזיז פשהא מיארו וייל לאין קפילא נל נ ן ו ק על תחלמ חמנ המצוה לא על שישי המצוה והגיא ראיה קצת ל מ ר ‪:‬‬
‫ו מ ח ז י ר ל ציציות לפמוינ׳ מזות לאחריו וני׳ ג"! מלבדי בעל העיטור יכן נ ת נ נחקח יכתנ לאיתא נמלוש נפסוק והמים להם שמה שהנוי! גגריאללמים‬
‫שאחריהם הוהדו שעתידי! להשליך כנף ציצית וקשו של מפילי! לאחריהם ונהגהת מיימק סוף הלנית ציצית מייתי יוישלמי לקאמר גני קטן לא סוף ל מ‬
‫להתעטף אלא שווע להשליך ני משת לאחריו‪:‬‬
‫ואשי שלא יהא מילוי הראש ג"( מלבדי נפל העיטור ונראה ללאי למימרא שיכסה ראשי כלי שלא יהא מילוי הראש ‪£‬מוי שאין וה מענק מצית ציצית י*ל‬ ‫ומכסה‬
‫להיאן הלך למשית צושז וליפול ידח־ מילוי הואש אלא שיט לימו שאע״פ שואש מטסה לוך צטעים להטיל מ ל ו אי סלימ »ל ואשם ינלאימאו מלהי‬
‫פ״ק לקלזשן)סט‪ (:‬משתמו ליה ר נ מסלא ‪6‬־‪ 3‬הונא מ נ המטנא לאלם גחל שא איל לנשינא לילן הניאו ליד ני אתא חיייה ללא סוים מילוא * ל מ״ט לא פח‪0‬ת‬
‫סיווא איל ופא נפימא יסיו*י ללא פמס סולדא כרין משיאי! שהיו תילי! לנסימ ראשם ענ״ל וטשיטא שלא היי הנחירים הילנים מיליי ראש ממש אלא ילאי הייש‬
‫סיוד אי שלית שסיוסין על הואש לצניעות ילפי שניםי וה חמיע את לנ המום ימניאי לילי יואמ שמים ינלאימא נסוף מספת ש‪5‬מ)קט‪ :‬יע״ש( לאמרה ליה אי»יה‬
‫לו< גחמן נד יצחק » י וישו ש היפי ומישי עלן אימתא ושחיא לנך נ ת נ שינסה ואשי נטליתי נלי שלא יהא נגילוי ואש יוסילו אי טלית שוון‬
‫&יתן על כמי הממיין שנואש יאפשר ל י ק יכסה ואשי נענק שלא יהא מילוי ואש מטלית של מציה שצוין שיכסה ואשו בציצית לקיים מצות ציצית מן המובחר נ ) ל ( ‪:‬‬
‫יינון‬
‫דרכי משח‬
‫‪ m a t n‬ן ‪» •tuiao‬י׳א בואי מעוטף בנמחז ינאיא• המליאיה הקונים שנהגי אק םברנק להוזעםף אלא גיתין לברך על ניבית ביביי! ואין לבטל המגיע יגוי‪41‬יס‬ ‫‪m(»0‬׳"‪0‬‬
‫ניב לעשוי! ה‪»9‬יח מעומר עב״ל‪) :‬ב( וראיתי ‪ w‬גריליפ שניהגק ברברי מוהר׳׳ם וניב מד\י*ק ‪ rw‬קנו״ט יכן ‪ act‬המניע‪) :‬ב( וגראה רט״ם בריר ליווהר באיתן‬
‫ו י כנויי! שייזי נווליפ נןבח שהקש[ מהבמה בי‪ .‬ראשי ורובו יבלא״י‪ ,‬לא מיקרי בגי בלל ולא באותן שעישימ איקן קטניפ בייתי בי וי לגי במי‪ .‬שהקילו הראשונים לנאח ‪am‬‬
‫« ף « שהן בלבישה ולא מר‪0‬יף אבל ל»חיח משיעור מלייו ‪ 16‬עלה על יעהן כגיל ואף סיברי הםויכי שהבאה׳ למעלה משמע יהמגהג חיה אן« ב«חיתי‪ 0‬משיעור טיייו ‪auam‬‬
‫הנהוג עבשיי שבל ירא שמים יש לו טליה גדיל שםיזעט«ק בו בשתייה וטברבץ עליי והמדקיקין לינ׳יז שי י' ב»וה גל היום בבגייהט בי* שלא יהיו בלא ביביוז בל ‪am‬‬
‫י«וטריפ ע»םס מלברך על הקטן כברבת הטלית גריל נמו שיתבאר לקמן וריב המון העם מביבי! על י' בגויה אפילו שהם קםגים בייי*י‪) :‬ר( ואף ני סבוה לשמוע אל י‪3‬די‬
‫ביי גירושי ‪ a'a‬גיל שמ״ש השיר ימגםה ראשי ברי שלא יהא‪ -‬בניליי היא• הי« נ«שו&ו ני בלא ביביוז אץ איפור לילן בגילוי היא* יק מיוה ה«ריח במיש לעיל מימן ב׳ ‪B*a‬‬
‫הו^ח‬
‫פרישת‬
‫נים ללא מבובין להמ»‪0‬ן> ו ב » פגויבס גמורה אלא מימיי סבי ו»י*« ל*ל אלא »ס<יח‪8‬‬ ‫עו הפס וב״ס סנוי כיון וכתיב על כמי םםותבס ונתיב אסר תבסה נה א״ב ר*ל ‪8‬ע«‪9‬ס‬
‫סבוכה להתעט!( ללמוינו שיהא ו ס עטיפם וסבה לקומם אש וקיל • וטעם החוות כ ׳ « » ת‬ ‫מ ו י טמעטפק ועוסקק במלאכתן יב״כ ביס בסויא ודל ומתי הגאונים כתבו עטיפה כעטיפת‬
‫לפניו וני לא&ויו נ ת נ נווקס ואיתא במורש נפסוק וסמים לסם מומה פהבויו גבויאל למיס‬ ‫ישמעאלים ענויפס גמורה ומסתנרא לן ועטיפתי שמעאלי' לא הוזנו אלא לגני אנילית ואמו‬
‫שאסויה׳ היהוו שעתיוים להשליך ננןי ציצית וקשו תפילק לאמויסס ‪:‬‬ ‫שמואל כל עטישס שאינה כעטיפת ישמעאלים לאו עטיפה היא מתיי וכ נטמן ער גובי וייףא‬
‫)ס( ומכסח ראשו שלא יהא בוי כתב ביי גם יה שונרי ביה ונואם דל* למימכא שיכםה‬ ‫»* צדין לגסות פיו וסתם הוא ונמינ לא תשטה של שהם משמע וכ׳יע מסיינים ובמצורע‬
‫ואשי נוי שלא יהא בגלוי הואש לגמרי שאין יה ממגין מצות צי?ימ ימול‬ ‫» י כ על שפס ישעם אבל ביצי עלמא לא ממייבי בעט»« סו*וח!‪1‬ם ‪ p‬יבסס פיו וני‬
‫וסאיך סלך לעשות צומו וליטול יויו בגלוי סואש אלא הייט לומו שאמפ״י שואשו מכיסה‬ ‫בו אילעי שהיה מתעטן> נסויגים המצוייציס יק סתענים מי היו מתעטפים ניב ואן על גב‬
‫•בסס ואשו כטלית וציצית נעניק שלא יהא בבילוי הואש וטלית של מצום לקיים מצית ציצית‬ ‫ומנונק להתעטף כיסוי וכתינ אשו תנסה בה שטיהג בני אום שמבסין בכסותן והולםם‬
‫מן י כמוכשר מכיל ודבריו ותוקים ל» נ*ל ונלא ציצית מטלית אין אסור כלל בגלוי ואש ום‬ ‫ומושק עסקיהם ‪:‬‬
‫מות חסיוומ ו»*ש ל»ינ סי׳ כ׳ ואף על פי שאסיו להלין בגלוי ואש מ״מ לעמוד במקומו‬ ‫)ב( פעמים בגלוי ראש פעמים ניסוי ר*‪ 8‬ייון העטיפה וסנה כר גס וה מל׳ העיטור‬
‫»ותו כגליי הואש וקמיל ובשעת שרוצה להתעטף בטלית אף שעומד מל מקומו אשים שבובת‬ ‫כתב נ*י <יאס והיק ו ו ן ענויפס רסנה לקומת איש נמצא שני ציצית טפלק‬
‫עטיפת טלית צוין ©םו׳ ואש ובייש לקמן סימן צ״א וינסה ואשו ויתפלל וק לקמן סימן‬ ‫לו מצו ימק ושתים מצד שיואל ‪:‬‬
‫קליג נפיטו׳ וביה וסמשן הנשק ‪ p‬סוא ויכסה ואשו שלא יהא בגלוי הואש וינון » ׳ פי‬ ‫)‪ 0‬ו צ ר י ך שימווו נ׳ ציציות לפניו וני לאחויג ‪ .‬ליל ‪ m‬שותנה לקומת איש נבס״ג צויך‬
‫שלא יבין הנרנה בגלוי ואש והנל »ל' העיטור נמ״ש ^י עצמו ואעפ״י שהאי מ ו ן להתענוף‬ ‫‪ I‬לימו בס מאייו כי ציציית לאיו וכ׳ לאסויו • ובטלית קטן פשיסא מסה י״ח‬
‫בציצית תוספתא פוק כתוא ובובות הוא »*פ ודאי בם העיטור נתנ והעתיק? אםו שבתנ‬ ‫ציצית שממילא סם ב׳ ציציות לפניו וב׳ לאסויו‪ .‬ומ »רש ובינו נסמוך אם יש לו ציצית‬
‫ויכסה ואשי וק״ל‪:‬‬ ‫בתלוקו יכול לליבשו מיד כו׳ משמע דס״ל ונפקינן מ ר ק ושיק נלחשה • ויותר נואם והיק‬
‫ע״ש‬
‫חחשי חגחוח‬
‫ח א עיש בחוט׳ י״הלשמיאל‪ :‬ביליג טעמו משום שיעיביח קשויים לאירן ה‪0‬ני לכן יהא רחמי לשמה איש שההא‪«0‬ה על הקרן כראייזא במגהויו )»‪ (, 9‬ייי גיול ז י ו‬
‫יכר ו ט ה ר ו ה ג ו^נ יבווגת יבינו לומר אילי לרעיו בעל העמיי לעיל ולא בעי נימיי הראש בואםר ‪ w1‬ביליי י י « י נד»‬ ‫ינה שחהא ‪ nwsu‬על ‪: ( r a n‬‬
 ‫ב״י‬
‫אורח חיים הלכות ציצית ח‬ ‫כיח‬
‫להתעטף נציצימ נתופשתא דנרטת פרק נמרא ועיק נסיק ניג‬ ‫ויברר‬ ‫להתעטף בציצית • אע״ג דאנן לא ילעינן לנעינן עיטוף אלא ימדמגינק‬ ‫ויברך‬
‫בציצית‬
‫טלית קטן נתונ ננלט שאין מנרכק עליו להתעטף נציגי‬ ‫ורןזיין‬ ‫י‬ ‫• להתעטף מ״מ הקדים וניט לנתינ תחלה דין העיטוף ידורו‬
‫וסידורו ןמש‪1‬ס‬
‫!נ״נ האט‬
‫האגור‬ ‫נציצית _ _‬
‫‪.‬‬ ‫להתלנש‬
‫)ונת״ה נ ת נ הרימ ל נ ‪.‬ע ‪. .‬‬
‫* ‪.. I‬‬
‫‪v‬‬ ‫למה לן !(א על מצות‬ ‫דנע״כ צ״ל דמלקיינ דנעיק עטוף לפיכך תקנו לנין להתעטף "כ‬
‫דאל״כ לי‬
‫נשמו דומיא ולהתעטף( וגם מיי נתונ שנהגי שלא לנרך עליי להתעטף אלא נהגי‬ ‫עטוף ילנש ציצית נלא עטוף ולא ינרך להתעטף אלא על מצות ציצית‬
‫לנרך על מצות ציצית יאק לנטל המנה״‪.‬‬ ‫ו נ מ ר א י ח ציצית טי גרייתא גפי‬
‫התנלת וסצין רטנו שלא יהא בגילוי הראש דברך להתעטף בציצית ונקראת ‪:‬מנית )‪ 0‬עניל‪ .‬ורטט הגחל מהרי״א זיל הקשה‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬

‫לנמונ מפני י‪,‬ה נקראים ציצית כדי לפרש על שם החוטין הנפרדין מפנה כדכתיכ דקחני בציצית ראשי )‪ 0‬ועל דניזן דקי״ל דעל לשענר משמע וקי״ל‬
‫דנל המצות מנרך עליק עונר לעשייתן‬ ‫שע״נ צריך להפרידם זה מזה‪ :‬ויטין‬
‫נהתעטפו ש׳ • מה שהנריח לרטט כן צריך להפרידם זה פזה ויכדן כהתעטפו שצונו הסקופ‪,‬להתעטף היאך ינרך על מציה זי נעל ינינ האטו‬
‫להורות דנעי שיטין נהתעטפו ונן נה' כרי שנזטר כל מצותיו לעשותם )י‪ 0‬דעיין הציצית קודם לכן שיהו נשם מהר״י מילין שש מנרנק על טלית‬
‫תפילין זנה' ס!כ‪ :‬נראה דלפי שכתונ כפרש׳ שליפים י״( שאם נתקלקל אחד מהם הוא ברכה לבטלה )‪ 0‬ואם קטן להתעטף זנן משמע נא״ח יאק לשש‬
‫ציצית צמא( תזנח ונו׳ ונתסילק והיה לך ירצה להתעטף םיר בקומו כדי שלא ילך ד' אמת כלא ציצית )יא( אם יש ני עיטיף ני טסח הנרנה היא‬
‫נמו לישנ נ מ נ ה ונהנה רטס עכ״ל וה(‬
‫ומ״ש שנא״ח משמע שמנרנק על טלית‬
‫כפיך ‪ vc‬שיש לו ציצית בחלוקו יכול ללובשו מיד כלא כרבה ולבשיטול‬ ‫לאזת ובו' • למען תשה תורת ה'‬
‫ני ניי מזקה הוציאך ה׳ ממצרים וגסיכ׳‬
‫למק ידעו מחסינם ט׳ • יירה ני עיקר ידיו ימשמש בציצית ויברך להתעטף בציצית או אם יתעטף אחיכ קטן להתעטף הוא ממה שנתינ נסמן־‬
‫המצוה וקיזמה תלויה ננונתה שיטי! בשעת בטלית אחרת יברך עליה ניכוין לפטור ‪ 0 9‬גם את זאת שלבש כבר שאס יש לו ציצית נחלוק! יכול ללוכשו מיד‬
‫‪1‬כ‪1‬׳ ‪1‬ינרך להתעסף נציצית‪:‬‬ ‫קיזם המטה משא״נ שאר מטת דיוצא ידי נ ‪ 0‬ואס יש לו כמה בגדים של ארבע כנפות כולם חייבין בציצית‬
‫שנתם אע״ס שלא יטק כה דכר כי אס ואם לבשם כולם בכת אחת רי להם בברכה אתת ואם מפסיק ביניהם ו נ כ ך א ח ציצית על שם היויטק‬
‫הנפרדים ממנה יט׳יע״כ‬ ‫‪I‬‬ ‫שעושה המצות לשם ה׳ שציוה אותו לעשותם‬
‫ועיין נמה שאנתונ נהלטת מ נ ה נם״ד‪ .‬צריך לכרך על כל אותת ואחת ניד( לכן מי שתיל להתעטף בב״ה‬
‫צריך להפרידם זה מזה נפרק התנלת‬
‫)מנ‪ (.‬ת‪ •T‬ציצית אין ציצית אלא ענף יכן‬ ‫בטלית‬ ‫ו י ט י י ז הציצית ט׳ הרא״ש נטף הלטת‬
‫שא אומר ויקחני נציצית ראש אמר אמי‬ ‫* ו ציצית נמנ דהחרד אל דנר ה'‬
‫יבדוק הציצית ק‪1‬דס עטיפה נדי שלא יברך כרנה לנטלה משמע מלשוני דמדינא א״צ וצריך לפרודא ני צוציתא דארמאי‪ .‬ופירש״י בבלורית של שיג דבוקות מלמטה‬
‫לבדוק בכל שעה שמתעטף דמוקמי׳ לה אחזקת בשחת עד שיידע לו שנפסלו אלא !פרודית מלמעלה ונתיב בעיטור בעודן תנלת קאמר להפריד תפלת לצד אחד רפה‬
‫לדקדק ולעשות זנר לתכלת ענ״ל‪:‬‬ ‫מלת חסידית שיהא חרד סן ינרך נרבה לבטלה יהני משמע בתשובת הי־א״ש כלל‬
‫נ' סימן ט׳ לכתב והעולם לא נהנו לבדוק ככל שעה שמתעטף למוקמינן להי ן י ב ן י ן בהתעטפו ונו׳ פשוט היא ‪ :‬ן י ל ו י י ! הציצית ק‪1‬דס לק שיהיו שלימים‬
‫‪ I‬וכי׳ נ״נ הרא״ש בסוף הלטת י ‪ I‬ציצית תיל זהחרד אל דבר ה׳ יבדוק‬ ‫נמוקס נשחת ומסיק דאם רוצה להתמיר יכדקם כל שעה ע״ש ודלא כדמשמע‬
‫מדברי ב״י דדגרי הראיש בתשובה קא סתרי דבריו כפםקיו דליתא אלא נדפרי' • הציצית קודם עטיפה נדי שלא יברך ברנה לנטלה ע״נ ואע״פ שכתב בתשובה כלל‬
‫אבן נראה לסע״ד דמן הסתם אין לסמוך על החוקה מדינא לגני ציצית דדיקא הינא נ׳ סימן ט' שהעולם לא נהגו לבדוק נל הציציות בבל שעה שמתעטף משם למוקמי׳‬
‫לשווקה קטע !אתיא ממילא מצד טבע העולם כמו בהמה דהויא נחזקת כשרות להי בתזקת בשרית נתב רביט כדבריו בפסקים שהחרד אל דבר ה׳ יש לו לבדוק‪:‬‬
‫משעה שטלדה אבל הנא חזקה אינה ממילא אלא תליא במעשה האדם שתיקן ]‪ Vf"0‬שאם נתקלקל אחד מהם היא ברנה לבטלה היינו לומר שאס נתקלקל‬
‫ציצית של אחל מהמפות אף על פי שהג׳ שלימים שיא ברנה לנטלה א״נ‬ ‫הציצית לא סמכינן אחזקה דשמא נתקלקל את״כ תדע דהא גבי מגא לעליף‬
‫מחזקה כדאיתא בריש פיק האשה שהלך בעלה וצרתה למ״ה אפיה בריבא לתלי אחוט קאי וה״ק שאס נתקלקל חוט אחל כלומר שנפסק מעיקח נפסל נל הטלית‬
‫נמעשה לא אזלינן בתר חבא כ?מסיק רבינא בבכורות פרק הלוקח נהמה ומש״ה‬
‫ננך ובמו שיתבאר נסי' י״נ נס״ל ‪:‬‬ ‫לגט שחיטה אי איתא קמן צריך למיגדקי' ולא קא סמכי' אתזקה דריב המשיי!‬
‫אצל שחיטה מומחיו הן והיינו משום דהתזקה אינה ממילא אלא צ‪"1‬י שלמד הלכות ואח ירצה להתעטף מיל בקומו וטי או שיש לו ציצית בחלוק! יטל ללנש! מיל בלא‬
‫ברכה כלומר לפי שיליו מטונפות!לכשיטיל ילי! ימשמש נציצית וינע עליו‬ ‫שמיטה ושמא שכח וכ״כ הר ‪ f‬גפר׳ האיש מקדש גדין סבלונות לגני רוב מהי ובעלמא‬
‫לא חיישינן למיעוטא היינו דוקא בריב שהוא קטע מצד טבע העולם כגון רוב נשים וכוי כן נתבו התוספות בפרק הקומץ רבה)לו‪ (.‬ובריס היה קורא)יל‪(:‬נמ הא לאמרי׳‬
‫מתעמ‪1‬ת וולדות ומיעוט מפילות אבל רוב שאינו אלא מצד מנהג העולם והמנהג התם לרב מנח תפילין ומצלי וכ״כ הגה״מ בסיף הלט׳ ציצית בשם מהרים וטעמא משם‬
‫עשי להשתטח אין וה רוב חשוכ שלא לחיש למיעוטי ע״כ והוא הדין והיא הטעס דילפי' מתפילין שאס היה משנים לצאת ללרך!מתיירא שמא יאבח מניחן וכשיגיע הזמן‬
‫לגבי חוקה נאשר ביארט וכ״נ הרמב״ן לשם בספר המלתמית יכן נראה מדעת רבי׳ ממשמש בהם ימנרך עליהם כלאיתא נס״פ הקייק רבה ופירש״י ממשמש נש לשי‬
‫שנתנ ויעיק הציצית קולם לנן ט׳ דמשמע מלשונו וה דמדינא חייכ לעיין כו׳ ולאו כאלו מניתן ואע״ג לקי״ל שצריך לברך עיבר לעשייתן נ ת נ ה״ר יונה נסרק תפלת‬
‫משם חםילות שיהא חרד בלעת הרא״ש אכן אס בדק טליתו והניחו במקום ידוע השחר גבי תפלת הלרך שמאחר שכ״ו שציצית ותפילין הם עליו שא מקיים המצוה‬
‫ומצאו נ ש שהניחו אין צריך לבדקו לזה ודאי בחזקת בדוק הוא וכחי שפסק הרא״ש אע״פ שאינו עיבר לעשייתן ממה שעבר מ״מ היי עיבר לעשייתן מה שמקיים אח״נ‪:‬‬
‫מה שאמר רטנו או שיש לו ציצית בחלוקו נראה שלרך טלית קטן‬ ‫ומף^ןך‬
‫‪ 1‬ללנש! תחת מדיי אנל ממה שאמר נסימן ניד בי עיקר מציתה על‬ ‫לגני סבק של שחיטה עיק נייד סי' י״ט ‪:‬‬
‫ןמ״ש שאם נתקלקל אחל מהם שיא ברכה לבטלה צ״ל לה״ק שמא נפסק חוט זכירת המצית וננל שעה יננל רגע צריך שיזמר נראה שעיקר מצית טלית קטן‬
‫אחל מעיקרו וכמו שיתבאר בסימן י״ג לאל״נ לא הייא ברכה לבטלה ללנשו מלמעלה נלי שתמיד יראהו ויזכור המצית יכך כמג נ״י נשם הריטנ״א‬
‫)ועיק מ״י לף פ״י ע״ב(‪:‬‬ ‫ועיש ונן פי׳ ג״י • ומה שלא אמר ל ע ב ר נעשה על גלילים תעשה לך הייט משם‬
‫או אס יתעטף אח״פ בטלית אחרת יברך עליה ויטק לפטור נס את ואת‬ ‫ןח״^ן‬ ‫לבשנס לאיט יטל להטיל ט ציצית איני עיבר בעשה כלכתג נמרלכי ונמיש‬
‫שלבש בנר נתנאר מתוך מה שאבתונ בסמוך בעז״ה ‪:‬‬ ‫לקמן‪.‬נסי' י״ג ותו ובטלית שאולה פטור מציצית ומברכים עליי בשיש נה ציצית‬
‫ואח יש לי נמה מלים של ארנע בנפות טלם חייבים בציצית ‪1‬אס לבשם ננת‬ ‫כדלקמן בסימן י״ל‪:‬‬
‫אחת די להם נברכה אחת ואם מפסיק ביניהם צריך ל נ ע על נל אחת‬ ‫ו א ח ירצה להתעטף מיד בקומו נוי כ״ב רבינו יונה בספר היראה אלא שכתב‬
‫ואתת זה דבר פשוט בעיני ו ובא״ח מצאתי שי״א שא״צ להטיל אלא נעליק ע״ב‬ ‫וטוב להיות זריז ליטול ילין קולס ויברן‪/‬עובר לעשייתו ענ״ל ‪:‬‬
‫רטט לבציצית בחלוקו נמי יברך להתעטף בציצית נראה שסובר לניסי ואני אומר דםנרא דחויה היא זו ילית דחש לה ומיהו מיש שאס לבשם גנת אחת‬ ‫]\‪Vf"f‬‬
‫המנה כך היא במו לישב נסיכה וה״נ אע״פ שאין שם עטוף כל עיקר לי לה^ בנדנה אחת נראה דהיינו דוקא נשהיה נדעתו מתחלה על נולס אבל‬
‫מברך להתעטף ואין נומק כן אלא היכא ללינא עטוף מברך על מטת ציצית וכן אם לא היה בלעתו מתחלה על בולם צריך לברך על כל אחת ואחת אפי׳ לבשם‬
‫זה אחר זה ונ״נ האגור בשם הרשב״א ‪:‬‬ ‫נתב הנימוקי יוסף‪:‬‬
‫לק מי שרגיל להתעטף בב״ה גטלית גליל וטי נפרק התנלת )מנ •( רב‬ ‫ןח״?ין‬ ‫ו א ח יש לו נמה מלים ט׳ זה פשוט ממאי לקיימא לן לציצית חובת טלית הוא‬
‫יהזדה רמא תנלתא לפרזומא דאינשי מתיה ימנרך בל צסרא להתעטף‬ ‫כללקמן נסי' י״ט לנל טלית שלובש חייב להטיל בו ציצית • ואס לבשן טלן‬
‫נ נ ס אחת לי להם במנה אתת פי׳ כ״י לוקא כשהיה בלעתו מתתלה על טלם ופריך מדרמא סבר מצית עשה שלא הזמן גרמא שא אמאי מבע נל צפרא וצפרא‬
‫נלומר‬ ‫» ‪ y‬האגור נשם הרשנ״א עניל ומשמע לאפי׳ הביאו ל‪ 1‬עול מלים קולס שלנש‬
‫נל המלים שהיו לפניו נשעת מ נ ה צריך לחזור ולברך על האחתנים ללא דמי‬
‫לאכילת פיתת לקמן בסי׳ ר״ו ולברכת שחיטה ני״ל נסי' י״ט להתס איכא למימר ליש קבע לאנילה ולשחיטה משא״נ בלבישה לאין בה קבע ‪:‬‬
‫ו א ח מפסיק ניניהם פי' שיחה נטלה היי הפסק וצריך למך על כל אחל ואחל אפילו היתה רעתו מתחלה על טלם ולפ״ו מ״ש לק מי שתיל וט׳ הייט משום דמסתמא‬
‫הפסיק בשיחה אבל אס ברי לו שלא הפסיק איצ לברך שהרי לעתו היה מתחלה על טלית גדול והליכה לב״ה לא שי הפסק וכך היא דעת מהי־א״י בתיה סי׳‬
‫מ״ה אבל נ״י סי׳ להליכה לנ״ה חשיב הפסק ולפ״ו מיש רטנו ואס מפסי׳ ביניהם הייט ששהה נק זה לזה זמן מה שלא לנשן נזה אחר זה תטפי' ועל זה קאי ואמר לק מי‬
‫ואס‬ ‫שתיל ט׳ דמשמע לפי פשוט! דהלינת ג״ה חשיב הפסק‪:‬‬
‫דרכי משח‬
‫הרים ולבן בחב ובשעה עטישת ביבית צריך לכסות ראשו‪) :‬ד‪ (.‬והפגוע לברן על מנוה *חרת וטעם המנוע נ״ל נ י חששו לרברי השושקיפ שאק יובאין כטלית קטן נזה ילנ! לא‬
‫מנרנין לי«עטף או להתלבש דאז היי ‪0‬שטע דעכשיו מקייםק הסבור‪ ,‬נהוג! רק מברכי! השם יחבק־ שנהן לנו סבות ביציה ‪ .‬יאן« שאין מקייםין איחה ענשיי כהקנה ולכן תקגו‬
‫לשון‬

‫יונה פ' תפילת כשחר גני תפלת הדון שמאחר נל ומן שציצית ומפילק ק עליו הוא מקייס‬ ‫פרישה‬
‫דכמינ נו׳ פרק סחכלת מ״ר ציצית אק ציצית אלא ענף וכ! הוא‬ ‫‪ CO‬ע*ש החיטק הנפרד׳‬
‫המצוה אעפ״י שאינו עונד לעשייתן ממה שענד מ״מ ‪9‬וס עונד לעשייתן ממה שמקיים אח״כ ‪.‬‬ ‫אומר ייקמני נציציח לא‪1‬י אמר אניי וצרין לפרודי כי צוציתי( דארמאי פירש׳'׳ ננצורית‬
‫)יא( א ן שיש לו ציצית נחלוקו נראה מיה נמ״ש לקק סימן כ״ד שמצוה שיהיה לו תמיד ציצית‬ ‫של כומייס דבוקות מלמטה יפרידומ מלמעלה ע״כ נמצא דשם ציצית נאמר על החוטק הנפרדק‬
‫ועיק מ״ש לעיל בדרישה נ ס י ק זה ‪:‬‬ ‫ופל הגדיל ששם סם דלוקים וק״ל‬
‫)יל( גם את ואת שלכש כנר ומסיים נה נתשונה אשכנזית דאפילו ממשמש וססענלו נקנח‬
‫א״צ • תשונת מהדי״ל ‪ .‬אך ועתו יהיה עליה • נ״י‪:‬‬
‫צוק להפלי־ה נתנ כעיטור כעוק תכלת קאמר להפריד תכלת לצו אחד ויכה ללקלק‬
‫אף לזנק היה דליכא תכלת ולעשות וכר לתכלת ענ״ל‬
‫ועיכ‬ ‫)‪0‬‬
‫ניג( ואם יש לו נמה נגדיס ט ' לבסס' טלס נכת אחת די לסם בנדנה אחת נ ת נ כ*י כשס‬ ‫)ס( ויעיין הציצית קולס לק כ״כ הרא״ש ס״ה ציצית שכל החרד אל ונר ה •עפה ק ונמ‪:‬ינה‬
‫האגור שנמכ כשס כשכ״א דהיינו דוקא כשהיה מתחלה דעתו על מלס • אכל‬ ‫כלל נ׳ כתנ »ה שהעולם לא נהגו לנדוק כל הציציות ככל שעה שמתעטף משוס‬
‫אס לא היה לעתי ממחלה על כלס אפילי לנשס יה אחר יה כלא הפסק צרין ל נ ע על כל‬ ‫ואוקמינן להו לחוקת כשרות ע״נ‬
‫אמת ב״כ האגוד סימן ו׳ ‪:‬‬ ‫נ<‪ 0‬שאם נתקלקל א׳ מהם פי׳ ציצית של אחד מסס מן הדי כנפות אעפ׳יי שגי אחריני שלימי'‬
‫ניד( ל כ ן מי שרגיל להתעטף לנ״ה נטלית גדול צרין ל נ ע מ׳ פי׳ אטלו לבשם נלא הפסת‬ ‫א״נ אחוט שלם שכו קאי כמ״ש לקמן סי׳ י״ל ‪ -‬נ״י‬
‫י יה אחל יה ואפילו לא הסיח דעתו טמנו וגם סיס מתחלה דעתו על טלית גדול‬ ‫ני>‪*,‬אם״דצס לסעעטף מיד בקומו וכוי נ*כ סעוספות ס״פ כקומץ רנה וטעמא משוס דילפיק‬
‫אפייה צריו לחוור ולנלן דהסלינה לנ״ה חשינס הפסק ק משמע ‪9‬שטא דלישנא דלניט ונס‬ ‫לציצית מתפילין שאס היס משכים ויוצא לדרן ומתיירא שמא יאנמ מניחן וכשיגיע‬
‫לשק סמדש ודני׳ ירוחם נן משמע וללא למשמעות ל׳ ו*ס איי והיה נ»י אפילו לא הלן‬ ‫סומן ממשמש נ ק ומבע עליהן ואעיג דקי׳׳ל כל המצות מ נ ע עליק עונד לעשייתן כתל ה׳׳ר‬
‫מביתו‬
‫חרושי הגהות‬
‫ד כתב מהרל״וז שהוא ששוט משיב רביעית לאו חובת גברא הוא »‪ wt‬יובא בטלית א׳ םבוייזנת‬ ‫הבונה טיהא ברין להתעטף ראשו כיו! שסנרן להתעטף )סהרל״וז(׳‪:‬‬ ‫ג»עוו‬
‫אלא‬
 ‫י‬ ‫כ ״‬ ‫אורח חיים הלכות ציצית ח‬ ‫ביי‬
‫כלומר לניוו ללילה נמי ומן גיגית לא היה לו לנון אלא סע‪ 0‬ראשונה ממאן ואילך ו א ח פשט טליתו ולא היה לעמו ט׳ זה פשוט לנין ללא היה לעתו ללנששל‬
‫אולא לה נרנה יאשינה ואפילי נשאר עליי טלית קטן • ונשמוור ולובשו‬ ‫כמל ממא ארינא למי להא אק לילה מפסיקי ימשני סנו לה כרני לאמי־ תפילין‬
‫כל ומן שמניחן מנרך עליהם אי הכי נל שעתא נמי רנ יהילה איניש צניע היה ילא צריך לנרן כמי שינא נם״ל • ימ״ש אנל אם היה לעתי ללנשימיל מק שפשט אומו‬
‫שרי לגלימא טלי יומא יפריך ומ״פ מצפרא ופירש״י ימ״ש מצפרא לינריך כשהיא ליננס ללה לנר הסה נקט שנן הוא הוגילימ שאק אלם יוצא מנ״ה ופושט פליתי‬
‫יחוור לנה״נ אלא נל׳ לימס לנ״ה יה״ה‬ ‫עימל ומתעטף נה נאשמורת קילם היזם‬
‫ימשני כי מפנה מנסות יום לכסות לילה בטלית גדיל צריך לברך עליו אף על פי שבירך על טלית קטן שלבש אם פשט אימי לפי שצריך לילך נין העו״ג‬
‫ינייצא נזה נעת הצייך שפישט עליתי‬ ‫‪,‬‬ ‫וסירש״י שתי טליתות מצוייצומ היי אחת כגר ‪ wo M‬פשט טליתו ולא היה דעתו לל‬
‫ד‬ ‫ובעיו מ‬

‫״ ״ ‪ _ - _ ,‬״ ‪ ,‬״ _ ‪ ,‬״ ולעת‪ 1‬ללונשו מיל והקשה נ״י על לנרי‬ ‫_‪1‬‬ ‫י ד מ י‬ ‫״‪L,‬״_‬ ‫ליום ואמת ללילה ינתנ היא״ש יקשה לי ״_״‬
‫^ צריך לברך אבל אם היה דעחו ללובשו מ י י בטי ״ ״ ״ ‪ * ,‬״ י ?י* רטט מהא לרנא בם׳»יולנ יערנה לשה‬ ‫״״‬ ‫ג ע ו ג‬ ‫ג ג פ ר א ג ‪0‬‬ ‫א מ א י‬
‫^ ל‪,‬ל ^ ^ ליכנס לבית הכסא )»( מה ‪ w‬אני מסתפק אם צריך לברך ‪ W‬מנח מפילק כל שים יני עייל לנ״ה ינפיק‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫נ‪1‬לית‬ ‫כרן‬
‫למימר ימנרךצפרא יפניא וצ״ל לטלית של שיש פנים לכאן ולכאן דאיכא למימר ביק ‪ 00‬דילפיק כל התורה משי יליה יקא מט־ך כל וימנא ווימנא‬
‫אלמא לאף על גנ שהימה לעתו למזיר‬ ‫מתפילין‬ ‫לילה לא היה ששטו ניים אלא מתעטף‬
‫וללנשן מיל מיינ לנע ינך פסק בש״ע‬ ‫נגלימתי על מלית של לילה יחנ פעמים‬
‫ישארי ליה מאריה לנימילק ליקא שי ניה‬ ‫לא שה ששטה אף כלילה הלכך לא‬
‫פסיקא ליה למימר למנרך נסניא ימנאן יש ראיה לאלם שמא לטש טלית קטן הפסק גמור אע״ג ללטמי ללנשן מיל ניק לאיט רשאי ליננס ננה״כ ימפילין נראשי‬
‫שמא נושא נל שים ונשהוא מתפלל מתעטף גטלית גחל צריך לנרך לחיינ אלם וניחש אנל ציצית דרשאי ליכנם נהם לנ״ה לא הר הפסק ירנינו השיוה לק ציצית‬
‫לעשת ציצית בכל בגלים שלי שיש להם ל׳ ננפיח ינלחל יחל נאפיה נפשיה מא נשהסירן ליננס לנ״ה ללק תפילק כשהסיק כלי לעשות עסקיו אנל כשהסיר‬
‫אבל אם מתעטף בהם ביה אחר •ה בלי הפסק מנע נרכה אחת על שתיק עכ״ל תפילין כלי ליכנס ללה שלה רטט לצריך לחוור ולברך אף על פי ששה לעתי‬
‫וניכ רטט יחמם ונתנ האגיר נתמלה נהג מהרימ שלא להתעטף נטליס קטן על ‪ p t t‬מיל יניה אין מקום נם למה שהשיג נ״י על רטני לקמן נסי׳ ניה לפי מה‬
‫צאת! מנית הננסס ואו הפסיק נלנרים נמלים ולנשי ונירך אננ ה״ר משה פרנס שהנק מלנייו שהתיר לחוור וללטש תפילין נלא נרנה נשנננס לנ״ה ללא טלה‬
‫נמנ שחור ט מהרים ולנשי נממלה ולא היה מנרך על טאו ללה ונתעטף נטליס וה ע״ל רניט מעילם לפפיטא לנ״ה שי הפסק לגני מפילק וגלילה מזאת נתני‬
‫גחל ונתכיין למציא שניהם וכן מא נאיח‪ .‬והא לר״מ פרנס מצאתי נתשוגה מקצת גאונים לשינה ומרק שי הפסק לגני נרנת התודה לפי שאי אפשר לי ללמול‬
‫אשכנזית ומסיים נה לאסילי משמיש יהסתנלות נקסן איצ אך לעתי מה על נל ת‪1‬רה מורתן או נשה‪1‬א ישן לליקא לה לא היי הפסק לענק נרכת התירה לאף‬
‫מליו המציייצימ אשר לטש על כאן ינמחמת הדשן לא הניא אלא מה שנהג הר״מ נשהוא נפנה צריך ליזהר נליני ניס הכסא נמו מילוי טפח ש' נללקמן נסי׳ מיז‬
‫אנל‬ ‫נחחלה שנתנ יי׳ל העתיק אחל מן הגחלים ממשונס הריח איו מיל אם סח נק‬
‫טלית קטן לטלית גחל היי הפסק וצריך למוור ולברך ומהר״ם שלא הלך נקטן ללה‬
‫אלא נשמור למסי מרך עליי נראה טעמו לפי שלפעמים לא מה צריך להסיח נק הטליתות יגם לא מה רשאי להסיח את עצמי נלא צורך לחייב את עצמי מרכה‬
‫כחן שמכל לסטיו־ בנרנה אחת יאו היה מסתפק אס ינרך על הגדיל הלכך היה ממתק אחר המפלה מד שמא צריך להסית ינאשר״י נתנ מנאן יש ראיה דאדם‬
‫הלניש טלית קטן שמא טשא נל מיס ינשמא מתפלל מתעטף נטלית גדיל צריך לנרך‪ .‬אנל אם מתעטף נוה אחר וה בלי הפסק מנרך נרכה אחת על שתיק‬
‫יהשתא אם נאט להשוית דנרי מהרים יאשריי צייל דהא דנחנ אשר״י נזה אחר זה נלי הפסק לאי חקא אלא ר״ל נלי מסח דעת נדנמנ מהר״ם ימה נראה לימר‬
‫לליקא נעידי לטש נטלית אחת איני חיינ לנרן על השני אלא א״נ הסיח דעתי נין וה לזה אנל ששט את יה יחצה ללטש אחר מתחיינ אפילי לא הסיח דעתי‬
‫אמנם לשין הריח ללעול לא משמע הני לנתנ היה ממתק על אחר המפלה על שמה צחן להסימ משמע שאס לא מה מסימ אף על גנ למסממא ננר פשט הטלית‬
‫הגחל ניטאתי מלה ואפילו הני אי לא הסיח לא מה אמרינן לניון לפשס טלית הראשק אזל לה נדנה ליליה ולא מיפטר נה טלית שני אלמא נהיסח לעת תליא‬
‫מלחא עניל‪ .‬ילי דנה הרא״ש ירניט יחמם נראק נפשטן לנל שמגיח טלית קטן נמתי יטלית גליל נלה צריך לתייר ילנרך להלינה מניתי על נהנ״נ תשינ הפסק‪:‬‬
‫ו א ח פשט טליתו ולא מה דעתוללנשי מיד נשחומ־ ולובשו צריך לנרן אנלאם דעמי ללנשו מיד יט׳ נלימר מנא דלא מה דעתי ללנשי מיד דנר פשוט היא שמאחר‬
‫שהסימ לעתי צדיך לנרך אנל היכא למה לעתו ללונשו אני מסתפק אם צרין לנרך ומקום הספק הוא משום לקי״ל למקשה נל התורה לתפילין נלאיתא‬
‫נ^ק לקילישין)לה •( ואמריק נתפילין לנל אימת לממשמש נמ מנרך שחש אם ווו ממקומן וממשמש נק להחזירן למקימן יאיכא למימר כשהסירן מראש לגמרי צריך‬
‫למך כמכל שנן לזזו ממקומןלניון שהסיק מראשו לגמרי אף על פי שהיה לעתו להחזיק מיל ראיי לנע יותר מנשייו ממקומן לנל ילא מסרי לגמרי אי דלחא ווי‬
‫ממקימן ליקא מא לטעון נדנה לפי שזזו שלא מלעתו אנל אם הזיזן ממקומן אלעתא להחזיק מיל איט צריך לנע לכל ארעתא להחויק מיל לא חשינא‬
‫המה והיה לנמסירה לגמרי לא חשיבא הסרה ונתנ רטנו שליה לעסו טסה וא״נ נמסיר הטלית והיה נלעתו ללבשי מיל איני צריך לנע זמ מאור לנרי דמני אנל‬
‫איני יילע מה עלה על לעתו להסתפק מ ן להא נהליא אמריק פ׳ לילנ יערנה)מי •( לרנא היה מקלים יקאי ועייל לניס הכסא ונפיק ומשי יליה ומנח תפילין‬
‫ומנע יני איצסחן ומנא אחריתי עייל למת הנסא ינפיק ימשי ידיה ומנח תשלי! ומנע ומשמע יראי שהיה מניח תפילין נל היים ינשמסיר איתם נלי ליננס לנימ‬
‫הכסא ולאי מה על דעת לחויר ילהגיחם מיד נשיצא יאס״ה מה מנע וה״ה לציצית ר‪) .‬י( יכ״נ נשטלי הלקט יי״ל ציצית אע'!ג דלא אשנחן דמיתסר נמסח הדעת‬
‫ל ‪JTO2‬האגור נשאל מהר״י מילק על מיצא מנית הכנסת ימסיר טלית יחוור‬ ‫‪:‬‬ ‫עכ״‬ ‫י י י י ה י י י‬ ‫מ ע י ג י א‬ ‫‪1‬‬
‫מנדן עליה כל ומן שמתעטף כלמשמ* יס "לי‬‫‪51‬‬ ‫פ‬

‫עליי טלית קטן אז כשחוור לא יחזור לנדן עכ״ל)‪(1‬ו‪ .‬ילכאידה נראה‬ ‫ילינשי אם יש לי לנע יהשינ דמהר״ם הצרין לחזיר ולנע ימהריח חילק מנא משאר‬
‫לנמסיר טליתי ילעמי ללנשי מיל מיירי יא״נ מא חילק על רטט שנטה לעתי לימד דאינו צרין לנרן ואפשר היה לימר למהר׳ש מיידי נשלא מה דעתי להמויח מיד‬
‫ימש״ה צריך לנרןאנל אם היה לעמו להחויח מיל לא היה צרין לנעינלנרי רניני אלא שקשה לאם נן מייט רמהר״ח שחילק נק נשאר עליי טלית קק ללא נשאר לאטי‬
‫אם לנש טלית נשחרית והסירו וחור ולנשי נמנמה לא יהא צרין לנרן אם נשאר עליי טלית קטן למה לי וה ימה לי הסירי שלא על לעת להחויח מיל ונל כמנסי‬
‫נסמין שנראה פשיט לאסילו נלעמי ללנשי מיל צרין לנע ‪:‬‬
‫וכתוב ננימוקי ייסף נשם הריטלא שאם נפלה טליתי שלא נמתמון וחוזר ולובש ימתעטף ייא שאיני צריך לחויר ולנע ונן שמעתי נשם ה״ר יינה אנל מורי‬
‫מה אומר שאף נוו חיזר ימנע ינ״ל נלנריי עניל ולעת רנינו בלנרי האוח׳ שחייר ומנע להא יליף מתפילק יתפילין נל מנא לויי ממקומן שלא נממטוק‬
‫מנרך עליימ ‪ pi‬נתמ תלמילי ה״ר יינה נסוף ש״ק לנרנית גני נרנת התודה שקנלה ניר ה״ר יונה מרמתיי שאפילו נפלו הציצית ממני ולקחי מיל ונתעטף ני‬
‫שמנע עליי ואף על פי שלא נמטק להסירו מעליי ענ״ל ומנא לנפל חנ הטלית מעליו נראה למי כאלו נפל טלו ואפשר שנל שלא נפל טלו אינו צריך לנע‬
‫נלאשנמן גני מפלה לשאט לן נין נפל טלו לנפל מקצתו נמטאר נסימן ציו מה נראה ייתר‪ :‬ןמףן שנתנרניט כגק שפשט אותי כלי לימסלניס הכסא לא שצריך‬
‫לפשטו‬
‫דרכי משח‬

‫רמיתםר בתיפוו הדעת מבון עליהן בל ומן שמתעטף עכיל יגס וברים אלו וווויפ ואין מכאן ראיה כלל להיבא שמפיו• טליתו וועחי לחוור וללובשו ואו לא מי היפה הרעת ח»״נ‬
‫לחוור ילבין ניעה הטור‪) :‬ו( וכרי שלא יחליק מהרים איברי הטיי ג״ל ימהר' ם מיייי שלא מיה ועתו לחוור וללובשו ניר ולכך מ ב י ו לחוור ולברן וב׳׳י ‪ nepn‬דא״ב אין לחלה ביז‬
‫י‬ ‫ואין‬ ‫הינא יגשאי עליו טליה קטן להיכא ילא גשאר עליו ואין דבריי מוכיחים ‪:‬‬

‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫מביתו ולא הפסיק נלל נק וס א ס ומתחלה סיס ועתו גם על טלית גלול אפיס אס שפט ]נ‪ (.‬ואם פשט טליתו ולא היס ועתו ללונשו מיו כשיחוור ביי נתכ ב׳׳י ויל כלומר םיבא‬
‫ולא היס ועתו ללונשו מיו ו נ ו פשוט הוא שמאהו שהסית ועמו מ » ז ‪w i‬‬ ‫אמ ‪1‬ה קולם שלבש האסל נן״ב לחוור ולנרן לנפשיטת סטלית סלאשק אווא לה כונסו •‬
‫»*ה סימן מ״ה • אספ״י שמלשק מסו׳׳ס לא משמע נן וניב רמ״א בש״ע ולפי יס מ״ש רבינו לחזור ולללן אבל סינא להיס לעתו ללנשו מיל אני מסתפק ענ״ל יאק ינליו נלאק לי בלל‬
‫ואם פשט טליתו ולא סיה ועתו ללונשו מיו ט׳ אין פי׳ שהסית ומתו ממנו מלונשו כלל סלא שהרי לא כתנ רנינו ואם פשט טליתו והסית לעמו ממנו אלא נ מ נ ולא היה ועתו‬
‫אלא שלא גילה ושתו בפי׳ שוואי ילבשנו אבל גם לא הסית לעתו • וכן מ״ש אכל אם סיס ללובשו ועול ללזנריו אק לנרי ונינו בועת מהל״ס ונמ״ש הוא עצמו נסמון דל נ ת נ סאגול‬
‫ועתו ללובשו מיל ו*ל שגילה ועתי כהליא שילכשנו מיו כגון שפשטו לכנס לבית הכסא פי׳ נשאל ממסל״י מולק סיוצא מבית המסת ומסיר טליתו ותיור אם יש לו ללרן והשיב ומסוים‬
‫ומישש שלא ילכלכנו ואלי ואת לא הים פושטו וואי יחזילגו וילבישנו אס׳׳נ מיו י ק וייק ל׳ הצלין לסיור ולנע ומהל״ת שילק היכא ונשאו עליי טלית קטן או כשסויו לא יתווו לנוי•‬
‫יבינו בסוף סענין שכמב אבל אס לא הזיזו ממקומן אלעתא פי׳ משמע לוקא שבילה לעתו ע״כ וכתנ עליו נ״י וע״כ כהיה לעתו לחוור מיל איילי לאל׳יכ מיט ומכל׳׳ס שסילק ביי‬
‫או שיווע בוואי שועמו לססזיון למקומן או ילבישנו מיל ולהני בתנ רנינו לא היס צלין נשאל עליו טלית ק ק ללא נשאל לאפו אס לנש טליתו נשסלית והטילו ומיל ולובשו‪.‬ב»סס‬
‫לא יהא צוין לביז אם נשאו עליו טלית קטן למה לי זס ומס לי ססיוו שלא על ועת‬ ‫ללמ ונוס ועתי נוטה ועיין מלישה ווו״ק‪:‬‬
‫• עיין כווישס‪) :‬טז( ןטיש וניט יש פנים לכאן ולכאן משמע להתויוו מיו אלא וואי סשהיה ועמו להחזירו מיל ואפיס סצוין מהל״ם לימיו ולבון ואיב‬ ‫‪0‬‬ ‫תסק םו׳‬
‫ליש לו ואייה ג״כ שאיני צלין ולא נתבו אלא כתב שאין לאים לחייב כלבם וליל שכיסייס וי פלת׳ הוא מולק על ובינו שנטה ועתו לומו דאיט צוין למווו ולבון <יכ ווה יואי ווהק גוול‬
‫פאק ואייה לעיוכ בו יש ואייה לפטיו ואל״נ ה*ל לובי׳ יל לאשמעי׳ לבות׳ במקום שכתבו ולמלונו ועול קפה לאי פי׳ ולא היה לעתו לססזילו הוא הסית הלעת והיה לעמו להחוילו שי שלא‬
‫לסיוב בובה אשוד תפילק שיוו ממקומן שלא מלעת סליל ללפלנו שגס נססל' טלית וכיוצא הסיס לעמו ממנו א״כ למס מסיק לבינו וועמו נוטה כשפשט עליתי לילן לב״ה א״צ לםווו‬
‫ולבון מיש מסלו לכ״ס ולעמי להתעטף נטלת בדול שציין למוול ולנון אפילו אם סיס‬ ‫בו מועת אוטתא לחוור ולעטפו חייב וק״ל ‪:‬‬
‫בל סתווס מתבילק • לכתיב בפלשת נא והיו לאית טל ילן ולטוטפות בין עיניו מתחילה בשעת לבישת תלית קטן לעתו ג״כ אטלית ואפילו לבשם מיל וה אחו יה ולא‬ ‫)יו(‬ ‫דילפינן‬
‫הסית לעתו ומטעם שההליכה לנית ספנסת הוה כפסק ובייש ב*י עצמו ולמס לא מקוא גם‬ ‫אנל‬ ‫למען תהיה מוות סי מ י ו ‪:‬‬
‫‪ ,‬הליכה יו הפסק • ל ק נואם נמ״ש נפוישה ששלטה חלוקי׳ סן סםיס ועתי וסממא וגילה ועמו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שיסווו וילנשנו מיו• אם ספיח ועתו ממנו אז פשיטא שצרין לסוול ולבון אפילו היה מתםלה ועפו ג ס אטניע יה • ואם סתמא כגון שהלן נינתים לנ״ס או שפשט טלית אמו הולם‬
‫שלנש השני אפילי לא הסיס מ ת ו ממנו ואפילו סיס ועמו על טלית וס חיינ לסיור ולבתי והליכה או הפשיטה היא השסק וכבו אולם בובה ואשוגס • וו״ש ואם פשט טליתו ולא סיס לעמו‬
‫ללובשושי׳ ולא גילה דעתו בשי׳ ללובשו)יו אפ״ה חייל לתווו ולבון יזהו בועת הומב״ם שהביא ביי סליל אבל אם סיס בוואי זעמו לחוור וללבשו כגון שטייל לנית הכסא שאלי שתשש‬
‫שיפנפט לא סיס פושטו ונמ״ש בממון כיס כתב וביב• מ ק צוין *וווו ולבון ובזה ודאי אפילו מהל״ס מווס ווי״ק כי נכק הוא ועיין בהגסומ ומ״א נדנים אלו‪:‬‬
‫אני מסמשק אם בו׳ כמב ביי ויל ואיני י ו מ »ה עלה על ועעו להסמפק בכן ל ה • בהדא אייויק ש׳ ‪4‬לב ומוכה וף <יו ובא סוה מקדם ועייל לניע הכסא‬ ‫‪W‬‬ ‫בזח‬
‫ונפק‬
‫חרושי הנחות‬
‫אלא ווינה מגא היא וכל טל*ז שלובש‪,‬חייב בביצית אפ היא בת י ׳ ‪ : mtu‬ה יל"‪ 1‬ו*דמ ליבוי וניט ושאני תשילין ואיט ושאי ליננמ בהםלביח הגמא ומשיה הוי השפכ‬
‫מרין לבין עליהם כשפניוזפ אבל באליה •רשאי ליבגפ נו לב״ה בפ׳׳ש רטט לקמן מימן נ*א אה׳׳נ ולא הוי השסק וייונ לנון )מומול׳יוו( ועיין בוימ ‪ :‬ו ולאשוקי ‪ran‬‬
‫שמשמע‬
 ‫אורח חיים הלכות ציצית ח ט‬ ‫כ״ח‬
‫אבל נ״ה לגבי תפילין פשיטא דלכ״ע הוי הפסק ילנן הכרעת רטט בתפילין לפשטו שהיי נ ת נ רביט בסימן ציא שיחתי לינגס ‪ 0‬למת הכסא אלא תיירי כגיז‬
‫שהוא מעוטף באופן שאיני יבול לעשית צרכיו על שיפשוט טליתו‪:‬‬ ‫כשפשט אותן לילן לעסקיו ודעתו ללבשן מיל הוא העיקר לא״צ לברך וכן פסק‬
‫מהרא״י בכתביו סי׳ ק״ך ועיש וההיא לשבילי הלקט שהניא ליי לנציצית חייב ן ה י י ע ׳ י בטליתו בלילה אין צריך לברך עליו בבוקר נראה שטעמו תפני שהוא‬
‫‪ I‬סובר כדעת הרא״ש לכסות המיוחל ליום תייב בציצית אפי& אס לובשו‬ ‫לחזור ולברך כל זמן שממעטף כדמשמע בפרק התכלת תעינדא דרג יהודה התם‬
‫בלילה ויש לברן עלמ להא לקייל לילה‬ ‫בפשט עליתי סתם והסית דעתי חללובשז‬
‫לומיא לתפילין שזזז ממקומן א׳ נתי שלא מתפיייין ותפילין כל אימת רממשמש בהו מברך פירוש אם זיו לאו ימן ציצית הוא היינו לוקא ננסית‬
‫המייחל ללילה וכחי שנתב בסימן יייו‬ ‫היה לעתו לחזוי וללובשו מיל דבנה״ג‬
‫איירי ההוא לרב יהודה לקאמר התם ס״ל ממקומן וממשמש בק להחזירן למקומן א״כ כ׳׳שהכא שיש לו לברך ינק לגם בלילה חייב בציצית בכסות יום‬
‫וגס חייב לנרך עליולא הייא לילה הפסק‬ ‫במקומן‬ ‫היו‬ ‫שלא‬ ‫ידע‬ ‫ולא‬ ‫ממקום]‬ ‫שזזו‬ ‫התם‬ ‫דשאני‬ ‫ייומר‬ ‫יש‬ ‫מיהו‬ ‫כרבי לאמר תפילין כ״ז שמניתן מברך‬
‫‪1‬‬
‫עליהס ט׳ אלמא דנל זמן שמניחן בין וייי( אבי אם הזיזן ממקומן אדעתא להחזירן מיד התם נמי יי* היה בק יום לי‪1‬ם אלא כיומא ארינתא דמי‬
‫תפילין נין ציצית צריך לברך!הייני לוקא צריך לברך ולזר‪ ,‬רעתי נוטה ‪ :‬ויט( והישן ‪J‬י[ בטליתו בלילה אק אבל ראיתי שכתב הרא״ש בתשובה בלל‬
‫נ׳ סימן י״נ וששאלת הלן נטלית! בלילה‬ ‫בהיסח הדעת שלא היה לעת! לתזור‬
‫כשעומד במקו־ אם חייג לסלקו מפליו‬ ‫צריך לברך עליו בבוקר ‪:‬‬ ‫ולברך וללנשן מיל זזה בחר ופשוט וכן‬
‫ט‬
‫^ כלך מיני בגדים חייכין כציציח )נ( וציצית של צמר או של ולהחיירי לברך עליו או די לו לגממש בו‬ ‫עיקר ‪ .‬והרנ בהגשת ש״ע כתב כסברת‬
‫פשתים פוטר כל המינין ‪ 00‬אכל שאר מינק כגק של ולברך יראה לי שאי[ צריו לסלקו מעלי!‬ ‫מהריח שמחלק בין היכא שנשאר עליו‬
‫ובן מונח נפרק התכלת דגרסינן התם‬ ‫משי‬ ‫טלית קטן דא״צ לחזור ולביך • יצ״ע למאי‬
‫יב יהידה רמא תכלתא לסרזומא דאיגשי‬ ‫מועיל טלית ק ק מה נפשך אי לעתו‬
‫ביתיה ימברך בכל צפרא להתעטף בציצית‬ ‫לחזיר וללבשו מיל אף בלא נשאר עליו טלית‬
‫ופריך מלרמא שמע מיניה מצית עשה שלא הימן נרמא הוא אמאי מברך פירוש כיק‬
‫דלילה זמן ציצית הוא אחאי היה מברך בבל נוקד טק שלא עבד עליי זמן פטור‬ ‫מטל׳'‬ ‫דעתו‬ ‫שהסיח‬ ‫מאחי‬ ‫ברנה‬ ‫לה‬ ‫אזלא‬ ‫ק ק א״צ לברך ואי אין לעתו ללבשו מיד‬
‫מזל כשהסיח ואפילו נשאר עליי טלית קטן צריך לברך נשחיזר ילונשו ונראה ל• ומשני כרבי דתניא תפילק נל זמן שמניחן מברך עליהם דברי רני פירוש בלילה‬
‫דמהר״ח איירי בהסיר טליתו סתם דמשאר עליו טלית קטן דאינו מסית דעתי היה פישטן ובבוקר נשהיה תחר ולינשן היה מגרך ומשמע דמעיקרא היה סטר‬
‫ממצות ציצית לא הוי היסח הדעת ינשחיזר ילובשי אין צריך לברך ובלא נשאר עליו שלא היה פושטן בלילה ולכך הקשה ביק דסצר לילה זמן ציצית אמאי היה מברך‬
‫טלית קטן מסתמא הסיח דעתו ממצות ציצית לגמרי וצריך לחזור ולברך והשתא לאם היה פושטן בלילה מאי קשה ליה אם מברך בבוקר בשחוזר ולובשן אלמא ללילן‬
‫לפי זה מהריח ולבינו לא פליגי דמהר״ח מידה דבדעתו לחזור וללבשי אין צריך לקי״ל לילה לאו זמן ציצית היא יש לברך בבוקר אף אם לא יפשוט טליתו לכאורה‬
‫לברך ונאק דעתי לחזיר יללבשי צריך לברך ואין חליק נין נשאי עליי טלית קטן טוב למשמשן בשעת ברבה על נאן לשונו משמע דס״ל דאף על גב דנסית המיוחד‬
‫או לא נשאר ללא אמר מהריח דיש חלוק אלא בהסיר עליתי סתם כדפרישי׳ ובהא ליום חייב בציצית ומברנין עליי ביון דלילה לאו זמן ציצית היא שהרי נורם לסטור‬
‫מידה רטנו ונתיישב בס״ד מה שהיה תשה לבית יוסף אדביי רבינו ומהי״ח נסות המיוחד ללילה אפילו אס לובשו ביום היי הפסק נין ייס ליום וצריך לחזור ולברן‬
‫יללעת הימנ״ם דלילה לאו ימן ציצית היא כלל דבר פשוט היא שצריך לברך עליו‬ ‫עיין עליו ‪:‬‬
‫ך ך ל י ע ז ) בטליתו בלילה א״צ לברך עליו בבקי פי׳ מאחר דקי״ל דכסות יום חייב בבוקר ויש לתמוה על רנינו היאך כתב סתם אין צריך לברך היסך ממה שסובר‬
‫‪ I‬בציצית אפילו לוכשי גלילה כהרא״ש לא הוי לילה הפסק אלא כיומא‬
‫הרמנ״ם וממה שנתב הי־א״ש נתשוגה‪:‬‬ ‫ארינתא דמג והקשה ב״י דהרא״ש בתשובה כלל ג' םי׳ י״ג כתכ דצריך לכרך והגיא‬
‫ראיה מרב יהודה לפרק התכלת דרמא תכלתא לפיזימא לאינשי ביתיה כוי וכן פסי ר ה ן ר בהנהות מיימון פרק שלישי כשם ספר התרומה אדם המשנים קודם היוס‬
‫ונתעטף בציצית אין צריך להסיר טליתו לכשיאיר היום נדי לברך אלא‬ ‫נשיע זלפעל״נ ללברי רניני עיקר דא״צ לברך יהיא דרבינו סיבר דלא קי״ל כמיתה‬
‫תשונה לפי שתלה לשם פסק דינו במאי דהוה מפיש דמעיקרא קס״ל דתלמידא ממשמש בציצית ימברך כדתגיא בסין פרק הקומן רבה )לי י( גגי תפילין היה‬
‫שלא היה פישטו בלילה דאל״כ מאי פייך הא פשיטא היא דגפושטי גלילה שפיר חשכים לצאת לדרך!מתיירא שמא יאכלו מניחן יכשיגיע זמן ממשמש בהן ומברך‬
‫מגרך נצפרא כשחוזר ולובשו כו׳ והרי בפסקיו כתב איפכא וזיל מדרמא קםגר מ״ע עליהן ע״נ וכן כתוב בסח״ג יסמיק בהלכות תפילין וב״נ המרדני בהלכות תפילין‬
‫שלא הזמן גרמא היא אמאי מברך דכיון דסנר דלילה נמי זמנה אחאי מגרך גשם ר״‪-‬ן ואף על פי שכתב שריי חולק עליו בסוף הדברים נתב ומיהו נהגו כפירוש‬
‫בכל צסרא לא היל לברך אלא פעס ראשונה כשמעטף לה כשהיא ר״ן ופיק חזי מאי עמא דגר עד כאן לשוני יש לדקדק בתשובת הראיס שכתבתי‬
‫חלשה ומכאן ואילך נחדא יומא אריכתא דמי להא אין לילה מפסיקו בוי בסמיך למה כתב ילנאירה טיג למשמש בהם נשמת נדנה והליל וצריך‬
‫זהוא מפי׳ רש״י בגמרא הרי להדיא דמעיקרא נמי קסבר תלמודא שהיה פושטי למשמש בהם בשעת ברנה נדאשכחן גגי תפילין אף על גב דלילה זיק תפילין אמרי׳‬
‫בלילה אלאשאעפ״בא״צלביך אלא גפעם ראשינה דכיק דלעתי לחזיר וללגשה לינא לכשיגיע ויזמן ממשמש בהם ומברך עליהם ומשמע שצריך למשמש בהם וכן נראה‬
‫היסח הדעת והלילה נמי אין מפסיקו כיין דלילה נמ׳ זמן ציצית היא מ״מ לפ״ו מפירוש רביני שלמה ז״ל שנתב ממשמש בהו להוי באלו מניחן ושמא יש לומר להרא״ש‬
‫ללילן גמי אע״ג דקי״ל דלילה לאו זמן ציצית היא בכסות המיוחד לייס כיין דחיינ מספקא ליה אי לוקא גבי תפילין למציה למשמש נהם אמרו ממשמש בהם ומברך‬
‫בציצית אף גלילה להרא״ש אין הלינה מפסיקי דלאיתי כסות הוי הלילה נמי זמן אגל גני ציצית שאין המישמיש בו מצוה אין צריך למשמש בשעת כרנה אז ללמא לא‬
‫ציצית וא״נ א״צ לברך עליו בבקי אס לא פשטה גלילה לאי פשטה בלילה כיי! שנא ילכך נתב שטיב למשמש בשעת נרבה ועוד יש לומר לתפילין ביק ללנתחלה‬
‫לאסיקנא כרבי דנל זמן שמניחן מביך עליהם אע״פ שהיה דעתו לחזור וללבשו אין מניתי! אותם גלילה צריך למשמש בהם אבל ציצית שמניחק אזיק לכתחלה כלילה‬
‫נטקר הויא היסח הדעת מאחי שלא היה דעתו לחזור וללבשה מיד אבל הישן אפשר דא״צ למשמש בשעת ברכי אי דלמא ל״ש ילנך כתב שטוב למםנזש בשעת כרכה ‪:‬‬
‫בטליתו א״צ לחזור ולגרך לדעת הרא״ש כפסקיו שהן עיקי ‪ .‬כתג ני׳ ויש לדקדק ‪ 3‬הרמנ״ס בסוף פ״ג שאם נתכסה בבגד שהוא חייב נציצית ולא הטיל נו‪i"D‬‬
‫ציצית ניטל מצות עשה ואם יש בזה תילוק נין שבת לתול אכתוב בסיף סיק‬ ‫בתשובת הרא״ש למה כתג טוג למשמש ה״ל למיתר צריך למשמש כדאשנחן גגי‬
‫י״גנסייעתאדשמיא‪:‬‬ ‫תפילין וכתב מה שכתב ולי נראה דנתפילי! ודאי דהמשמיש שלהן חשוב כאלו‬
‫מניחן מעתה קאמריק גהי צריך למשמש אגל ציצית דאין המשחיש כאילו לובש ט בקי מיני בגדים חייבים בציצית וציצית של צמר או של פשתים פוטר נל המינים‬
‫אבל שאר מינים נגין של משי או צמר גפן אינם סוטרים אלא א״נ יהא‬ ‫הטלית מעתה דכבר הוא לבוש ומשמוש הציצית לא מעלה ולא מידיד אלא שמ״מ‬
‫הציצית‬ ‫טיב הוא למשמש בהן כדי שיהא הוראה על איזה לבוש היא מביך‪:‬‬
‫ד ר י מיני נגדים חייבים בציצית נרא׳מדנתברבי׳ נסתס חייבים בציציתאלחא‬
‫לרצונו לומר לכל הנגדים שוי! בדין דתייביס מדאי יית' וכדעת ר״ת ורש״י וי״י וסח״ג והסכמת היא״ש דהלכה כרבי ולא כהרי״ף והי־מב״ם שפסקו כרי נחמן‬
‫לאינן חייבין מדאורייתא אלא בגל צמר ובגד פשתים אבל שאר הבגדיס אינן חייבין בציצית אלא מדרבנן דליתא אלא כל המלים לין אחל להם ‪:‬‬
‫וציצית של צמר או של פשתים פוטר כל המיני! גפרק התכלת קא מיתינ רבא לר״נ מדתניא לשאר מיני מדים צמר ופשתן ש ט ‪ p‬בהן יקס״ל‬
‫צמר‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫‪ ,‬זייזנא אתייתא עייל לבימ הכסא ׳נפק <'‪ 0‬א ב ל אס הייין אועתא להחזירן מיד המס נ״י לא היה צריו לל ו י אק להקשות למה‬
‫ר‬
‫•מבין‬
‫ן‬ ‫תפילין‬
‫ידיה ומניח ״ י ׳ ן‬
‫ומשי ־‪^-,‬‬
‫ונפק <‪/‬״*‪-‬‬
‫‪.,‬‬
‫‪VJI‬‬
‫נםמפק לטלית ילא נסתפק כתפילין עצמן שססירן אדעתא למזור ילהגיחס יש‬ ‫‪1‬‬
‫וחש׳ ידיה ומנית תעילין וחנון משמע ‪ -‬א י שהיה מניח תפילין כל ה״ס וכשחש‪ -‬אותם כי‬
‫ליכנס לביס הכסא ייא׳ היה על ועתי לחויי •להניחן‪,‬מיי כשיצא ׳אפייה היה ״ נ י ן וה'ה לי״״ לפ• יהשיס תפילין אינו מסיר כ״א כמקום שצריך להסירן כגון שרוצה ליכנס לנ״ס דאסור‬
‫לציצית ומ״ש יכ״כ נשנולי לקט יו״ל ציצית אע״ג דלא אשכחן ד״סיי נייש‪-‬ז הזעיו מנון לכנוס בתפילין וכמ״ש כסימן מ״ג וא״כ הסרמס מיקרי היסח הדעת ומלאי צרין לחוור ולברן‬
‫עליהן כל ומן שמתעטף כדמשמפ נפרק התכלת מעינדא דיכ יהודה עכ׳יל ואני תמה אין כסירנה להניחן וכמ׳׳ש רו״ל יומס כמפסיק נק״ש ולתפילה שחילקו נק היה ההפסקה כמקום‬
‫שהיה מוכרח להפסיק או לא ונמ״ש לקמן סימן ם*ה ופ״ה וק״ל ‪:‬‬ ‫עלה על ועת נ״י לפשוט מההיא ותפילין הא לא דמי כלל ותפילין טין דאסוי למיעל בה׳‬
‫לנימ הכסא כדלקמן וא״כ לא סג׳ ולח הלצן •דאי חשיב יה הפס־ וכדלקמן לגני תפל‪ :‬י'‪ ('-‬והישן בטליתו כו׳ א״צ לכרן דעתי כדעת אליו הרא״ש דכםות המיוסד ליוס חייב לציצית‬
‫אף‪,‬א‪ :‬לבשה ללילה וצר־ן ללרן עליו ‪ pi‬אין הלילה הפסק ירויה ועיין לדרישה ‪.‬‬ ‫סיק סיה ׳סימן פייה משא״כ כאן במלית יניין שאס היה יוצה היה הולן לנ״ה עס הטלית‬
‫‪ "V‬ש )א( כך מיני בגדיש חייבים כציצימ יהי לכ״ע אכל אי מדאורייתא או מדרבנן להא‬ ‫כדלקמן סימן כיא אלא שהיא פושטו מפגי שחשש ש״א •לכלננ׳ או שהוא מעיטן‪ .‬נו כאופן‬
‫איכא פלוגתא כגמרא יפפק הריין( והריכ״ס לשאר כגייס סין משל צמר‬ ‫שאיגו יכול נעשית צרכיו עד שיפשיטני וכיז״ש נ״י עני• א״כ כיין דידעתו •מיציי‪.‬׳ היא פושט‬
‫אותו ודעתו לחזיר וללינשו לא חשיב הפסק כלל • שיל מצאתי נ ר ״ שגס רי״״א תיון ק ופשתן הייה ״חיי־מס מדרכנן ולא מדאורייתא ותו' ורא״ש ורש״י ומרדכי וסס״ג פסקו דכל‬
‫הכגויס חייכיס בציצית מדאורייתא ‪:‬‬ ‫ינ‬ ‫וסיים ניה ו״ל יחילוק וה שכתנת• מבואי נהויא בגמרא פרק תי שמתי גה׳ תפילה ע״ש‬
‫( וציצית של צמרכו׳ פיטר כל המינים והו מוין תורה הסכר כגמרא פרק התכלת שהיה להן‬ ‫ל׳ נ״ג ומה שהביא ל״י יאי־ה משכילי לקט ג כ ק א י ן ראייה ממנו כלל להיכן ש״שיי על תו‬
‫תכלת ואו היה מומר כלאים אנל לדידן אסור וםמן רביט אמ״ש לקמן סיחן‬ ‫ורעתו לחוור וללונש• ואו לא היה היסח הועת ואין ציין לקויי וליין ויה ועת רנינו‬
‫׳׳׳א • ננ״י כתב דנכון לנל ירא שמיס שלא לעשות טלית אלא מצמר רסליס דאו יוצא אלינא‬ ‫מכייל רמ״א ‪:‬‬
‫דצ״ע ול״כ האבור ‪:‬‬ ‫בטליתו בלילה אינו צרין לנרן כוי כנר כתנת׳ טע״־ נפיישה וכן כתנ נ״י‬
‫שק דעת יכינו וכדלקמן סימן י״ח אלא שה־ןשה ו״ל אבל יאיתי במשובה פלל ‪ (-0‬א ב ל שאר מינים כגון מ׳ כרנא דרמי כתינ המן‪ ,‬משמע מק כנף וכתוכ צמר ופשתים‬
‫והישן‬ ‫]ל[‬
‫ומשני צמר ופשתים פוטדין כל המינים שאר מינים ווקא טין כנן‪ .‬כעינן י‬ ‫נ ׳ סימן ג' וששאלת הלן נשליתו כלילה וכשעומד בנוקי אש חייב לסלקו מעליו ולהחזיר‬
‫ונתנ‬ ‫ל נ ו ן עליו או די לי למשמש ולברן נראה לי שא״צ לסלקו מעליו וכן מוכח נפרק המכלמ‬
‫וגרםינן רכי יהודה ומא תכלת לפר!ימי ואינש׳ נימיה ומנין בכל צפרא להתעטף ציצית ־פרין כיון שמצומ עשה שלא הומן גרמא הוא אמאי מכרן פירוש כיק ולילה ז ק ציצית הוא‬
‫נ‬

‫אמאי היה מכרן עליהם לכל בוקר כיק שלא עני ימן פג״ר י שני שיל נ־נ־ ותניא תנילין כל ומן שמניחן מברן עליהס ונרי רני פירוש בלילה היה פושטן ונכוקל כשהיה סוור ולוכשן‬
‫היה מכרן משמע דמעיקיא לא היה סבור שלא יהיה פ־שטן בלילה ולק הקשה כיון יתנו לילה ימן ציצית הוא אממי היה מכרן לאס סיה פושטן בלילה מ״ק ליי"‪ .‬אס מנדן נניקר‬
‫כשחוזר ולובשו אלמא לדידן וקי״ל לילה לאו זמן ציצית היא יש לבין נניקר אן׳ א לא יפשיט טלית־ ולנאורה טונ למשמש נשעת נינה ע״נ משמע דסיל דאע״ג ונסות המיוחד‬
‫ס‬

‫ליום חיינ בציצית וחנוכת עליוללילה כיק דלילה לא־ ״ק ציצית היא שהיי גולם לפטיו כםית המיוחד ללילה אפילו לובשו ניוס הוה הפסק לקיום ליום וצריו לחיורולנע ויש לתמוה על‬
‫רניט סיאן נ ת נ ס ת ם א*צ ל נ ץ היכן דעת אביו הרא״ש עכל נ"׳ •ל‪-‬ניאה וודאי מאתו דס״ל להיא״ש וכסות המיוחד ליוס חיינאפילו נלילהלנון עליו מיכ לגניס אין הלילסהלםק‬
‫וכילא פושטו ללילה אק סנראלומר ש־חייכ לחוויולנין עלי• ומה ל׳ נמה שאק לילה ומן ציצימ לכסות המיוחל לה• ועוו שמשמע סל׳ השואל דפשוט סיה לו שצרין לחוור ולנרן‪.‬אלא ששאל‬
‫אס צרין לפושטואי די כמשמש וחניק היהלהשואל שחייב כלל לכרן ילמא כיוןשכסומ המ״חד ליום הוא וחייל עליה כלילה ולא סוה לילה הפסק לגביה איזצלץלחויל ולמ־ך‪ .‬לק נראה‬
‫פשוט שמה שלא שאל השואל אם חיינ לברן לסי שהי־ ש״ל כהומנ״ס ולילה לאו ומןציצימ הוא כלל אפילו לכסות המייחד כיוס וא״כודאי לילה הפסק היה אלא ששאל אס צדק לפשוט או לא‬
‫ועל זה ה י ל הדא״שאלמא לדיחלקי״ל לילה לאו זמן ציצית רק שמתויכ לקיים בכסות המיוחד ליים אוליוס ולילה וכמ״ש רצינוכסיק ׳*א והשינ הרא״ש וע״פ שה שפירשו השואל וסייט שאיןיק‬
‫ציצית כלל וודאי צדק ללמ אף אס לא יפשעו וכדמיכח מהגמרא אבל ודאי לפי דעתו שס״ל לכסות יום חייב אפי׳ בלילה ודאי לגליה לא סוה ספסקוא״צלסוול ולנלן ונס״ש וניע !זרק ‪:‬‬
‫זכתנ‬
‫חרושי חגהוח‬
‫»מ»‪8‬ע משיי״׳׳י יחופשו! לקטן מיפן נ*ח )מוחרל׳׳וז(‪:‬‬
 ‫יא‬ ‫»״‬ ‫אורח חיים הלכות ציצית ט‬ ‫ג־י‬
‫הציצית ממין הטלית לנרי רמו צנומים ללנולי *למא נל מימ עלים חייגים גמר ופשתים יסליי פירוש שגי תמי מכלמ ושני ימטי פשתן אלונ דאורייתא היש‬
‫נציצית אנל אי ממייני מלאורייתא או מלדננן נהא אינא פליגתא לנרסינן נפרק למשמרו נהו נלאים אא״א לדמן היני מפתח נהו נלאים ימשני אימא או צמר‬
‫התכלת )לנו‪ (:‬אמר רחנה אמר רנ יהולה מוטי צמר פוטרק נשל פשתן ושל אי פשתים ודעת כל הפוסקום לאף לרנאצמר או פשק פוטמן נשאר מיני נגלים‬
‫פשק ‪ p v o‬נפל צמר מיטי צמר יפשתן ‪&0‬ח\ מ״מ ואפילו נשיראק יפלינא אלא דאפי׳ צמר יפשתים יחדיו דהוי כלאים נמי שממן אנל הנהומ מיימיני׳ עיש‬
‫מהךים ומניאו נתחמס משן מספר האטר‬ ‫אלמ ‪ pro‬דאמר רנ נממן השיראין‬
‫י ן חטלית ‪ :‬ס״לללרנאנשאר מימם למיימם לאודיימ׳‬ ‫ו‬‫ממ‬ ‫צ י ת‬ ‫» ן‪1‬‬
‫ה צ‬ ‫ט י ה א‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫»‪ pn‬מן הציצית איתיניה רנא לרנ נתק‬
‫א ע ן פ ו ט ר‬ ‫צ ט ף ג פ {‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬

‫כל? ^«י‪5‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬

‫^ה‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫‪^A'RSnfWS‬‬
‫ארוםיעשה הציצית אדום ואש הוא ירוק יעשה הציצית ירוק וכן ו י מ י י צמר אי פשתים נשאר מינים אלא למןא‬ ‫שפא « ‪,‬‬ ‫א ץ‬
‫ץ‬
‫מ י ג ן‬ ‫ש ל א‬

‫<‪ mm‬אי אמרת נשלמא לרננן היינו יר״י פירש שאין צריך)ס( וכתב נא[ בספר המצות קטן ומיהו נכון נמינן שטרי! טקציצימפלמשינמשי וצמר‬
‫גפן נצמר גפן ללרשינן הכנף מין כנף‬ ‫ליזהר‬ ‫למיפםח נמיט אלא אי אמרת לאוחימא‬
‫למין כנף חקא ולנימ תופס לעת <ל‬ ‫צמר יפשמים שא לפטר אי משום‬
‫הא לא איריא נדרנא דרנא רמי נמינ הנגף מין ננף ונתינ צמר ופשתים הא הפיםקים לנך פםק לצמר אי פשתים שטר נל המימן אף לרנא לשאר מיני מלים‬
‫מייני! לאורייתא‪:‬‬ ‫פושרין‬
‫נמינן ני ב‬
‫ניצל צמר ופשתים שטמן נין נמינן נין שלא נמיק שאר מינים י ח נ א‬
‫י י ' לכתב הרמנ״ם שצריך לעשות הציצית מצנע הטלית וכי׳ הט משמע פשטא‬ ‫י‬ ‫שלא נמימ אינם שטח ורנ *"״‪1‬‬
‫י ש מ ע א ל‬ ‫ט‬ ‫ד ג י‬ ‫נ י מ נ א‬

‫דסיגיא בפי התנלת)דף מא עינ( דקאמרינן טלית אין ממר נה אלא‬ ‫ישמעאל שאיל ינאמרו נגדים נתירה סתם יפרט לך הנתונ נאחד מהם צמר‬
‫יפשתים אף נל צמר יפשתים והרנ ר׳ אלפסי פסק נרנ נחמו ינן פסק הרמנ״ס מינה ונמי שפרש״י אם אדומה יטיל נה נ׳ מיטין אחמים וני חומק תכלת לולא‬
‫נס״נ מה׳ ציצית לטלית של שאר מיגים אינם מיינים נציצימ אלא מלרננן ונשנתב לקשיא מהא דאמרי' נריפ התכלת מידי צינעא גרים ינמרדכי הלכי׳ קטטת‬
‫שצמר ופשתים פוטרין נין נמינן מן שלא במינן ושאר מינים נמינן שטריס לנשאר מיני נגלים לוקא טון ללרנא לרשינן הכנף מק כנף נלסנא מ י ר״י‬
‫שלא במינן אין סוסהס לא הניא דרשא דרנא דהננף מין ננף משום דניין דס״ל השתא ניק דמדאורייתא אימ שטר אלא במינן צריך שיהא ממש מיק לאן הצנע‬
‫למלרננ! הוא למתייני לא אתי מקרא אלא תקנח חנמים נך שא ינלאמרינן צריך שיהא נצנע הטלית ולא אמח ממרא מירי צינעא גרים אלא נמלי צמר יסשתי‬
‫אי אמרת נשלמא מדרננן שיט למסטר! נמינן אנל התוספות נתנו שרש״י ור״ת לתכלת פיטר נהןלכיקלנמינהכנף מין כנף ינתינפמיל תכלת אלמא תכלת לאו‬
‫פסקי נרנא משום למי נמרא׳ ינן נמנ המרלני נשם רי׳י ונן פסק סמ״ג ונן מיןננףמאימילמיחלמלאיריימאילאי לאוצינעאנרים אלא מלרבקמפוםזהאלי‬
‫לעת הרא״ש יממה על הרנ רש יצחק אלפסי לחה פסק נרב נחמן טין לרנים ואמהו נעינן שימ צטעק נצנע הטלימ ונראה למה שנהנו כל ישראל נטלית של צמר‬
‫פליני עליה רנ יהילה ורמנה ירנא ואי משים לתנא לני רמ ישמעאל אתי ניימיה לגן הוא נלי לאשקי נפשק מפלינתא לרנממא ילנן יש למהר שלא לעשות ‪i‬‬
‫הא אינא תנא לני רני ישמעאל אחריתא לאתי נוותייהי נלאימא עמרא ימ׳ימ טלית קטן מימת למליי ממלי צנעיגין אי יעשה גם הציצית מצנע הטלית לאף‬
‫ר״י לא אמר אלא שאימ צריך אנל אס צנק מצנע הטלית מה מציה ק המובחר‬ ‫ניק דהרנ רני יצחק אלפסי יהרמנ״ם קיימי נחלשיטתא הני נקטינן )א(‪:‬‬
‫וךין לצמר סתם אימ אלא של רחלים לבד אנל של עויס ניצה מיקרי ישל יעיל דפשטא דמלמודא משמע נסירש״י יהרמנ״ם ישרי ליה מאריה להסמיג שכתב‬
‫י גמלים אע״פ שנקרא צמר גמלים יה! צמר ארנבים נקרא צמר אתמם אפי׳ רש״י לא לק גם לא כמ״ש הרב בהגהת ש״ע לסאשנמים עושין צוציומ‬
‫צמר סתם לא איקרי והני גרסימ נירישלמי פ״נ לנלאיס צמר מה צמר שאין למיס אף נמלים צנועים ואין לשנות עכ״ל ללפע״ל שינוי וה הנין מא אלא‬
‫לי שם למי אף נל שאין לו שם למי מנק שאין לו שם לווי אמר רני מסי נן לוי מימ נצינעא מתתת למליי ללא ליתי לאינצייי טין ללא נהגי לצנען ועיין נתרימת‬
‫הלשן מף‪,‬סי׳ מיו ‪:‬‬ ‫לנתינ ומישע מלך מואנ היה טקל יהשינ למלך ישראל ק׳ אלף נמס יק׳ אלף‬
‫נ ר כ‬
‫‪1‬כתב נסמ״ק ומימ גנק ליזהר שלא לעשות ציצית של פשתן נפל משי כך‬ ‫אילים צמר אין לך קחי צמר אלא צמר אילים נלנל וא׳יכ ללנרי הפיסקיס‬
‫מא‬ ‫נממן לאמחיינ נציצית מלאומיתא אלא טלית של פשתים אי של צמר רמלים‬
‫לנל יק הא לאמרינן לצמר ופשתים פוטמן אפילו שלא במינן בצמר רחלים חקא‬
‫אמרו ינמנ הרמב״ם נפ״נ לציצית לרמל נמ עי צמרה פסול לציצית והני איתא נפ״נ לכשרות)ח •( שהכל מולים שצמרה פםול לתכלת יאממנן נמי שהכל מלים‬
‫שאין לוקק על צמרו משום כלאים וא״כ לא חשינ צמר כלל יאיט שטר נציצים אלא נמימ חקא ‪:‬‬
‫ןאדןא לאמרינן לצמר ופשתים פיטמן בין במינן כק שלא במינן נתונ מגמת מיימין פ״ג להייט ליקא יחדי ילנן נוהגים לעשות נטליס של משי ציצית של‬
‫משי והאגור נתנ נשם מהל״י מילין לטלית של מפי רנים מהגק להטיל נה ציצית של צמר בלימר ולא ציצית של פשתים מפני מיש ספר מצית קטן שאין‬
‫מטילק ציצית של פשתן אפילו נטלימ של משי אנל לעת הר״מ שצי־ין להטיל נה ציצית של משי ליקא יכת״ה נתינ שאחל ק הגחלים השיב ללא נהגו עלמא כהרים‬
‫אלא נהרמנ׳׳ם לממיר נהליא ונם הוא העיל שנן נוהגין השלם ונן משמע מפשט לנמ השסקים ‪:‬‬
‫ו ר ח י ר עול בת״ה שראה מל מרנייתא להוי ליה טלית של משי מצוייצת נג׳ ציצים של משי ומל של צמר וצריך עיון אי שפיר למי ננה״ג ללא הכנף מ» נג© הוא‬
‫י י י‬ ‫יגם לא גלילים מעשה לך מהם איגם לגמרי ענ״ל )ב(‪:‬‬
‫ומ״ש רטט וציצית של צמר אי של פשתים פיטר כל המינים מאחר שמק הזה אין לט תכלת צריך לפרש לשטר כל המימן לקאמר מימ נל שאר מימן נר‬
‫מצמר יפשמים כלומר לציצית לצמר איט שטר לטלית פשתים וכן ציצית של פשתים אינו סיטר טלית של צמר משום למי נלאים שלא נמקים מציה יאמשר‬
‫‪1‬‬
‫לשטר נל המינים טלם קאמר אפילי של צמר לפשתים ישל פשתים לצמר ילישנא לגמרא נקט למיידי בזמן לאיכא תכלת וסמך על מה שכתנ מי׳ י״א יעתה שאין‬
‫ל» תנלת אין לעשיתם מכלאים אלא צמר לצמר ופשתים לפשתים ‪:‬‬
‫וכתב הרמנ״ם שצמך לעשות הציצית מצנע הטלית וטי נפ״נ מה׳ ציצית ינן פירפ״י נפרק התנלמ)מא‪(:‬אהא לתניאטלימ אין פוטר נה אלא מינה אם אלומה‬
‫מא יטיל שני מוטי! אחמים וני מוטק תנלס ינן שאר גוונים יהרנ מהמין חנינ ז״ל נמנ על לנח רנימ כשנלקלק נלשק הרמנ״ם לא נמצא מ »יש‬
‫הרנ נשמי ואעמיק פה לשוני אות נאות טלית שהיא מלה אלימה אי יריחה או משאר צנעונק עושה שטי לק שלה כעין צבעה אס ירוקה ירוקים אם אלומג‬
‫אלימים ממה טלה תנלמ לנן שלה משאר צנעונין חין מן השחור מפני שנראה כתכלת וכורך על הכל מיט אמל תכלת נלרו שעושה נשאר ציציימ שאינם צשעים‬
‫ע״כ נשנעמן סוף המאמר עם גמלתו יראה לי שעיקר טינת הרמנ״ם להזהיר נטלית שטלה תנלח שלא ימי הציצית טלם מצנע תנלת אי מצנע שמיד החמה‬
‫לתנלת רק שהא הלבן שנה לק נמית שהוא או צנוע ירוק אי אדים אמנם נטלית אדומה אי יריקה ששה לק שנה אם ירצה מאימי צנע עצמו ואם לא צנעו כלל‬
‫אלא שהנימי לק נמות שהוא הנא טינ ני לא טין הרמבים נאימח עושה לנן שבה נעק צנעה לומר שצריך דוקא נעין צנעה אלא לומר שרשאי לעשותה נעיז‬
‫צנעה מה שאין רשאי לטפית ק נטלית שטלה תנלת אלא מן ההברח צמן שהא בציצית נ׳ מינים הא׳ פתיל תנלת השני שטי לק נמות שהן אי צשעים יחסין או‬
‫אלומיס יהמ הרמנ״ם נתנ נתחלמ פ׳ ראשון לשק זה ענף פעישין על המף ממין המד מא מקרא ציצית וט׳ ייה הענף הוא הנקרא לק מפני שאין אני מצייק מנעו‬
‫עינ יאם טינת הר״מ נמי שהמן ממני נעל הספר שצריך ק ההנרח לצבוע הציציות מצנע הטלית איך הממ יסול הרמנ״ם שאק אט מצמק לצנעי ולא נעלם‬
‫ממני מה שש לדחית ולתקן זה ועם נל זה טיגתי לומר שאין אני מינרחים להבין בדברי הרמנ״ם דין זה שהא מינרח לעשות הציצית מצנע הטלית ועל כל סמם‬
‫לא לקדק הרנ נעל המפר נהעתקת טינת הרמנ״ם נאמרי נשמי סתם שצריך לעשות הציצית מצנע הטלית שמה לי לפרש זילת נשימה צנע המלימ תכלת ני‬
‫מדאי יש מקום לטעית נזה למי שלא יעיק דין זה נספר הרמניש ז״ל ועתה שאין לנו תנלת העושה טלית תנלת יעשה נל הציציימ לק ילמה לא יעשה ‪ p‬פימה‬
‫הטלית ירוק אי אחם שהא כל הציצית לק ונזה נסנים עס סנחת רנים מהשסקים שאמרי שאק לשש שימ הציצית מצנע הטלית עניל ילא ייעתי <י ימקי לפוש‬
‫ק נדנמ הרמנ״ם נמית דבריו מבואמם שטון למה שנתכ רני» נשמי שאילו מתה כוונתו נמו שפירש ‪ 0‬הרנ הנזנר מיל להקדים מתה טלה תנלת לנ! שלה‬
‫משאר צנעונק למה שנתב טלית שהיא טלה אדימה אי יחקה יני׳ עושה מוטי לק שלה נעק צנעה ומה שנתנ נפ״א שזה הענף נקרא לק מפגי שאיו אמ‬
‫מציוין לצנעו הדנר בחר שאין אנו מצווים לצבעי תכלת חאמר וכל שאר צנעונין מיקרי נשם לק יבבר הרגיש הרב עצמי מה ימפני נך נתנ ילא נעלם ממני מס‬
‫שש לדחות ולתקן וטון שנן יש לתמוה אמאי מסנן נפשו למלוק על פירוש רנינו נלנרי הרמנ״ס מאחר שרש״י סונר ‪ p‬ושמא משום לסיגיק לעלמא פלא לצנק‬
‫וגם ט הפוסקים לא נתבי נן טרח להעמיד לנמי נמיתם ומ״מ מ״ש שלא לקלק נעל הספר נאמרו נשם הרמנ״ם סתם שצריך לעשות הציצית מצנע הטלית שס׳‪5‬‬
‫לפרש זולת נשימה צנע הטלית תנלת לעניו׳ דעתי נראה שיפה דקדק נעל הספר דעי? לא קאמר הרמנ״ם אלא נזק שהיה תכלת »הג נדי פלא יהא נראה שלא‬
‫הטיל לק אלא תנלת לנל אנל האימא לאין לט תנלת אין חיליק נין צנע תנלת לשאר צנעימן יהלנך טלימ שפילה תכלת מטיל לה ציצית תכלת וששר למי ואלמא‬
‫צריך מא לעשות נן נלי שיהא הציצית מצנע הטלית נניל • והתיסשמ הקשו על פירש״ו מלאממגן נמש ההוא פרקא מילי צינעא גמם ותירצו לשמא משים יס‬
‫אלי יאניהי מי יהראנ״ל תיק נענק אתר ונראה מלנרמ שנס מא סונר שצמן לעשת הציצימ מצנע הטלית ‪ .‬אנל »י!נ נמנ למלמקשי ממרא )מ •( גני סליו‬
‫בציצית לא יהא אלא לק יש ללמיל שהמטיל ציצית צמעים נטלית לק אין לחיש להא משמע שאימ מישש נצנע יעיל אימר נפרק התנלת)למ ‪ 0‬מילי צינעא גמם‬
‫ורש" שפירש גני טלית אק פוטר נה אלא מינה נמק הצנע לא לק עכ״ל‪ .‬ונתנימ הגה׳ימ נפיג יני דמני הגמל מההיא יל שמצא נתשנת הרשנ״א שנתנ על דק‬
‫‪ w‬לא ראימי לא׳ מרמתי שחשש ליה כלל יכן נראה לי ע״נ יגם נתיה סימן מ״י נ׳ ללא גהגינן האימא נשים מקים רק נציציות שהם לבימם ולא צבועים ואשלו‬
‫נטלימ קטן שהיא ממיני צניעים לא ראיתי מימי אחר שמה מציייץ רק נציצית לק ולא צטע ורטט הנחל מסח״א לע נ׳ נשם נעל העיטיר שציציית של לבן מילמין‬
‫לכל הצנעינים נאיזה צנע שימה הטלית שנשאמרו מין ננף שימה הציצית ממין הננף סתם טליתות שלהם מו למים אבל אם אין למ לק איט צמך שימה הציצימ‬
‫מצנע הטלית ומ״מ טין דהרמנ״ם ורש׳׳י סונרים שצמך שימה מצנע הטלית יגם התיססית יהראנ״ל נראה שאינם תילקין נכון ליזהר נמר וכן ראיתי המלחלחים‬
‫טהגים לעשות הציצית מצנע הטלית )ג(‪:‬‬
‫) ‪ 2 1 * 0‬נספר המצית קטן ומיהו ננק ליזהר שלא לעפות ציצית של פשתן נשל משי נספה סמ״ק שבידינו כתונ בלשון הוה הג״ה וכלאים נציצימ אסור לגמרי לזיק‬
‫שאץ‬
‫דרכי משה‬
‫‪) {3‬א( ואין ובריו נךאין אלא גלאי! לפסוק ברברי מחום׳ חאחר שרגיגו ויעופקים אתרוגים הסביטו עמהב וכבר הארנחי בוה בהקימיי מיי•‪) :‬צ‪ f‬ועייל מימי י״א ואפור לעשות גומי‬
‫יומן שאק לגו תבלי! ביצית של במר בשל ‪8‬שחיפ או אישבא משיט דהוי נלאים שלא גמקים במניה ייחבאו בםיםן זר‪ .‬בסטין רמשים גירה אםרו אף לעמית ציצית של משיים בטליז!‬
‫של ששחים ולבן נתב האגור בשם טיזר״י םולין ואסור לעשית טלית של שארנו׳׳ט משים וחשתי »שתיס ומערב צמר גשן ‪) :‬ג( ואני לא ‪ win‬םיםי ציצית אלא לגן ואין לשנימ ‪:‬‬
‫ולא‬

‫ששת‪p‬ן‬
‫הניא!אלינו‪.‬דל״ל״ ‪0‬ל‪» to‬‬
‫למהר שלא לעשות ציצימ‬
‫דרישת‬
‫ס״׳׳ק זה‬
‫ומיסו »י|‬
‫קטןשי »׳‬
‫בשל »‬
‫אפילומצות‬
‫נא[ ומע בנאור‬
‫ל״׳׳א ־שא״ צ ב׳׳נ גם סרשכ״א ות׳׳ס וכ׳׳ס סי׳ »׳ ‪,‬‬
‫סצבעונים׳׳שוליכוו׳״י פי׳‬
‫וציצית כ״כ ומ‬
‫קולס לבל‬
‫שלכן‪V‬ב‬
‫סו»נ«ם ‪o‬‬
‫פרישה‬
‫)י( יכתב _‬
 ‫ג*‬ ‫אורה חיים הרכות ציצית ט‬ ‫ב‪-‬יי‬
‫שאין לנו תכלת טלית של פשתן פטור אפילו במיט מיהו נכון שלא לעשית‬ ‫היא הטסחא בכל ספרי ונינו הישנים ונך היתה הטסיוא לפני ג׳ י ומהלי‬
‫שום ציצית של פשתן אפילו כטלית של משי ע״נ נמר ופשתים פוטרים כמיק‬ ‫א ט ה ב אלא שהמהרי״א הנין דפשתן הוא דאסור בשל משי אבל צמר בשל‬
‫ושלא במינן ושאר מינין במינן פוטרים שלא במינן אין פושרין עכ״ל והנלבו ת י ל‬ ‫משי שרי משום דמשי מיתלץ בשל צמר ולא מיתלף נשל פשתן יע״ז השינ נ״י‬
‫בהרבה מקומות לכתוב סתם דברי סמ״ק והגהותיו וכתכ כאן כלשון הזה טלית של‬ ‫דמשי לא דמי לצמר ובדין השיג עליו בזה אבל מה שהשיג עליו עוד מלשון הסמ״ק‬
‫פשתן פטור אפילי במינו וצמר ופשתים בין במינן בין כשאינן מינן פוטרים ושאר מינין‬ ‫שאמר אפילי נשל משי אינה השגה דמהיי״א לא גרס בדברי רטנו בשס סמי ק‬
‫במינן פיטרין בשאינן מינן אין פוטרין והר״פ נ ת ב נבון ליזהר שלא לעשות שום‬ ‫תיבת אפיי יס״ל דמ״ש נסת״ק שלנו ובכל בו תיבת אפילו טייס היא ואה״נ דלא‬
‫ציצית של פשתן אפילו כטלית של משי ורבינו נראה שלא היה גורס נ ס פ ר מצית‬ ‫נריך להזהר אלא היכא דמיחלן׳ כגון ציצית של פשתן במשי דמיחלן• מש־ בצמי‬
‫קטן כמי שהוא בספר מציתקטן שלנו דא״כ הוה ליה להקדים דטלימ של פשתן פטור‬ ‫ובן ציצית שלצמרבקנביס וצמר גפן דמיחלף קנבוס‪•,‬צמר גפן בפשתן אנל היכאדליכא‬
‫אפילי במיני כלי שיבא אח״כ מיהו נכין לייהד שלא לעשית נמו שהיא בניסתי ליק‬ ‫למיחש לאיחלופי שרי עוד נ ת כ מהר״י אניהב לדעת הסמ״ק הוא דדוקא של פשתן‬
‫דסמ״ק אלא היה גורס בספר מצית קטן בגירסת הנלגו שעל מה שכתב לצמר‬ ‫כמשי נכין להיהר אבל פשתן בפשתן שרי יהשיג עליי ליי דהלא בין לרבא בין לי״נ‬
‫ופשתים פוטרין נין במינן בין שלא במינן קאמר מיהי נכין ליזהר שלא לעשות שיס‬ ‫ציצית של פשתן פיטר בשאר מיגין כי היפי דעיטר בשל פשתן לרבא תדאיריית' ולר״נ‬
‫ציצית של פשתן וכי' ובטעם ספר מצות ק ק באזהרה יו נתב רטנו הגדול מהרי״א‬ ‫מדרבנן וא״כ מאיזה ט ע ס נאסרי בשאר מינין ויהיה מיתר נשל פשתן יפי׳ הוא דלעת‬
‫ז״ל נראה שהיא לפי שלא יבא להטיל ציצית של פשתן בטלית של צמר לפי שמשי‬ ‫הסמ״ק שפיסק כי־״ת דאסרי לעשית שוס ציצית כטלית של פשתן אפי' ציצית של פשתן‬
‫נראה חץ צמר אי אילי חששו לזה מפני שיש מי שסובר שציצית של פשתים אין לי‬ ‫כמיש רטנו אתר דין זה אעפ״י שהגאונים יריית וכי' ילכך נכין להיהר דאפי׳ במשי לא‬
‫מייס מן התורה ויש מי שסוכר שמטילין ציצית של פשתן לטלית של פשתן ויש מי שסובר‬ ‫יעשה ציצית של פשתן פן יעשה פשתן בשל פשתן ולא נהירא דא״כ ה״ל לרביני לכתוב‬
‫דמדאור״תא מטילי! אבל חכמים אסרוהו יבמי שיתבאר בסמיך בםייעתא דשמיא‬ ‫תתלה דעת הגאונים יריית ואח״כ מה שכתב הסמ"ק דהוא נמשך מדעת ר״ת יהי‪.‬איניס‬
‫ולפיכך כתב סת״ק שדי לנו שנתן מקום לפשתן בשל פשק אבל לא יהיה לו מקים‬ ‫אבל אין הלעת מקבלת שדברו הםמ״ק יהיו תלי״! במה שפסק ר״ת ועדיין לא הידיע‬
‫להתיר כשאר המינים כמו צמר ע״כ ‪ .‬יק״ל על הטעם הראשון שהרי טלית של‬ ‫פסקו של ר״ת • ועול לכולה! פירושי קשה לשון רטנו שכחנ אח״נ אע״פ שהגאונים‬
‫משי לא דמי לשל צמר ועוד שנראה מלבדי הרב לבטלית של שאר מינים ללא לחי‬ ‫יריית אסרו נו׳ דלמה לו לומר אעייפ א ס הין דין יה מקישר עם ח״ש קידם לי‬
‫לשל צמר שרי להטיל ציצית של פשתן יבספר מצית ק ק וכלבו כתוכ מיהו נכי! ליזהר‬ ‫בשם הסמיק ועול גזירה יי דחיקה היא לגייר פשתן נמשי דילחא יעשה פשתן בפשתן‬
‫שלא לעשות שים ציצית של פשתן אפילו בטלית של משי ומדקתני אפילו משמע‬ ‫יהיא גופה אינה אלא גיירה בזמ! שהיה תכלת דגזרי ט ה משיס כסית לילה דה״ל‬
‫דבכל עליתית אסר ושל משי לאי דוקא ורניגו לא חשש לנתיב אפילו משוס דממילא‬ ‫כלאים שלא במקום מצוה ועכשיו אין מקום לגזירה כלל לכן ניאה ד ד ע ה הםמ״ק‬
‫משמע‬ ‫הוא משום דנההיא לצמר ופשתים סוטרים נין במינם בין שלא נמינס איכא תרי‬
‫פרושי ולחד פירושא אין צמר ופשתים פיטיין שלא במינם אלא יחדיו דהיינו‬
‫אע״ג לקי״ל כאידך פירישא דצמר או פשתים נמי פוטר‬ ‫ב ז ק שהיה תכלת כדפר׳׳ אבל עכשיי שאין תכלת אין צמי א׳ פפתי' פוטיין כשאר חיניס ולפיכך כתב סת״ק‬
‫צמר נמי אסור בשל משי אלא מ ק ט פשתן בשל משי‬ ‫עכשיו בשאר מינים מ״מ נכין לה׳הר שלא לעשות של פשהן בשל מש־ נדי לחוש לאידך פירושא וה״ה לשל‬
‫לרגילין בטליתות של משי נקע משי והשתא ניחא‬ ‫לאורויי ליוקא לפשתן בשל פשתן שיי ובמשי אסיי־ ילאו לוקא נחשי אלא היה בשאר מינים אלא משוס‬
‫לעשות ציצית של פשתן בשל משי כדי לחוש לאילך‬ ‫דלאתר שפסק רטנו דצמר אי פשתים פיטרין נל המינים נ ת נ על יה לעת הכמ״ק למיהו נכין להיהר שלא‬
‫פירושא‬
‫ג־רישה‬ ‫דרישה‬
‫ונראה שרנינו הניא הסמ״ק והכי קאמר ומיהי גנון לייהי‬ ‫ונשאינן יינן אין נו‪1-‬ויס יהייייף כתנ ננ‪,‬י‪ 1‬לייזר שלא לפשית שים צינית של פשתן אכי' נשמ׳׳ק נמ״ש נווישה‬
‫בטלית של משי ע״נ יניאז שהית היה גינ גי־שת רנינ• נס״״ק יע"פ ״ה שיתנאו נשיו כי׳ כוונתו לימי אף שמדין תירה צמר ופשתים פוטרים נכל המינים וכמ״ש רנינו ג*כ כריש‬
‫)ומה שאמר וניט כתנ סמי ‪ p‬לא רנ נעל ז ״ ז נ י זשמ״ק שהיא מזי״י מקיינייל שזי׳ זפלכ־ השימן מיהי נכין שלא לעשות ציצית של פשתן בטלית של משי • והטעם משוס דכיון יאיכא‬
‫כסנו כשם הרי״ף שאיני מדני׳ זש״״ק עני•׳ ׳הגייה י׳זיי״ן‪ .‬זיא שזיא בעל הגזית תעפ"׳ מאן דסיל דאין רמו לציצית של פשמן‪-‬כלל מן התורה יאכילו לאותו מאן ואמר דיש לציצית‬
‫שנםפרי םמ״ק שניוינו לא הוכיר ז י ׳ ין‪ .‬וזניא ז־ב־׳־ סתם נעינונ •נסגנין אי־‪,‬י שכתיכ של פשתן עיקי ומ‪p‬י‪ c‬מן הפייה אפיה םיל דמדרננן אסור לעשות ציצית של פשתן כלל ׳מטעה‬
‫ברישא ׳נלאים מינית אשיו לגמר! לויי; ילית לן תכלת וניאז שגייסת הכל נ׳ נ!יק־‪ 1‬יכן גוירה ונשית לילה ־נמ״ש נדיישה להני די לנו שנתיר לעשותן נטל־ת של פשתן דשם אי אפשר‬
‫מצאתי נסתי׳ק של קלף והליא זא׳ •ח־זי נגל״ן לזג״ה ׳היסיף שט י׳״ש ביישת נבמ״ק לעשות נע״א והא נל מיני נגדים סיינים נציצית וציצית של צמר אי אפשר לעשות נהן וכלאים‬
‫שלנו כפניס בהגייה ו!״ל •מיהי נכו; ליוזי שלא לעשית ציצית מפשתן •אפילו לטלית של מש־ אסיר לייון ילעשות נהן ציצית משאר חיניש גם ק איא דשאו מינים במינס פיטי־ם שלמ‬
‫׳כלאים בציצית אשור לגמו• לייין לפי שאין לנ• תכלת עניל עיכ מצאת• ׳‪:‬כנה היא מתי במינם אינן פיטרין א״נ גרב אנו צרינין לעשות ני ציציות של כשתים אנל כטלית של מש•‬
‫ע״פ הונר־ס שיתנאוו שצוין להיות נשיפת לא נ‪-‬ישא יכי ו נ י ' הםייייק גילה לני הינ ואיכא תקנתא בציצית של צמר או של משי אין לעשימ לו צ־צי־ת של כשת! י ׳עייל והא‬
‫ואשיר‬ ‫הביול מהרר״י אנוהנ בקוצו לשינו וי״ל טעם אוהיה יו של םמ״ק ניאה שהיא לפי שלא‬
‫ינא להעיל צינית של פשתן נטלית של צמי ליי נמש• ניאז מין צמי אי זששי ליה מפני שיש מי שסינר שציצית של פשתן אין לו מקום מן ז ת ו ו ז ייש מי שהונו שמט־לין ציצית שנ‬
‫פשתן לטלית של כשמן ויש ח׳ ששינו למלאייייתא מעיל־ן אנל הכתיס תשיוז׳ •כמי שיתבאר נשמין נס״י ולפיכן כתנ שמ״ק שוי לנו שנתן מקום לפשתן נשל פשתן אבל לא יהיה לי‬
‫מקום להתיר כשאר מיניה כמו נמר עכ״ל החנם יז־‪-‬ז העמי־ ׳זסתיס החפה ו י י ״ יציין נגר ינר נגי שהוא מפרש שמ״ש נםמ״ק טלית של פשתן פטוי אפילו נמיני מוינא ואיו״תת‬
‫קאמר כי׳ ופט‪:‬ל דקאמו דיל נפטי אפילו בציצית של מינ׳ ־ה״ק ל״מ שנפטי בציצית של נמר שהן הן הגלילים והציצית שניכרו כמורה והא צמר ׳פשתים גדילים תעשה לן אמר יתמנא‬
‫אלא אפילי אס עשה בו ציצית של פשתן נפער גיינ י״צא בז יי׳ הילת• ו״ניפין עליו כיין כל טלית כשר ויהי אפילו ולא מימא ואין לציצית של פשמן שים ימו ומקיי נמויה ואח״נ‬
‫נ מ נ לין אחו והוא גי׳נ ליינא ואיי״סא יהיא צמי ׳כשמיה פוטיין נין כיי־נן ני; שלא נ״ינן ושאי מינים כ‪ ".‬ואע״פ והא וצמר ופשתן פוטייס נין במינן ונין שלא במינן ממ״ש נרישא‬
‫אפ‪-‬לו נמינ־ פיטר נשמע לאם פשתן פיי‪-‬יי נין נמינו נ•; שלא למ־נ־ כ״ש צמי ־"ל ־ז״ק י־קא צ״י ׳פשתים פוטרים גס שלא נמ־גן אנל שאו מיני[ אינן פוטיק אלא נמינם ועל יה‬
‫קאי כרי״ף יכתנ ומיהו נכון לייזר שלא כ• נלימי אעפ״י יהי־נא וא—יחא כן זיא כמ״ש זס״״ק מיהו חורמן נכון ליזהר שלא לעשות ציצית של פשתן אפילו בשל משי פי' ונ״ש נטלימ‬
‫של צמל אכל נסינו וואי מטי •ביאר מהייי״א ויל שט טע״‪-‬ם בוז ז א שאס יניא׳ לעשית בטלית של משי ציצימ של פשמן כמן שלאו מימ הוא יטעו ויעשו ג״נ ציצימ של פשתן נשל‬
‫אכל מייני לשאינ• מ־נ־ לא •טעי ולהכ מיתר פשתן בפשתן •והו שכתב מהיר־״א לפי שמש־ נראה מין צמי ני' לגני פשתן‬ ‫צמר וכלאים לדידן אסיר נניצית לפיכן גויי הת אטו זא‬
‫־זטעם השני זיא וכיין וא־כא מאן וםיל ומואיר־־מא א־ן לעשות כלל ציצית של פשתן שלא ניני• כתורה יש‬ ‫נראה ודת־ משי ונמר מין קדח ושניהן חיק ״יני ואיכא מקום לכעית‬
‫שאמת שבמינו והיינו נפשמן יש לעשותן ייש שאי״י י״ייננן אפילו במינו אק לעש‪-‬־י וי״שוש כשית לילה או שמא י‪p‬רע והיא דעת ר״ת כמ״ש נשמין •( להכי די לנו כמה שכווכרנו‬
‫לעשות ציצית של כשמן בטלית של פשתן אנל לעשותן ני‪-‬לית של ״ש׳ ואיכא ע־ו גייע־תא אתרמ נושף על גריעומות הראשונומ והיינו שלא נמינו ולא נמי־ •וייש‬
‫מסלוי״א די לנו שנתן ״‪ 01p‬לפשתן נשל פשתן פירוש וטלית כשמן מת־״ב בציצ־מ כמי של צמי ופטריהי חנמיס נציצימ של פשמן להיות יוצא ידי חונמ ציצית והטעם אפשר‬
‫ל!מל לאף למן המ־וה היו ע־שין נ• ציצית של ציי מ״מ לדיין דאין עישין כלאים נכיצימ א״א נשל צמר א״נ ע״כ אנו צריכין להטיל נו ציצימ של כשמן לציצית של משי או שאר‬
‫מינים אי אפשר שאינן פ־טייס שלא במינן אבל ליגשית ציצית של פשתן נטל־ס של ״שי ואית לן מקנתא אחי־תא שהיי •נול לעשומ נו ציצ־מ של צמד או של משי להני ודאי אק ע־שין‬
‫ציצית של פשתן וגויע• הן בעצמן ילפי וז א״ש זא לסייס נסמ״ק של קלף ופלאים נציצימ אסיר לגמרי לדיון פיייש נתמילה כמג שמורבנן נכון ליזהר שאפילו בטלית של משי אין לעשומ‬
‫ציצית של פשתן וכייש נשל צמר ועתה נא לימי שאפיל• ציצימ של צמי שז| זן הציצית זניניין נמייה אסור ג״כ מויננן לעשותן נשל פשתן י וזהו שדייק וכתב וכלאים לויין אסיר לגמרי‬
‫ונמ״ש לקמן לדרישה סי׳ י״א נשם המיםפית פיק אלו נעוות דייתי יש לזתמיי נפלאים של פשמן נצמו שאינן מינדחיס מן המורה והתירו לעשות כשמן נשל צמר ממה שיש להחמיר‬
‫ננלאיס של צמר נפשמן שהן חן התויה עיש • ח ה ן ג״כ כ־ונת והכנת ינינ• ב־ני• סמ״ק ונמ״ש כפרישה •נכ־נה היא‪ .‬ונ״י הניא גירסא אחית ־פירש כי' אמר נדנרי םמ״ק וו׳׳ל‬
‫בספרי סמ״ק שניל־נו כמינ בלשון היה הגזיה •כלא ס נציצימ אשיר לגמי• לייון שאין לנו מנלמ טלית של פשתן כשוי אפילו נמינו מיהו נכק שלא לעש־ת שוס ציצית של כשמן אפילו‬
‫בטלית של ישי ; נ ס מ ן נתבתי שנ לע״ד שטעית נפל ביפים וצוין לה״מ עו כאן ־י״ל עכ״ל ההג״ה הנ״ל על כן צמר ופשמים פוטרים למינן ושלא כמינן •שאר מינים למינם פוטייס שלא‬
‫נמינס אינן פיטיים ענ״ל יניאה לי שסמ״ק פושק ניעת ר״ת ש^לית של פשתן פטיי ״להטיל נו צינית לא מלעיא משל שאל מינים להא לא פטרי שלא נמינן ועל צמר נמי לא משוס‬
‫להוה כלא־ם אלא אפיל־ מינו שהוא ציצית של כשמן דפטיר ביה מדינא גזי׳ כו חכמים משים כהומ לילה יו״ש טלית של פשתן פטור אפילו נמיט ומשוס ומשמע ליה שאין הפטור אלא‬
‫לטלית של פשתן אכל צינית של פשתן פיטר נשאר מינים לכן נתנ ״יזי נלין ליוהר שלא לעשית ציצימ של פשתן אפילו לטלית של משי ושאר מינים ונקט משי דהוה חד מאינן מיני‬
‫וסיס לשאר מינים וטעמא ״שיש דח״ש דילחא אתי להטיל ציצית נעלית של פשתן וגייםת זפל נ׳ תתפרש ג״כ עדייו וכיין שאמר שכמב שטלימ של פשתן פטור אכיל׳ למיני )כי׳ או‪.‬‬
‫שכנר אשמעיי‪-‬ן דאי[ עיש•[ ציצית של פשתן לפשתן חיי( יכתנ וציצ ת של פשתן יצמי פיטריס נמ‪-‬נן ושלא במינן ואף שהאי במינן לא קאי אפשתן שכנו אשמע־נן ופט־ר במינן אלא משים‬
‫י‬
‫צמר נקע מ״מ צריכין עכ״פ לומר שפשמן כיי‪ .‬י לכל הפחית נא־נן מינן כגין משי ואל״כ במאי תיקמא להא ינתנ יפשמן פוטר וע״י קא' הרי״ף שנכון לייהד נו דמדכתכ דצמ יזשתן‬
‫פוטרים נין נמ־נן נין שלא במינן משמע נהויא ואע״ג וטלית של פשמן ס״‪-‬ר מ״מ ציצית של כשמן פיטר שאו מינים לכן כתב הרי״ף שנכון ליוהי שלא לעשית שוס ציצית של פשתן אפילו‬
‫כטלית של משי מטעמס ופייש ת עכ״ל נ״י ומניאו בוגריו שזוז מפוש והא וקאמר השמ״ק וטלית של פשתן פטוי אפילו נמינו פי' פטור מחיונ ציצית ואפילו ממינו א־ן מחיינ־ס להטיל‬
‫נ ו וכיון שאינו חיינ בציצית ממילא אשיו להטיל נ׳ ניצית אפילו של מיני וזייני פשתן יהח בהא תליא ׳כמ״ש לקמן נועת ו״מ ופטור מציצית ואשיר לפי שגורו משים כםית לילה ומ״ש‬
‫פטיו ולא קאמר אסיר לפי שאיני שיין ל איסיי אלא קמה שאםיי מיאיייימת משא״כ טל־מ נציצימ של מינ׳ א־נ־ אסיר מדאורייתא אלא מרומן שגווו משוס נשית לילה היא ימיפטר׳‬
‫ליס ‪ .‬והגייה רי״ף או־יקא קא׳ ימוא״ר שאין פיטי ת״נ ציצית אלא נטלימ של פשתן ומצוש גויים הנ״ל משמע הא ציצימ של פשמן פוטר נשאו מינים כוינ־ והא ליכא שס גוירה דכס־ת‬
‫לילה ע״ו נ ת נ ויין‪ .‬מיז׳ נכין לייהי שאין לעשית ניצית של פשתן אפיל• נעלית שאינו מינ׳ וצריכין לומר שהטעם משוס לגורינז גני פשתן שלא נמינו אטו מינו ונמ־נו איכא גזירה וכסית‬
‫לילה ומשי וקאמו ליו זה ת־כן ו נ י ״ יהפ ינויס תמיה ם מאד חלא יא״כ הל״ל טל־ת של פשתן פטיו אפ לו ממינו נמ״ם •לא נמינו נני״מ שהרי נא לומי שאפילו מציצית שצ כשמן‬
‫ש« מינו אין מטילין נ י ‪ .‬וע״ק יאש נדץדיק כטלית אפיל־ במיני וקאיי ע״כ הייפ לא מנע־א ליטול לו צ־צ־־ת של צמר או של משי פש־טא דפטיר מאיתן ציצית אלא אפילו מציצית מינו נמ•‬
‫סטורק וקשה וא־ן טעמיהן שיה והא דאין מט‪-‬לין ‪,‬י א י צ ׳‪•:‬ח משים ולא פטרי נשא־נן מינן וכן ציצימ של צמר א־ן מט־ל־ן כו משים כלא־ס והיא אשור מדאוו־־תא ־אילו הא דאין מטילין‬
‫=‬ ‫ב‬

‫נ ו ציציות של מינו היא מטעם גיייז משים נסית לילה ומדרבנן בעלמא יכיין דלא ראי וה כרא• וה ודאי לא שיין לכ״לינהו נמלת אפילי וע״ק דלפי האי ומיהו נכין ליוהר נ‪ ",‬שכתכ‬
‫״ ‪r‬‬
‫‪ r‬׳ז״תר מן התי״א ולכי מה שכתב נגירשא שהניא הוא את״כ ומיה־ נכין כו י״ל ע״כ צמר ופשתים פוטרים נק נמינן נין שלא במינן ט׳ הא‬ ‫וי״ף אדיוקא דיניי םי׳ייי קא' ׳ימי‬
‫וה סותר למ״ש ני־שא טנית של פשתן פטיי חפיל• נמינ• יפי אפילו מניצ ית של פשתן אין להטיל בי כ״ש שאר ציציות ואין כתב אח״כ שצמר ופשתים פיטריס נין נמיק לק שלא למינן‬
‫ואף אם נאמי שטייס נפל ננ"׳‪,‬יעל פן ניין לז״ת ע׳ כ ודייל ע‪ -‬כאן זג"־ י־״ף •אח״כ מת־זילין וניי הסח״ג עצמו צמו ופשתים פ־טוים וכוי והיא ענק בפני עצמו ומוינא דאורייתא‬
‫קאמר אכת׳ איני מתיישנ היטב על י־ דאין יכתיב ההימי א ז י שכח נ זאיםיי• וטי יאין שמס לעיל וכתנ פטור כמינו ופי' פעו; מציציות ור״ל אסור ומלת פוטרים שכחב אחיכ יהיה‬
‫״י׳ שפוטרים ט״ש ליל שיוצאק עיי איתן ניניוט יי׳ חיבת ניצית יעיד שזנ"• עצמו לא פי ‪ p‬האי צמי ופשתים פוטייס נו הניכר מנרי הנל נו וכמ״ש לעיל יכאמת שגס שם בכלבי‬
‫‪5‬׳' ממיישנ על זלשין גס מ ז שזניא נגיסת• ניי־ז־לת ז ג ה •זיל •כלאים נציציח אשוי כי׳ נראה לעין נל שטייס הוא דאפ־לו לפי' נ״י איני ממיישנ על הלשין על מאי האי שהרי לא‪pp‬‬
‫ניכר עדיין הזיתי עי לנהיף שכחנ יצ״י יפשחיש' פיטייז וזיוה־ ״ן ז מ י ״ ז על פי' ש״פיש דמ״ש ינכון לייזר מלעשומ ציצית של פשתן אפילו נשל משי כלומר ונ״ש נטלית של פשתן עצמו‬
‫דמין נחינו גני פשתן אשיו משים כסות לילה ח״כ ה״ל לינינ׳ זט״י להקדים יעלית של פשתן פטור אפילו נמ־נו כדי שנוע שדעת הרי״ף שנכין לייזר אפילו נשל מינים אחרים ללפ•‬
‫מס שקיצר יכינו ולא הניא יישא דמלמא ישמע דאמ״ש יני;־ בייש הסימן דכתנ לעיל יציצית של צמר ‪,‬׳פשתים פוטר כל המינים על זה כתכ ומיהו נכין ליזהר שאין לעשות ציצית של פשתן‬
‫בשל משי וממ‪-‬לא משמע אכל פשתן נשל פשתן ״ימו לעשית ויה איכ׳ על פי הסמיק לפי' י״י ונ"׳ עצמו הרגיש בקושיא וו ואמר שנראה שלוביני היה גירסת הכלנו בספרי סמ״ק אבל אינו‬
‫״יושנ והא גס לפי גירשת הכלכו לת קא־ האי י״יז• נכון להא׳ ישמין ליה לזיו כ״א בצירוף היישא •טלית של פשתן פטור אפילי כמיני וכמ״ש כ״י עצמו בסיף דבריו !ירכינו לא כתנ הא!‬
‫לטלית של פשתן וא״נ הורא קוש‪-‬א ליינתא ‪-‬ל״ז לא זניא־ וני" "יתי ״ן התי״ז אין משיק ה ט ‪ -‬אעפ״י שהגאונים יר״מ אסרו לעשות אפ לו ציצית של פשתים נפל פשתים כו׳הא‬
‫גס דעמ הסמ״ק כן שהרי כתנ אטלו נשל מש• ופי לדעת נ"׳ יכ״ש נשל פשתים •כני ל ומוכי! נ ינינ־ וין יה ופשתן נפשתן אס־ר נ נ נ א נפנ־ עצמה לשם הגאונים ור״ת ש״מ דהוא לא הנין‬
‫דני' סמ״ק נמ״ש נ״י לש״ל ני״ת לכן נלע״ר כשיט לפי זםמ״ק זיא כמ״ש נשם מהיי״א עיקי ׳די״ק ומה שהקשה נ״י על מהרר׳יי אבוהנ י״ל וק״ל על הטעם הראשק שהרי טלית‬
‫של משי לח ומי לשל צמר כוי אין וז קיש‪-‬א כלל שכנר כתנת• שחין דעת מהיר י אניזנ כמי שזנין היא דר׳יל דמי[ משי לומה למראה ומינו למק צמר יותר משאר מינים ומי לא ידע שאין‬
‫משי וצמו וימין יה לוה כלל אלא דיל שלגבי פשמן ז ״ מין מש• כמ־ן צמו דה״ ג'כ איני ממין פשתן ומיס יניאו לטעית ולומד דגם כטלית צמר יעשו ציצית של פשתן כיק שעופק ציצית‬
‫שלא ממ נ׳ • וביה מיושב ג״נ קושיא שנייה ש‪pr‬שה נ"׳ שזיא ג״נ ע' ל ק־שיא זיאש־נז ע״ש ימה שהקשה דא״נ ה׳יל למיגור שלא לעשית ציצית של צמר כטלית של צמר ג ק או קנבוס‬
‫משיס דומי לשל פשתן ע״נ ג‪ 0‬נקושיא וי הלן על פי זננת׳ נובר׳ מהירי׳׳א שמש• וצמו יש להם ומיין יחד אבל לפי מה שכתבתי אק יו קושיא כלל ולא גוי־ו גזירה שמא יטעו לעשות‬
‫לא‬ ‫כלאים אלא נציצימ של פשתן כטלית של משי אנל ציצית של צמר נעלית של משי‬
 ‫ג* יב‬ ‫אורח חיים היכות ציצית ט‬ ‫ביי‬
‫משמע ועול לאם איתא ללא אסרינן ציצית של פשק נשל משי אלא משום ללחי פירושא ייתיישנ מזי מקט אמיינ אעיפ שהגאונים ור״מ אפה כו׳ כלומר ממרי‬
‫לצמר הלייל נמי פנטן ליזהר שלא לעשות ציציה של צמר נטלית של צמר גפן או הסמ״ק מנואד לפשק נמשי הוא לאסור אנל פשתן נפשק שרי יא״נ הוא ללא‬
‫קננוס משים ללמי לשל פשק יעל הטעם השני גם נן קשה שמאמר שמלנרי טעם נהגאוגים ור׳ית לאסרו ©׳ אין לתיש לזה להלא רש״י יאלפסי המיה יק הסנים א״א‬
‫הרא״ש ליל <ראה לי‪:‬‬ ‫זה גראה שסונר רנימ הממני־ ללםפר מצית קטן ציצית של פשק פוטר נטליס של‬
‫אןזי״פ שהגאזנים ירית אםרולעשימ‬ ‫פשתן אינלית ליה סנרת האומר לצילמ‬
‫אפי׳ ציצית של פשק כטלית‬ ‫׳״‬ ‫של פשתן אק לי מקום ק התירה וגם ליזהר מלא לעשות צעיתשל פשרעבשל משי גי( אע״פ ‪ M‬שהגאונים‬
‫לא סנרת האומר לאע״ג למלאוריימא ודכינווע אסרו לעשת אפי׳ ציצית^ל פשתן נםלית של פשתן רבי של פשתים ני׳ ננר הציע ליי סוגיית‬
‫נו‬

‫התלמיל ופירישה יפסקי הגאיגים נמאי‬ ‫‪tehm‬‬ ‫משילק הנמים אסרוה שהה נמנ שלי למ‬
‫פליגי ונמקנלי נעניות לעמי לנרי נעל‬ ‫שנתן מקום לפשתן נפשמן לאלמא ס״ל‬
‫המאור נפרק נמה מלליקין שנתב וזה‬ ‫ללספרמצות קקעל היום ציצית של פשתן‬
‫פוטר שלית של פשתן וא״כ על כרמין צ״ל לס״ל נשאר מינים לנל מצמר פטר לשונו יאמת המר ני עיקר האיסור משים חוטי תנלמ היא שנאסרה הציצית בסלין‬
‫אי מלאירייתא ינלרנא ללהש הנגף מין ננן> יני׳ אי מלרננן ינלרנ נחמן לפטר אי משום קלא אילן אי משום שמא יקרע סלינו כתוך ג׳ ויתפרצו אי משום גזירת‬
‫שאר מינים מציצית לאיהיתא וא׳מ לומר שנאסרני נשאר מינים ייהיה מיתר בשל נסימ לילה ינלמפרש ננמרא יניין שמצית מנלת ילנ! תליי זה נזה אפילו למ״ל‬
‫פשק לק נראה לי שסמ״ק פוסק נלעת ריס שטלית של פשתים פטור מלהטיל נו אין מעננק זי את וו הואיל ונאסרה התכלת נסלק נאסרה לנן עמה משים לתרוייהי‬
‫ציצית לא מנעוא משל שאר מינים להא לא פטה פלא במינן ושל צמר נמי לא ציצית ואין לך להפהש ניניהם שתהא מחייג אס הסלין נלק ואושרו נתנלת‬
‫משום להוו נלאים אלא אפילו מיני שהיא ציצית של פשתים לפטר ניה מרינא נזרו נמצא זה מציה יזה אסור חה וחוק מאיל יאק הלעת פינלת ועול האריך וע״ש‬
‫‪ o‬מנמים משים נסית לילה ייה שנתב טלית של פשתים פטור אפילי נמיט ימשום ימלברי נעל העיטור שהניא הרא״ש כהלכות ציצית נראה עול טעם ננון והוא‬
‫למשמע שאין הפטיר אלא בטלית של פשתן אבל ציצית של פשתים פיטר נשאר מיני׳ לס״ל לגאונים לקי״ל נליי ק טרי לאמר אין לו תנלת מטיל לק והיינו חכמים‬
‫כלינו לנך נמנ מיהי מין לחהר שלא לעשות ציצית של ‪ pw‬אפילי נטלימ של לפליני ארני וקאמה לאין מעננק וה את זה יקרא וראיתם אומי האי למיליה והאי‬
‫שאר מינים ונקט משי להוא חל מאינך מיני וליה לשאר מינים יטעמא משים לחייש לחיליה נלאימא ממי ויזע האי קרא להננן מין מ ן אפתיל תנלת ללנמריה קאי‬
‫ללמא אתי להטיל ציצימ נטלית של פשק וגירסת הנלמ תתפרש ג״נ נררך ‪ w‬לימרלך שאם איןסתילתנלמיק במקומי מק מ ן אע״פ שאיני צמע תכלת אלא צמר‬
‫לסין שאחר שנתנ ששלית של פשק פטור אפילי במיני נ ת נ לצמדוקשמים פוטליק לק מאחר שהיא מק מ ן שנס המל הוא של צמר אנל אם אין המל של צמר‬
‫נק נמימ נין שלא נמיק משמע נהליא לאע״ג לטלית של פשק פטור מצל מקום אלא של פשתים אין לי תקנה לא נלק של צמר לאיני מק מ ן ילא נלק של‬
‫ציצית של פשתן פיטר נשאר מינים לנו נתנ הר״פ שנכון ליוהר שלא לעשות שים פשתים לאינו ממין תכלת שהיא של צמר פללו של לנר לרטיא להמן מין מ ן‬
‫מרנינן מיניה שאם אין כאן תנלת נעיק שיק לק ממין המל ישיהא‬ ‫ציצית של פשק אפילי נטלימ של משי מטעמא לפרישית ‪:‬‬
‫שהגאונים יר״ת אסרו לעשית אפילי ציצית של פשק׳ שלית של פשתים ממין תנלת שהוא צמר יאק זה אלא נמל של צמר לחיליה ילפ״ו נשאר מיטם‬
‫* רש״י יהרנ רני יצחק אלפסי התירי ילזה הסנים איא דל נפרק המנלת נמי לית להו תקנה לליק לאין לנו תנלת והא למניא נשאר מינים צמר יפשק‬
‫)מ •( מי׳ר סלי! נציציה נ״ש םיטרין ונ״ה מחייטם והלנה ננ״ה אייר אליעוי נרמ פוטרים הייט מקא ימליו ינסנרת מהרים שהינא נהגהת מיימונית יהא לאסיקנא‬
‫מיק והלא נל המטיל תנלמ מרושלים אינו אלא ק המסמיהין ושירנו׳י נ״ש פיטרין > נשאר מינים או צמר או פשתים הייט חקא ללזנ לשאר מינים לרכנן ומשום הכי‬
‫ללא לרשי סמיכים למישה נלאים בציצית יהא מקט לשק יפטיר יחיונ ולא נקט מפטרי ננל להוא אכל לרנא לשאר מינים נמי לאוהיתא לא מיפטר נלא‬
‫לשק איסרים )מסירים משים לציצית חונה הוא למל ואפילו אינו לוכשה ואיסור תכלת אי צמר לק נמקימו כי היכי ללא מיחסר אלא צבע חלזון ולס״ז נזק‬
‫והיתר נמי נהא תליא וניין ללנ״ט פטיר ליל כלאים שלא נמקים מציה יעינר הזה אין לעשית שים ציצית אלא של צמר נפל צמר אבל זולת נל זה הויאנרנה לנטלה‬
‫עליהם משים נלאים ‪ :‬ינ״ה • למחייני ליה נציציס לרשי סמינים יאק נאן משום אפי׳ משי נשל משי ינ״פ פשתן בשל פשק יאצ״ל צמר או פשתן בשל משי יאט״ג‬
‫כלאים ומותר ללונק ונטלית של צמר לנ״ש אסור לעשות נה לק של פשק ותכלת לאינא נמי גאונים לפליגי עליה ירא שמים יוצא ילי טלם ואינו מנרך אלא על‬
‫ציצית‬ ‫של צמר אלא הלק והתנלת של צמר והאי מקם סליגתייהו נסלק משום לפסיקא‬
‫לן מלתא לאין ני ציצית נלא נלאים שעיקר מצות ציצית תנלת נתינה מה יתנלת עמרא הוא‪ :‬מן המתמיהין • מתמיה את נל הרואי{ שאומהם נלאים היא לטש אמ‬
‫פגע רני אליטור ונתר הכי גרסיק איר א״כ למה אסרוה ופירש'* אם כן להלכה פנייה למה אסרוה מרושלים ושקיל יטרי תלמילא נטעמא למלתא ילנסין מסיק‬
‫רנא)שם ‪ (:‬שמא יקרע סליט נתיך שלשה ייתפרט והתורה אמרה מעשה ולא מן העשוי שרא רט זירא לסריניה רני זירא אמר גזירה נמי משום נסות לילה יסידפ"‪,‬‬
‫שמא יקרע סלינו קולם לנן נסוך שלשה אצנטית לשפת המן להייט מקום הציצית ייתפרנו נחוטי פשק ויניח סין החוטין תלייק שם ואחר נך יק משני חיטי תכלת‬
‫ויצרן אותם שנים של לבן עמהם והתורה אמרה מעשה ילא ק העשוי ונמצא ציצית פסול יהיו נלאים שלא נמקים מציה‪ :‬שרא רני דרא לסליניה • התיר ציציותיו‬
‫משליט שהיה של פשתן ונטלן משום שמא יקרנט נלרנא‪ :‬משים נסית לילה • שמא יתנסה ט נלילה לפט‪1‬ר מציצית ונמצא נמה מנלאים שלא נשעת מצוה ובפרק‬
‫נמה מדליקי! )נה ‪ (:‬איתא נמי להאי נהימא גני הא לאמר התם פהיי תלמילי ר׳יהולה נרני אילעי מחניאין ממני מ ט נסיתם לפי שהיא היה שינה נסלק בציצית‬
‫הלכה כלה ואינהו םנרי גזירה משום נסות לילה וגם שם פירש״י נמו שפירש נפרק התנלת והתוספות נתנו שנתנ רש״י נתשונה שלא גורו אלא טל התכלת אנל נמיט‬
‫חייב ינשמעתין היה להם ציצית של מיני יהיו מחמאין מר׳ יהודה לסי שהיה מחיינ לעפות תנלת והיה סמר שעושים ננ״ש מךאוהיתא ואינהו סנרי אפילו לבי׳ה אסור‬
‫מלרמן משום נסית לילה וקשה לר״י לנסרק התנלת חהלר לאתרי לציצית חינת טלית היא ואמאי לא מייתי חהנא ללא קתני אוסרי! יעיל לנה״ג פיסק למונת גברא‬
‫היא מלמנרניט להמעטן ועול לאמהנן נפיק לינמית לאפי׳ מאן ללא לריש סמוני! נעלמא נמשנה תירה לריש יאיך יתנן ללא לרשי נ״ש סמוטן יעיל לרנ עמרם פסק‬
‫ננימ שמאי מ' מהם יחשינ הך חל מינייהו ועול אמאי נקט סלק נציצית היה ליה למיגקט נלאים בציצית ינראה לרניט תם לנ״ע ררשי סמונין ונית שמאי פטה‬
‫מלרננן משים כסוס לילה אי משים פמא יקרע ופטרי אפילו ממינו מלקתני סלין נציצית ולא קתני סלק בתנלת ימת הלל מחיינק אפילי תנלת ללימ להי מך‬
‫גירות דטת שמאי ונניח שמאי קי׳יל נדמונח בסיפא דהן• ברייתא ואומר ר״ת לאין לעשות טליתות של פשק ולעשות בו ציצית אפילו מיני לננית שמאי קי״ל רסטרי‬
‫יהמנרך מנרך נדנה לנטלה על נאן לשיני יסמ״ג וסמ״ק פסקו נדנה ר״ת ונתנ הר"! נפרק במה מדליקי! שכן דעת הרז״ה ונתב הרא״ש נתשונה נלל נ׳ שק נוהגים‬
‫נאשמו ונצרפת שלא לעשות טלית של פשק ינתנ האניר שאפילו ממד שמעורנ פשק עם צמר גפן אק עושים טלית אגל המרוני נהלטת ציצית נתנ נשם רנימ‬
‫שמשוו שנראה דוחק סר״ת דמנא לן לנדות הך גיירה מלניט מינו אטו שאינו מיט יעוד רינ הגאונים פסקו נתשוגית דשרי להטיל נפשת! מיט הלנו נראה נפיריש‬
‫הקונטרס דנית שמחי פיסרין משים נלאים ואפשר דסנה נרני דאמר שם )לח ‪ (.:‬התנלת והלבן מעכבי! זה את יה וכיין דליכא תכלת לק נמי לינא וניחא מקט‬
‫פיטרין לפטרי אפילי ממינה יהאי דקטינא)שם מא •( י״ל דסנר נרני יפטור אפילו ממינה טון ללא מצי למירמי נה תכלת ירי זירא אי נרי ס״ל לא הטיל נה אפילו‬
‫מינה ואי כרמן שרא התנלת נדי להטיל נה מינה ולהני נקט סדין נציצית ולא נקט תנלת נסזין!השתא לא צהט! לפרש כדפייה לציצית תונס טלית ומימא לימי‬
‫דרנ קטינא יסמר נר׳ דאין הלנה נרני מחמהו וכל שנן מרניתיי יגם רני וירא יישמו נדיחק ועוד מצאתי כסיפה כסותך פרט לסדין ושאלתי לרט ואמר לי‬
‫לאסמכתא היא ענ״ל והרא״ש גהלטת ציצית נתנ נל לנרי רש״י והתוספות ואח״נ הניא מרי נעל העיטור שנ׳ נשם רטט האיי שמעולם לא היה אחל מהנאינים‬
‫טהורה להטיל חוטי טמנא מלימא לכיתנא ומאן לרמי להי עובר משום לא תשא‪:‬‬
‫‪ S p T t t‬נמנ והאימא ללית לן תנלת רמינן לסלק ציצית ממינה ושפיר למי לאמרי׳ אינעי׳ להי של פשק מהי שיפטר של צמר ת״ש לאמר רחנה ‪ Hi‬מולה‬
‫‪ I‬חיטי צמר טוטרין נשל פשתן וחוטי פשק פוטהן נשל צמר חוטי צמר יפשק טטהן ננ״ה ואפילו נשיראק הא לחלת לחוטי פשתן פיטהן נשל פשתן‬
‫ימהא‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫ואסור לעשומ ציצימ של ששמן נשל משי היינו משום וכיין ונלאים לייון אשיר • ומשי בפשתן לא גויי ונמ״ש נפוישז • ומה שהקשה ‪ -‬על סטטם השני וכיון וטייל לםמ״ק‬
‫הוי שלא נמינו גירינן שמא ינאו לסטיל ג׳ינ ששתן נשל צמו כיון שיואו שעושין ציציות שלא ווי גשל פשתן א׳׳נ ש״מ ונדל ולא גירו נציציס של ששמן א״נ א׳׳א לומר שנאסרו נשאו‬
‫במינו אד קיק וא כ גם ציציימ צמו לא נעשה נשל משי מהן גוירה ג‪-‬פה שמא יניאו לעשותן מינים יומו מנמיגו גיפו גס יה איני ק־שיא כלל שכנר נתתי לעיל טוב טעם לםנרא וו שאף‬
‫גיכ נטל פשתן וי׳יל לכתמילו יומל נכלאים‪.‬של ששתן לשל צמו מנכלאים של צמד נשל פשתן שנתיר פשתן בפשתן מ״מ יש לאסיר פשתן למש• וכבד רמו מסו״י אניהנ י״ל כקוצר ונויו‬
‫כל זה בניאס לנל מלק ולו״ה ‪:‬‬ ‫־‬ ‫ומדש לקמן סימן י־ א ואפילו לימן שליס תכלת שעשו ציצית נכלאים יש לסיל ולא היה‬
‫מותל אנא ניצית של צמל בטלית של פשתן אננ נא צ־צ־ת פשתן נשל צמל ולהכי אסמי" ןנן אעפ״י שהגאונים ול״ת אסיו לעפות אפילו ציצית שצ פשתים לטלית של פשתיס רש״י‬
‫ויייף התיל־ וליה הםניס א״א הרא״פ י״ל ״קול הפלוגתא זו היא נפלה ספכלמ‬ ‫יגולו שאפילו נטלימ של משי לא יעשו ציצית של פשתן שמא •נא־ לעש־ת ג״נ ציצית של פשתן‬
‫‪6‬‬
‫נשל צמו ואז •הים איםיר גמיו מואורייתא אבל נציצ־ת של צמר נעלית של ״ י לא גילי ואף וי״ל הגמוא שם מ״ו םוק בציצית נ״ש פוטוין וביה מסי־נים והלנה כניה א״ו סל־עיו נל‬
‫אם ינואו לעשיתן לטלית של פשתן לא יהיה נל כן אסוו ודו״ק נל יה כתנת־ לדעת מסדי א צדוק והלא נל המטיל תכלת ני־ושל־ס אינו אלא מסמתמיהק ופיוש״י נ״ש פוטוין מן הציצית‬
‫משום דלא ירשי סמיכ־ן למישרי כלאים בציצית וניס לושי םמונק והא ונקט ללשון שטוו וסיוב‬ ‫כמ״ש נווישס שפירישו ננון נדנוי דנינו‪:‬‬
‫)ו( אעפיי שהגאונים וו״מ *שוו נו׳ וליה הסכים נו׳ עיק נווישה הפלוגתא ימנואו שם ילא נקט איסור יה־מר מש־ס וציצית חובת לגו הוא ואפילו אינו לובשם ואיסוו וסיסו נמי‬
‫ו״ה שהסכים סוא״ש עם וי״ף ה־יט לפי השמעתתא • מיהו להלנה למעשה להא תליא וכיק דלנ׳יש פעור ס׳׳ל נלאים שלא נמקום מצוה ועונו עליהם משום נלאים ונ״ה‬
‫ומתייני ליה נציצית ללוש־ אמונים ואק באן משום נלאים ומותו ללונשן ונעלית של צמו‬ ‫החמיו‬
‫לנ״ש אסור לעשות נס לנן של פשתן ותכלת של צמר אלא הלבן והתנלמ של צמו ‪ .‬וסא מקט‬
‫פלוגתא נסוק לפסיקא ליס מילתא שאין נו ציצית בלא נלאים •שעיקל סמצוה היא התכלת ותכלת עמיא הוא • ונתלו התוספות וראיש ומשמע מפירושו דלא גורו אלא על התכלת אכל‬
‫במינו סייכ וק גמל ג״כ נמשונס או״א נ ו צווה נ־׳ אנ״ש פל־ב ואמר והלא נל המטיל תכלת נםוין ל־וושליס אינו אלא מהמתמיסן מתמים את כל רואיו שאומויס כלאים הוא לונש ונתו הנ<‬
‫נוסי׳ א * א״כ למה אסרוה ופירש״י א״כ דסילפ' כב׳יס למה אסרוהו נייושלי׳ ושקל יטוי גטעמא ומ־למא ולכם<ו‪ .‬מסיק ובא שמא יקוע םוינו נתין ג׳ ויתפמו והתווה אמוה תעשה ולא מן העשוי ספוס׳‬
‫כתבו שם ווב ויוא ואמר שמא •קרע לאו סייגו יני ויוא ורני וירא אמר גררה משום כסות לילה ו»רש"י שמא יקרע סדינו קודם לכן נתון ג׳ אצבעות לשפת הכנף והיינו מקום הציצית‬
‫ויתשונו נסיטי פשתן ויניס סוף הםוטין תלויק שם ואת״ב ימן נס נ־ מוטי תכלת ויצוף אותם שניים של ילק עמסם והתווה אמום מעשה ולא מן העשוי ונמצא ציצית פסול וסוה כלאים‬
‫שלא במקום מצוה ‪ .‬משום כםות לילה שמא יכסם בו בלילה דפטיר מציצית ונמצא נהנה מכלאים שלא נשעת‪»-‬צוס ע״כ נמצא לועת וש״י הלנה בנייה ו ס ‪ p‬של פשתן חייב בציצית בתכלת‬
‫אעפיי שםיא כלאים אלא שלילושלים החמילו ואסלו שלא במינו ‪,‬יגולו משוס נסית לילה או משום שמא יקוע ומפרש שס דש בם כיד מכייס לטהור עשה דאורייתא משוס נוידה בשב‬
‫ואל מעשה וסתו׳ הקשו על וש״י וסא מינעיא לן א• צוצית סונמ גנוא היא או לאו ולפי׳ תפשיט מהנא וסובמ טלית הוא וגם ניה לא פליג אנ״ש נסנוא יו יעיו וקי״ל וסונמ גלוא‬
‫הוא מלנונונינן להתעטף נציצית ולא לעשות ציצית‪ .‬ושוו הקשה ו״ת ואפילו מאן ללא לליש סמינק כמשנה תירס וכיש ונואיתא ברש ינמים ‪ .‬ועול ונםוו ונ עמום סשינ ו׳ ונוים והלנה‬
‫כ^ש וסן סדא מגייכו ופי" ו״ת ומואווייתא מחייבי נ״ש סדן בתכלת וו־־ק ו״ת ‪ p‬ונ״ע וושי סמונין אלא מוובנן פטוי ליס נ״ש גויוה משום קלא אילן או נסות לילם או שמא‬
‫יקוע וםטוי ליס אפילו ממינו וילמא אמי למיענו כיה תכלת שהיא עיקו סמצים מוקמני מוין בציצית ולא תני םומ בתכלת ועוז־ מותגי ביש פיטוץ ילא קמני ביש א ו פ ק אל* ודאי‬
‫»ו» נו פוטון מכח בייוס וביה מסייבים אפילו בתכלת ולימ לסו גויות נ״ש וכביש קייל והא וני תמס ואמו א״ב שהלכה כביה למה אסרוהו ביוושלים ומ״ה אי»ו ס׳״נ ואין לעשות טליסוע‬
‫של בשתן ולעשות נו ציצימ אפילו נמים וסמנון מכון בוכה לנטלה עכ״ל ‪ .‬ונמק זה כתב הגאון בעל העיטוו ויל כשם וכ האי כמשיבה ששאלוהו אי ענלי לבק תקנתא למיומי מוטי‬
‫גאת ונשם מולי יעקנ גאק ומל אנימי אמליו ונל הגאונים אסויסם לא היה‬ ‫‪:‬‬
‫מולי‬ ‫נכימנא כגלימא וכימנא והשיב שמעולם לא הווו ‪ p‬במתיבתא ומתא מססיא ולבילנא כשם ‪ 3‬אבא‬
‫ל * עוד כעב כעל העיטור דל וסשמא מןי״ל »"ס וסדן חייל בציצי׳ מואוויית׳‬ ‫אפו»סם שסיוה ‪ p‬ואף אמם לא מעשו מ וסאי מאן וו»י סוטי ונ־תנא בגלי״א יכי׳אא * י‬
‫מ ש ו ם‬

‫י י‬ ‫־ י‬ ‫‪-‬‬ ‫ו י ‪ . • ,‬׳ ‪,‬‬ ‫י טמ ל י • י• י‬ ‫׳ י י ו״׳׳* כוכי יו‬ ‫מ לי י ג׳ היני ד י לי‬ ‫ור»! היא וגירי גרוס !‬
 ‫ח‬
‫ביי‬ ‫אורח חיים הלכות ציצית י‬ ‫כי‬
‫ציצית של צמר בצמר והכי נקטינן ודלא כלמשמע מהש״ע והרב בי\התו דיש ומהא נמי שמעינן הכי דא״ר אליעזר כל המטיל תכלת בירושלים לוט אלא מן‬
‫לברך ג ס אשאר מיני! ללפע״ד אינו כן וכך ראיתי מהמדקדקיס שהיו ליבשיס טלית המתמיהין ומפרשינן טעמא לפי שאק בקיאי! ולירמו ביה עשרה וכו׳ נזירה משוס‬
‫קטן של צמר מצייץ בשל צמר מתחת והיו לובשים למעלה טלית משל משי ומביניה קלא אילן ואקשינן לא יהא אלא לבן בלומר דהא צמר ל ק פוטר בפשתיס ופרקיק‬
‫ה״מ היבא דלינא מיניה אבל היכא דאיבא מיניה לא כלומר דניון דלשם לגן‬ ‫על שניהם ביחד והכי שפיר ט פ י ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫אפשר לתת חוטי פשתן לא רמינן לבן‬ ‫י ט ל י ת שאין לה ד' כנפית פטורה‬
‫מצמר בדריש לקיש דאמר כל מקום שאתה‬ ‫ע ל מ ה ורב א ל פ ס ה ת י י ו ולזה ה ס כ י ם ארוני א ב י ה ר א ״ ש זצ"ל ‪:‬‬ ‫יש לה יותר מד׳ חייבת כוי‬
‫‪1‬‬ ‫ממ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א ג‬
‫' " ז י יא‪ (.‬ט ל י ת שאין י ‪.‬־‪ ,‬א ר ב ע כ נ פ ו ת פטורה יש ל ה יותר מ א ר ב ע מוצא עשה ולא תעשה אס אתה יכול‬ ‫ברייתא בפרק התכלת ל י "‬
‫לקיים את שניהם מוטב ואם לאו יבא‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ף‬ ‫ץ‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ו ר ט ט שמחה פסקו דנעלת ה׳ נמי פטור׳‬
‫‪y‬‬
‫עשה יילחה את לא תעשה‪ .‬יחזינן למקצת‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫כברייתא לספרי ופרק שני דזבחיס ומביאו‬
‫ש‬ ‫י‬
‫רטיתא ל א ס ה למירמי חיטי פשתים‬ ‫בי* • ולכן ירא שמיס לא ילבש אלא‬
‫טלית כת די כנפית ונראה דבזה נוכל ליישב מה שתמהו הקדמונים על מלנישים בטלית של פשתים יאיתלו בהא דאמרינן בריש יבמות סד״א נדרבא לרבא רמי‬
‫שלובשים בלא שוס ציצית והאריך נזה ני" בסוף סי' זה והיא לסי דיש להס ה׳ כתיב הכנף מין ננף וכו׳ הא ניצל צמר יפשתיס פיטרין בין במינן נין שלא במינן‬
‫וקאמרי מלקאמר סד״א כלרבא מכלל דלית הלכתא כרבא לפטר בפשתן אלא‬ ‫כנפות‬
‫צמר לתול היא לפטר יקא אסרי צינית דכ־תנא בסדינא ימינייהו מאן למחייב ליה מלקות והני רבוותא לס״ל הכי לא לייקי בשמעתא ולא ילעי מאי קאמרי רבנן‬
‫ומהאי שמעתא גופא גמרינן דעבדין ניתנא בסדינא דהכי אמר" בגמיא סד״א כי לוקיא דרבא דאמר הכנף מין כנף ואנן נמי נידיק כי דוקיא ונימא הכנף מין כנף‬
‫יה״ק רתמנא עביד צמר לצמר יפשתיס לפשתים יכי עבדת צמר לצמר אבל צמר לפשתים ופשתים לצמר לא כתב רחמנא צמר ופשתים דאפילו צמר לפשתים‬
‫ופשתים לצמר הא סברא דסמכא לםחכי עליה רננן!ש״מ לפשתים לפשתים בשר הוא לדברי הכל ול־ת בה פלוגתא ע״כ וכתב עוד שיש מי שמביא ראיה מדאמר‬
‫ליה מלאנא לרב קטינא סרבלא בםיתיא סדינא נקייטא ציצית מה תהא עליה אלמא סדין פטיר בציצית לגמרי דאל״נ למה לא היה מטיל רב קטינא חיטי פשתן‬
‫בציצית והוא ז״ל אימר שאין מכאן ראייה להא׳ ציצית לקאמר ליה מלאכא לאו אלבן קאי לאפשר למעבדיה פשתן אלא אתנלת קאי ללא אפשר למעבדיה מפשתן‬
‫דתכלת נמי איקרי ציצית לתיר סדין נציצית בייש סוטרין יכי׳ וקאמי רני אליעזר ברבי צדוק עלה והלא כל המטיל תכלת בסליני וכוי ש״מ להא דת״ר סלק נציצית‬
‫אתכלת קיימי לצמר נינהו וגזרי ביה משוס כסות לילה ימשיס תעשה ולא מן העשוי אבל לענק לבן לפשתים כפשתים ליכא למיגור וליכא בהא מילתמ ספיקא‬
‫ועיד דאיהו עדיף מצמר גפנים ושאר מינים דחיובא ד־להו מדרבנן וכשתים גפשתיש תיובא לאורייתא היא ידעת הרמב״ס בפ״ג כלברי הרי״ף ‪:‬‬
‫ן ה ך א ׳ י ע ז נתב ווייל יתמיה אני מהיכן אמרי רבויתא דחיטי בשתן לא כטרי נשל כשתן מלאורייתא פיון לנתיב בקרא צמר ופשתים גדלים תעשה לך וכן‬
‫אי לרשי הכנף מין כנף אס כן כל לבר ניסר במינו וראיתי לבעל העיטור שנתב והשתא לקיימא לן נב״ה לסדין חייב בציצית מדאורייתא ורבנן הוא‬
‫לגורו משוס כסות לילה כי היכי לתכלת לינא פשתן נמ׳ ל!כא לקיימא לן כרבי יוחנן בן כורי לאמר אין לו תכלת מטיל לבן כלומר צמר לבן במקום צמר צבוע‬
‫תכלת ולכן כדיט ובסדין ליכא למימר הכי הלכך פשתים לא נטר בטלית כלל והא דאמרינן בשיראין או צמר או פשתים רב נתמן לםבירא ליה לשיראין לרבנן הוא‬
‫דמתרק הכי ימש״ה מיפטרי בכל דהי אכל טלית דאירייתא לא מפטרא כלא תכלת אי צמר לבן במקימו בי היכי דלא מיחסר ציצית אלא צבע חלזון ורב קטינא ללא‬
‫רמי ציצית משוס האי טעמא היא יתסתנרא לן דהיינו טעחא לרבנן קמאי ללא רמו ציצית של פשתן כטלית של פשתן ע״כ לשון בעל העיטור ופירוש זר הוא לפרש אין‬
‫לו תכלת מטיל לבן דיקא צמר צביע לבן דרבי ייחנן בן נירי היינו רבנן דפליגי ארבי בהך ברייתא ונוי ולבר פשוט הוא דמדאורייתא אין לאסור ציצית של פשתן לטלית‬
‫של פשתן יאפשר שירדי לדעת ר״ת יאסרו מדרבנן וניאה שהרב רני יצחק אלפסי נמי כיכר כרית ללש לרשי כמינים ואסר! לתת תכלת בסדין משים הנך נררית‬
‫למפרש תלמילא מלהביא הך דרי זירא גוירה שמא יקרע סדיני יכו' אבל במיני מחייב ודייק לסדין בציצית הייני תכלת מדאמר רבי אליעזר ב״ר צדוק יהלא כל‬
‫המטיל תכלת יכי' ומשום לעיקר המציה היא תכלת קרי ליה ניצית פסתס אלא קשיא ליה לישנא דפיטרים לטין למחייב במינו ילא אסר תכלת אלא משים גזירה‬
‫הל״ל אוסרין ומשוס לישנא דפוטרין פירש ר״ת !אפילי במיני ואפשר דכשאמרו בית שמאי ינית הלל לבריהס בבית המלרש אמרי בית הלל דבריהם בתחלה יאמרו‬
‫מחייבים !אפילי בתכלת מחייבי והשיני בייש על דבריהם יאמרו דא־סייא אינא כתכלת מדרבנן יכששני מחליקתן הקדימו בית הלל דברי בית שמאי מפני ענותניתן‬
‫שמקדימים כל פ ע ם דברי בית שמאי לדבריהם ‪1‬אי‪.‬ב דנית הלל שני מחייבי! שנו גס בדברי בית שמא־ פיטרין ולעולם במינו מתייבין !כדי הוא הרי״ף לסמיך עליו‬
‫ואפילו לדברי ר״ת גיירה רחוקה היא דבורי בתינו אטי תכלת ותכלת גופיה גדרה שהא יקרע או משים כסות לילה והא־דנא דליכא תכלת לא שייכי הנך גזייית‬
‫ולכך לא מחיתי באנשי ספרד שמתעטפין בסלית של פשה! שלא להרפית מנית ציצית נידם עד כאן לשונו ולפי שראה רביני שהרא״ש היפך ליישב לכרי היי״ף‬
‫וגס כ' שכדי היא לסמיך עליו לפיכך כ' שהרא״ש הסכים לדניי הרי״ף ילי נראה שמלשון הרא״ש משמע שניאין בעיניו לברי ר״ת אלא שכדי שלא להרפית מצות‬
‫ציצית ביד אנשי ספרד לא רצה להייית להם כמיתי וכן כתב בהד־א בתשובה כלל ב׳ יזיל יכן גיהגים באשכנז ובצרפת שלא לעשות טלית של פשתן ואני בבואי‬
‫לאדן הזאת ראיתי שכולם ליבשיס טלית של פשתן!אמי• לי לנ׳ אס תאסור להם עלית של פשתן תבטל מהם מצית ציצית ני אינם נמצאים כל כך טליתות של צמר‬
‫נ א ק הזאת ואמרתי הנח להם כי נתלים כאיל! גדיל שמתירו ועוד אף לכרית אין לאיסרו בזמן הזה לעיקר טעם האיסיר היא דלמא אתי למירמי ביה תכלת‬
‫שהוא עיקר המצ‪1‬ה ונכםית לילה אי אס יקרע סדינו הוה ליה כלאים שלא נמקים מציה אבל בזמן הזה שאין לני תכלת ואין לנו היתר כלאים בציצית כלל לא שייך‬
‫למיגור נלל דלא שייך לדמיתי לדבר שנאסר נמנ׳! דאין לו היתר אלא ע י בית דין גלול ממנו כחכמה ובמנין לכיון שטעם האיסור ידוע אם נתבטל הטעם‬
‫נתבטל האיסיר ממילא דלא דמי לתקנת ריב"! יכי כל וה דקדקתי שלא לאסיר למי הארן הזאת עלית של פשתן ענ״ל • הרי אתה ריאה שהוא נדתק נדי‬
‫להעמיד מנהג הארן ההיא אבל ספרתי היא לאסיר כדכר׳ יי ת לכן כל ירא שתים יש לי ליזהר שצא לעשית טלית של פשתן הינא דאפשר אבל הינא דלא‬
‫אפשר ליה מיטכ שיעשה טלית של פשתים ויברך עליו משיתבטל ממצית ציצית וכמי שנהו‪ .‬הרא״ש עם אנשי ספרד ינבר כתנתי לטון דהרי״ף והרמליס סוברים‬
‫לשאר מינים בר מפשתים יצהר רחיליס לא מחייבי בניצית מדאורייתא כמי שנתבאר בראש הסימן נכי! שלא לעשות הטלית משום דבר אלא מצמר רחיליס כ•‬
‫היכי דליקייס מצית ציצית מדאירייתא וכ! כתב האגור נשם ה״ר ישעיה והרי* מולי! שירא שמים יוציא נפשו מפלונתא ולא יעשה טלית אלא מצמר )ד( ומיהו‬
‫היכא דלא אפשר ליה יעשה משאר מיגים ובלבד שלא יעשה של כשת! כד• לחיש לכתחלה לדברי האוסרים יאי לא אפשר ליה יעשה אפילו של פשתים ומברך‬
‫עליו בהסכמת הרי״ף יהרמי״ס והרא״ש ז״ל‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪ 1 3‬ל ת שאין לה ארבע כנפית פטירה יש לה יותר מארנע חייכת ׳עישה לה ציצית בארבע כנכיה בפי התכלת )חג ת״ר הכל חייבין בציצית נהנים וכי׳ נשים‬ ‫י‬

‫יעבדיס ר״ש פיטר בנשים מפני שמצית עשה שהזמן ו‪.‬רמא ה־א מ״ט דר" ש דתניא וי־א־תס איתי פרט לכסות לילה אתה אימר פרט לכסית לילה‬
‫או אינו אלא פרע לנסית סימא כשהוא איחר אשר תכסה בה הרי נסית סימא אמיר הא מה אני מקיים וראיתם איתי פרט לנסות לילה ירננן האי אשר תנסה‬
‫בה מאי ע נ ד ליה מיבעי להו לכדתניא על לי כנכית כםיתך ד ' ולא ג' אתה איתר ארבעה ילא שלשה או אינו אלא ד׳ ולא ה' כשהוא אומר אשר תכסה נה‬
‫הרי בעלת ה' אמיר ימה אני מקיים על ד' ארבע ולא שלש ימה ראית לרמת בעלת חמש !להוציא בעלת שלש תרבה אני בעלת ה' שיש בכלל ה׳ ד׳ ומוציא‬
‫אני בעלת ג׳ שאין נכלל ג' ד' וריש מאשר נפקא יפירש״י מאשר מריניייא הרי דבין לרבנן בין לר״ה נעלת ה׳ חייבת אלא דמר נפקא ליה מאשר תכסה בה ימר‬
‫נפקא ליה מאשר לחודיה וכ! לעת הריי ף והראי ש וכ! הכי־יעו התיםפית יכן כתב סמ״ג ובן פסק הרמנ״ס בפ״ג וכתבי שם ההגהות היינו כברייתא דהתכלת ולא‬
‫נההיא דפ׳ ב' דונחיס )יח ‪ (.‬לממעט נעלת חמש יפעלת שלש י כ ן פסקי התיס׳ יספר התרימה יק משמע שלהי הקוגק רבה ) ל ו ‪ ( .‬ירא״ס פסק דפטורה יכן פסק‬
‫רטנו שמחה להא בסיפרי נמ׳ איכא כרייתא דפטרה נעלת חמש כההיא לזבחים וסמי ההוא להתפלת מקמי תרתי וכתב מהרי״ק בשורש קמ״ט לסברא זו פשיטא‬
‫ללגרי יחיד הס ואין לסמיך עליהם כלל‪ .‬׳כהי הראי ש יהא דתניא בסיפרי נפרשה ועשו להם ציצית על מ נ י מדיהם אף בעלי ג׳ יבעלי ה' ובעלי שש ובעלי ז' ינעלי‬
‫ת' במשמע תייל ארבע כנפית יצאו בעלי שלש ובעלי המש ינעל׳ שש ונעלי שבעה ונעלי שמנה נ״ל דה״פ אי לא כתיב אלא על כנפי מדיהם ה״א לכל כנפיים שיש‬
‫לנגד אמרה תירה לעשית ציצית הן מעט הן הרבה תיל על ל' כנפות ינתמעטי מעט והרגה ׳פעלת גי פסול אף אס הטיל ל' לעל ד' בעינן יליכא ונתמעטו בעלת‬
‫תמש יייתר שאין להטיל בכל מ פ י ס אלא נדי מהם עכ״ל יכן משמע בסוף פרק הקימ־ן רפה דאיני מטיל אלא בארבע דאהא דתנן ד׳ ציציית מעכבות זי את יו‬
‫שארבעתן מציה אחת רפי ישמעאל אימי חינעתן ארפע מטת ׳פעי בגמרא מאי נינייהו יאמר רפא פר אהינא טלית כעלת חמש א־כא כינייהי פירש״י לתייק לאמר‬
‫מציה אתת הן ספר ד ' דיקא למציה אחת יני י י ׳ יחחגא נעליי ה' להטיל ארנע ננפיתיה יפ״ה ולא להסיל לכנף חמישי ומצות ציצית בדי כנפית ולרבי ישמעאל‬
‫דאמר ארפעתן ד' מנית ני רפי יחמנא פעלת חייש נ מ ׳ להטיל לכילה! יפ״ה להא כל חדא מציה פאנפ׳ נפשא ע״נ ונהדיא איפסיקא ננמרא הלכתא דלא כרי ישמעאל‬
‫יכן פסק הרמפיס נפרק ג' שנתפ על די כנפית בסימן פעלה ד ' ילא פעלת שלש יכי׳ מפג־ שיש ככלל ה׳ ארבע לפיכך כשהיא עושה ציצית לבעלת חמש אי שש איני‬
‫עישה אלא לדי מפיה המריחקית זי חוו תאית! החמש אי השש נלכד שנאחר על ארבע מ פ י ת כסותך)א( ונתיב נמרלכי נשם תוספות שנ״־ן למדלא נקט חלמודא‬
‫אלא נעלת חמש משמע ליקא פעלת חמש חי־בת אפל פעלת שש פעייה אלא מלאמר פפרייתא מרבה אני פעלת ה' שיש בכללה ארבע משמע דמהאי טעמא‬
‫אפילו כיפא ו ד מ י ם תמוהים הם פעינ׳ דאכילי לא תני שיש פנלל ה׳ ד ' חהינא תיסק אדעתין לחלק נין בעלת חמש לבעלת ו׳ ומכל מהים לענק לינא נבר מבואר‬
‫כדנריו דאפילי פעלת כגפיס סיפא חייבת כמבואר בברייתא דספרי וכך פשוט בדברי הרמב״ם והרא״ש וסמ״ג ז״נ‪:‬‬
‫יש‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫דאי; חיליק ני; אס ע*וז ד' יגיכוח מתחלה או אפ היה לו ג' וחתך אחד לשנים דהוי נמי נד׳ ננשות ‪.‬‬ ‫יי—יח ו נ ת ב •נופ‬ ‫)ף( )ולא ראית•‪:‬והרים נוה( ‪ .‬י )יא( ונ״נ המרדני נהלנוח‬
‫ואין‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫ה ת מ י ר כועמ‪,‬ר״מ אס אפשר לקיים מצות ציצי־ג כטלית של שאר מינין נלא פשתן •‬ ‫כרינו והסדין ליכא למייר ה כ י ה ל כ ן כ ש ה י ם ל א פ נ י י ה ט ל י ת כלל י ה ח י א ״ י י ש י י י ז י ן א י‬
‫שאין לה ל׳ כנפות נפרק התכלת יליף לה מונתינ על ל׳ כנפות‬
‫כשיתן ז ׳ ולא ג׳ ומאשר תכסה נה דהוה רינוי מרנינן כעלת ה'ואיפכא‬
‫ם י )א(‬ ‫טלית‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫נ ח ר א ו פשתים רנ נ ח מ ן דם״ל לש־רא־ן"י ‪' 1‬א י ״ ״ ז ה כ י י ח ״ ה מ פ ט י י נ פ ל יה־ א כ ל‬
‫נ;‬

‫ט ל י ת דאורייתא לא איפטוי ללא ת נ צ ח א י ‪ .‬נ י י ־ ל נ ן נ מ ק י ״ ו כ׳ ה־ני ל ל א ייחס‪ -‬צ י נ י ת‬

‫לא משוס ללנלל ה' ל׳ ואין ככלל ג׳ ד׳ ‪:‬‬ ‫א ל א צ נ ע חלזון ורנ ק נ ר נ א ולמי צ י צ י ת מ ל י ט ה י א ו מ ה ת ל ־ לן יה״‪ -:‬ט ע מ א ל ר נ י י א ת ׳ מאי‬
‫ולא ומי צ י נ י ת של פשתן נטלימ של כ ש מ ן טכ׳יל ו ה י א ״ ש ה נ י א נ ל וה נ ה ׳ נ של־ ‪"-‬ט ידי )ל‪ (.‬ועושה לה ד ׳ ציציות נו׳ נמל שס הרא״ש י״ל וו״ל להא ותניא לסיפרי נפרשת ועשו‬
‫להם ציצית על כנפי לגדיהס איי נעלי ג' ולעלי היו זיח למשמע מיל ל׳ כנפות‬ ‫יי וכמל על האי פי' וכעל ה ע י ט ו ר כי׳ ו ו ה י א לפרש דאין ל• י ־ נ ל ת מ ט י ל ל נ ן ‪ -‬ק א צ מ י‬
‫צ נ י ע לכן כתנ ו ה מ י ה א נ י חהיק א ח ר ו ר נ ״ א ת ׳ י־ז־טי פ ש ת ן ל א נ ט י ׳ כשל פ ש ת ן י א י י ״ ת א י נ ח • נפל• ג' ונעלי ה״ו ז״ח • נ*ל דה״פ אי לא כמיל אלא על כנפי נגליהס היא לכל כנפיים‬
‫שיש‬ ‫כ־ין לכמינ נקרא צמר ופשתים גדלים תעשה לן וכן א ' לושי ה מ ן ‪ .‬״ י ן כנן• כל ו י ו פוטר‬
‫כמיני והנ־א שם ו נ ר י י י ״ ף ש ש ט ת ו ג ״ כ כ פ י ש ״ י ו ש ג ם ה י א מ ״ ה ע ל ה ג א ו ג י ש ה ׳ ‪ ' .‬ל ו ס י ף ו נ י ״ שש שאפשר שהגא־נ־ם הנ״ל ירוו לועח ר״ת ואסרו מורננן והארץ שם ומפואר לללריו‬
‫שם שהסכמתו נפי ז ש מ ע ת מ א כועת ה ר י ״ ף ויש"׳ ו ש ג ר ו ת ר ״ ת ג י י ־ ה י ח ־ ק ה ה י א ומ׳יש שם כוי'אש ו״ל וניאה שהוי״ף סינר כריית וכוי היינו שהדליף נמי מפרש לנ״ש אוסר בתכלת‬
‫משוס גוירה אנל נציצימ פשתן ו ל א י מתייכ הרי״ף לס‪-‬ין א ל א מ פ נ ש י א ה שכל ‪ : :‬א י נ י ם ה ל ל ה ת ח י ל ו אפילו נציצימ לפשתן לסדק כתל שננואי לאדן כזאת רציתי לאסור לסן עוג אמר‬
‫ילי׳ אס מאסר להן ו נ י ' ולפי ז־ מה ־־מי רכיני וליה ה ש כ י ם א״א ר י א ׳ ׳ ב זיל לוינא ו ל פ " דשמעמ' הסכים כפיי ריין‪ .‬ורש״י אלל הלכה למי ה כיק שראה כל הני מחמירק חשש‬
 ‫יג‬ ‫כ״‬ ‫אורח חיים הלכות ציצית יא‬
‫י»* לה ארבע ומתו א׳ באלכסון ועשאו שנים וט׳ לא נפטרה מה נס‪-‬ן פרק כנפות ומקצתם יש להם שש מפות או יותר והמנמ התפשט ע״פ הטסקים‬
‫לפסרי להו מהן במיתא לסיפרי ופ״נ לזנחים ‪:‬‬ ‫ה״־‪,‬ומץ רבה»ז ‪ (:‬אמר רב שישא גליה לרב אילי האי מאן לנצחה לגלימיה‬
‫לא עכל ילמ נצים שמיה נעלת ה׳ ופירש״י לנצריה לנלימיה שחתך אמל מן הקרמת י ‪ #‬ז לה ל׳ וחמן אפל באלכסון ט׳ מימרא ללנ שישא גסון> סרק הקיס ומה‬
‫שכתב רטט ותתן אח׳ נאצכסק ולא כתב מסך מפיה טיט משים להט משמע‬ ‫סתינה עין פגימה שנראית נשני קמים‪ .‬לא עכל כלים לפיפרה מן הציצית‪ .‬שיייה‬
‫מחי מריןא יהיג טעמא שויה טנית בעלת‬ ‫נעלתממש• מזיינת‬
‫א ן שהגטה מפיה ומפרס נענין שלא יש לה א ר ב ע « וחתך א׳ באלכסון ועשאו שנים ‪ M‬א ן ‪ CO 1‬שהגביה חמש אלמא למיידי נשלא מתן אצא מ ן‬
‫ג ם‬ ‫ה‬ ‫מ מ‬ ‫א‬ ‫ג‬
‫מפיה ותפדם כענין שלא נשאר כה כנן* לא נפטרה מה )ה‪ (.‬י ל אחל יננר יש להסתפק לילחא ליקא נתתן‬ ‫? * ״״י? "‬ ‫? י‬
‫זה שם אמר לנ מפרשי׳ האי מאן לצויריה בגד וכנפיה של עור חייבת הוא של עור וכנפיה של בגד פטורה מ ן אחל ליגילי עליי ריעיי הגי ננסית‬
‫אש‬ ‫ה‬

‫לגם יה החתיך מ ן היה אנל טנא‬ ‫לנצימיה לא עכל וצא כלים מ״ט לכמאן‬
‫לשרי למי אמר רנ לימי מנהרלעא החי )‪0‬היה לה ג׳ כנפות ועשה בהם גי ציציות ושוב עשה לוו כנף רביעי שתתו נל ד׳ המפית מנל אחל מעט‬
‫מאן למייטיה לגלימיה לא ענל ולא נלום ועשה גס בו ציצית פסולה ‪ :‬ני[ היתה )‪ 0‬מרובעת וכפלת כתב נאצכםון כיון ללמי קצת לעיגול פטירה‬
‫מן הצצית יחפי' לח מתן• אלא שמי‬ ‫הרמב׳׳ם‬ ‫אם אימא ללא מינעי ציה ליפסיק‬
‫מטת לינא למימר יגיל עליי מעיי הנ׳‬ ‫ילשלייה • ופירש* נלשין אסרק שתפס עיקר‬
‫מייריה לגצימיה קר»ת שליתי נפצ יקשר ילימהנאלו קיצען ואין לה ל מפית נלי מפות שלא נחתט למאי אילמיה מי שתים שלא נחמני ממי שתים שנחתט‬
‫להפקיעה מתורת ציצית‪ :‬לא עגל כלים • לפטרה מציצית‪ :‬מאי טעמא נממן דשרי שאלי יגיח על אלי ‪ p i‬היא נמרלני יו״ל ול״מ אם חתן• חתינה נלילה‬
‫דמי‪ .‬ונת ד׳ מפיס טא שסופה לחוור לתמלמה‪ :‬מחן לחייטיה לגצימיה • כפל אלא אפיי מעט ומיהי לנחירה נראה שיש הפסק נק שתי הקרטת ישאלתי לר׳‬
‫מפומיה נאלו ק מקוצעית ותפר הנפלים שצא ישוט אפילו הט לא עשה ולא נלום אם חקא נקט בעלת ה' דמיחייב' אנל י׳ לא חשנחן נתלמיד מה תהא עליה‬
‫לפטרה ק הציצית דננ נמה דלא פסק ליה שמע מיניה מינעי ליה ועדין הם יק אם נצריה מנ׳ קרטת ישוייה בת י׳ והש־ב לי מיל שאין תייבת בציצית דלא‬
‫הפנית פלג יהרא״ש פירש על דצייריה לגליטיה שהגניה מפי הטליח ותפיץ ולח אשתמיט בשום מקום למימייביה אלמא דס״ל דוקא כת ה׳ ולא בת י'‬
‫א ילעתי למה שהרי על מאן דחייטיה לגלימיה היה ליה לפרש ‪ p‬ירטט נתנ יהיא משעמח לאמרן ללמי לע־גילין יאין אלי הנ' שלא נחתנו יגילו על‬
‫אלי שנחתנו ואן ע״ג למסיק נמרלגי ללא שנא וגם הגית מסן הפליג על‬ ‫לתפרם לא סטר לה ונצ שנן הינא לקשרם יצא הפרס ללא נפטרה ‪:‬‬
‫ך!יא שצ מל ומפיה של עיר חיינת היא של עור ונגניה של על פטירהספק זה דפשיטמ ליה דאק לחלק נין נת ה׳ לנס י׳ מ״מ לפע״ד נרמה ליש לחלק‬
‫מימרא לרנא נפרק התנלת)מ‪ (:‬ויהינ סעמא משום לעיקר ננל נעינן‪ .‬כלפי' יאפשר ללכד דקדק רטנו ינתנ תחלה וחתן אחד נאלנסק ואח״נ נמנ‬
‫ינמנ מהרי״ק נשורש קמ״ט נשם ה״ר מנות לסעמא משים לנתינ חפר תנסה נה או שהנניה מפיה יתפרה חלמא מתחלה אתא לאזרויי ליקא נתתך אחל ילא נחתו‬
‫ימק אלם מתנסה אלא נעיקר המל ימשום הכי אזלינן נמריה נין לפטור נין לחמנ כנפיה ואח״נ נתנ או שהנניה מפיה ותפרה לנללא חתך אלא שתפרה אפילו נל‬
‫ע״נ‪ .‬ומפיה של עור טיש״י שנמתט קרניה יתלה נהן עור ינהיא של עיר נתנ מפיה חיינת נציצית משא״כ נחתך לאל״כ למה שינה גלשו! מאחל לכנפיה‪:‬‬
‫מהרי״ק נשירש קמ״ט לפשיטא ללא מיקריח הני אנא א״נ רונה של עור יאעזג לרנ *‪0‬ףןצ או שהגניה מפיה ותפדם מימרא לרנ לימי מנהרלעא לשם ונראה לאתי‬
‫לאוחיי דאעייג שתפרה בעיגול שלא נראה נה שום קרטת אפייה לא נפטרה‬ ‫אמא פניג טליה לרנא יאמר נתר מ ן אזלינן‪.‬פסקי הפיסקים נרנא ואע״פ‬
‫שסמרלני נתנ נשם תיספומ שגץ רנ אחא אמר זיל נתר מ ן אין להוכיח מנאן דכל כמה דלא פסיק לה מנעיא לה ובת מפים היא שסופה לחוור לתחלתה וזה‬
‫לפסול אותם טליתות שמתופים סנינ מקנ נעור כלי שלא יתקלקל המל להנמ שנתנ רנימ ומפרס נענין שלא נשאר נה מ ן כלומר שמסרם כעגול ממש ואפ״ה‬
‫שאני שכל המן מעור וחנרה למל ונתנו מהרי״ק נשורש קמ״ט ומסיים נה ורמי לא נפטרה נזה ועול איתא ממרא משמיה לרנ משרשיא האי מאן לצייריה לגלימיה‬
‫יחיאל אומר למ״מ טינ להממיר משמע לסנה להלנה נרנ חחא ונמנ של מהרי׳׳ק פי׳ שקשרן יצרק לא עשה ולא נל‪1‬ם ורטט השמיט! דטק דאשמועינן תפרן נל שנן‬
‫נשירש הנזנר למשמע ממרי ננו של וניט חיים נהן דמפפקא ל״ה אי הלנה נרנ קשרן ‪1‬צמ תפרן ומה שנמצא נפסקי הר׳א״ש שפיר׳ ענ האי מאן דצייריה דהנטה‬
‫אחא או נרנא ואזיל נתחיייהי לחימרא ענ״ל יניין לההין והרמנ״ם ‪1‬הרא"ש ז״ל מפי הטלית יתפרן טיס היא שהרי הניא עלה דהאי מאן דצייריה וטי הא לאמר‬
‫ממ׳ יתנן גמי נל חמתות הצרורית טהורין מק משל ערניים והתם פירישו שקשרם‬ ‫פסקו נפשיטומ נרגא אין לט לחוש ללברי החוששק להחמיר ‪:‬‬
‫ךיןיף! לה ג׳ מפית יעשה נהם ג׳ ציציות ישיג עשה לה מ ן רגיעי ועשה גם נו נשיליהם ילא תפרן יעיד יקשה דלמה לי להרח״ש להשמיט מימרא דרנ דימי דממר‬
‫ציצית פסולה גם זה שס אמר רבא אמר רנ סחורה אמר רנ הינא הטיל האי מאן דחייטיה אלא חסרין מינר היא נספרי הרא״ש ונך צריך להגיה פירוש‬
‫לנעלת ג׳ והשלימה ללי פסולה תעשה ילא מן העשוי ‪1‬פירש"י הטיל ג׳ ציצית לנעלת דצייריה לגלימיהשהגניה מפי הטלית וקשרן א״ר דימי האי מאן דחייטיהלגלימיה‬
‫ג׳ מפים ואחר נך תלה נק קק רביעי ועשה נו ציצית פסולה לשלשה הראשוטת לא עניל ולא כלוט אי איתא ללא מנעיא ליה ליפסוק ולישמיה פיחש דמייסיה‬
‫לגלימיה שהנניה מפי הטלית יתפק וטי ‪1‬פשוט מא‪:‬‬ ‫עשייימ מממלה שנא נמציתה וני הדר מתקנה אינא מעשה ולא מן העשוי‪.:‬‬
‫היתך‪ ,‬מהנעת ונמלה שם )מא •( ת״ר טלית נטלה חיינת בציצית ור״ש פיטר ה י ף ‪ /‬ך מהנעת ונפלה נמנ הי־מנ״ם אין מטילק ציציימיה על מפיה נמ> שהיא‬
‫(‬

‫נפולה ט׳ נרייתא פרק התנלת פליגתא לרמן וריש יהרמנ״ס פוסק‬ ‫ישיין שאם נפלה יתפרה שמיינת תפרה פשיטא לא צהנא דנקטה נסיט‬
‫יפירש״י טלית כפיצה שהיתה אחכה נשתים ינפצה‪ :‬יר״ש פיטר • שאם תפשט נמצאת נליש והרא״ש שסק נת״ק וטעם נ״א יא׳ ממאר ננ״י ימשמע מלשין הרמנ״ם לר״ש‬
‫ציצייס נאמצעיתה‪ :‬שאם תפרה חיינת • ללא תפשט‪ :‬לנקטה נסיכי • תפירה רחנה לא פטר אלא קרניה הנפילות אנל נקמיה הפשיטות אן לר״ש חיינת ילרנק משיני‬
‫נשפת־‪ .‬וכנמיקי יוסן נתונ כפלה שהיה אחכה מאד כשתים נראוי לה יאק ראוי קרניה הנעלות להתחיינ נעת שילנשנה ולהטיל ציצית על קרניה הפטלית אנל‬
‫לננשה אאיינ נופלי! אותה וליש פוטר להוה ציה נעד שאינו ראוי ללנישה ושרם לא על טלן לארנע אמר רממנא ונן פירש המרלט נשינויא בתרא ע״ש ‪:‬‬
‫היה‬ ‫שאם תפרה לאחר שנפצה חיינת דהא חזייא לאינסייי והרי״ן והרא״ש נתט נהיתא‬
‫זו ולא פסקו הלכה כמרי מי ונראה שסמט דמ! הסתם משמע דהלכה כת״ק וזהי שנמנ רנינו ומלשון א'א ז״ל יראה שחייגת אע״פ שלא תפרה יגם רטנו ירוחם נ'‬
‫טלית נפוצה סיינת בציצית אפילי לא תפרה אגל הרמלם שנתנ נפיא אין כופלים את הטלית לשנים ומטילין ציצית על מפיה כמו שהיא כפולה אאיכ תפרה טלה‬
‫ואפילו מרוח אחת נראה שסונר דהלנה נר״ש מדאיתא נגמרא רנה נר רנ הונא איקלע לני רנא נר רכ נחמן חזייה דהיה מונסי טלית נפילה ורמי ליה מוטי עילדה‬
‫נפילא איפשיטא ואתא חוטא וקם ליה להדי רישיה אמר ליה לאו טיט מ ן דנתנ רחמנא נאירייתא אתא שלייה ופיוטי איפפיטא • הטלית היו ציציות נאמצעיתה‬
‫שהיסה רחנה נפלים נקומת! יטתה כפולה והכפל מוטל על ראשי ישני הראשק של טלית למטה מאחוהי ושני ציציות טו נקמות האחד ושנים נשני ראשי הנפל‬
‫מקום שארכו נלה ונפנפששה טו מטי טלו נה ונמצאו שתי ציציות של כפל נאמצע הטלית מגל ראשי של רנא‪ :‬לאו טיט מ ן • להא נאמצעיתה עומלין ע״נ ומשמע‬
‫ליה להרמנ״ם דני אמר ליס לאו היינו מ ן דנמנ רחמנא נאוהיתא טיט לומר לאפי׳ קולם שתפשט נמי ניק שעשויה ליפשט לאו היינו מ ן לנתכ רממנא כאוהימא‬
‫דאם לא ‪ p‬הל״ל לא תפשיט אותה אלא תתעטן נה כשהיא נפולה והא דלא אמר ליה מעיקרא ט חזייה דמינסי טלית נפילה לאו היינו מ ן דנתינ נאודייתא מפני‬
‫שרצה להמתין עד שיפשטנה ויראה דקאי מ ן להדי רישיה ינן משמע מדמסיים ממרא נהאי עינדא אינסי גלימא אסהמ* איל מי סנרת חונת ננרא הוא סונמ‬
‫טלית הוא זיל רמי לה ואם אימא אמאי איצטריך לאינסויי לגלימא אתריתי היה ליה לנפיל אמ זו ולאינסויי נה יגם רנה נר רנ הינא אמאי איל זיל רמי לה צא‬
‫הוה ציה למימר אלא זיל נפלה אלא ולאי משמע לסנירא ליה דהלבה נר״ש ונן פסק ממיקי יוסן ונריקח דהלכה כר״ש יאפשר שגס דעת הה״ן יהרא״ש כן וסמט על‬
‫שנמט האי שבלא לרנה נר רנ טנא ורנא נר רנ נממן למשמע מיניה להלכה כריש ימה שנתנ הרמנ״ם מתפרה מחמ אתת סגי להטיל ציציות על מפיה נמו‬
‫שהיא נטלה נראה שלמד נן מדסרטנן אמאי לתניא ושוין שאם נפולה ומפרה שחיינ פשיטא ושני לא צהנא לנקטה נסיט וסונר הוא לל מקטה‬
‫נסיט טיט תפרה מרוח אחת אי נמי ניק דטעמא דאין משילין כה ציניות כשהיא נטלה ה‪1‬א מש‪1‬ם דמיפשיטא וקם חוטא להדי השא נל שתטרה מרומ אתת ללינא‬
‫למיחש להט שפיר למי להטיל נה נשהיא נפילה יממילמ משמע להוא הלין לנקטה נסיני דהיינו תפירה רמנה נלטרש'* דתפרה סתם קאמר ואפילו מסירה רחבה‬
‫נמשמע יאם נאמר להה״ן יהרא״ש פיסקים כר״ש מה שלא בתני הא לאוקימנא שאס נפלה ותפרה נלנקטה נסיט ה״יט משים לטין למעינלא לרנה נר רנ טנא‬
‫זרנא נר רנ גחמן משמע דלא‪,‬קפדינן אלא ללא ליפשוט וליקיס חיסא להלי השא יני נקטה נסיט כמן ללא מיפשיטא לליקום חיטא להלי השא פשיטא למטילץ נה‬
‫ציציות נשהיא נפילה ‪ :‬ו ל ע נ י ו הלנה טין מנרי הרמנ״ם מטארים נר״ש והרי״ן יהרא״ש אפשר לפרש לנההם להני נמי ס״ל הט נקטינן לנל מאי‬
‫לאפשר למעט נמתלוקת עלין טפי )נ( ‪:‬‬ ‫* ‪I‬‬
‫ןיףיןי להא לפטר ריש טיט מלהטיל נמפיה הנטלי׳ אנלנל׳ מפיה הפשוטים צריך להטיל לאטו מטם לנפלהאיפטרא לה והני לייק לישנא להרמנ״ם שנתנ אין מפלי! אמ‬
‫* הטלית לשנים ומטילין ציצית על ארנע מפומ כשהיא נפילה משמע לוקא על ארנע מטת נשהיא נפילה אקמטילק אנל על ארנע כנפית הסשיטיםמטילק»נ(‪:‬‬
‫היה‬
‫דרכי משה‬
‫) נ ( ואין דבריו נראים כוה להואיל והטור נ ו ע נראה מל»ון איא הרא״ש ו״ל עהייביז נראה שנם רעה הטור כן רחייביז ואף רברי וורי״ןי ורא״י ם»םזנותן כן הואיל וסתסו דבריהם ילנן‬
‫נקטינן רהייבת ננ״ל‪) :‬נ( וונ״ע ראם מטיל *יצית נר׳ נגפוח הפשוטים לפה יטיל עור »י*יח על כנפיה הנפולים רהא לא מינן רק ר׳!!יזניח ואפ»ר רעל כנפיה הנפילות איגו םועיל‬
‫זייגיח‬ ‫אם הטיל שם‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫ונ״י ת״ס נאן על רנימ נזה מיש ולו״א הוא׳׳ש ‪1‬״ל הפכים לועת ר״ת‪ .‬אנל נלת״י‬ ‫שיש לננל אמרה תורה לעשות ציצית הן מעט סן הלנה מיל על ל׳ מפות ונתמעטו מעט‬
‫שמ״ש הוא העניק ופירושו ודרק ‪ .‬ותיק סיק עול לקמן סייע י״א »דק נלאים ו ם ‪ p‬בציצית ‪:‬‬ ‫וםלנם ובעלת ג' פסול אן> אם הטיל לעל ל נע נן וליכא ונתמעטו נעלת ס׳ ויותר שאק‬
‫סי' י׳ נא[ א ן שהגנים מפיה ומפרס נו׳ פ׳ התנלת אמל רנ םשרםיא האי שאן וצייני׳‬ ‫להטיל ננל מפייס אלא נלומיהסעכ״ל ינתנ נ״י נשם סרמנין לעושק הציצית על הכנפיים‬
‫האי‬
‫ללוי אייל לימי ‪,‬מנסרלעא ‪ .‬״‬
‫לשלי ‪...‬‬ ‫למואן‬
‫‪- . ..,‬‬ ‫מ״ט ‪—.‬‬
‫‪-‬‬ ‫ענו נלום‬
‫לא ‪---‬‬
‫לגלימי' —‬
‫‪,-- , ,‬‬ ‫כמלוםקומ וו מיו‪:‬‬
‫מאן לש־יט־ה לגל‪-‬מי׳ לא פנו ולא נלום אם אימא ללא מינעי ליס לפסוק ולפוייס ושירש״י‬
‫כל נ׳ לציירי׳ לגליחי' כפל קלעת טליתו וקשק ודימה כאילו קצק כלי לספקיפן ממורת‬
‫אשר נאלכסק מ׳ ני׳ לא אמלינן כיק לחתכה נאלנסת אין כאן כלן‪ .‬נלל והיא‬
‫יחיינת נציצ־ת ‪:‬‬
‫הי ‪.‬‬
‫— ‪.‬‬‫לס‪ ,‬נעלת‬
‫וחתך‬
‫י נעלת ג'‪ .‬מעידה אלא השניק‬
‫השכיק ‪J‬‬
‫)ג(‬
‫ציצית לא עשה כלום לפטלס מציצית לנמאן לשלי למי שסופם לחוול למגולמ׳ מאן לסייטיס‬ ‫של ־ ־‬
‫נגל‬ ‫)ה( היא י‬‫לא נפטרה ניה עיק מיש נללישה ‪ :‬־ ־‬ ‫‪ CO‬אן שהגנים מפיס ותפדם נו׳ יי‬
‫שכפל קרנות טליתו ותפוס שלא ישוט אפ״ס לא עשה ולא כלום עצ״ל ולנינו כתכ לתפרם‬
‫‪,‬‬
‫נו׳ סיינת מימרא ללנא שי סתנלת ויסינ טעמא משוס לעיקל נגל בעינן ונתב מהלי״ק‬
‫לא פטל לה וכיש סינא דקשדס ולאתפרם ללא נפטרס נ״נ נ״י והלא״ש כיי על לציירים לגגימי‬ ‫שורש קמים משום דנתינ אשר מנסה נה ואק אתה מתנסה אלא נעיקר סנגל • ומס״ט נמנו‬
‫שהגניה ננפי העלית ותשלן ולא ידעתי למס שסלי מל »אן דסייטיה לגלימי׳ ס׳״ל לפוש‬ ‫הג״ס מ מק והמללני דמלנוש שלנו סנקדא סלד״ק אס רונן סתום פטור מציצית לאולינן נתר‬
‫מ עכ״ל‪ .‬ואני מצאתי לס׳יא סלא״ש נתנ ותפסן נמקוס ותיפק ול״ל שתפס אותן וקשק‬ ‫עיקר וגון סנגל ואס לונה פתוח מיינת ומחצה על מחצה נ ת נ נ״י נ ל למטילק לםומלא‬
‫להיינו משיי‪ .‬ועול נתנתי נע״א שונ נביאולי להלכות קטנות מ״ש‪:‬‬ ‫ותיינ בציצית וחין יוצאין נו בשנת ‪ s"3‬ומיל סימן יינ • )י( היה לה ג׳ מפות וכו׳ פי'‬
‫‪ W‬היחה מרונעת ינפלס י ל הגמרא ת״ר טלית נניצס ייינת בציצית ול״ש שוטר ושוין‬ ‫ואו לא היתס נ ת חיול ציצית ושונ עשה לם נגף רביעי פסולה משום תעשם ולא מן העשוי ‪:‬‬
‫שאס כפלה ומשלה שמיינת תפלה פשיטא צא צלינא לנקטה נסיכי )ושי׳ הלמנים‬ ‫)‪ 0‬היחןן מלונעמ ומלה ט׳ פהיתה ארונס מאוו שני טליתות גמורים ונפלה‪ .‬לנוי ו נ י ‪:‬‬
‫למופדס‬ ‫אק‬
‫הנתח‬ ‫חידושי‬
‫לגייס‬ ‫••מו״םי• נ י •יהר״״שי‬
 ‫ב״י‬ ‫אורח חיים הלכות ציצית‬ ‫כ׳יח‬
‫לה ד׳ ציציות בדי כנפית ועשה לה עוד אחרית וחתך את הראשונית כשרה ךליךד לה ד' ציציות בארנע מ פ י ת ועשה עוד אתרית יתתך את הראשונות כשירה‬ ‫ך‪,‬יך‪,‬‬
‫באחרונות אהא דאמר רנא בפרק ה ת כ ל ת ) מ ‪ ( :‬השיל לנעלת שלש והשלימה‬ ‫נאחרינית בפי התכלת מימרא דרי וירא אם הסיל למושלת כשרה והכי‬
‫פיחש לא תבעיא אי חתך את האחרונות דנשרה בראשונות דעשייית בכשרות אלא ללי פסולה משוס תעשה ולא מן העשוי יפריך ומי אמרינן תעשה ולא מן העשיי‬
‫אפילו חתך את הראשונות דאיכא למימר כיון דהאחיונות שלא לצורך נעשו קריק והאיר זירא הסיל למושלת כשירה אחר רבא השתא בבל תוסיף קאי מעשה לא‬
‫הוי מתקיף לה רב פפא ממאי לנברא‬ ‫בהו תעשה ולא מן העשוי בפיסול אפיה‬
‫כשרה באחרונות יטעמא כלרבא לטון ה ר כ כ ״ ם ז״ל )‪ CP‬אי] נוטילין ציציותיה עיי כנ‪2‬יה כמו שהיא כפולה לאוסיפי קא מכוק ללמא לבנוולי קא‬
‫לאינא משום גל תוסיף בבתראי לא מקרי‬
‫מעשה‬
‫נבתרא‬
‫לנתרא‬
‫הנא דשלא לצורך עבדינסו בשעת עשייה‬ ‫כשירה‬ ‫היא לעת הרא״ש נמ״ש לבשרה בהני‬
‫ומבשרה ב ה ו ‪ :‬אמר רבא • לעולם שלא‬ ‫נתדאי אי פסקינהו לקמאי פלו' אפי׳ נכה״ג‬
‫נמי כשרה ינ״ש בלפסקינהז לבתראי לכשרה בקמאי אבל אי לא פסקינהו כל עיקי־ לצורך מן העשוי קרינן ביה והבא להט מנשרה בבתראי לקאי בבל תוסיף בי ענדינהו‬
‫ג ס רש״י מולה לפסולי! משוש לאיכא בל תוסיף כדאמר נפי־ק הנתנקין ודלא כמה י לא היי מעשה לטין לעוכר על לכרי תורה לא מיקרי מעשה הלכך כי פסיק לקמאי‬
‫שהבין ב״י דהרא״ש חולק אפרש״י דליתא אלא שה א''ש דקדק שלא כתב כלשין רש״י היא הייא עשייתן דבתרא׳ אבל שלא לצירך לבעלת שלשה שאיני עובר עניה! היי‬
‫י‬

‫נשרה בהט בתרא• ואע״ג להלר פסקינהו לקמאי תשים דמלישנא לואע״נ משמע מעשה לא ־‪,‬רדי ציצית העשייה נפםיל יאיכא כשגמרה תעשה ילא מן העשיי‪ :‬מעכה‬
‫דנלא פסקינהו כלל נמי כשרה והא ליתא ולפיכך כתב אי פסקינהי לקמאי דמשמע אינא • והדרא קישיא לדוכתא יו״ל הרא״ש השיל למושלת כשירה פירש'י שטו לה‬
‫לכלא פסקינהי כלל לא מתנשרא כל עיקר לבשני כ ר ט ס פשיטא דאינא משום בל ארבע ציצית והשיל לה ד׳ כשירה בהני בתראי אי פסקינהו לקמאי יאף על גג‬
‫תוסיף לד״ה וכמו שיתבאר בסימן י״א ובסימן שלאחר יה כתכ בייי נופיה בדין אס ל מ ך לאי לצורך עבדינהי בשעת עשייה ל״א הטיל למושלת כשירה ב מ ר בתראי‬
‫נתן הציצית בסוף ג' אצבעות מחש לצריך ללחיק בפירוש דברי הריקח כי היכי ואף על פי דני ענוד בתראי אכתי לא בטיל קמאי יאשתכח להנך ג' לאי ציצית‬
‫דלא נפלוג ארש״י וא״כ כ״ש הכא לליכא לוחק נל עיקר אי נפרש ל נ ר י הרח'ש נינהו להא לא צריך להו וני הלר עביל לרביעי ובטיל הנך קמאי לא קיינא בהו‬
‫כסרש״י יא״כ לפ״ז כי היכי דמתנשרא בבתראי הינ מתכשיא בקמאי אכל ללשון בהנך שלשה ראשינות שבאחרינית תעשה ולא מן העשיי למפיש נ‪1‬עמא כיון לקאי‬
‫אחר שכתב הרא״ש להטיל למושלת כשרה בכתראי חע״ג דכי עני־ ג' בתראי לא בבל תיסיף לא היי מעשה עכ״ל ונתב רבינו הגדול מהרי״א ז״ל שהחיליק שבין לשין‬
‫בטיל קמאי ני הדר עביל לרביעי בטיל הנך קמאי לפ״ז כיי! דמטעס בטול קמאי ראשי! ללשון אחרין הוא לללשין ראשון אע״פ שעשה נ ל האח־ונות שלא לצורך ענייו‬
‫מתנשרא נבתראי צא מתכשרא אלא נבתראי ולא בקמאי כיין דאינטלו להי כגלפעייד יכול לנטל הראשונית ולצישנא אחרינא אמרינן שהרביעי צריך שיהיה לשם מצית‬
‫יזהו החילוק בין לשון ראשין לל״א ידלא כמי שפירש הרייי ייכיהב יליי עיי! עליהס ניצית ואף על פי ששלשה הראשונות עשאם שלא לצורך אין בכאן תעשה ולא מן העשיי‬
‫זלס״ז הא לאתקיף ליה רב פפא לרנא למפרש להך דר׳ זיר־א לאייר הטיל למושלת יטעם לטין לקאי נבל תוסיף לא קרינן ביה תעשה פירוש שלעולם שלא לצורך לאי‬
‫כשרה כיין לבבל תוסיף קאי לא היי מעשה דלימא ביה תעשה ולא תן העשר ממאי מעשה הוא וא״כ לפי זה מי שעשה איוה לבר שלא לצירך המצוה יאחר כך נתכיין‬
‫לנברא לאוסופי קא מטין ובל תוסיף ליכא ומעשה איכא הך אתקפתא ניחא לשתי לטרך המציה אין זה כשר יקרינן ביה תעשה ולא מן העשוי נלאמרינן לעיל על‬
‫הלשונות והכי אתקיף ל־למא כי עבי־ ג׳ בתראי לנטולי קא מניין וכיון לאכתי לא החושים היוצאים מן ה מ ל אבל בכאן אם אנו מנשירים אלו הציציות האחרונות הוא‬
‫בטיל קמאי אשתנח ד מ ך ג׳ לאו ציצית נינהו להא לא צריך להי ומיון דלבטילי קא לפי שגעשו בתיספת יה״ל כמוסיף על המצוה שהיתה בכאן ולפיכך היא כשר מה‬
‫מכוין בל תוסיף ליכא מעשה איכא יאיכא משיס תעשה ולא מן העשוי והדרא הישיא שאין כן כשלא היה בכאן מציה יעשה הלבד לתכלית אחר עכ״ל ולע״ל נראה שהחילוק‬
‫ללינמא נדפרש״י ואפייה הילנתא כרבא לטין ללא אשכחן דריפ פליג עליה נהדיא שחילק נין לשון ראשי! ללשין אחרין דללשון ראשון אף על פי שעשה כל הד׳ ציניות‬
‫אלא אתקיף ליה בלחול ודכא נמי לא חש להשיבו משיש לפשיטא ליה לאפילי את״ל שלא לשס מ ט ת ציצית כשירה וללשון אחרי! צריך שיעשה הדי לשס מצית ציצית ליתיה‬
‫מכמה טעמי חדא ללא בעינן טינה לשם ציצית נמו שכתב הרמב״ם עשאה ישראל‬ ‫דלבטולי קא מטין אפייה בבל תוסיף קאי דה״א כפ״ב לעירונין דלעכיר משיה נל‬
‫תוסיף לא בעי כונה ומשמע דבכל נדכא איכא בל תוסיף נין למניין לאיסיטבין דמטין בלא כיונה כשרה ועוד לטינה לשם ציצית אינה מעני! שמועה זי דשלא לצורך‬
‫לנטולי או מטיל םתס וכיין דאיכא בל תוסיף ח״כ מעשה לא הוי יללשי! ראשון אי פכקינהו דאמיינן הכא לאי שלא בטיגת מצית ציצית היא בנראה מדברי הרב אלא שלא לצירך‬
‫לנתראי מתכשרא בקמאי ואי פסקינהי לקמאי מחכשרא בבתראי ולל״א לא מתכשרא הייני שלא היה צריך להם בעת עשייתם שהרי היו שס ציציות אחרות ואי! תילוק‬
‫אלא בבתראי ולא בקמאי כדפרישי׳ והשתא לרבא לא אצטריך לפלוני בין היכא בין לשי! א׳ ללשון נ' לענין הלין אלא בפירוש השמיעה דללשי! א' כל ארבעה ציציות‬
‫למטיל בלא טיגה להיכא ללבעיל׳ קא מטין כמי שתירצו התוספות לשם אליבא לרב כי עכלינהי בעיל הראשוני© קיימים לאי לצורך נינהו ואפייה ני פסקינהו לקמאי‬
‫פפא • ירביני נמי כתב לדעת הרא״ש ללא חילק יהיינו מדהטא לנרי רנא והשמיט כשריס משוס לטון לקאי בבל תוסיף לא הוי מעשה יפסיקת קמאי זי היא עשייתן‬
‫אתקפתא לרב פכא אלמא לס״ל להילכתא כרפא מטעמא לאמין יפסק ג״כ כלשין וללשון אח ין אפילי לא היה עישה בעיל הראשיניס קיימים אלא ג׳ ציצית יהדי לא‬
‫ראשין משיס לרש״י ז״ל יהתיספית טרשי להדיא לקציצת קמאי היא עשייתם היה עושהי על שחתך ל' הראשיניס הוי פסלינו א׳ לאו טעמא לכיון לקאי כבל תוסיף‬
‫דנתראי ילפ״ז נקטינן להילנתא לנין מטין לבטיל׳ בין מכיין לאיפופי א״נ מטיל לא היי מעשה ולפי שאין חילוק נין לשין א ללשון אחרון לענין הדין כלל כתבו‬
‫ס ת ס אי פסקינהו לבתראי מתנשרא בקמאי יאי פסקינהו לקמאי מתכשרא בבתרא־ רבינו ירביני ירוחם לין זה ס ת ם שאס חתך את הראשונית כשירה באחרונית ולא‬
‫אבל בלא פםק־נהי כל עיקר פסילה כמ״ש התוספות והרא״ש נר״פ התכלת לאע״ג חילקי בין עשה הרי לשם מצית ציצית ללא עשאו ונראה מלברי הרא״ש שהיא פוסק‬
‫לאי רמי חוטין הרבה לית ביה משיס בל תוסיף כלאשכחן בערבי נחל ללרשינן ערבי כרנא לאמר לטון לקאי בבל תיסיף לא היי מעשה יתימא להא אתקיף ליה רב‬
‫שתיס ונהגו לשום הרבה בלולב היינו דוקא כשהכל ככרך א׳כדפירש רש״י אכל פפא ולא אהדר ליה מידי ישמא י״ל דס״ל להרא״ש דטעמא לרבא משים לכיין לאי‬
‫הוה‬ ‫בשני‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫דתיפדכ מרוח אחת ע״נ • והלי״ף וסרא׳׳ש שכמנו ניייתא יו ולא הכריע׳ כהלכה נראה‬
‫)ח( א י ן מטילין ציציותי נו׳ פי' לא יטיל נ' ציציות ננ׳ כנפיה העשוטיס והיינו מפי הנפל‬
‫דהרי אס מפשט הנגד נמצא עיה<׳ נ' ציצית נאמצע הנגד אכל מ״מ מ״נ להטיל‬ ‫שסממ דמן הסמס משמע דהלכס נת״ק ויהי ששמם דנינ׳ ומל׳ א״א י״ל יראה שחיינמ‬
‫אעפיי ונוי אנל הדחנ״ס סונר שהלכה כר״ש וכמנ נ״י נראה שטעמו מדאימא כגמרא‬
‫ל׳ ציצימ נדי כנפי הפשוטים נ״י • )ט( א א י כ מפיה כוי עיין נדרישה ‪) :‬י( ו ט ל י איא ייל‬
‫‪:‬‬
‫נראה לא כמנ כן אלא שנראה כן מדבריו יעיין כדרישה )יא( ה י ה ל ס ו ' ציצית נוי כשירה‬‫רנה נר רנ הונא איקלע לגני רנא נר רנ נחמן חו״ה דהוי מיכםי טלימ כפילה ורמי ליה‬
‫חיטי עילוי כפלה איפשיטא ואתא חוטא וקם להוי רישיה )פי׳ פשטו לטלית ומצא• שהיו‬
‫באחוונומ פרש״י וכיון ומוסיף עונד על ו י ת ואין עש־ימו קרוי מעשה כלל לומר שתהיה עשייה‬
‫יי האחרונה משונה מעשה ולא מן העשוי ועד שמומן הראשונות לא עכיו כלום ואו פסיקמ‬ ‫הציצית של ננט כפל מונחים על ראשו של רנא שהרי הכפל היה מונח על ראשו( א״ל לאו‬
‫הואשולת‬ ‫סייגו כנף דנתינ נקרא אמא שרייה איכשי גלייא אחרימא א״ל מי םנרת חונמ גנרא הוא‬
‫מונת טלית הוא!יל למי ע״כ ומשמע ליה להומכ׳יס וכי א״ל לאו הייט כנף דנתנ רחמנא‬
‫ה״ע לומר ואפילו קודם שמפשט נמ׳ כיון שעשוי־ס ליפשט לא־ הייני כגן‪ .‬ואל״כ הל״ל לא תפשוט אותה אלא תתעטף כה במו שהיא כפולה יעוד אמאי אצטרין לכסויי גלימא‬
‫אמרימא ה״ל לנפול אמ יה וגם רנה נר רל הונא אמאי א'ל ויל רמי ליה )כיי רייי ליה לציצית( לא הל״ל אלא ויל כפליה אלא ודאי משמע והלכה נר״ש עכ״ל נ״י ונראם ווואי אין‬
‫מכל יה הכרח דאפשר דפי׳ רמי לי; פי' ויל רר׳ הטלית לכפילמו וכלליה ומ״ש לו לראשונה לאי היינו כנף דנתיכ נמורה אכמו שהיסה פשוגיס קאמר ליה ונמ״ש שם נהדיא איפשיטא‬
‫ואמא חוטא נוי ‪,‬׳כן נראה ואל״כ מעיקרא כי הי״ה ומיכס־ נטלית כפ־לה הל״ל לאי ה־ינ־ כנף כוי )ואף שהל״׳ ותהו אין ממש נדחיימו( ונראה ויה טעמייהו של הרא״ש וסדי״ף לופת‬
‫לנינו שהניאו נעשה ורנה נר רנ הינא ורכא לר וכ נחמן כצורתה ואעפ״י שפשקו כמ״ק לדעת רנינו אלא כמ״ש שהעמיקו הן מעשה לאשמועי' וכל וחן שלא כפלה אינו יוצא‬
‫לה לציצית שעל כנפי כפל ווו״ק וקשה לי לדעת הרא״ש ורמנ׳יס דס״ל כ״תיה אמאי מהני כאן תפירה אפילו מחוא רומא ומ״ש לעיל גני כנפות שמפרס שלא פטרו בנן משוס‬
‫י‬

‫דאף שמכרם הורא לממילמו ומצאמ׳ נפי המכלת ומ״א ע״א נוש״י שהקשה יה גס התו׳ פרק הקו״ז ל׳ לי ע״נ הניחו וה לקושיא על פירש״י ושמעתי מפרצים ולא ומי לשאט כנפות‬
‫דאיכא למימר כמו שאמרו שם כגמרא אס אימא ולא חיכעי ליה לפשוק ולשוי־ה •ל״ה מפרס אלא ודאי ועמו להחויוס אתר ‪1‬גק מה אלא שעמה מפרס לערמה לפטרה מציצימ להכי לא‬
‫מהניא התפירה מפא״כ כא ןואיכא למימר כיון לתפוס ווא־ לעתו להניתה כן כפולה משום והיא גדולה כיותר ואי! ראיי לנסות נה והא ללא שמכה משוס דניחא ליה טפי נכשלה‬
‫דמחמממ יומר וק״ל ‪.‬‬
‫‪ W‬היה לה ו' ציצית נוי כנפות ועשה לה עיי אחר־מ וחמן אמ הראשונית כשרה באחרונות והרמכ״ס ו״ל כתכ הטיל ציצית על ציצית אס נתכוין ללטל כו׳ ו״ל הגמרא פ' התכלת ד׳ ר׳‬
‫ע״נ אמר ללא אמר רנ סחורה אמר רנ הונא הכיל לנעלת ג׳ והשלימה לד׳ פסולה משוס תעשה ולא חן העשוי והאמר ר' יירא הטיל למוטלת נשירה ואמר לנא השתא‬
‫ננל תוסיף קאי מעשה לא הוס מתקיף לה רנ פפא ממאי דגכרא לאישורי קא מכווין ולמא לנטולי קא מניין ובל תוסיף ציכא מעשה אינא ע״נ ופדשיי הטיל למוטילת שהיה לה‬
‫ו׳ ציצית והטיל לה ו׳ אחריס נשירה נהנ׳ נתראי אף ע״ג להדר כםקינה־ לקמאי והא הכא ושלא לצורר ענוינהו כשעת עשייה ומכפרה נהו • אמר רנא לעולם שלא לצורך יק העשוי‬
‫כי פסק לקמאי היא הויא עשייתן דלתראי אנל‬ ‫קרינן נ ה והכא להכי מכשרה נתואי וקאי ננל תוסיף כ׳ כנלינהו ולא הוה מעשה וכיון דענר על ד״מ לאו מיקרי מעשה‬
‫שלא לצורן דנעלת שלשה שאינו עונד עליהן הוה מעשה לאקר\י ציצימ העשויים נפסול ואינא כשגומרה מעשה ולא מן העשוי‪ .‬מעשה איכא והויא קושיא לרוכמח ענ״ל מנואל‬
‫מוה דלפי מאי לקי״ל נמימוא לרנא רעשה ג' ציצימ ושוב עשה רליעימ פשולה משוס מעשה ולא מן העשוי ונמ״ש לנינו לפני וה וכן ם״ל גינ להומנ״ס כי עשה ציצית על ציצית אס‬
‫מנוין להוסיף כשלה ללא שיין כאן מעשה ולא מן העשוי ואם נתכוק לנטיל פסולה לסוי מעש־ ולא מן העשוי‪ .‬וא״כתימא איןכמנהרמנ״ם להיכון‪ .‬גס על לניט העור קשי טון דאתקיף‬
‫לל פפא לדכא ולא איהדר ליה מידי א׳׳כ כי חומןאח״כ הואשונומ הוה מעשה ולא מן העשוי ואין נ מ נ ונינו וכשר וכאממ ועל לנינו לק״מ ואיכא למימל למ״ש סען אמ הואשוטת‬
‫כשרה נאחרוטמ נמשן אמר אליו הרא״ש שהניא נהלנות ציצית שלו הן מימרא לרנא נר סחורה לפסק הלכה יגס הן מימרא דרי וירא להטיל ציצית על ציצית כשילה הליא ג״כ‬
‫ויסו שסייס רנ־נו וא״א ויל לא חילק פ רוש וסכיא סמס מימרא ירי וירא דכשר הטיל ציצית על‬ ‫לפסק הלכה ווילג הן אמקפמא ורנ פפא משמע נהדיא דם'ל להטיל לחוטלת נשירה‬
‫ציצית • אן ועל הרא״ש קושיימינו הנ״ל ודאי קושיא גדו‪.‬ה גס הנ״י נתעורר על קושיא יו ועול על קושיא אמ־מ ועלה נמימא נירו ע״ש ‪ .‬אכל כי נדקדק נל' הלא״ש לקמן ווה ל‬
‫הרא״ש שם ל׳ י׳ על הן מימרא והטיל למיטלת כשירה פוש״י שהיו לה ד׳ ציצימ והטיל לה עוו ו' נשרה נסני נפרא! ואע׳׳ג דכי עניד נתראי אנתי לא נטיל קמאי ואע״ג דהלן‬
‫לאו לצורן פנדינהונשעמ עשייה • לא הנול למוטלת כשרה להנן נתיאי ואשפנמ דהנן ג' לאו צינית כינהו דהא לא צרין להו וני פניו לרניעי ונטל הנן קמאי לא קרינא נהו נהנן‬
‫ג' ראשונות שנאמרונות תעשה ולא מן העשר כומפרש טפחא דכיון וקא• לנל תוסיף לא הוי מעשה עכ׳יל‪ .‬וסנה יש לדקדק מס כוונת הלא״ש לסן לישנא אחדינא או מאי נפקא מיניה‬
‫ומאי נינייהו נין לשון ראשון ללשין אחרק וכני הרגישו מהרו"־ אכוהנ ונ״י נזה ורתקו עצ ס בלחיצה לחוקה מאד יהנ״ל הוא לפי שלפי' ראשון דפרש״י דכי אסרינן גנדא לנטולי קאתי‬
‫הוה המעשה שעשה הציצית אחרונות מעשה גמור אלא שלא לצורן היא וא״ה אף כי הדר פשק לקמאי הוה פסיל לדון דקי״ל נהוסיף רניעי׳ דהוה תעשה ולא מן העשוי א״כ ודאי‬
‫כיון דקי־ל כללא נעשה מתחלה ג׳ ציצית כו׳ דפסול גס ט ה הרק נ י נ פפא ולא כיני יירא ואמר הטיל למוטלת נשירה ואמקפתא ורנ פכא אמקפתא גמורה וגוולה היא ולסכי כמכ‬
‫הרא״ש ל״א דלאומו ל׳ אק אתקכתא דרכ פפא אתקפתא כלל ולא הוצין ינא להש־נ לו כלל ולהני וואי הלנתא נונא למלישנא אחלינא יה נשמע להליא לפילושו לגמלא כן לכתחילה‬
‫ר‬
‫הקשה המקשה ארכא דאמר כי הוסיף רכיעית פסול משוס תעשה ולא מן העשוי מלל ‪1‬י א וחמר הטיל למוטלת כשירה וס״ל להמקשן כל שמטיל ציצית על ציציע ולאי לעתו לנטולי‬
‫ציצית הראשוטמ אלא שכל ו ק שלא עשה כל הו׳ ציצית האחרונות מסתמא לא לעיל להו לקמיימא לשמא יכא לו למון כן חייה סיכה שלח יעשה לרביעית ואפיס אמרינן דני עשה‬
‫לכל כו׳ ציצימ אחרונימ ופסק לקמאי וראי כשרה ואע״פ שקודם שעשה הרניעי׳ אלו ג' ציצית אתריעת ללא צורן והייט ממש ללא נדלא שאמר הטיל לבעלת ג' והשלימה ללי פסול משוס‬
‫תעשם ולא מן העשוי להא גס כאן ודאי ליכא למימר שמיו שהוסיף ציצית א׳ כטל לא׳ מן הואשינית כנגוס ‪ .‬וודאי אף שמסתמא כוונתו לנטולי מ״מ כל ומן שלא עשה אדנעתס לא‬
‫לטני להו לקמייתא כמו ההיא ורכיז והשע רכא השתא גגר י כו׳ ר״ל אורנה מטעונן ־מטעמין לא קשיח פלי מידי לכיק שגס לן סלילא לכל ומן שלא עשה הרביעית מסתמא לא נטל‬
‫לחמייתא א״כ ממילא ג׳ ראשיניתשנאהרוצומ הוספה וכמי שענבר על נל מוסיף אק כחן מעשה כלל כיון שענל על וית יאק המעשה חמחיל על שגמל ללניעיפ גא! מיל נתנטלו ראשונית‬
‫ונהכי לא הוה מעשה ולא מן העשוי‪ .‬כן נראה פי׳ סמקשן והמרצן ללשון אחרון שנתנ הרא״ש וא״כ ק׳ מאי הקפה רנ פפא ללמא גנרא לנטולי קאעי הא נק למקשן לק לתרצן כי » ‪ 0‬ל‬
‫לסו לקמיימא שפיר דמי ונשר‪ .‬וצוין לומד דהני פי׳ ממקיף רכ פפא לדנא י ה תרצח דהכא ניק שעבר על נל תוסיף א״נ לא הוס כאן מעשה כלל מנא לן דגנלא מתטק‬
‫לאומני‬
 ‫יר‬ ‫כ*‬ ‫אורה חיים הלכות ציצית י‬
‫ליתיה ואפשר שמפני שנתנ נסי׳ מ׳ שאם יש לו ציצית נחליקו יכיל ללימוו מיד למן‬
‫רני' הגדול דס״ל שהחלוק א ם יש נ ה די ננסים חיינת בציצית ואין משם ראיה דאינא‬
‫למימר דגחליק שחנו פתיח איירי יע״נ צ״ל נ ן שהרי הוח י ל פ ס ק נ נ א דהיא של‬
‫עיר ינגסיה של בגד משום ל נ ת ר הגוף אולינן ולא נ ת י נגנים וח״נ אס י י נ החלוק‬
‫ססים ניין ד נ ת ר הגוף אזליק נשישא‬
‫מט‪1‬ר ‪1‬הרשב"א)בתשונהסימן תנ״ד( נ ת נ‬
‫ששאלוהו ע ל מ ל ס ש מ ק ר א גיניל״א שחיתנק‬
‫כשירה באחרונות)יה תהרמב״ס ז״ל כתכ הטיל ציצית על ציצית אם‬
‫איתי מלפניו ומאחריו ודומה שיש לי‬ ‫נתמץ‬
‫ד' נגפים א ם חיינת נציצית א ם לאי והשינ אק בקרא בגד של ארבע ננסים אלא‬
‫לאזסוסי מנוין דדלמא לנטולי מטין ירכא לא חש לאהלירי ליה מילי ל ט ק למלתא‬
‫בסליתות שנולם פתיחים יהן הן יש להם ד׳‪-‬נגפים אנל הנגדים שתפירים ומחונריס‬
‫למעלה כגון גוני״לא או ק‪1‬ט״א אין וה נ ס ו ת של א ר נ ע נגנים ובך היו נוהגים‬
‫נרחש‪1‬נה מ ל מקומותינו להיות מ פ י אותם המלנישים ארנע!מעולם לא ראינו מי‬
‫שחשש ומן הטעם שאמרתי ואיתן שאמרת שמיומירין להטיל להם ציציות אין אלו מן‬
‫המחמירין אלא מן המתמיהין עד נאן לשוט ‪:‬‬
‫ו ד ת י * מהרי״ק גשי! ם קמ״ט שגם הרשנ״ח לא פטר אצא דוקא בשרוב ה מ ל‬
‫סתום ומינטטו פתוח למטה י נ ל מ י ר נ א לאויל נ מ ר עיקר ה מ ל נ ט א‬
‫של עור ומפיה של מ ל א נ ל א ם רונו פתוח ומיעוגו סתום חייג בציצית ללנרי‬
‫הכל ומשים הני נ ת נ הרשנ״א מ ו ן גוני״נא וק‪1‬ט"א לומר ללוקא נ מ י ן מ י‬
‫שהר‪1‬ג סת‪1‬ם ס א דפטר ובהט הרשנ״א ו ר ט ט שמחה מסכימים לדעת אחת ואם‬
‫חצי ה מ ד סתום וחציו פתוח נ״ל דמטילק אותי למימרא יחיינת נציצית יאק יוצאין‬
‫לפסקינט לנתראי נראה ד נ נ ל גיינא נשירה נקמאי לליקא בי בעינן‬
‫לאנשורי נ נ ת י א י הוא דמפלגי נין נתכוון לטםיף לגתטין לנטל משום‬
‫נו נ ש נ ת ‪:‬‬
‫‪ J"Q‬ר מהרי״ק נשורפ קמ״ט ע״ד הקאפ״ה שהיא פתיחה נענין שיש לה א ר נ ע‬
‫מ ט ת שאם יקבעו נ ה אשטריע״א לעשיתה נסמימה נדי לפוטרה מצילת‬
‫שאינו מועיל תיקון זה אם לא ת ט ה ק מ ע ה מחצן ארנה ולמטה ל נ ל הפחית ונם‬
‫שתטה קנוטה למטה מהחגור למען י ט ה הרונ הסתים רונ מ ר א ה לעינים דאס לא‬
‫נן יאסר משום מראית העין‪:‬‬
‫ר ט ט הגדיל מהרי״א ז״ל אלי הד׳ מ ס י ם לדנרי הנל צריך שיהיו מרובעות‬ ‫ד ח י‬
‫לא ט ס ו עגילית ונן נתיב נ ע י ט ו ר ‪ .‬יו״ל סיפרי נ ס י מ ו פרט לתיג״א‬
‫לתינלת״א לתיפלט״תין לפי שאינן מרונעית נ ע ק מחש״יא יאלגיפר״א שהן עגולים‬
‫ואין להן קרנית‪ :‬ונתב עוד ואלו הארבע מ פ י ס אינם טללות לנסות הראש מ ק‬
‫הניקיא שמניאין מ ה הומן שמנואר אמרו נסיפרי כסיתך ולאשלראש עכ״ל‪:‬‬
‫ן ר ר ז ה ר נפתור ופרח נ ת י נ יזה לשיני נ מ ! נ נ ה ׳ ג שדרו ממתינתא דמצנפת‬
‫אינה ראייה לציצית ינספרי ממעט סידר הראש מנסיתך ונן נ ת י נ‬
‫נ כ פ ר א״ח ו נ ת נ עוד נספר נפתור ופרח ימסתנרא שאין נ ל המצנטת שוות יזה‬
‫שמצנפת ארצות המערנ שמנסי־ ראשיהם מאמצעיתם ושני ראשיהם מישלנים על‬
‫כתפיהם ועל גופם מ ו ן זאת אין ראוי לטטרה שהרי מתנסה נ ה א נ ל מצנפות ארן‬
‫מ ע ן וארן מצרים שמקפלין נולה ג ס י מ נ נעטרה ולא יראה ממנה זווית תהיה פטור?‬
‫ע ד באן לשוט וז״ל העיטור בםיפרי נ ה פרט למעסורת סודר שאין מתנסה נ ה דאגו‬
‫ו ח ט עניל ומדנרי רטנו הגדול ודנרי נפתור ופרח נראה דמפרשי מעשרת סולר‬
‫הראש ואפיל! מתנסה נ ה ראש! ‪1‬רונ‪ 1‬נמי פטור ונ״נ נסיריש נ ס פ ר א״מ ‪:‬‬
‫מ ו ך ף שנותנים על הצואר נראה שאם יש נו שיעור טלית חיינ נציצות שאע״פ‬
‫שאיט מ נ ס ה אלא הצ‪1‬אר אשר ת נ ס ה נ ה קרינן ניה דהא לא נתינ אשר‬
‫ת נ ס ה ני נ ל גופךונ״נמדנרי ס פ ר נפתור יפרח שנתנתי נסמוך שחיינ מצגשת ארצות‬
‫ה מ ע ר נ נציצית לפי שהן משולשל‪1‬ת ע ל נתפיהם !נופם ואע״פ שהיה ראוי לפוטרם‬
‫משום דעיקרם לכסות הראש נעשו אפ ה מחיינ ל ט מפני שמרדים על נתפיהם‬
‫וגופם ואע״פ שאינם מנסים נל גופם ינ״ש מ נ י סודרים שלא נעשו לנסות‬
‫‪ w i ' v‬״ ‪ v v u M w w‬זי* ‪ y‬׳ ‪\nMM \yv* i v v v / f i M w -‬‬
‫הראש נלל ונגר ראיתי המדקדקים מ מ י ארץ ישראל שטו מטילין להם ציצית‬
‫א נ ל נ נ ל ארן מצרים לא נהגי להטיל ושמא שמפני שסודריהס ס ו מקודם‬
‫ראשו ויוני של תינוק לפינךלא נהגו להטיל נהם‬
‫ואין נ ה ם נדי ילנסות י‬
‫קצרים יוצרים י־‬
‫־‬
‫ציצית וגם עתה שהאריטם יהרחינו' מד שיש מ ס שישר טלית ויותר גשארו נמנהגם‬
‫אבל יש לתמוה על הגדולים אשר שם איך לא » ט ג ‪ 1‬ם ענשי! להטיל ציצית גסודרים‬
‫שיש מ ס שימור טלית ונן יש לתמוה על בני ספרד שהיו נוהגים להביא חתינת‬
‫מ ד נאמה או אמתיס אורך מוטלת על נתפיהם למה לא היו מטילין נ ה ציצית‬
‫שאע׳׳פ שלפעמים ט ו מכבים נ ה ראשם לא מיפטרו משום נסות ראש נ מ ו שנמנכי‬
‫נסמוך נשם רני׳ הגדול דניק״א פטירה מלתניא נסיפרי כסותך ‪1‬לא של ראש דההיא‬
‫דספרי נממחדת לראש לנד אנל וי שמשמש ג ם נן לנסות הנוף ואדרנה רונ היום‬
‫מניאה על הגוף לא מיפטרה משים נ ס ו ת ראש ‪1‬מיס אפשר שעיקר הנאת חתיכת‬
‫נ ג ד זו איט אלא נדי לנסית נ ה הראש נ ע ת שהוא ע‪1‬לה לקרוא כתורה ולכן ה״ל‬
‫נסית הראש ופטירה אנל מ״מ טין שאפילו נשעה שמנסה נ ה ראשו היא משולשלת‬
‫על נתיניו ועל גופו היינמ נציצית לפי מה שנמנתי נשם נפתור ופרח ימיהי נראה‬
‫דלא ס ל ל מ י ספרד טיתיה אלא נ ל שעיקרו עשוי לנסות היאש אע״פ שקציתיו‬
‫יורדים על גוש פטור משוס דה״ל נ ס ו ת ה־אש וזה ט ע ם מ י ארצות ה מ ע מ ש א ק‬
‫מטילין ציצית נמצנפיתיהס יעפ״ז יש לימר שנהגו מ י א ר ז מצרים שלא להטיל ציצית‬
‫נםידרים שנצואריהס שמתחלה עיקר הנאתם לא היה אלא כדי לכסות מ ס המצננת‬
‫נ ל נ ת ם לקצוית״העיר נין הישמעאלי׳ והס רונבים נמי שטא מפירסס למי שידע מנהג‬
‫המקים ה ט א ה״ל נסית הראש יפטיר אלא שאט רואים שגם טשמעאליס מביאים‬
‫איתם יאע״פ שאינם צריטס לנסות מצנפיתם ואפשר דטעמא דפטרי להו היינו משוס‬
‫דלא מיקרי נסית אלא ל נ ר שטא דרך לנישה אי עיטוף אנל » י מ ל ר י ס שאינם‬
‫אלא דרך העלאה לא שהרי נ ת נ המרדני יו״ל ינ״ל שאין חיעים נציצית נלל אלא‬
‫אותם שהם לרך לנישה ואשר ת נ ס ה בה משמע נמי לרך לטשה ואפילו דרך העלאה‬
‫שחייב‬
‫©ה מניין לאוםיט לא חשיב מעפה ומש״ה הייא קציצת ציציות הראשונית מ ע ‪ :‬ה נ י‬
‫צא ממין לא‪1‬סוסי אלא לנטולי נמי לא השינ מעשה ווה! לזחק ומסר נ״ל לס״ל להרא״ש‬
‫למניק לאיסופי נ״ע לא פליגי ללא ס י מעשה ונשירה באחרוטת ונמניק לנשילי‬
‫נ״ע לא פליגי להוי מעשה וה״ל ‪ p‬העשוי ט סליגי נמטיל ס ת ם לרבא ס נ ר לאוסופי‬
‫מ ש ק ו ת פ פ א ס נ ר לנטולי מטין יהא‬
‫לאתקיף ליה רב פ ס א לאו לאהלזרי קישיא‬
‫נלונמיו אתא כלפילש״י אלא לואר שהיה‬
‫קשה נעיניי ל נ מ ר נ א לאמד לסתמא‬
‫דתני נ ס נ ר א ט א א נ ל מדנרי רניני שנתנ יא״א ז״ל לא מילק נראה שנא היה‬
‫מפדש־למי הרלו״ש נ ן דא״נ הל״ל ‪1‬א"א ו״ל נ ת ב נ ט ס ך דססמו ה‪1‬י מ ת ט ו ז למסיף‬
‫ונשר נ א ח ח נ י ת יאם נתטין לנטל פסול • ידנרי ר ט ט שנתנ וא״א ‪"1‬ל לא מינק‬
‫ה ס סתומים לאפש־ דלא חילק דקאמר היינו לומר דגנל גוונא מנשר ואפשר ד ט י ט‬
‫לומר ד נ נ ל גוינא פוסל ומיהו מתיך מה שנתנתי יסנאר לך דהיינו לומר ד נ נ ל‬
‫גוינא מנשר וי״ל נרמויס טלית שיש לה א ר נ ע ציציות והטיל נ ה ארנט אחרות‬
‫נשירה נ א ר נ ע האחרונים נשיסיר הראשונים עניל ונן נ מ ג רנינו ירוחם הטיל‬
‫למושלת נשירה ופירש״י שהיו לו א ר נ ע ציצית והטיל לה ארבע אחרים נשירה אחר‬
‫שפסק הראשונים‬
‫ולןיבא‬
‫לאיבא למימר בהי תעשה ילא מן העשוי אנל נקמאי שנטשונהנשר ני נתכוון נשהטיל‬
‫האחרוטמ להוסיף או לבטל מאי הוי ואפשר לאפילו לא פסקינהו לנתראי נשירה‬
‫נקמאי ונן יש ללקלק מלשין רש״י שנתונ נספרים לילן הטיל למושלת נשירה ב מ י‬
‫נ ת אי ואע״פ להלר פסקינט לקמאי משמע לני לא פסקינהי לקמאי יש להנשיר‬
‫יותר ומיט ניאה ל ט י ט לווקא ט נ א ללא נתנוון להוסיף אנל א ם נתנוון להוסיף‬
‫פסולה נ ל ט נ א לקיימי תחיייהי אנל הרא״ש נ ת נ נלשק רש״י על הטיל למוטלת‬
‫נשירה ד נ מ י נתראי נשירה אי פסקינהו לקמאי משמע דלוקא נפסקינהו לקמאי‬
‫מכפר ננמראי אנל לא פ ס ק לקמאי לאונ״ג מדנרי הרנמים ורנינו יריחם שכתבתי‪:‬‬
‫‪ E O D " l T n‬שכתב נפ״א הטיל ציצית על ציצית א ם נתטין לנטל את הראשינית‬
‫‪1‬ט׳ א״א לומר שמפרש כפירש״י דהא לפירש״י כשנתכוון להוסיף‬
‫נשרה ונשנמניון לנטל פס‪1‬לה ולהרמנ״ם ט י איפנא ‪1‬נראה שהוא מפרש דהא דאמר‬
‫ר נ א השתא נ נ ל מוסיף קאי מעשה לא הוי ט י ט ל‪1‬מר להטלת ציציית מןראי טין‬
‫דקאי עלייט נ נ ל תוסיף שפיר חשינ מעשה ילא קרינן ניה מן העשוי ולא דמי להטיל‬
‫לנעלת ג׳ דחשינ מן העשיי מ ט ם דלא עני־ נ ה משום נ ל תוסיף ילישנא נתמיה‬
‫ט א נלומר השתא נ נ ל תוסיף ע נ ר נהטלת ציצמת נתראי ט נ י אפשר לומר דלא‬
‫ס י מעשה ורג פפא פליג עליה ואמר ממאי דהא דמנשירין מנ‪,‬יל״למיטלת נ מ מ ט ק‬
‫לאסיפי היא דלמא איפנא הוא דני מטין לאוסוני טין דענר נ נ ל תיטף לינא‬
‫מעשה ננשרות ושתי הציציות פסילים יאק להם תקנה משום מיין מפסלו הראשונים‬
‫פשהסיל השניים בכיינת תיספת נטלה עשייתן הראשינה והוי כאילי נעשו נפיסול‬
‫ונשמתך השניים ה״ל קמאי מן העשוי נפיסיל ונ״ש אם חתך הראשונים שפסולים‬
‫השטים שהרי תחלת עשייתן ט ת ה נפיםיל יני מנשרינן נהטיל למושלת מתנוון‬
‫לנטל את הראשונות דוקא הוא דמנשרינן דניק דלא נתנוון לססיף מעשה אינא‬
‫נלומר מעשה העשוי נ נ ש ח ת אינא מ ט ל ת ציציות נתראי שמאחר שנתנוק לנטל‬
‫הראשונית הוי מעשה חשינ טון דיש נטלית זו ארנע מ פ ו ת הלנך לא דמי לנעלת‬
‫שלשה ולפי זה ר נ פפא נ ם נ ן נ א לחלק בק הטיל לנעלת שלש להטיל למושלת‬
‫ונקטינן טיתיה‬
‫‪wyui‬‬ ‫‪j/!w yvy*1‬״* •‬ ‫ן‬
‫ן ר ע ו י ן הלנה נראה דאף על ג נ דהרא״ש מפרש כפירש״י כיון דרש״י מפרש ט א‬
‫י י ‪! I‬לא פסקן ה״ל הרמנ״ס והרא״ש ז״ל חד ל נ מ מד י מ נ ה נהרמנ״ם ז״ל‬
‫)ל( למסמנר טעמיה לננתנוון לאוסופי פסול ומתנוון לבטילי נשר ועול ש מ ר י ר נ‬
‫־‬ ‫)ד( דמסמנר טעמיה דננתנוון לאוסופי פסול ומתנוון לנטולי נשרוע‪1‬ד שדו‬
‫פפא מיפרשי שפיר טפי אליטה ממאי למיפישי אליניה לרש״י‪:‬‬
‫פפא מיפרשי שפיר טפי אליטה ממאי דמיפישי אליניה דיש״י‪:‬‬
‫ד ח ו י נהגהית מיימון נשאל ל ר ט ט שמחה על קוט״א נ ת א ר נ ע מ פ י ת‪1‬אמאי‬
‫עור וומפיה‬‫שצ עור‬
‫א של‬‫טא‬‫•ינן ט‬
‫אינה ט י נ ת בציצית ‪1‬אמר הר״מ משום דאמרינן‬
‫של נ ג ל פטורה אלמא גתר הגוף אולינן ולא נ ת ר ה מ פ י ס לינ קוטית שלנו ניק לגופן‬
‫סתום אזלינן נ ת ר הגוף לפטור ותו ראיה מלתני נססרי זוטא אשר ת נ ס ה מ פרט‬
‫לחל‪1‬קיס ‪01‬ירש ר״י שעשא‪ 1‬סתום למעלה נ מ ק חלוק ענ״ל ונספר כפתור ופרח‬
‫ס״ס נ ת ז נ נלשון הוה נ ת נ ר״מ מחטנבורק שהמדים שפתוחים מעט מלמטה‬
‫בארבע מ פ ו ת שאין חייבים בציצית מ ת ר טפא אזלינן ענ״ל משמע שנל שאין ת נ ו‬
‫סת‪1‬ם מ ד א ר נ ע מ פ י ת מיקרי וטיב בציצית ולא פטר הר״מ אלא בשרומ סתום‬
‫דומיא דהיא של נטר ומפיה של נ ג ד דמייתי מינה ראיה לודאי לא מיפטרא אלא‬
‫ד‪1‬קא נ ש ת נ ה של עור זכ״נ מהרי״ק בש‪1‬רש קמ״ט דלא פטר ר ט ט שמחה אלא‬
‫דוחא נשחנה סת!ם אנל א ם ר ו מ פתוח ט י נ ת והמרדני נ ת נ וז*ל נ ת ו נ נחיי‬
‫עולם שיש ליזהר שלא יפתח אדס חלוק משני צדדיו דאינא מ״ד נמנחית דנל מ ד‬
‫שיש לו א ר נ ע מ פ י ת מיינ נציצימ ענ״ל ופירש מה־י״ק נשירשקמ״ט שמה שנתנ‬
‫לאינא מ״ד טינו ר נ אחא דאזיל נ ת ר מ ף גני היא של עור ו מ ט ה של נ ג ד ) ה (‬
‫ורנינו הגדול מהרי״א ו״ל נ ת נ נתחלת הסי׳ וז״ל טלית שאין לה ל׳ מ פ י ס פטורה‬
‫מ ה הרנ לא חילק באלו ה נ נ ט ם נאי זה דרך ה ם ונראה מסנרת! ש מ ל ענק שיהיה‬
‫מ א ן אלו הד׳ מ ט ם אפילו שיטו מחונרות מלמעלה ופרידות מלמטה שהן היינות‬
‫ילסינך נ ת נ ה ר נ שהחלוק א ס יש נ ה ד׳ מ ט ם מיינת נציצימ ונן נראה ג״נ מסנרת‬
‫אורחות חיים שגיניל״א יקיט״א חיינים נציצימ ענ״ל נראה שטא ז״ל ט ה גורס‬
‫מ ב ר י ר ט ט שהחל‪1‬ק א ם יש לי ארנע ננפים מיינת נציצית אנל נספרים ־שטדיט‬

‫דרכי משח‬
‫«י*<« אלא צריך לד»יל על ננפיה הפשוטות וכן משמע מיגרי הרםב״ם אםנפ מלשון פי»ר שאמר ר״ש לא משמע נ ן ‪) :‬ר‪ (.‬יאק רכי״ו נראק דהא רביגו ירוחם והרא״ט שיין להנשר ונ! משסע‬
‫מדברי הטור שנן דעתו שהרי כתב במחלה סחמא להכשיר ונתב והרמנ״ם נתב נו׳ ואיא היא׳ ש ד ל לא חילק משמע דהראיש ש״ל נם'ש בראשונה להכשיר א״כ הוי נ׳ לגני חד‬
‫יהס ניזראי ג״כ יגקםיגן כייחייהו ואף רש״י פירש נווחייהו ולכן אק לזיז מדבריהם ‪) :‬ח( ובבר םזבווי דנקטינן להלנתא נםאן דאויל נתר עיקר הנגר א״נ בגרים אלו פטיריס מזניצ־יו‪:‬‬
‫יכל‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫לחסופי אדונה מסתמא לנטולי קמנוק ונמו שהיתס נ״נ סנרת סמקשן ומרצן וכל המטיל‬
‫ו*ל נ מ נ כי' וא״א י^ל לא מילק ציצית על ציצית מסתמא דעתו לנטולי סראשונומ וא״כ לינא כאן סענימ נל סיסק> ‪.‬‬ ‫והי״מב״ם‬
‫)ינ( נווישה‪:‬‬
‫וכשייה‪ :‬ועיק‬
‫נו‬ ‫סואשוגות היא עשיית האגזיונימ‬
‫ומעשה איכא ני' יהא אינו עובר פצ דית ומ״מ הוס מעשם ללא צורן לנל ומן שנא עשם‬ ‫נומן‬
‫הרביעית סוף סוף לא נתנטלו היאשוטת וני הדר ענד לרנ־עית היס תעשה יצא מן העשוי‬
‫יהדרא קושיא לוונתא מפי׳ בשמעמא לל״א ולשי יס נואם לעץ נל ואתמפמא דרנ נשא לא הוה אתקפתא וסברא דרנא מספברא ביותר דממ״נ אס מישנ זה המטיל ציצית » ציצית‬
‫_ ‪..‬‬ ‫‪—,.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪—X‬‬ ‫‪X-.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫כאילו ניטל לראשונות פשיטא לאתי שניר לנשירה והא מיו נאו ציצית סאחוונו‬
‫הוי הונזשה ולאי מעשה כלל וני סור עניו צוניטימ לא הוי תפשה‬
‫״ ‪....‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪ ,‬״‬ ‫״י ואס להוסיף פסולה ולא מחלקיק »י| נ' ראשונות מהאתוונומ‬
‫כשדה ואע״פ דקודס שנחתנו הואשיטמ היייק האסווגות ללא צורן אפיה ני סור פסיק לקמאי נשרה נהני ציצית אתוונות ואמאי סא הוי מעשס ולא מן סעשו והשיב לו ונא השתא‬
‫ננל תוסיף קאי מעשה לא הוס שי׳ בתמים יייל עינ א״א לשיש הן ווי זירא והטיל כמוטלת נשוה ויל נשרה נג׳ אתיץנומ ני פסיק הראשונות דילינ אף אם נאמו נהיו להג ג' משים‬
‫גפפה א ציצית ושוב עשה לו ננף וניעית וגם ציצית נשוה אף שהים מעשה ואשק ללא צורן ני כדר מניי סרניעימ מנשיו ומתקי! ליה גס ל‪9‬עשה הראשק ולא הוה מעפה ולא »ן‬
‫העשוי אנתי ני הא ולי ףוא שהולם שנחתנו הואשונומ פ נ ו פל גל מוסיף וני לא הוה מעשה נפסול נממיה פשיטא ומעשה נפםולטא יני הוו פסיק לקמאי אין ינול ל מ ק מעשה‬
‫שמעולם לא ט ס המעשה מ ר נצל אלא ודאי פ״נ הא ואמי י׳ וירא הנויל למועצת נשיה ו ד ל ני הדו פסיק לנמואי נשו נ ס י קמאי • מתקין לה ו נ שפא ט׳ ו נ ששא לאו אלינא‬
 ‫כיי‬ ‫אורה חיים הלכות ציצית י יא‬ ‫ג ״‬
‫בשני כרכים פשיטא דאית ביה משוס נל תוסיף והייני הך דהנחנקין ‪ 067‬הוסיף שחייב בכלאים הדעת נוטה לפטור דלא איתקש אלא ללנישה וכריס ינסתית נמי‬
‫נחיטין פסול ונ״כ במרדכי ה' ציצית עיין שם יע״ל בסי׳ י״א • וזיל הנהת ש״ע ויש משמע בספרי דממעט מאשר תנסה בה ולא הודה לי ר' ענ״ל יאע״ג דלא הודה‬
‫מכשירין בכל ענק יכן עיקר וקודם שחתך הראשונית פסול בכל עני! עכ״ל משמע לו ר׳ נקטינן נמאן דפטר משום דמסתבר טעמיה יעוד י״ל שעיקר הנאת הסודריס‬
‫מדלא אמר וקודם שחתך אחת מהן אלא אמר וקידם שחתך הראשונות אלמא דס״ל ההם הוא להתעטף בהם סניטת הראש מכני ה‪.‬־‪,‬ור ולעשות צל על הראש בזמן‬
‫החים ימשיס הכי הוה ליה כסות‬ ‫הא דננל ענין נשר להראייש אינו אלא‬
‫בתתך האחרונות הפבילין וכתב כן עלפי גתכוין יבטל הי־אשונוח חותך הייאשונית וכשירה ואם נתכוון להוסיף הרחש יפטור‪ .‬יעוד י׳׳ל שעיקר הנאת‬
‫״ ‪ y‬ל ‪ ,‬ל ‪ .‬הסודרים ההם הוא להשתמש כהם לכמה‬ ‫ק‬ ‫א ח‬ ‫‪t‬‬ ‫‪1,‬‬ ‫ש‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ר א‬ ‫א‬ ‫״‪, L,‬‬
‫ן א‬ ‫ה‬ ‫דברי ג״י ולא נהירא אלא להרא״ש בלשון‬
‫‪ 3‬ס ן‬ ‫כ ש ת י ה‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫־‬ ‫ף‬ ‫א‬

‫_ ״ דברים לצרור בהש מעית להביא נהם‬ ‫י‬ ‫י ‪L‬״‪-,..‬‬ ‫ראשת כשדין נין נחתך הראשונית נין‬
‫מצות‬
‫‪f‬‬ ‫‪M‬‬
‫ח ו ט‬ ‫ש‬ ‫‪ i‬ת‬ ‫‪H‬‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ב ז מ‬ ‫י‬
‫' ' טרות לקנח הויעה לחגור בהם כשעושים‬ ‫=‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫!‬ ‫א‬ ‫בחתך האחרונות יכדפרישי׳ שכך היא ‪} » ,‬‬
‫כפולים ׳טל צכר צכועין תכלת וכ חוטי! כ פ ל י ם ׳*יל שוש עבודת משא לקנח בהם את הידיס‬ ‫‪,‬‬ ‫רש״י והתוספו‬ ‫נ ת‬ ‫נ ן‬ ‫י ש ע ל‬ ‫י י ט ט‬ ‫ח‬

‫לתפוש טדיס ט וכן נק־א הסולר ההוא‬ ‫צמר‬ ‫להרא״ש לא חילק ידליק‪:‬‬
‫ציצית בזמן שהיה תכלת חציתן שיקח שני חוטין וכי׳ אע״ג דת״ש בלשון ערב שי״ד שהוא לשון חיויק על שס כמחייקים גי גיליהס אף‬ ‫יא ‪fflJJD‬‬
‫ויהיו טייי! לשם ציצית וכוי עד ואח״נ יכרוך חוט האריך סביב הזי על כי שנהנים גהש גחמה מפני החמה ובגשמים מעני הגשמים כיוןשעיקר‬
‫כל זה נוהג אף בזמן שאין תכלת כך היא לרכו של רנינו להכניס ד‪/‬יש פרטיים הבאתס אינה לכך לא תשינא ולא קרינן בה אשר תכסה בה ודמיא למוכרי‬
‫מל עיקר הדין ואח״כ שב לעיקר הדין שהתחיל בו וכך הוא כיחש לבריו בזמן שהיה כסית שמותרים להביא בנלי כלאיס על כתפיהם למכור אף על פי שנהנים נהם‬
‫תכלת מצזתי שיקח ב' חוטי! וכי' יגס צריך לדקדק בכריכה יכי' ועתה שאי! לני תכלת נחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים כדתנן נמסכת נצחים פ״ט וחייתי לה‬
‫בפרק במה מלליקין)נט‪ (:‬מוכרי נסית מוכרין כדרכן וננבד שלא ימטוט בחמה מפני‬ ‫וכוי וכן פירש בית יוסף ‪:‬‬
‫החמה ומשמים מפני הגשמי׳ ^מא כיון דאין עיקר הנחת בנדי' אלו עציהם משים מאת‬ ‫ויהיו‬
‫כיסוי אף על ט שני\י‪ %‬לאקרינן ביה לא תלבש הינ לאקרינןניה אשר תנסה בה ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪ 1W‬ד ף י ך ן ך ר !!במלבושיםשלנו שהם כתיחיס מלכניהש מלמעלה למטה שהי־י יש להס ארבע כנפות שניס סמוך לציאר ושנים למטה סמוך לאדן למה אין מטילי‬
‫‪ I‬ו בהם ציצית ומיהי במלבישיס שלמטה יש לדחוק ילימ־ לטין שאני חוגרים אותם הו״ל כסתומיס משם למעלה ולמי לקוטייא יגניל יא שכתט‬
‫הרשב״א ורכיבי שמחה שהם פטיריס ומיה הטעם יש לפעור גלימות שמביאים מארן מצייס שהם כתוחית מלפניהם מלמעלה ומלמטה ובאמצע הס סתימות וכמדומה‬
‫לי שעל המלבוש ההוא נתכוין נעל הספרא שהניא מהרי״ק בשירש קמיע וז״ל כנין אלי הנגלים החתינית באמצע על טבורו שיש להם קרנית אבל אינם מרובעים שבצל‬
‫שיש בו שתי קרנית אין כעלם שתים אחרית ובקצת נוסחאות מסייס אלא מצל אחר הס ע״כ שזהו תואר המלבושים ההם שבין שתי קרנות שלמעלה לשתי קרנות‬
‫שלמטה מכסיק הסתימה שכנגד הסביר ונמצא שאין נצד מעלה אלא שתי קרנית לנל וכן כצד מטה ואע״פ שמהרי״ק כתב שנסך על פירוש הספרא ולא עלה בילו‬
‫פיריש נכק אפשר שממי שלא יאה מלבוש בתואר כיה מימיו לא עלה כדעתי לנרש הסברא כן וכיין שמתפרש הספרא יפה במלבוש נתיאר זה יש לסמוך על הספרא‬
‫לפטרו אבל מי גלימות שלנו שאנו מביאים למעלה מכל הבגדים שהס פתוחיס מלמעלה למעה ונמצא שיש להם ד׳ כנפית למה אט פושרין אותם מציצית ושמעתי‬
‫שקצת מזקני ספרל היו עושים בה שתי קרנות עגילים לכל שא־נס מרינעיס לא חשיב כנפית כמי שכתבתי בשם העיטור ותימא גלול הוא בעיני שכל העולם לובשים‬
‫אותם בקרנות מרובעות ולא ראיתי מי שפקפק בלבר זה מעילם ואין לומר שאנו סינרים כאביו של א ז שכתבתי בסימן ח' ללא מחייב לרך לבישה אלא לרך עיטוף‬
‫שנגר כתבתי שם בשם מהרי״ק שאין לסמוך על יה כלל יעיל לא״כ לא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש שאני לובשים טלית קטן ומברני! עליו אע״פ שאין אט‬
‫מתעטפין בי יהיאך נכשיר הגלימות מציצית מטעם שאני לינכיס איתס ל‪-‬ך לביש'ולא לרך עישוף יראיתי כתיב בסיף ספ׳ אחל תשובה יחידית בשם ה״ר ר׳ חסלאי ז״ל‬
‫שהיה פוטר אותם משים ללא מחייט בציצית אלא חתיכה מריבעת כעין טלית שלני ולא הביא ט ע ‪ 0‬וראיה לדבריי ואס היה טעמו מפני שהיה סיבר כאביי של א״ז‬
‫שכתבתי נסמוך יקשה עליי מה שהקשיתי בסמיך יל״נ שהטעס שלא נהגו להטיל נהס ציצית משוס דלא מיקי י כסות אלא הבא להבין על האדם מפני החום והקיר וכר ללגר‬
‫ואין כסית כקרה והגלימא אין לינשין אותה להגין אלא מכני הכבוד שברי אפילי יש לאדס כמה מלגושיס אינו יוצא לחון בלא גלימא ואע״פ שלפעמיס נהנה ממומה הייט כיון‬
‫שתתלת עשייתה איני להתחמם בה לא חשיב ככית יפטור אגל כ״! שאס היינו מחייכים אותם בציצית היו נפסקין בכל עת הציצית התחתונים בדריסת הרגלים והיה צריך בכל‬
‫עת לתקנם איכא למימר ללא חייבה תירה בכך דכל דרכיה דרכי נועם וכל מקים שהלכה ריפפת בידיך הלך אחר המנהג )ו(‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫דבר מלבישים קצרים שכוהני! באלו הארצית וקורי! איאה מינעינ״ש יהם פתיחיס מלפניהם וגם פתוחים בשני הצללים קצת ישני צללים שלצל פניס חיתכיס‬ ‫‪W‬‬
‫ומסירים אותם משם כעני! שנשאי צד האחידים עודף על צד פנים כשיעור פתיחת הצדדים נראה שאע״פ שיש להם ד׳ כנכים פעורים מאחר שי־וב גופם‬ ‫*‬
‫סתום לדמי לגניל״א וקוט״א שפטרו הרשב״א ורנינו שמחה לפי הכבדא שהביא מהרי״ק ונתבתיה בסמוך ואפשר שאע״פ שיהיו פתותיס מלמעלה למטה פטיריס משום‬
‫דאינס מרוכעיס שננד שיש כו שתי קרנית אין כנגלס שתים אחרית ‪:‬‬
‫יא ‪ ^JJjJJ‬ציצית כזמן שהיהתכלת מצי״ן שיקח שני חוטים נפילים של צמר צייעיס תכלת יכי׳ כן כתבי רש״י יהתיספית בר״פ התכלת)לח •( ונ״כ הרא״ש יהמרדכ׳‬
‫‪,‬‬
‫וטעמם מלאמרינן בההיא פרקא )לט •( גני יברא למיכס׳ גלימא דטלא תכלתא גליל שנים גלילים ד' ופירש" אי הוה כתיכ גדיל תעשה לך‬
‫משמע שני חיטין דאין גדיל פחות משנים השתא דכתיב גדילים משמע ד' ׳איית מנל! דבעינן ב׳ חיטי לבן ובי חוטי תכלת ללמא לא קפיד קרא אלא דלהיי ארבעה‬
‫חוטי ואנילו חד מהאי מינא יתלתא מהאי מיגא כנר תירצו התיספית דכיין דהרי מינ׳ נעי רחמנא סברא היא שיהיי שיים אבל הרמכ״ס כתב נפ״א ולוקחי! חוט‬
‫צמר שנצבע כעין הרקיע ומרכין איתי על הענף וחוט !ה היא הנקרא הכלת •ט־יכ עוד ויהיה אחד משמינה החיטים חיט תכלת יהשנעה למים והראנ״ד כתב‬
‫עליי טעית היא זה אלא השנים של תכלת והשנים לבן יחכמי ליט״ל שלחי להרמב״ס יומו מיינו ירניני הלכה בתכלת ייתר מנלבן שהוא מין כנף נו מתתיל ונו מסיים‬
‫ובנריכיתיו איך ימעט והשיב להם יש לטיית חיה אהד מקצת׳ תכלת ימקצתי לגן ייש לו להכניס נל חיט בפני עצמו וספלי עד שיהיו ז' חיטי! לב! ואחד תכלת שנאמר‬
‫פתיל תכלת פתיל אחל ולא פתיל שנים ולפי שהמציה של תכלת שהיא הכתיל כילו תכלת לא נעשה רן הלבן אלא כריכה אחת נלכד סמיכה צננף מין כנף ושאר‬
‫החוליא עם כחוליית כולן בתכלת רוק מכריכה אחחגה שהיא בלבן היאיל והתחיל נו ׳כ״כ רטנו שמואל נן חפני י״ל עכ״ל והתוספות כתבו גר״פ התכלת לבספרי‬
‫משמע‬
‫ררכי משה‬
‫)‪ 0‬ונ״ן איננו *יה ל׳ רעל תירוץ הראעו; קשה לי דרונ טליתות של;ו ׳‪,:‬אנו י״י‪•; :‬ם ניגעת התניית ׳;אי‪ ].‬להגן כלי יק לובשי; אותן נדי לצאת נה; ידי ציצית ומברבק ברנה לני״לר‪ .‬ועל‬
‫תירוץ השני קשה לי מציצית הכסת שדרכי)גיסי; נו‪;.? (.‬קרא על ׳‪!:‬כ כציצייתיו ייו נגיר׳‪ :‬אהריו ולא ר‪,:‬׳;ו לכה ;הוצרך לתקנם נבל עת ולינ ליישב המנהג נ! מאוזר שמצות ציצית‬
‫היא שיחזיר נ ציציות לפ־‪.‬־ו וכי לאחי״ כמו ‪ . :‬־ נ א ־ לעיל בפימ; ח י ‪ : :‬ה־וקח דאיתא נ ג י ו ־ ‪ .‬בפסוק והמיה להם הוגה שהכריז ננריאל למים שאחריהם היהרו שעתידים להשליך‬
‫כנף ציצית לאחריהם ‪ .‬לכן סיל לאי‪ '-.‬ילא ת״בה תורה אלא בכי‪ ,‬ג ; י ׳ כנפית ייא״וייו וב כ‪»:‬י־‪ .‬ל־ג־ו ‪.‬א׳ ב צ צית מאחייו וב ציצית לפ;יו ומעוטף בציצית אבל במלבושים‬
‫‪L‬‬ ‫‪1‬‬
‫שלנו שכל הד׳ כנפות לפניו יא״א לה‪: -‬־׳;; בעניי; אחר אי; ז ה היוב הציצית ויינן ; ה י ־ לתקל ויאות; מלבוגיב ־‪ .1.‬־‪-‬יש להם בי קרנות לצד מטה ולצד מעלה אין לו קרנות אלא‬
‫טהיבר עליה; חתיכת כנד ימונח לו על נתיפו מאחריו וקורץ לו קול‪.‬י'ר ניילון א‪-‬כ‪:‬ו נ ו י פ ‪ :‬ו ט •;הוא פטור דהר• לצד מעלה אי; לו כנפות דק בגגות הקולג״יר המונח•; לו קצת‬
‫מאחריו ואין זד‪ .‬קרגות הואיל ואי; הבי קרניי‪ .‬שמאהייו ניכוונ־ם נ;<ר הכ;פות ;לפניו וגדולה מ ו כנ ‪ -‬פי‪ :‬זה ו‪ .‬יי יעל דבר מלבושים קצרים •נ נוהגים באלו הארצות ונוי ע״ש ‪.‬‬
‫יבאגור‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫ס ' יא )א( בזב? שהיה תכלת מצותו שיקח כ' חוטי! לפולין טי דכתינ גדילים תנטס לן‬ ‫‪1‬‬
‫י‬
‫דרנא פליג אלא ג״נ נא לחלוק נין הטיל למלת ג' להטיל למיטלפ וה יק מתקין‪ .‬לה רנ‬
‫אין גליל פחות משנים גייליס ד׳ והיינו נ׳ מינים וםנרא שיהיו נ' המינים‬ ‫פפא אמקשן מאי עלתה על דעתו ולימא לן רנא לשינויא דחיקת ניה לקוק״' הטטש ליק‬
‫ש־יים נ תיטין מהאי מינא וני מהאי מינא ומ״ש נפ־לין ריל לאחר תחילתן ננקנ יכיה ח‬ ‫שפונר & נל תוסיף ונשרה דאמי יני וירא ריל נשייה כהני קחה׳ נלא״ה לק״מ מ מ ~ '‬
‫תיטין •מ״ש א־ של פשתן היינו משוס דדרשינן סמוכין מדנתינ לא תלנש שעטנו גדילים תעשם‬ ‫לסאי גנרא לאוםוכי קמכויין ללמא לכטיל׳ קמנווק כל תיסיף ציני מעשה ה״ נתמיה פ‬
‫לן רמשייע למוחי לעש־ת גלילים משעטט והיינו תכלת עם פשתן ועיין מיש נלרישס לסוף‬ ‫לפוצס הא ואמר ר' וירא כשרה נשרה גהני פתרתי קאיר וידעת המקשן •נ• תימת קמתי‬
‫סימן ט' ‪:‬‬ ‫טעמיה לכשר הא סוס תעשה ולא מן העשוי י״ל דוי־וי אס היה כוונתו מדאי להוסיף היה‬
‫ויהיו‬ ‫מעשה פסול אן אק אמרינן וכוונת גנרא נסטגת ציצית אחרונות לנטולי לקמ״תא היה‬
‫ומיל נתנטל ומיד נעשה המעשה בנשרות וני הדר פסיק לקמאי נחכשי הטלית נהני ג׳‬
‫אחרונות ‪ .‬זו שיטת הגמדי* להרמנ״ס ונמצא דלשיטתו נין לרנא נין לרנ פכא כל שדעתו לבטולו לשר הטלית נאחוונות וכל שלעפו לאוטופיה פסול• )אנל קשהא״נ למה נתנ לנינו‬
‫נשס הרסנ״ן ואס נתלוץ להוסיף אע״פ שתתן אחת משתיהן כהילה יילקתמל קלת משתיהן משייעאיוה מ ק נין שחתן הראשונות והניח האחרונות ונין שחתן האחרוטת והגיח הראשונות ענ״פ‬
‫הס פסילים והנא מינר׳ רנח אינו משמע ק שממין דנר׳ י י יירא שחמי הטיל כמוטלת כשירה היינו חותן את האחרונות והניח תת הראשוטת שנשר נרתשונות ואינ קשה להרמנ״ס‬
‫שטסל לנל ןנ־ן ‪ .‬צנ; נלע״ו לפרש שהתקשה הקשה ג"‪ :‬י‪,‬י<ו ‪:‬נתל נטיל ללנרי הרא״ש דס״ל להמקשה כל שהטיל ציצית על ציצית ודאי דעתו לנטולי ציצית האחרוטת נוי עיין לעיל ועל וה‬
‫השיל לנינו לוקא כשועתו לנטל ר׳ וירא קאמר שיחתן את הנ׳ יישר כת׳ אכל אס דעתו להים־ף על החי גס ר׳ וירא מודה שגם הת' הס פסולים ולויק • ונמצא דדלרי הלמנייס פולק‬
‫אלילת דלכרי הכל דכל לבטילי קמאי נשר ולהוסיף כסיל ‪ .‬אכל לפי' הרא״ש כיון דדעת המקש[ והתרצן היסה שכל מטיל ציצית על ציצית מסתמא לכטילי קמנוין ט חתן הלאשוטע‬
‫לנ‪1‬ולס כשירה לאחווניתוו ש לליני וא״א ו״ל לת חילק ול‪",‬ק ‪ .‬וזכרי נ" ננ־ק נלאו עלי להעתיקם הריצה יעיין שס ונמצא כל הקושיות שהקשה אדכרי רכיניוהרא״ש והרמנים לקימ לפי' מ״ש נס";‬
‫‪:‬‬ ‫בח‬
‫‪ 61‬נדחק בפי׳ שיטת הרמנ״ם מ א ז מאוו ומי שיש ל׳ דעת •ראה י ' י וכה שנתנ נ״י ו״ל יונרי רלינ׳ שםתס וא״א ‪1‬״ל לא חילק הס סתומים לאפשר ללא חילק לקחמל ל״ל לנכל‬
‫גויני פסול ע״נ ‪ .‬צ'ל לפיי דם״ל לל״י דמה שכתב רב ני לטיל נייש דבריו תתן את הראשוני' נשרה לאחרונות תכשר ללא נ״נ חלא נפתה לפי שנל יק שלא ניטל הראשונות האחמטת נא‬
‫חשיני כטס ונשרים כראשונות אנל כשגילה דעתו לילטל היאשינות הרי יה אעשר לומר ל׳זסול ני אלי האחרונות לא משיכי לכלום נל ומן שהראשונית קיימות יגס הראשועת כנר נטיצ להי‬
‫נמצא שאין לטנית וו שוס ציצית ופסול ונ״ש אס נתכוק לה־םין‪ -‬דיה הוה מעשה נפשיל וכסיל הטלית ילק נתנ נ״י לרניני לא גלה דעתו אין דעת הרא״ש ולפ״ו מ״ש כשיטת הרא״ש ינעיל‬
‫מוכח נהליא לנקלאסיפינק לכטולי לעונה הרתשונית כשירות ודייק ‪ .‬ימה שצידד נ״י אי כסקינהו לקמאי אי עליף טפי להכשיר הטלית או אי קימ׳ תחייהו עדיף וו״ל מצי דש״י שנתב נםפליס‬
‫דיו! הטיל למוטצת כשרה נהני בתרא־ אע״ג ינסקינהו לקחא• משתעו״ק־ו נפסקינהו לקמאי מכשר בנתר־!• אכל לא פסקינהו לא ע ״ נ ‪ .‬ולל־ מ״ש שדעת יבינו והראיש נמ״ש ננישנא חחרינא‬
‫נרא׳ דאכי׳ קיימי תרוייהו כשר ממ״נ לק נחשנינהו לאתמנות ה‪-‬יסכה ייו נטול• לקמייתא לע־לס ציצית אשלונית נהוקת נשרית קיימי ווה שלא הוניל הלא״ש לל״א וני הלל פסק לקמאי אצא וכי הלר פננ‬
‫ללניעי ולטוצ נו׳ משמע להראשונית מניטל־ם מייצא ובקצת הפרים ראיתי נתן בלשון אחלינא וה וט הלל עניל לרביעי ונטול נסו וכן נתכתי כניאורי לה״ק נהדי״ף אנל יה ל״ל יותנ‬
‫פיקד ‪• .‬בלישנא קמא דקדק ונתב ומתן לראשינות משוס שהיקש; כל קיש״ת׳ היה שעשייתו בשנייה לז היה מעשה על שנטלו ראשיטת משא׳׳ל נלישנא למלא יאדללה דעת המקשן היה למסתמא‬
‫לכתו בעשיית השניים לנטולי קמאי אנא ש־וינס מנוטניס היאשיניס עד שכנר נעשו ארנעתן ולאחר שנעשו נתבטלו ודייק • כ ת ב נ״י בסוף סי׳ י׳ דיש לנטור גלימות טמניאין מתר! מצרי׳‬
‫שהם כמו נגייס פלט של אנשים שקורץ קו״ט פתותיס ילכניהס מלמעלה כו׳ ונתב נו טעמי לוה והארין ה״ג נ״ל הטעם שלא נהגו להטיל בהן ציצית משוס ללא מיקרי נסות אלא הנא‬
‫להגן על האדם מסט תום והקור וכר <ללר ואק כסות לקלה ׳הגלימא אק לינשין איתו להגין אצא מפני הכלול שהרי אפי׳ יש לאלם נמה נגלים מלובשים אינו יוצא לחון בלא גנימא ואף‬
‫פל פי שלסכמיס נהנה מחומה כיון פנתתיצת עדייתה אינו צהתממס נה לת חשיב נסות ופטור‪ .‬א״נ טון דאס היינו מחייכים אותו בציצית היו נפםיךן ככל עת גצילית התחתונים‬
‫בדריסת סרגלים והיה צוין בכל עת לתקנם א״ל ילא היינה התורה נ י ן דכל דרכיה דרכי נועם ונל מקוש שהלכה רופפת נידן הלן אחר המנהג‪ .‬וו״ל רמ״א ונל יה חיט שוס ל׳ דעצ‬
‫פילון לאשיןקשה לילא״נ חניתות שאנו לוגשקלשעת התפלה שאינן להגן כלל רק לונשין לדי לצאת נהן ילי שונמ ציצית א״נ לא מקרי נסית ‪ p w‬מציצית וא״כאמניז מקיימי! ל ק מצות ציצית ופנרכק‬
‫נלנה ננטנס ופנ התיית כשני ק״ל מציצית הנסת שורשו שנקרא מעי ש שציציותיו היונגררק אחריו ולא חששו נמה כהוצרן לתקנם בלל פתונ׳׳נ ליישלהחנהגט מאחל שמצות ציצית הוא נ' ציצית‬
‫לפניו וני ;אחריו כמו שנתנאל נעינ סי׳ ח׳ לשס המדרש שהניא הדיקט לק שיל לאינשי דצא חיינה תורה אלא נלה״ג שתי מ ט ת מצפניו ושתם צחחוריו שח! נ׳ ציצית לפניו וני לחחוליו‬ ‫א‬
‫וי‪/‬פיפף לציצית אנל נמלנושין שנט שנל הלי מפות לפניו וא״ להלטשן נעטן אחר אק נוס תייג ציצית וצק נסגו להקל ולאותן מנלושיס שנע שיש להס נ׳ קלעת נצל מטה ונצר מענה‬ ‫‪1‬‬
‫אין לו קלענן אגא מחונדיז פניהם חתיכות בגל ומונח לו כל נתיניו ל תוריי וקיו ין נג״א קאלנ״ל ט ה פשוט שהוא פטול שכלי לצר מעלה אק לו כנפות לק מסית הקאמ׳יל שמ׳נשים‬
‫לו קצת מאחוריו ואינם נקראים ננטת הואיל ואינם מטוניס נגד הכנפות שנפגיו ע׳׳ש שהניא קצת ראייה למדו טס ולש נש*» עש ;‬
‫ייקיו‬
 ‫כ ״ טו‬ ‫אורח חיים הלכות ציצית יא‬
‫יגיש יהרמנ״ם‬
‫‪ *3‬ד ג י ש‬
‫וי‬ ‫•י‬ ‫ו י ח י ו שיזין לשם ציצית‬ ‫ששמע הכי לפתיל ת כ ל ס חל שיט אלא שהם סינרים יפליג אמלמילא לידן ינםמיוג‬
‫נשרה לאי נטיייה‬ ‫לאם עשה ישראל ציצית נלא כמנה‬ ‫נ ת ו נ * י ם של לנן ינ׳ של תנלת אי ג׳ של ל ק יאמל של ת נ ל ת ינראה ללא נ ע י‬
‫קאמר י ה א נ ע י ק שתהא לשמה אלא בנתינת החושק מ נ ן יעשיימ‬ ‫למיסש לפלוגתא נמלמא ללא נפקא לן חילי ימאי זימנא יה״ק פיריש י ׳ מושק‬
‫הקשריםי והחיליימ לוקא קאמר ועול מלאחר ר< יהודה אמר ר נ ציצית שעשאה‬ ‫נ מ ף למר נ' של לנן וני של תכלת ולמר ג׳ של לנן ואחל קצתי תכלת ‪:‬‬
‫עו״ג פסולה ואי איתא מאי איריא עשאה‬ ‫לליכא מנלמ משילק לנן‬ ‫והשתא‬
‫נ ‪ 0‬טווק ל ש ם מ י ה א כ ל א ם ל א עי״ג אפילו עשאה ישראל שלא לשמה אלא‬ ‫נלתניא נ פ ‪ p‬המנלמ צ פ ר לכן א ו ש ל פ ש ת ן נא[ ויהיו‬
‫ילאי לא אימעיט אלא עו״גאנל עשאה‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫_‬
‫ר ה י ן‬ ‫‪w‬‬ ‫ש י ה י ן‬ ‫‪w‬‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫‪0‬‬ ‫‪£‬‬ ‫וראיתם אישו מלמל שמעננק זה את‬
‫ט ן ן י ן‬ ‫‪m‬‬
‫‪w‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫י ישראל שלא נכוונה נשר עצ״ל ייש לדחות‬ ‫‪.‬‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫‪ k‬והתנלמ א • י • « ״ ן ׳ * ׳ • ן‬ ‫‪•, •ank‬לק א‬
‫ת‬ ‫‪n‬‬ ‫‪w‬‬ ‫מ‬ ‫‪w‬‬
‫ב ב פ‬
‫ראיה זי לפי לעת הרמנ״ם נ ע נ י ל לשמה‬ ‫י(‬ ‫הלנן דנרי רני !חנמים אומרים אק‬
‫לעו״ג אפילו נישלאל עומל על ג ט י‬ ‫מ ע נ נ ק יקי״ל נחנמים י נ ס י ק זה יתנאר‬
‫לאי לשמה היא א׳ינ איצטריך עשאה ערג לאפילו ישראל עומל על גניי פםילה יאם‬ ‫נס״ל נ מ ה שיטי ל ק אני צרינים להטיל ענשיי שאין לגו ת כ ל ת ‪:‬‬
‫נפרש לה״ק מאי איריא עשאה עי״ג ל נ ק לשעמא הוי לט!״ג לאי מ י לשמה נינהו‬ ‫טווי! לשם ציצית אנל אם לא הט טייין לשמן פסולים נפי התנלת ) מ נ ‪( :‬‬ ‫ףךןיי‬
‫אפילי עשאה ישראל שלא לשמה פסולה ותו לניק ל ר נ קאמר מן הסיסין נ ט ר ה‬ ‫ינריש שינה)ט‪ (.:‬אמר ר נ יהודה אמר ר נ עשאה מן הקיצי! י ק הנימין ימן‬
‫ללא כעינן שיייה לשמה א״כ היל לאשמיעינן לנעשייה נעינן לשמה האי דייקא‬ ‫הגרלין פסילה מן הסיסק נשירה נ י אמריתה קמי׳ לשמואל אמר אף ק הסיסין‬
‫ליתא לאינא למימר דלרנ טמייה יעשייה שיין נלין יניק לנטיייה קאמר ר נ לנשרה‬ ‫פסולה נעינן שוויה לשמה ופירש״י סיסין פקעיית נליריות של ח‪1‬ט ופסקי הריייף‬
‫נשלאלשמה הוא הלין כעשייה והילנך לאאיצטרין לאשמועינן אלא לנעו״ג סמלה‬ ‫יהרא״פ הלנה נשמואל ונן נראה מדנרי הרמנ״ם שנתנ נפ״א חיטי הציצית נין‬
‫אפילו נישראל עומד על גניו נקנשוייהנין נעשייה אנל לשמיאלנק נטיייה נין‬ ‫לנן נ ק ת נ ל ת צריניס ט‪1‬ויה לשם ציצית ומ״שאח״נ ציצית שעשה א‪1‬מם העו״ג פסולה‬
‫נעשייהנעינן לשמה ולקמן נסי׳ י״ד הוסיף נ״י י נ ת נ דאי איתאדשמואלפליגה״ל לרנ‬ ‫שנאמר דנר אל כני ישראל ועשו להם ציצית אנל אם עשה אותם ישראל נלא‬
‫י ס ד ה ל‪1‬מר נ י אמרימה קמיה דשמיאל חמר מאי איריא עו״ג אפילי עשאה ישראל‬ ‫נחנה כשרה צריך לומר דלא בכוויית חוטק קאמר דהא נעינן שתהא לשמה אלא‬
‫שלא לשמה נמי ס מ ל ונו׳ ע״ש יהא נמי לאו דיוקא היא דאינא למימר דני היני דלרנ‬ ‫מתיבת החוטק נ נ נ ף יתליית החושים ועשיית הקשרים והחוליות ד‪1‬קא קאמר שאם‬
‫שתייה ועשייה שוק לנשמת ה‪1‬א הדין לשמואל טתייה!עשייה שוק לפסול ולא אתא ר נ‬ ‫עשה ישראל שלא נניינה כשר מדלא מצרניק לשמה אלא נטוייה יעיד מדאמרינן‬
‫אלא לדרוש קרא ד מ י ישראל ועשי דנעי״ג אפי׳ ישראל עומד ע״ג פסול ושמואל נסי‬ ‫מ ת כ ל ת אמר ר נ יהודה אמר ר נ ציצית שעשאם העי״ג פ מ ל ואם איתא מאי‬
‫מודה לרנ דחיצטריך קרא לעי״ג ישראל עימד ע״ג ולענק הלכה נ ת נ ת י נסיים י״ד ‪:‬‬ ‫איריא עשאה העי״ג אפילו עשאה ישראל שלא לשמה אלא ודאי לא אימעוט אלא‬
‫שיהיו שיורק נ ״ נ הרא״ש נ מ ף הלנית ציצית ינמשך רנינו אחריו דנשוייה‬ ‫וצריך‬
‫העי״ג אנל עשאכ ישראל שלא נניינה נשר ינתינ ננ״י נהלנית ציצית ינראין ה מ ר י ם‬
‫• שלא לשמה נ ת נ דפסולק ונשוורין לא נ ת נ דפסילין אלא דצריך שיהז‬ ‫לשיירה נמי נעינן לשמה י נ ת נ הרא״ש נסיף הלנית ציצית גני סדר עשיית הציצית‬
‫בחורין • ינרמנ״ם מפורש נאינן ‪ pire‬נשר • )נראה לפרש למאן לי״ייך שמין‬ ‫יו״ל נ מ נ נ ע ל העיט‪1‬ר !מסתנרא אם טויאן העו״ג ושירן ישראל לשמה נשירים‬
‫ישזורין לשמן הוא מדמסמיך קרא גלילים תעשה לך לקרא דלת תלנש שעטנז‬ ‫ילא מסתגר לי דהא אמר שמואל מן המסין פסולה וסיסק הייט פקעיימ שנטוו‬
‫דפירישז שיע טי‪1‬י ונח ואמר ג‪7‬ילים תעשה לך מהם דהיינו שיעשה הציצית שיר‬ ‫שלא לשמן יםתם פקעיית אינם שזורים וצריך לשווק לציצית ‪1‬פס‪1‬לים משום שנעו!‬
‫יטו פפירישי שיור אנל שיע דהייט ניפוץ אינה עשיית ציצית ני לא נאה אלא‬ ‫שלא לשמן יאין מיעיל להם א ם שיורן לשמה ענ״ל • ונתב המרדני נהלנית ציצית‬
‫להסיר הפםילמ מן הצמר מיהי נ מ ר ד נ י נ ת נ נשה מהר״ס להחמיר לנפן לשמה‬ ‫שצריך להוציא נפי! נתחלת השוייה שהוא עישה ‪ p‬לשם ציצית א״נ יאמר לאשה‬
‫ומניאו א והשיג עליו ואינה השגה ‪:‬‬ ‫שוי לי ציצית לשלית ותו לא צריך וכתוב מיי העו״ג ואשת העו״גלאו מ י לשמה‬
‫ואם‬ ‫נינהו ואפילו ישראל עימד על גניו וזהו דעת הי״מנ״םנעינוד לשמה והרא״ש חולק‬
‫עליו נמנואר נדנרי רני' סימן ל״נ ‪:‬‬
‫שמה שנתנ רני' שצריך שיהיו טויק לשם ציצית יכל התנאים שנתנ נ ס י ק זה ל״ש נ ק זמן דאינא ת נ ל ת לזמן דלינא ת נ ל ת חין משני דנרים האחד דנזמן‬ ‫)‪t)"V‬‬
‫* דאינא ת נ ל ס היה שרי נלאים נציצית על הדרך שימנאר נ מ ק זה זהשתא ללינא ת נ ל ת א מ ר השני ל נ ז ק לאינא ת נ ל ת צריך ללקלק נמנין הסיליית והשתא‬
‫אין מדקדקים נמגינם ושיעור לשון רנינו נ ך מצות ציצית נ ז ק שהיה ת נ ל ת מציתן שיקח שני חוטים נפולים שצ צמר צטעים תנלת ושני מיטיס נפולק של צמר לנן‬
‫או פשתן וצריך לדקדק מ ר י נ ה לעשות ו׳ חוליות כאשר הם מפורשים מ מ ר א ועתה שאין לנו תנלת אין לעשות מכלאים אלא צמר לצמר ופשתים לפשתים וגס אין צריך‬
‫ללקלק כחוליות י ק הראיי היה לו לסדר כך לשונו ואח״כ יכתינ שיהיי טויק לשם ציצית ישיהיו שזורי! ונל שאר דנרים שנתנ שהם נוהגים נין נ ז ק דאינא תכלת נין‬
‫במרדכי בשם מהר'ם שיש להחחיר לנפן הצמר של ציצית לשמה ילא ידעתי למה מאחר שלא אמרי מ מ ר א אלא נעינן נמייה לשמה‬ ‫כתןר‬
‫נזמ| דלי‪ " *°‬ל "‬ ‫‪:‬‬ ‫‪5‬‬

‫מנין לו להחמיר נלא ראיה ישים אחד מהפיסקים לא נ ת נ נן ילא ראיט מי שחשש ל כ ך ) א ( ‪:‬‬
‫שיהיו שזירק נן משמע מדגרסינן נפרק נתראלעיחנין;צי ‪ (:‬א״ריהילה א״ראליעזר החיצא תנלת נשיק לשיטתפמליס חיטק נשרים מיש לשיטת ד א מ מ ק‬ ‫ןצריד‬
‫‪ I‬אדעתא דנלימא צנעינהו חוטין נמי נימא אדעתא דגלימא שורינהז פירוש ט‪1‬זאן נשמרין שוירק נמי נימא אדעתא דשיפת׳ דגלימא עייפינהו נמוססקין‬
‫דטלי האי ודאי לא ט ר ט אינשי ימשמע דטטמא משים דלציצימ נעינן שיהיו שזורק ה צ ע נשמוצאן שוירין חזקתן לציצית נעשי ינ״נ הרא״ש נ ט ף הלטת ציצית‬
‫נסדר עשיית ציצית ונתנ דהני איתא נסיפרי יעשי להם ציצית שומע אני שיעשה נמו שטא ת״צ על ציצית ה מ ף פתיל תנלת בטויי ושזור אין לי אלא פתיל תנלת‬
‫ששווי ושזור לנן מנין אתה דן הרי אמרה תירה תן תנלת יתן לנ! מה תנלת טווי ישוור אף לנן טווי ושוור יהד"! נסס״ק די״ט נ ת נ הני ראיות ולמד מהם לחיטי‬
‫ציצית צריך שיה! שזורק ושלא נדנרי האומרים שאין לשזור חוטי ציצית משוס דוימנין דמיסרקי מהדדי יה״ל י״י חוטק יננ״י נתינ ההיא דסיפרי ילמד ממגה שאס אי‬
‫החוטים שזורים פ ט ל ה וגסמ״ג נתונ ג״נ ההיא דסיפרי אנל הרמנ״ס נ ת נ נ ס א אחד חיטי ל ק יאחד חיטי תכלת אם רצה לעשותם שזומן עושה אפילו היה החוט‬
‫נפיל משמונה חישק ישויר עד שנעשה פתיל אחדאיטנחשנ אלא חיט א״ד • ו נ ת נ עלי! הראנ״ד זה טעימ אלא צייך להייק שזורי! דיליף נסיפרי תנלת תנלת ממשק‬
‫מה להלן שזורק אף נאן שוורין ונעירונק נמי אמרינן המוצא תכלת נשיק וטי אוקימנא נשוורק ומיפסקין נעין שצריך לציצית יחנמי ליני״ל שלחו נהררנ״ס על זה‬
‫שנתנ שאם רצה לעשותם שוורים עושה והלא ממשק יליף תנלת תנלת נסיפרי מה להלן שוורים אף נא! שויריס והשינ להם וה שלמד שוורק ממשק ריש ס א‬
‫דסתם ספרי ר״ש ילט שלא מצאתי שום אדם שיאמר דגר זה לא נתנתי נמית! ושא״נ יהיו שוורים ששה נמשנן ‪ p‬נראה לי ואי! לי סמך אחר נדנר זה ענ״ל •‬
‫וא״ת הרי ההיא דפרק נתרא דעירונין דלא מצית למימר נה שהיא דחייה משוס דר״ש היא נדאמרת נההיא דסיפרי דהא ר נ יהידה שמא אמירא קאמר לה יאטלו‬
‫את״ל דאלינא דר״ש קאמר ורבנן פליגי עליה מ״מ טון דרנ יהודה קאמר לה סתס משמע דהט ס״ל יהיה ליה למיפסק טיסיה כמן דלא מזיק שים אמורא דסליג עליה‬
‫וי״ל שהרמנ״ס מפרש דהא דאוקימנא נשזורק לאו למימרא דאי חיפשר לציצית נלא שוודי! אלא ה״ק ניק דלאריגה אין דרך לעשותם שוורק נלל ודאי הני לאי‬
‫לאריגה נינהו אלא לציצית דלסעמיס עושק אותם שומ־ין ומ״מ יש לתמוה עליו דניק דלא אשנחן מ ק דפליג על ההיא דססרי למה דחאה מהלפה מפני שמקשה לו‬
‫איכ יהיו שוורין ששה כמשכן שהרי גם לפי דנריו שסונר שאינה אלא דנרי ר״ש יקשה נן וצריך ליישנ דמשוס דרשא מ ט ק לאוקמינהי אשוורק שנים ט מוקמינן לה נטלי עלמא‬
‫ג״נ נתיישנ כך ועוד קשה לי על דנריו מי מ י ד לו דהטא נרייתא דספרי דילנא שוויין ממשק לא נעיאשיורין כמי נמשנן עד שהיקשה לו שאס נןיהיה שזומן ששה כמשק‬
‫ונמדומה לי שמפני שראה חולשת הללו נדנריו נתב ואק לי סמך אחר נדבר וה וכעל מגדול עח נ מ נ שהרמנ״ם מ נ ר דההיא ד ס פ מ לא ל ע נ ג נאמרה נראה שהוס‬
‫מפרש שמה שהשינ הרמנ״ם תה שלמד שזורין ממשק ר״ש היא היינו לומר שאילו היה ל ע נ נ לא לישתמיש תלמידא נשים דונמא למימר הני ואין זה נמשמע לנרי‬
‫הרמנ״ם דא״נ למה ט צ ע לומר דר״ש היא הא טון דס״ל דלא לענב נאמרה אפילי אי אתיא ננ״ע אתי שפיר שהרי נ ת נ אס רצה לעשות שזימן עושה דהייט לומר‬
‫שאיני מעכב ומנהג נ ל ישראל לעשותן שזרק‪:‬‬
‫לן נ ה דה״ל‬ ‫נסרק‪wixv‬לית‬
‫התנלת ג ט גרלומין ובנימוקי יוסף נהלטת ציצית נתיב פנראק לנרי ר״ת דנל דשוורק נתחלתן יפה אע״פ שנתפרדה שזירתן ונעשו י״י לא מיפסלי דה״ל‬
‫נגרדימי ציצית ונשרים וק פסק נעל הלכות ענ״ל וניע העישור ולא הצריך שישתייר נשמור כלי ענינה כמו שהצריך הר"! ולעמן מעשה להלין ו״ל שימעין‬
‫שהוא רנ מונהק אחחן < יעיד שאפשר שגם הם לא הכשירי אלא על ידי שיור ולא ט צ ר ט לפרש דמניק שנתנו דה״ל מרדימי ציצית ממילא משמע ‪:‬‬
‫ךיךןין ארנן שלשה טפחים מארנע אצנעית מידל נ נ ל טפח נפרק הסנלת )לט •( טיי תנלת שליש גדיל ישני שליט ענף ונההוא פרק ל ק ק )מא‪ (:‬אהא דת״ר נמה‬
‫חושק ט א טתן יט׳ וכמה תהא משולשלת כלוי תלייה הענף מן הגליל נ״ש אוממם * ־ נ ע ונימ הלל אומרים שלשה ‪ .‬ושלשה שנייה איממס אחד מד׳‬
‫נטפח של נ ל אדס וטרש״י ופלש שטת הלל אומרים שתהא נ ל א צ נ ע אחד מד׳ בטפח נ ל אדם דהיינו מדת גודל ואסיקנא אמר ר נ ססא הלנתא ל׳ נתיך ג׳‬
‫חשולשלח ד׳ וני הרא״ש ט ׳ ד׳ חוטי! י מ י ם נתיך ג׳ אצנעית נטלית ומשילשלת הציצית ד׳ אצנע־ת משמע פנל הציצית גדיל וענף איט אלא ד׳ אצנעית ילש״י‬
‫פ י י ש‬
‫דרכי מ ע ה‬
‫ונן‬ ‫יא )א( ונאגוו נתב דגעלי יז«» שנאשננו נוהגי! נרגרי סוהרים י‬

‫דרישה‬ ‫פרישח‬
‫) נ ( ויחץ טווי! לשם ציצית נשמואל ושוק התכלת ולקמן נתנתי לסג״וא • והוא׳׳ש ג ס * ס י ׳ י א ]ח[ ויהיו טווק לשם ציצית י ל נ״י נמנ נמווני נשם מהו״ם שיש לסממיו לגפן‬
‫הצפר שצציצימ לשמה * ׳ נ וצא יופעי למס מאסו שצא אמוו ממריו‬ ‫סצנות ציצית נמנ והכי איתא נםפוי ועשו להם ציצית שומפנ אני שיפשי נמו‬
‫שהוא ת׳׳ל »צ ציצית סננף שתיל מנלמ נטווי ושיוו אק לי אלא פעיל תנצמ טווי ושזור לנן אלא נעיק טוייה לשמה »פ״ן צי צהחמיד נצח ראייס ושוס אסל מספיסטם צא נמנ ‪ p‬וגא‬
‫ראינומישמששלזהימני׳ל‪-‬ואניואיתינמוננשסמהווי׳למפואגרלונואהצימשוםדנתינגוילס‬ ‫מגיק אמס ון סוי אמלסתולה תן תנלת מס מנלת טויי ושזור אף לנןטווי ושיור‪ :‬וכ־ נ׳׳י‬
‫נשם המרוני שצויד להוציא נשיו נתיולת סטווים שסוא טויס לשם ציצית ונעויג וישואךעומו תעשה לא תצנש שעטנו ודושימ סמונם משעטנו מעשם גדילים ושעטנו מלט שופ נוו‪1‬י ונוז‬
‫פל גניו)יתבאר לקמן גני תפילק סי׳ ל״נ ונתב פיו נ״י ויל ווש שמיש רנינו וצריו שיהיו ושופ סי־נו ניפיז ילכיכן מצרין נ״נ כשוע לשמם ואזמא מימא ציפל מסו״מ למס לא פסול‬
‫מזק צשם <ר ושאו נל התנאי׳ שפמנ נסיק זס ליש נק ומן ואינא מנלמ נין ומן ולינא מגלת ג״נ נליענד ננפיז נמו נטווי ואפשו לומו לנפת איני וה הסות פסולת הצמר )אימ ספשס‬
‫נגוף לפינן נשר מיענו ונא הקשיזם מיום על גדילים תעשם אצא מה ם»»ט » ה ו פשיים‬ ‫מצנו נ׳ ונויפ כאי ובזמן ואינא תכלת היס שוי נלאים נציציע פ־ד שיתנאל לקמן מלישה‬
‫הגלילים להיינו סטיווי ויד» םממיו מסו״ם נייז לסו« סוף נ מ נ שעטנז עי׳ל •‬ ‫והשתא אפוו והשני מזמן ענלת סיה צוין ללגלג נמנק השוליות והשתא אק מלמקמ‬
‫‪aw‬‬ ‫י‬ ‫ושיעול לונינו ‪ p‬הוא פצוומ ציצית טמן שטה תנצת מצוותן שיקנו נ׳ סוני נפולים של צמו‬
‫צנועים מנלמ ף ׳ סוטים של צמר לק או ששמו יצףן לוקדמ מוינה לפשות ף סוליות נאשר הס מפולשים לגמוא והשתא שאק לנו תנלת איו לעשומ מגלאים אלא צמר לצמו ופשתן לפשתן‬
‫וגם אק צרין לדקדק כשוליות י ק סלאף ט ם ט לסול ‪ p‬לשונו ואמ״נ ינתונ שיסיו טווין לשם ציצימ ונל שאל לנויס שהם נוהגים נין נ‪ »1‬תנצפ ונין ממן ולינא מגלת ענ״צ ופיח נווישס ‪:‬‬
‫)ג( י צ ר י ך שיהיו שיווק וומיא ופתיל שהוא שיוו ונמ״ש לספרי הנ״צ ונפנ הו״ן ספ׳׳ק ויינו נמשוקי שיותן לימ לן נס וסוס נגווומיציצית ונשנים וכתנ נ״י משמע וגפיס שישתי׳ד גו!‬
‫‪r‬‬
‫ו מגינה מ ק גולומין לקמן סי׳ יינ וק הלנמא ‪:‬‬
‫<‪ 0‬ויהיו א ו ק מ׳ נ״ע מד׳ אצנפופ פיווש והיינו י׳׳נ אצנעות נמ״ש נסמון ונתנ נ״י ושיעור יה אאר שנתנו נ » ‪ 4‬והמיליומ ו מ ה ם פשונוים צוין להיופ אומ ו׳ טפסים ינענ»‪»1‬ל׳"<‬
‫״ *•‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫* ; מ ע ‪! »j‬‬
‫‪q‬‬ ‫א נ ו » וג״פ מןאמו וגיני טינו לנד טןשו״ם ולמ•‬
‫‪9 0‬‬

‫נגוול‬
 ‫ג״י‬
‫אורח חיים ה לכוח ציצית יא‬ ‫כ״ח‬
‫ן א ח עשאה מן הקוצין תיפוק ליה לפסולי! משום דאינן טוייין ישזורין לשמן יי ל ני׳ משולשלת תלויה הענף לנל מן הגליל ל' אציכעות אז היי הציצית שש אצנעית‬
‫דמיירי להיו מתחלה סויי! ושוורין לשם ציצית ואחר כך נמלך וארגן ועשה יריית פי׳ למשולשלת אגדיל קאי מלשון המשלשל לפנית שהוא לשון גילול וחיטי־‬
‫מהם בגד ויריעה אפייה פסולין החועין והטמין התלויין בהן לעשות מה! צינית והכי וכ! מוכח כספרי לגדיל ל׳ בעינן והטנהגינןלעשות ציצית י״נאצנעיח שליש גדיל‬
‫ד׳ אצבעות ושני שלישי ענף מ' אצנעית ענ״ל והרמנ״ם נתב בפ״א ואורך החוטין‬ ‫משמע בנ״י ‪:‬‬
‫החי אין פחית מד׳ אצגעות והיינו כדכתנ‬ ‫באורך הטלית ג׳‬ ‫נקב‬ ‫)‪r\WW‬‬
‫אציעית וכוי פי׳ מדכתיג על כ נ פ ל ! ; ' ט פ ח י ם כ ר א צ ב ע ו ת ל~‪.‬י כ ג ו ר ל ב כ ל ט פ ח ו א ם ירצה ל ה ו ס י ף הרא״ש דחפמע מפ&נוא דלישנא שכל‬ ‫י‬
‫הכנף משמע לבסחית ממלא קשר גודל בארבן יוסיף ו א ח ר מ ה ח ו מ ץ יהיה א ר ו ך יותר כ ר י שיברוך כו הגדיל הציצית גדיל וענף איני אלא ד׳ אצבעות‬
‫ירניני ס ת ם דבריו כדעת דית שכתב‬ ‫ס ס צ ללא נקרא כנף אלא תתת הננף‬
‫לגי ו א ם ע ש א ה כן הקוצי; פירוש כ ן ההוטין התלויים ביריעה כמין‬
‫הרא״ש דנהגינן כוזתיה וכן נתיב ג״כ‬ ‫ולמעלה מג׳ אננעות נמי פסול ללא איקרי‬
‫נגף אלא נגד וכן פירש יי והסמ״ג!זהי ־וצי; ו ד ר ך לקוצצן •או מן הניכין פירוש החומץ שמוציאץ מן ה כ ג ר בסמיג כדברי ר״ת מאחר ששנינו וגי שנ״ה‬
‫שנתב מהר״ו אבוהכ שצריך שיהיו בתוך ל ת פ ו ר •או כ ן החוטין שיוצאץ כ ש פ ת ה ב ג ד פ ס ו ל ה ‪ W :‬ע ש א ה ‪ (.0‬אומרים אחד מד׳ בספח כל אדם שמעינן‬
‫גי מפני שאק צקרא ביל בפחות מגי כ צ כ ר גלויי פ ס ו ל ה ‪ :‬ה כ ש ת ח ו ה ל ב ה מ ה צמי־ה פ ס ו ל לציצית לח‪-‬י א כ ל לאצנעית האמורים בשמועה זו מילל‬
‫הס וי״ב טילים הס ג׳ טפחים ולכן כתב‬ ‫כלומר שאין נקרא אלא כנף ולא בגל ה כ ש ת ח ו ה לפשה; נטוע כשי• לציצית‪ . - ) :‬י ויעשה נקב ב א ו ר ך ה ט ל י ת‬
‫רביני שיהיה אורכן ג׳ טפחיס מד׳ אצבעות‬
‫משא״כ בלמעלה מג׳ מ ק ר א בגל ולא כנף ב ת ו ך ג׳ א צ ב ע ו ת ס כ ו ך ל ‪ :‬י ; וכיוחי; כ! הקרן כשיעור שיש מ ק ש ר‬
‫בכולל בכל טפח ושיעור אורך זה שכתב‬ ‫!אין מקום לתמיהת ב״י על דברי רטנו‬
‫רני' הוא אחר שתחבו בכנף וכפלו לכשהס‬ ‫גודל‬ ‫א ט ה ב גם לגרי הכל בי צריך לתקן ולהגיה‬
‫אוחז מג׳ אצבעות על ג׳ אצבעות שאינו כנף טותר מנן וניקב שם ונו וי ניה פשוטים הוי אורכן ו׳ טכחיס וכן מבואר בדבריו שכתב בסמיך ויתתבס בכנף ויכפלס‬
‫ואז יהיו אורכס י״ב אצבעות )‪ (3‬שהוא שיעור כורך הניצית ‪:‬‬ ‫מחלוקת ונתיישב מה שתמה נ״י עליו ונראה דמה שפירש רש״י שלא ירחיק‬
‫מן השפה ייתר משלשה אננעות איני אלא לומר שמו היק שלשה אנבעית '‪ 27*0‬רטנו הגדול מהרי״א ז״ל בשם המנהיג שכדי שלא ימעיטו הקשרים‬
‫בזאת המדה יאריט אצבע יותר ואפשר שמפני כך כתיב ככלבי שיהא‬ ‫‪,‬‬
‫ונוקב שם להנקב אינו אלא תוך ג׳ אצבעות נסיפס ממש אבל אש הי‪.‬‬
‫אצבעות ה ס שלמים יהנקב למעלה מהם כסיל דא״כ הציצית הס על הבגד ילא אורך כחיטים יינ אצנעות ויש לדקדק שהיה לרנינו להוסיף על אורך החיטים‬
‫על הכנף וכן מבואר בלשון הרמנ״ס שכתב יחרחיק ממנה לא יותר על שלש חנבעית שתיס או ג׳ אצבעות שהרי מקוש תליית כחוטים ככנף קודם שיתחיל לעשות גדיל‬
‫ילא נחיר! מקשר גידל ומכניס שם איכעה חוטין וכוי וזהו שנתב מ?ר י חניכ ואין הו י ממלא קשר גולל עד שלשה אצבעות ואפשר שאותו חלק מהחוט כיון שהוא‬
‫מקים לקיים על הכנף ילא תחת הכנף ילה בנגד רק שיהא הניצית תיך האננע סמוך לבגל השיב כגליל ויותר נראה לומר לשלשה טכחיס לקאמר היינו לגד‬
‫מהחלק ההוא ‪:‬‬ ‫הג׳ קילס השלמתי וזהי שכתכ רביגו ד־עשה נקב נתיך גי אצנעית דהיינו תיך אצבע‬
‫ג׳ קולס השלמתו שלא יגיח ג׳ אצבעות שלמיש ויעשה כקב למעלה מהש וזהו ^ ת ד הרמב״ס נפ״א העישה לבן בלא תכלת לוקח חוט אחל מחי החיבוק וטיך‬
‫איתו על שתר התוטין ער שלישן ומניח שני שלישית! ענף )ג( ייש מי‬ ‫שנתכ הרוקח ולא ירחיק מן הכנף ג' אצבעות עד כאן לשוני והיא שלא ירחיק הנקנ‬
‫מן הכנף ג׳ אצבעות דאם יעשה הנקב למעלה מג חננעית א נ הצינית יהיו על שאינו מדקדק בדבר וה בלבן עכ״ל • ונראה שטעם מי שאינו מלקלק בלגי־ זה בלבן‬
‫מ ג ד ולא על הכנף ואי! כאן מחלוקת בין המחבריס בדק זה וכ־יוש קרן דקאמר משוס לדייק צישנא דקמרינ! נייי תכלת שליש גדיל ישני שצישי ענף למשמע‬
‫לבי;! היא שפת מיד! שצ בנד סמוך לקרן זייית וכ! פירש״י על הא לתיר נפרק דבימן דהינא תכלת ח ק א לקלקו בכך ולא ביק דליכא תכלת וטעם מי שמלקלק‬
‫‪ p‬מפני שהוא סיבר דתכלת דקאמר לאודיקא אלא עיקר מציה נקט וה״ה להיכא‪3‬‬ ‫יאס‬ ‫התכלת הטיל על הקרן וכי׳ •‬
‫ן ^ ן ירנה להוסיף באיוכן ייסיף ג יו בנרק התכלת )שני( שהקשו על ברייתא שכתכתי נסמוך מדתניא ציצית אין לה‬ ‫ללינא תכלת ללבן נמל‪,‬וס תכלת קא׳‬
‫למעלה אכל יש לה שיעיר למטה ונירש יי ל\ן לה שיעור למעלה דכמה דבעי להוי ארוך ‪:‬‬ ‫שיעור ומשל אין לה שיעור‬
‫המרדני שריי היה נוהג לעשיתי חרוך משיש גרדומי! וכתב עוד ואש הוא אייך יותר מלאי ראוי לקצרו ולא מיקרי תעשה ולא מן העשוי כיון ש‪;,‬יני עשוי‬ ‫וכתב‬
‫בפסול ופשוט היא ‪ .‬י ^ ח ך מן החושק יהיה ארוך ייתר נדי שינייך ני הגדיל שש תוט של כרך עילה מן המכין וכתב הרא״ש פי׳ למניין ח׳ חוטי!‬
‫ועישה אחד מהש ארוך וכורך בו סביב השבעה ‪:‬‬
‫עשאה מן הקינין וני׳ שש)מב ‪ >.‬ובריש סוכה )ט‪.-‬ן המר רב יהידה איר עשתה מ! הקיצי! ומן הנימי! ומן הגרדין פסולה ופירש ושייי בריש סופה מן הנרדין‬ ‫ואח‬
‫פרניי״ש שתיצין בסיף הטלית מותר האריגה ונדל שם מינית מינה ובה מן הקוני! • חיטי! שניתקו בשתי וקושרין אותו ותלויים ראשיהם נבגד לאחר‬
‫שנארג וקרי ל ס קוצים עיש שבילטין כקיניס מן הניחי!‪ .‬כיון טלית שתכרוה אי שעשו בה תמרא במחט וראשי הוטי התפירה תלויים בה ומהס יגדלו הציצית פסולה‬
‫הואיל ותלויים יעומליה כל אלה כנגד יצא נתל! נ ה לשם ניצית לאי עשייה לשמה היא והי־א ש כתב בהלטת ציצית קיצין היינו חוטיס התלויים כיריעה וטלטין‬
‫כמין קוצין ודרך צקוצנן • נימין‪ .‬חיטין שמיציאין מן ה מ ד לתנור כודין חיטיש היינאיס כשפת הבגל כסולה משו׳ לגעיא תלייה צשמה ע ינ משמע ללא מיפסלי אלא כשעשה‬
‫מהם ציציות בעידס מהיבריס מכני שלא נתלו לשם ניטת נלוייר וקינת משוס תעשה ילא מן העשוי אבל אס קצצן או תלשן משם ואח״כ עשה מהס ציציות כשר‬
‫א ם היו טווי! ושוורץ לשם ציצית והמוב״ס מפרש יעני! אחר שכתנ נ פ א ואין עושי! אית‪ 0‬לא מן הצמד הנאתו בקוצים כשהצאן רובצין ביניהם ולא חן מימין‬
‫הנתלשין מן הבהמה ולא משיורי שתי שהאורג משייר בסוף הבגד אנח מן הגיזה של צמר או מ! הפשתן ונראה שהטעם משום בזוי מציה ‪:‬‬
‫מצמר גזול פסילה נפ״קדסונה שש ממעט גזול מדכתיב ועשו להם משלכם וכתב הרמב״ס בפיח ואי! עושי! אות! מצמר הגזול ואס עשה פסוליס ובניי‬ ‫עשאך‪,‬‬
‫כתובנה׳ ציצית דלא מיפסל אלא כשגזל חוטין ממש אכל גזל צמר ועשאה חוטי! כשירה דקניא כיאוש ושיניי כגוף אכל לנתתלה אסור משוס שונא נזל‬ ‫*‬
‫בעילה ורמב״ם שכתב כסיל אפשר דמ־ירי קודם יאיש א'נ אפילו אחר יאוש לא קני משוס דהוי שינוי החוור לברייתו ‪:‬‬
‫עוד נ״י וחוטי! שאולין כשרץ דמסתמא על דעת הליאה הוא ואפילו לכתחילה ונ״נ בעיכור וי״ל חיטין שאולי] הליאה היא ללא הדרי בעינייהו יכדידיה דמי י‬ ‫ו^ת‪2‬‬
‫‪ r i l D r W D T i‬לבהמה צמרה פסול לציצית כפרק ג׳ דענידת כוכבים )מז‪ (.‬בעיא ללא איפשיטא ולחומרא וכך נ ת ב הרחנ״ס בפ״א ‪.‬‬
‫המשתחיה לפשתן נטיע כשר לציצית ני נ הרמב״ם בפיא ונתן טעם משני שהרי נשתנה והוא נלמד ממה שאמרו כפרק י‪.‬׳ דענידת ניכנים ןמו‪.:‬ן גבי‬ ‫א ד ר‬
‫י * ' " ' משתחוה לקמה קמחה מהו ליונחית ‪:‬‬
‫‪ W W‬ד ‪ ,‬נקב באורך הטלית בתיך ג׳ אננעית סמוך לקרן פירוש יעשה כקב סמוך לסוף ה מ ל מרוחק מסוף ה מ ד כשיעיד שיש ממלא קשר גידל על סיף‬
‫הצפורן וביושר הוא מודד לאורך ה מ ד וקין קרי לסיף הנגד להיינו שוליו ונראה שמפני שצריך להטיל הציצית סמוך לקרן ששש הוא כנף הבצל קרי‬ ‫*‬
‫ליה קר! ומ״מ ביושר היא מודל וכתבתי זה לפי שראיתי חי שהיה רונה לפיש דברי רטנו ל ק ק דקאמר היינו קרן זוית וממנו מולל באלכסון וטעות הוא בילו דא״כ‬
‫מאי ויעשה נקב באידך הטלית דקאמר ונס מאי ובתוך רוחב הנגד אי! לי שיעור שכתב בסמיך הרי כיון שהיא מודד מקרן זיית באלכסון לא שייך לאדכורי לא אורך‬
‫ולא רוחב אלא ולאי ל ט ף האריג קרי קר! וביושר מודד מסיף האריג של אירך הנגד ולא מ ק ק זיית באלכסון וכן נראה מדברי סת״ק שכתב ולא יניחנה למטה ממלא‬
‫קשר גולל משוס שנאמר על הכנף ואס היתה בקרן ממש היתה תחת הכנף ע׳‪ :‬משמע דלסיף האריג למטה ממלא קשר גידל קרי קרן דאי תיתא לקרן הייני אלכסון‬
‫אינו ענין לתתלת מריו וכן יש ללקלק מדכי־ הרמנ ים שני כינד עיש! את הניצית מתחיל מז״ת הטלית שהוא סוף האריג ומרחיק מתנה לא ייתר על שלשה אצבעות‬
‫למעלה ולא פחות מקשר גודל עכ״ל ואס איתא דבאלככין היא מודד לא היה שתיק מיניה לפרושי כהדיא ומ״ש מתחיל מזויות של טלית היינו לומר שצריך להטיל הציצית‬
‫סמוך לוויית ששם הוא כנף הבגד ומ״מ ביושר צריך ליילוד •כ! עתא דבי• ואס מדד מקרן זויות באלכסון הציצית פסול לפי שהיא למטה ממלא קשר גודל שני חומשי‬
‫מלא קשר גולל להא קי״ל• כל אמתא נריביעא אמתא ותרי חומשי באלכםוכק ומקום די! זה היא נפרק התכלת )מא‪(.‬‬
‫׳ ב״ה‪ .‬ת״ר נסי‪ ,‬חושק הוא ;!״ונשיא‬ ‫ו י ת ר מ ג‬ ‫דגרסיגן התס "ואמר רכ פפאהלכתא ד׳ בתוך גימשילשלת ד' פירש"׳ ד׳ חיטין נותן בתיך ג׳ אצבעות שלא ירתיק ן‬
‫ה ש ‪ 5‬ה‬ ‫מ‬
‫פ‬ ‫ג‬ ‫ס מ‬ ‫ס‬ ‫ה י מ ג‬ ‫ד ג‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫א צ כ ע‬ ‫מ ג‬ ‫ל ה‬ ‫ל‬
‫ד ׳ ו נ ה ׳ ׳ א ג י ? ע ב ^ א ח ר מר « ‪ 3‬ח‬ ‫" י "‬ ‫י י ר ‪ °‬יי‬ ‫'‬ ‫אצבעות ונראה מדבריו שאם נהנו בסוףג׳ אצבעות כשר דלא תיכסיל אא״כנתני י " ־‬
‫ולפי זה מ״ש רניני שעד כלו שלש אצבעות מהננף‪ ,‬היא מקים צינית היי על ילל ככלל דמרוחק שלשה אצבעות כצמצום כשר ואע״פ *לכלי אדם אםר רי״פ ‪ njL-‬דאור״תין‬
‫ד׳ בנידל •‬ ‫שכתוב ברוקח ולא ירחיק מן הכנף ג' אצנעיר‪ ,‬צריך לילחק בפירושי כי היפי ללא נפליג הרש יי ומי רבוותא וכתב הכלבי נשם הד״ף על‬
‫הני אצבעות פי׳ אצבע ה״נו נודל וכ״כ בהגהת סמ״ק ו נ״נ מדברי הרוקח ׳מדברי המרדני‪ :‬ביה והיא מבואר בגמרא שבחנתי נפסיו ‪ :‬וכ׳כ הרמב״ס בפ״א מהלכית‬
‫ציצית וגפ״ט מהלכית תפילין ובס״פ י״ז מהי שבת כתב גס כן האצבע שמשערין בה בכ״מ היא רוחב הגודל של יד וראיתי הרנה אנשים מודדין נג׳ אצבעות הסמוכים‬
‫זה‬
‫דרכי מ ש ח‬
‫‪1‬‬
‫אצבעות זנו־ין גם כ; ללוין שיהא השליש גריל כדברי הרניב״ם ‪:‬‬ ‫) נ ( ונן נתב ממרדכי שיהא ארכן ׳"ב אצבעות כנגר י״כ •גנג־ש )ג‪ (.‬ולנן נראו; ראם הוסיפו עי האורן י‬
‫ונראה‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫]נ‪ ; £‬י ש א ך מצמר גייל פסילה ‪ .‬נפ״ק יסונה ר׳ ט׳ ממעט שניציפ אסויין נגול ונתנ לה( ב ג ו ד ל ננל נופח וישער בי־וחנ הגודצ ולא מראשו שהוא קצר • מרדני ‪.‬‬
‫נ״י נהנ׳ צי‪.‬ית דלת מיכסל אלא נשגול חוטים מיש אבל חס גזל צמר ועשאס חוטי' ‪ W‬ו א ס עשאה מן הקוצים כוי י״ל הגמרא פ׳ התנלת וריש סונה אייר יהודא אמר רנ עשאה‬ ‫י‬
‫מן הקונים מן הניייק מן הגרוימין פסולה ו ק הס־סק פשרה כי אחריתה המיה‬ ‫נש יס לקנייה ביאוש יפינ־י הגון אבל לנתחלה אסיי משוס שונא גול בעולה והרמנ״ס וובינ׳‬
‫שלתנ נו׳ עטאה מצמר גוול פסילה חפשו לחייי׳ קודס יאוש ‪ .‬ת"‪:? :‬׳ תחר יאוש ל־ז קני ושנייאל מסי אף מן םםיסין פסולה ע״נ ופילס הרא״ש קוצק נימין וגי־לומין נמו שפירי רנינו‬
‫משוס להוי שיעי החיול צנלייתו על״ל נ״י ‪ .‬ואני תמה תיו אפשר לייזר ‪ p‬הא נהליא נתב ׳נראה יר״ל קוצין הן חוטי השתי שנתקן וחוזרים ילולנוין וקושרים ראשי הקשירה למעלה מאמצע‬
‫רטט ננ^׳מ םיי טס״ג אם יש עס היאוש ש ‪':‬י השה ^ל־ היה שיני׳ שמייד ננרייתו קינה מן הנגד נייק הן מה שמוציאק חוטי העלל לתפיל לו י״א מאותן חוטי! לא יעשה ציצית או‬
‫המילה צו׳ ואייל דברי דנינו סותרים יז את יה ולא נחנ שס שוש עליגחז שהרמי‪ .‬ס יפליג יין החוט׳[ שיוצאין משפת הלגר הן מומר המייגה ננל הני פסול • ומסיים הרא״ש ניס משוס‬
‫‪,‬׳לעינן תליה לשמה משמע שאף אם כל המצויה שנארג מיג־ וה סלגל לשם ציצית נטוה אלא‬ ‫עליז אצא ממיורפח לרניני והימנייס דוקא קודם יתיש איירי ולו‬
‫שאח״כ נמלן ואלג\ ממנו יה הנגד אפילו ה ט אסיר משוס דכעינן תליות הציצית לנגל לשמה‬
‫ונראה לדעת הרא״ש לאמר רנ דין הםישין נש‪-‬ה יםיסץ הייני לקציית פיו־יית ש• ח־נ״ה וי‪—-‬ין שלא לשיה אפ״ה נשרה ש׳׳מ דלא לעי ט״יה לשמה וכאילי טוואה לשמה דמי וא״נ ס״ל‬

‫‪ 0 0‬ע ש א ה מצמר גזול פסולה • ועשי להש משלהם וציין לדרישה‪:‬‬ ‫ציצית ועיין לקמן םיי י״ג ח״ש שס‬
‫)ע( א י ל המשתתוה לפשתן ני נ פ נ נ״י נ״נ הרחנ״ס ונען הטעם מפני שהרי נשתנה ענ״ל ועיין נעמדת נוכלים וף מ״ו למשמע שם לל״מ נעגל אינו נאשר אלא לקרנן לאיפפט‬
‫מקרא מן הצאן וטי וילאיצטרין יןרא למעוטי לגבוה משמע ולהד• ט שרי יה ה ולמצות ציצית נ״י אסור הואיל וצלני גנוה הוא ולא אשמט ליפ משא״נ נהמשממוה לפשתן נטוע‬
‫ויעשה ממט ציצית אבל אם היה משמחוה לפשתן שהוא נעקר אז נאסר אף לסד• ט נלין עטרת גצולים ותקלולותיה ואינו מועיל לו שינוי שכל שאתה מהוה ממנה הרי הוא כמוהו ‪:‬‬
‫)י( ויעשה נקב נאולן הטלית כו׳ ו״ל ב״י פי׳ יעשה נקל סוזון לסוף הנגד מרוחק מסוף הנגד כשעוד שיש ממלא קשו גודל עד סוף הצפורן וניושד הוא מודד לאורן הנגד וקק‬
‫קלי לסון> הלגו דהיינו שוליו ונראה שמפני שצרין להטיל הציצית סמין לקרן שאס הוא מן! הגגד קלי ליה קח ומימ ני•־‪ • -‬׳ ז ז ־‪• V‬‬
 ‫ב‬
‫טז‬ ‫כ‪-‬ח‬ ‫אורח חיים הלכות ציצית יא‬ ‫־י‬
‫זה לוה ניד שהאי נקרא אצנע והשני אמה והגי קמיצה יטעיס סא טלם ואין ‪ HkM‬טה רחוק מהקק ט׳ ונתקו ממוטי הערנ שם נעינדא לגצימיה דרנינא ‪:‬‬
‫ומ״ט ומ״מ טינ לעטת אמרא וטי פיחש קולם שיטיל ציצית יעשה אמר*‬ ‫להם על מה שישמוט וני המרלט אומר ר״נ שצדך לשפר נמקים רזמב מולל יל*‬
‫מראשו שהיא קצר‪ :‬ביה יהתיס׳ מרי‪ ,‬היוגלח נטי״ט ניבי יי וגרסינן תו המם)מנ‪ {.‬שלא ינתקו אח״נ לאעס״י לאם נתקו טשי הערב כשר מ״מ לנתחלה טונ יותר שלא‬
‫תייר השיל על הקק או על הגליל נשירה ר״א ‪ p‬יעקנ פיסל נשתיהן נמאן אזלא ינמקו ואף על ננ לנמרלני יסמ״ק ע״ש מהר״ם לא הזהיר לעשות אמרא אלא לפי‬
‫דלפעמים גפרלין החיטין מן האריגה של‬ ‫הא לאמר רנ נמל אמר רנ ציצית צריכה‬
‫שתהא נימפת על הכנף שנאמר על כנפי גורל ע ־ סוף הצפות)יא( ומה שיש ממלא קשר טדל ולמעלה ש עד נגל ויש לספק מאיזה מקים יתמילו סגי‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫נ ר א ב‬
‫אצבעיח ומשמע ראם אינן נפרלין החוטין‬ ‫" ‪ :‬״ י ‪" W‬ל כדי ג׳ אצבעות מן הכנף הוא מקום ציצית ‪ W‬ואם היה ק‬
‫מ ה כ נ ף‬ ‫ר ח ו‬ ‫נגלימ כמא!‬
‫״ ' ״ ״ י מן האריגה יאק ספק נמלילמ השלשה‬ ‫כ ש ע י ר‬
‫י _״‪ ..‬״ _ ‪ L‬״‬
‫נ ש א ר ב י‬ ‫ש ל א‬
‫‪m‬‬ ‫״‪,Jr‬‬ ‫י‬ ‫מחנן וצריך שירחיק נמלאסשרטלליפלשיי ״ ‪ L‬״‬
‫אצנעית אק צריך לעשימ אמרא מ״מ כתנ‬ ‫‪,‬‬ ‫^ ?י‬ ‫כמלא קשר גודל ונתקו ״ ״ י‬ ‫‪m‬‬ ‫^‬ ‫״י י ^‬
‫‪ p‬ג ל י ל‬ ‫י ‪ 1‬י ל ו‬ ‫ל ‪6‬‬ ‫ה‬ ‫על‬

‫״״לה ‪£‬לי ‪,,‬א ״ מן הקרן כשר ניג( ומ׳׳מ טוב לעשות אמרא בשפת הבגד שלא יניזקי רניני י ל דלעילס יעשה אמרא כלי שלא‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ענה ^‬
‫נ ד‬ ‫מ ג ד‬

‫ליקרע ל״א גליל אלוקחוני! שנשתי ננ׳ טי( ובתוך רוחב הבגד אץ לו שיעור רק שלא יתנהו על החומץ ינתקו לאחר עשיית הציצית אלא שיש‬
‫ללקלקלא״כה״ללרני׳להזטרג״כ למפות‬ ‫שעושץ‬ ‫הצללק וקירין איריל״ש ‪ :‬שתהאטשפת‬
‫סנינ הנקנ כלי שלא יסתור מקב וידן•‬ ‫על הקק • שתהא תילה ימנה על הקק‬
‫הגליל למטה על שיעמול נפחית מקשר‬ ‫כלומר שיגניהנה למעלה מן השפה נלי‬
‫שתהא מולה!נוגעת התלייה גקק‪ :‬טרחיק מלא קשר גודל‪ .‬צריך שירחיקנה מן גולל שהרי נהך עינלא לרנינא טרש רש״י ‪5‬ך לטה סמר ינצר ממלא קשר גילל‬
‫השפה מלא קשר גודל שיעור הצטרן ע ל פרק ראשון יסמ״ג נמנ יי״ל המשיל ציצית נאחל משני לרטם אלי וי׳יל לס״ל לרטט כלעת מהר״ם־ נהגהמ מיימיני פ״א חה׳‬
‫מגל לא יניחנו למעלה מג׳ אצנעות מפגי שאיט נקרא נגן ילא יניחנז למטה ממלא ציצית שהזהיר שלא תהא שים תפירה נתיך ג׳ ולמעלה מקשר גידל וסא מלקאמר‬
‫קשר גודל משים שנאמר על הכנף ואם טה נקק ממש א״נ טה ימת הכנף יגם רנ יהילה תוך ג׳ לא יתפור שמא יניח חוט מן התפירה לשם ויצרף אותי עם שאר‬
‫לא יניחנו ממש נשפת הנגד שגודלין נלי שיהיה חזק מקרא נלעז ליישיליא שהרי חיטין לעשות ציצית לפסול משום תעשה ולא מן העשיי ילפינך לא הזהיר אלא לעשות‬
‫על מפי מדיהם נתיב וזה אינו נחשנ מן הנגד עד באן נראה מדנה רשיי ימדנריי אימרא נשפת הנגד למטה דאין כאן חששא של איסור אם יניח חיש מן התפירה ‪:‬‬
‫שסוף הנגד ממש פחות ממי קשר גידל קרוי קרן ימנדי קשר גודל עד נדי שלשה ו ד ת ן ך ריחנ הגגד אין לי שיעיר וטי שם מיר הטיל על הקק או על הנדיל‬
‫‪ I‬נשרה ראנ״י טסל נשמיהן נמאן אזלא הא לאמר רנ גידל אמר רנ‬ ‫אצנעות נקרא ננף ולמעלה מגי אצנעות קרוי מד ולפ״ז מ״ש ועשו להם ציצית על‬
‫כנט מדיהם יכן ונתנו על ציצית הנגף איט ליל שיתט הציצית למעלה מן הכנף אלא ציצית צרינה שתהא נישפמ על הקרן שנאמר על כנפי‪ .‬מדיהם נמאן כראנ״י‬
‫שיתט איתי ככנף עצמי והלכך למשה מנדי מלא קשר גודל ולמעלה מנדי שלשה יס״ל לרטט דטין שטא נוטפ׳ על הקרן שהרחיק מן הקרן כמלא קשר נידל נאורך‬
‫הטלית על מפי בגדיהם קרינן ניה ואק צריך שוב להרחיק גם נרוחנ‪:‬‬ ‫אצנטית דלא מיקרי ננף פסולה ונן הטיל על הקרן השנוי ננרייתא טרישו הטיל‬
‫ונתב‬ ‫נקרן דטיט למטה מנדי מלא קשר גודל ועל הגדיל נמי פירישי מדיל נלימר שאם‬
‫היה הגליל רחב יותר מנדי מלא קשר גודל ונתן הציצית מדיל אף על פי שהיא למעלה מנדי מלא קשר גודל פסול‪ .‬וככלבי נתב אוחי מג׳ אצנעות‬
‫על שלשה אצנעות שאיט נגף פחות מק ונוקנ שם וניתק נמוך הנקנ ענ״ל גראה שסונר שמ״ש ונתט על ציצית הננף ועשו להם ציצית על בנפיגנליהס טרושו‬
‫שימט הציצית למעלה מהננף ו ל * שאין נקרא נגף פחות מגי אצנעות צריך ליתט נסוף שלשה אצנעות וקשה לא״כ נל שנתנו למטה מג׳ אצנעות יש לפוסלו טון שאיט‬
‫נתון למעלה מהננף ונראה שהוא סינר ‪ p‬ממה שלא נ׳ דנהיחיק נדי מלא קשר גודל סגי וקשה דנהדיא אמרינן ממרא דניון שהרחיק כדי מלא קשר גולל נשר‬
‫ועול קשה דלפי טמש זה ה״ל לאנשורי אטלו אס הציצית חרוחק ייתר משלשה אצנעות שהרי על הננף הוא נתון ואמאי פסלינן ליה ו ר ט ט הגלול מהרי״א ז״ל‬
‫נתנ שהטעם שצריך שיהיו נתז שלשה ושירחיק נלי מלא קשר מלל טא מפני שאין נקרא מל פחות מגי אצנעות ולט‪ p‬צריך שיהיו נתיך ג׳ זמה״שצריך שיהיה‬
‫נמלא קשר גולל לפי שלא נקרא נגף אלא כשיעור זה ואם יש ננאן למטה משיעור זה איט עיל מף ענ״ל ולא המתי לנרי! שאף על פי שאיט נקרא מל פחות משלש‬
‫אצנעות נגף למל מיקרי וקרא על כנפי מליהם קאמר ולא על מליהס ועול ללט טעמו נל שהרחיק פחות משלש אצנעות טה לנו לפסול וטאך הנשית נמרחיק‬
‫מלא קשר גולל ממי נן לנרו רש״י וסמ״ג נראים עיקר ונמו שפירשתי לנריהם ונטאור מהר״י ן׳ חנינ ז״ל נמנ טעם שיעור נמלא קשר טלל שמעתי ני יש באורך‬
‫קשר גולל יותר מנ׳ אצנעות ואינו עולה לשלש אצבעות והרי אט צרינים שלא יהא בקרן ממש נלי טהא על הנ« ולא תחת הננן ונם צריך שלא ימס נמל שלש‬
‫אצנעית שלמים ט טא שיעיר חשוב להקרא בצד לענק טומאה ואם ‪ p‬היה על המל ולא על הפנף ואין מקום לקיים על הכנף ולא חחת הכנף ולא בנגר רק שיהא‬
‫הציצית תוך האצנע הגי קודם השלמתי וביה יש לו ממש להקרא על המף טון שהוא יותר מני אצנעית ינקרא ננף ולא מד נל עוד שלא הניחו למעלה משלשה‬
‫אצנעות שלימות טש נהם שישר מד ענ״ל ‪:‬‬
‫‪ 31"0‬הרוקח נראה נרחב הנקב שט התועים שאין התוטיס רחוקים מלא קשר גודל לית לן נה ענ״ל)ג( ‪:‬‬
‫ן א ‪ 0‬טה רמוק מהננף נמלא קשר גודל ינתקו מחוטי הערנ עד שלא נשאר ט כשיעור מן הקרן נשר שם רטנא ור' סמא מו ימני קמיה דרנ אשי חזייה רנ סמא‬
‫לגלימיה דרנינא דסתר ונצר ממלא קשר גידל א״ל לא שנר לה מר להא דרני יעקנ א״ל נשעת עשייה איתמר‪ :‬וטרפ״י דססר וטי‪ .‬שנסתר ונרחנ הנדיל‬
‫וירל למטה על שעחד פחוס ממלא קשריגודל אי נחי נסחר המד מלמטה עד שנפחת מן השפה עד הנקנ ממלא קשר גודל‪ :‬נשעת עשייה דרני יעקב יאנא נמי‬
‫נשעת עשייה טה מלא קשר טלל ‪:‬‬
‫ומ״עז שונ לעשות אמרא נשפת המל שלא ינתקו לנאורה נראה שזהו מה שנתינ נמרלני ונהגהת סמ״ק יטונ לעשות אמרא נטליתו ט נלא אמרא פעמים‬
‫שחוטי הערנ מתפזרין מן הטלית למטה גם פעחים שחוטי השתי טלטץ נלא ערב ואז יש להסתפק מאיזה מקום יתחיל למטת השלשה אצנעות וני׳נ רטנו‬
‫הגליל מהריי׳א זיל שלזה נתטון ר ט ט ילא נהירא לי להתם משמע למיירי נאירג מל להטיל ט ציצית וקאמרי שטונ לעשות לו אמרא נשפתי כלי שלא יסדרו אח״נ‬
‫מיטיערנמןהגגליישארוחוטיהשתיאואיפנאויהיהמסיפקמאיזהמקום יתחיל למליל אם מהאריג הקייש אי מהחיטין הטלטיןאנל נענין מטיל ציצית ואחר כך נתקו‬
‫חוטי! ובצד ליה שיעורא לא איירי שהרי לא נזנר נלנריכם כלל ועול ללא טיך למימר ניה ויסתפק מאייה מקים יתחילו־ השלשה אצנעות ומתוך‬
‫לשין רטט משמע לתקנתא לחטיל ציצית נטליתי קאחר לנלי שלא ינתקו חוטי! ויפחת השיעור טוב לעשות לו אמרא ינראה ולאי לבהט מיירי חלנתנ ואס היה‬
‫רחוק מ ה » ף נמלא קשר גולל ונתקו מחוטי הערנ ונו׳ ומ״מ טונ לעשות לו אמרא וטי ואי אמאי לסמיך ליה שהנשיר נגיתקו חוטי הערנ קאי שייך שטר למימר ומ״מ‬
‫וה״ק אעיפ שאם אחר שהטילו ני ציצית ניחקי ח־טק מהמל ונצר ליה שיעורא נשר מ״מ טונ לעשית לו אמרא נשפת המל נלי שלא ינתקי נלימר ויטאו הרואים לומר‬
‫שטא פטל דנייע לא גמירי דינא או יאמרו שאמר שניחקי החיטים הטיל הציצית אבל אי ארישא קאי לקאמר ומרוחק מן ה ק ק נשיעור שיש מקפד גולל ער סוף‬
‫הצסורן מאי ומ״מ דקאמר ואם ‪ p‬דנריס אלו שנתנ רטנו לברי עצמי הם ואפשר שלמלם מדברי םמ״ק והמרדני שנתט לענק אורג טלית להטיל ט ציצית ומיט כנר‬
‫אפשר ללחוה ולפרש שלנרי׳ אלו לנרי סמ״ק יהמרלט הם וסונר רטט ללאי נאורג טלית להטיל ט ציצית חיירי אלא תהנה נלי שלא ינתקו חוטק מן המד קאמרי ומה‬
‫שפתט ויש לספק מאיזה מקום יתחילי הגי אצנעית טיט לומר שהרואים יסתפקי מאייה מקום יש למלול נלימר לאף מיתקו חיטים אחר שהשיל הציצית יסתפקו‬
‫שמא פטל הוא ומ״מ מה שכתנתי תחלה נראה ייתר ‪:‬‬
‫ריחנ המל אין לי שיעור רק שלא יתנהו על החיטק שעושי! בשפת הבצל דין יה לא מנאתי מנואר נשום מקים אלא שנאירחית טיס מצאתי נלשין היה‬
‫‪ I‬וצריך לתלות הציציות באורך הטלית ולא נרחבי עכ״ל ונ״ל שעעמו של ר ט ט לסי שהוא סונר להא לתניא נפרק התנלת הטיל על הקרן או על מליל‬
‫ראב״י פושל קרן קרי לטף אורך המד ותני דאם הטיל הציצית בסוף הבגד למשה ממלא קשר טלל פםילה מעיק על הנגף ולינא והלר תני שאם הטיל הציצית על‬
‫הגליל שטא הפסה שבסוף ריחנ המל לשני צלליו אוריליו״ש בלעז פסולה מפני שחיט מעיקר המל וזה לשק שני של טרש״י ומשמע לרטט ללא מיפסל בקרוב לשפת‬
‫המל נרחט אלא נמטיל הציצית נגדל עצמו אנל נמטיל בנגל עצמו אע״פ שלא הרחיקי משפת רוחנ המל נלל נשר ונתנ רטט הגדול מהרי״א זיל שמה שנסב‬
‫רטט שתוך רוחנ המל אק לי שיעור ט י ט לומר לאין לו שיעור למטה נלומר שיטל להטילו סמוך לשפת המל אבל למעלה נהנרחטא שיש לו שיעור חאיזר שאק אט יטלים‬
‫להרחיק מן הקרן יותר משלשה אצנעות וסמ״ג נתנ המטיל ציצית נמל לא יניחט לחעלה משלשה אצנעות וטי וגס לא יטחט ממש נשפת המל שגוללין נלי שיטה‬
‫חזק שקורץ נלעז ליישיד״א שהרי על כנפי מליהם נתינ וזה אינו נחשנ מן המל והני אמרינן נפרק התנלס הטיל על הקק או על הגליל ראנ״י פיסל ע״נ נראה‬
‫מדנמו שהיא מפרש נלישנא קמא דרש״י דעל מדיל דקתני קאי נמי אאירך המד נלומר שאם הגדיל שנסוף אורך המד היה רחנ והטיל נו ציצית אע״פ שהיא מרוחק‬
‫ייסר מנד מלא קשר גודל פסיל מפני שהיא נתין מדיל שאיט נחשנ מהמד ילפ״ז אק מנאן ראיה לוחר דנתוך רוחנ המד אין לו שיעור מיון דקתני הטיל על הגדיל‬
‫בהדי הטיל על הקרן אלמא ט הדדי גינהי וני היני דהטיל על הגדל מיפםיל גם נרוחנ דניין דטעמא דטסילא דגדיל מפני שאיט נחשנ מן המד מה לי איק־ מה‬
‫לי רוחנ ס ט נמי הטיל על הקרן טן נאורך בק ברוחנ פטל דנל שאיט מרוחק מלא קשר גודל נין נאירך טן נריחנ קרן מיקרי ולא »ף ונ‪ /‬ממרי נעל נימוקי‬
‫יו« שנ׳ והלנתא חוטי! נטך ג׳ *העיח מן הנגף נין מן הצד נץ מלמטה ונתנ רטט הגדול חהרי״א ז״ל שנך סברת נעל העיטור פגם לוזחנ הנגד צייך להרחיק‬
‫‪9‬מגא קשר גירל ונתנ הרנ י״ל שק ראוי לעפית ונ״נה״ר יונה באגרת התשינה ח״ל צריך שירחיק מקום מתת החוטים משפתי השליח מזה ומזה קשר גולל ייזהר‬
‫* ביה חיל ‪30‬ר העתים מלשק הד״ם שמעני שא׳׳* לת־יזיק אלא לאירן ה מ ר לא לרוחב‬ ‫שיהיה בתיך ג׳ אצנעית ענ״ל ‪* :‬‬
‫ייש םי ?נתיב שזנריך להרחיק קשר מלא גורל ברוחב הנגד ובאויבי יכן וזסנהג עב׳׳ל‪:‬‬
‫ונראה‬
‫דרבי ‪8<0‬ה‬
‫בחוב‬ ‫)נ( ונראה שהוא בדעת הטור לקטן שא•* להרחיק ‪0‬ן הרוחב בשיעור קשר הגודל ולקטן יתבאר ויש חוליו!‪:‬‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫‪ M‬עד נד• ג׳ אננעומ ט׳ נמננ׳׳י מ ל מ נמנ אואו »ג׳ אצנפומ על נ׳ אצנעוע שאינו‬ ‫)יא( ומה שיש ממלא קשו גוול ולמעלה »ו נוי ג׳ אצנעומ נתנ נ*י אצנגנ היינו גייל ו»י‬
‫נ‪:‬ן< שיוית מק ומקנ שם ונומק נעין הנקב ע״נ • נראה שםונו שמה שנענ ונענו‬ ‫ועד נכלל נלומו שמוושק ג' אגווליס נצמצים נשו והטעם נתנ מסור״י אנינ ו״ל‬
‫ני יש באודן קשו גולל יומו מבי אצנעות ואינו עולם לג׳ אצנעות והוי אנו צוינין שלא יסא טל צינית הננף ועשו צסס ציצית טל ננפי נגויסס פיוושו שיתן הציצית למעלה »הננף ולפי‬
‫נקיץ ממש נוי שיהא על »נן> ולא תסת םכנן יגס צוין סלא ימס ננגו ג׳ אצלעות שלימיס שאק נקרא כנן‪ .‬פחות מגי אצנמת צוין לימנו נםון> נ׳ וקי נו׳ נגיש שהאוין בקושיות וזזאייס‬
‫להנלנו‬ ‫גי מא שיעור משינ לקרוא בגי לענק טומאה וא*כ ט ה על הנגו ולא על סכנן> ואין מקום‬
‫‪ 4‬ף מ על הננן« ולא עמת ס‪9‬נ!> ולא ננגו וק שיהא הציצית »ן סאצנע הגי קמס השלמתו שנל עול שלא הנימו למעלה מג׳ אצנעמ שלימות לא נקרא מ ל מציל ונראה שוי היא ג׳׳נ‬
‫כוונת מהלו״י אנוהנ נונויו שכתל על זה ונ״י לא הנק נוסול״י אנוהנ ‪ p‬וסשינ עליו אנל הדין עם מסל״י ועיין נווישה ‪:‬‬
‫)ינ( ואם ט ס וחוק מהננף מ׳ ונתקו כו׳ נשו דנעינ יעשו להם ציצת משעת עשייס קשיו וממנא • )יי•( וסיט טוב לעשות אמוא ני׳ אוסמין ליס ק * והיק *נשיי שאם אחו שהטילו‬
‫נו ציצית נמקו המוטת מסבנו ונצר ליס שיעווא נשו מ״מ פינ לעשות לו אמוא נששת סננו נוי שלא ינתקו שי׳ וינואו םלואים לו»ל שהיא פסול ללאו נ*ע וינא נמיוי *‬
‫יאמרו שאתו שנמקי השוטים הטיל הציצית יעיל יש לומר ני בלא אילולא שעמים שתועי העלב מתפווק מן םטלית למעה גם פעמים שחוטי השתי נולטק נלא עונ ואי נתנולת משיית הציצית‬
‫יש לסס«»ק מאיוס מקום יתחיל למנות הגי אצבעות ו<*כ הנ*ה סמ״ק אלא שמלשק ומ״מ שנתב לניני לא משמט ‪ p‬אלא משמע ואיירי מחשש ראסי מש״ע הציצית ונמ״ש תתחלס נ״י‪:‬‬
‫)יל{ ןג^ןך למג מ^לאיןלו שיעול מ׳ ל׳ םגמלא נפי םתנלת ת״ר הטיל על הקלן * על סמ״ל מיה ואנ״י פ ו ^ ע״נ ויף״ל »*א ‪ p‬יעקב ופלןףי »ל ‪ ppa‬על שפת סומ‬
 ‫כ״‬ ‫אורה חיים הלכות ציצית יא‬ ‫כיח‬
‫ן ו ך א ה שאע״ג שרביט מפרש דהנויל על הגדיל סהולה מיירי ברוחב ה מ ד לאי‬ ‫ן ד ת י " ב״ה שאין שעור לחושק למעלה כוי בפיק התכלת )דף מ״נ( ציצית‬
‫—‬
‫למימרא דדוקא כמטיל מדיל שגרוחב ה מ ד הוא דמיפסל אבל מטיל‬ ‫אין לו שעיי למעלה וס״ל לנ״ה דמדקאחר סתמא משמע דגנל גיונא אין‬
‫לו שיעור למעלה בין ‪ 0‬י‪.‬־ן בין כאורך‪ .‬וח״ש ור״י פי' דעד ח' יכו׳!כ'כ התיס׳ והרא״ש נ ג ד ל שבאירן• הבגד כשר דכיון דטעמא מפני שאינו נתשב מן הבגד מאי שנא גדיל‬
‫כשמו ר״פ התכלת וב״י פירש דהייכו לומר דבזמן שהיה תכלת היה מתיר עד ח' שברוחב מגדיל שבאורך • ומה שפירש דעלהגדיל שגרוחב קאמר הוא מפני שהוא‬
‫היותר מצוי שהרי א ס באת לחתיך טלית‬ ‫ונוי אגל עכשיו שאין לנו תכלת אסור‬
‫להוסיף אפי׳ חוט א׳ ענ׳יד והארוך ואין נראה שעושי; ב ש פ ת ה כ נ ר ‪ :‬ו־‪-‬״‪-‬י ו כ ת ב ב ע ל העיטור ש א ק שיעור ל ח ו מ ץ מנגד שלם מאיזה מקוס שתתתיךתמצא‬
‫כ ש א י נ‬ ‫‪w‬‬ ‫בנ‬
‫גדיל נשניצידי רחבו אבל בארכי לא תמצא‬ ‫י י־לייעיה א מ י י צ ה יוסיף כ פ ו שירצה ור״י י־י' ד ע ר‬ ‫‪i‬‬ ‫בך נמרדני אלא ש מ ת י י ל‬
‫י ט ל י ת‬ ‫‪5‬‬ ‫ג י י ל‬
‫?' מס^‬ ‫* ‪ p‬ש ש ה ע ש י יבול ל ה ו ס י ף ט ־ י ל א ויחת־וך ר א ש י ח ח ו מ ץ ו י ת ח כ ם‬ ‫™‬ ‫^‬
‫ר‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫י ה י ו‬ ‫י א ז‬ ‫פ‬ ‫ו י כ פ‬
‫ו נ ר א ך ‪ ,‬דמלא קשר מדל שצריך הייט‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫קש׳ שססמיג נהי שופר כתב גש־י ייי <י‬
‫לבד מגדיל שהרי איט נחשב‬ ‫שמואל שהוא ס מ ס דיי שהוזכר בתוספ' הציצית ויקה א ר ב ע חוטי! מ צ ר א ח ר וארבע מ צ ר א ח ר ) ־ ‪ 0‬ויקשור‬
‫מכלל הבגד ומיהו בנימוקי יוסף כתוב‬ ‫׳‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫שאסור להוסיף על הת' תוטק וצ״ע ואפשר‬
‫שאף הגדיל עולה ע ם הבגד לשיעור מלא‬ ‫דאסור להוסיף לנתתלה קאמר בסמ״ג‬
‫קשר גודל ואפשר שטעמו משוס דניון‬ ‫אנל ר נ י ט ד ק א מ ר ינול להוסיף עד חי טפי‬
‫דהטיל על הקרן והטיל על הגדיל מיתנו בהדי הדדי שיים ה ס וכי היכח‬ ‫לאלא היה דעתו אלא דכדיעבד כשר עד ח' טפי פסול אפיי ליעבד ידויק‬
‫ו י ח ת ו ך ראשי החוטים ייתחבס בכנף יכי' לאו לעכינא קאמר לה דהא כסיף דקרן דהייט סוף האריג אף על כי שאם הטיל ט פסול כשהרחיק מתחלמ‬
‫‪ I‬סימן יה כתב דאס תחבס ככנף ואח״כ התכס כשיה רק שיחתכם הבגד מלא קשר גודל נשר הכי נחי מדיל אף על פי שאס הטיל בו פ ט ל‬
‫קודם נריכה וכלאיתא להדיא בפ״ק דכוכה )דף ייא( אלא עצה טונה קמ״ל כדי כשהיחיק מתחלתו מלא קשר גולל כשר ומיהו אס אין הגדיל רחב כיותר טוב‬
‫להרחיק מעיקר ה מ ד נמלא קשר נידל שנמצא שהיא תוך שלשה אצכעות לתחלת‬ ‫שלא ישכח מלחתנס עד אתר קשירה‪:‬‬
‫הגדיל דהשתא ממה נפשך כשר שאס הנדיל ליט ליחשב כמלידה הרי אינו‬ ‫יעתה‬
‫מרוחק שלשה אצבעות ואס דינו שאינו גחשכ כמדילה אלא מעיקר הכגל עצמו‬
‫היא שחודדין הרי הוא מרוחק ממנו כמלא קשר גידל ואתר שכתבתי זה מצאתי דין זה בסיף כבא קמא )קיט‪ (.‬דתנן התם ה ט נ ס נוטל ג' חיטי! והם שלו יתר מכאן‬
‫לבעל הכית אם היה שחור ע״ו‪ .‬ל ק ניטל את הכל •הם שלו והירש יי ל רך אורג בגל• צמר לארוג חוטין ממין אחר בסוף הבגד והכונס נועלן ומשוה ה מ ד ומ־יפהו ואס היה‬
‫החוט שחור שארג בבגד ל ק רשאי ליטיל חת הכל לכי שהשחיר מגנה את הלק ובגמרא )שש ‪ (.:‬אמר רב יהולה הכל עולי! למנין תכלת ויצחק ברי קפיל עלייהו‬
‫ופירש״י הכל עולים למטן תכלת אותם ג׳ תוטיס לא קצרן הניבס עוליס למנין מלא קשר טדל שצריך להרתיק את תכלת של ניצית משפת הבגר וכתב הרשב״א‬
‫ה ט נ ס נוטל גי חוטי! שדי־ך האירגיס שאייגים כסוף ה מ ל שנים ושלשה חוטים יחיק מן הארוגה ועושיס זה כלי להציל הכגד שלא תסתר אריגתו כראש ה מ ד על‬
‫ילי הככיסה ואותס החוטים אס נשמטים משש בשעת הכניסה הכובס נוטלן והכל עילין למכ־ן תכלת כיחש שצריך להרחיק חן הכנף נמלא קשר גודל ואותו אריג‬
‫שבאותו ה מ ד עילה לשיעור קשר גודל ולהרחקת שלשה אצכעית ויצחק מ ו של רב •הודה היה מסתפק בדבר שהיה מקפיד בו ומן הספק ט ה נוטלו חן הבגד לשמא‬
‫עולים ושמא אין עולים ומ״מ טון דרנ יהודה אייר להדיא עיליס אע״ג לרכ יצחק כייה מקפיל קי׳ ל כרב יהודה ועולים עכ״ל ‪:‬‬
‫ל ^ ת י " בעל העיטור שאין שיעור לחוטין מלמעלה אס ירנה יוסיף כמו שירצה נראה שטעמו מדאמרינן כפרק התכלת)חב ‪ {.‬רב אחא בר יעקב רמי ד' ועייף להו‬
‫״" מיעף רכ ירמיה מלכתי רמי תמניא לאיגון שיתסי כלוחי־ שלאחר שהכניסם בטלית ט פ ל ס והס י ו ומשמע ליה לטעמא משים דלית בתוספת חוטיס בכל‬
‫תוסיף לאע״ג ללי־שינן גדיל שטס גדילים ד' היינו ליתר שלא יפחות מדי חוטיס אכל אס רצה מוסיף כל מה שירצה נדאשכחן)כסוכה לד ‪ (,:‬נני ערני נתל ללרשינן ערכי‬
‫שתים ונוהגין לשים הרבה בלילנ ׳כ״כ המרדני בתחלת הצי ציצית בשש תיכישנין ומשיה הוה רמי רב ירמיה תמניא אף על גב לכל׳ סגי ואפילוטיכא נמ• יכול להוסיף‬
‫שטו! שניתן רשות להוסיף על ארבע ייטיס שאמרה תירה תמניא כמאה יתיזה כתיניא אחר זח! בא לילי סכר העיטור ומצאתי שכתב אהא לקאמר בפרק התכלת גגי‬
‫ניצית אין לו שי״־ר למעלה דהייט צימר שתם רצה להוסיף מוסיף בי! במכין בין כאורך ‪:‬‬
‫ן ך י י פירש לעד ח׳ ככוליס שהס י יו יכיל להוסיף טכי לא תהא לתנן ולח ‪ \..‬התכלת איט מעכב חת הלבן והלנן אינו מעכב את התכלת פירשייי אעיג דמצוה‬
‫לתת שני חיטי תכלת ושני חו״י לכן נציצית אפייה אין יה מעכב את יה יהי עניל ארבעתן תכלת או ארבעת! לבן ינא וכתבו התוספות והרא׳ש ולכאירה הוה‬
‫משמע דאין זה מעככ את יה הייני שאש השיל שני חיטיש חין אי״ יצא נ־ הא־ לתפילין של יד <\נה מעכבת את שנ ראש ושל ראש חינה מעכבת את של יל ונהגו‬
‫כפירשיי וכן מוכח בפי התכלת גני כל המגיע תכלת נכדמי ייר־שלים אינו אלא מן המתמיהי! דהיכא לליכא תכלת בעי למירמי ארבע חוטי לגן ומיהו יש ללחות‬
‫דאע״ג דכשני חוטי ל ק לחיל א־כא מנית נינית אי רמי טכ־ ליכא חיפוי דאין יה חיסיף על המצוה לנליל שניס גדילים ד' לורשינן מיניה שני חוטי לבן ושני חיטי‬
‫תכלת לאו למעוטי ט נ ׳ קא אתי כדתשכחן גני עוג׳ נחל דדישינן ערני שתיס ונהנו צשיס הרגה ערבות בלולב וכן נירש״י בפרק התכלת גבי טלית שכולה תכלת לקאמר‬
‫עלה כאן בטלית בת ח' חיטיס ונירש׳ י דאין כאן איסיר בל תיסיף כ״! שכל החי ככרך אחל וקשה לבפ' אלו הן הנחנקין גבי זקן ממרא משמע לאס הוסיף כחוטים‬
‫פסול ויש לומר לכל מה שהוסיף מארבע היטיש עד ה לאי גירע הוא ולא מיכסיל בכך כדאשכחן דרכ אחאכריעקכ רמי ד׳ורכירמיה מלכתי רמי תמציא ולא סליגי‬
‫הני אמוראי אלא מר ע ט ל הכרית ומ־ עניד היתי ובסנהדרין נחיסיף על תמניא וקצת תיחא דהיכי משמע מקרא דאי בעי עכיל הכי ואי בעי עביל הכי וציל לאף‬
‫זה במשמעות גדילים דאי עגיל גדילים מתכלת ילק שני חוטיס י׳יה ושני חוטיס מזה נדיל־ש‪ ,‬קרינן כיה ואי עכיו מכל מי! ומין גלילים כגון ר' תוטים תכלת וארבע‬
‫מ ט י ם לבן גדילים קרינן ביה ולאו מוסיף הוא חיל חי רמי ט נ ׳ ה ״ מוסיף וגרוע ועומד היא ולעילש גלילים בעינן דהיינו ד' חוטי! בין שיש בו שני מינים ני! שאין‬
‫כו אלא מין אחד כמו שנירש רש יי עכיל ונראה מדבי־יס אלו ש ה שכתב ובינו כשס י י דעד ה' כפולים שהם • ו יכול להוסיף היינו מתכלת ולבן ארנע חוטיס ככיליס‬
‫שהס ח' מתכלת וכ! מלכן וא״כ השתא דל־נא תכלת על די כפ־ל־ש שהס ח יכול להיסיף טפי לא ורנינו סתם במקום שה״צ לפרש ואע״פ שאפשר לומר שסובר רניט‬
‫לטי! לנזמן לציכא תכלת יכיל להוסיף עד ת׳ כפילים שהם ׳"־ השתא ללינא תכלת לק במקום תכלת ולכן קאי ויכול להוסיף על שמונה כפילים שהם י״ו הראשון‬
‫נראה ייתר וכתשובת הרשניא מנאתי שנשאל אס הוסיף על ל״נ חיטיש שבציצית חש פסיל והשיכ אם הוסיף ודא• פסול כלאמרי' גסנהל׳ והא איכא מיצית שיש נו‬
‫להוסיף ואם ה סיף גורע ע ׳כ ואפשי־ לסמן היה דליבא תכלת וו״י׳‪.‬׳כמו שכתביזי נ י ע ת ר י ואפשר ממן דאיכא תכלת נמי קאמר דלעולס אי! מוסיפי! על ל ג בין‬
‫הכל וכן נראה מדייי כמ יק של נכי' קע״ה שלא להוסיף על המצית כני! לעשית ה' חיטים בציצית שהם י׳ כטליס ‪:‬‬
‫כתב כפ״א ואין להיט• הענף מנין חן התירה יאאי־ כך כתכ כיצד עישיס את הציצית וכוי י־מכניס שס ארבע חוטיס וכופלס באמצע ונ ל ־הכי כירושה‬ ‫*!")‪C^DI‬‬
‫בתורה לא נתנרש מט! דיש׳ הענף אכל מדבי• סופיים יש להס מנין ארבע חושי! כנוליס כדאחרינן בהתכלת רג אחא גר יעקכ רמי איכע‬
‫׳עייף להו ורב ירמיה להוה רמי תמניא כליג איכ קאא וסב־ שמט! החיטיס וידיר• סיפי ים ח' שהם י ו ונשמיכיף על המנין שקכעו סופרים עגר גבל תוסיף למר‬
‫‪:‬דאית ליה ולמר כלאית ליה ׳הייני לאתרינן נפרק הנחנק•! והא אינא ניצית דעיקרו מדנרי תורה ופירושו מדברי סופרים ויש בו להוסיף ואם הוסיף גירע ואנן‬
‫קי״ל כרב אחא בר יעקב ואם כן כל שהטיל ייתר מארבע חוטי! עכר בבל תוסיף ׳כליי כתיב שי א שמני! האוטק שיעור יש להם בין למעלה כין למטה ויהיו החוט׳! אחר‬
‫שנכפלו ל״ב חיטי[ ויש לבעלי הקבלה בזה עיון ׳‪.‬דיל יעמיק עניל וכיו! דכל הני רגיותא פליט על כעל העיטור כיותייהו נקטינן ואין להוסיף על ארבע חוטי!‬
‫ככוליס שהס ח׳ ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ך ר י ^ ן הגדול מהרי א ו״ל בסימן יינ דקדק מדני־ הרמכ״ס שכתב התכלת איני מעככ את הלק והלבן אינו מעכב את התכלת כיצד הרי שאין לי תכלת‬
‫עושה לנ! לבדו יכן אם עישה לכן ותכלת ונפסק הלבן ונתמעט על הכנף ונשאר התכלת לכדו כשר דס״ל להרמב״ס שאם אין לנו תכלת נטיל שני‬
‫חיטי ל ק ולא דק דהא להרמביס לא היו משיל•! י!כלת תצא חוט אי‪.‬ד חן הח חושק וא״כ כשמטיל לנ! לכדו צריך להטיל י׳ חוטים לכן לפחות ואפשי דחי• חוטי‬
‫לגן כעי ולא סגי כשנעה מפגי שאי! השנ־עי עימד את כ י יישו חיוך שיהח נכפל ליעשית חוט שמיני וכהדיא כתכ הרמכ״ם כפרק ההיא העושה לכן כלא תכלת‬
‫לוקח ח' מח׳ חוטים וכורך איתי על שאר החיט־ס הרי מפורש דכעושה לנן לבד בעינן ח' חיטי! כפולים שהן ד' חוטיס וכדברי רש״י ז״ל וח״ש הרי שאין לו תכלת‬
‫עושה לבן לכדו לאו למימרא שלא יטיל יותר חוט־ס ממה שהיא מטיל מלין נימן דאיכא תכלת לנס כשעישה לכן לבלו צריך להטיל ח׳ חוטים כמו שכתכתי ‪:‬‬
‫ב ס‬ ‫ז ה‬ ‫ח‬ ‫‪0 3‬‬ ‫י ת ג ח‬ ‫ג כ ג‬ ‫‪ 1‬ח ג ס‬ ‫ן י‬ ‫נ ‪ 1‬י |‬ ‫ה‬ ‫ר ת ש י‬
‫' י י *‪ £*'!!2‬ו־כפלס מדאמרינן כפרק התכלת )מג •( רג אחא גר יעקכ רמי ארנע ועייף‬ ‫י י ‪ '°‬י‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫י" ' י‬ ‫‪" l i n m‬‬
‫בגלימא כ׳ היכי לבעינן במקיס פתיל ופירש יי ועייף להו נופל לשמונה קולס‬ ‫ו מיעף ומעייל להו מלימא יחניק להותינק קסברכטונן תמטא‬
‫שיתלם בציצית ומעייל להו בגלימא מכניס הככל בנקב הטלית ואגיק לה׳ מינק עונב! שחוזר ומכניס שני הראשין במוך הכפל יתלויס בעניבה בטלית רב ירמיה‬
‫מלפתי רמי תמניא דאינון ש־תסי ולא מב־ק להו ח י כריה ד־ כיש עני־ כדידן ופירש רש'י כלילן יכניס ר׳ חוטי! ואחר כך כיפלם לשמנה הרי שללברי הכל צריך‬
‫לכטל החוטים וכייכ התו' נר״פ התכלת יו׳ ל ומה שאנו כיפליס הארנע לחי סמכינן אהא ללקק רב אחא בר יעקב רמי ל' ועייף לה! תיעף וכי' ועול תניא בסיפרי‬
‫נ״ש אומרים ד׳ של צמר ודי של תכלת וא״ת היא ניפה מנ״ל שצריך לכפלו ואי הוה מפרשינ! עשה גליל ופתלהו מתוט היינו שצריך לכופלו כעין פתילה שהוא כפולה‬
‫ןאן יהיו ארכס יינ אצבעית כנר נתבאר זה בתתלת הסימ! ‪.‬־‬ ‫ניחא אבל בקונטרס לא פירש כן עכ״ל ‪.‬‬ ‫י‬
‫אמי רבא ש״מ מדאמרי בני רבי ח־יא גרדומי תכלת בשרים צריך‬ ‫‪c‬‬
‫ד׳ חוטים מצד אחד ודי חיטים מצד אח׳ ״קשור ב׳ פעמים זה על יה בפי התכלת )נח‬ ‫ול!ףן‬
‫לקשר‬ ‫י‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫להנלנו טוטם נגחדח • יניינ זפשיט היה שלא וי ידיו ולח יי הנ‪-‬יד ירכו׳ סכלהו ילח ‪:‬ל ; י ן גדיל חיט •‪.‬נה וחוק כנגד תחלה כיי שלא יהא נוח ליק־ע צ״א גדיל חלו הן‬
‫נלויר הרוצה לעשות צינית דין •״שה שצח ייז‪:‬ס ליעלה ־ז׳ להניד יהש־ט־י ה י י ״ ׳־חיי י‪ '.‬רח־י‪-‬ין שבשתי הצדדי[ וקודין או״ר לי• ם ע׳יכ והנה דניגי חנם ליא של דש י טיק־‬
‫יי‪-‬ן קי־ )'איין יי חזניה ת מ א ס נטיל הציצית ל‪0‬יף הקר; דהיינו נס־ף הננו למטה ייקשר‬ ‫אצגעית על ג׳ הצנע־ח ייכיצ־ נירו שהיח ש עיי כנן‪ .‬נ‪.‬ק‪ 3‬גס דיל נהיה• ‪:‬׳;י־ שי‪ :‬ל־‬
‫גייל כםילה דנעינן מל הכנף וגינא והדר חני שאס הטיל הציצית על הגדיל שהוא השפה שבהון‪.‬‬ ‫ניד• נ־קב נל הינח שירצה לחעני; יקשר ‪-‬־!‪.‬׳דל כ מ י קיה גס נקרה כנף להסיק• לרטנה יי״‬
‫היי נגד ילה ננף והמירה כל הכנף המיה •מעת דל הנ‪-‬םקיכ יה כש ג אין לילית י־חנ הנגר לכי צדוק כסיניה יפני שאינה מעיקר הבגד וטיפ לאו אאורן קאי דא״פ ייה‬
‫אר־א הטיל על הגדיל י א עדיכא מיניה דאנילו הטיל למעלה מהגייל ‪3‬ל שהוא על הקרן פסול‬ ‫הציצית נצר י •־לן הלא ענ נד הכנף בנ‪-‬יד על ‪.:‬כ גגל״לש י ה י נ‬
‫אלא י־א• שלשפח רוחב הנגר קאי וווקא שנתן הציצית על החוגים שנשפמ הנגד הוא דקא‬ ‫היה‬
‫פסינ הא לא‪ .‬הט חעפ"׳ שלא הרחיקו ישכח י‪.‬הנ כנגי נ‪.‬נ כבי י׳ ש ינ‪:‬־ נ י ן ייהנ כנגר וין נו שיע־ר כלויר למניה אנל ליעלה להניח ‪-‬ש לו שיעיר מאחר שאק אט יטלים‬
‫להרחיק יק הקרן י תי י ג אצנעות ושיכיו כנן‪ .‬דיא ו‪ .‬כל ג יני‪ .‬ש נע׳ ני׳ ע ש • ־ כ נ י ישאו כל כרנרשיס נהקו יגס הרוחב ילנגי •ש נ' נ פיר לרכה נמו באורן ומ״ש ר״א‬
‫דעל הגדיל לפיל קא' ג״פ אמירן הנגד וכלורר שאס הגייל בבש־ף איין הנג־ היה רחל יאד והטיל נו ציצית אעז י שהוא מריחו; יותר יכדי מלא קשר גודל חן הקרן כסול ודויק ־‪.‬‬
‫שיי‪J‬‬ ‫ו כ ח ב בעל העיטיר שאין שיעיר לחיג״ן כיי כמל ל י‬
‫כמניין נין באורן ‪.‬‬
‫‪ ("0‬ש מ ו נ ה כפולין שהס ששה עשר כו ננ״י כתי שחל׳ ר"׳ בתו ישיע להשתא ילינה תכלת אינו יכול לה־שיף אלא על ל׳ נפילים שהם ח׳ טעי לא דווקא כשסי תכלת שיין לומד‬
‫ח׳ שהן י״ו היינו אינע שוטים כפולים שהם ס' ממנלמ וכן חלנן משיס ויכול לעש־מ גדילים מכל יין ומין אס ירצה מלכתנ המולה סתמא נתנה לשות למי אלס כן מפורש‬
‫‪ 0 0‬ויקשור כ' פעמים ופחית מינן לא סקרי קשר כן הסיקו וולא נ ד ת ידיי שיהגי לעשות מסיט ^לילךהקשלים ויהיה תוחל ראש החוט כאמצעית של הי׳‬ ‫נאשר״י טעם ל״י ודייק‬
 ‫יו‬ ‫כיח‬ ‫אורח חיים הלכות ציצית יא‬ ‫יי‬
‫ן ל ז י ת ה שאין ל ט ת נ ל ת וטי הנ״ינסוף ד מ י זה הביא לברי התו׳ פרי‪ ,‬אלונערות‬ ‫לקשר על כל יזיליא וחוליא דאי ס״ד לא צריו טין דאישתרי ליה עילאי‬
‫)לף מ( על הא דר״ל כל מקום שאתה נמצא עשה ולא תעשה אם אפשר‬ ‫*‬ ‫אישסרי ליה טליה יפירש רש״י מלאמרי מ י רני ט י א גרלומי תכלת כשרים‬
‫אמאי כיין מ פ ס ק מקצת הגליל מישתרי ההיא קשר שנסיף מ ל י ל יניק למישמרי לקיים שניהם מושג ואם לאי כגין כלאים בציצית יליזה עשה את לא תעשה לקשה‬
‫הקשר מישתרי הגליל ואין שם גליל כלל אלא ש״מ יש קשר בכל הוליא הלכך כי הא כלאים בציצית אפשר לקיים פגיהם שיעשה בסלית צמר חישק של צמר יאור״י‬
‫לבשלית של פשתן א״א לקיים שניהם ט‬ ‫משמרי ה מ א קשר מתקיים הנליל בשאר‬
‫קשרים עילאי ט י מ ההוא קשר תחתק ב׳ פ ע מ י ם זה ע ל ג ב זה )יא( ואח״כ יכרוך ח ו ט ה א ר ו ך ס כ י ב ה ש ב ע ה חה אין לנו לומר שיהא אסור ללטש טלית‬
‫אפ‬ ‫ם‬ ‫‪6‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫ל » ‪ * » P‬י ?!י " ל ? י י לאיי ?‬ ‫רמלמעלה לחסה קא חשינ י ״‪ ,‬״ל״ילא ובזמן ש ת ה ת כ ל ת נ ה ה י ה צ ר י ך ל ד ק ד ק ב ב ר י כ ה ‪ c«0‬ל ע ש ו ת ש ב ע ה‬
‫חשיג אפשר וכתב ג״י ע״ז יזיל ול״נ לקיש•׳‬ ‫‪t v v‬‬ ‫‪ ,‬״ ‪1‬‬
‫‪v w‬‬ ‫) נ ‪f‬‬ ‫ז‬ ‫י‪ 1‬י‬ ‫_ י‬ ‫ללמא לאיקטר יפירש יש״י כלימר ממאי ‪,‬״יו‪ - - .‬״ ״ _ ‪ ,‬״‬
‫חוליות כ א ש ר ה ם מפורשי ב ג מ ר א נ מ ו ע ת ה ‪ w‬ש א ץ ל נ ו ח » ״ * ‪ 1‬מעיקרא ליתא לטין ללרשק סמיכים‬ ‫ד ל מ א‬ ‫^‬
‫מ ( י ל י א‬ ‫^‬‫ל‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫מ‬

‫למשרי כלאי׳ נציציתאי אמרת לחיןמסילין‬ ‫לעשותה‬ ‫ע‬ ‫ל‬‫ר‬ ‫ש‬ ‫‪*!,‬אה״ק א‬
‫ק‬ ‫‪0‬‬ ‫<‬ ‫ט‬ ‫א א‬
‫ר‬ ‫מ‬ ‫ח ר י‬ ‫ד‬ ‫ה‬

‫כל חוליא יחוליא ט ו גרדומין נשרים אבל ברוב ציצית לא קא מכשרי גרלומין ל ח ב מ ט י תכלת בטלית של פשתן א״כ כלאים לשרא רחמנא בציצית היכי משכחת לד‬
‫ציצית אין נקשרים על נ ל חיליא יחוליא ומשמע מדנרי המרדני דהלנה נ ר נ א שני ענ״ל ולפעד״נ דדנרי הרב ממש היא קושיית התו' בעצמה שהקשו אדר״ל דמכלאים‬
‫ל א ע * למלמולא דמי ליה מ״מ רנא לא הדר ניה ואיתא תו נגמרא)לט ‪ (.‬אחר נציצית דשרא רחחנא אעפ״י דאפשר לקיים שניהם שמעי׳ דלימא לדר״ל אלא נ ל‬
‫ר נ א ש״מ קשר העליק דאורייתא דאי ס״ד דרננן מאי איצטריך למישרא סדק עשה שריא רחמנא ולא משוס דחייה א״נ אמאי שרינן ת נ ל ת נפשמן הרי אשטר‬
‫נציצית פשיטא התוכף ח ט פ ה אחת אינו חיטר אלא נףמ דא‪1‬רייתא ‪1‬פירש רש״י לקיים שניהם נטלימ של צמר ולא מיןחייא לא תעשה יא״כ נלאים נציצית דשרא‬
‫קשר עליון ט י ט נמי ה ט א קשר למטה הלנה למשה משיגי נל‪1‬מ׳ קשר אחד נציצית רחחנא לא חשנחת לה ותירצו התוס' דלעולס איתא לדר״ל ואין זה חשינ אפשר‪:‬‬
‫וגס‬ ‫מיהא לאורייתא ולהט נקט עליון משום למאן דלא עניד אלא חד קשר נ מ ס ו‬
‫עניל ליה שמקיים את הגליל והרמנ״ס נ ת נ וז״ל לוקח חוט אחל מן הלנן ינירך‬
‫כרינה אחת על שאר החוטין מצל ה נ ג ל ומניחו יליקח חוט התנלת וטרך מ שתי נ ר י ט ת נצל נרינימ של לנן יקושר ואלו השלשה נרינית הם הנקראים חוליא‬
‫ומרחיק מעט וטי ועושה חיליא ג' ינן על חוליא אחרונה ומללא הזניר קושר אלא נחוליא ראשונה נראה לנאירה שחיני ט ם ק כי ההיא לאמר ר נ א צריך לקשר על כנ‬
‫חוליא וחוליא משום ללחיק ואמרינן ללמא לאיקטר ו ט ס ק ני ההיא לאמר רכא קשר העליון לאורייתא ומפרש לעליון ט י ט עליון ממש נלוחר אצל חוליא ראשינה‬
‫ששמונה לנגן ולס״ז צ״ל שנסון החוליות היס תוחנ חוט של נרך נ ת ו ן הנרינה נלי שיתקיים הגליל ויותר נראה ניחר שהוא כוסק נ י ההיא לאחר רנא צריך לקשר‬
‫על נ ל חוליא וחיליא ימה שלא הוטר קשר נ נ ל חוליא מפני שסמך על חה שנתנ נורך ט שתי נ מ נ ו ת וט׳ וקושר ואלו השלשה כריטת הם הנקראוס חוליא למשמע‬
‫לשלשה נ ר י ט ת ע ם הקשר נקרא חוליא ונתנו הסיס׳ שם גני ה ט ח ת לא יפחית מי׳ שננל קשר קישר שני קשרים ני האחל לא יתקיים ילא מ ט נ קשר יכן נ ח מ הרא״פ‬
‫והחרלט וסח״ג ונן נהגו ‪:‬‬
‫נמרדני יעל הקשרים עצמם נוהג לית ור״י לעשות חחוט של נ ר ן הקשרים והיה חוחנ ראש החוט נאמצעית של הו׳ חיטים ומהלקן יחל ואומר רני‬ ‫ו‪1"0‬וב‬
‫אלחנן דנה״ג לא מ י ק ה קשר של קייחא אם לא נשחקשר שני החוטים יחד בני קשרים נדאמרינן נסרק אלי קשרים)קיג‪ (..‬ימיהו י״צ דנה״ג שאין נאן‬
‫אלא ראש אחד מתקיים יותר אנל נשני ראשים זה הראש מושך אילך ווה אילך ועניד לאינחיקי וחיה‪,1‬ניל דלא הוי קשר הואיל וקושר נו שאר חוטים ולעצחיהיה‬
‫מ מ י שהיא רק חיש של נ ר ן אנל שאר החוטים אינם מתקיימין ונתינ שם עוד מיני קשרים אחרים ונסוף נ ת ב ייש טהנים לקשור נ א ר נ ע שמנאן ‪.‬יארנע שמנאן‬
‫נענין שקושרים הראשין בשלית ונן עושק נ ל הקשרים ונן נכין לעשות נעיני רטנו ע״כ‪ :‬יז״ל הרא״ש וחולקק ח' חיטים ד' לכאן וארנע לכאן ועושי! הקשר וכך הם‬
‫דנרי רטנו ומשמע שנל הקשרים נענין זה קושרים איתם ינמי שהעלה נמרדני שננין נעיני רניני ‪:‬‬
‫ן^ףןף״ נ ך יבריך חוט הארוך סביב הזי ו נ ז ק שהיה תנלת צריך לדקדק נכרינה לעשית ז׳ חיליית נאשר הם משרשים ננמרא ר״פ התנלת שם א״י הונא נ ר יהודה‬
‫אמר רב ששח אמר רב ירמיה בר אבא אמר ר נ תנלח שנרך רונה נשירה ואפילו לא נ ר ך נ ה אלא חיליא אחת נשירה ינמה שינמר חיליא תניא רני אומר‬
‫נדי שינרוך וישנה וישלש תנא הסותת לא יפחות משבע יהמ‪1‬סיף לא יוסיף על י״ג הפוחת לא יפחות משנע נ ע ד ז׳ רקיעים!המוסיף לא יוסיף על י'ג מ ג ד ו ׳ רקיעים‬
‫וששה אוירים שניניהם תנא בשהוא מתחיל מתחיל בלבן הננף מין ננף ינשמא מסיים מסיים נלנן מעלין נקולש וצא מירידי! יפירש״ג חין נגף תחלה ואח״נ פתיל‬
‫ת נ ל ת משום מעלק בקודש וכיון לאקדמיה קרא למין נ נ ף שמע חינה חשונ הוא ה ל ע אי מסיים נ ת נ ל ת ה״ל מוריל סוף הציצית מתחלת׳ ‪:‬‬
‫שאק לט תכלת אין לעשותה מכלאים וכוי אראש הסימן קחי שנתנ נוחן שהיה ת נ ל ת מצזתן שיקח שני חוטים נ ט ל י ם של צמר צנועים תנלת ושני חוטק‬
‫כפולים של צמר לבן או פשתן ומשמע לבין ב מ ד צמר נין מ ג ד פשתים פטרי והני איתא נפרק התכלח שם אמר שמואל משמיה דליי מוטי צמר טטרין‬ ‫י‬
‫נ פ ל פשתן ופירש״י אותם שני מישים של לבן אם של צמר הם פיטרין נ ס ד ק של פשתן ע ם התנלת ואע י‪ .‬דלינא השתא מק נ ג ף דטי של צמר ונמר הני אינעימ‬
‫ל ט של פשתן מהו שיפטרו בשל צמר צמר בשל פשתים הוא דפטר דטין דתנלת פטר לנן נמי פטר אנל פשתים כצמר לא אי דלמא טין ד נ ת י נ לא תלנש שעטנז‬
‫צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך ל״ש צמר בפשתים וליש פשתים בצמר ת״ש דאמר רחבה אייר יטדה מוטי צמר ט ט ר י ם בשל פשתן ושל פשסןפיטריש בשל צמר‬
‫ינתר ה ט )מ •( אמרינן דסדין נציציח פטר ו י ט נ טעמא גוירה מ ט ם קלא אילן ‪1‬פירש"י צנע שחמה לתכלת ואי שרית ת נ ל ת בסדין אתי למירמי צמר צטע‬
‫נקלא אילן והוי נלאים פלא במקום מצוה ופריך ננחרא ולא יהא אלא לנן יפירש״י וקח פריך מאי אינפת לן אי רמי קלא אילן לא יהא האי קלא אילן אלא ל ק‬
‫נעלמא נלומר צמר ל ק הא א מ ק לעיל אין לו תנלמ משיל לנן • ומשני טון דאפשר נמיט לא נדריש לקיש דאמר ריל נ ל מקום שאמה מוצא עשה ולא תעשה א ס‬
‫אתה יטל לקיים את שניהם מיטנ ואם לאו ינא עשה וידחה חת לא תעשה ונתנו התיס׳ טון דאפשר נמיט לא ולעיל דאסיקנא דחוטי פשתן פושטן נשל צמר ט י ט‬
‫נהלי תנלת למנו לתנלת פטר נשל פשתן לגן נחי פשר ואף על ג נ דאפשר נמיט והאי דפשישא ליה טפי דאיטי צמר טטרין נשל פשחן ט י ט משים דנלא״ה אינא‬
‫נלאים אי נמי מלאיריימא שרי ירננן הוא לגזור לטין לאפשר לקיים שניהם אנל מלאורייתא שרי רנלאים ממש היתר אצל ציצית ולא משום לחייה והא דמסקיק‬
‫לעיל לפטר טיני מלאורייתא א״נ מסקנא לא קיימא ה ט על נאן לשיני ינפרק אלו נערות )מ •{ נ ת נ י נשם ר״מ ‪ 7‬נ ל ל ' מיטק ל ק ילאי אסיר לאפשר נמיןןאנל‬
‫ה ט א דחיטי פשתן טטרים נשל צמר ה״ק שני חיטי צמר טטרים נשל פשתן למני לתנלתפטר שנכר נעשה נלאים על ירי תנלת שני צק של צמר נחי פטר ומנו לשני‬
‫חיטי ל ק של צחר טטרין נשל פשתן שני חוטי ל ק של פשתן נמ־ טטרים נשל צמר אף על נ נ דלא נעשה התם נלאים על ידי ת נ ל ת שני יק נ מ ט נריש ינמית )ר‪(.:‬‬
‫ינן נראה שהיא דעת ר ט ט שני נתחלת הסי׳ נומן שטה ת נ ל ת מצומן שיקח שני חוטין נשלים של צמר צטעים תנלת ישני חיטק נ ט צ י ם של צמר ל ק אי של פשתן‬
‫ומלנתנ סני סתמא משמע ללנל הנגלים מ מ י יאע״פ שהלק הוא נלאים טין דאית נ י ה ת נ ל ת שרי י נ ת ט עוד התיספת נפרק אלי נעריח וזיל ‪1‬צ"ע אם שני חיטי לכן‬
‫של פשתן ושט חוטי ל ק של צמר מותר לתת נטלית של צמר אי נטלית של פשתן לשמא לא טתרי שני חוטי ל ק אלא לוקא נמקים תנלת אנל שלא נמקום תנלת‬
‫לא אי דלחא ל״ש דהא שני חיטי ל ק של פשתן טטרים נשל צמר אף על ג נ דהתם תכלת לא מעלה ילא מוריל לעל ילי איתי תכלת לא נעשה אכתי כלאים ונריש‬
‫ינמית נחנו נפשיטית דדוקא נמקום תנלת פטר אנל שלא נמקים תנלת א מ ר טון דאפשר נמיני ירטט אף על פי שנתנ ועתה שאין לני תכלת אין לני לעשותם‬
‫מנלאים צ״ל ללאי דוקא ד ט א הדין סמן דאינז ת נ ל ת אם איט מטיל תנלת אסור לעשותם מנלאיט שהרי אפשר לקיים את שניהם אלת נ ד לימר מלמא פסיקתא‬
‫נקט עתה שאק לנו תבלת דנזמן הזה לא משנחת שים גיונא שיונל לעשות מנלאים י נ ת נ ר ט ט יריחם חיטי פשתן ט ט ר י ם נ נ ג ד של צמר ינן נהיפוך ; נ ל א י ם נציצית‬
‫מותר ודוקא נשאינו מוצא ממיט אנל אם מוצא ממינו לא יטיל ט נלאים נדאמר ריש לקיש נ״מ שאתה מוצא עשה ולא תעשה ‪1‬ט׳ זאיט נראה לי אלא אע״פ שאין‬
‫מצוי לו ממיט מאחר שאפשר לקיים את שניהם אילו ט ה מצוי לו לא דחינן את לא תעשה והרמנ״ם נ ת נ גפרק ג׳ נסית של צמר עושק ל ק שלה חוטי צמר ונסות של‬
‫פשחן עיטן ל ק פלה חיטי פשתן ממינה ישאר מדים עישה ל ק של נ ל מין ימין ממיני יאם ירצה לעשות לנן של פאר מיגיס מצמר חו מפשתים עושה מפני שהצמר‬
‫והפשתים ט ט ר י ם נין נמינם נין שלא נמינם ושאר נ ל המינים נמינם פוטרים שלא נמינם אין פיטריש ומט לעשות חיטי צמר נ נ ס י ת של פשתן או חוטי פשתן נ נ ס י ת‬
‫צמר אע״פ שהוא ל ק לנדו נלא תנלת נדין ט א שיהא מותר שהשעטמ מיתר לענק ציצית שהרי התנלת צמר ט א ומטילים אותו לפשתן ומפני מה אין ששים ק מפני‬
‫שאפשר לעשית ה ל ק שלה ממינה ונל מקיס שאתה מוצא עשה ולא תעשה אס יטל אתה לקיים את שניהם מוטנ יט' ולכאורה נראה מדנריי שסינר פאע״פ שמטיל‬
‫ת נ ל ת איני מטיל ל ק של צמר לפשתים ולא של פשתים לצמר ניק דאפשר כמיני וא״נ לא קי״ל נשמואל דאמר חוטי צמר ט ט ר י ם נשל פשתן ולא נפשיטותא דנעיא‬
‫דפשטינן לה מדאמר רחנה חוטי צמר טטרים נשל פשתן ושל פשתן פוטרים נשל צמר אלא נדריש לקיש דאמר נ ל מקום שאתה מיצא עשה ולא תעשה אם אמה‬
‫יכול לקיים את שניהם מוטב וט׳ והובר לנומן דאינא תנלת נמי מיירי ריש לקיש ומדאורייתא קאמר שחף על פי שהתירה נלאים נציצית לא התירה אלא ט נ א דאי‬
‫אפשר נענק אמר דטינו להטיל תנלת כפשתים דאי אפשר לקיים ט מצית תנלת אלא ע״י שידחה לאי דבלאים אבל ל ק שני טין דאפשר להטיל ט ממיט לא לתינן‬
‫לא תעשה דנלאים ואע״פ שננר יש נלאים בטלית זי שהרי הטיל נ ה ת נ ל ס אין אומרים כבר נדחה נלאים נטלימ זו ייטה מיתר להטיל ג ם הלק מנלאים דנצ‬
‫מאי דאפשר למעיטי נאיסורא ממעטינן אנל קשה דאם נן היאך נ ת ב ואם רצה לעשות לבן של שאר מינים מצמר או מפשתים עזשה נ ט ק לנזמן דאינא ת נ ל ת‬
‫מיירי אם עישה ל ק של שאר מינים מפשתים נשמטיל ני תנלת נמצא שהוא נלאים במקום שהיה אפשר לקיים את שניהם שהרי היה אפשר לי לעשות חיטי ל ק של‬
‫צמר או ממיט דהשתא נשיטיל ני חוטי תנלס ליח ניה איסיר בלא־ם יטד שמאחר שהיא סובר שעלית של שאר מינים פטירה מציצית מן התורה היאך מתיר לעשות‬
‫ל ק שלה של פשתן שהרי נשיטיל נה תכלת נמצא כלאים שלא במקום מצוה לכך נראה לי דנמטיל ל ק לנלו מיירי י מ נ י ט א דקאמר דנסות של צמר עושה‬
‫ל ק שלה של צמר ו כ פ ת של פשתן עושה ל ק שלה של פשתן ושל שאר מינים עושה ממינו או מצמר או מפשתן יאמר כך נ׳ דלהטיל מוטי צמר ננסיל; של פשתן או חוטי‬
‫פשתן‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫מיעים ומהיקן ישו וג״ל ללייק מיה שאותן העושק הכריכות בציצית נ י מ יה שמיסנ תמיד ]יו ה י ה צריו ללקלק בניינה נו נאשר הם מפורשים נגיוראנו׳ !׳׳ל הגמלא פנק סענצמ‬
‫ו׳ צייני ע״א אמו ו נ תנצמ שנון ווכה נשוה ואפ•׳ לח נון נס אלח מוציא‬ ‫ואש המוס ומהלק יחו לאי שכיר עושק שהרי לועמ וימ הוי וה קשירה גמורה • נמצא‬
‫ח ש ת כשדה יניי תנצת שליש גדל נ׳ שלישים ענף ונמס שיעור מונית מגיא וני * » ־ נדי‬ ‫שמוסיף על מנק סקשוים ‪:‬‬
‫שיגרון יישנה ‪-‬ישלש תנא הפוחת לא יפחות משנעה וסמוםיף למ יוסיף על ייג‬ ‫)ייז( ו א ו ר ב ינוון חוט וגויל מעשה ענות משמע ותוגוס ומעשה ענות עונו גוילא ‪:‬‬
‫)יט( ל ע ש ו ת ו׳ שוליות נו׳ נוינ׳ ג נ מק״י חוליא והיו נומק מולי* לנן ושוליא תפלת מגי ו׳ רקיעים וששם אויויס שניניהס תגח מתחיל נצנן ומסייס נלבן ע״נ ופוש״י מנלת זס‬
‫ועשו קשר ומות ועשו ‪ p‬עד ו'פ נגו י׳ וק־עיס ועיש שתכלת וימה לים ו־ס ‪0‬ס גל הציצית • שנון מנס שעשם נ׳ בייש־ס גליל ושליש ענף כשיום ואע״ג למצותן ג׳ ענף‬
‫וחי גויל‪ .‬חוליא הקפה גיפ קרוי סוליז אחת ‪ .‬לא יפחות מר ר״ל ו׳ מוליות )ונן פי׳ הראי׳ ש‪(.‬‬ ‫ללקיע ועיין נווישס ונסמון נתנתי אין היו נמשי' הי׳ סוליות ‪:‬‬
‫)נ( ועןזןן שאין למ תנלת אין לעשותן מנלאים ט׳ אויש הסי׳ קאי שנתנ ממן שהיס מנלת ומתחיל נצנן שמניח נ׳ חוטי! אוונ־ן לעשוי! מ ק הגויל ומתחיל לנוון נלנן ונאמצע )ולעיל‬
‫מצומו שיקס נ׳ מוטים נפולים של צמר צנועים תנלת וני חוטים נפולים של צמו נפוישה נתנתי נ׳ הוא'ש והים נוון מיל־' לנן וחולי׳ תנלת וקושו וסוזו ומון למ ותנלת‬
‫לק או פשתן ומשמע לנין מ ג ו צמו נק ננגו פשתן פטלי ע״ז נתנ ועתה מ׳ ועיין נדלישה ‪ :‬וקושר וק עשה שלישית ופעם רניעימ מלן צנן לסול וקו״ר‪ (.‬מלן שצ מפלת וחווו ומסיים‬
‫לנן ע״נ נמ״ש ועיין מיש נסמון בפוישס‪:‬‬ ‫ונ״ס‬
‫]‪ [S‬ו ע ת ה שאק לנו ענלת אק למשות׳ מכלאים לו׳ פי׳ אנל נמק התנלת היס מותו והני איתא נפי סתנלת אמו שמואל משמיה ולויסוטי צמל פוטלק נשל ששמן אינעיא לסו של ששמן מסו‬
‫שישעה בשל צמו צמר נשל פשתן הוא ופטו מק ותכלת פטו צנן למי פטר אנל פשתים נשל צמו לא ח*ו ומק ונתינ לא תלבש שמענו נמו ופשתים יחויי אילים‬
‫מעשה לן ל״ש צמר לפשתן ליש פשעים נצמו ופשט ליס שם ול״ש‪ .‬מ ת י המ אמויק וסוק בציצית עטוו ויהינ טעמא משום קלא אילן ופי׳ וש״י צנ» מ » ס למנלת ואי שויימ » צ » נסו ק‬
‫אמי‬
 ‫אורה חיים הלכות ציצית יא‬ ‫כ״ח‬
‫פשתן כנכות של צמר במקים דלינא הכלת א מ ר דהוי נלאים שלא במקיס מציה‬ ‫ן ו ח אין צריך לדקדק בחוליית זהרמב״ס כתב יכי' שיעור דבר־ יכינו כך היא‬
‫כיין שיכול לקיים את שניהם כשיטיל בי ממינו אכל טלית של פשתן שהשיל נה‬ ‫דלהרמבים שנתב מנהגינו לכריך בה חוליית כעין שנירכין כתכלת אלמא‬
‫תכלת מיתר לעשית לבן שלה של צמר כיין לבלאו תיטי לבן נמי אין אנו מקיימ־ן‬ ‫דאף ענשיי צריך לדקדק לעשית שנע מיליות שלא לשטת המנהג אבל הרא״ש לא‬
‫את שניהם שהרי יש נה תכלת שהוא צמר ואין לומר שלא יטיל ‪3‬ה תכלת כיון‬ ‫היה מדקדק פירישלא היה מדקדק בחוליית לעשיחן שבע ימי מ בכריכה לא תאמי‬
‫שאפשר לקיים בה חצית ציצית נלבן של‬ ‫הרא״ש מידי אבל ב״ה כתג דהא־דנא אין‬
‫צריך לדקדק אפילו כבריכה יהוס־ף ואמר י י ע י ש ו ת ה מ כ ל א י ם א י י א צ ב ל ‪ -‬ל צ כ ז ־ ו פ ש ת י ם ל פ ש ת י ם ו ג ם א י ן צ ר י ך פשתן שמאחר שהתורה אמרה להטיל תכלת‬
‫דאפילי א ס כרך רוכה א! לא צרך כה י ד י ד י ב ח ו ל י ו ת ו ה י ־ פ ב י ם ז ״ י ב ת ב מ נ ה ג י נ ו ל ב ר ו ך כ ה ח ו ל י ו ת כ ע י ן בציצית ולא מקיים מצית תנלת בטלית‬
‫‪1‬‬

‫זי אלא ע״י נלאים הוי כאי אפשר לקיים‬ ‫אלא תיל־א אחת כשרה יכי׳‪:‬‬
‫ב ת כ ל ת ו א ״ א ה ר א ״ ש זי׳ר ל א ה י ה מ ד ק ד ק נ ס ו ב ו ל ע כ ת כ‬ ‫שכורכין‬
‫את שתיהס לאתי עשה ילחי את לא‬ ‫‪ tMn{1‬סמ ק ווה סדר החוליות כורך‬
‫תעשה‪.‬וא"ת זאמאי שרינן תכלת בטלית של‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ך‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫צ‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ד‬
‫‪ I‬שני פעמים ובשלישי תוחבו‬
‫גאמצע יי׳ימ כורך ג׳ פעמים יבד' תוחבו ב ר ך ב ה א \ א ח ו ל י א א ח ת ב ש ר ה א ל א ע י י ר מ צ ו ת ת ש י כ ר ו ך ע ד פשתן שהרי אפשר לקיים את שניהם‬
‫באמצע עייכ‪-‬הב״י הביא בסוף סי' זה מיש ש י ה א ב ב י י ב ה ע ם ה ק ש ר ב י ו ה ב ג ו ר ל ו ק ו ש ר כ ' פ ע מ י ם ו ח ו ז ר ו כ ו ר ך כשלא ילבש אלא טלית של צמר נבר תירצי‬
‫התיספות בפרק אלו נערות שאין זה חשוב‬ ‫מהר״י אנוהב בשם בעל העיטור דכםפרי‬
‫אפשר ול״ נראה לקושיא מעיקרא ליתא‬ ‫וכ!‬
‫איתא דעל הקרן פסילה משיס דכתיב על‬
‫ארבע כנפיה ד' ולא ח׳ ולפיכך פסל כל ציציות שלני לפי שיש נטלי' ח' ציציית שהרי זכיין לדרשינן סמוכים למישרי נלאים בציצית אי אמרת דאין חטילין חוטי תכלת‬
‫לבל צד שתהפוך העלית אני יניליס להשתמש כחלי הציציות והרי היא כאלי היו בטלית של פשתן א״נ כלאים דשרא רחמנא בציצית היכי משכחת לה ומיהו חיטי‬
‫נכאן ח׳ ציציות עכ״ל נראה ד ל ל דני! שתלנוש הטלית כדי־ני יכין שתהפוך הפנימי לכן של פשתן בשל צמר אע״פ שמטיל ני תכלת נרי דכיון שלא היציך לידחית לאי‬
‫לחח לכל צד שתהפוך העלית יכיל להשחמש כאלו הציצית שיהו גיטכיס על הקרן ז כלאים תפני התכלת ג ס מפני הלבן לא ידחה שהרי אפשר לקיים שניהם ושלא‬
‫לכל צד ו ל ה כאלו היי ח׳ ציניות • אי נמי י‪ .‬ק דלכל צד מכי נדי הכנף שתהפיך כדעת ר״ת שכתבת• לעיל דאי הוה סכייא ליה להרמב״ס הכי לא הוה שתיק מיניה •‬
‫הציציות כטלית אנו יכולים להשתמש כאלו הניציית וכוי יאחר דשלני פסולים איל ן ו ח אין צריך לדקדק בחוליית ככר כתבתי בסמוך הא דתניא בר״פ התכלת‬
‫)שם* הפוחת לא יפחית משכעה חוליות כנגד שכעה רקיעים והמוסיף לא‬ ‫כשנעשה כ׳ נקכיס בטלית ונטיל הציציות נתונה יניציא אותם לצד א' אי לא ׳היי‬
‫נוטשיס על הקין אלא ייצא׳! מצד אחד מן כנף הטלית כענף ה״צא ח! הבי אכל ״סין‪ .‬על יייג כנגד שכעה רקיעיס ויי אייריס כיניהס יפיריש רש״י ו' אויריס‬
‫מצד השני אי! שם ציצית כלל וכתב עיד שיש ליישב המנהג שלנו שנפרש הא לאמי בין ז׳ רקיעיש וע״ש שהתכלת דומה ליש וים דומה לרקיע מדמי סידירה לסדר•‬
‫כספרי על הקין פסולה משוס ד' ילין ח הייני דוקא כשניה! הציציח על הנק‪ .‬הי־קיעיש כדי לזכרו לטובה שאן׳ צנעה כ״כ נזקק לציצית וכ״נ התוספות יהרא״ש‬
‫באלכסון שהנינית נראה שהיא לכנף וה ילכנף זה וה״ל כשיזי כנכיה עכ״ד יכן ׳כתני עוד דהאידנא שאין לגי תכלת אין לדקדק במנין האילמת ימה״ט אין צ יך‬
‫י‬

‫מצאתי עיש תיספית אלפסי שחיי כ! מ ה ר ם ואיי שהכל קריי נוטף על הקרן לקשר על כל חוליא וחיליא כ׳ הקשר הוא להכיר מנין החיליית וכ׳ הימליס בפרק‬
‫ללא אימעיט אלא שלא יהא הציצית נקשרים נאלכסין כיה ע כ ל יה״נו דקאמי א׳ העישה לכן בלא תכלת ליקח אחד מחי היטין וכורך אותי על שאר החוטין עד‬
‫כספרי דעל הקרן פי' כאלכםי‪ ,‬פסילה משים ד' ילא ח' יניאה דמ״ש שלי• יהיו שלישן ימניח ב' שלישיתן ענף !כריכה זי אס רצה לכרוך אותה חוליות חוליית כעין‬
‫הציציות נקשרים נאלכםי! רציני לומר שלא יעשה שני נקבים ככנף א' ליועלה בתיך שכירך בתכלת ה־שית כידו וזהי מנהגינו ואס מ ה לכריך בלא מנין חיליית עישה‬
‫ג' יא׳ למטה כסיף הקרן ינטיל הציצית מ ק ב שלמעלה נתיך גי יאת'כ נטיל ראשי כללו של דבר יתכוין להיות הכריך שליש והענף שני שלישים ויש מי שאינו תדקדק‬
‫הציצית בתיך הנקב למטה איה! שהן נצד פנים ישים אימן מ ק י למטה שיה״‬
‫בזכר זה בלבן ואס כרך הלבן על רוב החוטין או שלא כרך אלא חוליא אחת נשירה‬
‫תלייין למק יאית; שהן כנד חין ישים אותן בנקנ למטה שיהיי ילי״ן למים זבאיק‬
‫עניל ׳מ״ש רטנו דברי הרמג״ם ומנהו‪ .‬הרא״ש ודברי בעל העיטור ליו משוס‬
‫זה הס נקשריס ב־יזלנכון אינן זזי‪ ,‬מתקימן דה״ל ח' ד' לכנף זה ידי לכנף‬
‫זאיכא בינייהי פלוגתא לעני; דינא שהרי הרמב״ם כתכ שאס רצה לכרוך בלא מנין‬
‫זה ואיכא לתמוה על מה שפכל נ״ה כל טצייי׳ שלגי מכח הסכר• שאחר ד' ילי!‬
‫חיליית עישהיכהיע גם כן כתב שעכשיו אין לדקדק בכריכה ולא בא אלא ללמדנו‬
‫ח׳ דמאין למד לומר דציציית שלנו לפ• ש כילק להככן לכל נד משני צד־ הכנף שיהא‬
‫זה חשיכ כאילי היי שם שני ציניח ינמצא לדי כנכים א' ציג י ודי ולא הי שהרמב״ס היה ניהו‪ .‬לדקדק והרא״ש לא היה מדקדק ואע״פ שדברי בה׳׳ע עד או לא‬
‫קאמר קרא דכל זה דחיק ויחוק דהלא אין כאן אלא ד' ניצית על די מ נ י ה •לא יןהי כיך כה אלא קולית אחת כשירה בכלל דנרי הימכ״ס הס מה שכתב אלא עיקי‬
‫מניתי יכו' הוא מדברי בה״ע ומשוש דכעי למיכתב דכריס אלי כתכ תחלת דכריו‪.‬‬ ‫ועוד דקרא קאמר ד' כנפות כסותן ׳הספיי די‪-‬ש ד' ניצית ילא ה ' צינית ולק‬
‫הרמי״ס ואס כרך הלק על רוב החיטין או שלא כרך אלא היל־א אחת‬ ‫נראה דהספרי ה ט קחמר דאף על כ׳ דלכל כנף איכא שני נזז־ם אחז למטה‬
‫כשירה כן כתב גש כתכלת והכי איתא בהדיא בגמרא ר׳׳פ התכלת ומשמע‬ ‫~‬ ‫לצל הארץ !אתל לצד הכנף יהתייה אחיה יזיליס יעשה לך על איכע מפית‬
‫כסותך למשמע דלנל צד יישני צדי הכנף יעשה ‪:‬דילים ‪:‬דיל א' לכל צל ינז ואס לגדיל יענף נע׳ לעיכובא שאס כרכה כילה עד שלא נשאי־ נה״ענף יכן אס הגיחה‬
‫כן יהי! שמנה גל־ליס על כל מ ף וכנף שני ‪:‬דילים ‪:‬זיל אחז מצד אחד קנוע כילה ענף ולא כרך בה אפילו חיליא אחת נסולה דידיל וענף בעינן דאס לא כן מאי‬
‫בשני נ ק ט ם נקב אחד בתיך שלשה למעלה ינקב אח' למטה בכיף הקין יכן בצד איריא כ‪-‬ך רוכה אפילו כרך כילה נמי וכן מאי איריא אס לא כרך נה אלא חיליא‬
‫י‬ ‫‪,‬‬
‫אחת אש־ל לא כ ך שים חוליא נמ־ ירב ורכה בר בר תנה איפליגו בלא ש״ר בה‬ ‫השני וכן ככל אחד מהכנפיס הארבע ו־ה־י שיונה ‪:‬דילים ואחי הםפיי דהא ליי‪.‬א‬
‫לאם כן ליחא קרא איפכא על ארבע כנפות כסיתך תעשה לך‪:‬דילים מדלא קאווי ענף דגרםינן גר״פ התכלת דרנ ורבה בר נ י חנה הוו ׳תכי חלף ההיא גברא דמיכס׳‬
‫קרא הכי אלא חמר גדילים העשה לך על אריע יגוחי זישינן לארבע קאי נחי גלימא ינדילא מיגדל פירשייי כל הציציות היה ודיל ולא שייר כה ענף כלל אחר רב‬
‫אגדיליס ואתא קרא לאייר׳ זלא יעשה אלא אייע ‪:‬דילים ולא שייינה כאלי אחי ־‪.‬א• גלימא ילא יאי תכלתא רבה כנ״ח אמר יא׳ גל־מייי ייא׳ תכלתא במאי קמכלני‬
‫גדילים תעשה לך ארבע על איבע מ פ ו ת כסיתך וזכיית' לישי' ק א דלא האסים י נ ה ב ל ח כבר כתינ גדיל וכתיב כתיל אי כתיל או גדיל ורב סבר לעולם כתיל‬
‫שור בדישו מדלא כתב איפכא שיר לא תאסיס נזישי אלמא ללא תחסים מכל ייקום בעינן וההוא גדלים למגיגא אתא גדיל נ׳ גדילים י' עשה גדיל וכוהלהי מתינו‬
‫קאמר ז ק קראי טונא דישינן הכי והשתא לפ• יה לא פסל הספי׳ מהך זישא יכתוב בנייוק• יוסף כשש רש'׳ ופיתלה׳ מתינו כלומר שיהא הענף אחר הגדיל ולא‬
‫אלא בעושה שמינה גלילים ממש שני גלילים לכל כנף אכל ציצית שלגי שאין בהם שיעשה ה‪:‬דיל בכיף החיטים והתיפפית כתבו שש דבסיפר׳ דריש יעשו להם ציצית‬
‫אלא ארכע גדיליס ולא ייתר ידאי לכשרים •לא ח״שינן למה שמתהפנין בטלית שימע אני יעשה כולס גדילים תלמוד לימי ציצית הא כיצד כדי שתהא גדיל יוצא‬
‫לכל צד דמכח ההיפוך לא נעשין שמינה אלא ‪-‬מכל מקוש סכ־יא ליה לנ״ה לטין מן הענף וציצית מן הגדיל והא ברייתא קשיא לרנה נר בר חנה ע״כ יכתכ כמרדכי‬
‫דהספרי פוסל שמונה גדילים ממש אס כן הנ• ציצית דמתהפכי! לכל צד ניוי יש כשש ר יש נכי כיין דאשתרי ליה עילאי אישתיי ליה כילה דכדברי י ב עייר יעל מא•‬
‫לאמרינן ורב לעולש פתיל בעינן כתב ער״׳ דהי׳פ לעילם פתיל נמ׳ בעינן יכי׳‬ ‫לפיםלן לפי שנראין כאילי היי בכאן שמינה ציציה ולפסיל לנתהלה ־ א ח י ש'‬
‫והעלה דנע־נן כתיל יגדיל יכחד לא מיןכשר יהכי עבדינן השתא והכי תנא בסיני׳‬ ‫ן‬ ‫_‬ ‫‪. ,‬‬
‫לעשותן כך אבל מידה ודאי דאס נעשי כך בטלית לכשר לניר עליהן וזלא כגיאה כרשח שלח לך עכ״ל יכתיב כנמיקי יוסף אהא לאמרינן דאפילי לא כרך בה אלא חיליא‬
‫דלכ־ אחתכשי־ה דהיינו דיקא כשעשה קשר אחר החיליא כלינו דחוליא בלא קשר איני‬ ‫הזין־ ־ ־ ׳‬‫שלנו ־חן־ ־‬‫ציציתי —‬
‫־־׳־ יוסף ל ל״ה כיםל ‪-‬‬ ‫‪,‬‬
‫ממה שכתכ מהריייי אביהנ הביאו‬
‫י־ בית‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫מתקיים וא־ן כאן גדיל עד כאן לשונו ‪.‬‬ ‫זה ליכא תקנה למלקלק שיהא ייצא יל׳ שניהם ילק ים הבית ייסף דחה לנרי‬
‫ן ^ ן ' ^ אלא עיקר מציתה שיכריך עד שיהיה ככריכה עס הקשר כקשר גודל וכי‬ ‫לה‬ ‫‪,‬‬

‫יעיל יש מנהגות אחרית בעשייתו וטי התיספית בתבו בריש פרק התכלת‬ ‫״‬
‫׳שקולה ניצית כנ‪ :‬כל התנית כלוחי דציצית עילה תיר וח׳ חיטים יה׳ קשריש הרי תרייג יכן היה ניה‪ :‬ר״ת‬ ‫)שם^ כ ת ו רש י שמה שאנו עיש־! ה׳ קשרים משום דשק‬
‫ש ולא מיייזין כלומר שהיה קושר אצל הכנף קשי אחל וכורך מעט וחיזר יקישר קשר‬ ‫'ל משוש •יעלי!‬ ‫לעשית איתן ה׳ קשרים ב׳ בסמיך לטלית ו‪ ':‬המוך לפתי‬
‫שני ו ט י ך כריבית הרבה ינסיסם קישר גי קשרים ‪,‬יבין קשר לקשי כריכה' מיעטה ימיהי לא מיצינו שים סמך בתלמוד מה׳ קשרים וי״ל להא לאחרינן צריך לקשר על‬
‫כל חוליא יחוליא הייגי א׳ של לבן ואח׳ של תכלת שהם שתים •השתא כשאיני פ חי! מזי עישה ה קשרים סמיך לטלית קשר א׳ ואחר ב׳ חוליית אחד של תכלת ואחד‬
‫של ל ק קשר א' עד שמםי־ס ו׳ חיליית היי ז' קש־יס יאחיכ עישה חיל• א שכיעי' של ל ק ואח״כ קישי א הרי ה' קשרים והרב מהר״י ן' חביב זיל כתכ נשס העיטיי‬
‫ששעס מנהגינו בה' קשרים הוא משני שממן התכלת ה״ עיש׳' יי היליית ‪:‬׳ כריכות יכל חיליא ׳החיליא הראשינה היתה נלבן יכן האחרונה יעל כל חוליא היו קישייס‬
‫קשרים אתל כתחלה יאחד כסיף יי •‪:‬אמנע וכיין דחיליית הלין היו ד' א״כ היי קשייהם ה' יכל זה כפי‬ ‫ואש כן יעלי כל קשירית אצל חיל״ת הלנן ה׳ כ׳ נז' חיל‬
‫מה והיי ניהגיס לקשיי אתי כל חיליא מהי׳ אכל מן הייייה איני אלא קשי העל־׳! דהיינ׳ קשר אחיין של צד הענף וכין כל חיליא אינו צ־יך קשר כ׳ הכריכה הגי היו‬
‫ממי!‪ :‬׳ ‪ ,‬יזיך הגדיל כמנהיינו הייש בכל חיליית והיא עצמה ה־־!ה קושיי! התכלת א׳ הלק אכל למנה‪ :‬מייוח היו עיש־ן קשר מחש כין כל חיליא וחוליא־יע׳פ איתי‬
‫מנהג אני עישין היום ה׳ קשיים עכיל והרא״ש כתב יי״ל והאימא נ מ ׳ לעניי! ד' אייריס שנין ה' קשריש שיים כל אתד רוחב אצבע ‪:‬ידל עם הקשר יהיא ניי הניצית‬
‫ומתקיים היי־ליפה וחולקין ח׳ חיטים ד' לכאן י־' לכאן ׳עושים הקשי עד כאן לשיט‪ .‬יני ל זמשוס ׳למנהג רית שהאייר שבי! הקשרים אינו שיה איני נוי הציצית יגס‬
‫הגדיל שנ־ן קשר שני לשלישי איני עשי־ להזקיים כל כך לפ• •היא מריבה קאמר היא״ש דמנהי‪ .‬ז׳ ‪ :‬עדיף ממנהג ר״ת מפני שבמנהג ‪ v‬היי ניי הציצית יעשיי להתקיים‬
‫ומנהג יה נתוכ ג״כ בסמי‪ :‬וי ס יביט ־ייחם כתבו יבייש ה יכאייר שיין י קשר לקשי עושים כריבית קטנית כעין חיליית כל אחד לפי מנהגי ואני קנלתי לעשית‬
‫י״ג כנגד יי ג חדי־ של יחודש עב יל •אני ראית־ שניהניש לכריך כאייי ראשי! ז' נייכיה ׳כשני תשעה וכשליש׳ " א יכרכיעי ׳"ג שעולים כל הכריכית מ' כמני! ה'‬
‫‪1‬‬
‫י ‪ .‬ש‪.‬׳עמם לכי שהם סוכי־ם להא דתניא לח ׳כחית מ נ י ע יצא ייסיף על שלשה עשי אנייכית נכי! קשר לקשר קא־ כסיריש‬ ‫אחל שעילה ל'ט יע‪ 0‬השם עילה‬
‫אתרין שכתבי התיספית וכתבי נ״י ׳משיה מתאילין בז׳ דהכיחת לא יפחית משנע יעילים ׳הולכים משיש דמעלין בקודש וגומרים כי"‪ :‬שהיא תכלית העלייה שאין‬
‫מוסיפים עליהם‬
‫כתב בתשובה לקשרים לח מענבי אלא לכתחלה אבל בדיעבד שאין לו פנאי כגון בע״ש עם חשכה וכיוצא בה לא מעכטן ואם‬ ‫רבימ הגדול מהר'י ז'ל‬ ‫‪/"0‬י‬
‫ימ״*‪.‬ן רביני •קישר ביש כבר כתבתי בסמיך שכן כתבי התיספית והרא״ש‬ ‫היה לו פנאי איני רשאי לפחית יאם פיחת עובר ע ל ז ע ת חכמים עניל‬
‫חשיכ קשר וכתבתי שם אופן הקשרים ומעשיהם •‬ ‫יהמילכי יסמ״ג שככל קשי קישר שני קשרים כי האחז לא יתקיים ילא "״‬
‫ויהא‬
‫פרישה‬ ‫‪:‬‬
‫דרישה‬
‫) ל ( ו ב י ה נ ת כ י ה א י י נ ח ח צ ל י ץ ל ק נ כ י י כ ה ו א ל י ל י ח ס כ ר ן ר י נ ה מ <ךל מ א • ה א י ו מ ז‬ ‫כ ץ ל ח אילן יהיי כ ל א י ס שלא נ י י ז י ס יינ ‪ r‬מפרש ‪ :‬ס ד ה י ' ' ל ץ *‬ ‫א ת י ל מ י מ י ׳ צ מ ר צל‪ .‬ע‬
‫ל ק א מ י ה א ג ס ב י ח י ה ת ל י י י ז ה י ה כן ד ל כ ח י ז ל ה ב ע י נ ׳ שלישי ע נ ן ‪ .‬ושליש ג ד ל‬ ‫יסיי‬
‫׳ כ ת נ י ה ח י ׳ ג ל אילו נ ע ר י ח ל נ ל א ד נ ע ‪ -‬י כ י לבן ולה•י י ס י י‬ ‫נאכשר לעשות מיינו‬
‫‪,‬‬
‫ש י א פ י ל ו ל ‪.‬א ‪. .‬כ ‪.‬ר ‪.‬ן ‪.‬א‪ .‬ל‪. .‬א ח י ל י א א ו נ מ ״ ש ל ע י ל ל ס מ ו ן ל ל ל י ש ס ו נ ר א ם ד א ק ה י נ ו ג מ ה‬
‫י נ ״ ע ‪.‬ג ־ נ ‪-‬‬ ‫פיכיייס נשל ‪:‬פכשחת י‬
‫כיי צ ״" ‪ : -‬־ כ י י ס‬
‫ו ח י ‪ .‬פשתן כ כריכי בשל צייר ה י ק; ננ ׳ ־ח‪ .‬כיי‬
‫ן‬
‫לאפשר ב מ י נ ו ח ב ל ה ה י א‬
‫ש כ ת ב ו א כ י ל ׳ א ס כ ר ן ר י ב ת כי ל א נ א ל ח י ש מידי א ל א ה ע מ י ק ל י נ א ל ג מ ר א ו מ ש ה א י ל נ א‬ ‫נ ע ש ה נ ל ה י כ ! ׳ ! מ ג ל ת שבו ל ק של כ מ י נר• כ כ ר ! ; ״ ג ו ד נ י ־•וכ־ ל ק כ י י‬ ‫י מ י ג ו ו ת כ ל ת פכר שכני‬
‫א״צ לייןיק נ כ י י נ ה א ל ס ט י ! ל י ־ ק א י ׳ ה י ק ״ ד י כ א ל ג ס ‪ -‬א ה י ה צרין לדקדק ל כ ת ח ל ה ככלינ׳‬ ‫נ ׳ ש י ג ׳ ל נ ; של פ ש ת ן נ ח י לוי‪.‬׳ י ם נ ש ל צ ח ־ א ע י ג ל ל א ‪ • :‬ג ש ‪err :‬‬ ‫צמר פוטרים נשל פשתן‬
‫אק‬ ‫כלאים‬
 ‫יח‬ ‫ג‪-‬ח‬ ‫אורח היים הלכות ציצית יא‬
‫ן*ףיא יהיר לימיו ראשי היווטין לעשותם ח׳ קולם שיכייד שאם כרכן ואחינ ג״ה גשתי ילים אבל למה לפרישית ללה לא אמר אלא לפסולי! ציצית אלו לנתיולה‬
‫חתך ראשי החוטק פפיצה נ פ י ק לסונה)יא( אמ־יק לרב מכשר נתלאןשפיר אינא תקנה למלקלק ונכון הוא ליעשו לנתחלה מצום מן המובחר נמו שכתב‬
‫ולא פסק ראשי מוטי שלהם ושמואל ולוי פיסלים יאקשיק עלה ל ר נ מלתניא תלאן נעל העיטור ינתנרר נשם רניתיו ויתקן הציצית נשני נקניס יתלויק מצל אתל‬
‫ואח״נ פסק ראשי חושי שלהס פסולים וסליק בקושיא וטרפ״י תלאן הציציות נ נ נ ט ת כענף מן הנל אלא לפי למחיי ניהורא ומן המממיהק וכמו שנתנ נית יוסף לכך‬
‫לא ישנה הציצית עליי נטלית שעליי‬ ‫הטלית חיט אחל פ ט ל ל׳ יתיחט מ נ ן‬
‫וטפלו והרי הס ח׳ כפלים י ט ס ק ראשי <»א> יק יעשה עד שישלים לה׳ קשרים ודי כריכות ביניהם ויהיה ממנהג העולם אנל מתחת למליי שהא‬
‫מניסה יתקן _ לי הציצית נמלניש הקטן‬ ‫א ח ר ו ת‬ ‫ןך ^‬
‫מ נ ה ג ו ת‬ ‫׳‬ ‫ןע‬ ‫^‬
‫ט ‪ £‬ד ד ם‬ ‫ןך‬ ‫הסושין שלהם ונעשים ח' תוטים ואם שטו ^‬
‫ו ן ! ע א ר ב‬ ‫ה כ ר‬

‫נ ס נ ר ת נעל העיטור ורטתיו שהוא‬ ‫ולא יפסק על שעשה כל הנלילים‬

‫העיקר לפע״ל וו״ל מהרי״ל אין לתלות‬
‫רחתוך‬ ‫זהיר‬ ‫ויהא‬ ‫)»•(‬ ‫(‬ ‫עיקר)‬ ‫הוא‬ ‫בן‬
‫ד‬ ‫כתבתי‬ ‫ובאשר‬ ‫בעשייתו)»‪C‬‬ ‫וקשריהם ונמצאי עטיי׳ כפיסול לאק נ ה‬
‫אלא חוט אתל ואח״נ פסק ראשי שטין ראשי החיםק לעשותן שמוני קודם שיכדוך שאם כרבן ואח״כ חתך הציצית למטה לצל הארץ אלא על צל‬
‫שלהם שטלה משום תעשה וצא מן העשוי ראשי ההוטין פסולה נכי( ני[ אבל אם תחבס בכנף ואח״ב חתכם הנגף שנאמר על ננפי נ נ ל י ה ם מנ״ל ‪:‬‬
‫ואם‬ ‫בשירה רק שירותכם קודם בריבה ‪:‬‬ ‫שהרי נ ט פ ל עשאם ‪:‬‬
‫ואם‬ ‫אם תחנם נ נ נ ף ואח״נ חסנם‬
‫נשירה רק פיחתפס קולם נרינה‬
‫ארל‬

‫נ ת נ ר ט ט הגליל מהרי״א ז״ל על זה אע״פ שנתב הרב זה הלבר בלא מחלוקת נאלם וחיה פוסל ונספר המצות נ״נ אמר טונ ט א שלא יתחנם נ מ ל על שיחמכם‬
‫ו ק ראוי לעשית וראוי להחמיר ביה שהשלם טועים מאל ט ה שנמשט אחר ס נ ר ת הרנ ענ״ל ואיני רואה נמנהג השלם טעות כלל ללטלי עלמא מישרי שרי לחתנם‬
‫אחר שתחנם בננף נלמשחע בהליא חפירש״י ללא אסר אלא ט נ א לשכח ולא פסקן על שעשה נל הכלילים וקשריהם ונן נראה מ מ ר י הרי״ף והרא״ש שנתט תלאן יקשת‬
‫ואיו״נ פסק חוטים שלהם פםוליס למשמע הא תלאס ופסק ראשי מוטי! ואח״נ קשרן נשירה י ק נראה לנרי הרמנ״ם נש״א וכן כתנ הרין נהליא להכשיר ונתנ‬
‫ל ה ט מונח נגמרא ונראה דהיינו מלמקשי נגמרא וסנר שחואל לא אחרי׳ פסיקתן זו היא עשייתן והי( תני שמיאל הטיל לשני ק ר ט ת מ ת אחת ואח״נ פסק ראשי‬
‫חוסים נשר מאי לאו שקושר ואחי׳נ ט ס ק לא שטסק ואח״נ קושר מאי למימרא מ ט לתימא נעיק ננף נשעת פתיל ולינא קמ״ל ופירש״י הטיל שט קרטת מ ת‬
‫אחת ‪ .‬שעשה ל' נפלים ארוניס בשיעור שתי ציציות ותוחנ ראשו אחל נ נ נ ף זה וראשו אחל נ נ נ ף זה ונפל הראשק על שהגיש זה לזה לאמצע א ר נ ה ‪ :‬מאי לאו‬
‫שקושר ‪ .‬עשה הגליל ט י וטו ואמ״נ פסק אמצעה ונעשי שתים יאע״פ שנעשו נפיםול לטלה קולם שנפסקה חוט א׳ היא ‪ :‬נעינן פנף בשעת פ ת י ל ‪ .‬שתולה ‪0‬‬
‫הפחילים נעינן נ נ ף אחל ולא שנים הרי נהליא להטיל הציצית ואח״נ פסק ראשי חינדס שלהם נשרים ונסמ״נ נ ת י נ וקילס שיתחיל לקשור ולכרוך יחתוך ראשי חוטק‬
‫שלהם שאם לא יחתוך טל לאחר קשירה ונרינה נחצא שנעשה נפיסול ע״נ הרי שלא פסל אלא נשפיסק ראשי החוטים אחר קשירה ונריכה אנל אחר שנמנם‬
‫נ נ נ ף נל ומן שלא קשר ילא נרך שפיר לחי לפסיק ראשי החוטים ומה שנתנ וטוב שיחתכם קולם ט ת ח ב ס כלל לאו לעיטנא אלא עצה טונה קח״ל נלי שלא ישנת‬
‫מלחתנם על אחר קשירה ו ק יש לפרש חה שנתונ נ ס פ ר אלם וחיה וו״ל פשוט נפ״ק ל ט נ ה שצריך לחתיך ראשי החוטים נעניק שיהא בל אחל לבלו קורם שיתחנם‬
‫נ » ף ואס חתנן אחר שתלאן נ נ נ ף פ ט ל למשום עצה טונה קאחר שצריך לחתנם קולם פיתחנס נ נ נ ף וחיהו איט נפסלה אלא אם נן קשק ואמר נ ך‬
‫חתנן והט רייק ממה שנתב יאם חתכן אחר שתלאן בכנף ולא כתב ואם חתנן אחר שתחנן נ » ף נלקתני־רישא שצריך לחתיך ראשי החוטים קולם‬
‫שיתחנם נ נ נ ף לתלאן משמע שקשרם ג ם נן אנל תמנן ולא קשרם לא תיפסל אם פסקן אי וחה שכתונ מ ל ט ונספר אורחות חיים וצריך למלול החוטים תחלה‬
‫ואחר נ ך פוסקן ניחל קולם שיתנם נ נ נ ף שאם לא פסקן קולם שיתנם נ נ ג ף פסולה יהר״י נ ת נ אם לא פסקן קורם שתחבן רק שלא קשרם נשרים ואם קשרם‬
‫קולס פסיקה פ מ ל ה יש לומר שמה שנתט נשם הר״י הוא פיחש מה ש נ ת נ נתחלה שאם לא פסקן קולס שיתנם נ נ נ ף פסולה ליחר לטיני לוקא נשקשרן‬
‫קולס פסיקה ללקשירה קרי נתינק נננף־יאין לפרש להר״י לאיפלוגי על ם נ ר א קמייתאאתא לא״נ לסנרא ק מ י י ת א נ ל שנתנן מ ג ף אע״פ שעלייןלא קשק א ם‬
‫פסקן פס‪1‬לה וכנר נ ת נ ת י לנגמרא משמע נהליא ל נ ל שפסקן קולם קשירה אף על פי שננר היי נתיניו נ נ נ ף נשעת פסיקה נשירה ינן מטאר בספר אזרחית תיים‬
‫שאחר שנתנ הא ללעיל נ מ נ חייל יש מי שכתנ שאם ישאר חן החוט ה א ח ך שעשה ני ה נ מ נ י ת אמר שעשה הקשרים שאסור לפסוק אות! משום תעשה ולא מן העשוי‬
‫ונתשונת הגאונים נ ס ו נ לאין לטש נו נלל ני מה שאמת ה״מ נל׳ חיסים לאי לא פסיק ל ט חל אינק יאק כאן ציצית אנל נזה שאין מצוה לפסקו ני פסיק ליה‬
‫מאי תעשה ילא מן העשוי אינא ע ל כאן לשונו הרי לאפילי ללנרי ס נ ר א ראשינה לא אסר לפסקו אלא אחר שעשה הנריטת אנל קולם שעשה הנריטת לית לין‬
‫ולית ליין ללימ ניה משום תעשה ולא מן העשוי‪:‬‬
‫ו נ ר א ך ‪ ,‬לי לניק לקי״ל לאפילי לא נרך נה אלא הוליא אחת נשירה א ם נ ר ך נ ה חוליא אחת ואח״נ פסקן פסולה ומיהו לוקא בשקשר קשר אחל אנל‬
‫א ם לא קשר נלל לא משום ללח היי חן העשוי להא קי״ל קשר העליון לאורייתא הלנך נ ל שפסקן אחר הקשר ולא נרך או אחר שנרך ולא קשר נשירה‬
‫אנל אם נ ר ך חוליא יקשר אחריה אם פסק אח״נ פסולה ואע״פ שעליק לא גמר הכריטת והקשרים משום ל נ ה נ י חתנשר חשינ שפיר מ! העשוי ואע״פ שפירש״י‬
‫קלאןן לציניות וני׳ יאם שנח ולא פסקן על שעשה נ ל הגדילים וקשריהם נראה שלא פירש נן אלא לומר שאף על פי נן מנשיר ר נ אנל לשמואל ט ק שעשה שישר‬
‫הנשר ציצית דהייט חיליא אחת יקשר אחד נ י פסיק להי נ ת ר הני הוי מן העשיי ‪:‬‬
‫ו ה ר מ ב ״ ם נ ת נ נפ״א יז״ל תלי; החיטים נ ק שתי ננסים מזי ליו יקשר ננף זה נ ה ל נ ת ה יננף זה נ ה ל נ ת ה יאחר נ ך חתנן נאמצט ינתפרדי זה מיה טסיל שהרי‬
‫נ ע ת שקשרם היו פסילים לפי ששתי הננפים חעיריח זי נזו נחוטים שטניהם וכשעה שפסקן נעשו שתי ציציות נמצא עישה מן העשוי ע״נ משחע‬
‫לנאורה שטא מפרש דדוקא נתלה חושק נ ק שתי ננפים הוא דפסלינן נתלאן ואחר ‪ p‬פ ס ק ראשי חיטי! שלהם אנל נחוטים שאינם מלוים אלא נ נ נ ף א׳ אע״פ‬
‫שנרך יקשר יאח״נ פסק ראשי החיטי' נשרה דאם לא נן לישמעינן דחפילו נתלאן נ נ נ ף אחד פסילה אנל קשה דטון דטעמא משום מעשה ולא מן העשוי‬
‫נחלאן נ נ נ ף אחד נמי יש לפסול לנן נ״ל דגם נתלאם נ נ נ ף אחד פ ט ל יחה שכתנ תלה החיטים נין שני נ נ פ י ס לפי שהיא מפרש שמה שאמת נגחרא סלל!‬
‫ולא פסק ראשי חיטים שלהם נ ח ל ה החוט נין נ' נ נ פ י ם ואפ״ה מנשיר ר נ משום דקא ס נ ר פסיקתן יו היא עשייתן והט משמע חדאמרינן נגמרא יסנרישמוא‬
‫לא אמרינן פסיקתן זי היא עשייתן והא מני ששאל הטיל לשתי קרנות נ נ מ אחת וני' והרמנ״ם ד ר ט לנמונ הדק כמי שטא שנוי מ מ ר א ילנך נ ת נ דק מלה החוטים‬
‫נ ק פתי ננפים נמו שהוא שנוי ננמרא לפי פירוט!מיניה נשמע להיכא דלא תלה אלא נ נ נ ף אחד ל נ ד כיון ד ט י ג״נ מן העשוי ‪:‬‬
‫כתינ‬

‫דרכי משה‬
‫)ד( נ ח ו נ נ נ י הלנות *יזניח רביםיי והגו לעשות ג נדינור‪ .‬הרא»וגוח נ ל אתר ו׳ בריבית והרביעי י״ג ובי* נ ת נ ואני ראיתי שנהגו לנרוך כאויר הראשון ו׳ כריכות יבשני ט' יבג׳‬
‫היזנלת‬
‫בתנלת ‪"0‬ם‬
‫אהד שעילת ל״ט יעט השם עילה מ׳ עניל ‪ .‬והטעם שמחח־לין ‪ 'S1‬יםםיימק ני״ג משני שאמרי בגמרא ' ‪ 8‬ח ת כ ל ת לע‪.‬ייי חוליית‬
‫רקיעים וו׳ איירים שביגיהפ לבן אע״ג ו א ץ אגי עישיט חיליא נ ס ו‬ ‫‪r‬׳‬
‫כנגר ז׳ רקיעים י יג בנגר‬ ‫ז׳‬ ‫ה׳‬
‫י א יבד' ׳"ג שעולה יעל ארבעים נמגין‬
‫יהםיפיף לא ייםיף על •יג יאסריגן שכ טעמא‬ ‫מזי‬
‫הפוחת לא יפחות‬
‫זו ‪ .‬ומ‪»0‬ת‬ ‫נדרן‬ ‫עם הנרינית עישיס יברו! להכלת אבל ב״י נתבשגהגו נן םניום רדחוםש־ וג״י גערשים דהאי אל ישחית יני' אמסשר הנייניתקאי לא על החוליית ולכן כורנין‬
‫בגי א ר ב ;ומין האידנא נרברי ‪":‬י שעולה »ם‪1‬ר היריבות ליר ועט ה' קשרים הוא ל״ט במס*• השם שעילה ל ם ‪:‬‬
‫ילא‬
‫דרישה‬ ‫‪,‬‬
‫פרישה‬
‫אין תהיה והייני וי שוליות כותגי' הפוחת לא יפחות מוי ופ־׳ וי חוליות אינ שהוא פי הנויית׳ נלחים ע״י מנלמ שנו‪ .‬וק נראה שהוא ועת ונינו שנמנ נריש הסי׳ טמן שהים תנלת ענותו‬
‫ספוגות לא יפמות מו׳ נוינות )וק פי׳ נ״י שס( עיו קאמו והאיונא א‪-‬צ לוקוק נום‪) .‬וניג שיקח נ׳ חוטים נפולים צו׳ ונ׳ סוטים נפולים נו׳ או של ששתן ומונת' סני סתמא משמע ו מ ל‬
‫שם םואיש וי־ל הפואמ לא יפחות גואה וווקא כשיש תכלת אז יש צזקלק נ » ק ה ס ו ל י ו ת י "‬
‫שספנלת נינו נחוליימיס ווומס לוקיע והלבן וומס לאויו שנין וקיע לוקיע • אכל סאילנא‬
‫אמ לן סנלת אק לוקוק נמנק הסוליות עניל( אלא עושה נמס כויכות וחוליות שירצה ‪p‬‬
‫ונויש ינ»ות נתנו נפשיטות מווקא נמקוס ענצת פטר אנל שלא נמקים תנלמ אסור ניון‬ ‫ננ״ל(‬ ‫ו נ סן מעט • ואח׳׳כ אמו שאפילו הגליל יומו מן הענף פשו • )והוא ג״כ מדין גמרא‬
‫אלא שעוקל החנוה שיהיה הענף נ׳ שלישי׳ וסגויל שליש להכי כשיהיה הכריכה עם הקשו וושנ ואפשר נתיני • ולפי זס מ ש ונינו נאן ועמס שאת למ מנלמ נר ל*ו וה״ה נומן ואיננו‬
‫חנלת אם אינו מטיל תנלת אסוו ומילתא ופשיקתא נקט ונינו‪ .‬וא׳״מ ואמאי שריק תנלע‬ ‫גולל גמצא שכש־עשה ו• נוינומ יהיה סגויל טפס שה‪-‬א ו׳ אגוולים והענף נ׳ טפסים ‪:‬‬
‫ופן יעשה על שישצי׳ לה׳ קשוים נו׳ נ״נ גם הוא• ש שס י״ל אס נפוש ומה ואמוי׳ נטצית של פשתן ס ד אפשר לקיים את שניהם נשצא ילנש אלא טלית של צמו יי׳״ל ואח יה‬
‫נמנ ונ׳׳ל לתרץ וניון ווושיק סמוכים צמישרי נלאים נציציפ‪.. .‬איא‬ ‫ונ״י‬
‫‪... -‬‬ ‫•‬ ‫מו׳‬ ‫אפשר‪.‬‬ ‫סשונ‬ ‫)סיף ללימ( צריו לקשור טל נל מולי׳ היינו אחל של לק ואי של תנלת או נמצא‬
‫ומ״ש‬ ‫)‪9‬א(‬

‫סמון ל»ף וגוון חולי׳ לנן וסוליא תנלת וקושו הוי שנים ועול לגן ומנלת וקושר הוי ג׳ ועול ל « ואץ מטילק סוטי תנלמ נמנית של פשתן א״נ נלאים ושלי ראמנא בציצית היני משלחת לה‬
‫מ מ ת וקושר הלי ל׳ ומסיי׳ נלנן וקיסר הזי ס על*ל סלי לן שלימי התלמול כייע־שק ‪1‬׳ חוליית »״כ קיצוו ל׳ נ״י‪ .‬וקי לי ואין סתם ונינו נאן מומן סגמוא היו משיצק ציצית של פשתן‬
‫ו‪5‬׳ קשלים והייתי א‪-‬מל שגס עכשיו נעשה ס׳ קשוים ולק כל קשו וקשו נ׳ חוליות לק א׳ נשל צמו ולן משמע מנל מה שנתנתי נאן מסוגיית הנמלא והמום׳ והא נהליא אםקי' שס‬
‫נילושציס אינו אלא מן המתמיהיקופילשושםגגמ'‬ ‫נמקים‬
‫ולמ״ש לעיל נוליםס סי׳ ט׳ נאליםת ונ״ע מודים‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. -‬‬ ‫‪-,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גלנןנ‪-,‬‬
‫ושוליות ש־רצה יאק אנו סוששי' למס שנהגו נימי המלמיל אם שגס נומנ־נו מציה לעשות ס נוה דאסוד ולא פליג׳‪ .‬שם המשלשים אלא אם מק למינו נסלין מותל או לאו‪.‬וי*ל ומ״ש ונינו‬
‫השלים וו׳ נלינית שטא וכל לסי• קשוי׳ וו׳ סוליית לנן‪.‬־שנהג‪.‬־ הס אנלאיצ לעשות ז' חוליות נימ; שהיה תכלת מצומושיקס נרעו או של פשתן הייגו דק הוין מן סתווה נעיקו המצוס‬
‫ולא»קי ממשמעות הלמנ״ם שנתנ י'ל אם לוצה לכללן אותן החוליות נמק שכולן נמנלת וסתירה התורה נלאים נציצית ולא נתנ ונינו שעושין ונהגו לן אלא שמי שיוצה לעשות לן‬
‫הלשות לילו ווהו מנהגינו מ״נ משמע ללנמתלה טונ שלא יפחית ממנין הסיליות שעשו נימי לא עלו על לאו ולא מלנש שעטמ והכי לייקלישנאול״אואמואנו אלא מןסמממיסין תמים‬
‫המלמול‪, .‬־ו׳׳ל ני׳ מ״ש לנינו לבלי הרמנ״ם ומנהג סואיש יינרי כ״ה לאו משוס לאינא נינייסו אינא איסווא לינא ונופוש״י שם וק״ל‪ .‬ונואם לומו והא ואסיקו שם נו״א ופל המט־ל תנלמ‬
‫שלי^מא לעניןלינא שסל• הלמנ״סנמנ שאםלוצה לנר״• ללא מניין סוליות ונ״ה נ״נ נ ת נ נידושליס חינו אלא מן המתימסין היינו ?מטיל תנלת נ ס ‪ p‬של פשתן ועלה ק * שם נמ״שלעיל‬
‫שעכשיו אק ללקלק לכליכס ולא נא אלא ללמלינו שהלמנ״ם היס ליהג ללקלק וסלא־ש לא הי׳ וווקאננה״ג הוא ואינא קששא ונסות ל־לה לסתם סוק לשום לילה הוא וק סששא ושמא‬
‫עלקלק ואעשיי שמדללי ניה פ ו או לא נין לה אלא סוליא א׳ נשוה נכלל ונוי הימנים יקוע דתפונו ויצוף אס״נ מוט סתפיוומ אל הציצית ויהיו נלאים שלא נמקים מצום ואינו‬
‫אלא עיקר מציתי יכו׳ הוא מלנלי ב״ס ומשוס לנעי למיכתנ דלליס אלו נמל שיין אלא נסוק ויקא שוואי אם יקרע יתפרצו נח־ע של ששמן‪ .‬אנל כטלית של צמר היה מועל‬ ‫‪e‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ס‬ ‫כ‬

‫לםטיל ציצית של צמו ופשתן ימו דהת גיוס ונסות לילה לינא גסטיום שמא יקו* לינן וודאי‬ ‫תקלת לנדיו עצ״ל‪:‬‬
‫אס יקרע לא ימפונו נסוט של פשתן והא הוי שעטנו ואטו נושיעי עסקינן אלא ימשר» נמוש‬ ‫‪1‬׳‬
‫נמנות ולשני ט׳ ובשלישי י״א וגלנימי י״ג שעולים נל סכיינות ‪ '0‬נמרץ ה' של צמו או קננום ואיל אף אם יצוף מוט התפיוה אל הציצית לא יה ׳ נלאים • יונינו‬
‫‪,‬‬
‫נ מ נ * ‪ p‬הוא עיקל נ ת נ ניי ואגו לאיתי שנוהגים לנלון נאויר ראשון‬‫וכאשר‬ ‫)ננ(‬
‫מייויגאן להטיל ציצית של ששתן נטלימ של צמו וסא סיה מומו ממן הגמ׳ ודייק‪:‬‬ ‫אתל שעולה מם השם מ' וטעמם שממסילץ נו׳ ומסיימים ני״ג מפני שאמרו נגמ׳ פרק התפלת‬
‫אם תחנם נמף ואס׳׳נ ט׳ ‪ p‬סםניס ג״ל נ״י והניא ראייומ מהפוסקים וללא‬
‫נמהר״י אנוסנ שנמנ שהמולם טופים ניס פנמפלו אחו םנו׳ לניט שסתם ת » ו‬
‫אבלי‬ ‫״א ‪W‬‬ ‫ט פ‬
‫לסגין סוליות התכלת הפוסע לא יפחות מי׳ והמוסיף אל " י י "י" • יא"יי<‪1‬‬
‫‪0 8‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪6‬‬

‫גגו שנע רטעים מש אי׳ירים שניניק • לק אנמנו עושק טס סנוינית ומ־ למנל* ־ י״ל‬
‫»‪5‬וו»־מ וסלי סנותנ ‪-‬שמעתי נ»*א נמםלה ו׳ לגו ו׳ ויךפדם ואמ״נ ס׳ שהוא בצירוף <*ה אום וחוה פוסל גס נסמ׳״ק נתנ וטול שלא יתסנם לגגל קולם סמיכה ‪ .‬ונ״י כאוין לנאר‬
‫ונוי האום וסוס וסמי? והסלים ונמנ שהם מ ע ת ונינו »״ש ‪:‬‬ ‫ואס״נ י״א שהוא נציווף שס של ו׳ ואסיג י ג נגי׳ אמו מהו יי׳ אשו • ואק אנו צויניסלצוף‬
‫!‬
‫ואם‬ ‫השם עם ססשנון וק מצאתי נשם ו׳ א ק לפי שהוא נמנק נווו שהוא נגי טיל וסמן לדנו‬
‫סל איוו* טלין אווום נגי׳ מוי״ג כענק ציצי* יה׳ קשוים וס׳ סוטי! • וק ואיתי ממולי כגאק מכלל״ש תכיל וק הוא נהנסומ מ־ו ופי׳ ססימן מלין למן שליע יהיה נוינות ציצי* »יל‬
‫דחא והיו לשעון נו׳ • ואל״נ שסוגה » ו ם **נשם ולא »ן מ ט י ‪:‬‬ ‫המוומיים ‪ » ,‬ל * אווי* ע־ש וואיעם אותו וציצית לגו׳ »וי»ג כמו אווי* ט״ל יהיו מוינו* י ) נ ג (‬
‫ואס‬ ‫) נ י ( אכל אס עסנס נו׳ ע*ל סי׳ »•! ועיין בווישס נםימן וה משיל‪:‬‬
 ‫ב*י‬ ‫אורה חיים הלכות ציצית יב‬ ‫בית‬
‫ר ח ו ד בנ״י שנהגו לעשות נס‪1‬ן> נל חוט וחוט קשר נדי שיעמיד בשיירתו ו נ ן נ ת נ הרוקח וי״ל וקושרים נ ל חוט למטה שלא יחלקו ויראה נשנים ורטט יריחם‬
‫נתב יצריך להפריד חוטי הענף זה מזה ינ״ל ני לפי זה נהגו לעשות בנל חוט מהם בראשו קשר א' נדי להפרידם זה מזה ענ״ל ‪:‬‬
‫י" ח ו ר בכלבו יבאורחת תייס וצריך לתלות הציצית באורך הטלית ולא ברחנו ונן כתב הרוקח יבהנהות מיימק נתיב וז״ל נתברא״ם וצריך לתת הציצית לאורך‬
‫הטלית )לא לרחבי דבעינן שתהא נוטפת על הכנף פירוש תליי על הקרן יא׳ הד ברחבי לא היי נוטף שהרי נלפי הקרקע היא תלוי וכן הנהיג מהר״ס‬
‫לדקדק בו בטלית שיהא הציצית טטף‬
‫‪m‬‬
‫ו א ש נא‪ (.‬נפסקו כ ל הוטיר‪ ,‬ונשתייר ב ה ם כדי עניבה כ ש י על הכנף נשעה שמעוטף ני האדם רש‬ ‫נפסקו כל חוטיה ונשתייר יב‬ ‫ןא•‬
‫‪C‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪D‬‬ ‫כ ש‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫נ ד י‬ ‫ה‬ ‫נ‬
‫כנף שהוא תולה הציצית בארט ויש ברחבי‬ ‫ל‬ ‫^ ^‬
‫כ י ר ן ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫וכייבר ש י ש א ל )נ(‬
‫כ ן‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ש י ן כ‬ ‫כ ד‬

‫הכל לפי מה שמתעטפים בו ושוב חזר‬ ‫״‪, ,‬‬ ‫׳‬ ‫״‪ .-.,‬״ ״ ‪ ,‬״ ‪ ' .‬״ ‪ .‬״ _ ‪L ,‬‬ ‫אפילו נפסקו כל חוטיה וכ״ש א ס נפסקו‬ ‫‪s‬‬
‫‪3‬‬ ‫י כ ע נ‬ ‫‪2‬‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫‪u‬‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫י ת‬ ‫‪U‬‬ ‫‪L‬‬
‫גו ואמר דהכל נקרא טטף על הננף‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫^‬ ‫׳‬ ‫מקצת חוטיה דכשר אלא לבעינן משתייר‬
‫י כ ה‬
‫ולא אמעיט אלא שלא יהא הציצית תלוי‬ ‫ענ‬ ‫נ ה ם כדי עניבה פי׳ שיוכל ל ע ט יחד‬ ‫‪5‬‬

‫נאלנסק על ק ק זיית ורש״י פירש האי‬ ‫החושק‬

‫שתהא נוטפת על הקרן שתהא תולה ומכה על הקרן פי' שיגביה למעלה מן השפה כדי שתהא תלויה ונוגעת התלויה בקרן עד נאן לשיט ‪:‬‬
‫ד ך ז ו ד במרלני שמהר״ם כתב בתשובה שאין לעשית טלאי תחת הכנף דיתיא לחליצה דבעיק מעל ולא מעל דמעל והוא ז״ל הקשה עליו והעלה שאין נראה לו כלל‬
‫וגם לא נהגו איסור אפילו שלא כמינו‪ .‬והאגור כתכ שאילי תלתיל טועה כתב כן בשם מהר״ם ולא א מ ח מעולם ו נ ת נ עוד האגור שנתב הרשב״א‬
‫בתשובה שאין לשוס צנל״ל תחת הכנף והציצית לאין ליתן לבר המפסיק ע״כ ולא נהגו כן ע״נ לשין האגור‪ .‬ורבינז הגלול מהרי״א ז״ל כתב על מה שכתב‬
‫רביט ומ״מ טוב לעשית אימרא נשפת ה מ ל הנה זאת האימרא אינה בנקכ שהטיל בו הציצית שהרי לשם יש מי שפוסל ואמר שאין להטיל לשם שוס לבר שהרי‬
‫בעינן הציצית מין כנף כמו שכתיב באורחות ח״ס ולשם כתינ ג״כ יש מי שאימי שאין לחוש לזה שאע״פ כן קרינן הכנף מין הכנף !העיטור ג״כ יש לי יאת הסברא‬
‫והביא ראיה לה מלאמרינן כגמרא שעלית חרינעת שנוכל להטיל ציצית על כנפיה כמי שהם כפולות הנה נראה שאע״פ שיתחברו ככאן שתי כנפות שנוכל לעשות וה‬
‫זמזה לן לנלין שלפנינו שנוכל להטיל נאיתי הנקב איזה כגל שנרצה לחזק העלית או לטי ענ״ל וזה לשין א״ח יש מי שכ׳ שאסיר לתת שים מ ל בנקבי הטלית‬
‫שמנניסק בהן הציציות לנתיב הכנף מין כנף על כן מקיפין הנקכ בפתיל או כמשי ויש מ־ שכותכ שאין לחוש כזה כלל כי אין ע‪1‬שים זה אלא לחזק ה מ ד כלי‬
‫שלא יקרע וכן כ׳ הרב כעל התרומה חה לשונו העור שאלם נותן בכנף לחזק מין כנף מיקרי שאינו שם אלא לחזק עכ״ל ובל העולם כוהגין לתת טלאי סביב הננף‬
‫כין שהוא מינו בין שאינו מינו ובאין מצייס נוהגין לטלות תתיכת עיי סביב הכנף ואפילו למאן לאמר להיא של מ ל וכנפיה של עור זיל בתר נ נ ף ופטורה הנא חייבת‬
‫לשאני התם שכל הכנף מעור וחברו לבגל ונן נתב המרלני בשם תום' שנייץ ‪:‬‬
‫ו ד ת ר רניני הגליל חהיי״א ז״ל יזה לשיני בעל העיטיר ס ו י י למאי דאמיינן על הקרן פסול׳ הוא משוס לאמרינן בסיפרי שהיא כעלת ת׳ ואנן כעינן שיהיה כעלת ארכע‬
‫יפירש הלכי ללעתו היא למא• לאמיינן על ה ק ק פסילה הוא כעין ציצית שלנו שיש כטלית שמנה ציציות שהרי לכל צל שתהפוך הטלית אנו יכולים‬
‫להשתמש באלי הציציות •יהיו היא כאלו היי בכאן שמנה ציציות ילכיכך אחריכן בסיפרי שטעמי של לבר הוא משוס ארבע ולא שמנה ימטעס זה פסל כל הציציות‬
‫שאני עושים בזה הלרך וכן נברר בשם רבותיו אלא לרך הציצית שנעשה שני נקביס בטלית ונטיל הציציות כתיכס ונוציא איתס לצל אחד יא! לא יהיו בכאן אלא ארבע‬
‫ציציות ולא שמנה וכלי ליישב המנהג שלנו אציר שנפרש הא לאמרינן על הקרן פסולה משוס ל׳ ולא ת' להיינו נשנות! הציצית על הננף באלכסון שהציצית נראה‬
‫שהוא עשוי לכנף זה ולכנף זה והוה ליה כג׳ כנפויז וכתב רבינו הגדול מהריייא זיל א יהמלקלק לעשות שני ציציות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה יקיים מצוה‬
‫נתקנה אלא שיש בכאן חורבה שכשהוא לוכש כפי שהוא מחיייב בציציות יאיט עושה ואי לאי דמיסתפינא היה אמינא שיכיל להטיל אלי הציציות ט ל ם למר נלאית‬
‫ליה ולמר נלאית ליה ייטל להתנות שאס אלי כתקנם האחרים אין בהם ממש וכהא ליכא כל תוסיף וצריך עיון עכ״ל ומעולם לא ראינו מי שחשש לרבר זה כלל‬
‫ו נ ג ר אמדו בירושלמי כל מקום שהלכה רופפת בילך צא וראה מה הצבור נוהג ובכמה מקומית בתלמוד אמרו פיק חוי מאי עמא לבר והבא להחמיר על עצמי‬
‫בכיוצא בזה מחזי כיהורא ואינו מן המחמירין אלא מן המתמיהק ‪:‬‬
‫נפסקו כל חוטיה ונשתייר כהס כדי עניכה כשר יבלבל שישאד כד־ שיוכל לענבם כולם כיחל וכוי בריש פרק רביע• למנחות )לח ‪ (,.‬ת ק התכלת אינו‬ ‫י ד‬
‫מעככ את הלכן והלק אינו מעכב את התכלת ובגמרא )שסו לימא מתניתין ללא כרכי דתניא וראיתם אותו מלמד שמעככי! זה את‬
‫זה לנרי רני וחכ״א אין מעכבי! ואםיקנא אחר רבא לא נצרכא אלא לגרלומין לאי איירלם תכלת יקא׳ לב! או איגרלם ל ק וקאי תכלת ל־ת לן נ ה לאמרי‬
‫בני רבי תייא גרדומי תכלת כשרים וכמה שיעוי ירדומ׳! כלי לענבס ובתר הכי)לש ‪ (.‬אמר רבה בר י כ אלא אחר ר נ אם נפסק החוט מעיקרו פסולה • וי" מ להך שיט־א‬
‫דגרדומי! אליבא דר׳ היא ללרמן אתיא מתניתין כפשטה לתכלת אינו מעכב'את הלבן כלל אלא ללחיק תלמול' לאוקמי מתני'אליבא לרבי ובנרדומין ודוקא לרבי‬
‫דאית ליה למעכבין זה את זה ותתייט מצוה א׳ מועיל השלס לחבירו כאלי כילם שלימים אגל לרבנן ללא תעככי אהללי הוו כשתי מצות ואי איגרלוס חל וקאי‬
‫אידך‬
‫פרישה‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬
‫דרישה‬
‫‪ ' D‬״ ב )א( ו א ס נפשק׳ כל חוטיה ונשתייר כי כשר והי לועמ הסנומ ראשונה שנפל‬ ‫‪0‬י' יב ]א[ ואם מסקו כל חיטיה ונשתייר נהם נדי ענינה נשי ונלכד שישתי נל• ש״נל לעננס‬
‫לנינו נס״ון לא לדעת הי א והיא םנלת לית יכמ״ש לדרישה •‬ ‫כולם ליחד כיי ז״ל הגמ׳ נרי התכלת דן‪ .‬ל״ח ע״א תנן התכלמ חינו‬
‫‪ CO‬כ ר י ש וכל לעננס כילם ניחר כוי ריפ התכלת איכעיא להו נדי לעכבן כולהו נכדדי או‬ ‫מעלל אמ הלל[ והלבן אינו מענל אמ התכלת ונגח' צימא מתניחין ללא כי יתניא וראית אימ‬
‫כל חד וסו להודי' תיקו • וכתל ל"' דכ־ליו נהדו׳ דקאמר אחוטי' המגורדמי' קאי‬ ‫מלמל שמעיל׳׳ זא״י ולדי רבי וחנמיס אומרים אין חעלנ׳' ואסיקלא אתי רנא לח ננרכא‬
‫כלומר שתוטיס היגירומיס יכולים ליענב יחל שנשאר כל• ליענל לו כל חיעי׳ סמגולדמיס וכל מי‬ ‫אלא לגרדומק דאי איגרדום תכלת יק־יי לין ואי חיגרריכ לנן ‪-‬קי" תכלת לית לן נה לאמרי‬
‫וחד לתוייה וקאחר יש לספק אס י״ל שנשאר נחינו כוי ליעננ ה־א מיניה וליה סגי איד דהיינו‬ ‫נני ר חייא גידומי תכלת כשרים וכמה שיעי־ גרלייין לדי לעננס ונתי הכי לן‪ .‬ניט ע' א אמל‬
‫כשנשאר נו לענל על היט א׳ ולעיין לתלמולא לא איפשיטא ולחימרא • אשר"־ • יעיין בדרישה‬ ‫ללה נל לל אלא אס נעשק הת‪-‬ט מעיקרו כשלה על״ צ הגמרא ‪ .‬ויש פייש־ש יניס בסיגיא‬
‫וכמנתיהו לסוף סימן !ה השיין לכאן ‪:‬‬ ‫וו יש שפירשו ומ״ש רנא איגרדוס חנלת וקאי לנן תו איגרליס לק וקחי תכלת ל‪-‬ת לן נה‬
‫ולא‬ ‫הייט שאק ח׳ נשאר קייס והשני איגילים וכל איגילוס הייני נד־ ענינה כלומר שגס ממין‬
‫השני נשאל לני ענינה ומניא ראיה ממה שאמיו לני ר׳ חייא גרדומי תגלח כשיים‪ .‬ומפרשים‬
‫גללומ׳ תכלת לוקא כצימר אבל המין הי׳ נשא־ קייס ילהא הות דכשי ל״קא תיל נפסקו עיתי מי״ין אפילי נשאי ננל א׳ כלי ענינה פםיל וכל יה תלילא ללני דקשיא עליה מפניתין‬
‫דקתני התכלת אינו מענג את הלק ני' לתו אייאנת העשיה קת• לניכי לכתתלה ״ ע י נ ן אלת מא־ אגרדויזי הציצית קא׳ יקאמר שאס איגרדום התכלת דהייט הנשאר שנפסק נוי ענינה‬
‫אינו מעכב אמ הלנן כי' אס נשאי מין הלנן קייס כשי בכן ‪ .‬אנל ל־ננן מתנית‪-‬ן נפשעת חתי' והתחלת העשייה קא׳ אנל ת׳ אגלדוס מק א' אפיי נשאר מין השני קייס בכולו ואפי׳ גס‬
‫נזה נשאר לד ענילה •׳פייה פסול ע״כ פיליש׳ ולח התיש' שה פי' יה יכ״שונשש י״ח לילאי ק היא כדעת התנישיס הנ״ל מה שחוקי רלא למתכת•[ לתיגרלוס תבצת יקא• לבן או איגללוס‬
‫לק וקאי תכלת הייני שמין א קיים כילו יהשנ׳ ש‪-‬״גילים נשאי מ ‪ -‬א ין• עניני; ‪! .‬״״ת׳ מנני ל תי־א לאמי׳ ־•׳גיליס תכלת כשר פי' והלבן נשאי כולו קייס אלל אוקימתא ‪1‬ו חלינין‬
‫ו י נ ק נמי הוא לודאי לותק לימי לבני י' ח״א לא י י ׳ ׳ תלינא לילנן •להכי אפי' ליננן אם נשתי ייין א קיים יחמי[ השני נשתל כד ענינה נשר אנל אס נפסקו כולן תני' נשתייר בהן‬
‫‪--‬‬
‫נדי ענינה פסול ואס נפסק מין א' לגמיי אפיי הנ ק ים כיל׳ פס־ל להא אפי׳ לא נכםק תלא א־ט ת אם לת נכת ־ נד־ ענינה פסול וכן נתנ היא״ש פס כפירושו והתום׳ והוא״ש סניאו‬
‫סניא יו נשם ו״ת וכ״כ המרדכי ו״ל יאיי״מ יעכשי׳ ש*‪:‬׳ ניהגין ר׳ לשיכים שהם ת' נפילים כנגל תכלת •לנן אכ נפשקו ד חוטים ויודע שהס ננגל לנן או ננגל תכלת נפלים נכדי ענינה‬
‫•חס איני יורע פסול ער שיתליי לו •אפי נ׳‪.‬׳ ‪-‬יעים איכא לספיק׳ ש״א ‪:‬פשק• הנ• תועים תת־יס ילא נשלל יק נאי להלכתו שלם והשאר גרלוח־ס יפסול וכן עשה ר״ת מעשה לפסוצ‬
‫׳ סועי׳ מגותמות עכ״ל ונ״י כתל ג״‪ :‬ע׳׳ד !‪ r‬ו ל י ה נ י א כולן ״ש שפירש׳ דמה שאוקים דכא לייתניתין בק־גי־ים תכלת וקא• לבן תו חיפנא דלית לן לה היינו חלינא דר׳ דוקת ולח•‬ ‫‪5 J‬‬

‫אליבא ללננן ואגרליס תכלת כיי שנפסק לגמ־י יין תכלת •אפ״ה ש־ל לינ׳ דכשי נ״; למין לק קאי כילו או איפכת ‪,‬־•‪:‬נ־ לי תייא לאמרי גללומי תפלת כשליט מיידי נלנפסק כל הציצית היינו‬
‫כל הח׳ חוטים ני לכל הציצית קורא תנלמ כלתי•־׳׳ בגמרא תכלת שלין יינה כ ‪) .‬־כמנחי לעיל נליישה םיי "יש סטין‪ .‬ד׳ ששם סי' כל הציצית שכרן רונה לוי( וכן רמי מנלתא לאינשי‬
‫ניתיה וק משמע ל' הגתרת וע״ו מפיש נגי‪-‬א ׳כתה שיע ־ גילימין •א מר לי• לעננס אבל תיגיליש תכלת דקאתר ו נ א איגרדוס מין תכלת לגמיי קאחר אבל מין להן ודאי קתי ונמו‬
‫שאמר נהדיא וקאי לבן וננ׳ ר' חייא אפילו אלינא דרבנן אילו דינם והא י י •ת• ינא יאיה לדני׳‪ ,‬מלבני ר׳ ת־יא ח־נו אלא דלא בעינן סיפי כתחילתו ליד כדאית ליה ולמר כדתית‬
‫ל־ה ‪ -‬דני־ו דלנני ר' ח״א אל־נח דרבנן מצרכי לנל ו׳ ח־י‪-‬״ס כלי ענינה ׳*׳גילים מקצת ד תיפין הכפ־לין ‪,‬־קא־ מקצין כשרה ה״ס לינת אליבא דר׳ איגרדיס מין א'לגמרי ונשתייר השני‬
‫נשירה • והא דאמר רנה נפסק כולו פסילה אליבא ל־לנן קתחי ליל לכל שנפסק ‪ -‬כ ת ולת נשתייי חפי נ נ ‪ -‬עניבה נפסק מעיקרו קי־נן ביה ופשול אגל נשתייר מ י ענינה אפילו‬
‫יהיא"[ כתי על פי יה הא‪-‬ןתן שהית עיקי יכן פתי‪ :‬סברא יו סתם נסדר עשיית צינית שלו ע״ש והיא סנרא לתשונה‬ ‫נפסקו כולם כשרים תפילו לרננן ע״כ שיטת הגיית עם כיי׳‪-‬הס‬
‫שהניא לניני'יהו שסיים ילינ־ וח״א ו״נ כמנ כסנית יאשינה • ‪ -‬ע ת היי" שהביא רנינ יגיתי שהיא לעתלית • תן ק מ״ש לנינו •לכי וה אפילו אס נפסקי כוי למכל מה שנתנת•‬
‫׳תייז נ״י ‪-‬י ל נימה לעייל ליי״ש יפי אס נפסקו ב' ראשים כשר חס •ש נהם נו אמת לחשמעינן דננפםקו י״נ‬ ‫מבואר לן שאין לדין יה התל־ת בדעת ה״יא )וכמ״ש ג״ל נפיישה‪(.‬‬
‫ראשים בעינן שישע״ר כדי ענינה ול״ת יבפתית ייכי' ענינה נחי כשי ישים לאפי תימת לתרי חיכי־ כינהו היי נשאר מפל חוט הראש השני שיש נו מ י עניבה ויותר ותם חינז‬
‫אלא חוט א לכ״ש שנשתייר ממנו נש־ קמ״ל לא־לא ל״ייר תיישינן שית מתיכ א הס יכל שלת נשתייר ממני כלי ענינה נפסק מעיקרו מיקרי )פי' ולא כרש״י שפי׳ נפסק מעיקיו שנפסק‬
‫סקוט במקיס חיניל• נכנף‪ (.‬ועיי אשמעי' דבנפסק׳ ג' יאשין אפ‪• -‬ש נהם כ‪ -‬ענינה פש‪-‬ל לת״ש־נן דלמא מג ח־עין הש והיפ ילפ־ו אפ" נשנפסקי כ' ראש־ס לכשל סייגי אם יש‬
‫לסן מ י עניבה דיקאואס לאי פסיל דח״שינן שמא ייתיכ תתל הס יהא לסג׳ ננשתייי כל• ענינה דו־קא לנפשקי נ' על שיפסקו ג' ראשים דתו אע״פ שיש בהס נד־ ענינה פס ל דתיישי שמת‬
‫מג׳ חוטים הס עניל • אבל אין לב־יו ניתיס לי ללפיייש׳ היל ל־יינו למכתב ולפי יה אם נפסקו ג ־אשק פסיל אפי אס נשאר נהם פלי ענינה יאפי׳ ננ' ראשים אש לא נשאר להן‬
‫יעיל להא מלמא לפירושי קאי חנפסק'‬ ‫כלי ענ־לה פסול‪ .‬שהיי נל ־‪,‬תיליש שבא לאשיע‪-‬נן ני־ ראשין ה א דתם אין בהם כל• עניבה פשול •ניצת עיקי חסר י ן הסכר‬
‫ובד״מ ת־דן נדרן אחי‬ ‫ג׳ לפסול א״נ ה״ל להקדים יה יע״ק ליא׳ לביתא ננפסקו ג יישין לפשינ ; א אפי׳ ל״י נשמע ליית ׳כשש שליי״ קיששין נראש־ן שמא הן חוע־ס ה־ה לפי׳ ר״ת‬
‫‪1‬‬
‫ודל ואפשר לפרש ללש־ םניא וו חכשיי כשנפסק׳ נ יאשין אעיפ שלא כשאי בכל ראש כל‪ -‬ענינה יק שיהא ט״י ציי ';( כדי ענינה בשתיהן )ינח״ש לפלישה דלפי׳ דיי מםפקא ליה לנ י‬
‫וה( וא״כ אתי לשק יללי זה משיטי וכעס ס‪:‬יא וו יש ס לליעת ר ׳ת שהיא נעל שנית וי כשנפסק‪ ',‬ג חיטץ אע״פ שנשא־ כדי ענינה נשול הואיל ולא נשאר שם נ' חוטי[ שלימין שהם‬
‫שיעור לבן ותכלת בציצית דתי־״חא כמ״ש התו' והיא'ש א״כ ה י י כשנפסק• תו‪.‬׳ א לגמיי ש־י י‪"3‬פ שלא נשאר בכל ראש כדי ענינה הואיל יג׳ חוטים עדיין שלימים ואס נפסק־ ב‬
‫ראשים מנ׳ חיטים מ״מ עייין ב׳ חוי‪-‬״ס שלימק )פ" כיון שגשחי מ ן ‪-‬י קייס שה־• ללעפ י״פ הכל הלי• במין ח קיים‪- (.‬מ״מ בעינן ע״י צירוף כלי ענינה לנלא נ| לינא שם אלא שלשה‬
‫חוטק ולח מצינ‪ -‬ג' חיטים נציצ‪-‬ת עכ״ל יגס יה א׳‪ -:‬גיא לי שהיי י ה ל ‪ -‬איל י בגמרא •נמל ש‪-‬ע‪-‬ר גלל‪-‬יין כלי לעננס ואי אפשר לפי' כלי לנננבם בצירוף וראייה לדבר שהרי נתח׳‬
‫ל״י מספקא ליה ננלין יה אכי׳ לרעת הפוס ׳ה־א״ש ות׳ פ• נל׳ לעננס נכשיע‪ -‬כי• ע‪-‬ניל גייי לכל תתל מהג־לוי‪-‬ן מנ״נ לכתיב לל״מ לין וה למ‪-‬לתא פס־קא וה״ל לכל הפחות לינתיל‬
‫בו‬ ‫‪r‬‬ ‫‪v‬׳‬ ‫‪ p‬־‬ ‫־ ג נ י נ ז ‪5‬‬ ‫כ‬ ‫־ש‬ ‫‪D f i‬‬ ‫נ נ‬ ‫‪:‬ש‬ ‫‪5‬‬ ‫ה כ‬ ‫נ י‬ ‫‪cf‬‬ ‫־‬ ‫;י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ח י ת י‬ ‫‪,‬‬ ‫נ ־ ס‬ ‫ה י י‬ ‫־‬ ‫ש‬
‫״חי פני חועק הן ולא אמריי‬ ‫י ' ' ‪°b-'l‬‬ ‫*" י '‬ ‫"י‬ ‫' ל " י" ~ ' ל‬ ‫•י‬ ‫‪' ' " -‬יל יל י" א ' "‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫יאפשי ל ' ' ' י '‬
‫שמא לא פסל ד״מ גג' והכשיל נפנים אלא נ ם י ס אנל נ־דא• ה׳יא אפי נ ל פסול קמיל ‪ .‬ועיין שתייק שי׳ ל' עכ״צ ‪ .‬ונ״ל לס־א י״ל פי' לכי אתל לנינו נפסקו ל׳ ראשי! ר״ל יווע‬
‫שנפסקו ל׳ חוטין ממש ונפסק׳ נ' חישק ל״ל כ ח‪,‬־־‪.‬־ן ״ת ח־ט־ן שיש לנו נציצייתינו לה־יני שאינו—ט אס ה ס ב חוטים מיש או לאו ויו״ק ‪ .‬ועוד נתנ נ״י פי׳ א' נשם מהר"׳ חניל‬
‫וכלבי ס חלו כתב ל' ירוחם נתיב ייט חלק ג' י״ל נפסקו נ' חוטין אפי׳ נשא־‬ ‫ודשה תות־ נעצמו אבל הנ״ל ״תר עיקר היא כפי יה־־"׳ אנ־הנ ויל ונפי־שה כתבת• לשני יניא־ייו‬
‫נהם כלי ענינה פסול ואס נפסק א׳ ונשאר נו כוי ענינה כשי כן כשיט •י״מ שנ״ שמועה יי נענ־ן שמוכיח שש שא‪ 5‬׳ נפסק חוט א׳ נעניק שלא נשאי נו נדי ענינה פסול ואס נפסקו‬
‫אפיי נל ח׳ חונרן ינשחייר נהם נדי עניבה כשי ולפר״ת שעכש״ שנותנים ל' ח־ט־ס נ ״שיס לק •נ משוס תנלת וכופלין חיתי נחי אם נפסקו נ מהחי ונשאר בהם כלי ענינה נשי • ואס‬
‫נפסק־ ג' פסול ל&חא לא נשאי אלא מיט א' שלש ־היא״ש תפס ירמשון עיקר עכ״ל‪, .‬כתב עליו נ"‪ -‬י״ל עצ מ״ש ברישא נפסקו נ׳ חוטין אפי אם נשאר נהם כלי ענינה פסול נו ו״ל‬
‫ואיני מנין דבלי־ דנכסקו נ' חוטים ונשא־ נהס כלי מנינה אפ• ל־עת ר״פ כש־ והיאך כתל הוא לפםיל ואפשל שולליו ע״פ דעת הי״א דהא דאמלי' לאיגליוס תכלת וקאי לק נו׳ תליבא‬
‫לל׳ היא אבל לרבנן אי איגילוס חד וקא'איין אין ייעילק יה ליה )׳כמ״ש לעיל בליעה יאשינז‪(.‬־הוא מפרש דהיינו ני איגידוס מל מיני דוקאשהסנ' חומים אבל אי לא איגרדוס אלא חל‬
‫חוטא אם נשתייר נ־ ידי פנינה נש־ מ״מ חייה לי י״תי־י שהתוספית ויי‪-‬י״ש דתי שכלא וו 'ליה כתלה עכ״ל ל״י • ובאמת של׳ ר' ירוחם משמע דאלינא די״מ קאמר שהרי הניא אח״ל נ׳‬
‫ליעות‬
‫חידודי הגחוח‬
‫א א דליים אלו קשים הבנה שאב כוונתו עיעיגי עני ציצ־יח ככר ייג״‪.‬י •!־•ג־וה נכר מ ־ •קייס כצוה ביוקגה ש־ין נוד‪ ,‬ונער‪ .‬אין נירי שפרו של הגאון םוזד־״א !"ל אולי הטעיי;‬
‫שט יסגא הרנריס מהוקגיב י^״נ ואפי;ר לוכר דנוונת כהרי• א •גדלדקדק ייעי‪-‬ו־‪ .‬ב׳ ציגיתדיל נ ‪0‬ל־תות ובאחי עשויות הגיגית נ ו ע ח נעל העיטור ינאתו נדיר! ראו טמייג‬
‫יוגא ידי גיגית נגלית א׳ אלא מפיק כיניה ואורנה •גיייביג טלי‪ .-‬האחד ללא וני(!׳־‪• .‬ידעה זו אן הלשון םנוטגם קגת אהדי נותבי ואח אגה ה' לידי ספר מאמר מרדני שהבר א׳‬
‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬
‫י " •‬ ‫״ ־ ־־‬ ‫‪-‬‬ ‫םחנם׳ א״י לוייי׳ה וזיווני דירות כלאתי להוי׳ איגד יעלמו ט״יי׳ ו ומ ־• יי ע • י ד י ד י ‪-‬ריי‪ -‬ו׳ יתירו לד י י‬
 ‫יט‬ ‫ביי‬ ‫אורח חיים הלכות ציצית יב‬ ‫*י‬
‫אילן אק מועילין זה את זה יאק הלכה נרני למי יימק ‪ p‬טרי סלינ עליה וקיימא ימשני ‪ p‬כשנמתט ג׳ ראשים סיישינן שמא נל ראש הוא ממוש א׳ ונמצא שאין‬
‫לן הלנה כר‪3‬י ממנירי ולא מרנו והתיספימ והוא״ש דחי סנרא זו משום ללא כאן אלא מוט א׳ שלם טלכן מםפיסא ששול‪ .‬אנל נשלא נחתנו אלא נ׳ ראשיש‬
‫מסתבר לתהוי מילתא לבני רני חייא נפלינתא לרני ירמן אלא ככולי עלמא מכשירים משתייר כלי ענינה שאשילי את״ל שנל ראש היא חחיט א' עליי! יש ני‬
‫שלימים שלא נפסק מהם נלוס וסברא זי של לית היא מה שנתנ רטט נשם יי׳א‬ ‫אתיא ימפני שנלחיס סנרא זי לא הזכירה רניני ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫מ ו ר הצעה זי לקי״ל כנני רני חייא פירשי נ׳ פירושים הא׳ נתנ הרא״ש נססהיו שאם נפסקו ג׳ מוטים פסולה אפילו נשתייר בהם נלי ענינה משוס להא איגרלום‬
‫* ח״ל יי״מ אי איגרלים תנלס יקאי לבן הייני מפסק החוט מעיקרו ולא מק א׳ יקצת מק אחר יאם לא נפסקו אלא ב' חוטים כשר לטיט איגרלים לק‬
‫נשתייר ט אלא נל שהיא ללרני לס״ל מעכנין זה אמ זה מציה אמת ק ומועיל יקאי תנלת או אינרלום תנלת וקאי לנן דמנשרי ניה מי רני מייא יא״ת אמאי‬
‫השלם לחנירו אנל לרמן לסנרי לאין מענטן זה את זה אלא נין יש לו תכלת מצריך מפסקי שני ראשים שישתייר נהם נדי ענינה הא נלא שיעיר נלי ענינה‬
‫נק יש לו לבן צריך שימן ל׳ מוטין אם נפסק מיש מעיקה שסול לניין לנפסק טה לן לאנשירי ממה נפשך אם נ׳ ראשים הללו משני חושים הם הרי נשתיירו‬
‫נמקים חינורוינננף לא נשאה ני אם נ׳ חושים אנל אם נפשקו אפי׳ נל ארנעחן הראשים השניים שמהצל האחר שיש נהם נלי ענינה וייתר !אם שני ראשים אלו‬
‫ונשתייר ‪-‬נהם נרי ענינה כשר יהא למייסי הא למי רני חייא אהא ראמר רנא הם סיס אסל אע״פ שלא נשתייר נלי ענינה נשר להא לא פסל רנה בר רב אלא אמר‬
‫לא נצרכה אלא לגרלימק לא שיהא לנמרי נההיא למי רני חייא למי ר׳ חייא אלינא רנ אלא מפסק חוס אי מעיקרי למשמע שלא נשתייר ט נלים אנל אם נשתייר‬
‫לרמן מצרכי לנל ארנע מטים כלי ענינה וגרלימי תנלס אנל ל׳ חיטי קאי ני נל שהיא אע״פ שאימ נלי ענינה נשר ייי׳ל שסינר רני׳ שמה שפירש הרא״ש‬
‫לאינרלים מקצתם ינשמייר מקצתם יטוצא ט לרנא אלינא לרני אי איגרלום חוטי לנל שנשתייר ני פחות מנלי ענינה נפסק מעיקרו קרי ליה לפר״ת נמי מפרש‬
‫סנלת לנמרי יאשמייר חוטי לבן שלימים או להפך נשרים ולא מיימי ראיה ממי הט ואע״פ שלא נתשרש נלנריו וכן צ״ל ללעת רטט ירימס שנם הוא נמנ ללעה‬
‫רני מייא אלא ללא נעינן סופו נתמלמי למר נלאית ליה ולמר מאית ליה יהל( ר״מ אם נפכקי ני מהמ׳ ונשאר נהם נלי ענינה נשר נראה מדבריו שאם נשאר‬
‫לקאמר רנ נפסק חיט מעיקרי פסיל לאי דיקא מעיקרי אלא נל שלא נשאר פמ!ס מנלי ענינה ססיל יטעמא משים לנל שנשתייר תמית מנלי ענינה נפסק‬
‫ני נלי ענינה נפסק מעיקרו קרי ליה טק ללא נשאר ט כלי הכשר יפיריש זה מעיקרי קרי ליה יהילכן כשנפסקי נ׳ ראשים חיישינן שמא מחוט א׳ הס יאם לא‬
‫עיסרלגרלומי תנלת למי ר׳מייא משמע לאיגרליםנל ארנעתןט קירא לנל הציצית נשתייר נהם נלי ענינה ה״ל נפסק המוט מעיקרי יפסיל‪ .‬ימ״ש מפסקו נ' ראשים‬
‫תכלת נלקאמר)שם לט‪ (.‬תנלת שנרך רינה נשרה ונן)שם מג‪ (.‬רמי תנלתא לאינשי אם יש נהם נלי ענינה נשר לאי למימרא שככל ראש מהם צריך שיטה נמ ענינה‬
‫טסי׳ וכןמשמע לישנא לגמרא הילנך אט׳ איגרלום נל חי ח‪1‬טים ונשחייר נהם נמ להאנשיטה נראש אסל מהם נלי ענינה סגי שאם נ׳ הראשים חיט אהל »א הרי‬
‫ענינהנשר יאם ישאפי' נחוט אח׳פחיתמנלי ענינה פסילעכ״ל וע״פפייזהנמנ רטט יש נראשו האחל נלי ענינה ואם הם משני חוטים אפילי לא היה נשים אחל מהם‬
‫יאם נפסקי נל חישיה ונשתייר נהם נמ עגינה נשר נלומר יהייט לאמרי מי נמ ענינה נשר שהרי נשסיירי הראשים השניים שיש נהם נמ ענינה יייתר יקשה‬
‫רני מייא גרלימי תכלת נשרי׳ והוא שיש נהם נלי לעננן לאפילו מפסקי טלם נלשון רטנו למשששיה משמע שנא להשמיענו מפסקו נ׳ ראשים ונשתייר נהם‬
‫מנשרי בני רני טיא נשנשתייר נהם נלי ענינה לגרלומי תכלת לקאמרי טינו נלי ענינה נשר וזה לא היה צריך להשמיענו להא עליפא מינה אשמעינן לפי‬
‫גרלומי נל חיטים שנציצית ני לנל הציצית קורים תנלת • ימ״ש יאם לא נשאר סנרא זי לאפילי נפסקי נ׳ חיטים נשר אם נשתייר בהם נדי עניבה יעיל קשה‬
‫כלי ענינה אפי׳ נטש אחל שנפסק נילי פסול היינו לאמר רנה בר רנ אלא אמר רנ דקאמר ילפ״ז אפילו נפסקו וטי דמשמע דלסנרא וו דוקא הוי דינא הט אבל לא‬
‫אם נפסק החוח מעיקרי פסילה ואע״פ שפירש־ י מעיקרי ראש המחובר לטלית לסנרא קחייתא יהא ננססקי ב' ראשים ינפתייר בהם נדי ענינה לינא פליגמא‬
‫ננר נסנתי נשם הרא״ש דנל שלא נשאר מ נדי מנינה נפסק מעיקרו מיקרי ובך דלדנרי טלם נשר הוא יאדרבא סברא קמייתא עדיפא דאפילו אס נססחי ט׳לס‬
‫צריך לפרש דנרי רטנו שסתם דנריו ונמנ נלישנא ממרא ינ״נ רניגו הגדול מנשירין משתייר נהם כדי ענינה‪ .‬ורנינו הגדול מהרי״א י״ל תירץ חיל אננ נראה‬
‫מהרי״א ז״ל ונתב עיד דטעמא שנתנ רנימ נפסק טלי טא נדי שלא נטעה לומר שמטסוד שאממי יהיה מינן נחי שאתה ריאה זאת הסנרא נטיה על שאלי הלי‬
‫שהם ח' חושים ינשיאמר מוט שטא אומר על ראש א׳ מאלי החי לכן אחר שטונתי חוטים שאגי טתנים השנים משים תנלת והשנים משום לק ושהאחר יגק על מטרי‬
‫היא על החוט טלו לנלול הפני חלקים ע״נ ‪ .‬ומ״ש הילנך טק שנל אמד נפיל יא ינ לפ״ו טה מקום לימר שיהיה ייתר חוחרא ננ׳ ראשים מנשני חוטים שנשהם‬
‫לשנים אם נפסקו ני ראשים פסול שמא נפסק חוט אחד אנל אם לא נפסק נ׳ חוטים נינרים מתבלת ומלבן או אט רואים המין האחד שלם אבל נאן שאני‬
‫אלא רל‪.‬ש אחד נשר פשוט היא משמע דנשלא נפסק אלא ראש א׳ אף על ניתנים אלי הד׳ מיסיס נעטר אלו המינים אין נאן מקים לומר זה תפלת מה לק‬
‫ט שלא נשתייר מאות! ראש נדי ענינה מאחר שראש השני נשתייר נשר ולא יא״נ ננל אחד מהם י'ל שמא היא תנלמשמא הוא לק יהיה למ לומר לס״ו‬
‫עול אלא אפילו אם נפסק גם הראש השני נשר והוא שנשתייר ני נמ ענינה דלא שנשנפסקי נ' ראשים שיהיה פסול אפילו שיהיה נהם נדי ענינה‪ .‬ומ״ש ולפי זה‬
‫פסלינן מפסקו נ׳ ראשים אלא בשלא נשתייר נשום א׳ מהם נמ ענינה לאנן ר״ל אפילי ליאת הסנרא לא נפסל ננ' ראשים אם ים נהם נמ ענינה עני׳ל ואינו‬
‫מלי ענינה שנשתייר מנל החיט שהם שני הראשים סגי לן שאם לא מאמר נן ממיישנ נעיני מתרי טעמי מלא שלא מנר נלברי רני׳ טעמי טל ר״ת על שיהיה‬
‫זה שנתנ רטנו אם נפסקו נ׳ ראשים פסול במאי עסקינן אי משתייר נהם נמ מקים לימר לסל״א שיהיה ייחר מימרא ננ' ראשים מנשני חיטים יעיל שהרי ר״ת‬
‫ענינה אמאי פסול הא אפילו נפסקו נל חוטיה אם נשתייר נהם נמ ענינה נשר נומן כזה ללינא תנלמ איירי נמטאר נלנרי התיס׳ יהרא״ש יהמרלני שנתנתי‬
‫יאי נשלא נשתייר נהם נמ ענינה למה לי נפסקו שני ראשים אפילו נפסק ראש וא״נ לא היה חקוס לטעות נלנריו שיותר חומרא יהיה נב' ראשים מנשני טסים‪.‬‬
‫א׳ <מי אלא ע״נ נפסיקס ראש א׳ לא מיפסיל אפילי לא נשחייר ממט אלא נל ועול שאין פירישו נלשק ולפיו מטון ימהרי׳י ן׳ חנינ ז״ל נ׳ ניישונ לנרי רנני‬
‫שהו על שלא ישתייר נשים א׳ משני הראשים נמ ענינה ינן נראה מה שנמנ למשום ללפי פירי ראשק שנתנתי שלחו אותי התישטת והרא״ש לטיני לאי אינרלים‬
‫הרא״ש נסי׳ זה אנל לרננן לסנרי לאין מענני! זה את זה יני׳ אלא נין יש לי חל וקאי אילך אין מיעילין זה את וה נמצא לאם נפסקו נ' חוטים אע״פ שנשתייר‬
‫תנלת נין שיש לו לק צריך שיתן ל׳ חוטים אם נפסק מוט מעיקרו פסול לטין נהם נמ ענינה כסיל לנך נ' רניני ללסנרת ר״ת לא מחמרינן נילי האי אלא‬
‫מפסק נמקים חינירו נננף לא נשארו ני אם ג׳ מוסק ע״נ הרי נהליא למפסק אטלי אס נפסקו נ׳ ראשים טין שנשתייר נהם נלי ענינה אמיא לאינא לספוקי‬
‫חיט מעיקרי לא פסלינן אלא מפני שלא נשארו אלא ג׳ חושים הא אם נשתייר שמא מנ׳ מיטים הם נשר משים לנל שהמק האי שלם לא מיפסיל נססיקת המין‬
‫קצת מהחוט הל׳ לטיט ראש א׳ ממנו א‪ 1‬קצתו כשר והוא שיהא השיור נמ ענינה אחר אם נשתייר ני נמ ענינה ואע״פ שהאריך הרנ הנונר הרנה נענק זה מ״מ‬
‫ימ״ש אח־ נ יהא לאחר רנ נפסק החיט מעיקרי פטל לאו ליקא מעיקרי אלא נל העולה מנלל לנריי ניישונ לנרי רטנו הוא זה שנתנתי ואץ לנרי! טחק לי לטאך‬
‫שלא נשאר ט כמ ענינה נפסק מעיקרי קרי ליה צ״ל לטיט כשנפסקי שני ראשי יתכן לימר שנא רני׳ ליזהר שלא נטעה לימד לסנרתר״ת נמרי סי' שלא מנר‬
‫החוט ולא נשתייר נאחל חהם נמ ענינה אנל אם נשתייר נראפ אחל מהם נמ נלברי רטנו נלל ואפי נרמז וצא מיל אלא שיסיר אותי פי׳ רמוק מיסיל פי׳‬
‫מגינה אע״פ שנראש השני לא נשתייר נמ ענינה נשר וטנא לנפסק למעלה ר״ת נמטחוי קשת וניק שנן לא היה צריך רני' ליזהר נכן • ולק נראה לעניות‬
‫מהנמל נמקים חיטרו נננף אע״פ שכל שני ראשי החישים קיימים הר כאלו לימנהי לעתי לנמה שנתנ אפילי אם כפסקי שני ראשים כשר אם יש נהם נ מ ענינה על‬
‫לגמרי טהרי אינם נאחזים נטלית נלל יוהי שנתנ הרא״ש לטון לנססק נמקים שיפסקי שלשה ראשים אתא לאשמעינן למפסקי שני ראשים נעינן שישתייר נדי‬
‫חיטה נ מ ן לא נשארי ני אם גי חיטים יטנא מפסקי נ׳ ראשי החיש ולא נשתייר ענינה‪ .‬ילא תימא לפמית מנמ ענינה נמי נשר משים לאסילי תימא למרי חוטי‬
‫במם ראש נמ עניבה ובצידון* שיור נ׳ הראשים יש נמ ענינה טה נראה להנשיר נינהו הרי נשאר חנל חיש הראש השני שיש ני נמ ענינה ומתר ואס אינן אלא‬
‫יאפשר טה למור למפני ‪ p‬גני סנרת י״א נחנ רטט ואם נפסקו שני ראשים נשר חוש א׳ ננל שטא שנשתייר ממני פשר לאינא למימר חיישינן שמא ממוני ח׳ הם‬
‫אם יש נהם נמ ענינה למשמע דאע״פ שאין נשום אמד משני הראשים לנד! כדי וכל שלא נשתייר ממט כלי עניכה נפסק מעיקרו מיקרי וכלנרי הרא״ש ועול‬
‫עניבה מאמר שנהצשרפימ שניהם יש נמ ענינה כשר אלא שלא מצאתי מי שכסנ אשמעינן למפסקו שלשה ראשים פסול אפילי יש נהם פמ ענינה לחיישינן ללמא‬
‫‪ p‬ואיכא למימר לכל שאין בשום א׳ חראשי החוטים כלי עניבה אע״פ שבצירוף משלשה חוטים הם יהכי פי׳ ולפ״ו אפילו כשנססקו שני ראשיי לנשר היינו א‪ 0‬יש‬
‫שניהם יש נמ ענינה כיח שאין נמ ענינה נחקום אחל לא מיננר ולא חשינ כלל נהם נמ ענינה לוקא יאם לאי פםיל לחיישינן שמא חיש א׳ הם יהא לסני משתייר‬
‫לנמאן לליתיה למי מתוספות נמנו פי׳ אחר נסיגיא זו ח״ל לא נצרנה אלא נמ עניבה לוקא משסקי שנים על שיפסקו שלשה ראשים לא? אע״פ שיש בהם‬
‫לגרלומין וט׳ משמע לאי איגרלום טלט מיפסלי ואומר ר״ח לענשיו שטחנין ל׳ נמ ענינה שמל למיישינן שמא משלשה חוטים הם ילפי׳ זה ניחא לליכא לחימר‬
‫חיטים נ׳ משום לנן ישנים משום סנלח וטפלן לס׳ צריך ליוהר לאם נפסקי ג׳ מן למלין נפסקי שני חוטים שמעינן לטנא מפסקו נ׳ ראשים נמנ״ש לאי מהסם היה‬
‫החוטים שמא הם מג׳ חיטים ינמצא שלא נשארו נ׳ חוטים שלימים יגם הרא״ש מנשרנא נפסקו נ׳ ראשים אפילו אק נהם נמ מניבה ואשמעינו לאפי' נפסקו שני‬
‫הזכיר סנרא זו חה לשוט לא נצרנה אלא לגרלומק לאי איגרלים תנלת וקאי לק ראשים לא ממנשר אלא נטש נהם נמ ענינה וגם לינא לאקשויי מאי ולסין‬
‫וטי משמע לאי איגרלום תחייהו פסילי אפילי נשאר נהם נלי ענינה יל‪ p‬היה לקאמר הא לסנרת הרא״ש נמי טי מנא הני לאתא לאשמעיק למפסקו שלשה‬
‫אור״ת לענשיי שטתנים ל׳ חיטים נ׳ משים תנלמ ושנים משים לק יניפלק אותו ראשים פסול אפילו נשתייר נהם נמ ענינה לאילו לפי' הרא״ש אפילו נשסקי כולם‬
‫לח׳אםנפסקי נ׳ מן המי ונשאר נהם נדי ענינה פשר יאס נמקו ג׳ פסיל שמא אס נשתייר נהם נמ ענינה נשר ימצאתי ניםחא פאק נקינ נה אפילי ואזלו‬
‫לא נשאר נהם אלא חיט א' שלם יגם המרדני הניא סנרא זי ת״ל יאיר'ח ענשיי ממקיהו לפי שטה קשה למעיינים לשון אפילי ינמה םנסנסי מסיישנ יפה א לה״ק‬
‫שאגי טהגים ל' פשיטים שהם ח׳ כפולים כנגד תכלת ולק אם נפסקו ד' חוסים לא מינעייא נשנפסקו שני חושים שאיט נשר אלא אם נשתייר נדי ענינה אלא‬
‫ויילע שהם שט חיטים שננפלי שהם מנל לק אי נעל תנלת נשרים בנלי עגינה אפילו גפסקי שגי ראשים איט נשר אלא אם יש נהם נמ ענינה ירטט ידמם‬
‫ואס איט יילע פסול על שיתברר לו ואפילו מ׳ חוטים אינא לספוקי לשמא נפסקו נ׳ נפסקי נ׳ חיטים אפילי נפאר נהם נמ עגינה פסול יאם נפסק אחל ינשאר‬
‫מ י משים אחרים ולא נשאר רק אחל נהלנמי שלם יהשאר גרלומין יפסולק יק ט נמ ענינה נפר נך פשוט נפרק התנלת יאיני חנק לנריו למסםקי נ׳ מוטים‬
‫עשה מעשה ר״ת לפסול נג׳ מישים מגורלמית ענ״ל‪ .‬וגם מ״י נתינה סנרא זו משאר נהם נמ ענינה אפילי ללעת דית נשר והיאך נמנ טא לפסול יאפשר‬
‫ןן״ל וי״מ נל שנשתייר שיעור ענינה נשרה ולוקא ננ׳ מישים למיל ני לעולם צריך שלנריי ע״פ לעת המפרשים להא לאמרינן אי איגרלום תכלת יקאי לק ‪01‬׳‬
‫שישתיירי נ׳מיטים שלימים מנל צל ננל »ף יננן שיהא נהם י״נ אצבעות ולי אליבא לרבי היא אבל לרננן אי איגרלום חל יקאי אילןאקמועילין זה את זה יהיא‬
‫ככן אן על פי שנשעמ עשיה טסיף נארנה טנ״ל ומלברי טלם נחבאת יפה לבדי משרש רהייני ני איגרלום חל מינא ליקא שהם נ׳ חיטים אנל אי לא אינרלום‬
‫אלא נשנשחיירי ני חוטיס שלימים לטיט ל׳ ראשים אלא חל חוטא אס נשחייר ט נמ מנינה כשר ומ״מ ממיהא לי למאמר שהתוסטת‬ ‫ר‪ #‬ללמליה לא‬
‫שכל אחל מהראשי׳ אריך י׳ינאצנעיח אז מנשירים נשנפסקי השני חיסים אחרים יסרא״ש דחו סברא זו למה נמנה יהמרלני נתנ שאק נראה לרייי פי׳ ל׳מ אלא‬
‫‪ 06‬נשתייר נהם נמ ענינה לנגי רני חייא לא מנשרי אלא נאיגרלים תכלת כשרים אפילו איגרלים נילהי למה לי נ' מה לי טלם יעמא לנר מינייהי לקילא‬
‫ינשתיירי נ׳ סוטי הלק שלימים או איפנא אנל אם נפסקי ג' חיטים אף על ט מינייהי לחומרא מיט נסח״נ תפס שיטת רית עניל והרא״ש כנר כתנמי שנפסקיו‬
‫שנשתייר נהם כמ ענינה פ»לים ניק לאיגרלום תל מינא וקצת •מהנין האחר תפס עיקר לאפילו גפסקי טלם אם נשתייר נהם כלי ענינה כשר וגן בסוף‬
‫מריו‬
‫חרושי הנחות‬
‫ראשין נ ע ר )סחול״ח( ‪:‬‬ ‫נ׳‬ ‫שמחמיר וים גשםגןי‬ ‫לדברי וי‪.‬‬ ‫וה״ק יל‪8‬׳׳ו א»ילו י״ל א«ילו‬ ‫א»ל<וניי‬ ‫קאי‬ ‫יב א ול״ג ‪ raw manvu‬א«־לו‬
 ‫אורח חיים הלכות ציצית יב‬
‫היי ימאיקימתא ימתני׳היא דמשוינן נלוגקא בינייהו דלרננן אתיא ממיתי! נגשטא‬ ‫דבריו גני סדר עשיית הציצית נ ת ב פ ת ה נכברא זו וכמו שני רני' ‪,‬׳א״א ז״ל י כ נ י ס‬
‫לכגרא ראשונה ואע״פ שבתשובה כלל ב׳ כיי י״ב כתב כ מ ס כדברי ר״ת ונסי' שאס אין לו לגן עושה תכלת ואס אין לו תכלת עושה לנן אבל לרבי דלא מצינו‬
‫ט׳ כתב ג״נ כלברי ר״ת דבריו נכסקיס עיקר יגלאו ה ט קצת דבריו בתשינה לפרושי הכי משוס דפ״ל שמעבביס זה את זה צריך לפרש מתניתין באיגרדיס‬
‫תכלת יכי' מ״רי ילענין שיעיר הגרדומים משמע שסובר הרמב״ם דאפילי לא נשאר‬ ‫אינם מתיישבים אצלי שכתב וז״ל היה אותר ר״ת דהאילנא ש נ י ת נ י ם ד' חועיס‬
‫אלא מין אמד והמין השני נפסק כולו‬ ‫נ׳ משוס תכלת ישנים משוס לגן וטפלים‬
‫לגמרי נשר דלישנא דגמי דקאמר אינרדיס‬ ‫אותם לח׳ אם נפסקו ג׳ חוטיה מן עניבה ‪ p‬ה ע נ ף ו‪,‬־"י פי' אפילו נ ח ת ך כ ל ה ע נ ף )ג( ו ל א נ ש א ר א ל א‬
‫לבן וקאי ת נ ל ת משמע ליה דאיגרדיס‬ ‫החי שמא כל הגי חוטים הם מן הלי כרי עניבה נין ה ג ד י ל כ ש ר ‪ :‬ו א ם ייא נ ש א ר כרי ע נ י ב ה ‪ W‬א פ י ל ו‬
‫לבן לגמרי ולא נשתייר ממני בלום והא‬ ‫שנכפליס ולא נשתייר כי א ס חוט אחל‬
‫ב ח ו ט א ח ר ש נ פ ס ק כולו פ ס ו ל נה( ח י ל כ ך כיון ש ב ל א ח ר כפול לכי‬
‫דבעינן ינמה שיעור גרדומים לאו א מ י‬ ‫שלם ופסול אבל אם נפסק חוט אחל‬
‫‪1‬‬
‫רבי חייא קאי אלא אהינא דאיגרדוס‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ׳‬ ‫נפסקו‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫אי שנים ואף אס נפםקו כולם ונשתייר‬
‫כילהי ציציות בין לתכלת בין דלבן דאז‬ ‫בששה מהם כלי עניבה והשני׳ נפסקי לגמרי א ל א ר א ש א ה ד כ ש ר ‪ ( 0‬וי״א א ם נ פ ס י ו ג' חוטין פסול אפילו א ם‬
‫הוא דנעינן שישתייר כדי עניבה אכל‬ ‫נשאר‬ ‫נשר ענ״ל וכבר נתבאר שכל הספרים‬
‫היכא דלא איגד דום אלא מין אחל‬ ‫שהביאו דעת ר״ת כתבו בשמו לכיק‬
‫אפילו לא נשתייר ממנו כלום כשר נמצא‬ ‫שנפסקו ג' חוטי׳ אפילו נשתייר בהם בדי‬
‫עניני פסולים וכ״כ ג ס הוא בכסקיו גשם ר״ת והיאך הוא מכש־ר נחשיבה זו לדעת לכי זה דהיכא שגככקו חוטים של מין אהד לגמרי כיין שנשאר המין השני שלם‬
‫ר״ת מ פ ס ק י ששה א ס נשתייר בהם כדי עניבה יעיד קשה שהכשיר בננסקו כשר והיינו ההיא לבני רני חייא יזהו מה שכתב הרמב״ס יכן אס עושה לכן יתבל'‬
‫שנים לגמרי יגגמדא אמרינן אס נפסק החוט מעיקרו ככול יאיכא למיחש שמא ינככק הלק ונתמעט עד הכנף ונשאר התכלת לבדו כשר ורבות' אשמעינן שאץ‬
‫אותם הב׳ ראשים הס מחוט אחד ‪ .‬יהיי יידע שזה שכ' וביני ס ת ס נהנרא קמ״תא על גי שהתכלת אינו אלא מוט אהד כשר וכל שכן שחם נפסק התכלת !נשתייר‬
‫שאס לא נשתייר כלי ענינה א ס נככקו כ׳ ראשיה כסיל שיא נפסק חוט אחד הלבן נשר והינא דנכסקי כל החוסים א ס נשתיי' נ ה ם כדי ענינה כשר והיינו‬
‫דאמרי' ינמה ־שיעיר גרדימי' נדי לעכבן ו׳ידו מה שני הרמביס ינן אס גתמעעי‬ ‫מיירי בחי שאינו מלקדק נ ע ת עשיית הציצית שיה״ ד׳ ראשים מצד אחל לקשר‬
‫היש׳ הציצית אכיל! לא נשתייר מהם אלא כדי עניכ' נשר ‪ .‬יהיכא שנפסקו חוסי'‬ ‫יד׳ לצד האחר אבל לפי מה שאנו נוהגים לדקדק נ ע ת עשיית הציצית לתת ס•‬
‫בל׳ ראשים בענק שלעולם הד׳ ראשים הס מצד אחד של הקשי ודי ראש־ס מהצד של מין אתל ומהמין השני נפסק חוט אח' פכול והייני ואמי רנה ג ר רב אדא אמר רב‬
‫האחר לאו אנו יולעיס בידאי שכל ד׳ ראשים שהה מצד אתל לקשר ה מני נככק החוט מעיקרו פסולה לע״כ לא מכשרינן בנפכק מין אחל לגל אלא כשהמין‬
‫חוטים ואין בהס מוט אחל שלם יהילכך אס נכסקי מעיקרם ב' ראשיכ מצד השני נשאר שלם אכל כשנפסק מהמין השני י!יט אהל מעיקרי כסיל יכן א ס עשאו‬
‫אחל כשר להא ילא׳ אינם חוט א' אלא משני ה ט י ס וירי נשאר מכל ת׳ היאש כולו ממין אחל אם נפסק חוט אחל מעיקרו פסול שבל שאין בציצית אלא מין‬
‫הנ' שהיא ייתר מכדי עניני ומיהו היכא דנככק ראש אהד מנד אהד לקשי והרחש אתל בעינן שלא יפסק שוס חיט מעיקרי יזה׳ מ״ש הרמכ״ם ואם נפסק החוט מעיקרו‬
‫הבי מהצד האחר נהא שייך נמי הששת רטנו דשמא ג׳ ראשיס אלי חלוט אתד אפילו חוט אחל פסילה‪ .‬יאפשר לומר ע״פ שטה זו לבני רני חייא כי אמרי גרלומי‬
‫הוא וכן מ״ש לסברת י״א )א( דאם נפסקו ג' ראשיס כסול אטלי נשתייר בהס תכלת כשרים משתייר נ ה ם כלי ענינה דוקא מכשרי לכי כעינן וכמה שיעור‬
‫כלי ענינה דמיישינן שמא מג׳ חוטים הס צ״ל דגמי שאינו מדקדק שיהיו ד' נרדומין ימהלרינן בלי לענגן אבני רני הייאקאי כלמשמע מנשט׳לשתעת׳ ומפסקי‬
‫ראשים מצל זה יל׳ ראשים מצל יה מיירי לאילו למלקלקיס בכך אס כל הו‪.‬׳ כל החוטים מיידי דאז בעינן כלי עניבה לכל החוטים קרויס תכלת יכמי שכ'‬
‫הראייש ירכא לאמר לא נצרכ׳ אלא לגרלומין לאי אינרלי' תכלת וקאי לכן אי‬ ‫ראשים הנכיקיס הס מצל אתל ודאי מגי חיטים הס ומיהו ט נ א לקצתם מצל‬
‫אינרלו׳ לבן וקאי תכלת לית לן נ ה לאמרי בני ר' חייא גרדומי תכלת כשרים‬ ‫אחד וקצתם מצד שני נהא אפילו למדקדקים בכך גמי אינא לכפיקי שמא הס‬
‫משני חוטים או שמא הס מי‪.‬׳ מיעים ואע״פ שדנריס אלו נרוריס בעצמם מתיך הכי קאמר אי איגרדוס תכלת לגמרי וקאי לבן או איגרדוס לבן לגמרי יקאי‬
‫לגרי מהריי ן׳ הכיכ ז״ל למדתיס יהי מנ״ס כתב נפ״א להכלת אינו מעככ את תכלת כשר ומייתי ראיה מבני ר' חייא דאמרי גרדומי תכלת כשרים ואע״ג דאיגהו‬
‫הלבן והלבן איני מעכב את התכלת כיצד הרי שאין לו תכלת עישה לבן לבדי יכן כעי שישהייר בהם כדי עניכ׳ שאני התם שנפסקו כל הדוטיס אבל הכא שמין‬
‫א ס עושה לגן ותכלת ינפכק כלבן ונרמעט עד הכנף ונשאר התכלת לבדו כשר אלד לא נככק ממנו כלל אע״ס שהמין האתר נפסק לנמרי כשר דלא מייתי רכח‬
‫אע״פ שאין א׳ מהם מעכב את תכירי אינם שתי מינית אלא מצית עשה אחת יתרי ראיה מכני ר' חייא אלא דלא בעינן סופי כתהלתי ולפיו מיש וכן אס עישה לבן‬
‫חנמיס בראשונים יהיה ל נ ס לציצית מלמד ששניה' מציה אחת עכ״ל ובכיף הפי ותכלת יגככק הלק ונתמעט עד הננן> ׳נשאר התכלת לבדו בשר הייני מאי דאמד‬
‫נ ת ב וכן אס נתמעטו חיטי הציצית אפילי לא נשתייר מ י ס אלא כדי ענינה כשר ו נא לא נצרכה אלא לגרדימי' דאי איירלום לבן יקאי תכלת אי איגרדיס תכלת‬
‫ואם נככק המיט מעיקרי אפילי ריט א׳ פכולה !יש לרריה עליי שמחה שכתב וקאי לבן כשר‪! .‬מ״ש יכן אס נתמעכו חוטי הציצית אכילו לא נשתייר מהס אלא‬
‫יכן א ס עשה ל ק ותכלת ינפכק הלבן יכו׳ משמע כאס נככקו כל חיטי הלבן כלי עניבה כשר היא מאי לאמרי כני ר׳ חייא גרדימי תכלת כשרים‪ .‬ייש לפרש‬
‫לגמרי ולא נשתייר מהס כלוס כשד מאדר שגנאי התכלת •ח״כ היאך כי בסוף נע״א שהרמב״ס מכרש דכא דאמר רנא אי איגרדיס לבן וקאי תכלת או איגרדוס‬
‫הפרק שאס נפסק החוט מעיקרו אפילו חוט א׳ ככולה ועוד למשמע דככק נ ר נ ׳ תכלת יקאי לבן נשר היינו בנשאר מהם כדי עניבה דוקא ומכני רכי חייא דאילו‬
‫דאליניה אמרינן אי אינרדיס ל ק וקא' תכלת כשר יישמע דרבנן לא כברי הכי יאמא׳ איירליס לומר׳ פכילהוא וכלצמררנה בר רכ אדא אמררכ אס נפסק החוט מעיקרו‬
‫פסק ברבי כיין דר׳ יוחנן כן נור׳ כלע עליה כלאיתא נומי ייניה היא יקי״ל הלכה ככיל ׳לפיו אין בדברי כרמב״ס אלא שני דינים ‪ .‬האמד היכא דאיגרדיס אחד‬
‫ברבי מי בירי !לא מרבו יעיד דכיוןדפכק כרבי דאיגרלום לבן יקאי רנלת כשר מהמיגיס ונשאר ממגי כדי ענינה וזהו מה שנתב וכן אס עושה לבן ותכלת ינפסק‬
‫היל למיפסק נמי להכלת ילבן מעכבין זה את זה כ ד ס נ י רני יעיד אמאי נקט הלבן ונתמעט עד הכנף אלא שבכאן כתכ הלין לרך כלל שאס נפסק מין אחל‬
‫בתכלת איני מעככ את הלק שאס אין לי תכלת עושה ל ק לבלי יבלנן איני ונשאר השני כשר יבכוף הפרק פירש דהיינו דיקא משתייר כדי ענינה יזהי מ״ש‬
‫מעככ את התכלת נקט שאס נכסק הלק ינרמעט יעיל יש ללקלה דמלשון הרמנ״ס יכן אס נתהענוי מיפי הציצית אפילי לא נשתייר בהם אלא כדי עניכה כשר והיינו‬
‫משמע למכשיר איגרלוס טליה ל ק אפילו לא נשתייר ממנו כלים והיאך אכשר נשלא נ פ נ ק אלא ממין אחד והמין השני קייס !סמך על מה שבתהלת הפרק לא‬
‫לומר כן כיון דממרא לא הכשידו אלא בשישתייר כלי ענ־נה !נ״ל שירמנ״ס ידאי הכשיר נ לא מ כ כ ק מין אתל ומי! שני נשאר שלם ‪ .‬הדין השני הוא מה שכתב‬
‫פסק כרבנן יכפשטא ד נ ת ם תתגיתין דקתני התכלת איני מעכב י ת הלבן וכוי ואם נפכק הרוס מעיקרו פסילה!הייני לרנה נ ר רב אלא אמר רב ולפי דרך זה לעת‬
‫שאס אין לי אלא מין אתל עושה אותי מין שיש לי וכתב שים אין לו תכלת עישה כ ומני ס כדעת ר״ת ויש לכרש נע״א דשלשה דינים ה ס ‪ .‬האהל כשנפסק מין‬
‫לבן לבלו וממילא משמע ללבן אינו מעכב את התכלת וכל שכן היא שהיי עייר אכל לנד אכילי נשתייר כהנס מכדי ענינה נשר שמאחר שהמין השני קייס כולו‬
‫המצוה בתכלת ואס היכא שאין לו תכלת עושה ל ק לבדו כיש שכשאין לו לבן בכל שכיא כישתייר ממין זה כוי יזהו שכתב יכן אם עישה לבן !תכלת ונפסק‬
‫שעושה תכלת לכדי ונאינרדיס לבן יקאי תכלת או איירדיס תכלת וקחי לבן ככק הלק וגרמכט עד הכנף ונשאר לתכלת לבדו כשר‪ .‬ודייק לכתיב נפסק הלבן‬
‫לכשר משוס לס״ל דאע״ג דלאוקמ׳ תתניתין אליבא דרני איררר לכ״ע דינא הכי ינרל‪,‬עס ילק כתכ יגככק מעיקרו יהכי קאמר נכסק הלכן ונתמעט משיעור כד־‬
‫עניבה‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫נא( ולא ירעתי מנ״ל הא נ כיו; ולאותו םנרא פסול אכ נפשקו גי חיש־; אפילו נשתייר כו כרי ענינה אינ איך יועיל ואש־) השני דמ״מ אין לאן ג׳ חוטי; שלימים ואדרבה‬
‫ונעל‬ ‫גרוע טפי אב הם מגד א דאו בוודאי הם ג׳ חוטי; ופסול וא״נ מא• נ״מ אם הוא ודאי או ספל!‪:‬‬

‫פרישה‬ ‫‪,‬‬ ‫דרישה‬

‫ע״כב ‪.‬‬ ‫התכלת ביה‬
‫וכחל‬ ‫לעת אביו‬ ‫לנ־ט‬
‫כדק‬ ‫לריש‬‫חן השמיש‬
‫פלוגתתסליה‬
‫ולא ילעמי‬ ‫ענינהלפילוש ל"׳‬
‫הסכים שם‬ ‫שהרא״ש‬ ‫לת־ איתי‬ ‫תאיינא‬ ‫ממילא‬
‫לל״הסדגלי י‬ ‫לסוג־אשהם לחו‬
‫למפשטא ואעיפ‬
‫לכי כן פשוע‬
‫לנליהן‬ ‫ומם פל‬
‫ולהנ׳ נתנ‬ ‫נפירושייהו‬
‫שלא‬ ‫היא ניי‬ ‫נפסק כולי‬ ‫ליארללינו‬
‫אלוהל מ״ש‬ ‫״!הגליל ‪.‬‬
‫מהרליי‬ ‫אלא כלי‬
‫שנפסק כולו נמל‬ ‫אש" נשאר‬
‫לת־ע א'‬ ‫)ל( ולא‬
‫ירית )ג‪(.‬‬
‫סשייע‬ ‫ורבת‬
‫אליבא‬ ‫תייא‬
‫דתפשי׳ ראפ׳‬ ‫למיחרא‬
‫ופשטאיש לומר‬
‫בפרישה נ״ל לעול‬ ‫שנמנה‬
‫שנמנת־ לעיל‬ ‫מהרר״י ‪ .‬אנוהנ‬
‫סאמרונו׳ת‬‫ועות פי׳‬
‫ילפ<‬
‫נטעה לומר שהם ח' חוטים וכשיאמל מוט הא׳ הוא אומל על לאש א׳ מאלו ח‬ ‫נתנ לנפסקי נ׳ חוטים אפי׳ משא־ נהם נל• ענינה פםיל וליל ב׳ ראשים יהיינ׳ נ' חיטיילשאינן‬
‫לק אחר שכ־ונתו על החוט טלו ולכלול הב׳ חלקים ע״נ ‪:‬‬ ‫נילליס אס הן מנ׳ מינים או לאו וס״ל ללר״ת שמתמיי וחיים ונפסקו ג׳ ראשק ילמא הס ג׳‬
‫חוטין מחמיר נמי ננ׳ ראשין וחייש לילחא נ׳ חיטים מנ׳ מימן הס והא למסיק וכתב לבסוף נה( הילכך כו׳ אס נפסקו נ׳ ראשיה פסיל פי' אס לח נשאר נשום א׳ מסם כיי ענינה‬
‫‪1‬‬
‫ולפי זה מ״ש אכל אס לא נפסק אלא חוט א' כפר פשוט הוא לר״ל אע״פ‬ ‫לללעת ר־ת אס נפסקו שניס נשר י״ל ללא קמכשיי אלא דווקא נ' חיט ן ניניין שהם ממק‬
‫א' ושהפני קיס כולו וא״ש שהיי לניני ציין לאשמעינן לללעת י״מ אין חילוק נין נ' חיטים שלא נשתייר מאיעו ראש כלי ענינה כשר לנכוי ענינה אכי׳ אם גס ראש השני נפסק אלא‬
‫•לילא שנשתייר ני מנל החיט שהם נ' ראשים סגי לן • מיהו אס נפסקו ג׳ ראשים ואין נשים א׳‬ ‫לנ׳ ראשי! א״ל אפשר לימר שלעת ר׳ ירוחם היה נאחת שיש חילוק לכן ניאה ד־ישא וו אלי ״‬
‫דר״ת נתנו שהיי נתנ אח״כ ולפר״ת שעכשיו צו׳ ולא כתנ ור״ת פי־ משמע שכיר הוניר ל'!עיל מהם כדי ענינה ׳כצידוק יחד יש נ ה כדי ענינה מםפקא ליה לכ״י אי נשר אי לא דלכאורס‬
‫יש ללקלק מלי לניט להכשיר מדכתנ נסמון ואס נפסקו שניהם כשר אס נשתייר נהן כדי ענ־נה‬ ‫פי' רלינו תם ולו״ק ‪:‬‬
‫משייע אם נשאר משניהן כלי עניכה ט' עיש ומס ק דלא כיון שלא מצא מי שהוכיר הימר וה‬
‫וכתב טול ליי ולנרי רנינו לכאן מיירי למי שאינו מיקיק נעת עש־ית ציצית שיהיו ד׳ ראשים מצר אתי לקשר יאינע מצל כשני אבל לפי מה שאט נוהגין ללקלק לעת עשיית הציצית למת‬
‫הימן לאללע יאשים הם מצי אחל של הקשי וארבע מצל השני לאו אנו מיעים נוראי ככל הארבע ראשים שהם מצל אחל לקשל הס חצי החוטים ואין להם חוט אחל שלם הלכך חם‬
‫נפסקו מעיקלס כל לאשים מצל אחי כש־ יהא יראי אינם אלא מכ׳ חוטים והרי נשאר מכל א' ראש השני שהוא יותל מכלי ענינה ומיהו היכא ינפסקו נ' יאשים מני צללים‬
‫להא שיין נמי חששת לנינו עיכ ‪:‬‬
‫)ו( ןי״א אס נפסק• ג' חוטים פסיל אפי כו׳ ממה שכתלסי לי־ישה מל‪-‬אר שלעת ואח הסליא היא שיה שאמיו כגמיא איגידוס תכלת וקאי לכן או איפכא לית לן לה היינו לוקא למין‬
‫א' שלם לגמרי וממין השני נשתייר כלי ענילה אכל אס אין שים מין נשתייר שלס אפי' לא נפסק ממין אחו אלא חוט א' והשני נשאר שלם ואפי' אס אותן שנפסקו נשתייר לה‬
‫נוי ענינה אפייה פסול כיון שאין שום מין א שלם ממילא נל שנכסק־ ג' חיע־ן חי אפשר שנשאר מין א' קייס ליכ׳ פסול אנל נפסקו נ' חיעין יוועין להיינו נג־ן כ' של תכלת נפסקו ונשאר‬
‫להם מ י ענינה ואותן של לבן נשאי־ קייס אי להיפן בהא מילים יכשר •וו יננת י׳ימ וכיון שק ק' י א ' לשין ׳לפי יה אפיי אס נפסקו ט ׳ למפשטיה משמע שנא לאשמעינן לנפםקו נ'‬
‫ראשין ונשתייר נהם כדי ענינה כשי • ויה ללא צירן יהא עייכח מיניי אשמיעינן לפי סברא וי דאפ" נפסקו נ חוטים כפי אס נשתי־י נהם כלי ענינה וע״ק לקאמי ולפי וה אפילו ט '‬
‫למשמע ילסנרא וו וויקא הוה לינא הכי אבל לא לסניא קמייתא ואלינה ילסניא קמייחא עדיפא יאפי' אס נפסקו טלם נמי כשר ננשתייי נהם כדי ענינה • ינ״ל כמו שתיין מהרר״י‬
‫אנוהנ וו״ל ואת סםנרא בנויה על שאל־ הל׳ חוטים שאט ניתנין הנ׳ משוס תכלת והב׳ משים לק ושאחר יגין על שבייל יא״נ לפי ‪1‬ה היה מקום לומר‪.‬שיותר חומדא יהיה ננ׳ ראשים מלב׳‬
‫חיטין שכשהם נ׳ חיטים ניכרים מתכלת ומלנן אי אנו יוא־ן המין האי שלם אבל כאן שאנו נימנין אלי הרי חוטין נעבור אלי המינין אין כאן מקום לומר זה תכלת יוה לק • וא כ נפל אמד‬
‫מסן‬
‫חדושי חגהות‬
‫ב ביאור דבריו שהוא הבין נב י רס״ל דלמדקרקיפ לעשותן נגר א' אם נפסקו נ׳ ראשי; כשר כיו; שודאי נשתייר מנל א' בגד השני נ״ע משא״כ לשאיגפ מדקדקים יש לתו•‬
‫שמא חוטאי הוא שנפחק מני גורים וניר‪ .‬להדיא בריס הנדפש נפ״ע חייל אבל נתב הב'י ע״ש דגם לשי י״א דפסלי אם נפסקו ג' ראשין אע"‪ 8‬שנשתייר נ״ע יש לחלק בהכי ראם‬
‫ג הראשי! נ ג ד א׳ מן הקשר נשר ענ״ל יה אינו נכו; ולאותו י'א פשישא פסול ונולי ואדרבה נרע טפי אט היה ג' נ ג ד א' ואו בודאי ‪ on‬ג׳ חיטים שפילים א״נ מאי נ״ס אט הוא‬
‫וראי!•ו׳ עכ״ר הרי להדיא כס״ש והוכיח לו הו׳׳מ נן בדעת הנ״י םמ״יט הנ״י נש״ע סוף נעיף א׳ אם לא דקדק ונולי ע״ש נםג״א סק״ה ולכן י«ה חסה עליו הדים עייל הא ;‬
‫וא«»ר‬
 ‫‪TO‬‬ ‫אורח חיים הלכות ציצית יב‬
‫ענינה ונלמ קצתו נשתייר ומה שכמנ על הנגן טא על ולא עד נכלל נלימר החיטץ המגורלמיז אנל לא צריך לעטנ נל ח׳ משים יחד יכן מפורש נמרלט ‪:‬‬
‫שנמקוס שמלו נ מ ן נשאר נל שהוא והיינו לאמר רנא לא נצרנא אלא לגרלימין ו ל מ ץ אפילו אם נפסקו שני ראשי! נשר ונו׳ ננר התחנשו גלולים ליישנ לשק‬
‫וה נמאי לקשה לניק לאפילי נפסקו שני חוטים להייני ל׳ ראשץ נשר‬ ‫דאי אינרלים לנן יקאי תכלת אי איגרלים תכלת וקאי לנן נשר וגרלומק טיט‬
‫שנשתייר קצת דאי לא נשתייר נלים נפסק מעיקה מיקרי יאם נשתייר נדי ענינה לסי סברא זו מאי אפילו אם נפסקו שני ראשין נשר לקאמר • ישירש נ״י לאמי‬
‫לאשמעיק לננפסקי ב' ראשק אינו נשר‬ ‫מאי איריא קאי לנן אי קאי תנלת אפי׳‬
‫איגרלום תרייייהו נמי נשר ונלאממ מי נשאר בהן כדי עניכה)ג( ואם נפסקו שנים כשר אם נשאר בהם אא״נ נשארנליענינה אנלנלא נשאר כיפ‬
‫רני חייא גרלימי תכלת כשרים נמנשתייר כדי עניבה ולש״ז אפילו אם נפסקו ב' ראשין כשר אם יש כהן כרי פסול ונג' ראשק פסול אפי׳ נשאר נלי עניני‬
‫? א מ ״ מ ״ י׳ ‪ g^PS*5‬עניבה ‪ (0‬עד שיפסקו שלש נ־ ‪ f‬נ־׳( ואריני אכי הרא״ש ז״ל הסכים ואנסי קשה מאי לפיו לקאמר הלא אפיי‬
‫לסנרא ראשונה נמי לא מכשרינן ננ׳‬
‫ראשין אם לא נשאר נלי ענינה וצריך לומר‬ ‫לסברא ראשונה ‪:‬‬ ‫לטלמ קט תנלת ‪1‬לא מייתי רנא ראיה‬
‫לעיקר לנריו ללפ״ז נגייאשקססול אפילו‬ ‫ארבע‬ ‫מלמי ר׳ חייא אלא ללא נעינן סיפו‬
‫נשאר נ ק נלי ענינה ואם נן לא‬ ‫נתחלתי וטון לננפפקוכל החוטים מנשרי‬
‫משתייר בהם נלי עניבה מפסק חין אחל לנל יש להנשיר משתייר פחית מנלי אצטריך ליה למימל ללפ״ז ננ׳ ראשק נשר אם יש נהם נלי ענינה להא פשישא‬
‫ענינה‪ .‬הלק השני טנא שנפסקו נל החוטים חט שנתב ינן אם נתמעשי מטי היא ולא היל למימר אלא ילפ״ו אס נפסקו נ׳ ראשין פסול אפי׳ נשאר נהם נלי‬
‫הציצית אשילי לא נשתייר מהם אלא נלי ענינה נשר וטיט למי ר׳ טיא ונמו ענינה ולפיכך נראה לה״ק ללפי הסנרא הראשונה לננשאר נלי ענינה נשר אפי׳‬
‫שנתנתי נסמיך‪ .‬הלק השלישי מ״ש יא© נפסק המיט מעיקרי אפי׳ חוט אחל פטל‪ .‬נפסקו נל החוסים ואינו פסול אא״נ לא נשאר נלי ענינה אם נן נלא נשאר נלי‬
‫ולענין הלנה מאחר שאין נלנרי הרמנ״ם הנרע נקטינן נסנרא קמייתא שנתנ רטט ענינה לפסול אף מפסקו נ׳ ראשק נלנל שמל מחששא לשחא חיט א׳ נפסק טלו‬
‫שהסנימו נה ליי יהרא״ש ז״ל ומיהו טנא לאפש׳ טונ לחוש לסנית ר״ס להחמיר)נ(‪ :‬אנל לפי סנרא זו לפסול אפילו משאר בלי עניבה לא מפסיל ננ' ראשק אלא‬
‫ו מ ד ‪ ,‬שנמנ רטט גני בדי עניבה ובלבד שישאר כלי שיונל לעמם טלם ניתדעד שיססקו ג' ראשיןזהשסא לא אתא רטנו אלא לבאר ולפרש המילוק שנק הפיסול‬
‫נפרק התנלת )לח ‪ (.:‬אהא דאמרינן יכמה שיעור גרדומים נדי לעננןלפי סברא ראשונה זנק הפיסול לפי סברא האחרונה ועוד אפשר לומר דלפי דהלשין‬
‫אינעיא להי מי לענגן טלהי נהדדי או דילמא נל ‪0‬ד יתד לחידיה תיקי ונ״ל דהה שנתנ נשם י״א אפשר לפרשו דה״ק דאם נפסקו שלש חוטים נודאי פסולה נגון‬
‫לקאחר נלי לשננם טלהו כהלליאחוטים המגורדמים קאי נלימר שהחיטים המנורדמי׳ שנפסקו שש ראטם או חמש ראשים ואם נפסקו שנים מדאי נשר אנל אי לא‬
‫יטלים ליעננ יחל ולא נמו שראיתי מצריטם שישאר נלי לענונ נל המי חוטים יחל ידעינן נודאי דני נפסקים נשר <ק הסתה אע״ג דאינא למיחש דגי נפסקי' אי נמי‬
‫ולא מססנר ללמה לט שישאר מרלומיס נלי לענונ החוטים השלמים אלא נשנשאר אינא לפרש איפנא דאינו פוסל מ׳ ומפשיר ננ׳ אלא מן הסתם דלא ידעינן אנל‬
‫נ ד לעטננונל החוסים מרלומים קרי טלהו נהדדי!נ״נ ממ״ש המרלני על נעיא טנא דידעינן טדאי אפיי נשנים פסול קמ״ל דליתא אלא נשנים נשר אפילו ילעיק‬
‫זו יזיל פי׳ טלהו נהדי הדדי ליל ד' חיטים לפי' ר״ת דאיגרלום לוקא מק אחל כשר • דשנים נפסקין ונשלש פסול אפילו מן הסתם דלא ידעינן אם פסול מספק ולפע״ל‬
‫ד׳‬ ‫דמה שפירש' ראטנה סא עיקר ‪:‬‬ ‫זלפירש״י דאיגרדום נילטנשר ליל לענינ נלהח׳ חוטים ענ״ל והא דקאמר או דילמא‬
‫נל חד וחד לחידה לנאורה משמע דאם נשאר נחיט נדי ליעננ הוא מיניהיניה סגי‬
‫אנל מלשון סמ״נ נראה דהיינו לוחר שנשאר ‪ 0‬נדי ליעננ על חוט אחד ולפי שלא נשאר נו נדי ליעננ על טלם אלא על חוט אחד לבד קרי ליה נל חל וחל לחודיה‬
‫שנמנ יו״ל והוא שישאר מן התיש נלי לעשימ ענינה על שאר ההוטים או על אחל מן החיטים שנזה מסופק התלמוד והמרדני נראה שהוא מסופק אחה מפירושים אלי‬
‫עיקרשנתנ יי״ל לי הדיוט הנותנ הנני מסופק אם הא לקאמר »מרא אי לילחא נל י‪.‬ל יחל לחידה אם ר״ל נל חיטי הציצית נל אחל לחוליה צריך נ ד ענינה ינן משמע‬
‫הלשק או אם ר״ל נלי לענינ חיט אחל לנלי ינסמ״ג משמע חוט אהל ־לבלו ענ״ל ינמנ הרא״ש דניין דנעיק לא איפשטא אזלינן נה למימרא אנל הרי״ן* יהרמנ״ם לא‬
‫‪,‬‬
‫הזניח לק זה משחע לסברי לאזלינן נה לקולא וטעמא משום לסגירא להי לטנטר זה איט אלא מלרננן לאילי מלאירייחא ננל להו סגי יהט נקטינן הינא ד * אפשר‬
‫אנל היבא לאפשר טיב לחיש ללנרי הרא״ש ז״ל‪:‬‬
‫גרסי^ז ממרא )שס(נעי רב אשיאלימי ילא מיענבי ואי הוו קטיני מיענבי מאי א״ל רנ אחא נ״פ למיננר מציתייהו יפירש״י אליחי עבים לאי היי קטיני לקים טי‬
‫‪ I‬מיענני שארונים הם נ״נ אנל מפני עיני היי קשים לעטנ נ״ש דנשרי׳ דטאיל ואילו היי דקים אדונים נדי ענינה נ״שנשהם עטם למימרא מציתייהי טפי‬
‫ינמנ העיטור ש״מ דאפילולא נשתייר‪.‬ט אלא נדלניוךט ח׳ שפרות נפולות נשר ענ״ל‪ .‬ילי נראה דאלימי יקטיני יערך שאר ציציות שטהגים השלם קאמר ילא‬
‫לשער נפערות נפולים בדברי נעל העיטור והרא״ש נתנ נעיא זו בפסקיו וגם רנינייריהםנתנדן יה אנלהרי״ף והרמנ״ם השמיטיהי ורטט נמשך אחריהם ורטט‬
‫הגדיל מהרי״א ז״ל נתנ שאילי משום דאתי נמנ״ש לא השש להניסי אנל זה חמק שהרי הרא״ש מניח איתי יגם העיטיר יאדס וחיה ענ״ל ונלאו הני קשה דאף‬
‫דתלמידא פשיעא ליה מ״מ אנן לא עדפנן מרב אשי דאינעיא ליה יא״נ ה״ל לטתנו ני היט דלא תינעי לןנדנעיא לרנאט ואפשר שהשמיטו משום דלאנקיאינןנשיעירא‬
‫דעוני ודקות )ד( וייתר נראה לומר שהשמיטי משוס דאתי נמנ״פ יבדנרי רניט הגדיל יאע״נ דמעיקרא היה מינעיא ליה לרנ אט נתרדשמע דאתיא נמנ״שקינלה‬
‫יניון דלפום קושטא לכ״ע אתיא נמנ״ש לא חששי לנתני נדי לאפיקי דלא תיסק אדעתין נדהוה סייד דרנ אשי חעיקרא יהרייו״ש ירכינו ירוחם חשו להט וכתנוט ‪:‬‬
‫) ‪ W Q‬רטנו ורש״י פירש דנעינן בדי ענינה מן הענף יד״י פירש אפילו נחתךנל הענף וטי נליפ התנלמ אהא דאמרינן ונמה שיעור גרדומים נד לעננן נתני התיס׳‬
‫מתיך טרוש הקונטרס דנסמוך גני הא דמונח רנא דצריך לקשר על נל תיליא ויזוליא דאי ס״ד לא צריך הח דאמרי מי רני חייא גרדומי תנלת נשרים‬
‫טין דאשתרי ליה עילאי אפתרי ליה נוליה ופי' לית ליה הא דאמרן לעיל נדי שיעור ענינה חשחע דס״ל דעגינה חח לקשר אבחן שנציצית ייתק יותר לפרש לשיעיר‬
‫ענינה סמוך למף קאמר יהשתא לא פליג אדלעיל ינן משמע קצת נסיפרי נפרשת גדילים בד״א בתחלה אנלינשיירי גרדומים נל שהו משמע דאגדלים קאי יגס‬
‫הרא״ש נתנ על הא דאמר רנא ש״מ צריך לקשר על בל חיליא ומוליא ימי מבאן משמע קצת דכדי עניבה דקאמר לעיל לא בעינן שישייר בפתיל בדי עניבה אלא‬
‫אפי׳ נפסק נל הפתיל ונשתייר מדל נדי עניבה מדקאמר ניק דאשתרי אשתרי טלה דאי נשאר נ ד ענינה נפמיללא משתרי הקשר ירש״י דחק לשרש דרנא לית ליה‬
‫דנעי נ ד ענינה ולא חשחע נן ונן נםיפרי תני נפרשת גדילים נד״א נתחלתה אנל נשיריה ומרדימים נל שהיא מפמע דאנדילים קאי ענ״ל ילא ידעתי למה לא כתב‬
‫רטט שהרא״ש הסטם לדנה ר״י וסח״נ ורנינו ירוחם נתנו בדברי התוספת והרא״ש שאפי׳ לא נשאר נדי ענינה אלא מהגדל נשר יסח״ק נתנ נ' הסנחת זלא הנריע‬
‫והמרדני‬
‫דרכי משה‬
‫)נ( ובעל האגירה כ ת ב ו ע מ א ו ב ר ברית יבעל האגור ב' דפשט המנחנ נ נ ל אשננו ראפילי אם גפפק חום א' ולא נשתייר נדי עניבה פכול ענ״ל יג״ע ואם ר״ל שנפפק נ׳ ראשי‬
‫היזיט פאי למימרא יאי איירי בראש אח׳ ט״ט יאפשר דרי׳ל שהמגהנ נרש״י <ג פירש שגרין שישאר סן הענף ילא מן הגדיל ינ״נ ב״י ירל והמנהג נרש״יומיהו היבא ילא אפשר‬
‫יש לפםין ארברי ר״י בי הרא״ש השנים לדבריי ונ״נ פמ״ג ורביני יריהם ‪) :‬נ‪ (.‬יהיוגא מדברי רביני לענ־ן דינא אם גפפקי נ׳ ראשים ונשאר בהן נ ר י עניבה בשר מט״נ אפ ב׳‬
‫חיפין הם בשר דהא גשת־ירו ב' חוטין שלימים ואם חום אחד הוא כ״ש בשר שהרי נשתייר בדי ענינה ולבן קאמר אפילי ב׳ ראשין שיש לחי* שהם ב׳ חוטץ אפיה כשר יכ״ש ‪DM‬‬
‫לא נפסק ר ק ראשי חוט אחד יב״י יישב לשי; אפילי בדרן אחר ידבריו וחוקים יאיגו זנרין *י‪.‬תייר בבי ראשין כדי עניבה ר ק בראש א' סגי ממ״נ אבל א פ גפפקו ג׳ פשיל דשמא‬
‫מ ג חוטין הן יאו פםיל אע״ג וראשיהן השגים שלם ו ה א בעיג; ב' חיכי; שלימים שלא נפשקו ילבן נקט ברישא א פ נפפנ‪,‬י ב ראשיפ בשר א ס גשהייר בהן כ ו י עניבה אע״ג ואפילו‬
‫נ חיטין בשר אם גפםקי יגשהייר כדי עניבה אלא דגקט ב' ר>‪.‬שין דבג ראשק פםול דחיישינן שמא מגי הוטק הם ולנן נקט ב׳ ראשי] וה״ה ב' חוטי! א ס נשתייר כרי עניבה‬
‫מחן וירעיגן שבי חיטין עדיי; שלימים שלא גפפקי כלל לפי פברא זי אך מ״ש לפיו א ס גפפקי ב׳ חיטץ בי׳ ג״ע דמשםע דלפי סברא הראשיגה לא פגי ביעי יוה איגו רב״ש לפי סברא‬
‫הראשות שהוא בשר והרי אף אם נפפקי בילפ א פ גשחייר בהן כרי עניבה כשר יחביא ב״י הרמים שנהבי מהר״יאביהב יטהר"־ בן חביב ונילפ דחוקיפ ובן וחאן ב״י והיא פ י ר • דלפי‬
‫א‬
‫‪0‬ז קאי אהא וקאמר ער שיפסקו ג׳ ו ז ה אינו לסברא קמי חא והיא מנשרח אף נשנפפקי נילפ ו נ ל וה דוחק ואפשר לפרש ולפי שברא וו סנשיר בשנפפנ\ ב' ראשין ע"» שלא‬
‫נשתייר שם בכל ראש בדי עגיבה ר ק שיהא עיי גירוף בדי עניבה בשחיה; יאינ אחיא לשק לפי זה בפיוטי יםעפ פברא יי טשופ דלדעת ר"ו‪ 1‬שהוא בעל סברא וו נשגפפקו ג' מטין‬
‫אע״פ שנשאר בדי עניבה פסול הואיל ולא נשאר ע פ ב׳ חוטי; שלימים שהם שיעור לבן יתנלת בגיגית דאורייתא נ ם ו שמביאר בחרש׳ ואשר״י א״כ ירי? כשנפסק חיט א׳ לגמרי שרי‬
‫אע״פ שלא נשאר ב נ ל ראש נ ו י עניבה היאיל וגי חוגים עדיין שלימים ואם הב׳ ראשין מבי חיטק מ״מ עריץ ב' חוטק שלימים ומ״מ בעי׳ ע״י גיריף כ ו י עניבה ר נ ל א נ ן לינא שם‬
‫ול״נ‬ ‫אלא ג' חיטין ילא מגינו ג' וזיטק בגיגית א ן ב"< לא כ ח ג ב ן ‪) :‬ד( יג״ל רמשערק בביניגית ‪:‬‬

‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫וסאיונאנ‬
‫וימ״גמסקיול״‬ ‫נתנ לרעילל נהיססמוך שכ‬ ‫ננרנםנמי‬ ‫שונפלסיסי׳ם לא״ונו‬ ‫שססנונללאכיןצאוננ׳‬
‫שולנהעסניסוםא״ל‬ ‫ונינו וק׳א׳ונאתר‬ ‫ימ״שמו‬‫‪M‬נ״יפסאונםל‬ ‫שיאהיה‬ ‫איפסלקואנינפוסאלשים‬ ‫אתיהססננרש‬ ‫לנןוהוהיוויללנואלופימלרו ללופי‬ ‫שואל‬ ‫שמואמ״ה‬ ‫כוינלתענינו‬‫נסםא ת‬‫שמסא הו‬
‫אננתחמסן‬ ‫או׳קוופסג'ולאונו‬ ‫שםס‬
‫ל‬‫ש‬ ‫נ‬ ‫ס‬‫׳‬
‫א‬‫א‬ ‫ט‬ ‫׳‬‫א‬
‫ו‬
‫ח‬‫ל‬ ‫ם‬ ‫ם‬‫א‬ ‫ת‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ונא‬ ‫ם‬ ‫ו‬
‫ש‬
‫י‬
‫ל‬‫פ‬‫מ‬
‫מ‬ ‫ש‬ ‫ם‬‫י‬‫נ‬
‫ש‬
‫׳‬
‫ל‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ן‬
‫מ‬‫ת‬ ‫ל‬ ‫כ‬‫ס‬‫ת‬‫ה‬
‫חן‬
‫ס‬
‫ם‬‫ו‬
‫ש‬‫י‬
‫ט‬ ‫מ‬‫ו‬
‫ס‬
‫ש‬‫נ׳‬
‫י‬‫ג‬ ‫ל‬
‫ר‬ ‫ה‬‫ס‬
‫מ‬ ‫פ‬
‫ס‬‫ו‬‫ל‬ ‫י‬
‫נל‬‫ע‬‫חום‬ ‫שי‬
‫י‬
‫ו‬‫ו‬‫ה‬
‫ג‬ ‫ל‬
‫א‬‫ש‬‫מ‬ ‫ש‬
‫ננ׳יו ל׳ר‬
‫וסיס‬ ‫ן‬
‫מ‬ ‫י‬‫נ‬
‫'‬
‫י‬
‫ש‬‫ת‬ ‫מ‬‫ו‬‫נ‬
‫ה‬
‫ש‬
‫י‬
‫מ‬‫י‬ ‫ל‬ ‫פ‬
‫ש‬
‫י‬‫ע‬‫ל‬
‫א‬‫״‬
‫ה‬ ‫נ‬‫ה‬
‫ו‬ ‫ם‬ ‫ל‬‫ייא‬
‫ש‬ ‫ת‬
‫ק‬ ‫מ‬‫ע‬ ‫ד‬ ‫ו‬
‫ם‬‫ש‬
‫י‬ ‫ק‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫י‬
‫י‬‫והיק‬
‫ת‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫ל‬
‫א‬‫״‬‫נ‬
‫ל‬ ‫ונויו‬
‫א‬‫מ‬‫ש‬
‫וניאוופי‬
‫ם‬ ‫ש‬
‫ו‬ ‫מ‬ ‫•‬‫ו‬
‫ק‬‫ס‬
‫ם‬
‫ל‬ ‫י‬‫נ‬‫ע‬ ‫ענינה‬ ‫היונוי‬ ‫שי‬
‫הס‬
‫שנפפססקקוו‬ ‫וניקם נ‬ ‫שמווהשני‬ ‫ששהועת»הוס״תמינמנועניבנה‬ ‫ו‬
‫א‬ ‫שהנינ‬ ‫שללקו טהלסםפריונםשת״ו‬ ‫נתנהו נפס‬ ‫ולנואף אם‬ ‫שנים ו‬ ‫‪.‬‬
‫ל‬ ‫עני‬‫הו‬‫ן‬‫שהילא‬ ‫ל‬‫ש‬ ‫ת‬‫אליתי‬
‫נומנסא‬ ‫י‬ ‫ט‬
‫ל‬‫א‬‫הו‬
‫מ‬‫אלנח‬ ‫מוי געמנילנהנקסיייגוה ונילוזפקהסק‬ ‫הינו‬ ‫שני‬
‫ש‬ ‫א׳םלללןגמל'נו ׳•ליה‬ ‫מוםיםה תמימןת ‪t‬וקקי‬ ‫תמאכלתובועכינלןקאבמגלמראלאיגשי‬
‫פ‬ ‫נ‬‫ש‬ ‫ק‬ ‫ט‬‫ו‬‫ח‬ ‫נג׳‬ ‫נ‬‫י‬ ‫נ‬
‫א‬
‫ו‪.‬‬
‫שק»ו‬ ‫שמ־סי‪L.‬אנן‪.‬נפס‪.‬ה‬‫הו‬‫׳תנ‬
‫שמראש‬ ‫שושעם״ק‬‫הקיו•י‪ -‬נ‬ ‫נויאעננינפס‬ ‫שומחםו‬ ‫גס‬
‫ם‬ ‫נתנםינם‪-‬פהנ‬
‫ששהפסואלי‬ ‫וומן יכה‪j‬׳פי'וונשתיו נהם כוי ענינה‬
‫‪pjip‬ילקלי>עי׳תאום״תנפנסנקפסקסוו—ט נמשעיעקיו‬
‫־‬
‫אנסלןובזג'מנינותוטלקאיןפסולנליון תפיכוזלתשאע״דילקעושי‬ ‫חניוודנפ‬ ‫מםר‬ ‫לנוועללו‬‫שיגין‬
‫אלל׳״תהיס‬‫מלילנ‬‫לנןסחטניאל'ומקיקםסיייםאתכלגללת‬
‫לננפעילניןםשט‬
‫ס‬ ‫י‬
‫ש‬ ‫ה‬ ‫ו‬
‫י‬‫פ‬ ‫ה‬‫ו‬
‫ק‬ ‫ס‬ ‫פ‬
‫ל‬‫ל‬‫נ‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫ש‬
‫א‬ ‫ל‬‫מ‬‫י‬
‫ס‬‫ל‬‫ל‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫נ‬
‫ס‬‫י‬‫א‬ ‫ו‬ ‫ן‬
‫א‬ ‫כ‬‫ל‬‫ל‬ ‫ו‬‫ס‬ ‫זו‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫נ‬
‫ו‬‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ קצת לנלי‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ה‬
‫נ‬ ‫&וכ‬‫ונ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫א‬
‫נ״י נ•ת‬ ‫א‬ ‫ל‬‫מ‬ ‫ם‬ ‫ג‬‫י‬‫ק‬
‫נ‬
‫שהח׳חוטיעםנילמלשיל‬‫ו‬‫מ‬ ‫נ‬ ‫לגמרי‬‫י‬
‫כ‬
‫מחוט‬
‫א‬ ‫ו‬ ‫ר‬
‫[‬‫ם‬
‫י‬
‫ש‬‫ת‬
‫מ‬ ‫י‬
‫נ‬
‫ש‬‫ל‬‫ו‬
‫א‬‫ל‬‫כ‬ ‫ת‬
‫כ‬
‫ל‬ ‫ן‬‫־‬‫ש‬‫ם‬ ‫ו‬
‫ק‬
‫א‬‫מ‬
‫ר‬ ‫ב‬ ‫נ׳‬‫א‬
‫׳‬ ‫ש‬‫ו‬
‫ק‬ ‫ם‬ ‫ן‬
‫כ‬‫ו‬
‫נ‬ ‫י‬‫כ‬ ‫ו‬‫ל‬‫נומניגו‬
‫י‬‫פ‬ ‫א‬ ‫ו‬‫ג‬ ‫י‬ ‫ג‬‫ג‬
‫ש‬
‫מ‬ ‫ו‬‫נ‬ ‫ו‬
‫י‬
‫ש‬‫ל‬‫מ‬‫כ‬‫א‬‫ע‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫״‬‫א‬ ‫ע‬
‫•‬ ‫י‬‫ס‬
‫ס‬ ‫ל‬ ‫ו‬‫ם‬ ‫פ‬ ‫!‬‫י‬‫ט‬ ‫ו‬‫ס‬ ‫ג'‬ ‫ס‬ ‫ו‬
‫ק‬ ‫יןתםואנפפיסס‬
‫איני‬
‫ם‬ ‫שאצמונופולי‬‫וננל׳‬ ‫ם מקלי‬
‫והיינונןניקנלהואס‬ ‫שעלל'‬‫השממי‬ ‫יסיינולנל'חגלנלפולמ־יו נלנליהעצינינ‬
‫ציפי׳ות‬ ‫שלתילהי״ננ' ציוץ‬
‫א ננ׳ ר' טייא‬
‫שיגויחאדחללפי'ונש‬ ‫שנניפנאסהקנו‬
‫ואלינאוונקמקצ‬
‫שמת‬ ‫לפשקל‬ ‫אעלס‬‫שכתו‬ ‫שכנהולליא‬
‫עצומוא״‬ ‫שי א׳‬ ‫שויפווסלימםמילןועראכתפנ‬
‫טנ‬
‫מהס'מ»ה‬ ‫ש‬ ‫אלשוניא'וא‬‫נל וכ‬ ‫אקלא‬ ‫נימנולנומנ‬
‫מו‬ ‫נמול‬
‫שו‬ ‫ונחמיו‬‫שין ולנואינןלומרנינליס‬
‫ונא‬
‫שסוםהתנס׳י‬ ‫םניסץ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ת‬
‫אן ו'אסשוטלקאונפוולמימ‬ ‫ו‬
‫הציתאוסישמלעננ‬ ‫ללני‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬
‫ש‬‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬‫ע‬ ‫ו‬
‫ה‬ ‫י‬‫ל‬ ‫י‬
‫ת‬‫מ‬ ‫ל‬‫ח‬ ‫׳‬
‫ת‬‫א‬‫נ‬ ‫מק‬
‫י‬‫ג‬‫י‬
‫ל‬ ‫פ‬ ‫נאיגווום‬
‫ווננן‬ ‫וונא‬
‫וני‬ ‫ש‬ ‫ו‬
‫י‬‫•‬
‫פ‬ ‫כוי‬
‫ו‬‫מ‬ ‫א‬‫׳‬‫י‬‫ה‬
‫ל‬ ‫נסן‬‫ם‬ ‫נ‬‫א‬
‫ל‬ ‫ל‬
‫צ‬ ‫ו‬
‫י‬
‫נ‬ ‫ן‬‫א‬ ‫צ‬‫כ‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫א‬
‫ל‬ ‫'‬‫י‬‫ס‬‫ל‬ ‫מ‬‫ו‬‫ל‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫נ‬‫י‬‫מ‬ ‫ק‬‫ט‬ ‫ס‬‫ו‬
‫ח‬ ‫ש‬ ‫י‬‫ו‬ ‫נ‬ ‫ל‬
‫ש‬ ‫י‬
‫ע‬
‫״‬ ‫מ‬‫ל‬
‫נ‬‫ו‬ ‫ב‬
‫י‬‫א‬ ‫ת‬‫ק‬‫כ‬ ‫ו‬‫א‬
‫נ‬‫י‬‫י‬
‫ל‬
‫נ‬
‫מ‬ ‫ה‬‫ו‬‫ל‬
‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬‫י‬
‫״‬ ‫צ‬
‫י‬
‫ל‬ ‫ס‬‫שלםתואנע‬ ‫ו‬ ‫פין‬
‫ונ״נ‬
‫או‬‫שלאל‬ ‫נ‬ ‫לנן‬ ‫י‬
‫ע‬ ‫י‬‫מ‬ ‫י‬
‫נ‬‫ש‬ ‫׳‬‫י‬‫פ‬ ‫לנ(‬ ‫י‬‫א‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫שולוסהצי‬ ‫ג‬ ‫י‬‫א‬ ‫שלנלואינע‬‫ו‬‫מ‬‫מילויקאנ‬ ‫ן‬‫ב‬ ‫ל‬ ‫סלנן‬
‫ק‬‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬‫וו׳מ‬
‫עננת א‬ ‫ת‬
‫ל‬ ‫י‬
‫צ‬
‫והיינו‬
‫כ‬ ‫י‬‫צ‬
‫שיון תמ‬ ‫ה‬ ‫אןינ‬
‫י‬
‫ט‬ ‫ת‬
‫א‬ ‫ו‬ ‫י‬
‫ח‬‫ש‬ ‫ע‬
‫שננילו'ת‬
‫שמ‬
‫ק‬ ‫ת‬
‫פסקו יהא נמקוס מנלת ואלו נמקים לנ[ וצינם נםא הוא ונשו ננפסקואה‬
‫ע‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ן‬‫מ‬ ‫י‬‫ס‬ ‫ו‬‫ל‬ ‫ה‬‫ש‬ ‫ע‬‫ש‬ ‫נגק‬ ‫ק‬‫ט‬ ‫ו‬‫ס‬ ‫נלומו‬ ‫ימוין‬ ‫ננ׳‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ן‬‫י‬
‫ד‬‫ש‬ ‫כ‬ ‫טיאןלו‬
‫וונמ‬ ‫ו‬ ‫׳‬‫ו‬‫לגמ‬ ‫ל‬
‫ו‬‫ש‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ו'‬ ‫איגווום‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ל‬
‫ש‬ ‫י‬
‫ו‬‫ק‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ני‬ ‫ה‬ ‫נ‬‫י‬
‫נ‬‫ע‬ ‫לוי‬‫ם‬
‫ו‬ ‫ל‬ ‫י‬‫נ‬
‫ו‬
‫י‬‫ש‬
‫ה‬
‫פ‬ ‫י‬
‫א‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ו‬‫ק‬
‫ל‬‫ר‬ ‫ס‬‫ו‬‫ט‬ ‫פ‬‫ס‬ ‫נ‬
‫ר׳‬‫ו‬ ‫ננל‬
‫וניט‬‫ם‬‫נ‬
‫י‬ ‫צ‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫״‬‫מ‬ ‫ל‬‫ק‬ ‫ם‬ ‫ם‬‫א‬‫י‬‫נ‬‫י‬‫מ‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫א‬
‫וני‬ ‫י‬‫ו‬
‫מ‬‫ם‬ ‫ג‬
‫ס‬ ‫ל‬ ‫ם‬‫ס‬ ‫י‬‫י‬
‫ט‬‫ק‬
‫ו‬‫ס‬ ‫ר‬‫א‬
‫נ'‬‫ש‬ ‫א‬‫נ‬‫מ‬ ‫ל‬‫י‬
‫נ‬
‫ל‬‫ש‬ ‫ה‬
‫ר‬‫ו‬
‫מ‬ ‫ו‬‫ל‬‫ו‬
‫מ‬ ‫א‬
‫ונחמיו‬‫ק‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ו‬
‫ס‬ ‫ן‬
‫ה‬‫פ‬ ‫ש‬ ‫ן‬
‫י‬
‫ש‬‫ם‬ ‫י‬
‫א‬‫ר‬‫ל‬‫כ‬ ‫י‬‫נ‬ ‫נ'‬
‫אאוולנוש»ו‬ ‫םונשא‬
‫מאאלי‬
‫נ‬ ‫ק‬ ‫ש‬
‫ל ללני וני ל' חייא‬
‫א‬ ‫ו‬ ‫אגווומי‬
‫ונוי‬ ‫שעננאלא‬
‫פי‬ ‫אינו‬ ‫לנןטיעיילציציותה נ‬
‫י‬‫נ‬‫ו‬‫נ‬
‫י‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫י‬‫ס‬‫ואגוויםאחו‬
‫ומיתפי׳ו׳ של‬
‫שיל‬ ‫איגוווסוקאיםתנתלנלת‬
‫ר‬ ‫ג‬
‫חןינה או‬
‫י‬‫א‬ ‫י‬‫א‬ ‫ה‬
‫שניםענ‬
‫ו‬ ‫א‬‫נויצ‬
‫ו‬‫ווהסאקוולגשמוס‬ ‫ש‬
‫ש‬‫מלק אפילו בזמנינו לועל ונפסקו שלשה שפולין איסל״ולהמפרננפ‬ ‫יוש ואת ססנוא שמשי‬
‫<‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫י‬‫צ‬ ‫ואו[ פסול אפי׳ נג׳ ואשים שנפסקו וסייגו שאינן עגעיננינ‬
‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬
‫א‬ ‫לנן‬ ‫ם‬ ‫י‬‫ק‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ז‬‫ו‬ ‫םנלפ‬ ‫ם‬ ‫ו‬
‫ק‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫וס‬ ‫ל‬‫מ‬ ‫ו‬
‫ל‬ ‫נוין צי‬ ‫שיפסנקושליג׳ם ס‬ ‫‪C‬ננלעדאופ[‬
‫ניקשביוקשנומכ‬ ‫שאוולהנ'ט וא‬ ‫שלמתללונימקמנ‬ ‫אשקניון‬ ‫שו‬ ‫לגמו׳נ׳נ‬ ‫איגוווס‬ ‫איני‬
‫ש־ןו׳אומו‬ ‫נו׳ וא‬ ‫ומייניהןא<‬ ‫ליבויה‬
‫‪,‬‬

‫מיל‬ ‫ן‬
‫נ‬‫צ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ו‬‫א‬‫ש‬ ‫נ‬‫ש‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫י‬
‫נ‬‫ס‬‫ש‬ ‫יקווג׳‬
‫ננינלק‬ ‫ם‬
‫אפי׳‬ ‫א‬ ‫ס‬
‫שייי‬
‫שילםוותנייל‬ ‫ונאר‬
‫תייןדלגמ‬‫פנינהו‬
‫אלועתכלוי״מ בי‬ ‫שלד‬ ‫מיהקוינו‬ ‫י‬
‫נ‬‫ש‬ ‫ה‬ ‫פנלצלמין‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ו‬‫מוטצושאלם‬
‫ת‬ ‫מ‬ ‫ן‬‫שניאהו‬
‫ש‬ ‫םן נ‬ ‫ב‬‫ל‬‫שוטימנינ‬ ‫שלי‪:‬נשאר‬
‫נגמומינוי‬ ‫י‬‫שיארס‬
‫ר‬
‫יסוקווק‬
‫שוליי‬
‫א‬ ‫שאיאנ‬ ‫ס‬‫מיקל‬ ‫עי׳‬
‫שונסאמו»י׳הג‬ ‫לסנוא ואאנל‬ ‫נמנטע׳ס נוישס‬ ‫זילם סס‬ ‫‪V‬ם‪K‬אסוי‬ ‫אלו‪:‬ועול)ס(שיו)שי‬ ‫מהואלויילא‬ ‫וגליתותים‬
‫מי‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ל‬‫ב‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ווס‬
‫י‬
‫נ‬
‫ש‬ ‫ה‬ ‫»ינס‬
‫ו‬
‫צ‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫וואפאסומי‬ ‫י‬
‫צ‬ ‫מ‬ ‫מינוןש‬
‫מאו נ׳ננל וא‬ ‫ו‬
‫ק‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫שק‬ ‫ל‬‫נ‬‫א‬
‫א‬ ‫שממויי ו‬ ‫ג‬‫ל‬ ‫ם‬‫שלר‬
‫נשאסורטיסקמנצאעסלכלומ‬
‫שולנופאי׳ »»<ןו מקים סינווו ננגן אנל למעלה ממנו שססמיל אמו הגליל לושילי‬ ‫שיןפילהו‬ ‫ונאעיג'קנרופססוקט‬ ‫מוא קמ‬ ‫שמ‬‫מלל' וא‬ ‫ש נפגסו‬ ‫לגמו׳‬
‫של ומי‬ ‫שק‬ ‫מנקינואפאילםו ננפפססקקולננ'מליואנ‬ ‫שיוללאזש‬ ‫לונגןסווטלסטא׳ ענ‪1‬שגי‬ ‫לווכיש‬
‫וויי••‬
 ‫ב׳׳י‬ ‫אורח חיים הלכות ציצית יג‬ ‫‪m‬‬
‫י י ך ׳ ציציות תענבין יני' היי מצי למימר נסקיתא אחרת לאש אין בהבל הארבע יהמרדכי כתב תחלה להכריע לננשאר מ י עניבה מהגליל נשר ואח״כ נתנ גשם‬
‫אסור לו לברך עליה ואם חברך הוי ברכה לבטלה והו דעוגר נעשה א‪ 0‬רביני שמשון לדחות איתם ראיות והעלה יאין נ ח טדי להנשיר עד יבא מזרה צדק‬
‫לובשו יאק בו נל הלי ציציות אלא דלפי דנרעה אינה מעכבת ובשבת נמי דאיני יכיל עכ״ל ימנהג העילס בדברי רש״י ומיהו היכא דלא אפשר כנין שהוא במקום שאין ציציות‬
‫להטיל נו ציצית אינו עיבר בעשה כלכת׳ במרדכי לפיכך אשמיעינן הך נפקיתא מצויים לתקן כלאי הם ר״יוהרא״ש לסמוך עליהם יעוד שיש לדבריהם ראיה מההיא‬
‫דסיפרי וסוגיא לנמרא אתיא שפיר‬ ‫דאפילו בשנת אשנמן לעובר אם יוצא בה‬
‫) < ‪c t‬‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫נ ס י מ‬ ‫‪w‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ע‬ ‫ה‬
‫לשיטתם ‪:‬‬ ‫י‬ ‫א ו ״ י מ נא[ ציציות מעכבי! זה א ח זה שכל זמן שאין‬ ‫*‬ ‫ו "‬ ‫לי" ' "(" '‪f^"1‬‬
‫ציציות מעכבים זק את‬
‫‪ +‬זהשכלזגק שאקגה כל‬
‫ג איב«‬
‫* כה כל הד׳ אינה מצזייצת כהלכתה והיוצא כד‪.‬‬
‫_ ‪,.‬״ ״ ! _ ״ ״ ״ ״ ‪ ,‬״ >‬ ‫_‪,.‬״_‬
‫'> <*‪1‬‬
‫אבל אם יש בה נל הלי מיתר ‪ u‬״_ _‪,‬״__‬
‫ס ? י״י‬ ‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫ע י‬

‫ומ״עז‬
‫‪v‬‬
‫ח‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫א כ ל‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫‪W‬‬
‫הארנע אינה מצוייצת נהלנתה והיוצא נה‬ ‫יל‬ ‫‪:‬‬ ‫יי‬ ‫וכי'נראה דמשיס ללכאירהכיון‬ ‫י"‬
‫לר״ה תייג חטאת אבל אס יש נ ה נל‬ ‫בה לר״ה אפילו האידנא שאי! לנו תכלת ‪:‬‬ ‫אל‪ ,‬א ‪ ,‬״ ל אלא ל ‪ ,‬א»‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫מ צ‬ ‫נ ו ש‬ ‫גן‬ ‫ש ח ו ט י |‬

‫הארבע מיתר לצאת בה וטי בס״פ הקומן‬ ‫‪ V‬ש א " נא[ כותי פסולה ‪ W‬ואשה כשרה לעשותח‬ ‫משיי ה! אפי׳ יש בה כל היי ל נ ו י ‪ ,‬צ ע ר י ו‬ ‫ר‬ ‫י‬

‫‪0‬‬
‫רנה )כח •( תק ד' ציציות מעכטת זי את‬ ‫השואל‬ ‫לאורייי דאינן משוי ינדנתב המיל'‬
‫זי שארבעתן מציה אחת ר'ישמעאל אומר‬ ‫נט״ט מהלטמ שבת מחשבי! הן מנוי‬
‫ארבעתן ד׳ מצית ובגמרא )לז‪(:‬מאי‬ ‫הנגד ומתנסיסיו נמו האימרא ונייצא נה‪.‬‬
‫י ף ‪V/!1‬אך״‪ ,‬מתי פסולה מימרא לרנ יילא אמר רב בפר ן התכלת מלכתינ גינייהי אמר רכינא לרב הונא איכא בינייהי דאמר רב הינא היזצא בטלית שאינה‬
‫דבי־ אל מ־ ישראל יעשי בני יש־אל ועשי ילא הטתי ימשתע מציייצת כהלכתה בשבת חייב חטאת יפירש״י וכ״ע אית להו לרב הונא מיהי הטיל‬ ‫*‬
‫לשלש ולא לרביעי לתייק הויא מצוייצת שלא כהלכתה וחייב חטאת דה״ל ציצית משיי‬ ‫דטעתא‬
‫ולר׳ ישמעאל הויא מצוייצת כהלכתה דג׳ מצית מיהא איכא ואינו פסול ורב טנא‬
‫בעטיה בפיסול יאםיקנא בגמרא דלית הלכתא כי־' ישמעאל וכתב הרא״ש נחשונית כלל שני שראה לקצת רמתי! שהיו פושעים טלית שלהם כשהיו יוצאים לר״ה ישטא‬
‫סיגר שחומרא שאין נה טעם היא דלמאי איכא לחיחש אי ח־ישת שמא נפס!י החוטים ולא נשאר בהם נדי הכשר ציצית א״כ האיךבירך עליו בשעה שלבשו יא״ת‬
‫שבדק כל ד׳ ציציות בשעת לבישה א״כ יבדוק בשעה שייצא בו לר״ה והעולס לא נהיו לבלוק כל הציציות בכל שעה שמתעטף כטלית משים דמוקמי ליו נחזקת כשרות על‬
‫שיילע לי שנפסלו ועול לציצית אינו נפסל בקל יהעולס רגילים לתקנם אף קידם שיגיעו לידי פיסול הילכך מיקמינן להו אחזקתייהי לעני! ברכה יכן לענק לצאת לר״ה‬
‫חי שאינו רגיל לילך ארבע אמות )בלא ציצית( ראוי לי לסמוך על החזקה ולצאת ני יאס ירצה להתמיד יבדקם כשעת יציאה ־ ויייא שכל טליתית שלט היויין מציייצית‬
‫שלא כהלכתן ואינם יוצאים בהם לר״ה ואינס דבריס של טעם דאס אינס מצוייציס כהלכתם היאך אני מברכים עליהם אלא ודאי התורה אמרה שיש ליתן בכנף שני‬
‫טעים לבן ישני תיטיס תכלת והלכה למשה מסיני שהתכלת איני מעכב את ה ל ק והיה מספיק לט בשני תוטיס לכן אלא שאט ניתנים עיד שני תיטיס זכר לתכלת‬
‫יעיד אף לפי לכריהס שאינס מציייציס כהלכתם מיתר לצאת נו לר״ה כלאמרינן נפרק תולין)קלט ‪ (:‬מתעטף אלם בכילה ובכםבסיס וייצא בה לרייה ימיש מדרב‬
‫הינא דאמר הייצא כטלית שאינה מצוייצת כהלכתה בשבת לר״ה חייב חטאת ציציית לגבי טלית חשיבי ולא בטלי הני לא חשיבי ובעלי ופירש ריח דציציית חשינא ולא‬
‫נטלה כי דעתו לתקן שאר ציציות ילצרכס לזי שהיא כשרה הילכו לא בטלה הני כסכסיס בטלי לגבי כילה יק נמי טליתות שלנו שיש להם ד' ציציות אפיי אי חשבת‬
‫להו אינה מצוייצית כהלכת! בטלו לנכי טלית עכ״ל וכבר הזכיר כן רביני כפי׳ שיא ובסוף דבריו נ ת ב והריימהיה מחמיר שלא לצאת בה וא״א ז״ל היה יוצא בה‪ .‬כתשיני'‬
‫להרמנ״ן סי׳ ר״ט נתיב מייל מיתר לילך בטלית קט! בי״ה בשבת יכדאיתא פ׳ הקימ׳ן רבה הייצא נעלית שאינה מציייצת כהלכתה בשנת תייכ חטאת ופירשייי דיקא כטליתו'‬
‫שלהם שצבועים מתכלת הציציות חשיביילא נטלי לגבי טלית לכך חייב השאת כשאינה מתיקנת כהלכתה להוי משיי אבל לגבי ליק לא חשיבי יבטלי גג׳ טלית אמנם ריח‬
‫פי׳ שאפי' בטליתות שלנו הציציות משיבי שהם עשייס לשם מציה ולא בשלי לגבי טלית אכן לשני הכירישים מיתר לילך כטלית קטן כשהציצית מתוקנת כהלכתה‬
‫ומהר״ם היה מחמיר על עצמו מלילך נעלית קטן ברייה בשנת דילמא מיפםיק חד מהציציות וכן עמא דכר עכ״ל וכתיב ממיתי יוסף בסוף הלכות ציציה בשם הריטליא‬
‫וז״ל ויש תיששיס לצאת נימ! הזה בשבת בטלית זה שירן ני עיטיף נתור והיא תחת הנלימא העליון שנראה כמשוי וכמלכיש כטל ונס כי אין לחוש לזה למלבוש גמור היא‬
‫חשיב טוב היא לעשית כאמצעית! אחיזיתכעין סרבל יכן שמעתי שהיי ניהניס באשכנז ונצרפת יכן ראיתי רבים שהיי חוששים בדבר זה בשם הרב החסיל עכ״ל• ואיני יודע‬
‫טעם חשש זה כלל להא אתרינן נפרק תילין מתעטף אלס בכילה ובכסכסין ייוצא בה לר״ה !כפרק חבית )קמז‪ (:‬האולייר־י; מניאים בלורי נשים לבי בני ובלבד‬
‫שיתכסה בה ראשי יחכו וכיש כהני טליתית שהס מלונש־ט ממש לשרי ואין ט ע ם להצריך לעשית ליה אחיוית וכמרלני סיף פרק חנית כתוכ ג ס כן שמותר לצאת‬
‫בטלית קטן בשבת רק שיהא מתוקן בציציותיו כדיני וי״מ לא נהיו‪ .‬לצאת כטלית קטן בשבת ברייה לפי שהיה ירא שמא ניתקו החוטיס של ציציותיו ינפםלו יבנלבי כתיב‬
‫שרו״ללא תשוליהלתהר״ס כן ניהייס העילס לצאת בו לרשית הרביס וכדעת הרא״ש יכן דעת הרשב״א שכתב בתשובה שהרי״ף פסק כמ״ד אין התכלת מעכב את הלבן‬
‫ינראיס דבריי וכך אני עישיס מעשה כדבריי בין בחול כי! בשנת עכ״ל ו ק ל ע ת הרמנ'ם שכתב בפי ט מה׳ שבת עלית המצוייצת כהלכתה מיתר לצאת כה כין כיום כין כלילה‬
‫שאין הציצית הגמור משיי אלא הרי היא מני׳ הניד ימתכשישיו כמו האימרא יכייצא נה ע ״ נ ‪ .‬וכיון דכל הני רבוותא מסכימים להתיר הכי נקיטינן וכן נהיו העולם ‪:‬‬
‫י‬
‫!"|*"‪ ?VQ‬כס״פ הקומן רנה ) ל ז ( רכינא היה קא אזיל בתריה ל ת ר נר ר נ אש־ כשבתא דריילא איפסיק קרנא דחוטיה ולא א מ ליה ולא מידי כד מטא לכיתיה אמר‬
‫‪ I‬ליה מהתס א־פסיק אמר ליה א־ אמרת לי מהתם שדיתיה יהא אמר מר ידול כגיל הבריות שלוחה את לא תעשה שבתורה תרגמא רב בר שנא כלאו‬
‫דלא תסור יאיכא דאמרי מהתם אתר ליה א״ל מאי דעתיך לחשדייה גדיל כבוד הבריית שדוחה את לא תעשה שבתורה יהא תרגמא רב גר שבא נלאו דלא תסור‬
‫הנא נמי כרמלית לרבנן היא יכתבו הייה בפי״ט מהלכית שבת ולי בסיף הלי צינית בשס הריטביא ונראה שאפי' אם נודע לי כשהיא עימד ככרמלית שכשעה שיצא בי‬
‫פסול היה לא קנסינ! ליה מפני שלא בדקו לאפי׳ א ס תמצא לימי שהיה לו לבדקו ולא בדקו לא קנסינן ליה במקום לאיכא כבול הבריות וכל שכןללא אשכחן שחייביהי‬

‫חכמים לבדוק ‪:‬‬

‫וא‪^2‬ך• לימר דהא דאמרינן כגמרא דלא צייך למשד״ה היינו דוקא בטליתית דידהו שהיו נושאים אותם במקום גלימא ואס היי פישטים איתם בשיק איכא משוס‬
‫כ ט ל הבריות אבל טלית דיל! שאי! לובש־ס איתי משים מלכיש אפילי אש יפשטנו אין כו משיס כבוד הבריות יהילכך אכי' בכרמלית דרבנן פישטו אם‬
‫ז‬
‫נפסל יאפשי לאפי' כטלית זה איכא זלזול אס יצטרך לפשעי בשיק א״נ כיי! ייזש־נ! לבטליתית לילה! היה זל יל בפשיטת! ולא גזיר רבנן בכרמלית לגני טלית נשים עלית‬
‫לא גזרי דלא פלוג רבנן כין טלית לטלית יזה נראה שהוא דעת היה ונ״י שכתב ל י ן זה סתס ולא חילקי בין טלית לטלית ‪:‬‬
‫במרלכי אימר ה יי " שלמה מלריי־״ש שאס נכפק לאיש חוט של טלית בשנת שאסיר ללנשו עד שיתקן איתי שאס ליבשי עיבר כעשה יהשינ ר י דליתיה‬ ‫‪1‬‬
‫דך‪/‬ןר‬
‫נדמוכח בשמעתין לאע״ל‪ .‬לאיפכיק לא היש שדי בנרמלית ליבנן ל כ ך נ ר י ה ל ר ״ י דמצית עשה לציצית איני אלא להטיל גי ציצית נשילגשגי ולא אמר הנתיב‬
‫בלשי! לא תלבש מ ד שיש לי ארבע כנכים בלא ציצית דאי ודאי היה הדין עמו אלת מנית עשה גיילא להטיל כי ציצית ומ״מ אי! הטלית אסור ללנוש וגס אין עוכר‬
‫טין שאין עתה יכול להטיל בו שהוא שבת ונחיל ודאי עובר כל שעה שליבש׳ בעשה דהטיל ני ניצית עכיל • וכתשיבית אשכנזית מצאתי כלשי! הזה שאלת בני א ס נפסק‬
‫אחד מהציציות אס מיתר לקהעטף ולברך בשבת המביך בו מוציא שס שמים לנטלה דקיימא ל! דדי ציניות מעכבית י י את זו דלית הלכתאכר' ישמעאל ומיהי אס הלך‬
‫אדס לבית הכנסת ימצא טליהו שנפסק׳ התיטיס ואיכה מ צ י ־ י צ י ז כהלכתה ומתבייש לשטת מנהגו לישב בפני הקהל בלא טלית אפשר דמותר להתעטף בלא כרכה‬
‫כדאשכחן בהקימן רבה בכרמלית ‪-‬רבנן גדיל כ ב ד הבריות עכ״ל‪ .‬ואינו נ״ל ללא למי יישב גפני הקהל בלא טלית לפושט טליתו בשוק )א( ‪:‬‬
‫י ף *י‪#‬ן^ךןציהי פסילה יאשה כשרה לעשותה בכרי! התכלת )מב•( א״י יהודה אמר רב מנין לציצית כיתי שהיא פםולה שנאמר לגר אל בני ישראל יעשי‬
‫להם ציצית בני ישראל יעשו ציצית ולא הטת־ וכתב! התיס' והיא'ש שם ונפיק השולח משמע דוקא טתי לכתיב בני ישראל אכל אשה נשרה לעשית‬ ‫*‬
‫ציצית‬
‫דרכי טשה‬
‫) א ( ול״ג ו ב ר י ה ח ש ו ב ה נ ש ב ר ‪ ,‬ר א י ; א ח ו ר י י י נ ו ‪ :‬ב ל א צ י צ י ת ‪ :‬ר נ י ' ר״י ו ל ‪ ; :‬א י ; לנינו־•‪ .‬ל י ׳ ^ ג ב ל א צ י צ י ה א ב ל ב ח ו ל ש א ם ל ו ב ש ו ע ו ב ר ב ע ש ה א י ] ל ל ו ב ש ו ד א י ן ב ב ו ר ה נ ר י ו ח‬
‫ד ו ח ה ע ש ה ש ב י ו ר ה נ ; ‪ :‬י א ה ל י ו כ ; ר א י ה ׳ ר ב י ם ‪ : ! :‬ה נ ו • יינו•; נ ש נ ה ב נ י ה ע ל י ה ש ל א ד י ה כ צ ו י י צ ת נ ה ל נ ה ו ‪0‬פ‪:‬י נ נ ו ד ה ב ר י ו ת ו ה י ה ל ה ם ג ם ב ן א ר ב ע ננ‪2‬ות ק ט ; כ ת ח ח‬
‫‪1‬‬

‫ול׳ינ‬ ‫ל צ א ת נ ו י ד י נ ר כ ח צ־ציח י‬

‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫)א‪ (.‬ר׳ צ י צ ״ ת מ ע כ ב י ! נ ו ׳ ו ה י ו צ א נה כי' חייב ח ט ח ת נת״ק ד מ ת נ י ת י ן ס כ‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ffl'D‬‬ ‫נ פ ס ק ו נ ׳ חוטי׳ ל ג מ ר י ונשתיירו ששה כ ד י ע נ י נ ה כשר ל מ מ ״ נ נ ש א ר ״ כ ל מ י ן ח ו ט ״ ל ס י ח ם‬
‫ה ? ״ ז ו ה ט ע ה שחייב ח ט א ת ו כ י ו ן ש א י נ ה מ צ ו י י צ ת כ ה ל כ ת ה ' י ע מ ו ל ת ק ן‬ ‫יש נ נ ׳ ראשיו נ כ ל אחי כ ד י פ נ י נ ה ־ ׳ ט נ ל ס י י ק ר ־ ו ה י ד ע ת ה ר א ״ ש ה י ש ‪ -‬ב ה יו ו נ ד ס ק י י‬
‫יכ ש שאין ד נ ר כ י ן ע ל י ה ; ט ק‬ ‫נ ה ׳ ‪ :‬י ד ' ‪ :‬י נ י ח ל נ י פ י ת ו א י כ ה י א חשיב י ל א נ ט י ל ל ג נ י ט ל י ת‬ ‫ח ז ר מ נ י ׳ יה ו ס י ' כמ׳׳ש ל ע י ל ו ע ל ‪9‬׳ ה פ ו ס ק י ס ש ה ן ע י ק ר ניישן י נ י נ ׳ נ״ל •'יי'? • נ ת ב ע ‪-‬‬
‫ש א נ ד ח נ ״ י צ ת כ ה ל כ ת ה א ב ל ט ל י ת שלנ• שאין ל נ ו ת כ ל ת י א ן ‪ .‬שיש נ ה ם א ר ב ע צ י צ י ת ל א ו‬ ‫נ ג י י ג ר ם י נ ן ב ג מ ר א ב ע י רב אש• א ל י ח י י ל א מ ע נ נ י ו א י ה י ה ק נ • ‪ :‬׳ ״ ע נ נ י מ א • א ״ ל י כ‬
‫מ צ י י נ ת כ ה ל כ ת ה ה י ת ו ל ח חשבי י נ ע ל ו ל ג נ י ט ל י ת ו א פ " ח י ן שם א ל א ח ו ט א ״ צ א כ י י •‬ ‫א ח א כ י ש ו מ י נ כ ר מ צ ו ת י י ה ׳ יכירש״י א ל י י ״ פ נ י ם ד א י ה י ה ק ט י נ י ד ק י ס ה ו י ע נ נ י ג א ‪ -‬כ ׳‬
‫יעיין כדרישה ו ל ק מ ן ס י מ ן ש״א ‪.‬‬ ‫הס נ י נ אכל מ כ נ י ע ו נ י ה י ו ק ש י ם ל ע נ ו נ כ ‪ 1‬־ כ ש י י ם ד ה ו א י ל ‪ -‬י ל י ה ״ י ק י ש א י ו נ י ס נ ־ י‬
‫^שאה כ ו ת י פ ס י ל ה פירש קשרן ו ע נ נ ן י א ע פ ״ י ש כ נ ר טורן לשמן ו ה ט ע ם‬ ‫‪T ?D'C‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫ע נ י נ ה כיש כ ש ה ם פ נ י ם ו ח י נ כ ר א מ צ ו ת ס ע ט ע ״ כ • ו ל ר א ״ ש כ ת ב נ ע י ץ זו נ פ ס ק י ם ג ה " י‬
‫‪1‬‬
‫מ ד כ ת י כ ד ב ר אל נני ישראל ו ע פ ו ל ה ס צ י נ י ת ועיין לדרישה ‪.‬־‬ ‫׳ ל ו ח ם א נ ל ה ר י ״ ף ו ה ר מ נ ״ ס ה ש מ י ט ו ה ו ירבינ־ א י י ל כ ש י ט ת ם ו צ י ע ל ״ ה ‪• .‬אפשר ש ה ש ״ י ט ״ י ׳‬
‫רל‪ 1‬ו א ש ה כ ש ־ י ל י נ י ו ל ח מ י מ י נ ן ל ת כ י ל ‪ -‬ן א ל א ל ס ו כ ה ל כ ש י י ה נ נ נ נ ״ ן ו ה ט ע ם מ ו מ ע ט י נ ן‬
‫נ‬ ‫נ‬
‫מ פ נ י ש א י ן א נ ו ל ק י א ־ ס לשיע י י ל ע י נ י ו ל ק ו ח ‪ -‬י י ת י נ ־ א ה ל י ״ י ב ל ש ״ ״ ‪ ,‬״ מ ש י ס ו א י י י " ש‬
‫נ ו ת י ק נ נ י ישראל ו ל א א ש ה ש ״ מ ד א ש ה כ כ ל ל ל נ י ישראל ה י א א' ל א ו ו כ ו ס‬ ‫י א ע י ג ל ח ע י ק ר א ה י ו מ נ ע י א לרב אש• ו א נ ן י ד א י ל א ע ל י פ נ א ״ ׳ ‪ :‬י ה ח ' כ י נ ר י לשי־ע ל א ת י א‬
‫״ צ י י ע ש ה ש ל ו ח ן ג י מ א •שאני ת פ י ל י ן י ג ל י לן ק ר א כ ל שישנו בקשירה ישנו כ כ ת י ב ה • א ב ל‬ ‫נ מ כ ״ ש ל א חששו ל כ ת ב ו כ ו י ל א כ ־ ק י י ל א ת י ם ק א י ע י ק כ ל ם ״ י • י י נ אש־ מ ע י ק ר א ו ה י א ש‬
‫מרדכי‬ ‫רל• כ ל מ י ן ל ס ' ל לרי־י> ו ר מ כ ״ ס ו ר נ י נ ו ו ע ״ כ‬ ‫י ל ׳ י ל י ח ס ח ש ו ל ו ה ל ה כ י כ ח כ ו ה ו עכ׳׳ל ל ״ י‬
‫לא מ נ ע י א ליה ל ר נ א ש י נ א ל י מ י א ם נ ח מ י כיין ל א י ה ו י ק ט י נ י ה י ו מ ט נ נ ׳ ה ש ת א נ מ י כשל‬
‫ד ר נ אשי ניי לא כשיט ל י ה ה כ י א ל א ל י ו ק א ל א י ׳ י ל א ל פ י א ק<‪1‬ייתא ש א ‪ -‬י ל שמשעלינן ה ע נ י נ ג י ע נ נ ה ז ו ח ד ל ח ו ד ה ש ה ו א שיעיר ק ט ן ו ט ע ם ה ע י נ ו נ כ ו י שיה ש נ ש א ר מ ע ט <ון ה ח ו ט לוכד‬
‫שעושי[ ל כ מ ח ל ה ח ׳ ח ו ט י ן מ כ ל א ה נ א ח ל ד מ ש פ ר ־ ק נ כ ד י ל י ע נ ב ס ב י ב כל ה ג ‪ -‬ד ו י ץ א י ן ט פ ס ל ־ ל ר ל מ ה כ ל כ ן צר־כין לומר ל כ ע י נ ן שישארי ש י ט ח י ק ו ח ש ו נ ש י ה י ה ר א ף ל נ ד ו ן נ ו כ ל‬
‫ו א ״ כ ל י י ו ן לקי״ל נ כ ע י א ק מ י י ת א ל מ י מ ר א‬ ‫ה ג ר ל מ ק נ ח א יראי ל א א נ ע י א לרב א ש י ל א ל י ל ו א ם ה ס א ל י ״ י ד ל א ״ ה נ • כ ין ש ל א נ ש א ר מ צ י צ י ת ז ה ח י ט ח י ק ה ר א ו י ל א ג ד ה מ ג ו ו ל מ ׳ ׳‬
‫הייה א פ י י ב א ל י ח ה פ י ק ש י ה י ה ר א ו י ל ע נ כ ס ס נ י נ כ ל ה מ ג ו ל ל מ י ס ו ל ו ״ ק ‪:‬‬
‫סי׳ ע י א [ ד ׳ ציציות מ ע כ ב י ; כו׳ ב מ י נ " ׳ וזיל ויש חישש־ס ל צ א ת נ ז י י ן ה י י כשני ב ט ל י ת שאין הו ט י ט י ף ג מ ו ר ו ה י א ת ח ת ה ג ל י מ א ה ע ל י ו ן ש נ ר א ה כפשוי ו כ מ ל נ ו ש נ פ ו ל ו ג ש נ י אק‬
‫לחוש ל ו ה למלבוש ג ס י ־ ה ו א חשול י‪-‬״ל ה י א ל פ ש י י ה א מ צ ע ת ״ א ח י ו י ת כ פ י ; ס י כ ל ילן ש מ פ ת ׳ שהי־ נ ו ה ג י ן נאשכנ״ו וכו ר א י ת י ד נ י ם שהיו חוששין נ י ה עפ״ל ו כ מ כ‬
‫נ״י ע ל זה ׳ א י נ י י י ד ע ע ע ס חשש י ה כלל ל ל א א מ י " ! י י ק י •לין י ת ע ט ף א ד כ ל ל י ל ה י כ ס נ ס ק וייצא נ ה ל ר ״ ה • ו נ ש י פ חניות ה א ו ל י י ל י ן מ נ י א ק נ ל ו ר י נש ס לני ל נ י ו ל ל ל ל ש י ת כ ס ה‬
‫ל‬

‫נס ראשו ורונו וכ״ש ל ה נ ׳ ג י ל י ת י ת ש ה ם חלילש־ס מ ר ש לשרי ואי; ט פ ס ל ה צ ר י ן ל י ה א ח י י י ת ע נ י ל יאני א י ח ל ד ל א י ״ י כ ל ל לכילה ו נ ס ל ס ק וללילי יפיס רכל סלי הס מ ל נ ו ש י ם שלונש׳׳ ל פ ע מ י ם‬
‫נשנ׳ל ה ק י ל אי החים • א נ ל ה נ • ט ל י ת י ת ק ט נ י ם ל א י ‪ :‬ס נפשי' כ ל ל למלבוש כ ש נ י ל ה ק י ר א ־ ה ח י ה אי לה־ית ל י ל ג ל של ציצית להכי ודאי נל ו מ ן שלא ע ש ה להם א ח י ו ו ת שיהיה ל ו מ ה‬
‫ל פ ח י ת ל מ ל נ ו ש ה ו ה משיי • א ס י ר ל צ א ת נ ה ל י ״ ה נ ש נ ת יק״ל ‪:‬‬
‫שימן יד ] א [ ע ש א ה כ י ח י פ ס י ל ה כיי פ ר ק ה ת כ ל ת א מ ר ר נ י י ה ו ו ה א ח י ‪ -‬כ מניין ל צ י צ י ת כותי" ש ה י א פ ס ו ל ה ש נ א מ ר ד נ ר אל כ נ י ישראל כוי ולא ב י ת י י ם ו ל ק וה נ ת נ ג ס ה ו מ נ ״ ם‬
‫נ״א ו צ י צ י ת ו ס י י ם ניה אנל אם ע ש ה א י ת ה •שלאל ל ל א כוונה כשירה ע״נ ופי׳ נ״י יל״ל אן אס לא ניק נתליית החועק ועשיי' השוליות וכנוינות נשירה‬ ‫י‬
‫נישואל‬
 ‫מ כא‬ ‫אורח חיים הרכות ציצית יד‬ ‫כ־י‬
‫ציצית ילא אמריק נ ל שאיט נלנישה אינו כעשייה ונמו שהיה אומר ר׳מ מ כ י יטממא משום מ ו מ י ם לאו מ י לשמה נ י מ י ומינה ש מ ע ‪7‬א‪ 0‬ישראל משאה שלא‬
‫מ י נ ה נמי ססיל ותו להא קי״ל נשמואל דאפילו נטיייה שלא לשמה פסול יכל שנן‬ ‫תפילין ליקא הוא ללרשינן הני משום ל נ ת י נ וקשרתם י נ ת נ ת ם ילרשינן כל שישט‬
‫בקשירה ישגו בעשייה ו נ ת ב הרא״ש מ י ט ק בפרק השילח ל ה ט משמע מלמנשרינן עשיית הציצית בטלית יתקיק לפסול נשלא לשמה יאק להקפות א״נ מאי א י ה א‬
‫סונת נ ע ץ ונפרק ה ס ט נ ה אמריגן לנפקא נ ת קלא ואמרה מאי ענילתייט נ ה ו מ ק ש קרא טתי ולא נקט אטלי ישראל נמי לאינא למימר לקרא אתא לאורויי‬
‫דווקא ניתי ט א לאסור א נ ל אשה כשרה‬ ‫קרסליתא לניתהו לר׳ סנינא ‪ p‬לוסא ט א‬
‫‪ W‬ה ש ו א ל ט ל י ת מ ח מ ד ו פ ט ו ר מ ל ה ט י ל ב ה ציצית כ ל ש ל ש י פ לעשותה ותי לאשמעינן לאפילו בישראל‬ ‫לעתילה למשלי תנלתא לצדיקי לעלמא‬
‫עומל ע״ג ואומר לי לעשות לשמה נמי‬
‫פסול ואפי׳ להרא״ש למתיר נמפילין נ ע נ ק‬
‫ט ת י וישראל עע״ג וה״ה נטוויימ ציצית‬
‫מ״מ נעשיית ציצית נטלית מולה לפסיל‬ ‫‪. ,‬‬ ‫‪r‬‬

‫לוקא ט ת י ם א ל מ א לנשים נ ש ח ת לעשות ד נ י ח א ל י ה לאיניש ל מ ע ב ד מ צ י ה נ ס מ ו נ י ה ו ב ל כ ר ש י ק פ ו ל ש ת ה נ ט ש י אפילי כישראל עע״ג י ק ני׳ רש״י‬

‫נס״ק ל ס י נ ה למן הקיצק ומן הנימי! ומן‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ציצית ל מ י ישראל מיקרו אי לאו לה״ל‬
‫הגרלין פסילי] מ ט ס ללא נתלו נ ה‬ ‫מצית עשה שהזמן גרמא אלא לוקא גני‬
‫לשם ציצית ונ״נהרא״ש ונ״י נ ה ל ט מ ציצית‬ ‫תפילין לגלי קרא ינן מנהג שהנשים עישית‬
‫ציציות ומיהי מצאתי שמהר״ם היה מקפיל להניח לנשים לעשות לסי שמי שפטור יהני נקטינן יללא נהרמנ״ם למתיר נעשה ישראל שלא בכמנה ו ז ט שלא הניא רנימ‬
‫מ! הלנר איט פיטר אחרים ינ״ל ל ט י ט לנת־ולה לאל״כ מקשה מסונמ נ נ נ ״ ן לנרי הרמנ״ם נזה ונסמך על מ״ש למעלה לנשוייה שלא לשמה פסול ומכל שנן‬
‫ע ט י ה פלא לשמה ללא נמ״ש נ״י ללעמ הרמנ״ם לעשייה קיל שפי מטוייה גס לא‬ ‫לנשרה יגרפי׳ נ פ ר ק הספינה ארגז גנח לאשתי של ר׳ חנינא נן לישא לשליא‬
‫תכלתא לצליקים לעמיל לבא יבהגה״מ פ״א כ ת נ ציצית שעשה ט ס י פשול מכאן נמ״ש נש״ע ליש לסמיך על הרמנ״ם למנשיר א נ ל לא ינרן עליו אלא פסולי׳ הן‬
‫פ ס ק ר׳יהולה ור״י שהנשים יטלות לעשות ציצית מלאיט ממעט אלא טשי וכן הורה וקי׳יל נמי לנין בשדיה בין בעשייה אפילי א ם ישראל נגימל ע״ג הטתי יאימר שיעשה‬
‫לשמה לפםולין הן לד״ה כלפי׳ ללא כמ״ש בש״ע ללהרא״ש כשר‪:‬‬ ‫י‬ ‫ר ט ' י ט ל ה לאשמו אבל נשם מהר״ם מצאתי לאין להן לעשות ציצית מ ט ם ל נ ת י נ‬
‫ע ש י ת‬ ‫י ת‬ ‫ע י י י ת צ י‬ ‫י ז‬ ‫מ ו‬ ‫י נ י‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ג י ‪ 5‬י מ‬ ‫ע ש י‬ ‫י ש‬ ‫‪,‬‬
‫ו ל י ט ו ל טלית חנירו בלא לעמי ולברך עליה י״א שטא מיתר לניחא ליה‬ ‫'‪P‬‬ ‫* "־י^י* ל‬ ‫^ י‬ ‫?‬ ‫^‬ ‫^ ‪°‬‬ ‫י^'‬ ‫״‬
‫לאיניש וטי כ״כ נסמ״ק ונ״נ הרא״ש נ פ ר ק נ ל ה נ ש ר ) ל ן קלי( שבך‬ ‫נתוס׳ פ ס ק ר״ת ד נ ל מצוה שאין האשהחיינת נ ה מ ו ן לולב וציצית אינה יטלה לעשות‬
‫נהגו‬ ‫לט מלאמלי׳נהשולמ נ ל שישנו נקשירה ישנו מ מ י נ ה ונן היה מעשה שריית פסל שליתות‬
‫שהשילה להם ציציות יהא לאמרינן נ פ ר ק אי‪ /‬מעמילק מעשה באשה אחת שנשאת‬
‫לחנר והיתה קושרת לי תפילין על ילי לא שטת? קישרס אלא שטמה מסייעה לי לקישרן א״נ לא אסר לאשה אלא תיקון ה מ ר נ ט ן נ ת י נ ה יתיקון הציצית ואגודת‬
‫הלולב אבל קשירה לאי תיקון המציה ט א ימציא עכדא ע״כ וכן נ״ל לשווית ציצית שרי לה נ פ ר ק ה ס ט נ ה הרמי׳ך ונספר המרומה פ ס ק לנשים יטלית לעשית ציצית‬
‫ע נ ״ ל ‪ .‬ולעני! הלנה נהוג עלמא נ מ ר י המנשירים דרונא ניגט י נ ם כי ט ע ם נ ט ן יש להם ) א ( ‪:‬‬
‫הרמנ״ם נפיא מה׳ ציצית ציצית שעשאה ט ת י פסולה אנל אם עשה אותה ישראל נלא טונה נשרה ו נ נ ר נ ת נ ת י נסי' י״א שע״נ טינו לוקא נתליית החומים‬
‫ועשיית החוליות והקשרים לאילו טוויה ולאי נעינ! שיהיה לשם ציצית ניאיתא נ פ ר ק ה ת נ ל ס ) מ נ ‪ ( :‬ינריש ס ו נ ה ) ט ‪ ( .‬יטעמו משום ראם אימא מ ע י ק‬
‫עשיית ציצית גמי לשמה היט אמרינן ציצית שעשאה נותי פסולה מאי איריא ניתי אפילו נישראל נמי א ם עשאה שלא לשמה פסולה ועול לא״נ למה לי לדשא ל מ י‬
‫ישראל יעשי ולא נותי תיטק ליה מ‪:‬ינא דמפיק מ ע י נ ן טייה לשמה אלא ודאי לא מיפסלא אלא נ ט ת י דיקא אנל בריש ס ו נ ה אהא דאיר יטדה אמר ר נ עשאהמן הקיצי!‬
‫ומ! הנימק ומן מ ד ל ק פשולה פירש'י לסעמא מ ט ס דלא נתלו נ ה לשם ציצית ינ״ב הרא״ש בה׳ ציצית אלמא תלייה לשמה נעינן יאפשר נמי דחוליא אחת יקשר א׳ לצריני‬
‫מדאורייתא צריך שיעשם לשם ציצית ולהרמב״ם לא תקשימהא שהוא מפרש הא דעשאה מן הקוצי! ומן הנימי! ומן הגדלין בצמר ילא לעני! תלייה לשמה וכמו שנתנתי‬
‫נסי׳ י״א• ימיט אינא למידח עליהדהרמנ״ם מנא ליה למיפסק דעשאה ישראל נצא טונה נשרה אי משים לאם איתא דבעינןטונה לשמה מאי איריא ט ת י מ ק ש‬
‫אפיי ישראלשלא נ ט י נ ה נמילאו ראיההיא ד ר נ לטעמיה דלא מצייך טיוייה לשמה מ א מבשר געשאה מן הכיסין בדאיתא בפרק התנלת ינריש סינה וא״נ לא נ ע י‬
‫לשמה כלל ומיה לא פסיל אלא נעשאה נ י ת י ד ו ק א א נ ל לדידן דקי״לדמן הסיטן פסולה משים דנעיא טוויה לשמה אימא דנל עשיית ציצית נעינן שיהא לשמה יאפשר‬
‫דמשמע ליה דאם איתא דשמואל פליג ואמר דאט' עשאה ישראל שלא לשמה פסול ה״ל ל ר נ יהודה לומר כי אמריתה קמיה דשמואל אמר מאי איריא עשאה ט ס י‬
‫אפי׳ עשאה ישראל שלא לשמה נמי פסול ו מ א מ ר גני עשאה מן הסיםין וטון דלא אשנחן דאמר ה ט משמע דלשמואל נמי עשאה ישראל שלא לשמה נשרה ולא‬
‫פליג אלא נסו ויה לחוד ועוד יש ל ט נ י ח ‪ p‬דאם איתא דשמואל ט ה פליג עליה ד ר נ נ ה א ה ט היל ל ר נ למימר ציצית שעשאה ישראל שלא לשמה נשרה נלומר ולאפוקי‬
‫משמואל לפסל ועוד דהאי דרשא מ ג י ישראל יעשו משמע דנ״ע צליכי למידרשה ואם איתא דעשיה שלא לשמה פסולה למה ליה לקרא לאשמעינן דוקא ישראל ולא ט ת י‬
‫ניי! ל ט ת י ם לאי מ י לשמה נינהי אלא ולאי נעשייה לא נעינ! לשמה אנל נעינן שיעשה ע״י ישראל ולא ע״י ט ס י ננ״ל לדעת הרמנ״ם‪ .‬ולעני! הלנה יש לטש ללנרי רש׳*‬
‫והרא״ש לעשיתי נ ט ו נ ה ו ט נ א לעשאו שלא מ י ו נ ה ואין ציציות מצויים לתקנו נלאי הוא הרמנ״ם לסמוך עליו ‪:‬‬
‫‪ *f|f"!D‬בםמ״ק עשיית ציצית נ ש ר ה נ נ ל ולפי' אין לנרך לעשות ציצית ונראה שטעמי מ ר א מ ד נ ן נ ג מ ר א א״ל ר נ מ ר מ י ל ר נ א ש י א ת ק ה ט מתניתו אנו הכי ממנינן‬
‫לה אייר יטלה אמר ר נ מגק לציצית נ ט ת י שנשרה שנאחר מ ר אל מ י ישראל יעשו להם ציצית יעשו להם אחרים ו מ נ ר לנקשינן נהאי לישנא טון לשמעיה‬
‫רב אשי ושתק אלמא קיבלה מיניה ילמד שאק לברך לעשית ציצית מדאמרינן תי מ מ י דרב הסדא רמי ומי אמר ר נ ציצית א״צ נ ד נ ה נשעת ע ט י ה יהאמר ר נ ציצית בטמי‬
‫פסילה ומפרש נגמרא ל ק ס נ ר ר נ חסלאלנלמצוה שפסולה נ ט ת י טשראל צריך לנרך ו נ ל שנשרה מ י ת י נישראל א״צ לנרך ומאחר שטא ט ס ק לציצית בכותי כשר א ״ נ אין‬
‫לנרך לעשות אנל חשה שלא ט ה לו ללמוד זה מנאן להא אסיקנא לתפילין הויא תיונתא לרכ חסרא אלא כל מצוה שעשייתה גמר מציה נגו! מילה אע״ג מ ש ר ה‬
‫נ ט ת י נישראל צריך לכרך ו נ ל שאין עשייתה גמר מציהנישראל א״צ לנרך ואל יקשה נעינך לומר לספר מצות קטן סונר לציצית נ ט ת י פשרה הפוך לעת נל ה ט ס ק י ם שרטנו‬
‫ה נ ח ל מהרי״א ז״ל נ ת נ נ ס ״ ס ך׳ שנעל העיטור סובר נ! ימיט ודאי לעני! הצנה לא קיימא לן ה ט אלא דציצות נ ט מ י פשיטא דפסול ונישראל שלא לשמה להרמנ״ם‬
‫כשר ולרש״י והרא״ש פסול• ואפשר דה״ק סמ״ק טון שעשיית ציצית נשרה ג ס משים שה! פטורית ממציה זו אק לנרך לעשות דהיאן ינרך על עשייתה טון שאטלי מי‬
‫שאיט ממייביבה נשר לעשיתה אבל אי! הנינמי מ ט ת י פסולה ונדנרי נל ה ט ס ק י ם ומ״מ תסילק הוו תיוכתיה שאם נעש‪ 1‬ע״י נשים פטצים יאיט ח‪3‬רך עצ עשייתם ‪:‬‬
‫ך ן ^ ז ן א ד טלית ממנירו פטור מלהפיל נ ה ציצית נ פ ר ק נ ל הבשר )קי‪ (.‬ובפרק התנלמ ) מ ל ‪ ( .‬מימרא ל ר נ יהודה ינר״פ ראשית הגז)קלי‪ (.‬נסומן למה לי לנלרב‬
‫י ימדה לאמר טלית שאולה נ ל ל׳ ח ם פטורה מן הציצית ומשמע דהני ל' יום צריך שיהיו רצופים שלא החזיר בינתים כלל וכ־נ ממוקי יוסף נה' ציצית‬
‫נשם הריטנ״א• זנתנו התיס' והרא״פ נסרק נ י ה דחדאירייתח פשירה לעילם נדקאמר כראשית הנז כ » ת ן ילא של אחרים אלא לפי שנראית כשלו ח ״ ט ט חכמים‬
‫מל׳ יום ואילך לאין לרך לשאל יותר מל׳ יום ונתנו עול לנרך על טלית שאולה נראה לטונ שלא לנרך ואעיפ שהיה אומר ר״ת משים מ נ ל ט ת א ט נ ה ילולנ אע״ג‬
‫דסטורות והביא ראיה מדרב יוסף ‪1‬ט׳ מ״מ לא למי לטלית שאולה ונו׳ ואעפ״נ המנרך לא ה פ ט ל וסמ״ג נ ת ב נלנריהם וכן נ ת נ נ ס פ ר מצות קטן וממוקי יוסף‬
‫נ ת ו נ שנהגו לנרך על טלית שאולה מצוייצתואח״ננתנ וטון פגלולי רטתינ! הצרפתים חיששין מלברך נשלימ שאולה מצוייצת תוך ל׳ יום ראוי לחוש ל מ ד י ה ם שלא לנר‪3‬‬
‫עד נא! ל ט ט ‪ .‬והרא״שנמב עוד נ פ ר ק נ ל הנשרול״נ דהאדטלית שאולה מייריששאל שלית שאינה מצוייצתאנל השיאל טלית מציייצת א ל ע ת א ל ה ט השאילה!‬
‫שיברך עליה ואם אי אפשר לי לנרך אא״כ ת ט ה שלי ט י כאילו טתנה לי נמתנה על מנת להמוירה מידי ד ט ה אשואל מלוק ומת לו מ ת אין רשאי לקרוע ואם טליעו‬
‫ש ט א הולך לבקר את החילה קורע משים דהוי כאילו הרשה! ובריש הלנות ציצית על כסות יים אם מייב בציצית נלילה נ ת נ הרא״ש שראה באשכנז לפני י״הכשמשטמים‬
‫שש״צ מתעטף בטלית של אמר כלי להפשר מהברכה משום טלית שאילה משום למששקא להו בשליח שלי אם צריך לברך אי לא ‪ .‬יאח״כ כ ת ב מ ר א ה לי לטועים‬
‫ה ס דהא דשלי' שאילה פטירה מהציצימ הייט השיאל מ ח ט ת שלית שאינה מצוייצס על ל׳ יים פעור מלהטיל בה ציצית שנא׳ גלילים מעשה לך ע ל ארבע מפו׳ נשימך‬
‫אנל מ ס ו ת שאינה שלך לא חיינתך התורה לעשות גלילי׳ א נ ל השיאל חחבירי טלית מצוייצמ צדך לברך ונ! מצאתי ש נ ת נ נ ע ל העיטור ז״ל ענ״ל ילענין הלבה נראין‬
‫לנרי הרא״ש ונן נהגו ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ל י ט ו ל סלית ח נ י ה נלא לעסו וני' ז״ל ס פ ר מצית קשן יש לנרך על טלית חנירי אטלו נ ל א מתנה רק שיתן לוי ת נ י ח רשות ואפילו נלא רשות נןוי למסתמ׳‬
‫נימא ליה לאיניש דניענד מצ‪1‬ה נממיני׳ מ י ט טלית מקופל ומונמ צריך ליטול רשות‪ .‬יהמרלט נ מ נ על זה ולי אני הדוט נ״ל לאי מקפלי נ נ ס ח ל ס‬
‫שרי אי שמא ניק שהנעל מקפלי גלי דעתיה שמקפיד נ מ ר מלהשאילן עב״ל וכנמוקי י!סף נ מ י נ ‪1‬נמקום שנהגו להנית טליתומיק נ נ י ס ה נ נ ס ת א ם נ א אדם‬
‫להחעטף מ לפי שעה ילהחזירי נמקומי מיתר ולא משונ שזאל שלא מלעת גזלן הוי טון ללינא ה נ א משש כיליי קרנא נימא ליה לאיניש לליענד מציה‪.‬בממיניה‬
‫מפא״נ‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫י ד )א( וליג וי יראי אט עשתה *יצית אין לפםלפ אגל להתחילה י» ליותר נרגרי מהרים ואגי לא ראיתי מימי געגיין אחר ו ס ׳ווהאגעיפ ע»י ומניזוית ‪:‬‬
‫ובפרק‬

‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫מורי יומ״א • ) ג ( ה ש ו א ל טלית מחניוו נישואל אבל הטוויס מיסא בעי לשמ» לנ״ע נ»יש לעיל סימן י״א וטעמיה וופל״ם •משום‬
‫צויגי׳ למיוושס ואס אימא לעשיים שלא לשמס‬
‫כופיים ביין וטמיים לאו בפי לשמה נינסו‬ ‫דוקא ונ״עולא‬
‫בתיו ל׳ • והאי ורשה ומי ישואל ועשו משמע‬
‫ישואל‬ ‫פסולה ל״ל קוא לאשפעינן‬
‫עליה אפילו‬
‫סוא״ש‬
‫פשיטא ומכון‬
‫אשה‬
‫שאל טלית‬ ‫" מוצובייצשמ‬
‫ולהצאייצית ע׳‬
‫מוובי ציוו לאסוו משיית‬
‫פטווס ונתיב כסותן אנל‬
‫אלא וואי בעשיי׳ לא נעינן לשמה אנל בעינן שיעשה פ׳יי ישואל ילא ע״י נומי ומוו‪-‬נענ‬
‫נופס אשו ע׳׳ש וניק שמ מימא להואיש ולנינו וש״צ לנפיק תלייה לשעס ונפ״ש לעיל סי׳ י״א ל״ל לקוא למעוטי כותי ופסול לעשותן • וי*ל והא ועשאס ישואל שלא לשמה פסול היינו‬
‫לנל שמשאו‬
‫יונים אולי‬
‫נומי‬ ‫לוקא נשיווע נ־לאי שעשאס שלא לשמה וכגון סן וקיצי׳ וגולומין כנונו לעיל סימן י״א שהם ודאי נפלו שס שלא לשם ציצית אבל סתמי לשמס מלאן משאינ‬
‫לומו והוא״ש‬ ‫לשמס משעע ולשמס ממש נעיק • ינואה לי יותר‬ ‫נמלה‬ ‫נומי מסתמא שלא לשמה משאו ופסילה ‪ .‬או מיח זה דיסק וסוא״ש קאמל מהול מפני שלא‬
‫עיקו וגון>‬
‫ואיו סבותי‬
‫וכוונתיהלכוקתי‬
‫ישראל שיןשנס‬
‫עושהנתפ‬‫שופתיןלו‬‫לע‬
‫גניו ומצוס לו‬‫»ו»ל על‬ ‫לטפמייסו שכמנו לקמן בהלכות תפילין סימן ל״נ וכותי שענו מוות לתפילק וישואל פומל »״ג נשיוה לתפילין וגל שישלאצ‬
‫פומו ישואל ע״נ לא מיקלי לשמה ופסולס • והטעם שאפשו ונאן‬
‫וא‬ ‫אם‬ ‫לתפילק לשם תפילין מקמ לסבי איצטוין באן גני ציצית למעט משאם ביתי ואפילו‬
‫מנין שוו לבתונ פליה תפילין וכעין שנתנתי למיל בסימן <״א נשם מהוו״ל ‪ .‬וסומנ״ם ג״כ לטעמים אויל ום״ל לקמן‬ ‫סמצוס פשא״נ בתפילין שאינו‬‫אלא‬
‫ודאי‬‫אלא‬ ‫גניו וא״נ »ווא קושיא לוונתא וקוא ומיעט כותי ל״ל‬ ‫עומי על‬
‫בכונה נשרה ולו״ק‪:‬‬
‫עושס מעשם נגוף ספצוה אפ״ס נסונ אפילו נישואל עומועל גניו א״נ נ״ש נציציתדלא מסגי ישואל‬
‫ש״מ וכל שעשה ישואצ אפילו שלא‬
‫טליתו של סניוו שלא פועמו ומורי‬ ‫או‬
‫שאסור לאום לסנימ מפילק‬
‫סוף אלו מציאות מצא עפילק שם ומיסן ומנישם בו׳ וגני ט״ת נמי א»וו‬
‫מוימנקו‬
‫אמ‬
‫אמו ה‬ ‫‪ M‬ו ל י ט ו ל טלית סניוו נו׳ ויל וימ נפוק המונו את סםפיגס זי ו״י ע״נ נ מ נ ציי חיל‬
‫אמו ומותו וניסא ליס לאיניש למיפנו תצום נממוגיה עניל ותמיכמ על פסק זס ונסויא‬
‫ענ״ל נ"׳‪.‬‬ ‫לותק‬
‫ובתג ל»״א נל״מ ו״צ ונוי ליישנ סמנסג וליבוי הפוסקים אומו ולא ופי‬ ‫ליישנ זס אנל ענשיו וגמיסנ•‬
‫וגם * ן ואיים מססיא דשם ומיהן ומניסן להמס לאו לפיפוא ונלאים אסוו לסניפם אם יוצס אלא לאשמעיגן ואם אינו ווצס‬
‫לאיה הייתי‬
‫נממוניה מותו לשומן פיו וליתן ו פ י ק משא״נ נשאו אניוס נואימא שם ‪ .‬ולפד׳״נ ז*ן ואיה נצל פמשילק וס״פ נשאו פציאי׳ אסור לפניו‬
‫שוסא ליס‬
‫אק השואל לשאי להשאיל ואלי סיס ללנומינו‬
‫היס‬
‫ולאמצינ‬
‫‪ srtA‬והמס אינא למיחש שמא יקוע‬
‫להניא משיל ק על אשלים וווצס למענו‬
 ‫אורח חיים הרכות ציצית יר טו‬ ‫בית‬
‫והגו א נ ל מ״י פרק הספינה השיג על וה מדאמר פ׳ א״מ מצא תפילין שם דמיהם משא״נ נספרים דשמא ינא לקדוח נ ה ם הרנה עד שיקרע מרונ משמוש )ב‪ (.‬וי״י‬
‫ומניסן ואס לא ששם אותם וקנאס לא היי מתירין איתס להניח כשאר גוף אנ־לה כתב וז״ל ואותם שליקתי' ציצית שמוצאים נב״ה בלא ידיעת בעליהם מיתר דאמדנן‬
‫שאסור להשתמש בה ולא התירו משוס מציה ע״כ ילפעד״נ דליקא להנ־חן ככל יוס ניחא ליה לאיניש לקיומי מציה בין בגופיה בין כממוניה וכלנד שיתוירנו שם מ ק ו מ‬
‫אסור א ס לא ששם אותם ולא התירו משיס מציה אלא באקראי י ה ט נקט־נן דלא כמו שהיה שאס לא החזירו מקופל ודאי לא ניתא ליה למאריה וה״ל שואל שלא מלעת‬
‫והוי גזלן ועליה אמר הטתב ובוצע ברך‬ ‫נהגו היתל אלא באקראי‬
‫צאן ה׳ ע ל ל י ל נ שהיא דעת הרא׳יש‬ ‫א ם מ צ א ה מ ק ו פ ל ת )י‪ (.‬ט ל י ת ש ל ש ו ת פ י ן ח י י ב ת ב צ י צ י ת ‪:‬‬ ‫להתיר ציצית ונוי בפרק‪US‬‬ ‫‪ 1‬מלתר‬
‫מ‪1‬תר וא[ ל ה ת י ר ציצית מ ט ל י ת ז ה ו ל י ת נ ס ב א ח ר י‪ <-‬שנתב בפרק נ ל הבשר ונהנו להתעען>‬
‫נ‬ ‫ו‬
‫^‬ ‫ט‬ ‫במה מדליקי! כתב רש״י‬
‫בטליתו של חביח אפי׳ בלא ידיעה וסמכו‬ ‫מתירין מטלית ישן לטלית חלש עכיל‬
‫א ב ל אינו יכול ל י י ח ה כ נ ף כ פ ו ש ה ו א ע ם ה צ י צ י ת‬
‫על יה דניתא ליה לאיניש דלעביד מצוה‬ ‫אפשר דר״ל מטלית ישן קרוע שאין לובשי!‬
‫איתי ומ״ה מותר להתיר ניצייתיו אבל ו ל ת ו פ ר ו ב כ נ ר א ח ר ‪ :‬מ‪ (.‬ת ל ה ‪ W‬ה ח ו ט י ן בין ש ג י כ נ פ י ם מ ז ו ל ז ו בממוניה ואס מצאה מקופלת יחזור‬
‫מטלית תלש לטלית תלש אין מתירי! ומיהו ו י ש ר כ נ ף ! ו כ ה ל כ ת ה ו כ נ ף זו כ ה ל כ ת ה ו א ח כ ח ת כ ח ב א מ צ ע ו נ פ ר ד ו ויקפלנה כבראשונה דאי לאו הכי לא‬
‫ניחא ליה ע ל ל ונן עמא ל נ ר ‪.‬‬ ‫זה‬ ‫נראה עיקר לרש״י אורחא למילתח נקט‬
‫ט ד י ת של שיתפין חייבת בציצית נ ת נ‬ ‫לאין לרך להתיר ציצית מטלית שעומל‬
‫ר״י אפשר שהטעם משום‬ ‫ללבישה אבל מלינא שרי אפילו מחלש‬
‫לחדש והיא בשאלתוח להדיא ר״פ שלמלך דאי! להתיר ציצית מטלית כלי למיכרה דכתינ ועשי לשון רכים ולא נתיכ שם לך כמו בסיכה ומעשר בהמה למעט של‬
‫שיתפין ע ל ל נראה מדכריו דאשתמיטתיה סוגיין דר״פ ראשית הנז דאמרינן ציצית‬ ‫י לישראל משוס דקמבטל לה למצוה אבל מעלית לטלית שרי יע״ש‬
‫החוטין בין נ׳ כנפיס יכי' פ״ק דסיכה ודף יא( ינב' כתכ רניני נסי' א ן על גב לנתב רחמנא נסיתך לילך אין דשותפית לא נ ת ב רחמנא על כנפי‬ ‫‪1‬נלה‬
‫כגליהס ואלא כסותך למה לי לנלרב יהודה לאתר טלית שאולה פטורה מ! הציצית‬ ‫י״א לככמף אחד א ס כרך יאח״כ פסק ראשי החיטי! פסילה יאיתא נמי‬
‫נ ל שלשים יום‪:‬‬ ‫נס״ק לסוכה ואצטריך תחייהו לאי אשמעיגן ככנף אחל היא התס היא לפסול כיון‬
‫להתיר ציציות מטלית זה וליתנם באחר כפרק התכלת )מא‪(.‬‬ ‫מל‬ ‫דכשעת עשיית הציצית כשכרך לא הו־ אלא הוט אחל אכל בתלאן בי! כ' כנפיס דד‬
‫ונפרק גמה מדליקי ן ) נ נ \( רב אמר אין מתירין מבגד לבגל‬ ‫י"‬ ‫חיטי! הן הכא והכא לנרא־ן ראשי חוטין הארכעה משני נדלים סל״א לכשר קמ״ל‬
‫יאי אשחעינן תלאן בין ב' כנפיים ה״א דבכנף אחד מכשיי' טפי אנילו כרך תחלה !שמואל אמר מתירין מכגל לבגל אמר אביי כל מילי למר עכיד כרב בר מתלת דעביד‬
‫ואח״כ פסק ראשי מוטי! קמ״ל‪ .‬כתכ הרשב״א בחשיבה ס״ רי״י טלית מניי־צת כשמואל וחל מ־נייהו הא למתירין מבגל ל ע ל וכתבי המיס׳ כפרק במה מלליקין‬
‫דאפילי שמיאל לא שרי להתיר הציציות מנגל זה אלא כלי להניחם כ מ ל אחר אבל‬ ‫כהלכתה שחלקיה לשתים יבכל חלק יש ‪3‬׳ שיעיר להתעטף ׳נשאר לכל אחת ציצית‬
‫שלא להניחם ככגד אחר לא ומה שנהגו להתיר ציצית מטליתית של מתים לא קשיא‬ ‫אחת אי שתים אי! כי משוס תעשה ולא חן העשוי ופסק כך בשי ע ׳מיהו נראה דוקת‬
‫נשמתעטף ככל מלק לבדו אבל אס מצרף לכל חלק חתיכה אארת אפי' אין נאתיכה דדוקא בטלית שהוא בר תיובא אין מתירי! ותניא כפרק התכלת טלית שנקרעה ח!ן‬
‫לשלש יתפור וכי' ושויס שמניא תכלת ממקום אחר ותולה בה ובלבד שלא תהא‬ ‫האחרת שום ציצית יש בציניר־ הראשונית משוס תעשה ולא מן העשוי שהרי כשהתחיל‬
‫לתפור האתרת בקרן אחד נתבטל איתי הכנף ואין שם אלא ג' כנכית ולכשתכר מופסקת וכתבי׳ הרי״ף והרא״ש יפי׳ רש״י ושייס שמניא ת כ ל ת ‪ .‬מתיר ציצית מטלית‬
‫אמית ותולה נה דהכא ליכא ולא מן העשוי דהא צריך לחזור ולכרכה ולתקנה כאן‬ ‫אח״כ את כולה נעשה בת ל' כנפות ואיכא בראשונות משים תעשה ולא מן העש״ ־‬
‫נתב נ״י ויש לתמוה לככרייתא תניא למותר להביא ציצית ממקום אתר ותולה בה ככתחילה‪ :‬ונלכד שלא תהא מיפסקת‪ .‬שיה! כל חוטיה שלימים עליל ומשמע‬
‫ובלבד שלא מהין מיכםקת ופי׳ רש"• והרח״ש שיהו חוטיה שלמיס ומשמע דאתא לאצטריך למיתני ובלבד שלא תהא מופסקת משום לסד״א אע״פ שנפסק נעילי‬
‫ככנף הראשון כיין שנשתייר בו כדי עניבה יהיה כשר בעודו שם גס כשקבעו ככנף‬ ‫לאשמעינן דאעש״י שבטלי' הראשון נפסקו חיטיה ואס לא היה מתיר הציצית היה‬
‫נשר ע״פ הלין נליעכד מ״מ עכש״ שצריך לחזיר ולכרכה !לתקנה כאן ככתהילה שני ליתכשר קמ״ל דכיין דתחלת קניעיתו בכנף זה הוי בתוט מופסק אע״פ שיש‬
‫צריך שיהיו שלמים ולא מופסקים ואס כן למה לא כסק כן הרמבייס ירנינו עכ״ל בו כדי עניכה פסול יתימא דא״כ למה לא כתכו ה ר מ ל ס ורכינו יריחם לין זה וא״א‬
‫לומר שהם מפרשים נהפך ללא אתא למעוטי אלא ט כ א לאיגרלוס ולא נשתייר כו‬ ‫לפע״ל נראה להם מפרשים יבלבל שלא תהא נפסקת למינה אלא עצה טובה שיתיר‬
‫כדי עניכה ללא תימא כיון דמכח כנף אחר אתי ליתכשר קמ״ל דלש היא אס‬ ‫הציצית מ ח ת שלא תהא נפסקת ע״י התרתן אי נמי שלא יהיו הציצית לקים וקליש־ס‬
‫חסני יישנן שאז יהיו נפסקים נקלו' בטלית התלש ונתנא שיהא כל גיאו באנס וכיו! במקימי אעייפ שתחלת קכיעותו שם היה ככשרית ע ל ז פסול בכנף שני שתחלת‬
‫קכיעותו כפיסול עאכ״ו‪:‬‬ ‫שנל יה איננה אלא עגה טובה לא היו נריכי! לכותבי נחכורם אבל הא פשיטא היא‬
‫א י ד י אינו יכול ליקח הכנף כמו שהוא ע ם הציציא וכולי ברייתא כפרק התכלת‬ ‫שלא יתקנס לכתהלה כשהחוטין נפסקים ואינן שלמים ולא היה צייך להזהיר על זה‬
‫י " ־ ' )שם י‪ (.‬טלית שנקרעה חון לשלש וכי' ושוק שלא יכיא אפילו אחה על‬ ‫כברייתא וכנ״י כתב שלא שמע פירוש על זה וע ש‬
‫אמה ממקום אחר ובה תכלת ותולה בה ופירשייי ממקום אחר מטלית אחר ויש‬ ‫נקרעה‬
‫נה תכלת ותולה בה משוס לעל כנסי בגליהס בעינן יננף יה לא היה מנגל יה בשעת עשייה י ל נ הרא״ש ולא הגנתי מ״ש רבינו הגרול מהרי״א וזיל אבל חינו יכיל‬
‫ליקח כנף וכוי הרא״ש פי' טעמו של זה משוס תעשה ול״נ שהרי כ נ י נעשה לשוס מניה ע״כ שלברי הרא״ש פשוטים הס ללא משים תעשה פסיל ליה אלא משוס לנעינן‬
‫כנפי נגליהס כלומר שיהא הכנף מבגד זה בשעת עשייה וליכא וכתב המידכי ודוקא להביא ממקום אתר אבל אס הוא נקרע למעלה משלשה ועליי! מחובר לבגר‬
‫מיתר לתפיר יפשוט היא דשפיר קרינן ביה כנפי כגדיהס ומידו נ״י פי' דטעמא משוס תעשה ולא מן העשוי שכ׳ וזיל ושוי! אפילו למייל חוץ לשלש יתכור לפי שלא‬
‫נתבטל הכנף הפא חידה שלא יביא אפילו אמה על אחה ממקום אחר ויניח בטליתו ואס היה מקום ציצית י ך ס ונקרע שאר רוב הטלית דה״ל תעשה ולא מן העשיי ‪.‬‬
‫הרשכ״א שאלת טלית חציייצת כהלכתה שחלקיה לשיזיס יבכל חלק יש כי שיעיר להתעטף ינשארי לכל חלק מהציניות אחת או שתים יש נ ה ם משים תעשה ולא‬ ‫‪2Q‬־‪j‬‬
‫מן העשוי מדתניא הביא כנף שיש כה ציצית יתפרה על הכגד אפיי יש ב מ ף אמה על אמה פסולה שנאמר ועשו להם ציצית ולא מן העשוי ואס נאמר‬
‫אין בזה משוס תעשה ולא מן העשוי שאם אתה אומר כן טלית שנקרע‬ ‫‪CiH*2!n‬‬ ‫‪'V‬י ~" '־"י י‬
‫כא‬ ‫מ ז ע ט‬
‫?׳‬ ‫דהתם דוקא משום דצורפה לאחרת ואין רצוני ל‬
‫שהכשיריה מתחילה כשנתלה בה ציציות אחרים לתשלום הדי הוו להו‬ ‫ממנה קצתה תהא פסולה אא״כ התיר צו כל ציפיותיו דכיו; שהלכו להס מקנת!‬
‫קמאי מן העשוי יליתא דהא תניא טלית שנקרעה חון לשלש ־ ח ט י יזיך שלש ר'מ תומר לא יתפור ו ח ל א יתפור ושיים שלא יכ־א אפילו אמה על אמה וכה תכלת‬
‫ויתלה נ ה ושויס שמכיא תכלת ממקוס אחר יתילה בה ציציות אלמא של שאי הכנכי׳ לא נפסלו משוס תעשה ולא מן העשוי אע״פ שנקרע וניטל מקצתה וכיון שכן מה‬
‫לי אס נקרע מקצתה אי חליקה לשתים הכל די! יטעם א' וכאן יכאן כשר דאין כאן משום תעשה ולא מן העשוי עכ״ל ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫ת ל ה החוטים כין שני כנפיס מזו לזו וכו׳ הטעם פשוט שהיא פסול משים תעשה ולא מן העשוי ומאחר שנתב רטנו בסוף סי' י״א דאפי' בכנף אחד אס כרך‬
‫ואח״כ פסק ראשי התועים פסולה לא היה צריך לכתיב דהיכא דתלה החוט•' כין שני מ פ י ס יכי' פסילה דלש הוא א אלח שנמשך אחר לשי! ה ר מ ל ס ‪:‬‬
‫נקרעה‬
‫דרכי ט ש ה‬
‫)ב( ובפרק מסוכר את רפפיגד‪ .‬ד׳ ק י עיב נחב בניי וזיל אכר הנווזיר וכיו; יקי ל הגואל שלא מרעת הוי גול; ה־ה נראה שאםור לאדב להניח תפילין של תניייו או להתעטף בטליתו‬
‫‪1‬‬
‫שלא מדעתו אבל מורי אמר דבדבר ניצוח שאני דנ־חא ליה • אי‪ ;.‬למעבד נוליד‪ .‬במסונ־ה ענ״ל הייטנ״א ותנ״הני על פשק זה דבהדיא אסרינן סוף אלו מציאות מצא חפיליו שם‬
‫ו מ י ק ומניחן אלמא דבלא״ה אחור להניח; וייא התירו משום טצוה ונכי ם ית נכי אסרו אי; הגואל רשאי להשאיל ואילי היה לרבותינו ׳גום ראיה הייתי דוחק עצם־ ליישב זה אבל‬
‫עכשיו חמיהני עב"ל וכדי ליישב דברי הפוסקים והכיהג אובר דלא דמי לשית נכו שכתבתי לעיל דהתס אינא לםיחש שלא יקרע ולא ניחא ליה וגט אין ראייה מההיא ד»פ ומיה;‬
‫ימגיחן דדהם לאי למימרא דבלא״ה אחור להניחב אם ירצה אייא אגמעינן ראם אינו רוצה להניח תפילין של אחרים ורוצה למעבד מציה בסמוניה הותר לשום; מיד וליה; דמיהן‬
‫משא״נ בשאר אבירה נדאיתא עסי ב׳ ש לאוח; מפרשים דייפרשיב שם דמיהן ומיכר; ומנית רמעות אצייו ונמו שיתבאר בח״מ שימ; רם' ו אבל אין נראה לאסור בתפילין במו בספרים והא‬
‫ואני‬ ‫המנהג פשוט להיחר ולהשווח תפילין לטלית •‬

‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫ונתיל‬ ‫ליי‬ ‫של שיחסי;‬ ‫ציצית‪ :‬י ) ‪ 0‬מלית‬ ‫הל־״ש ולאחי ל׳ יום חש־נה כשלו וחיינ להטיל נה‬
‫על כנפי •בגדיהם‬
‫אי להחזיק לו לנפשי לשומת דמיו טד ומן קנופ שנתנו ל׳ חכמים למונא ניציאה מאימא‬
‫ננלק אלי מציאות והביא הטור נח״מ סוף סימן לט״י ע״ש ישח׳יכ בתפילין לכי מנא חיתם‬
‫להחיל ציצית חטלית ‪1‬ה כו׳ ללא שיין כאן תעשה ולא יין העשוי כיו;‬ ‫כותר‬ ‫ומניחן קאמר שס ‪-‬מיל אס ריצה מיחר לשומן ולכנ‪-‬ת דמיהן •להסיק בה; ולכיק ־להנ־ין ‪ 'D‬מ ו )אז‬
‫יצרין לחויר ולכרנה ולתקנה נטלית יה כנמחלה ועיין נירישה •‬ ‫כאלו סן שלו דולאי לא איכפת לבעל אניום נזה מידי כיין ושכיח׳ הן לקנותן חננ ם׳ פריס‬
‫אלל ולאי לניכן ולהניחן אפילו ללא ומיס מיתי להניתן ויא יארל־ נס״י ואין כשיאל )לו א ב ל חינו יכיל ליקח המן! כיי משוס ועל כנפי נגליהס לעינן יסכלו׳ יה לא היה‬
‫מנגר יה נשפת עשייה • רש״• • וכ״כ הרא״ש נ״י • )ג‪ (.‬ח ל ה החוט״ן כין נ׳‬ ‫רשאי להשאיל חמדו ק סטעס יילה אומר אין לניני שיהא פקיייי כי־ תחל כמי שנתול‬
‫לח״מ סימן פי״ו אלל אין נראה לאסוי נתפינין כמונספריס משיס להמנהג להשית תפילין כנכים כו אעפ'י וכנר כחב ונינו וין יה נפנף א נסי י״א •ליש נזה י ל דה״א ושאני התס‬
‫לנייד שקשר הציצית א״א להכשירם כי אס נחתון להכי פסול אכל כאן ואפשר להכשיר חיהא‬ ‫לטלית על כאן לשינו‬
‫סימן ט ו נא[ מ י ת ר להמיר צינית ל״ לפרק לתכנת ינפיק ביה מלליקין אמי שייאל כנף א הפיל• בלא המין ונגנן שיתיר קשר של ציצית השני ויניח יה האחד א ׳כ יהיה ציצית א‬
‫מתירין מנגל לכגל ונפרק התכלת תניא טלית שנקיפה יזיז לגי מיהא כשי קמל ין כיון למתסלה תלאן נין שניהן ידעתיה להניח בי ב' ציצית קרינן ליה תעשה‬ ‫‪1‬‬

‫שלח תהא מופסקת ׳כתנ־יו ולח ‪ ;0‬המשי־ ופסילין שנ־הס מפי׳ התיר אחת מהן א״י י״ל לקמ״ל דכשלא קשר אלא ציצית‬ ‫וכלכל‬ ‫יתפור נוי ושווים שמליא תכלת ממקום אתל ומולה ל י‬
‫הרי״ף וסרא״ש ופירש״י ובללל שלא תהא מוכםקת ש ז ׳ כצ תוטיה שלמיס ונמל נ״י ומשמע חתת נחי פסול משוט תעשה ולא מן העשוי אע״ג דעויק לא קשר השני ואס ירצה יניחו לזה‬
‫האחר‬ ‫הכנף‬ ‫נעיוו‬ ‫שנפסק‬ ‫ני‬ ‫על‬ ‫אן!‬ ‫לסדייא‬ ‫דאיצטרין למימני ובלבל שלא תהא חופםקמ משוס‬
‫ראשון ניק פטתייר נו כדי ענינה והיה כשר בעולו שס גס כשקלטו הכנף שני לימכשו קמ״ל‬
‫לטון לתחילת קביעתו בכנף יה הוי בחוט חיפסק אעפ״י שיש נ כיי ענינה פכיל •תימת לח״נ למה לא לתלו הלמל״ס ולנינו ורבי׳ ירומם דין ים ואי אפשר לומר שהם מפרשים כספון‬
‫ללא אתא למעוטי אלא היכא לאיגילוס ולח נשתייי לו ללי פנינה ולא חיטא ניון ומכק עין׳ אמר קאת׳ ליתכשר קמ״ל לנ״ש הוא חס למקומו אע״פ שתחלת קליעתו שם היה לכשרות‬
‫עכ״ו פסיל בכנף שני שפחלת קביעתו בפיסול עאכייו עכ״ל וזכ וראיתי נסי' נפרק הפכלת למי א פיל שכחנו פל האי וכלכל ליי י״ל צ״ע מאי פירש ומה אשמעינן מ״נ • ואפשי שיה‬
‫טעם הלמנ״ם ולנינו לכשמיט־הו אבל יותר נ״ל לפרש להרמל״ס ורנינ פירשו לאמי למעוטי הינא ויפסקו נ׳ ראשי; ולא נשתייר לכל אחל ואחל כלי ענ־לה ולפניהם יחל סוה כלי ענינה‬
‫ום״ל לבוייתא זי ונננף ראשון היה על־ס כשר למ;יכיכן השנים יחל אנל לק־נען בכנף שני לכמחלה כן לא פנלינן ולהכי לא הניאו הרמנ״ם ולניני לי! זה לכנף לם״ל לאפ־לו ראשק‬
‫לא כיה ממכשר ליה כי‪-‬ן לאין ישוס אחל נפנ׳ עציה ני־ ענ־כה ׳כמ״ש לעיל סימן ׳־‪ 3‬מלק זה ע״ש ולו״ק ‪:‬‬
‫‪ M‬חלה החוט׳] לין נ׳ מפייס כוי כתב נ״י ו״ל מאחר שכתה יכינו לסימן י״א יאכילו במן‪ .‬מ' אם כרן ואח״ל פסק ראשי החוטין פסולה לא היה צרין לנתוכ דהיכא דתלה סחוטק‬
‫יק״ל דפל הומניים יש להקפות ולא נ ת נ אלא וין וס ממ״ל אי סיל ואפילו לציצת אסל פסול‬ ‫לין ל' כנפיים לפסולה לנ״ש הוא אלא שנמשן חחי ל הלמנ״ם פלל‬
‫א״ל ה״ל לרבותא למינקט אפילו בציצית ח׳ ואי ‪"0‬ל ‪-‬בציצית א׳ לשיה קשה נ״ן וטעמא משוס תפשה ולא מן העשוי לתלאן לכנף אחל נמ׳ יש לפסול‪ .‬ולעיל בסוף סימן י״א נ ת נ‬
‫ניי‬
‫הירושי ה ג ח ו ת‬
 ‫כג‬ ‫כיח‬
‫אורח חיים הלכות ציצית יז יח‬
‫א ר ל ר״ת כתב שיטלות לברך אע״פ שהן ששורות ביב בשמו הסוס׳ והדס״ש נפ״נ נראה לכאן לגט ציצית שאץ מנהג לנשים ללטש ילנרן א״כ אם באת אשה לש*ל‬
‫לדה)לנ‪ (:‬יבפ״ק לקלוט! )נמ‪ (:‬וכתבו הראיות טש למריו וקצת לישויות לכתחלה אי שריא ללבוש ציצית ולברך יאמרו לה שלא מגרך ט יותר טוב שלא יברט‬
‫והדין נפי נתרא ל ד ה ינפ״נ לסונה הםטם למרי ר״ת למנרנות מ א טשלות נפלוגתא לרנויאתא אנל בשופר שבנר נהגו לתקוע ולברן אי! מוט! ביל! מאחר‬
‫עליהם שנר מלאמר ר׳ יוסי נר׳ מנינא גלול המצ‪1‬וה ועושה ממי;אימ מצווה ועושה שיש להם על מי שיסמנו אנל אם נאת לשאול לנתחלה _גם נשופר יאמרו נה שלא‬
‫מנרך ונסמך על מ״ש ‪ p‬לגני ציציה והיה‬ ‫ומלקאמר גלול אלמא מי שאינו מצווה‬
‫ועישהנמיישלו שנר ט ל נ ן נכלל מצווה ק ז״ל יתעטפו כ ל א ברכה והוא הולך לשיטתו שפירש שנשים אק לגט שיפר‪:‬דלרןן היולע להתעטף אניו‬
‫צריןליקחלי ‪ I‬ציצי'למננינריית׳ סיפ‬ ‫וסנרטת ולא מימא טאיל ‪1‬לא נצשיי‬
‫היאן אמרי וציט מ י ק שהאישים נצשיו ואף‬
‫קטשלית שנר שפיר ואמרו יציט ינמרי‬
‫הרא״ש אק הנרע יממהני על הרמזים‬
‫שנתט נפרק נמרא לר״ה יאשה ינילה יח ‪ 0 0‬ל י ל ה ל‪ *5‬זמן ציצית היא)נ( י״א כל מה שלובש בלילה ונן מיינ נציצית לחנט אנלאניו אימ מייב‬
‫ליקח לו לא לולנ ולא מלטש נת ארנע‬ ‫לנרךעלמ״ע שהזמןגרמא ינפיק דקידישיו‬
‫פטור ואפילו א ם מיוחד ליום ומה שלובש ביום‬
‫מפית שאפילו הוא עצמו אין מיינ לקמת‬ ‫נתני פסק נה״ג לנשים יטלימ לנרן על‬
‫טלית נת ד' ננפות כמ״ש נסמין סי׳ ריש‬ ‫ציצית‬ ‫ללבוש‬ ‫מותר‬ ‫הרמב״ם‬ ‫וכ״כ‬ ‫נ<מ‬ ‫ללילה‬ ‫מיוחד‬ ‫אפילו‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫ח‬
‫נל מציה שהומן גרמא ונדחו ראיותיי ע״נ‬
‫וסי׳ נ״ל כ״ש לולנ לדמיו יקרים אלא‬ ‫בשחר‬ ‫עליה‬ ‫מברך‬ ‫ומאימתי‬ ‫)‪0‬‬ ‫יברר‬ ‫שלא‬ ‫ובלבד‬ ‫בלילה‬ ‫זלענק הלנה נקטינן כהרמנ״ם זיל לסמק‬
‫)‪ 0‬כשיכיר בין ת כ ל ת שבה ללבן שבה וא״א ז״ל פי׳ שאינו ממעט אלא אלולנ שקונין הקהל מותשת מנרן טא‬ ‫נרטת להקל ‪:‬‬
‫רףז ר האמר נשם מהר״י מילין לנשים כסות המיוחד ללילה שאותו פטור אפילו אם לנכשו ביום וכסות והקטן אנל תפילין שאין למיי יקרים צריך‬
‫לקעת לעצמי ופן צריך לקטת לקטן למנט‬ ‫הלינשימ ציצית שטימ היא‬
‫ימיחוי ניוהרא יאמת היתה נשטנתיט המיוחד ליום או ליום וללילה חייב אפילו לובשו בלילה ויש לברך ירכינו ש‪:‬תכ פאן לצריך לקטת לקש!‬
‫עריו‪) :‬ה( וסדינין אע״פשאדס ישן בהם בבקר )ב( עיקר תשמישן ציצית לחנכו הוא לסי שטפשיי טוהרי הכל‬ ‫שהיתה לינשתי עניל ‪:‬‬
‫לקנות לעצמן נללקמן נסי' נ״ל לטכן צריך‬ ‫בלילה‬ ‫‪\Wn‬ט‪1‬לע להתעטף יט׳ נהיתא נס״פ‬
‫לקנות גם לקטן למנט נמי לעצמי לנל‬ ‫‪. ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫\ ‪ 1‬לולב הגזול)מנ‪ (:‬ינתט הנהית‬
‫מיימק נפיג לאיתי ניר‪1‬שלמי לא ט ף לנר של עיטיף אלא שיילע להשליך שתי חנון לקט! הוא שיהא רגיל מקטטתי לקיים המצית נאשר ריאה נאניי‪ .‬שינ ראיתי‬
‫נסינ נמרלני ס״ס לילנ הנויל שנתנ ע״ש היתשלחי יי״ל יולע להתעטף נציציח‬ ‫פנטת לאטריי ושתים לפניו נשעת קיש‪:‬‬ ‫‪, .‬‬
‫י ח ל ו ל ד ! לאו זמן ציצית הוא נ נ ר נתנתי נסי׳ שקולם זה לקי״ל נר״פ לפטר אניו ליקח לי טלית לא סיף לנר להתעטף אלא לה&ליך שני מ ט ת לאחריו ישני‬
‫נסו׳ לילה מציצית ינתג הרא״ש נריש הלטת ציצית שהיה אימי• נגטת לפניי ואוחז נצ־צית נשירה נשעת ק״ש יע״ס הירישלמי נתנ רטט אניי צריך‬
‫ליקח לי ציצית‪:‬‬ ‫‪. ,‬‬ ‫ר״ת דהא דקאמר פרט לנסית לילה טיט נסות המיומד ללילה אנל נסית המיימד‬
‫ליום אין ט משום נלאים אפילי אם ל‪1‬נשו נלילה דלגמרי התיר הנתינ נלאים יך! ל י ר ה לאו זחן ציצית היא שם בנרייתא אלינא דר״ש וראיתם אותו פרט‬
‫לנסית ל י ל ה ‪ ^ :‬״ ‪ r w‬י״א נל מה שלונש נלילה וט׳ ינינ הרחנ״ם‬ ‫נציצית יאי] ני מטם נלאים נלל אפילו אם לונשו נלילה יהניא ראיית מתלמודא‬
‫מימי לאלם ללטש ציצית נלילה וט׳ ומאימתי‬ ‫לידן ימספרי והעלה טלנך נראה מלאים נציצית שרי נטלית של איש נק לאיש נין יט׳ פי׳ מלנמנ הרמנ״ם חייל‬
‫לאשה נק ביים ינק נלילה ואפיה חשינ מ״ע שהזמן גרמא טון לנסית לילה פשיר יעיל חנרך עליה נשמר מלקאמר עליה ‪1‬מא לעליה לכסות שלונש נלילה קאמר מאימתי‬
‫לטלית של יים נמי אם נפסק בלילה שרי ולא מיחייב על טיס ינתנ הרא״ש על מנרך עליה נשחר יניק שלא ט ה צריך לומר אלא חאיחתי חנרך על הציצית נשחר‬
‫זה יראה לי דהני מרי שיטיי סתרי אהדדי דלשינו״א קמא המתעטף בלילה ננסית אלמא לאתא לאירייי לאיתי נשית שלינש נלילה שאיני מנרך עליה חיינ לברן‬
‫יים מיינ לברך מדלא משנח דטי מ״ע שממן גרמא אלא מטם מסות לילה פטור עליה נשמר לאין לחלק ננסוס נל עיקר אלא נין יים ללילה מיהו מיסחי ליק‬
‫ימפמע הא נסית יום טינ אפילו כלילה ולאידך שיניייא משמע מסית יום אי! נרמנ״ם נתינח״ל מיתר לאלם ללטש ציצית נלילה יאעפ״י שאיט זמנה ונלנל שלא‬
‫מנרטן עליי נלילה מדקאחר שאס נפסה נלילה שאיני חיינ לתקני עד המם ינ״ל יברך ימאימתימברך על הציצית בשמרימ משיטר בין תנלת שנה ללנ! שנה וטי‬
‫נשינוייא קמא דני היני מסית לילה פעור אפי׳ כיוס ה״נ נסות יים חיינ אפילי מלשון זה לא משמע לס״ל ט״א ינ״י נ מ נ רממ״ש הרחלים נסית של פשתן אין‬
‫נלילה ונ״ב יסשר המצות שריצב״א היה מברך נליל י״ה כשהיה חתעטף נטליתו משיצק נה תכלת גזירה שמא יתנסה נה נלילה נראה לאסילו ננסימ החייחל למס‬
‫יש‬ ‫וכן משמע נירזשלמי לפיק דקידישין עכ״ל יזהו שנתב רטנו וא״א ז״ל פירש שאיט‬
‫ממעש אלא נסית המיוחל ללילה ‪1‬כו' אבל הרמנ״ס נ ת נ נפ״ג נ מ ת של פשתן אין מעילי! נה תנלמ גזירה שמא יתנסה נה בלילה שאינה זמן חיונ ציצית ונמצא עונר‬
‫על לא תעשה נעת שאין שם מצות עשה ונראה מלנריי שאפילי ננסית המייחל ליים יש ט משום נלאים אם לונשו נלילה שהרי נתנ גזירה שמא יתנסה נה בלילה‬
‫משמע לאכםות יום קאי שאל״כ הל״ל גזירה משום כסות לילה כלישנא לגמרא יעיל שנמנ אמ״נ מותר לאלם ללטש ציצית נלילה נין נחילנקנשנת יאע״ששאימ‬
‫זמנה יבלבל שלא יברך ומאימתי יברך על ציצית נשחר וט׳ הרי שסתם ינתנ שאיני מנרך על ציציח נלילה ימנרך עליו נשחר ולא חילק נין כסיח המיוחל ליום לכסוס‬
‫החיוחל ללילה וכמי שנמנ רטט נשמו וניל שמה שכתב מיתר ללטש ציצית בלילה נשאי! גו כלאים היא ואיצטריך לאשמיעינן לאף על גב ללילה לאו זמן ציצית ט א‬
‫מיתר ללטש טלית שיש נה ציצית ולא ענר מטם נל תוסיף ותו אשמועינן משנת מיתר לצאת נטלית מצוייצת אפילי נלילה ללאי זמן ציצית היא חשים לציציות אינם‬
‫משויאלא מנוי ה מ ר יתנטיטיי ינמו פנתנ נפי״ט מהלטת שנת ורטט הגמל מהרי״א ז״ל נ מ נ וזיל נתנ הרמנ״ם מותר ללטש ציצית נלילהפי' אפילו שיהיה ט‬
‫נלאים נזמן שהיה מנלת לטון שטתר נזה הטלית נלאים שהוא חיוחל ללנישה נל זמן שהוא רוצה ללנפו טתר עניל ותמהני עליו שהרי נ ת נ נסות של פשתן אק‬
‫מטילי! נה תנלת גזרה שמא יתנסה נה נלילה וט׳ ואפי׳ ננסות המיוחל ליום מיירי נמו שהונחתי' נסמוך יא״נ הרי נהלי׳ לטלית שיש נה נלאים אסור להתנסו*‬
‫נה נלילה בין אם־טא נסית המיוחל ליום בין אם היא נס‪1‬ת המיומל ללילה ועול שהרי נתנ לנסות של פשתן אק מטילק בה תנלת גזרה שמא יסכסה נ ה נלילה‬
‫ומשמע למהאי טעמא גופיה אין עושק לטלית של צמר חיטי לנן של פשתן ונ״ש ט א להא אפשר לקיים ני מצית תנלת כלא כלאים וכיין מיום אסרו נלאים נציצית‬
‫משוס גזירה שמא יתנסה נה נלילה טאך אפשר לומר שמתיר ללניש נלילה טלית שיש נלאים נציצייתיה אלא ילאי נלט' עיקר ‪:‬‬
‫ב ת ר נהגטת מיימין שרש״י פי׳ נ מ ר י הרמנ״ם זרניני שמשק פירש נר״ת ונן רא״ם ‪ .‬ולעני! הלנה נקטינן נהרמנ״ם לרנ מינהק ט א ינ״ש לרש״י ס״ל טימיה‬
‫הרמנ״ם ומאימתי ינרך על הציצית נשמר וט׳ לא מצאתי נ! נהליא אלא שאפשר שלמל ‪ p‬ממה שנתט שיעור זה‬ ‫ועול דספק נרנית להקל)א( ־•‬ ‫ומ״«*‬
‫הא דאמר אניי לתפילין נאחרים נ ת נ יז״ל וציצית שמצותו ניום אפשר שזמן התחלתו הוא גי׳נ משיראה את חנירו‬ ‫לימן ק״ש נפ״ק דנרטת יהיר יינה שם גני‬
‫יינירני או אפשר שומט משיניר נין תנלמ שנה ללנן שנה והמרלט נ מ נ נפ״נ למגילה לציצית טון ללא נתינ ניה •יום נהליא אלא וראיתם אומי נראיה‬
‫מליא מילתא וחעחוד השחר שרי לנתמלה ינן עמא לנר ענ״ל נסינ ננתני מהדר ישראל סי׳ קנ״א שאחר תפלת ערנית אע״פ שעליין הוא יום איט מנדן עליי‪:‬‬
‫ב ח ו ר נתשנ״ז נליל י״ה מתעטף נטליסו מנעול יום ומנרך משוס ללילה לאו זמן ציצית היא אנל פשהיא מתפלל שלישות קולם שיעלה עמול השחר מתעטף‬
‫נטליסי יאיט חנרך ונשהיום מאיר ממשמש נטליסו ומניח על ראשו ומנרן ענ״ל ‪:‬‬
‫ב ת ר מהרי״א ז״ל ומה זאת הציצית שלנו שאנו עישים לשם מצוה ולא לשם מלטש כמו שנתב הריי למשה שמזה הטעם אמ חיינים לפשיט אימ נהמסס‬
‫נית הקנרות א״ב בלילה אפילו לסברת הרא״ש יראה שאין בו מיוב כיון שלילה פמיר מן הציצית וצ״ע עכ״ל ואינו נ״ל שאע״פ שאין אט עושים איתי לשם‬
‫מלטש מ״מ מלטש היא ומה שאט עושים איתי לשם מציה מהני לומר שהוא כסות המיוחל ליום ואינ ללעת הרא״ש גם נלילה ישנוחיונ ציצית ‪:‬‬
‫ן^ןךייי^ין אע״פ שאדם ישן נהם ננקד יט' נ״נ הרא״ש נסיף הל׳ ציצית נםרר עשיימ הציצימ ונמינ נהגה״מ פ״ג אנל כסימ לילה טוס חייב יש לחוש נסרינים‬
‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬
‫דרכי מ ע ה‬
‫‪6‬םוריפפ ומהציםציתחרדבילםא‬
‫וסויניפווםובברייזםהים ח‬ ‫מיגאוברמגרםדכיהחוחלל׳קים יע‬
‫ציגייומיסני גדולים‬ ‫)ב(רט‬
‫כובדי‪:‬אפגההיער‬
‫אירימב׳הפפלכי‬
‫טובוז״םהמיורבחדטלילכילקהק וישרלהם׳‬
‫לנרךמנועביוםםוהאנרם‬
‫רם‪6‬קדבריבהרכםוהולכלןהקלאי!אבל‬
‫עפפקנים ל‬‫אר‪.‬שאהותא דבבתרריואחטם‬‫א( ואני דו‬
‫וניע‬ ‫דדן טלבוש‪:‬‬ ‫ורה הר‬ ‫גם חרא׳ש חיבה וז‬
‫פרישה‬
‫מנדןמבמרןל‬ ‫ו‬
‫נ‬
‫י‬‫א‬ ‫ש‬ ‫שם‪5‬ית‪0‬נם וומכאתיבמתי‬‫דרישהמזפה׳יג ו‪5‬י‬
‫ו‬‫נ״י״ס‬ ‫שיונו׳כו׳ו׳׳לנתנסומנ‬
‫נ‬
‫י‬‫ש‬ ‫מניםהשמוהוימתו למלני‬ ‫מ‬ ‫שהניסיהממ‪:‬י]א[ וכ״כםציהצו‬
‫י‬ ‫׳םמ ן‬
‫ו‬‫ע‬ ‫א הוניו עו הנס ועת סומנ׳ס י‬
‫ו‬ ‫ה‬‫ו‬‫צ‬‫מ‬ ‫ה‬ ‫גוול‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬
‫ו‬
‫ה‬ ‫אוינאש‬ ‫שלשנ‬ ‫ניקקנמילוסת‬
‫שמ‬ ‫וביוןוק‬
‫שיטכותולותקצנו׳ת וח‬ ‫אבלהלשוןו״תהולךנתכלשי‬ ‫(שם ו‬
‫ת‬ ‫ו‬‫ס‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ו‬‫י‬
‫ל‬ ‫ו‬‫ש‬ ‫ו‬
‫י‬‫מ‬ ‫ס‬ ‫נסות‬ ‫נין‬ ‫ק‬‫ל‬ ‫י‬‫ח‬ ‫א‬ ‫ל‬
‫ש‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫י‬
‫ו‬
‫ח‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ו‬
‫י‬‫ל‬‫ע‬ ‫ומנון‬ ‫הניצית נלילם‬
‫ולין וכמו‬ ‫פשתן‪-‬נ‬ ‫‪:‬‬
‫המיוחלת‬‫על‬ ‫וצונו‬ ‫ו‬
‫מ‬ ‫י‬‫מ‬ ‫ל‬
‫ע״הוגא״ונףשיםע״ופנשלטה־גו‬‫ו‬‫י‬
‫ס‬‫ש‬ ‫ן‬
‫י‬‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬
‫נ‬‫ש‬ ‫ל‬ ‫נ‬‫א‬ ‫ה‬‫ש‬ ‫ו‬
‫ע‬ ‫י‬ ‫ם‬‫ו‬‫צ‬ ‫מ‬ ‫ו‬‫נ‬
‫י‬
‫א‬ ‫ש‬
‫נסיע‬
‫א‬
‫ם‬ ‫שוונמליוצ‬‫סיונסציעציצתמו‬
‫ו‬‫י‬‫מ‬ ‫ה‬
‫שנ׳ם!מןהלמנ׳י‬
‫ננםות‬ ‫ו‬
‫ל‬‫י‬
‫פ‬ ‫א‬ ‫ש‬
‫שה נ״י ללפנ־ יה נתנ נ‬
‫א יתכסה נה נלילה שא‪-‬‬
‫יונויו‬ ‫ונואס‬ ‫•‬ ‫ה‬‫ש‬ ‫מ‬‫שמ‬‫גייוסוהק‬
‫ת‬ ‫ו‬
‫צ‬
‫ונינותנשמו‬
‫מ‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫שאנהמושאיתןכל‬ ‫ת‬‫ע‬‫‪ :‬משיצק‬
‫נ‬ ‫ף‬
‫תעשה‬
‫לנילס‬
‫יו אין‬
‫י‬
‫ס‬ ‫הות‬
‫אלא‬ ‫ל‬
‫מיו על‬ ‫לנ‬
‫נמנמהואמ‬‫שיתיפו שמ‬
‫שק״פל‪.‬״עוקגנימצא‬
‫ף נו־ימאס״פ לילנ המול ונמנו ה׳ימ פ״ג ואיתא ניושע‬
‫ניוןס•י'ומ‬ ‫טונקועשלאולנוןינונוואיןצ״עמוחויןלקמן‬
‫ט‬‫ע‬ ‫ת‬ ‫ה‬‫ל‬ ‫ע‬ ‫ו‬‫י‬
‫ש‬ ‫‪(0‬רוחרהטילת‬
‫‪r‬‬
‫ואנסומ‬ ‫אונלאים אס ל‪-‬נשו‬ ‫שנו‪:‬הני‬ ‫ננעתשעקימש׳קיש״‬
‫נידולפניו נ‬
‫ג״נביוועפותלאחלוזאחוהריצציתוני מ‬
‫שלין נ׳ מ‬ ‫וניויט לה‬ ‫סנייינאן‪-‬ולסיינ״וא שיוע‬
‫ונו של עיטוף אל‬
‫ש‬ ‫ששמפצינ‬
‫מותויתנללל־נולס‬ ‫מומוליללהציומ‬
‫א‬ ‫י‬
‫ה‬ ‫ת‬
‫שנס נ‬
‫י‬
‫צ‬ ‫י‬
‫צ‬
‫מי•שומנ׳א׳ליתנשס׳מס‬
‫ומ‬ ‫ו‬‫א‬‫ל‬ ‫ה‬ ‫ל‬‫י‬‫ל‬‫ו‬
‫נתני‪.‬סגייוס‬
‫נ‬‫״‬ ‫ע‬ ‫א‬
‫הסשהוי‬
‫לאשמועינן ול‬
‫נסות‬ ‫אנטכולימץלשו‬
‫)זיוה‬
‫ו‬
‫משום‬
‫קאי דאנ״כ הל״צ‬
‫כשאין נו נלאים היא •‬ ‫‪:‬‬‫ש‬‫עיום‬
‫י‬‫״‬ ‫י‬ ‫ן‬‫מ‬‫י‬
‫ס‬ ‫ש‬ ‫י‬
‫ל‬ ‫ם‬ ‫ע‬‫ט‬ ‫ה‬ ‫נמנתי‬ ‫בנו‬ ‫נו׳‬ ‫א‬‫ו‬‫נתנ‬
‫ס‬ ‫ת‬ ‫י‬
‫צ‬ ‫י‬
‫צ‬ ‫ן‬
‫מ‬ ‫ו‬ ‫' יח )א‪ (.‬ל י ל ה לאו‬ ‫‪,‬‬

‫נתננס ציצית ואיני עונו לשום נל תוםי!>‪ .‬ותו אשמועיק ובשנת מותו לצאי‪/‬‬ ‫ונן שיש‬‫ש טלית‬
‫ומותוומללכייוי‬ ‫״‬‫א‬‫ל‬‫ס‬ ‫ו‬
‫א‬ ‫י‬‫נ‬‫ה‬ ‫ו״ת‬ ‫ת‬
‫ת והא־פאייהם קהיאאמלמנוויסשואמשמע‬‫ע‬ ‫ל‬ ‫ט׳‬ ‫ה‬ ‫ל‬‫י‬
‫ל‬ ‫נ‬ ‫ש‬
‫מנוןזמןני׳ציעיציקו‬ ‫נ‬
‫ל‬
‫ו‬‫ש‬ ‫ס‬‫מ‬ ‫נל‬
‫‪ :‬ג‬ ‫ייא‬ ‫)נ(‬
‫מותול־וסללמנוקמאמוכיי)(‬
‫נטלימ‬ ‫ש‬
‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬‫ו‬‫כ‬ ‫ן‬‫י‬ ‫י‬‫ע‬ ‫ו‬ ‫ה‬‫ל‬ ‫י‬
‫ל‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫י‬‫ל‬‫ע‬ ‫מנון‬ ‫ו‬‫נ‬‫י‬
‫א‬ ‫ם‬‫ו‬‫י‬
‫ל‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ומאימתישהילמיא‬
‫ו‬ ‫מנון עלליאה״‪.‬ילול‬
‫מ‬‫״‬‫ש‬ ‫ם‬ ‫י‬‫ל‬
‫ע‬ ‫ו‬
‫ל‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫א‬‫מסותמלני״להםהמיוולחו‬
‫נ‬
‫כו‬
‫ליןת‬
‫נום‬
‫שילע‬ ‫ת‬‫ואזלופה‬
‫יונס מס‬ ‫‪.‬‬ ‫ל‬ ‫״‬‫ווני׳‬
‫נ‬
‫ע‬ ‫ובן ‪p‬עמאמקיש‬
‫ונו‬ ‫ומעייינו יהשאאופשושוישלמו‬ ‫הלממליאשכהמילמני׳א כתב‬ ‫ת־ו כיכן״וחיתנ‬ ‫)ל( ט ש י כ י ר‬
‫־‬
‫ו‬‫א‬ ‫־‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫י‬
‫א‬ ‫ר‬‫י־‬
‫ו‬ ‫א‬ ‫ל‬‫א‬ ‫ם‬ ‫ו‬
‫י‬ ‫ניס‬ ‫נתיב‬ ‫א‬‫ל‬ ‫ו‬ ‫מי)‬ ‫ניון‬ ‫ו‬‫נ‬
‫ע‬
‫נתנ‬‫ן‬‫ל‬ ‫ן‬‫י‬‫ל‬‫י‬
‫פ‬ ‫ת‬
‫ונמלוני‬‫ל‬ ‫•‬‫ו‬‫ת‬ ‫ו‬
‫א‬
‫מנימ‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ו‬‫ל‬
‫י‬‫נ‬
‫נ‬
‫י‬‫ש‬ ‫מ‬‫ם‬ ‫ו‬‫י‬ ‫וומנו‬
‫שט שלא להטיל ציצית לסוינין נק הם של פשתן נק סס של צמו ענ־ל ‪:‬‬ ‫עלים מהוא״י סימ! קנ״א ‪) :‬ס( וםדינין אע״פנו׳ נתנ ניי מנהג פ ו‬ ‫נ‬ ‫מנין‬ ‫ן‬
‫י‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ו‬
‫י‬ ‫א‬‫ו‬‫ה‬ ‫ו‬
‫ל‬‫י‬‫פ‬‫א‬ ‫עינית‬ ‫י‬
‫אק‬
‫הדושי הגהות‬
‫וחייבלר‪.‬בצייוציתתר‬
‫מבחרנקלי לחע*צילםי!! יאשבל»יפמ״הימא לניוחי‬ ‫ולביןילבואיןלחיזמעוטחיףם חביידבםבציצית לשטור תשילק אבי ליק‬
‫פ‬‫א‬ ‫ן‬
‫י‬‫ח‬ ‫ו‬
‫ם‬ ‫ן‬
‫י‬
‫א‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫דייג‬ ‫עיב בל‬ ‫יגוליחלנענלעתקוח‬
‫)טנ‪(.‬סלקתעןקועמידע‬ ‫ם «טורוי‪1‬‬ ‫שהנשי‬
‫הנויל‬ ‫ש״ש^לב‬ ‫שאע‬ ‫ש(‪:‬גפבי׳ברית‬
‫תק‪»*8‬א פ״‬ ‫מדהרללט״״ח;‬
 ‫אורח חיים הלכות ציצית יח יט כ‬ ‫כ־ח‬
‫יש ני משום כלאים אס לוכשי כלילה שהרי נתב שמא יתכסה בה בלילה משמע שיש להש ד' מ פ י ת ומתכסין בהם בבוקר והם חייבים בציצית ושמעתי שרטנו‬
‫דאכסית יום קאי שאל״כ ה״ל למימר גזירה משים נסות לילה ולפי זה לא התיר אליהו ט ה עושה להם ציצית מיהו פירש שרית פטר סדין בציצית אפילו כשהיא‬
‫הרתב״ם ללטש ציצית בלילה אלא בשאץ נו כלאים ואשמועינן דלא עבר על בל כסית יום ענ״ל‪ .‬ומנהג סשיט שלא להטיל ציצית לסדיני! בין הם של פשתן בין‬
‫הם של צמר ולא פקפק אדם נדבר ‪:‬‬ ‫תיםין> אבל ביש מ כלאים אפילו ביום אסור ללבוש גזירה שמא יתכסה בה בלילה‬
‫י ט א י ן חייג ציצית אלא בטלית שרוצה‬ ‫ילק בטלית של צמר נמי אסור להטיל נ ה‬
‫‪ I‬ללבוש אבל מה שאינו ריצה‬ ‫ב^יייה וכסות ל י ל ה מיקרו‪'.‬‬ ‫מיעי לבן של סשת! נזירה שמא יתנסה‬
‫ללבוש פעור הילנך אין לברך בעשייחו‬ ‫כה כלילה עכ״ד ילסע״ד נראה דאפשר‬
‫לפרש דעת הרמנ״ם דס״ל דלא נורו אלא יט )א( א י ן חיוב ציצית א ל א כ ג ל י ת שרוצה ל ל ב ו ש א כ ל מ ה שאינו‬
‫יכו׳ בפרק התפלת)חב‪(.‬רב נחמן אשכחיה‬
‫י רוצה יילכוש פטור ה י י כ ך אין ל ב ר ך בעשייתו לרב אלא בר אהבה לרמי חוטי וקא‬ ‫גנםיתשל פשתן לפי שדרך הסדין להתכסות‬
‫בי בלילה משא״כ בכסות של צמר והיינו א ש ר קדשנו כניצותיו וצונו ל ע ש ו ת ציצית שאין בעשייתו ם צ ו ה מברך לעשות ציצית א״ל מאי ציצי שמענא‬
‫ה ט אמר רב ציצית אינה צריכה ברכה‬ ‫אייא ב ל ב י ש ת ו ‪:‬‬ ‫דקתני בברייתא סדין בציצית ביש פיטרי!‬
‫ופירש״י מאי ציצי‪ .‬לגלג עליו‪ :‬אינה צריכה‬ ‫וביה מחייבי! וקאמר בפרק במה מדליקי!‬
‫‪l t‬‬ ‫‪J‬‬ ‫כ‬

‫כ ר כ ה ‪ .‬כשעת עשייה ואמרי׳ נתר הכי‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫א״י‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫יא‪(.‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫פציייצת‬ ‫טי^ית‬ ‫!‬ ‫"‬ ‫!‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫'‬ ‫גיירה משוס כסות לילה דבכסית של‬
‫א ב ל א ם ל ק ח ו כהא״י שאינו ת ג ר פ ס ו ל ה ‪ W‬ואין לרב חסלא רמי לרכ אלרכ ימי אמר רכ‬ ‫י‬ ‫פשתן דיקא גזרו וא״כ אפשר דמאי שנתב‬
‫ציצית אינה צריכה ברכה יהאמר רב‬ ‫מוברק‬ ‫הרחכ״ם מותר ללכוש ציצית כלילה כשל‬
‫וכוי יאםיקנא לבהא קא מיפלגי רב נחמן‬ ‫צמר קאחר ואפילו יש בו כלאים דכיון‬
‫שהיתר ליום היתר ללילה ולא ג!יו כי משים כסית לילה כיין דאין דרך נעשית של ורב חסד׳ אליבא דרב דרג חסדא סבר ציצית חיבת טלית היא הילכך עשייתה‬
‫צמר לכסית לילה וכמי שפירש מהר״י אביהב יכן כתבי התוספת בפרק כל הנשר היא גמר מציתה ורב נחמן סבר חיבת גברא היא ועטיפתה זו היא מציתה‪ .‬יבתבו‬
‫)דן ק״י( ע״ש יכינו תם לכל טלית דאשיןרי בה כלאים דהיינו בתכלת חוקי בכל הרי״ף יהרא״ש יהלכתא כרב לאמר חיכת גכרא היא להא אנ‪ 1‬לא מברכינן לעשיח‬
‫עניינים כי! להתעטף ני! להציע תחתיי בי! לי בין לתבירו בין לאשתו בי! ביוס בי! ציצית הילכו הא לאמר שמואל כלי קופסא תייבים כציצית ליתא והכי כתב כעל‬
‫בלילה דלגמרי שרי ביה כלאיס יהא דאמרינ! בפרק כ״מ גיירה משיס כסית לילה הלכות ואיכא מייד הלכה כשמואל דאמר חוכת טלית היא ואנן כתכינן מאי לסכירא‬
‫לא כמו שפירש בקינטישמא יתנסה בה בלילה אלא גוירה יישיס כסית המיוחד ללילה ל! ע'כ יהימב״ם פסק כפ״ג כלברי הרי״ף והרא״ש לחובת גברא היא וכיין ששלשה‬
‫עמודי ההוראה מסכימים דחינת גברא הוא אין לספק בדבר‪:‬‬ ‫דלא אשתרי בה כלאים כלל עכ״ל ואן׳ על גנ שהרתנ״ס כתב כסית של פשתן אי!‬
‫‪ 3‬ר ס י מ בגמרא)מא‪ (:‬מולה שמואל בזקן שעשאה לתכריכין שפטורה מי ע אשי‬ ‫מטילי! בה תכלת גזירה שמא יתכסה כה בלילה ומשמע לבי׳ דאפילו בכסות של‬
‫‪ I‬תכסה נה אמר רחמנא והאי לאי לאיכסויי עטדא וכתיב בניי ואע״פ‬ ‫פשתן המיוחד ליום אסור מדינא להתכסות כה בלילה אלמא דהרמב״ס פליג אר״ת‬
‫שלינש איתה לפעמים בחייי כיין שאין עיקר עשייתה לאיכסוי׳ מתייס ה״ל ככסות‬ ‫דחתיי כלאים מ־ינא אפילו בשל פשתן המיוחד ליום להתכסית נו בלילה ליתא אלא‬
‫לילה שפטורה אפיי ביום ע״כ ואסילי להרמב״ם שמחייב ציצית לכל כסית שלובש‬ ‫הרמכ״ס נמי מפרש כריית דבכסית של פשתן המיוחד ליום מלינא שיי אפילו בלילה‬
‫ביים יאע״פ שהוא מייחל ללילה • שאני הכא לטון לכתיב על ל' מ פ י ת כסותך‬ ‫אלא מזרי בו משום כסות של פשתן המיוחד ללילה דכיון מ ר ך הסדין להתכסית‬
‫משמע לוקא כסית המיוחד לאלם חי יצא זה שאינו מיוחל לכסות אלם חי להיה‬ ‫בי בלילה גזת בו חכמיס אכל של צמי המייחד לייס שרי להתכסית ני אן׳ בלילה‬
‫ליה כאילו אין כסות כלל ופטור‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫דלא נזרו בו משום של צמר המיוחד ללילה כיון דלא שכיח ומש הרמב״ס גיירה‬
‫‪ D‬ה ל ) ל ח שלית מציייצת מישראל או מתגר א״י כשרה אכל אס לקחו מאיי‬ ‫‪1‬‬ ‫שמא יתכסה בה בלילה לא אתא לאירייי אלא דהגוירה אינה אלא משיס סדין אחל‬
‫י שאינו תגר פסילה ברייתא פרק התכלת )מי‪ .‬ופי' מיי מן התגר‬ ‫החיוחד ללילה ולא משוס של צמר המייחל ללילה דאי׳כ בכסות של צמי המיוחד‬
‫הקבוע ומוחזק ליקח מישראל ולמכיר דחוקה ללא מרע נפשיה להפםיר סחורתו וליקח‬ ‫ליום נמי עזי' ולפיכך כתב גיירה שמא יתכפה בה כלומר בסדין דמשיס סדין‬
‫מן המיחחה יצאי למימרא לבתנר שעסקו הוא ליקח טליתות מצוייצו' מישראל ולחזור•‬ ‫דמתכסין בה בלילה מרי ייאת היתה גס כן דעת הקינטרש שכתב שתא יתנכה‬
‫ולמכרם עסקינן לבתגר לשאר סחורות ללאו טליתות מציייצית נמי מהימן שהוא‬ ‫בה ידלא כמה שהכין ר״ת מפיריש הקונטרס אבל לענק דינא לא פליגי לרשיי‬
‫מיחיק שאינו משקר שאם ימצא בראי בלנר אחד שיכ לא יאמיניהו וכן משמע מדכרי‬ ‫והרמב״ס נמי ס״ל כר״ת דנשל צמר המייחד ליום שרי אן• בלילה ולא מיי בי אבל‬
‫רש״י וכתכ עול בניי רממי שאיני תגר פסולה שאס צנועה היא חיישינן שמא הוא‬ ‫כשל פשתן המיוחד ליוס אף על פי דשיי כלילה גורי נו משוס כסיה לילה וכדפי'‬
‫צבעה ואס חיטי הלבן שמא הוא עשאס וציצית שעשאס א״י פסולה יכ״כ ר״י אבל‬ ‫כנ״ל • אכן כהנה״ה מיימוני הנין מזפיי הימכייס כדברי רביני ישכן כיש״י והיינו‬
‫רטנו הצלול מהרי״א הקשה על זה דדוקא גבי תכלת נחוש לקלא אילן דחש ׳ לתכלת‬ ‫מדפיר׳ גזירה שמא יתכסה בה דאלמא דכסית המיוחד לייס פטיר בלילה ינמו‬
‫דמיי יקרים מזייף אבל נלבן משים ריית לעשייה שהיא לבר מיעט איני עישהו אלא‬ ‫שהבין ר״ת מפירושי כדאיתא בתיי פכ״ה שהבאתי יכתב עיד כהו‪ .‬הייה מיימיט שר״א‬
‫ע״י ישראל והנה לפי סברת בעל העישור הוא חולק על זה שהיא סיבר שהאיי‬ ‫מחיץ פירש כפיש״י יהכ׳ משמע נחי' פכ״ה שנתב לשס שיייז ממיץ הקשה אפר״ת‬
‫י‬

‫יכיל לעשות ציצית שבכאן לא כתב יעשו אלא יעשו משמע יעשו אחרים עכייל ומה‬ ‫וכתב עוד שם שרטנו שמשון ור״י פי שי כפרית ושכ״כ בסכר המצית שכך הייה‬
‫שהקשה לגבי לבז לא מזייף מפני שהיא רייח מועט ילא דמי לרייח לקלא חילן‬ ‫ריצב״א ויש נוסחאות אחרות בלשון הגה'ה מיימונית כתובים בטעית • ולענין הלכה‬
‫שאיכרי לשם תכלת בלמים יחרים י״ל לאיכא טעמא אחרינא להפך לתכלת כיון‬ ‫נראה נסלוגתא דרבוותא שלא יכיך עלהניצית כי אס טיס ונכסיי! המיוחד ליוס‬
‫שאפשר לבדקו היל למימר ללא מזייף יאפ״ה תיישינן כ״ש כעשיית ציצית שא״א‬ ‫כלוקא וכן פסק כהגהת ש״ע ובתענית נכיר כשליבשין טלית במנחה כשמגיעים לביכו‬
‫לבדיק יעיד להא נגמיא לא הזכירו תכלת אלא טלית מציייצת ימצוייצת בלבן נמ׳‬ ‫יסיר הטלית מעליי דכיין שאין לובשין עלית אלא לקיים מצות צינית ניאה כאילו‬
‫משמע יאע״פ שרש״י פירשה לעני! תכלת לאו לאפיקי היכא דכילה לבן אלא חדא‬ ‫סובר לילה ומ! ציצית היא אס לא יסיינו מעליו מלבד עיה״כ שלובש׳! מנע״י לאתר‬
‫מינייהו נקט ומ״ש דלבעל העיטור מיתי ליקח טלית מניייצ' בלק מאייי שאינו‬ ‫מנחה ואין מסירין מעליהם בלילה לפי שלימין למלאכים לובשין לבנים ומתעטפים‬
‫תגר מפני שהיא מכשיר עשיית ציצית בא״י אינו נראה כלל דע״כ לא מכשר כעל‬ ‫לכנים וביי י‬
‫העיטיר אלא עשייתם דהייני תליית החיטים בכנף יכריכת החוליות והקשרים אבל‬
‫א י ן חיוב ציצית יכילי כתב מיזרש״ל יש מחמירין לבלוק הציצית אפילי‬
‫טויית החיטים או שזירתן מידה דבעינן לשמה יכמ״ש בסי׳ י״א וא״י לאו בני‬
‫י כשכוסלי! הטלית משוס דשמיאל סכר נל׳ קיפסא חייכי' כציצית ייש‬
‫לשמה נינהו‪:‬‬
‫פוסקי! כמיתו אבל האלפםי כתב הא לשתיאל ליתא ע״כ ולפעל״נ נכי! לכדיק הציצית‬
‫ן א י ן מוכרין טלית מצוייצת לא״י גם יה ברייתא שם ובעי׳ בגמרא )שם( מ״ט‬ ‫כשכופלין אותו ומצניעי! אותו כדי שיהא חזקתו בדוק דאז א״צ לחזור ולבודקו כשחייי‬
‫‪ I‬הכא תרגימו משוס זונה רב יהודה אמר שמא יתלוה עמו בדרך ויהרגנו‬ ‫‪.‬ולובשו כמו כסכין של שחיטה ועיין במ״ש לעיל בסימן ח' ם״ח ־‬
‫ופירש״י משוס זונה דילתא הייא ליה יינה ישראלי' וסטרה ישראל הוא וחינעלה‬ ‫ה ל ‪ 1‬ל ח טלית מציייצת מישראל וכוי ברייתא פרק התכלת הלוקח טלית‬ ‫‪3‬‬
‫ליה יעברה משים לא תתחתן כם ליא משום זונה כותית לילמא יהיכ לה‬ ‫מצוייצח מן השיק מישראל ה״ה כחזקתה מן הא״י מן התגר כשירה‬ ‫‪I‬‬
‫ההוא א״י נאתננה יאמרה דישראל •הנ יאתי למחשדיה • שמא יתליה ישראל עס‬ ‫מההלייט פסילה נראה דאתא לאיחיי דנישיאל ה״ה כחזקתה לפי מה שהישראל‬
‫הא״י היה וסבור ישראל הוא להא יש לי ציצית )יהרגנו )לפי שהיו חשודים על‬ ‫מוחזק בכך אם להכשיר להכשיר אס לפסיל לפסול משא״נ נא״י תגר לכשר'כפל גווני‬
‫שפיטת למיס בימים החלמונים( • יהרמב״ס לא כתב אלא טעמי של רב יהידה‬ ‫ורביגו כתכ בסתם דמישראל או מא״י תגר כשרה משים לסתם ישראל בחזקת‬
‫לפי שהוא ייתר מציי וייתר חמיר ‪:‬‬ ‫כשרות היא אם לא בישראל חשוד ונ״י פייש בחזקתה שנעשית כהלכתה ע״כ ולא‬
‫מ״י ללאו ליקא למט׳ אלא אפילו למשכן ולהפקיר ולתת אסיר אאיינ‬ ‫‪^*]J"01‬‬ ‫נהיראדאיכ ה״ל לומר כשרה כמו שאמר מא״י תגר כשרה • ‪ ^ " J V‬ואין חוכרין‬
‫הוא‬ ‫טלית‬
‫פרישה‬ ‫‪,‬‬
‫דרישה‬
‫בטלית מצויצת אפילו נלילה ללא׳ זמן ציצית היא משוש וציציות אינן משיי אלא מנוי הנגד ‪ ' D‬יש )א( א י ן מ״נ ציצית אלא בטלית נוי כלב נחמן אליהא ללבי פרק התכלת דאמל‬
‫'ציצית חוגת גברא הוא • כ׳ מירי שמעת־ שיש מ־ומירין להייק הצינית‬ ‫ותכסיסיו וכמ׳יש נפרק י״ט מהי שהת ומהרי'י אנ־ה״נ כתל י״ל נ ת נ הימב״ה מועל ללכיש‬
‫ציצית ללילה ני׳ אפילו שיהיה לו נלאיס לימן ש־;׳־; תכלת דכי ן שלומר ניה הטלית כלי* ס אפיל• כשל נלין הטלית ‪,‬שוס לשמואל סלל נלי קופשא חייל בציצית ייש פ־סקין כמותו אכל‬
‫הרי״ף כתב לשמואל ליתא וכן נ״ל ע״כ‬ ‫שהוא סיוחל ללנישכ כל ומן שהיא יוצה ללוהש׳ היי י ענ״ל ותיהני על״ שה״ נמל כסות‬
‫של כשמן אין מטילי[ ני תכלת ג‪1‬ירה שחא ימכסה נה הלילה כיי יאכילו ככס־ת המייזר סי׳ ב )א( אן מתגי א״י כשרה כוי מן התגרהקכוע ומיחיהליקיומישראל ולמכור לתיקה לא‬
‫מלע נפשיה להכםיל סמירת׳ ׳לקח מן המומי־זה ואפילו עסקו בשאר סחירות‬ ‫ליוה חיילי למיש נ ס י י ן וא״כ הרי נהליא לטלית שיש לה כלאים אשיר להתנסות לה כלילה‬
‫לין אש הוא כסות המיוחד ליוסליןאם יואמ״חי ללילה ‪,.‬יעוד מ־גווי שמא יתכסה נהנלילה ני־ מהימי שהוא חישוק שאיני משקר שאס י‪-‬׳וצא בלאי נלהר אחל שוב לא יאמינ־הו • ע״נ‬
‫ואס יה מיידי מתכלת או מללן עיין לדרישה ‪:‬‬ ‫משמע למה״מ גופא אין עיש ן לטלית של צמר חיטי להן נו עכ״ל נ״י ול״נ ואין ישגה‬
‫מיה לדברי מהי״י אניהכ וודאי שאני סדין ייטלית של צמר וכל הגזירות שאמ־י דהיינו ינ‪ (.‬ואין מינרין כו לשין הרמל״ם ואק מוכרין טנית המצייצת על שיתיר ציציותיה שמא‬
‫יתעטף ויתלווס עמו ישראל ע״נ • וטעם וה אימי שם לגמלא ועיר טעש אזר ‪.‬‬ ‫גו‪-‬ו‬ ‫ש»א יקרע אי ישוס נסומ לילה הגל שיין דוקא נשל פשתן אהל כטלית של נמר לא‬
‫ונמ״ש לע ל סימן ׳"א וסימן ליו עיש ‪ .‬ימה שנ״ל הישוב הרינ״ס כ• הוא ודאי מ״ר• הלא לרש״׳ •נ״י משוס יונה כותית שהיא יתננו לש נאתמה ותאמר פלוני ישראל נתנה לה ויבא‬
‫לילי‬ ‫ללישת נלאיס ומ׳ימ איצטרין לחשיועינן ומיתר ללהוש ניצית נלילה ול״מ ני היכי וגני מפיל ן‬
‫‪,‬‬ ‫אע״ג דלילה ומן מפילי! הוא אלא שאין מוי ין כן נללוןמן סימן צ״א אפ־ה אייר־כן דאיסיר‬
‫נ״י הוה להגיש תבלין בלילה ת״נ ה״א ה ה וכיש טלית של ציצ ת יללה לא• ותן ציצית לאיסור נמי הוה ללבוש עלית בלילה קא משמע לו דהא ואמרינן לילה לאו זמן ציצית לחיונא‬
‫ה א ולא לאיסור* יהטעס לשמני תפילין לנעי נין‪ .‬גתי ליני לא •ניחס הלילה מה שאין כן טלית שאפי׳ לנ״ה יכול ליכנם וטלית על כתיט צהני מותו ללונשו בלילה וק״ל • וגיה שנתב‬
‫דלינו לשם הלמנ״ס מנין פליהס לשתל אע״ג ללית למלת טליהס מיסת הרמכ״ס יכמ״ש לעיל לשיני • היצרן לנינו להוסיף מלה וו מפני שקיצל נונרי הרמנ״ם ועליה קא• על שש‬
‫הציצית שהזכיר נמ־זלת דנרי הרמנ״ס ואג ג יי‪-‬ישא יש ראי‪ :‬כסיל להרחניש כן וכמ״ש נשמון נשם נ׳׳י מ״מ חניא ג״כ הסיפא משוס להתחיל לתלמי שי׳׳א שלילה פשויס אנילו‬
‫נכס׳ית המיוחל ליום וייש בכל ח י ל ויצה להביא לאיה ש^רמנ־ס א״ל כן נתרו״יז׳ ‪,‬־ה״נו מוסתה ונתב כלילה שלא יכרן משמע אפילו אס הוא כסות יום וגס מדסתס ונמל מאייזת•‬
‫מנדן על״הציצית לשסד משמע אכילי אכסימ‪ .‬לילה ילמ'ש נסמין כשש ב " ‪ .‬יכמנ עוד לב"׳ רהלכמא כריל״ס לספק כללות להקל ו נ״ע תינה ככסות סמיוחל ליום שלכשו בלילה‬
‫ללהרמנ״ס אינו מנלן ולהלאייש מברן • אהל נכסימ ה ‪ -‬ו ללילה ‪-‬ל נש• נ״ס להרמב״ס מנין •לדרא״ש א נו מללן וצ״ל לפס•; משוס לנזמן היה אק עושק ציצית לכסות המיוחד‬
‫הו‬ ‫מ‬

‫ללילה לחיינו בגל פשתן וק״ל ‪.‬‬

‫סי' כ ]ה[ ה ל ו ק ח טל ת מצוייצת נוי • •"ל הניייתא פ התכלת וף י ״ ג ת״ר הלי ןמ טלית מצוייצמ מישראל מן השוק הרי היא נחוןתה מן הא״י מן התגר כשרה מן ההדיוט פסולה ואע״פ‬
‫י שחמרו אין אלס לשאי ל״פור עלית מצריכת לא"׳ על שימיר ציציומיה פ"; ‪ .‬וכרש" ואעפ״י שאמרו כו׳ אכ״ה אמוינן גלי תגר ישראל מניס לו • וכתנ מהרר״י‬
‫אנוהל יוה דוקא גני תכלת ייש לח ש לקלא אילן ומשוס לתפלת ו״" יזלי׳ יזייף אהל בללן משוס ליוח לעשייה שהוא לל‪ -‬מועט אינו עושהו אלא ע״י ישראל ע״נ ‪ .‬ונראה לפי'‬
‫לן משים לקשיא ליה הא ־חני הלוהח טלית מצויצת מן השיק מישראל הלי הוא לחוקיה ע״נ אתכלת ווקא קא• לאי אללן פשיטא ומאי חזקה שיילא כאן • ואיכ וומיא להני קעני‬
‫הליחה מן יתגר נשיה מן היל־וע פסילה יוץא בתכלת אבל נלבן אפילו י! ההדיוט נשלה ‪ .‬אלל לי כתג דמחי שאינו תגר פסילה שאם צלוע היא חי־שינן שמא הוא צלעה ואס חוטי‬
‫וללהייו אן‪ .‬לרישא לקמני הל־ץח טלית מצוייצת מישראל איילי לתכלת מיהא סיפא לקתני בהדיוט פסולה מ ירי אפילו לללן‬ ‫הלנ שמא הוא עשאה וציצית שעשאה כותי פסולה ע־כ‬
‫ונו נלאה ועת רנינו שנמל ויי זה םתס ״ וטיו דהא תכלת לית לן השתא ומדכתנו ש״מ לס״ל לאללן נמי קאי ‪ .‬ויש קצת הוכחה לוה מן הללי־מא לאי ם׳ל למ״ש נהליוט פסולה‬
‫‪1‬‬
‫תכלת אם ניחוש שמא לא צנע? כהלנתא ציתני הלוקח תללת או הלוקח ציצית ש״מ לאללן נמ‪:‬‬ ‫־*״־־ לעניין תכלת‬
‫דהנרייתאי איילי‬
‫־‬ ‫הליקס י‬
‫טלית ונקע כיין לסיל‬ ‫א״כ מ״ש י‬ ‫נתרלת י־‬
‫י‬ ‫מיייי דווקא‬
‫קאי‬
 ‫כיח כר‬ ‫אורח חיים הלכות ציצית כא‬ ‫ג״י‬

‫טלית מציייצת לאי׳י נראה לסייגי לוקא סתם א״י אבל אק היא מנר וגילע שהוא‬ ‫סא לפי שעה לליכא למימש להא‪:‬‬
‫‪ F Q‬ר ר״י אין אלם רשאי למטר טלית מציייצת לא* אא״כ התיר ציצייסיה ינראה קינה טליתימ למזור ילמונק אפילומצוייצת מוברק לו»״‪ i‬הב״י העת־' מה שמק‬
‫ראתא לאשמועינן שאחר שהתיר ציצייתיה מותר שאע״פ שנקט קביעות הי־מבים דהמיצא תכלת בשוק חיטי! מיפסקק פסילי! שיירק כשרק פיריש• מיססקק‬
‫הציציות קיימק ליכא למיחש שיעעו ט לומר שהוא יטלי מאחר שאין נהם ציציות‪ :‬ישיורין כשרים יכן היא לעת הראנ״ד יחכמי ליני״ל לשם • יכך היא לעת הרזי׳ה‬
‫פרק המוצא תפילק ינמלקי על האלפסי‬ ‫תנלת‪JTO‬‬ ‫‪ 2‬הרמנים נפ״נ המוצא‬
‫לשם לס״ל לחיישינן אף בפסיקק לכולי‬ ‫טלית מצוייצת לא״י ‪:‬‬ ‫פסוהין‬ ‫מוסק‬ ‫נשיק אטלו מצא‬
‫ישוירין פטלין ימנמי ליניל תמהו עליו כ א ‪ Cfc:1‬ציצית אין בהם משום קדושה דתשםישי מנוה הן האי טרמ ועשאןפמקק כלי לתייר ולקשר!‬
‫)א( ויבול לזורקן יליכנס בהן לבית הכסא ויראה ילהסן אותי בבגל ימשי׳ה לא כתב האי‬ ‫להי נהליא חסיקנא בפי המיצא תפילין‬
‫לינא לא נפי המוצא תפילי! ילא בה׳ ציצית‬ ‫שאם הם מיפסקין ישזורין נשרים והשינ‬
‫אנל הרמנ״ן שם נספר המלתמית כתנ‬ ‫בתב‬ ‫בשאלתות‬ ‫אבר‬ ‫בהן‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ח‬‫ש‬ ‫ה‬‫ל‬ ‫מותר‬ ‫במצותן‬ ‫בעודן‬ ‫דאפילו‬
‫שטעה נהעתקת ניסחא שלי י‪:‬ך צריך‬
‫שזוריןת שלח לך אסור לבני ישראל למיעמ־ צרביהן במידי דעביר עליי ליפה טון ונראה לי להני נקטינן‬ ‫לתקן אפי׳ מצא חיטי! פמק‪-‬ן פסולי!בפרש‬
‫למיפק ו‪:‬יה ידי חובת מצוה כגון חוטין הקבועין בטלית ‪ 00‬למיסר להחמיר אפילו נמיססקין ילטתא נקטינן‬ ‫כשרים יהרי״ףיהי־א״ש השמיטי לין זהיגם‬
‫שהםסד<ם אי נמי ‪ (-0‬הושענא לאורוחי ביה )י( ואתרוג דמצוח גני מטלין לקמן נסימן ש״א סנ״ט יעיק‬ ‫רניני לא הזניח ינראה לשעמייפניביה‬
‫למיכליה דילפינן מדם ‪.‬־**מר קרא ושפך וכםה במה ששפך יכסה נמ׳יש לשם נס״ל ותו להא נרמנ״ם טייט‬ ‫מנרים לנתנלת לאיתמר איתמר אנל‬
‫מה׳ שנת ינאלפסי יאשיר״י ר״פ המוצא‬ ‫נלנן אין לט יאפשר שגם הרמנ״נ׳ סינר‬
‫אע״פיכסה ברגליו שלא יו‪,‬ו מצות בזויות עליו דרוקא תשמישי מצוד‪ .‬תפילין ינסמ״ג יסנליק והר׳ ירוחם מטאר‬ ‫נן שהרי לא נ׳ נן אלא נתנלתשלא‬
‫בתר דאיתעם־י בהו מציה נזי־יין ע״כ ואפשר להלק שאינו דומה להליא לחיישינן נתטלין לקמיע לטרח‬ ‫שיש ללחית ללישנא לגמרא נקט‬
‫קלישהדשאני התם כשמכסה ‪:‬רגל עושה המצוה דרך כזיון)ה( מה איניש לעשות קמיע נחי תפילק א״נ‬ ‫לדם‬ ‫בא צ י צ י ת אק נהן משים‬
‫אין הןבן כאן )ס׳׳א זכ׳׳ב הו מב״ם ז״ל מותר לכנוס בציצית לב״ה הייה נציצית ולאי לחיישינן נחי לטרח‬ ‫ש‬
‫מציה‬ ‫לתשמישי‬
‫ילמה מנשיר! ה־מנ״ם נמצא מופשקי!‬ ‫ויניל לזורקן נפרק מי העיר)ני‪ (:‬מ״ר‬
‫שזורק כנ״ל • מיהו נשזורין יאינן מזיקים‬ ‫להחמיר‪:‬‬ ‫וטוב‬ ‫רוצה(‬ ‫אם‬ ‫ה‬‫פ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫זורקן‬ ‫׳‬
‫י‬‫‪.‬ית‬
‫י‬‫ציצ‬ ‫נפסקו‬ ‫ץ‬‫ח‬‫ר‬‫מ‬ ‫ה‬ ‫ולבית‬
‫תשמישי מצוה נזרקים נו׳ תשמישי קליפה‬
‫פשישא לפםולין וה״א ר״פ המוצא תפילין‬ ‫העושה‬ ‫עמק ואלו הס תשמישי מצוה מנה לילנ‬
‫לגני תנלת ימשמע ולאי לה״ה נלנן‬ ‫מפר ציצית ‪1‬משמע לדני׳ לאפילו נעזלן‬
‫נחציתן תניא לנזרקק אנל נשאלתות נתנ נפי שלח אסיר למי ישראל למענל ימי אינא למימר מקט תנלת לרגותא לאע״ס לאיכא למיחש לשעימה לססילה‬
‫צרניהק יני׳ נלימר ילפי מריו הא לת״ר מזרקי! נשענרה מציק ליקא היא ניין אפילו הני נמופסקין נשרה ולא חיישינן לטעימה ימטעמא לנתט התי׳ לשם אנל‬
‫חושי ציצית אמר *פסקו וסובה ולולב ישופר אחר שענר זמן מצית! אנל נל פלא באינן מופסקק אפילי נלנן פטלה משום לחיישינן לאלעתא לשיפתא לגלימא‬
‫ענר זק מצית! אסור להשתמש מהם נלי שלא יטו חצות נוייית עליי לילפינן עייפינס ואע״ג לאינא למלמי ללא מיישינן להא אלא נחישין צניעין שנן רגילות‬
‫מלם לאמר ניה קרא ישפך ונשה נמה ששפך לטיט טל נה ינסה אנל לא יכסהלעשוי חושק צנועין נשפת הטלית מ״מ אפשר לימר ללעמו היה לצנען אלא שנאנלי‬
‫מילי מקמי צניעה ילו״ק‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫נרגל שלא יהא מצית נזייית עליו נלאיתא נפרק ניסוי הלם )פי •( ינתנ רנינ‪1‬‬
‫שאפשר למלק ני! נימי הלם לנהנה מןהמציה לל‪1‬קא ננסיי הלם שעשיית המציה ‪2‬א צ צ ת אין נה משים קלושה ובי׳ ייראה לאפילו בעולן נמציתן מיתר‬
‫להשתמש נהן פי׳ נעולן נטלית ואיט לטש נהן קאמר לנלינשן‬ ‫טא הנימי אם יעשט נרגל שייך לומר שהמציה בזייה עליי אנל אם עישה המצי*‬
‫לרן נמל אס נהנה ממנה אח״כ אין נאן משום ביזויי מציה והעלה שטונ להחמיר מילה רטט לאסור להשתמש נהן לעישה המצוה לרך נזיין ילומה ללם אנל נח‪1‬נחק‬
‫נלומר חלרן חימרא נעלמא ילא מלינא • יתמהני עלי! טאן סתר לנרי השאלתית נקיפסא קאמר לאעפ״י שעומלים ללנישה ולצאת נהם ילי מצית ציצית מ״מ טין לאין‬
‫נלחיה נעלחא לאינא לחימר נשנהנה מהחציה היא ניייה נעיניי יטין לחזינן לקפיל חיינ ציצית אלא נטלית שריצה ללטש לא נקרא עליהן שם זה לשעת מצית! אלא‬
‫רחמנא גבי לם שלא יט מצזת בזויות עליי ילפינן מיניה לנל ניייי מציה ואפילו בשעה שלינש הטלית שיש נה ציצית אנל נל זחן שאינו לונשן אעפ״י לה״ל בעידן‬
‫ניזוי נל לט ועול ללפי לנרי! חאייה טעם אסור לאור‪1‬חי נהזשעגא ולמיכל אתחג נמצותן נל זמן שלא נפסקו אפ״ה לא הוה שעת מציתן ילא למי לטשענא ולאתריג‬
‫למצוה ולהסתפק מטי מנה נל שנעה ולהשתמש מנר‪ .‬חטנה ישרי לאישתחישי יםינה למטה נל ז׳ להיה שעת מציתן ונן שופר ננ׳ יחים לרי׳ה א״נ נר חטכה נשעת‬
‫נחיטי ציצית לאי טעמא למי משים לאיתקצו למצויתייהו חוטי ציצית נמי איתקצי הללקה הא לא לחי אלא לטשענא ואתרוג וסינה ושופר ונר חטנה לאמר שנעשה‬
‫מצותן וענר זמנן למותר להשתמש נקה״נ ציצית נל שעה אעפ״י שלא נפסקו ניק שהרשית‬‫למצחתייהו וא״נ ע״נ לל דהא דמ״ר נזרקיןנשעבר מטתן ליקא היא ופן פי׳ שם‬
‫הרין ונ״נ רני' הגדול מהרי״א נשם העיטור ינן הם מרי הרמנ״ס נפ״נ שנתננילי להניחן נקיססא ישלא ללנשן על עילם מזתל להשתמש נהן מליגא זנזה נסתלקה‬
‫נפסק! לו מוטי לבן אי תנלת וירקן לאשפה מפני שטא מצ‪1‬ה שאין מופה קדושה תלונת נ״י שעל רטנו מיהי להלנה נקטינן נרינ רטתיט לאיסרין חלינא לאעפ״י‬
‫משמע דיקא נשנפסקי אנל אם לא נפסקו לא וגהדיא אמריגן נפי נחה מדליקי! לאינו לימה מחש ללם מ״מ יש ללמול ממנו לה״ה לנל לנר העומל לצאת נו ילי‬
‫)ננ •( דסעמא דאסוד להרצות מעות מנד נר חנונה היינו נדי שלא יהא מצית מצית לאסיר להשתמש ט יניון לצצית נעיק נשלית עומלין לצאת מן ילי חינת‬
‫בזויות עליו כמו גני דם ואינעי׳ לן מהי להסתפק מנוי מנה נל ז' ‪1‬אמר רנ יוסף מציה אמר נמי להשתמש נהן למטעס זה לא התירי להתיר ציצית מן ססלית נלי‬
‫אטטן דנילהו דם הרי מפורש שהמאה מדנר מציה עד שלא ענרה מציתו חשיב למונרה משים לק‪ 6‬מנשל לה למטה וכמו שנתנ לעיל סימן ט״י ט היט לאסיר‬
‫ניזוי מציה יילפינן ליה שפיר מדם נמרי הפאלתית טלנך הט קי״ל מדינא נלא ליטול מזחה מן הנית נשיוצא ממנה משום לקא מנטל לה למציה נמו שנמנ‬
‫נשאלתות ר״פ שלח לך ולא התירו אלא להתיר ממל זה ולהשיל ציצית מיל נמל‬ ‫פקפיק נלל א ‪:‬‬
‫ד ח ף האיור נשם הגטת מרדני נל המירר ציציותיו עליו הנתונ אימי­ אחר והלכך נמי אמר לנטג נהן נזיק טין שעימלק למצוה • ילפ״י שיפר נחי אף‬
‫לאחר‬ ‫‪ .‬וטאטאתיה נמטאטא השמד ‪:‬‬
‫ומד מ״ש רטנו נשם השאלסימ ‪1‬אתרוג דמציה למינליה נתנ רטנו הגדול מהרי״א‬
‫* ט׳ אף על ננ דק הדין טא שאם האתרוג גדול שיטל לאכול ממט ובתנאי‬
‫שישאר נו נביצה אין לעשות זה ענ״ל ואיני מנין מריי להא אמרינן נפרק לילנ הגזול)לו‪ (:‬ר׳ חנינא מטכיל ונפיק טה יני הרא״שדאע״נ דאתריג דאתקצאי למציתי‬
‫אמר נאנילה טין שנשאר נו טעור לצאת ני טתר מכשיעור לא אתקצאי ונן נתט התוספות נפרק לילנ וערכה)מי‪ (:‬וכ״כ רטט נשיי מרמ״ט והס המרים שני הרב‬
‫זיל שאם האתרוג גדיל יטל לאטל ממט נו׳ ‪1‬אם איתא דאין לעשות יה היני טה עניד רני מנינא הט הילנך ולאי נראה מל נה״ג פשישא דשרי והא דקאמר‬
‫נשאלתית ואתרוג דמצוה למינליה טיט נשאין ט מתר מנניצה א‪ 1‬אפילי גדול נמה אס נא לאנלו ניום ראשון שמלו מוקצה למצוה דהא אק יוצאים נחסר אי׳נ‬
‫אפיי נשאר ימים יני‪-‬ין שהקצהי לחציה סתם !ההיא דר׳ חנינא נשהקצה! טלו ליום ראשון ומקצת! לשאר ימים ונמו שנתמ המיספ׳ נפי לולנ זערנה ‪:‬‬
‫\‪ W"ty‬רטט שמיתר ליננס נציצית למת הנסא נ״נ הרמנ״ם נפ״ג ינ״נ רני׳ יחמם ינן נתונ מ״י נהלנית ציצית נשם גאון !הניא טא ז״ל ראיה לדנר מדאמר נן‬
‫נפרק התנלת )חנ •( דרב יהידה הוה חברך נל צפרא להתעטף נציצית משום דקסנ׳ פל ימן שמניחה מברך עליה יהא דלא טה מגרך אלא נצסרא משים‬
‫דלא טה שדי לגלימיה מיניה טליה י‪1‬מא ש״מ שמיתר לעש‪1‬ת צרטי נעלית מציייצת דאל״נ טה צריך לסלקו נשעיש׳־צרט! ונחצא שטה מנרך עליי נמה פעמים טוס‬
‫ומ״ש רביבי נממן מ׳ נכון שפשט אית! לימס לבית הנסא ננר נתנתי שם ממם נשטא מעוטף נענין שאינו יטל לעש‪1‬ת צרטו עד שיפשוט טליתי‪:‬‬
‫‪ 2 1 * 0‬הר"! נפרק בל הצלמים בשם הראנ״ד דטליתות של מצוה אדם נידל מהם ואיט מותר לקנח עצמ‪ 1‬נהם ולא לייתד אותם לתשמיש המנונה אלא הוא זורקן יהםבלק‪:‬‬
‫ד ח ו ד מלט שנהגו שלא לשנב נשלית שיש נ‪ 1‬ציצית גם נהגי שלא יננסנו א״י וכל זה נדי שלא יהי! מצית בזויות עליי עניל ונן נתינ נספר אורחות חיים נשם‬
‫העושה‬ ‫היר אשר ולא ראיני ילא שמעני מי שהקפיד בזה מעילם )א( ‪:‬‬
‫דרבי משה‬
‫)א( וכתב עוד בכלבו חלנוח שבח הא וחשטישיםוווה גורקי! חיינו דלא זנריני גניזה אבל לאנהוגי ביה מגהג גיויין לאו אורח ארעא עכ״ל ובטהרי״ל שהיא היה גיהג לגונום‬ ‫כא‬
‫וראיתי‬ ‫ילחגיחם חיך פ‪9‬ר אי לעשות בהן שי‪ 0‬מונוה‪:‬‬

‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫מהה‬
‫מ‬
‫שלסא הלעש‬
‫שיי‬
‫ל‬‫ט‬ ‫ט‬ ‫ק‬ ‫שנג‬
‫ו‬
‫היריפקה‬
‫נתכנת‬ ‫שיליאמ‬
‫שעא ׳‬
‫י‬‫מ‬ ‫איהס ל‬‫ל‬
‫נהויוטה ביון‬
‫ו‬‫ע‬ ‫ל‬‫ל‬ ‫שלמ‬‫מ‬ ‫י‬‫אהלל‬
‫מ‬
‫ה‬
‫שליהקלהלפסאויהנלית‬ ‫ר‬
‫אויפסילווסב‬
‫ו‬‫מ‬‫ג‬ ‫ס‬ ‫אויןלמואייהלןשסווהנט‬
‫ס‬ ‫יועינן נלי‬
‫ט טליע‬
‫ו‬
‫ה‬ ‫י‬‫מ‬ ‫‪.‬‬‫שמאנהלקילו‬
‫ולסניל‬
‫ל‬‫איתקנוהלין‬
‫להני‪:‬ו‪:‬לתת נמתנה אסור קטו‬ ‫שלהפקיו‬
‫ת‬ ‫י‬
‫צ‬ ‫י‬
‫צ‬
‫מיןסו‬
‫ת‬‫ו‬
‫שכ‬
‫צ‬‫לא‪-‬נאלמלמל‬
‫ולןעהאפילליצי‬
‫ש‬‫מכורלפיאלא‬
‫ע‬ ‫נ‬ ‫ו‬
‫ל‬‫י‬‫פ‬‫א‬
‫א‬
‫< ללאו ןאץאק״אנ הול‬
‫יטלקשיללזולקנון פי׳‬
‫ה‬
‫שומטם‬ ‫י‬
‫כ‬ ‫א‬ ‫ס‬
‫שי׳ה מל‬ ‫»‬‫ש‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬‫ש‬
‫נויימאנן ע‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫מ‬
‫שכיוםס״לא״נולא לעי‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ו‬‫טול‬‫ן‬‫ג‬‫ו‬‫ה‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ע‬‫נ‬
‫משמלעללעולעשוהטי‬‫צ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬‫מ‬‫ש‬
‫כתינהורייעשואניהנ‬‫ש‬
‫י‬ ‫ש‬
‫וכתב מ‬‫‪:‬‬‫ח‬ ‫י‬‫ת‬ ‫ר‬ ‫ת‬
‫נשוה‬ ‫יאינא‬‫המהגו‬‫ג‬‫״‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ן‬‫ג‬ ‫י‬
‫ע‬
‫ונתינסםועמן‬‫ו‬
‫מ‬ ‫ש‬ ‫א‬‫נ‬
‫גוול•נל לק‬ ‫ם‬ ‫ל‬‫ו‬
‫כ‬ ‫ועונה‬
‫שםהוא‬ ‫ם‬ ‫ל‬‫ה‬ ‫נ‬‫ל‬ ‫ו‬‫ל‬ ‫י‬
‫א‬ ‫ו‬
‫ל‬
‫אסוומיכללימיהנלט׳מיניהאפילו‬‫ו‬
‫א‬ ‫ל‬
‫מצוס ל‬ ‫הושענא‬
‫ואתרוגאפד‬ ‫)ג(‬ ‫‪:‬‬
‫‪00‬‬ ‫לנר‬
‫קולואינלםשאוהושיענמיאם ‪:‬‬
‫י‬‫ו‬‫ה‬ ‫ג‬ ‫וקת‬ ‫א‬ ‫א‬‫ל‬‫ו‬ ‫ת‬‫י‬
‫צ‬‫י‬‫צ‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ו‬‫ש‬ ‫ן‬
‫ו‬‫י‬‫ז‬
‫כ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫״‬ ‫נססו‬ ‫ם‬‫י‬‫א‬‫צ‬ ‫ו‬‫י‬
‫ו‬
‫טלולארכלעל•‪.‬‬
‫שייעוילםש״מהמיעישו‬
‫א‬
‫שירםה ולנ‬
‫ל‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫נותיל נטאו‬
‫ל‬
‫שאה‬
‫ונ»?זשקלנאעיה‬ ‫מייוילו ע‬
‫ניווע‬ ‫ת‬ ‫י‬
‫ה״אנ אפי‬
‫צ‬‫י‬
‫צ‬ ‫ש‬ ‫נלנןאסללוקע‬
‫שיוליוהלאולהאכוקתיאמלה‬
‫שעם״לוללמתאכלתטוילהוקאאיאי‬
‫ט‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫י‬
‫ל‬‫ט‬ ‫ם‬ ‫ק‬ ‫ו‬
‫ל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מי‪,‬‬
‫׳‬‫איס״וכלסמ‬
‫נלויןהקצ‪:‬הו ופ‬
‫ל‬‫א‬
‫ל‬ ‫•‬
‫מןקצסוםייכולתולסי־הסשואלעייןימים ה‬
‫ז‬‫ו‬
‫י‬‫ל‬‫מ‬ ‫ה‬ ‫ולנית‬ ‫א‬ ‫ס‬‫ל‬ ‫ה‬ ‫ת‬‫י‬
‫נלנלצקה‬
‫נ‬
‫ל‬ ‫ליננסלתינלאבציציכל‬
‫ת‬
‫שוסציובםזיוןא‬
‫ו‬
‫ת‬ ‫ו‬
‫מם‬
‫מ‬
‫שנמ<אואאפנילצו א‬
‫צ‬ ‫״‬‫ו‬ ‫ם‬ ‫״‬‫ב‬ ‫מ‬
‫מנהוליניו‬
‫ו‬
‫ס‬ ‫״כ‬
‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬‫י‬
‫ש‬ ‫ה‬ ‫ו‬
‫צ‬ ‫י‬
‫ק‬
‫מולנהשוההיאונןואיןס־לנאמללסמ״ילןלאונמינרל‬ ‫׳‬‫•‬ ‫ונ‬ ‫•‬ ‫ב‬ ‫ה‬
‫אולה ג‬ ‫ו‬‫נ‬‫א‬ ‫י‬‫״‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ונוי‬
‫ת״גבגלמעלשאאהוס״גולתימפס‬ ‫מונן‬ ‫אע‬ ‫ה‬‫ז‬ ‫•‬ ‫׳‬‫ל‬ ‫י‬‫י‬‫מ‬
‫מוואי מיהומיאא•או‬ ‫ת‬‫ל‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫נ‬
‫תייסטולימשל מ‬‫א‬ ‫ק‬ ‫‪-‬‬‫ל‬ ‫ל‬‫ו‬
‫ט‬ ‫י‬‫ע‬ ‫ה‬ ‫לניני‬
‫ת ותניא ידעתי ש־‬ ‫ל‬‫פ‬‫ס‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫י‬‫ג‬
‫נונריאלתוהת והא‬‫נ‬‫״‬‫ע‬ ‫ל‬ ‫י‬
‫מ‬ ‫ח‬‫ה‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ו‬‫ט‬ ‫ו‬
‫סומנים פ״ג וציצית בונו׳ כש‬ ‫ה‬ ‫צ‬‫ו‬‫ל‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ה‬‫‪:‬‬
‫ש‬ ‫א‬‫ל‬ ‫ן‬‫ק‬ ‫ל‬
‫ונהויא נתנ‬‫ו‬ ‫ו‬
‫י‬‫ת‬ ‫י‬
‫צ‬ ‫י‬‫צ‬
‫ננצ‬
‫ש‬‫ש‬‫ואפיסמישותאליצנן*מולוממר׳‬ ‫הההכובלרתפיייתאשמליגן‬
‫נהויאלומר‬ ‫שש‬
‫מניל‬ ‫מצןלמ׳לועיממגהלא פ‬ ‫ממריצנוןיצנ‬‫אמו‬ ‫שאיןיו מ•ונלוקהאעליתל‬ ‫הלק נ״ל לנפלי׳טקלמילעהיאלעעפ״יסמק‬ ‫שסאלפוכימועוםש‪:‬‬‫ונ״נל בלייהמומיסוומנ‪-‬״םוקס״הלוא נוונ ה‬ ‫תןשאיכמקאבכ•אן וטו‬ ‫ג׳ומוןנצ״מלצומ‬
‫‪1‬‬

‫שאאיק‬
‫אםמו וש‬ ‫יהווי מאל‬
‫יווחם אק‬ ‫ונינושהוא‬ ‫שייטציעוצניוממינוההלו‪:‬מו‬
‫ש נ״‬
‫ו‬‫מ‬ ‫י‬
‫מע‬
‫ה‬
‫נ‪-‬־יהיסאציליציומסטיקיממיםיק״לילנא• לנמי ו‬
‫נ‬‫״‬ ‫א‬‫א‬ ‫נהויא‬ ‫א‬‫י‬‫נ‬‫ת‬ ‫ננוייתא‬ ‫עות‬‫ם‬‫והויוקנגי‬
‫שואלשנקבאינ‬
‫יווסס‬‫לני'איעי‬
‫ש‬ ‫ונותן עם‬
‫שר‬
‫ם‬
‫שסא‬
‫נ״נ נמות‬‫הינוותי‬
‫נסחווסציצו‬
‫מ‬ ‫ל‬ ‫׳‬ ‫ונלטתימגל•שאלוחלרעואסקשה‬
‫יומתיתר‬ ‫׳‬
‫"‬‫שמוענימ‬
‫ל‬ ‫״‬ ‫מתו לעא‬
‫כ‬
‫תיוענוהציציולותיס• ועה״נטעונםואאםששולו‬
‫ואמי‬
‫ו‬‫אק בסם משוםנהקום ציצי‬
‫ת‬
‫אלנ‬‫שוכנוהציצי‬ ‫לולנקוו‬
‫שופסוו‬ ‫שיי»תצוהאססווכםשנפס‬ ‫נווקקאלינ‪4‬וןסןסוטתישמיציצ‬ ‫שמישימצוקתוןטהקאתעלמים ו‬ ‫צומה נומלוקקיןא ננוישעתבוה‬ ‫מעו‬
‫ששאל‬ ‫מסי‬ ‫שי‬ ‫נניסעיואבתל״ו ת‬
‫ועת‬ ‫נוייתאתניאנפיומוקין‬ ‫נעוקוקןנמ•צומן‬ ‫וינול ליו‬ ‫שיניה ונו׳אפילו‬
‫ומשמע לרב‬
‫הדושי הגהות‬
‫וכן !‪ y‬טול^וג• נבוייחא ואלו הן חשםישי ‪*0‬וה גגון פובד‪ .‬ילולנ שושר (!יצית ישונה ולולב בשעה מזנוחן«‪1‬ווק םשטע רירי! ‪) wit‬םהול״ח( ועיין נט״ז‪:‬‬
 ‫אורה היים הלכות ציצית כ ב כג‬ ‫ניח‬

‫ר ל ה מ ף ׳ ^ ה ציצית לעצמו מנרך שהחיינו כתוספתא דברכו' פ׳ אחיק וכתבוהו‬ ‫לאחר ר״ה וכן לולפ ישן שעומד למצוה אכור להשתמש בהן ולנהוג כהן מנה‪ :‬נזיין •‬
‫התום׳ כפרק התכלת )מכ‪ (,:‬ובנמוקי מסף נהלנות ציצית וכתב‬ ‫י‬ ‫במקצת ספריס כמיכ כאן בסוף הסימן וכיכ הרמכ״ס וזוהר ליכנס בציצית לב״ה‬
‫ולבית המרחן נפסקו ציציותיה זורקן לאשפה אכ יוצה וטוב להחמיר ע״כ ור״ל דביק עליה ואס ליי אמר בשעת עשייה אומר כשעת עטיפ׳ ראשוני דהכי איתא בסוכה‬
‫דהרמב״ס מתיר ליכנס לב״ה ולבית המרתן אלמא מ א אכרו אלא לעשיתהמציה דרך ילילב בדאית' נדונתייהז יכ״כ הרמנ״ס גפי״א מהי ברמת נל מציה שהוא מזמן‬
‫לזמן נגון שיפר ונו׳ ונן נ ל מצוה שהוא‬ ‫מיון וכל מה שאיט בשעת המצוה שרי‬
‫ה ן ו ף ^ ך י ‪ ,‬ציצית לעצמו מ ב ר ך שהחיינו נ ת ע ט ף בו מ ב ר ך קבין לו מון ציצית ותפילין יכי' יכן מציה‬
‫כב העושה‬
‫‪m‬‬ ‫ב‬ ‫כ‬

‫שאינה תדירה ונוי כגון מילת בני יכו'‬ ‫ציצית לעצת‪ ,‬יכי׳‬
‫ל ה ת ע ט ף בציצית ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כתב‬
‫מברך עליה' בשע' עשיית' שהחיינו ואס לא‬ ‫לכנרבציצית‬ ‫לבהתעטפי אע״ג‬
‫יכרךלהתעעף‬ ‫בסימן ת' ^‬
‫ג‬ ‫כ‬
‫^ ה ה ו ל ך ב ב י ת ה ק ב ר ו ת ע ר י ך ל ה ג ב י ה הציצית ש ל א יהא‬
‫בירך על סיכה ולולב וביוצא בהם שהתייני‬ ‫תור וכתבה לברייתא הכא לאירייי לאעפ״י‬
‫י נ ג ר ר עיי בה״ק בראית׳ ב ב ר כ ו ת ר׳ חייא ורבי יונתן נשע׳ עשייה תברך עליהם שהחיינו בשע'‬ ‫שמברך שהחיינו על עשיית הציצית ונתעטף‬
‫שיוצא ידי תוגתו בהן וכן כל כיוצא בהן •‬ ‫בה מיד אפייה לאחר העטיכה צריך הוו אזלי ביני י נ ־ י ה ו ה שריא ת כ י י ת א דרבי יונת! עלייה קברי א״ל‬
‫לברך להתעטף יאע״ג שאינו עובר לעשייתן די יה ד ל א לימיו ל מ ח ר באין א צ ל נ ו ועכשיו מחרפין אותנו פירוש ויש לתמוה על ר ט ט שכתב גני ציצית‬ ‫‪1‬י‬

‫ממה שעכר ויש לתמוה למה לא פסק ש נ ר א ה כ מ ח ר ף שאינן יבוי״ין לקיים ה מ צ ו ת ש מ ע מינה ש מ ו ת ר ל י ל ך שמברך שהתייני ולא כתב כן גבי תפילין‬
‫ירכינו הגדול מהרי״א ב׳ דם״ל לדבינו דלא‬ ‫רטנו גם בתפילין ובמזוזה לברך שהחיינו‬
‫ייבה״י בייבוש שיש בו ציצית רק שיזהר להגביה! ו כ ת ב ה ר ב רבינו‬
‫קיימא לן בההיא תוספי אלא אינו מברך‬ ‫‪:‬‬
‫ונראה דרכינו נמשו‬ ‫והרמב״ם פסק‬
‫אחר‪ -‬דעת התיםפת כפרק לולב וערבה יונה ר ו י א בימיהם שהיה בניי ב ג ד י ה ם ד' כ נ ‪ .‬ו ת ש א י א פ ש ר שיסיר שהחייט אלא על מציה שהיא מזמן לזמן‬
‫‪1‬‬
‫כ ״ בגדיו כ ש י ל ך ל ב י ת ה ק ב ר ו ת ] א [ א ב י אנו שאין אנו מכוונין ב ה ם כדמשמע ממ״ש בה' פסת סימן תל״כ צגי‬ ‫)דף מ״ו( דאין מברך שהחיינו על עשיית‬
‫כיעור חמן ימש״ה לא כת? כתפילין שיברך‬ ‫למלבוש‬ ‫תפילין אע״ג דמשמע מדבריהם ד ג ס בציצי׳‬
‫שהחיינו !מ״ש בציצית שיכרך שהחיינו איני‬ ‫לא תקנו לא כתבו כך אלא לכי שלא מצאו‬
‫בתלמוד לברך על זה ירכינו לפי שמצא בתוספתא שפסק כך לגני ציצית כתבה מטעם המציה אלא מטעם קנה כלים חדשיס יכ״כ נעל העיטור יז״ל ציצית לא‬
‫בספרו וס״ל דבציצית ולאי כיון שעל ידה יזכיר כל מצית השם איכא שמחה בפעם קביע ליה וחן ולא מנרכין עליה שהחיינו ימסתברא לן כשעה שקנה טלית ועושה‬
‫בי צ צית מחדש מכרכים שהחיינו ללא נרע מכלים חדשים ענ״ל‪.‬‬ ‫ראשין כשלוכשן משא״כ בתפילין כיי! דצריכין גיף נקי ואיכא מורא יעוכש לינא שמחה‬
‫יה״ה כמזיזה ליכא שמחה טפי מבשאר מציה ומהר״י אבוהנ כתב דטעס דייני היי‪ J T p p D 3 .‬בו מברך להתעטף בציצית גס זה בתוספת׳ לברכות פרק אחרין‬
‫מטעס קנה כלים חדשים כמ״ש בעל העיטור ויש לתמוה דא״כ אף כלא ציצית חייב‬
‫לברך כדלקמן כסימן רכ״ו‪ .‬ותו למשמע מלשין רביכו יהימב״ס דתטעש עשיית ניי‪ r .‬ן ד ך ז ן ד באורתית חייס אס שנים או ג׳ מתעטפים בטלית נאחל כולם מבדכין‬
‫או אחל יכרך יהאחריס יענו אמ;)וכ"כ אבילרהס ילק נהגי בג״ה שא‬ ‫מתלש מברך אע״ג דהמלנוש הוא ישן לכן נראה כלפי' דס״ל לרביני דכל ה עיש ‪1‬‬
‫ציצית מחלש אפילו ככלי ישן מירך נ פ ע ס ראשונה שהחיינו שוב מצאתי שכתב מכרך •‪:‬קול רם להוציא את שאינו כקי וכן בתפילין יכ״כ א ל״מ לעיל סי׳ ח(‬
‫מהר״ש לוריא על דברי רטנו שאין נוהגין כן ונראה דיהו משום לס״ל להתו' כפרי‪ ,‬ד ו ח ו ־ ז ף ־ ך ״ בבית הקברות צריך להגביה הציצית וכו׳ כלאיתא בברכית פ׳ מי‬
‫י ו שמתי)יח ר׳חייא ירבי יינתן היו אזלי ביניקיבריוכוי וכתבי‬ ‫י‬ ‫לולב!ערבה תופסים בפשיטות שלא לכרך לא על הציצית ילא על תפילין וסכק‬
‫•‪:‬למידי ‪:,‬״ר יינה למלחזינן שלא חששי אלא שלא ישליכה על הקברים שמעינן‬ ‫כרכות להקל אלא לנראה דגם בכלים חלשים לא יברך נלנתבו התוספות לשס עיש‬
‫שמיתר ללבשי אלא שיש לו ליזהר להגביה הציציות ולא דמי להא לת״ר לא יהלך‬ ‫רב שרירא גאון ללא סמכינ! על ההיא להחאה דמברך על כליס חדשים מ ד מ ס ק ‪/‬‬
‫נפרק בכל מערבי! דבעינן מידי דאתי מזמן לזמן אלא לקשה על יה מפדיון הין אדם בבית הקנרית !תפילין בראשו דשאני ציצית שהוא תלוי במלבוש יאיני יכול‬
‫להכיר המלביש שלובש כשעה שהולך בבית הקברות מיהו אפשר לומר דדוקא בציצית‬ ‫עכ״ל ילפע״ל יראה לזמר בהא פיין דאין הפדיון חל אלא לאחר חדש יתיס חשנ־נ‬
‫ליה קביע ליה זמן ולברך שהחיינו ילימ בלברי הי״ן פ׳ לולב וערבה משא״כ בציצית שמטיל נמלכוש שלינש לצירך עצמו כמו שהיה מנהיס באותו זמן כנין זה אמרינן‬
‫ותפילין ומזוזה ללא ק ט ע להי זמן ולינא נמ׳ שמחה בפשיטות אין לברך אבל אכלים דמיתי יםגי ליה בדליי׳ חבל כטציתית שאינם מכיוניס בהש למלביש אלא לקיים‬
‫חלשים נקטינן לברך ורב שרירא גאון יחיל היא יע״ל כסימן רכ״נ שם יתבאר כל בצירך‪ .‬מנית ציצית כלבד יש לי ליזהר שלא יהלך נ ה ם בבה״ק משים ליעי לרש מכי מירי‬
‫עכ״ל ונ״כ שם הרא״ש כשמי‪:‬‬ ‫כבית הקכרית וכי׳ייש ללקלק בלשון הר׳ ייגה שכתב אבל אנו‪D‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬ ‫ההןרך‬
‫ד י ן לבגמ' אמריי להא דתניא לא יהלך אלם בבה״ק ותפילין בראשי וכו׳ לוקא‬ ‫‪ I‬שאין אני מכייגין בהן למלביש יכילי דהייל לימי נלישנא לרישא‬
‫תוך ל׳ אמית הוא דאסיר אבל חון לד׳ אמות שרי ומשמע נימרא דנית‬ ‫אבל אנו שאין לנו ככל בגדיני ל׳ כנפית אסור כיי ונראה ליישב ד‪"0‬ל להר׳ יינה‬
‫ללליל; נמי אין איסור אלא בטלית של מצוה שלובשי על כל בגדיי התש היא דאית הקנרית לאי רוקא לאפי' מין לכה״ק תוך ל׳'אמית של מת אסור יכ״כ רביבי בסימן‬
‫ביה משום ליעג ללש אכל פטליח קטן שלובש מתחת ליידי! כלי שלא לילך ארבע מ״ה ובזמן הזה שמסירי] הציצית מטלית המת בבית נראה דאיכא למיהש בכיפיס‬
‫אמית בלא ציצית שרי והשתא ניחא לה״ק הרי יינה לוקא בימיהם ‪0‬י‪.‬י בהגבהה לאס אס לינשיס טלית שיש כה ציצית משום לועג לרש שירי כ׳ הרא״ש בה׳ ציצית שי״מ‬
‫יסיר מלבוש העליון שיש כו ציצית צריך היא להסיר כל היילכישין שככילם יש ציצית ההיא שעתא כשמוליכ־! איתי לקבר רמיגן ליה משוס לאיכא ליעי לרש שהמכתפיס‬
‫אותי יש להם ציציות יהיא אי! לי‪:‬‬ ‫יזה א״א שיסיר כל כגדיו ולכן יש היתר בהגבהה וליל־! ביה משים ליעג לרש אבל‬
‫לדידן איכא משוס לועו‪ .‬לרש בהגבהת העליון לטין דאי! אגו מכויניס בטלית של ן א י ד א לעיוני בטלית קטן שאדם ליבש מתחת למליו אש מיתר ליכנס בי לבה״ק‬
‫לאפשר דע״כ לא קאמר ה״ר יונה אלא בלובשו על בגדיו דמיתחזי אבל‬ ‫מציה‬
‫כשלונשי תחת בגל־י כיון ללא מיתמזי ליכא משום לועי‪ .‬לרש אלא דא״כ בטליתית‬
‫העשרים למציה נמי ה״מ ה״ר יונה לאיפלי׳‪.‬׳ בין לינשן י ח ה בגדיי לליבשן על טדי ו!יהי חיכא למימר ללא מש לכתוכ כך נהלי' משוס לממילא משמע לטין דטעמא‬
‫דאיסירא משוס ליעי‪ .‬לרש כל היכא ללא מתחזי ליכא משי‪ :‬ליעי ליש ייש קצת ראיה לזה מלקתני לא יהלך אלס נבה״ק ותפילין בראשי )לא קתני כתכיל־ן או‬
‫ותפילין בזריעו אלמא דמטלין סיועי כיו; דתכוכה לית נהי משיש ל!עי‪ .‬לרש ילכ״ז אם לובש הטלית על כלליו'נראה שמכנים'הציצית תחת כסותו ונכנס ננה״ק לטין‬
‫דלא מיתחזי הו ליכא משוש לועי‪ .‬לרש‪ .‬חדר שכתבתי זה מצאייי בתשובת הרשגיא יז ל עיד אמר בההיא לאמרי' בפי מי שמתי לא יהלך אדס בנה״ק ותפילין בראשו‬
‫לנראה לך לוקא מיולי! אבל מכיסין לית לן כה ייא״יך מההיא דר חי־א זר׳ יינתן היו אזלי בנה״ק והוו תכלתא דרי יונתן עלוי קברי א״ל ר' חייא דלייה שלא יאמרו‬
‫ופו׳ ופי' רש״י דלייה היביהו לאלמא כל שאיני מירר טלייי על הקנייש מיתר ‪ .‬ישיבה אפשי מה שאמרת אלא שתצטרך לומר ללייה וכסייה קאמר שאילו נראית‬
‫התכלת כרי היא כתפילין שבראשי עכ״ל‪ .‬יאעיפ שייהיה מ ״ ו ״ ג י ח נהיו בסיף הלי צינית אבל אדס שי־גיל בטלית קטן יסירני מעליו קילס שילך לבה״ק ולא מהני מה‬
‫שמיטה איתי כמי בתפילין דאסרי הכילין בראשו אפיי מכסן כדאי הוא החילוק שכתכתי לכמוך עליו ‪:‬‬
‫י‬
‫‪ 1‬ה א ך ״ \ קצת לומדים שכשהיו נכנסין לבה״ק היו קישריס שני כיצייח שבשתי מ פ י ס יה עם זה יהיו אומרים דנהכי מייטל מיניה מצית ציצית ילי נראה שלא עשי כלום‬
‫דקשר זה אינו מעלה ואיני מוייד שאס דעתם דבהיי מינטל מיייה שש ד' כנפות ופטירה מן הציצית ליתא דהא איתא כס״פ הקומץ רבה )לז ‪,.‬ו האי‬
‫מאן דצייריה לנ לימיה לא עבד ולא כלוס מ״ש דכמאן דשר• די!׳ יכיר‪"!:‬י בלשין שתפס עיקי קרנית טליתו כפל וקשר ידומה כאילי קיצען ואין לה כנפות כדי להפקיע‬
‫מתירת ציצית לא עשה כלים לפטיה מציצית וכיין דבקושר הקינית ענמם לא מיכטי מציצית כ" ש כשאיני תישי אלא הציציות ואס דעתם לומר לכיון דקשיריס הס הציצית ה'ל‬
‫כאלי הס א׳ ואין בטלית זי ד׳ ציציות קשה דכי הינ׳ לקשייה י׳ לא מנטלא שס ארבע כנפית ה״נ לא מכעלא שם ל׳ ציציית והא פשיטח לליכא לדמייי לתלאן ולא‬
‫פסק ראשיחוטין שלהם דכסל״נריש סיכה )יא ( דשא;׳ המס שלא נפשקו מעילם יעיד דהתס אפיי אס פסקןאח״כ מיפסלי תשים תעשה ילא מן העשוי וכמי שנתבאר‬
‫נס״סי״א וא״כ איני ענין לדין זה • יעיד קשה דלפי דבריהם נמצא שלובשים ביד שיש נו ד' כנסי בלא ציצית ומורי הרב רבי יעקב אבן חביב ז״ל כתב דאפשי שהטע׳‬
‫שגהגו כזמן הזה ליכנס בנה״ק וציצית בגידיהם לכי שסמכ׳ על מה שפי' ה״ר אהרן הליי נההוא לחיל דליי׳ יכו' וו״ל והשתא ודאי לא אסרינן משוס לועג לרש דהא לא‬
‫מדכרי להאי טעמא כלל ילא אסרינן ליה משים דלביש טלית בנה ק וכדאמרינן לעיל לא יהלך אדס נבהייק ותפילין בראשו יכי' דהתס מצוה מיוהדת בפני עצמה‬
‫אכל כאן שהיא מציה שבטלית! אין אימריס שלא ללכיש טליהו משיה לא אשכח ליה לאיכירא שיס טעמא אלא דא״ל למללייה ללא לירמי תכלתא על קברי ע״כ‪ .‬וכתב‬
‫שאפשר שדעת הראייה לחלוק על ה״ר יונה ולוריד לאפי' ממן הזה שאין אנו מכייניס נהם למלביש אלא למציה מ״מ כיין שהמציה תליי' כמלכיש כדכתיכ על כנפי‬
‫בגדיהם לית ט ה משוס לועג לרש עכ״ל יהדבר ברור שאין הדבייס אלו מוניחין דהא שפיר אפשר לומר ללא פליג הראייה אה״ר יונה יא״כ מהי תיתי לן לומר דפליג‬
‫שכתבתי‬ ‫עליה ויותר נכון לומר כמו‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫ב ב )‪ 0‬ה ע ו ש ה צ י צ ת ל ע צ מ י נ י ' • פ י ם פ ת ׳ פ ר ק ל ח ר א ל נ ר כ ! מ • נ ח ל י ה ה ת י ס פ ת‬ ‫‪'0‬‬ ‫שוכר א מ י ש ע נ ו זמן מ צ ו ת ן א נ ל נ ל זיין שלק ע כ ר ויין מ צ י י ת ן א ס ד ל י ש ח י י ש ל ה ן ״ י שלח‬
‫פ י ק ה ת נ ל ת ו מ ש מ ע מ צ ש י נ ס ר כ ל מ נ י ה ש ה י א מ י מ ן לוחן ל ג י ן ‪ :‬פ ו‬ ‫ילנ"' י ק ש ה על ניני ללנ׳‬ ‫י ה י ה מ צ י ת נ י ו י ו מ עליו ו י ל ט נ ן י י ם • י נ י נ י ה י ל ק נין אל• ל ל ה‬
‫׳לייצא נ ׳ י ק כל מ צ ו ה ש ה י א ק נ י ן לו נ י ז י צ י צ י ת ת פ י ל י ן ולייצא וכן מ צ י ה ש א י נ ה ח ד י ר ה נ ג י ן‬ ‫ל ל ר ע מ א י ז ה ג י ‪ -‬ס א ש ר ל א י י ח י נ ה ו ש ע נ ׳ י ל י ״ פ ל א מ י ג ו ר צ י ה ' ל ק ס ת פ ק מ נ ״ ס י כ ה כל‬
‫מ י ל ת ל נ ו ׳ נ י י ל ח מ נ ר נ י ן ל ש ע ת עשיי׳ שהחיינ־ ! נ ״ נ ה ר ח כ ״ ס פ י ק א ד ל ר נ י ת א כ ל ל נ י נ ו‬ ‫ז' ו ל ה ש ת מ ש מ נ ר ח נ ו כ ה ישרי ל א ש ת מ ו ש ׳ לחינ‪1‬־ צ י נ י ת ל א י ט ע מ ״ ה ׳ ל ה נ ן ח ש י ם ד א ת ק צ ח י‬
‫ש נ ח נ נ א ן מ כ ו ן ש ה ק ״ נ י ו נ מ כ ‪ -‬ל י ן ל א כ״כ ‪ .‬נ ת נ מ ה ר י ׳ א נ ו ה ־ נ ו ם ״ ל ו ל א ק י נ כ ז ה י א‬ ‫ל מ צ ו ת ן ח י ט י ציצית נ י • ז מ ק צ א ׳ ל מ צ ״ מ י י ה ׳ ע נ י ל ׳ נ א מ ת שאין י י כ י ״ ה כ י ח כלל י ל נ י‬
‫ת י ש פ ת א א ל א א י נ ו מ ב ר ן שהקיינו א ל א ע ל מ צ י ה שה א מ ו מ ן לימן מ מ ש מ ע מ ח ״ ש ב ה ל ׳ כ ס י ז‬ ‫ח נ ו כ ה כשיי‪-‬יא י ל א י י " ל ה מ ס לל ו מ ן שה א ו י ל ק ע ־ ין מ צ י ת י ; י ש נ ת ־ נ ל ו מ ן ב ל א ללק‬
‫ומ״ש בציצית ש י י כ י ן‬ ‫ס י מ ן ת ל ״ נ ג נ י נ י ע י ר ח מ ן ו מ ש י ה ל א נ ת נ ב ת פ י ל י ן ש מ כ ר ן שהחיינו‬ ‫ולרמפרש ל ק י ן ס י מ ן ת ל ע ״ ל ( לא ‪ 7‬ס ה מ צ י ה כיי*" ל י נ ׳ א ס י י להשתמש נגר‬ ‫שיעורי‬
‫חיכי ח י ‪ -‬ע ס ה מ צ י ק א ל ח י ״ ‪ .‬מ ס ק נ ה כ ל י ס ח ־ ש י ס ו נ י ל נ ״ ה ד י ה ׳ ה ט ע ס ע ״ נ נ י ן ל י ר ו נ י ן‬ ‫ה נ ר מ ש י ם ש ע ו ש ה ד מ צ ו ה ע כ מ ה כ נ י י ק ‪ .‬י נ י ע ל ן שהר• א ח ר ב ל י ת ‪ :‬׳ ע י ששיעי‪ -‬־ ‪ :‬י י י ס‬
‫ל מ י א ס נ א ל י י ן ל ש ע ת ע ש י י ת הציצ י ת ח ו י י ר ב ש ע ת ע ט י פ ה ר א ש ו נ ה כ ד א מ ר י נ ן ל ט י נ ה ול נ נ‬ ‫ל ל ל י ר ת ו ינול ל י ה נ ו ת מ ן ק ; י ‪ .‬ל א א מ ר י ג ; י ה י ה ביו״• ת ש מ י ש • י נ י ה •‪:‬ן נ!״ ה י פ ה כל י'‬
‫יכן ל ק י ן ס י מ ן ר נ ג ג נ י נ ל י ס ח ז ש י ס ש א ס ל א ל י ל ן נ ש י ל ת ק נ י י ה מ ל ל ן ל ש ע ת ת ש מ י פ י ׳‬ ‫ה י א ' ג ״ נ שיין א ל מ צ ו ת ם נ ל ע צ מ ה ו נ ש ם ש־‪.‬נצ־ ה ש י ר ה כל ו מ ן ש ק י י מ ת א ס י ו י ן מ ן ה ת י י ה‬
‫ולשון מירי א י ן נ ו ה ג י ן נ ן מ א י מ א ל ה ד י א ל מ ו ס פ י ת פ ל ק ל ו ל י ו ע י נ ה ד ף‬ ‫ב ה ם ראשינה‬ ‫׳מיש נ ״ ' ח ל ה י ן ודדשיג; כשס שחל‬ ‫כדלקי! סימן תרל״ס יזרשיק ח ג ה ם י נ ו ת ת ע ש ה לן ז‬
‫מ ״ ו ע ל נ א ן לשינו ‪.‬‬ ‫ש ס ש מ י ם ע ל ה ח ג י ג ה כ ן ח ל ש״ש ט ל ה ס י כ ה א ״ כ מ ה ״ ט נוי ס ו נ ה א ס נ ה נ ה מ ן י נ י • נ מ צ א‬
‫‪ ' D‬ב ג ) י ז ( ה ה ו ל ך נ ל ״ ה צ י י ן ל ה ג י י ה נ ו ׳ ע ל •עכשיו מ־זיפין א י מ נ ו כי' ל ק ח ח ס נ ג ר ו י ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ע י ש ה ח צ י י ת ם ג כ ה ש ־ ל ע ל י ה ש״ש ללי' ן יכן ה ד ם ו א ת י י ג ג ״ כ מ ל א • ט ע מ א כיין י ה ת י ר ה‬
‫ע ״ ג ה ק ל ר י ס ה ו א ל א ס ו ל מ ש י ם דה! א מ ח ר ף י ; מ ת כ א ד ם ה ח ל א ה‬ ‫י‬ ‫א מ ר ה ו ל ק ח ת ם ל כ ס נ י ׳ ׳ ש מ י ח ס לפני יי' כ ל וי י מ י ם י ש י ע ש ל ק י ח ת ׳ י ‪ -‬ח מצ ת ׳ וכל ז י ;‬
‫לישת־ ו ק ל ו ת ו של ס ל י ל ו בפניו • א ב ל א ם א י נ ן נ ג י ל ק ע ״ ג ה ק נ ד י ם א פ י ל י לביש מ ל נ ו ש של‬ ‫ש ל ו ק ח א י מ ן נ י ד ו נ ת י ן ה ו ׳ י מ י ם כאיל• ע י ש ? א מ ו כ ע ס ק מ נ ה אן‪ .‬ש כ נ ר י נ א י ח א י ת‬
‫צ י צ י ת ל י ת ל! נ ה א ס ל א ש מ י י ח ל ל ק י י ם נ• מ נ י ת צ י צ י ת ב ג י ן ע ל י ת ק ט ן שאי א ף שאינן‬ ‫‪ .‬וכשאיכל מ מ נ ו א ו מ ר י ח ל! נ מ צ א ע י ש ל ה ל ק י ח ה ש ה י א מ נ י י ת • כ נ י ין נ מ צ א א ו ת ן לילן‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫•‬ ‫• • ‪,‬‬ ‫יום‬
‫נגרליו‬ ‫ד ו מ ק ממש לדם ניסוי משא״כ ציצית שאין ה ל ק י ח ה נידי ה א ה מ צ י ה א ל א ה ע ט י פ ה והלבישה‬
‫כת׳‬ ‫ע י ק ר ה מ צ ו ה ! כ ש נ ו ע ל ה צ י צ י ת נ י ד וזורקן אין כ א ן א ל א לזיון תשמישי מ צ י ה ושרי‬
‫‪,‬‬
‫נ ת נ מ ׳ שישאר נ ו כ נ י צ ה אין ל ע ש י ת ו ה עכ׳יל ו א י נ י מ נ י ן ו כ ד י ו ד ה א כוי ע״ש ש ה א ר י ן‬ ‫ממנו‬ ‫ע ו ׳ נ ״ י ויל נ ח ל מ ה ר ר י י א נ י ה ־ ל כי׳ א ע ״ ג ד ס ל י ; ־ ה נ ־ ה י א ש א ס י א ת ר ג ג ד ל כ־ כל ל ה כ י ל‬
‫‪,‬‬
‫ר ל נ י י ולזמן ה י ה שמםירין‬ ‫א ב ל א נ ו שאין א נ ו מ כ ו ו נ י ׳ כ ו ׳ מ ש ו ם ל ו » ג ללש ‪.‬‬ ‫כג ] א [‬ ‫‪' D‬‬ ‫ו ל י נ ‪-‬כרי! • ק י י ם מ פ נ י מ י ‪ .‬ו ע י ד ש כ ת ב ת י לפרישה‬ ‫ה נ ״ י להקש‪-‬ת ע ל ו נ ר י מ ה ר ר י ״ א‬
‫מ ש ו ס ליניג לרש שהרי כ ו ׳ ע נ י ל • ו נ י ל ד ל י ל ו י ק א כשלינשין ע ל י ת ג ו ו ל ל מ ע ל ה ע ל כ ל נ ג ל י ה ס‬ ‫ה צ י צ י ת מ ט ל י ת ה מ ת ל ל י ת נ ר א ה ' ד א י כ א למיסש נ כ ת ל י ס א ס ל נ ש י ה י ‪ .‬ל י ת שיש ב ה נ י צ י ת‬
‫וגס‬
‫חרושי ה נ ה ו ח‬
 ‫כה‬ ‫כיח‬ ‫אורה היים הלכות ציצית כד‬
‫מציה העליין לצילו מלטש אלא לשם מציה אימ ניה משיש לועג לרש אם לא‬ ‫שכתבתי לעיל ל נ ל שהוא ממחת למדיי מידה ניה הר״י ז?ל ‪:‬‬
‫שאק אלם סיינ לקטת טלית נ מ ל' נגסומ ונו׳ גמ׳ נש׳ התנל׳ ישירט מעליי יהשתא לפ״י נשליס ק ק שמממש למדיו אין איסיר נלל א ם לא יסירט‬ ‫כ ד " ‪B‬‬
‫)מא •( מלאנא אשנחיה ל ר נ קטינא א״ל סלינא נקייטא סרנלא דמאחד שטא מטשה נמלטש שאין ט ציצית ליס ניה משים ליעג לרש נ ל עיקר‬ ‫י‬
‫יהט משמע ט״ד ס י ק ששיי י ק ה מ נ ה ג ‪:‬‬ ‫נסיתיא ציצית מה תהא עליה ‪%‬ל ענשיתי אעשה א״ל נימן לאינ׳ מ ס מ א ענשינן‬
‫ס ־ א ע פ ״ י שאין אדם חיינ ל ק מ ת‬ ‫ינת׳ ה מ ל ל ט נשם תוסס׳ שנץ סי׳ מי שיש‬
‫יני׳ מ״ש שינ יננק י ט‬ ‫י‬ ‫למלבוש א ל א למצוה אפור פשוט לועג ל ר ש ‪:‬‬ ‫לי שלית נ ת ל׳ מ ט ת ומחזר עלילות‬
‫נלימר ילק צריו לקמת לי יני׳ ינ״נ סמ״ק'‬

‫מראו י ט ׳‬ ‫מציה מן החונחר ט א כלאמרינן סוטה זהיר וזריז ב מ צ ו ת ציצית שיהיה ל ו ב ג ד קטן מצוייץ ש י ל כ ש א ו ת ו‬
‫ונלול עונש המנטל עתה ונו׳‬ ‫) י ל ‪ ( .‬לא נמאיה משה לימסלארץ מ ^ ״ כ ל היום בי עיקר ס צ ו ת ה ע ל ז כ י ר ת ה מ צ ו ת ו ב ב ל ש ע ה ו ב כ ל ר ג ע‬
‫פירוש עונשו עתה גליל יותר‬ ‫סירוסיה אלא כלי לקיים מצות התליית‬
‫צריך ל כ ך ד ו ג מ א ל ד ב ר ב א ד ם המזהיר ל ח ב י ר ו ע ל ענין א׳ ש ק ו ש ר‬
‫ממה שטה שנשי נ ש ט ה מבטל מצות‬ ‫בה יממן שכלה מרובה כלאמריגן ששקולה‬
‫תנלת ניחן שטה ת נ ל מ אנל ילאי א ם‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ה'‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ה׳‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫יש‬ ‫‪p‬‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫שיזכרנו‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫באזורו‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫מ ג ל נ ל המצית עכ״ל וב״נ גסמ״ג‬
‫ת ו ר ה ו א ר ב ע כ נ פ י ם ש ב ב ל צ ר ש י פ ג ה י ז מ ר • ו ג ד ו ל עונש ה מ ב ט ל ט ה מנטל מצית ציצית לגמרי מחן שטה‬ ‫אמרינן בסרק ה מ כ ל מ ) מ ל •( מי שאין לי‬
‫ציצית עובר בה׳ עשה וטרש* ה׳ יעשו ע ת ה מ מ ה ש ה י ה עונשו מ מ ן ש ה י ה ת כ ל ת מצוי ש א ז ל א ה י ת ה מצוי׳ תכלת פשיטא לאי ט ה ג ם נן עונשי‬
‫ג ח ל על שאינט עושה ל ק לנלו‬
‫ונתמ וראיתם ו ט ה גלילים בלימר שמא ב ל כ ך ו ל א ה י ה ב ל א ד ס יכול ל ח ז ר ע ל י ה מ ה שאין בן ע ת ה ואפי׳‬
‫נלקיימא לן לתכלת איט מעכב ה ל ק‬ ‫מפשיל ה׳ עשה הללי ובפי ע״פ ) ק י ג ‪( :‬‬
‫יוי־ ז׳ כממלין לשמים וחל מיניימ מי מ י ש א י נ ו יכול ל ה ת ע ט ף כ ל ה י ו ם ) * ‪ 1‬צ ר י ך ל י ז ה ר בו בשע׳ ת פ ל ה וכן כ ת נ הרמנ״ס מ י א ו ר ס י ן שרק נ׳‬
‫להלטת ציצית ‪:‬‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ק״ש‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫הציציות‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫‪CO‬‬ ‫שאי! לו ציצית נ נ ג ח ינפ״ג שאכלו)מז‪(:‬‬
‫קירא אותי ע ם הארץ ונ״ל ל ט י ט לוקא ע ל העיגים א פ ש ר שנוהגין כן מ ש ו ם ו ר א י ת ם א ו ת ו ע ל ש ה י א צ י צ י ת עילה מ״ר יט׳ אף על גג‬
‫לנטרוש רש״י כתינ יעיל‬ ‫כשיש לו מ ל של ל׳ מ ט ת יאק ט ציצית‪ :‬ע ט י פ ת ם ת ח ת מלבוש׳)<‪ (-‬ג ד ו ל ה מ צ ו ת ציצית ש ש ק ו ל ה ב ג ג ד ב ל‬
‫ציצית עולה ת״ר וטלי ס״ל ל ר מ י‬ ‫י י ף ץ ד עיגש המנטל עמה ממה שהיה‬
‫ה מ צ ו ת ד כ ת י ב ו ר א י ת ם א ו ת ו ו ז כ ר ת ם א ת כ ל מ צ ו ת ה' ציצית ע ו ל ה‬
‫רשעות סוסר מ א לאק מה שעולה‬ ‫עונשו נומן שהיה מנלמ מצוי‬
‫וט׳ נפי סתנלת ) מ ג ‪ ( :‬תניא ר״מ אומר ת״ר וח׳ ח ו ט ק והי ק ש ר י ם י״ג הרי תרי״ג אע״פ ש ה ו א כ ת ו ב ח ס ר תרי״ג גורם ששקולה מ ג ל נ ל המצות‬
‫ג ח ל עונשי של לנן מעונשו פל מ נ ל ת ו ט ׳ ‪ :‬יו״ד מ פ ר ש ב ת נ ח ו מ א )‪ 0‬ג״פ כ ת י ב ציצית ב פ ר ש ת ציצית‪ .‬ו ח ד לאק שים עליי נמלה פשטא עולה נ ן‬
‫י״ףן ר בעל העיטור ואותם שמקנצים מינייהו לציצית ש ר י ל׳ ל כ ו ל ה ו והיא מ ש ל מ ת ה מ נ ץ רשב״י א ו מ ר יכך אלא שמה שעילה ק ־ יכן־ מ א מ ר ם‬
‫הציציות נשעת קיש וט׳ נ ת נ כ ל הזהיר בציצית זוכה ו ר ו א ה פני ש כ י נ ה כ ת י ב ה כ א ו ר א י ת ם א ו ת ו לזמין שעל ילי שיעלה על מחשנחי‬
‫לציצית עילה ת״ר יחי חישק יהי קשרים‬ ‫נהנהות מיימין ספ״ג נמלרש ט מ ר טיב‬
‫יש נהא ל נ ל עצמיתי תאמרנה אמר מ ל נ?( וכתיב ה ת ם א ת הי א ל ה י ך ת י ר א ו א ו ת ו ת ע מ ד ריש לקיש א מ ר י״ג הרי תרי״ג על ירי נ ן חנור נל‬
‫לפני הקנ״ה אני שפנחך נ נ ל א י נ מ ונו׳ כ ל הזהיר כ מ צ ו ת ציצית זוכה ש מ ש מ ש י ם ל ו ב' א ל פ י ם וחי מ א ו ת תרי״ג מצות ולסינך אמר רנימ גמלה‬
‫על ילי שחאלית נ ה אני קישר תפילין של ע ב ד י ם ש נ א מ ר א ש ר יחזיקו ע ש ר ה א נ ש י ם מ כ ל ל ש ו נ ו ת ה ג ר ם מצות ציצית שפקילה מ ג ד נ ל המצית לפי‬
‫נ ל המצות יאחר‬ ‫יל זבה אני אוחז ציצית בזמן ק״ש נחזה אני ‪ (0‬והחזיקו ב כ נ ף א י ש יהודי וגו׳ ו כ ל ה מ ב ט ל מ צ ו ת ציצית עליו נ א מ ד שעל ידו יזטר‬
‫נ ן נ א לנאר ט א ן נ א האלם עיי‬ ‫משים הציצית מ נ ל לני בזח! שאני חירא‬
‫מציה זו לזטר נל המצות ואמר שזהו לסי‬ ‫לאחת‬
‫ק״ש שנאמר וטי הלנרים האלה על לבבך‬
‫שמלת ציצית עולה ‪ fn‬וכו׳ וכל זה ללא‬ ‫ימי מנאן ראיה שמצוה לאחוז הציצית‬
‫ניד שחאליח נ ע ר לנו נזמן ק״ש ענ״ל • וגם המרלט נ ת ב נס״פ לילנ הגזול בשם נמ״ש נ״י שרטנו השמיט מלת וטול שלא נממטין אלא נממכוין השמיטו ומוהר‬
‫טרושל׳ דקשן שיידע לאחיי <ציצית נשירה נשעת ק״שמחננין אותו נציציסע״נ ‪ :‬סוף פרשת שלח לך פירש הא ד נ מ י נ וראיתם אות! חנרתס את נ ל מצות ה׳ הני‬
‫נ ת נ ה״רדוד אנידרהם נדיני ק״ש נשםרב נטרונאי גאיןשהאזחזנציציוחיו נידו נשהוא קאמר וראיתם אותו פתיל תכלת לדומה לים רם לרקיע ‪1‬רקיע לנסא מ נ ו ד ולא‬
‫קורא את שמע יהירות׳ היא שנל דנר שאין האדם מחויינ ני ינטשה אותו נ ר נ י ס כמדת נרסייא לדייני! ניה ליני נפשית לא רצועא לאמי לאלקי ניה נרא האי נ״ה עניל‬
‫חסידית ינל ה ע ם אינם ע ו ט ם אומו מ א מתחזי ניוהרא ענ״ל ועכשיו שנהגו בהם ל נ ר נש למיהך נארמ מישר ולאי לטלא אית ללחלא מהאי אתר למיהן נמישר‬
‫קצת מ י אדם תו לא חיחיי נייהרא וו״ל ספר א״ח אמר ר נ נסחנאי גאין האוחז יזמ וזכרת׳ את כל מצוח ה׳ יגרום לנין לחיטי טבין לפולחנא לילי תליר ונו׳ ועול‬
‫נציציימיי נידו כשקורא את שמעיהיחתא היא ונ״ב נמי רב חשה גאון וניאר עוד הארין ילפ״ו צריך ליחר להתעטף נציצית נפת״ח תחת הני״ת להורות על עיקר‬
‫יני מאחר שהתבינן נציציותיו בשעת עשיפתי ינירך עליהן לאחר נ ן למה יאחזן החציתשטא פתיל תנלת שע״י מ ט ר פל חצ!ת ה'גם ע״פ הדקדוק צריך לומר פת״ח‪:‬‬
‫ע ת יהיו מ ל י ן ל מ י ם זו מצית ציצית ה״א נשנת סייס שואל יפי׳ רש״י זו‬ ‫נידי אלא מעחה נשמגיע ליקשרתס *יין נמי לאחיי תפילין יאם תאמר יאמוז‬
‫מצית ציצית שמלינןהנגל • ומצאתי נתונלפ״שאח״ל על ויעטר ה' על פניו‬ ‫ינשחגיע לינתנתם צריו לנא ולהניח ידו על מזוזתי הילנך העישה נן צריך ללמדו‬
‫ולהשביעו שלא יעשהנן ע״נ • והר״י החשיד בתג צריך לעיין נ ה ם נשמגיע טראיתם ייקרא נתעטף הקנייה נפליתי יט׳ ונתינ לנושי׳ נתלג חיור מנאן שהטלית ע ם‬
‫ציצית שמתעטף ט יהא לכן ע״כ ינטן ט א ‪:‬‬ ‫אותי ענ״ל א״ח וניק שאחר דנרי הגאינים האלה הניא דברי ה״ר יינה נראה‬
‫יאחר‬ ‫שנדנריו מ א תופס עיקר ומה שהקשה הגאון א״נ נשמגיע ל ו נ ת נ ת ם צריך לנא‬
‫על מזוזתי י״ל שמצית ש מ ו ט שאני שהם מזומנות לפניו ו ר נ י ט נ ת נ‬ ‫ילז _‬
‫ולהניח‪.. .‬‬
‫נסיף ט ׳ ס״א נ ל נ ר י ה״ר יינה ז״ל י ק נ מ נ המנהיג להגניה מ פ י הטלית להראית הציצית נאמרו יטה ל נ ם לציצית וראיתם אותו לזנרין תרי״ג מצית לציצית לשק מצין‬
‫חן הסרנים • יכחינ נסמ״ק מטה להסתנל נציצית ל נ ת י נ וראיתם איתי • יהרינ״ש נ ת נ נתשינותיי ח״ב סי׳ קנ״י שאלת ני נהגת להסתנל נציצית נשעס ק״ש כשאתה‬
‫מגיע ל‪1‬ראיתס אותו מפני שראית נן לה״ר יונה בספר היראה וגם בספר עחודי גולה מונה חציה לעצחה להסתבל בציציותיו ואחרח ני יש לועגים עליך ינסמציס‬
‫לחה שחצאי משינה לרנ נשרונאי י ל שמלחדק לחי שעושה נן שלא יעשנו שא״נ נשחגיע לוקשרתם נאחר שיאחי תפילי! ונשמגיע לינתנמם נאמר שהיא צריו ט נ א‬
‫לניתו ויניח ילו על מקום המזוזה • תשונה ע ם היות שנראה שאין ראוי שתמנה הראיה מטה לעצמה נחו שנתינ נספר עמודי גולה נ י אין זה ט אם נתינת ט ע ם למצוה נמו‬
‫שארי״ל וראיתם * ת י ראיה מביאה ליד זכירה ז ט ר ה מניאה לילי עטיה וטעם המטה אין ראוי שתמנה מצוה לעצמו ושאר מיני המצות לאומני הראיה מצוה לעצמה אנל‬
‫טון שהראיה היא תנלית ראטן לחצוה זי נ ח שינא לתנלית האחרק שמא קיום המצוה טונ וראוי להסתנל נציצית נשפת העפיפה נטמכרך עליה י ק אני טהג ואתה‬
‫שנהגת להסתבל בה בשעת ק״ש נשאתה חגיע לוראיתם איתי אל חגיח מנהנו נ י חנהג יפה היא וחנוני חצוה מ א ונן היה נוגיג מירי החסיל הרב ר׳ פרן הנהן זיל‬
‫ומה שהקט שא״נ יעשו נן נתטלין יעשה ייעשה שהרי חיינ אלם למשמש נתפיליי נ נ ל שעה נלי שיהא זריי נ ה ם נלאמרינן נסיק לשבת )יב‪ (,:‬ט י ב אלם למשמש‬
‫נספיליי נ נ ל שעה ק״י מצין ימה ציץ שאק בו אלא אזנרה אחת אמרה תורה י ט ה על חצחי תמיל שלא ישיח רעתי ממנו תטלין שיש בהן כמה אזכרות עאניזו יאם‬
‫נשמגיע ליקשרתם אותם ממשמש נ ה ם נ״ש שהוא מנהג יפה וה״ר יונה נ ״ נ נספר ט ר א ה ג ס נמפילק ומה שהקשו יעשו ק נמזתה איט ענק שאם אמרי נמה שהיא‬
‫למש ומוומן לפניו לא אמרו במה שהוא קבוע בכותל ואינו לפניו ועוד שנציצי׳ מ ב י ר הנתינ הראיה נדי ט נ א לידיזנירה ינתפילק ג״נשהמשמוש נה‪ 0‬מציה נדי שיהא‬
‫זרח נ ה ם ואס נטשה ‪ p‬נשמזטר וקשרתם משוס מנונ מצוה נ״ש שחפליא לעשות אנל נמווזה איני ק ילק אמוז נ מ נ מ ו אל תרף יהמלעיגין עליו נזה לא יפה הס‬
‫ש ט ס ענ״ל ו נ ס נ הר״ם מריקנ׳ נשיף פרשת שלח ל ו נשמסתבל בציצית אז מ ס ס נ ל נ נ ׳ ציציות שלפניו שנהם עשרה קשרים רמז להויות ענ״ל ואני שמעתי עוד שכל‬
‫אחדחהצוציימישמה׳ קשרים וחי טשק נחנק אמד ונשממנר נ׳ ציציות שלפניו להסתנל נ ה ם עילים כ״י כמנק שם ההוי״ה)א( ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫ג ד ו ל ך ן מצית ציצית ששקילה נגד כל המצות יט׳ נרייתא נ פ ר ק התנלתשס וראיתם אותיוונרתם א ת נ ל מצות ה' שקולה מציה וי מ ג ד נ ל החצות טלןיפירש׳י‬
‫שקילה מציה ‪ 11‬מדנתינ את נ ל מצות ה' יעוד דציצית מימשריא ת״ר והי קשרים וחי חוטים הרי תרי?ג ע״נ ידנרי ר ט ט משתמעי שהנל ענין אחד יצ״ל‬
‫ל ש ^ ״ י אימר כל הזהיר נמצית ציצית זונה ורואה פ ט שטנה יט' גם זה שם יפירש״י נ ת י נ ה נ א וראיתם איתי ונתינ‬ ‫‪:‬‬
‫שרטט השמיט מלת ועוד ש ל א י נ מ ח ט י (‬
‫‪,‬‬
‫הזהיר במצית ציצית זינה פמשמשק לו שני אלפים ית״ת עבדים שנאמר אשר יחייקי עשרה אנשים וגו׳ נ פ ר ק‬ ‫ך ״ ר אמר נ ל‬ ‫התם ואותי ת ע מ ד ‪:‬‬
‫וטרש״י ב » ף אישימדי בשנר ה מ ף יחזיקו נ מ ף י׳ אנשים מנל לשק הרי ת״ש לשבעים לשין זד׳ פנשת יש לו הרי אלפים ות״מ ינתונ‬ ‫נמה מלליקין)לב ‪(:‬‬
‫נג״י‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫יאיגי‬ ‫ב ר )א( וראי* ע י י גייזנימ לג»ק ימנמנייז ולשיסעל עיניו געעיו שאומר וראיתם אוחו ויכרתט ויזבל נדי לחנב הנאוה ‪:‬‬

‫פרישה‬
‫לסווייומ עניל דיל י׳ סווייומ סקיוש שסם קפווים ואםויק וס נום ואני שממתי »ול פנל‬
‫אסו מהציציות יש נו ם׳ קשרים וסי סוטי׳ נמנק אחי וכשתמאנר נ׳ ציציות שלפניו לסססגצ‬
‫נהם מילין כ״ו כמניין שם סוייס ענ״ל נ׳׳י ואני אופו ליוו לונו וראיתם אותו ויל ננ״י‬
‫ואיית הציצית תואו ותכסנו את שם הסייה וק״ל • נ ת נ עוו נשיע שגס מס שנותק על‬
‫סעיגים ונושקק אומן סנצ משום סהונ מצום ‪:‬‬
‫)ג( ג ד ו ל ה מצות ציצית נוי ונתינ וואיתם נו׳ נוייעא פוק סמנלע וואימס אותו וונותס‬
‫אמ נל מציע ה' שקולם מצוס וו גננו נל המצות נולן ופיוש״י שקולה מצום‬
‫וו סלנתינ את נל מצות ל ועוו לציצית בגי'מ*ל וסי קשליס וסי סוטי! הלי מרי״ג ע״נ •‬
‫וונוי לנילו משתפעי׳ שהלל ענין אחו וצ״צ שונינו השמיט מצת ועוד שלא נמתנוק • נ״י‪:‬‬
‫‪ Vi CO‬נתינ ציצית נו׳ וסו מנייהו לציצית נצ״ל‪:‬‬
‫)ה( ו כ ח י ב סמי אע סי אלהין תיוא אומו נו׳ אומו אותו יליף מה העי שטנה אן> הנא שנינה‪:‬‬
‫‪ CO‬ו ה ח ז י ט נננף איש נוי פ׳ נמס מוליקין ופ־וש״י נשנו הכנף יסזיקו נ»ו> איש יהווי‬
‫עשוה *שים מפל לשק סוי תיש לשנעים לשון ווי מפות יש לו סוי אלפים‬ ‫‪T‬‬
‫ר< סון פ׳ שלמ ל ן ‪ .‬נשטסתנל בציצית או מסמנל ננ׳ ציציות שלפניו שנהם י׳ קשויס ומו‬
‫ומ״מ‬
‫נגווק ע״ג סקנויס אימ נים משום לופג לוש ונמו שמסיים ונינו סי׳ וה ונ*נ תלמייי‬
‫וני׳ יונה נהויא וסניאס ניי וו״ל מווי עוין ני״ו ‪0‬י׳ שסין ומשמע שם וווקא טלית גוול‬
‫שלונשיס אותו למעלה )מלנקט שס אנל עצימות שלנו שאין אנו מ^נק נוי ומשמע כעק‬
‫שאנו לינשק טליתות נווליס למטלה וק״ל( מן סנגויס והוא מגולה אנל טלית ק ק שלונשי'‬
‫מסת סנגויס אק נו משוס לועג לוש ענ״ל • וק הסנים ג״י וגל שתסת למויו מווס ניה‬
‫‪,‬‬
‫רני יונס ולית ניה משום לוענ לוש וע״ל סי׳ מיס ‪:‬‬
‫סי' כ ד )‪ (P‬צ ר י ף למסר נו לשעת התפלה ם״א נשעת קיש • ונראה דונומא קאפו‬
‫י ואפילו נשעמ תפלס יש לו לייסר שיהיו עציו ציצית וני! נשעע קיש‬
‫שמוניו בשיווי מצות ציצית נמצא שכשאין לו מעיו עדות שקו נעצמו ‪:‬‬
‫)נ( כ ח ב נמל סעיטוו ואותן שמקנצי' גוי • כאן האריו ג״י והעלה שמצוה לאחוז הציצית‬
‫ניי שפאלי׳ נגו לנו נשפת <ףש למי לונו והיו האיים האלה על לנננס ונ׳׳נ‬
‫מרע וסוא פהגספ מיימוני שלינ נשם סמזוש שוסי טונ ונתנ »וו ליי נשם מסו״פ רקנטי‬
 ‫אורה היי• הלכות תפילין כה‬ ‫ב׳זז‬
‫י־ ך‪ ,‬ן ^ ח ן " שנתעטף כציצית וכי' נראה דהא ומקדים להתעטף מינית היא מ״י יוה מכני שיכירו כזמן ההוא כתה גדילה מציה זו וני היא שמינה עליט נטלה‬
‫ומביאה איתני לחיי העהיכ ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לפי שציצית נאים כדי לזכור נל המצית אכל התפילין היא מצוה‬ ‫׳‪ -‬׳ ו‬
‫י י ״ י עין יהיו ע ד י ן לבנים זו מצית ציצית וטי בסוף פ י ק שואל)קנג‪(.‬‬ ‫יחידית ימה שכילל נל המצית היא קידם בזמן וקידם כמעלה ועיד ט ע״י קיוס‬
‫י יפייש״י זה ציצית • שמלובן הבגד‪ :‬אלו ת ט ל י ן ‪ .‬שהם שם הטוב משמן‬ ‫מצית ציצית היא ניכר לקיים מצית תפילין‪ :‬ומ״ש יניח תפילין מיד יני' ניאה דלפי‬
‫טוב דכתיב וראו נל עמי ה א ק ני שם ה'‬ ‫ש־ א דהקורא בתורה פטור מן התפילין ואף‬
‫ב כ נ פ ו ת ה א י ץ וגו׳ ‪ 10‬ב כ ל עי‪ .‬יהיו בגדיך ל מ י ם זו כ צ ו ת כקרא עליך ותניא)ברטת י •( ר״א הידיל‬ ‫מ׳ שאיני קירא כתורה פישר עצמי משיס ^‪mx‬‬
‫אומר אלו תפילק שבראש‬ ‫׳ת ו^י ו ש כ ן על ר א ש ך א ל י ח ס ר זו מ צ ו ת תפילין ראב״י א ו מ ר‬ ‫דציינין גיף נקי ולכן היי נמצאים אלפיס‬
‫ר א י ״ י אומר כל מי שיש לי תפילין‬ ‫וינכית כספרד ונשאר ארכית בזמן בעל‬
‫כ ל ביי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו ומזוזה ב פ ת ח ו וציצית בבגדו‬
‫בראשו ובזרועו וט׳ וציצית‬ ‫י"‬ ‫הםמ״ג שלא היו מניחין תפילין כמכיאר‬
‫בעש׳ ג׳ ימסתמא כך היי נמצאים הרבה כ ו כ ט ח י־יו שייא י ח ט א יי״( שנאכ־ר ו ה ה י ט ה מ ש ו ל ש ל א ב מ ה ר ה בבגדו מובטח לי שלא יחטא וט׳ בפרק‬
‫התכלת )מג‪ (:‬ופירש״י והחוט המשולש‬ ‫ינתק י־‪ (.‬ואומר ח ו נ ה כ ל א ך ה' <־יא( סביב ל י ר א י ו וייחייצם ‪:‬‬ ‫שלא היו נזהר׳׳ במצות הנחת תפילין בית!‬
‫תפילין וציצית ומזוזה כלומר־ דתפילין‬ ‫רניני אעפ״י שהיי ניהרין במצית ציצית‬
‫דראש ידזחע לא תשיבי אלא פחד‬ ‫תפילין‬ ‫ה ל ב ו ת‬ ‫לפיכך הזהיר יאמר שיהיי לו תפילין מיננין‬
‫ופירש רש״י עוד סביב ליראיו ויחלצם‬ ‫שמיד שאחי• שנתעטף בציצית יניח תפילין‬
‫ש נ ת ע ט ף בציצית יניח ת פ י ל י ן פ י ר כדי שיהו מתטא ונראה שנתנ נן משוס דקשיא ליה‬ ‫כה ־‪ 1‬ו א ח ר‬ ‫כדי שיהי מצייין לי בשעת ק״ש יתפל' יכי׳‬
‫מצויץ ‪ f‬ב ש ע ת יןייש ו ת פ ל ה דא״ר י ו ת נ ן ) י ( הרוצה מאי מייתי ראב״י מהאי קיא וחונה‬ ‫ולא כמקצת בני אדס בזתנ־נ! שאין להם‬
‫עדי טייכות שמים ש ל י ט ה יפנה )י‪ (.-‬ויטול יריו מלאך ה׳ סביב ליראיו דלא מיירי במקיימי‬ ‫תפילין יםיחכין על חבייהם שמשאיל״!‬
‫ויקי־א י״ש ו י ת פ ל ל ו א מ ר ע ו ל א כ ל ה ק ו ר א י״ש מצית אלא ניראי שמי׳ וגם ויחלצם משמע‬ ‫להם תפילין למחר שייצא־ן יייח דא״כ יי‪.‬יע ויניח ת פ י ל י ;‬
‫שמצילס מפגעי העולס הזה לפך פירש‬ ‫הרבה פעמיה דבשעה שמגיע לק״ש יתפלה‬
‫בייא תפיייין < ־‪-‬י כאיייו כלעיד ע ד ו ת ש י ר בעצמו רבי הייא ב ר א ב א‬
‫דהני יראים הם המרדים אל דבר ה׳‬ ‫אין תפילין גידי להניחן ועונשו גדול דאף‬
‫לקיים מצותיו והאי לקאמר ויחלצם הייני‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫זבה‬ ‫(‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫יי‪>.‬‬ ‫יוחנן‬ ‫רבי‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫לקטן שנינו דח״ב אביו לקנות לו תפילין‬
‫לומר שמחלצם מן החטא ‪ :‬טלית קטן אם‬ ‫אכל‬ ‫לחנכי כ״ש לעצמו ועיין נמ״ש לעיל סוף‬
‫טוב ללבשו על המלבושים או מתחת‬ ‫סימן י״ז ‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫למדיי נתבאר בסיחן ח' ‪.‬־‬ ‫י י א י ד ו מעיד עדות שקר כעצמו כיי רש׳י לישנא מעליא נקט עכ״ל נראה דרצינו‬
‫! א ח ל שנתעטף בציצית יניח תפילין מיד מתיך דברי רבינו נראה‬ ‫לימר דכשקירא יאהבת את ה׳ אלהיך יגימר והיו הדברים האלה אשי י" ה‬ ‫״‬
‫שנתחלה מתעטף בציצית ואח״כ מניח תפילין וכ״כ גנ״י בהלטת‬ ‫ח נ ט מציד היזם על לבבך יו‪.‬׳ שהיא לייחד את שמו בכל לבבו והיא במה שתקשרס ״‬
‫‪,‬‬

‫לאות על ידך ילטיטפת בי‪ ,‬עיניך שהיא מייה על יחידי שהיא יחיד בעולמי וכי׳ ציצית דמצית ציצית ששקולה כנגד כל המצות ראוי להקדים ועוד שהיא תדירה יותר‬
‫שנוהגת בין בחיל בין כשנת וי״ט ותדיר ושאינו תדיר תדיר קידם יכן מצאתי לה״ר‬ ‫נמשך מזה שכפא־נו מניח תפילין נראה כמעיד עדית עליי ית' שאינו יחיד שע״כ‬
‫אינו מניחן להירית על יחידי ויהי עדות שקר שמעיד עליו ית׳ והר"׳ כי׳ כמשמעו יינה כספר היראה עכ״ל יאח״כ נתב וז״ל ימ״מ איתס שמתעטפים בטלית גדול‬
‫כיון שאין דרך להתעטף אלא אחר כל המלבושים ושנתנו מקטוריהס בראשיהם‬ ‫שמעיד‬
‫מצית תפילין באה לפניה׳ תחלה ומברכין עליהם תחלה לפי שאין מעבירין על המצית‬
‫ומפי חותם שתק נוהגים אלא בטלית קטן ראוי ללכיש איתי על חלבישיהס לקייש בי יפה ילא תתורו אחרו לבבכם ואחרי עיניכם עכ״ל ואין מבין דבריו היאך באה‬
‫מצית תפילין לפניי על ידי שלבש כל מלבישיי ישנת! מקטיר! בראשי לשאס יאחר הנחתם לעטיפת ציצית יהיה מעביר על המצית )א( ומ״ש בשס ספר היראה הוא‬
‫בטלית קטן חבל כטלית יליל אחר הנחת תפילין כתב שמתעטף בי וכתב האגור בשם ספר הזוהר שאיסיר גדיל מי שמניח תפילין קודם לכישת הציצית עכ״ל ינראה‬
‫לי שכתכ כן משוס דאיתא בספר הזיהי־ בסיף פישת במדבי סיני בשעתא דבר נש קאיס בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא לבתר יקבל עליה האי עול לפרשא על רישיה‬
‫פרישו דחצוה לבתר אתקשר קישירא דיחודאי דאינהו תפילין ושמעתי בשש גדילי מקובלי ספרד ז״ל שחי שאין לי שלית קטן ודאי יניח טלית יאח״כ תכילין אבל מ•‬
‫שלבש טלית קטן יניח תפילין תחלה ואחי כך ייועטף בטלית גדיל וניתנים ט ע ס לשבח שהרי כיין שלכשו טלית קטן ואח״כ הניחי תפילין הרי כבי קיימו דברי הזוהר‬
‫ואס היו רוצים לקרות ק״ש ותפלה בלא עטיכת טלית אחר היי רשאים שהרי כיר מצות ציצית ותפילין עליהם ואס אח״כ מתעטפים בטלית אחר או ככמה טליתית‬
‫אינם עני; למצות תפילין ונהגו העילס להתעטף בציצית תחלה ולפי מנהגם הניתנים כיס של תפילין והטלי' לתוך כיס אחד צריכים ליזהר שלא ישימו פיס התפילין למעלי‬
‫כדי שלח יפגע נ ה ם תחלה ויצטרך לה‪,‬ייס קידם עטיפת גיניי׳ כדי שלא יעביר על המצית לאע ג דגבי תפילין אס פגע בשל ראש תחלה יסלקנה ייניח של יד תחלה‬
‫כמי שיתבאר בסימ! כ ח בסיד שאני התם לכתיב יהיו לאות על ידך והדר לטוטפית בין עיניך ודרשי' נמי מקרא דכל זמן שכין עיניך יהיי שתים ומש״ה מוטכ שיעביר‬
‫פל המציה משיעגיר אמא׳ לכתיב באירייתא אבל הנא לאי! לנו למצות ציצית קודמת אלא מאסמכתא בעלמא מיטבי שתדחה אסמכתא זי משיעכיר על המצוה •‬
‫* ה ד ר ך הננינה לברך על טלית קטן ואח'כ יניח תפילין של יד ושל ראש יאז יבא לב'ה ויתעטף בטלית גדיל ובזה יצא ידי חובת רשב״י שכתב בםפ' הזוהר פרשת‬
‫י יאתחנן שנריך שיהא לביש ציצית ותפילין בצאתי מפתח ביתי לילך לביה ) כ ( ומאן דעייל לבי מישתא כד נפיק מתרעיה ולא תפילין ברישיה וציצית בלבושיה‬
‫יאמר חשתח‪1‬ה אל היכל קדשך כיראתך קב״ה אמי אן היא מיראי ילא חסהיד םהלותא לשיקרא ע״כ וכך הס דברי ה״ר יינה בספר היראה שכתב ויהיה לי טלית‬
‫קטן וילבש איתי מיד בלא ביכה א ס לא רחן ידיי יאה'כ כתכ וירחץ בנקיון כפיי ויברך מיד על מצית ציצית בטלית שלבש אם לא בירך בהתעטפו יאח״כ יניח תפילין‬
‫ייבא לב״ה וישב במקימו אס יש לו עוד טלית יתכסה בו ויברך להתעטף בציצית ‪:‬‬
‫יכי יוחג! הרינה לקבל עליו עול מלטי! שמיס שלימה יכו' יאמר עולא נל הקורא ק״ש בלא תפילין ונו׳ על ואסובבה את מיגחך ה' בפ״בלנרטת)יג י ד (‬ ‫ךאגןי"‬
‫כאילי הקייב עולה בלא מנחה ‪ .‬שחיינו הבתיב להקריב עמה שנאמר ועשירית האיפה יגו'‬ ‫‪.‬׳פיש״י כאילי מעיל עלית שקר בענמי לישגא מעליא‬
‫חף הקירח ואינו מקיים איני גומר המצוה • נסכים הוא היין המתגסך ע'ג המזבח אחר העילה והזבח כלכתיכ ונסכיהס חצי ההין וגי' וה״ה לחצי למימר כאילי הקריב‬
‫עולה כלא מנחה ונסכים להא עילה ;מי טעינה נסכים אלא לישנא לקרא נקט עילה ומנחה זבח ונסכים וה״ר יונה כתכ הפי' הנכון כך הוא לעולא ס״ל לטון להוא קורא‬
‫וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך ואינו מניחם נמצא שמעיד עדות שקר על עצמו שמה שאומר איני אמת ואע״פ שעשה המצוה שיצא ילי ק״ש אפייה‬
‫עכר עכירה מצל חחי שהעיד עדית שקי על עצמי ור״י ס יל שאט' הי׳יניה עצמה אינה נעשית שלימה כיין שלא קבל עליו עול מלכות שחים דה״ל כמי שתקריב תודה‬
‫בלא מנתה וטי כיין שקורא בלא קבלת מלכות שמים עכיל‪ .‬יעל הריצה לקבל עליי עול מלטת שמיס שלימה וטי כתב טעם הדבר משני שבתפילין שבראש אלס‬
‫משעכד לבורא יתברך הנשמה שהיא במוח ובתפילין שנירוע אדס משעבד נופץ ותפני כך צייה לשים איתה כנגד הלב שהלב היא עיק־ התאוות יהמחשכות כיהיזטר‬
‫ובמויזה משעבד חלם ממוני אלא שלא הזכירו בכאן המזוזה מפני שמציתה נעשית כשעה אחרת וכשקורא ק״ש ומתפלל בעני!‬ ‫את הבורא יימעיט הנאותיי‬
‫'‪2‬ת‪ 2‬עוד ומדאמרי׳ ומתפלל משמע שגם בתפלה צריך שיתפלל ותפילין בראשי‪.‬‬ ‫שמשעבד לו נשמתו וגופו זי היא מלכות שמיס שלימה ע כ‬
‫הישיבית שאיןחולצין על כימי השמים על הארץ לערבית ע״נ ונראה שהיו מניח•‬ ‫י י ת י* ן הגהות מיימין כפ״ל נשם העיטייכך ראינו שהגאיניס יכל י אשי‬
‫אית׳ עליהם כל היום ולא היו חיצצים עד אותה שעה יעכשיי נהי׳ העולם להניח תפילין עליהם עד אחר קדושת ובא לציון ושמעתי שנכון להסירם כשעה‬ ‫"‬
‫שאומר יד ימ שנשמור חוקיך ומציתיך יכו׳ משוס ההיא דבני מערבי שהיי מברכין על חליצת תפילין אקכ״ו לשמיר חוקיו ואף ע״ג דס״ל שאק לכרך על חליצתן כחי‬
‫שיתבאר בסימן כ״ט מ״מ כיין דבהח מילתא לינא ברכה ש״ל למעכל רמז לסכרת כני מערבא ינ״ל לאין ט ע ם יריח בלבד זה לכיין דאידחיא לה סברת בני מערכא‬
‫לה‬ ‫למה נעשה רמז‬
‫דרכי מ ש ח‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫•־ןן)א‪ ,,‬ואיני יורע מיז קי״ר‪ .‬לו והרי נ־ניח הפי־ ־; עיי!רועי ואכ מניח תניי ׳; קווכ ׳גלונע מלבושיו הרי ח ח ‪ 6‬י ל ץ קודמי! ינראה דמנ״ש אם אין הצל״‪ ,‬ל!נ־י וא״צ להמתין אלא‬
‫מניח ועילי; וכשמגיע לו י‪1‬לית מניחו ואעיג ויה הוא ו נ ר ששום ט י• רניכ מעיט נו ולכן נהנתי די; יה ‪) :‬ב( ונתב הרקנט סוף ׳גילח לן בשם הזוהר וזיל אמר רבי נהורא׳‬ ‫״‬
‫אםזזוגא על מא; ד נ ‪ 2‬ק מתרע בית* געי״י^ה וטצוה ותפיייי; בריגיה נ ; ע ח א דני־יק נין תיין הי־עין יש‪; :‬תא אודסנא עליה ותרי; מלאכים וקיימו עליה חר מיםיניר‪ .‬וחד משמאליה כולהו‬
‫םלוי;‬
‫פרישה‬
‫»‪. a°‬־נתנ ניי » יפני שיכיר נזין ההוא כ״ה גלולה מנ ה י‪,‬׳ יכי היא שהגיני ‪:.‬לינ• דדיליא מצית ציצית לנדה היא המצילת• מכל מטא שהרי גם היא מסננת סאדס מנל צד־־־‬
‫לכן מניא פסוק והשוט המשולש כו׳ • רמ״י ‪.‬‬ ‫איתני לחי‪ .‬עילם הנא‬
‫‪.‬‬ ‫‪-‬מניאה' ‪.‬‬
‫בגילה ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫עת יהיו נגדין לנניס אלי יצית ציצית ם״פ השיאל ופיש׳׳י יה ציצית שילובן הננו ‪ 10‬םיי כה)א‪ (.‬ו א ח ר שנתעטף בציצית יניח כו׳ • הא דציצית קיוס תפילין משים שה‪ ,‬א תדיר‬ ‫בכל‬
‫טפי ־עול דמצימ ציצית שקולה מ ג ו נל המצית ע״כ ראוי להקדים‬ ‫ע'נ • וניל פי׳ שהציצית הס התנלית וכנמר של טלית והיא מנינה נשם לינן‬
‫נ"׳ מהוי״ו נתנ משים דמעלין נקולש ומידי אס אין ציצית מזומנים א״צ להמתין • ימי׳א‬ ‫מצ־ת‬ ‫יה‬ ‫ציצית‬ ‫הלנית‬ ‫סן•‬ ‫וז״לנ־‬ ‫וקיל‬ ‫העלית‬ ‫נלניפת‬ ‫מציה‬ ‫אין‬ ‫ניצית‬ ‫ג׳‬ ‫אין‬ ‫אס‬ ‫כי‬
‫•נ" האדן כאן נשם הזיהר ושאר מפרשיס ומסיק להללן הנכון לנדן על טלית קטן ננית‬ ‫צינית שמלנן תמיר צי‪-‬יהרת הגיף ‪,‬׳הנפש שלא לת י תתרי לי •אסרי עיניי‬
‫גס מטלק של יד ישל יאש מניח נניתו ואז ינא לנ״ה ויתעטף סטלית ־גליל ומה יצא‬ ‫)‪ yp‬ושט; ‪-‬ל יאשן אל ־תשר כי' גס זה שס ־כירש״י אל תפילין ‪:‬והס ש‪ 0‬משמן הט נ דנתי׳‪:‬‬
‫ידי נל הדעות •‬ ‫" י יראי כל עמי האדן כ׳ שס ה נקרא פלין ותניא ר*א הנזיל א‪,‬מר אל• תפילין‬
‫‪6‬כר&פ ע״נ וניל זה״נ שש ה׳ ר״ל איס־ שה ה׳ שעלי‪ ,‬אימי ריח נ׳ שס ה' כ־ךת ־‪-‬לין )נ( ה ר י צ ה לקבל עליו עול מלכות שמיס יכו' נתפ־לין שלראש משע־ד הנשמה שהיא נמית‬
‫להש״י ונשל יד משעבד גופו לכן צוה לשים אות׳ נגד הלנ שהיא עיקר התאית‬ ‫אלו מטלק ני איתייח שם נכלל שמן וקיל • אלא שמלת הג״נ ל״ל לכן ניאה ל' דשני ילין•‬
‫והמסשנות ויזמר את בוראו וימעט אח הנאותיו‪ .‬תום' פרק היה קורא •‬ ‫ציה כיין למקרא ע י נ י צת מפשוטו ואט׳ יזהירני למה שימשח הארס סי״י יאשו נשמן אלא‬
‫!דתי רמז אתפילין שנקראי׳ שס והס נרמזים ככלל שמן שהרי עול בם משמן כ יל ועיין נ״י )ג‪.‬ו ויטול יליו יינימ נוי וציצית לא תשיל מטעם שנמלמי לעיל סימן ב׳‪:‬‬
‫)ד( ויקרא ק״ש ויתפלל משמע שגס לשעת תפילה צליןשיתפלל ותפילקנדאשו ל״י נ&ס ר״י‬ ‫סיף הלנית קטנית‬
‫)‪ (_r‬ביאיל ן מעיל עוות שקל כו׳ לישנא מעליא נקט לש״י‪ .‬ולי יונה פי׳ לעילא ס״ל כיו ן‬ ‫)ט( ש ג א ׳ יהחיט המשילש כי •תפילין של ראש ישל זליע תשיב לחד‬
‫שהוא קורא וקשלתס לאות על ילין וגוי ואין מניחם נמצא שמעיל שקל על‬ ‫‪1 CO‬איטר מ נה מלאן ה פ׳ המצות נקראים ג״כ מלאני ה׳ שהם שלחי המקים אל‬
‫עצמי שמה שאיר אינו אמת ואעפ״י שעשה ההצוה שיצא ידי ק״ש אפייה עולל עלילה מצד‬ ‫•שלאל • נ ש ‪ 0‬מירי יעיין סמ״ג סי' ג' ו' עיל י"!‬
‫)‪'.‬או ס ב י ב ליריח״ •׳חלצה פרש"־ •יחלצס מחטא ונתל ני• נ״ל יקשיא ליה ״א׳ י־ית׳ ר״א אתי שהעין עלות שקר על עצמו‪ .‬ול״י סלל לאפי׳ מצוה עצמו לא עשה נשלימופ כיון שלא‬
‫מהקרא וחינה מלאן ה' סביו ל־־א־ו ולא מ־ירי נמק״מי מנ ת אלא נייאי שמ־ס קינל עליו עול מלכות שמיס להוי כמו שמק־ינ תולה ללא מנחה• נ״י ע״נ ‪ .‬והא יקאמרי‬
‫•גס ‪,‬׳סלצס ישמע שמצילה מפגעי ה־‪-‬גה״ו לכן פי׳ להגי יראים הס החווים אל ונר ה' נל הקירא קיש כלא תפילין ולא אמרו ללא טלית לפי שאינה מצוה ותולה כולעיל סי' נ״ו‪ .‬מויי‬
‫לקייה מצ ת׳ יהא׳ וקאחר ״חלצס הייני ל־מר שמינ־לס מן הת־‪-‬א ענ״ל ‪ .‬וא״ת יא• •א מר וי( כ א י ל ו הקליל עילה נלא מנחה שתייני הכתול להקרינ עמה ונתינ ועשירית האיפה‬
‫וגו׳ אן הקורא ואינו מקיים אינו גימל המנמס •‬ ‫יקתסל ל״א "ל ואס לא הניא אלא פם־ק ׳דמ־ט המשילש הים אפשר לימר לאין ראיה‬
‫ללמא תשאל ג מצ ת קאי לכן מביא פשיק חינה מלאן ה' םנינ ש״י רמיירי ממצית שהם ‪ (.0‬זבח ללא נסכים פי' עולה נלא יק סמתנסן ע״ג המולח אסל עיצה וולמ וה״ה וסוס‬
‫מצי לסימר כאילו הקויל עולה נלא מנחה ונסכים והא עולה נמי טעונה נסניש‬ ‫מפננים האדם והס ע יל תפילין ציצית ‪-‬מדיה •מחינה מלאן ג לח־ל נמ׳ אין ראייה‬
‫אלא‬
 ‫כו‬ ‫כ־ח‬ ‫אורה היים הלכות תפילין כה‬
‫לה יהעיפה רמז לה נראה שסונר ללא אילמיא לגמרי)נ(‪ :‬וניום שיש סי׳ת טהגים שמעיד עדומ שקר על עצמו פיחש כאילו מעיד שמה שהוא אומר שציוה ה‪1‬א י״ת‬
‫העולם שלא לחליזתפילין על שיסלקי ס״ס ויניסיהונטנל וסמני לה מלנתינ ויעטר בתורתו וקשרתם לאית על ידיך וממר איש אומר אמת שאילו היה אמת שייוה האל‬
‫מלנם לפניהם והי נראשס)ל( יטיס ר״ח נהגי העילם לחלון תפילק קולם תפלת יתנרן כך וכך היה מקיים מצותיווהיה מניח תפילין ועדות זה עדות שקר הוא שהרי‬
‫אמת היא שהוא ית׳ צוה לקשרם על היד יכו׳ ‪:‬‬ ‫מוסף ושמעתי שהשעם משום לנאותה תפלה אומרים נתר ואין נכון להיות‬
‫ו נ ק ר א י ם תפילי! לשון שלילה וכו׳‬ ‫נאות׳ שעה נתר לתטלי! נעק מה שאנתינ‬
‫פירוש תפילין לשי! ויכוח‬ ‫י‬ ‫נטמן ל״א נשם הזוהר נמלרש שיר א ב ל א ם נ פ נ ה ונמל ידיו ו ה נ י ח תפילין ו ק ר א ק״ש ו ה ח נ ‪ -‬ל ל כ א ל ו‬
‫השירים על הנחת תפילק נמול המועל כ נ ה מ ז ב ח ‪ 00‬והקריב עליו כ ל ה ק ד מ ו ת ש נ א מ ר א ר ח ץ כנקיון כ פ י כחי ייפלל שעשה פלילית עם קוני ע״ש‬
‫וניין שנתפלה זז אוחרים פתר אפיל! ו א ם ו ב ב ה א ת מ ז ב ח ך ה ׳ ‪ :‬וי־איתי ל א ״ א ז״ל ש ה י ה מ ד ק ד ק ל ה נ י ח ם שהם עדית והיכמה שהשם נקרא עליני‬
‫ויראים מאתני יכדאר״א וראי כל עמי‬ ‫נשמתפלל נלחש ראוי שלא יטי עניי ‪:‬‬
‫ונמראים תפילין לשין פלילהשה! כ ש ה י ה מ ס ד ר ה ב ר כ ו ת והיה מ ס ד ר ם זה א ח ר זה ע ר ע ו ט ר י ש ר א ל ה א ס כי שם ה׳ נקרא עליך וגומר אלו‬
‫‪U‬‬ ‫‪K‬‬ ‫]‪J‬‬
‫אות ועלות לנל ‪ U n‬ב ת פ א ר ה ואז היה מ נ י ח ם ו מ כ ר ך עוטר י ש ר א ל ב ת פ א ר ה ל פ י תפילין שבראש ינ״כ מו׳ פי הקימן)דף‬ ‫‪Y‬‬
‫ונו' נ״נ הרא״ש נריש הלטת תפילין‪ :‬ו ה ת פ י ל י ן נקראין פ א ר ש נ א מ ר פ א ר ך ח ב ו ש ע ל י ך ונקראים תפילין ל״ד בדיה לטוטפת( וזהו שכתב רביני לשון‬
‫ן י י י ת של יל תחלה נס״פ הקומן)ל!‪ (.‬לשון פ ל י ל ה שהן א ו ת ו ע ד ו ת ל כ ל ר ו א נ ו ש ה ש כ י נ ה ש ו ר ה עלינו פלילי‪ .‬שהן אית יעדיתלכל ריאיט שהשכינה‬
‫שירה עליני דגויטח אית זה אני מנצחים‬ ‫מנאנשהוא מניח מניח ש״י תחלה‬
‫‪1‬אח"נ מניח של ראש וטעמא מטם לנתינ ד כ ת י ב ו ר א ו כ ל ע מ י ה א ר ץ ‪ 00‬כי ש ם ה׳ נ ק ר א ע ל י ך וררשינן א ל ו שיחודי ית׳ שאט מיחדים איתי יתי הוא‬
‫וקשרתם לאות על ילך והלר יטי לטיטשי׳ נין תפילין ש ב ר א ש ‪ :‬ויכוין כ ה נ ח ת ן ) ‪ 0‬שצונו ה מ ק ו ם ל ה נ י ח א ר ב ע אמס ושע״כ השטנה שורה עליט הנה‬
‫ע״י זה הם יראי׳ מישראל‪:‬‬ ‫פ ר ש י ו ת א ל ו ש י ש בד•] י ח ו ד ש מ ו ויציאת מצרים ע ל ה ז ר ו ע כ נ ג ד‬ ‫עיניך ינסיינ״חיתנאר שאפילו פגע נשל‬
‫ראש תחלה יסלקנה ייניח של יל תחלה ‪ :‬ה ל ב ו ע ל ה ר א ש ב נ ג ד ה מ ו ח כ ד י ש נ ז כ ו ר י צ י א ת מצרים ע ל י ד י נ ס י ם ויכריז כהנחתן ט׳ ע״ל נהלטת ציצית‬
‫‪ I‬בסימן ח׳ אצל ייכיין בהנחתם‬ ‫ו נ פ ל א ו ת ש ע ש ה ע מ נ ו ש ה ם מ ו ר י ם ע ל יחודו ש ה ו א יהיר ב ע ו ל מ ו‬
‫ו י ב ר ר אקנ״י להניח תפילי! יאח״נ‬
‫וט׳‬ ‫‪ I‬של ראש יינרך על חצות‬
‫לי^יח פל יד תחלה ייכרך וטי פירוש‬ ‫כרצונו‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫בעליונים‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫תפילין נסוף פרק הקומן)שם( אמר רנ‬
‫ברכת להניח קאי נמי על‬ ‫חסלא סח נק תפילה לתטלה חוורומנרך ‪0‬א‪>.‬ויניח ש ל יר ת ח ל ה ‪ M O O‬ו י ב ר ך אקב״ו ל ה נ י ח תפילין ואחייב‬
‫סח אק לא סח לא והא שלח רנ חייא ש ל ר א ש ו י ב ר ך אקב״ו ע ל מ צ ו ת תפילין א ף ע״פ ש ר ב א ל פ ס פ ס ק תפילין של ראש אלא דעל שלראש שהיא‬
‫גמר המטה ועיקרה דיש בה ארבע גתים‬ ‫שאין‬ ‫נריה לר׳טגא משחיה לר' יוחנן על תשלה‬
‫ישיני״ן מוסיף עוד לברך על מצית תפילין‬ ‫פ״י אומר אקב״ו להניח תפילקועל תפלה‬
‫יכ״כ התו' נפרק הריאה דף כו ע״ש ר״ת‬ ‫שלראש אומר אקנ״ו על מצות תפילי\‬
‫• אביי ורבא דאמרי תריייהו לא סח חנרך אחת שח מנרך שתים ישירש״י סך מנרךולטכך כששח צריך לתיור ולנרך להניח וגם על מצית יאם הפסיק נדיניר הייר!מברן‬
‫שתים כדשלח ר׳ מייא לא סח אין שנרך אלח על שי׳י בלבד וכן נראה שהוא דעת יט' נתנ המרדני נשם ל׳ת דאם סח לצורך תפילין לא טי הפסק וכמו ננרכת‬
‫כרי״ף ‪ pi‬פסק הרמנים אנל המוס' נתנו שר״ת פי׳ לא סח מנרך אחת על של המיציא ימניאי נ״י יפסק נך נש״ע • יננר שמעתי שהרנ הגדיל מהר״ר לינ זיל נן‬
‫ראש על מצית תפילין סח מנע שתים על של ראש שצריך למזור ולנרך להניח נצלאל מפראג תמה ואמר היאך מציני דנר ניה לנרן שתי נרנית מענק אחד על‬
‫ונ״נ נשינעשא רנא ‪1‬נמנ סמ״ג שמצא נילמלני נדנרי ר״ת ילאנדנרי המפרשים מציה אחת אנן מצאתי נסוך דנרי הרז״ה נפרק נתרא דר״ה יישונ על זה יהיא‬
‫לא סח מנרך אחת בלומר יוצא מרבה שבירך על של יל אע״פ שישט נירישלמי דמפרש לשם דאע״ג דני מטת הן מ״מ טון דנתינ יהיו לאות על מך ולינרון נין‬
‫מלמוד שלנו עיקר עניל ונ״נ הרא״ש דנדנרי ר״ת חסתנר שעיקר תיקון הנרטת עיניך צריך זטרה שיהא תונף תפלה של ראש לתפלה של יד נדי שתהא הויה‬
‫‪ p‬טתה נחחלת הנחתם תקט לנרך להנימ יקאי נמי על של ראש ינשמניח של ראש א"" לשתיהן ואם הסיח דעתו והפלינ בדברים ניניהם ענירה היא נידו לטע‬
‫מנרך על מצית שזו טא ־גמר המצוה טלנך אם סח והסיח דעתי צריך לחזור ולנרךחוור ומנרך נרנה של סבלה של יד וממשמש בתפלה של יד וחחזק את הקשר ועוד‬
‫גס להניח יק אם חניח חטלין של ראש לנדי יברך שמיס יכתב שרוב הגאונים מנרך נדנה שנייה על של ראש יתונף שתי מצית ‪ 11‬לוו וכוי עד והיל נמנרך‬
‫הסנימי ‪ p‬ונתב עיד שנילדיתו היה מנרך נרנה אהת משום דניון דפליגי ניה שתים ־מל של ראש וטי *"ש ומביאו נם ננ״י ע״ש הר") מה המיישנ דלא מטך‬
‫רמיתא טינ ייתר שלא לכרך דברנית אינם מעכבות ממה שיברך ברכה לנטלה ב׳הנרטמ ממש על של ראש נלבד אלא ממשמש בשל יד וטי והיל במברך נ׳‬
‫עד שלמד מנחות ונראה לו לטס ריהטא דגמרא שיש לברך שתי כרכות ‪ pi‬היהעל של ראש ולא מבע ממש ונ״ל לפ״ז דנפאין בידי אלא תפלה של ראש דאינו מנרך‬
‫נוהנ הר״מ ע״כ והאגור כתב וז״ל ואני המחבר מצאתי בספר הזוהר בפרשת אלא על מצית נלנד יב״כ נימוקי יוסף בהלטת תפילין!אעפ׳׳י דתופס דעת ר״ת‬
‫פנחס מאמר דרשנ״י דאין לניד על שניהם אלא נרנה אח׳ וז״ל אליש תפילין דבסחמנרך שתים על שלראש מ״מ נשק נידו אלא של ראש לא מנרך אלא על‬
‫אינק על מוחא לקבל וכור יתטלק דדחעא שמאלא על לטה לקנל שמור ומה זטר מצית וטיט כדעת המאור חיהי קשה לדעת התו׳ נסרק הרואה דנשאין בידו אלא‬
‫ושמור נדיטר אתד נאמרו אף הנא נרנ' אחת לתרוייט ולא צריך לאפרשא בשטיה תפלה של ראש דמנרך לרי׳ת שתים על של ראש ונ״כ רטנו נסימן שאמר זה יש‬
‫נעצמא נין דא לדא נמה דא‪1‬קמוה ואני תמהתי על הני רנרני החולקים לתמי' היאך תקנו שתי נרטת מענין אחד על מציה אחת ונראה ליישנ לט דעתם‬
‫על רשנ״י אס היה שידעו מאמר זה ומ״מ העולם נוהגים לנרך שתים ענ״ל ואיני דודא תחלת התקנה לא היתה אלא לנרד להניח על של יד יעל מצית על של ראש‬
‫‪,‬‬

‫יודע למה ממה על זה יותר מנמה דינים שמציני שנמנ רשנ״י נספר מיהר הפך ינרנה להניח חיזרת גם על של ראש אלא דנסח כיין דהפסיק ננרנת להניח צריך‬
‫ממסקנא דתלמודא ואק הפיסקי׳ טסניס אלא מסקנא דתלמודא וטעמא מטס הוא לחזור לברך להניח ומ״מ נרכת על מצית לא זזה ממקומי ופן נשאק טדי אלא‬
‫דאפילי אם טו מדעים דברי רשב״י לא טו חיישי להי במקום דפליג אתלמודא דידן של ראש דאעפ״י דצריך לברך להניח והנחה היא עיקר המצוה יעלי' צייך לברך‬
‫והמפרשים דלעולם צריך לברך שתים משמע להו דבהדיא קאמר מלמודא הכי עכ״פ אפייה ברכת על מצות לא זזה ממקומה מייל • וו״ל הרא״ש בפ״ק דפסחים‬
‫ילטנךפסקו כן כ״ש שבימי סטםקיס עדיין לא נגלה ספר המאור הקדיש בעולם ועוד ומס שחנרנים נשל יד להניח ונשל ראש על מצות משים דלא רצו חכמים לתקן נ'‬
‫שאין המאמר הטא מנטע שלא לנרך אלא נרנה אחת דהא אפשר לאיהי נמי נרטמ זי אמר זי נמציה אחת שיית יתקט נשל ראש על מצית שטא נמר מציה‬
‫מר דמנרך שתים יח״ש אף הנא נרנה אחת למרוייהו טיט לימר דנרנת להניח עכ״ל הנה דתתלת התקנה לא טתה אצא לנרך נרנה אמת על נל אתת יאחת‬
‫קאי נמי אשל ראש וחייה אין להפסיק ביניהם והרב חהרי״ן חנינ נתנ ששמע ומן הדין היה ראיי לברך להניח גם על של ראש דהנחה טא עיקר המצוה יעליה‬
‫מקובלים אומרים שמצאו בספר מוהר שאסור לברך שתים ישהראיהו לו רבים צריך לנרך אלא דלא מין לתקן שני נרטת שיות יו אחר יו נמצוה אחת ונשמט‬
‫על‬ ‫לקיים מה שאומרים בשמם‬ ‫נהס ‪.‬עור‪ .‬נל‪.‬בך ‪. .‬‬
‫איתם‪. .‬המאמרים וראה שאין‪. .‬‬
‫מהם ‪.‬‬
‫!שמקונל אחד הראה לו מאמרים שאפשר לקיים מהם שראוי לנרך שתים והוא ו״ל‬
‫‪3‬‬‫ל ל י אי״ר אחר הנרנה נשכמל״י ואע״פ שאין משינין אס האט אין דנר יה נראה‬ ‫ה‬ ‫ו ה‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ב ר נ ה‬ ‫‪n‬‬ ‫‪p‬‬‫״ק ל^ל ‪, j‬‬ ‫ש ת י ס כ ‪ 7‬כ ר יר‬‫ל‬ ‫‪5‬רך‬ ‫ש ה י ה נ י ה ג‬ ‫‪W5‬‬

‫בעיני שיניא האדם עצמו לידי ספק נרנה לנטלה ויסמ‪1‬ך על שיאמר נשכמל״ו ונתב היין נסזף ר״ה נשם הרזיה דהיינו טעמא דאמרינן סח נין תפלה לתפלה ענירה‬
‫היא נידו משום דאע״ג ששתי מצות הן טון דנתיב בתפילין של יד ופל ראש והיו לאות על ידך ולזנרין נין עיניך צריך יטרה שיהא תונף תפילה של ראש לתפילה‬
‫־ שליל‬ ‫־ ־‬ ‫* ־־־ י‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫־‬
‫מנרנין‬
‫‪..‬״ ‪ — _. _ .‬העילם‬ ‫—‬ ‫‪,‬‬ ‫‪, ... ,‬‬ ‫‪....,,-‬‬
‫בתג‬ ‫שלא לנרך אלא נרנה אתת לנל )ה( •‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫מליק ליה עד בי ננישיוא יםנרנין ליה חר מקטרגא יקא־פ קמיה ‪9‬חחא דבר גש אויל םביזריייץ וע*כ_איויב יאמר אם^ענייל‪) :‬נ( ינס*ר איזר הנקרא שחח עיניס ראייזי טאין להסירן‬

‫ל»נית‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫ונם מינן מניו־ק נסו אלא לסצ־ה אנל אם הוא מוות נכדיו ואפילי לינשו משוס‬ ‫אלא ‪-‬ישנא וקוא נקע עילם ימנסם ינס וגסנים‪ .‬לש״י‪.‬‬
‫מצוה ואינו גויו כל הקנו א״נ אניל׳ למעלם מנגדים והוא מלנ־ש שלונש לצווו‬ ‫)ח( ! ה ס ר י ג עליו לל קונטת שנאמל אלחץ לנקיון נפי ואסוננה ני׳ אעייג ולא גומ­‬
‫עצמו לית לן נה ונירש נגוישס מינם מונוי ביי עצמי לשי ים ע״ש‪ .‬ומ נמנ האגוו נל‬ ‫מפלס נפסיק יה )ולע״י נלאה שהמפלס מו‪ »,‬נמלת נפי ע ו נשא לננינו‬ ‫י‬
‫המגדר ציציימיי מליו סלוסנ אימו ־טאטמיה נמטאנואי סשמל ‪:‬‬ ‫מל נפיס ופו׳( ס׳׳פ והלא לול ודאי לא סיה ל ק וא׳״נ מאי ואסוננה מזנסן •" לקאמל אלא‬
‫ו י ב ר ך אקנ״ו להניס תפילין ואס״כ של ראש וינרן פל מצומ מפילי!‪ .‬ס״פ‬ ‫סי כ ח‬ ‫ולאי המפלס שהיה מתפלל ננקיון היא נמקום קללן שכל תנועותיה נתגיממ הקוק נמיש‬
‫י הקומן ול״ו ואמו ו נ חסוא סש נין תפילה לתפילה חוור ומנוו‬ ‫לקק סיף מיק צ״ס סילנןנסשנ לאילו סוננ מונס להקלינ קלנגימיו ומיהו וה אינו אלא‬
‫סמ אק לא סיז צא והא שלש ו נ ח־יא נריה ו ו נ סינא משמיה וו׳ יוחנן על מפילס של יו‬ ‫לוקח נשקואק׳יש והניס תפילין מלאים אק תפלתו תפלס גמולה להא צלין לסמון גאולה‬
‫אומד אשו קנ״ו להנית תפילק ועל מפילה של ואש אומו אקנ״ו על מצת תפילין אניי‬ ‫למפלס נמ״ש לקק סימן קי״׳א גס מפילק צוינין שיהיו על ואש־ בשעת מפלס נמ״ש לפיל‬
‫וונא דהייוי מווייהו לא סני מנון אשת סש מברן שמיס • יפיוש״י םמ מנון שתים משלת‬ ‫יפיו ואם תאמו ואץ צוין לעשות נל יה א״נ אינו ואיים מי־ו לומו ונמשנ כאילו הקוינ‬
‫ו נ מייא צא סח איןי מנון אנא על של יו נלנו ונן גואה ועת הוי״ף • וו״ל הוא״ש בה־ק‬ ‫נצ סקוננות ווצמא ויו עשה הנצ וק״צ‪:‬‬
‫שלו וו״ת דל פי׳ לא ס ז מנון אתת על של ואש פל מצות מפילק סח מנול שמים על של‬ ‫)ט( כי שם יי׳ נקוא נויווושי' אלו תפילק שם יי' גקוא ו״מ שי״ן שנמפילק שנואש נעל‬
‫ואש ומ נשימישא ונא ותפילק וקמסתנו ואי נתקן נונת על מצות על של וא‪ 1‬כשהוא‬ ‫הטילים פלשת גיתצא‪ .‬וי״מ ני ולאו נל עמי סארן «׳ אינו שיין נ׳ אס נשיין‬
‫מגיסו לנוו נלא פל ‪ r‬למס לא ינון »!י אותה כונה כשהוא מניסופס של יו וא״ת נרנע‬ ‫שנואש שהיא נואית למק נלוסיא לאות גוול משא״נ' נאות ירו של תפילין של יו שאיגס‬
‫להניס שניון על של יו פושר של ראש א׳׳נ ינוןנמי להניס נשהוא מניס של ראש למו ולמה‬ ‫נלאית מ מ י נ והיו לו נאות לן לאות ולח לאסויםלאומ מ ל ק ק סיק ונ״ז נשם ויין‪:‬‬
‫תקנונונם אחרת אלא מסתנו שעיקו מייןק סנונית נוסיעה נתחלתםנמתם מקני ‪• p i‬‬ ‫)י( ‪ #‬צ ו נ ו המהום להניא ו׳ פושיות וכמינ והיו לן לאות ענ י ו ן ‪:‬‬
‫למיס‬ ‫)<( ויניח של יו תסלס נס״פ הקומז מגא נשהוא מנית מגיס של יו תתלה ונמינ וקשותם‬
‫לאות על יון וסוו והיו לטוטפות בין עיניו ‪ .‬ומיל סיק צ״א‬
‫<‪•<£‬־ קמנו' נפצועיו וציני"לס«ת עפילק פי'׳ והיא קאינ׳׳נ ואשל ואש אלא נענוו ונשל ואש יש ו׳ נמים ושיני״ן יהיא גמו מציה טפיפי עליו מול נוכה מל מצות • מום‬ ‫‪0‬נ(‬‫ויברך‬
‫י »לק הוואס‪ .‬ולפי יה נינת להניס שייכא פל המתלה שממסיל לעשות םמציסושל של ואש שהיא סון> המציס שיין בונת פל מצות ושניהם שייכים להווי וע׳ נדוישס •‬
‫ינ׳׳נ‬
‫חידודי הנחות‬
 ‫אורה היים הלכות תפילין כה‬ ‫כיח‬

‫כ ח ד האטד פסק מהר״י מילק שיש לברך להניח נקמ״ן תחת ההיא אבל לא‬ ‫על מה שברבת להניח שמברך על של יי יהא חיורת גס על של ראש ולפיכך כשסיו‬
‫בפתח יבדגש אף ט אין חילוק במשמעות מ״מ ראוי לברך נלשין‬ ‫ניניהם אי נמי אין בילו אלא אתת של ראש לצריך לברך ענ״פ להניח שהיא עיקר‬
‫הכתיב למימ בקיק כמו למית ברכה אל ביתך ‪:‬‬ ‫המציה • מכל מקום על מצות שתקנו על של ראש לא וזה ממקומה ולפיע צריך‬
‫ו מ ב ר ר משעה שמתחיל להניחם יכו׳ שס )לה‪ (:‬אמר רב הונא תפילין‬ ‫ומברך‬ ‫לברך על של ראש שתי ברכית יא״ת מפני מה הקנו כרכה להניח !לא לקשיי‬
‫הגחתם‬ ‫מאימתי מ נ ע עליהם משעת‬ ‫תפילין נדכתיב וקשרתם וכמו שתקנו‬
‫ואסיקנא לה״ק משעת הנחה עד שעת‬ ‫ש א י ן ל כ ר ך ע ל •שתיהן א י י א ב ר כ ה א ח ת ש ה י א ל ה נ י ח א א ״ כ י פ ס י ק‬ ‫לישב בסונה משוס דכתיב כ ס ט ת השנו‬
‫קשייה יפירש״י דניון דעדיק לא קשק‬ ‫ועל נטילת לולכ מדנתיכ ולקחתם לכס ביניהן ב ד י ב ו ר ש א ז מ ב ר ך ע ל ש ל ר א ש ע ל מ צ ו ת תפילין)יי•( וכ״כ‬
‫עיבר לעשייתן הוא והרא״ש כתב משעת‬
‫הנתתס פי׳ משיתתיל להניתש על‬ ‫ולהתעטף מלכתיב גלילים תעשה לך על ר ש ״ י ו ה י ב ח מ ה מ ח ב י י ם ו א ״ א ז״ל ר ם כ י ם ש י ש ל כ ר ך ש ת י ב ר כ ו ת‬
‫ל׳ כנפית כסותך אשר תכסה כה הינ‬
‫שיהדקס בזרועי ובראשו נדי שתהיה‬ ‫א ף ב ל א ה פ ס ק ו א ם ה פ ס י י ברבור חוזר ו מ ב ר ך ע ל ש ל ר א ש ל ה נ י ח‬
‫בתפילין וי״ל לעיקר מצות תפילין הוא שיהיו‬
‫הברכה עוכר לעשייתן וכ״ב הרב רבי׳‬ ‫מונחים עליו נל היום ואס היה מברך ו ג ם ע ל מ צ ו ת ת פ י ל י ן ‪ 0 0‬ו מ ב י ך עליהן מ ש ע ה ש מ ת ח י ל ל ה נ י ח ם ע ד‬
‫יונה בפ׳ תפלת השחר גבי תפלת הדרך‬ ‫לקשור הוה משמע לבמה שקושר תפילי; על ש ע ה ש מ ה ד ק ן ב ר א ש ו ו ב ז ר ו ע ו ו י י א י פ ס י ק ב י נ י ה ם ל ד ב ר אפי׳ ל ע נ ו ת‬
‫והרמב״ס נתכ וכל החצות כולם מברך‬
‫ידו ועל ראשי רגע אחת יאחר כך מסירן א מ ן י ה א ש מ י ה י ב א מ ב ר ך ו ק ר י ש ה נ־ ‪ 1‬ו א ם ר י ב ר ע ב י ר ה ה י א ב י ר ו‬
‫עליהם עובר לעשייתן לפיכך צריך לברך‬ ‫יוצא י״ח לכך תקנו להניח למשמע שיהו‬
‫על תפילה של יד אחר הנחה על הקטרת‬ ‫ו צ ר י ך ייהזוד ו י י ב ר ך כ ד פ ר י ש י ת ‪ :‬ו ר א י ת י ל א ״ א ז״ל ש מ י ד א ח ר‬
‫מונתיסעליו שעה אחת עכ"פ‪.‬ואיכאלמילק‬
‫קולם קשירתם שקשירתן זו היא עשייתן‬ ‫לפירוש רש״י יהאלפסי לכס״פ הקומן ש ק ש ר ש ל י ר ע ל ה ז י ו ע ה י ה מ נ י ח ש ל ר א ש ק ו ד ם ש ה י ה כ ו ר ך‬
‫ע״כ ייש ללקדק היכי קאמר למשוס לכל‬ ‫הכי איתא א״ר חסלא סמ כין תכילה ה ר צ ו ע ה ס ב י ב זרועו ש ה י ה א ו מ ר ו׳‪•-‬׳( כיון ש ב ר כ ה ש ג י ה ח ו ז ר ת ג ם‬
‫המצית מברך עליהם עוכר לעשייתן‬ ‫לתפילה חוזר ומברך סת אין לא סח לא יהא‬
‫לפיכך צריך לברך אחר הנחה דאלרבא‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬
‫שלח רב חייא בדיה דרב הונא משמיה לר‬
‫אס יברך קודם מ ח ה הוי מברך טפי‬ ‫יוחנן על תפילה של יד אומר להניח תפילין‬
‫ועל של ראש אומר על מצות תפילין אבי׳ ירבא לאמרי תרוייהו לא סח מגרך קודםלעשייתן וי״ל דבעי' שיברך קידם עשייתן בסמיך יקשירתן זי היא עשייתן וכשמברך‬
‫את׳ סח מכרך שתים למאי קמשני לא סח תכיך אחת סח מברך שתיש הלא המקשה אחר הנחה וקולם קשירה היי שפיר קולס לעשייתן אבל לא יברך קודם הנחה משום‬
‫קאמר להליא אהא לרב חסלא סח כין תפילה לתפילה חוזר ותברך סח אין לא סח לה״ל קולס לקילם יעי״ל שמה שכתכ לפיכך צריך לכרך אקילס קשירתם קאי ולא‬
‫לא אלא לקס״ל ללמאי לשלח רב חייא נמי כלא סח מכרך שתים יה״ל לשנויי כי אאחר הנחה ולא אתא לאשמעינן אלא ללא נימא הנחתם זו ט א עשייתן וצריך לכרך‬
‫קאמר רב חייא נמי למברך כ׳ היכא לסח קאמי וניאה לפע״ד להמקשה קס״ד לרנ קידם הנחה לליתא אלא קשירתן זו היא עשייתן ולפיכך יטל לברך קילס קשירתם‬
‫חסלא בי קאמר סח חוזר !מברך הייני דחיזר ומברך להניח על של ראש!השתא אע״פשהיא אתר הנחתס ומ״ש צריך לברך ה״ק ל פ י ע קולס קשירתם היא לצריך‬
‫לבדך כדי שלא יהא מ ב ע אחר עשייה ילפ״ז אס רצה לברך קילס מ ת ה מעת שהמצוה‬ ‫קשיא ליה למלרכ חםלא משמע ללא מפליג אלא בין סח ללא סח אבל בין כך ובין‬
‫כך אינו מברך אלא להגיח והא ליתא דמדשלח רב חייא משמע איפכא ללא מזימנת לפניו לעשותה הרשות בילו להא לתייר מאימתי מברך עליהם משעת הנחתם‬
‫מפלגינן נין סח ללא סח אלא בכל ענין על של יל להניח יעל של ראש על מצות לאו למימרא לקולם לכן לא יברך אלא לומר שאף משעת מ ת ת ם ואילן יברך‬
‫ימשני ד ה״ק לא סח מברך אחת סח מ ב ע שתים ורב חםלא נמי כי קאמר סח חיזר לשפיר חשיב עיבר לעשייתן יאפשר שוה היה לעת רבינו ירוחם שכתכ ומכיך‬
‫עליהם קולס הנחתם להייני עובר לעשייתן אבל מ מ ר י הרא״ש יהר״ן בפי לילבהגזיל‬ ‫ומברך היינו לומר שחוזר ומברך ברכה אחרת על מצית ורב ח״א נמי היכא לסח‬
‫^נראה כמו שכתבתי בתחלה לאינו יכול לכרך קולס הנחה וכן ראוי לנהוג ‪:‬‬ ‫קאמר למברך על של ראש על מצות ודי״ק‪.‬‬
‫ו מ ב ר ך עליהם משעה שמתחיל להניחם וכי׳ פירוש לא יהתיל לברך על אחר ‪ 1‬ר א יפסיק ביניהם ללבד ג״י שם תנא סח נין תפילה לתפילה עבירה היא ניזיי‬
‫וחוזר עליה מעורכי המלחמה ופירש״י סח בין תפילה לתפילה ילא בירך על‬ ‫‪ I‬הנחה של יל על הקיטרת קילס קשירתם וכן בשל ראש לא יברך על‬
‫אחר הנחה סביב הראש קילס שמהלקן כראשי לאס היה מברך קילם הנחה על של ראש אלא סמך על ברכה ראשונה וכתכי התוס' מתוך פירושו משמע לאס סח‬
‫הקיטרת וקילס הנחה סביב היאש היה מברך קילס עיבר לעשייהן ילא תקנו לברך יביע שרי וליכא איסורא אלא אלרבא מציה ישכר כרכה ואין כן ל ע ת כל השסקיש‬
‫אלא לוקא עובר לעשייתן כלומר כמוך לעשייהן וכיין להקשירה נשל יד וההידיק אלא שככל ענין אסיר ללנר אפילו חמר ומברך)י‪ (.‬ומ״ש רבינו אפי׳ לענית אמן יהא‬
‫בשל ראש היא עשייתן א״כ נרין לכרך אחר ההנחה על הקיבירת ואחר ההנחה שמיה רבא מברך וקדושה ק כתכ כרא״ש ז״ל וכתב עול ובהלכי'תפילין עתיקתא כתיב‬
‫סביב הראש לה״ל סמוך לעשייתן ילא קילס לקולם יכך משמע ממ״ש הרמב״ס וכך סח בין תפילה לתפילה א‪ 0‬סח שיתת חולין חוזר עליה מעורכי המלחמה אס בקרישה‬
‫פירש נ״י כפיי ישו הראשון יהיא האמת !ללא כמ״ש בפירוש השני ליכול לכרך קילס ואמן ישייר פח אין חוזר עליה מעורכי המלחמה ואע״פ שאינו חוזר עליה מעורכי המלחת'‬
‫לקולם לליתא גם כ״י עצמי נתב לראוי לנהיי‪ .‬כפיי הראשון יכך קבלחי ממורי הרב נהי דאין העבירה גלולה כ״כ איסורא איכ׳שנורס לברך ברכה שאינה צריכה כלחוכח‬
‫בפ׳בא לו)ע‪ (.‬ובפי ואלונאמרין)מא‪(.‬אנל כתרלכי כתיכ כשם ר״ת שאס ענה קליש‬ ‫הגדול החסיל מהר״ש ר' ליבש ז״ל מלובלין י‬
‫ו ר א י ת י לאייא ז'ל כוי נראה מפשוטן של לנר־ס לס״ל להרא״ש לכשס שברכת וברכו מתיי' אין זה הפסק אחרי שאין יכול להניחה על שיענה עם הצנוי ואין הפסק‬
‫להניח חוזרת גם על של ראש כך ברכת על מצית חוזית גס על אחרי שצירך היא יה לו וצריך להקלימו עכ״ל‪ .‬ונראה מלכריי שצריך להפסיק לענית‬
‫של יד וכן צריך לפרש לדעת סמ״ג וסמ״ק וםה״ת מדס״ל דעל של יד כשהיא לבלה קדיש וקדושה ואיני צריך לחזור ולברך יהאגיר כתב בשם הרשנ״א שיכיל להפסיק‬
‫נלד מברך שתים נמ״ש ב״י כסימן נ״ו אכן רכינו לא ם״ל הכי בסימן כ״ו יצריך לימד בין של יל לשל ראש לענית קליש וקדושה אבל צריך לחזור ולברך על של ראש ואפילו‬
‫כיש מפרשים דהרא״ש הכי קאמר לברכה שנייה חיזרת ג ס על ברכה של יל לטון הפסיק ושמע דשומע כעונה ע״כ וזה על לעת האומרים שאס היה עימד בתכלה‬
‫ושמע קליש איני שיתק לשמוע לחשיב להו הפסק אכל ללילן לנקטינן כדברי האימריס‬ ‫להברכה‬
‫דשיתק ושומע כמי שיתבאר כסי׳ ק״ל ה״נ שיתק ושומע ולא חשיב הפסק ואחר‬
‫שכתבתי וה באה לילי תשובי! הישכ״א יכתיב בה כלשין הזה מסתברא שלא אמרי עבירה היא בילו אלא במפסיק בדכרי הרשית אכל לאמן יהא שמיה רכא אס הכם־ק‬
‫אין זה כעוכר עבירה ומיהי אס הפסיק יענה מסתגרא שמביך על של יאש דמ״מ הרי הפסיק בין הברכה יהמעשה לשל ראש מציה כפני עצמה היא אכל כשחיטה‬
‫בין בהמה לנהמה לא מסתכרא לחזיר ו ל כ ע אחר שהתחיל בשחיטה שהרי אין הפסק כין הברכה והמעשה ומ״מ אפשר שאינו צריך לפסיק כאן וכאן לענית אלא שיתק‬
‫ישומע לשומע כעונה ואפי׳ לכתחלה ולפיכך מסתברא כמ״ד לבתפלה אינו רשאי אפ" לשתיק לשתיקתו כענייתי עכ״ל יכבר כתכתי דלענין הלכה שיתק ישימע יהי׳‬
‫כעונה לעני! לצאת י״ח ענייה אבל לעני! שיחשב הפסק לא ס י כעונה ‪:‬‬
‫בכתבי מה״ר ישראל סי ק״ז‬ ‫דת‪ *,‬ר‬ ‫עיד במרדכי ודוקא אור״ר‪ ,‬אש סח דברים בטליש אבל פח בצירך תפילין אין היוד ומברך נדאמרי' בברכת המוציא‪.‬‬ ‫ו ב ת ו י*‬
‫סת בין תפילה לתפילה עבירה‬ ‫לסח״ק שכתב לכח״ה טוב להניח תפילין בלא לרנה אעפ״כ אפור ללבד ילהסיח בין תפילה לתפילה להא דאמרינן‬
‫היא כילי אין הטעם ליקא משים דמביא עצמי לברכה שאינה צריכה לו אלא בלא יה יש עבייה להסיח ע״כ והביא ראיות ללכר ‪:‬‬
‫י לא״א ז״ל שמיד אחר שקשר של יל על הידוע היה מניח של ראש יכו׳ כ״כ היא״ש בתשיבה ונתן טעם מפגי שברכת תפילה של יל שייכא ג ס על התפילה של‬ ‫וראית‬
‫ראש וכריכת הרצועה סביב הזרוע אינה ממצית הני‪,‬ח תפילין וכ״כ י״י נשם המפרשים ורביני שכתב שהטעם מפני שכרכה שניה חוזרת גס על של יד‬
‫נראה דהיינו לימר דכיין דנרכת על מצית היא על גמר המציה וכמי שכתביי לעיל בשם הרא״ש א״כ קיימא גם על של יד ומ״מ אינו יידע ב למה שינה לכרי הרא״ש ‪.‬‬
‫י ע ז ניהגין לתקן תפילה של יד יקודם שיניחוהו לוקחים של יאש ומתקנים אותו כדי שלא יצטרכו להפסיק בין הנחת תפילה של יד ל מ ח ת תפילה של ראש כתקין תפילה‬
‫מעבירין‬ ‫של ראש וכתבו רנינו הגדול מהרי״א ז״ל והרב מהרי" חבינ ז״ל לטעית הוא בידם לפי שה!‬

‫ד ר כ י מ<‪0‬ח‬
‫‪1‬‬
‫לשנות ומי מ טוב לומר בישבמל׳ו ברברי הר״י ב; חביב ואי; זה ‪:‬קרא יביא ‪ -‬ירי ברלה לנטייה םאחר שנראה שהלבה לברך ב׳ ברכות ולא אםרינן בשנמל״י רק לדווווא דמל‪,-‬א‬
‫מ ל ‪) :‬ו( ועל רברי התום קשה לי דמ׳ימ יהא אשור להפסיק מישוכ שנירפ לו ברנה •שאינה צריבה והוא אסור נואיתא שם ‪:‬‬
‫נראה‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫להניח וקא׳ נמי על של ראש וכשמניח של יאש מכין על ‪ In‬ת שוי היא גמר המצוה היללן ריג( ו כ ״ כ רשיי והרנה מהממנויס ונ׳׳כ נ״י ואימויס אחי הגרנות ביון שם נו׳ וכי הניא‬
‫הנ״י שהיה נוהג ‪ p‬מהרר״י חנינ‬ ‫אס סח והסיע לעתו צרין לחוור וללון גם להניח וכן אס מניח תפילין של ראש לנו •נין‬
‫שמיס וכן משמע לשין לסיור ומכרן שחוזי •מנין א תה נ־כה שלירן ככ־ אלא שהמקשן לא ייי‪ (.‬ו מ ב ר ך עליהן משעה שמתחיל להניחן נוי רל הלמניס יצל המצות כולן מבין עליהן‬
‫‪ I‬עולר לעשייתן לפיכן ציין לנדן על מפילה של יד אחל הנחה על הקיניית‬ ‫הנין ונויו והיה םנור לקאחר שמלון לולה אחית יפיין לה ואפי לא סח מכרן על צול ראש‬
‫על מצות ותירצו אניי ירכא יהא וקאמר ו ח י י ׳מנין ה״נו ש־זווי מנין ניכה שניין כנר קידה קשירתם וקשירתם זו היא עשייתן ע״נ וכתנ נ״י דהיינו טעמא דהומנ״ס וטיל לא‬
‫•לרן קרה הנחה על הקילירת אע״ג לנ״ש להוא טפי עולל לעשייתן משוס לנעינן שיברן‬ ‫מלבו הנרנה שניתקנה לה לשל יחש וניינ נה״ג וי״כ ו נ ‪-‬וייס ויל נשו־ בילית שלו •ק נשנו‬
‫השכם ‪1‬נן נלקס טונ ירן היה נ הג מיי״מ מו טננילק ענ״ל‪ .‬יעיל היה נ״ל יא״ה גיילה קילס עשייתן נשמין וקשירתם הוא עשייתן ואס היה מנלן קולס להנחתן הייל קילס וקייס‬
‫ללנו׳ הרא״ש מואמרי נגמרא עיק הריאה י ף ם ׳ ע ״ נ כ׳ י ת נ י איחר אלה• נ י עי נ• מנח וליל נש״ע וכן נשל רחש• לאתר שיניחם על הראש קיוס שסהדיןם ונ״נ רמ״א שם ואן• ע‪":‬י‬
‫מעילין אזרועלימא נרון אקנ״ו על מצית ; ואי ‪ , -‬־ ן לימי י י ״ י י כששח בינתיים ׳ליעת׳ שינינו והרח״ש נתנו משעת שמתחיל להניחם נ״ל ולא נאי אלא לאפיקי אמר קשירתם שה א‬
‫וו ליונת התות' שס פרק סלואס שנתנו ז" ל ח‪-‬ניו להניח כיין יתחילת הנחת• לזרוע •ש לו מיקי־ ינחה • י‪-‬״יא י ק הק־מץ ס ןי ד!> ל״ה וו־ל אמר שמואל תפילין מאימתי רררן‬
‫ו‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬

‫לללן להניח אנל לשל לאש מלון על מצות לח להניח שיכר התחיל ׳הניח אחל מהס •לפיק עליהן משעת הנחתן איני והאחר שחואל כל מצות מכרן עליהן עינר לעשייתן אנ״ וונא‬
‫כקומץ אמל לא סחמנרן אחוסחמנרן שיים נ״ה לנול שתי התפילין קחמי ומברן כונה י־ומיי תייייהו משעת הנחה עו שעת קשירי ׳לרש״י עשעע הנחתן משמע לאחו שכנר הני־ן‬
‫אחת על שתיהן נלא ססנינתייס ילוחק לומר ולא לציני י׳ כוכית ולהניח יעל מנית אלא יננייצו חליי ירנא ללא איירי אחר גמר הנחתן אלא משעמ ההתתלת ההנחה • ע״נ • •יז״ה‬
‫נמנו ג״נ ינינו ורא״ש משהתחילו להניס ולעולם ג״נ מיירי לאחר שהניחן על הקיבורת‬ ‫נשסח ועלל עלילה ל ק פיר״ת נוי ענ״ל‪ .‬ולכי כתכתי נייישה שאנן קי״ל לועת היא״ש‬
‫וכדעת סרמנ״ס וק״ל‬ ‫והמום'‪ .‬ומ״מ הקיש־א שהקשה הרא״ש על הל•׳׳ ף נייל ל׳ שב ! מל לם״ל ללי״ף ולעולם‬
‫יוצאים ננלנה אחת יהיא לרנה להניח כ־ היא עייפא שהיא היוא כה מתחיל המצוה לעשיפה )י<( ו א ם ויבל עלירה היא בידו נמנ מהיא״י סימן קיי לאפי' למאן ום״צ מתיה איני ייני‪,‬‬
‫על התפילין אליה סח נין תלילין לתפילין ענירה היא בילו דאקטיקו הטעם ישים‬ ‫כראוי ונהיגן חיץ חכשהסיח או שאין ל׳ אלא של ואש ואיני יכיל לנון להניס להא לא הניח‬
‫נסלל מציתו ׳נשםח נינמיים כאיל‪ -‬היא הנחה כפני עצמי‪ :‬ולכן ה ציט ל‪-‬זקן ברכת על מצית שמביא את עצ״ו ללרלה אלא שהסיחה עצמה ענירה יצריך לחוור ולברך ונמילנ׳ נתנ שאם‬
‫םח לצולן תפילין לא הוה הפסק נמו גני נללת המוציא ‪.‬‬ ‫ולרק ‪ .‬ונשהמהרר׳׳ל ראיתי נמוש' וייל לפי׳ ושי! ילי־ן‪ ,‬ומכיס טסא מאל למל תקנו על‬
‫של ואש על מצית ועל של יו להניח משוס וכשל 'ל נמיב יקשיתס לאימ על דין ׳קשירה )־י‪ (.‬כ ע י שלילה שניי סוזימ גם אשל יל ר״ל על לללה של יל לי הנינה של יו שהיא להניס‬
‫קאי על תפילין של יד ושל ראש עניל וא״ן> ‪ .‬ונ״י הלין לנרי לניט וה״ק ליון וכלנה‬ ‫והנסה נורא היא לק מנרנין להניח אבל נשל יאש כמיכ !היו לי״יי‪-‬פ מ היי שלא ניני לה‬
‫על‬ ‫אלא‬
‫הדושי ה ג ה ו ת‬
‫עיין‬ ‫ג עיין נט״ו פק״ו וסקי ט‬
 ‫״‬
‫מ‬ ‫בי‬ ‫אורה היים הלכות תפילין כה כו‬
‫מעגירין על המצוה וצריך למחית בילם וללמלם שאחר שיניתי של יל יקהו של ראש להנרנה של יל שהיא למיח קאי על תפילין של יל ‪1‬של ראש גם ייוד א״כ הגרטת‬
‫‪ p .‬םמיטת וו ליי יאק להפסיק ניניהם כל מאי לאפשר ‪:‬‬ ‫ייתקניט ייניחומ לאותו מיקק טין לצירך ממה מ א לא מי הפסק יראיתי בתשובת‬
‫ה״ר חסן> ניקטליא ז״ל שעל ט הקנלה אסור לטציא מטלה של ראש מהמיק »ל ו א ‪ £‬י ל ‪ * 1‬נשמעו ממקימם יטי טריפ אנל כלא נשמעו ממקומם אעפ״י שחיינ‬
‫למשמש נהם שלא יטיח לעסו מ ק ק״ו מצין אין צמן לנרך על אומי‬ ‫שתטה תפלה של יל מונחת ‪:‬‬
‫משמיש וללא נלמשמע מפרשיי יתוספימ‬ ‫ו ד ל * שעה שמנוח! נמס מנרן יטי נפי‬
‫לילנ יערנה)מי‪ (.‬מגיא ספילק ע ל של ‪ T‬ומטעם זה אין להפסיק ביניהם יש למעט ההפסק בכל ילי לאפי׳ מצאן במקומן חיינ לנלן עליק‬
‫ה‬ ‫ע ל‬
‫כל ז ק שמנימם מניד י ‪ " , °‬י י י״י סר‪ ,‬שיוכל והכריכה םביג הזרוע אינה מן המצור‪ ,‬ה ל כ ך טוב ל א ח ר נשממשמפ נה! מפניהיסח הרעת ללימא‬
‫וכך הסכים הרא״ש והרץ נפרק לילנ‬ ‫‪ms»s^r«M-«^^»i^^^-^n«w»-m!»«1«»1«1‬‬ ‫ימכמים אימרים איני מברן אלא שחרית‬
‫א \ ח ה ע ד ל א ח ר ש י נ י ח ש ״ ר ו כ ל ש ע ה ש מ ‪ -‬י ח ם ב י ו ס ס ב ר ך ^ נ ״ ו א ‪ 2‬י יערנה ולפי זיי אפי׳ הזיו! ממקומן אלעתא‬‫י ר נ א‬ ‫‪$‬‬
‫כ ה כ ו ‪1‬‬‫״‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫א ‪3‬‬ ‫‪ 5‬ל ג ן ‪ 6‬י ת מ ר‬
‫ב ר‬
‫אמר הלנהנרמןאמר רנ י חזי<א ל ׳ נשמטו ממקומם וממשמש בהם להחזירם למקומם צ י ד י ו ‪ :‬להחזירם מיל א״צ ל נ ע אם למ שהסימ‬ ‫רב‬ ‫מ ר‬
‫(‬ ‫א‬ ‫נ‬
‫ן א ם אין לו א ל א א ח ת בין של ראש בין של יד מניחה ומברך לילך ללה צריך ל נ ע אפילו לעתו‬ ‫ללא עניל נשמעמיה אלא מקלים יק* מ‬
‫ה ‪w n‬‬
‫ה שכל אחות טצוה בפני עצמה היא ומברך על של להחזירם מיל ומין נמ״ש למעלה בשי׳ יי‬ ‫ע ל י‬ ‫‪1‬‬
‫ועייל לטח המי* י יק י י יי‬
‫מ ש י‬ ‫נפ‬

‫‪B‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪l‬‬

‫ר ט ט לעל של ראש מברך‬ ‫״‬ ‫ימנמ מטלקימנרך אמר מרוישרלומ״א א ם יש לו שתיהם ויש לו שום א מ ס שאינו יכול להניח ‪»ww‬‬
‫שמים הוא ע״פ הסכמת הרא״ש נפר״מ‬ ‫בטן‬ ‫לרנ פסי לנל אימת למנח מטלק מנרך‬
‫דמן לבירבאשי נל אימתלממשמשי נ מ מנרט יכתט נלזההרי״ן יהרא״פנהלטמ לאילי לפר״י יאלפסי נם על שלראש אינו מנרך אלא על מצות • וללעמ א ונעל‬
‫תפילין יט׳ רש״י לממשמשי נ מ לקי״ל מיינ אלם למשמש נמפילי! נל פעה ק״י מציץ המאיר אן לפר״מ נאק לי נילי אלא של ראש איט מנרך אלא על מצית • ילסמ״ג‬
‫יכ״כ המיס' יםמ'גיםשר המרימה ינ״י ינראה מלנריהם שאע פ שגא נשמטו ממקומם ולסיל׳ק ילסה״ת לפר״מ אן נאי! נילי אלא של יל לנל מ נ ע שתים ינ״ש על של‬
‫מ נ ע עליה׳ נל ומן שממפמש נהם אנל הרא״ש נתנ נל אימת לממשמשי נ ט מ ט ט ואש לבל ל מ נ ע נ׳‪ :‬נתנ האגור נמצאו ג׳ ליניםנס' הויהר נענק ציצית יתטלין‬
‫פירש ר״י נשממשמשיש נהם להחזירם למקימם אם נשמשי ממקים הנחתם יק מה שאיט נמצא ננל הטסקים הנמצאים ניניני האחר שנתיב שם שאיסור גלול‬
‫טא‬ ‫נמט רטט ורטט יריחם ינתט התיס' ללא איחפריש מאי מ נ ע נשממשמשים נהם‬
‫אם מ נ ע לשמיר חוקיו נחי שמנרנק נמר רמשלקי תטצייהי אי להניח נמו שמנרנק נשעת הנחה להנא »־י מינחק ועימלין ומסתנר׳ דמניטן לשמור חוקיו נמו למנרטם‬
‫נתר לחסלקי תפילייהי ענ״ל ימחהני להיאן י נ ע לשחיר חיקיי על משמיש תטלק ללא נמינ נ » שמירת חקולפר״י שנמנ הרא״ש לננשמטז ממקומם ליקא קאמר למנדט‬
‫משמע לפשיט שמנע עליה'נמי שמנע עליהם נשעח מחמם לטין שנשמטו ממקימםנשמחזירם טי נמניחם מעיקרא יהרמנ״םנתנ תפילין נל זמן שמטחם מ ב ע עליהם‬
‫יאפי׳ חולץ ולובש כמה פעמים ניים ילא נ ת נ לנל אימת לממשמש נהו צריו ל נ ע ינראה שהיא מפרש נפריי פנתנ כרא״ש ללא מ נ ע אלא נשנטמטי ממקומם וממשמש‬
‫נהם להחזירם למקומם מהלא כיי צריך לנתינלטק שנשמטו ממקומם נשמחזירם למקומם הנמה גמורה היא ינננל נל ומן שמניחם מ נ ע עליהם היחילט זה ני‬
‫אמריי לרננןלני רנ אשי נל אימת לממשמשי נהי מנרני לאי לאשמעינן לנשעת משמיש צריך ל נ ע איתמר למשמיפ נשנש‪-.‬ישו ממקיחם טיט הנחה למעיקרא ילא איצשריך‬
‫אלא לאשמעינן לרננן לני רני אשי נמי נרני ס״ל לנל אימת למנח כהו מ נ ע עצי־הי יאם נפשן לישר ש‪:‬יא מפרש נטרש״י יהתוס׳ לנל אימת לממשמשי נ ט אט׳‬
‫לא נשמשי ממקומם מנרט עלייט צ״ל שהיא מפרש שהיו מנדנים לשמור מוקיו נמ‪ 1‬שכתט התום' טין לס״ל לנשעת סיניק תפילין אק מנרנים לשמיר חיקיי גם נשממשמשים‬
‫אק מנדנים ימפנינך השמיטו ואמר שנתנמי נל זה מצאתי להר"! שכתנ נפי לילנ יערנה וז״ל נג אימת לממשמשי בהו מנרט נתני נתיס׳ ללא איתפרש מאי מ נ ע‬
‫ללא מסתנר שטי מנרטם למיח נמי שטי מנרניס קידם הנחה דהנא הרי הם ממחים יעומדים ינתני דמסתנרא דמנרכיס לשחור חוקיו ט ט נ א למנרט מ י מערבא‬
‫נסר למסלקי תפילייט ולא ידעתי מהו דהא מפרש נירישלמי לאתי כמיל נמיקת תפילין הנתיב מלבר נלימר ללילה לאו זמן תפילק וקרא ה״ק ושמרת אמ החוקה יגי'‬
‫מימים ימימה נלימר שלא יהיו ע ל ז אלא טיס ומש״ה שיין למימר חוקיו אנל נעילנא לממשמשי נ מ היני טין למימר נהו הט לפינך נ״ל שהיו מנרטם עליק לשמור‬
‫את התטלק )»( נלימר מהיסח הלעת אונייצא ניה ולא ילעסי למה השמיטה פיסקי ההלטס להא לרננן לני רנ אשי ואפשר משום לאינהי טה קים למ נתיך נמה‬
‫שיעור של ‪ pt‬אלם חיינ למשמש נהם אנל אנן ללא קים לן אם נ נ ע נל שעה שממשמש נהם אששר שממשמש שלא נשעת חיוב ינמציט מנדנים לנטלה וי״מ לכל‬
‫אימת לממשמשיםהייט כשיצאו ממקומם להמוירם למקימס ענ״ל ימ״מ איני יולע למה נ׳ שהשחישוה ©שקי הלסת שהרי״ן והרא״שאן על פי שלא כתביה נפרק לולנ‬
‫יערנה נתטה נהלטת תפילק ‪:‬‬
‫ד ח י רניט נסי׳ ח׳ לי״ל להא לכל אימת לממשמש נ ט מ נ ע הייט נשזזי ממקימס ילא ילע שלא היי נמקומם אנל אם הזחן ממקימם אלעמא להמזירם מיל לא ט ה‬
‫צריך לנדן וזה דעתי ענ״ל ומשמע מדנריי שם לנהסירם עללעח להחזירם חיד נגין שהסירם נדי להמס לנית הכסא נמי סונר דאיני צרין ל נ ע יננר כתבתי‬
‫בפי ״ לילנ ‪ :‬יערנה נעינלא לרנא ימשמע דננשמשו ממקומם דינן שיה להסירם ממש דהא נל אימת דממשמשי נהו‬ ‫ה ‪ 1‬ס‬
‫נדאיתא‬ ‫שם שאין הדנר ‪ p‬דידאי צריך ל נ ע‬
‫‪ ^ITO‬נתשונת מהרי׳יק קל״ג ח״ל עוד נקשתיך לטדיעני דעמךהרחנה נענק מי שמניח תפלה של‬
‫‪m n‬‬
‫נשנשמט‪ 1‬ממקומם צייו ל ב י‪ 1‬״לייי כאי לי‬
‫‪0‬‬

‫ונחחילת ההידיק נפסק הקשר של יד יהוצרך לעשימ קשר אחר אמנם לא השיח לינתו‬ ‫יד ונירך עליה ונעיד שטא חהדק הרציעית על ורועו‬
‫יעשה קשר אחר האם יצטרך לחזור ילנע על של יד אחר שנעשה הקשר החדש יחזר יהניח תטלק של יד אי לא עניל יתשינה לא מתנה שם ונראה שאם ט ה‬
‫נפסק אחי־ טדוק ‪1‬קשירה אפי׳ פעם אחת על מריע !הקציצה לא הוה מינעיא ליה שממה שנתנתי נסחון דנשחולז תטלין על ועת לחזור ילהניחם מיד צריך‬
‫לחזור ולנרך הוה מיפשטא לאע״ג ללא אסמ לעתיה מינייהו צריך לחזור ולנע ואפשר לאפילו נטלוק לחוליה ט ה פשיטא ליה לצריך לחזור ו ל נ ע לנטדוק לחוד נלא שום‬
‫קשירה נעשית מצות הנחה וני הלר מנח ל » מזר ומטך ולא מינעיא ליה אלא משום לנפסק נחחילת ההיליק לטק לאנחי לא טיא הנחה נחצא לנדנה שטרן‬
‫תחלה עליק לא מלה על שוס מטה וטון שלא הטח לעתו חמנה חיילא שטר •על הנמה שנייה ולזה הלעת ניטה שמאחר שלא הפסיק נלנר שאימ מענק התפילין‬
‫עלתה לו נרנה אח״נ חצאתי נמול נספר אורחזת חיים כלשון הזה נ׳ הראנ״ד ז״ל נתשינה שאם מחר של יד קילס הנחת מפלה של ראש מהלק יאק צריו לחזור ולברך‬
‫עליה אנל אם הניח של ראש ואח״נ ממר של יד מהדק ו מ נ ע ענ״ל )מ( ‪:‬‬
‫‪*)1"0‬ב נא״ח נשם העישור שמותר ל נ ע על תטלין שאולק אנל לא על מילין למצע נ ע נאן ה׳ על שיהא נהם יאוש ושטי רשות ‪:‬‬
‫ד ו ן א ח אין לו אלא אחת נין של ראש נין של יל מנימה ו מ נ ע וט׳ משנה נפרק המנלמ )למ •( תפלה של יל אינה מעננת של ראש ושל ראש אינה חעננת‬
‫של יל ‪ W'ty] :‬ו ח נ ע על של יל נשטא לנלה אחת ועל של ראש נשהיא לנלה שתים ‪ p‬נתנ הרא״ש לפי סנרתו שפסק נרנינו תם שמפרש לסח‬
‫ונ״נ המו־לני שמרה ר״י ע״פ פרית אנל ללעס רש״יוהרי״ן והרחנ״ם שחפרשים לסח מ נ ע שתים קאי לשמיהם כלוי למשום לסח‬ ‫מנעשמים אשל ראש קאי‬
‫צריך ל נ ע על של ראש על מצות אבל איט צרין לחזור ולברך להניח ט נ א לאים חניח אלא של ראש גמי איט מ נ ע אלא על מצות לנל וכ׳יכ הרמנ״ם נהני׳ויש‬
‫לתימה על נחוקי מסן שנראה שסינר נר״ת לסח מ נ ע שתים קאי אשל ראש מאן נ׳ שאם אין לו אלא תפלה של לאש איט מ נ ע עליה אלא על מצימ לנל וםמ״נ וסמ״ק‬
‫יספר התחמה סונריס נר״ת ומשמע מדנריהם דנשאין לי אלא של יד נמי מ נ ע עליה שתי ברטת « יאפשר שטעמם משום לסנה שברנת להניח היא נרנת מחלת‬
‫עשיית המצוה ונרנמ על מצות מ א נרנמ פון עשייח המצוה ימהאי שעמא נשאיט מניס אלא של ראש אי נשסמ נין תפילה למפלה מ נ ע שתים על של ראש ימלנך‬
‫כשאיט חניח אלא של יל נמי צריך לברך עליה שתים לנל שאיט מניח אלא תפלה אחת מחתה היא תחילת המצוה ומפה וכבר כתבתי בסי' שקולם זה שהלנה נלנרי‬
‫רש״י והרי״ן והרמב״ם ז״ל ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫אם יש לי שתיסם ויש לו שום אונס שאיט יטל להנית שתיהם מין שצריך לצאת ל ל ע וט׳ שם )מל ‪ (.‬אמתני׳ דמשלה של יל אינה מעכבת של‬ ‫לאפילן‬
‫ראש‬
‫דרכי משה‬
‫)ו( נראה ולעניין הלביזא נקטינן ברברי הטור יחרא״ש ילברן• נשמחוירם למקומן רוקא ואז מברן להניח תפילין וההוםשות שבתנו שי* לבד!־ לעמוד חוקיו אולי לטעטייהו ד‪8‬׳יל‬
‫דיש לברן נל ומן שמטשטש בהו אע״נ שכבר הט במנץמן ולבן נתבי לבין לשמור חוקיו אבל לרירן דאי! לברך רק נשסחוירן למקומן או ועי כתחילה הנחה ויש ל נ ע להניח‬
‫ח‪8‬ילק ננ״ל ובן משמע בב״י ואט יש לברך ברנד‪ .‬א' או שתים אם מחדר ת‪£‬לד‪ .‬אחה למקימי נ״ל דדינו במי שאין לי דק תפלה אחה שיתבאר דינו בפי׳ שאחי זד‪ .‬וע״ל םיי מ׳ אם‬
‫הטירפ על דעח להחויח אם זירין לחויר ולברן נשחיור ומניחם וה׳׳ון אם נשמטו ממנ^מט ומחיית דהיי ביוחלת הנחה‪) :‬ח( ול״נ רלא רמי נוון שנשאל עליו מהרי״ק לובוי הראב׳׳ד‬
‫נתיב‬ ‫דשאני חתם רהשטיק בת‪8‬ילין של ראש אבל בלא׳׳הבכל עני( א״* לחזור ילבדן במי שנחבייי לעיל טי' חי‪:‬‬

‫ךרישד!‬ ‫פרישה‬
‫»ל מצות היא על נמו המצוה וקאי נמי פל של יו ונגיש לעיל ותמה »ל רנינו למה שינה אלא לשון ססוויס *פינן שיין נס »ל מצומ תשילקומס שהקשה סרא׳׳ש מאסו שמחנו םנייים‬
‫על מצות עצ של ואש ל״ס לא ינון לעולם על מצות ‪ .‬אינה קושיא נלל לוואי ונרנס‬ ‫מונלי הלא״ש נו׳ עיש ולפי לנלי הלא״ףשלתנמי צק ־מ ‪:‬‬
‫)יי( ואפילו נשמטו ממקומן נו׳צרין לנון ואם מאויר אסו מהם מנון נמו שמנית מפילה להניס שיין ג׳׳נ נשל ואש וגם נס שיין לשק הנחה ולהני נשלא סש למה ינרן יותו מנונס‬
‫אחת נולקמןסימן נ״ו ולוקא למשמש נהם צהסויוס דאו הוה נהנתה סושה אשת ליקשאפשו ליה לנלצן ננונה אחתמשא״נ נשסתופ״נ צרין לסוור ולנוןנונה אחופ‬
‫ולגן מנלן להניח‪ .‬אנל מיש המוס׳ והניאס נ״י ומנופי[ לשמוו סקיו היינו משוס לאןל< פויף טפי לנון על מצות נוי להנויל נק יס לוה ולשק על מצות שיין יותו נשנ ואש מלשון‬
‫לנועמייהו ולדל שיש לנון פליק נ״ו שממשמש נהו אפי׳ אס נ נ ו הם נמקומן לנן נתנו לנון להגיש ואוונא טעמיס וסוא״ש ותיק מאי * נ י ן להגים ומל מצות על מציה אתת מס‬
‫לשמור סקי! אנל להלאיש ולניני לאין מבלנין אלא נמסיילן למקומן אינו מנון אלא להגיש שלא מצינו ‪ p‬נשאו מצות לנון נ׳ נונות שהם נמעט ענק אמו וסוס כאילו מנון צימול‬
‫לוצכ ועל גטיצמ אלנ גם סוגיא ושמעתמא יש יותו פנים לדעת הוי״)• והומניים ווש״י‬ ‫ענ־ל ו״מ ‪ .‬ועיין נורישה !‬
‫ווה נווועללנקיצוו‪:‬‬ ‫סי׳ כו )א( ואם אק לו אלא אשת מנית ומנון מ׳ ‪ .‬משנה ויש התנלת תפילק של <ו‬
‫אינם מעננת של ואש ושל ואש אינה מעננת של יו ומנון על של יו ]נ[ ואפילו נשמטו ממקומן נו׳ צוין לנמ • נמ־ נ מ נ ונינו נסימן מ׳ דיל יהא ונל‬
‫אימת וממשמש נהו מנון טיט נשוזו ממקוק ולא יוע שלא סע ניזקים אנל‬ ‫י ‪:‬‬
‫ה‬ ‫נש»א לנוי‪ .‬או צו׳ יהו נתנ לשיטתו ושיטת אניו סמנואות לעיל סימן נ״ה ולא מייל‬
‫נ ו ו מ‬

‫ונ> ואפילו אס יש לו שתיהן נו׳ ינול להנימ נו׳ ולא אמוינן נל ומן שהם נין עינין יהיו אס הזיון ממק‪ ,‬מן אועתאלסזויון מיו צא סיס צוין לנון ויס ועתי לוטה ענ׳יל‪ .‬ונמנ נ״י‬
‫ומשמע מלנויו שם ונססיוס על וע* צהחייום מיל ופגו! שהסיום נוי להמס לבית הכסא‬ ‫מקום‬ ‫שתים ‪ .‬ומיין נולישה‪:‬‬
‫נמי סונו וא״צ לנון וננו נתנתי שס שאינן סונו ‪ p‬דווחי צריך לנלן נלאיתא שוק לולנ‬
‫זעונס נעומא לונה ומשמע דמשמטו ממקוקוינן שוס להסירם ממש וסא נלאימת וממשמש נסו נשנשמטו ממקויק צלין למך פליהן פאלו הוסוו ממשענ״ל‪ .‬ואני ג״נ נ נ ו לתלתילע־ל‬
‫שאח נונויו ממש ועל נאן לאקאמו ונינו ואפי׳ ססיו כוי ליננס לנים אס ופתו לסשויו מיו ופטול מנונה אלא גני טלית ומוינא הים יכול ל־ננס לנ״ס עס הטנית לסט לא סוס‬
‫» ‪ 0‬מ ונס״ג גני תפילת אם ססיום או ממטי וועמו למוימ מיו א׳׳צ לנון משלדג בעונוא וובס ומולצם מי ליננס צנית הפסא ונסא מווס וכילו והוס ספסק טון ואינו ושאי צימס‬
‫לנ״ם ופיק פל<ו ונמ״ש לעיל לרש וקיל ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬
‫‪ ' D‬כו ]א[ ואפילו אם יש צו שתיק ויש לו שום אונס נו׳ שם וף מ״ו אמתניתק ומפילם של יד אינס מענגת לו׳ אמו ונחסוא ליש אצא שיש לו אנל אק לו יופננמ אמון‬ ‫‪,‬‬

‫לו אמות א»י ל מ לא אלא »אן ולית ליס תוי מצות סו מציה נמי צא ליענד‪ .‬ומעיקלא »אי טלו גויוה שמא יפשע ע״נ • ושיונוי אלא שיש א שמיהןואם‬
‫איט‬
‫חידושי הגהות‬
 ‫נ״י‬ ‫אורח חיים הלכות תפילין כו מ‬ ‫ג״ח‬

‫הכי כצריך שילבש תפילין של יד ראש יטי אמר רכ חסדא ל״ש אלא שיש לו אנל אין לי מעכבת אמרי לי אמרתי‬ ‫הוא מי שמניח תפילין קידם לבישת הציצית‬
‫מיישב ישל ראש מעימד‪ .‬יהל שצריך שיקרב היו״ד שמניעה של יד אצל הבית אמר להי לא אלא מאן דלית ליה תרי מצות מד מציה נמי לא לעביד ימעי־‪,‬רא מאי‬
‫של יד בקשירתו ומי שמרחק! ׳דחקי חיים ממני ולשלשה! יש טע‪ 0‬גדיל מצל ס נ ר גוירה שמא יפשע ופירש רש״י ומעיקרא דאמר מעכבת מאי ה ב י שמא יפשע‬
‫הקבלה יכו׳ עכ״ל בסימן פ'ד ית״ש שצ ין שיקי־ב היי'ד וכוי נילמ כיי בסימן כ״ו אי אמרינן דאינה מעכבת יפשע ולא יקכה האחרת עניל ודבר פשיט היא דגקטי׳‬
‫ר‬

‫בסברא בתרא דרב תסלא דבק יש לו‬ ‫דאיתא בזוהר פרשת פנחס יעוד דין רביעי‬
‫שתיהם בין אין לו אלא אחת מהס אינם‬ ‫נמצא לשם דמי שמניח תפילין בתפלה כגון ׳‪»1:‬ייך י י צ א ת י י ר ר ך ! א י נ ו י כ ו ל י י ה ת ע כ כ יפויי ל ה נ י ח א ח ת כ ה ן‬
‫מ ע כ ט ת זו את זו ואע״פ שבפירוש‬ ‫ש א י נ ן מ ע כ ב ו ת זו א ת זו ‪:‬‬ ‫מיםף חייב מיתה ‪:‬‬
‫המשנה להרמכ״ס נתוכ כלישנא קמא דרכ‬ ‫הנחתן יכי' זיעה אותם‬ ‫י*‪1‬‬
‫‪ Q p D‬ה נ ח ת ן •של י ר ב ז ר ו ע ש מ א ל » ‪ 1‬ב ג ו ב ה ה ב ש ר ש ב פ ר ק‬ ‫כז‬
‫חסדא דדוקא כששתיהס כידו הוא דאין‬ ‫מעש וכי׳ עד יהיו כנגד‬ ‫‪1‬‬
‫י"‬
‫ג‬

‫י ‪ 1‬׳טנין ה ק נ ה ל כ ת ף )ל‪ 1‬ו י ט ה א ו ת ה מ ע ט ל צ ד ימין מעכבות זו את זו אבל אס אין נידו‬ ‫י‬ ‫לבו משמע דכשל יד לכד אמר לשין‬
‫אלא אחת מעכבות תלמיד שועה כתב‬ ‫בעני!‬ ‫מ י ס לפי שיש בו ארבע פרשיות ונמו‬
‫כן מבחוץ ושעו הסופרים ובתטהו בסניס‬ ‫שכתבתי בסימן כ״ה ייניין כהנחתן שצינו‬
‫המקים להטת ארבע כרשיוח אלי שיש בהן יתד שמו ט' ׳עליה קאמר דמיםחת הערבי ליתא וכן נראה ממ״ש בחיבורו ס ת ם תפלה של ראש אינה‬
‫נמי ולא יהא ד נ י חיצ! ביניהם לבשרי רציני לימר נין הדי כי־שיית לבשרי מעככת של יד ושל יל אינה מעכבת של ראש ולא חילק בין יש לו לאין לו‬
‫והיינו דנסקא לן בגמרא מדכתיכ לך לאית ולא לאאייס לאיי־׳ כרחיתא בפרק י ק נראה שהוא דעת כל הפוסקים !כ״כ הרא״ש נהדיא וז״ל הילכך כק יש ל׳ ב‬
‫הקורא את המגילה עימד מיהו כשל ראש לא כהכ יכינו שלא יהא אינן ונראה הין לי אינה מעככית ויכיל להניח זה כלא זה כגון הינא דאיכא שוש אונס וכני!‬
‫הא לרבינו כתב ‪ P‬בשל יד ינשל יאש כתב כסתם הייני משוס דממילא משייע שהילך בדרך ואינו יכול להתעכב ולהניח של יד מניח של ראש ולא חיישינן למה‬
‫דה״ה בשלראשדאציכה״ל לפי־שדנשלראשאיןנריך שלא יהא היק כךמפיי־ש בדברי שאמרי כל זמן שהם כין עיניך יהי! שתים עכ״ל !נראה שכתכ כיון היכא דאיכא‬
‫שים אינס תשים דאם יש לי שתיהם ודאי שאסיר להניח של ראש קידם של יד‬ ‫הרא״ש בה׳ ניצית זכתשייייו דיין נשל יד וכי; נשל ראש ציין שלא יהא ‪r‬׳‪• p‬מביאי ב י‬
‫ומסתמא כך היא דעת רביכו היל הישב״א נתשיביתי! יה "ן יייינ״ש תככי כך להלכה וכיש לבטל שוש אחת מהס אם לא מפני האונס ימ״מ נראה שאס לא הניח‬
‫דגשל ראש אין ראיה שלא יהא יזיק ולכן פסק ביי ־ייי שהוא על־ל לגילית יאס אלח אחת מהם אע״פ ששתיהן נ י מ ילא היה לי שוס אונס יצא ידי אותה מניה‬
‫יצטרך להגיח תפילה של ראש על בשר! לא יגיחס כלל יש להתיר לו להניח תכילה שק״ש )א( ייהגהת סמ״ק כתכ ודוקא שאין לו אכל יש לו מעכביש יאי אפשר‬
‫של ראש על הנובע דק הסמוך לראש ויכסה מכני הייאיס יכיכ כשיע ולפעדינ לימי דמעכבין לענק שלא יצא ידי חיבת אותה שהניח קאמר שאע״פ שנישל‬
‫המניה בלא תונס מיימ מציה דעבד עבד אלא צ״ל דמענבין דקאמר הייני ליתר‬ ‫נדי שיהא יוצא ידי חייתי נ ס לדעי! הרא״ש ירכינוצ־יך שכשעת כינה יבשעת קיש‬
‫ותפלה יהיו על בשרו גלי חציצה כלל דאפילי אתיל דליכא יי ־ייה נשל ראש כמי שאשור לי למול שוס אחת מהס ויש לדקדק כלשין רכיני שכתב ואפילו אם יש לו‬
‫בשל יד מ״מ מסתמא דיניהם שיה דבגמרא ס״פ הקומן איתא על ידך יי גוכה שייד שתיהס וכוי דמשמע דיותר ראוי לומר שלא יעכבו זי את זו כשאין לי אלא אחת‬
‫אי איני אלא על יד מתש א־ויה תירה הנח תפילין ניד וזנח תכילין ביאש מה מכשיש לי שתיהס ובגמרא משמע א־פכא להא הוה סיד דרב חסדא כשאין לו‬
‫להלן כגובה שבראש אץ כאן בגיבה שביד כיי •כיון דקי״ל אין היקש לתחנה א נ כ• מעכנית וכשיש לי אינם מעכבות ונ״ל דלמאי דהיה סייד דרכ חסדא לגוריי שמא‬
‫היכי להיקש של יד לשל ראש לעני! גינה הכי נמי היקש של ־׳ש לשל יל לענק יכשע עדיף כשיש לו שקיהם דליכא למיגזר נה מידי אבל לדידן דלא מדינן שתא‬
‫י‬

‫מציצה יתי דהלא הרא״ש נ ת ב יכן לרשינן לסספת נין עיניך שלא יהא ד נ י חונן כין יכשע כי לית ליה אלא חדא פשוט היא שיניחנה כיון דתרי מצות כינהו דאשו מאן‬
‫דלית ליה קרי מצית חדא מציה נמי לא לעייד אכל כששניהם בידו ה״א דכתציה‬ ‫תפילין לעיניך וא״כ אין להקל כלל אף למי שעליל לנזילות להגיח תפילין של יאש‬
‫על ט ב ע דק בשעת ק ש יתפלה י‪.‬ס הרשכ״א גיפיה כתב בתשובתי ומביאי י״י שכל אחת חשיט כיין ששתיהס חצייית כידו וכל שהניח א׳ כלא הכרתה לא יצא קמ״ל ‪:‬‬
‫‪ r * p £‬הנחתם של יד כזרוע שמאל כס״פ הקימן)לי‪.‬־( ת״ר ידך זי שמאל‬ ‫הראשיגיס לא נסתפקו נזה דדעת כילם דאיכא חצינה בשל ריש נייי נשל יד ישכך ‪p‬‬
‫וחייתי לה מדכתיב אף ידי יסדה ארן וימיני טפח׳ שמיס ורבי נתן‬ ‫"\‬ ‫נוהגים‪.‬גל העולם ‪ .‬וכמלטתינו לא שמענו ולא ראינו מי שניהג להו־־ות קולא זו ״‬
‫יליף לה מקרא אחרינא ומ״ש נגינה הנשר שנפרק שבין הקנה לכתף גס יה שם‬ ‫אף למי שחושש בראשו מפני הקרירות כר״י וכ״ש למי שמעיתד לנייליק ידלא כש ע‬
‫שינ ראיתי נפ״נ דזנחיש ודף יט ע״נ( דקאמר תלחידא דכהניס ששובדין עיי; ה על ידך זו קינורת יכתט התוס' יהרא״ש קינירת לשון קיפי־ן בשר כמו קיבירא דאהיני‬
‫ותניחי! תפילין הויא הציצה בין בנד לנשר וכריך והתני' אס הניחן אינן חינטת ל״ק ייש שהיו אימריש דהה דאמרינן ננמיא ד מ י נ ה של יד היא מקוס הנחת תפילין‬
‫הא דיד הימות דהיא נין בגד לבשר דראש אי! הינצית ופריך מ ש די־ לכתיב ילנש הייני גונה בשר הסמוך ליד והיא כין היד והמרפק הנקרא קיד״א ובספר התרימה‬
‫ט־‪.‬׳ ב שיש שמניחים איקס ב מ ק י ההיא ור״ת אומר דע״כ הוא טבה הבשר שבידוע‬
‫ם‬ ‫על בשרי שלא יהא לכר חיצק גינו לבשרי דראש נמ׳ כתיב ישתי! המצנפת על ראשו‬
‫תנא שערו היה נראה נין ציין למצנפת ששס מניח תפילין ואי חיתי; דשל ראש מיתי־ שהיא בין הכתף והמרפק הנקרא קיד״א דהא משמע בכל דוכתא שמצית תפילין‬
‫להניח על הכוכע לא הוה ק' כלל מקיא דישמת המצנפת דאיפא לתימר שהיי ויניח בויוע ואיתי עצם שבץ יד לקוד׳א אינו קרוי זיוע אלא קנה ועוד הביא כמה ראיית‬
‫תפילין על המצנפת והיינו ממש כמ״ש הרא״ש והלין דחה ראיה וי ד‪,.‬פשר דאסיי יהסכימ׳ כל הפיסקיש לדבריי יהרמב״ס אע״פ שהיא קורא לעצם שנין יד לקידיא‬
‫יריע ולעצם הסמוך לכתף קירא מרפק מ״מ לעני! מ ח ת תפילין לעתו כדעת ר״ת‬ ‫לתת כלי אחר של מציה על המצנפת ‪.‬‬
‫שכך כתב ושל יד קושר אותה על שמאלו על הקיבירא יהיא הבשר התפיח שבמרפק‬ ‫ואטר‬
‫שבין פרק הכתף יכין פרק הורוע ‪:‬‬
‫ר ך ז ן ד כסת״ק יצריך להניחש במקוש גונה של יריע וזהי בעצם שט! האציל שקייין קיפד"! יכין השחי שקזרין שוכק׳ו יכתיב בהגהה על זה ומיהו אי! כילי נשר‬
‫להניח כי אס חצי הזרוע של צד הקינד״ו כדאית'י ינשימושא רכא פלג יריע* י •ינ ר ואי; לשמוך על וד‪ ,‬ולהכשיר לר‪.,‬יח נו תפילי; בגל חצי הזרוע ני אש בסקופ התפוח‬
‫בל»ון ירמב״ם ורבעו שהוא נלשו; הנשי וו קיבורת ‪:‬‬
‫י ך י ^ י י * כגמרא שש )ל! ( על ידן ד גוב׳ שביד א׳ אינו אלא על יד ממש אמי־ה תירה הנח תפילי! ביד והנח תפילי! בראש מה להלן מוכה שבראש אף כאן בטבה‬
‫‪ I‬שביד ר״א י!ימר איט צריך הרי היא אומר והיה לך לחיק לך לחית ילא לאחרים ליית פי׳ רש״י ולא לאחרים לאית שלא יראי החוצה יאי בכף מתחזי‬
‫לכ״ע רב אשי הוה יתינ קמיה דאמימר הוה ציריא בידיה יקא מיתחזין תכיל׳ א״ל לא ס כ י לה מר לך לאות ולא לאחריה לאית א״ל במקיש לך לאות איתמר ופירש‬
‫מ נ ה היתה לו הצל הקיבירה ונקרע חליק׳ שש נדי שלא תדחק המכה והיו נראים התפילין דרך הקריעה ‪ .‬במקום לך לאית איתמר •‬ ‫רשיי היה ציריא נ י ד ה‬
‫ן י מ ן ך ‪ ,‬אותם מעט לצד ימין וכי׳ )שם( ר״ח ירב‬ ‫מקים שכרזב נני אדס אין נראה לאחרים והייני קיבירת ילעולס א ס נקרע שרי וכתני זה סמ״ג וסמ״ק ‪:‬‬
‫יהיו הדברים האלה על לבבך ‪:‬‬ ‫אחא כריה דרב אייא מטין ומנח ליה להדי ליביה וכתב היתי״ס שכשעושה כך נמצא מקיים‬
‫י ך ש י ^ ? כגמרא ולה ‪ (.‬שקשר של תטלין צריך להיית כלפי כניס ׳שירש מ״י דכשל יד מיידי שלא יהא הקשר מנתין לסוף הדיע אלא מבפנים שהי ז כנגד הלב‬
‫‪,‬‬
‫‪ I‬ושאר מכרש־ס פירשי דבשל ראש מיידי ייתכאי־ בסי־ זה בש״ד‪ .‬ימהר ׳ אכיה״כ כתכ דהא דאמרינן כימי קשר של תפילין צריו שיהא למעלה ולא למשה‬
‫לפנים ולא לאחור כי׳ רניני האי כתפילין של יד ונ־אה מת״ש העישור בשתי שנס לסייא זו הקשר יהיה לצד ימין והתפלה יהיה למעלה ולא בא לומר אלא שלא יעשה‬
‫המעכרתא כל כך גדולה שישה הרכה למטה כשיקשור התפילה אלא שלא ההיה ודילה אלא כדי שתכנס בה הרצועה ואז יהיה הקשר סמיך לתפילה ויהיה הקשר והתפילין‬
‫גגוכה אבל כעל המאור כתכ יצריך שיהא הקשר מלמעלה ולמשה תתני מעש כעיגול היייע תהיה התפילה ששם לנ האדש הנה נראה מזה שצריך שיהיה הקשר למעלה‬
‫לצד שמאל!התפילה למגיה לצד ימין יבעל העיטור כתב עוד דבמנה׳‪.‬׳ תל־א מילתא וכתנ שנהגי שיהא הקשר נוטה מעש לצד ימין עכ״ל והרב מהרי״ן חניכ זיל כתנ‬
‫שני המנהגים האלו ראיתי כעיני יכל אחד מהם מיי על •כיד שיה לשניהם יהיא שלעולם עישיס קשר של יד כקצה האחד של הרצועה ואח״כ התפילה ברנועה ועל‬
‫יסוד וה יש החנהגי' יש שמכניסים התפיל׳ ימתחילין כ־צה האחי של הרציעה ומעכיר מ י ע נ י ת א של תפילה כל הרציעה עד שמי‪.‬יע לקשר אשר הוא בסיף האחר ואי תשאר‬
‫התפילה למטה והקשר למעלה י״ל שהתפילה היא יותי־ מימה ׳קייי ללכתהקשי ואחזה ראיתי נימי חרפ־ ואח״כ ראיתי מנהג אחר גס הוא מוי על היסוד הנזכר אכל אינם‬
‫עישיס כמנהג הראשון להמיש ראשונה כתפילה קצה הרצועה האחי שאין כי קשר רק עישים באיפן שלעילס ישאר הקשר ייתר תחתון יקיוכ אל הלב מהתפילה ולעשות‬
‫והמדקדקין שלא לכשמה הרציעה תוך המעכרתא כשיתחילו להכניס ראשונה קצה היציעה האחר שאין ני קשר רק מכניסיש כפל הרצועה הנמשך אחר עשיית הקשר‬
‫תוך המעברתא ונשאר הקשר יה־ו״ד אשר כו למשה מהתכילה אכל מ י פ ת היצועה תוך כפל הקשר תבוא למעלה מהתפילה יוה נראה לעין המנהג היה ראיתי נוהגים‬
‫כיתכי תפילין מדקדקים ושמעתי שהיו ניהגיס כן כמאמר איי הגדיל הרב רביני יצחק ד׳ ליאון ויל וכן מהגיס עתה ואין ספק שהיה מדקדק כזה כדי לקיים דברי‬
‫הגאון כמי שכתובים למעלה ע‪":‬ל וכסיף דבריו כייכ עוד כי זה המנהג השני הוא הנכון)א( י ד^ןי" בתרומת הדשן דבקצת מקומית נוהגים לתקן קשר של תפילין‬
‫״ לצד היל ובקצת מקומות נוהגים לתקן איפכא שהקצינה מונחת‬ ‫שליד כענין שכשמניחים איתן בזרוע המעכרתא שנה הרציעה עיכרת מיגחת לצד הכתף והקציצה‬
‫לצד הכתף והמענרתא לצד היד יכתב דאין קפידא בדבר כולי האי עכ״ל יעכשיי נהגי כל העולם כמנהג ראשון שהמעברתא לצד הכתף והקציצה לצל ה י ד ) ב ו ‪.‬‬
‫ולא‬
‫ד ר כ י מ^זה‬
‫י ן )‪.‬א( נתיב בא"! מעוט לשר הפירים לי שיש לו נתק או טלה בראשו במקום תפילי) יניח בזרועו ומי שיש לי נייר‪ .‬נירועו ינית של ראש ולא נוריעו ־‪.‬‬
‫בן;א( וענשיו נוהגי; במנהג היא‪ ps‬במה שמנניטץ היצועה תוך הסעברתא ומ׳ימ הקשי והיו״ד הט למטה מ; התפלה נ־ מיניטי; הרצועה מימין לשמאל במעברתא א״ל ‪:‬שאר הקשר‬
‫והיו׳יר בימין טסוך ל‪-‬יב וזהו הננו; ‪ :‬יב‪ 1‬כתוב בא״ז גידם פטור םתגילי; א‪-‬ליפ שנשאר לו ורועו להניח שם אבל בתוטפחא פ׳ הקומץ דף ל״י משסע והלנתא נמיר גירם ה״ב‬
‫אם‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫‪) O "D‬א( כיקום הנחתן של יל מרוע שמאל סיפ הי מן ת״י יון וו שמאל ‪,‬מייתיליה‬ ‫‪:‬א ץ״ס ימליקרל דל״ית יי^צכת מאי םלרת ‪ .‬שמא‬ ‫חינו מניח אלא א‪-‬סת אתה מצו‬
‫מילמינ אף יוי יסדה ארן •ימיני טפחה שמיס נ״י‪• .‬ויל רא'ן> שנאי‬ ‫יפשע חיא<ייי׳ לאינה מעננת יפשט לא יקנה ה־זתית ע״נ • ולתנ היח״ש היללן כין יש לו‬
‫ידן להה יעול ילש• וקשיתם וגתנתס מה נתינה נימין אן> קשירה נימין‪ .‬םמ״ג וייניץ‬ ‫נין אין לו אינם מעמית ויכ־ל להניח יה נלה יל לגין היכא שללך ביי‪,‬־ ‪.‬א‪-‬בי יכל להתעננ‬
‫לוייע שהיא קר־י 'ל יגתינ !תהיינה העניתיס אשי ‪°‬ל ויועיתיו נפשתיס אשי נעל• נאש‬ ‫ולהניח של יו מניח של יאש וצא תי‪-‬שי׳ למי שאיי־ ליו שהה נ ן עינין יהיו שחיה עכ״ל ומשמע‬
‫וימסי אסיריי מעל ידיו ע״נ‪:‬‬ ‫ל׳ מלשונו ורנ חםוא מאינס איי‪-‬י •מעיקרה סכו להא יק־ני נמתני אם מניח אחת אין‬
‫) ‪ 0‬ב ג ו ב ה הנשר נוי גס זה שם על ידן יו קלירפ • ופי' הראיש מקום יןניצת נשר)כמי‬ ‫השנייה מעננת פ•' נשיש ל׳ שחיה אלח שאונם היא א• אפשי לו לנין עתה על שניהם שנר‬
‫קינירא דאהיני שפי׳ אשליל תמריס( ‪.‬‬ ‫היא דמתירק לכתזלהעל האשת לכו אכל ‪ c r‬אי; לו אנא אלת חעלנית יליגורשאי ללמסלה‬
‫‪,‬‬
‫)ג( שבין הקנה לנתן פי' נין הורוע לפרק ונתן! והיימ ירית שהוטס לן לייצית הנחת‬ ‫ללניס אפיי וו האחת שיש ל• ית •ש' אש נתיר לי לנין ללחחלה על האתת יפשע ולא יקנה‬
‫תפילין של יי ישמע לנל מקים שהוא על ה‪-‬ריע ולאלוקי מייא שקינורת שאמרו‬ ‫‪1‬‬
‫לו אחרת שונחור רנ חםול לימר דלל גויי׳ ש«א •פש‪• 1‬לפי' לית ליל אצת לד א ן מעניית‬
‫נגןירא היינו גינה הנשר הסמין לפלק היל •‬ ‫ויניל להניס וו האחת שיש ל• וכי־נ ניי ז‪':‬ל ‪ cr‬נ נ ־ הניח החש־ אפילו היה לי שתיהן ואיני‬
‫)ד( ו י ט ה אותם מע‪.‬וט׳ דנתי‪ :‬ושמתם את דנלי אלהעלללננס שתהא שימה נגל הלנ ילא‬ ‫אטם נלל יצא מיסא נהאסת שהניח כני עניל ואינו חוליה ‪, .‬׳נתכ ע י •יש לדקדק נ־נרי‬
‫ולא‬ ‫על הלי ממש שציין לקיים גינ יקשדתס לאית על ידן‬ ‫לנינו שנתל ואפילו אס יש ל׳ שתיהן ני' י״שמע דייחי ניאה לימי שלא יעלנו יו את יו‬
‫נשאין לו אלא אסת מננשיש לו שתיהן ולגמרא משמע דאילנא להא הוי ס־ל דרנ סםדא‬
 ‫כח‬ ‫ביזו‬ ‫אורח חיים הלכות תפילין מ‬ ‫כיי‬
‫יהא לגר חמן ניניהם לבשרו כ'כהרא״שולילמלגרסיקכערכין)ג‪ (:‬והגיכהני ו י א ^ ן ר י יל וכו׳ וחירש הרי יחיאל יטי ואינא למידק נלישנא דה״ל'ללמימראנל‬
‫״"ללהר״ים־ל‬ ‫נשמאלז וטי לוחיא לרישא וצ״ו‬
‫‪,‬‬ ‫אם אימ עושה כל מלאכתי‬ ‫חוצן ניט‬
‫יליתנהו נחצוה ליר לנחינ ילנש פל נשרו שלא יהא לבר ‪.-‬‬ ‫היאיל ‪-‬‬ ‫‪.‬‬
‫לנשלו ש״מ למפילק <מי אנישרא מנח להו נלא חציצה ואמרינן בפ״ב לוגמים)יט •( לאעפ״י שאיש עושה ני אם רונ מלאנתו נשמאלו וככלל הרונ גם הנתינה אפ״ה‬
‫שעת היה נראה בין ציץ למצנפת ששם חנית תפילין אלמא שאין יטל להניח על מניח נשמאלו שהוא ימין נל אלם אלא לנשטתנ נימין אף על פי ששאר נל מלאנתי‬
‫נשחאל ליט כשאר נל אלס וה״ש ללרשינן‬ ‫המצנפת עיניק נתנ גינ נתשינה שצריך‬
‫שלא יהא לנר מיצץ נק מפילק לראשי ונין בעניןשכשיבוף זרועו ל פ ט ה יהיו כ נ ג ר ל מ ג ה ( ‪ M‬ו ל א י ה א ד ב ר ח ו צ ץ וקשרתם וכתכתם מה כתינה ניחין אן‬
‫מפילק לזריעי יטעמא משים לבחינ לאיח ביניהם ל ב ש ת )י( ‪ M‬ו א מ ר יוי ימינו מ נ י ח ב ש מ א ל ו ש ה ו א ימין ש ל קשירה נימק ונמצא לההנמה תהא כשמאל‬
‫והיינו לקאמר הר״י נרישא לוקא נשעישה‬ ‫על ילך שלא יהא לנר חיצץ ניט לילי נללרשי׳‬
‫כל‬
‫נל מלאנתו בשמאלו נלומר גם הנתינה‬ ‫ילנש על נשרו שלא יהא לבר חיצץ ניט‬
‫עושהנשמ!‪1‬ו לאפוקי נטתנ נימינו והא ללא‬ ‫לגשח ינןררשינן לטוטפות טן עיניך שלא‬
‫יהא לנר חיצץ נק תפילין לנין עיניך אנל הר"! אהא לתנן נפרק הקורא את קאמר נריש׳ ליקאנשטתנ נשמ^ו היינו משים לאפי' בטמנ נשמ!‪1‬ואם שארמלאנמו‬
‫המנילה עוחל נתנם על נית יל אינקלי ה״ז לרך החיצינים נתנ להיינו שנתן תפילה נימיני איט מניח בימין נל אלם לילנה נתינ יל נהה לתרווייהו נעינן שהימין תהא‬
‫של יל על חלוקו מנתון נננל הקיטרת לא על בשרי ממש יענלי הני משים לנתינ נהה והנתינה תהא נשמאל נל אלם אי מניח נימין נ״א לאעייפ שעושה קצת מלאנה‬
‫לאות על ילך וניק שהן לאות סטרי] ‪ p‬שראוי שיראו לנל ולא לרשי והיה לך לאות בימיןנלאלס מ״מטיןשרינ מלאכתינשמאל א״נ יל ימקהיאנההמשא״ננכיתנ נימינו‬
‫ולא לאחרים לאותמנאן לקלק הרפני׳א לתפילה של ראש מותיר לתת אותה על ט נ ע לאעפ״י לנהה היא גלי קרא לכשהנתינה נימק נם הקשירה נימין ימחה בשמאל‬
‫או על ניסיי הראש להא נשל יל לא אסרי ליתן איחה על גנ אינקלי אלא משום ולפי זה לא ס״ל להר״י הנלל שהניח נסה״ת ליניח תפילין ניל נהה ינשניתב נימין‬
‫לנתיננה לך לאית הא לאי הני שרי ואילו תפילה שנראש אלרנא נתינ נה וראו יעושה שאר מלאנתי נפמאל למניח ניחין נל אלם לליתא ואעפ״י שהרא״ש הניא‬
‫נל עמי הארץ נלאמרינן נעלמא אלי תפילק שנלאש יהא לאמרינן מקום יש טן לנרי שהית נלנל!נראה שהונר מזיתו רטנו נראה לי ייתר לנרי הרי יחיאל נ״נ נ״י‬
‫‪5‬ק למצנפת להניח ט תפילק אפשר להייט חשים לאסור לתת נלי אחר של מציה ומיהי נש״ע נ ת נ נ׳ הסנרות ולא הנריע אנל לפע״ל פיון שהר׳ יחיאל ראה לנרי סה״ת‬
‫»ל המצנפת ענ״ל • יהדינ״ש נ פ נ נתשינה לחה שאתה חישש מהנזילימ אפשר לך ומלק עליי יש לט לספים לעת הר״י יאעפ״י שהרא״ש תופס לברי שה'ת אפשר שלא‬
‫למעבל נרשנ״א ז״ל שנמנ לתשלה של ראש מיתר להניחה על טנעי אי על נסיי ראה לברי הר׳ יחיאל ועוד שהלא רניט ראה לנרי טלם ונתב דברי הר׳ יחיאל‬
‫הראש י;ייקלה מלאפרי תפילה של יל משים לו לאית וטי אלא שעליי! קשה לי לבלו אלמא להני עיקר גם נהגהת ש״ע נ ת נ להני נהוג מיהו מה שנראה מלשון‬
‫מפרק נל הצלמים)מל •( גבי עטרת מלכים שהיה מניחה נמקים תפילין מקשה הש״ע שנתנ וי״א שהיל שהניתנ נה היא חשזנה יחק לענק זה ומניח תפילין ביל‬
‫נמי דהא נטי לאטחי תפילין ואיצשריך לשנויי מקום יש נראש להניח שתי תפילין שננגלה עב״ל למשמע לאם טמב בשמאל ועושה שאר בל מלאכתי בימין למניח‬
‫אנל ראיתי שהגיס להניח על הטנע לפי סנרת הרשנ״א ז״ל יהר״ן נ מ נ סנרתו נימין נל אדם נראה דליחא אלא נדפרישי׳ דלהר' יחיאל דוקא בכיתב בימין הוא‬
‫זאת נלי ניס חולק ענ״ל ינתשונית הרשנ״א מצאתי שתירץ קושיית הרינ״ש מעטרת דחפונה ימין אעפ״י שעושה שאר נל מלאנה נשמאל אבל איפנא לא דאפילו טתנ‬
‫מלנים ! ־תנ זיל יעטרת חד שאני דאילי לא היה שם מקים מטלה לא היה אפשר נשמאל אם נמשה שאר כל מלאכמו ניחק חניח נפמאל כל אדם ודו״ק‪ :‬כתנ הרנ‬
‫להניח תפילין על עשרה מגד חחים שמיחי של מיטק רופם ימ״מ לא נתב שיהא בהגהת ש״ע גידם שאין לו יד רק זרוע יניחה בלא נרנה ינתנ נן משום דנס״פ‬
‫ע‬
‫י מ י נ ך נ נ י ת ר נמו שכתנ הר ן בשמי אלא שחתיך שענה זי נא לידי ספק זה הקומץ תניא ידנה נה״ח זו שחאל אחרים אומרים ידבה לרבות את הגידם פירש*‬
‫שהרי נתנ יזיל ואס פל תפילה של ראש אתה אוחר זו חסופקת היא טדי חכמה שנים גידם שאין לי יד דידנה משמע יד רצ‪1‬צה ומקולקלת ענ״ל תניא אק לו זרוע שחאל‬
‫אע״ס שלא ראיתי לאחד חן ראשיניס זיל שנסתפק נזה אלא נראה דעת טלם שאין פשור מן התפילין אמרים אומרים ילנה לרנית את הנידס ונתנו התו׳ אין לו זרוע‬
‫שתניס אותה על המד שנראש נדי שלא תהא חציצה נין תפילה לראש וזהי שהניאני פשור מן התפילין אחרים אומרים ילנה לרטת‪ ,‬את הנילם מר אמר חרא ומר‬
‫לירי ספק זה לפי שלא אחרו אפילו נשל יד שאין נותנים אותה על יד אינהלי משים אמר מלא ולא פליני ענ״ל נראה לס״ל לת״ק לאמר נאק לו זחע פשור היינו‬
‫חציצה אלא משים לו לאית הא לאי הכי שרי ואילו נשל ראש לא נתינ לו לאית שנחתכה יריעי השמאלית למעלה מן הקינירת יפטיר מתפלה של יל יאעפ״י שנשארת‬
‫יני' ועוד מצאתי תשונה אחרת להרשכ״א על ששאלוהו רצועה של יד אם יש עטנ פלגא ללריעא למעלה מן הקינירת אי! אימרים שהיינ חיהא להניח תפילין נאיחו‬
‫להניחה מנפניס על הנשר נדרך שמניתים תפילה עצמה על הנשר אי שדינה מציעות פלג הנשאר ומאן ללריש ילבה לרטת את הגילס מיירי בנשאר הקיטרת וכ״כ‬
‫של ראש פחניחים אותם על הנגדים מנמק אעיפ שהתפילה עצמה חניחים על ראש נשלטי הגנירים נהלנית תפילין)לן פ״נ( נשם ןרטנו ישעיה אחרון ז״ל אבל באור‬
‫ממש יהשינ מנין לך שתפילה של ראש צדך להניחה על הראש מחש אני איחר שאפי׳ זרוע נתנ להני תנאי פליגי יהלנה נת״ק לפטור ישיל להרנ בהגהתו לכיק לאיכא‬
‫על הנגד שעל ראש ומלל ללא וטיל תדע לד שהרי מפילה טל יד לא למדני עליה אלא פליגתא דרנמתא זיניחה נלא נרנה מיהי נראה ילאן את׳׳ל לפליני מסתנרא ללא‬
‫אק‬
‫ינלקתני להליא ‪,‬‬ ‫הקיטרת‪, .‬‬ ‫מפני שנתיב בה לך לאות ודרשינן נחקוםלךלאית ולא לאתרים אנל תפילין של ראש פליני אלא נאק לי זרוע דהייט מחתנה למעלה ו ‪,‬‬
‫מן ‪.‬‬
‫מנ״ל אדרבה כתיב בהו וראי נל עמי הארץ יטי דמיניה דרשי'אלי תפילין שנראש יאי לו זרוע שמאל הטור מן התפילין וגם נהא פליגי (אחריצז ומחיינים את הגידם והלנה‬
‫משום דנתיב בהו בין עיניך אינו אלא לסיים להם מקום ינילייתדע לך עוד שהרי שניני נתיק לפשור אנל ניש לו זרוע להייט משאר לי נל הקיטרת ולא נמתנה אלא‬
‫נחנה על מצחי יכו' נחנה על יד אונקלי שלי הרי יהדרו החיצונים ושי״ל לולאות ולא שאר היל אן תיק חולה לחיינ ואיע אינא לתח» אמ״ש הרנ גילם שאין לו יד רק‬
‫לאמרי׳ לאות וכו׳ ובסוף דבריו כתכ ימעתה אין לט ראיה לרצועות של יד מרציעות של זרוע יניחה נלא נדנה להלא משחע לנהא לינא סלוגתא לששיטא ניק לנשאר לו‬
‫ראש מ״מ כך נראין הדברים ומתפילין שליד עצמם הן מוכרעים שהרי הקציצה צריכה זרוע רהיינו הקיטרת חיינ נתפילה של יל לל״ה והכי נקשינן רמחתנה למעלה מן‬
‫שתהיה נמקום שדרכו להיות מנוסה עד שהיה רנ אשי סבור צריך להיות מטסה הקינורת פטור יא״צ להניח כלל יגנחתנה למשה מן הקינורת חי׳ינ להניחה ולברך‬
‫ושיהא‬ ‫עליה וללא נהגהת הרנ ניל •‬ ‫לעולם מרסינן התם ר״א הוה יתינ קמיהדאמימר הוה ציריא טדיה וט׳ ומעתה לא‬
‫היו מתימן להיימ הרצועה נראימ מנמק והלא היא עינרת על היד וננרנת נאצנע‬
‫אלא שלא הקפידה התורה להיות נמקום לך לאות על הרציעה אלא על הקציצה נן נראה לי להלנה אנל למעשה נין נשל ראש בין נשל יד רואי! אט מה שהדנים טהגים‬
‫ונהוג נן ונמו שאמרו נירושלמי מייצא נוה נל הלנה שהוא רופפת נידך ואינך יודע מה טינה צא וראה מה צטר טהגין ינהיג נןענ״ליתשינה זי נתונה נספרא״מ‬
‫ימאחר שהרשב״א עצמי לא סמך על עצמי לענק מעשה צ יל שגם הרין לא נמטק אלא ללמדנו דמהנא אפשר למילן שמיתר ליתן דנר מוצץ נק תפילין לראשו אנל‬
‫לא שיהא נן הלנה למעשה‪ .‬יהי־ינ״ש נראה שלא ראה תשינית ה־שנ״א אלא דנה הרין שנתנ נשמי ראה ותפס אותם בפשושן וח״ח אדם שהוא עלול למילות ואם לא‬
‫תתיר לי להניחה על הנינע לא י»יחה בלל יש לסמוך על לנרים הללו למוטנ שינימה על הטנע ניק דאפפר מפיק נהט משיתכטל ממצית תפילה של ראש יאפשר‬
‫שזה היה שעמי של הוינ״פ ואע״פ שראה תשינת כרשניא שלא כתנ נן אלא להלנה ילא למעשה הורה היא ז״ל נן לממשה מפני רמישנ שיניחה על הטנע חשיתנשל‬
‫מלהנימ תפלה של ראש מיהי נ״ל שינסה נלי שלא ילמלו הרואים להנימה על הנונע נלא שנה משפקח )ג( אח״נ מצאתי נקיציר תשינת הרשנ״א נלשון הזה נ ת נ הרשנ״א‬
‫למיחר להניח חפלה של ראש»לנ נונע למי שחש נראשי ייש איסרים ומניאים ראיה מר׳ ייהנן ללא היה מנמ תפילי נםיתוא מפני הקרירות יאי שרי לאניחי על גנ טבע‬
‫למה היה נמנע ענ״ל ונ״ל ללחות ראיס האיסרים רע״כ לא שרי להניחם נהפסק אלא על גני ט נ ע לק הסמין• לראש אנל ע״ג ט נ ע גליל אי על המצנפת לא משים‬
‫דא׳׳א להניחה על גניהם נ ע ד מקים שמוחי של סיגוק חפש ובמו שכמג הרשב״א עצמ‪ 1‬גני עטרת מלכים ודי יוחנן ניק שהיה צריו להסיר הנינע הגלול או‬
‫החצפנח נדי להניחם היה מזיק לו הקרירות ימ״ה לא הוה מנח להי נסיתיא ‪:‬‬
‫יד ימיט מניח נשמאלי שהוא ימין של נל אדם נס״פ הקומץ)לו‪ (.‬ת״ר אטר מניח תפילין נימינו שהוא שמאלי יהירש״י ימין של אשר הויא שמאל לליליה‬ ‫ואטך‬
‫הואיל ורינ נח‪ 1‬בשמאלו והתניא מנימ נשמאלו שהוא שמאל נל אדס אחר אטי ני תניא ההיא נשולט נשתי ידיי ינמנ הרא״ש דדרשינן יקשרסם‬
‫ונתנסם מה נתינה נימין א ן קשירה נימין ואדם הטחנ נשמאל ושאר רוב מעשיו עושה בימין או כותב נימין ישאר רינ מעשיי עושה נשחאל נ ח נ בעל‬
‫התרוחה זה הנלל יניח תפילין ניד תשת נח נרנ אשי דדריש ידנה יד נהה ולא אולי׳ נסר נתיבה ענ״ל‪ .‬ונן נראה שהוא מסקנת המרדני ונהרגיל עצמי לעשית‬
‫שום דנר ניד שמאל נ ת נ ללא הוי הרגלתו נלום למיקרי אטר אא״נ נולד ‪ p‬מללא מוקי מתניתין דפרק הבונה )קג‪ (.‬נשהרגיל עצמי לנמונ נשמאל‪1‬יש ללחות‬
‫הייני הו דמשגי נשילע נשמי ידיי ומיהו נראה לו*ן דנעיקר נמ תליא מילתא ע׳׳ב יגסמ״ק כתיב ואדם השולט בשתי ידיו מניח טד שמאלו נדרו נל אדס אנל השולש‬
‫נשחאלו ננל דנר חניחתסילק נימינו אנל אס הוא שולט גם טמיט ננתינה הוי נמו שולש נשתי ידיו ומנית נשמאל ינמינ על זה נהגהה ולנך היה אומר מורי ה״ר‬
‫יהיאללאדם שהיא אשר יד ימיט שרגיל לנתונ גם נימין אז יגיח נשמאל עצחו דעיקר תליי ננתינהנדאמרי׳ מה נתינה נימין אן קשירה נימין ינשהוא מניח אותם‬
‫נשמאל היא קושק וחהלקן ניל ימיט ענ״ל‪ .‬ומתנה הגהה זו נהנהיס מיימק יאע״פ שהרא״ש נראה שסונר ננעל התרוחה רטט נראה לי ייתר לנרי רטט יחיאל)ל(‪:‬‬
‫מ״כ‬
‫דרכי ‪rrcto‬‬
‫אפ יש לו ורוע‪) :‬ג( ול׳׳נ ראף וזמנייזן בעגין וה ינימם בלא ברני! דהא מרשניא בעצמו כתב שבוע רבדיו להלכה ילא למעשי! ולבן יברך על של יד להגיח ולא על של ראש בלל‬
‫והא נחבחי לעיל שנםי! גדולים כתבו לעשות בן אף בלא אונ‪ 0‬בלל ואף שאין אגו נוהגק בן מ״מ בנה״ג יש לס»ו עליד‪.‬ן בן ג׳׳ל ‪) :‬ד( ומסקנת המרוני נה' יזפילין ש״ר וף ‪«r‬‬
‫נועה‬

‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫ליס אלא אוא יותו ששד•! הוא שיניתה ניק ו מ ו י מצות נינהו ואמו תאן ולימ ליס מ ו י‬ ‫)ה( ו ל א יהא ו נ ו סיצז ג*נ הואיש נפסקיו ונתשונה ו נ ת נ טעמא משים ו נ ת י נ לאותפל‬
‫מצית מ ו »!< לא ליפוגיו אנל נששגיהם ניוו ה״א וכמצוס א ס מ תשיגי כיון ששתיהן מצוייות‬ ‫עץ שלא יס* ו נ ו ת ו צ ן נינו לבין יוו נווישינן ולנש על מווו שלא יהא ו נ ר פוצץ‬
‫ליוו ונשהגימ אמת הלא מנית׳ לא יצא קמ״ל עניל‪ .‬ונלא״ס נ״ל לימר ול<ך» מ ו נ מ ס ו א‬ ‫ניגו לנשנץ ‪.‬ופן לנווטפומ נין עינין שלא יהא ו נ ו מוצן ניניהם לנק פינין ומיין נווישס ‪:‬‬
‫ואפשו והא ופשוט מעייןוא ל ו נ חסוא וניש ל! אינן מעכבות היינו נא־וה אונס שאיט עול‬ ‫‪ ( 0‬ו א י ט ר יו ימינו מניס נשמאצ ם״פ הקומן ת״ו איטו י ו ימק מנית תפילק נימינו‬
‫להניתן עכשיו שפיהן א נ ל אפשו שאתו ש»ס או נ ׳ יגיח ג ם השנים להני המיוו לו לסנימ‬ ‫שהוא שמאלו )ויל ששמאצו הוה י»ק ויייה ו מ נ נסו נשמאלו( והתניא מנית‬
‫ענשיו וו שיש לו אנל וניט שנמנ שיש לו אונס נגין שצוין לצאת לוון מ ׳ שזה וואי שונ‬ ‫נשזיאצו שהוא שמאל נל א ו ס אמו א מ י ני תניא ההיא נשולטננ׳ יויו‪:‬‬
‫לא יגיח הפני' והיא ו מ פ ו נ ק וניין שלא ינימ השנייה ג ס את יה לא ינימ קמ״ל וק״ל‬ ‫אנל‬
‫•‬ ‫‪* yi + try‬‬ ‫־* *‪1‬‬ ‫‪im v‬‬ ‫יי'‬ ‫׳‪»v‬׳' ‪w» v‬‬ ‫ין ‪\s*w‬‬ ‫־• ן‬ ‫•־* ‪/‬ן ו‬ ‫י—יי‬ ‫־‬ ‫»»•‬ ‫•‬
‫‪0‬י׳ כ ז ]א[ ו ל א יסיס ו נ ו מוצו נ ו " » ־ נתהתי נפוישה שופת הוא״ש שגס בשל ואש צוין להנימו על ההשו אנל הו״ן נ ת נ נשם הרשל׳א ווויןא גני מפילה של י ו א»וי ‪ p‬משים‬
‫ונתיב והיה לן לאות וצא לאחויני אנל של ואש לנמינ נ ס וואו נל עמי ה * ח א ו ו נ ה יש ליתנם למעלה מפל סנונע • והאוין נ״י נלמוע ונשקלי וטויא נוס‬
‫וסוף ונויו שגם הושנ״א לא נ מ נ ‪ p‬להלנה לממשם • ו נ ת נ פ ו ו ואום כפלול למילות ואם לא מתיו לו להניס' על ה נ י נ פ לא יני שם נלל יש לםמין פל ו נ ו י ם כללו ומוטנשינ־ס׳ פצ‬
‫סנונע טון ואפשו ונפק נסני משימנטל ממצות תפילין לגמה מיהו ניל שינסס נוי שלא ילמוו הויאים להניסם על ה ט נ ע נלא םילה מספקת עצ״ל • ונמנ ומ״א נהגהות ולא ינון‬
‫על של ואש • וטעמו כיון שלא להלנס פסין הושנ״א ‪ p‬וגם מויגא ינול א ו ם לנון פל אמה שיוצה אפילו נלא שוס אונס לקצת הויעומ נולעיצ סי׳ נ״ו יאמ״נ לאלו לא קי״ל ס ט מ״» יש לםמוו‬
‫פציה׳ ננה״ג• ו״מ • )נ[ ו א י ט ר יו ימינו נשמאלו נו׳ פי׳ ה ו נ רני יסיאל נו׳ א נ ל אם הוא ט ת נ נימינו נוי נ ע נ ניי נשם מ ו ו ט רל ונהוגיל עצמו לפשות שום ו נ ו נ י ו שמאל ולא‬
‫הוס הונלמו נלום לפיקוי איטו אא״נ ט ל ו ‪ p‬מולא מוקי מתניתין לש׳ ה מ נ ה )ונמנתיה לפיל נשוישם( נשהוגיל עצמולנתונ נשמאלויש צלתיפ סיילוהן ומשני נשולט נשמי יויו‬
‫ומיהו גואה לו״ן ולפיןו המו מ ל א מלמא ע״נ • וצ״ע ומאי <ןאמי הא אם לא נמשל כוגלתו מ ו ל ו אנמי וינו שמניס לשמאל נ ל אלם שהוי הוי( שולט נ נ ' יויו ווין שולטניו ימיט‬
‫שויןגיס ואס נחמל ל ה״ק ללא סוי לגינתו למיקוי איסל ממש יה ג״ל א״א לא״ל םא אם נאמו ווגילעו נטלו ‪ p‬דמי וסוס איטר ‪ r w‬א ״ נ ויט שמגיפ נשמאלו שהיא י»ין נ ל אום‬
 ‫אורה חיים הלכות תפילין מ‬ ‫כיח‬

‫ו ש י ד‬
‫‪8$‬‬ ‫יא‬
‫‪, ,‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪.‬‬ ‫על העורף ממש נמו שמפרש מנוון באמצע הראש ולא שיטה לצד הפגים לכאן‬
‫ולנאן יק מטאר בפרש״י סיפ הקימז ונמ״ש הרא״ש לשם ומביאו בי׳י ונתב עוד דאמר רב פפי גרדומי רציעה נשרים ולא היא יטי מנלל דאית להו שיעורא ובמה‬
‫שיעורא אמר רמי נ ר ממא אמר ר״ל עד‬ ‫פירוש אחר בשם ר׳ אליקום משמע בהפך‬
‫כ ל א ד ם ו פ י ר ש ה ר ב ר ׳ י ח י א ל מפרי״ז ד ו ק א כ ש ע ו ש ה כ ל מ ל א כ ת ו אצנע צרדארנ נהנא מחיי נ פ י ף ר נ אשי‬ ‫והוא תמוה‪:‬‬
‫ל צ ר י ד שיהא טיי שהמקום שנראה ב ש מ א ל י ‪ (0‬א ב ל א ם ה ו א כ ו ת ב ב י מ י נ ו א ע ״ פ ש ש א ר מ ל א כ ת ו ב ש מ א ל ו מהיי פשיט ר נ ה קטיר להי יפשיט שדי להי‬
‫ר נ אתא נ ר יעקנ קטיר ליה ומתלית ליה‬ ‫‪ I‬כעין דל״ת לצד חין ולא לצד‬
‫ר י נ ו כ ש א ר כ ל א ד ם ו ש ו ל ט בבי ידיו מ ג י ח ב ש מ א ל כ ל א ד ם‬
‫וכתבוה תוס׳ יהרא״ש מתוך בירש״י משמע‬ ‫הראש וגם הרצועות שסונטת םביכ ראשי‬
‫ל א צ ב ע דהני אמוראי מיירי ברצועה של ראפ‬ ‫ס ב י ב זרועו ) ‪ 0‬ע ד ש י ג י ע‬ ‫אותה‬ ‫וכוי נס״פ הקומץ אמר רכ קשר של ו ה ר צ ו ע ה י כ ר ו ך‬
‫תפילין הל״מ אמר רכ נתמן ינוייהן לבר ה א מ צ ע י ו כ ו ר כ ה ס ב י ב ו ש ל ש פ ע מ י ם ‪ 00‬ו מ י ו ם ת פ י ל י ] ש ל ר א ש ובערוך נ ת ב בערך צרדא דפתיב נילמדנו‬
‫!פירש רש״י טייהן הצד של הקשר שנראה מ ה ת ח ל ת עיקרי ה ש ע ר ב מ צ ח ו ע ר ס ו ף ה מ ק י ם ש מ ו ח ו ש ל ת י נ ו ק פרשת בא אל פרעה דשיעור רצועה של‬
‫יד אמר ר'ל עד אצנעצרדא ומאי צרדא‬ ‫בו הדלית יהא נראה מבחוץ נא נוייהס‬
‫ר ו פ ס ו ה ו א כ ל ג ו ב ה ה ר א ש ני( ו צ ר י ך ש י ה א ה ק ש ר מ א ח ו ר י ה ר א ש ל מ ע ל ׳‬
‫אמצעי י נ ח נ הרא״ש !לסי המנילתין פשיע‬ ‫של רציעית וט׳ נראה ביק דסתם קשר‬
‫של תפילין אין פירושי אלא בשלראשכדתמר כ ע ו ר ף ו ל א ל מ ט ה ב צ ו א ר ‪ M‬ו ש י ה א מ ו ל ע ו ר ף מ מ ש מ כ ו ו ן ב א מ צ ע הייט שתגיע הרטעה עד אצבע צרדא‬
‫ה מ ס וראית את אמורי מלמד שהראה ה ר א ש ו ל א ש י ט ה ל צ ד ה פ נ י ם ל כ א ן א ו ל כ א ן ני*( ו צ ר י ך ש י ה א נ ר ו כשידיו פשוטות וכפוף הייט שתגיע הרצועה‬
‫לו הקדיש ברוך הוא למשה קשר של תפילין ש ה ו א ה מ ק ו ם ש נ ר א ה כעין ד ל י ת לצו־ ח ו ץ ט ‪ 0‬ו ל א ל ג ר ה ר א ש עד אצבע צרדא נשכיסף אצבעותיו על פ ס‬
‫)' ( ו ג ם ה ר צ ו ע ו ת ש ם ו ב ב ו ת ס ב י ב ר א ש ו צ ר י ך ל י ז ה ר ש ל א י ת ה פ כ ו ידו והרמנ״ם נ ת ב בפ״ג ואורך רציעה של‬‫‪J‬‬ ‫לכך צריך לפרש ונוייהן דקחי אקשר של‬
‫יד נדי שתקיף את הורוע ויקשור ממנה‬ ‫תפילין דמיירי כדל ת ומיהו ודתי נראה‬
‫כ ד י ש י ה א נוייהן ל ב ר דהיינו ה ל ב ן כ ל פ י ה ש ע ר ש ה ו א ח ל ק י ו ת ר‬
‫הקשר ותמתח רצועה אתת על אצבעו‬ ‫דמה שפירש רש י אקשר דדל״ת ‪1‬רכינו‬
‫הוסיף ופירש ארטעות שסונטת הראש ו צ ב ו ע ש ח ו ר נ י כ ר מ ב ח ו ץ ו י ש ל ש ל ה ר צ ו ע ו ת ש י ח ו ת ל ו י י ן ל פ נ י ו אמצעי׳ וינרון ממנה על אצבע! ג׳ כריכות‬
‫ויקשור עניל)ה‪ (.‬וכ״כ סמ ג בשס הר י ׳ף וכן‬ ‫ויגיעו‬ ‫לחו לדיוקא אתא דבשל יד אין לחוש אם‬
‫יתהפך הקשר של יד חי יתהפך הרציעה שסובבת סכיכ הזריע כשקושר הקציצה של משמע מדברי שמושא רבא ונתב המרדני שנ ל שמפרשים הכי רבהקטיר להז בלומר‬
‫יד בזריע דהא המרדכי ע״ש רכיני שמשי! כתכ צהדיא דחי קאי חרציעית של ראש קושר רצועה באצבע צרדא ר נ אתא בר יעקנ קטר ג״ב באצבע צרדא ומתלית תי׳‬
‫כ״ש אקשר של יד ועוד דלא אשכחן חיבוק נין של ראש לשל יד ואין נילי להקל גודל סכיכ אצנעו ג' פעמים אי נמי מתלית נמ! משליש והיא היא ע״כ והס תופסי'‬
‫וטונ להחמיר עכ״ל אלא נראה לכשל יד חדס ריאה לפניי כשמניח על הזרוע נזהר עיקר כרב אחא • ולא נופר מ ב ר י הפוסקים נמה פעמים צריך לכרוך הרצועה על‬
‫הזרוע והעולם טהגיס ל נ ח ך ששה או שבעה כריכות‪:‬‬ ‫מעצמו שלא יתהפך לא הקשר ולא הרצועה מכל כשל ראש דאיני יכיל לראות כשמניח‬
‫סביב ראשו צריך להיהיוו ביותר שלא יתהפך לא הקשר של דל״ת ולא הרציעה ^ ס ^ ף הזוהר בפרשת פנחס על פסוק שמע ישראל יו ד איצטריך די לא יעדא‬
‫כלל מגי תפלה של יד ללא יעביד פחדא והאריך בטעם הדבר ובסין*‬ ‫—‬
‫שסכיכ ראשו והוא שיהא ממשמש היטכ כידו ממקום הקציצה ככל צד שיהא נוייהן‬
‫לכר אכל פשיטא דחק חלוק בדין זה כין של יד לשל ראש וכמו שכתכ כמרדכי כתכ למאן דרחיק ליה ירחקו! ליה מעידינא דלעילא יעל דא כתיב כי מ;נדי אכבד‬
‫יכיזי יקלו)ו(‪:‬‬ ‫להדיא וכך היא דעת רביט דצא כמ ש כ״י דרכינו מחלק כזה כין של יד לשל ראש‬
‫י מ ל ^ ס מפלה של ראש מהתחלת עיקרי השער נמצחי זט׳נסי׳פ הקומץ)לז‪(.‬‬ ‫דליתא והכי נקטינן דאין חיל זק ‪:‬‬
‫בין עיניך זה קדקד היכא אמרי דכי ר׳ ינאי מקום שמותי של תיניק‬ ‫‪I‬‬ ‫בית יוסף כשס מרדכי דיש צכסות התפילין משום דחיישינן לייהרא אף‬ ‫‪ 3‬ת י‬
‫‪,‬‬
‫ריפס ינתר הכי ב ע גינה שבראש מנ״ל דת״ר בין עיניך בטבה של ראש אתהאימר‬ ‫על פי שחינו נכון יכסה״ת כתכ דשל יד נריך לכסותו ושל ראש צריך‬
‫לגלותו ונשם רכינו האי ותצמיד כפני רכו אס מגלה איתן נרחין כעי׳ פנים וכוי כנוכה של ראש או איט אלא כין עיניך ממש נאמר כאן בק עיניכם ונאמר להלן בין‬
‫משמע דסבירא ליה לכית יוסף דאפילו אינן עציו כי אס בשעת קריאת שמע ותפילה עיניכם למת מה להלן כנוכה של ראש מקום שעושה קרתה אף כאן בגובה של ראש‬
‫ומגלה אותן נראה יוהרא וכתלמיד בפני רכו נראה כעז״פ והרכ בדרכי משה השיג מקים שעושה קרחה יכתכ הרא״ש על זה והא דאמרינן לעיל במקום שמוחו של תינוק‬
‫ואמר דכל זה לא איירי אלא כשמניח' עליו כל היום אכל כשע׳ ק״ש ותכל׳ אין לחוש כלל‪ :‬רופס לאו דוקא קאמר שיניח כמקום המוח ולא יותר אלא מקים הנחת תפילין ממקום‬
‫שמתמיל השער דהיינו מקום שעושה קרחה עד מקום שמוחו של תינוק רוסס נמשך‬ ‫וימשמש‬
‫מקום מ ח ת ן והיינו לאמרי'מקום יש כראש להניח בו כ' תפילין והאדקאמר לעיל מקום שמוחו שלתיטק רופס ה״ק עד מיקום שמוח! וטי יכן מוכח בירושלמי להחיצא‬
‫תפילין וכ״כ המרדני וכ״כ נ ס פ ר התרומה אבל הרמב״ס נתב מניחין איתן על הקדקד שהוא סוף השער שכנגד הפנים והוא המקום שמוחו של תינוק ריסס נו‬
‫ונראה שהיא סיכר שכמקיס עיקרי כשער רופס מוחי של תינוק והא דאמרו מקים יש בראש להנית שתי תפילין אפשר ללא זה על זה קאמר אלא סמוכיס זה אצל זה‬
‫ברותב הראש שכנגד בין העינים אי נמ׳ וה על זה ימקיס הנחת שתי תפילין מוח התינוק רופס וזה נראה יותר כי היכי דלא נשוויה חולק בהדי הרא״ש והספר התחמ׳‬
‫ד י נ א‬ ‫נ ע נ י‬
‫‪ 1‬צ ך י ך שיהא הקשר מאחורי הראש וכוי בס״פ הקומץ )לה‪ {.‬איר יהודה קשר של תפילין צריך שיהא למעלה ופירש״י למעלה גנובה הראש ולא‬ ‫־‬ ‫'‬
‫למטה כצואר וז״ל הרמכיס ויהיה הקשר כגובה העורף שהוא סוף הבלגולת ‪:‬‬ ‫‪I‬‬
‫ף^ןיךןא מול עורף ממש מכוון באמצע הראש וכוי ג ס יה שם וצריך שיהא כלפי פנים ופירש" ממול עורף ולא נצידי הראש וניכ הרא״ש וכתב האגור ורכיט אליקים‬
‫‪,‬‬

‫פירוש שלא יהא מנוון כנגד העורף אלא מצד־ לצד אחר ולא נהגו כן עכ״ל• וכתב הרמכ״ס ז״ל צריך לטין איתס כאמצע כדי שיהיו כין העיגים ונראה‬
‫שטעמי מהא דאמרינןצריך שיהא כלפי פנים יכדפירש״י יהראיש ז ל דניין דהקשר ממיל עורף ממילא הקציצה היא כין העיניס וכלאו הכי צריך לעשות כן לקיים קרא‬
‫דכתיב והיו לטוטפות בין עיניך ‪:‬‬
‫| " צ ף י ך * שיהא טיו שהוא המקים שנראה כעין דלי״ת לצד חוץ וכוי שס וטייהן לבר ופירש״י הצד של הקשר שנראה בו הדלי״ת יהא נראה מבחוץ ל״א נוייהס של‬
‫‪ I‬רצועות שהם תלקית לצד אחד וצנועות שהורות והוא טייהס וראיה לדכר מדאמרינן א־תהפכא ליה היצועה דתפילין אמר ליה לא סבר לה מר וניייה׳‬
‫לנר ונתכ הרא״שעל וה ימיהו גס על הקשר קאי כדמוכח כפרק המוצא תפילין וכן פי׳ בערוך יכ״כ המרדכי וכתכ עיד אי קאי ארצועית של ראש כ״ש אקשר שליל‬
‫יעיל ללא אשכתן חילוק כין של ראש לשל יד ואי! כידי להקל יטיב להחמיר עכ״ל גיסינן כפרק יאלי מגלחין )כה ‪ (/‬דרכ הונא איתהפנא ליה רצועה דתפילין ייתיכ‬
‫עלה ארכעין תעניתא וכהלטת תפילין כ ת נ הרא״ש חייל תשוכת גאון רצועה דרנ הוכא איתהפכא ויתיב ארנעין יומין כתענית כשל יד או כשל ראש הכי גמירנא‬
‫מרטיתא לשל ראש היתהירב הינא דיתיב כתעניתא נא משוס דחוכה הוה תשובה אחרת מאן דאשיך רציעה של יאש אי של יד מחייב למיתב כתעניתא דפושע הוא‬
‫וצריך תענית אכל לתייכי מ' תעניית כרכ הונא לא ומיוכ חסידית היא דעכד ע כ ל ירכינו נראה שסנר כדברי התשובה הראשינה ולפיכך לא כיזב שיוהר שלא יתהפכו‬
‫הרצועות אלא כשל ראש אבלהרמכ״ס כתכ נפיגילעילס יזהר להיית שגי הרצועה למעלה כעת שקושר אותם על ידו ועל ראשו כתב מהר״י אבוה״ב ו״ל דלישנא דהרמכ״ס‬
‫דייק דלא קפדינן אלא שלא תתהפך המועה כשעת הנחה אכל אס הטתה כתקנה ואת״כ נתהפכה אינו נקרא פושע עכ״ל ובייל שאין זה דקדוק דכל שמניחה כתקנה‬
‫אינה עשויה להתהפך מעצמה ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬
‫י‬ ‫י‬
‫" ' & ל & ‪ 7‬הרטעית שיהיו תלויין לפניו ויגיעו של ימין עד הטבור יכו' עד סיף הסימן דברי הרא״ש בסיף הלכית תפילין והמרדני וסמ״ג והתרומה כתבו בשם שיתושא‬
‫רכא ובשם הרי״ף כסכרא הראשינה יכ״כ בסמ״ק יהתיספית כתכי בס״פ הקומץ שי״אשתגע ראש האתד עד טינורו וראש השני עד הלב ושמא שוס מדרש‬
‫יש‬
‫דרכי ט^וח‬
‫נדעה שפר התרומות זיל ומ׳ ם נ׳ ל לנהוג נרנרי הטור ו ‪ p"at‬דבתראי אינו;‪) :‬ה( וכנהג שלנו נדעה הרמב״ט לנדון הרצועות ג״פ ולקשור‪) :‬ו( נ ת נ מהרי״ל ואין מקווןל לו םנהנ בני‬
‫אופטדיין‬ ‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫ואיכ אין אפשר לאוקמא סתניתין לכ־־ק סנונה נשהרגיל הא תנא מניח לשמאלו כוי ולכי )!( א ב ל אס הוא נותנ נימינו נוי לעיקר תלוי נצתינה שנאמר וקשרתס ונתנתס ונשמניח‬
‫לשמאל קושר ומהדק נימין ועיין לללישה ‪:‬‬ ‫הנ״ל מניס לימינו מלעיא ליה ועול דאין סיד לימל שמשים שרגיל לעשית שוס לנר ניל שמאל‬
‫יהיה נחשל לחיסר גמיל וניל להא דקאמר ה׳־גיל ענמו לעשות שים לנר ניל שמאל ר״ל )ת( ע ף שיגיע לאמצע האצנע לשון שמ״ק משפט אורן הרצועה נורועו מו אצנע צרלא‬
‫וינרון סנינ הצרוא ג״פ ‪ .‬צלרא פירש״י צלה ווא והיינו אצנע שהיא צרה של אגוול‬ ‫לנתונ ניו שמאל וסיל נרנ׳׳ ׳תיחל ותולינן כתי הנמיכה יצהני אש נחשל הרגלת• ננילד‬
‫הוה איטר גמור א'נ ם״ל כרח״ש דלח חולינן כתי הנתינה חלא נתר רונ מלאכות ושים והתים׳ מוניחין שו״ל אצנע הגוול והיינו אמה עיין נה״ק ‪ .‬ונתנ נ״י והעוצס נוהג־ן לכרון‬
‫ו׳ או י׳ נריכ מ ונשס היוהו נחנ שיש ליזהר שלא ירחיק היוו מהקציצה נמפילה של יל‬ ‫לנו ל״ו ור ל נשהרגיל ענ»‪ 4‬לעשות הכל ניד שיזחל וסיליס דאייא לומר ק והרגצה ננולל‬
‫ומילא כ לוקטילההיא מתניתין לפיק הנמה כשהיגיל עצמי לכתינ נשסאל פי' שה־גיל עצמו ‪ 0 0‬ו מ ק ו ם תפילין של ראש מהתחלה כ• עי סוף המקוס שמוחו של תינוק רוכס ס"‪ :‬הקויין‬
‫לין עינין יה קדקל‪ .‬היכא • אמרי דלי ר׳ ינאי מקום שמותו של תיניק רופס ‪.‬‬ ‫לכמול לנל ניר שמאל ושאר נל מלאכתו עיש־ נימין ולהכי מניס כשמקל כל אדס • וה״ה‬
‫ללבי' יתיאל לם״ל וחילינן נתר נתינה •ניל לאוק־ס ההיא לרייתא נעישי; א' משאר מלאכית ! נ פ י הנ׳ אמרי׳ גילה שלראש מנלן נאמר לאן נק עיניכם ונחמר להלן לא תשימו קרסה לין‬
‫נידו השמאלית ואו מניח נש״אל נל אלס וקממל ויש ללח‪-‬ת לחפשו ליה הוא נמי שמשני עיניכם מה להלן נגונה של ראש מקום שעושה קרתה אף נאן נגינה של ראש מקים שעשה‬
‫נשילט נג׳ יריו ומה שנתינ נריש לנריו שוס ונר ואסר כן כפר הרגיל עצמי לכתונ נו׳ לפי קרחה ינתנ הרא״ש ע״ו והא לאמרי׳ לעיל מקום שסוסו של תינוק נו ל״ל קאמר שינית ניזקים‬
‫שהמרדכי נ ת נ דבריו חלילא לנולי עלמא ולמל נלאית ליה ולמר נלאית ליה קאמר ולו׳׳ק • הסיס ממש וצא יותר אלא מקום הנסת תפיל־ןסמקוס שסתסיל השיער דהיינו שעושה קילה‬
‫עד מקום שסוסו של תינוק רופס והיינו דאמרי׳ מקום יש נראש להניס נו ל תפילין ענ״ל ‪.‬‬ ‫ע״ש נמררני דף צ״י ‪.‬‬
‫‪ M‬ו ש י ה א מול עילף נלד כתנת׳ נפלישה שינינו לסד כן מדני׳ רש״י ו״ל ודיל ר־ו״מ יכן מסיק נ״י רופס פי' נערון מתלנן‪ .‬ופ״ג למגילה איתא נתנו על מצסו א׳ פצ פס ייו‬
‫הלי זה דלן מינות פירש״י שאין שוסע לפי׳ סנמים‪:‬‬ ‫נפלשמ ויקלא )וישיח מפ״ק דסולין( על מ״ש לש"־ קוצן לצלמי סמול עורף‬
‫וייל מול עורף הוא סמול הרואל א פ העורף לא עורף ממש דנל היכח לכפינ מול לאי )י( ו צ ר י ך שיהא הקשר מאסולי הלאש למעלה נעילף וצא למניה נצואל ושיהא מיל עודף‬
‫י ני׳ נציל וק הגיה מורי וי״ל הגמרא פרק הקומץ דף ל״ה ע־נ אמר ר׳ יה־יה‬ ‫עניו ממש אלא נראיתו כלכתינ והוא יושנ מסלי שהיה ללק יואה אותן אף לחן מול‬
‫עורף הוא הריאה חת העירף שהוא כנגד הגרון מאחוריו והעורף הוא מה שכנגד הפנים קשר של תפילין צרין שיהא למעלה נדי שיהיו ישראל צמעצה וצא למטה וצרין ש היה ננכ׳‬
‫כלכתינ ני עט אלי עורף ולח פנ־ס ע״ש שהארין ‪'1‬ל עול נ״ל ללגן פי' רני' אציקוס על מול נניס כלי שיהיו ישראל לפנים וצא צא‪-‬זול וכרש״י למעלה נגונה הראש ולח למטה נציאר ננפ•‬
‫עורף הנאמר נענין קשר כפרש״י פי׳ שלא יהיה מנוון כנגד העורף חלא מצדד לצל אח' פנים ממול עולף ולא נציל' הראש צ״א כלפי פנים שיהא הקשל מלפנים והנו‪ -‬של לציית מנחין‬
‫והניאו נ״י וני עציו דלא נהגו ק אלא נפשט׳ ולי רש״י והרא״ש שניי טיל עורף ולא נציוי לואמרי' ונוייהן לנו ענ״ל‪ .‬מיה מוכס נמו שהגהתי וצ״צ ושיהא לוי ולו״ק ‪ .‬והמחגר תפס‬
‫נ' הפירושים צוינא ולפי יה פי׳ מול עווף ממש ויל שהקשל של תפילין יהא ליאה את העורף‬ ‫הואש ווה סיה ג״נ ליונת לנינו שהארין נניחור מול עורף וק״ל‪:‬‬
‫והיינו כשהוא מונס עליו שאו הוא לואה אומו לומה למיש ונינו נסמ־ן י״ל והיינו נלפי‬ ‫ויוסי‬
‫השיער דרינ הנד שנו השיער ‪• .‬מה שהאיין רנ‪-‬ל׳ נא! הוא צאפוקי ממ״ש נללישה לשם לני' אליקוס ע״ש‬
‫)יא( ו צ ר י ך שיהא נויו ונו פרש״י הצי של הקשר שנראה ני הולת יהא נראה טבחון ל״א נ״יהס של וצומות שהם שלוקות מצו אסד וצנועות שחולות והוא נוייהס ילתנ הוא״ש דתרתי‬
‫ח‬
‫״‪.‬׳ ™‪ .n-!><pr‬הדלת לצי מיס אפי' אס השאיל ל ת • )יג( ו ג ם הרצועות ששולטת לו׳ היה של •ל ול״נ הרמנ״ס ול״נ‬ ‫>‪ms...Ur<—,‬‬ ‫——•—‪.‬‬ ‫יי‬
‫• ת ו צד‬ ‫־ י ר ו ־ וי־״פ‬ ‫זי! ו‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫׳‬
 ‫כיח‬ ‫אורח חיים הרמת תפירק ר‬
‫סייגו לעגון שאם היו נראפי ומשסה שאיו צריו לחלצן אנל לנתחלה איןמשיראה מנרי יני׳ אבל היולע ללילה זמן תפילין יא״צ לש*ל הוראה זו יכיל להממם‬
‫להניחם קילס הזמן מק כ׳׳נ הרא״ש נשם נעל המרימה ולמל ‪ p‬מלתניא נס״פ נלילה מסמי שיראה מנח ליה אינו לאק חילוק נין מי שצריך לשאיל הוראה לאין‬
‫הקוק)שם‪ (.‬על מתי מניחם ער שמשקע הממה ר׳יעקנ אומר על שתכלה רגל צריו לשאול היראה אלא ה״פ לילה יק תפילין היא לעני!זה שאם היי נראשו ומשנה‬
‫מן השיק וחנ״א על זמן שינה ומוליסמכמים לר׳יעקנשאם חלצןליננס לבית המרמז א ׳צ לחלצן ומשמע ליניל להירית כן אף לאתרים אנל לנמחלה אין להגישם קידם‬
‫הימן היה לזהו סירישי של אין חורין ק מיהי‬ ‫ילנית הנשא ישקעה החמה שינ אק מניחם‬
‫י " אם הניח! קולם הזמן שה‬ ‫י־‬ ‫־‬ ‫אלמא‬
‫ספילק היאאלאלמלרננן‬ ‫זמןמפ‬
‫"יש נשם ספר התרומה‬ ‫שינה >‬
‫־;׳ ״ ד י ־ * ־־״' ‪ ,‬־ ״ " יהניא ראיה מס״פ הקימז ינסנ שנן עימר‬ ‫־ ״ ־ ־ ־ ־ ־ • י ־ ־ ־ —י‬ ‫‪,‬‬
‫משתשקע החמה זמ־סנ־ה מעי׳ס שפסק‬
‫בהן דברך וה״ר פרץ כתב כמן דקייפא לן דלילה זמן תפילי[ י׳יא ללא כפירוש נעל העיטור נשם הגאינים‬ ‫נמ״ל לילס לל« »‪ p‬ילין ״א‬
‫)המגייון‬ ‫מכ‬

‫בלילה מיגר כלאי כסב שאם הניחן קילם אלא שאין להניחן כלילה משוס גזרה שפא ישן כהן מי שרוצה אנל הרמנ״ם כתנלהמניחן לנמחלהקילם‬
‫שמשקע הממה יחשכה עליי אפיי ‪» P‬ליי לצאת לידו־ יכול להניחן קודם זמנן ולגרד עליהן סיר וא׳׳א ז״ל הומו הזה עונר נלאו ללילה לאי זמן‬
‫תסילק הוא יאםהניחןקילם שמשקע הממה‬ ‫יו*‬ ‫כל הלינה מיתר ואין מורי! ‪ p‬וטעמא‬
‫יחשכה עליו־ אפילו הן עליי כל הלילה‬ ‫משום לאיתא נס״פ הקוק אחררנינא הד‬

‫יניחם לנתחלה אנל אם כנר הם נראשו איט חייב לחלצם ני היני ללאתיקשי נלאו אלא לאסור מלרמן שחא ישנחס ויישן נהם יהרוצה לצאת ללע נהשנמה‬
‫הלנמא אעינלא לרנ אשי ינפלינמא לדני יעקנ יחנמים נמנ המרלני לקן״ל מניחם קולם זמנה וללא נהלמנ״ם למחחיר בהא אנל נלין הניחן קולם שתשקע‬
‫נמנמים ינסינ נספר המרימה יהאי שקיעה לאסיר להגימס מלרננן היינו סיף החמה יכי׳ פסק נהרמנ׳יס למומרא לאין מורק ‪ p‬לאחרים להניחן עליי נל הלילה‬
‫שקיעה סמק־ לצאת הטנגים ונןנתונ נמרלני ילעלנגמרא אמריגן אמר ר׳אלעזר אם לא דצגין לשחק לאז מירי! נן יקצת סימא לפסוק בדו אמל מקצתי נהרב‬
‫רניני משה נר מיימיני ימקצמי נהסולקים עליו‪:‬‬ ‫אם לשמרן מומר ופירש״י לשמרן שלא יאנל‪ 1‬מ‪1‬מר להגימם אפי׳ לאמר שקיעת‬
‫החמה ומשמע מלנריי ללהניחס לכסחלה שרי נלי לשמרם ינן נמנ הרא״ש אהאי ןאש צףך לילו ללרך וני׳ נרייתא ם״פ ‪ pap‬זאתיא כמיל לילה ‪ p i‬תפילין‬
‫אלא למלרמן אסור לנמחלה שמא יישן נהם מיוצא ללרךלטורח היא להתעננ‬ ‫עינלא לרנ אשי שגירסס הרי״ף וחשו ולא פליק תפילי אנל ממרא גרסינן ננל‬
‫הססריפ וחשך יהיה מנח מפיצי ונן פירש״י אם לשמרו שלא יאבלי מיתר להניחן מרך בשעה שיניח תפילין התיח לי שיניחם מיתי קילס זמנן יני׳ אנל הר׳ פרן‬
‫לאחר שקיעת החמה ענ״ל אבל הרמנ״ם נמנ ואם לא חלץ תפילין מששקעה החמה מפרש איפנא להך נרייתא במיל לילה לאי זמן תפילין הוא דאי זמן מסילק היא‬
‫מפני שלא היה לי מקים לשמרן ונמצאו עליי נלי לשמרן מותר משמע לסנר ללא למה לא ינרו עינר לעשייתן לניו! שהתירו לז להניח קולם זמנן נל שנז ליטל נמי‬
‫שרי נלי לשמק אלא שלא לחלצן אנל להניחם לנמסלהלא ינלנריסהרי״ף נעונלא לנרן אלא צריו לפרש להאי תנא ס״ל לילה לאי זמן תפילין הוא יעינר כלאו אם‬
‫דלנינא ורנאשי ללא סליי! תפילי ואיל לשמרן קא נעי מר אלמאלשלא לסלקן מנימן בלילה לשם קיים מצית תםילק ואם מנו! קודם ימס ברנה לנטלה היא יהא‬
‫הוא לשרי נלי לשמרן אנל להניחם לכתחלה לא יכן לעתנל הפיסחים שלא הזנירי להתירי להניחן נחצה לילן־ ללרו נהשנמה אימ אלא נלי לשמרן למתיירא שמא‬
‫האללשמרן שרי דשלא לסלקן נלאו לשמרן נמישרי וננר נתנו זה ילהניחןלנתחלה יאנלי מילו נדרן ילפ״ו הו גירסא שהניא הרא״ש יחשו יהיה מנח תפילין מא עיקר‬
‫אפיי נדי לשחק אסיר !לפ"! לא קי״ל נר׳ אלעזר דאמר אם לשמרן מומר ומיהו למינח מינה ללשמק נלי שלא יאנלו מיתר למימן נלילה וכמו שפי׳ רש״י להליא‬
‫אפשר לאע״ג לסנרי ללשמק מיתר למיחן לנתחלה לא נתט נן לסי שסחט על ינ׳נ נסמ״ק נפנים חיל היה משטם לצאת לררך ומתיירא שמא יאנלו מניחן נראשו‬
‫מהשנמט שאם היה צריך לילך ללרו מותר להניחן קולם זמנם ומשמע להי משיגיע זמק ממשמש נהן ימנרך ע״כ יכתנ עליי הר׳פנהנה״ה לזהי יוקא למ ל‬
‫לשעמא לשרי משום להוי נלי לשמרן ימ״מיש לתמוה על מה שפי' הרא״שנגירסת לילה לאי זמן תפילין אנל למ״ל זמן תפילין היא נדקי׳ל השתא א׳׳נ אם השנים‬
‫הספרים יחשו והיה מנח תפילי שהיה מניחם נתחלה אחר שקיעמ הממה למאשר לצאמ ללרו קילס היום ומניחן מנרך עליהם מיל ונראה לאפילו נלא חששא לשמא‬
‫לאמררנינא יחייתיה ללעתיה ללאי לשמרן היה נעי קסנר הלנה יאק ‪ pw‬נן יאנלי מותר להטחן לנתחלהקולש הי‪1‬ם נהשניםלצאת ללרךללינאלמיחש לששא יישן‬
‫איע אפי׳ שלא לשמרן מיתר להניחם נתחלה אקר שקיעת החמה אלא שאין מורין כן נהם ניין שהשנים לצאת ענ״ל מיהי לית הלנמא נהר״ם אלא אף למאי לקייע‬
‫יזהשלאנלנרי הפיסקים ילנןנראס לספרים מרסי והיה מנח תפילי לא שהיה לילה זמן תפילין היא אין לכרך אלא לנשיגיע זמק לאעס״י שהתיח לי להניחן קילס‬
‫מניחם אמר משינה אלא שלא סלק! משחשכה יה״ק היה מנת מפילי נלימר שהניח היום משני המירח לא המירי לי לנרו קולס זמנן ישפיר הוי עינר לעשייתם במה‬
‫שיקיים המציה לאחר שינלו נשיגיע הזמן והני נקשינן ונן פשק ננוע ‪:‬‬ ‫מלסלקן ומשיה אמריקלהוי הלנה ואין מירק נן אנל להניחם נמחלהסשיטא לאסור‬
‫היה‬ ‫אם לא נלי לשמרם לפי מה שפירש״י נמרי ר״א ומיהי מלנרי ה״ר יינהנפ״ק‬
‫לנרנית גני הא לאמר אניי לתפילין נאמרים משמע ללהניחן נלילה נממלה נמי‬
‫היי הלנהיאין » ‪ p‬נן יהרמנ״ם מאמר שנתנ מי שהניש מפילי! קילם שתשקע הממה ומשנה עליי אפי׳ הן עליי כל הלילה מיתר מימא למה נמנ אח״נ יא‪ 0‬לא‬
‫מלן תפילין מששקעה חמה מפני שלא היה לי מקים לשמלן ינמצאי עליי נלי לשמרן מומר למאי אימא לשמק אפי׳ שלא לשמרן נמי• יאפשר למשים ללעיל נתנ להא‬
‫לשרי שלא לסלקן משחשנה הוי הלנה!אין מורק כן נתנ אח״נ להייט לוקא נשאיט מתטק לשמרן אנל אם הוא מתטין לשמרן מיתר ומורק כן יזהי שנתב גבי לשמרן‬
‫מיתר סתם ולא נתב שאיןמיח ‪ p‬וכבר נתנתי פטאמסלש להא דאריא אם לשמרן מ!מר ללא להניחם נתחלה קאמר אלא להניח מלסלקןימלקאמר סממאמותר משמע‬
‫דאורויי נמי מירינן ינן משמע נעינדא לרנינא ורנ אשי דני א״ל לנטרינהי נעי מר א״ל אין ולא נעא למימי־ ליה מלא לשמרם נמי שרי אלמא לכשאיממתטק לשמרן‬
‫ליקא הוא לאמרי׳ אקמירק נן אנל לשמרם מותר ומורק נן ואע״פ שיש ללחות ולומר לאין ה״נ לאפי׳ לשמק אין מורין נן והא לא״צ רנ אשי אין הייט משום לרנינא הוה‬
‫ילע ללשמרן שרי להא א״ל לשמרן קא נעי מר ונל נה״ג לאו הוראה הוא אנל אי לא היה ידע לא היה מורי ליה לשרי אפי׳ לשמרן מ״מ סינר הרמנ״ם לניין שהילה‬
‫למאי דא״ל לשמק נעימר הייא היראה ילעגק הלנה ניקלהרי״ף והרמנ״ם מסנימים שאק להניחם נמחלה נלילה הכי נקטינן ‪:‬‬
‫ו א ח צריו לילך לדרך יניללהנימס קידה זמגםנלאנרנה יט׳נרייתא נס״פ הקונק)לו‪ (:‬היה רוצה לצאת לדלו מניחן ונשיגיעומנן ממשמש נהםומנ»־ו‬
‫ינתנוה הרי״ף והרא״ש אנל הרמב״ם הפמיפה ואפשר שה‪1‬א מנר לאמיא נמ״ל לילה זמן תפילין הוא והא לקתני על שיגיע זמנם הייט זמנם מדרמן שנזוז‬
‫שלא להניחם נלילה יניק שהוא פיסק נמ״ל לילה לאי זמן תפילין היא נשלה להמהלנה לפי לעמי‪:‬‬
‫ורןדע נתנ כיין לקי״ל ללילה זמן תפילין הוא וט׳ נינ נהגסמ סליק ישעמי של הר״ס השך מהרמנ״ס שהר״פ סיבר לההיא נרייסא אמיא נמ״ל לילה לאו זמן‬
‫מ מ ‪:‬‬ ‫מנ‬
‫וכתן״ר נסמ״ק להא לשרי למשטם לצאת לדרך להניחם מיל‬ ‫מפילק הוא ומש״ה איט מנרך מיל אנל למא! לאמר לילה'‪ P‬מפילק היא י ד‬
‫קילםהיום נהשנים ייצא לדרך דלינא למימש שיישן כיון‬ ‫נמתילא שמאיאנח היאינהגההנתנ ינלאה לאפי׳ נלאמששא לשמאיאנלימיתר להניחם לנתחלה‬
‫שהשנים לצאמ ענייל יאפשר למשעם זה נמנה הרי״ף אט״ג למשמע לס״ל לאין מניחין תפילק נממלה כלילהלהכא מאני לכיין להשכים ויצא ללרך לינא למיסש‬
‫היה‬ ‫‪ pp‬נהם!לעניין הלכה כיון לנתניה הרי״ף יהרא״ש להאי נריימא הט נקטינן ‪-‬י‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫ו נ י ע הליו יונס והשפם שתלו אותו שיואס מניוו לפי ונמפילין נמינ ואיה ז נ ע י נ וואו לנמסלס אסור איסור גמול • ולאיה לדברי »הא ומגיא נס״פ ס ק י ״ ז פ ו ממי מניחם פ ו‬
‫נצ פ»י ה א ת ני שם ה׳ נקוא פליו ואימא ניוושלמי נ מ ה אגן קיימין אינוגיל אפיי נוסוק שתשקפ הממס לני יפקב אומר פ ו שפנלס רגל מן השיה וםנפים אומרים פ ו ימו שינה‬
‫טשי אניס ניה • יאי נשאינו לגיל אפי׳ נקלונ לגני לא מנים ניה תפתל נוגיל ואינו וגיל פ״נ ומילים שנמים לוני יפיןנ שאם חלצן ליננס לבית המופז ולבית סנסא ושהעם פליו הממס‬
‫י ה״נ נ ל ו נ הספלים ומ! הגמתן שונ אין פטסן ש״מ דתנמים ווני יפתנ זםגוי לילה ומן תפילק מזשוו להגיה׳ נואשו ט ו ומן‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫*‬ ‫‪y‬‬ ‫הוניל פמו ק נ מ‬
‫נו׳ אפ״ג דקייצ ליצס ימן נו׳אנללנתשצס אין להניסן קודם הומו היה ואס צוין נ ו ׳ ‪ .‬ונ״נ שינה אפיה פוליס לתיק דאק מניתן לנתסלה משתשקפ הממה וממשמש מליהויין וסופגים‬
‫לסיע זמן הנחתן משיטו שניוו וצא קוום ל ק ‪ .‬והוקשה צו הא ק י ל ומוינא צילה ומן תפילין ומווכי לקי״ל כת״ק ולנמשל•! אסוו להנימס ואפילו שלא לחולצן אין מיוק היתל כואיעא‬
‫הו& אלא שאין מווק ‪ p‬מטפס גרוה נעלמא שמא ישן ויפיח בהםא״נ ליק דאינו אסוו אלא ם״פ הקומן אמו ונינא סוה יתיננא קמים ו ו נ אשי וסשן ולא סילק מפילי! ואמינא ליס‬
‫פק״נו לפס ניתנו שיעויו משיניו אנילו <נית מ»‪.‬צק ויצא קילס ל ק והא <יו שיפמוי נ נ ק ו לשימון קא נפי מ י וא״ל אק ומימיה לועתיה ולא לשומרן הוה נ פ י קסנר מ נ ה ואין ‪pw‬‬
‫א ח ו שישן ג נ ו תו לילא למיסש לשמא יפילו נ ה ן וליוןשהוא נהקיזן מסתמא יראה לשמור פצמי נן • אנל ציפ שמל' הוא״ש משפפ וס״צ ואפילו צהנישם לנתחלס פ ו ת ו אלא ואין » ‪ p‬לן‬
‫א פ‬ ‫ס‬ ‫‪05‬‬ ‫נ‬
‫י ‪ °‬ו י ל ל י ק " י ל ק יו היא גיוסת הו״״ף אנל נ ג מ ו א‬ ‫מהשפה ולדל מיו בקומו יהיה ושאי למימם וזהו ואשיג וקייל נו׳• וקאמו הייני **יק ט ׳ י י ל י ? י *!* י י י י‬
‫שי ו ה א ואמר׳ ומוינא מיתו תטלק נלילה אלא שגווי משוס שמא יסית הייני שלא יצםון גוסינן נ נ ל הספלים וחשו וסוס מנת לסו תפילין ו מ שוש״י מ ו פ ו להטת׳ אפילי לאסו שהיפ׳‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬
‫ה איסור המפה נ ר פ ו ולפיו ל ל ה ומן תפילק א״צ לסליז מ י ל ה וגם אינו מנימ נלילס משים הוסקה‬ ‫— —'‬
‫לנפסצה‬ ‫־" ישן נ ה ם א ני־ל להניס‬ ‫מנפ״י־ ר ו שנטוס ־‬
‫לו שלא‬ ‫־‬ ‫י״ ג נ ו‬ ‫י־‬
‫*ולוז סתפילק שהן פציו‬
‫נשי היי הלנן להגיתס קודם שיניו חניון אע״ג לוואי לא ישן ולא יפיש נ ס ם אעפ״נ אסוו ולא אתי לישן נהו מ׳ ונאשו נתנמי פיקר ענ״ל • הוי לן נהויא שופת סוא׳׳ש שונ אישי‬
‫מטעם ונילדיס תליא מילמא ומסיק ואס צלין נצאפ לוון או מותו צו צסניק קודם שיניו סטתן לנממלס נל־לס ושאלו אםלשיפק פשה כן ואלינ וואי אסור להניחן נצ׳לס לנפחלס‬
‫וניל ואפילו והשינ לו ו נ אשי ולשופון נוונפו אנל האפ׳ היס שלא היה דעתו לשי»ח י»ה שהניס׳ לנתסלס‬ ‫סנידו א ן שלא י נ ע פליק ניק ופויין לאו ימן ואייה הוא • והו״ו פ ו ן סולק _ ‪.‬‬
‫שונ לפי שס״ל ופותי לנתחלה לפשוע ‪ p‬אלא שלא וצס לגצומ !ס לונינא לשי שאין מווק‬ ‫שינה • ‪ -‬־‬
‫צנתמצה מומו להניח ננולה קווס שיניו חניוו כיון ופיקו הטפם סוא משום ־־־־־‬
‫פי׳ וגיוסא ‪ p‬וא״נ צויק אנו לסשיופ לפת ונינו פס אביו ונואם שיה ומקו לסוא״ף נםגמפיו לפוש‬ ‫ואיפי נשיפ שחינו מהומיי משמפ נפו שפושתי וקיל ‪ .‬ועיי‬
‫פי׳ אסו ניכוי ונינו ורל מצ מ״ש ונינו הייני לענין נוי והו פירושו של ליצס!מן מפילק הוא‬ ‫היס‬ ‫אחות ונתנמי הונחה לונוי פ״ש‪:‬‬
‫אנללנתסלה אקלסנימם פיוושו שלאיןפווק ‪ . p‬יריל אפיג זקי״צ לילה ט׳ מ״מ אם צוין‬
‫‪1‬‬
‫לחולצן ווה מווק ומלשין ילובים‪ .‬וגס י —‬
‫להניחן‬ ‫שאע "־‬
‫פפילקסיינו 'צ‬ ‫ו» ואיפי נמונ נשם »הוי*י » ס ושוו נקוצו מלס שגם לפע ונינו נופת סונדש והא דקי׳״צ לילה ומן‬ ‫ונו׳ עניל‬
‫׳ צאשמפינן‬ ‫־"־־'" ‪ —- -»k-‬י — ‪ A‬־‬ ‫י ־ ־ ״ ‪— -‬י‬ ‫‪--‬י"״י‬
‫לוון פ ו ו ק‬
‫להניחן לנתסלה אצא שאין מ נ ו ן יה מ ו ק פיוושם • ולופת סוא״ש ו מ י ע צוינין לוסו ו ס א ומשפפ מנו״תא סנ״צ ונ״פ מילים לפ״ק דאסוו לנתסלה נלילה להניחם היינו ל״ל שלוני'‬
‫פפישמים וזולזמ לאיסוו שמא ינואו ליוי שיני ונפיח׳ והיינו נ‪ '°‬א ק "ייק לן י א פ ו אלינא ו נ אשי נלומו אץ מפוסמין וווושק ה ו ק » ^ נ י ס לפפשס )ואין פי׳ נ פ י נפלפא שאין מווק‬
‫נ ו לשואל ה נ א לשאול ‪*.‬ךסוץ אלא נמי׳ש( א נ ל ולאי מי שטסו בנן י»ל לסטשם לנמחלס אפילו נצילס נסללו נפיזיס שאין ליאה וראיה ליס שסיי י נ אשי פצמו שעשם ס ס פ י ו ס ו נ י‬
‫» » י ו מ נ א ואמו שמשה ‪ p‬מ י לשומוס וא״נ הא זאמויק הלנה לילה ופן תפילין ואין מווק ‪ p‬ה״פ מוינא לילה ופן תפילין היא לנל ז כ ו אפילו לםניחן לנתסלה אלא ואץ פווק‬
‫‪ p‬פי׳ שאין לפשות ‪ p‬תפשה ללתסצס מפמ הוואה והיינו זוקא לסניק צנעסלה אנל ל ס ל ק אק שום א ו ם פחויינ י ק »‪" WB‬לי הי*י » ק שהניא מ י נ ו שהאי אין פ ו ו י ן מ ויל אין פורן‬
‫להניחן צנספלס שהוי נ ת נ ללא שאין להניחן נו׳ שמא ישן נ ר ושמא ישן הוא טעמא ואין מווק ‪ . p‬ולדל צעיוושם למה סאוין ונינו ^ ת ו נ אפ״נ‪ .‬וקי'ל לילה ומן תפילין נו׳ אס‬
‫צוין‬
‫חרושי הגהות‬
‫בהםרתן הא ע״ נ היי גרני‪ .‬לנפלה נן הוא סברח רביני אן כני״ א״ל לרעיו רב האי גאון הוא ויראי אינא » ו ה ביזפייז ואילק רק ‪ m‬םפושק **ם תכני בונה על ‪wvmira‬‬
‫גיל‬ ‫לא ולנן הוי הברט־‪ inn ,‬כסו בראש חפנה רום בשור )היזול״ח(‪:‬‬
 ‫אורח חיים הלכזוז תפילין ל לא לב‬ ‫כיח‬
‫ף יךן נא נדרן ט׳ נספ״ק די״ט ומביאו הרי׳׳ץ והראיש בה׳ תסינין ופרש״י ףןוף‪ .‬נא בדרך וחשילק בראשו ושקעה עליו מיה יניח ידו עליהם ובו' נסים‬ ‫(‬

‫ליום שיב)טי ‪ (.‬וסירש״י היה נא נדרך‪ .‬נע״ש‪ :‬מניח יזו עליהם‪ .‬שלא‬ ‫היה נא נדרך נע״ש מניח ידו עליהם שלא יראום ויזנמים התירו לו‬
‫להנניסס לעיר דרך מלביש דהיא העברה נלאחר יד משוס בזיון עכ״ל נראה דקשיא יראום וחכמים הסירו להבניםס לעיר לרך מלביש דהיא העברה נלאחר יד חשים‬
‫ליה דאי נמול אמאי איט מני' איתה נילי יתי דהא קי״ל לילה ומן תפילין הוא ואס בזיון אבל התוס׳ שירשו דבחול מיירי דביק דשקעה עליו חמה יש לי לסלקן דקי״ללילה‬
‫לאו זיק תפילין הוא וא‪/‬ן אי מייריבמול‬ ‫היו נראשו זחשנה א״צ לחלצן אלא דלנתתל׳‬
‫אין להניחם וא״נ לא היה צריך להניח ייא כתכ כן נ( יהה בא כדרך ותפילק בראשו ושקעה עליו ח ס ה אמאי אינו מביא אותם בידו וי״ל דלמא‬
‫ידו עליהן אלא ודאי נע״ש קאמר דאסור )נ( יניח ירו עליהן עד שיגיע לביתו ואם יש בית קרוכ לחופה מישתצפי מידיה עניל ורטט סובר דנחול‬
‫מיידי ובדברי סחוס׳ ומיהו מאי לצריך‬ ‫לי להביאם בילו ברייה בשבת ונס מניח‬
‫ידי עליהם שלא יראוהו יוצא ובא בתפילין שמשתמרין שש חולצן ומניחן שם )ל( היה יושב בבה״מ ותפילין לסלקן לאו מטעמייה! דהא איהו ססק כילל‬
‫בשנת ברייה דאסור מדרבנן והבי משמע בראשו וקרש עליו היום )‪ P‬מגיח ידו עליהן עד שמגיע ל ב י ת ו ‪ :‬לילה זמן תפילין היא אלא טעמא כדי‬
‫) א (‬ ‫? ‪ 1‬א‬
‫ויו״ט לאו זבן תפילין הן)ל( וחולו של מועד יש שלא יטעי הרואים ייבואו להניחם לנתמלס‬ ‫מדברי רבינו דתוסס פרש״י שהוי הטי מ י‬
‫מסתפקין בו אם הוא זמן תפילק ומניחין אותן בלילה ומהאי טעמא אמרי שצריך להניח‬ ‫חרתי מ י נה׳ שבת נסי' רס״ו וכאן בה'‬
‫ילי עליהם כדי שלא יראי איתם ‪:‬‬ ‫תפילין נתנם נ״נ כי כן דרט צנתיב‬
‫בלא ברנה וא״א ז״ל היה מניחן ומכרך עליהם ‪:‬‬
‫ףןוךן יישנ ננית המלרש יתפילק בראשו‬ ‫הדין פעמים כשיש לו שייכות כאן וכאן אכל‬
‫יקילש עליו היום זני׳ נס זה שם‬ ‫תפילין שיכתוב ארבע פרשיות שהן קרש לי כל‬ ‫מצות‬
‫התוספית קשיא להי דכיין דצריך צמתגי לב‬
‫ככור עד למועדה מימים ימימה והיה כי יביאך עד ופירש רש׳י נית המלרש נשלה היה ואיט‬ ‫מ י תרתי בבי לגבי שבת לפרש״י חדא‬
‫משתמר ומפרש נגמרא לאם יש בית‬ ‫בבא בדרך ואידך ביושב מ י ת המדרש א״כ‬
‫המשתמר סמיך לנית‪ ,‬המדרש שחילצס‬ ‫ק׳ אמאי שינה בלשון דבבא בדרך נקע‬
‫ושקעה עליו תמה יביישב גנ״ה נקט וקדש עליו היום ולכך פירשו דהיה נא בדרך ומניחם שם ולא יניאם נראשי עד נימי ורטט סמך על מ״ש נן נסמוך גני‬
‫במול מיידי וס״ל לילה לאו זמן תפילין יהיה צריך לסלקן אלא דחיישי' דילמאמשתלפי טה בא בדרך דממילא משמע דה״ה להיס יושב בנית המדרש דמחי שנא ומיהו‬
‫מידיה ומש״ה צריך להניח ידו עליהן בדי שלא יראום וימשחהו דמניח תפילין בצילה איכא למידק דרבינו משמע דמוקי להא א בחול שאם לא נן לא היל לבתבה בסימן‬
‫א״נ ילמדו ממט הפוגעים כו וסיפח מיירי כע״ש ולכך שינה ונקש הכא וקד‪ :‬עליו יה אלא בסימן שאחריו ובן משמע מדברי הרמנ״ס שנתנה גגי דיני מחת תפילין‬
‫המס ולפע״ד יש ליישב קושיו׳ התוספות דבנא נדרך נקט ישקעה עליו חמה דהייט בלילה ותימח דלישנא דקידש טוס לא שייך בחול והתיס' אע״פ שחלקו על רש״י‬
‫תחלת שקיעה דלא קידש עניי היום אלח מיהו כיון שעדיין רחוק הוא מביתו ולא נההיא דהיה נא בדרך ופירשוה נתונ בהא מידו דבע״ש היא מדקתני וקידש עליו‬
‫יגיע לביתי עד שיקדש עליו היום ככר הלכך צריך הוא שיניח ידו עליהן וכוי יביושכ היוס ואפשר שהרמב״ם ורנינו סינרים דאף על גב דנחול מיירי נקט לישנא דקידש‬
‫נב״ה דהוא סמוך לעיר נקט וקדש עליו היום פתאום דהיינו סוף שקיעה שהוח נין היוס לחשמעינן דמשעה שקידש היום בערבי שנתות הוי לילה לענק הנחת תפילין‬
‫השמשית ספק יום ספק לינה דקלש גיוס מספק כלאיתח ריש כרכות ונפינך התירו יע״נ צ״ל בן נדברי התום׳ שמפרשים ההיא דהיה נא נדרך בתול מדקתני נה‬
‫לו להניח ידו עליהן ונוי אבל בשקעה עליו חמה דהיינו תחלת שקיעה צח התירו ושקעה עניו חמה ולא קתני וקידש עליו היום ובברייתא דמייתי התם רב הונא‬
‫לי למיח ידו עליהן אלא כיון דעדיין לא קדש עליו היום צריך הוא להסירן מעליו קתגי גני היה נא בדרך נמי וקידש עליי היום ועוד י״צ דאה״נ דס״ל דנשנת מיירי‬
‫ילהביאם גי! י בהיתר לביתי דייכל נהכיאס כהיתר מבית המדרש לביתי כיין שנוכר ויכינו כבר הזכיר בסימן שקודם וה ואסור להניח מפילק בשבת ומפני שדין היה‬
‫מיד נתחלת שקיעה וכך היא לעת רנינו דפסק בסימן כ״ ט דלילה זמן תפילין היא נא נדרך ודין היה יישכ כבית המדרש נשנו סמוכים בגמרא כתב דין היה יושב‬
‫וכאן הביא הך דשקעה עליו חמה לפסק הלכה חלמח דלא ס'ל כתו׳ חלא נפרש״י ככית המדרש כאן ולא המתין מלכתט ער סימן שאחר זה והרמב״ם ג״נ נתכ נתמלת‬
‫דבריו זמן הנחת תפילין ביום ולא בלילה וכן שכתית וימים טוטם אינן זמן תסילק‬ ‫והכי מוכח בסימן רס' ו כדפרישי' ‪:‬‬
‫וייס טיב לאי זמן תפילין הוא כגר נתכאר דנסקא לן מקרא והיה ופירש דיני הנחת תפינין בליצה ואח״נ נתב דין היה יושג בנית המדרש דשייכא‬ ‫‪JO‬‬
‫לאות על ידך יצחו שכתות ד״ע דאין צריכין אות ביחש אין חייב להנתת תפילין בשנת ואע״ש שכתב את״כ דין לשייך להנתת תפילין בלילה איכא‬
‫למיחן נה! מיהו אין איסור נדבר וי״ש רנינו לאו זמן תפילין הן כלומר וכיון שאין למימר דאיידי דכתג דין הנחת תפילין חשתשקע כתמה סמך לו דק היה בא נדרך‬
‫בהן תייג אין לברך עליהן אצא מניחן בנא כרכה אס רוצה להניחן מיהו מדרבנן ושקעה עליו חמה וסמך לדק זה דק היה יושב בנית המדרש •לפי שבגמרא היא‬
‫אפור למיחן בפרהסיא כמ שבסימן הקודם אבל בצינעא ליכא איסורא כלל עי ל סמוך לו וע״פ ורך זה אפשר שדין היה בא בדרך ושקעה עליו תמה בשבת מיירי‬
‫וכמי שכתוב בקצת טםחאוח הרמב״ס היה בא בורך ושקעה עליו חמה יקדש היום‬ ‫ריש סימן ש'ח ‪:‬‬
‫‪ Wf‬וחש״מ יש שמסתפקים ט הס בעלי התוססות ועיין גתוספית סיפ הקומץ‪ 2ft‬ימה שהכניםי נתיך דיני הנחת תפילין בלילה מפני שרצה לסמוך דין היה נא‬
‫כדרך ושקעה עליי חמה לדיני הנחת תפילין חשתשקע החמה ‪:‬‬ ‫יאשר״י ה׳ תפילין כתב דמדאיתא בסיב דמ״ק נתלמודא ויק דכותבחדס‬
‫ככתכי מהיר ישראל סימן קנ״א שמי שלח הניח תסילק עד אחר תפלח‬ ‫נחש״מ תפילין לעצמו אכל נא לאחריס אלמא ומותר להניחן נחש'מ דאי אסור ואינו‬
‫ערנית שאסור לו להניחם אז הואיל ועשה איחה לילה בתפלתו דתרי‬ ‫טתכחלא להניחן חתר המועד מה לילענמומה לי לאחרים ועיש כי האריך ובירושלמי‬
‫קולי לא עבדינן‪:‬‬ ‫משורש דמניחק בחש״מ דקאמר התם דטתב אדם תפילין כחש מ אפי׳ למחר כשצריך‬
‫להם למיחם במועד אבל כשאינו צריך להם במועד חלא לאחר המועד אז לעצמו ל א ‪ { " C C‬וי׳׳ט לאו זמן תפילין הן פשוט בם׳׳פ הקומץ)לו ‪: (:‬‬
‫כותב במועד כדי שיהיו מזומנים כידו להניחם אחר המועד מיד אבל לאחר לא ויש ףף־ןך^יך של מועד יש מסתפקיןכו וני'התום׳ בס״פ ייקי״ז)לי‪ (:‬פתט אהא דאמרי'‬
‫יצאי שכתית וי״ט שהם עצמם קחייס אות לאו משוס דאסירי כעשיית‬ ‫שמסתפקים ט דוחים הראיות וסוכרים דהני תנאי ואמוראי כח ד שנת וי״ט זמן‬
‫תפילין הן אגל לדידן דלתו זמן תפילין הן נכלל י״ט הוהנמי חש״מ דהאית דחג הפסח מלאכה דאפי׳ חיל המועד דשרי בעשיית מלאכה איכא אית כפסח דאסור כאכילת‬
‫היא דאסור כאכילת חמן ודסיטת דחייכ כםיטת ולענין הלפה נהרא ונהרא ופשטי ה חמן ובסוכות דתייב כסוכה ומיהו בפרק כתרא דמיעד קטן משמע דתילישל מועד‬
‫צנן נמצכותינו נוהגין להניחם ולברך עליהן כמהר ים יהרא יש יבני ספרד נהגי שלא חייב בתפילין ומיהו לאו ראיה היא דהנך תנאי לטעחייהו דאית לס שבת זמן‬
‫תפילין הוא ואת״כ הביאו ראיה מירושלמי דחייה חייב בתפילין והרא״ש כתב כל זה‬ ‫להניחם ועיין בנ״י וכש'ע ונהגה״ה לשס ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫יכתנ הילכך חסתברא לפרש גמרא דילןדלאפליגא אירישלמי ונפרש ימים טובים‬ ‫תפילין וכוי עד למועדה מימים ימימה כצ״ל‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬
‫דותיא דשבתות דאות שלק שמירת שבת מעשיית מלאכה וכתב עוד כשם ספר העתים‬ ‫ימ״ש‬
‫כתיב בשם גאון שאסור צמית תפילין גח״ה והרא״ש דתה דבריו ואח״כ כתב ויש‬
‫שמניחין תפילין בלא כרכה יהמכרך לא הפסיד ע״כ והמרוכי כתכ נשם ר״י דנראה ראיה גמירה מן הירושלמי דחייה חייכ כתפילין וכתב עוד יכסמ״ק יכן כס״ה פי' דיש‬
‫למיח בלא ברכה ימיהי מהרים היה מברך עליהם מההיא דירי' שהבאתי עכ״ל יהרשב״א כתכ כתשיכה שאין מניתי! תפילין כח ה יכן ועת התים׳ יהראנ״ד ז״ל יכן‬
‫אנו נוהגים עכיל ועכשיו נהגו כל בני ספיד שלא להניחם כחיה ושמעתי שמקידס היו מניחים איתם בחייה כדכרי הרא״ש ואח״כ מצחי שנתב רשנ״י במאמר אחד‬
‫שאסור להניחם בח״ה וע״כ נמנעו חלהניחם נחייה )א^ וכ״כ מורי דידי הה״ר יצחק קארי ז״ל כתשובה והמאמר ההיא איתא כמדרש הנעלם לשיר השירים על פסוק‬
‫לרית שמניך טובים וז״ל רב המנונא סכא הכי אמר אלין אינק ימים דאק‪-‬ון ט ו ט ס ואיכון תפילין דרישא זקניה מנת להון ועל דא אקרון טובים בגין דאינון נהרין‬
‫ברישא דקידשא עילאה ובכל אתר ימים טובים אינק תפילין דרישא דקלה מנח להון חילי של מועד ללא איקרי י״ט אלי! תפילין דדרועא דהאלית ליה לםיהרא מנרמה‬
‫כלום אלא מנהירולי״ט תפילין דדריעא דאיהו תפילי! של יד לא נהירא אלא מגו נהירא ותפילין של ראש תכילה דרישא י״ט תפילהדדרועא חילו שלמועד ושפיר קאמר‬
‫והכי איהו ועל דא חולו של מועד איני! לענק עיבידתא בנוונא די־ט ואצטריך חדוא בגוונא דליה ובגיני כך נאלין יומין דאינו! תפילין דמרי עלמא אשור לאנחא שאר‬
‫תפילי! להא אלין יזמין דאינין תפילין עילאי! שראן על רישיהין לישי‪-‬אל קדישין רבי אלעזר שאיל לר' שמעין אבוי תינח תפילין דרישא לשריין על משיהו! דישראל‬
‫קדישיןכי״ט תפילין דדרועאד איהי חילו של מועל היך אצן אחידן לה א״ל בגין דאנן אחידן לה ואיה׳ יד כהה אםיר למעבד עיבידתא גסטרא דילה ואצטריך למעבד‬
‫חדיא בסטרא דתפילין דרישא ועמא קדישא אחיד! תפילין ישרייח עליה בי׳׳ט !בחילי של מיעד ואסיר לאעברא תפילין דמארי עלמא ולאנחא תפילי! אחרנין דאינון דוגמא‬
‫ודיוקנא לתתא למלכת דנעי לנטרא לעכדיה א״ל עביד דייקנא דחיתמא לילי כל זימנא דההוא דייקנא יתחזי עלך כולי עלמא יזועון וידחלון מינך לבתר מגי רתימי‬
‫מילאה דקא רחיס ליה מלכא יהב בידיה תותחא דגושפנקא עילאי דיליה כיון דאחיד היתמא עילאה דמלכא בידיה שביק מיניה ההוא דיוקנא דאיהי עבד אי ההוא עכדא‬
‫דתי חיתמא עילאה דמלבא בנין ההיא חותמא דאיהו עי‪.‬ד ודאי בר קטולא הוא ההוא עבדא בגין דאיהו עביד קלנא נחיתמא דמלכא ולא מייש ליה ונגיגי ‪V‬‬
‫אסור לעמא קדישא לדתיה חיתמא דמלכא עילאה דשרא עלן בנין דיוקנא דאנן ענדין האי כמועד ינחילו של מועל ונ״ש בשבת דנלה שרא עלן ומאחר שבתלמילא‬
‫דיק לא נתבאר דין זה בפירוש מי יערב לבו לגשת לעבור נקום עשה על דברי רשנ״י המפליג נל כך כאיסור מחתם ‪:‬‬
‫ל ב מ צ ל ח תפילין שיכתוב ארכע פרשיית שהס קדש לי יכי׳ פשיע כמטלת׳ ובפרק הקומץ )לד ‪ (:‬ומ״ש נל אחת ואחת בקלף לבד הייט בתפילין של ראש‬
‫רנתנם‬ ‫אבל נשל יד ניתבה טלה בקלף אח׳ נדאיתא בפי הקומץ וכ״כ רטנו לקמן ‪:‬‬
‫משה‬ ‫דרכי‬
‫ונתב‬ ‫לא )א( אבל בכל גלילויזינו מניחץ במועד ומבוני; עליהן נדנרי הראי‪ .‬אלא שאין מברלין עליהן נקול רם בבה״נ נמו נשאו ימוח ההול‪:‬‬
‫פרישה‬
‫היה נא לוון ולין היי‪ ,.‬יושג ננ״ה נשנו םמונין נגמדא לתג לין היס יושב נג״ול לאן ילא‬ ‫׳ ‪ .‬י ע • ! ק לייש'• ספ״קדנילה •התוספת‬
‫נ ע‬ ‫‪ 00‬ח י ה נ* נדרן ימפילין י א •שק‬
‫נ ן‬ ‫עה‬ ‫ש ;‬ ‫נ‬
‫המתין עד סימן שאחד ‪1‬ס וע־י וה ימנאל ג״נ נלנלי הומנ״ס נ״י‬ ‫הקשו תוש־י לאייל אמחי שינה נצישנא לנקיט ושקעה וגני •ישי גניה נקט וקידש‬
‫וה‪ 1‬מניח ילו עציהן על שמגיננ צלית והיה נאן אם •ש נימ המשתמל ‪00‬ון לחומה דלא‬ ‫עליו היום ‪< .‬ק נלאה למייוי נחיל וקחיצ מינית ידו עליהן ״שוס היואה ש<א יטעה ני'‬
‫יליאס צניתי ונן הוא נהויא נגמלא אלא שונינוסמן אמיש נסמון והא לחיה‬ ‫עיין ננ״י שהביאה ‪ .‬ילרנינ‪ -‬םיל לילה ומן מפיצק היא צוין להניח ילי עציהן יושיסהלואה‬
‫שצתנ על שמביע לנית ולעיל נ מ נ על שמגיע לניתי‬ ‫שלא יניפה צהנ־חס לנתחלה לצילה • נ"׳ •‬
‫ב ח נ מסלאי׳ סימן קנ״א שמי שלא נניח תפילין על אחל תפילת עלנית שאםול ל‬ ‫)<•( יניח ידו עליהן עד שיגיע לניתו ואה יש נ ו ׳ ‪ .‬נצ־ל‬
‫להניחן עול הואיל ועשה אותה לילה לתפילתו ו ת מ קולי לא ענלינן ע״ל ועין‬ ‫‪ CO‬היה יושנ ללית המלרש ותפילין לראשו ויןילש לי׳ האי קייש הי‪-‬ם גיל נמ‪-‬ל מייוי לשין‬
‫נ י ל סימן קצ"!‪:‬‬ ‫הנלייתאלקט והנוייתא גופא נקטה האי לשין לאשמעי׳ ומשעה שקידש סייסנע״ש‬
‫‪ "0‬לא )א( שבח וי״ני לאי ומן תפילין ללי נתנתי לעיל סימן ליינו שאס הניח ל ק מפילק‬ ‫הוי לילה לעיין תפילק נחיל ק מיל־ח אחה לפיש לדנרי יני;• יאנ״ל אין כאן מק־מו אנא‬
‫שהן אימ היה מינול ניס אןתשצהםלנתינ ני א ת היא ניני וניגינס‬ ‫נ ס י ק שאחל יה וק צלילי! לומר נדנוי הלמנ״ס וא ‪:‬ר נחי לירי ‪-‬ונינו ח״רי לקילשעציי‬
‫־‬
‫)ל‪ (.‬ןועלן של מיעל יש מסתפקין לוי שהלי גס נהם יש א ו ת ‪ .‬נז״ה פסח אסול נחמן‬ ‫היום ממש נפ״ש וונינו לנל כוניל לסימן שקולם יה ואסיל להניח חלילין נשנמ ‪ ,‬׳ ״ נ נ ׳ שדק‬

‫‪,.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫חידודי הגהות‬

‫‪ S‬א נ״ל דאיינ וםיירי ב » נ ת ולט״ל דאי« בענת מותו לילך נ ה ם ולא היי נמעוי ולעיל א׳שטעיגן ו א ף בתול זנויו להגיח ידו עליהפ >»‪nv‬׳‪: C‬‬
 ‫לא‬ ‫ג‪-‬ח‬ ‫אורח חיים הלכות תפילין לב‬ ‫ב״י‬
‫נל אחת יאחת בקלף לבלה היי© בתפילין של ראש יאעפ׳י לנק־א נתיב‬ ‫ר כ ת ב ם נכתב מיושר נראה להייט משים לנמינ זה אלי יאניהו התנא*‬
‫וקשרתם לאות על ילנה והלר לשושפת»י‪* 1‬יין הקדיש רניט של ראש‬ ‫לפנמ נמצימ ימטעם זה נ מ נ נמרלכי שינתינ כמינה גסה שלא‬
‫יהא נמחק מהר יכמנ מיישר נרםה שר׳יל נ ת נ מאישי־ נלי׳ יפה יאפשר מייני לומר מפני ש‪-‬זלישתן ממורה משל יל טק לאית ניה שי •ן ילל'ת ומליש נסיק מ״נ וסונר‬
‫שינמינ השיטות ישרותיצא עקימיס ונן משמע ממריהרא״ש נסלר מיקי! תפילק)א(‪ :‬רניט ששל ‪ p‬חייב לנתונ של רחש מחלה יחס״נ של יל אנצ נ״י לקמן בשימן ‪w‬‬
‫מצל מ״שרנינו מנל אס חסר אין לה‬ ‫‪ 1‬ב ך ץ נפי מונה )קג‪ (,:‬תניח נ ת נ‬
‫‪*5‬‬ ‫" יי!‬ ‫ש‪5‬‬
‫האונרי' כי בחוזק יד הוציאנו ה׳ ממצרים ופרשת שמע עד ובשעתך יגישת ^ י '‬
‫נ ת בע‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫שנא גדיי אישכתנ את‬
‫נוהנ הרי אלו יגנזו ינירישצמי פ״ק‬
‫למלכמיכ והיו שיהיו נכתבים כסלק ראיי‬
‫הוא ללכמחלה יכתוב שנ יל קולם של‬ ‫לנדה‬ ‫כקלף‬ ‫ואחת‬ ‫אחת‬ ‫בל‬ ‫‪CO‬‬ ‫הארץ‬ ‫על‬ ‫עד‬ ‫שמת‬ ‫אם‬ ‫והזז‬ ‫למגילה הלכה למשה מםי<\ שיסיי נמינין‬
‫‪J‬‬
‫בעירית נדיי ונתני הרמנ״ם נפייח ינמני )»( ויכתכס בכתב מיושר ‪ 10‬וכדיו ‪ w L*3‬ככתיבה חסה)מ ‪ L J‬שיהא ראש »נ ל נקשה להצא מלברי רטט‬
‫סתיםפזת נפ״נ למגינה <יח ‪ (.:‬ינפ״נ בלאות ואות מוקף טיל ומתוייג כראוי ולא יחסר )‪ 0‬א‪£‬ילו קוצו חנימר לינתיב של ראש תמלג ט ק‬
‫דגישק )יע •‪ (,‬זבס׳ נמה מלליקין )נג ‪ (,.‬של יו״ד וצריך ‪ « LO‬שיכתוב בימינו אף ‪ ox‬הוא שולט בשתי ידיו לקלישתי חמורה נלסרישית מיהי נהגהמ‬
‫ש״ע נתב כלברי נ״י נשם הלי״א ע״ש ‪:‬‬ ‫ואם‬ ‫שאומר ר״ת ללי! שמתקנים נעפצים‬
‫בליו נפרק המנה תניא‬ ‫ויכתבם‬ ‫מיקרי ליי מלתנן נש נלגישין נננטמנין‬
‫נ ת נ שנח גדי מי שנתב‬ ‫גליי יאמוינן עמי תאני ר׳ חייא נ ת מ‬
‫נמי שריח יחפצא כשר משמע פרט חייא נא להוסיף על המשנה מנלל לאפצא לאו אמ האזנחמ נוהנ הרי אלו יגנזו יתימא טין לצרינין גנחה ממנן שלא נליי ח״כ‬
‫הייט ליו למתגיסין יכ״נ נסמ ג סי' ניה ינסיה סי קצ״ח יהרמ״ש נ ת נ נהצכימ פשינוס ןצרין גנתה נכחנן נזהנ שהרי נח נ ת נ נליי ותו מאי חיריא אזנרימ‬
‫ס״ת לאינה רמיה למי אפצח לחידיה איט נקרא דיו מנל נשמערנק נו ק‪1‬מוס שפיט שמר תיטמ מד ינרחה דנדי לתרן זה פירש ננמוק; חסף נה' ס ת הן‬
‫שקידין גימא נלעז נקרא ליו וראוי לנמינ ני ׳•פיצו על קנף מעיפן והרמניים נפי׳ למזנהת נזהנ נאמר שזרק זהנ על נ ת נ השמית שננתנ נדי! יאפ ה פסול דס ל‬
‫המשנה נפינ לסוסה נמנ שמי שאומר ‪ t f m‬הנתונ נחנחינ״ר פסוצ הוח מעה נ ת נ העניק נ ת נ יחנטצ התחמק נסי שהוא חיחקו וחסור צקרית מ עכ״צ נלימר‬
‫יהאריו נטעם הזנר וניאר שם המעמיק שאלחי״נר הוס פצ עפצים!מסיגים נמוכי למסור נחחוק חח השם וגפ״ז ניחת דדוקמ אזנרית חין להם תקנה ספיצי מעניר‬
‫קנקנחים ינפ״א מהלט׳ מפילין נ מ נ ניצל מעשה הליו מקנצין העשן שצ שמנים תת הזהנ כניי שהוח מוחק חת השם וצריך גניזה חנל שמר תינימ חעניר את הזהנ‬
‫ונשר יחי צ גניזה יכן פירש נ״י ופםק ‪ p‬נש״ע ‪:‬‬ ‫חי שצ זפת אי שצ שעיה וניוצח נהם יגינציס חיתי בשרף המינן ובמעט לנש יניתתין‬
‫מיישר כנימר יוהר שנשמתי נלי שרטיט שינתונ הששימ מיישרו׳ ולא‬ ‫אותו הרנה ‪1‬לנין אותי על שיעשה רקיקק ומינשק אומיימצניעין חיתי ונשעת נתיני‬
‫עקימות ח ש נסמוך וחיצ לשרטט וט׳ ויתבחר בסמוך ‪:‬‬ ‫שירהו נמי עשצח וכיוצא מ וטתנ ט שחם תמחקט יהי' נמחק וזהו הליו שמצוה‬
‫מוקף גויצ נ ס מ מ ן ונדיכתי סיבא‬ ‫‪ m 1‬׳ ‪^ r‬‬ ‫וקנקנמיםחית‬
‫עסצמשיה‪.‬־! נ נ‬
‫במי חמה‬
‫ננמינה‬
‫יאם מנ יתינששלשמן‬
‫מן המונתר צנתינ ‪ o‬ספרים תפילין ימזיזית ל‬
‫ינסנתם שתהח כמינה ממה יטי עיו פם משמיה לרנ יסדה סמר רנ‬ ‫שה‪.1‬־ו עומד וחינו נחחק כשרים מ״נ מה מיעט; ההננה *ממר צמשה מסיני שיהיו‬
‫מתנים נדיו למעט שחר מיני צנעונין ע ק האדום והידוק ניזצח נהם שמם נ ת נ נל אות שאינה מוקפת ג‪1‬יצ ממרנע ריחותיה פסולה וס נ צרניגי מ ם זה נפקא לן‬
‫נספרים או נתסיגק חו נמזוזית חסיני חית חמת נשמר מיני צנעונים חו נזהנ מונתנתם שתהמ נתינה תמה לנח מבעית שיהיי האותיות תמים שיריש שכמים כנ‬
‫הרי אצי סשיציס ענ־ל ונתט שם ההגהות נשם המוס׳ ורניט שמחה שהעיקר נרחה ל«ת ומות נמננתה נמי שיתנסר בסי נ״ל נס״ל חצח גם שיהא נ< חית ימת מיקף מיל‬
‫שמל לנר שיעשה סלם ליי נדנר שיתקיים רהא נינר על הקנף דיו הזש ומתנים שסם חיננ! מוקף גוינ חצח טגעין זה נזה הרי הן מעורטת ומינה תמה ח ׳שבנתינה‬
‫נו ספרים ססיצק ומזחית עכ״ל‪ .‬ווה כדברי הרמב״ם יהרח־ש יכן נהנו העוצם תמה שיהחנצ נוות ואות מוקף מינ לסנמחלכלישמהח תמה ‪ i‬י' שתהא מוקפת מיל‬
‫מיהי יבריש הנ׳ מזוזה כתנ המרלני דנירישלמי מחנק בקעיחנ לנמשה לעירוב‬ ‫לכתיב ספרים תפילין ומזוזות במי עפצא יקנקנמום ‪:‬‬
‫ן^ף^ןיך• לברי הרחנ״ם למדני להא דתניח בחב חת כמזבחת בזהב יגנז לא‪ 1‬ללמעלה ממשה נשר ונמעכה פסול ומיהו נסלגויליט משמע לננל ענין פסול‬
‫‪ I‬לוקא אזכרות לאפילו נאות אחת משאר תיבות נמי מיפסנ ונ״נ רביני מדנח מפצינ וטי וכסוף הצי תפיצי! נת׳ עוד נמרדכי נשש רנ‪/‬י שמשק מלנקט טיל‬
‫ירוחם ננינ חינ ונראה להא לקתני אזכרות משוס להוה ס״ל למש‪1‬ם לחשיני לטתבים עניי ס״ת מנחח למפיני בנות פשינ כ ש נתפינין ומזווית לטתבין על‬
‫עדיף לנמנם נזהנ מנדיו קחיל דנל שלא בתבן בדיו פסול ונ״ש צשחר אותיות ‪ :‬הקכף ידינסיס‪-‬ווס ונס״ת נחי נח פסינ מנח נשם ינלתגימ מרס עירנ המיתייש‬
‫‪ ^ T D T‬מ״י נ ת נ את האזכחת בוהנ נלומר שזרק זהב על נ מ נ השמות שננתבו אי שהפסיק נחחצע השם חל יקלח ני יחלצח מפניג נין למענה נמשה ט ההיא‬
‫נדת אפ״ה ססול דס״ל נ ת נ העליון נ ת נ ‪1‬מבטל התחתק ענ״צ וניל דהיינו דירישנחי חלחא לנשם חיירי לפסיל ננ< עגק יעיל מלנת תני יתקן וע״ש ט‬
‫דוקא שאיט יטל להעניר את הזהנ אנל חס יטל להענירו יעמרט וישאר נ ת נ הארק־‪ .‬יעוד נראה דמ״ש רניט ננתינה ממה שיהח נל חות יאיס מוקף נויצ מילי‬
‫התחמון מיהו נאמרות נראה דאסוו להעבירו משוס דהוי נמזחק את השם ילפ״ז מיני קתני ושאיני מוקף גויל דפסול איט נשניצ שאיט נתינה תמה אצא הל״מ‬
‫משיה נקש אזנרימ לנהגי הוא לאמרינן יגנו דאין לו תקנה אנל נשאר תימת היא שיהא מוקף נזיל ימם אינו מוקף מיצ פסול וצענין הלנה ברחה דנתפילק פסול‬
‫בנגיעת אות נאית אפילי נשאר תימת נין געיעה מצמעלה נק מגיעה מנחטה‬ ‫איט צריו ציגנז למעניר הזהנ יחחר לנשריתי‪:‬‬
‫ממה נפי ‪) p i p‬לל‪ (:‬ינתנת׳ שיהיה נתינה תמה נפי הנינה)קג‪ (.:‬יחין צי תיקק אנל בס״ת יש לי תיקין לגוררי אסיצו נדבקו איתיזת השם יק פסק‬ ‫‪|"QTQ‬‬
‫ני״ל נסי׳ ר»ג? סעיף י״א ‪:‬‬ ‫ונתנתם שיטה נתינה ממה שלא ינמונ אלפק עיינין ומ׳ יפירש רפי*‬
‫‪ ^"01‬מתיייגנראיי ולא יחפר אפילו קוצו של יו״ד נסרק הקומן )לף כ»(‬ ‫תמה שצם נהלנתה‪:‬‬
‫מימרא לרנ יהולא ונראה לעת רניט נשרית לאיט מלנר נקיצי של ת״ל‬ ‫שיף ( א מוקף מיל נפי הקימן)צל‪(:‬נל אות שאין גויל מקיף לה מל׳ ריחותיה‬
‫פסילה ואע״ג לתטצין איט ננמנין אלא על הקלף נקש וניט לישנא הימני להוי רגל היו״ל לששיש' לזו היי טפי של יי ל לנעיא לא היו מצא בקולה נעלמא‬
‫לאיתמר נגמרא יאע״ג דגגמ׳ ניפח גני תפילין אמרינן לא נצרכא חלא להא לאמו­ ילא מקרי אות נלל ומלקאמר של יי״ל משמע לנלאי קיצי היי יו״ל אלא מ מ ר ניגל‬
‫רי יהידה נל איס שאין גייל מקיף לה יני׳ רנ יהילה ני אחרה לגני ספר תורה השמאצי של יו״ד שהוא נפוף מעט והוא ה״קר׳ קיצי של יי״ד והיא נכלל סמגין של אימ‬
‫אמרה ומשום הט נקט גויל ילקמן גני ניקב נתיך האית וגני גמרת דנק אית לאות יז״ש רבי׳ מסיייג כראוי ולנו יחסר אפילי קיצי שצ יו״ל לאלמ׳ לקק זה ננצצ התגין‬
‫היא יאק זה אלא של שמאצ לחי של ימק גי© של מיל היא‪:‬‬ ‫יתנארדין זה דנעינן שתהא האות מזקפת נייל נס״ד)נ(‪:‬‬
‫שינסינ נימיט וכוי ס״ס הקימן וקשרתם ינתנתם מה קשירה בימין‬ ‫לצריר‬
‫ל כ ת ב המרלני ליש לזמר ללא מיססל נליענל נשאיט מוקף גיל אלא דוקא‬
‫‪ I‬לטין להנחה נשמחל הקשירה נימין אף הכתינה נימק‪ .‬יכסב נהגהת‬ ‫באותיות של שם ואין נן לעת השותקים שנתנו לין זה סתם ולא חילקו‬
‫נין איתיות של שם לשאר איתיימ ופו היא פשמ לישנא לגמרא ונראה שטעם מיימק נשם סמ״ק לאם נ ת נ בשחאל פסול אפילי בליענל ינן פסק נש״ע ‪:‬‬
‫וא׳צ‬ ‫המרדכי משים דאמרינן נמ״ס עירנ האיסיימ אי שהפסיק נאמצע השם אל יקרא‬
‫ט ומשמע ציה להשם לקמני קאי נמי אעירנ האיתיימ ישמי של הקניה קממר אנל נספר התחמה מפרש להשם לאי שמי של הקניה קאמר אלא מינה קרוי‬
‫נראיי לין התגק נ מ נ רטט נסי׳ ל״י‪ :‬ןר** ימסר אפילי ק‪1‬צי של‬ ‫כןתןיי^‬ ‫‪:‬‬
‫שהפשיק נאמצע השם סיריש שחילק המינה אמת לשמי'‬ ‫‪015‬‬
‫שנתנ נהימן ‪:‬ר״ה או‬ ‫שם‬
‫‪ 0w‬כפ ה‬
‫ונתנמם מה נתינה‬ ‫מלאמלינן נס״פ הקימן)לז‪ (.‬וקשרתם‬ ‫שינסינ ממינו כ״כ נסיה סימן ר״ה‬ ‫* צריך‬ ‫"י‬ ‫' חי״ז‬ ‫מ‬

‫*י‬ ‫דרכי משה‬ ‫‪,‬‬

‫לב)א( ינתב נ י ‪ .‬המרדני «״ק ע״י דף זנ״י דמזנוד‪ ,‬ליגות המצוד• םבוויץ למואהעיגים ונ״ש ‪0‬נ‪8‬גי‪ 0‬מהיי נגד&״ק ‪80‬גי‪8‬ד‪ .‬ז ה ג » ה ו ו ‪) :‬נ( נ ו ע ג ג ל ט יקיעילין *־‪.‬קרעי גדין ‪m‬‬

‫דרישה‬
‫צוין נל סא גם תיש נריש הסימן היה ינול לנעונ ונומא וו יהני סל״לאע״נ ‪ pn‬סנתמן‬
‫‪8‬‬
‫ננוקר ני' ״ " א ‪* °‬יין לילו לדון »ימו לסניסן‪ •TO‬די" ל ואק זה ונומא נלל ואדונה אינן‬
‫שוי( הןוהמםאמויק וסומן צנון טל סנתמן הוא סשינו סניוו ואם יינא ל ו ק ותניא!‬
‫פרישה‬
‫וייה שלשונות סיינבסונה • והיוושלמיסונו כיון שהוא מותו בעשיית מלאנהאינו דומה‬
‫לשנת וי״ט ואות שלסם אאיסוו מלאנס קאי ענ״נ אשו״י‪:‬‬
‫‪ ' D‬ל ב )א( כ ל אמת ואשת נקלף לנוס • נ מ נ נ׳׳י היינו נתפילקשל ואש אנל נשל‬ ‫‪,‬‬

‫קווס צנן איני מנון מציק ולא שיין למימונוה ל' אע״גנלל לק נ מ נ אע׳׳נ לקייל דאק מווין‬
‫הלנה וו וטלה ומן מפיצין ולי׳ ולנתחלה אק נעשות תמשה להניס! כלל לנתתלכ נלילס‬
‫ואני׳ ללא נונס א»"ה אם רוצם לילן נוון יכול לעשות ממשה ולסנמון נגתמלה נלינה יוו״ק‬
‫ומונוי סו״י יונה י ק ו נ ו ט ת משמע נ״נ נופת הוא״ש • נ״י • אנל נקיצוו פסקי םוא״ש‬
‫מ‪":‬ק שחיבל ג׳״נ ובנו נ ת נ נהויא נס״ש לעינ נפוישם וניקשוונ סמפושס נ׳ ונא נסוא״ש‬
‫למענו ניקא לי לומו ווניגו אויל ע*פ שיטות שאו סמפוגיס ונמ״ש נפלישס • וננר עמס‬
‫נ״י על הוא ש ניה ונתנ ואפילו לפי גיוסמ המפויס שמצא הוא״ש וגוסיק יהוס מנת‬
‫תפ‪-‬למ אין פי׳ שהיס מנת׳ אתושסשינס אנא מומו שלאסינקן מומו הניש מנסלקןואפיס‬
‫אמליגן ל מ נ ה ואין מיוין ק אנל צסניסן נתחנס אשוו אס לא נוי לשומוז ו<»‪ 1‬ששמו ל*»ו‬
‫אש לשומרן מ ו מ ו ‪ .‬ומס שלא סיכיוו הפוסקים הא לנשומלן מותל ננתסלם להגימן » י ששמנו‬
‫על מס שנתנו אס היה ציין גילן לוון מותו להניס' קוום ו» ן ומשמע נסו ונועמא מי‬
‫נוי צשומון‪ .‬ע״נ » ״ • ‪:‬‬
‫םיי ל ב ]א[ בכתיבה ממס שיהא נו׳ • נמנ נ י » ו ק ס?ו»ז ונתנתס נתינה תמס ונפי‬
‫הנונס ונתנתס שיהיה נתינס ע ם שלא ינתונ סגפין עיינין וכו׳‬
‫ופ• ש״י תם שלם נהלנתס ‪:‬‬
‫]נ[ שיהא מוקף גויל ונו׳ נמנ נ״י נפוק סקימז נצ אוע נו׳ סביל ישסע סלשוט שט״ש‬
‫וניט ש־סיס מוקף גויל סוא וק נפני עצפו • ואינו ניאמי למ״ש נעינס מסס‬
‫ונתינה מססשסזניל רניט המט שלא ינתונ חגנק עיינין ושק ועמ ונרי‪ .‬ואינו משסע צי נן‬
‫אנא נתינס תמס פי׳ שיהיה נ מ נ ״לם מוקף גול סננ צודיו ונן משמת נ׳ צ׳ לש״י וצ״נ‬
‫ונינו נה>יא נ י מ סימן ונדו וינתונ נתינה נאם ומיושנת ממס שתהא מוקף ט• וק נ״ל‬
‫מני סוא״ש נס׳׳ק שני וסוא״ש וונינו צא גוסו בגסוא שנא ינתנ ט׳ נשק חצא ולא ינתונ‬
‫ט׳ נוייו וענין נפני עצמו סוא וק מונומ נוסו »או סכי ונמו שסינחתי נאוינומ בתשובה‬
‫ססשנתי נשואני נתנתי גןמן נווישה מי׳ נ״ו ע״ש ‪:‬‬
‫‪ DO‬וצריך שיכתוב ניסינו נוי נ נ ו כתבתי נפוישס שועע נמנ הערומה לפסול » ע ג‬
‫‪1‬‬
‫נשמאצ והמיס ק מותניא נש־יק הנינה הנותנ נ' אותיות נק ניסיט נק‬
‫נשסאלו נ ר ״זיע ופוין נשנסא ניסינו חייב ו ו ו ן נתינס »ך וסס־ק אניי ננותנ » ׳ ילי׳ו‬
‫אנל אישו טמב בשמאלי סיינ ניסיט יעוד ואינ ולאי צא שיין צעיסר יווקא נשבע וגסוינן‬
‫ממשכן‬
‫יו נותני׳ מלס נקלף אסו נמ״ש ונינו לקק ע״נ• ואפשר לוסווה״ק‬
‫ינתונ נקלף נל א' ואי לנוס וצאפוקי שיעוננס לנמונ אונעת' זס אתו זה נלא סששק׳‬
‫ואשל יו נסי קאי וק״ל ‪:‬‬
‫)נ(ויבתבם בנתב מיושו‪ .‬פי׳ נ״י שיכתוב סשיטותישוות ולא מקומות •ופי׳ סוושו״ל כתב‬
‫מאושונלומו יפה• ומטעם ים אלי ואניסו התנאי לפניו במצות ומטעם זס נתנ‬
‫סמווני לכתוב כתינס גסס שלא ימתק מהו ‪ .‬ע נ • ומול נ״ל וו״ל נתב מיושר שלא‬
‫ינתונ תינה אחת גדולה וא׳קסנס ונן משמע נס׳׳ק‪:‬‬
‫‪ (0‬ובדין נש׳ סנונס תני׳ בתנ שלא נויו או שנתב את האיטיות ניהנ הרי אלו יגנוו‪.‬‬
‫ונ׳ נ״י נשם נ״י נלומו מדק והנ על נמ׳ השמות שננתנו נויו אפיס פסול‬
‫ומייל נתב םעליק מנטל נ מ נ התמתק ‪ .‬ונתב נ״י ולי)ואה והיינו לוקא נאונרות םוא‬
‫ואסוו לספניוו מעל סנמנ משום וסוה כמוסק את השם ולהני תני יגנווו אנל נשאו‬
‫תיבות שציפה !סנ אינו צוין לגונק אלא מעניו הוסב וסווו לנשוותו ע״נ ‪ .‬ועק נייד סי׳‬
‫וע ו נסנתי נשם •יינ״ש דמ לחשוש משוס נ מ נ מטמו ‪ .‬ונעשיימ הויו מפיק ‪ !to‬נ״י נשם‬
‫הגיס נפיא מהי ׳תפילין שנתנ נשם מיי וו׳ שמסם שהעיקו שננל וימי שיעשם אוס ויו‬
‫נלנו שיתקיים ויהא נינו על הקלף ויו היא ומתני' נו ספוי׳ מפילק ימוווומ עיי׳ ני״ו ס י וע״א‪:‬‬
‫) ‪ 0‬בכתיבה ממס שיהא מוקף גויל נו׳ ‪ .‬ו״ל ינתונ נתיני תמה ומשוש וסיינו שיהא‬
‫מוקף גויל כו׳ ונתינ ונמנתס שיהא נתינס תמס ועיק נווישס סי׳ ל״ו‬
‫כאונמי נפי ענק זסונפק מינים נמה ויני׳ועין ג״נ נווישס‪:‬‬
‫שיהא מוקף גויצ פ' סקומז ו׳ ל״ו ע״א נל אות שאין גויל מוקף לם סו׳ווסותיס‬
‫פסולס ואע״נ ומטלין אינן ננסנץ אלא על סקנף נולקמן נקט ונינו לישנ׳‬
‫וגסיא לאימא ‪6‬ס לא נצונא אלא להא דא״ו יסווא נל אימ שאן גויצ מוקף לה ווייהווס‬
‫כי אמוס לגני ס״ע אסוס ומש״ס נהט הוא גול ועמן מ״ש עוד סוס לקמן נביגיקנ נתון‬
‫האות ווו׳־ק שס ‪:‬‬
‫) ‪ 0‬א פ י ׳ קוצו של ירל• שם ל׳ הנ״צ ופיוש׳יי וגל ימיט שליו״ו ‪ .‬ועיין לקמן נסי׳ ל״ו‬
‫נתנתי נע״א ועיין ני״ו סי י׳עיו ‪:‬‬
‫)‪ 0‬וצריך שינתונ ניסינו ונ״כ הוא״ש נס״ק ו ק ספל סתוומה סי׳ ו*ס מואסר ח"»‬
‫סיןוסז‬ ‫‪I‬‬
 ‫אורח חיים הרכות תפילין לב‬ ‫‪m‬‬
‫לשרטט גנל שטה ושטה נפי הקומץ)דף לנ( תפילק לא בעי שרטוט ‪ .‬נימי! אן׳ קשירה נימין ואפילו דיענד פסול אם נתנ בשמאל דהא תגן בני‬
‫ולפי שקשה מהא דאמרינן בריש ניטין ג' כותבים בלא שרטוט שלשה הבונה )קג •( הטתנ בי! בימינו ני! נשמאלושתי אותיות ופריך הא אק ורך נתינה‬
‫אין נותנין פי' ר״ת דודאי בעי שרטוט כשטה העליונה או לכל הייתר מליין מד בשמאל ומשני בשולט בשתי ידיו אבל באטר אשמאל לעלמא חייב ולא אימין ובעני!‬
‫צדדין אבל באמצע יכתוב הרבה שורות בלא שרטוט וז״ש רבי' וא״צ לשרטט בכל זה צריך לנתיב ס״ת מפילי! ומוייות ומגילה לנאמר נטלהו בתיבה לאין לומר ללוקא‬
‫בשבת לגמרינן ממשכן אינו מועיל בלאחר‬ ‫שטה ושטה כלומר אנל נגליון מד׳ צדדין‬
‫ו א ם ה ו א א ט ד יר ‪.-‬ומאל דיריה ה ו א ימין )‪ C‬וא״צ ל ש ר ט ט כ כ ל יל אכל כעלמא כשר אין סברא לומר‬ ‫צריך לשרטט ‪:‬‬
‫שיטה ושיטה ו א ם ירצה ל ש ר ט ט ה ר ש ו ת כידו ומי ש א י נ ו יודע כן שיכתוכ ס״ת תפילין ומוחות כהלכתן‬ ‫‪ W"ty‬יאס ירצה לשרטט הרשית בידו‪1‬‬
‫בשבת ולא יהיה חייב אמנם גבי שחיטה‬ ‫נראה שנא להיציא מדעת הרי‬
‫שמתה דפוסל אם שרטט בין שטה לשטה ליישר השיטה ב ל א ש ר ט ו ט ‪ 00‬טוב ה י א שישרטט ליישר ה כ ת ב כתיב וזבחת יתק)חוייין לא ‪ (.‬נפלה סכין‬
‫ושחטה סמלה הא הפילה כשרה אפיל!‬ ‫שהוא‬ ‫)׳‪ 1-‬ויכתוב ע ל ה ק ל ף‬ ‫כמ״ש האגור משמו ומביאו ב״י ושכ״כמהר״י‬
‫בלאחר יל ואסיה פטור בשבת משום‬ ‫אבוהב ע״ש העיטור דשרטיט כתפילין‬
‫דהוינלאחר יל ענ״ל ובפסק נתב וצריך‬ ‫מילתא יתירתא היא ופסולה גס להוציא‬
‫מדעת תו׳ דכתבו בפי הקימן להוי בפלל פל הפטיר מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט ונא לכתוב בימינו ואטד בשמאל של עולם שהוא אליו ימין ישולט כשתי ידיו יכתיב נימק‬
‫רכי׳ להוציא מדסתס וכתב ואס ירצה לשרטט הרשות בידו דלא מכעיא דאינו העולם ונס הרא״ש כתב בסדר תיקון תפילין שצריך שיכתבס בימינו אא״כ הוא אטד‬
‫פסול אלא נס אינו נקרא הדיוט דלא אמרו אלא ח״צ שרטוט אבל אש ירצה לשרטט וכ״פ כסמ״ג וכספר אורתית חיים ולא כתבו אס הם פסולים כליעכד בשכתבם‬
‫הרשית נידו ואעפ״י שיכיל לכתוב כלא שרטיט כיין ליותר יפה הכתכ עי" שרטוט ‪ :‬בשמאל וכך הם דברי רבינו סתומים ג״כ אבל בהגהות מייתון פ״כ כתוכ כשם‬
‫סמ״ק שאס כתב בשמאל פסול אפילו בדיעבד ‪:‬‬ ‫ומי שאיט יודע ליישר השטה כלא שרטוט טוכ הוא שישרטט יכו׳ פי' כאן‬
‫שאיני יודע ליישר יאמרו לו שטונ הוא שישרטט משא״כ אס יודע ליישר ן ‪ y‬ין צריך לשרטט בכל שטה ושטה בפ״ב דמגילה )יח ‪ (..‬ובפי הקומץ)לב‪(:‬‬
‫‪ I‬והלכתא תפילין לא בעי שרטוט וכתב הרמב״ס בפ״א שהטעם לפי שהם‬ ‫בלא שרטוט דאין שם ציווי יאמירה כלל אלא כדיויה תליא מילתא אם ירצה לשרטט‬
‫מחיפין ותניא גהקומץ)שם( ס״ת שבלה ותפילין שבלו אין עושק מהם מזוזה לפי‬ ‫הרשית בידו ‪:‬‬
‫)‪ W'fo‬טוב הוא שישרטט לא אמר צריך הוא לשרטט משוס דלשין צריך משמע שאין מירידק מקדישה חמירה לקדושה קלה ופריך הא מורידי! עושק והא מזוזה‬
‫דאם אינו משרטט עיכר על מנית חכמים והא ליתא דהא ודאי כיין בעיא שרטוט וכתבו התוס׳ וא״ת ודילמא במשרטטי ויש לומר דלא היו רגילין לשרטט‬
‫דתפילין לא כעי שרטוט אע״פ דלכתחלה יכתוכ ככתכ מיושישלא יהיו השיטות עקומות ס״ת ותפילין כיון דלא נעו שרטוט כדאמרינן בירושלמי פרק קמא דשכת כל הפטיר‬
‫ואם איני יידע ליישר בלא שרטוט איי ריס לו שטיכ הוא לשרטט מ״מ אס אינו מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט ומהא דאמרינן במסכת סופרים )פ״א( מםרנלין‬
‫שומע וכותב בלא שרטוט והשיטות עקימית לא עבר כלים דכך הוא הל״מ שיכתיב כקניס יכל יריעה שאינה מסירנלת פםולה אין ראיה דדילמא בשרטוט העליון‬
‫כלא שרטוט ויהא מכוין ליישר השיטית ואס כתבן עקומות לית לן בה ויש איירי דאי אפשר לכתוב שלשה תיבות או ארבעה בלא שרטיט וכ״כ הרא״ש בהלכי׳‬
‫להקשות לדעת רנינו בהא לתניא כק' הקומץ תפילין שכלו אין עישין מהן מזוזה ם״ת וספר התרומה כ' בסימן קצ״ו תפילין אינן צריכים שרטיט יא״ת הא אמרינן‬
‫לסי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה וכריך כגמרא הא מורידין עושי! בריש ניטין כ' כותבין בלא שרטוט ג' אי! כיתבין פי' רכינו יעקכ הייני שטה עליונה‬
‫והא מזווה כעי שרטוט ימשני תנאי היא במזווה חית דאמרי דלא כעי שרטוט וכתבו או לכל היותר כגליין מארכעה צדדין יכאמצע יכתוב הרבה שורות בלא ש־טוט וכן‬
‫התיססות וא״ת דילמא בתשרטטי וייל ללא היו רגילין לשרטט ס ׳ת יתכילין כיון דלא כתב נסמ״ג יצריך לשרטט התפילין ארבעה שרטוטין םביכ היליון אבל אין צריך‬
‫בעי שירטוט כדאמר בירושלמי כל הפטיר מן הדבר ועישהו נקרא הדיוט וכוי עכ״ל כין שטה לשטה וכן כתכ המרדכי בפי הקומץ יכן כתוב בסמ״ק ובהגהות מיימין פרק‬
‫וא״כ רבינו שפוסק דאף במי שיודע ליישר בלא שרטוט אס ירצה לשרטט הרשית רחשין!כתב האגור א״י אינו פוסל אס שרטט בין שטה לשטה בתפילין וה״ר שמחה‬
‫בידי דאינו נקרא הדיוט וכדפרישי' קשיא מאי פריך הא מורידן עישין והא מזווה פיסל עכ״ל ואיני יודע מהיכן עלה על דעת לפסול בכך דהא לא אמרו אלא אין‬
‫בעי שרטיט ידילמא במשרטטי יכי' ונראה דרכינו סינר דאפילו נמשרטטי כיון דלא צריכין שרטיט ואע״פ שנקרא הדיוט לא יפסל מפני כך • ומיהי מצאתי למהר״י אביהכ‬
‫צריך שרטוט לא מהני האי שרטיט למזוזה דבריך שרטוט וכך היא הדין לגני עיכיד שכתנ בשם העיטיר דלחד פירישא שרטוט כתפילין מילתא יתירתא היא ופסולה‬
‫עד כחן ומ״מ הדכר מכואר שאין כן הספמת הפוסקים ‪:‬‬ ‫למ״ד מיוזה א״צ עימד לשמה דאפילי עינדו לשם מיוזה לא ממי לכתיב כי תפילין‬
‫רבינו ואם ירצה לשרטט הרשות בידו הוא א תמוה בעיני שהרי הספרים‬ ‫דצריכק עיבוד לשמה כמי שיתבאר כסמוך כס" ד ועוד אכתוב נהמיך תיתן אחר על‬
‫הניכרים כתכו שנקרא הדיוט ואפשר שלמד כן ממה שכתב בספר התרומה‬ ‫קושיא זו שתירן סה״ת לדעת ר״י מיהו תימה על מה שפסק רכינו דאס ירצה לשרטט‬
‫הרשית בידי דלא כדעת התיס' גם לא כדעת הרא״ש שלא כתכ נשס דית דאם אחר שכתב דברי ר״ת אמנם מורי רכינו פי' דכאתיתה של תורה וכי' ודוחק לומר‬
‫ירצה לשרטט הרשית בידי אלא נגי ס״ת תשים זה אלי יאניהו חבל בתפילין שהן דמייוי נשטה עליונה דוקא וגם תפילין לא מיקרי הדיוט אס משרטטין כיון שעישה‬
‫מניסים בבתים לא כעינן אלא א״כ שאיני כקי לכוין השיטות לכיחגן ניישר טוב השרטוטין כדי לכתיב ביושר ולא משוס תומרא על לכר שלא יכול לכא לידי איסיר‬
‫הוא לשרטט ואין כזה משוס הפטור מן הדבר ועישהו נקרא הדייט עכ״ל וניאה‬
‫עכ״ל ומשמע ליה דהכי קאמר דלא אמרו בירושלמי הפטור מן הדכד יעישהו נקרא‬
‫דרכינו תופס עיקר כמ״ש סה״ת בסימן קצ״ו דמביא תחלה דברי ר'ת ואח״כ מכיא‬
‫הדיוט אלא כשעושה אותו בדרך תומרא אכל הכא שאינו מכוון לכך שהרי אינו דבר‬
‫דברי ר״י דחולק אפר״ת וסינר דאף כתפילין לא נקרא הדיוט אלא כשעושהו משום‬
‫תומרא אבל אס עושה השרטוטין כדי לכתונ ניישר שלא בעיקום וכדי שיהא בין איסור דשייך כיה חומרא ואיני משרטט אלא כדי לכתוב ביושר שאף על פי שהוא‬
‫שטה לשטה כמלא שטה שפיר דמי ולפ״ז הא דפויך הא מורידי] עושי! יכו׳ ולא תשני יודע ליישר הששה כלא שרטוט יותר נאה ויותר ישר הוא כשהוא משורטט אינו‬
‫נקרא הדיוט‪:‬‬ ‫במשרטטי יש לומר כיון דמשכח תנאי ממזייה תייתי להו ע״כ וכך כתכ נ״י דרכינו‬
‫נמשך אחר מסקנת סה״ת כשם ר״י‪ .‬ולעני! הלכה פסק כשי ע אין לשרטט כי אם )\*‪ ]^"f‬ומי שאינו יודע ליישר השטה בלא שרטוט טיב הוא שישרטט ליישר הכתכ‬
‫כ״כ הרא״ש כהלכות ס״ת וכסדר תיקון תפילין וכ״כ המרדכי אס אין‬ ‫י"‬ ‫שטה העליונה ואם אינו יידע ליישר השטה נלא שרטוט ישרטט כל השיטות עכ״ל‬
‫פסק כדעת התו' והרא״ש כשם דית שאם יודע ליישר כלא שרטוט אין הרשית כידו הסופר יכול לטין בלא שרטוט יכול לשרטט כל השורות וכן עושים עתה שמשרטטין‬
‫כל השורות ואין בזה הדיוטות ואדרבא היה ליה זה אלי יאנוהו עכ״ל‪:‬‬ ‫לשרטט כל השימת דהיל הדיוט ועוד כיין דאיכא בעל העיטור ורבינו שמחה‬
‫כאורחות חיים לא ישרטט כשום צבע למעוטי אכר יכן פתב בספר התרומה‬ ‫דפוסלין בדיעבד שרטוט בתפילין הלכך אין לשרטט כ״א שטה העליונה יצריך עכ״פ‬
‫יכהגהי' מיימין פ״א וז״ל כמ״ס אותי מסרנלין כקנה אומר מורי לאו לאפיקי‬ ‫משוס דאםור לכתוב שתים בלא שרטיט אבל לא ישרטט ד' צדדין דדילמא עביד‬
‫מילתא יתירתא לדידהו ופוסל בתפילין אנל הרב בהגהת ש״ע נמשך אחר דעת סכין קאמר אלא לאפוקי בעופרת וכיוצא כו שהשרטיט על ידי צכע אי שחור‬
‫אי אדום עכ״ל‪:‬‬ ‫המחמירים וכתב דצריך לשרטט ד' צדדין וכן נוהגים ‪ .‬אכן מה שהגיה בתחלת לשון‬
‫על הקלף כפרק המוציא יין )עט‪ (.:‬משמע דכיא מסקנא דגמרא‬ ‫זה תיבת צריך למשמע דפוסק נרגינו שנמשך אחר דעת ר״י דאע״ג דא״צ לשרטט‬
‫סא דתני' הלכה לחשה מסיני תפילין על הקלף ומזיזות על דיכסוסטיס‬ ‫נכל שטה ושטה מ״מ אם ירצה לשרטט הרשית בידי ואף על פי שיודע ליישר בלא‬
‫לא למצוה בלחוד היא אלא לעיכובא לומר דתסילין דוקא על הקלף אכל על‬
‫דוכסוסטוס ועל הגויל פסילי' יכן משמע נסי הקומץ )לב ‪ (.‬יכך הוא הסכמת כל‬ ‫שרטוט אין נלע״ד להקל ככך אלא אין לי לשרטט אלא ד׳ צדדין ‪:‬‬
‫י‬
‫‪7"0 1‬ן‪ 3‬על הקלף יטי כפי המיציא יין תפילין על הקלף מזיוה על הדוכסוםטיס הפיסקי' ילאפוקי מהמרדכי שכ׳ כהלט׳ קטנית ותניא שינה פסול לא קי״ל הכי אלא‬
‫קלף במקום כשר ודוכםוסטוס כמקים שער פירש דג האי נאזן היו כר׳ אחאי קי״ל דתניא בסרק המוציא ונפרק הקומן שינה נזה ובזה פסול ורבי‬
‫חולקים את העור לשנים והחלק החיצון שהוא לצד השיער הוא הנקרא קלף והחלק אחאי מכשיר יכוותי' קי״ל דמוקמינן בפרק המוציא דרב תאי כויתיה עכ״ל ודע‬
‫הפנימי שהוא לצד הבשר היא נקרא כשם זה דוכסוסטוס פירוש לוך מקום סוסטוס דכההיא כרייתא דקתני הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף ומזוזה על‬
‫הדוכסוסטוס מסיים בה קלף במקום נשר ודונסוסטום במקום שער ‪:‬‬ ‫נשר בלשון יון ובשניהם כותכיס כמקום שהיו מחונרין דהיינו כקלף כיתבין במקום‬
‫היותר קריכ לכשר ‪ .‬וגלוכסיסטיס כיתכין כמקום היותר קרוכ לשיער וסימן ליה ! " ^ ח ל מ ל המפרשים כפירוש קלף ודוכסוסטוס שהר״ן כתכ כסי המוציא יין כשם‬
‫‪ I‬הרמב״ם שהעור בשעת עיבודו חילקין איתו לשנים והתלק הדביק לכשר‬ ‫כבוד אלהיס הסתר דבר ועכשיו שאין תילקין לשנים אכל מגררין אותו לצד הבשר‬
‫הרנה קיוב לחצי עובי העור ולצד השיער גורו ין מעט דין קלף יש לו וכך הוא נקרא קלף וכותבי׳ בו במקום נשר ממש והחלק שלצד השער היא הנקרא דיכסוםטום‬
‫דעת ריכ פוסקים וכ״כ כ״י והפי נקטינן ואס שינה פסול נת״ק דברייתא דלא כרי וכותבי' בו במקום שער ממש וכ׳ שכן דעת הרמכ״ס וכן דעת הרשב״א בתשובה וכי‬
‫אחאי דמכשיר כך היא דעת הפוסקים דלא כמרדכי דפיסק כרי אחאי יעיין כי״ד הריין שלפי סברא יו צריכים כיתבי תפילין לגרור יפה הקלפים לצד השער כדי שמה‬
‫שישאר יהיה תורת קלף עליו אנל התוספות בתגו שם בהפך שהחלק החיצון שהוא‬ ‫סימן רע״א ונמ״ש לשם נס״ד‪:‬‬
‫נקרא דונסיסטיס ילס״ז כי אמריי‬ ‫״וי‬ ‫לבשר‬ ‫הדניק‬
‫ו‬ ‫והפנימי‬ ‫קלף‬ ‫הנקרא‬
‫‪. . .‬‬ ‫הוא‬ ‫השער‬ ‫לצד‬ ‫ומ״ש‬
‫דכיתבין על הקלף במקום בשר היינו במקום היותר קרוב לכשר ודוכסוסטיס במקום‬
‫שער היינו במקום היותר קרוב לשער נמצא שכותנין בשניהם במקום חיבורם כשהם דבוקים זה כזה וכן כתב המרדכי שם כשם רש״י והר") כשם הערוך וכן כתג הרא״ש‬
‫נהלי ם״ת וכן כתבי בספרי הרמכ״ס שלנו כס״א וכן כתוכ כספי התרומה סי' קצ״ד וסמ״ג סי׳ כ״ד והגהות מיימון כפ״א וכתבו התום' על זה וקלפים שלנו יש להם דין‬
‫קלף וכיתכין עליו לצד בשר ודלא כאומרים שקלפים שלנו הס דיכסוסטוס לפי שמגרדים האומנים המתקנים אותו קליפתו העליונה ונשאר הדוכסוסטוס דא״כ‬
‫היאך טתכיס עליהם תפילין דמסקינן הכא דתכילין דוקא על הקלף עכ״ל וכן כתבו כל הני רכוותא שכתבו דברי התום' וצ״ל שהטעם מפני שמה שמגרדים קליפתו‬
‫העליונה שנמקום שער אינו אלא כדי מה שצריך לתקנו להחליקו ואפי׳ אם היו חילקין העור לשנים היה צריך לגרר ממנו נך ומצד הנשר גוררים הם הרנה עד‬
‫שהוא‬ ‫שלא נשאר אלא הקלף לבד‪:‬‬
‫פרישדז‬
‫אלא נדי ללמול כימו אעפ״י שהוא יווע ליישו השיטה ללא שירטיט מ״מ יומו נאה ויומו‬ ‫הקומץ וקשלמס ונתנתס מה נחילה לימין אף קשילה לימין והוניח לאפי' לדיעלל אסיל ונמ״ש‬
‫ישו הוא נשהוא משווטט להני אינו נקוא הדיוט • וקצת יש ללמוד כן מספל החלומה ם<׳‬ ‫נווישה ונ״נ הגייה מ״מוני פ״נ‬
‫קצ״ו מ״נ קיצוו לשון נ״י ‪:‬‬ ‫)ח( וא״צ לשוטט נכל שיט' נוי פרק נ׳ למגילה ופ כקומן הלכחא מלילי; לא נעי שירטוט‬
‫)ט( טוב הוא שישרטט ‪ .‬נ׳׳פ הלא״ש נהלי ס״ת ונ״נ המרוני ו״לומ עושק עתה שמשוטטק‬ ‫ואם ילצה לשלטט הלשות ניוו ‪ .‬נתנ נ״י תימא הוי נמנו התו' פלי ההי״ז‬
‫לל השולית ואין ליה הליוטות ואדלנה ה״ל יהאליואנוהו ענ״ל • ולתל נ״י‬ ‫לשם הי ושלמי לפ״ק לשלמכל הפטור מן הינד ועושה• נקרא הדיוט וכן דעת דונ הניפרשי׳ ‪.‬‬
‫נשם הג״מ שאין לשרטט לללל המצלע הקלף ע״י השלטיט נגוןעיפלמ וניוצא לו •‬ ‫ונואה לומו ומשמע ליה נ ונינו ולא אמרו נירושלסי שנקרא כויוט אלא נשעושה אוחי לין‬
‫)‪ 0‬ויכתוב על הקלף פ'המוציא יין משמע מהמסקנא וגמ׳ והא ותניא הל׳׳מ תפילין על‬ ‫חומלא אנל הינא שאינו ממין לפן שהלי איני ו נ ו אסור דשיין ניה מימרא ואינו משרטט‬
‫הקלף‬
‫חרושי הגהות‬ ‫‪,‬‬
‫א ול״נ דריל ראם רוזנה לשרטט משום שירא שםא לא ינתונ טיועיר אנל ל ע ש ו ת ו מעוט נוי נחנו התיש׳ נפרק הקוםץ)לנ ‪(:‬תקרא הדיוט ומונח שם םםוגיח הגם׳)םהרל״ח(‪:‬‬ ‫לב‬
 ‫לב‬ ‫כיח‬ ‫אורח חיים הלכות חפילץ לב‬
‫שיהא ממיכל לשמה ואש לא היה משכל לשמה שמל מ י ק ע מ י מין‬ ‫ש ה ו א מעוכל לשם מסילק הא ולאי ששיט' שצי־יו עינור לאנן על הקלף נעינן‬
‫)דן מה( אפליגו מרייתא מי׳ק מכשיר מטלק אפולו לא טנק לשמן‬ ‫שיהו גנתגק יכל שאיני מעוכל עיר מקה ילא קלף ואף על גג לכפיב‬
‫למגילה)יט‪ (:‬שסלינן ליפמוא להייט שר למלימ יקמיח ולא עפיץ ועינול שלנו ירשנ^ אומר ספילימ על שיעבלי לשמן ישירוש ל׳ח ירית להלכה נרשביגיכן היא‬
‫אק ייו עפצים ננר נסנו שם הסו׳ והרא״ש והרץ שהסיל שאט טתניס נקלפים לעמ כל הפיסקים ללא נפרשי* לשם להלכה כמ״ק ועיין כמרדכי סין ה׳ ציצית‪:‬‬
‫כתכ ל י לאם עיכלו לשם מזיוה פסול‬ ‫שמי ממי נעפציס ונתמ רנינו נפלטת‬
‫סית ומ״ש שהעיגול צריך שיטה לשם ניל‪ 0‬שהוא מעובד לשם תפילין לצד הבשר כתב שלא על הקלף)ינ( או לתפילק יע״ש יק פסק נש״ע ן א ח עגלו‬
‫גני‬ ‫תפילק היינו מלאיתא נפ׳ הניזקין)נל‪ (:‬שלא היה מעובד לשמו או שכתב במקום שער פסול ואם עבדו טסיטעמימלאמינפיג לגיסין‬
‫גט דטתי שנסניפסיל אט' ליענל לנימי‬ ‫ההוא לאתא לקמיה לר׳ אנמ א״ל ס״ת‬
‫פנתנתי לפלוני טילים שט לא עינדסי׳ כותי כתב הרמב״ם שהוא פסול אשילו אסר לו ישראל לעבד לשמו אלעתיה לנפשי?! עניל יהרא״ש הכשירו‬
‫ב‬
‫לשמה ופסלה רני אנהי ונפרק נגמר ‪ GO‬וא״א ז״ל הכשירו א ם ישראל עומד עיג ואמר לו עבד לשם דיענד אם ישראל עימל ע״ג וא״ל »נל‬
‫הדק )מז ‪ (:‬אפליני אניי ורנא דאניי תפילין‪ :‬ויהיה הקלף ‪0‬י( מעור בהמה ת ה ועוף טהורים אפילו לשם מפילי! ומשמע ולאי לאפילי אינו‬
‫אמר הזמנה מילסא היא ירנא אמר לאי מגבלה וטרפה שלהן אבל לא מעור בהמה חיה ועוף הטמאים)»‪ 0‬ולא משייע כלל כשר ליענל להראיש ולא כתב‬
‫הרא״ש בה׳ ס״מ ליסייעו אלאדלכממלה‬ ‫מילמא טא יאיקימנא להי שם )ממ ‪(:‬‬
‫מדג אפיי הוא טהור‪ :‬ויהיה שלם שלא יהיה בו נקב נ״י( שאין‬
‫יסייעו אבל ליעבל כשרבלא סיוע למסייע‬ ‫נתגאי דמניא ציפן זהנ או שטלה עליהם‬
‫עירפל נהמה טמאה פסולית עיר נהמה הדיו עוכר עליו ‪ 00‬ואם ל א ח ר שנכתב ניקב בתוך האות כשר אין מ ממש למטן לינא כלאימא בפרק‬
‫המצניע )לף צג( ילק השמיש רביט כאן‬ ‫י״א‬ ‫טהורה נשרית אף ע״פ שלא ע נ ק לשק‬
‫מלבדי הרא״ש הא לכתב וסייעו ועי׳ במ״ש‬ ‫רשנ״ג אימר אף עיר של נהמה טהורה‬
‫נאורן ני״ל סיק לע״א נ ו נ וללא כלי‬ ‫פסילית עד שיענדו לשמן ט׳ רש״י אע״פ‬
‫לנתנ לנלא סייע פסול לליתא ‪:‬‬ ‫שלא ענדי לעור זה לשמו דהומנה לאו מילתא ס א ולא אינפת לן נהונתט הסי׳‬
‫יקשה לר״מ דקי״ל נהזמנה הלנה נרנא ינעיטד לשמה קי״ל נרשניג נדמינמ נפ׳ ןיףןיףן הקלף מעיר נהמה מיה יעיף טהייים יטי נל זה נסיח שרצים <לף קח(•‬
‫ומ״ש ויהיה שלם שלא יהיה ‪ 0‬נקנ שאין הליו עינר עליי שם רהט אמה׳‬ ‫הניזקק נהטא דאתא לקמי׳ דר׳ אנהו יט׳ ואין לחלק נק עור של תפילק לגייל‬
‫של ס״ת דהא שי״ן של תפילין הלנה למשה משיני !מפרש ר״ת דרנא דאמר הזמנה נמערנא וה״א נפי העור והחענ)לף קיש( אנל נסרק הקומץ קאמר אמר אניי‬
‫לאו מילתא טא סנר ברשנ״ג דנעי עיטד לשמה משום דלא סגי נהזמנה וכי כל האי קילפא צריך למינלקיה לילמא אית ניה ריעיתא )פרש״י נקב( ובעינן נתינה‬
‫זה נאירך המרדני נהלטת קמטת זע״פ זה נתינ נאמר זנא״ז נ׳ תפילין לנממלה ממה ילינא ירנ לימי מנהרלעא אמר קולמסא נליק לה ונראה דר״ל לנשמעני'‬
‫צרינין עינוד לשמה !נדיענד אם לא ענדן לשמן לפייש״י נשרים ולפי דעת רי‪/‬ז הקילמיס נליי יטתנ אם אין נקנ נרגש נשמת במינה אינו נקב וכשר והייט‬
‫ירית פסילית ‪1‬נן עמא דנר ענ״ל • ודעת נל הפיסקים שאס ע נ ק שלא לשמן דקאמר נמערנא נל נקנ שהליי עונר עליו אינו נקנ וו״ל נ״י נה׳ תפילין קולמסא‬
‫נדיק לה ניק שהקילמיס איני סתעננ שם כשניסב ניכר שאין גי נקב והסיפר ינץ‬ ‫פסילים ינדעת ריח ירית ‪.‬־‬
‫ו ד י ו שני הרא״ש נהלנות ס״ת שה״ר נתך נסתפק אם צריך להוציא נשפתיו מאליו עניל פירוש נינו־ שאין מ נקנ נל נך שיהא מפסיק האות שלא תהא תמה‬
‫י שמא מענדו לשם סיס או מפילי! אם סגי נמחשנה טלנך טונ להוציא ושלימה ולטכך אפילו נראה נקנ דק כנגד השמש נין לפני הנתינה יין גם לאמו־‬
‫נשפתיו נתחלמ העיטד ימו לא צריך ונ״נ סמ״ג נסי' נ״ה ינ״נ הגהיח נשמו הנתינה נשר דלא נעיגן אלא דנשעת נתיבה תהא כתיבה תמה ולא פסוקה ללא‬
‫ואעס״י שהדיו והקולמוס‬
‫ע״י דני אמר __‬ ‫נקנ נפועל פגפל מ _‬‫נאניי לפ‪1‬סל אם יש ‪.‬‬ ‫נפ״א ולא נממ באן רטט לפי שסמך על מ״ש נהל׳ סייח‪:‬‬
‫י א ח ענל לשם מויוה נראה מלאי לא מי\י לנתינ מ ססילין ילא מינעי׳ ללנרי עובר עליו ואינו נרגש לס״ל לאמי ללא אמרי נמערנא לנשר אלא נשהנקנ טא‬
‫האומה׳ מוחה אינה צרינה עינ‪1‬ל לני עינל לשמה צאו נלום הוא אלא נמולל׳ כגין ננהמה לנל טמא וניחא חלחילי מיחלחל למינקנ נימא לשר ייירל‬
‫אפילו לדנה האומרים מזוזה צרינה עימל לא מהע מעם לקלושת תפילין מחורה על הנשר ‪1‬נן הטצה נעוף נוקב העור נפי עוני הנוצה אבל נשהנקנ הניע ע״י‬
‫מקדושת המזוזה נדאית׳ נפי הקומץ)לנ •( אנל אם עינד לשם ס״ת ממי לנתונ ל״א פסול אפילו הקולמוס והדיו שנר עלט ונלמונמ נפיח שרצים להני ש״ל לאניי‬
‫ט תפילק דקדישת ס״מ ממיר׳ מקדושת תפילין נדאמרי׳ נפ׳ מי שממו )נה‪ :‬ט ‪ ( .‬ולית הלנסא הט אלא נרנ לימי ונסתמא לאמה נמערנא לנל נקנ אפילו הגיע‬
‫דנית שיש ני מטלק מיתר לשמש גי ע״י שיניחם נלי נתיך נלי ונסיח אסור עד ע״י לנר אחר נחי איט נקנ נשהליו שנר עליו ואפילו נראה נקנ לק מ ג ל השמש‬
‫‪1‬נ"נ נ״י להליא עיש הר״י אסננלרני וז״ל נל נקנ שהליו שנר עליו איט נקנ פי׳‬ ‫שיוציאני יאם אין ל‪ 1‬נית אחר צייך לעשוח חחיצה גטה י׳ מפחים‪:‬‬
‫‪ W'tol‬שצריך שיבתונ לצד הנש׳ ‪1‬אם נ ת נ לצד השער פטל ננר בתנתי דננריית׳ נקנ קטן נחולה של מחט על נשמעניר עליי הקולמס נליו נסתם שאין האות‬
‫פרק המוציא יין)עש‪1 (:‬פ׳ הקומץ)לנ‪ (:‬תני קלף נמקו׳ נשר דונסוסנמ׳ נחלקה מ לשנים איט נקרא נקנ יניתנק על גניו אנל אם מא גחל שהאות נראית‬
‫נמק‪1‬ם שער ומשמע התש דאם פינה פשול ונירושלמי פ״ק דמגילה תניא הל״מ מ חליקה לשתים ולאי נקנ מא ענ״ל ימ״ש על נשמעניר עליה הקילמיש נלת‬
‫שיטו בותגין בעורו' וט׳ יצריך שיהא מתנ על הגמל נמקום שער ועל הקלף נמקו׳ נסתם ומ׳ אק פירושי לנשק שיהא נסחם שלא יהא נראה אחר הנתינה הנקנ לק‬
‫נחושתו כלומר בצל תתתי! שלי דהיינו במקום בשר ואם שינה פשול ידצא נמ״ש נעל השחש לא״פ קשה אמאי איט פוסל אא״נ שהנקנ גליל וטי למאי איהא גמל‬
‫התיס׳ בהקומץ לתד שינוייא דאם שינה וני בקלף נמקום שער ונדונשסטוס במקום אפילי קטן נחילה של מחט נמי אלא נע״נ האי נסתם פירישי לנשעס כמינה נסתם‬
‫שהליו עובר עליו ואין מקב נרגש נקולחוש נפר יאן על פי שנלאה נקנ לק פגגל‬ ‫כשר כשר שכל הפוסקים חולקים עליהם והסבימו לפטל י‬
‫ו א ח עבדו כותי כתכ הימנים נפ״א שהוא פמל אטל! אייל ישדאל לענד השמש כיון שאק האות נראית חלוקה לשתים והני נקטיק ונתפונה נארחי ממר‬
‫נליל שהאות‬
‫שהאית נראה מ חלוקה‬ ‫לשמו משום דכותי אלעתא לנסשיה עניל והרא״ש נ׳ נהלטת ם״מ נשם נס״ל‪ .‬ומיהו נראה ילאי להא לנעינן שלא יהא ממקקננ נליצ‬
‫ה״ר ברוך שאס הניתי מענדי )ישראל שמל על גניי יסייש מסייע זה יש ני לשתים דיקא נשיהיה ניקנ קידם נתינה וי חמי תטק לאפילו ימל לקחתו פסיל‬
‫ממש דטתי אדעתא לישראל עניד ונת׳ עוד ינהמ העם נמ״ש ליר נריך בי אין טין לנשעת נתינה לא טתה נתינה תמה אנל אם לאחר שגנתנ נ ק נ אפילי נחלק‬
‫ענדנק ישראל ככל המקומות ונן הדעת מנרעת וכן דעת נעל העיטור דסגי נמתי לשתים כשר ניק לנשעח נתינה טתה נתינה סחה שלימה ילא פסיקה אלא מעינן‬
‫תיטק ליטל לקחת‪ 1‬ונך נראה מסקנת נ״י‪ .‬והני נקטינן‪:‬‬ ‫טענדט לשמו ‪1‬רני׳ לא המיר שטשראל יסייע משמע דס״ל דמסייע מקט ה״ר‬
‫נתך לאי דוקא ואפילו אמ״ל דדוקא קאמר טי! שנעל העיטור הנשיר עימד מתי ף א • לאחר שננתג ניקג גתוך האות גפרק הקומץ אמר אשיאן גר נלנך ניקנ‬
‫חוט של ה״א נשר ירט פסול ומשמע לרטט מלאחר האי לישנא ניקג מינו‬ ‫לשמו ולא הזטר שיסייע טשראל פסק נמות! ויימר נראה לומר ששמן על מ״ש‬
‫נהלטת ס״ת מרי ה״ר נריך יהזניר ישראל מסייע וגם נתנ נשם רנ נטרונאי של היא אלמא לננר טתה היא נתינה ואחר שננתנ ניקנ נתוך האות לק־ נתנו‬
‫ינשמענדי לשם ס״ת יטיע עמי מעט יאע״ס שגם שם נ׳ דנה נעל העיטי׳ משמע המו' והמררט ע״ש א ! מקומץ)לף נט( נהא לקאמר לא גצרנה אלא לקוצו של‬
‫דנה״ר נרוך וינ נטחנאי נקיטינן ולא הטא דנה נעל העיטור אלא לאפיקי מיל ע״ש והני נמי הנא נשל היא א״כ משמע לוקא נשננר גנתנ אנל לנמחלה‬
‫מהרחב״ם דססל עיטד טמי ואפשר שנעל העישור עצמו ס‪1‬נר שיסייע ישראל אין לנת!נ ה״א נפת!ט יהיה נקנ ופשוט הוא ויל רש״י מוט רגל פנימי ירט רגל‬
‫עחי אע״פ שלא נתפרפ נדנריו ינ״נ נסח״ג סי׳ ניה וצהן טחן העורומ געיטד יחיני לישנא אחדינא תומ הטיל והחלק שנתוט ענ״ל משמע ללישנא נתרא נל‬
‫ירני פסיל אפילי רגל פניני אנל נקנ הגייל והחלק חיך האית נשר אף ללישנא‬ ‫לשמן אי יסייע לנותי נשעמ עימד לשמן ינ״נ נהגה״ח פ״א )ג(‪:‬‬
‫ד ת י ר נמה״מ פ״א מה׳ תטלין ינשמסמנין מקנים נמרצע נעק איתייס אף‬
‫ע״פ שהרגה נקל למתי לזייף שיתן את מקונים על שאינם נקונים‬
‫יינק־נ נמרצע דרך הנקטם נמי שעשה טשראל מ״מ אין חיששין לזייוף דמירתת הנותי פן יכיר טשראל בטבישמ עק שמק גסימק יק פריי ע״ש‪:‬‬
‫הקלף מעור נהמה חיה ישף טמהם אטלי ממילה יטרסה שלק‬ ‫ויהיה‬ ‫)ולד שנענד שלא לשמי אם יש מיקין למוור לטנדי לשמו נתנ רני׳ בהל׳ ס״ת‬
‫‪:‬‬

‫אנל לא משר נהמה היה ושף הטמאים פשוט נפי מ׳ שרצים)קמ‪: (.‬‬ ‫י‬
‫ס‬ ‫ה ר מ נ‬ ‫‪0 8 5‬‬ ‫ז י מ ר א‬ ‫‪6‬‬ ‫א י ש ש נ י א‬ ‫א‬ ‫נ ע י א ד‬ ‫ש ם‬ ‫ה י א‬
‫" '"ל •י ‪ 1p!VP‬שלם שלא יהיה ט נקנ שאין הדיו שנר עליו)שם(‬ ‫יי‬ ‫י!‬ ‫י *( *‬ ‫ל‬ ‫ו ל א מדג אפילי‬
‫עוכר עליו מי נ ק נ ‪ .‬וני הריי אסנגלרני נסי' ל״י ט׳‬ ‫ינפרק השר יהריטנ)קיט ‪ (:‬בל נקב שהליי שבר עליי איט נקב משמע הא אם אין הליו‬
‫נקנ ק ק נחילה של ממט על נשמעביר עליו הקולמוס בליז נסתם שמק האיס נמלקה בו לשנים אינו נקרא נקב וטתנק על גניי אנל אם היא גליל שהאות נראית‬
‫‪:‬‬ ‫ע נ‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫ד א י‬ ‫ש נ י ם‬
‫ל‪1"0‬ב של הר״י אסננלרני הסופרים הירחים עושים נ׳ מיני קלפים העב ניותר לנתונ מ פרשת שמע שטא קטנה‬ ‫^‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫ט חלוקה ל‬
‫גמלה ולפי קדש ולפי יהיה אם שמוע שק ארומת עושין קלף לק מאול וגזה יתמלאו הנתים נשוה חמ טי לססילח מלל‪:‬‬ ‫והדק ממט לפ׳ ומה ני יניאך שהיא יוסר‬
‫ו א ת לאמר שנכתב ניקנ נתיך האיש נשר נפרק הקימץ)נש‪ (.‬אמר אשיאן נר נדנן גיקנ תינו של ה יא נשר יריניפפול‪ :‬ופירש* תוט • רגל פנימי‪ :‬יריט‪ .‬רגל ימיני‪:‬‬
‫ל׳׳א‬
‫דרכי משה‬
‫ומיגוי‬ ‫עגקוע‪) :‬ג( יננרין שאמר מחמיר ולנוזוזלוז עיקר העיבור יעעוז גי»ואל יאק גויזגץ ק ;‬
‫פרישה‬
‫לתפילת ־ )יג( וא״א י״ל הנשירו אס ישראל עומי ע״ג ואסל לו נו׳ • נמנ נ״י שק ססקנע‬ ‫הקלף מוויה על וונסוסטום לאו למצוס נלסוו אלא לפנונא לומר ותפילין על‬
‫וססנמ' נל הפוסקים ומיהו נתל הלא״שנסל׳ מ״מ נשם סליל ברון שצרין מישראל לסייעו‬ ‫הגייל ועל לונסוסטוס פסולות ומסיים ננויית׳ וו קלף נסקוס נשר ודונסוסטו־ נמוןוס‬
‫ונ״נ נפמ״ג םיינ״הוהג״מ פ״אוסאשלא סינילולנינו נאן אפשל לסמן אמיש ני״ל נהל׳‬ ‫שיעל ופי' המוס׳ והמללני ווש״י ולא״ש ול״ן ונעל המרומה סי׳ קצ״ל שהסלק החיצק שסוא‬
‫ס״פפי׳וע״א‪:‬‬ ‫לצל שיעל מ ה מ ס נקלאקלף • והפנימי הוניק לנשל נקלא דונםוסטו׳ )נל׳יוני מקום נשר(‬
‫)יי( מעור נהמה סיס ועוף טסוויסש׳ נמהסוליקין וף לים עינלסעןפהיה מורע ה׳‬ ‫ולפ״ז ני אמלינן נומני' על הקלף במקום נשל סייגו נמקום יומל קלונ לנשל ויונסוסטופ‬
‫נפין ‪ m‬סמועלמק־‪:‬‬ ‫במקום שיער היינו סיומל קלוב מיעל נמצא שמתנין נשנים׳ במקום סינולס נשהם ונויךם‬
‫)טו( ו ל א מוג ע׳ שמוגס שוציס ו׳ ק״ס נעיא ולא איששיט־י אי מ ו אי לא » ן לנפיש‬ ‫ים ניס ‪ .‬ונתב סמוומ סי'לדבר גבול ס' הפסל לנר שנותנים דברי ס׳ על מקום שהוא‬
‫ויעמו וווהסתו וסאיפ וקי״ל לסוסוא ‪:‬‬ ‫הסתר ועיק נב״י וני״ו סי' וע״א ‪:‬‬
‫)טי( שאק הויו עונו עליו נ ת נ י״יאנפגוו׳ פי־ נשסגקנ גדול שהא‪.‬ת »־*' סלוקס נו‬ ‫)יא( שהוא מעונל לשם תפילין כן אפיקו כתופי בנימין ו׳ נ״ל עיש • והוא״ש נהל׳ ס״ת‬ ‫‪,‬‬
‫י כשמים סוס נקב אנל נקב ן ק נ ס ו ו ה של מסט מו שנשסעניוקפליו ויץנפתם‬ ‫נמנ לדני נלון נסתפק מם צלין להוציא נששסיו שהוא מענוו לשס פ״ס‬
‫הקב ואין סאות נסלק׳ נו לשט נשו‪:‬‬
‫)יי( יאמ לאסו שננסנ ניקל נתין סאות נשו ש׳ הקומץ אסו אשיאן בו גונן ניקל מו«‬
‫של סיא נשו יוינו פסול ‪ .‬ופיוש״י תונו רנל שבשנים יוינןוגל ימיני • ל״א מונו‬
‫מייל‬
‫הדושי הנחות‬
‫‪,‬‬
‫‪ 3‬הנא נ ת נ ובעי ‪ xanc‬בשם הוא ׳* רשגי נעע״ג אשילו לא מםייעו ונהי שית נ י ע נ » ו ג ינעי׳ •יהא םשייעי וכוזב *‪ » 0‬ן ‪ wpoo‬הרא״ע רל‪ * m m •«0‬׳ « ׳‪ oa‬ו ק מםקטז‬
 ‫כ׳י‬ ‫אורה חיים הלכות תפילין רב‬
‫קחא דטון דלא יירי ניה לא איסור ולא היתר אין לט להוכיף איסור מיעתינ! ל״א חוט המיל והחלק שבחוט והרמכ״ם נתנ נפ״א מהי תפילין כלשון אחרון וג״נ‬
‫‪ 1pS‬נתנ רטט דניקכ תוך התות נשר לכהת נ״ע מולו דנשר ומ״ש אח״כ צ ח ל ק נ ס פ ר התרומה סימן ל״ל שלשון אחרון עיקר ללשון תוט משמע אמצעיתו‬
‫לנגיקנ ירך הפנימי מפיצי נשתר נל שהוא כשר ומיקב ירך הימני לא כשר אלא להייגו חללו ללאילך טשגא שפירש'י תוט רגל שמאלישהוח נפנים לא נטן הוא דמה‬
‫ננשתר מנח חות קטנה וחנוק וה לח כתבו הרח״ש חלח ללישנא קמא לצריך לפרש לי ימין מה לי שמאל אבל הרא״ש כתב נהלי ס״ת שלשון ראשון עיקר דלפי׳ שני קשה‬
‫אמאינקט תוט שצ ה ‪ #‬טסי משאר אותיות‬ ‫דהמ דקממר בגמרח המ דיינו פסול חילו‬
‫אלא בדלא נשמר מלח חית קטגה חבל יייא אפיי גיקכ כ ל ת ו כ ו בירושלמי מ ש מ ע שצריך ג ם כפנים מקן* ואעס״נ נתב רניט כלשון שני משום‬
‫נדגשאר נשר ח״כ נניקכ תיכי דכשר ט י ל ה ל כ ך א ם ני־כ כי תוכו פסול גיקכ נ ר ג ל הפנימי ש ל ה״א דאיכא למימר חדא מהאותיות שיש להם‬ ‫‪1‬‬

‫תוך נקט ואפשר שים הרא״ש מודה דניקכ‬ ‫דהייט ירך הפנימי נע״נ חפי' נדלח נשחר‬
‫מלח או‪ ;,‬קט‪,‬ה אלח כלישהיח נמי נשר )יי‪ 0‬ואגי׳ ל א נ ש א ר בינינו א ל א כ ל ש ה ו א ב ש ר נ י [ ניקכ ה ר ג ל הימיני חלל שכחוך החוח כשר ילא כתב דנשון ראשון‬
‫דאס לת נשמר כלום אין כחן ה״ח ופשיטא ניי‪ (.!-‬א ם נ ש א ר ס כ נ ו ב ל א א ו ת ק ט נ ה כ ש ר וא״ל פ ס ן ל )נ( נה[ ו א ם עיקר נדחות דיט של לשון שני אצת לומר‬
‫דססול אנל ללישנא בתרח משמע ציה ג פ ם ־ א ח ר מ ה א ו ת י ו ת א ם תיגוק ר ל א חכים ו ל א מ פ ש יודע לקרותו דעל מילתיה דאשיאן נר נדבך מתיישב‬
‫טפי לשק רמשוןמלשק שני ‪:‬‬ ‫כשר‬
‫להרח״ש דכל ירט ‪9‬שוצ תפילו ופנימי אם‬
‫י ״ א אפי׳ ניקב כל מוט ובירושלמי‬ ‫לא נשאר נמלא אות קטנה אצא שהכריע‬
‫משמע שצריך גס בפנים מוקף גייל‬ ‫להקל נלישנא קמא משוס דנ״ל שהוא‬
‫העיקר אבל רבינו צא ם״ל הכי אלא סובר דאף ללישנא ביןרא משתכיא דלא מצריך ובספר התרומה וסמ״ג ובמרדכי נפרק הקומן והגה״מ פרק ח׳ כתבו דמשמע דהא‬
‫סלמודא מלא אות קטנה אלא בירך הימני משים דנכל שהית חין לה צירת ה״ח כלל דחתר אשיאן ניקכ תוכו שצ ה״א כשר חפי׳ הניקב מחצאנל החלל אבל ניחשנמי‬
‫אכנ כפנימי אפילו נשמר כל שהוא שפיר אית לה צירת ה ח דחפילו לכתהלה לא פיק דמגיצה פיסנ חס חין גויל מקיף האות מכפרים‪ :‬ומי ש רטנו הילכך אם ניקב‬
‫צריך אלא נקודה בעלמא תלויה נה וצפ"! אע״ג דסוכר רכינו דלענין דינא לח פליגי כל תיט פסול חפשר שהות סיום ועת הירושצמי כלומר בירושלמי משמע שצריך‬
‫לישנא אהדר דצא כדמשמע מדברי הרא״ש מימ לעני! פסק די! שיין הן הרח״ש גס כפנים מוקף גויל וצפי והחס ניקכ כל תונו פסיל ואפשר שהיא לישנא מפשי׳‬
‫ורטט דסגי בירך הפנימי נכל שהות אנל םהית סימן ר״ה כתכ להדיח דנישנא כתרא שפוסק לפסול כיון ובירושלמי פוסל ובתלמוד דידן איט מבורר ההכשר גהדיא חבל‬
‫עיקר ולא נטן לחלק בין ירך ימין לשמחל ולפ״י גס בפנימי צריך שישחר מלח חית הרמביס כתכ סתם ניקכ כתוך האות כמן תוך ה״ח או תוך מ״ס וכן בשמד אותיות‬
‫קטנה יכ״כ הרמכ״ס סוף פ״ח דה׳ תפילין וכתב הרב כהגהת ש״ע דהכי הילכתא כשר וצא חילק בין נקב מחנח כל התללנהיכא דחינו ממלא וגס נמרדני פרק הקומן‬
‫וכ״כ כ״י ו!"ל ומיהו אכן לעני! הלכה לא לחיק כל הני רכרתא מקמי הרא״ש ו״ל אחרשהכיא הירושצמי כתב ומיהי תלמודיט לח בעי היקף נייל בפנים וכל רכיתיט‬
‫ענ״ל ימ״מ להלכה למעשה נראה מדכריי כש״ע דדעתי להקל כהרח״ש ו־כיני יציע‪ .‬שוק בדכר עכ״ל • ונ״כ ספר התרומה שתלמוד שלט מכשיר לגמרי• ייש לדקדק כל׳‬
‫י י א חפי׳ ניקכ כל תוכי כ" כ סה״ת פי׳ ר״ה והסמ״ג נה' תפילין דה‪:‬י מוכח כתלמיד רביט צמה כתכ י״א אפי׳ גיקכ כל תיט כשר שהרי כל הפוסקים הושוו צומר דתלמיד'‬
‫שלנו והיינו כיון דלישנ׳נתל עיקר ולא פסוצ חלת כניקכ גוף הירךדכע״כ חינו דיון מכשר חפי׳ ניקב כל תוכי וצריך לומר דמשום ללניש^מ קמא דרש יי דצח איירי‬
‫מוקף גייל יאי תיתח דכניקב תזכו נמי פסול אס אינו מוקף מיל בפגי' ה״ל לחשתועי׳ תכמודא בהכי בלל חין לנו אלח דברי הירושנתי דלא מנשר אח״כ מוקף גויל‬
‫וניתח דאפילי תוכו פסול כל שכן ירכו אצמא דכתונו מכשיר נגמרי ודחה פה'ת מבפנים ינצישנא בתרח דמיירי בהט משמע דחפי' ניקב כל תוכו כשר קחמר י״א‬
‫אפינו ניקכ כל מוט דהיינו התופסים לשין שני עיקר‪:‬‬ ‫הירושלמי מפני תלמיד שלנו והכי משמע ממייש ה־ מביים ספיח דה״‪-‬ז יהםמ״ק שפסקו‬
‫בסתם מיקב תיט כשר ילא הזכירו הירושלמי אבל מדמי הסת״ג נרחה שהכריע )‪ ]^'"Q‬רטט ניקב גרנצ הפנימי של ה״א אפילו לח נשאר ממנו אלא כל שהי‬
‫כשר היינו כנישנת קמא שכתבתי בסמיך שפירש״י אהא דאמר אשיאן ניקב‬ ‫דאע״ג דכתנמיד שלט ללישכא כתיא מוכח דנשר אפילו גיקנ כל תוכי מ״מ ניי!‬
‫דנירושלמי פוסל נפירו; יחיכח נתי לפרש תלמיד שלנו נלישנא קמא דלח איירי תזכו של ה״א כשר יכתכ הרח״ש שהוא עיקר וחשמיעיק דאין שיעור לכגצ הפנימי‬
‫תלמודא מיקב ?טיל והחלק תוך האות דלפ״ז חינח למימר דתצמוד שלנו נמ׳ סוכר רק כשנשאר כו כל דהו וחע״ס שכל שחר הפוסקים נתבי שלשון שני עיקר רבינו‬
‫כהירושלמיהלכך יש לפסיק לחומרי יכך הוח פירוש דברי ריינו שכתב י׳ א חפי' ניקב כתכ דעת הרח״ש לפסק הנכה משוס לרניה הוח ומיהו תנ! לט‪,‬ין הלכה נח דחינן‬
‫נל תוכי והס סרמנ״ס יםה״ת יהסמ״ק לפי שיטתם דלישנא כתרא עיקר חבל‬
‫כל הני רכייתא מקמי הרא״ש ו״ל‪:‬‬
‫י‬
‫‪ 3‬מ ב רגל הימיני אס נשחר ממט חלא אות קטנה כשר ואם לאו סס ל‬ ‫בירושלמי משמע לפסול ניקכ כל תוכו ולכ! יש להחמיר והכי נקטינן‪:‬‬
‫‪ I‬שש אבא דאמר חשיחן ניקכ יריכו פסול אמרינן בגמרא אמר רני וירא‬ ‫)"א‪ £‬נפסק אחד מהאותיות יכו בפרק הקומן)דף כט^ רמי נר תמיי ת־פסיק‬
‫ליה ויין דויהרוג כנוקנא אמר ליה רני וירח זיל חייתי ינוקא וכי' לדידי מיסרשא לי מיניה דרב הונח חם נשתייר כו כשיעור אית קטנה כשר ואס‬
‫והייני שלאחר שנכתכ האות נפל בו נקב דאי קודם שנכתב לח מהני לאו פסול וכתב המרדכי בהקימן דהאי שיעורא הוי לאות ה״א ודנייתא דוק׳ אבל‬
‫תינוק דכל נקנ שחק הדיי עיבר עלי) ^הוי נקכ יפסול כדפרישי לעיל ורבינו חיתיית פשוטות שחין להם חלח ירך מחד כגוןוי״ו ייי״ן נו״ן פשוטה אי אינקיכו או‬
‫שכתב כסתם ואס נפסק אחד מהאותיות וכו׳ נסמך חמ״ש בתחלת דבור יה יחס א־פסיקו חין שיעוריה׳ כאות קטנה דאדרכ׳ אם לא נשר‪,‬ר רק כשיעור י׳ פסול א‪.‬א‬
‫לאתר שנכתנ ניקב נתון האות וטי דעליו ג״כ קלוי החי ואס נפסק וכוי דלאח' כהיכר תינוק דנא חכים וצת טיפש וכתב עוד וכל הפשיטו׳ יכול להיות דפםולו'‬
‫שנכתב האות נפסק כו׳ ומשמע לי מדכתנ נסתם וחם נפסק דכק נפסק ננקנ בין תפילו אי קרי ליה תטק דלא הכיס יצא טיפש כלומר דכל הניכר ונראה לעין‬
‫כנפסק שלא עיי נקכ אלא שנראה הגויל והחלק כאמצעהחית נא מכשוינן ע״י נפשושית שלא נשתייר בו שיעור אות אפי׳ קרי ציי תינוק דלא תכים ולא טיפש לח‬
‫תנוק חח״כ שנכתב מתחלה האות כתקונו ואח״כ נפסק האית איל מס נכתב כך משגיחי! ביה ות״ש תחלה היא פשוט והכי מסירש בהדיא בהקימן דגבי איכסיק כרעי'‬
‫מתחנה לא תהני תנוק אף על גכ דצ־כא נקב מיהו חס הפסקת המיל והחלק הוא דה׳ א ממרינן חס נשתייר מלא חות קטנה וגני חיפסיק יי״ו אמריי אייתי יניקת ומיהו‬
‫כבר אפשר נפרש לשיעור דמלא אות קטנה הוי גם ל״ותיו' פשוטו' שאי! נהס אלא‬ ‫בחיתיות‬
‫ירך אחד ומאי מלא אות קטנה מלא אות דידה כלומר מלח וי״ו קטנה או ני"! קטנה וניכר יפה שהיא יי״ו או ני״ן‬
‫ןא^ן נפסק אחד מהאותיות אם תינוק דלא חכים ולח טישש יודע לקרותו נש־ ואש לח־ פסול שש רמי כר תמרי איפסיק ליה וי״ו דויהרוג כטקכא ושירש״יוי״ו אירע במקום‬
‫נקכ )נראה כעין יוידאתא לקחיה דליי חי ל זיל חייתי יניקה דלח חניה ולא ה־פש וכי' יכתבו התוס' וכמרדכישדני״ת הנראית כמו מיידיש להכשיר ע״י קריאת תינוק‬
‫דלא חכים ולא טיפש וככר כתבתי נכחיך שבדבר הפשוט אכילו ח־ קר־ ניה יניקת כהלכתח פסול הוא וכ״כ מהר״י קינון כסי׳ ש״ע וכמו שאכתוב בסי׳ ל״י כתב ה״ר‬
‫מנחם החאירי ניקכ יריכו והולז איזה רגל שבה יא הן ימיני הן שמאלי ניכה כו ב' תיקוני׳ חחד נשתייר בו כמלא אית קטנה יהנ' כל לינוקא לא חכים ולא טיפש‬
‫קוראו כתקונו ונראין הדנריס על ב' תיקונים אלי שעל שני מיני נקכיס הס כי תחלה דברו בנקב שהפסיק שפת רוחב הרנל שהוא עבה וניקב מקצתו מצד רחבה‬
‫בשפת הרוחב אבל ארכו נשאר קייס מצד רוחי הצד האחר יקאמר דמחחי־ שנשתייר כארכו כלא נקכ כמלא אית קטנה ליל דקה כגון ואייו או יו״ד כשרה שהרי אס עשה‬
‫רגל מתחלתי דק כשר ואח״כ ־כרו כשניקנ באמצעית הרגל עד שנפסק הרגל צדו העליון מן התחתון ותיקין זה תלוי כשיהא הנקכ דק כ״כ שאי! ההפסק מונע‬
‫כתיב בסדר גט אשכנזי בהקימץ רבה גרסינן גבי יי״ו דויהרונ אייתי תינוק דלא חכים ולא טיפש‬ ‫"^ יי• ־‬ ‫"ו‬ ‫הקריאה המתוקנת‬ ‫מצאתי‬ ‫‪1‬‬ ‫ט נ י נ י עכ‬ ‫לתיג‬

‫מעלהלאמר ייהי־ג ויאמר ויהרוג ויש ללמוד מכאן שיטל להראות לתינוק כל השורה יח״צ לכסות שאר האותיו' י‬ ‫וסי׳ התוס׳ דאי חכים מכי[ שגידוף הוא כלפי‬
‫והיכי מכשירין כחיפסיק ‪.‬שיס חית כנוקכ׳ והא אמרינן נהקומן)כט ‪ (,.‬כל אות שאין גויל מוקף לה חדי רוחותיה פסולה וי״ל דלא איתמר אלא לפסול היכא‬ ‫וא"|־|‬
‫שנדבקה‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫) ד ( ו מ ד ב ר י ה ם ר ר נ י ד ל ע י ל נ ר א ה ש א י ן ש ו ב ו ה י ל ו ק י ה ש ה ר י ח י ל ק ב י ן א ו ת י ו ת ‪2‬יגוי‪.‬ו‪ .-‬ע ב ה ן נ ! נ י ת ק י ן ע ל ת י נ ו ק א נ ל ב ה ״ א ו כ י ו צ א נ ה י ש ל ר ו ; ל ר י ן א ם נ ש ת י י ר כ מ ל א א ו ח ק ט נ ה א ב ל‬
‫ל‪!.‬שק המאי יו דתיי ו ת ה ה מ ש מ ע כ ד ב ר י ו ד א ל י נ ל א ה י ה ל ו ל כ ת ו ב פ ח ם ו א ם נ פ ס ק א ח ת מ ה א ו ת י ו ת א ל א ה י ה‬
‫מחלל‪,‬רבשי ; ו נב קא ונ ת יהו התי א פ ג ו ו ם ו ח‬
‫ו נ ר י ה ט ו ר מי‪.‬י; כ ו נ ו י ה ר י ר מנחש *הרי ה ט ו ר ל ו ל פ‬
‫ונא״ח‬

‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫ממשנן לא מועיל כפינה כלאחר יו הננ נה״ת תפילין ומייוות כשי לא״ג •נתיב אלס סייג הג״ל יהחלק שלחולי ע״כ • וכחל הרחל״ס ל״א מהל׳ תפילין כל׳ אחוון של רש״י ינ״נ ספר‬
‫המרימה סי' ל״ל לל׳ תינו משמע חללו ואמציעתו ולן נלאה לעת דלינו ולהכ־ סתם ולתל‬ ‫תפילק ומוווות נהננמן בשבת ליל שמחל׳ ולה יהיה חיינ על צ נקיצור‬
‫]ל[ גימב רגל הימיג״ חס נשה־ נו׳ והס נה• כשינה •אס נכש־ אהד מדחיתיות כו כ נ' י ניקב נתין האיח כשר • ימי ש ׳"א אני' גיהנ כל מולו טעמא ליון ולל' שנישל ופ״י ש^א‬
‫עיקל סתם מצמווא וידן להכשיל חין לנו לתלק אן> שלילושלמ׳ מילק י ולעת לבינו כיון ללל׳‬ ‫נשם מה־ ים מהירי ניקל ידני והיה איוהו רגל שנהייה הן ״ייני הן שמהל׳ נו­­‬
‫רחש ן של רשייי לא וכר מלמולא ליון מלין נקנ קללו כלל ומציפו שיהלישלמי חילק אין לני‬ ‫כו ל׳ תיקוני' ח' נשתייר בו נמצה אית קטנה והשני נל ‪-‬יניקת ללא קניה וללה טיפש קירה־‬
‫כתיקונו ונראק הלנ יס טנ נ' תיקוניש הלו שעל נ׳ מינ• נקניש הש בתחנה לבדו ננקב ש״נשיק להקל ‪ p‬היה נראה לנאויה לסרש י אן קשה לאס ם״ל ללי ש‪.‬י עיקר א״נמנ״צ מ״שאת״נ‬
‫שפת רוקנ הרגצ שהיא ענה וניקנ מקצתו ״נל ר ‪-‬ני נשכת הייחנ אננ היכו נשהי קייס לנ־קנ רגל הפנימי של הייא כשל דהיינו כלישנא קמא דרש״י • לק נרא׳ פשוט דם״ל לרביכ׳‬
‫מנו רוחנ הנ־ האחרת וקאמר וחההר שנשתייר נ ה י ט ננא ניקנ נמלה ה ה קי‪-‬ינה י״ל יקה לצ קיא עיקי וכן כפל נהויא הלא״ש להל' סית שלי וכחל ללל׳ שני ק׳ למה נקט יותר‬
‫כגון יי״י אי ׳ו״ל כשיה שהר• הש עושה הרגנ מחה;תו לק נשירה יהה'כ לני' נשניקנ באמצעי׳ ניקב תיכו של ה״א משאר אותיות • ואיש מ״ש רכינו ניקל רגל פנימי של ה״־ז כשר • וגס‬
‫הוגנ פו שנפסק היגנ צל• כעניין מן המחתין ונזיקין וה תלו• נשיהה הנקכ יק נ״נ על אייש דס״ל נניקנ נל חללה שלה״א לפםיל כיון לנילושלמי פשל ליה • וכתלמולא לידן לא ונרו‬
‫שאח ההפסק מונע הקדיחה המתוקנת לתיניק נינונ טנ צ‪ .‬ונתג עליי ני מ יו ל מינרי חוה ויייהו כת׳ נעחלה דניקנ מוט של היא נשי ום״ל ואף שלחה הראיש ל שני שלרש"׳‬
‫המרוני לנעיל ניאה שהי; פינר^זנ־ק וה שהיי הילק בין אותיית כשיטות שיק נוכ־ תיק־ן מיהו ללינא כשלא ניקנ כולי וראי ג״כ מכשר ליה א״נ ונדל לכיק דניקנ רגל הפנימי של‬
‫שנ תינוק הנצ נהה ׳ניוצ־ז נוה יש נלון נלין ה‪ 0‬נשתיל נמלז ה‪ ,‬ת קטנה הננ לנ־' הטור ה״א כשר אם נשתייר כל שהוא נל שלן ניקל תוכו ונשינייר כל שהוא לפשר ודו״ק • ונ״י הארין‬
‫וצדל כאן ללללי לבינו • ואפשר שגס וו היתה תוכן כוונתו וק״ל ‪.‬‬ ‫מטין כוללי הל ר מנחש מהיר׳ שהוי הטור מחנק נין נקנ הה״א לננס־ החיתיות ווה משמע‬
‫י ‪ 5 :‬ס‬
‫? !־להל׳ נתנ נים( ואפי' לה מחל ממנו אלא כל שהוא אנל כיש מיהא בעיק שישייר ונראה שיצא לרליט•‬ ‫כלנריו עכ״צ‪ .‬נדלה שהיקשה ל• נרנרי הטור מ״ש לעינ ל' נקנ וכחן ל'‬
‫מלאמר אשיאן ניקל תוכו של ירא לשון תולו משמע שניקל לחילו אנל נשתייר‬ ‫והכת‬ ‫לדנריו מטין כרנרי הרריימ מהירי • וחני הומר מיה אין רהיה ונמ ש נניישה רהנח‬
‫לנומא קמנ׳ן וחרונה מולא נ ת נ נפסק הה״א הצח נתנ נפשק ההל משאי ־•והיות משמע נל שהיא יק״ל ‪) :‬יט( אש נשאו ממט מלא א־ת לף שם ד׳ל־טאמימדא דאשיאן הנ״ל אמר‬
‫שהחיניק היח נין ה״ה לאומ ות פשיעות ‪ .‬ועור נ״ל לננתיה ע״נ מהרים ללה כינינו שהיי כנ נ ר' וירא לויוי מפרשא לי מיניה ורב הונא חס נשתייל לו צשיעוו אות קטנה נשר ואס לאו‬
‫לסול • ואיתי עול שס דנחפסק נלעא לםיא לעיק בשיור מלא אות קטנה ונאפסקאוייו‬ ‫נ קנ רגל ה״ה בין ימיני נין שמאלי נשו יוה ללה כרנינו ירו ק ‪.‬־‬
‫]ה[ ו א ס נפסק נוי אם תינוק לנא הטס ווגה טכש נוי נש־ ‪ .‬ו״ל נ י והי ת היני מכשרינן מייתינן ינוקא ונא חניס וולא טפש אי קלי כשל ואי לאו פסול • •נתנ המרלכי ויל האי‬
‫שיעווא נאות קטנה הוי לאות היא ווכוותיה רוקו( אנל אותיות פשוטות שאין להם אלא‬ ‫באיפסק הא אמרינן גהקומן נל אות שחין גויל תיקן> לה מוי ווחוחיה פסול וי״ל‬
‫ולא איתמר אלא נפסיצ הינא שנונקה נא ת ההלת הנצ הינה להיפשק ננוקנח לא • ‪.‬יעוד ירן אחל נגק וי״ו ייי״ן טין פשוטות אי אנקינו או אפסיקו אין שיעווס נאות קטנה לאלילם‬
‫י״ל‬
‫‪1‬‬
‫שצא"‬
‫לפשיטות ־‬
‫־‬ ‫וחי נינו־‬
‫ולח סניס—‬ ‫יויל פסול אליא נהילו תינוק ללא‬
‫—*י־ '־" ־ אס לא נשאר וק נש־עווי י '‬
‫נשתייר אלא אות קטנה אפי׳ הרי ליה תינוק דלא הכי׳ ולא טיפש לא משגחינן ניה עניל • ונדחה שרעי לל־נו כלעמ כמלללי וכמשמעו׳ פשעי דגמרא הניל דעיהר המלוק הוא נק אות‬
‫ה״א לשאר אותיות ולדני כתל למטה ואס נפסק א׳ מהא־תיית נו׳ ‪-‬נא נתל ואה נפסק אית ה״א והא ונקט לאן ל׳ נקנ ולמטה נסמון כת׳ נפסק נלאה לנתן וכאן רנומא קמלק •‬
‫לנאות היא לח»יבעי׳ נפסק רגל הימיני של ה״ח כיה ה לליכא חלה סלא כס! לא דהיינו הנקל פשיטא דכשל כשנשאו מלא ירו אלא חפי'ניקל מ ה ‪ p‬׳ לאיכח מלי פסילי סלח שניקל‬
‫והשני שאין לרגל וה הניקל הקפת גויל‪-‬אפ״ה נשר אס נשהר מלה הופ קטנה יהה״כ כת׳ לנשאל אותיות לגון אותיות פשוטות לא מינעי׳ ניקל וייו או נו״ן פשוטה ניה י׳ לאינאסלתי‬
‫לפסול שניקנ וגס אין לו הקפת גויל יפשיטא דפשול אלא הפי׳ היפשק יהין להן אלא חו פסול דהיינו שנפסק אפיס פסול אפי׳ נשאל מלא אות קטנה כל שאק התינוק מכירו ועיין‬
‫וח״צ‬ ‫ו א ם נ פ ס ק ‪ p‬׳ יכול ל ק ר ו ת ו נ ש ל • נ ת נ נ ״ י ליכול ל ה ל א ו ת לו נ ל ס ש ו ד ס‬ ‫)נ(‬ ‫נללישה ו‬
 ‫לג‬ ‫כיח‬ ‫אורח חיים הלכות תפילין לב‬
‫פ נ מ ק ה נאות אמרת א נ להינא דאיפסיק נ ט ק נ א לא והכי דייק לשין רש״י נאותיות הפשוטית כגון וי״ו יט״ן יאם לא היה הסופה ממשיך עול היי׳ו והט״ן אלא‬
‫שפירש שאין טיל חוקן לה שמלינקת נאימ אמרת וגני איפסיק וי״ו לויהרוג עד מקום שגפסק יצא יותר היה ג״נ ו א יט׳׳ן נליט אצא שהמשיך האיס אחר‬
‫מיקב׳ נ ת נ זי״י לויהריג אירע נמקים נ ק נ משמע לנשעת נתיני פגע בנקב ואס״ה ההפשק נייתר ממה שצריך יש להכשיר דדל ההתשנה שלאחר ההסםק מהכא הא‬
‫נשר אי יטק' ללא מנים ילא טיפש קרי ליה ייהריג ועי״ל להא למנפמנן נאיסשיק אינא יי"! וט׳׳ן נהלנתי א נ ל א ם לא היה עד ההפסק ממחלת נ ס י נ ה אלא נמלא‬
‫איס קשנה דיליה אק להנשיר ניין פלא‬ ‫נ ט ק נ א הייני לוקא נניפסק אחר שננתנ‬
‫לטין ל נ ש נ נ ת נ ה י מ ה נשרה שהיה גייל כשר ואם לאו פסול )גא( כתוכ בסמ״ק ׳שאם נפלה טיפת רץ צןורס מ ת נ נתקיט מתמלה נג״ל ימה שקשה‬
‫מקיפה מארבע חחיתיה א ם ניקנה את״כ שנגמר האות ולא היתה האות ניכרת ואח'כ נטל הדיו או שלא טכימכשיוי׳ מ פ ס ק האית הלא איט מוקף‬
‫מיל עיק ננ״י האריך ניישינ קישיא זו‬
‫נסמ״ק שאם נפלה ט פ ת דיו‬ ‫כתוב‬ ‫אנל היתה מוקפת גויל מתחילתה פםול דהוי כמו חק תוכותאבל אם בבר‬ ‫כשרה כיין שמחלתה ט ה משרות‬
‫נשנתחלת נ ת י נ ת ה היה שם נ ק נ ונפסקה‬
‫ימי סי׳ דכל שלא ניכר האית‬ ‫פסל‬ ‫זיל‬ ‫וא״א‬ ‫ליטלו)»(‬ ‫יכול‬ ‫דיי‬ ‫בה‬ ‫ונפל‬ ‫בתקונה‬ ‫עשויה‬ ‫תיתה‬ ‫ני אע״פ שיש נ ה שיעיר אות פסולה‬
‫משום למעולם לא הקיפה גייל • נם בזה וכ״ב בסה״ת וכתב עוד שאם עשה רי׳׳ש כעין דל״ת שאינו ה״ל דיי נעלמא ואם נשל שפת דיו עליי‬
‫ונ״נ נהליא מלנרי הרמנ״ם י ל נפ״א ‪ :‬יבול לגרוד ולתקנו דהוי כמו חק תוכות)*( וכיוצא בזה כתב א״א נקרא הנל נשם דיי ואם יטול אח״כ‬
‫הטפה שנפל עליו ה״ל מנ{צ' סאות נעשה‬
‫ע״י חק תימת ופסול וכן נשלא הימה‬
‫נתשינית ה ר נ ר נ י לוי ן' ח נ י נ ז״ל הרא״ש ז׳׳ל מים פתוחה שנדבק פתיחתה ונסתמה שאץ מוןןל לגרור‬
‫נתיב הלנה למעשה נימי הסופר המונהק‬
‫מוקפת מיל מתחצחה ה״ל עירינ אותיות‬ ‫הדבק‬ ‫הרנ רני יוסף ה נ ק נשמתי עדן נאי לפני‬
‫ונקר׳ נשם דיו נעלמא ‪1‬אס יפריד׳ אח״נ‬ ‫פעמים רנות תפילין שרגל הנ״ף פשוט‬
‫שלהם היה מגיע לסוף הקלף נלי היקף גויל מתחלתם יססלתי אותם לפני הרננים ה״ל חק ת י מ ת מיהו ‪7‬וקא נשנדנקו האותיות מתחצמה קודם שנגמר הסית השני‬
‫הזקנים נ״ע ע״פ ס נ ר ת קצת פוסקים שנתבו נן נפירוש ולא ט ה פיצה פה וחולקים נגין שנת׳ רי׳׳ש נתק‪1‬ט ואמ׳׳ננתנ ללי׳׳ת או אות אחרת ינתחצת נ ת י נ ת החות‬
‫נדבר כלל ואע״פ שמדברי הרמנ״ם אין לנו הנרח חוק לפסול מפני שנשמנה השני גלנקה לרי״ש חז אק מועיצ גלילת הלנק צהנשיר המות השני להשגי ה״ל‬
‫הדברים הפוסלים לא מ נ י ר דבר מזה אלא שנגעה אות באות הרי טרופלמי שהניא חק תימת אלא צריך לגדול נ ל הלי! מהאו' השני מ נ ל האו׳ הראשון שננו־ נ נ מ נ‬
‫בעל ההגהה שצריך ט ק ף מיל תוך האוח נשניקב העור שם ינ״ש שצריך ט ק ף נתקוגי פשיטא לנשר היא לאחר גרילת הלנק נ נ ל אנצ א ם לאחר שננתמ האותיית‬
‫מיל נכל צדדי האוח מבחוץ וכן הוא מבואר שס בירושלמי והרנ המאידי נספרו נתקונם נלנקי יחל נלין או נפלה שיפת ליו עצ חחל חהן ט ר ר הלנק מו נוטל המי‬
‫קדית ספר נ ת נ נהדיא א ם ניקב קודם נתיבה א ס הדיי אינו עינר עליו פסול שנפל עליי ונשר ללא ה״ל נ ח ק תימת ניין שהי! הא‪1‬תי‪1‬ת נתונים נ ת ק ו נ ס‬
‫א נ ל א ם גיקנ אחר שנממ אמרי על זה נגמרא ניקנ תינו של ה״א נ פ ר ירט מחחלתם לחשנינן לדיו זו נאילו היה החית מ מ ס ה נ ל נ ר אמר נמו נשעיס נשנעף‬
‫אס נשתייר ני נמלא א‪1‬ת קטנה נשר ואם לאו פסול ואחרי ש ד רחי נ ר תמרי על האות ונייצא נזה לטשצ הנסוי וכשר ינת׳ הסח״ק ל ה ט איתח נייושצמי ונרמה‬
‫איססיק ליה וי"! דויהרוג ומ׳ ע״נ נראה שללעתי גם לדעת הרמב״ם נן הוא הלין להסמ״ק נ ת נ ‪ p‬על פי סה״מ שהניש הירישנמי נלין נגיעת אות נמית ע״ש נסימן‬
‫מדלא הניא סנרת! נלל ג ם נ מ ר י טור איש יש לדייק שדעתו ט א נ ן ג ם הרמ״ה ר״ה וגם הנ״י מניאו ע״ש הרשנ״ח יפירשו חלמ לשהיית נ ת נ לנמסנ' סופרים קתני‬
‫אל יקרא מ ואינח לספוקי אם צאחר שהפייל החיתיות נסכין נשר לקרית ני ח ם‬ ‫נפ״נ דגיטין נש»א לבאר שאין ד מ ק האיתיית פ‪1‬סל בגט מ פ ס במ‪1‬מלט ש מ ס ‪p‬‬
‫היקף מיל חצד שניטל המיל פסול כתפילין וספר מורה נחי חסחן טיל מצד דיטק לאי‪ .‬א נ ל הרשנ״א פשיטח ליה להינא ל נ נ ת נ ו החיתיות נתיקינם ומח״נ נדבקו‬
‫דנשרה אפילו מיט גורר הדנק נלל דכל שהיח יכול לגרור כשר יכדרני זירח לחמר‬ ‫האותיות ע נ י ל ‪:‬‬
‫נ ל הראוי למלה אין ניצה מ ע נ נ ת מ ‪! .‬נסמוך יתבאר הפסק כס״ד‪:‬‬ ‫נסמ״ק שאם נפלה שפת דיי קודם שעמר האית ומי זיל סח״ק א ם נפלה‬ ‫‪1"0‬וב‬
‫טפת דיו קידם שנגמר האות ולא ט ת ה האות נינרת יאח״נ נשל הדיו ) * ^ ׳ ׳ ש וא״א פסל ג ם נ ז ה סי' נ ה ח דסציק מיניה דהיינו נשהיתה התיתנתיקונה‬
‫ונפל בה דיו ס״ל להרא״ש דנתקנקל השית ותור הכל ונקרא בשם דיו נחילו‬ ‫או נחי נן א ם לא היחה חוקפת טיל בתחלת עשייתה דאחרינן דפס‪1‬לה יאח״נ נטל‬
‫הדי! היי נ ח ק ת!טת ופסילה א נ ל א ם נ נ ר ננתנה נחקנה ואח״נ נפל הדיי עליה לא היה נ ת י נ שם שים אותנע‪1‬צס וצפינך א ס העניר הדיו ונשחר האית נמ! שהיה‬
‫יטלנה נדאמרינן נירושלחי עניל והיריש' הוה היא נ פ ר ק היה קורא והני איתא ק י ו ם נפילת דיי עליו ה״ל ח ק ת ו מ ת ופסיל נ ״ נ נס״נ דגיטין ומ״ש ונ״נ נסםיית‬
‫נצ״ל וע׳יש נסי׳ ר״ה ‪:‬‬ ‫ה ת ם עירנ האותיות אית תני נ פ ר ואית תני פטול מייד נשר מלמטה מאן דאמר‬
‫פ מ ל מלמעלה נ ג ק ארצנז תפארתט אנל ארצן ותפארתך צרינא ונתנו הרשנ״א ו ט ״ ע ן ו נ ת נ ש ד שאם עשה רי״ש נעין דלי״ת ומי נליחר םה״ת נ ת נ לשם עיד‬
‫נדין רי״ש וני׳ וז״ל שם נ פ ס ק ונן אם החיים פתוח' וטגע ירך שמאל‬ ‫נתשונה ופירש דהני מאמר מלמעלה פסול לפי שעד שלא נעשית אימ נפסלה‬
‫צורת׳ יהילנך אם נ א לגרור הרי זה נ מ ק ת ו ט ת שלא נעשית אות משלם עד לשל תחתון ונעשית לה סתומה או א ם מרי״ש עשה דלי״ח או חאחרת צא יועיל שים‬
‫ענשיו שהוא גורדו אבל כשנדנקי מלחשה נו של תפארתט וארצנו אחר שנגמרה תיקון לגרור נסנין ולתקנה משום דהיי חק תימס וסםילענ״ל וכיוצא נזה כ ת נ‬
‫צורת האות היא שנדבקה ומתחלתה נשרה היתה ואם נ א ענש־ו למרדה אין וה א״א הרא״ש מ״ם פסומה יני׳ יאיכא למידק טון דסה״ת נ ת ב דין זה נתריייהו‬
‫נ ח ״ ם שנדנקה פתיחת׳ ונרי״ש שעשה נ מ ק דלי״ת למה לא נ ת נ נשם סה״ת נ״א‬ ‫נ ח ק ת‪1‬טת יהילכך אפילי איני נורד נ ל שהוא יטל לגרוד נשר יכדר' זירא דאמר‬
‫ח״ש נרי״שוהניא עלמדניוצא ניה נ ת נ הרא״ש נח״םיוחר טינ היה להניא מ״ש‬ ‫)מנחית קג‪ (.:‬בל הראוי לכילה אין ט ל ה מענגת נו אנל ארצך ותפארתך שהנ״ף‬
‫סה״ת נח״ם ולנתינ עליי ונ״נ הרא״ש ונראה דינינו דקדק נסה״ת שנתנ תחלה‬ ‫דמקה נאמצעיח רגלה ע ם התי״ו צרינא נלומר ס פ ק דאינא למימר דאף היח‬
‫אינה אוס ע ל שיגמר רגל האות שנה לגמרי ואינא למימר דיני נלמסה ונשר ענ״ל נ ל ק מ״ס שאין מקנה למחוק הדניקות נשער דליל חק מומת דמשחע דמחיקת‬
‫הלמקומ לא מהני אנל לעשות מעשה נ ט ף האות ליטול החרטום נ ל נ ל מ מ י ואת״נ‬ ‫ונן היא נתשיגית המיוחסות להרמנ״ן סימן רל״ו ונראה שסמ״ק היה מפרש נן‬
‫טחשלמי ומ״ה נ ת נ א ם לא ט ת ה מוקפת גדל נמתלת עשייתה דאמריגן לפסולה נ פ ס ק נ ת נ לא יועיל שום תיקון לגרור נ ם נ ק ולתקנה אלמא לאפי׳ ננטיל׳ החרט‪1‬ם‬
‫ל נ ל לא מהני וטון שלנריו נלין מ״ס חסופקים אם ח״פ תחלה הוא עיקר או מ״ש‬ ‫ואח״נ נטל הדיי היי נ ח ק תוטמ ופסולה נלומר שאס נדנקה האית קודם שמגמד‬
‫להיינו נתחלת עשייתה פסולה ולא סגי נשיפריל נין הנ׳ אותיות הלטקית ד ט י נ פ ס ק היא עיקר‪ .‬על ‪ p‬השמיט רניני לין מ׳׳ם משמי של סה״ת ולא המי אלא‬
‫חח תונית וצריך לגריל נ ל האות הנלנק ומלאמרינן נירישלמי היה ל נ ל שנעשית מ״ש בדין רי״ש‪.‬דאינן מסופקים דנתחלה נ מ נ נ ד ק רי״ש שעשה נ מ ק ללי״ת אי‬
‫נ ל האות משרית שונ אינה נפשלת א ם נלנקה למל חשם שח״ק ל ט נ א שגגחר׳ ט ״ מ נמקים נ״ף אין תקנה למחוק החג לתקן האוח ונפסק נ ת נ ג״נ לא יועיל‬
‫שום‬ ‫האות יאח״נ נפל נ ה טפת ליו ליטל ליסל! ולא מיססיל משום חק תונות ‪1‬של‬
‫אנתונ נדין הירושלמי הוה נסחיך נס״ל‪:‬‬
‫פסל גם נזה שנתב נ פ י נ דגיטק א ם נפלה ט פ ת דיי לתוך האות ואינה נינרת האות איט ינול להעניר הדיו ולתקן האות דה״לחק תומת ונ״נ נ ס פ ר התרומה‬ ‫ןא״א‬
‫סי׳ ר״ה והינא שנפלה טפת דיי נתיך חלל אית ני״ת והיא עתה נחי ש״א אז אין שם ני״ת עליה או טפח דיו נשלה נחלל אות אחרת ואין שמה עליה אק‬
‫חקנה למחוק הטפה נ מ ו חק חימח דססיל נדאמרינן נ ג י ט י ן ) נ ‪ ( .‬ינחב ילא וחקק ומיקי לה נ מ ק תינות או טעה ו נ ת נ ללי״ת נמקום רי״ש או נ י ס נמקים‬
‫נזה נ ק נ א״א ז״ל מ״ם פתיחה שנדנקה פתיחתה ינסחחה ומ׳ נ״נ‬ ‫וכיוצא‬ ‫נ״ף אין תקנה למחוק החג לתקן האוח ינ״נ בסמ״ג ונהגהיח מיימקה״א •י‬
‫הדבק ילפתמה נראה לליקא האי תיקון לית לה אבל א״צ לגרדה טלה‬ ‫נתש!נה נ ל ל ג׳ ‪1‬נ"נ נ ס פ ר התרומה וסמ״ג וממה שנתנ רניני אין תקנה לגריר‬
‫וסגי נשיגרוד נ ל החרטום ומשאר נצורת נו״ן נפופה ואח״נ ינתונ מה שגדד וטי שפיר מק ירטת וגם נ ס פ ר התרומה נ ת נ אין תקנה למחוק הדנקות נ ת ע ר דה״ל מק‬
‫תוטת וכיוצא נזה נ ת נ נסמיג ינ״נ מדנרי ת״ה סי׳ מיח ונן מניאר נתשינות הדשנ״א !היא נתשינות המייחמת להרמנ״ן ז״ל סיחןרל״ו ונן הורו גדולי ה מ ר מהרי״ןחנינ‬
‫ומה״רליי נ ט והסנימ! נ ל חנמי שלוניק״י זנרוט לנדנה לדנריהם ואף על פי שחלר דוד הנהן זנרוט לנדנה חלק עליהם נתש‪1‬נה והאריך לטכיס שצריך‬
‫לגרוד נ ל האית אנו אין לנו אלא דנרי הרמים הנזנרים זיל דמסתנר טעמייט ולפי זה מ״ש הרא״ש נתשונה מ״ס פתוחה שנדנקה פתיחתה ונסתמה יחמוק ט ל ה !ינחונ‬
‫אחרת במקימה צ״ל דניין שמוחק עד שמנטל צירתה מיהק ט ל ה מיקרי ו ר ט ט נהלי ס פ ר תורה נשגתנ תשונת הרא״ש לא נ מ נ ימחוק טלה יזיל פ ם נ ת נ א״א ו״ל‬
‫בתשובה ח״ם פתוחה שגדנק פחיחתה ונסתמה איט מועיל לגרוד ה מ ק ילפיתחה דניק שאינו עושה מעשה בגוף האית שנשאר אלא מרד הסתימה וביה נעשה האות‬
‫ה״ל נ ח ק תיטת ענ״ל משמע דנל שטא ששה מעשה נגיף האית שנשאר אע״ש שלא חחקה ט ל ה ט י שפיר חק יריטת ולפי זה אם עשה רי״ש בעין דלי״ת יגריד‬
‫הירך לנד או הגג לנד ויחזיר יינחנני העין רי״ש ישסיר דמי דמאחר שנישל צורת האות לא ס י חק תונית אלא שיש לפקפק ילימר דלא דמי למים פתיחה דהתם‬
‫כיון שצורת ט״ן שנה נעשה נהנשר ניק שגרל החרטום שנלנק ונתני כשר אנל גני עשה רי״ש נעין לליית שנין ה ע ינק ט ר ך געשי נפיסול אפשר ללא סגי‬
‫מ ר י ל ת אחל מ ה ם וצריך שיגדיל אח ט ל ה וכן נראה חלנרי תשונת הרשנ״א )ה( יאע״פ שאוחה משינה ט א ע״פ הירושלמי והפוסקים פסקו שלא נ ל נ ר י הירושלחי‬
‫נמי שימנאר נסמין נס״ל היינו משים לסנרי לעיעה פוסלת נין למעלה בק למשה יםנרי למועיל תיקון נגגיעת אוס לאות א נ ל ט נ א ללא מ מ י תיקק אפשר לסנרי‬
‫שנל מה שלא נעשה נהנשר צריך לגריל לטעמא למסתנר ט א והני נקטינן‪:‬‬
‫‪:‬‬ ‫עיי‬
‫נתשינה‬ ‫ללעתי זה תליי נמה שנמנ א״א‬ ‫תשובה‬ ‫יי״י‬ ‫ת ש א ר‬
‫י‬ ‫* ‪P i‬‬‫‪? r > i‬‬
‫' י"י‬ ‫‪w‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י‬
‫• י י "‪1‬‬
‫י ם‬ ‫נ מ ר‬ ‫ה‬ ‫ב‬
‫" '‪1‬‬
‫ת‬ ‫כ‬ ‫נ‬
‫י‬ ‫‪T\2)2‬‬
‫ש‬ ‫ה ר א ״ ש ‪166‬‬ ‫י‬ ‫נ ו ת הי‬ ‫נ ת ש‬

‫וישאר מ ה ר א ו ת אחרת ע נ ״ ל ‪:‬‬ ‫שמחלק נין חק ת י ט ת ל ח ק י ר ט ת נ י צ ר י ך ש י נ ת י נ ט ף האות ולא שימתיק שקצת אחת‬
‫ימ״ש‬
‫דרכי מיציה‬
‫ו‪8‬ל»ון‬ ‫)ה( ונא״וז בשם ו״י מ»»ע דבנל וןאווזיות אין זנריו לגרור רק מן ה»‪1‬עווו ולמסד‪:,‬‬

‫פרישה‬
‫) נ נ ( וא״א ן״ל פסל גס ניה • נפינ וגיטיןנת׳ ‪ p‬ו מ ן לנפל הניפה נתוו כמלל ואין סאות‬ ‫וא״צ לנשות שאו האותיות ‪:‬‬
‫נינוה אק ששה עוו מלים ולזין מקנה למסוק הטפה והוי שק תונות ופסול‪:‬‬ ‫)נא( כתוב נסמ״ק שאם נפלה טיפת זיו קוים שנגמוה סאו» נו׳ פסולה נו׳ אנל אט ננו‬
‫)נג( וביוצא ניה נת׳ א״או״ל מ״ס פתושה שנלנקס נו׳ שאק מומיל נוי נמנ נ״י נראה‬ ‫נוי ינול ליטצו • נ מ נ נ״י נצומו אסגונקססאות קוום ןנגסו והיינו נסתלת‬
‫וווקא האי תיקי( לייג ליה אנל א״נ לגווה טלהוםג״ נשיגווובל הסוטום‬ ‫עשייה פסולה ולא סגי כשיפליו לי! נ׳ האותיות סומקות והוה מק תומת וצוין לגווו נצ‬
‫ותשאל נצולת נוץ למנה ואח״נ ינתול מה שגל׳ והוי חק יללות ולפיוס מ״ש הלא״ש נתשונס‬ ‫האות הנונקת ומואמויק ליוושלמי הוה מ ל שנעשית נל האות משווי שונ איני נפסלת‬
‫נלל ג' מ״ס 'פתוסהשנונקה מ׳ ימנזוק נולה וינמונ אסומ נו׳ל־ו נוגס אלא כיון שכולו‬ ‫אם נונקס למו משם סמ״ק להינא * ג מ ו ס האות ואש״נ נפל נ ס טיפת דיו דימצ ליטלו‬
‫וונס כאלו גווה נולה ומי וונינו נהל׳ נדת העתיק תשונת הולדש ולא נע׳ תינת נולה •נ״י‪:‬‬ ‫ולא טיפסל משוס סק תונות • נ״י‪:‬‬
‫ובגליות‬
‫חידושי הגהות‬
‫וזרא*» קאי ארעח העיטור ממניא שם רט»םע אשילו איגו מסייעו רק נעע״ג סגי ולא נועת ו*ג »מ*ריו לסייעו אע״ג שנהב רעת ר״ב במחלה ונתב אחינ ו מ נ י י ע לא‬
‫»ר״ל מבה״ע נתב ‪ »00‬כדברי ו*ב רק »נתב ג״נ ועיבור א״י בשר אבל ערי‪6‬א טיגיה לאילי לר*ב צריך המוראל לםייעו ולעי»ור א** לפייעו ונער געע״ג ועל זה קאי שם וכן‬
‫‪rapea‬‬
 ‫אורה חיים הלכות תפילין לב‬ ‫כיח‬
‫שום תקין לגרור בסכין ולתקנה דמשמע מת״ש בתחלה ובסוף דכי!! שהכל נעשה ‪ W‬׳ ‪ w‬ר ט ט ל מ ח ל ת מ ק אות לאות נ ת נ שמיתר כלומר סמ׳קהכשירנהיתה‬
‫עשויה נתקנה לנפל נ ה ליו נשיטיל הליו לפסל כשלא היתה מוקפת נויל‬ ‫בפיסול ע״י תג זי בין הגג בין הירך לא סגי בשום גרידה לתקנו אלא צריך שיגרלד‬
‫את כולה ומביא רביגו עליו וכיוצא נזה כתב הרא״ש מ״ס פתוס' ונוי שאין מועיל מתחלתה והרא״ש נ ת ב בשתיהן להפך דנהיתה עשויה נ ת ק נ ה ונפל נ ה דיו ונשלל פסול‬
‫לגרור הדבק וטי לאע״ג דמשחע מדבריי אלי שגרידת הדבק היא דאינו מועיל ו מ ח ל ת דבק אות לאות הכשיר ס ת ם בסדר תיקון תפילין ללא חילק נק נדבקה‬
‫מתחלתה לנדבקה אחר שנגמרה ולדברי‬ ‫אבל נטילת החרטיס מלעיל לא״צ שיגדיל‬
‫את כילה יא״נ איני כיוצא בו ס״ל לרבינז ה ר ב ק ו ל פ ו ת ח ה ) מ ( ו ב ג ר י ר ת ד ב ק א ו ת ל א ו ת כ ת כ ש ס ו ת ר הירושלמי שכתבתי בסמוך לפי מה שפירש‬
‫דשפיר היל כיוצא בו דויל בתר טעמא ) ל ה ( ו ב ה ת ח ל ת ה כ ת י ב ה נ י א מ ר אני כ ו ת ב ל ש ם ק ד ו ש ת תפילין בו הרשב״א אם נדבקה האות קוד׳ שתגמד‬
‫לא סגי לה מ ר י ד ת דבק ואס נדבקה‬ ‫דגדלי״ת דבק הגג כין הירך נעשה כפיסול‬
‫ואין‬
‫אחר שנגמרה אינה צרינה לא לגרוד ולא‬ ‫צריך לגרור את כולה אבל במ״ם דהחרטום‬
‫להפריד יז״ל סמ״ג וכל אות ואות צריך‬ ‫בלבד נעשה בפיסול אבל צורך הנו״ן‬
‫שנה נעשה בהכשר טון שגרר החרטום שנדבק ואחייכ כתני כשר יא״כ שפיר כתב שתהא תוקפת גליל מדי רוחותיה ואס נגעה אלת לחברתה יועיל תיקון ולא מיקרי‬
‫חק תונות אבל בירושלמי מכשיר נגיע' אות לאות מלמטה ופוסל טגעית מלמעלה‬ ‫רטנו וכיוצא בזה כ ת ג הרא״ש ‪:‬‬
‫\*‪ W"Q‬ובגריד' דכק אית לאות נתב שמיתר כלומר סיי״ק כסל בשניה' בשוה בין ימסופק אס נוגעות באמצע עכ״ל אכל המרדכי בפרק הקומץ כתב הירושלמי‬
‫בטפת דיי שנפל על האות ובין מ ד ב ק אית צאית אס לא היה ׳נגמר הזה ואח״כ כתכ אמנם בתלמודנו לא מפליג בין טנע למשה או למעלה ופוסל ככל‬
‫האות בתחלה ואין מלעיל שוס תקין דה'ל חק תוכית וא״א הרה״ש מחלק ניניה׳ עגין אס אינה מוקפת מיל מדי רוחותיה ונתב המרדכי בשם רטנו שמשון שכ״כ‬
‫דבטפ׳ דיו שנפל על האות ודאי דפםול ואין מיעיל שוס תיקי! ואפילו נפלה הדיו רנינו אלחנן דאין לסמוך על הירושלמי וצריך היקף בין למעלה בין למטה וכ״פ‬
‫לאחר שנכת' האי׳ כתקינה לשכ״כ סה״ת אבל גגריר׳ דבק אלת לאות כתב הרא״ש נספ׳ התרומה שאם ניגעת אלת לתבירתה מלמעלה או מלמטה פסולה ותיקון מועיל‬
‫דמותר דאעפ״י דכל ומן שלא גרר אל יקרא נו אפילו נדבק לאתר שנגמרו כתקינן נה ולא דמי למק תלטת ונינ נהגהומ מיימלן וכ״כ האגור בשםמהר״ס יכ״נשהוא‬
‫דעת הרי״ף והרמכ״ס והרא״ש שלא הזכירו הירושלמי הוה כלל וכן הלכה ‪:‬‬ ‫אפ״ה בגרירת הדבק מיתר אפילו נדנקו קידם שנגמר האות ולעני! הלכה נקטינן‬
‫כהרא״ש וסה״ת דבנפל' טפת דיו על האית אפילי כבר נגמר' פסול יצריך לגרור ן ך ‪ ,‬י ‪ 3‬א שנגעו רגלי הה״א יהקי״ף למעלה שהוא פסול לדעת ח כ הפוסקים כמ‪1‬‬
‫שיתבאר בסיחן לי׳ו כס״ד כתב המרדכי בהקומן דלא מ מ י אס הפרידו‬ ‫כילה יכן כרי״ש יעשה דלי״ת אי כייף לעשה בי״ת צריך לגרץר את כילה אכל כמ״ס‬
‫שנדבק בפתיחה א״צ למחוק את כילה אלא ניטל החרטום נלכד וחייייס יטתבין וכשר בסכין ואח׳׳כ כתב שחזר ט הריין והכשיר והגאון מהר״י קולון כתב בסי' ציית‬
‫וכ״כ ביי בשם בדולי עולם שהסכימו על זה וכן פסק בש״ע וכך נהגו • וכשנתערבו שגא״! ויורה דעה משמע דסבירא ליה דלא מהצי וכדברי ריין הראשונים וכ״כ‬
‫האיתיית ינדבקי קי״ל כתלמיד שלני דאין חליק בין נדבק למעלה אי למטה או האגור בשם מהר״ם ללא מהגי ונ״כ הרשב״א בתשובה רגל הקי״ף הדבוק גורדין‬
‫באמצעי דבנל ענק היא פסול דלא כהירושלמי דמחלק שאין פסיל אלא בנדנק הרגל וחוזרי] וכותבים וא״צ לגרוד נ ל האות כי הנג כדין נכתב וכ״כ בתשו' להרמב״ן‬
‫למעלה אי נמי באמצעי דספיק' היא ופסיל ג״כ מספק אכל למטה כשי יא״צ חפילי פי' רל"! וכ״כ בתרומת הדשן סימן מ״ח וטעמא דלא מ מ י הפרדה כשרגלי הה״א‬
‫גריר׳ הדבק לפתהלה דלית׳ אלא צריך לגרוד אף למטה מיהי אס גרד יהפרידס יהקי״ף ניגעיס למעלה כי היני דמהני בנטע׳ אלת לאות משום דהתס אין הפיסול‬
‫בצורת גוף האות לנכי רגלי הה״א והקו״ף הפיסול הוא כגוף צורת האות‪.‬‬ ‫כשר בס״ת ובתפילין ולא הוי כאילי כתכ שלא כסדרן כתפילין ללא קפדינן אלא‬
‫אכתיב׳ ממש אבל גרידה שלא כסדרן לית ל בה ילא מקרי נמי חק חיכית כיון ן א ר [ נגע רגל האל״ף בגג האל״ף אי פני האל״ף בפני הגג שתחתיה וכדומה‬
‫לזה כתכ האגור כולן פסולים ואין תקנה במתיקה אי בהפרדה שנקרא תק‬ ‫שהאות עצמה היתהכתיכה כתקינה וכדעת הרא״ש ייני'והיא דעת ריכ פוסקי' יפסק כך‬
‫נ״י וכ׳׳כ בש״ע ‪ .‬מיהי בקייא׳ נ ס ״ ת אס נמנא דניק אות לאו' ויכול להפסיק תוכית ופשוט הוא ומיהו בגרידה מה שנעשה בפיסול סגי כמי שכתבתי נסמוך גני‬
‫י‬
‫קריאתו צ״ע אם צריך לברך ברנה אחרונה ילהיצי׳ ספר תורה א ח ת דאע״ג רגל הה״א והקו״ף שנינעי' למעלה מיהי אס בבר כתוב לפניי אין תקנה לחזור‬
‫ולתקנה משים דה״ל כתיבי! שלא כסדרן ‪:‬‬ ‫דכתיל נראה דכדאי הוא הרשב״א לסמוך עליו כמ״ש אפילו לא נרד כל שהיא יכול‬
‫לגרור כשר כדר׳ זירא דאמרכל הראוי לכילה אי! בילה מעכבת בו מ״מ בשבת אינו א • גוף ייל״י השי"! והעי"! והפ״א והצד״י נוגעים בגוף האות ייתר מכמקיס‬
‫דיבוק! יתבאר בסי' ל״ו‪:‬‬ ‫ראוי לגודרו או דילמא כיון דמכח די! ס״ת כשי היא בגריר׳ הדבק אלא דאיסור‬
‫בהגהות מיימון פ״א אם נדנקו האותיות יחד מותר לתקנם ללא הוי חק‬ ‫שכת הואדרביע עליה ראוי לגרדו קרינן כיה והא דאית׳ במ״ס אל יקרא נו ומניאו ‪11"0‬ב‬
‫תיכות מ״מ אס כתכ לפניו אח״כ אין תקנה לתקנם דחאחר דכי אין‬ ‫כסה״ת היינו דלכתחלה אין להוציא' כדי לקרוי בל כיין שלא תיקנה להפריד הדנק‬
‫אנל הוציאה דיעבד וקורין נו אין להוציא אחרת והכי מסתבר׳‪ .‬נתב נ״י ע״ש שמה עלי׳ אס אח״כ יתקנם התיקון הלא עיקר כתיבתן להוי שלא כסדרן ונפ״כ כתכ‬
‫המבייש בתשוב' דהרמנ״ן פוסל בם״ת ותפילין ימזוזות אס נכנם ראש הלמ״ד באייר בשם הרמ״ך והנה הרים פסל לתפילין בשטל שלא היו מקצ' יידי״ן שעל האלפ־ ין‬
‫י‬
‫ושעל השיני"! ושעל העייני״ן ומקצת רגלי התוי״ן נוגעי' לגוף האות ו א מ דלא גרע‬ ‫הה״א אי החי״ת אפילו כלא נגיעה עכ״ל וכתב הריין נפ״ב דגיטין שהטעם היא מפני‬
‫י‬
‫מקוצי של יו״ד דמעכב ובעי' כתיבי תמה !שלימה ולא שנורה אכן שוב א מ שיכיל‬ ‫שמבטל צורת האות אבל ממ״ש התוס' יהרא״ש לשם דכשר נגע אטלי לכתחלה‬
‫אלמא דאין זה מבטל צורת האות וע״ש בסופי ובדף כ ( נד״ה לא צריכא דמעור ‪ .‬לתקנה רק כשנעשו תהילה דתינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לקרות איתן אז יכול‬
‫ומיהו אפשר דאף התום' והרא״ש מודו דכס״ת יתפילי! ומזיו' פכול והכי נקטינן ודלא לתקן תיקונים אלו יכה״ג אפילו אחר שנכתבו כל הפרשיות ולא הוי שלא כסדרן‬
‫עכ״ל ודברים הללו של הר״ם שאמר שיכיל לתקנם כ' הגאון מהר״י קילון בשורש‬ ‫כמ״ש בש״ע דיש ליזהר ככך דמשמע דנדיעבד אין יה פסול דליתא‪.‬‬
‫‪ n ^ F I i T Q I‬הנתיבה יאמר יכו׳ ניאה דרניני דכתב כאן בסתם ומלכד יה ס״ט ונעל ת״ה נסי' מ״ח ונראה דהרא״ש נמי סבר דאחר שנכתבו כל הפרשיות יטל‬
‫צריך לכתיב כל האזנרו׳ לשם קדושת השם ולא פירש אס צריך להפריד איתיית הדנוקיס ולא הוי שלא כסדרן מדכתב בסדר תיקון התפילין וכל‬
‫פרשה ופרשה אחר שיכתמה יקראנה וכוי ואס אלת נוגעת בחנרתה ינרוד טניה׳‬ ‫שיאמר‬
‫ויפרידס זו מיו וכתבו רבינו בסמוך אלמא דאחר שכתב כל הפרשה יכיל להפריד אותיות הדביקות יכן נראה ממ״ש ואס יתר אית אחת יש תקנה שיגדיל איתה‬
‫אנל אס חיסר אין תקנה כי אין תילין כתפילין ונמצא כתיבתן ש ל א כסדרן ואמרינן כמכילתא כתבן שלא כסדרן יגנזו עכ״ל וכ״כ ג״כ הרמכ״ם דאלמא כל שאינו‬
‫כותב בידים אלא ע״י נדידה נתקן לא הוי כיתב שלא כסדי־ והכי דייק לישל דקתנ׳ כתבן שלא כסדרן דחשתע בכותב שלא כסדרן הוא דינגזו אבל נורד שלא כסדר‬
‫לא ומיהי הינא דרגל ה״א וקו״ף נוגעין למעלה כ׳ הרא״ש בהלטת ס״ת דבתפ־לין א י ן להם תקנה לפי שצריך לכתבן כסדרן וכעל ת״ה כתב בסי' מ״ח דיייל דלא פליג‬
‫אהר״ס דשאני מ י דאין להם תקנה נמחיקה לחודה שיכיידנה מ ג ג ' משוס דהוי חק תוכית יאפילו נס״ת דלא קפדי' אכסדרן פסול אלא אם בא לתקן צריך לכל‬
‫הפחית למחוק כל הרגל ולתייר ולכתוב וכה״ג ודאי היי נתיבה שלא כסדרן אבל ביודי״ן שעל האלפי״ן והשיני״ן והעייני״ן ורגלי התלי"! שאינן כובעי( לגוף האות‬
‫אפשר דס״ל להרא״ש נמי כהר״ס דמצי לתקן ולא היי שלא כסדר! יאע״פ שכ׳ דאפשר דאשר״י קאי נמי אהא דכי כתר הכי דצריכי! היודי"! שעל האלט"! והשיגי ין‬
‫להיות דבוקים ור״ל דבהני נתי א״א לתקן כתכילין יכליג אמהר״ס מ״מ מדבריו משמע שיותר נראה לו לומר דלא פליג וז״ל הר״י אסכנדרני אס כ׳ בתפילין ומזיזות‬
‫אית אחת חליקה לכי איתיית כנין צד״י שכתבה יו״ד נו"! או שי"! שכתבה עי״ן יי״ד או חי״ת שני זיינין אינו יכול לחכרס אח״כ שנמצאו כתיניס שלא על הסדר יכ״כ‬
‫הרא״ש על ה״א וקו״ף שדבקי כתפילין שאין להם תקנה בתיקון נ׳ צייך לכתכן כסדרן הרי שפסל לתקן אפילו הקיף אע״פ שאין דימתה מדמה אלתה לאית אחרת‬
‫כ״ש פירלד שמדמה לשתי איתילת אכל אס היה הפירוד כשאר אותיית שאין כירידן מדמה איתן לאית אחרת כבין אית תי״י אי אל״ף שלא חיברן יש שפסקי שנראה‬
‫שיכול לחכרן ואין כיה משום שלא כסדרן כיון שקורס שנתקנו ה י ה להם שם איתה האית ולא שם אחר כיין שקודם תקנתן ינוקא דלא חכים ללא טיפש מצי קרי להל‬
‫אלא שלא נדבקו כדינא והביאו ראיה מירושלמי פ״קדמנילה חולין גספייס ׳ א י ן ת י ל י ן בתפילין ומזוזות דבעינן בהו והיי שיהיו נכתבות על הסדר משמע מככא תליה‬
‫;‬ ‫י ע כ‬ ‫ש‬
‫י י ת ב המרלכי נס״פ הקומץ שכ׳ רביגי שמשון ודלא כפר״י שמתיר להפריד איתי!׳ של שם ירכינו כתב‬ ‫דווקא הוא דמיפהל אבל לתקן אית כעלייא " " ל‬
‫להעכיר עליו קולמוס לקדשו והס דברי הרא״ש כתשיב׳ וכדאי הס ר״י והרא״ש לסמיך עליהם‪:‬‬ ‫כהלכות ס״ת כיי רע״ו דיכול להפריד וא״צאח״נ""‬
‫ותיבות שנמחקו קצת כתיב נתה״ד שאס רישומן ניכר כל כך שייכל תיניק דלא חכים ולא טפש לקרותם יפה שרי להעבי׳ קולמוס על הכתב להשיבו‬
‫ילתדשי שלא יתמחק יותר כיון דעכשיו הכתנ כשר היא ימה שיוסיף עליו אינו אלא לשמרן שלא יתקלקלו לא חשיכא כתיכה שלא כסדרן‪:‬‬
‫ו ר ה יי הר״י אםכנדרנ׳ שמצא כתיי בו נשם הרח״ש ונתב על זה אנל מ ׳ שכיחב דלי״ת דימה לי־י״ש אין יכיל לתקנה את״כ בקולמוס דאין כאן כתיבה על‬
‫״" הסדר כיון שלא נעשית בתתלה כתקנה וכן אס כתכ תי״ת כעין ה ״ א שוב א י נ ו יכיל לדבקה ולתקנה בדבר מיעט שמאחר שאין שם האות המיוחד לו נרשם‬
‫כי מתתלה נמצאת כתיבה שלא כסדרן כתכ הריב״ש כתשובה שלדעת הרמכ״ן כפ״כ דגטין יס״ת תפילין ומזלזלת אס נכנס ראש הלת״ד באויר הה״א או התי״ת תפילו‬
‫בלא נגיפה פסול ודברי הרמנ״ן פתב הריין בפירוש ההלכית נפרק הנזכר ‪:‬‬
‫^ ‪ ^ H I T D‬הכתיב' יאמר אני כיתנ לשם קדושת תפילין ואין די במה שיחשב כך ומכבד זה צריך לכתוב כל האזכרות לשם קדושת השם בתחלת הלכות ס״ת‬
‫כתכ‬
‫פרישה‬
‫נ י ר י ה נ י י מ ה א ו ת ו כ ס י ל י׳שיס ח ק ח ו נ ו ת ו נ י ן א ס נ ד ב ק ו ה א ו ת י ו ת י ח ד נ י ן מ ח ס ל ? נ י ן‬ ‫נ ת ' נ"׳ כ ל ‪ -‬מ י ס י ׳ ' ק ה נ ש י י נ ה י ז מש!״‬ ‫) כ י ( ובגרירת ל ל ק א י מ ל א ו ת נ ת נ ש מ ו ת ר‬
‫מ ם ף כ ד ש א י נ ה מ ־ ק פ ת ג ף ל נ מ ק י ם י נ י ק ו ת ד מ י ת י ל ג ר ו ד ו ל ת ק ן א ח י נ ו ה י י נ י ח ק ידיכ ת‬ ‫ה י ת ה מוקכ׳ ג״ל‬ ‫!פסל לשלא‬ ‫נ ת ק נ ה ו נ פ ל נ ה י י ו כשיטיל ה ־ י ו‬
‫ו י ח י ש ל ע י ל ונ״ל דכ״ש א ס נ ו ג ע ר ג ל נו״ן א ו כין‪ .‬פ ש ו ט ה נ ק צ ת ה י ר י ע ה ע ד ש א י נ ה מ י ק כ ת‬ ‫והרא־ש נ ת ׳ נ ש ת י ק ל ה י פ ן ד נ ה י ת ה ע כ ו " י ת ק נ ה ‪ -‬נ פ ל ב ה ו ״ ‪:,‬־‪-‬ל כ ת ׳ י נ ם י ל‬ ‫מתחלתה‬
‫ג ״ ל מ ת ח ת י ה ו מ י ת ר ל ג ר ו ד ו ל ת ק ן ת ח ת י ת ה ר ג ל א ס נשאר שיעור ר ג ל נו״ן כ ש ו ט ה ו ח ע ע ״ י ש נ נ ״ י‬ ‫ו נ ג י י ו מ י נ ק א ו ת ל א ו ת ה נ ש י י ס מ ס נ כ ד י ת י ק ן מכילי[ ו ל א ‪ -‬י ל ק ב י ן נ ־ נ ק ה מ מ ח ל ת ה‬
‫כ ת נ ש ם מ ה ר י ץ ח נ י נ ש נ א מ ע ש ה לפניו ש ר ג ל ה כ ״ ף פ ש ו ט ה ה י ת מ ג י ע ל ם ו ף ה ק ל ף בלי‬ ‫• ל נ ה ו ה ה כ ל ל א מ ש י י ל ן י ש ״ ל ל ה י א ״ ש י נ ל ה י ר א שאין ה פ ש י ל‬ ‫ל נ ל נ ק ה א ח ר ש נ ג מ י ה ענ״ל‬
‫מ״מ‬ ‫ה י ק ף ׳‪!.‬יל מ מ ח ל ת ה ו ה ס ל י מ ; ע מ י כל ר נ נ י ו ו ו ו ל פ י ם ל ן מ ש מ ע מ י ה ס ת י ר ה לרנריו‬ ‫ל ג י ף ה א ו ת נ ג ו ן י ל י ק ו ח א ־ ת נ א י ת א• ש מ ש ן ה א י ת ל מ נ י ה א• ל מ ע ל ה ו ל א ה ט ה ה ק פ ת ג ״ ל‬
‫‪ " :‬ל מ ו כ ה מללריו ג ו פ ׳ ו פ ס ו ל ל ק א מ ר ר״ל ע ד שלא י ג ר ד ו נ ת ק ן ו ל א פ ו ק י מ ד ע ת ק ל ת ה פ י ם ק י ס‬ ‫ננהיג אס‬ ‫א ו ש י ו ד ״ ן של א ל פ י ן עיינין שיני"] א ו י ג ל י ש ת ל ״ י ן •אינן נ י ג ע י כ ל ג ף ה א י ת‬
‫דש״ל ד א ״ צ ה י ק ף גייל ב ת ח ת י ' ה א ו מ י ו ׳ א ל א ב א מ צ ע י ת ן ו נ מ ו ש ה ל ־ א ן נ ״ י ע״ש שהרי מ ה י י ן‬ ‫נ ע ש ה מ ת ח ל ה ל א ‪ -‬כ ן ו ת י נ ק י ל ה ה נ י ס כו׳ •נול ל ק ר א א ו מ ה או יכול ל ת ק ן ת י ק ו נ י ם ח ל ו‬
‫נ ת ׳ ש מ ה ר מ נ ״ ס אין ר א י ה ל פ ס ו ל מ ל ל א מ נ ה א ל א נ ג י ע ו ת א י ת ל א ו ת מ ש מ ע דסי׳ל ד נ ג י ע י ת‬ ‫אנל הם הפסול נ ג י ף‬ ‫י נ ה י ג א פ י ' א ס ל ש נ נ ת ל ו לל ה כ י ש י י ח ׳נול ל מ ק נ ס ו ל א ה ו ה שלא נ ס י י ן‬
‫א י ת נ א ו ת ה י א פ ס י ל טפי ל ש א י נ ה מ ו ק ף גייל מ ח ם ל ו ן ה י ק ף גויל ל ת ח ת י ת ה א ו ת ונ־ון ד ק י ' ל‬ ‫ה א ו ת לגין רגלי ה ה י א והקו״ף הנוגע" ל מ ע ל ה ו ל א טהנ• ל ה ק י ק ה יהיי הק תוכי' ואין‬
‫ל ה ו א " ‪ :‬ו ס י י ע ת י ליש ה י ת ר נ ג ר י ל ת ל נ ו ק א ו ת ל א ו ח ו ל א מ ח ש ל י ה שלא כ ם ו ר ן נ מ ״ ש נ ס מ ו ך‬ ‫ל ה ס ת י ק ־ ן א ל א צ י י נ י ' ל ג ר ד ׳ ל ג מ ר י ג ל ה ה ת ל ה נ ־ ה ־ ר ש נ נ ה ל ׳ ה פ י ש י י ׳ אין ל ה ם ע ו ו מ י ק י ן‬
‫ו א ף שכמי ס ת ס פסול ה א נ מ ׳ אמרינן‬ ‫נ״ש ויש ה י מ ר ל ג ל י ל ת ר ג ל נו״ן ו נ ״ ף ל מ ט ה •‬ ‫ל א ״ כ ה י ה נ ת ל ן שלא כ ס ל י [ ש ה ר י צ י י ן ל נ ת ל י ״ ה י ש • ייה מ ב ו א י נ א י י נ י ת נ נ " ׳ ע ״ פ רוב‬
‫נ ה ק ו מ ן נ ל א י ת שאין ג י י ל מ ק י ף ל ה מ ל ׳ ר י מ י ת י ה פ ס י ל ה ו ל ד ע ת ה ר א ־ ש ו ס י י ע ת י נל־לין‬ ‫נ• ג ס ל ק י ן ס י ' ל״ו ת צ ט ר ך‬ ‫ה פ ו ס ק י ם ו ה ע י ק ר ב ת י ה ם ״ מ ״ ח י ו נ ל ל י ה יהי׳ שמיר נ ל ב ן‬
‫ו ת מ ה חני ע ל ל ע ל ש״ע ל ס ת ם נ א ן ל פ ס ו ל ׳ ל מ ״ א‬ ‫ל נ י ש דל׳׳ל פ ס ו ל ה ע ל ש י ג ל ד נ ה ו י ת ק נ ה‬ ‫ל‪ • -‬ולפי ז ה צליכין לכלש שמ״ש ל נ י נ ו לפני י ה י א א י ״ ל פ ס ל ג ס ב י ה א י ן פידישו שפ ש׳ ו נ ו ס י ף‬
‫נ ש ״ ע ש ה י א ג י ל ה י ו ת ר נפיריש ד ע ת ו ש פ ס ו ל ל ג מ ר י ו ה ו א ת מ ו ה לי מ א ד • ו ל ג ר י נ ד ר ת י נ ר א ־ ו ת‬ ‫עליו פ ס ו ל ג ס ל ו ח ל י ה ל י ת ׳ שהרי מ נ ש י ו מ ה שפיסל ה ס מ ״ ק ל פ ל א ה י ת מ י ק פ ת גויל מ ת ח ל ת ׳‬
‫ו ה ו כ ח ו ת ג מ ו ר י ' לדרישה ב א נ י נ ו ת ע״ש‬ ‫ו ה ת י ר ל ג ל ו ל ל ל י ק י ת א ו ת ל א ו ת א ל א מ״ש פ י ס ל ג ס נ ו ה ק ה ׳ א מ ״ ש לפני ו ה י י ״ ל אפיל־‬
‫ו ב ח ח ה ל ח ה כ ת י נ ה ׳ א מ י א נ י נ י מ ל לשם ק ו י ש ת ת פ י ל ק נו׳ ו א י ן י י נ ו ׳ ו מ ל נ ל וה צרין‬ ‫נה‬
‫) (‬ ‫נ נ ת נ ה א ו ת מ מ ח ל ה ל ת י ק ו נ י ו א ח ״ כ נפל ע ל י ו ׳‪.‬יפת דיו כושל נ ח י א ש נ פ ל ה ע ל ״ ק ו י ס ש נ כ ת ב‬
‫נו׳‬ ‫ל ת י ק ו נ ה א ל ל ו ו ד א י ס ״ ל ל ה ל א ״ ש לחילוק ג ד ו ל יש לין נ פ ל ט י פ ת ויו א ג י ף ה א י ת ע ל ש א י נ ה‬

‫הידושי הגהות ‪,‬‬

‫יייחד‪-‬׳‪ -‬׳ירי‬ ‫י י היי‬ ‫ז י ו י ־ »י•‬ ‫י ו ה אי‬ ‫ה ו א " » י מ י מ״ח ירוזרר‬ ‫יהרל"ח(‪ :‬י‬ ‫ל ו פ ל נ ת ה ר א ״ ע »*ל )‬
 ‫לד‬ ‫כיח‬ ‫אורה היים הלכות תפיליז לב‬
‫כתב הרא״ש שה׳׳ר כריו נסתפק אם צריך‪ ,‬להוציא בשפתיו שהוא מעבלי לשם שיאמר בפיו אוסגיבמחשנה מא לפי שסמך עלמה שכתב טי׳ו כסימן רט׳׳ו גבי‬
‫ספר תורה או סגי במחשבה הלכך שוב הוא להוציא בשפתיו יתי לא ס״ת ללפתמלה טיבהוא שיוציא בשפתיו אבל גליעבלסגיגמחשבהשטמכ לשם קלושס‬
‫צריך יכן כשמממיל לכתוב ס״מ יאמר ספר זה אני טתנ לשם קלושת תורת משה השם ואם כתב ולא חישב מעכב יססיל יע״ש יללא כנ״י לשם לפיסל אפילי ליעבל‬
‫אם לא הוציא בפיולליתייע״ש‪:‬‬ ‫ימי לא צריך אמנם בשעת האזכרומ צריך שימשונלשם קלושת השם כלאמרינן‬
‫ו צ ר י ך ״ ללקדק נמסרות וט׳ עד ואם‬ ‫גהנחקין)נל ‪ (:‬כל ספר שאין האזכרית‬
‫‪ I‬יתר אות אחת יש לה תקנה‬ ‫שט כתובי! לשמן אינו שוה כלום אלמא ואין די במה שיחשב בלבו כ ך ומלבד זה צריך לכתוב כל האזכרות‬
‫אע״פ שכל כתיבת התורה בעינן לשמה ל ש ם קדושת ה ש ם ‪ :‬וצריך לדקדק בחסרו' ויתרות שאם חיסר או שיגדיל אותה פי׳ לניתר איכא צל תקנה‬
‫הינא שאסילילאחר הגרליה לא יהא נחלק‬ ‫יש מעלה אחרת בכתיבת השם יכריש הלי‬
‫תכילין כתב יצריך שיאמר שטתכ לשמן יתר אות א ח ת מהן פסולק ונמצאו המניחים אותם מברכים בכל האות לשנים נגק לאטמיך שנחבו מלא‬
‫יהאזכרית יכתוב לשם קלישת השם ע״כ יום ברכה לבטלח וגס שרויים בכל יום בלא מצות תפילין ונמצא טי״י מוחק היי׳׳י וממשיו הני״ת מעט למעל׳‬
‫יכ׳׳כ בסמ״ג סימן כ״ה יכתיבה נמי לשמה עונש הסופר מרובה לבן צריך להיות מ א ד ירא שמים וחרד לדברי )למטה יאין נהמשנה זי משום נתבי‬
‫צריך מלאמרינן בהניזקק )שם( אזכרית השם יתברך המתעסק בכתיבת תפילין ובתקונם וכל פרשה ופרשה שלא נסלרן יגם לינא קלקול בצורת‬
‫שלו לא כתבמים לשמן ‪1‬ט׳ ואמרי' בש׳ אחר שיכתבנה יקראנה היטב בכוונה ודקדוק פעמים ושלש ויחזור האות וכן כל כיוצא נזה ונ״נ נ״י‬
‫נאריטת ע״ש הר״י אסכגלמי ע״ש א״נ‬ ‫השולח )מה ‪ (:‬גבי רשנ״ג שמתיר ליקח‬
‫ס״ת שכתבו א״י וחקשה עיטל לשמה ויקראנ׳קודם שיתננה לתוך ביתה נ « ( ואם יתר אות א ח ת יש לה שהיתר היא נסוףהתינה אונתחלתה‬
‫!נ״נ נש״ע ‪:‬‬ ‫בעי כתיבה לשמה לא בעי בתמיה • תקנה שיגרור אותה אבל חסר אין לה תקנה שאין מניהין בתפילין‬
‫יכשיכמיב צריך שיאמר בפירוש בתחלת שא״כ היו כתובים שלא בסדרן ואמרו במכילתין כתבו שלא כסדרן ו צ ר י ך שינמינ מפי הנתנ יטי פי׳‬
‫לינא הני הוא שצריך שינתינ‬ ‫הכתיבה שיכתיב הכל לשם ימרת ישראל יגנזו‪ :‬וצריך לדקדק בתקון גוף האותיות שלא ת ה א שום אות‬
‫יאוכרימ שלי לשם קלישה כי שמא אין די נוגעת בחברתה ניי( ואם נוגעות יגרור ויפרידם זו מ ז ו ) » ( וצריך מפי הנתנ אלא לפי שהסופרים מגרם‬
‫גריס נהו ינילין לנתינ נע׳׳פ אנל מי‬ ‫במחשבה יכן כתוב נספר המרימה!מ״ש‬
‫הרא״ש כשפת האזכרות צריך שיחשוב שיכתוב מפי הכתב ) » ‪ 0‬ושיקרא כל תיבה ותיבה קודם שיכתבנה שמתחיל לנמינדנאימגרס גריסנהו צריך‬
‫שינתונ מסי הנמנ ואיני יודע מה היה‬ ‫מיהו‬ ‫לשם קדושת השם נראה דלא! דוקא שצריך‬
‫קשה לב״י ימציא דין חדש שהסופר דאינן‬ ‫הוא להוציא נשפתי! נשעת נתינת האזכרות‬
‫שגורות נפיו אסור לנמונ שלא מן הנתנ‬ ‫נמו שצריך נממלת הנתינה דמאי‬
‫שנא ואע״פ שרטט ג״נ נתנ נהלטת ס״ת ננל פעם שטתנ שם צריך לחשונ אפילי אותי מקצת ששנירה נפיו דליתא וןקמינן דיטל לנמ‪1‬נ המקצת ששגורה נפיי‬
‫שניתנ לשם קדושת השם לישגא דהרא״ש נקט ולאו דוקא וז״ל ספר ארחות מיים שלא חן הנחנ יעיד נראה עיהר דרניט סינר דמציה חן החניחר לטתבן מתיך‬
‫נשטתנ אמד מהאונרות צריך שיטין לנתונ אותם לשם השם אלהי ישראל ישייציא הנתנ אפילי שטחי נפי! אלא נפי שהסופרים נהגי לטתנ' נע״ם הניחו להם מנמי׳‬
‫נשפתיו ואם לא עשה ‪ p‬אין להם תמנה)‪ (1‬ולפי דעת נעל המרומות אינו צריך מנהגם ייהו דלא תני ננרייתא ניתנין שלא מתיך הנתנ דהוה משמע לנתתלה‬
‫שיאחר נפיחש אלא נתחלת הנתינה אנל מחשנה ודאי נעי על נל שם ושם )ז( אלא ננתנומ שלא מתוך הנמנ נלימר ינולק לטתכן ואין מומק נהן יעיין מ״ש‬
‫נס״ד נזה ני״ד סי׳ רפ״ח ‪:‬‬ ‫ונן דעת הרמנ״ם ז״ל ענ״ל ויש לתמוה עליו שנ׳ כן נשם הרמנ״ם שהרי הרמנ״ם‬
‫דנריו סמומק נדנרי הגמ׳ יאק נהם הנרע וגם מ״ש נשם נעל התרומה או» )‪ W'Q‬ושיקרא נל תינה ותינה קודם שינמבנה וטעמא נתב רש״י התום׳ וניע‬
‫הסמ״ג נדי שלא יטעה ומניאו נ״י וראיה לדין זה מהא דאיתא נשפ״ק‬ ‫מנוון שהרי מסופק הוא אי סגי נמחשנה‪:‬‬
‫‪ f*Q‬ר הריי אסננדרני יש מי שפסק שצ״ל ‪ p‬נהחחל׳ נתינת נל פרשה ע״נ ואק דנבא בסרא הקג״ה אומר ומשה א‪1‬מר וכותב וה״א ס׳יפ הקומן )דן לי(‬
‫‪ .‬גרא' נן מדנרי הפ!שקי׳ אלא נשיאמ' נהתחל׳ נתינת נל הפרשיות סגי‪ :‬ומיהו משמע דוקא נשאינו קורא מתיך הנמנ אלא מפי אחר המקרא אותו והוא‬
‫^ * משפסי נתינת השם נ׳ רניני נספר יורה דעה סימן רעיי ישם יסנאר נס״ד‪ :‬טמנ על פי‪ 1‬דומיא דהקניה אומר ומשה אומר ינותב וה׳׳ה במי שהפרשיות שגורו'‬
‫וצך״יר לדקדק נחסרו׳ ויתירי׳ כיי עד ייפרידם זי מזי הנל ל׳ הרא״ש נסדר נפיו דצריך שיקרא ג״נ נל תינה קודם שיקראנה אנל נמי שמעתיק מתוך הספר‬
‫‪ I‬תיקק תפילין !נתינתן ימ״ש ואם יתר אוח אחת יש לה תקנה שיגרוד לינא למיחש לטמא יטעה נך הוא משמעו׳ הפוסקי׳ שנתנו לדין זה ע״ש התום׳‬
‫אותה פשוש הוא ומ״ש אנל אם חיסר אין תקנה שאין מגיהי! נתפילין וט׳ נ״נ ומביאן נ״י אנן מדנרי רטנו שנתנ דין זה קיד' שהשלים הדין הראשק לנתונ‬
‫החלוק‬ ‫הרמנ״ס ו״ל בפ״א‬
‫‪1‬בתב הרי'י אסכנדרני ז״ל סופרי תפילין נתנו שצריך לנסומ הקולחים קודם‬
‫שיתתיל לכתוב הפרשה שלא יהא עליו דיי ייתר מדאי )יפסיד וכן מהר קידם שינתינ נל שם ישם נתפילין ימזוזה לקרומ נל מה שנתנ נדי שלא ינאי לידי‬
‫גניזה על ידו • ואחר שישלים הפרשה יקראנה טלה נלקלוק היטנ ואח״נ ינתינ פרשה שניה ונן בשניה יבדוק נין נל שם ישם וכשישלימנה יחזור על טלה קודם‬
‫שיחחיל שלישית וכן ברביעית ולמה יחזור ללקלק ולהגיה נל פרשה אחר שישלימהמפני שאם ימצא טעית נשום פרשה לא היא לנלה נפסלת אלא נל מה שאחריה‬
‫ג״נ נפסל על ידה משוס דא״נ היה שלא נסדרן יפסולומ משים דנתינ והיו נהווייתן יהי וי״א שראוי להקלים ג״נ פרשת של יל קולם לשל ראש מפני‬
‫שמוקדמים נפסוק ומיהו אם לא הקדים לא פסיל ינ״נ מ״ש ונ׳ עוד דקשר של ראש יעשה קודם של יד נסדר איתיית שהשי״ן נעשה ראשון ואח״נ הד׳ ואח״נ הי׳‬
‫ומלנד מה שקרא נל פרשה לעצמו נחה פעמים יחזור ייקראנה נעת שמניחה ננית שמא תתחלף לי פרשה נפרשה עניל ימ״ש שיזהר קידם שינתונ נל שם לקרית נל‬
‫‪:‬‬ ‫נסימ‬ ‫ה י א מ ה ש י מ א‬
‫ואם טגעות יגריד ייפרידם זו מיו נתנאר נסמיך‬ ‫י ‪ 1‬ל״י‬ ‫מ״ש יטי נ״נ המרדני בשם א״י ומ״ש וצריך לדקדק בתיקון גוף האיתיוח‬
‫שלא יינל לגריד איתה ילתקנה אם לא יגרה־‬ ‫חייל ארחית מיים נשם ה״ר יונה מצאתי שאם השמיט הסיפר אות אחת אי לא עשה צורת האות נתקנה‬
‫נל מה שנתינ מן הטעות אנל אם גרד נל מה שנתינמן הטעות ולמשה ש״ד ונלנד שלא יגרוד אחד מן השמות שאינם נחחקים ע״נ ‪1‬נתנ הרמנ״ם חותר לנחונ השם‬
‫על מקום מרד ועל מקום הממק נס״ת תפילין ומזוזה ‪1‬נעל התרומה אוסר לנתינ שום נתינה על מקום מ ר ד נתפילין ענ״ל אורחות חיים‪ :‬וז״ל ספר המרימה‬
‫תניא גני ס״ת טעה נשם גורד מה שננתנ יטתנ השם על הגרד ר׳ יוסי אומר מוחק ‪1‬טתנ על החחק כשהוא לח שייך לומר מומק ונשהוא ינש שייך לומר גורד‬
‫ר׳ יצמק א‪1‬מר מולק ובירושלמי דםיף פ״ק דמנילה אמרינןתולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזחות ולא מפליג בין שם לשאר תיטת א״נ אסור להגיה שום אות‬
‫נתפילק ומזוזות וגם שלא לנתונ לא על המחק ולא על הגרד דהא לעיל נהלטת ם״ת לא נתנאר איוה עדיף ענ״ל‪ :‬ולעני! הלנה נקטינן נדנה הרמנ״ם דלא‬
‫שנקינן סשיטזמיה דהרמנ״ם משוס ספיקיה דנעל התרומה ‪:‬‬
‫ן ד ת ר הר״י אסננדרני ז״ל ונשנא למחוק לא ימחיק נעודי לח אלא אחר שיתייבש בטיב אצל האש כי אי ימחק בעונ ינקל ילא ישאר לו רושם אח״נ‬
‫נשינתונ עליו ונתנ עול מ״מ יש מחקים שפיסלין נגון שהיתה תינה שלינה להיות חסרה ונתנה הסופר מליאה שענשמ אם גרד אות הימר נחלקה התינה‬
‫לשנים ופסילה ואל יקשה לן מוי׳׳י לחמור להוה גהיש ממפילי לרנא לאיתא נהחאה)מ •( למשמע לכשרים היו התפילין מלמונה זו בכלל הרעות שנרם נר‬
‫הליא ע״י פתרוטתיו ואם איתא טנא היא ליה שמנעו מלהניח תפילין פסולים להתם הסופר אחר שנמט מלא הרגיש נעצמו שקלקל ומחק היתר ונמנ רי״ש‬
‫לממיר על מקים הממק אמנם אם אירע נזה לתפילין אחר שיצאו מיל הסופר לפעמים אפשר לתקן ולפעמים אק להם תיקון ניצר נשרשה ראשונה תמר שאר‬
‫זנח שלינס להיום מסרים ונתנן מלאים ולא מקנם מתחלה אין להם תיקק אמ״כ שנמצאת חינה נחלקה לשתים ואם יחחוק רגל הרי״ש ואחורי הני״ת יילחיק איחס‬
‫למקום כאות שנמחקה פס‪1‬לים מפני שנמחיקת רגל הרי״ש יהני״ת ניטל צורתן ונשחזר ונתנן נמצאו נתונים שלא נסלק ‪1‬פס‪1‬לין זהה״נ למאלך לטשפת מיוזת‬
‫שבשמע ובפרשת והיה אס שמוע נתן הסנה אחם חסר וי״ו אלו וניוצא נהם אין כהן תיקי! נלל אמנם נמה שאפשר למתוק היתר ולהמשיך האות הסמינה לה מנלי‬
‫שיקלקל צורתה הראשונה זה ולאי מותר נגין שהיה התיקון תלוי בניית או בב״ף או בללי״ת או ברי״ש שאפשר להמשיכן מעט למלאות מקום מרילה לפי שאין צריך‬
‫לגחל מהאות ההוא כלל אלא להארינה מעט ונאות! האריטת אין האות מתקלקל נוה כגון לאממיך שנממ מלא טי״י מימק הוי"! וממשיך הני״ת מעט ‪ pi‬העמלה‬
‫שכתב מלא טי"! או יניאך שנתנ ני!"ד ומ ניוצא נהןאמנם יש להסתפק נמצות הראשון אם נתט מלא ומחק אמ״נ הוי״ו אם מועיל אריטת הצל״י למטה‬
‫אח״נ או דילחא נל עוד שאינו חאריך האות למעלה נמשנת נשתי תיטת אע״פ שדטקה מלמטה ונן טמן שמשפטו להיות חסר ‪ pi‬היצאך אם נתט מלא ביי״ד טן‬
‫‪:‬‬ ‫ע כ‬ ‫ז ה ‪05‬‬ ‫ת י ט מ ה‬ ‫ש ג י א י ת כ ש ת י‬ ‫מ נ‬ ‫מ‬
‫יליי " ל ! צ ר י ך שינתונ מתוך הנמנ וט׳ ומיהו חפני שהםופרים רגילים נאלו הדי פרשיות ימי‬ ‫יי‬ ‫צד״י לאל"‪ 9‬י " ל‬
‫‪) I‬לנ‪ (:‬אס‪1‬רלנת‪1‬נ אות אחת שלא מן הנתנ ימסקינן דתפילין ימזחות מתנין שלא‬ ‫יטלים לניתנם נע״פ שלא מן הנחנ פ״נ דחגילה)יח ‪ (:‬יפי הקיס‬
‫מן הנמנ מ״ט מיגרס גריסק ופרש״י שטרות ק נפי הנל ‪1‬יש לתימה על רטט למה נתנ נאן צריך שינתינ מתיך הנתנ ניק דאשיקנח דתשילין ננתנין שלא מן הנתנ‬
‫ונמו שנסנ הוא עצמי נסמיך ואפשר לוחר שנחנ נן ללמדט שאם נחצא איזה מפר שאק פרשיות הללי פניריס נפיו אסור לי לנתינ איח אחת אפילי אותו מקצת‬
‫ששגור נפיי שלא מן הנתב ‪:‬‬
‫ו ש י ר ן ר א נל תינה ותינה קודם שינתננה נ״נ נססר התריסה סי׳ קצ״ח יטעמא משוס דאיתא בפרח הקיק)ל‪ (.‬עד וימת משה הקניה אומר ומשה אומר יטסנ יאע״פ‬
‫שיש ספרים שאק נמונ נהם רק ומשה טתנ מ״מ לספרים דגרסי משה אומר צריך ליזהר שלא יהא אמר מקרא אותו והוא טתנ על שיו עד שיחזור‬ ‫‪I‬‬
‫הוא‬
‫דרכי משה‬
‫בטיר י׳ר בה׳ פ׳׳יז אבל ב״י לא כ״כ‪) :‬ז( נתיב בא״ז דנשריצה לנמנם לא‬ ‫דעתרנינו‬ ‫גואד• וס״ל רסני במחשבון לעניקקוישת האונרות וב״ג‬ ‫)י( ומלשיןהרא״ש בה׳ חשילק ים״יז‬
‫יניזיב‬
‫פרישה‬
‫נוי נהלנות סשו מיום נ ת נ סוא״ש מסממיצ לנמונ ספ׳ תווה יא»ו סעו יה אני )ני( ואם נוגעות יגווו ויגויום נוי • נמנ נ״י נשם סומנ״ם ואני׳ השם »וער לנמונ‬
‫על מקום גוו או מסק ונשם הדי אסמווני נתנ שלא ימסוק נעילו לס אצא‬ ‫נותנ לשם קוושמ מוות משה ומץ לא צוין ‪ .‬אמגם נשמת האינןות צוין שיחשונ לשם‬
‫קוושת השם מאמוינן נהנוקין נל ספל שאק אונוות שבו נתוני' לשמן אינו שוה נלום נו׳ לאמו שיתיינש כטוכ אצל האש ונתנ עוו יש מתקין שפוסלק טלי עיק שם שהא^ן‬
‫סעיף נ״ו ממסוושיס ‪:‬‬ ‫ולינ הסמ״ג ונעל התנומה • וצת׳ נ״י ומ״ש הוא״ש נשפת סאינוות צוין שימשינ נו׳ נואה‬
‫לל״ו וצוין הוא להוציא ‪ p‬לשעת נתינת האזנוות נמו שצלין נמסלס הנתינה ומ״ש‪ .‬וונינו )נס( וצריך שינתונ מפי הנתנ ומיהו נו׳ נמנ נ״י יש לתמוה על ונינו למה נמנ שצוין‬
‫‪1‬‬
‫לנמונ מתון הנתנ ניון ואסיקנא נפ״נ ומגילה ונפי סקי»ז ותפילקומיווות‬ ‫‪,‬‬
‫שנתנ נהל׳ ס״ת גני נתינת האונוו׳ שיסשונ נוי ל׳ הוא״ש נקט וליו ע״נ •ונ״צ ואינו‬
‫מינוס דאפשו ווסת הוא״ש ורנינו ניק שהוציא גתסילת הנתינה שממתי לקדושת השם ננתני שלא מתון הנתב ירט מגרם גויסק פוש״יק שגירות נפיהנל• ואפשר לומר שנ״ננוי‬
‫נשנומנ אס״נ סאונווס וי נססשנה לנו • נמנ נ״י נשם א״ס אס לא נתנן לשמן אק ללסוינו שאס יש אייה! סושו שאינו נקי בהן ואינן שגווומ נפיו אםוו לו לנתונ אות אםמ‬
‫נע״פ אפי׳ אומו מקצת ששגוו לו ‪:‬‬ ‫לסם תקנה ושאו ויני נתינס עיין נ מ סי׳ וע*ו ושס ניאותי נ<יו •‬
‫)ני( ואם יתו אוס אסת יש לה תקנה מ׳ ‪ -‬עיין נמווני נה״ק ון> צ״נ ע״נ וע״ג ולאו ) » ‪ 0‬ושיקרא נל תינס ותינה נו׳ • רל הונ וני אסמווני הונ נמנ סתם שיקרא נל‬
‫‪T‬‬
‫עינה נו׳‪ .‬אנל נסמ״ג מיקי לה נסי שנותנ מפיאסר ואינו מעתיק מסין‬ ‫ננל גוונא גוווק אלא לווקא כינא ללינא לסיטעי‪:‬‬
 ‫אורה היים הלכות תפילין לב‬ ‫כיח‬
‫החילוק כיןשגוחת כפיו לאינן שגורות משמע שכא להורית דאסילי בכיתכ מפי הכתכ הוא אחריו כפיו יכן לתפילין ומזוזות יהמתע״נ עכ״ל יכ״נ התוספות וםמ״ג נתצ‬
‫צריך שיקרא כל תיבה ותינה קולס שיקראנה;ראה לסבירא ליה ולאו משוס שלא סתס ואסור לאלם אחר להקחת לסופר אלא א״נ חוור הכותב וקורא בפיו קודס‬
‫יטעה היא אלא לכך היא מצית כתיבת ס״ת תפילין ומזיזות שיהא קורא כל תיבה שיכתוב שלא יטעה כלגרסינן גס״ק דב״ב)סו‪ (.‬הקב״ה איחר ומשה אומר וכיתב‬
‫ותיבה ואח״כ נותנ כדי שתהא קדושת הבל קריאת פלתינה יתיכה הייצא מפי וכ״כ המרדני בשרקהקימן בהל׳ קטטת יכ״כ בסמ״ג ובהגהות מיימון ומשמע‬
‫מדברי סמ״ג דהיינו לכתחלה אבל בדיעבד‬ ‫הקורא נמשכה על האותיות כשכותב איתן‬
‫בקלן והכי מסתברא ודלא כמ״ש בש״ע מיהו מפגי שהסופרים רגילים כאלו הרי פרשיות והן שגורות בפיהם איני נפסל ככך והר׳׳י אסכנדרני נתב‬
‫להקל שא״צ שיקראגה כשמעתיק מתיך יכולין לכותבם בע״פ שלא מן הכתב ; )ל( וכתב בפם״ק שצריך על דכרי רטנו ושיקריא נל תיכת יכו׳‬
‫להניח חלק לי׳עייה וחייק יירטה כמייא אטבא דמפרי שהוא כחצי הרב כתב סתם אבל בסמ״ג מיקי לה בתי‬ ‫הספר ‪:‬‬
‫נסמ״ק שצריך להגיח וטי!א״א צפורן וא״א זיל כתכ שא״צ ייהניח ח ל י אלא למעלה כדי גגה של שטחב חפי אחר ואינו מעתיק מתוך‬ ‫‪37*01‬‬
‫נתב שאין צריך להניח וטי יימ״ר ולמטה כשיעור אויך הכ״ף והנו׳יין)לא( ובתחילתן וסופן אין ספר ונראה דהס״נלמי שנותב ע׳׳פיאיט‬
‫וכמה צריך להגיח כלל ‪ :‬ילי•* ויעשה השורות שוות שלא תהא א ח ת מעתיק מתוך ספר ואולי שמפני זה נקט‬ ‫מזוזההס״״ק‬ ‫"דספרי גני‬
‫ודעת‬ ‫ריש)דף ל״ב(‬
‫הקוק אטבא‬ ‫נסי‬
‫ריוח כמלאי‬
‫לה הרנ סתמא משוס דרינ פותיט תפילק‬ ‫»‬ ‫ין‬ ‫ר‬ ‫דה״ה בתפילין• דמ״ש תפילין ממזוזה ועוד‬
‫ח‬ ‫א‬ ‫ן‬

‫ומזוזות ניתכין איתסע״פ עכ״ל ‪:‬‬

‫יוצאת ולא יכתוב שלש אותיות חוץ לשיטה‬
‫נפיק דמסכת סופרים אינו‬ ‫דכיק דקדישת תפילין חמורה ממזוזה‬
‫רשאי לכתונ אא״כ יודע לקחת‬ ‫ויעשה‬ ‫מש׳׳ה אין פושק מתפילין מזיזה לפי‬
‫ונתנו המרדני נסוף הל׳ תפילין‪:‬‬ ‫שאי! מירידי! זכו׳ א״כ פשיטא דצריך להניח‬
‫נמלא אטבא דספרי גם בתפילין שהוא ייתר מגגה של למיד וכמו שפירש הרי ך ד ח ר בסמ״ק שצריך להניח חלק למעלה וחלק למטה כמלא אטגא דספרי‬
‫בפרק הקומץ )לב‪ (.‬אמרינן הכי‪ .‬גבי מזווה ונתב הרא״ש גהלטס‬ ‫יונה דצריך להניח נמלא אטכא לתעלה אחר השלמת למ״ד ומלמטה אחר‬
‫השלמת אורך הנ״ף והנו״! כמו שכתב בית י‪1‬סף בשם אורתית חיים וכיון דכך הדין מזוזה פירשו הגאיניש שהוא כחצי ציפורן ובספר התרומה סימן כ״ה כתב שי״א‬
‫במזוזה נל שנן בתפילין • אנל הרב רבינו אשר שכתב במייזה כמלא אטכא דספרא הטעם משוס לכתוב צואר למ״ד בשיטה עליונה וכייף יצד״י פשוט כשיטה אחרונה‬
‫ובתפילין לא הזכיר אטבא דפפרא אלא כתכ וצריך להניח כדי גגה של למיד יכו׳ )ח‪ (,‬וא״כ כתפילין נמי צריך ריוח מהאי טעמא ע״כ וזהי דעת הרא״ש שכתכ‬
‫אלמא דא״צ להניח אלא כדי גיגה של לח״ד יזהו שכתב רניני ע״ש הרא־ש א״צ נסדר תיקון התפילין וצריך שיניח חלק למעלה כדי גגה של למ״ד ולמטה כשיעור‬
‫להניח חלק אלא למעלה יכו' דאעפ״י שלא כתכ הרא״ש כך בפיי־יש שהרי לא כתב הנ״ף והני״ן ע״כ !מפגי שלא הזכיר אטבא דספרי ולא כתצי צפורן עלה על‬
‫אלא יציין־ להניח כדי גגה של למ״ד וכי' ואיכא לפרש דהיינו שיעורא דאטנא דעת רביני שהוא שיעיר אחר ולכן כתב יא״א ז״ל נתב שא״צ להניח חלק למעלה‬
‫דספרא וכמ״ש סה״ת ומביאי נ״י אלא לפי שרטנו תיסס עיקר כפיריש ה״ר יינה אלא כדי גגה של למ״ד נכו׳ ר יאין הדבר כ! אלא הכל שיעור אתד כמי שכתבתי‬
‫אם כן נע־כ דתיפס הראייש דבתפילין אינו צריך להנימ כמלא אטבא דספרי ובא״ת כתיב צריך להנית מלמעלה ולמטה כמלא אטבא דספרי ושיערו הגאונים‬
‫ומה שקשה למה נקל בתפילין טפי ממזוזה יגראה ליישב דס״ל לרבינו דדעת הרא״ש כמלא אחיזת חצי צפור! י״א שצריך להניח מלמעלה אתר השלמת למ׳יד ומנמטה‬
‫היא דשיעורא דאטבא דספרי גבי מי!יה לאו לעיכיכא לכתחלה היא אלא לפי אחר השלמת צד״י וי״א דלא צריך אלא שיעור מצומצ׳ וה״ר יונה פסק כדעת‬
‫הראשין עכ׳׳ל‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫דרגילות הוא לכתיב כתכ ביניני במזוזה צריך הוא להניח כמלא אטבא לספרי לתעל׳‬
‫מנינה הלמ״ד ט׳ לכך היא הגון לפי הנתב ואם היה הכתב גדיל טפי־ ציין להניח ן ב ת ח ל ף { } וסופן אין צריך להניח כלל יכ״כ הרא״ש כסדר תיקון התפילין‬
‫י וקשה שבהל' מזוזה כתב ייראה שצריך להניח בתחלתה כדי‬ ‫ייתר מאטבא לפי הנתב ואס הוא קטן א״צ להניח כמלא אטכא כלל אלא כלי‬
‫נוכה הלמ״ד וכוי וא״כ בתפילין דשיעיר ד׳ בתים א״צ אלא אצבעייס על אצגעיים למל היקף ניון שננרנת מאחד נלפי שמע כמו בסי׳ת למ״ד לתתלתי הוא נגלל‬
‫יצריך לנתיב כתב קטן לפ״י א״צ להניח אלא כדי גנה של למייל יני' דמלא אטנא ומ״ש תפילין שאינו צריך להנית כלל יכן כתוב בא״ח שהר״י בר שניאור מצריך בתפילין‬
‫לאי לעינובא לנתחלה הוא אנל דעת הסמיק דכמלא אטבא לעיכיבא לנתחלה להניח בתחילה כדי לגיל כל היקף ואפשר שטעמי של הרא״ש חסני שכתיב בספר‬
‫הוא זו היא דעח רטנו איל ל י השיג על רניני ואמר שאין הרא״ש חילק על התרימה סי' ר״ה דגכי מזוזה אין צריך ריוח בתחלתה מדנהנו העילם לכתיכ כמזוזה‬
‫הסמיק אלא הכל שיעור אחד ונמו שכתי גסה״ת וכך השיג מהרש״ל על רנינו וכ! לנד שחור שד״י כנגד חלק בין פרשת שמע לוהיה אם שחיע ועישים נקכ קטן‬
‫פסק כש״ע יתימא היא שפסק לקילא דלא כהר״ר יינה ומצריך להניח כמלא אשנא בקנה חליל שהמזוזה בתוכי ונקב יש נעץ כדי שיהא שם שד״י נראה מכחיץ ואס‬
‫למעלה מנוכה הצמ״ד ולפעד״נ דלנתחלה יניח כמלא אעבא למעלה מגיבה הלמ״ד צריך גליין תלק כתחלתה כדי לגיל הקיפה א״כ אין השם נראה מכחיץ יה״ה בתפילין‬
‫כשיריש הר׳ יונה בין בתפילין בין במזוזה יהיא ג״כ דעת רניני וכך הוא מפרש שאין צריךעכ״ל וכיכ המרדני בשם ר״ץ ומתוך שראההרא״ס דבמויזה שנתפרש בה‬
‫להסמיק ילהראיש נדסרישי׳ אלא דנכיתב כתב קטן ס״ל להרא'ש דא׳צ להניח אלא כגמרא שיעור ריוח למעלה ולמטה לא נהגו העולם להניח כלל בתחלה כתב כסדר‬
‫נדי נוכה של למיד יכו׳ וכך נוהגי! הסופרים אנל כל בעל נפש יחמיר לעצמו להניח תיקון תפילין דא״צ להניח כלל בתתלה בתפילין ובסוף אפילו במזווה סובר שאינו‬
‫צריך להנית שהרי לא כתב דנראה שצריך להניח אלא כתחלתה וכדיהיכ טעמא‬ ‫גם בתפילין‪-‬כדי אטכא דםפרי למעלה מגובה הלמ״ד וט׳ ‪.‬‬
‫מפני שנכללת לתתלתה )‪: (V‬‬ ‫ובתחילתן וסיס! א״צ להנית כלל כ״כ הרא״ש בסדר תקין התפילין והקשה‬ ‫^'‪,‬י]‬
‫כיי דגה׳ מזוזה כתכ הרא״ש דצריך להניח נתחלתה כדי לגיל היקף ומ״ש ף מ ז י ^ ך ן השירית שיות שלא תהא אחת נכנסת ואחת ייצאת כ״כ הרא״ש כסדר‬
‫תקין התפילין יכ״כ נסמ״ג יסמ״ק זנ״כ כספר התרומה סימן ר״ה‬ ‫*‬ ‫תפילין דא״צ ומה שתירץ דנמשך אחר סה״ת שנתב דא״צ‪,‬להניח בתחלתה אפילו‬
‫במזוזה וה״ה תפילין הוא תימא רבה והקושיא במקימה עימדי דכיין דהראייש תצריך מייל וצריך שיהיה כתיכת השישי! שיה כאורך דאף על גכ דגכי מזיזה שלש שתים‬
‫בתזוזה דצריך להניח נתחלתה דלא נםה״ת א״נ למה לא הצריך ג״כ כתפילין ועוד ואתת שהילך ומקצר השיטי! ואס עשה כמי שורה אחת גלולה ואחת קטנה הכל‬
‫כשר שמא כתפילין אינו כן עכ״ל‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לכ״ש תפילין דקדישתן חמורה ממזיוה וכך קשה בדכרי רכינו שכתב כאן דא׳יצ למיח‬
‫כלל יבמיייה טייל סימן רפ״ח כתב דצריך להניח בתהלתה כדי לגול היקף ן ד ^ יכתיב ג' אותיות חיץ לשיטה כן כתוכ כסמ״ק ובהגהות מיימין פ״כ יטעמא‬
‫‪1‬‬

‫מדאמיינן בהקומץ)ל ‪ (.‬דבס״ת אס נזדמנה לו תיבה כת ה' איתיות לא‬ ‫ונראה דס״ל להרא״ש ורביט דהא דצייך להניח כדי לגול היקף אינו אלא לשמיר‬
‫הכתכ שלא יתקלקל וזה איני שייך אלא כס״ת ותזוזה אנל תפילין דאי' להו שמירה יכתוב שתים כתוך הדף וגי תיץ לדף אלא כותב ג' תוך הדף ושתים מוץ לדף משמע‬
‫מעילה דכירכים על הפרשיות קלף או מטלית יעי־ הכתים הס נס כן שמייה להי דהייה לתפילין וכיאור דכרי רכינו כך היא בתחלה כתכ שייהר שיעשה השירות‬
‫ניספת לפיכך אין צריך להניח אכילו נתחלחה מיהו נהג• הסופרים להניח גס שיית שלא תהא ייצאה שים שיטה אפילי אית אחת יותר מחבחתיה יאח״כ כתכ‬
‫שאס יהיה מוכרח לעשות שום שיטה יוצא מחברותיה יזהר שלא יהיו ג' אותיות‬ ‫כתפילין נתחלתן ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ה ש י ר י ת שוית יכי' טרוש לכתחלה צריך ליזהר שיעשה השירית שיות חוץ לשיטה ומיהו ה״ח לכחחלה אבל בדיעבד נראה דלא מיפסלי בהט דהא ס״ת לא‬ ‫"‪"u'V‬‬
‫לגמרי שלא תהא אחת נכנסת ואחת יוצאת ואס אינו אומן נמיר מיפסיל כהכי כמביאר בדברי רבי' בספר יירה דעה סי' רע״ג ובדברי הרמב״ס כפ״ו •‬ ‫י‬
‫שינול ליזהר בנך עכ״פ צריך ליוהר שלא יכתיב שלש אותיות חון לשיטה מיהי ף ך י י דהא לשרי לכתוב כ' אותיות חיץ לשיטה דוקא כשא־נס תיבה אחת אבל‬
‫" אם הם תיכה אחת כנין את אי על יכייצא בהן לא יכתיב חיץ לשיטה‬ ‫כל זה אינו אלא אזהרה לכתחלה אבל ״יעבד אס נתב שלש אותיות חיץ לשיטה‬
‫אינו תיפסל בהכי דהא ם״ת לא מפסיל כהכי כמה שכתיב ני״ד כסימן רע״ג וכייכ כמבואר כטור י״ד סימן רע״ג יעיד נתכאר כטור הנזכר סימן רע״י שאותיות השם‬
‫צריך שיהיו כילם בתוך הדף ולא יצא מהם כלל חיץ לדף ‪.‬‬ ‫בית יוסף ‪:‬‬
‫ייעשה‬ ‫ייעשה‬
‫דרגי משה‬ ‫‪, ,‬‬
‫ילחוב משום ראינו מנוי; לגמה )ח^ ולנביא נתנ ובעי‪ ;.‬הגליון מעם לםעלה מיאשי ׳!יל למיד ולכ‪1‬ה אף בשישה החחהונה נ ו י שיהא נ״נ מוקף בויל ונ״נ לעיל ‪ aca‬בי־ וכ׳ה‬
‫‪1‬‬
‫בתשובה מהרי״ל ושם בהגהת בשפ דיוקה ;י ג • הגיח מעט חלק בי; פסוק ל‪5‬סוק וכ״ה •נוש בפנים ו‪".‬נ גש יניח לנתחייה בי; נל אות נמלא חוט ה‪1‬וערה ובי; תיבה לתיבה‬
‫במלא אות קטנה ובי; שיטה לשיטה נמלא שישה וג״נ רבינו בי״ר בהל׳ ש'‪ ,-‬לעני; שית וה״ה לתפ״יי;‪) :‬ט( ובאגור נתב רנהנו הסופרים להניחו לסצוה ונחב בבש״א ראש‬

‫פרישה‬
‫ציפורן ה״נו חשוס גלה של לתו נו׳ קשה יני נל הסופרים שויים לכתלסיש צלינק גליין גלול‬
‫לגגה של למ״ו ויש שגומלין נתנ וק וקטן ידי להם לשיעיי גג הצמ״ל נפחית מלוי חצי ציפי[ ולן‬
‫לסיפן אלא פשט ושיעוו מלא אטנא והייני מני ציפילן הנונל גני מיייה סייט למעלה מלוי שיעיל‬
‫גגה של למ׳׳ו ‪-‬כוי שיעיר גגה של למ״ו לא מיקרי שיעור הנחת חלק ונל סופי מניח נן‬
‫ממילא יפן מסיק לאיח נשם ר' יינה רשיעיו מלא אטנא למעלה מנרי גגה של למיו‬
‫ימה שהקשה מויי מניל לחלק נין מוויה לתפילין ולאי יש סנרא גדולה לחלק ואף לתפילין‬
‫חמירי נקדישמן ממיויה מנל מקוס מצילי נלא״ה שאמר למוחה שצדן להניח חלק נסופה‬
‫למחלתה ולתפילין א״צ ש״מ וחשו רננ[ גני תפילין למעט אוירין ננמה ואפשר ויש קצת‬
‫טעם לוה נוי שלא יהי־ התפילין גייליס מאו א״נ גס נוה שצוין נמוויה להנימ חלק נמלא‬
‫אטנא הקיל׳ נתפילין וא״צ שיעיו חלק אלא נוי גגה של למ״ו והוא לא מיקרי הנחמ מקוש‬
‫חלק ונלא״ה לא סגי נ״ל פשוט נועת ונינו וננון ‪:‬‬
‫)ל*( ובתחלחי וסופן א״צ להניח נתנ נ״י ואע״ג וגני מיייה צוין להניח נתמצתה שאני‬
‫התם וענוינן נן נוי לגול היקף ליון שנלרלמ מאחריה כלפי שמע • אנל‬
‫בתפילין ס'ל להוא״פ וא״צ • וצ״נ הרא״ש נסור תיקי! תפילין שלו ‪:‬‬
‫)לל( ויעשח השורות שוימ נו׳ ולא •לתל ג אימיות נתב ניי כיאור ונרי וניט לן היא‬
‫נתחלה לתל שיוהר שיעשה השורות שיות שלא תהא יוצאה שיס שיטה הפילו‬
‫אית אחת יוחל מחלרותיה‪ •-‬יאח״כ כתל שאס יהיה מינרח לעשות שוס שיטה ״נאת‬
‫ממניותיה יוהל שלא יהיו ג' איתיות חין לשיטה ימיהא ה״מ ללתחילה אנל ליענל נראה‬
‫דלא מיפשלו נהני להא אפילו ם״מ לא איפסל להכי כואיתא בייל סימן לע״ג עכ״ל וע• ל‬
‫ומ״ש ללינו ויעשה השורות שלא תהא א׳ נננסת נוי אלאש׳ שיטות קא׳ דניון דמתחיל עתה‬
‫השיטה עליק אינו מצטרן לנתונ מיז לשיניה ילהני אפילו אות אמת לח יכניס או ׳ונא‬
‫בוו יוחל מניו ואח״כ קאמו על סוף השיטות ושם ליון שסולל שינתונ על שורה וי לל לן‬
‫ואח״נ‬
‫חדושי הגחוח‬
‫ופשק הוא יחמיר ומעם הסשק יתבאר נייר שימן וע״ו )סהרל״ח(‪ :‬ד עמ״עו הב״ח נוה‬
‫ם ל ל ונ־אה לה״נ למי שכיתנ ע״פ ׳אינו מעתיק מתון ספל ׳היל־ ש״פני וה נקט לה‬
‫הרנ סמס משוס ורינ נתני מלילי[ ומוות ניתנים א ת ה ע״כ עניל‬
‫לל( וכתב לסמ״ק שציין להניא הלק למעלה •יחלק למטה כמלא אטנה ל ס ‪ - :‬פירש"‬
‫ען סדק הנ־שן ופי הקונטיס שיעיר זה ניבי לג״רא יפרק הק־״ז גני‬
‫מיייה ולסלי תקון תפילין שלו נמנ •צריך שינ ה חלק למעלה נו• גגה של למ׳ז ולמטה נש עיי‬
‫הכ״ף ונו"; •מפני שלא היליי היא״ש גבי תפילין שיטי‪ -‬ואטנא לספיי מ‪«:‬ע ליבינו ולא ס״ל‬
‫לן אלא גבי מי יה יי"ש וא״א ו״ל יתי שא״צ להניא הלק אלא למעלה כי• ורל מורי לא‬
‫שהרא־ש מכיש שיה שיעור רהצי ציפ ין אלא שסיני שש־עו־ יה לא נאמר נתפיל•; יק איתא‬
‫בהיק שמתחיל וציין להניח יד־ גגה לוי אנל במו יה שהיכיר שיע ר לאעכא לינא מהן וכליג‬
‫לציין למפלה מן הגג איתי שיעור לק נמ! וה לא כתנ יציין להניה יוי גגה של למייל‬
‫ריומ אלא אטנא ולו״ק נ״ל לל יה נתנתי ליפת החחנר • חלל ק״צ מ״ש תפ־ל־ן ממיווה‬
‫ואורלא היה‪ .‬לני להחמיר לתפילין שחמ!ריס ייתר שצייכין עילול לשיה •מה שאינן צייכין‬
‫שירטיט לכל פירה למ‪,‬׳ למייוה הפשר שטעמו לפי שאין שם נ״נ שירות הינה אלא י לכל‬
‫הייתר ומספיק לו שרטוט לש‪-‬רה עליונה משא״פ לחייה רנע־נן ן״נ שיי ת יעי; הא אמלינן‬
‫נהויא דאין עושק מתפילין מוויה לפי שאין מייילין נ ׳ ואף אמייל שאינס המיריס מנ״ל לחלק‬
‫וניאה נעיני מה שנעינן התם גני מזייה אטנא יםפרי היא הטעם כיי שיפיל לכתונ גגה‬
‫של למיו לוי )ונ״כ כ׳־י נשם שפר התרומה( יחי ש־עייא ה א ומיש היאיש גני תפילין נוי‬
‫ללמול גגה של למ״ו מי ולא לתל כמלח ח־‪-‬ילא להשמי‪::‬׳ שא נו לרין חלא נוי גגה של למ׳יו‬
‫ללי ולא תימא שצרין כילא אטנא למעלה מיאש גגה של למ״י נמ׳ שיש הרנה דעות ושם‬
‫גלי מייוית כחל בדני אנל שישיל א׳ להסוהט־י לא כין יעח אל" היא״ש ונן לתל מהר״י‬
‫להרא״ש שינה כי ן גני תפילין‬
‫י־‬ ‫לק ורק רניט ־לליון‬
‫לוואי ־‬
‫י‬ ‫ולי י‬
‫נראה‬ ‫קאר״ו שלאוק עליל • י‬
‫לכתינ לסגנון ולשין אחל ממ״ש למוחה לא לאנס עלר כן !עוד ואי סיר ׳שיעורא לחצי‬
 ‫לה‬ ‫ב״‬ ‫אורח חיים הלכות תפילין לב‬
‫ו מ י ש ר ‪ ,‬נל פרשיותיה פתומימ וט׳ חון מפרשה אחחנה שיעשה סתימה ל נ‬ ‫ר ? ‪ 1‬ע \ ה נל פרשיותיה פמימיח מיץ מפרשה אחרונה שיעשנה סתימה‬
‫‪,‬‬
‫הרא״ש נסור תיקן תפילין זכ״נ הרמנ׳ם מינ יכסנ שי שאם שינס‬ ‫הרא״ש נסדר מיקי! תפילין יניע המרדני ישפר אימ וכ׳כ הרמנ© י *‬
‫נשיב ויל מיין לחהר נפרשיית שאם עשם הסתימה •מימה אי הפסיחה סתימה פסלן יהקשה נ״י מהא לאימא נפרק הקייק )דף ל״נ( נמוווה לעושה פרשיותיה‬
‫פסילי! )י( ושלשה פרשיות הראשונית טל} פתיחות ישרפה אחריגה שהיא והיה אם סתומות ואם עפאן פתיחות כשרה לאעפיי שבתורה פסימית ‪ p‬מימ כיון למי נ׳‬
‫פרשיות שמע והיה אם שמיע אינן שמינות‬ ‫שמיע שמומה עכ״ל וקשיא לי מלאמרי׳‬
‫נתינה‬
‫ויי פתוחות‬ ‫ניאתמק‬
‫ועשאן‬ ‫נתונה‬
‫אם שינה‬ ‫עקנשיילטע‬
‫נתירה‬
‫נהקמק )לני( למוחה עישה פרשיותיה נס ויעשה מי פרשיותיו?)ל‪ 0‬פתוחות דהיינו שישאר בסון* השיטה נוהיה‬ ‫מ‬
‫שמימות^‪061‬עפאן שמימית נשרה » י חלק כדי ג׳ תיבות שלג׳ אותיות או בתחילתו חוץ מפרשה אחרונה כשרה וא״נ בתפילק נמי נימא נהני נ׳‬
‫פרשיות משרק הם אם שינה בק עשאן‬
‫סתומות נין עשאן נתיחות למאי שנא‬ ‫שק שמינית » ליי נתירה לק היא שאם‬
‫‪£8i‬‬
‫ועין*‬ ‫בהמה חיה‬
‫שי» סמל אנל שמע ופרשת יהיה אם שמוע כיון שאמן סמוכות כתודה אמאי פסולממומה‪ .‬ימירן ושמא פיק לנסי קלש ופי יהיה כייניאן שהן סחיטת נתירה לין היא‬
‫אם שינה ושמא כיין לנסצמ שרשיית אם שינה פשיל לא מפלנינהו נינייהו • ימ׳׳ש לאם פינה פסול לא מפלגיגן נינייהו מלל ילע״ל איש מתקנל ישונ זה נלל אנל‬
‫מיש וסתיחה היינו שישמר נמף השיטה חלק כלי נ' מיסת של ג׳ אותיות כלימראין ספק לאף במזווה היה הלק לאם שמה זעשאן סתומות סמל אלא לנהגי עלמין‬
‫מפרשה שאחריה יתחיל נראש שיטה ואי נקראת פרשה » המחחלת בראש שיפה נסתומית ואפילו אם ינא אליה! לא משנין מנהגא נלאיתא התם מיהז טק ללינן‬
‫שרשה שסימה היא נק ללנרי םרמני׳ם מן ללנרי הראיש אנל מיש אי נתחלתו היה נפחוחוח הלכך אם עשאן פחוחוח ששיר למי אנל נתפילין נהמ עלמא נהלנס׳‬
‫‪:‬‬ ‫ש י < ה פ פ י‬ ‫א‬
‫* ‪ t ^ ' D l‬יהיוט פישאר נסון סשישהחלק כלי שלש תימת‬ ‫דהיינו לומר שאם לא נשאר כסיף שיטה סלק כשיעיד לנתינ ט׳ אותיות לא יתחיל יהלכד ‪°‬‬
‫מתמלת נראש השישה מסוף השישה שלפ׳‬ ‫שרשה שאחריה בראש שישה אלא יניח חלק נלי לנתונ ש׳ אותיות ושם יתחיל זהו של ג׳ אותיות פי׳ ס׳ קלש‬
‫דיקא לרעת הרא״ש נהל׳ ס״מ אנל ללעמ הרסניים נפ״וכל » ‪ y‬סמימההיא קלש יניח חלק ט' איתטס יאי פ׳ והיה כי יניאך המחחלח נראש השיטה היא פ'‬
‫ינהגו שפרשת קלש לי ישרשת יהיה ט יניאך ופרשח שמע מתחילי! בראש שישה פתוחה יק נסיף השיטה של ‪ '0‬והיה ני יניאך יניח חלק ש' אותיות ואז פ' שמע‬
‫ובסוף פרשת קלש לי ינסוף פרשת יהיה * יניאך מניחין סלק כלי לנמונ ט׳ אותיותהמתחלת נראש שיטה היא סתומה אנל סיף ס׳ שמע אין מניח חלק כלל נו כך הוא‬
‫ינסיף פרשת שמע איז ממחין חלק כלל יאס ממחין היא פחית מכלי לנתונ ט׳ נתירה להריוס של אחר ונשעריך הוא סתים זפ׳ והיה אם שמוע ממחלת מאמצע‬
‫אוחייח ופרשת יהיה אם ש»י» מתחילי! נאמצע שיטה עליינה ימניס לפגיה שלק שיטה עליזונה וחנית סלח לפניה שיעור נלא וזו היא סתימה ללעת הרמנ״ם ונתב‬
‫מילנתינ »׳ אותיות ונמצא שגי פרשיית היו פתיחית נק להרמבים נק להרא״ש נ״י לכך נהט ותימא לאם זאת היתה גינ מנהג רניט א״נ למה כמנ דמנו אי‬
‫ובשרשה אחרונה נוהגים כלנרי הרמב״ם וללא נהרליש משום לא״א לעשיתה מחלתה והלא אם חניח נתחלפה ט׳׳א הרי היא סתומה ללעמ הרמניםזאי‬
‫אפשר לומר שיהיו םומכין על הרא״ש שסובר שוו שתוחה היא לאינ היי »<!‪p‬‬ ‫שתהיה סתימה ללעת שניהם יתפסו לנרי הרמנ״ם עיקר ‪:‬‬
‫נמה״ר יצחקהפרשיות שנתפילין וו את זו דנראשיטת ענלינן כהרא׳׳ש מקראת פתימה ינאחרונה‬ ‫) ‪ 2 T 0‬ה״ר אנרהם אסאן הסופר יל שהרנ הנחל מיריט‬
‫שהיי נססרל שהיו שהיא יהיה אם שמיע עניינן כהרמנ״ם מקראת סתימה יוה אי אפשר אלא‬ ‫ליליאי! ז״ל כהסכמת מנגד דית פסל נל התסילק‬
‫וסתימות שלהם ע״ס לעת צריך לפרש לנרי רניט ללצללק קתט מחלה אמר לנמתמיל גי פרשיות הראשיממ‬ ‫פרשיותיהם ע״פיעת הרא״ש מפני שהש״ת היו סמימית‬
‫פפרשייתיהם נלעת הרא״ש היא נל אחת נתחלמ השיטה נראש סלף או צריך שיהא מסיים סוף ס׳ קלש באמצע‬ ‫הרמנ״ם נמצא שהעילה לקרימ נתירה עם תשילק‬
‫שיטה ומנית מלס ס' אותיות יק יעשה נסוף ש׳ יניאך ינסיף פ׳ שמע אנל יהיה‬
‫אם שמוע מתחיל נמחלת הששה נראש הלף ומסיים סיף הפרשה »ייו יי? יכן‬ ‫מעיל כעל הס״ת ונעשית תורה כשמי תירוש ייו עניל )יא( ‪:‬‬
‫‪ ^£"01‬מהר״י אביהב יל שאע״פ שפרשת קלש אין ניכר שהיא פתוחה לפו היא מנ» פלני על פי ספ׳ נחך שאמר יורש רטט אי נתחלתה רצונו לומר שאם‬
‫שאין נמונ קולם לה לנר נאיגך לאפשר לתקוני מתקנים ישרשמ קלש יתחיל ג׳ פרשיות הראשיטתנל איות באמצע שטס ויניח לפניה חלק ט״א אז יסיים‬
‫תקרא שממה לפי שהיא התחלת התפילין יאק קילס לה לנר ילנ מהדי"! חנינסיף כל פרפה נסוף הלף יפרשס והיה אם שמע יחחיל נראש הלף ומסיימה נסו ‪f‬‬
‫מ שמצא נקרית פשר ללירמנחם לנית מאיר שהפרשיית שנראשי התפרים שנתירה הלף משמי צללים אלו המין ג׳ פרשיית הראשיטמ פסיחימ ושי והיה אם שמיע‬
‫אק חקים לכללם לא הפתוחות ולא בסתימות לפי שהם תחלת ספר ע״כ יק יש סתיחה ללעת הרא״ש ועור יש להקשות הרנה נמנהגים שינים שנהגי בנתינת‬
‫לזקלק מלשתק הרמלם מלזנרם והתחיל יהי רקיע פתיחה ינן מאלה שמות פרשייח אלי הר׳ וטישונ׳ מרוצה לעמיר על עיקר לנרים אלי יעיין נתשונמ‬
‫החסיל מייקס מלן מלש יק נשאר ספרים לא זפר הפרשיימ הראשינות יק מדק מהרש״ל סי' ל״ז • יאינא למילק אמאי נמנ לניט שיניח חלק נלי ג׳ תימת שלג׳‬
‫שלט כיין שהתחלת התפילין מפי* קימ איו צייד לעשית בה סי׳ אחר לפתיחתה ג׳ איתחת ילא נתנ נקיצר יניח מלק ט׳ איתיית יייל לצריו להניס נ״נריוממלא‬
‫רק שיתחיל לכתיב בראש שיטה ראשונה של עמיל ראשון וגלוי ייליע לכל שהיא נ׳ איתיית קטטת מלנל הש׳ אימיית דהלא כשטמנ נ׳תיטמ שלגי גי איתיומ‬
‫שסימה מון לנין לסרמנ״ם בק להרא״ש חחלת שישה היא שיק פמיחה וראוי ליזהרצריך להניח מלא אות קטנה נק תינה לתינה ובשיעור הוה צריך למיח חלק ייךל‪:‬‬
‫גפיים פרשת קרש ינסיים פרשת יהיה בי יביאך שתהיה נל אחת מהם נאמצע‬
‫שיטה יפחוחימ והיה ני יטאך יהיה »לע מנ׳ מגאים הא׳ ט מימים ימימה סין ו י ^ ש ת לי נתים מעיר אחל נפי הקימן)לף ל"ל( ומשמע־ רוקא מעיד אחל‬
‫שלם שאין מ מפירה ללא כנראה משה״מ לאף בחתיכות משרין יחל‬ ‫י‬ ‫קיש יהיה נאמצע שישה דל שישאר חלק נלי ט׳ איתיית הנ׳ שיתחיל יהיה ט‬
‫^ ‪ ^*D1‬מעיר נהמה *‪0‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י ש ר‬
‫יי*‬ ‫לג‬ ‫מ‬
‫יביאך נראש שישה ראשינה של עמול שני וכן סוף שרשת יהיה ני יניאך נאמצע חשינ עור״ י י‬
‫ג י מ י ם‬
‫א׳ללימא יק‬
‫ייפף לא שיכשרו‬ ‫שיטה ופרשה שמע בראש שיטה ראשונה של עמול ג׳»ה נתנאר מזה לרך ישרה יעיף שהורים נפרק כמה מלליקין)לף נ״א( מני רנ‬
‫לעשות סי• פתיחה מל אחת מג׳ פרשיות הראשוטש והוא פוה אלינא להרמנ״ם נמלאנת שמים אלא עור נהמה טהורה בלנליאפיקנא לא־נצרנא אלא לאשילי‬
‫יהרא״ש אמנם לעשות שרשמ יהיה אם שמיע סתומה אליבא לתרוייהו היא נמנע לרצועות ומנ״ש לנתים כיח לאית נהו שיין וקרא אמר למען תהיה תורת הי‬
‫נפין‬ ‫משנו שנח! שאיט יטל לנתינ בעמיל אמי סקי שמע והתחלת והיה אם שמיע‬
‫אם כן ללעת הרמנ״ם הוא הנרמ שיתמיל יהיה אם שמוע מאמצע שיטה יללעת‬
‫הרא״ש והי צייר פתוחה ייצשרן ללעמו שנעמול והיה אם שמוע יניח שיטה א׳ חלק נממלמ העמיל יאש״כ נשיטה שניה לא ימתיל בראש שישה והיה אם שמע‬
‫והמנהג היותר מרווח שראיי לנהוג ללכת שחנ מליית נהגו נמותו נלנר זה להחחיל שרשמ יהיה אם שמיע נאמצע שיטה ראשונה של עמיר אחרון ט זה ציור‬
‫המומה ללעת הרמצ׳׳ם יעניש צריך ליזהר נשיםיים ינשעריך שהיא סיף שרשת שמע שלא יעשה נמו נסוף נ' הפרשיות הקולמית שמסיים נק באמצע שישה כלי‬
‫להירית על פתיחימ הפרשיות הסמימת להן אנל ינשעריך שנסיף שמע יהיה נפיף השיטה ממש להורות על סתימת פרשת והיה אם שמוע יכתנ עיי שאע״פ שלד»מ‬
‫הרא״פ זי היא צירת פתיחה אין לחוש מפני כך לעשות שני זוגי תפילין לנל נה״ג שמנינן על נעל העשור שנתנ שכל ל׳ פרשיות שנתפילין יעשה פתיחות)ינ(‪:‬‬
‫‪ TQ2‬נהגהת מ"ק נשם רני' יחיאל לנשל ראש שהם ל׳ חלפים אק להקפיל נסרר נתינתן מיהו נהגו ג״כ להקפיל ©תני תפילק טכ״ל יכתט האטר יכ״נ בכלבי‪0‬‬
‫נשם הריף ונ״נ נספר א׳׳מ!נתנ מהר״י אנוהנ זיל שהטעם שמחלקים נק של ראש לשל יל מה היא משני שמאמר לשל ראש הם בל׳ קלטם אק ניכר‬
‫נהם אם הס מתוחות או פסימית ע״כ ואיני יילע מה ענין היכר פתיחות יסתומימ לטנק כתינה נםלרן ילענק ליט של רניט יחיאל לנר סימה הוא נעיני דניין‬
‫ימניא נמטלתא נמק שלא נסלק ימזי הא נמי שלא נסלרן היא יק נראה שהיא לעת הפישקים שלא חילקו נק של ראש לשל יל נ ע ינהליא נתב לניני נסי׳‬
‫ל״ר גפ לדת צריו לכתבן נםרר שסם נתונים נתורה שהוא קלש יהיה ט יניאך יני׳ יק נתנו התיספ׳ יהרח׳׳ש יהמרלני וםילוג והתרומה ויל יק הלנה ‪:‬‬
‫ל י ע ש ה ל׳ נמים מעור אחל נפרק הקייח )לל‪ (:‬תניא מתנן על ל׳ עוחת ימניחן נל׳ נחים נעיר אחל ונתינ נספר התרומה'ט׳ שיהיו הד׳ במים מחוברים‬
‫יחל מנטר א' אי שמא מל עירית ונלנל יהיו תפירים זה לזה יטונ ונכון לעשוחן מעור א׳ עניל‪:‬‬ ‫*‬
‫)‪ tfpfo‬מעיר נהמה חיה יעיף שהורים נפרק נ״מ)נח ‪ (:‬לא הוכשרו למלאנח שמיס אלא עור נהמה טהירה נלבי למאי הלכסא לתפילין תטלקבהייא כתיב נהו‬
‫למק תטה תירמ ה׳ נטך מן המומר נפיך אלא לעוק ופירש״י לעמק עור לטש שלק שהכתבים פל פרשיות מינמין ט יפריך והא אמר אמי שיין של‬
‫מטלק‬
‫דרכי משה‬
‫שר‪ .‬ובמג ונבוןוזו* ו‪ 6*0‬יניעו‬
‫בהגהות אל»פ החמים ולאי§‪0‬יק‬
‫‪1‬ין להשםיק גבי וימי ני ‪w » nepn‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫ממרר ל׳מיייז בחשילין ב׳»ר»יית ‪ mmno‬א' אצל במור• האביב וא׳ אונל ויהי בי ‪ iwpn‬וכן הרטבים לא »גה בהל׳ נימ ביויקק »ד»יות ‪ nvrnm‬ויזפתימייז‬ ‫ב<א »*‪0‬ו‬ ‫רלא בבעל‬
‫וב*נ‬ ‫״יהיו אלו ממדות פתוטותולכן אין לר&םיק‪) :‬יב( וכ״נ למעליז באיה להב»יו‪:‬‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫ונשננמנ הימה‬
‫משרומ‬ ‫שנאתן וניון‬
‫שמגוילמ׳ טס‬ ‫לן אמו‬
‫נשירה ניק‬ ‫לוקחאמר‬
‫ננפסן‬ ‫היינונקנה‬ ‫אסננסון ננייןנה‬
‫לוחועיה אס‬ ‫משריק‬
‫מקיפה »י׳‬ ‫מוסלהא‬
‫שהיה גויל‬ ‫י״ל‬ ‫השאל איז‬
‫ננ״י‬ ‫השיטה •לינמוה‬
‫ובמנ »וו‬ ‫שורה ינוצ‬
‫נאומה נסון‬ ‫»ז לינמנ‬
‫לשיטה אפי‪5‬‬ ‫שהיה לו‬ ‫‪}™Jtej&svb‬‬
‫ימנוננל *'»ה אומיימ‬ ‫ואמ״נ‬
‫‪(4‬יטה• אנל»•» לא‬
‫אגל לשנתחלת נתינה סיה שם נןנ ונפסהס גי אעש״י שיש נו שיתוו חות פסול ‪ po‬ומעולם‬ ‫והא וני אומיומ מותו לנמונ מון לשיטה ווקא נשאינם סינס אחת אנל אם הס מינה‬
‫לא סיןיפה גויל יק »ש»ע»יצ׳ הוסנ״ם ‪<» tn‬יל‪ .‬י<ן*ל ומצי ו י י ‪7‬הקו»ז ד׳ סר׳ל מששת‬ ‫אסע נגון את מל וליוצא נו אסור נמ״ש ני״ו סימן ופ״ו ושם טמן ושוו נתנאל לאומיות‬
‫נהויא ואפילו אפסי! ללמאלס נשירה גני אשסין וא וויסלנ איות נ»ן!ם <ו‪,‬נ לו׳ משמע‬ ‫השם צרינין שיהיו מלם נתין השיטה ‪:‬‬
‫ונשעמ נתינה »» מיןל ואשים נשו אי ינויןא ד‪4‬ז סלים ולא נופש ןוי לים ווו״ק • <א|‬ ‫צלג)‪W1(»JV‬להיילו ני׳ כוי ג׳ מינות מ׳ נלומר והפרשה שאחריה תמתיל בראש םילום‬
‫נמנ ל״י גשם •מיין םנינ וויל ונעשונמ מסוו״י מניב דל נמנ‪ .‬ע״ש ננ׳־י!‬ ‫ואי נקוא פוש' וו המתשלת נואש שיטה פושה פתוחה גת לונוי סמינ״ס‬
‫‪ W‬ויעשה נל עו*ומיה עמותות נו׳ נתנ ג״י רל ונמנ הי»‪"5‬ם ‪"4‬נ ואם פשה ס‪0‬עו»ס‬ ‫נק מנוי ‪ • fftra‬אנל מ״ש או נתתילתו והיינ«צו»ו שאס לא נשאר נ»וף שיטה סלה‬
‫שמומה או אישנאששול וממיס לו »לאפויק נפוין ה‪1‬ןו»ן ועיווה עושה שישיומיס‬ ‫נשיעוו לנמונ ם׳ אותיות ינימ גססלמו יהי ווקא לסוא״ש אנל להומנ״ם נל נה־נ סתומה‬
‫סתומות ואס משאן פתושות נשוה •וגני שאינם משינה לס נתולה והשתא נמזיצ״ן נשלמא‬ ‫היא נמנו*• ננ^י • וע״ש תיו אין יש לעשות הפלפה פרש ססללה ולפי משמ»ומ צ׳ וניט‬
‫»׳ ןוש יהיה ט יניאן ‪ wc‬סמונו׳ יו לוו נתווה יק סוא שאם ש»ם פסול אנל שמע ושי‬ ‫שנפנ או נממיצעו נואה «»ו דגם נשושמ קוש שטא לאשונה שיין לעשותה פפימה »ין‬
‫והיה אם שמוע פיון שאיק ממונות נתויס א*א< פסול אם שינה‪ .‬ושמא ניק לנקלת שושיות‬ ‫שינית ט׳ אומיומ תלן נואשס • אן שאין אנו נוהגין ‪ p‬אלא לעולם מתסילין ‪ •9‬קוש נואש‬
‫אם שינה פסול לא מפלניק נינייסו • נמנ » ו נ״י נתנ נהגה״מ ‪"»0‬ק נשם וני׳ יסיאל‬ ‫השיטה • וגתנ »הול* אנוהג ופי קוש גקואת פמוסה גמה שהיא המתנת המשילק ואין‬
‫ונשל ראש שסם ו׳ קלפי׳ אק לסיןשיו נסור נמינפי מיהו נהנו גינ להקפיד ממני משיליו‬ ‫קוים לה זנו אנל נאיגן עושים פמוסומ ועיין עוו גמישה ‪:‬‬
‫»*ל‪ .‬ינמט סאמל והנלנו וא״ס • ונמנ מסוו׳׳י אנוהנ י״ל שהנ«ם שששלקי׳ של ואש»של‬ ‫)לי( ויעשה ר נמים • רל »יוי םג׳׳ה סמיק ל»ו ממוט ו»ו ‪4‬״ נעיס לשל ואש על ‪1‬׳‬
‫יו »ס הוא »»י מיאמו ושל ואש הס נו׳ מלפי׳ אין נינו נס‪ 0‬אס הם שמוסומ או ‪0‬מו»י»‬ ‫הוגשומ שנואש חוש הראייה אום השמיעה ‪0‬וש הויש הוש הטעם ואחו לשל‬
‫**» וליל שהוקשה לכלדיי אנוםנ »ל ונוי וגי׳ ישיאל הא מ^א במנילת׳ נמנן שלא <‪pw‬‬ ‫יו שנו הוגש א׳ םוש ה»י»‪ 5‬יעל גולם מנון לנוואו מלל ‪:‬‬
‫ינטי »"ש ונינו לתיל ‪0‬שי)> ^נו סא ג»י שלא לסוון הוא ‪ .‬לק שי׳ ו»יש וגשל ואש אץ‬ ‫)לס( מעור אינויימא פיק הקיייז נומנק על ו׳ עווומ ומניאו נוי נמים נעוי א׳ ופיושו‬
‫מקשיו נסוו נתינתן ו״ל נםוו משיי' הפושיו׳ אסופתושה ואמו סמומה מה א*צ צהיןפיל‬ ‫המשושים נלוסו שימו הו׳ גתים מםוניים ישו »פוו א'‪:‬‬
‫ליק שהם מל ד׳ קלפי׳ ואין ננתל לשנים שום »׳ אלוומ נל א׳ ואי שמואס מיןוי ושיו שמנעו‬ ‫)לו( מעור מ ״ ה תיס לר » ו נענעי לעיל שנן איורו בשוק נמה מוליקמ ועיש * מנבילה‬
‫!אם‬ ‫מדיפה לפלשת ןו‪ < 8‬ל • ינ״י מ»סכאן • ווה ‪ in‬עיקר‪:‬‬ ‫וסומנ״ם‬ ‫וטריפה נו׳ נן א‪0‬וו נפוק שמונה שוציס ••‬
 ‫ביי‬ ‫אורה היים הלכות תפילין י ב‬ ‫ביה‬
‫בפיך מן המיתר בפיך‪ WQ) :‬אפי׳ מנבלה וטרפה שלהן כפ״ח שרצים)לף ק״מ(‪ :‬תפילין הלנה למשה מסיט זפירש״י יניין דאית של ש‪ 0‬גנתנ בקמטין שלי מיתר נסיך‬
‫נעיא !מקרא נפיק יאסיקנא אלא לרציעזת ‪:‬‬ ‫שא־צ עיבוד לשמן זא״א הרא״ש כתכ שצריך‬ ‫ן^״^והרחנ״סנתנ‬
‫עגול לשמן עיין נב״י טעם פלוגתייהו וכתב עוד לנקטינן כהרא״שדלא ןרן״ייז אפיי מננילה יעריפה שלהן נס״ת שרצים )קא ׳‪ 1‬אממן תנילית יטריפית‬
‫דטהוחת מן המיתר כפיך הוא וטתנין על עירית שלק ‪:‬‬ ‫כהרמכ״ם אם לא דלא אפשר למצוא מעיבד לשמה יש לו לסמוך על הרמלס ולא‬
‫]‪ VfW‬רביטבשםהרמג״ם שא״צעינוד‬ ‫להתבטל ממצית תפילין יכן פסק בש״ע‬
‫לשמן נ״נ נפ״נ לעור שמחפק‬ ‫מיהי גלפע״ד להניחן בלא ברכה וכשימצא ועוף טהורה אפילו םנביית וטרפה שלהן )לי( והרפכ״ם‬
‫אח״כ עור מעובד לשמה יגנוז הנתיס כתכ שאייצ עבור יישטן ולח( וא־א ז״ל כתב שצריך ענור לשמן מ איט צריו עיטד נלל דאפי׳ סשהי‬
‫מצה נשר ומקומות הרנה נ מ ו לעשות‬
‫אותן נעור מצה ‪:‬‬ ‫העשיין מעור שאינו מעובד לשמה ויתקן וכייכ רב כהן צרק וכתוב כס״ה שיכול לעשותן מקלף ) ( שגם הוא‬
‫יג‬

‫לי כתיס מעיר מעובד לשמה‬

‫‪1‬‬ ‫ט‬

‫רטט ונתב סה״תשיונל לעשותן‪ jy‬נקרא עור )ל ( ומעור שיייי אע״נ דחשוב כבשר לענין טומאה ‪ W"fy\ :‬רטט שהרא״ש נ ת נ שצריך‬ ‫‪1D‬״‬
‫עיב‪1‬ד לשמן בהל' תפילין אהא‬ ‫מקלף שגס הוא נקרא עור פי׳ נ״( ויהיו מרובעי[ ושהורין ואם עשאן מצבע אחר כשרים אלא‬
‫מלתניא בס׳ הקומץ )דף ל״ל( ינתבס שעיקר טצותן להיות שחורין ני׳־ז( ויהיה החריץ ניכר בין בית לבית דת״ר ציפן זהכ אי שתלה עליהם עור‬
‫בארבע עירות אלמא דהקלף שכותטן‬
‫‪S5,jftffS‬‬ ‫י‬ ‫ג מ י‬
‫וכה יעשה יקח ינ‪-‬יס ״ ל עץ <״( שיהיה םייבע ייייע‬ ‫עליו תפילין נקרא בשם עור ‪:‬‬
‫אימר אף עור נהמה טהורה פסילות על‬ ‫באלכסון‬ ‫ימעיר שליל ט׳ כלומר ל״מ קלף‬
‫דאינו חשוב נשר אלא אפיי עור שליל אע״ג לחשוב כבשר לענק טימאה אפיה שיענלנו לשתן כתב הרא״ש גהלטת ם״ת כתבתי להלנה כרשב״ג לגעי עיגול לשתה‬
‫כשר כיון שנקרא בשם עור ועוד דלא גרע מעיר עוף דכשר אע״ג דחשוב בשר הלכך הקלף והרצועות ועור הכתיס טלם צריכין עיכול לשת! !נ״נ סמ״ג וכ״כ בספר‬
‫ואס לא היה הקלף נקרא כשם עור לא היה נשר אע״ג ללא חשיב נבש־ מ״מ התרומות וו״ל יק עור הבתים והרצועות צריך עיטל לשמן לברייתא לציפן זהב‬
‫ג״נ נקרא בשש עור ואנן עור בעינן לכך היה צריך להביא ראיה דקלף נקרא נעור הבתים מייד ולהרתב״ם צ״ל שהוא מפרש דאע״ג לרישא לברייתא מיירי נעור‬
‫בשם עור ‪ :‬ןרךןין מרובעי! וטי נפי הקומץ)דף ל״ה( תניא תפילין מרובעות הבתים סיפא מיירי כקלף שנכתבים בי וברצועות ולא כתפיי כיון ללחפות הבתים‬
‫רב פפא נתפר( וכאלכסונן ופר ש״י בתפירת! ישמו את ריבוען אין צריך עיגול דכל שהוא מעיר מצה הוא ייתר חזק אין לומר שיהא צריך עיכול‬ ‫הל״מ אמר‬
‫פלא ימשוך חוט התפירה יותר מדאי שלא יכווצו ויקצר רתבו • !באלכסונו שיהא לשמה ב י ה א ״ נ ש ה ו א פוסק "״ק •י !לענין הלנה טון לרבים פליגי עליה להרמכ״ס‬
‫ריכוען מנוון ארט כרחבו כדי שיהא להס אותי אלכסון שאמרו חכמים נל אחתא ונם כי פשטא לכי ייתא משמע טותייהו הכי נקטינן ומיהי הינא ללא אפשר למצוא‬
‫ברבועא ונו׳ )כלי׳ כזה( דשתי האלכסוני! שוס כארכה ולא יהא ארט יתר על חיפוי הבתים מעובל לשמה מוטב לסמיך על לברי הרמנ״ס מלהתבטל ממצותתפילין‪:‬‬
‫‪217121‬‬ ‫כספר פסולי! )כלוי כזה( דאעס״י דבהכי הוי נמי ארכו התרומה שיכיל לעשותן מקלף שנס הוא נקרא עור להא תניא‬ ‫רחבו שאפילו יש לה! זייית‬
‫לענק טומאה‬ ‫יכתבס על ל' עורות ומעיר שליל אע״ג לחשיכ כבשר‬ ‫״"‬ ‫נרחבו מ״מ אין כ׳ האלכסוני! שויס אלא אחד ארוך יאחד קצר‪:‬‬
‫‪:‬י‪1‬‬
‫‪£1‬״‪ W‬ושחורין שם א״ר יצחק רצועות שהורות הל״ח ובפרק נימ)דף לח( בהא וטעמא משוס דלא נרע מעוד עוף דכשר כדאיתא בפ״ח שרצים )שס() יד( אע״נ‬
‫‪-‬‬

‫דתני רב יוסף לא הוכשרו במלאכת שמיס אלא עור נהמה טהורה דלגבי טומאה תשיב כבשר וכתב עוד שי״א דעור שליל הוא יותר הנון למצוה כי‬
‫נלכד ואוקימנא לא נצרכה אלא לרצועות סרכינן עלה והאיר יצחק רציעית לא נעבדה בו עבירה שלא היה בו תשמיש של יפר וצקבה וכן נתב סח״ג והמרדכי‬
‫)זכייה בהגהת תיימון פ״ג דתפילין(‪:‬‬ ‫שתורות הל״מ ומשני נהי לנחירי שחורות טהורות מי גמירי דקשה מאי קס״ד‬
‫דמקשה דפריך משחירית אטהירית ופי' התז' לה״פ כיון דתצריך שיהיו הרציעית ןיךןין מרובעי! בפרק הקומץ)לה•( תניא תפילין מרובעות הל״מ אר״ס כתפרן‬
‫וכאלכסונו ופירש״י ונאלכסונן שיהא ריטע! ממק ארכו כרחבו כדי‬ ‫שתורות כמו הקציצה כ״ש דכעי׳ שיהיו טהורות כמו הקציצה דסברא הוא להקפיד‬
‫עלהטהרהמעל השתרותוט׳ ונ״כ המרדכי כה'תפילין בשם ר״י אלמא והקציצה שיהא להש אותו אלכסון שאמרו תכמיס כל אמתא בריכועא איותא ותרי חומשי‬
‫פשיטא ליה לתלמודא דצריך שיהא שתורות • ומשמע ודאי לפ״ז דהל״מ היא באלכםונן ולא יהא ארכו יתר על רחבו שאפילו יש להס זויות פסולים וכתבו‬
‫דצרינין שיהיו שחורות עיר הבתים דהא הך דרציעית שחורות הלימ לא ידעינן התוספות יש שאינם מרבעים אלא מחום מושבם ושמא צריך הבתיס מרינעים של‬
‫להו אלא מדבעי׳ ככתי' שיהו שחורות הל״מ כדפי' והלכך נקטינן דפסולין הן אם ראש כשאמעתם דבוקים וכן בית של יד ובדברי הרמב״ם מבואר בפ״ג שהבתים‬
‫צכען צכע אחד וכן אם צבען א״י גמי פסולין עיין מ״ש בסי' ל ׳ג סעיף ד׳ ודלא צריך שיהיו מרוכעיס שכתב במעשה התפילין ליקת עץ תריכע ארכו כיחכו כצבהו‬
‫כמ״ש כש״ע כאן עיר הכתיס מציה לעשותן שחור עכ״ל דמשמע עכיכא ליכא ואס היה גבהו יותר על רוחכי או פחות ממנו אין כנך כלים ואין מקפידין אלא‬
‫ונמשך אחר לכרי הרמכ״ס ורכיט ושאר פוסקים להקל כזה ילפע״ד דאין להקל על ארכו שיהא כיחכו)טי( והרא״ש כתב דפוס של ד׳ בתים של ראש יכן דפוס של‬
‫מיהו במקום דלא אפשר יש לסמוך ארוב פיםקיס דמקילין שלא יתכטל ממצית יד יהא מרובע וגם למטה כית מושכן יהא מרוכע וכן נראה מדכרי רש״י וכ״כ‬
‫תפילין ‪ :‬ונתב ב״י בשם תשובה אחת דאש עשאן מייבעית ואחר זמן נתקלקל בספר התרומה ובסמ״ג וכתכו שאין ראיה גמירה מתיך ההלכה שיצטרך שיהיו‬
‫רגוע! דצריך לרבען וכיכ כש״ע מיהו אס צבען שחור ואחיכ נתלמו נראה דא״צ מרובעי; כשהן ארבעתן יחד מ״מ מוכיח נשימושא רבא שהן מרובעות דקאמר מייתי‬
‫לחזור לצבע! שתור דהא אפילו צכען מתחלה כצכע אחר כשר לדעת ׳־נינו וכ״ש אעא טבא תרתי! אצבעי על תרתי! אצבעי אבל בבית אחד לבדו אינו צריך‬
‫אם הניחן לכן כמו שהיו לכשר א״כ אציל היכא דצכען שתור מתחלה וחזר ונתלבן ריטע וגס בגובה הבתים אין קפידא בריבוע וכן תפילי! של יד יש להס דין זה וצריך‬
‫דכשר מיהו למציה מן המובחר יחזור לצביע שחור ולר״י דבנתיס נמי הל״מ היא ריבוע בתפירה וכן נעור התיתורא וכן בנוף רותב הבית בראשו עניל וכתבוהו הגהות‬
‫מיימין בפ״ג יזיל המרוני תפילין מריכעית הל״מ לכאורה משמע דקא׳ אגוף‬ ‫יהכי נקטינן מדיני צריך לחזור יצצבען שחור •‬
‫‪ 1n\T‬החריץ ניכר נין כית לכית שם אמר אניי שישל ת»ילי! הליל! וצריך"! הבתים בין אשל יד בין אשל ראש לאפיקי מאותם שעישיס של יד בדפוס עגיל‬
‫שיגיע חריץ למקום התפר רכ דימי תנהרדעא אחר כיון דמינכ<־ לא מלמעלה רק שמרבעים התיתורא מלמטה ואדרבה ע״כ הברייתא מיירי בגוף הבתים‬
‫נריך ופי׳ רש״י לצריך שיגיע חריץ שנין בית לבית עד מקוש התפור לחשה כלומר שהם עיקר התפילין ומתוך ה״ג דרי״ף משמע דשל יד אינה לגמרי מרובעת לארק‬
‫על כית מושט דהיינו מיתיר׳ כיון דמינכר חריץ למעלה קצת א״צ להגיע למקום חצי אצבע אחה ורחבן כרוחב אצבע ומשמע דהא קרי ריבוע שיש להם זרות ואין‬
‫לגמרי מרובעי! כיון דלא אשכחן בהדיא אי! להקל בדבר אלא ע״פראיה‬ ‫אלא ל ‪:‬‬ ‫התפר יהרא״ש כתכ שי״מ שחריץ של שיין דהייט חודו של שיין למטה יניע עד ני‪-‬אה‬
‫בתשובת אשכנזית אע״ג דגבי ציצית קייל שאס ניתקו‬ ‫י י ענ"‬ ‫מצאך{י‬ ‫ה‬ ‫ב י‬
‫איחוי התפ' ונהגו כשני הפירושים לחימי־א כאביי ידלא כרנ לימי עכ״ל משמע‬
‫עד שלא נשאר כשיעור תן הקרן כשר דהיינו דוקא‬ ‫דפ״ל דהלכה כרכ דימי אלא דנהגו לחומרא כאכיי וכך ממאר מדברי הרתנ״ם מחיטי הערנ‬
‫דכתכ דאס לא הגיע למקום התפר כשר אס ניכי־ החריץ אלמא דפסק כי־כ דימי בציצית דכתיכ יעשו להס ציצית כלומר בשעת עשייה דיקא קפיד קרא אכל תפילין‬
‫מריכעית הל״מ יכל שעתא בעינן ש־היי תריבעית עכ״ל)טי( ‪:‬‬ ‫ונ״י נתכ דפםק נאכיי ומפרש דאכיי למצוה אמר ולא לעככ והאי פירושא כתב נס‬
‫כמרדכי דאכיי לא אחר אלא לחומרא כעלמא אבל פסולא ליכא כמדומה לי ונוי ו י ׳ צ ח ן ך י ם ואס עשאן מצבע אתר בשרים בפרק הקומץ שם אהא דאמרינן‬
‫רצועות שחורות הל״מ כתבו התוססות יש עישיס גתים של תפילין‬ ‫עכ״ל ולא נהירא וא״נ צ״ל דרנ דימי ‪5‬ליג דאפי׳ למטה לא צריך ולישנא דלא‬
‫צריך לקאמר רב לימי הכא לא משמע אלא כאידך לא צריך למיכדקיה דקאמר מעיר לבן דלא נאחר שחורות אלא ברציעית וכ״כ האגור כשם הרשכ״א וכ״כ הרא״ש‬
‫בתר הכי אהא דקאמר אביי האי קילפא צריך למיבדקיה וקאמר רב לימי לא וכתב עיל מ״מ ניי תפילץ היא שיהיה הכל שחור ובספר התרומה רצועית שחירית‬
‫צריך דהיינו לומר דאינו מעכב דאילו למציה פשיטא כל מאי דאפשר למהוי כתיבה הל״מ ושמא ג״כ עור הבתים צריך להיות שחור והמרדני כתב שדקדק ר״י מהגמרא‬
‫תמה טפי מציה תן המובחר איכא והתם נמי הלכה כרב דימי כדלעיל בסי' זה שהקציצה נעינן שחור כמו הרצועות)יי( •י ויךןיךן כחריץ ניבר בין בית למת‬
‫תריץ למקום התפר רכ דימי‬ ‫סעיף עשירי וכאן נמי הלכה כרכדיתיוז״ש רכיני ויהיה החריץ ניכר בין בית לבית בפרק הקומץ;שם( אמר אביי צריך שיגיע‬
‫אלמא דסוכר דהלכה כרכ דימי דלא כעינן מדינא אלא שיהא ניכר החריץ ואח״כ אמר כיון דמיגכר תו לא צריך ופירש״י וצריך שיגיע חריץ שבין בית לבית עד מקזס‬
‫‪,‬‬
‫־ • —י[—‬ ‫־־ ו‬ ‫ו‬ ‫־‬ ‫<‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫כתכ דלכתתלה יעשה כעומק עד שיגיע למקים התפר דראיי להחמיר כאביי‬
‫התפר למטה כלומר עד בית מושבו דהיינו תיתורא והרא״ש כתכ שי״ת שמרין של‬ ‫לכתהלה‬
‫שיין דהיינו חודה של שיין למטה יגיע עד איחוי התפר וכפירוש וה נראה ונהגו‬
‫כשני הפירושים להגיע חריץ הפי״ן וחריץ הבדלת הכתים על התפירה לחותרא כאביי‬
‫דלא כרכ דימי עכ״ל וכתב הרמב״ס שאס לא היה החריץ מגיע למקום התפר כשר והוא שיהא ניכר החריץ כלי שיהיו ד' ראשיה נראים לכל וטעמו מדתניא נהקומץ‬
‫ואם אין חריצן ניכר פסולית משמע דכל שהיא ניכר כשר ככל גיונא וא״כ כי אמר אכיי צריך שיגיע חריץ למקום התפר למציה אמר כן ולא לעכב ואע״פ שהמרדכי‬
‫‪:‬‬ ‫פ ש י ש א‬ ‫ס‬ ‫ה ר מ ג‬ ‫ג ז ה‬
‫^ ! י כ ך ‪ ,‬יעשה יקח דפוס של עץ וכי' עד ועושה תיתירא !מעברת' כדרך שעשה בשל ראש הכל הוא לשון הרא״ש בסדר‬ ‫"‬ ‫נסתסק‬
‫תיקון‬
‫דיכי משה‬
‫)יג( ו נ ״ ב נ מ ר ו כ י ה י ק ד ף ב י ו ע ־ נ ו נ ת ב ש נ פ ה ר צ ו ע ו ת י כ י ל לעשי־‪ -‬ביןיןו ר ק ש י ט ה י ר ם ו ה ש ח י ת ה ר צ ו ע ו ת ה ל ״ מ ע נ י ל ‪ ) :‬י ד ( ו ב פ ר ק ש מ נ ה ש ר צ י ם איבזגיא ל; א י נ ו ת נ י ן א ע ו ר ד נ‬
‫ו ל א א י ש ש י ט א ו נ ק ט י נ ן ל ח ו מ ר א ‪ ) :‬ט ו ( ו נ ו ב ר ׳ ה ר ל נ ״ פ מ ש מ ע ו ל ס צ י ד ‪ ,‬מ ; ה מ ו ב ח ר ג ב ג ו ב ה ה ב ת י ם י ה י ה כ א ו ר נ ן ו ל א ו א י ת י נוהני; כ ; ‪) :‬ט!( כ ת ו ב ב ב ת ו ש א מ ר נ ע ם ה ר י ק ה ד ׳‬
‫ב ת י ם צ ו י ן ל ה י ו ת ב ג ו ו ל א ' ו ל א י ע ש ה ה ב י ת ׳‪.:‬ל ש מ ע ק ט ; מ ה א ח ר י ם )ין‪ ,,‬ו א נ י ל א ר א י ת י מ י מ י ר ק ב צ ב ו ע ש ח ו ר ו מ ״ נ ד א ם ה ש ח י ר ה א ״ י ע י ר ה ב ת י ם נ ש ר ו ה א א י ן ש ה י ו ת ו מ ע כ ב‬
‫וב״נ‬ ‫א ב ל עדיף טפי בישראל ענ״ל ‪:‬‬

‫)מ( ויהיו מלילעין• ברייתא פ׳ הקומץ תניא תפילין מרובעות הללה למשה מסיני וי״להרא״ש‬
‫ופוס של ו׳ נמיס של ואש וק ופוס של יו יהיו מוונעית ונס למניה נית מושלן‬
‫יהא מייגעות ולתל לתשוגה אשננו״י אע״ג לגלי ציצית קי״נ שאס ניתקו מחוטי העלנ פו‬
‫שלא נשאד כשיננ־ל מן הקרן לשל היינו לוקא לציצית לנתיל ועשו להם ציצית נלומל לשמת‬
‫עשייתן קפיל קלא אנל תפילק מהלמות הל׳׳מ ונל שננתא נעיק שיהיו מחכמות •‬
‫)מא( !יהיה החלין נינל נו לללק הקימן אמל אליי צלין שיגיע חרין למקום התפל רל‬
‫‪,‬‬
‫לימי אמל ליון למננל תו לא צוין וסושי וצלין שיגיע סמדין שלין גית ללית‬
‫על מקים התפל למסה כלימר על נית מושלו להיינו תיתולא • ולתל הלא״ש וי״א שחיין של‬
‫שי׳׳ן להיינו חילה של ‪ pfi‬יגיע למניה על איחוי המפל וגפילוש וה נראה עיקר ונהגו לשני‬
‫‪1‬‬
‫םפלושיס להגיע מדת ׳ '"ן וחדק הבללת הנתיס על המפילה למומלא לאליי ולא ליל וימי‬
‫פכ״ל ‪ .‬וכן לעת לגינו שגתג נסמון מ י שיגיע מזיין פו׳ למקום התפר ‪.‬‬
‫)מל( ש י ה י ה ממנע ריבוע גמור ו״ל הוא״ף להגהותיו ל״ל שארלו למזגו ונס שני‬
‫האללסוניס שויס לאלקוהכ!־ • לאפיקי •ליכוע פיה שגס ק אילו לרסנו•‬
‫אנל נ' אלנסונים אחל אלון ואיד קצל יותל לאמתא נליטע אמת׳ ותלי מומשל‬
‫נאלכסוט מליל ‪:‬‬
‫עומקן‬
‫פרישה‬
‫הלחנים לליל ותפילין הפר ש״חלין לו התפילין‬ ‫)לו( והרנ׳ב״ם כתל שא״צ עימד לשמן ו״ל‬
‫ושנגישיס ממט לצועה הוא עור של נהמה וחיה נוי ועור הרצועה צוין עיליי‬
‫לשמן אנל לעול שמחפין א״צ עילול ללל אפילו עשהו מצה נשר )פי' ולא מליח ולא קמיח‬
‫ולא עפיז נקרא כן( עכ״ל נמצא שמ״ש רנינו נשמו ח״צ עיליל נשמן לאי כליוקא קאייר ליה‬
‫להרי להרמנ״ם א״צ עיכול ללל אנל אס היה צרין עיכול ודאי שהיה ציין ג״כ עילול לשמן‬
‫כמו נוצועומ ום״ל להלמכ״ם לנעי עיליל לשמן והטעס נמ״ש ל״י לליון לקפילא נהו שיהיו‬
‫מעול טהולות ה־ה ללע׳ ענוון לשמן אכל עיר של לתיש מםתלרא וראי שאינה כעי עינוו‬
‫ללל אע״פ דלעינן טהורות וכל שאינן מעינל חוק י! תר לחיפוי וק״ל ועייל סי׳ נ״ג •‬
‫)לס( ןא״א ו״ל כתכ שנרין עיכוד לשמן • להלכות תפילין הניא הניייתא רת״ר ציפן יהל או‬
‫‪5‬‬
‫שטלה עליהן עור נהמה טמחה כסולית עיר נהמה טהירה פשרות יאף פל פי‬
‫שלא עיגלו לשמן רשנ״ג אומר עור נהמות טהורות פסולות עו שיעכלנו לשמן והלנתא כישכ״ג‬
‫נו׳ • וכ״כ כ״י נשם הסמ״ג וספר המרומות וטעם הרמליס כתנ נ״י להוא מפרש לאע״ג‬
‫לרישא ללר״תא מייל' נעור הנמים סיפא מיירי לקלף שנכתכיס נו ונרציעות אכל לחיפוי‬
‫עייף יותר נאינו מעונו נלל שהוא חוק יומר ולכן ‪;-‬ין לומד שיעלינו ויצטרן עלול לשמן ‪:‬‬
‫)לט( ומעור שליל נו׳ ולא גוע מעוו עוף ונשו • ועוו י״א ווה עויף טפי למצוה כי לא‬
‫נענלו נו ענילה שלא היה נו תשמיש של יכל ונקלס ‪:‬‬
 ‫לו‬ ‫ב׳דו‬ ‫אורה היים הלכות תפילין לב‬ ‫מיי‬
‫תיקון תפילין ומ״ש מביע גמר באלככזן כלומר לערן אמתא נמטעא אממא ומרי לנמחלה וכיכ המרדני נה׳ מטלק ויל אומררנימ אלמנן דהלנה נמי תרימי*‬
‫חימשי נאלנמנא ינמנ שם עיר שריי לקלק רטעיר רוחנ מטלק היה לכל הפחות נרנ דמי להקל ולפיה משמע נן לעיל מן הנריימא דקמני אם אץ חמצן גינר‬
‫ייתר מאצנע לאס לא טי רחנימ אלא אצבע אינ יש מקים מ־אש למימ ג׳ תפילין פסולה הא נינר נשר והייני נרנ דימי ומיה! מסיק שם דראוי להחמיר לנתחלה‬
‫נאניי ינמ״ש הרמנים יהרא״ש ירטש ‪ pi‬שסק נש״ע‪:‬‬ ‫וא״נ לחה שניט נפרק המוצא תטלק )צה •( םמנניסן זוג זוג ילא ג׳ ג׳ וטעמא‬
‫ן א י ן טעיר מטרש נחלמוד נו׳ שי׳‬ ‫לטחישא רנאטק לחמריק מקים יש‬
‫י‪ .‬אצנעיים על אצנעיים צריך‬ ‫נראש למיחנ׳ תטלין יציןהיה חזנ שתי באלכסון ארכו כרחכו ואין שיעור מפורש בתלמוד לאורך ורוחב‬
‫אצנעות ומוטו נמקים מפילץ ישערי טה ריבוע הבתים א ל א שבשימושא רבא כתב שצריך שיחיה ארבע ענ״פ ולא פחוס דהא נשי נמה אשה טף‬
‫נראה נין צק למצנפח ששם טה מניח הבתים אצבעיים על אצבעיים ולא נהגו כן אלא עושין אורך ורוחב )דף סיג( אמרי הציץ רהנ ני אצנעות‬
‫יהיא מונח נמקים תטלק מתחלת השיער‬ ‫מטלק מסתמא אותו מקום של תטלין היו‬
‫שחי אצנעיח נריחנ הציץ והאימא שאק הבתים בלא שיעור גם גובהן וחוקק בדפוס שלשה תריצין‪0‬׳‪ 0‬עומקן הסמוך לפדחת יאחרי' נריש ערטן שערי‬
‫עיטם הנמים רחבים ב׳ אצנעיח לפי כדי רוחב הפרשיות כרי שיגיע חריץ שכין בית לבית למקוסהתפר היה נראה נק צי[ למצנפת ששם היה‬
‫שהתימירא יהמענרתא רחמם יאם היי ולוקח עור דק םבהמה או חיה טהורה ומרכבו ומרטיבו כמים מניח תפילין השתא לינא למימר‬
‫הכתים רחנים נ׳ אצמטסמלנל התיתירא מותנו על הדפוס ומכניסו בחריצץ עד שיתייבש דתקשר ובעורו ל ח דשעיר רימנ תפילק וארק אימ אלא‬
‫אצנע דא״נ ניק שהצקטה חמנ נ׳אצנעי'‬ ‫יהמעט־תא לא טה מקום בראש למיח‬
‫נ׳ תפילין וחזינא בפרק המוצא מטלק יעשה כמץ שי״ן בולטת מקמטי העור א ח ת מימינו ואחת משמאלו ינץ ציץ למצנפת היה מניח מטלק‬
‫זעם התיתירא יהמענדתא יש מקום נראש שלשמאלו שהואימץ הקורא פירו׳ העומר לנגדו יעשה ל ה ארבעה א״כ נע״כ דאיכאנראש חקיס להניח שלש‬
‫להנימנ׳ תפילין טלנן נהגי לעטס אורך ראשים ושל ימינו יעשה ל ה שלש ראשים ואחר שיתייבש ויתקשה תטלין ולמה אמרי מקים יש כראש‬
‫וחחנ הבתים נלא טעור יגם גנהן העור יפה על הדפוס יוציא הדפוס וישארו כמין ארבעה בתים להנית שתי תטלין יעוד למה אמרי נפי‬
‫המוצא תפילין שאין להטאן אלא זיג ויג‬ ‫עכ״ל ינתנ המרדני נשם רנימ שמטן‬
‫שיש להחמיר נמר אחרי שלא נמכאר )»י( והשיני״ן ימשוך למטה ער שיגיע חריץ השיץ ותחתיתו עד או שנים שנים לר״ג ולא ג׳ נ׳ גס אי‬
‫השיעור מט התלמוד שאלאניך ויגדך ויש מקום התפר והעור של הדפוס יניח ארוך מצד א ח ד ויכפלנו על אפשר לימר דשעור חחנ תפילין ‪1‬ארנן‬
‫היי אצנע וחצי דא״כ כיי) שריחנ הציץ נ'‬ ‫הבתים‬ ‫לטש ללנרי הגאונים וכן נמונ נסמ״ג‬
‫יהתרימה שחחנ הנתים לנתמלה נ׳ אצנעית נלאיתא נשימישא רנא ולא נהגי נןאצבעות לא נשא׳ בראש אלא אצבע אחד והיאך טה הנהן חניח שם התטלין שהן‬
‫וזה לשון העיטור לנתנ נטמושא רנא לשל ראש חייתי אעא תרי אצנעי על תרץריחנ אצנע וחצי אצנע אלא נע״ב צ״ל דשעור ומילין אינו שחות חאצנעייםעל‬
‫אצנעי ינשל יל מרינע אירנא ליליה נחצי אורנא לאצנע ופותיא ליליה נטתיא אצנעייס לפי זה המקום שני־אש להניח מ שתי תפילין מא רחנ ד׳ אצנעות‬
‫לאצנע ננל מי חילי תטה לן ימשמנרא ברביני אלפט שלא קנען נהלטמיי מלת והציץ שטה מונח בחקום תפילין הוא רוחב ב׳ אצנעות א״נ נשארו עוד נ׳אצנעו'‬
‫קומתו לא שמעט ואם רצה לעטת קומתן נרחק או פחות אי ייתר עניל ונסשר נק ציץ למצנשת שפם טה הנהן מניח תפילין ומיהו יטל להיות שרוחב תפילק‬
‫אייח אתר שהניא לנרי התוספות נתנ וזיל ונ האי נתנ לטס של תפילין אקהיא ייתר מאצנעיים אלא דנשימישא רנא לא נא אלא למניח דאיני פחית מאצנעיים‬
‫לי שיעיר יש שעושה גנהי שלשה אצנעית ויש מיטף יפוחת ונןמנהג הגאונים על אצנעיים ימיט קשה דילמא שעיק אימ אלא אצבע יחצו יבראש אינא מקיש‬
‫והמנמים ואבות נ"י ביון שמגישים אותן בגילוי ויש להט שנח למיחן מניטםאותן למית שתי תטלין וחחצה דמינו שלש אצנעות ושלש רנעי אצנע והצק היה רמנ‬
‫גטהים יותר מגי אצנעית יק הרב המומק נמקומיט נמנמ מאונים אנל םחנמים שתי אצנעות נשאר ע‪1‬ד שתי אצנעות פחית רניע אצנע ששם טה מניח תפילין‬
‫והמלמילים ותלמיד נפני רנו שאין מדרך ארץ לגלות תטלק נפט רניתיי מגיחק דטעוח אצנע וחצי וחיש מק‪1‬ם יש נראפ למיח שתי חפילין אע״ג דאינא קצת‬
‫״פני‬
‫מטלק קטטת נשיעור אצנע ומחצה תחת מצנפת שלהם ל ר ך את שלא ישוו יותר אפיה טון דליבא מקום למיח ג' תפילין לא הוצרט לומר אלא ב' משילין‬
‫עצמם לרמתם נפני רמתם ונראק נעזי פנים יחוששין לעונש מפני שהתפילין זמה״ט נמילא אמרי ממוצא מטלק אלא דמנניסן ‪1‬וג ז‪1‬ג או שנים שנים ולא ג׳‬
‫לרן נטל לנתינ יראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ וכוי ימניא ר׳ אליעזר הגליל ג׳ יי״ל דלשון מקום יש נראש למימ שמי תפילין משחע לא פחית ולא יותר‬
‫אימר אילי תפילק שנראש ענ״ל‪ :‬ונדש רניט ונטלו לח יעשה נמין שיין טלשת יעי״ל דמשתמא ניק דנציץ שאין נו אלא אזנרה אחת היה רחב נ׳ אצכמימ נ״ש‬
‫וני" נשרק הקומץ)שם( אמר אניי שי״ן של תפילין הל״מ ונתנו התישפית נשם תפילין שיש נק נחה אינרית שצריך ריחנ נ' אצנעית ונמ״ש מק״י זה דצרין‬
‫טמישא רנא דשא ליטנא ג׳ רישי ולשמאלא לירישי ואי אטךלית לן נה ונסנ לחשמש נהן נל שעה לעיל נסי' נ״ח מיק נסה״ת נדין משפם מקום הנחת תפילין‬
‫הרא״ש ליחינא ישחאלא למניח קאמר ינ״כ המרלני והמנטג ונ״נ הרמנ״ם ינן נמינ ונמודט סוף ה' מטלק ילענק הלנה נל נעל נפש יממיר שיהא רוחנ התית‪1‬ר׳‬
‫נספר המרימה ומ״ש ציי לשי"! של צל ימין טא של ל׳ ראשים ישל שחלול של ג׳ אצנעיים על אצנעיים בק של ראש נק של יד אנל נאירך ירוחנ הנתיס אק‬
‫ראשים צ״ל לימין ושמאל לקירא קאמר יז״ל סויג אמר אניי שי״ן של תטלק הל״מ להקפיד אפילי אינן אלא אצבע אחד או פחות חאצנע דנע״נ אי אשש־ שיהא‬
‫יעשה מימין הקורא נקמס עור לטס הנית שי״ן ונן מכאן ימנאן לימינא תלת ד׳ נתים של ראש נב״ג רוחב ב׳ אצגעים דא״כ התיתורא טתה רחבה ביותר‬
‫טשי לשמאלא ל' רישי פי' שני טמ״ן יעשה נתונה נלאיתא נשימושא ענ״ל ונתונ ילא טה מקים נראש להניח נ' תפילק ונ״נ הרא״ש נשם ר״י ומניאו נית יוסף‬
‫נטפרי הלשס על זה ואני מקק אומן לעשות תטלק קשה נעיני פירוש יה של אנל מנהגהעילם שאין ניהרק נוה ועושק רוחב התיחורא רוחב אצבע אי פחית‬
‫שני יו״לין לפי הטעם ששמעתי על נ׳ פיגי״ן משלשה משי ומל׳ משי שהוא ננגל וסומנין על תלמוד שלנו שאין מטרש בה טעיר לאורך ולרוחב אלמא דמדיגאהנל‬
‫נ׳ כתיטת שיש לט נתב הליחית ינתנ ס״ת נתנ הליחות טה נתינה שוקעת‬
‫נשר אפילי לנתחלהונ׳׳נ ניס יוסף ולנך לא מניר נש״ע שום שיעור ‪:‬‬ ‫שנאחר חרות על הלוחות הרי שנל האותיות טו מן האויר נמצא טש לשי״ן ל׳‬
‫לפטת לשלשה אףרוס טא שי״ן ללי ראשי"! של קמטס וןעשה ט״ן מג׳ אוירות ואם ןחןידןר נדפיש ג׳ חריצי! יכו' כאן נתנ רניגו דלנתחלה יש להחמיר נאניי‬
‫י ‪ I‬שיגיע החריץ למקים התפר ילעיל נסמיך נתנ דהלנה נרנ דימי‬ ‫היו שם שני יולי ‪ f‬לא תטה נמט )של( ט"ן לט שהראש אמצעי צריך שיגיע‬
‫דנויענד נשר אם נינר המריץ נלנד ועיין נמ״ש לשם נס״ד‪:‬‬ ‫על טלי השתים ננתינה נפרלים )ספרדים( וכן לשיקעת יהשניה נתינה מלטת‬
‫טא נתנ סית שנתנו משה שטא טלט על הקלף לטנך שיין של ל' ראשין מגל ןרןוןךץ לח יעשה נמין שי״ן יטל׳ מימרא דאניי פ׳ הקומץ שם ט״ן פל תפילין‬
‫הלימ יהסנימו ננ הטםקים משמאל המניח ד׳ ראשיו שהיא ימין‬ ‫*‬ ‫טין של קדש היא ראשינה לנתים נחי שנתנ הלוחית קולם לנתנ ס״ת ועול שהוא‬
‫כתב הנורא ראוי להיות ראשון ונן קנלתי מכל מלחדי כי קדש ננגד ט״ן לד׳ראשק הקורא ובימין המגיח ג׳ ראשין שהיא שמאל הקורא אלא דנמה״ה נסמ״ג הנין‬
‫ממרי הסמ״ג שדעתי שהשי"! של די ראשין הוא מימין המנימ ושל ג׳ ראשין משמאל‬ ‫יאם נמרי המחנר נאמר שנתנ הלוטמ על ימין המנימ ומבל מקום קבלתי שאק‬
‫המגיח והקשה עליו ומביאו ביי אבל כבר נתנ הר״א שטיין נניאוריי לשם שגם‬
‫דעת הסמ״ג דשל ד׳ ראשין לשמאל החניח נדעת בל הטסקיס והביא ראיה מסה״ת‬ ‫קפידא נהם ואין פטל אס החליף עניל‪:‬‬
‫‪ 1 3 T‬נ א ״ ח לטנך פיטן ט״ן ייתר משאר אותיות נדי לרמוז היחים שאדם^שנמנ נלטן סמיג וטא האמת • ‪1‬נתנ נסמ״ק לאייל הריי נר שניאור דאיתה של‬
‫חניחם נשנה שהם ש' ונסב עיד יזהר שלא לעשית השי"ן בדטס שאם ל׳ ראשין טא נמו שיין של לימות להויא מן החקיקה ‪1‬נן טא נעשית מקמשי‬
‫עשאה לא יצא חפני שטא נחק תימת ינן נתנ ה״ר ייגה יהרשנ״א ענ״ל ימדנרי העור עניל ונ״נ נשמ״ג וזיל של ל׳ ראשין ט' שני יוד״ן יעשה נתונה נלאיתא‬
‫בשימוש׳ לבא ובהגה״ה לשם הקשה כיון לשי ‪ f‬ללי ראשין הוא נער נתב הליחות ליש‬ ‫הרמנ״ם והרא״ש ירנינו נראה קצת לדקדק נן שלא נתט טעשה הטני״ן מפיס‬
‫ושמעתי שהאשננזים גוהרים נ ע שחקחטים העור נמלקט ע״י נפילה שטפל מהעיר לשי"! ל' לשנות לגימ״ל אוירות ובקמטי' נעשה שי"ן מגי אויחת ואם היה שם שני‬
‫יודי״ן לא תהיה במט שיין לפי שראש האמצעי צריך שיגיע על שולי השתים נכתינה‬ ‫עד שנעשים סעיפי השיני"! נחקיקת ידנית אנל אט ממים לג‪1‬שות השיני"! נדטס‬
‫‪1‬נם נאיח נתונ ט״א שאין לחוש נזה ופיק היי מאי עמא• מר ענ״ל)יח( ‪ :‬נילשת ונן לטקעת עב״ל פי׳ הבין דשני יידי״ן שבקמשים טגעק עד שוליו למשה‬
‫! של תפילק חפני ששם ההוייה נזה יאם נן לא מטה כמט שי!ן יאינא למילק ימאי קיטא דילמא אין הינ‬ ‫"‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ל‬
‫נא״ת נ״ש עולה ש׳ וטיט חצס״ץ וע״נ נאחר וראו ני שם ה׳ נקרא עליך למיידי שעושה מקמט העור שלא יגיעי הנ' יילי״ן על שילי האות אלא נזה ייש‬
‫שאי! נראה חנחין אלא השיני"! )יט(‪ :‬ן מ ״ ע ן רטנו והשיבי"! יחטך למטה וט׳לומר לסונר ללט זה אין כאן צורה של א‪1‬ת ט״ן נלל ננתינ' אשורי׳ למה שאנו‬
‫של דפוש יניח אחך חצד אחד עושק השיניין ננתינה חשיט״א אין זה לוגחא לנחנ הלוחות ונתנ הם״ת שטה‬ ‫ננר נסנאר נסמוך ‪ ]h"jy\ :‬והעיר‬
‫ויספרנו עם העור משאר וט׳ והוא מקרא תיתורא ננתינה אשירית גם אין לקחתן נשם שני יילי״ן להלפנית שנין האיירין איני ממה‬ ‫יינפלט על הבתים‬
‫נפרק הקומץ)שם( האי מיתורא דתטלי הלימ ונתנ הרא״ש פירוש תיתורא ליו״ל אשורית ומשוס קוטא זו נמצא קצת סופרים מקתנ נקיאין לעטת שיני׳ן‬
‫הוא עור מנפל למטה לנטת פי הנתים והוא נימ מושנ של תפילין ונראה בעק מחינה אטריח מלטת נקמטי העור אנל טין שצריך לעשות נך נלטס יש נהם‬
‫משום מק תומת נמ״ש נ״י משם ספר א״ח ע״ש נחה גלילים ועל נן נראה‬
‫לא למנמשיני״ן שלט שעושק מש״יס' עיקר ללא נעינן נתינה אשורית ממש‪,‬דהלא‬ ‫דף של גשר ימלט! רש״י משמע שהנתים והתיטרא של עיר אמד הן והעולם‬
‫יעישיס אף הלל״מ והיי״ל שנרצועה איגן אלא לוגמא ילניימ' גם הט״ן אינה אלאלוגמא‬ ‫נמונן לפי שעירהנתים דק יעיר התיחורא ענ וחזק וטפלים איתי לשנים‬
‫נקנ חרינה ננסל העליק יחנניסין ט הכתים יהפפל התחתי! מנסה את פי הנתים‬
‫שמניאנעלמא ומ״מ צריך ליזהר שלא יטי נוגעי» השני מליין על שולי האות ללא נרונ‬ ‫עניל ונמרדני נתונ שקשה לר״י על טרש׳יי ושנראה לו נפי׳ הגאינים‬
‫טפרים לאין מהדק ניה •י }‪ W'Q‬יהשיני״ן ימשיך למטה על שיגיע וטי היא פי‬
‫אניי וצריך שיגיע חריץ למקום התפר‬ ‫העולם חט שני שנמנהרא״ש להא לאמי‬ ‫עיר רחנ וטפל השר חחת התפילין לטומ להם גשר חהו נמו שנהגו‬
‫ל יל "י ־' ‪ "flWTI‬שלהלטסוט׳ על והוא מקרא סיתורא נפי הקומץ‬ ‫‪50‬‬ ‫ע‬ ‫ני‬
‫וטי‪":‬‬
‫שנתנ רנינו ויש שלוקטן עור פנוחזקיטפליןאיתו לשנים י‬
‫ש‬ ‫מ‬

‫רניט נפי׳ תיתירא ומענרתא נמ״ש הרא״ש ‪:‬‬ ‫שם איר חננאל אמר רנ תיתורא למטלין הל״מ אמר אמי מענרת׳ של תפילק הל״מ טא ומרי י‬
‫ויגלול‬
‫דרכי משה‬
‫)יח( יניב באיו ואין לתיש בוי ‪ pn awo‬חיניח ודל יעהוח בברוך שאמר בעם ר׳«טחה ושי״; אק למנוחה ממגהג וקנים עהיו עו»ק בקמט שיל עירהביח ומיהי אם עמאד‪ .‬בר»יש אי‬
‫בחבה בדיו על ביח לב! אין בידינו לשוסלה עב״ל‪) :‬י»( יבםמ״ג נחיב טעם לענק »י"ן »ל ו׳ רא»ין יג׳ ראשץ ע״ש יאף הריקח בחב הרבה טעמים לוה יהביא! הנהר‪ .‬מברון שאמי•‬
‫ונחב בא״ו רלנתחילה זנרין לע»וו‪ 4‬דחריץ השי״ן למצה גונע בתפירה מיהו אם לא גגעלא מפפיל בדגי וכן משמע מדברי הי־םב״ט אבל בברין •אמו מחמיר לטםלן וכתב שם וגט‬
‫ולי‬ ‫לא יטזווון לםטה הרבה ער שחחחיח ומיץ לא יהא גיבו• מ ר י ן שיכל השיץ יהא נראה עכ״ל‪:‬‬

‫פרישה‬
‫)מג( עומקי מ י רו&נ הפושיופ ויל וטימ גונסן וקיל‪) :‬מו( והשיניין ימשון למטה מנים תפילין נשנה שהם ס׳ יהר״י אנסנווגי נתנ הטעם טפט ששם המיה נא״פ נ״פ עולה שי״ן‬
‫״ »' נ ת נ נאייש טעם אופה‪-‬שי״ן יומו»שאו אותיות מי לוממ י טמיס שאדם והיינו מצפ״ץ ו»*נ נאמר וואו כי שם ה׳ נקוא עלין שאק נראה מנשון אלא השינק ועו׳ נ'‬
‫שיני״ן‬
 ‫אורה היים הלכות תפילין לב‬ ‫ב׳ח‬

‫ו י ו ד י י • כצפרשה מסופה צתחלתה ה״א בהקורזז גני מזווה וכורכה מא׳ כלפי ו מ״ש ובאותו העור של\יח אחן מצד אחד יעשה המעברתאגסזהשםכאי‬
‫מענרתא דתפילין הל״מ וסירש׳׳י דהיינו כ‪6‬טסל עורהתיתורא כצד‬ ‫י *־׳׳׳׳׳ שמע ונלמד משס דהיה כתפילין וכן ס״מ להחלתו היא גגלל ‪:‬‬
‫על נל פ׳ שער של בהמה שהורה נפ׳ כ״מ וכפ׳ חי שרצי׳ הל״מ דהתפילין השלם ומניח נו באמצע להנניס נו הרצועות ונקרא חעברתא על שס שהרצועות‬ ‫ויבףןף‬
‫עוברות נתוט ואינם קנועות נמים ומעבירן מצד זה לצד זה‬ ‫‪ I‬נברטת בשער בהמה וחיה טהורים *מ״ש והרמב״ס פסל ונולי‬
‫‪:‬‬

‫שחיתו המענרתא משני צדדין‬ ‫ימ״ען‬ ‫ונו״ש‬

‫טעמ‪ 1‬מדאמר בירושלמי פ״ק דמגלה‬
‫ומייתי לה האלפסי סוף ה' ס״ת הל״מ ה כ ת י ם ויתפרגו ע ם העור ה נ ש א ר מ ש ל ש ה צדי ה כ ת י ם עובר מ כ ל י " ׳ * וט׳ מ ר נתנתי שהוא לשק‬
‫הרא״ש וגם נשפר סתחמה נתינ נ ן ‪:‬‬
‫שיהיו ט ת ב י ס בעורות בדו מסורגל ינורכין צ ר )״י( והוא ה נ ק ר א ת י ת ו ר א ו ב א ו ת ו העור ש ה נ י ת א ר ו ך מ צ ד‬
‫ו י ו ד ו ל נל פרשה מסוסה לתתלתה‬ ‫בשער וטולין במטלית ובו' וכיון דכורכין‬
‫כן נתנ הרמנ״ם נפ״נ ינן‬ ‫בשיער אתפילין קאי אף שילין במטלית א ח ד י ע ש ה כו נ ס ה מ ע כ ר ה א כיצד ש י ח ת ו ך ה מ ע ב ר ת א ס ש נ י צ ד ד ק‬
‫נמי אתפילין קאי א״נ כיון להל״מ היא ש ל א ת ה א ר ח ב ה כ מ ו ה ת י ת ו ר א כדי שיהא גיכר ריבוע ש ל ה ת י ת ו ר א נתבי הרא״ש והמרדני וספר התרומה‬
‫אס לא נ ר ך עליה קלף או מטלית ו ב א ו ת ה מ ע ב ר ת א ע ו ב ר ת ה ר צ ו ע ה ו ע ל ש ם כ ך נ ק ר א ת ם ע ב ר ת א ונתבו דטעמא משים דילפינן ממזוזה‬
‫דאמרי׳ נהקומץ )לא‪ (:‬נורנה מאחד‬
‫פסולה אבל הרא״ש מפרש נשם ספר שהרצועה ע ו כ ר ת בד‪ ,‬מ צ ר זה ל צ ר זה ויש שלוקחין עור עב וחזק‬
‫נלסי שמע‪:‬‬ ‫המרומה דטולין במטלית לא קאי אלא‬
‫על נל פרשה שער של‬ ‫ויכרןך‬ ‫ריבוע‬ ‫אס״ח דבשיש נה קרע שישימ! מטלי' או וכופלין א ו ת ו ל ש נ י ם וחותכין בכפיי העליון נ ק ב מ ר ו ב ע כפי‬
‫נהמה טהירה נפרק במה‬ ‫‪I‬‬ ‫קלף על הקרע!ידביקני נדבק ומביאו ב״י‪ :‬ה כ ת י ם וסבניסין כו ה כ ת י ם ו ה נ ש א ר כ ע ו ר ה ד ? ש ל ה ב ת י ם מד׳‬
‫ו י ף ז ן כל פרשה וטלי טעמו נלי שיהיו ר ו ח ו ת פושטים א ו ת ו ה נ ה והנה כין שני ה כ פ ל י ם ש ל עור ה ע ב מדליקק)נח‪ (:‬ונפי שמנה שרצים )קח•(‬
‫תניא הל״ח הוא שתפילק ננרטת נשער‬ ‫‪ I‬ראיין לקחת כמו שק מונחי!‬
‫ותופרין א ו ת ו ע מ ה ם והוא ה נ ק ר א ת י ת ו ר א ו מ א ו ת ו עור ה ע ב עושין‬
‫נהמה ומיה שהזרים ונתנ נשימושא רבא‬ ‫נ ע ד הקורא ומשים הכי צריך לדקדק‬
‫שיהיו ראשי הפרשיות מינחין ננגד ימין ג ם ה ט ע ב ר ת א וטוב ל ע ש ו ת כ ן כי מ ח מ ת ש ה ו א עב וחזק מתקיים שצריך שיהיה שער זה של עגל נדי שיונזר‬
‫הקורא שאם בא לפיתתן ולקיראן יהיו כ י ת מושב התפילין ו ת ו פ ר ו וריכועו ‪ :‬ובתפילק ש ל יד י ע ש ה ד פ ו ס מעשה העגל ולא יחסא דנתינ המעש‬
‫מונתין לפניו נהלנתן וכ״נ בתרומת הדשן אחד מ ש ל עין ארכו כ ר ו ה ב הפרשיות ולוקח עור ד ק מ ב ה מ ת או לנס פ‪1‬ן פער אשר לא הטהרט ממט‬
‫ונחב הרמב״ם שנך נהט• ונתב הדי‬ ‫םיי מ״ט ‪:‬‬
‫ח י ה טהורה כ ע ו כ ר ל ש מ ה י מ י נ נ ו ומרטיכו במים ונוחגו ע ל ה ד פ ו ס‬
‫אסננדרני ז״לאם לא מצא של ענל יעשה‬ ‫אחד‬ ‫בקלף‬ ‫פרשיית‬ ‫ן א ח נ ח ג פל הד׳‬
‫נשרים ונו׳ נהקימן )דףל״ד( ע ר שיתייבש ואח״כ מוציא ה ר פ ו ס וישאר ה ב י ת עשוי ועושה ת י ת ו ר א נשל פרה אי של שיר יירחיץ השער היטב‬
‫נחחלה עד שיהיה נקי ‪:‬‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ויגלול‬ ‫)״י(‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ך‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫תניא ואס נתנן בעור אחד והניחן נדי‬
‫בתים יצא וצריך שיהא דיות ביניהן דברי ל ת ח י י ת ה ני״( ויכרוך ע ל כ ל פ ר ש ה ש ע ר ש ל ב ה מ ה ט ה ו ר ה ויש ו ד ר ז ו ר בספר הווהר פרשח בא ששער‬
‫זה צריך שיראה חון לגחיס‬ ‫רכי וחכמים אומרים איני צריך ושוק כורכין ע ל ביי פ ר ש ה ק ל ף קטן קורם שנותנין א ו ת ה כ ב י ת וכן‬
‫והאריך הסוד הענק ונתב מאמר זה ה״ר‬
‫שניחן חוט או משיחה בין כל אחת ואחת נ ר א ה ב ש י ב ו ש א ר ב א )״־׳‪ >.‬והרמב״ם פ ס ל א ם ל א כ ר ך ע ל י ה ק ל ף‬
‫מנמס מריקנט נסוף פ׳ נא אל פרעה‪:‬‬ ‫‪1‬נראה מדלא אמר ומודים שנותן חוט ובו'‬
‫נורנין על נל פרשה קלן> קטן‬ ‫דהוה משמע דדוקא בללא הנימ ריוח אן פטייית ואינו נ ר א ה לא״א ז׳׳ל ל פ ו ס ל ן ב כ ך ויתן כ ל פרשה ויש‬
‫נתנ הרא״ש דאיסא נשימ ושא רבא‬ ‫ניניהם צריך שיתן חוט או משיחה אבל ופרשה כ ב י ת ש ל ה ש ת ה א זקופה כ ב י ת כ ד ר ך ש ם ע מ י ד ץ ס״ת‬
‫נדהניח רייח ניניהם א״צ חיט או משיחה כ ה י כ ל ני()״ ( ו א ם כ ת כ כ ל הר׳ פרשיות כ י ל ף א ח ד כ ש ר י מ אפי׳ שנותנין על קלן! הפרשיות קלן> אחר ונורט‬
‫ע‬

‫ט ושמא נשלידקאמר אס נ ת ט נד׳ ע‪1‬חת‬ ‫אלא קתני ישרן אלמא לאפי׳ לרבי לצריך‬
‫דאינא מיץ צריך לדנק ע״נ והרמנ״ס‬ ‫אין‬
‫שיהא ריוח ביניהם צריך נמי ליתן חוט‬
‫או משיחה והכי משמע מדברי רביני שכתכ ואס כתב כל הדי פרשיות בקלף אחד כתכ שטרכין הפרשיות במטלית וכתכ שאס לא כרך פסולים וטעמו מדנרסינן‬
‫כשרים אפילו אין ריוח כיניהס וכלכד שיהא חוט או משיתה כיי דכל שכתכ נקלף בירושלמי פ״ק דמנילה הל״מ שיהיו טתנין בעורות ושי ועולים במטלית וסובר‬
‫אחד צריך שיהא חוט או משיחה כיניהס אפי׳ הניח ריוח כיניהם והכי משמע מח״ש הרמכ״ם דהייט לומר שטרנין מטלית על פרשיות החפילק ומאחר שהוא הל״מ‬
‫הרא״ש דיש אימריס לאפי׳ ככתבן כד׳ עירית נמי קאמר שיהא חוט או משיחה ודאי שהוא מעכב אכל הרא״ש נתכ כסדר תיקון תפילין ותימא הוא דכריכח משליח‬
‫ביניהם אכל לשין זשיין משמע דקאי אחה שנחלקי ני אלמא דפשיטא היא דנכתכן תעכב ונצרפת!כאשכנז לא נהגו לכרוך עליהם לא מטלית ולא קלן* אלא מרנין‬
‫בעור אחד אפיל! הניח ריוח ביניהם צריך חיט אי משיח׳ יכדכרי הרא״ש כתב שער סביטתם וירושל׳ דפ״ק למגילה נתב נעל התרומה דאין ראיה משסללא איירי‬
‫ג״כ המרלכי בשם רבינו שמשין ומסיק ובעלי תפילין ניהגין כן אעפ״י שע־שין בד׳ כהני אלא מיירי נשיש קרע בקלף וקאמר שישימו משלית או קלף על הקרע‬
‫עורות יכן עיקר בתפילין של ראש עכ״ל יעיין בסמוך סעי׳ ל״ה ומשמע מדברי כל וידכיקנו נדנה ונן מונח נמסכת סופרים )סוף פ״נ( עניל ‪ :‬והמרדני נתכ שיש‬
‫הפוסקים לריוח זה דפליגי כהו היינו לומר דלרכי צריך להניח רקח גדול כל כך שהיו רוצים לפסול כשטרך קלף או מטלית על הפרשיות משוס דאין בית החיצון‬
‫בין פרש׳ לפרשה נדי שיהא הפסק ניכר כין בית לכית שכל פישה חינחת בכיתה דואה את האדר ואק לפסול מהאי טעמא וט׳ ונם!ף דברי! העלה שוק חזי מאי‬
‫ואי! ממנה כלים כנית אמר אבל רש״י ז״ל נ ת נ זז״צ יצריך שיהא ריוח בין הפרשיות עמא דבר דהלכה רופפת ניד ומר נהגו נשימושא רבא וכתב הרמניס שבתחלה‬
‫נשינתבם נעור אחד שלאחר שכתנן יחתוך מלמעלה העו׳ כמין ד' פרשיות ומניחן כורכים הפרשה כמטלית ועל המטלית שער ־ ונחנ סמ״ג עליו ודנר זה להפך‬
‫בירושלמי דמנילה פ״ק הל״מ שיהיו טתגק נעורות ונוי וטרכין כשער וטולין כמטלית‬ ‫נל' גתים ויהא חלובק למטה עור אחד נדי שתהא פרשה אחת בבית אחד עכ״ל‬
‫וכן הוא בשימישא רבא וי״ל לדעת הרמנ״ס דניון דמוטנ לכרוך השער עצ המטלית‬
‫בצ״ל‬
‫חלנחך השער על השרשה זאח״נ לטלית במטלית לאז לא יהיה המטלית מיישב‬
‫על הפרשה כמי שהוא כשכורך השער מעל למטלית יש לנו לומר לירושלמי ישימושא לא אתי אלא לאשמזעינו שצריך שיהא שם נרינח שער וטלייח מטליח אנל לא‬
‫לענק שיהא קפידא על הסדר וכיכבסמ״ק וא״ח והגהות מיימון פ״ג ובכליו דאין קפידא על כריכת המטלית אס חהיה קודם כריכת השער אן לאחר כן ונתנ‬
‫נ ‪:‬‬ ‫ע‬ ‫נ י י כ י‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫י י י‬
‫ן " ‪ iVQ2‬נםמ״ק יבא״ח ובהגהות מיימון פ״ג שיששמקפידק‬ ‫‪ 1‬י‬ ‫" י‬ ‫האמר ומנהג לעשית כדברי שגיהס בירכי! בשער מתחלה יעילין במטלית‬
‫ובמטלית לא שייך נשר ופסול וא״כ כל קלף חזי‬ ‫שאין טרכק אותן אלא בקלף כשר ע״כ ואיני מוציא להש ט ע ם דהא בברייתא טולין במטלית תניא‬
‫שפיר לכרוך ומיהי אפשר ליתר דפל תילי דתפילין בעינן מן המיתר בפיך והלכך אס בא לכרכן נקלף צריך שלא יהא מדבר פסול אנל במטלית דלא שייך נו פסול ש״ד‪:‬‬
‫ןין^ן כל פרשה ופרשה בבית שלה שתהא זקופה בכית וכו׳ כ! כתב הרא״ש נסדר תיקון תפילין ונ״ב המרדני וז״ל ומכניסן מעומד בנסים ראש הפרשה תחלה‬
‫‪ I‬דרך הנקב נדי שיהי דאייין לקרות נמו שהן מונחי! והתוספות כתבו כפרק הקומץ)לג •( נבי מזחה וכן פרשיית של תפילין נמי היה אומר ר״ח שיניח מושכב‬
‫ולא מעומד ומשמע דלפירשיי אינה מנימה אלא מעומד וכן ניאה מדכרי המרדני שם שזהו דעת רש״י וטון דנל הני רטוחא חולקים על רטט חם טיתייהו נקטינן‬
‫יכתב הר״י אסכנלרני ז״ל קודם שיניח כל פרשה בכית שלה יעיי! ייסתכל להיכן תתלת הקלף שהיא פתיחת הפרשה ניטה כי זה הכלל שתהא פתיחת הפרשה לעולם‬
‫לצד ימין בהכנסת הפרשיות לבתים דבכה״ג יעמדו האותיות כהלכת! כי א ס תהיה הפתיחה לצד שמאל בהכנסת הפרשיות לנתיםאז יעמלי האותיות הפונות הרגלים‬
‫למעלה וראשיהם למטה עכ״ל וכתוב בתרומת הדשן סימן מ״ט דכיין דאתרינ! שצריך שהפרשיית יהיו מונחי! נסדק בנגד הקורא קפדיק בהי שראשי הפרשיות‬
‫חונחין כך כבתים שיהא פונה כלפי חוץ נגד הקורא א ס היה בא לפתחו ולקרות כהס יהיו מינחים 'לפניי כהלכתן ע״נ ונן כתב בא״ח צריך להעמיד הפרשה מעומד‬
‫הנליין עליון תחלה שזהי שירה עליינה ונליון התחתי! לצד פה הדפוס ע״כ ‪ .‬ובסמיך אנתוכ שדעת העטור שאין לחוש לזקיפית וכ״נ שה‪1‬א דעת הרמכ״ם ו״ל שלא הזכיר‬
‫דבר זה ומ״מ נכון לחוש לכתחלה לדברי הנך רכוותא שמצריכי! להכניסן זקיפות ‪ :‬ן א ח נתב כל הד׳ פרשיות בקלף אחד כשירים אפילו אק דיות ביניהם ונלכד‬
‫בד׳ נתיס בעור אחד יצא וצריך ליתן ריוח ביניהם דברי ר׳ יחכמיס‬ ‫שיהא חוט או משיתה בין כל בית וב־ת בהקימץ)לד ( תניא כחנן בעור אחד והניח!‬
‫אומרים אין צריך ושיק שניתן משימה או חוט נין כל אחת ואחת יפירש״י וצריך שיהא ריות נין הפרשיות נשיכתנס שלאחר שכתבן בעור אמד חתך מלמעלה העור‬
‫כעין ארבע אצבעות והניחם בארבע בתים והיה מחבק למטה עור אחד כ ד שתהא פרשה אחת בבית אהד ניניהם בתוך הדי כתים של עור האי שנותן חוט‬
‫או משיחה בין כל בית ובית עכ״ל ירביגו יריהס כתב ואס כתבם בעור אחד כשרים אפילו אי! ריוח ביניהם אס נתנם בארבעה גתים ולפ״ו צ״ל דהא דאמר ר׳ צריך‬
‫שיחן רווח טניהס לא אכתיכה קאי דלחכמיס נתי צריך ליתן ריוח כין פרשה לפרשה כד שיוכל להכניסם בד׳ בתים אלא לומר שצריך לימן מוח גדול נין בית לבית‬
‫וחנ״א‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫שיני״ן וסיכוייה; עיק ע‪ '1‬ננ״י ‪) :‬מה( והוא הנקרא עתירא לשון גשר • )״י( ויגלול לל‬ ‫ני[ ו א ם לתל נל הו׳ פלפיימ נקלף א' כשלים אנילו אין ויוי! לו׳ • לדק הקומן לף ל״ו תניא‬
‫פלשה ‪ .‬טעמא משים לילפינן ממיויה לאמלינן נפלק היןומן כיללס מאחל כלפי שממ ‪.‬‬ ‫ונתלמס יליל ילמלס על ו׳ עירות ויניחם ליי נתיס ללי עורות ת־ל ולונלון ונלון‬
‫)יי( ויכי־וך על כל פרשה שיעל פו׳ וטול ללחן משיעל שיל לנפל על מעשה מגל םמיק •‬ ‫ח׳ אמשתי לו ולא ל' וגי !ולינות הא ליצל לותנן על ל׳ עולית ומניחן נוי למיס לעול אסו‬
‫י ולשימושא רלא כמל שיהא שיעל יה של עגל ללי שיונור מעשה העגל ולא יסמא‬ ‫ואס לתני נעול אחל והניחן ללי נתיס נעיי א' יצא )ופירושה לעור אסל כתלתי לעיל סימן‬
‫כוכמיכ המעט לכס עק לנעל אשל לא הטהלני ממנו ונתנ נויסל שצרין שיראה שיעל יה סין‬ ‫כ״ו לפרישה( וצריו שיהא רי‪,‬ח ביניהן דליי דלי וסמויה אימריס איצ ושוק שנותן חוט או‬
‫‪,‬‬

‫ללנניס והארין בסול העניק והביאו ו״מ מלקנ״ט נסי!> ש' לא י‪.‬‬
‫)מיי‪ (.‬ו ה ר מ ב י ם פסל כו׳ ואינו נלאה לאיא ג‪1‬׳ עיין נכ״י טעם פלוגתםם ‪:‬‬
‫)מט( ואס פתנ לל הלי פלשיומ נקלף א׳ כשלים אפילו אק ליוה ניניק‬
‫וללנל שיהא שט א• משימה לין פל נית ובית משמע מלי לנינו דאפרשיופ קאמד שאק• צלין‬
‫לייש נין הפלשיות שסלי לסיפא גני נללל שיפן מוט או משיחה סייס ולפל כין כל נית ונית‬
‫ואילו לרישא לא הוניל נימ ולן משמע מל׳ ללי ילוחם ננתינ י״ט שנתכ רל ואס נתנ נעול א'‬
‫כשרים אפילו אין ליוח לניהן אס נמנן ללי נמים ע״ל הלי לן להליא שאק ריוס נין הפרשיות‬
‫קאמל • וא״כ צ״פ אין אפשל להכניסם ללי לתיס כיון שלמונים מל עור א' לאי ל למניס פלשה‬
‫ראשינה בנית הא׳ וכסוף הפי יהיה כפל מעש ומשם יוציאה לנית הנ' וכן אל הבית ג' ול׳ •‬
‫תלין דא״נ עייל צריו להיות ריוס גדול ביניהן ועול לא״נ א״א שיהיו מונחות וקופות אלא פשיטות‬
‫‪,‬‬
‫ולנינו עצמו לתל לעיל לצלין שתהא וקופות ננית לו׳ • וצ״ל למייל לגון שחתכן למפלס‬
‫כין כל פרשה ופלשס על למטה ואו שפיל מצי לסנטס נל א׳ ננימו ומ ש לניט אפילו אק‬
‫ליוח ליניהס לצונו לומר אע׳׳פ שאין דיות גדול נין פלשה לפלשה ולאפוקי מללנ׳ לנעי דיוח‬
‫גלול לק נל פושה ופושה נוי שיונל לגלול ולכרוך נל פלשה מסופה לתשלמס קמל״ן לא״צ‬
‫להא לקי׳׳צ נומה מסופה ללאשס למצוה וצא לפינונא‪:‬‬
‫ומ״ש‬
‫משיחה לין לל אחל ואחו ופירש ׳ וצרין שיהא חוח לין הפרש״ת כשילתנס שלחחר שנתנן‬
‫נעול א' יחתן מלמעלה העול כמין ו' חצנעית ומניח' לדי למיס ״היה יחלק למטה עור ‪r‬‬
‫כדי שתהא פרשה אסדנלית א׳ ליניהס למין הלי למיס של פול האי שנותן חוט או משימה‬
‫לין נל נית ונית על״ל‪ .‬ומפני שמשמע מלשינו דהא לציין דיות ה״‪:‬י משים דיינתו א״א להעמיד‬
‫נל פלשה ופרשה ננית כפני עצמו אף אס ירצה לחמנו למעלה לק הקשה לנ"׳ פי׳ וו׳ ל‬
‫למה שפירש"' יציין שיהא לייח כי' ק' למשמע להיינו לרני אכל לחכמים חיני צרין להניח ליוח‬
‫ללל ואייל חיא להמיסן נד׳ נמים והפשר שמהשלתל רש'׳ יציין שיהא לייח נין הפלשיות‬
‫נשילתל׳ לא קא׳ אסא׳ לאחר ל' וצרין לימן רייח ליניהן אלא לללי יש״י הן שאומר לן לק‬
‫לדכי נין לחכמים • ומ״ש ניניהם כמון הזי נתיס כו׳ ץאי אמח׳ לקאמי רני צרין לימן ריוס‬
‫ניניהם ולהלי א״ש דלונח הכל צוין להניס ייויז נין הפישיית נשיכמנס כדי שיוכל ליפני לר׳‬
‫נתיס ולא נחלקו אלא לליוח שנין לית ללית ללרל׳ צרין ר״ח גליל ולחכמיה סגי נקוט אי‬
‫במשיחה ו ק פי׳ דני ירוחם וכן פי׳ נימוקי יוסף פנ״ל • וי'ל שהכלוגתא היא דלרלי צוין להניס‬
‫ליוח גלול לין נית ללית להיללא למילתא כיון שנלתל• על עוי א' לעינן הילל ללתיהס יותר‬
‫מאילו נלמנו נו׳ עווות ולדלק ל' לחוט או משיחה פית! לק נית לנימ אכל לין פרשה לפלשה‬
‫על״פ צדין ליתן ריוח נדי לחתנס ולהלניסן ללתיהס • יה תוק ללוי־ ולא משמע לי כן מלנלי‬
‫לניט‬
 ‫לז‬ ‫בדו‬ ‫אורה היים הלכות תפילין לב‬
‫י»״א אףיצייו פל ‪ p‬אלא םני נמוש אי במשימה גין נל אמת יאמת)נ( ינןפירש כלל ינראה דייל ללא שני נמנמו קצת מלח בין פרשה לפרשה לטיט גמלא אימ‬
‫מיי אנל למה שפירש״י יצריו שיהא חוח נק הפרשיימ כשינתנם קשה למשמע קסנה שיספיק החלק להפשיק נין הפרשיות אלא צריו למימ נל כך מלק‬
‫להייט לר׳ אנל לחנמים איט צריו להניח רי‪1‬ח כלל וא״נ א״א להכניסן בלי בתים שנשיחמון מלחעלה יהא חלק לנל שרשה ופרשה בשני עצמה ומה שצריך לחתכן‬
‫ואפשר שמה שנתב רש״י וצריו שיהא לחח בק הפרשיות נשינתנם לא קאי אמאי היא נדי שכל שרשה ופרשה תהא מונחת בנית אחל מני עצמה ולא קצת ממנה‬
‫בנית אחל שאצל בימה ימניא א״צ אלא‬ ‫לאמר ר׳ וצריך לימן לייח ניניה© אלא‬
‫לנרי ‪ *tn‬הס שאימר כן נין לדני ט! אין ריוח ביניהם ובלבד ש«הא ‪ CO‬חוט או טשיחה ביז בל בית וכיח חלק אחל במלא אות קטנה יספיק להפסיק‬
‫בקלף נין הפרשיות ינלנל שיהא ניתן שיט אי‬ ‫ש‬ ‫לפגמים י מ י ש נ ^ י ״ י ו הלי‪ wsr‬פל )»« נס[ ובשל יד כותב ארבע הפרשיות שכ״ב ‪* ,‬‬
‫א‬ ‫ר‬ ‫כש‬

‫‪ , .‬״ ‪ ,‬י י משימה נין נל ביתינימ ‪ :‬ולענת הלנה‬ ‫א י ת מ‬

‫_‪.‬״‪.‬״ ‪_ L‬‬ ‫‪,‬״‪tx‬‬ ‫עור האי קאיאגואילאמרר׳ צריו לימן‪,‬‬
‫נראה משמעית הסיסקיס לאשילינא‬ ‫אחד ‪1‬גולל אותן מסךפןלתחילתן וכורך עליהן שער ונותן‬ ‫‪, a‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪P‬‬ ‫ריומ‬
‫בניתם ואם בתק על ד׳ קלפין והניחם בבית אחד יצא ואץ * ‪ T‬להחמיר נרנו ולהניח רתח אין לו לחתוך‬ ‫צריך ל »ן ריימ ין ‪^-*<9‬״‬
‫נ ש י כ ס ג ם‬ ‫ב‬ ‫מ‬

‫נק הפרשייח אלא יניחם נו נל פרשה‬ ‫לדכקם‬ ‫כלי *וכל ליתן נארנע בתים לא‬
‫יפרשה מימ שלה נסני עצמה חרלא הישירו‬ ‫נחלקו אלא בריית שבק בית למת ללר׳‬
‫נלנריהס לחתין ניניהם • אנן נראה כפרש״י לצריך לחתיך נלי שתהא זקופה‬ ‫צריו רייח גלול ולחכמים סגי בחוש אי במשיחה וקי״ל טתייט ‪:‬‬
‫ו מ ה ר ״ י אנוהנ ו״ל נתנ שזאת הנרייתא א״א *שבה נשלא יהיה רייח ביניהם וחיתו למעלה ויהא מחנק למטה שאי יכול להניח כל פרשה מיתה זקיפה יחיהו‬
‫ושלשים איתה נל׳ נתים ייטי כס״ת כהיכל ובן נתב נה״ע שחנמיתא ניק שרניט נתנ לנכמק נקלף אחל נשרים אפילו אין רייח « ‪ p‬נעל ברחן•‬
‫וו יראה שאק לטש לזקוטמ אע״ס שנעל המרומות משש לוה וכן נחנ מהר״י ן׳ אי אפשר לחתנן ושוב אי אפשר להניחן זקופות ואפיה נשרים ליענל ינח״ש ניי‬
‫חנינ וויל ייתן נל פרשה מית שיהיה זקופה וטי אם הדק הזה מעננ הלא יש עיש ר״י אטהנ ומשריי מנינ יהיא האמת ימיט מה שנתנ מת יוסף עיליהאריו‬
‫נטחש למי רש״י לעיל איט מתקנל‪:‬‬ ‫סתירה למה שנמנ סמיו לו ואם נתנ ר׳ פרשיית בקלן א׳ וט׳ ני הוא מן ממנע‬
‫לטית טלם נקלן אחל אם הם מינחית וקיטמ נסית נהיכל כי טאו יוכל לטציא ל י ש ה יל וט׳ נרייתא פרק ^ ‪ p‬וילין ליה מלנתינ והים לו לאית פל ילו‬
‫משמע אית אחל כלומר נית אחל ונולל אותם ממק לתחלמן וכמץ•‬ ‫הפרשה יק המת האחל ישתעמר אל נימ הסמוך לי אם טא זקיפה אנל אם‬
‫אינם וקיטת אלא פשיטות ינול להטת יפה פרשה ראשינה ננית האחל ינשין הפרשה סליק שער ימתן אישם ננימם נראה להא ללא נתנ כאן לטרך עליק קלף קידם‬
‫יהיה כסל מעט ומשם יוציאה לנית הנ׳ יכן אל הג׳ יק אל הלי נעטר וה טא מן שטמן איתם נניח טא לתופס עיקר נהראיש לאין לפטל תטלין אם לא כרו‬
‫ההכרח לימר ט מה שאמרי שתטה וקימה כסית מא מצום מן המינחר ואז כל פרטה עליהן קלן ואף על גנ לנוהגי! לכרוך עליהן קלף לא נתנ רטט כאןאלאהלנרי'‬
‫ופרשה מתנת נקלף אתל• ב׳׳ח אבל בייעבי א‪1‬ילו בתבן בקלף אחי נ»י י«׳ י כשר המעננין נ״ל‪:‬ואח נתנן על ארנעסלטם וטלי שם פליגתא דרני יולא ירט יוסי‬
‫ללנק יתמ׳ נ״י עלמהשהשמישרניט לאם יש מדו נ' מטלק של‬ ‫יא! לא יוכל למיח הפרשה מיתה וקופה יכיכ נה״ע על אותה מייתא זתניא זאטקנא לא״צ‬
‫יטל ינתנם וט׳ הא ניצל טמנם נל׳ עורומ ומניחם נל׳ נסים נעור אחל ואם ראש ‪ pi‬חלשות לשולה עיר על אחת מהם ומניחה על טל ואפשר לומר לטון‬
‫טמנם בעור א׳ יצא אמר שואת הנרייתא יראה שאין לחיש לוקיטמ ינעל החממה לצריו טהא טלה המיר מכל צל שלא יטו נראין הל׳ נתים כי אם נימ אחל‬
‫טשש ומקטי נטטו וקיטמ יכן ראוי לני ללקלק ולעשית ‪ p‬ניק שאט טתטן על יצריו לטס מייתל לוה יצריו ג״כ לקחע התטרית הראשוטת ולימור ילמטד‬
‫ל׳־עודית לעולם ולא לקלק הרנ המחבר בשסילד אלו השני לינים זה אחר מולא העיר שטילה על הד׳ נתים עם התימירא יקשה המר וטירמ הדנר ייימר נקל‬
‫למוז הד׳ נתים הראטנים ולעשות בית אחד נלנד על ‪ p‬השמיטו מיל‪:‬‬ ‫פי׳ מריו כמו שאמרתי אנל הרא״ש נשנמנ נקוצר מיקתתפילק נמנ שם יאמר‬
‫ואם‬ ‫טניוך שער וט׳ יבניסנה שתטה וקופה ‪1‬ט׳ ולא נתנ נחן ואם נמנן נעור אמי‬
‫נמים וצריך שעם למה‪:‬‬‫ני׳ נמיש‬
‫הא לנתנן נעור אחל ומיחן נדי‬ ‫וט׳ ענ״ל והרמנ״ם השמיט ו‬
‫‪ *^21‬יל טתנ ל׳ הפרטות שנתנ נשל ראש נקלן אחל נרייסא נפרק ‪ p i p‬ושמעינן הכי מלנתינ יטה לאות על ידך למשמע אית אחל נלימר נימ אח׳ ומ״ש ומלל‬
‫אימן מסיפ! לתחלת! כנר מנתי השעם גני תטלק של ראש ‪ :‬ו « ת כתבם על ל׳ קלטם והניחם בנית אחל יצא פשוש שם • וח״ש יאי! צריך‬
‫לר׳ חסי לאמו־ אין צריו ללנק ונחנ האטד נשם ה״ר יהולה המטר יבשם‬ ‫למקם שס סלוגמא ירי יהידה וי׳ יוסי יאמרינן עמרא לחור ר־ יטלה יטלה‬
‫הרי?ו שיטל לתפרם ימהר״ם הצריו למקם נדנה ענ״ל וניל דלמציה טא דמצרט הט ילא לעיטנא שהרי חזר רני יהילה יהילה לדי ייטלאמראק צריו למק)נא(‪:‬‬
‫ן ף ן ו לאמרינן המם ננרייסא אם אין לי תטלק של יד ייפ לי נ׳ תפילין של ראפ טלה עיר על אמת מהם ומניחם יטרש״י רש לו שני וימת תטלק של ראש‬
‫י העשרים מ ' נמים טלה על אממ מהם על הלי נמים מכסה עור אחל ונראים ננית אחת ינתטהרמנ״ם ויל נפ״ג)ננ( ויניישנתנ ימיתם מית א׳ י• לא‬
‫לק יאק לוחר לטק לשילה עליי עיר מלמעלה יאיט נראה מנחון אלא ניח א׳ משיה קאחר ימיחס ננימ א׳ * נ שהיא סימ שאע״פ שהם ל׳ נמים צריו שיהיו‬
‫הפרטית מינחות ננית א׳ לנל וה איני נמשמע לטט וגם מלמי רש״י והלמבים לא משמע הכי אלא אע״ש שהם מונטמ בל׳ במים כמי שהמ מקילם כיין שטילה‬
‫עליהם‬
‫דרבי משה‬
‫כ( ולי גראר• ילא ק»יז כלום ואע״פשלאחתנו למעלהנללונטאין ויומביניהםנלליונללמזנוא בטן»לאכתגועושייח זו א*ל זי אלא וי תמוז וו יא* נ*ניזןבנחיפ צריו‬
‫ליתגס דדן השנבה שוהו זקיפת! מאוזר שהם נתונים נדרן וו ואדנ נותן נל שרשר‪ .‬גניו! זר גקלית כסו למ־ר שאין לי»» לזר^וווז ועיק נוו ב&ריכי ה״ק י « עזנ ‪) :‬בא( ובב״ש ומנהג לדבק‬
‫ברבק כשר והוא עשוי מקלף מבושל מעור אי משלחופיח של שור‪) :‬בב( וע״ל סימן ח״ב אימת מוהר לעשוי! מתפילין»ל ראש תפיליןשל יי ואימת אסיר‪ ,‬נתב בזיו אם כתב תפילין‬
‫שגי‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫)נ( וט״ש נותן חוט ומשיחה נין נל נימ נו׳ זהו לנ״ע ונוי למע סיני נין ניתלנית וווןא לנינו ופלשק וניט משמע נסויא ופלוגתת ת י ווננן נצוין ליען ויוש אויוס שנק סשושיוע‬
‫ננענן נטוו א׳ *וינק נתינת חוט ומשיאם נק נל נימ ונימ אנל מתלם נו׳ נמלקו ומרש נפוישס • וסוא מ י א לו ואיה מונוי וגי׳ יוומם‪ .‬ולנוי וני׳ יוומם »שמעין‬
‫מויוע איצ לעת נלום בין ניתלני* ללעמ לניט והיא״ש • וה ל״ל נביאיו לנגידניט נק״ציו נהדיא ללא בוומיה ונמ״ש גם בן כפלישה • ופיק צי מזנלי םוא״ש שנתב שם ‪1‬צ מוין שטמן‬
‫חוט או משימה ונו אעיג ד לנגן אמוו ‪7‬לדג טוש ניניסן מול! ואס נ מ ק נעיר אחו * ו י ן‬ ‫והוזנה לעפוו על עיקו הונוים יעיין נולישה ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫)נא( ו ‪ 3‬ש ל יו נותנ נו׳ נקל!> אחו ׳לפינו זה מולתנ והיה לן לאות »ל יון ומשמע אות לסעניל חוט או משיחה נין נצנימ ונימ ויש שעושק ‪ p‬אשילו כשסם נתונים נ י עולוע ואושויס‬
‫לאלישא נפי קאי ]ויל שהאי זק וטמן שוט או משיחה גס אלישא קאי[ אן> מ ס ם גמי נתיבו׳‬ ‫אמו כאמו נית אםו • נ*י יעיק נווישה ‪:‬‬
‫נו׳ עולות אנל צ׳ ושוק משמע ו ק ט אמס שנסלהו מ ענ״ל‪ .‬ואס לזיכוי נ״י יש לסיזשומ‬ ‫ואם‬
‫אדנוי הוא״ש מאי מפיק אנל צ׳ מוין משמע והאי אמה שנחלקו נוי ומאי ואייה הוא וס‬
‫ללמא הס מנושים ספלוגפא וקאי גס אוישא ולוני צוין לימן ויוס הונס נין נימ לנית ולחכמים לא איצטוין אלא נוי לימן משיחה • ואין ל פ ח וצומו דא״נ ע״ש ולוני איצטוין‬
‫ליפן ויומ הונס נין נית צנימוהא סשפא נמי מאמו דהאי ווקא אנתלס נעור אמו קשה פיט ווני ואיצנווין ייוח סונה נין נימ לנית ולא סגי ליה נסנפמ מוט ומשימה מן ניע לני*‬
‫להנילא שהל• נ ר עולות א״צ ליוס נלל לונוי סוא״ש בק ניפ לניפ איל יש סיבו נוול אס נפלן א<«י א׳ נשמפן מוט או משימה נק ניפ צנית • לק ל ל עשוט ילעמ ס‪«0‬־ש וונינו‬
‫ופה ופליגי וני וונק אס צוין ויוח או צא ‪ .‬אליות פושיוע סוא ופל גי ולל־ע צוין ליפן ייוס מעט נין פושס לפושס נוי שיונל לספנם ולהכניסם נניפ נפו ששלניי וואפ הםוושס‬
‫לא פליא נאם נפנן א»וו א׳ ואף אם נפנן נו׳ עווופ מ ו ן להנימ מלק מציוו כוי היקף בויל וא״נ גס שנפנן אפיו אשד ינוצ לפפנם נאופו החלק והויוש ויגגיפם ע י פ אלא ופליגי‬
‫אם צוין לסגימ ויוש יותו מוס וציני צלין לגרון נל פ׳ ופי פסופס לתפלתם ללק טווים א״נ צוין ויוס גדול יופו משיעול הנמנ ואו ינול למונה מסופה לפפלפה לגון שנסון‬
‫פושה‬ ‫שושה‬ ‫פושה‬ ‫פלשה‬ ‫החלק ישתון עו למטה ויטוס ויכפול השצן אל צו השני מענו לנתנ מהפושה ויתסיל ללוגי יק ננל א׳ ואמו‬
‫ה‬
‫‪mm‬‬ ‫‪mm‬‬ ‫‪fifi‬‬ ‫]‪mm‬‬ ‫ולחכמים ס׳׳ל וא״צ לנוון! מסופה לואשה נ״א לעצום הינא דאפשו אלא שצוינין להיוע זקופי׳ נניפ ל ה י ^ &‪° °‬‬
‫*‪mm‬‬ ‫‪mm mm mmti‬‬ ‫נמה שיטפון נץ פושה לפלשה • אנל א״צ ויות כלל וקאמו אעפ״׳ ופליגי ו׳ יומן גני ממנן אעיר אאו אם צייו‬
‫‪mm‬‬ ‫‪• M‬‬ ‫‪• i‬‬ ‫‪•••I‬‬ ‫ליוס גלול נין הפלשיות אבל נויומ שננמים לא פליגי ד יונק ושייס וםגי כפום ומשיחה ולא אמוינן כיון שנפט‬
‫נ י מ‬ ‫‪s‬‬
‫—‬ ‫••‪I‬‬ ‫—‬ ‫‪1‬‬ ‫ציין סינו גלולינק גיפ לניע »ינ פפילא נשמע ו מ פ ו נ ק או׳ עולופ אפילו נתינת סיט!״*״מ לא צייו ‪ P‬י ״ ל‬
‫‪1‬‬
‫ונמו שמניח הוא*ש זהו ניוול נועמ הוא״ש ולש״י‪ .‬ולפיו מ״ש לנינו ואפילו אק ויופ מיהן ר ל אפילו אק ליוח גלול נין‬
‫שרשה צפושם נוי לנוון »»»ה לפשלפה ולאפוחי » ׳ ואק הלנה ניני עשניויו • וייש ונלנו שיפן משישה נק נל בית נו׳ נמי אפי שפיו דווקא ננותנק אעוי אפו בעי פוט ועשיתם אנל‬
‫מופגן על י עווית אפיי חוט ומשיחה * ט צוין וורק • ומס שהניא ירי ואי׳ מנ״י משמע »צ׳ שמשוה ועפ נימוקי יוס!> וופפ וש־י וומ׳ יווחם נמוא • וצא נםיוא ני רל די ז׳ פיט‬
‫ואם נ פ נ אותן ו׳ פושיופ נעוו לו נמפינה אפפ של קצף והמסס ונו׳ נגח שהגיט ויוח גחל נין לל פושה‪.‬לפושס ושם נל פושה ועושה נניפ שלה אע^י שאונעתס נקלף אחז‬
‫יצא ניון שלל פושה ושישה נניפ פצה וצוין ליפן ויום ביול נין נל ניפ לניפ איט צוין נל נן אלא סגי במוט או משיחה נק נל אחו ואמו נומפיש ‪1‬אויל <ינ • והנה אמע שלנאווס‬
‫משמע מיש נ״י שהוי נ פ נ נסון> ונויו וצוין ליפן ויוח בדול נץ ניפ לניפ ומ׳ • אן אחו הוקויק והעיון אינו מ שהוי נפחלעלנויו נ פ נ נגון שהניפ ויומ גלול נק נצ פושה לשלשה‬
‫ש״פ ולא מיל ליי נפי׳ מיי ו ח ו פ מ לפעלה מ י למפם וא־נ ויוח גוול למה לי נין פושה לפושה ‪! .‬עוז שהוא לא •סוניר כצל פשפון • אלא גיל שהוא י ל ט נ מ ס שמש ליפו שפומן‬
‫מלמעלה »• למטה ו׳ ספני' נמו שפיוש״י שלשון הנוייפא וקפני נ פ נ נל הו׳ פושיות נקלף אחו נשויס לא משפפ הני למשמע הקלף מ א י נשליפופו • גם נאפפ קשה על הלשון לתופרו‬
‫ו מ נשופטגי עסקינן וינפונ הפושיות פל ןל‪ 0‬אחו שלם ואש״נ יספון אופן צו׳ • ל ק פי׳ הוא וצ^ע צא מייוי נמפנן צו׳ ואשים ומפני שהוקשה לו אינ אין פנניסן נו׳ נתיס‬
‫להבי נ פ נ נגח שהניח ויומ גלול משושה לפרשה נלומו וסנניםס פשןטופ ננפיסם והייט שקיפל וקימט נל פושה סואשונס לשני קפטים והנניסם לניפ ואחינ המח חלק וחיו וקיפל‬
‫וקיפט נח פושה שנייה והניסה לניפ ונן נל סו׳ וצמ־ש ^י נשם הו*י חנינ ווה לל־ע נין לוני ונק צשנמים ‪ :‬ו ח א דקייצ צוין שיהיו יקופו׳ נניפס מ » למצוה ולא לענונא פלוגפא‬
‫ה‬

‫וני וונמ הוא אם צוין ויומ להניס סינו גוול נק ניפ לניפ או לא ולוני ס״ל מק שנתנן עצ עוו אמי ‪ p i‬סינו גזול נק סנפים • וכיון ונעי ויוח גווצ נק ניפ לנימ פמילא‬
‫פצויי נפי ע״נ ויום גווצנק פושה לפושה ותאי צוין להנניס נל הנפנ נפון הניפ ואיינ »ה שנק נימ לבית הוא קלן> שלק • ולחנמיס ס״ל דאין ציין נק ט פ לניפ אצא שוט ומשישה‬
‫ופמילא אינס צוינין ויוח בזול נין פושה צפושה נל ‪ p‬נמו לוני אנל וייס מ י להנניס שישה בנית מיהא צוין ונמ״ש לעיל וו ועפ ג״י וטא גי‪ :‬ז»ע עמ״ן סגינ שהניא ירי •‬
‫‪1‬‬
‫• ־ ־ — ־ ״ ‪ -‬ק נל פושה לפרשה ואופוויוש יגללנו וינווצו‬ ‫‪ -‬יי —‬ ‫‪1‬‬
‫‪-‬׳״*‬ ‫‪1‬‬
‫י—‬ ‫־‪-‬‬ ‫••*־־׳•‬ ‫־‬ ‫‪-‬י‬ ‫••—‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬
‫רא ליישנס נשלא יטה ויוש מניםס‬
‫‪ s ,‬נ ט ע נסינצ וצא סוניו שפן ש״מ‬ ‫‪,.‬‬
‫‪,,‬‬
‫ע״נ נופוישיפ שיהמוט וינייז הויוש <מגלגצו םנינ סכינ עו שינא הפושה השני אל הנימ השני • אנל עינינו הטור ניינ ! י א וסיל זה שהו• נ פ נ שאפי׳ אק ויוש נק כפושיומ עצינו‬
‫שעננ־ה נצ אפו לנימ ]ונמ״ש לעול יחוש שמניו ונינו ע״נ אפישיופ ק*[ ומנעו נפי וקופוע נפ־ש צפני ‪1‬ה י מ ע״נ ם״צ וטופנין פלמעלה עו לפטה יירק • ונדע פיישנ תפיס׳ »טו*י‬
‫שניב ומהורי אניהנ נע״א ינפנ זא«וי סנוייפא שנתנ ט ׳ פושיומ לאיון הקלף זה תפת זה ולא זה נצו ‪1‬ה וגמצא נשעקטפ נל פושה מושה מואשם לפופה «ו»ה ננית שלה נמצא‬
‫יסשווופ שוננופ « ע״ב וו תקופה יונ״א אס היס נותנ » הפו׳ נ»צן> נפנ• » » ה יהיה מקמט פםופו צפשלפו לסעמייס זקופה נביע שצה שטו השווית וקופות יו ע״ג וו אלא ששם‬
‫השווה שצפה גגללת ונא! הוא השווה וו למטה מזו נקטטפ א׳ אצ א׳ ומונית ו ו ן אוומ מ י פ שלה יורק ע״נ • וי״ל ממני נה״ק נסצ׳ מוחה ו׳ לץ ע״א נשיסק׳ להונים ו״ע שהפיחה‬
‫מהא מונח׳ פושננ לווםנ מוווופ סנית ולא עומו ווייק ‪ p‬פפושיומ שנפילין ילא‪ ,‬מציגו צמימו שהיו נפוני׳ נקלף אחי ויהיו וקופים ננפיס י א ניוחק גיוצ • י ט ו אצשק אומו‬
‫ומשנחת ציה לפ״ה שינתונ נל הפושיות ל * ו ן הקל« ויניפ הויות ניגיהן ענ״ל ‪ .‬משמע ימה נמ״ש לפיל צועת מפול•׳ חנוהנ ויי • וגם משם מובס ונטמח׳ שלהם נפיוש־י לא היה נפול‬
‫הא וחופטו למעלה פוצא »צ<ט צוש״י ישונ נ״א נוייש ולא סביו שום שפינה‪ .‬ונללדה נואה מלשונו גופו שהגיה הוא ואינו מלשון ופ״ינללני נספו׳ הגפוומ שלגו יש סימון אשו נלשק‬
‫<*יי פפסשהפעקעי לן לעיל • וליק ־ ‪ M‬וגשל• יו נו׳ ואם נפנן על ו׳ קלפי׳ וטיפס נניפ א' יצא וא״צ צונקס •‪0‬ס ל׳ היל ת״ו ניצו נותנן מפילון של יו נופנה פל עוו‬
‫פוווע‬ ‫א׳ • ואם נפגן פל ו׳‬
‫חרושי ה ג ה ו ת‬
‫*ייו‬ ‫ה ע ת נניופ׳׳ק ל י ו ‪:‬‬
 ‫ביי‬ ‫אורה היים הלכות תפילין י ב‬ ‫ב״ח‬
‫ו א ח ציפה הבתים בזהב או שעשאם מעור בהמה טמאה פסולה כרייתא עליהם עור א׳ כשר יעוד שענ״פ יש קיצור בלשו! רטט שלא כתג הא דטולה‬
‫פרק נגמר הדין ציפן זהב או שטלה עליהם עור בהמה טמאה פסולות ופי׳ עליה עור ונסי׳ מ״נ יתבאר דהא לשל ראש עושים אותה של יי דיקא בחדשות אבל‬
‫לא בישנות ‪:‬‬ ‫רבינו שעשה הבתים מעור בהמה טמאה ונ״נ הרמב״ס בפ״ג הלנה ע״ו העור שמחפין‬
‫נו התפילק ישעושין מתנו הרצועות הוא עור של בהמה או חיה או עוף הטהורים )‪ Qtf‬ציפה הבתים בזהב או שעשאם מעור נהמה טמאה פסולים ברייתא‬
‫בפרק נגמר הלק )מח‪ (:‬ציס! זהב או‬ ‫ואסיל! נבלות ושרפות שלהן ואם עשה‬
‫מעור טמאים או שחפהתפילין בזהב פסילות לרבים ‪0‬ל( ואם ציפה הכהים כזהב או שעשאם מעור בהמה טמאה שטלה עליהם עור של נהמה טמאה פסולות‬
‫עב״ל ונראה דבכלל מ״ש הרמב״ס ורנינו פסולה ואחר שהכניסם כבתים יכפר העור שהניח ארוך מצר אהד ופירש״י ציפן זהב לתפילין‪ :‬פסולות דהל״מ‬
‫‪1‬‬

‫היא‪ :‬טלה עליהם לשון טלאי בלומר חיפן‬ ‫שאס עשאם מעור בהמה טמאה פסולה‬
‫הוה נמי אפילו כיו הבתים מעור בהמה לעשות התיתורא והמעכרתא כדפרי׳ ואחר שעשה התיתורא נעור נהמה טמאה ‪ :‬פסילות • דבתיב‬
‫טהירה ואת״פ עלה עליהם עיר נהמה מרובעת ארכה כרחבה יתפור אותו מירי נהמה טהורה )=‪ 0‬בתפירה בהם למען תהיה תורת ה׳ בפיך ונתב‬
‫טמאה דגם נן פסילה לגס כשטלה עליהם מרובעת ויעשה ג' תפירות בכיי צד )י‪ 0‬שיהיו בין הכל י״ב תפירות המרדני בהל׳ תפילין לבעור של גיף‬
‫הבתים איירי ומשמע מדבריו שאם עשה‬ ‫‪,‬‬ ‫ר ה‬ ‫ה ת פ‬ ‫ט‬ ‫‪,‬‬‫ן‬ ‫ח‬ ‫‪jn3T‬‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ח‬ ‫ה‬
‫עור עשייה מקריא והיא דעת כל‬
‫ת‬ ‫ע‬ ‫‪ 3‬מ‬ ‫ס ן‬ ‫י ך י ה‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫‪c‬‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ן ח ן ט‬ ‫‪2‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫)‬

‫עור הגתים מבהמה טהורה ימח כ ציפז‬ ‫!‬ ‫‪,‬‬ ‫_!‬ ‫הפוסקים והכי משמע ממ״ש המרדכי ע״ש‬
‫ל ת פ‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ה ת ‪ 2‬י ר ה‬ ‫ה‬ ‫ס‬
‫י י זהב או מיפן בנטרנהמה טמאה נשר היא‬ ‫« ‪T‬‬ ‫רצינו שמשון שהיה מסתפק אס ישלכסול בין כל בית ובית ואם " ?‬
‫וכן נראה מלשון רניני גני עור נהמה‬ ‫פעם‬ ‫תפילין שטרנין על כל פרשה ופרשה קלף‬
‫טמאה שכתב או שמשאן מעור כהמה טמא׳‬ ‫במי שנתב נשימושא רבא משוס דעובר‬
‫על לא תוסיף כשכורך קלף שאינו צריך דהר ייתור וכתב על זה דאפשר דאינו אלא שצריך טעם למה בציפה הבתים בזהב פסול דמאי גריעיתיה ד‪1‬הב טפי מעור‬
‫עיבר אלא כשעושה ה' בתים כדאיתא פ׳ הנחנקין אבל קלף זה אינו אלא להגן נהמה טמאה והא דתשמע מדברי המרדכי שאס עשה הבתים מעור בהמה טהורה‬
‫כעלמא וכשר ואין להביא ראיה מדתניא ציפן זהכ אי שטלה עליהן עיר בהמה אע״פ שציפה אתר כך בזהב או בעור בהמה טמאה כשרה נראה מדבריו שהיינו‬
‫טמאה דפסול מכלל דאס טלה עליהן עיר כהמה טהירה דכשר דאיכא למיתר דעיר דוקא נשהשיני״ן גראין וכן כתב לקמן בשם רב שרירא דהא דבעינן בית התיצון‬
‫עיג עור פסול אפילו הכל מבהמה טהורה משוס לא תוסיף וכאן איירי בעור של שיהא רואה את האויר משוס אויר השיני"! הוא ואח״כ חזר המרדני עצמו וכתב‬
‫גוף הבתים דפסול מבהמה טמאה אפיי אין שס עור ע״נ עיר ואח״כ כתכ דמיהי ומיהו קצת נראה הלשין שרוצה לומר עור תחר טולה רבעי למימר עור על נכי עור‬
‫מלשון טולה משמע דמיירי בטלה עור ע״ג עיר ובהמה טמאה דוקא פסולה אבל הבתים וכן נראה מדברי נעל התרומה ונן נראה מדברי הרמג״ס ז״ל וגס רבינו‬
‫אפשר שכן דעתו אלא דלא דק בלישניה ‪:‬‬ ‫בטלה עור ע״ג עיר מבהמה טהורה כשר וכמ״ש נשימושא רכא ואח״כ כתב דמימ‬
‫קשה היאך טילה עור ע״נ עור דאז מכסה השיני"! כך הס דבריו למעיין שם איל ‪ HflfcO‬שעשההתיתורא מרובעת וטי יתפור אותו בגידי נהמה טהורה כרייתא‬
‫בפרק כמה מדליקי! )כת‪ (:‬ובפ״ח שרצים )קת ‪ (:‬כותבין תפילין על גני‬ ‫בטלה עור כהמה טמאה ע״ג עור טהורה לא יעלה על הדעת להכשירו דפשיטא‬
‫דפסול לדכרי הכל והב״י הבין תדברי התרדכי שאם עשה הכתים מעור בהמה עיר כהמה טהורה וחיה טהורה ומפה למשה מסיני שהתפילין נכרכות כשערן‬
‫טהורה אעפ״י שציפה אח״כ בזהב אי בעור בהמה טמאה כשר ושכן נראה מלשון וגתפהת כגידן אכל אין כותבין ע״ג עור בהמה טמאה ואין נכרכית בשערן ואין‬
‫ז‬
‫גתפרית בגידן וכפ אלו הן הגולק)יא ־( אתרינן תפילי! הלכה למשה מסיני לתופרן‬ ‫רטנו ישרא ליה מאריה לא חשש לדקדק כפשט במרדכי מתתלתו עד סופו‪:‬‬
‫ו א ך ן ך שעשה התיתורא מרובעת אורכה כרחבה כלו׳ שהיי שני האלכסוני[ שיין בגילין ואס תפרן כפשתים פסולים וכתכ האגור בשם מהר״י מילין שאין לקנות‬
‫ולא אחד ארוך יהשני קצר כדלעיל נסעיף כ״ל יתכיר איתי בגידי מדין לתפור התפילין מן הא״י דשקלי נמי מבהמה טמאה וספיקא דאורייתא הוא‬
‫וכל קטע פמחצה על ממצה דמי‪:‬‬ ‫בהמה טהורה מרוכעת וכדאמר רכ פפא לתפילין מרוכעית בעינן הל״מ כתפרן‬
‫בשימושא רנא ואיפא דאמרי בגידי שור אינעיא להו תפרן בגידי‬ ‫ובאלכסינן ועייל סעיף כ״ד ובת יש ב״י כאן‪:‬‬
‫בהמה לקה מהו פלוגתא הוא ולא איפשיטא לן וכיון דלא איפשיטא לן‬ ‫בגידי נהמה טהורה גפי ב״מ ופי ת׳ שרצים תניא הל״ת תפילין נתפרים‬
‫בגידי בהמה טהורה • ונוהגים בגידי שור דוקא וכשער של עגל לכפר עבדינן לחומרא ואיכא דאמרי משמיה לרב יוסף מותר עכ״ל וכ״כ מיי שאין תופרין‬
‫על מעשה עגל ושור • ויעביר חוט התפירה בין כל נית וכית כבר נתבאר כסעיף אלא בגידי שור ולא בשל בהמה דקה ולא משמע כן בתלמייא אלא כל נילי בהמה‬
‫ל״ב שיש מפרשק הא דתניא ושוק שנותן חוט או משיחה בין בל בית ובית קא׳ וחיה טהורה כשרים וכן נראה שהיא דעת כל הפוסקים שכתבו סתם שיתפור בגידי‬
‫אכל תפילק של ראש אפיי כתובים הפרשיות בד׳ עורות וכתכ המרדכי ע״ש ר״ש בהמה טהורה ולא חילקו כין גסה לדקה ואף על פי שכםפר התרומה כתב אמר‬
‫רב פפא ובגידי שור לא לעככ אמרכןיהעטור כתב גבי הא דאמריגןגבי ס״תקרע‬ ‫שק עיקר יו״ש רביני כאן ויעכיר חוט התפירה וכוי‪:‬‬
‫ו**‪ 2‬נפסקה התפירה כג' מקומות צריו לתכיר פעס אחרת כ״כ הרא״ש וסה״ת הבא בתוך נ׳ שיטי( יתפור וכי' וה״מ נגידי! אבל בגדדי! לא והן מימין שנשתיירו‬
‫והסמ״ג דה״א בירושלמי פרק קמא דמגלה ומביאי ב״י ומיידי דלאחר תן הבגד ובנ״א אבל בגררק לית לן כה והן טליידור״ש שעושין מן הקלף וכיון דמינו‬
‫הוא מותר ומסתברא לן שהן נגידי! עצמן ותופרין בק ם״ת ענ״ל ונראה דבמקוס‬ ‫שתפרה‬
‫הדתק שאין גידי! מצייין יש לסמיך על בה״ע שלא להתבטל ממצית תפילין ותופרין‬
‫רטנו בתפירה מרובעת בפרק הקימן)לה •( תפילין מרובעת הלכה למשה מםיני אמר רב פפא בתפרן‬ ‫גטליידור״ש שעושין מהקלף עד שיזדמנו ־יי ‪• 1‬י‬ ‫‪ 0‬גידי‬ ‫‪1‬‬

‫שלא יקשוך חוט התפירה ייתר תדאי שלא יכווצו ויקצו־ רחבו וכתב הרא״ש משמע מתוך פירושו שעיקר‬ ‫ובאלפסונן ופירשייי בתפק בתפירת! ישמור את ריבוען‬
‫הריבוע על הבתים ומושכן ונהגו לרבע גס התפירה • וכתכ עוד יתיפרן סמיך לנתיס כדי שיהיו מהודקין יחד הבתים ומשיירין מן התיתורא סביב התפירה ויש שתופרין‬
‫יחד שתי כפולות של התיתירא במקוס שפתה כדרך תופיי בגדים מכלי שייר כלל חין לתפירה ולפ׳יז ריבוע התיתורא והתפי־ה הכל אחד הוא ואפשר שרש״י היה סוכר כן‬
‫ולכך לא הזכיר ריבוע בתפירה אלא היהיר שלא יקלקל יחנן ע״י התפירה דניון שהתפירה היא כשפה אס ימשוך התיט ייתר מדאי יקלקל את הריכוע וכן משמע כירושלמי‬
‫ונראה יותר טיכ כמו שנהגו לתפור סמיך לבתיס ילשייר מן התיתורא חין לתפירה שמתוך זה יהיו הכתים מהודקים יפה וכל הבית נשמר יפה עכ״ל וכתב התרדכי ויזהר‬
‫‪:‬‬
‫הר״י אםכנדרני ז״ל כיצד יעשה שתהא התפירה מרובעת תתלה מרבע‬ ‫שלא יתפור הכתב עס העור וע״פ מה שנהגי לתפור סי׳וך לכתיס הוצ־־ך להזהיר־ ‪P‬‬
‫בעני! שיהא ניכר ריבוע התיתורא ונכפל העליון של התיתורא ינקב‬ ‫עור התיתורא מלמעלה ימלמטה ויתקן ממנו המעביתא משני הצדדי! מכאן ומכאן‬
‫נקב מרובע מקום הכנסת הכתים כריבוע גמור וקידם שיכניס הבתים בארובה צריך שיתקן מקום התפירה שיהא בריבוע והיא שיעשה ד' נקבים כדי יייות הארוכה‬
‫יישער מנקב לנקכ שיעור שיה כמנקב לחבירו עד שיהיו הדי גקניס שבדי היייית עומדות על קצב א׳ וכן אלכסונן צריך שיהיה כריכיע והוא כשיקח מחוגה ייעשה‬
‫עייול על ד' מקבים שנד׳ הזויות אס ימצא שלא עבר היקף המחוגה חון לא׳ מהס אי לפנים ממני אז יכיר שאלכסינן בשיה ואס מצא שעבר חוצה לו אי לפנים ממני‬
‫אז יכיר נאק אלכסונן שיה ויחזור וימין עד שלא יעכיר סינוכ המחוגה מא׳ חדי הנקנים לא לפנים ולא לחון וכשימצא הד׳ הנקבים עומדים בשיווי אז יעשה ד'‬
‫שרטיטין מטוניס מנקב לחבירו ובאלו הדי שרעוטין יעשה התפירה ואז תהיה חרינעת כהלכה יכן יש לי לעשות גרינוע הארובה ונרימע התיתורא לנסי' הריבוע במחוגה‬
‫בריטע יייית כאשר כתבתי ואחר שהכניס הבתים כארוכה ישים קלף אח' בשיעור ריחנ האריכה לפסית פיהס של פרשיית למטה עכ״ל)כג(‪:‬‬
‫‪nl‬״‪ TV‬רבינו ויעשה ג' תפירות ככל צד שיהיו כי! הכל י׳׳ב תפיחת כן כתב כשימישא רנא וכתוב שס שאס עשה עשר תפירות אי י״ד שפיר דמי ומשמע מדבריו‬
‫שאס פיחת מיי ססיל אכל המרדכי כתכ שאס פיחת אי הוסיף לא פסל וכן נראה מדברי הרמב״ם ומדברי כל הפוסקים ז״ל‪:‬‬
‫וחורק התפירה יהיה סיבב מני ריחיח כ״כ הימב״ס יהראייש ונ״ל שהס מפרשים כן על מה שאמרו בשימישא רבא על מספר התפירות בר מדעייל ונפיק ובספר‬
‫התרומות פי' דבר ממפיק ועייל היינו מלכד מחיבתו הראשונה שתוחב המחט בעור להתחיל התפירה היא אינה מן החשבון וכ״נ המרדני בשם רכינו שמשון‪.‬‬
‫ר ך ז ד הר״י אסננדרני על דניי שימישא רכא פי׳ כל תפירה תהא מסובנת משני צדדי! פנים ואחור ונמצא תופר בשני מחטין אתת יוצאת לאחור ואחת נכנסת‬
‫לצד פנים •־ ך ר ך ^ ר עוד י״ב תפירות אלו צריך שיהיי כולן בחוט א' ולא יפסק החוט ואס נפסק פסולים עכ״ל ואיני יודע חני! לו‪:‬‬
‫בין כל נית ובית ביקומן )לד ־( תניא ישיין שניתן משיחה או חוט בין כל אתת ואחת וכתט התום' והרא״ש והמרדכי דאעיג‬ ‫ו מ ו ר י ו ״ חיטהתפירה‬
‫למשמע דלא קאי אלא לכתכן כעור אי נוהייס לעשית כן אפי׳ כשהס כתיניס על ד׳ עייות וכתיב כמרדכי כשם רכיני שמשין שכן עיקר ימדברי הרמכ״ס‬ ‫*‬
‫נראה שסונרדאכתוביס נד׳ עורות נמי קאי וכתב שמנהג פשוט להעביר גיד מניד התפיר' יי״ל ספר התרומה על מי׳ש בשימישא רבא בר מדעייל ונפיק עוד יש לפרש מלבד‬
‫מה שתופר בין נית לכית תיתורא ועור הבית כדי להבדיל הבתים בטיב כדאמרי' בהקומן ישיין שניחן חוט או משיחה בין כל אחת ואתת אלמא צריך ליתן תוט‬
‫ומשיחה בין בית לבית לתנור עור עליון נין הנתיס עס סור התחתון שהוא התיתירא כדי להכליל זה מיה יאע״ג שיש לומר היינו דיקא כשהפרשיית כתובים על קלף‬
‫א' מ״מ אין להקל בנך ע״כ יכ״נ בסמ״ג יכמ״ק כתי נראה שא״צ להעביר חיט של תפירה בין הבתיס אלא כשכתבן על נייר א' דוקא וזיל א״ח יש מחמירין להעביר‬
‫חוט התפירה בין הבתיס ונראה כי א״צ כי די לי שיעטר חיט א' אי משיחה ללא בעינן גידים אלא לתפירה )כד( וי״א לא״צ כלל להעביר דזה לא נאמר אלא כשה!‬
‫נפסקה התפילה בג׳ מקומות צריך לתפור פעם אחרת כ״כ הרא״ש כסדר תיקון תפילין יכתיב בספר התרומה‬ ‫למין שלא יתדכקו ולא יהא חריצן ניכר עכ״ל‬
‫‪1‬‬
‫דמגילה‬ ‫בירושלמי ־"־‬
‫ס״ק‬ ‫דאיתא — ־ •‬
‫וסמ״נ דהיינו ־ ' ־ ־ '‬
‫דרכי משח‬
‫נוהגי! נ ל השוברים ‪:‬‬ ‫) נ נ ; ו ל א ידעתי מא־ צורך בעיגולין אלו נ ׳ יוחד ב ק ל יוכל ל מ ר ו ד ב מ ח ו ג ה א ם ה א ל נ ח ו נ ן שויט ו נ ן‬ ‫עורות ו ד ב ק ב יחד ע ר‬ ‫ו א ‪ £‬י מ ב?‪1‬ני‬ ‫ע נ י דפק בעור אחד‬
‫)כר( א ב ל מ ר כ ר י הפוחקים הגזברים ל א ם ש ט ע כ ן ‪:‬‬
‫אבל‬

‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫)יל( ואם ציפה הנמים נוהל נו׳ מעול נהמה טמאה נו׳ ציפה והנ סל״מ דפסול • עיר‬ ‫עילית והניחן לנית א׳ יצא וצריך לללק נו׳ וליי יל׳ יהודה רני יוסי אי<!ר אינו צריך ומילה‬
‫להמה טמאה ילפינן לה לולמען מהיה תולת ה' בהין • נ״י‪.‬‬ ‫לי לני יהולה שאס אין לו תפילין של יל ויש לו נ׳ תפילין של ריזש פטולה עיר על אסת מהן‬
‫‪:‬ג‬
‫) ‪ (.‬ב ת פ י ר ה מוונעתפיעשה ל׳ נקנים נו׳ יויומ החיתולא ועיין נל״י שהארין •‬
‫ומניחה ופרין מולה היינו פלוגמייהו אמר י נ א מדכייו של ייני ״סי חור נו לני יהווה‬
‫־‬
‫ו ל( שיה־ן נין כנל שנים עשל‪ .‬נשימושא ללה י״נ תפירות נגל שלטי ישראל ואס אין שם‬ ‫פלש״י למלנריו של יני יוסי נשמע שחזר כו רני יהילה וא״צ לינק ‪"--‬כ וכתנ נ״י ויל רנינו‬
‫כ״א יו״ל כשר כי כשתםיל שלט מלכות ושיני כהונה לה״נו יהווה ולוי נופייס יי‬ ‫שכתנ והניחם כנית א' לא יק ]והל״ל אן> אם הניחס נדי נתים יצא לעילה[ ואייל לניון‬
‫ואס פשה י״ל תפילות נגל תוספת מנשה ואפלים טונ• הגייה מיימוני עכ״ל לא״ן‪ .‬נהגהימ‪.‬‬ ‫דטולה עליו גיור מלמעלה ואינו נלאה מלחין אל־• נימ ח׳ משיה קאמר והניחם ננית אחל ‪.‬‬
‫)נה( ו ח ו ט המפילה יהיה םונל מנ׳ לוחות כתנ הלל״י אנסנלמי פי׳ לל התפילה יהא‬ ‫א״נ שמונו שאעפיי שהן ד' לחים ציין שיהיו הלישיות מונחות לנית אהל לכל יה איני נמשחע‬
‫מסיננתמנ׳ צלוין פנים ומחול נמצא מו‪5‬ו נל׳ מחטים א׳ יוצאת לאמול ואחת‬ ‫לשונו וגס מונרי רש״י והייזנ״ש לא משמע הכי אלא אעכ״י שהס יוינחומ לד נתים נ״ו שהיו‬
‫ויעשנו‬ ‫נננםת לצל פניס‪:‬‬ ‫מקודם כיון שטולה עליהס עור א' נשי ועיל שפכ״כ יש קצור ללשין י־נינו שלח נמל הח ועולה‬
‫עיר עליל ולא ידעתי מאי קאמר הרי גס לשין הרמנ״ס לפ״ג דתפילק כלי רכינו שכפכ‬
‫תפילח של יל ממלין ל׳ כוי אס כתנ! על ל׳ עולית והכניסן לנית א' יצא יאין צוין ללנה׳ ווי‪ ,‬טולה לא נוכו שם עד דין ׳״ו שכתנ ו״ל תפילה של ראש אין עושק אומה של יד ושל יד‬
‫מישי!‬
 ‫לח‬ ‫ב״ח‬ ‫אורה חיים הלכות תפילין לב לג‬ ‫ביי‬

‫למגילה רני ועירא איפטק נילא ררציעתא שאל לרנ טנא ירנ קשינא ושחן ליה שמשרה כסגן והיה לובש אימן במה פעמים נפסקה אח״כ אבל אם מחלה בשעה‬
‫איפסק זמן תגיטת ושרק ליה ללא מן אולפן פי' שלא היה ק הלק ונמחק ניון שחופרגפסק החוט אין לו לקשור שגי ראשי החוט פגפשק ולגמור מסירתו אלא‬
‫להתסירה נםני מקוימת גנאי טא וסמיזנ נתנ ואני קנלתי מרצועה שנתפרה צריך להסיר מה שספר ולוקח חוט אחר חזק שלא יהא נפסק וכ״כ ג״י ע״ש הרי׳י‬
‫מידים קאי וספר התרומה נתנ מראה ממקום גילא ררציעסא גרסינן גילא אשכנלמ״י צריו שיהיו כל ההפירוס בחוט אחל ולא יפסק החוש ואם נפסק החוט‬
‫פסולים ואף על גנ להב״י כימי איני יולע‬ ‫דתפילתא ונתנ עוד ונשימושא רנא ונה״ג‬
‫של ו נ אלפס נתונ ואס נפסקו ג' שיטק פעם א ח ר ת ואח״כ יכגיס הרצועה ת ו ך הסעכרתא ויעשה קשר של מנק לו אין ספק שנו קנל מרבותיו‬
‫בספק פסול דאע״פ שהתירו ההפסק נשני תפילין שימח־ הרצועות סביב ראשו ויעשנו שם בעגין שישב על וטעמו ננין לע״נלא התירו ניח׳ מפסקה‬
‫מקוחות נחמת נדקאמר דלא מן אולפן מקומו כאשר פירשתי ל פ ע ל ה )»( ויעשנו כמין דלי״ת וכן יעשה נשתי מקוחוח אלא נשנפסקה לאח״נ אנל‬
‫פשנפסקה נשעת תפירה ולאי להחוט‬ ‫נג׳ מקימות לא יתירו ענ״ל יט־מנ״ם‬
‫נתנ נפיג מטלק שנפסקי התטחתשלהם בשל יד יכפול העור לעשות התיתורא ומעברתא ויעשנה מרובעת איט חזק ויהא נפשק עול ונל העומר‬
‫אם היי נ׳ התטרית זי נצדיו אי שנפסקי בתפירה ובאלכסונ׳ ומנץ התפירות שלש לכל צד כמו בשל ראש ליפסק מפסק לחי ופסול והני נקשינן‬
‫ג' תפיחת אפילו יו שלא מגד ‪ 11‬הדי אלו )»( ויעביד הרצועה במעברתא ויעשה קשר שתהא הרצועה עוברת ונש״ע נתנ וו״ל יש מי שאומר שי״נ תפירות‬
‫פטלית נל׳׳א נישטת אנל נחדטח כל מ ל ה ד ק ה ב ז ר ו ע ו ) » ( ובסוף הרצועה אצל הקשר יעשה קשר קטן אלו יהיו נחוש אחר ענ״ל נראה שמפרש‬
‫מ״ש הרי״א לצריו שיהיו נחוש אחל ולא‬ ‫זק ששני מכלן קיימת נשחת ואלי הן‬
‫החלטת כל שאיחיין מקצת העיר שנקרע כצורת יו״ד להשלים אותיות ש ל שדי עם השי״ן שבבתים ש ל יפשק החוט הייט לוחר שיקח חוט אחו‬
‫תפח ותילין מ התטלין יטא חזק ואיני ר א ש והדלי״ת שבקשר ויש שחותכץ בסוף הרצועה אצל הקשר שיספיק לנל התפירות שאם היה קצר‬
‫נכרת הרי אלו חלטת יאם אין ראיי כצורת יו׳׳ד ‪ 0 » ) :‬ונוהגי! להעביר עור ע ל הכית של יר לרוחב ונלה נאמצע התפירה וצריך לקשור ט‬
‫לתלית מ אלא טא נפסק הרי אלי ישטת הזרוע ונוהגץ כן לפי שתפילין של יד הן גבוהי! וקצרין ומשימין אותם חוט אחר לגמור התפירה פסול חהו פירוש‬
‫ח״ש ואם נפסק החוט פסול והיטינ נמנ‬ ‫עלל נראה שטא סונר להא לאימא‬
‫נהקו^לה‪ (.‬אמררנ טנא תפילין נל זק ת ח ת הבגדים ומתנדנדק ת ח ת הבגדים ומיזקיקלץ ל כ ך נהגו להעביר עלו נ״י לפי המה זי ואיני יולע חניק לו‬
‫אנל לפי עייל לאין יה נוונת מריו לאם‬ ‫רצועה עליהן ל ח ז ק ן ‪:‬‬ ‫שפני טנלן קייחת כשרה ורב חסלאאמר‬
‫נפסקו שתים נשרה וט׳ מפסקו התטריח ל ג ן א ס נתקלקל העור ש ל שתי בתים מבתי הראש זה אצל נן לא היה צריו אלא ליחר שצריך שיהיו‬
‫ז ה ) א ( א ס התפילץ חרשים פסולין ואם הם ישנים בשרים טלם נחוט אחר אנל נשני חוטי׳ פסולים‬ ‫איתמר יהמפרשיי אינם מפרטם ‪ p‬ייתנארי‬
‫לאיזה צורו נתנ ולא יפסוק החוט אלא‬ ‫לנריהם נטמ! שאחר זה מיל ולעני!‬
‫ודאי פרושי קמפרש לחוט אחל לקאחר‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫הלנה נמקים ללא אששר יש לסחיו על לנרי‬
‫איני אלא שלא יפסוק החוט נשעת תפירה‬ ‫המיקל נלי שלא יתבטל ממצות תפילין‪:‬‬
‫ן י ל ז ש נ ן כמק ללי״תמלנט רגלי נהקינק)לה‪ (:‬משמע שלא טתה נראית צירת שאם נפסק החוט פטלים אנל נל שלא נששק אלא נלה נאמצע התפירהלט שאיט‬
‫ארוו מחר החטרה נטש אחר לנחחלה והני נהוג‪:‬‬ ‫ללי״ח נקשר אלא לצל חוץ לנל לאהא לאחר רנ מוחן נר יצחק יטייהן‬ ‫י‬
‫לנר פיר׳ שהצל של הקשר שנראה ט הללי׳׳ת יהא נראה מנטן משמע למצל פטם ליו ו א ח נתקלקל העור של שני נתיםוט׳ הני איתא נפי הקויק אלינא לרנ‬
‫מסדא ירנא יאניי ורניוסף ללא כרנ טנא למנשיר נל זמן שפני‬ ‫איני נראה ני ללי״ת יענשיי נהמ לעטת הקשר נענין שהללי״ת נראית מנ׳ צללק‬
‫ימיהי משמע פאק קסילא נמר חה לשק הר״י אסמלרניז״ל ייעשנינמק ללי״ת םנלן קייחח אפיי גפסקי ג׳ ימיט משמע לאף נשתים לא מנשרי מי אמוראי אלא‬
‫נ״נ נשימישא רנא יטט עניל לה לעייף לתתזי רישי לרציעה יטי ט׳ טטם נל זחן שפני םנלן קיימת נרנ טנא לאהא לא פליגי אלא לאיהי‬
‫התפילק על ארנניתיי ייחורי הלציעיח נלפי פניו ויקלו הרציעה שמצר שמאלו נטית מנשר אפילו נשלשה ואימי לא מנשרי אלא נשתים יי־ש רניטנל זמן‬
‫התטלק עלו על ארטנתו ויעשנה העגינה ושל ‪-‬ימין יעשה נה כמי כן ומנניש שעיר מישנ הנתיס קיים לטיני קרקע של נתים שנקרא תימורא שהנתים‬
‫חשבים עליו‪:‬‬ ‫העגינה השמאלית נשל ימין ומפל הרציעה חחחמ העמנה נ׳ שעמים ט סה‬
‫ימ״ש‬ ‫העליק ואם ינטל הרצועה פעם‬
‫תהא חלמטה צורת ללי״ת ממש מלנל הריבוע הט ‪,‬‬
‫אחד נלנד מגא הקשירה מלחשה למימ שתי וערנ ע״נ ינפליה נ׳פעחים יאי יקח‬
‫הרציעה שחצד השני יחבגיס איתה לתיך העניבה יתיחב ומהדק ויצא לו ממט צורת דליית ענ״ל יז״ל א״ח תניח הנמים נק נרניו מניק ומקח הרציעה טמנית נידו‬
‫הימנית והשמאלית טדך השחאלית יתזהר שחטה מעט אחנה מטחנית ימקח מדת ראשך נטט ינסיף מדת ראשך תנסיל נ׳ היציעות ינשתבפיל איתן תזהר שמצאן‬
‫ראשי הרצועות מנחק ולא חנמים העד גופו עד שתחזיר ראש הרציעה מבחין נשטה ‪1‬אח"נ תשים הנפולה שנידך שמאלית מוך הנטלה שטדך טמנית יאחינ‬
‫מקמ ראש מציעה הימנית תענירנה תוך הנטלה של רצועת שמאל שיוצאח לחעלה ותחזיר הרצועה למקומה וזאת ההענרה נדי שלא ישאר נקשר שתי וערנ‬
‫יאמר נו תעשה הקשר נעין דליית פנים יאמיר יהרצועיס עצמם יראו לן־ הדרו מנ״ל ונסמוו אנמוב לשק העיטור נזה ‪:‬‬ ‫י‬
‫‪£*17‬ך‪ ,‬קשר קק בצורת יי״ד להשלים אותחת של שדי עם השי"! שמתים של ראש יהדליימ שבקשר ‪ p‬פירש״י ‪) p ^ M‬לה‪ (:‬אהא דאמרינן קשר של תפילין הל״מ‬
‫יאע״פ שהמיס' יהרא״ש יהמרדנייטת״נ נתט דנראהדדלי״ת רי״ד של תפילק לאי איתיית גמוחת ‪ p‬ולא מטני מאיתיות השם סתם רטט דבריו בדברי רש״י‪:‬‬ ‫*‬
‫ןו^׳ן שתיתנק נסיף הרצועה אצל הקשר נצורת מייד נינ הרא״ש נסדר תיקין תטלק יי״ל העטור לרטט האי קשר של תפילין שנראש ממיס רציעה נענינה‬
‫טהא נ׳ רצועית כיין ימאריו רצועה של שמאל יטפל נ׳ רצועית למטה יטייהן לחוץ יממיס של שמאל נימין ולוקח רציעה של שמאל מלמשה יטתנה מלמעלה‬
‫ומניא ראשי רציעית נימק יממיש נענינה של שמאל ימהדק ינעשה נעין דלי״ת נמצא רצועה אחנה לימיט ושל יד ממיס רצועה נענינה שיהא ניה רצועה מימין‬
‫לשמאל וטפל ראש רציעה מלמעלה ימארו עלמ ימיציאק משמאל יממוירו מלחמה גיפ טמק לשמאל וממיסי בעניבה נעין טייל ענ״ל וו״ל הר״י אסננדרגי ינטל שר‬
‫‪:‬‬ ‫י מ נ ש ה י י י יננכ‬ ‫ה ק ‪ 6‬ר‬ ‫נ ת י ר‬ ‫ה < ז ג ה ה ‪ 6‬נ י‬ ‫‪9 5‬‬ ‫ה ש ג י‬ ‫נ ד ימ‬ ‫ישרי‬ ‫מ‬ ‫ה י ג י ע ה‬
‫"^ ‪ PpJTOil‬להעניר עור על הניח יד לרוחב הזרוע וטי אהא דאמרינן נהקומן‬ ‫יי "‬ ‫י ^ ^‬
‫ט״מ דטיט רציעה קטנה שמענירין למעלה על חפילק של יד‬ ‫)שם •( מענרתא דתטלק הלימ נתני התיס׳ יהרא״ש יהמידני יסמ״ג יהחרימה‬
‫ינתנו שאין לטסלי מטם נית החיצין שאיט תאה אח האדר דלא ודקרי איני ריאה את האייר ננה‪ /‬אא״נ חינ׳ להם נית אתר ינטד דאיט ריאה את הארר לא שייו‬
‫אלא נתטלק של ראש שהם ד׳ נתים יטנה אחד מן הנתים ממקימם אנל נמפילין של יד שהן נימ אחד לא ינן נמצא נתשינת מאינים ימ״מ נתנ המרדני יש לספק‬
‫נמר והרא״ש נתנ שהאימא נמו לעמת נן ונסדר תיקין תפילק נתנ שאין נ״ל פיריש וה והסיפרים נהט נ! לפי שתפלה של יד גניהה וקצרה ומשימי! איתן תחת‬
‫הנגדים ימחנדנדים ינפסדיס יחתקלקליס על נן הענירי רצועה זו עליק לחזקן עניל • והאימא לא נמו להעניר רציעיז זי)נה( ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫ן א ‪ £‬נתקלקל השר של שתי נתים מנתי הראש זה אצל זה יטי נפרק הקמק)לה •( אמר רנ טנא תפילין נל זק שפני טנלן קיימת נשחת רנ חסדא‬
‫אמר נפסקו שתים כשרות ג' פסילות אמר רנא הא לאמרת שתים נשחת לא אמק אלא זה שלא מגל וה אבל זה מגל זה פסילות ווה מגד‬
‫וה נמי לא אמק אלא נחלתתא אנל נעתיקתא לית לן נה א״ל אניי לרנ יוסף טני למיק חלתתא יהיני למיין עתיקתא א״ל נל סני לני מיתלי כיה נשלחא‬
‫יהלר‬
‫דרכי משה‬
‫)נה( אבל אני לא ואיתי שוס תפילין רגן עם רצועה וו ואולי היפרים שבמדינתו לא ניעי בן יז״ל ברון מאמר וינסה הפרשה של יר בבי קלפים קצרים וה להעביר על וה נטי עוזי‬
‫יערב כשיעור רוחב הפרשה ומעט יותר יינוון אותה במטלית ושיער ויעמדו מאליהן וישים הפרשה בבית שיל יד וישים על הניח רצועה »תירה הנקרא מעברתא בשיעור רוחב‬
‫הב‪-‬ת לא פחות ולא יוחד ויעיט הרצועה מימיגו לשמאלו הייגי לרוחב הודיע עכ״ל ‪:‬‬
‫וג״ל‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫ל ה ח י י ו ן לשל י ו מ ו ת ו ניצי עושה‬
‫עושק אותה נו׳ לו״א לשליש! א נ ל צי( לבשן מ ' י‪1‬ס ו צ ם‬ ‫)ט( ויעשנן נ»ק ולי״ת נו׳ רל מסוי״א נפסקיו סי' קע״ט וההיא וקשו תפילץ נואה‬
‫ו נ י נ ו ש כ א ן נ ת ב דן הניחן ננית‬
‫טולה עוו פ ו ש ת ע ש ה א ח ת ע נ ״ ל • ו נ ס ג נ ו ן י ם ע צ מ ו כ ת נ‬ ‫ואק צוות וול״מ פלל נוצועות התלויות והא בעי למימו נפוק הקומן‬
‫א' ולק<‪.‬ן ס י ח ן מ ״ נ נ ת נ ו ת פ י ל י ן של ו א ש ש ה ן ח ו ש ו ת ס ו ת ל ל ש נ ו ת ן לשל יו ע״נ‪ .‬והיינו וין‬ ‫וצועות כשויס אפי׳ לא יצא מהן אלא משהו סו! לקשו משמע ואח צוות הו׳ נ ק וצוות סו׳‬
‫ט ו ל ה פיר ‪ -‬ונמ״ש ל ע י ל לשין ה ג מ ר א ש ח ו א ע נ י י נ א ה ו א נ ג מ ו א • ואע״פ שוניט סתם לקמן‬ ‫היא נקשו לניע ולינא וטעי נהא ונ״נ םאשו״י נשימושא ובה נסויא צוות וו׳ נקשו עצמו‬
‫ולא מ פ ו ש נ ה ו ־ א צ י צ ו עישין נ ו ׳ • כיון שמי ש מ נ י ן מ״ש ת פ י ל י ן של ואש שק חושות מ י מ ו ל ש נ ו ת‬ ‫ולן משמע מפיוש״י ונלע' ו דצרין שיהא נינו נמק וליית ננפינתה לאותן העומוין לאתוויו‬
‫נ י ' י ו ע ג ״ כ י ה • ו א ״ ת נ י ן ל ו מ נ ״ ס נ י ן ל ל ל י נ ו ק ש י א ת ר ת י ל מ ה לי לאשמועיק ואפילו נמנן‬ ‫ו' נהוויותיס וצוותה ס ז ד ‪:‬‬
‫ו נ ת נ ן נ ו י נ ת י ס יכול ל ח ל ו ת ע ל י ה ן ע י ר ו ל ע ש ו ת מ ה ן של יו נ״ש נשסנישס ננית אחו ו א ״ נ סן‬ ‫)ט( ויעביר הוצועה נו׳ צ״ל ויכניס סוצועס‪:‬‬
‫ו ה כ א ל״ל • ו ה א י נ ו ק ו ש י א כ ל ל ו ה כ א מ י י ד י נ ש כ ו נ ת ו לנעונ ולעשות תפילין של יו להגי‬ ‫)נמ( ובסוף נ ר יעשה קשו קטן • ס ו ו העשייה נתסלה השי״ןשלואשואס״כ הולי״מ ק ש ו‬
‫ו ו ק א א ם ה נ י ח ם נ נ י ת א מ ו י צ א ו א ״ צ ל ו נ ק א נ ל אס עשה מפחלם תפילק של ‪7‬׳ נתים ובונמו‬ ‫של ואש ואירנ היו״ו קשו של יו ואו הוי השם נסוון שוי ו‬
‫ש ת ה י ה לו ל ת פ י ל ה של יו נ ה א ו ו א י ל א מ צ י טולה עליהן ע ו ר מק שהעשייה לנמחלה היפה‬ ‫)נט( ונוהגי! לסעניו עיי ט׳ לווסנ הוווע פי׳ עושים עוו נבל ווסנ הבית מפני שהוששין‬
‫ש ל א כ ו י ן כ ל ל ‪ .‬ו ל ק מ ן א מ ו וק א מ ו ומי שהיה לו נ׳ תפילין של ואש ונמצא ונשעה שנעשו‬ ‫שיתקלקל העור הלק של הפושה מנונוו הנגויס והא ולתל ונינו לווחנ הוווע‬
‫א ו ת ן ת פ י ל י ן ש ה ו נ ח ו נ ו י נ ת י ס ס י ת ה העשיי' והנחה בוק ונומ שסוי לשם מפילץ שצ ואש‬ ‫‪,‬‬
‫נ״נ נ״נ הוא״ש נ ס ו ו פיקקתפילק כסופו ע״ש • אנצנ * ון> עיט ע נ יסמלוכי וףצ״הע״ג‬
‫נעשו א ן ש ע ת ה ו ו צ ה ל ש נ ו ת ן לשל יו נסא סול לונימ ולסומנ״ם וימל לטלות עליק פוו •‬ ‫בת‪.‬ו נשם הוי׳״י ונוהגי! לנוון פ״ג תפיצקשל יו ממולחו ל מ ע ו נ ו ע ״ ש ‪:‬‬
‫ת ו ע ל ן ויש לחלק נ י ן ט ו ל ה צטולה ואל״נ מס לו ליני יוסי לומו מוזה לי וני יסווה שאם‬ ‫סי׳ ד ג )א( א ם סמשילק חושים פסולים ויואי פוו פקולקל הוא‪:‬‬
‫א ק ל ו ת פ י ל ק של י ו ויש לו נ' תפילק של ואש נ ו ׳ וצא אמו נקיצוו ומווה צ׳ וני יהווה‬ ‫נשויס‬
‫ש א ס ע ש א ן ו׳ פ ו ש י ו ת והניק נו׳ נתים וינול לטלות פליק עוו והוס ומתא טפי וגם הוס‬
‫וועיא ופלוגפפם • ומווייק לומו הסוואה' על ע ט י ן ח ח ו ש ״ מ ו ו ו ו ן א נ נ ה ״ ג ש מ ת ח ל ה היחס ה ה נ ש ס נ ו ק ונומ שאומה פעם שהנית נוי נסים ט ה ועתו וכוונתו שתהיה מפילק של‬
‫ואש אן שעתה שאין לו שליו מצה לשנות ז ו של ו א ש לשל י ו נ ה א ה ו א ו ש מ נ ן ל י ה ל ט ל ו ת ע ל י ה ן ע ו ר אנל השלנתחלה נמנן נ ו ׳ כושיות' והניחן נו׳ נתים ולשם תפילה של יו נהא‬
‫אפילי ובי יוסי מ ו ג ה ואינו ושאי לטלומ ע ל י ה ן ע ו ו א ' ל ע ש ו ת ן של יו ט ו ן ו ת ח ל מ מ פ י י ה ה י ת ס ש ל א מי( ו מ ת וסילוק ‪ n‬בווו • ואם מקשה אס ‪ p‬מ א י פוין שם היינו פליגתייהו‬
‫וצמא פ״נ לא אמו וני יוט שוני י ה ו ו ה ט ו ו ה לו ו א י ן צ ו י ן ל ו כ ק א ל א כ ג ו ן ה ת ם ו ה ה לו נ׳ תפילק של ואש ומתחלה סיתה הנתינה וסעפי<׳ נ ו ת חנל פצוגתע׳ הוא כ ש ה י ה‬
‫כוונתו לעשות תפיצי[ של יו ונסנס לו׳ כ ו ש י ו ת ו ל ה כ י כ י ק ש ה י ת ה ה ע ש י י ה ש ל א כוק ם ״ ל ל ו ׳ יהווה ואן שהניחם ננית אחו אינו יוצא עו פיונסם • וה חיגו קושיא נלצ ל ו ד א י אס גאמו‬
‫ווני יהווה מווס מ ת נ ם נל׳ ע ו ו ו ת ל ש ם ת פ י ל ק של ו א ש ו י כ ו ל ל ט ל ו ת ע ל י ה ן ע ו ו ו צ צ א ת נהן יוי סונת של יו טון ומסת הוא אות א׳ ]ואעפיי שאינו מהייס מנפני׳ והיה צן ל א ו ת‬
‫ומשמע אוע אי[ שהוי סם ו׳ ו א ש י ם נ ש ל ו א ש גגמוי ] י ד ל נ ״ ש [ ו ל פ ח ו ת ה ״ ה נשמיסס לנפסלס מימ אסו ויצא והוי אות אחת ‪ mil‬מצו המת אנל נשפמסלס עשאס והניחם‬
‫מ ׳ נסים לשס תפילין של יו נ ס א פ ש י ט א לכ״פ ופסול ניק שלא ה י ס כ א ן ש ו ס עשייה נ ו פ ונוי!‪ .‬יה נ״ל נלוו • ועוו נ״ל ואפשו ואפילו אס הימה עשייה וההנחה מין ובמן הא‬
‫שנפלתי לעיל שנתנ׳ ל כ ת ס ל ה לפס תפילק של ל א ש אפילי ה כ י לא ה ת י ו ו לו לעשות עליהן עיי אלא לייק »ה ומפני הווסק ביק שאץ לו תפילין של יו אנל להניחן ‪ p‬מוטלה נעוו‬
‫אפשו ואסור ווי״ק ‪:‬‬
‫נתקלקלו‬
 ‫ב״י‬ ‫אורה היים הלכות תפילין לג‬ ‫כ״ח‬
‫ואתו הם חדשים וכי׳ שם והיינו לסי דין התלתוד שהעור של הכתים והדר חלים עתיקתא אינך חדתתא אי נמינלהיכי דמיתלי נמיתנא אתיא אנתריה‬ ‫)‪ty'Q‬‬
‫וזניח ארוך יזצד אחד ועושה בו המעגרתא שהרצועה עוברת בו חדתתא אינך עתיקתא ופירש״י טבלא • זהו מור של נתים‪.‬־ שתים • נ׳ דפנות כשני‬
‫דהשתא כשחושך ברצועה הכית מתפשט אנל עכשיו שלוקחין עיר אחר ומישי! בו בתים‪ :‬זה שלא כנגד זה • מ ק שנפסק בית ראשון ובית שלישי יאחד שלם ביניהם‬
‫זה כנגד זה שני בתים הסמוכים ל״א זה כנגד זה בתוך אויר יורי[ את׳ נפסק‬ ‫מעברתא אי אפשר שיתפשט הכית כשחושך ברצומה ‪:‬‬
‫דופן בית זה ודופן טת שמג דו זה שלא‬ ‫נ ת י ן ר ה ל ו שנים זה שלא כנגד זה‬
‫יכו׳ ה״א התם אמר כ ל זמן שעור מ ו ש ב ה כ ת י ם קיים ואיזו ה ם ח ד ש י ם כ ל זמן ש א ם כנגד זה שנפסק זה באייר אתד ווה באויר‬ ‫^ ‪ r‬׳‬
‫רנא הא דאמרת שנים נשרית לא אמרן ה י ו ב ו ש ב י ן א ו ת ם בעור ה ר צ ו ע ו ת הבית מ ת פ ש ט ו ג פ ת ח נ ק ר א אחר שאין קרע ריאה את חכירי שהבית‬
‫מפסיק ניניהם ‪ :‬גחדתתא • ונפסקו ודאי‬ ‫אלא זה שלא כנגד זה אנל זה ננגד זה‬
‫פסולות ותופס רטנו לשון ראשו; דפירש ה ר ש א ב ל כ ל שאין נ פ ת ח י ם בשפושכין בעורן נקראין ישנים נ ת ק ל ק ל ו עור מקולקל הוא‪ :‬דמתלי בשלחי‪ .‬בשאיחז‬
‫רש״י לחומרא זה שלא כנגד זה כנו! שנפסק שנים זה ש ל א כ נ ג ד זה כגון ראשון רטלישי ‪ W‬כ ש ר י ם אפילו ה ט גמור ומתפשט ‪ :‬והדר חלים • כשמניחן‬
‫בית ראשון ובית שלישי ואחד שלם ביניהם חריטים נא[ ו ‪ 0‬נ ת ק ל ק ל ו ג ' ב ת י ם * ב כ ל ענין פשולין והרמב״ס כ ת ב חוור וכוון ‪ :‬אי נמי כל היכא דמתלי‬
‫זה כנגד זה שני בתים הסחוכיס עד בכה"; ע ל ענין ה ת פ י ר ו ת נ פ ס ק ו ה ת פ י ר ו ת ב׳ זו ב צ ר זו או ג׳ א פ י ל ו בחיתנא‪ .‬כשאוחז ארס ברצומה התליי' בהם‬
‫ואתו תפילין אבתריה ואינם נימקק חדתחא‬ ‫ב‬
‫כאן לשונו ורטט דקדק תחלה שלא נתב‬
‫ב ח ד ש ו ת פ ס ו ל ו ת ב י ש נ ו ת כ ש ר ו ת כ ל זמן ואידך שניתקין עחיקת' ל״א אתיא אבתריה‬ ‫זו שייא כ נ ג ר זו‬ ‫לשון זה כנגד זה שאמר רכא אלא כתכ‬
‫דננתקלקל העור של שני בתים זה אצל זה שפני ט ב ל ! ק י י כ ת )י( פירוש עור ש ל ה כ ת י ם )?( ועור הרצועות שמתפשט העור היי חדתתא אן> על נב‬
‫דמשמע אפילו אינם בתוך אויר חריץ אחד צ ר י ך שיהיה מ ע ו ר ב ה מ ה ח י ה ועוף ה ט ה ו ר י ם ו מ ע ו כ ר ל ש מ ה ושיהיו דהדר חלים יהרא״ש נ ח נ כפירוש ראשון‬
‫אלא כל א' נתקלקל בחריץ בפני עצמו אפייה ש ח ו ר ו ת ב צ ד ה ח ו ץ ומצר הפנים )י( איזה צ ב ע שיהיה חוץ פ א ר ו ם דוה שלא כעד זה טיט שנפסק עיר‬
‫בית אחד והאחר שלס יהשלישי נפסק ונס‬ ‫פסולים ונאן לא דקדק וכתב כלשון דכא‬
‫המרדכי כתנ שסי׳ זה עיקר וכן פירש מ״י‬ ‫וכתוב‬ ‫נחקלקלו נ׳זהשלאננגד זה וחזר ופי׳ כנון‬
‫וז״ל כל זמן שפני סבלן קיימת טבל! עור של‬ ‫ראשין ושלישי נשרים ונראה שטעמו דביון‬
‫דזה חין לו אלא משמעות אחד דהיינו ב׳ בתים הסמוכים זה אצל זה א״נ א״צ לכתיב בתים ואע״פ שנקרע העור שבין בית לבית כיון שלמעלה לא נקרע כשרים שתים‬
‫זה כנגד זה ולחזור ולפרשו דיםפיק כשיכתוב הפירוש בלבד זה אצל זה אבל זה שלא כשרות ג' פטלית אם כל אויר ואויר שביניהם שהם שלשה אויריס נקרעו פסולים‬
‫כנגד זה דאשכחן ליה בתרתי גווני או ראשון ושלישי או ראשין ורביעי ולכך כתכ אע״ס שאין הקרע עולה למעלה והרא״ש גורס במו שכתבתי אכל הרי״ף גורס וזה‬
‫רטנו זה שלא כנגד זה וחזר ופירשו כיי! ראשי! ושלישי כלומר לא מבעיא ראשון כנגד זה נתי לא אמרן אלא בעתיקתא אנל נתדתתא לית לן כה וכך היא נירםת‬
‫ירביעי אלא אפילי ראשי! ישלישי נחי כשי יא״ת כיין דשתיס זה אצל זה פסילות הרמכ״ס אלא שפירש בעיקר המימרא פירוש אתר במו שנתבאר בטמן שקודם זה‬
‫לאיזה צורך קאמר נתקלקלו ג׳ בתים דפסולית הא פשיטא היא דניון ונתקלקלו ג' וע״פ גירםא זו פי׳ בנ״י בעתיקת' יש לחוש שיקרעו במהרה מרוב יושנן בתדתת׳ אס‬
‫היה העור שהבתים מנוסים בהם תדש אע״פ שנקרש זה כנגד זה בשרים שהעור‬
‫בע״כ דנתקלקלו שתים יה אצל זה ופסולים אפילו לא נתקלקלו ג' וי״ל דאתא‬
‫היא חזק ולא יקרע יותר ורכינו כתכ כדכרי הרא״ש וכלישנא בתרא דגמי דקאמר‬
‫לאשמעינן דבנ׳ פסולין אפילו בישנות דאילו בשתים זה אצל ז ה אינן פםולין אלא‬
‫היכי דמיתלי כמיתנא אתי אכתריה חדתתא ואידך עתיקתא יממ״ש כל ומן שעור‬
‫בחדשות וז״ש רבינו נתקלקלו ג' בתים בכל ענין פסולים פירוש בכל ענק אפיי בישנות מושב הבתים נראה שהוא מפרש דפני טבלן היינו התיתירא ימדברי נ״י נראה דהיינו‬
‫והכי משמע בסיגיא דלא מפליג בין חדשית לישגית אלא מתקלקל! שתים זה אצל עור הבתים מלמעלה ול״נ דפני טבלן קיימת היינו לומר דנעינן שיהיו שלמים מכל‬
‫זה אכל שלש פסול אפילו בישנית יהכי נקטינן‪:‬‬
‫שאר צדדין דלא מכשרינן אלא בשנקרעו בין בית לבית דוקא ‪:‬‬ ‫‪ Q ^ D T I l‬כתנ ננהיג על עני[ התפירית יכו׳ אץ על גב דהרמב״ס בפ״ג‬
‫טה גורס לא אמק אלא נעתיקת׳ אנל בחדתת׳ לית לן נה ‪ J"Q‬י כמרדכי לפי׳ ראשון שנקונדרים בעינן שיהיו שני בתיס הסטנים זה‪1‬‬
‫י" לזה שלימים בלי קרע יכן אס הקרע של וה למטה לצד תיתורא ושל‬ ‫דמיקל בתדשות ייתר מבישנות מ״מ כיין שרביכו תיפס גי׳ רש״י יהרא״ש עיקר‬
‫דיותר יש להקל בישנות חבחדשית אלא דבפי' הסוגיא היה סובר דכך יש לפרש זה למעלה לצד כית משמע הלשין שפסול וכ״ש שיש לפסול מה שרגילין כותבי תפילין‬
‫על התפירות כהרמב״ם כמו שיש לפרש על הבתים וכרש"׳ והרא״ש לכך הביא כשעושים הד׳ כתיס וניתנים אותם כדפיס יחיתכין מן העיר כין כיח לנית כדי שלא‬
‫יהא ככורן ינולס יחחכיא מקים החתך מבפנים כדי שיראה מי‪:‬חין שלם ‪:‬‬ ‫דברי הרמב״ם ואמר והרמב״ס כתב כה״ג על ענין התפירות כלומר דכה״ג שפירש‬
‫רש״י והדאיש לפי גירסתי על ענין הכתים כך פירוש הרמכ״ס היא צודק לפי ו ך ן ף ג ן ב ״ כ ן נתנ ננהיג»ל ענין התפירות וכוי רטט כתב בשמו דפסל כחדשות‬
‫ומכשר נישטת ונגירסת הרא״ש ואין הדנר נן אלא מנשר נתדשות‬ ‫גירסת רש״י יהרא״ש על עני! התפירות ויהיה הדין לפי זה בתכיחת דאס נפסקי‬
‫התפירות זו בצד זו יכו׳ יאמר רכינו דלפ״ז יהיה פירוש כל זמן שפני טבלן קיימת ופסל בישנות נגירסת הרי״ף ובמבואר בלשון הרחב״ם שנתנתי בסון* סימן שקידם‬
‫כלוחר דכיון שעיר הבתיס קיימית מכל צד אין אני חוששין להפסקות התפירות זה )א( ‪ :‬ןןזןף הרצועות צריך שיהא מעור נהמה חיה ועוף הטהומס‬
‫דאין לפרשו על עור מושב הבתים דאי! ענין קיום תושב הנתיס להפסקות התפירות בפרק במה * מדליקי! )נח‪ (:‬חני רב יוסף צא הינשרו במלאנח שמיס אלא‬
‫עור בהמה טהורה בלבד ואטקנא דלרציעית קאמר ‪:‬‬ ‫אבל לפירוש רש״י והרא״ש דבקלקול עור הגתים קאמר אי אפשר לפרש כ״ז שפני‬
‫‪ ^ • ' Q l‬ומעובד לשמה נ״נ הרמב״ם בפ״ג ״ ב י ה היד‪ .‬נ״ל ש ט ע מ י ם ד ק פ ר י נ ן נ ה ו ו נ ו י ‪.‬‬ ‫טבלן קיימת דעור הכתים קיימת שהרי נתקלקלו אלא צריך לפרש דה״ק כל זמן‬
‫יטעמי מדקפדינן בהו שיהיי מעור טהורות ה״ה ובעינן עיטד לשמה וכ״כ‬ ‫דקרקע הבתים קיימת דהיינו התיתורא זו היא דעת רבינו אבל נ״י כתב וזיל‬
‫נספר התרומות סי׳ ק״ן ‪ :‬׳ ב ״ ה ו א י ן וו מ ע נ ה ו ה א ע ו ר ש מ ח פ י ן נו א ע ״ פ ש צ ו י ן * י ה י ה‬ ‫כל זמן שפני טבלן קיימת טבל! עור של בתים ואע״פ שנקרע העור שבי! בית‬
‫סעור ב ה ס ה טהירה נ ת ב ה ר ס נ י ם ש׳רצ עיבוד ל ע ס ה ‪:‬‬ ‫לנית כיון שלמעלה לא נקרע כשרים וב״י כתב דפני טנלן קיימת היינו לומר‬
‫המרדני ורציעית ני! שעשאן מקלן בין שעשאן מעור ש״ד ‪:‬‬ ‫דנעינן שיהיו שלמים מנל שאר צדדים דלא מכשרינן אלא כשנקרעי בין כית לבית כתב‬
‫דוקא והכי נקטינן לתומרא דכנתקלקל בין הבתים כעינן שיהיו שלמים מכל שאר ‪ \ ~ 1 p w‬ש ח ו ר י ת מצד החיץ ומצד הפנים איזה צבע שיהיה חוץ מאדום בפרק)"‬
‫הקומץ)לה •( א״ר יצחק רצועות שחורות הל״מ ואוקימנא לה מבחין‬ ‫צדדין וכן מישנ הכתים צריך שיהא שלם יקיים גס כיון דאיכא חליק גרסאות יש‬
‫לנו להחמיר בין בישנות בין גחדשית יכן הדין בנפסקי התכירית אזלינן לחימרא אגל מבפנים מאיזה צבע שירצה יעשה חוץ מאדום משום גנאי וד״א ופירש״י גנאי‬
‫שמא יאמרו גרדום הוא ומדם חטטיו נצבעו והאדימו הרצועות ‪ :‬וד״א •שמא יאמרו‬ ‫כדין נתקלקל העור שבין הבתים‪:‬‬
‫אשתי נדה בעל!נצבעו בדם ‪:‬‬ ‫ו מ ו ר הרציעית צריך שיהיה מעור בהמה חיה ועוף וכי׳ עד סין הסי׳בפ׳ כ״מ‬
‫יכתיב‬ ‫ופי שמינה שרצים ומ״ש ושיהיו שחורות בפי הקומץ א״ר יצחק רצועות שחורות‬ ‫יי‬
‫הל״מ מיהו בעור הגתים לא אשכחן בתלמודא דכעינן שחירית ומה״ט כתבו התי'‬
‫לשם יש שעישין אותן מעור לבן ולפי שסה״ת נסתפק בעור הבתים אס צריך להיות שמור כמבואר בספח לשם ומביאו ב״י לפיכך לא נסתפק כשהשאיר אותם א״י אלא‬
‫ברצועות ופסק דאין להשחירס על ידי א״י אלמא דנעור הבתים לא נסתפק דסשיטא דיבול להשתירם על ידי א״י וזאת היא דעת רביט שלא נתב דין וה שלא‬
‫להשחירס ע״י א״י אלא באן אצל הרצועית ולא בסי׳ ל״ב אצל עיר הבתים משוס דס״ל מבתים אינן ציבעין שחור אלא למצוה מן המונחר ואיט הלימ ולהני כתב‬
‫רטנו‬
‫דרכי משח‬
‫ונתב‬ ‫בשניהם ‪:‬‬ ‫) א ( וניל רטוב להחמיר‬ ‫לי‬

‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫)נ( כשרים אפילו אס הס חדשים נ נ ׳ י ה כנגד י ה פ ס ו ל נחושים • ובישנים נשל‪:‬‬ ‫מי׳ ל ג ]א[ נ ח ס ל ס ן ‪j‬׳ לחים לכל ענק כסיל׳• לי׳ ‪ .‬כנו נחלתי לפרישה וו״ל אפילו‬
‫)ג( נ ח ס ל ס ל ו ג׳ למים לכל עניק עםוליס פי' אפילו ישיעת דאי שניים מהן ענ״פ יה מצד יה •‬ ‫׳שינות פסולי׳ וכן מלואו לולוי הואיש לפ• גוםחו לגמלא לו״ל‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬

‫‪1‬‬
‫י ומה שנמנ לנינו יהלמניס כתנ ננה״ג על עטן התפילה לוי צאשהלמג״ס‬ ‫הגמלא דליה לללק הקומץ אמר דל הונא תפילין נל ומן ש‪:‬נ׳ ענלן קיימות כליי! ת ול חסלא‬
‫כיל ממש נתפילות כמי שכמנ לנינו נקילקול הנתיס שהרי ליפנומ נתל הלמל״ס לשלות‬ ‫אמל נפסקו ל׳ לשירות ג' פסולות אמו ו נ א הא דאי׳רת נ' לשירות לא אמין אלא ו־ שלא‬
‫ומשמע אפילו נפסקו ג' הפפייות ואפילו יו נצל וו כשרות ורנינו כתנ כקלקול נתים ננפםקו ג׳‬ ‫מגל וה אלל וה מגר יה כםולוס • ווה מגד וה ני!׳ לא איירן אלא כקלת• אנל לעתיקת׳‬
‫לכל ענק פסול משמע אפילו לישנות אלא שללינו נקט ללוי הלמל״ם בקיצור לפי סלדתי ולא לא‬ ‫לית לן נה ע׳ נ גירסת רפ״׳ והרא״ש וכוש״' לוה כנגד וה ושלא כ‪:‬גל וה כ' פייושי^ יהםכ ס‬
‫לץמל אלא כמו שהוא מסלק לקלקול נתיס נין נתקלקלו נ ׳ לנתקלקלו ג׳ לק זה לנגל וה ללא מגל‬ ‫קלאייש עם פי' הלאשין לה״נו שתיס נ׳ לכנית ננ' נתיס וה שנא רננו זה כגין שנפסק לית‬
‫יה אותן הליניס והחילוקים כמל הלמנ״ס גני מפילות והא ללא ס י ל להלמניסלנפםקו לנל‬ ‫ראשון וכית נליש׳ ואי שלם כיניהם ‪ n‬מ ג י וה נ' נתיס הסמוכים וכן כי נ״י וזהו שיטת‬
‫ענין כסיל היינו משוס לחולק עם לנינו לגילםת הספלים וכמ״ש ללוישה ללתרתי הן מחולקים‬ ‫רכינו וממון גירםא זו משמע לנפסק׳ שלשה ככל ענין פסיל אפילי ׳שינות והי• לל הנ׳ לא‬
‫לחלופי גוםאות ע״ש ‪:‬‬ ‫ישמע‬ ‫אמלן שהוטלו שם לגמרא אנתקלקלו שנים קא• ‪ .‬אלל שלש קאמו רל מסלא פסולות‬
‫)ו‪ (.‬פי׳ עור של הלחים נ ת נ נ״י נלאה שהוא מפלש לפני טללן היינו התיתווא ומוכרי נ״י‬ ‫ככל עכין ואע״ג לוניגו נתנ לקלקול לחים ופלוקות החפירות שיים שהרי כסל ונכה״ג‬
‫נראה והיינו עול הלתיס מלמעלה ול״נלפני טללן קיימת היינו לןסלונעינן שיהיו‬ ‫נתנ סרמנ״ס נו׳ ימלשין הרינ״ם שהניא לנינו משמע לנחפיוית אפילו נפסקו ג' כשיוות‬
‫שלמים מכל שאלצללין ללא מכשלינןאלא כשנקלעו נקנית לניתדוקא‪:‬‬ ‫נישנו׳ לא משוס ריש חילוק נין נפסקו התפירות לנתץלקל‪ -‬הנתיס חלא שוה הסילוק יוצא‬
‫)ה( ועור הרצועות כו׳ ומעוגל לשמה נ״נ הרמנ״ס פ״ג וטעמו מלקפלינן נהו שיהיו מעור‬ ‫מתון חלופי גלסאית שיש נין הרמנ״ס ‪,‬לנינו ונלח־ה יש סילוק ניגיהס לענין ׳שינות וחדשות‬
‫‪,‬‬
‫טהורות ה ״ ה לנעינן עיכול לשמה ‪ .‬נ״י וע״ל סי' לי׳נ סעיף נ״ג ע״ש‪:‬‬ ‫נ׳ ים לשון הגמלא לפי גירםת הרי״ף והרמל״ס )לשוין נגירם אלא שהרמנייס פי׳ מימרא‬
‫)ו( אי!ה צנע שיהיה חון לו׳ פלק הקומן מפלש טעמא משוס גנאי ו ל״א ופירש״י גנאי שמא‬ ‫נפשיהפ התפילות וסלי׳׳ף פי׳ לקלקיל הנחים[ אמי רנ הונא תפילין נל וחן שפני טנלן יןייייית‬
‫יאמרו גווא הוא ומלם חטטיו נצנעו והאלימו הלציעות • ול״א שמא יאמלו אשמו‬ ‫לשרות לנ מםלא אמו נפסקו שתים כשירות ג פסולות אמר ונא הא דח״ית נ׳ כשירות‬
‫נלה נעל ונצנעו נוס ‪:‬‬ ‫לא אמון אלא יה שלא מ ג ו וה אנל וה כנגד וה פסולות • ווה כנגל וה ישלש פסולות נמי‬
‫יעשם‬ ‫לא אמרן אלא לעתיקתא אנל לחות׳ ל״ח לן לה ע״נ גיכספן וכן היא כהויא כה׳׳ק ופי׳‬
‫״‬ ‫״‬ ‫‪1.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫ג ״ י נעתיקתא יש לחוש שיהלמו למהלה מלול יושק נרזדת׳ אס היה העור שהנתיס'מלוסי׳‬
‫נהם חוש אעפ׳׳י שנהועו יה כנגי !ה כשירים שהעור הוא חוק ולא יקיע ״תי ע כ ״ ל ‪ .‬ולפי גירסא וו מנואל נמ׳ נהליא לאפילו נשלש איט פוסל אלא ישינות אנצ נחלתא צח ‪ .‬וממיצא‬
‫לרנינו לס׳יל לישינים עליפי כי ישינוח לכל ענין נשר ללעת הימל״ס אפילו נפסקו שלש פסילות וה״ה נתקלקלו ג׳ לתיס לנשל לישינוח • ימ׳יש לנינו ישלש בכל מנין פסיל כתכ ללעתו‬
‫ג י‬ ‫ה‬ ‫כ ע‬ ‫ש‬
‫י ' * ' ^ ^ יה‬
‫נ‬ ‫ולגיוסתו • א״נ אפשל לומל ולנ״ע נ ח נ ונינו כן ולשלש לתיס לכל עני! לסול •כנל עמן לאו אחושות וישנות קאי אלא אחלשות למול ואנחקלקלו זה לא‬

‫‪.‬‬ ‫הדוש׳ חגחות‬

‫נ כהים ע ״ נ שנים מהם )ה נ נ ג ו ! ה י א ׳ נ ל ״ ל ג׳ הא א פ י ל ו ננ׳ ש פ י ל י ם א ל א ע ״ נ ל ו מ ר ה א ו ק א ל ר ג׳ פ פ ו ל י ט‬ ‫ע נ ק אפילו בישנות דאי ב ח ר ש י ם נל שנתקלקלו‬ ‫א צריו ל פ ר ש ב כ ל‬ ‫לג‬
‫בזה שפיר מפרש דנם ה א דגי פ ס י ל י ם ק א י ר ק א ה ד ש י ת א ב ל י ש ט ח כ ש ר י ם ו ל י נ א ל א ק ש י י י ה א א פ י ל ו ב‬ ‫א פ י ל ו בישנות ) מ ה ר ל ״ ח ( ועיין בטי! פק״ד ב‬ ‫ב ב ל עני! ר ״ ל‬
‫ואי; א׳ מהם בצד ח נ י ו ו י ב ז ה צ״ל ו ב ג ׳ פ ח ו ל י פ ד א י ל ו ב ש נ י פ א י ג י פ פ ו ל א ל א י ה ב נ ג ד ז ה ) מ ה ר ל י ח ( ‪:‬‬ ‫סק״א ו ש א ״ ה בתפירות ד י נ ו ל להיוח ש נ ד פ ק י ם ג׳‬ ‫פחולים כדלעיל‬
 ‫ביח‬
‫לט‬ ‫אורה היים הלכות תפילין מ לד‬
‫ידףןןר נספרהתתמות שצריך שישחירם ישראל לשם תטלק ואין להשחירםרנימ לשם לאם משאן מצבע אשר נשיים לל* זה אם צבען ליי לבתים מוי נשר אגל‬
‫ציי *׳י כסימן ‪ tfip‬נתב נפנים שיש להסתפק אם א״י יטל להשחירם למאישנמנתיבסי׳ ל״נ סעיף נ״ה להט׳ נשם ר״י ונןהמרלטנה׳ תפילין נסבולסשיטא‬
‫לסז ונמו שאד תיקוני עור או שמא נטןלרצועיס שטרית הל״ח צריך השחרה לשמהליה לתלמולא לנעור הנתיסצריך ליהיו שחורות סל״מ *׳נ אסור להשתילן גלי לוי וללא‬
‫יאסיר גליי כמו גגי ציצית מעינן שדיה לשמה וגס צטעה לשמה והמתמיד תע״נ נמ״ש בהגהת ש״ע להתיר נליענל ע״י א״י נעור הנמיס אלא אין חילוק לנץ נעור‬
‫הנמיש וטן נרציעימ אם השהיק ליי פסול‬ ‫ינמפתחימ כתב סתם שלא סטרי א״י‬
‫אלא ישראל נמו טייה לציצית יצניטה וכתוב כספר ה ת ר ו ס ו ת י י ך שישחידן ישראל ל ש ם תפילין ואין אפילו ליענל נר״י מיהו נמקים ללא אפשר‬
‫? מ‬

‫למינןלשמה‪ :‬ל כ ת ב הרמנ״ם שאם להשחירן על ירי איי וכתב הרםב״ס זיל שאם ל א יעשה הבתים יש לסמיך אריב פוסקים למקילין בשל ראפ‬
‫שלא יחבשל ממצות תפילין ‪:‬‬ ‫שמורים יעשה‬ ‫לא יעשה הבתים‬
‫הרציעה מצנע הנמים צריך לומר לאחורי שחורים )‪ 0‬יעשה הרצועה כמבע הכתים אם נפסקה הרצועה ריף ס ך ף מחתן בבתים וט׳ כלומר‬
‫שלד נתינתן כבר כתבתי‬ ‫הרצועה מאמר לאילו שני הרציעה א״א מהשטקיף טמנה הראש או הזרוע אין להם תקנה ל א בקשירה ולא‬
‫לעשותם אלא שטחת להא הל״מנינהו בתפירה א ב ל התלוי מ מ נ ה ופה שקושר סביב הזרוע )״( אין בסימן ל״ב סעיף ש״י שאפילו אות אחת‬
‫*נתנ שלא כסלר שגנתנ נטרה יגגיוו‬ ‫הקשירה פוסל ב ת ‪:‬‬ ‫ונתב הרמבים וטי הוא לתשילק טטו טל׳‬
‫ס ד ף הנחתן בבתים לרש״י קדש משמאלו של אנל נסדר הנחתן מתים פליט לרש״י‬ ‫לי‬
‫שטרית הקציצה והרצועה טלם כלומר שנם‬
‫נ א [‬ ‫‪t‬‬ ‫‪w‬‬

‫וטלי ימתליקתן נהא לת?־ פרק הקימץ‬ ‫אמומהלשע׳ימשהשמורילאנהטנן)ב(‪:‬‬

‫)לףלל‪ (.:‬ניצל ©לרן קלש לי יטה כי‬ ‫בבית‬ ‫יביאך‬ ‫כי‬ ‫והיה‬ ‫ואחריו‬ ‫החיצון‬ ‫בבית‬ ‫המגיח‬ ‫ו א ח נפסקה הרציעה מה שמקיף‬
‫ממט הראש אי הוחע אין להם השני ובבית השלישי שמע ובבית הרביעי שהוא בית החיצון לימינו יניאך מימק שמע יטה אם שמוע‬
‫תקנה וטי בפרק הקימן)שם( אטי מה והיה א ם שמוע ולר״ת הוא ה ס ד ר ק ר ש משמאלו ואחריו בכית משמאל והתניא איפנא אמראטי לא‬
‫יתיב קמיה לרב יוסף איפסיק רציעה השני והיה כי יביאך ובג׳ וחיה א ם שטוע וברביעי שהוא החיצון קשיא כאן מימיני של קורא נאן מיטני של‬
‫מנימ יהקורא קירא נסלק לר** מפרש‬ ‫למטלי אמר ליה ממ למיקסריה א״ל‬
‫וקשרתם כחוב שתהא קשירה ממה א״ל רב שמע סי׳ ל ד ב ר ה ר ו ת להדדי ושני השיגי״ן דהייגו קדש שמע לצד הקייא קירא כסלק נסרר שהוניק‬
‫ננרייתא קרש יטה כי שמע יטה אם‬ ‫חק‬ ‫אחא בדיה לרב יוסף לרב אשי מט למתפרי'‬
‫לטיט נסלר שנתיבין נתירה מ־ייי! הקשה‬ ‫ועייליה לתפירה לגאי א״ל טק חוי‬
‫מאי עמא לנר יפירש״י קשירה ממה • שתהא הקשירה נאה יאם יש קשר אחר לאם נןלמה חלקן לשתים שתים ה׳׳ל לומר קלש מימק יטה ני שמע וטה אם‬
‫נרציעה לנל מקשר שקישרים נראש תי לא טיא קשירה יפה ל״א קטרה חמה משמאל או ה״ל לימר קלש יהיה ני שמע טמק והיה אם משמאל נלאשנמן גט‬
‫רציעה שלימה ולא קשירה‪ :‬יעייליה למטרה לגאי• שלא יראה ויהא נשלימה משמע מטלה למ״ל מזרח ימערנ מינחק נשרק שחי הלחם לטל! קורא לפני הי לנל חצונ׳‬
‫שר״ל שימטר מצל פנים ונמטת מיימון מפרש שטפך מקום המפירה נתיך פל מזרמ ופעמים שקורא שתים מצינים מורטים ועל נן שירש ר״ת קלש מנמץ‬
‫המענרתא נלי שלא תהא נראית פלל ועל מאי לאמר ליה פיק חוי מאי ממא מל יאמ״נ יהיה ני מימין הקירא והרר מתחיל הקורא שמע מנמיץ ואח״נ והיה אם‬
‫טרש״י וכיון לאין נימק כן לא תעשה ‪ pi‬לעת הרמנ״ם נפ״ג יהתוס׳ והרא״שמשמאל הקורא ומימא גלילה לימרלמטעם קיטא זו יהא ר״ת משנה סלר הקלמונים‬
‫נתט שלית מפרש ללהקל פשט ליה והרא״ש נתב משיטשא רנא משמע כפר״ת נהנחת הפרטית ננתים לאסיקנא בגמרא לאס שינ׳פשל הלא קושיא וו יש למרץ‬
‫אנל נמהומ מיימין נ׳ לנטמישא רבא פסק להחמיר ובספר המרימה נתינ שאין נמ״ש נשהיית סימן א יבמרלט ואשיר״י ללא למי תטלין למנורה לטק לתפילין‬
‫להקל נלא ראי׳ ישמ״ג יהחרלנינטי ללעת ר״ת ינתונ נא״ח רציעה שנפהקה נשם מנוונין נאחצע הראש ה״ל חציק מימין הראש וחציין משמאל הראש להט קרי שני‬
‫ה״ר ש״ש פלט שמעתי שתיפרם אפילו נפתיל והרשנ״א נתנ לטלנין נה להחמיר בתים אלי מימק יב׳ בתים אלו משמאל ענ״ל ‪1‬עול להא ר״ת גיטה למט׳ ראיה‬
‫נפרש״י ונ״נ נעל העשור שאין לה תקנה אלא גניזה ענ״ל והרא״ש נתנ נירישלמי ממטרה לפעמים קורא חצונה לנר מורטת ופעמים קורא שתים חציטם מורמים‬
‫פרק קמא למגילה ר׳ ירמיה איססיק ליה רצועה דתטלי שאל לר׳ אנא נר ממל א״נ לינא קוטא נתפילין לאה״נ לל׳מ לקרות לטלן מימין מק מרניעיח או לכולן‬
‫איל וקשרתם קשירה תמה ולא הוניר שם תפירה ועול נתונ שם ר' ועירא איססיק משמאל טץ מהראשונה שהיא ימנית ויטל נמי לקחתן שתים מימין ושתים משמאל‬
‫ליה נילא לרציעה משמע שנפסקה הרציעה ותפרה מילים ונפסק הגיל והתיר לו ומאי קושיא מלשון נטן לנק נךונין נך שטר קאמר אנל האמת טרה לרט לר׳׳ת‬
‫למזור ולקטר מיל איפשיק ליה תניטת שרא ליה ילא מן אולפן ט' שלא נק הלין עיקר סמינסו על רטנו שרירא גאק ורנינו האי ור״ח ורנ יוסף ט״ע שכך קנלו‬
‫אלמא מותר למטר הרצזעה פנפשקה יאית דגרסי גידא דתפילק ומיידי נתטרה טריש נרייתא זי ונמרלני נתנ עול שנ״נ הרי״ף והרי יטלה נר נרזילי יהרנאנ״ל‬
‫מרינעמ שנתיתירא כלו׳ ולפי ‪ w‬אין מכאן ראיה לפי׳ ר״ת ינסנ עידהרא״פ נשם מלוניי״ל ‪1‬אע"ג לנהלנית הרי״ף לא נמצא לנר מזה אפשר לנתטנה נתנ נך ועיל‬
‫תטי גאק דרציעה לינא תפירה מל נגיה אלא מנזה ונתב עוד על זה ימיירי להרא׳׳ש הקפה לפירוש ר״ת למיקאמר מלמולא ל״ק נאן מימין הקורא נאן‬
‫ברצועה המקפת הראש יהזריע דהמם בעינן קשירה תמה אבל הרציעימ התליתת מימין המניח והקורא קורא נסלק משמע שקורא נסלר שנתונ נטרה ונתנ איינ‬
‫למטה לא שייך בט קטרה שנא׳ וקשרתם לאית על ידך והיו לטשטמ טן עיניך ונהלטת המ״ף אין נתונ והקורא קורא נסלק נראה למפרש הרא?ו למללא גרס‬
‫דיקא על טד ועל הראש טא דנמינ קשירה למעוטי קשירה שאינה תמה אנל ‪ p‬אלמא לס״ל נר״מ לאם היה טרסנך הוהקוטא לליליהוא״נעיקר סמינתי‬
‫רצועית התליטמ לא שייך לאטר נק קטרה יתפירה דהא נ ט רנ ליט למימרשל ר״ת על קנלתם של אלו הגאינים אלא שהוסיף לוחו• ללט' והניחא טט שמלקן‬
‫דאם לא נשתייר נרצועות אלא נל שהוא חיץ לקשר נשרות ענ״ל ונתונ נת״ה לשתים שתים ללינא הנא קישיא חשא״כ לפירש״י לאינא קוטא יצייך לתיחצים‬
‫פטא מ»פק נדעמ הרא״ש אי ארצועה המקפת הקינורת דזקא קאמר דטיטמקום ובבר האריך נסה״ת ונמרלט ע״ש רניני שחשק נראיות ונלחיית לפרש״י ילשר״ת‬
‫שהצריך ני הנמונ קטרה אי על נל שיטר רציעה דהיינו נשיעיר שיש מן הקיטרמ ע״ש ומנהג העולם כפרש״י יה״א נטמישא רנאלהריא והפי משמע במכילתא לט‬
‫על האצנע וכלי טנריך נאצנע נ״פ)ג( ונסה״ת משמע נהדיא דמיך שיעור ששישו וחשמעי אלא ררימ לוחה הראיה ממטלתא וכך טא לעת גחלי האמחנים‬
‫רציעית טל לטיט נלי שתגיע על אצנע אמצעי וינחך ט ג״פ אס נפסק *ן להם הרמנ״ש יהרמנ״ן והרי יונה והרשנו נשירש״י יטמישא רנא שכתטט מאינים יעיל‬
‫תקנה לר״ת נקטיה ולרגל* אפילי נתפירה ילט ממי אפשר לה״ה לרצועות כתנ הסייג זהמרלני ששלמי נתנ מאי׳י שנפלה נימה שעל קנר יחזקאל ימצאו‬
‫הראש)ל( שאין להם תקנה אם נססקו תוך טעירן לטיט של ימין על השטר ישלשם תטלין ישנים כסלר הרמנ״ם ירש״י ייש לוחין ללט לססולין מי גנזים לשם ילא‬
‫נטרא ללא טי צרינים גנחה אלא להחליף מחתן מנית זה לנית וה ‪:‬‬ ‫שמאל עד המזה ינת״ה העלה דאקלאטר נרצועהשליל נאורך השיעור שמן‬
‫וחיש‬ ‫הקינורס עד אצנע האמצעי ונט מה שיוכל לנחך ג״פ סביב האצבע אלא אם טה‬
‫טשע הרציעה מן הקיבורת עד האצנע נלא נמנה סנינ הזרוע אכל נל יתרון‬
‫האורך שהוא נשניל שנורך הרשעה נמה פעמים סנינ הזרוע נמו שרגילים העולם נאיתי יתרק אין להקפיל אקטרה ימטרה נלל לאינו מן הצירך ‪ pi‬ממתי נמה‬
‫פעמים להמיר עניל ירנימ ירומם נתנ ראיתי לרממי שמתימן נרציעות התלויות למטר מידק מנםנים אנל לא לקשור ולשי מה שנתגתי גשם הרא״פ בקשירה נחי‬
‫שמ יכמי שנמב רבי» ‪ :‬יו״ל הרמביש נספ״ג רציעה פנפשהה אין קישמן איתה ואין תושמן אותה אלא מוציאה יגינוה יננישק אחרת ישיומ הרציעה פסילים עד‬
‫טהא ארנה ירחנה כשיעור או יומר עלמ ענ״ל משמע דסנירא ליה דסיך נשיעיר לא ממי קטרה יתטרה ילענק הלנה הינא דאפשר טששק למממיר אנל טכא דלא‬
‫אפשר מיטב לסמיך על מרי המיקל מלהתנפל ממצות תפילין‪:‬‬
‫ר י ף ח ף ף מחתן ממיס וט׳ בפרק ^ ‪) p‬לד ‪ (:‬ת״ר כיצד סודק קדש לי וטה ני יניאך מימין שמע והיה אם שטע משמאל יהתניא איפכא אמר‬
‫אניי לא קשיא כאן מימיט של קורא כאן מימיט של מניח והקורא קורא נשדרן אמר רב חננאל אמר רב החליף פרטותי׳ פסולות ואטקנא‬
‫דבאיזה ענק שהחליפן אפילי גוייתא לגיייתא וברייתא לנרייתא קאמר דשטלימ יט׳ רש״י כאן טטט של קירא וטי‪ .‬נשהקירא עימד מגדמנימ טי ימיט של יה לשמאל‬
‫של זה‪ :‬והקורא קולא כסלק • כסדר שק נמיטם נמורה מיקדם מיקדם ומאוחר חאוחר טלנך הא דקמני לעיל מיש והיה בי יביאך מימין מימיט של קירא קאמר‬
‫להשמא נשטא קירא נלרט מימיני לשמאלי ונמצא קוראן נסלק יהא לתניאיסנא למשמע קלש והיה ני יטאך משמאל המגיח מאמר להוא ומק של קורא ינתכו המו׳‬
‫והרא״ש והמרדכי דקפה לר״מ אמאי פלגינהו לקרות שתים הראשיטת מימין ושתים האחחטת משמאל הל״ל ראשונה מימין יכל האחרות משמאל אי אישנא שלשה‬
‫ראשוטת‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫) נ ( וניע בא״ז ר ע מ י ו שנהגו לעשוי! הבוזים שחורות צריך להשחיר הרצועות גין בפניפ י ן מבחוץ ענ״ל ולא טעו כ ן ‪) :‬ג( ומל׳ הטור נואר‪ ,‬כשברא ראשונה ‪) :‬ר( ואיני נראו!‬
‫ב‬

‫וי ל דריקא נשל יד אסור לחפור בבל השיעור משום ימלו צורן הנןשיו־ה הוא ‪ own‬רבלא״ה איגו עימד על ומדוע א• איט כירך פביג האצבע או הזרוע אנל נ » ל יאש‬
‫שמהורקקמיטב בלא רצועות התלויות גראה דאין לפסול שפ החפירה דק סביב הראש ובן גראח מלשין חאשי״י דיש לחלקוע״ש ‪:‬‬
‫בחוב‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫וונינו לא חש ל נ מ הונו נאוינות‪ .‬אלא העמיק פיסוא לוג ששיא יא»ו שניי נשיווע‬ ‫)י( יעשה הוצועה פצנע נו׳ צ״ל ועל אחורי מצופה קאפו ושני הוצופה א״א צעשומן‬
‫ושלשה נשולות מ ל ענק וא‪$‬ר‪ 8‬ולנ ססוא צא סילק נשנים נק נתקלקלו!ה מגל וה או וה‬ ‫אלא שםוווע והא הל"» הוא‪:‬‬
‫שלא מ ג ו וה ידיו ע״נ צרימן לו»ל מ ק ומלשון הגמוא לא »ש»» לפליג ו נ א אוב ססוא •‬ ‫)ס( אין טןשייה נוסלנה ואייל ו נ יוסף לאמי וקשוסס נפינ שמהא הקשירה מפה • ופירש‬
‫‪1‬‬
‫ואיב למה קאפו וב םסוא נ׳ נשווע ושלש פסולות ביק לגס נשנים בגומא ושלשה כגון‬ ‫וש״י שתהאהקשיוה נאה ואם ‪ P‬קשו אסו נוצועה לנופקשו שקושוק נואש פו‬
‫זה נצו יה געי פסול אצא פ״נ ו נ ססוא היין בני עצינו צו היתו גבון מ ה שלא מ ג ו יה י‬ ‫לא סוה קשיוה יפה • ל״א קפיוה תמה וצופה שלימה ולאקשווה ועיק נפ״המי וליו‪:‬‬
‫מפא״נ בג׳ וצא עצינו צו היתו וא*נ ע״נ ו נ ססוא עייוי נסושות ווןא ולא משיגות ואל״נ‬ ‫םיי ל ד )א( סדר מחתן ננתי׳ צלש״י ט' וצל״ת הוא הסלל נוי פוי הקי״ז סוף דף ל״ו‬
‫הלוא קושיא לוונפיס לעס סתם מ ג י לא סצינו צל הימר הא נישיגיפ נשיוות אלא ו נ‬ ‫ת״ו ניצו ט ו ק קוש ל׳ וסיס ני יניאן פיסק שמע וסיס אס שעוע‬
‫סםלא מיילי ווקא נחושות וקאמו ונל׳ עצינו צל ט ע ו משא׳׳נ נג׳ ו מ ל עמק פטצ נ ק‬ ‫משמאל • וספניא איפנא אמו אניי ל״ק נאן מימינו של קורא לאן מימינו של מניס וסקווא יןווא‬
‫זה מ ג ו זה ונק וס שלא ננגו ו ה ‪ .‬ונישינומ לא אפו ו ג ס ס ו א ‪ .‬וונא פפוש אס׳׳נ למילעיה‬ ‫נסוון א פ ו ו נ סמאל אמו ונססליף שושיותיה פסולות ומסיקנא ונאיוה ענין שהחליפן מפילי‬
‫ן ו נ ססוא ‪ .‬אינ שפיו נ פ נ ונמו וננ׳ ננל עניין פסול ו״ל נין ים שלא נ ע ל זם נין זה‬ ‫גווייפ'לגוויימ׳ ינליימאלנלייפא פסולות ופילש״י כאן פיפינו של קורא ונרנשהקווא עופו‬
‫בלגו זה והבל נחושות ונישגופ לא קפייוי ‪ -‬יאס״נ גמה ונוי הוטג״ם וניסינות גשילופ‬ ‫ננבו המניס הוי ימינו של יה צשמאל שצ יה והקורא קווא נםוון בסול שהן נתונים במורה מוקום‬
‫אפילו ננס״ג לטינו אפילו יה בלגו יה ווויין‪:‬‬ ‫פוקוס וסאוסו פאוסו היל‪ p‬הא וקתני לעיל קוש והים ני יג<אן מימין מימינו של קווא‬
‫םיי ל ד ]א[ סדי־ הנחמן מ מ י ס צמרי נו׳ ולו״ת מ א הסוו ט׳ נמנו ספיג והמומי‬ ‫קאפו והא וסניא אפנא ומשמע קוש וטס ני יניאן משמאל אמניס קאפו ע״נ • והקשה ו״מ‬
‫שפמו נ פ נ מאיי שנפלה ניעה שעל קנו יממןאל ימצאו שם מפילי!‬ ‫ס״נ אפאי שלגינמ צןוופ נ' סואשוחס סיפין וני האסווטת משפאל כליל ואשונה מיפק ןנל‬
‫ישנים פאוו נםוו וויי ו מ הרפים והושנ״א מלס הפנימו ו מ העלה נ״י נשם וונ הפוסקים‬ ‫םאסוופ משמאל או אפנא ג׳ ואשונומ מימק ורניעיפ משמאל נוקאסו גני גופעוניפ •‬
‫»ונ • ושפעתי משם פווי ואין לפתוו ס ו ו ג״פ פעם שמצאו מפילק נהנו יסוקאל נונוי‬ ‫שי׳ו״פ קוש ו ט ס ני יניאן פיפין של הקווא ומשמאל של קויא ט ה שפע מנסוז ואסויס‬
‫מרי עאדיגס ל ר ע פצי לפיסו שפסולק ט ו מון שנפמ נאות! ססוו ולע מןנוו ‪row‬‬ ‫והיה אם שפוע פנשנים והא ואפר סקווא קווא נ ס ו ק לא נמוו סאסוונפיוס אלא סיום‬
‫מין ספרים שסולק שנקנוק וננאונק נקנמ של צויין!‬ ‫הנויימא וניצל ‪ pre‬מפני שטון הגמוא באן מימינו של קווא כאן משמאל של מניס ולא‬
‫לגן‬ ‫עיי‬
 ‫ביי‬ ‫אורה היים הלכות תפילין לר לה לו‬ ‫ב״ח‬
‫‪ t W V‬רטנו ומיהו נס ללח צריך לכותבן כסדר שהן כתובים בתורה וכוי אע״ג ראשונוח חימק ורניעיח משמאל נלקאמר )מנחות צח •( גפי גר מעמי לפיכך פי'‬
‫דכבר נתב רטנו דק זה בסי׳ ל״נ סט״י חזר ונתבו כאן להוציא ממי ר״ח קדש והיה כי יכיאך מימין של קורא ומשמאל של קורא הי שמע מנתון‬ ‫י‬
‫שבתב דר״ת לא נחלק בשל יד דפיו! שכתובים הפרשיות כקלף אחד טתכ איתן ואחריה והיה אס שמוע מגפניס ‪ pi‬פר״ח ורטט האי והא דקאמר הקורא קורא‬
‫כסדר שהן כתיבים בתורה וכך היא הנחתן אלא דבשל ראש דכתוביס גד׳ קלפים כסדרן לא כמושפירש״י נסדר שנתוטת גתורה אלאכפר״ת שהואםיוס הברייתא‬
‫דניצד סולק מפני שתייק התלמוד נאן‬ ‫אין קפידא בנתינתן לטתבן כמי שכתוב‬
‫בתזרה אלא ניתק כסדר הנחתן בבתים חוץ אצל השיני״ן שבבתים וכן הוא הסדר מ ז ל יד למר כדאית מימיט של קורא נאן מימיט של מניח‬
‫לר״ת ובמ״ש בסה״ח ובמרדני שיש מי ליה ולסר כדאית ליה ומיהו גם לר״ת צריך לכותבן נסדר שהן )לא פי׳ איזהו נעמיד בקיי־א ואחי נעמוד‬
‫נמגיה פי' שהקורא קורא נסדק שהן‬ ‫שמפרש כך לר״ת וכך נתב בסמ״ק בהג״ה‬
‫נתיטת ננרייתא ראשונה ‪:‬‬ ‫ע״ש ה״ר יחיאל לבשל ראש אין לחוש כסדר כתובים בתורה שהוא קדש והיה כי יביאך שפע והיה אם שסוע‬
‫כתיכמן יכפנים נסמ״ק כתב ג״כ דבשל רתניא כתכן שלא כסדרן יגנזו פי׳ שלא כסדר הכתובים כתורה ן^ןךן שנתנ רטט ומיהו גס לר״ת צריך‬
‫לטחבן נסדר שהן נתיטת נתורה‬ ‫יל לא נחלקו נלום דר״ת נמי מודה לפיכך של יר שהן בקלף אחר יכתוב קרש והיה כי יביאך ויניח‬
‫דנתיבתן!הנחתן זה אחר יה הס כקלף הלק פרשת והי־ אם שבוע ויכתוב שסע ואח״כ יכתוב והיח אם וט׳ נ״נ התיס׳ והרא״ש והמרדני יכ״כ‬
‫אחד נסדר שנתונים בתורה ל ע כתב שפוע רסרר הנחתן בבתים של יר ושל ראש שוין‪ :‬ובדבר זה נפל בסמ״ג והמרומה אבל סמ״ק נ ת נ ותיבו‬
‫בשל יד לא נחלקו ובהגהה תמה מליו‬ ‫רנינ! דליתא להאי פירושא אלא גס לר״ת‬
‫בין בשל ראש בין כשל יד צריך לכותבן מחלוקת בין הגאונים יש מהם סוברים כדברי רש״י ויש מהם ברברי ומשדנחא )ומפי צ״ל( ר״ל דאין קסידא‬
‫נסדר שהן כתובין בתורה אנל בהנחת! ר״ת וכתב א״א ז״ל לפי שנחלקו בו גאוני עולם ותפילין של אלו בדימבד דהא דתניא התליף פרשיותיה‬
‫צריך לסדר הייית להדדי בין בשל יד בי! פסולי! לאלו רתניא החליף פרשיותיה פירוש שנתן של בית זה פסולה על של ראש קאי בדמשמע בגמרא‬
‫נשל ראש ובך היא מסקנת התו׳ וסה״מ בזה פסולי! ואפרו חכמים מקום יש בראש להניח בו שני תפילין ע״נ ואין נן• דעת הפוסקים אלא בין‬
‫נשל יד נין בשל ראש אס נתנ שלא נסדר‬ ‫!המרדני זהםמ״ג והרא״ש אליבא לר״ת ‪:‬‬
‫ו ר ך ! ר א״א הרא״ש לפי שנתלק! ונו׳ וכן בזרוע לכן ירא שמים יצא ירי שגיהם ‪ (0‬ויעשה ב׳ זוגות תפילין שנתונות בתורה פסולים )א( ונ״נ גזה‬
‫נסי׳ ל״נ‪:‬‬ ‫!אין כאן משים בל חיסיף ללא ויניח שניהם וימין כהנחתן באותן שעשויי! כתקונן אליבא דהלכתא‬
‫מקרי בל תוסיף אלא בשעישה חמש בתים בהם אני יוצא ירי חובתי והאחרים הרי הן כרצועות בעלמא ואין ‪ ^"01‬רביגי בשם הרא״ש לעשות נ׳‬
‫זוגית תפילין כ״כ נםמ״נ וסמ״ק‬ ‫יטי חימא א״ש שני ווגי תפילין מחמש‬
‫גתיס אדרבה מוסיף טפי הוא כשמניח כאן משום בל תוסיף דלא מיקרי בל תוסיף אלא כשעושה חמש‬
‫שני זוגי תפילין דאית בהו ת' בתיס וי'ל בתים ולא יניח ב׳ הזוגות בכיס א ח ד שהאחד מהם הוא חול ואסור והמרומה וכתוב עוד נסמ״ג והתרומה‬
‫שאם אינו יודע לטין המקום ולהניח שניהם‬ ‫לה״ק לליכא כל תוסיף אלא כשמוסיף על‬
‫המצוה לעשות חמש נתים ומתטין לקייס לתתם בכיס של תפילין א ל א יעשה שני כיסין וסימן לכל כיס יחד יניח כדברי האחד של יד ושל ראש‬
‫חצ‪1‬ח תפילין בחמש בתים וכ״ש אס היה שייא יתן של זה בזה • וכן היה נוהג ארוני אבי ז״ל ורבו רבינו ויםלקס מיד ויניח אתרים על סמך ברכה‬
‫ראשונה ואע״ס שמפסיק נין של יד לשל‬ ‫מאיר ז״ל ‪:‬‬ ‫חמטק לקיים מצות תפילין בשני ווגי‬
‫יד בברנת תפילין הראש יה טונ יוחד‬ ‫תפילין שיש בהם שמנה בתים דאית ניה‬
‫ה‬ ‫ל‬

‫חלהניח לנחרי שלא להניח בלל עב״ל‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫יר‬ ‫בשל‬ ‫לכתוב‬ ‫הקבלה‬ ‫ע״פ‬ ‫השיטין‬ ‫בפגין‬ ‫^ך^ן‬
‫משוס בל תוסיף טפי אבל כאן אין מתכוי!‬
‫שיטין בכל פרשה ופרשה ובשל ר א ש ד׳ שיטין ואם )ב( ונשיחישא רנא נתב נסדר רש״י ונ״נ‬ ‫אלא לקיים מצית תפילין בד׳ בתים באותן‬
‫שהן עשויין כתיקונם והאחרים לא יהיו עליו שינה לא פסל ואלו הן ‪ w‬ראשי שיטין בשל יד וידבר א ת היום הרמנ״ם ונתב םמ״ג והמרדני ששלתו‬
‫אלא לרצועות כעלמא אין כאן נל תוסיף יוצאים ל ת ת ה נ ההוא תורת ‪ :‬בשנייה והיה רחם בשה לאמר כי נתנ־מארן ישראל שנפלה בימה שעל קבר‬
‫יחזקאל ומצאו שם תפילין ישיניס מאד‬
‫ואע״ג ללסי זה לא ה״ל להרא״ש לחלק הקשח כההה לאות ‪ :‬שלישית שמע א ת והיו לבבך ובלכתך ירך‬
‫כסדר הרמב״ם ורש״י ורשנ״א בתשובה‬ ‫בין חמש בתים לשני זוגי תפילין אלא‬
‫האריך בדבר זה ודחה דברי ריח יהעחיד‬ ‫בין‬ ‫ה״ל לומר לליכא בל תוסיף אלא כשמכוין מזוזת ‪ :‬רביעית והיה ובכל נפשכם ואכלת ה' בכם אשר ה'‬
‫להוסיף על המצות וכו׳ כדפרישית יש לומר עיניכם ביתך ובשעריך ‪ :‬ואלו הן ראשי שיטין של ראש וידבר מזה דברי רש״י והרמב״ס ובסוף התשוב' בחב‬
‫הא דנקט חמש בתים משים דהכי איתא הזאת יר‪ :‬שניה והיה וכל פטר המור ה׳ ממצרים מבית כל פטר סיף דבר דעתי טטה ברש״י והרמביס‬
‫יעליהם אנו סומכים ועושים מעשה ובן‬ ‫בפרק הנחנקין דבחמש בתים איכא נל‬
‫תוסיף ולאו דוקאתמש בתים יכדפרישית‪ :‬רחם הזכרים‪ :‬שלישית שמע נפשך לבבך על רביעית והיה עשב היו טהגיס ה״ר יונה יהרמכ״ן יעישין‬
‫מעשה בעצמן עכ״ל ותשובה זו תמצא‬ ‫לא תתן על בניכם ‪:‬‬ ‫ר ה ו ה ו ו וכו׳ כל זה הוא תספר‬
‫בתשובות להרמנ״ן סימן רל״ד ‪:‬‬ ‫"־' התרומה סיף ה׳ תפילין לו א^יןי האותיות שצריך לרקרק ככתיבתן שבקל אדם טועה‬ ‫‪U‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪W‬‬

‫בהם הא״לף צריך ליזהר בנקודה שעליה שהיא כעיןיו״ד למ׳'^ רטט ונתב א״א ויל לפי שנחלקו‬ ‫ומ״ש דבשל ראש שיטה רביעית יד טעות‬
‫ני גאוני עולס וטי עד שלא יתן‬ ‫סופר ה‪1‬א וצריך להגיה ידו״ד וכך היא‬
‫שתגיע‬ ‫במקצת םפרי רניגו אבל גס״הת ובר\הת‬
‫של זה ביה נסםקיי נהלני" תפילי! נתב נן‬
‫ונ״נ בא״ח בשם הר״י מקירבי״ל‪:‬‬
‫מיימוגי וכאשר״י כתונ זה וכ״כ כ״י דצריך להגיה זה כמקום יד • יכפרנמ שלישית ) ״ מ צ א ת ו כתשוכה אשכנזית כלשון הזה שני זוגי תפילין לא חוינן רבנן קשישי‬
‫זיל דעבדי הכי וגופא אזיל בתר רישא וסמכינן על מ״ש סמ״ג מהוא‬ ‫כשטה שלישית כתוב לבבך וצ״ל במקומו לבניך • זכפרשה רכיעית כשטה רכיעית‬
‫דקבד יחזקאל גס ר״ת עשה שאל׳ הלום על ננה וכמדומה הואיל ולא נהנו מחזי‬ ‫כתוב על בניכם זציל במקומו את כטכס דכ״כ בספר התרומה והג״מ ואשיר״י‪.‬־‬
‫כיוהרא ואין ליטול את השם אלא מי שמוחזק ומשרסם בחסידות מה שלא היונן‬ ‫ן^ן א^יןי האותיית וכו׳ עד כמ״ס סתומה הכל ממרי הרא״ש בה׳ ס״ת ‪:‬‬
‫כל איחס שראיחי טהגין כן והטהגין כן טוב להניחם בבח אחת ואם עכ״פ לא יונל‬ ‫ומ״ש‬
‫להניחם נבח אחת נראה לברך על של רש״י הואיל וטהגיס כווחיה ושל ר״ח אינם‬
‫אלא כדי לצאת ידי כולם ונה״ג עבדינן בליל פסח דמכרכין אמצה לחוד כרבנן והדר עכדינן כריכה כלא כרכה כהלל וכן מאן דקרי מגילה בייל ובט״ו מברך ט״ד‬
‫נחבא דעלמא ונראה דשל רש״י יהיו עליו בשמת ק״ש ותפלה כיון דנהוג עלמא כרש״י לא יפריש מן הצבור לעשית אגודות ואחר תפלה יניח של ר״ת יאם ידאג שלא יהא‬
‫כממיד עדות שקר כעצמו יקרא כהם שמע והיה אם שמוע עד כאן לשונו)ג(‪:‬‬
‫י י ף ו ף ו ו כמנין השיטין ע״פ הקכלה לכתוב בשל יד ז׳ שיטין בכל פרשה ופרשה וכשל ראש ד' שיטין ואס שינה לא פסל ואלו הן ראשי השיטין וכוי כ״ו הסימן‬ ‫(‬

‫הוא לשון הרא״ש בסדר תיקון התפילין יהיא משפד התרומה ואל יקשה עליך שנתב בשל יד ז' שיטין זאח״נ כ' תיטת יתירוח דאת היום תד ריש שיטה הוא‬
‫וכן ני הקשה ונן וננל נפשכם וכן ה׳ בכס וכן אשר ה׳ וכן בין מיניכס וכן ביתך ובשעריך ונשל ראש נתב רביט פרשה ראשונה ששיטה רביעית יד וטעות סופר הוא‬
‫כי אין תיבת יד בכל אותה פרשה וצריך להגיה יה במקום יד וכן הוא בפסקי הרא״ש ובספר התרומה וכהגהו׳ מיימון)א( ובפרשה שניה הראשי שיטין הן א' והיה כ' וכל‬
‫פטר חמזר ג׳ ה׳ ממצרים מבית עבדים ד' כל פטר רחם הזכרים יבפרש׳ שלישית כ' כשיטה שלישית לבבך וצריך להגיה ולכתוב כמקומו למין וכפרשה רכיעית כתכ‬
‫בשיטה רביעית על כנינס וכ״כ הרא״ש אבל בספר התרומה יבהגהית מיימון נתיב נמקימי את מינם ‪:‬‬
‫ד ך ן ר המנהינ אהא לתניא )מנחות לד ‪ ( :‬אמר ר׳ יוסי חודה לי ר' יהודה ברבי שאס אין לי תפלה של יד ויש לו שתים של ראש שטילה עור על אחד מהם ומניח‬
‫מכאן יראה לי שדי הבתים של ראש צריך לרבע! למעלה מכל צד שיהא שוק לריבוע הבית של יד ובן שויסנענק השיטין אעיפשקבלחי מרטחי לשל יל בכל׳‬
‫כלל ענ״ל ולנר מטאר היא שאין כאן הנרע נלל לבטל‬ ‫יירשה ו׳ שיטי! ושל ראש ד' שיטין בכל פרשה מדקאמר טילה מכלל שה! שיי! בכל עני! יאק חילוק נ‬
‫קבלת רבותיו יקבלת כל מי רניוחא ‪:‬‬
‫ר ו א ר י האותיות שצריך ללקלק בנתינתן שבקל אדס טועה בהם האל״ף צריך ליזהר בנקודה שעליה וט׳ עד שלא תהא נראית נמים סתומה נל אלה דבר‬
‫הרא״ש כהלכות ם״ת והביא ראיה על כל דבר ודני וקצת דברים אלו כתובים נספר א״ח גשם תש‪1‬כת הרשכ״א יז״ל המ״ם וסמ״ך שבס״ת תפילין ומזווית‬
‫צרינות להיית מלובקוס וסמימת לגמרי מפני שאמרו רז״ל מ״ס יסמ״ך שכלוחו׳ מ ס היו עימדין ינן האל״ף והשי"! שאס אינו כן אינם אית א׳ זהקו״ף צריך שלא יהיה‬
‫דטק מפני שאמרו כהכונה )קד•( מאי טעמא כרמא לקי״ף תליא ע״כ וכתב נתשובות הרשב״א שנ״ב סרמנ״ן י״ל וניב הר״ן נפ׳ מונה ‪1‬נ"ב הריב״ש בתטנה‬
‫ט ׳ ק״ך וכ׳ עוד שם שמעתי שיש חי שהורה שאם אות ה״א נתחבר לגג של מעלה לא פסול בדיעבד והביא ראיה מדאמריק בהקונק רבה)כט‪.‬־( אמר רב אשי תוינא‬
‫לספרי לזקני לתלי לכרעא דה״א ימדקאמ׳ ספרי דיקני נראה שאינו לעיטבא אלא למצוה מן המזגחר ואק זה נני! נעיני שהרי נזכר זה נכרייתא שלא יעשה ההי״ן‬
‫חת״ין‬
‫דרכי משה‬
‫ן>ף ) א ( ב ח ו ב נ נ ר ו ן ש א פ ר י כ ת ו נ פ ר ש י ו ת ש ל י ד ת ח ל ה ו א ת ״ נ ש ל ר א ש ש י ד ה ו א ר א ש ו ן נ פ ס ו ק ש נ א מ ר ירייה לאיח ע ל יין י ג ו ט ר ו א פ ש י נ ה ל י ת ין נ ה ו ב י ו ב ע י ר י ק ש ר ש ל‬
‫ר א ש י ע ש ה ק ו ד ם ל ש ל י ד נ ס ד ר א ו ת י ו ת ש ר י ש ה ש י ״ ן ה י א נ ע ש י ת ר א ש ו נ ה י א ח ״ נ ה י ־ ל י ״ ת ו א ח ׳ ׳ נ היו׳׳ר‪ ) :‬ב ( ונ״נ ה ם ר ו ב י ‪) :‬ג( ו ת ש ו ב ה י ו ה י א נ ח ש י ב ה מהרי׳׳ל ס י ׳ ק ל ״ ו ‪:‬‬
‫) א ( נ ת ב ב ב ר ו ך ש א ט ר א ם י ו ב ל לנוין ה ש י ט ו ת ב ע נ ק י ה י ע ש ה א ב ל ל א י א ר י ך א ו י ק צ ר ה א ו ת י ו ת נ ד י ל ט י ן ר א ש י ה ש י ט ו ח אבל ייבל ל ה א ר י ך מ ע ט ה א ו ת י ו ת ב ש י ט ה שגייר‪.‬‬ ‫לה‬
‫ומצאתי‬ ‫ברי ל ב ו ק ר א ש י ה ש י ט ו ח‬

‫פרישה‬
‫ג‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫פי׳ אייה נעמיד נקורא ואייה נעמיד נמניח פי׳ שהקורא קורא נסדדן פהן נתונים ננלייתא‬
‫ג‬ ‫נ‬ ‫א‬
‫שנייה • ו ה י ם • ו ח ס • נ ש ה • ל א מ ו • ה ק פ ה • נ ה מ ה • ל א י מ ־• שלישי׳ • ש מ ע • א ת • ו ה י ! ‪.‬‬ ‫ראשונה וביה מטאו׳' דנו׳ ונינו •‬
‫ו‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫) נ ( ויעשה נ׳ זוגות תפילין ויניח נוי י״ל המימי דף ציה ויניח שניהס יחד ואם אינו‬
‫י‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ו‬
‫יודע למין המקום של שניהם ניחר יניח מ ג ו י האי של יד ושל ואש ויסלקס‬
‫לבבך ו כ ל כ ת ן ‪ .‬י ו ן • מ ז ו ז ו ת ‪ :‬ר ב י ע י ח ו ה י ה • ו ב כ ל ־ נ פ ש נ ס • ו א כ ל ת ‪ .‬ה ׳ נ נ ס • א ש ו ה ׳ • נ מ‬
‫‪,,‬א‬ ‫‪,‬ו‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫'א‬ ‫י‪.‬‬
‫מיל ויניח האחרים על סמן נוכה הראשונה ואעפ״י שמפסיק עדיף עפ׳ הנ׳ ע ״ נ ‪ .‬ינ*י כתנ‬
‫למצא נתשונה לנשל לש״י יקלא ק״ש ותפלה ופל ו״ת יניח אח״נ לכריכה שעושק זלל להלל עיניכם • ניתן ונשעלין‪ :‬ראשי שי טין ש ל ראש וידבר • מיה‪ .‬סואת • יה •י שניה • והיה‬
‫ל‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫י ו‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫נלא נדנה וידאג לנפשו שמא העיד עדות שקר נעצמו ויחזור ויקרא להן פ' שמע והיה אם‬
‫וכל פעל ממול‪ .‬ממצליס מנית • נל פחו לחם הינדים‪ :‬שלישית שמע‪ .‬נפשן • לבנין • על‪:‬‬ ‫שמוע • ולתל לצלין המחמיר להיות מפולסם ומוחזק לחסילות‬
‫ל‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫א‬
‫סי׳ ל ה גא( ראשי שיחין פל יו הן • יילכד • את היום ‪ .‬יוצאים‪ .‬לתת < מג • ההיא תוית י רביעית והיה • »שנ • לא ת ת ן ‪ .‬את מ ע ם ‪ .‬נצ*ל ‪ .‬ובן סיא נ נ ״ י ‪:‬‬
 ‫מא‬ ‫ב״ח‬ ‫אורה היים הלכות תפילין מ‬ ‫ביי‬
‫יאק נסיספמ זי חלקיל לאימ ואי משוס הא לאמרינן כאותיות לר״ע ט״ת אין למייש חו־ן חרגל הה״י יהקייף שאותן לכר אין להם ליגע ואם מגמות פסולים‬
‫!‬
‫נראה לאפילו גסרלמ כחוט השערה מגגה <מי כשר ילא שסל אאי׳כ‬ ‫קשיי־ לה כמר ט שאיטמטיינ לעשות ק ינלנל טעשנה בסין> הגג לצל שמאל‬
‫שתהא נראה כמי ראש רגל שמאל ולא למעלה ננתר על גגה ולא יאריך מגה נוגעות ממש יקשה לא״נ אמאי קאמר בפרק הקומץ רבה סיף)לן כיש( אמר רב‬
‫•י ל מ ״ ש נאות שי׳׳ת שעוקץ אשי חייגא להו לפפרי לוקאני לתלו ליה לכרעיה להיא למשמע להמלקלקי׳ תלו ליה‬ ‫»נ"ל‬
‫האריך פטלה יגתפילין אין לה תיקי)‬
‫שני הראש משיך מעט לתיט נ״נ הרא״ש‬
‫כגל‬ ‫‪061‬‬
‫למאי איייא מלקרקים הלא איני ה״א כלל‬
‫יסהית וסמ׳׳ג והמנהיג והגהיח והאגיר שתגע בה וכן כ ל האותיות צריכות להיות ט ל ם אחר נא[ גיכך אלא חיית אם לא גפרלה מגגה ופםיל־יי״ל‬
‫צרימת מ ל ן ליגע כגון הנקודה בשי״ן ובעי״ן ומה ש א ת ר י הצד״י לה״ק לתלו לה לנראה מהזיק שאינה‬ ‫ונם רגיי נ ת ט ונ׳׳כ הרין נס׳ הנינה‪:‬‬
‫מגעת כראיתא ממגרש גגי הי ללמהך‬ ‫ל מ ״ ש נ*מיי"ללגמ רש׳׳ייר׳׳ת ‪p‬‬
‫נגש לצריך להרחיקה אף כאן הרתיקו‬ ‫והקו״ף‬ ‫הר״א‬ ‫מרגל‬ ‫חוץ‬ ‫‪0‬‬ ‫נ‬ ‫פסולק‬ ‫נוגעת‬ ‫שאינה‬ ‫וכאחת‬ ‫)א(‬ ‫נ ח ט ט כל הספרים הנזמים‬
‫וכ׳מהר״י קילין בסימן סי׳ט יעיל קיצי של שאותן ל ב ר אין להם ליגע ואס נוגעות פסולין‪ :‬ביית צריך ליזהר הרנה כלי שתהא נראה תלייה נתוכה וכן‬
‫ירר פשישא טש לחיש למרי ר״ת שהניא בתג שלאחוריה לרבעה שלא ת ה א נראית מ ״ ף וצריך שיהא לה ראו לתלית רגל הקי"?> מרחקה מגגה‬
‫ראיה למריו וגם כל הפוסקים האחרונים בראשה מצד שמאל ת ג ק ט ן ‪ :‬דל״ת * י ק י ליזהר )‪ 0‬כ ת נ של שונ מצאסי נספר ני־יך שאמר שנתנ‬
‫לשון הר׳ יהולה החסיל אק להרחיק לא‬ ‫הניאוט מריו לפשק הלנה‪:‬‬
‫ל כ ת ב האמר יזיל הרגל יעשה קצר אחוריה לרבעה שלא תהא נראית כרי״ש ‪ :‬היא יש לה ת ג קטן ירךה׳ ולא ירך הקלף מן הגג אלא שיעור‬
‫ומקום נלט שמאל שלא תלמה לפעלה סצד שמאל כדאיתא בפרק הקוטץ טיט אית להיא תגא עיני הגג ייפריר נין הירך ינק מ ג‬
‫ליי״י וני עול השני קיצית יעשה ביו׳׳ל ריירש״י יש לה ת נ קטן בסוף גגה למעלה ור״ת פי׳ רמיירי בעוקץ שיראה הלונןשניניהם נרחיקאמהלאנילר‬
‫נטרס יתחיל לנתינאית אמרת כי פסולה של אחוריה לרבעה שלא ת ה א עטלה מאחוריה וטוב לעשות ולא נזקן אלא מנןנ״ה שנים ועל ני שנה‬
‫ענ׳׳ל‪ .‬עול נמנ למשמע מלשוןהאשיריי‬ ‫טא נלא אלי השני הקיצית למרי ד ת‬
‫פכ*ל נלימר יאס נ ת נ אית אמר תחלה כדברי שניהם ‪) :‬י( חיית איתא בפרק הקומץ חזינא לספרי דוקני ללא יחלה רגל ה״א נאמציליא ניה אלא‬
‫ואמר כך משה הקיצומ טי כתנ שלא כסלרן דחנןךי לגגה דחי״ח ופירש״י כבין חוטרא של צד ש מ א ל ) ה ( יש נסיף גגה ניה פי אק חליק נין ה״א‬
‫ייגנוי ‪ :‬ו ך ר הריי אסכנלרני נמצא ל ה למעלה כמין מקל כזה ור״ת פירש יש ל ח להיות גובה באמצע לחיית ני אם שרגל החי״ח חחונרס לגגה‬
‫טיטן שמעמי שקיץטי״ל גגה כזה מלשון חטוטרות ויזהר שלא יאריך רגל היו״ר שלא ירג״ל היא תלויה אנל זה יזה נסיף גגה‬ ‫בהגמס‬
‫ונן הלין בקין* עניל‪:‬‬ ‫מעננ לדת מ״מ נמטלין ומויוה אס לא ת ה א נראית כוי״ו ולא יקצר רגל הוי״ושלא ת ה א נראית כיו״ד ובן‬
‫למ ^{ ח׳ איתא נפרק הקיא[ לחזינא‬ ‫‪,‬‬
‫עשאן לא פסל מאמר ששם יי״ל עליה‬
‫לספרי לוקאני לחטרי לגגה‬ ‫אפי׳ נלא * ס ו קיץ שמצל שמאל אנל רגל הזיי״ן לא יאריך שלא ת ה א נראית כנו״ן פשוטה ולא יקצר‬
‫נרגל של צל ימק אם לא עשאה נתמלה רגל הנו״ן שלא ת ה א נראית כזיי״ן ור״ת פירש שהיו״ר צריך לחאן ופר^י נמק חוטרא נזה ימ׳נלומר‬
‫אין לתקנה את״נ כתפילין ומזיזות משום )י( שיהיה ראש שמאלי כפוף למטה כזה כדאיתא בפרק הקומץ שהם חלקלקים לאעיפ להרגל מגט מ ג ה‬
‫שאין נקרא ירל בלא חיתו רגל ונמצא מפגי מה ראשה של יו״ר כפוף ואיתא בפסיקתא העה״ב נברא נ ט נ וטא חי״ת גמורה אפיה מלקלקים‬
‫לתקן לה כמין חוטרא שלא יטעו לומר‬ ‫ם ת ק שלא כסלק עניל‪:‬‬
‫ל מ ״ ש כנא״ף פשוטה שלא ימטך אימה ביו־ד פ ה יו״ר יש לה נקודה א ח ת למטה רמז למתים שיורדין שהיא היא ינפרלר כחוט השערה יאעיפ‬
‫בסיף השישה לעשותה ארינה לניהנס ואחת ל פ ע ל ה רמז שעתידין לעלות ולפ"ז יש ליו׳׳ר ת ג לפי' תלטלא מפה חטרי להי לגגיה לט׳׳ת‬
‫ני׳נ האגוד)ח( ‪ :‬ינתנ טולנשםהחטל למעלה וגם כפוף ל פ ט ה ‪ :‬הטיית היה אופר ר״ת שצריך שיהא ראש כלימר חי היא נרימי של עילם טיט משים‬
‫ימק שלה כפוף למטה כזה ט והכיף מהר לעגלה מאחוריה שלא לנתג ק ק ט ה מספיק שיהא נראה נ ט נ‬ ‫שצריהה לטית ארונה כפלים כנגה ‪:‬‬
‫שהוא חית ולא ה״א ילא ט ה צריך לעטתו‬ ‫ל מ י ש שכל הסטשות צריטמ לטית‬
‫גלול כל נךנמי טשוא אם לא שנאו‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫שלא‬ ‫רוחותיה‬ ‫םג׳‬ ‫לעגלה‬ ‫צריך‬ ‫והסמיך‬ ‫כבי״ת‬ ‫נראית‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ת‬
‫ארוטת כשיעור שאם נכפלו‬
‫יטו כטטת נ״נ נעל המרימה י מ ט ת נראית כמ״ס סתומה וככל אוח שיש בה ספק ני( מייתינן ינוקא לטרומ שהקנייה ש ה ו א ט ט ק נרוטשל‬
‫עולם ומשום האי טעמא לחול לא טה‬ ‫דלא‬ ‫והאגיריהמררט נהקימץינן נתכ המנטנ‬
‫וויל מרקאמר נפרק הנינה )קג‪ (:‬שלא ינמונ כשטן פשיטין משמע שאין להאריך צמך לעשיתי גלול נל נך אלא גליל קצת לומר שהיא ט נחמי של עולם אלא לפי‬
‫הפשיטות ייתר מכטפת הכטטמ‪t*f\ :‬״‪ w‬שנא״ף פשישה ימיה עמלה למעלה שעשיית תג גחל קצת אימ נא אלא נלי שלא ידאה שהיא היא על נן עישה אותו‬
‫י י י ו כ ת ב הריי אסכנלרני גליל נל בך לומר שטא ט ברוט של עילם ילרימ קשה אפי׳חש רש׳י מהא דאיתא‬ ‫‪:‬‬ ‫ה א ג‬ ‫—‬ ‫‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫כמו רי״ש ‪ p‬כמט "ייייי" י* *"‬
‫דלי‪ !/‬שהיא בשרק המנה שנטלו לננו לחאז ועשאי נ׳ יייגיץ אלמא לעושק באמצע מ מ ‪fib‬‬ ‫יש ט שכתב שאם כתב הנא״ן טטטה ניייימ כמי‬
‫שמל׳ ינתט׳לין ומויוית לא יועיל נה מיקק נמי הדלי״ת שבמבה נמקים רי״ש חטיטרא לגמל שנשטטלק איתי גוגה עשאו ג׳ זייניין יבתנ נספר ניש שאט עושק‬
‫לתיקונם מיקרי חק חיטת עניל ‪.‬׳ ו ^ י ש נאימ למ׳׳ד יטה היננ ענ וגם נמרי שניהם ומניאו נ״י ונראה שרצונו לימרשטוטן נוה יק כתנ םמיק יטינ לעשוי‬
‫‪ 21*0‬המנטג למיד כיה יכוה ונתנ עול נ״י למצא נתונ להטשהם אין טשפק לוה אלא נט״ת חמרה‬ ‫^ י י •י‬ ‫מ״ש ועל ראשה שמ עוקצים קטנים נ י נ‬
‫יאלי‬ ‫ימי עניל טהי נסית חישטן ישישק כוה ‪:‬‬ ‫נמלק )קי‪(:‬‬ ‫צריך לפחמ נאויר נצוארו לחעלה כלפי פניו מדפרש״י‬
‫גני מגדל הטרח נאייר נעוקץ הלמ״ד שטלש לפניה‪:‬‬
‫)‪ W'fS‬שסטה עגולה מאחריה גם האגיר כתנ נשם החסיל שהלמ׳׳ל מהאיתייתשאין להם יומת ‪:‬ןץיריהדיאשננלרנייתט׳עגילהמאחרי׳לצלימיןאנל לצל שמאל‬
‫וכתנ מיל ששני תגק שעל ראשה רמז למסד ולק ועיכ‬ ‫מקוםטטבגושה יצוארהצריך טהיה ליייית נין ט ף הריי טורלכלקית לצורת כ״ףעכ״ל י‬
‫»״םםתימ׳תט׳עטלהלמעל'&דשמאליהסופרי׳ניתטןאיתהמחנע׳יהאטרכ'שתה׳^נע׳מכלינלינממהסיפרי'יגם נסשרהתריש'‬ ‫טמינו גחל )ס( ‪:‬‬
‫צריבה לטית חחנעת מארנע רמזוחיה מדאמרינן ת״ם יסמ״ך שנליחית מ ס היו עומדין ע״נ ויש לדחות דמד׳ ריחותיה דקאמר לא‬ ‫כתינ מ״ם סתימה‬
‫נשם החםיד האיילות‬ ‫ורן״ש‬ ‫לענק שתהא מרובעת אלא לענק שתהא סתומה מד׳ חחוסיה תדע שהרי הראיה שמניא אינה לענק הרינוע אצא לענק הסתימה‪:‬‬
‫זויימ ס״ינ לסקיר ‪.‬־‬ ‫זויות‪ :‬נדהמים פף״ת ואלו שאין להם‬
‫ה נ ו ‪ ,‬ה‬
‫טש להם יייית ושאיןלהם יויות נאמר נתונ ננוסח אחר תיל והחסידטןנ אלו האותיות טש להם‬
‫ל מ ״ ש שאיש ט״ן כפיסה ראשה כמי ייי״ן ‪ p‬כ׳ האניר חיל‬ ‫ו ‪ £‬״ ש יתהיה סמימה לגמרי ‪ pi‬השמין נן נתני התחמה ימטמ יהאגיר יהלץ בסרק‬
‫שחה שנתנ והגרון ענ טיט לאטקי שלא יהיה‬ ‫ינחונ ראשהענ ימרק טנ יהחישנ לחטהאחך מתר מראשה שלא תדמה לט״ת ענ״ל וצ״ל‬
‫ל מ ״ ש מי״ ן פפיטה מיאר צורמה נמו ייי״ן נ״נ הרין נפרק הנו» אהא לאמרי׳ שלא יכתוב‬ ‫א ש ה ‪:‬‬ ‫כ מ‬
‫" » י י‬ ‫נ‬ ‫ה י ה נ‬
‫לק ביותר להא ילאי פשיטא שאיט י״ל *‬
‫באמצע ראשה מ ס בצורת ויי"! יאל יסמין הקי האחך בקצה ראשי נמק וי״י שאם ‪p‬‬ ‫ויינק ‪ fw‬טגי״ן וייני״ן ח״ל ומכאן שצריך הקו האחך של מ‪ f‬פשוט‬
‫‪w‬‬ ‫טגי‬
‫מי ליה לי״י "י"‪ l * 1 1‬יייק •• ‪ M‬״ ‪ W‬נאות סמ״ך שמטה עגולה ושגגה עונר ו״ל הריי אסמלרני הסמיך צריך שתטה מלמעלה גגה ט ה וטא מטברת משתי‬
‫נטפה ע״כ צריך שמהא עגולה מגי רוחומיה ימלמעלה שיה מגה נמו גג נא״ף ולמשה מושנ חצר ויסתום איתה‬ ‫אותיות נאיףנטסה מיקה עםיי׳׳ו‬
‫לגמרי ונגה למעלה יטה שכר טץ לסתימה כשיעור גג הר׳׳ו יארנה ירמנה כמי ט״ס רק שעיכרטץ מהסתימה מ ג יי״י עכ״ל ל מ ״ ש נאיס עיין ‪ p‬נ ת נ‬
‫‪:‬‬

‫;‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0 6 9‬‬

‫הרוקח נמנ נהריא‬ ‫• " י י ל מ ״ ש שפ״א נטפה מטה עמלה מלמטה ‪ p‬נ ת נ האגור נשם רא״ם ינתנ שכן טאגיכ לפי הקנלה אמנם‬ ‫האטי‬
‫לעטתהפיאמחנעתנמיהנית ילא^עציל נמו נא״ף ונן הפ״א פשיטה דינה לטיממרונעת וכן טמים הטפרים ענ״לוננר אמה חאה‬ ‫נשם סמםיל שצריך‬
‫פ״א פטמה נתנ האגור יש לנמנה עגילה נמו רי״ש אנל לט קנלת החסי'‬
‫* ‪ I‬ולא מגר טץ עכ״ל ו מ ט ת טימון כסמ שהפיא פשוטה צרינה לטימ‬
‫ןרמנין‬ ‫שנעל הקינלריס הוה נ׳ דאלרב' מלנרי הרוקח אינא למידק דמנמיץ מסיה עגילה‪:‬‬
‫צוינה לטיס מרובעת נמו פיא כסוסה ומקורה שנפנים ראשה הטנה כעל פנים‬
‫נצל״י נטפה‬ ‫עגולה למעלה נמו שרגלי הפיא בטסה למשה ‪ :‬מיד הר״יאסננדרנייוהר מקידה שנסינה שלא מטה הטכה לצד טץ פן מדמה ליי״י •־‬
‫שיטה כראש‬ ‫אסננלרני מ י ק היי״ל לציאר מיין ולא למטה שלא תלמה לעייין יראשה השני צריך‬
‫טשנה *ל ימין קצמ ינמקוס כסיסמה מהא עגילה מכייל‪ :‬ו ‪ £‬י ש נקייף כי רגל ימיני מקים ט ט נ נינ האגור ‪:‬‬
‫הדי‬ ‫ןן״ד‬
‫יפשיטה חב לנריי הם נאמר ‪:‬‬
‫שטסה לכאן ילכאן וימטן‬ ‫‪f«o‬‬
‫" ל ל ט ״ ש ושיעשה מג לצל שמאל כ״כ‬ ‫‪:‬‬ ‫ע כ‬
‫הדי אסמלרני רגל שמאל טימ כרעיה לקייף התלוי יש למטן איתי קצת לצל ימין נאלנטן‬
‫‪:‬‬
‫ןן״רי‬
‫גגה איין כלי שלא תדמה‪.‬‬ ‫ספרהתחטח ו ה א ג י י ל מ ״ ש נאות מ״ש טנתננה עמלה וגגה אחן וירנה קצר נן נתב האגור יטעם שצמן להיימ‬
‫נראש האמצעי גם האטד נחנ שרטט שממה יסמ״נ יהריקחנממ שצמן להיית כמי יי״ד‪:‬למ״ש נשם הרוקח שג׳ הראשים‬
‫רחנ יכ״כ המנהיג ‪:‬‬ ‫רגל אמר כן נ ח נ הד! נפ׳ הבינה הא לאמריק שקרא אחל כרעא מ׳״ל ימנאן צריך לעשימ השי״ן חל ילא לעשיחי‬
‫•י ל כ י ש נאית טין‬
‫יעמל! פל‬
‫ליי‬
‫נאות מ א שרגל שמאל יגע לבועלה נ״נ המנהיג ח״ל יתי׳׳י נראה שטא סמיחה כנתינת ספרלים שאם טא פחיחה ננתינת צרפתים היל לתת שעם נמלמול‬ ‫)‪jw"£Y‬‬
‫)שמו קל •( נפסיחתו כמו שנתן להקי עגיל ונך הם מ מ רטט שנתנ שנל האותיות צמניס לטית טלם אחל טץ חהקו״ף יהה״א ‪:‬‬
‫כ ת ר המימי‪ ,‬בפרק »‪ ps‬כל אימיימ נטפומ שמשאן עגילים מצל ימין נלא עיקז נשרים מינ ומשמע ללנחחלה אק לעטתן עגולות ותימא שקצת נ ט ט ת‬
‫יש שצוין עליפ נעשות! עגולות ואם לאו פסיל שהרי נאיף אם לא עשאה טמנה הדי ט א לומה לני״ס ו ק שאר איתיומ כפיטת משפטן לעשימן עמלות‬
‫מצד מזן נל* »‪• TP‬י ל מ י ש רניט שאם רגלי ההיא יהקיו״ף הם מגעים פסולים מ ר נתנאר נראש * ' יי יי ל ש ש רטש וננל אות טש בה ספק מייתינן יטקא‬
‫ללא‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫תואתדבנ־יו טרה וגעי לעגלה םלםטה פלא יהא נראה נבאו וניב ביי‪ (n) :‬ונהגו ‪*»n‬־>‪ 6‬לעמית לי! נטטמ מיוגע ‪ 00 :‬ונגוזו מאפר רוויתי »ייר מגי הלט״ר גוו!‬
‫ו׳זםעתי‬ ‫דרישה‬
‫היי ל ו ‪ [VI‬ל כ ף ציינומ מל! ציג» מין המיזם נשק ונפיק נו׳ פ ק »ייש לעיל ויש‬ ‫פרישה‬ ‫‪,‬‬

‫> ט » ל״נ משולה אריגה‪ .‬ישינ נשאצמי שוי שינויים מושלים נק סושוי‬ ‫‪0‬י ‪) i7‬א( ובאחר{ ;ואינם גוגעת *מולי ני פו שי»ן» וגן »רש לפיל טפן לינ נל‬
‫נול י י ואין להם מיןק לפשוע ונפיש הכל לפיל סטית כעניין יווי״ן של אלשי״ן ושינא וכנו האוין ננ־י נהנאת ונוי נעל ברוך שאפו ‪:‬‬
‫נווישה‪:‬‬ ‫לינ‬ ‫סי׳‬ ‫ופיק‬ ‫םיתקנ־‬ ‫‪19‬‬ ‫<י׳‬ ‫נטלה‬ ‫אות שאינה »וקן‬
‫ינלטוטפות‬
‫<ב( \‪ yy‬פתל סי וסן• ואס נוזנפופ *פולים‬
‫• ׳ ינ»ימםם«יןיגויע ‪) :‬נ(גחג‪6‬לםאםווי׳לונפה »י׳ נ‪1‬ו <מק מוטס צ‪5‬ו אל‪; 4‬‬
‫)ן( איתא ‪w‬׳‪ J‬םט»ז נו׳ םא וסקי*׳ פיקק נפינפ פ־ ידו קיום נפ<גמ ויו נתנפי נירו י ניס! ^ _ ‪ _ A‬וי( <‪8‬יהי ואש שפאלי»ון> נו׳»»י »ה וא‪ 6‬של ירו נפו‪ .0‬ופטי׳»ה‬
‫!‬
‫‪ I‬ליה שהיי הוא »!> סיי״ד ולא אמלפה ו ט ם י ס ת א חעוו על וגל‬ ‫‪ I‬ורפ פי׳ גונה נאמ‪ p>p! »5‬ן‬
‫גגיניס‬ ‫סי מיד פים ‪) :‬ה( יש לפפלם » ק פקל • םה‬
‫אפוונפסיןםא‬ ‫‪T‬‬
‫‪ I‬לעצות ‪ .‬אנל על וגל שמאלי של ירו לא‬ ‫‪ v m t o t f‬שנהם ואש! ג«‪ 4‬נו׳ שיי וראשה שלירו <מו ‪ I‬ן רגל שמאלי ווגל ימיני וגל זיינן‬
‫;ותיוק ‪I‬‬ ‫ה‬

‫אמו‬ ‫י טין פ״ש לעיל ט ל׳ינ‪:‬‬ ‫ומעיוין‬

‫פנים י‬ ‫למטה‬ ‫שיווו‬ ‫מושעים‬ ‫|‬ ‫‪I‬‬ ‫גגו‬ ‫‪0<«9‬י‪6‬ל ידו ן»ל‪0‬ן*ס סשולס לפעלה שאופן נ׳ הם‬
‫)‪ 0‬מייתיגן ינוןא ולא —‬ ‫‪ jnm‬םדל אנלל»פ־ש לינשסרידי לא משמע גן‪:‬‬
 ‫ב״י‬ ‫אורה היים הלכות תפילין לו‬ ‫ב״ח‬
‫ןאדיןי הן ח״ן ונוי נפ״ר הז״ם וכו׳ כ״ה ט״ט וט׳ • חי״ת וצד״י של יומן • שי״ן דלא חכים ולא עפש • מהר״י קולון ביארו יפה שנתנ כשורש ס׳׳ט על יוד״י האלף‬
‫לאשר ה׳ תאגי כלל • יי״ל ללי ג' תאגי)ם״א ב' תגי •( ה׳ של ונתנה והפ״א שאיק טגעות םשיטא שאין להכשירו ע״י קריאת תינוק שלא נאמרו לגרי‪0‬‬
‫כלל• ואל! הן חסידית ויתירות שנתב הרמב״ס וט׳ הוציא מלא וי״ו יוד כצ״ל • אבל אלו אלא הינא שנפסקה האות ובציר ליה שיעוד כגון יא קטיעה שאנו מםיפקיס‬
‫נ״י כתנ דנםפרי הרמנ״ם כתוב סתם הוצא מלא וכן מצאתי מוגי בספרי רטט וכן אס הניע לאורך יא אי אס כשיעור יי״ד ילבן תועיל קריאת התינוק דגילר מילתא‬
‫בעלמא היא דאורן יא יש לה מדלא קראה‬ ‫טהגק לנתב! מלא וי"! ויו״ד ענ״ל יצאיס‬
‫חסר וי״ו לאנתיך חסר וי״ו ננ״ל עיניך רלא הנים ולא טפש אם יכול לקרותה כשר ‪ :‬ואלו הן האותיות יו״ד אבל היכא דפשיטא לן שאין האות‬
‫מלא נחווק חסר וטי • ובקומך מלא יא שצריך לתייגם )יי( אמר רכא כל אלפא ביתא דאתואתא דתגי בצ‪1‬רתה מה תועיל בראיית התינוק !עינינו‬
‫הריאות שאק האות בצורתה ‪1‬אע"ג שר״מ‬ ‫לטוטפח חסר יא אחחנה ‪ .‬ובקומך מלא‬
‫אתה מוצא בתפילין ואלו הן הץ וס שי למעת כפ׳ קדש בפ״ר‬
‫השיב שאין תפילין ומזיזות נפסלין משים‬ ‫יא נןצדיך להיות ‪:‬‬
‫למ״<‪£‬ן ולא ה״ל להזניר שעטנ״ז נ״ן הז״ם אך רקה כה טט כפרש׳ והיה כי יביאך י״( שעטנז נץ כפרש׳ שלא כסדרן בתיקון האותיות מפרדות‬
‫נכלל תנין האחרים וכו׳ עד סוף שמע והיה אם שפוע וזהו פירושו חץ )י( חיית של הםץ חד יתלה הטעם כקריאת התינוק הייט דיקא‬
‫הסי׳ הכל מדברי הרא״ש נסוף ה׳ תפילין תאגא צרי ה׳ תגי וס דהיבוסי נ׳ ג׳ תאגי שי״ן דאשר ב׳ תגי י׳ להחשב כסדרן מאחר שעיקר צידת‬
‫ויש ליישב קושיא זו דס״ל לשימושא רכא דלי ג׳ תאני לפ״ע דלמען ד' ד׳ תאני תי״ו ר ת ו ר ת ג׳ תאגי כ' האיחייח נעשו כסדרן אבל להכשיר בלא‬
‫חיקון חשים קריאח החיטק לא עלה על‬ ‫דאע״פ דבכל מקוס בספר תורה שכתובים‬
‫שעטג״ז ג׳׳־ן צריכי! תגי! קטנים מכל ריביאך פר דפטר נ׳ נ׳ האני הז״ם דהזכרים ג׳ ג׳ תאגי א ך דישאלך דמהו יכ״כ ה״ר יצחק גר ששח יללה״ה‬
‫בחשיבה ‪:‬‬ ‫מקום נתפילק צריכק תנין גדולים וקל ר׳ ר׳ תגי ד׳ דיר ק׳ דהקשה ח׳ דלשלחנו כה דירבה ג' ג׳ תאגי‬
‫‪1‬הימר היא לניק דטלא אתיואתא בס״ת טט דלטוטפות ה׳ ה׳ תאגי שעטנז גץ שע דשפע טט דלטוטפות מ צ א ף ‪ /‬י כחוב אס חוטר' דחי״ת‬
‫למעלה אינם נוגעים יה‬ ‫לא צריך תנין נלל ואפייה בתפילין צרינין ג׳ דנפשך ז־ז רמוזות ג׳ דדגנך צ דהארץ ג׳ ג' תאגי ולא היה לו‬
‫לזה אך מ״מ אין ניכר להדיא פרידת׳‬ ‫תגין גלולים שעטג״ז ג״ץ לצריניןתגיס‬
‫קטנים בכל מקים שהן ק״י לבתסילין צרינין להזכיר שעטנז גץ ככלל תנין האחרים רכל הנך הם תגין גדולים‬
‫יהיאינ! לתיטק חנם!קראי ננ׳ זיינין ואין‬
‫תגים גלולים בן נ יפעיל ועיין במ״ש בדין )יי׳( אבל שעטנ״ז ג״ין הם תנין קטנים וככ״מ שהן אלו צריכיןתגין התיטקית מורגלין באל! דאפי' המוכשר‬
‫זה סיף סימן זה יב״י נ ת נ ישיב אחר ע״ש‪ :‬קטנים • ובשפושא רבא פסי אם חיסר א ח ת כאלו ההגין וא״א כתיקוני קורין לי ב' זיינין נראה ל;די‬ ‫‪1‬‬

‫ל מ ״ ש מ נ ך טינ שיעשה טלם ני אין זיל כתב ניב‪ *.‬בגפ׳ רירן לא חוזכרו אלו התגין ולא מסתבר כלל לתקן כי היכי לשרי מהר״מ לתקן כשאין‬
‫ניף האות טגע ואי משום לתיניק לא‬ ‫פסול בשינוי ונו׳ נתנ ב״י יא״ת‬
‫היאך נמשך ממה שאין פסול בתום' שהיא לפסול בחיסרון אלו התגין ניג‪ (.‬והרפכ״פ לא כתבם בחיבורו א ך‬
‫קרי הייט משום שאין מורגל בחיתי״ן‬
‫טונ שיעשה מלם שגס נשלא יעשה שוס כתכ אחרים וזה לשונו צריך ליזהר כתנין של אותיות והן כפו לחוטר׳ ולאי אי היה מיפרל להליא על‬
‫אתל מהם היא טיב מאחר שאי! פסיל זיינץעל האותיות כפו שה; כתובות בס״תואלוהן אותיות המתוייגו׳ שנראה כשני זייני״ן ונשתנה צורת האות‬
‫בגרעין!י״ל לה״ק ביק שאין פסול בתיס׳ שברי פרשיות הללו פרשה ראשונה יש בה אות א ח ת שהיא פ״ם אהא לאמה לייקינן מאין חולין לגרעלאין‬
‫כאן אות‪:‬‬ ‫טוב שיעשה בולם ויקיים דברי האימריס‬
‫‪1‬‬
‫לעשותה ענ״ל נראהמקושיית! שהבין להאי סתוסה שי פיפים ועליה ג' זיינין פרשה שנייה יש בה ה׳ אותיות‬
‫ו א ל ו הן האותיות שנריך לתייג׳ א״ר‬
‫הלנך נקשר עם דנרי הרמנ״ס בלבל וכולן הוד ץ ועיי ביי א׳ ד׳ זייני[ ה׳ של ונתנה והי ראשונה ואהרוגה‬
‫כל אלפא ביתא לאתיותא לתגי‬
‫ולפע״ל מקשר נ״נ עם מ״ש תחלה דבשיתיש׳ של הקשה והיי של ויהרוג וה״י של ירכה פרש׳ שלישית יש בה אתה מוצא נתטלין יאלי הן וכי׳ על צד״י‬
‫רנא פיסל אס חיסר מאלי תכין יטי יכך ח פ ש אותיות ואלו הן ק׳ של ובקופך יש עליה ג׳ זיינין וקי של להאלז ג׳ ג׳ תגי • הכל לשון שימושא רנא‬
‫היא ההצעה ולאי אם הייני מפרשים וקשרתם יש עליה ג׳ זיינין וטט״פ שלטטפת כל אות ואות משלשתן ‪ 1‬נ ח ט מ הרא״ש וספר ?תרומה ימה׳ימ‬
‫ויש קצת חילון* בספרי מינו שכתב כהס‬ ‫למאין בשימושא רכא לכשם שפוסל אם‬
‫חיסר מאלי התנין שנחנ היא נך פיסל אם ד' זיינין פרשי רביעית יש כה ה' אותיות ואלו הן פ״א של ואספת ח׳ של חמן חל תנא והרא״שוספר התרומה‬
‫כתבי ל׳ מני ‪:‬‬ ‫הוסיף עליהם א״נ לא היה טינ לעשות יש עליה ג׳ זיינין ת' של ואספת יש עליה זיין א' טט״פ של טטפת‬
‫תגק אלו שנתבהרמב״ס לניין שלדעת מאון‬
‫בשימישא רנא ססילין התפילין באלו התגין על כיי א׳ משלשתן ר' זיינין כל אותיות הפתוייגות י״ו ואם לא ל כ ת ר הריי אםכנלרני שכך הוא‬
‫הטסחא מכונה וטעות נפל‬ ‫ולהרמב״ס אינן פםולק אם לא עשאן עשה התגין או הוסיף וגרע כהן לא פסל עכיל )יי( הילכך טוב‬
‫בספרי רביני)י( • יבשי״ן דאשר כתוב ב׳‬ ‫טוב היה שלא לעשותן אבל ביון להגאון‬
‫תגי ובקצחטסחאית ה׳ תני וסא מ ט ן כי‬ ‫שיעשה‬
‫בש״ר לא פסל אלא אם חיסר מאלו התנין‬
‫כן כתבי הרא״ש יספר המרימה)יא(!בפרש׳‬
‫שנתב הוא ומשמע לנהוסיף לא פסל ולהרמב״ס שבתנ תגין אחרים אין שוס פסול והיה כי יביאך כחוב ח׳ דלשלחנו ג׳ חגי!כ״כ בספר התחמה אבל הרא״ש כתב‬
‫בתגין אפילו חיסר מהן ואצ״ל שאין בהן פסול אס הוסיף לכך טיב שיעשה טלם ללא חית דלסלחנו ל' תגי)יב( • ובסזף פרשה זו כחכ טיט דלטוטפיח ה' חמן יכ״כ‬
‫מכעיא שיעשה איתן תנים שכתב הגאון בש ׳ר דפסולין הן לדעתו אס לא עשאן הרא״ש אבל בספר התרומה ובמהות ליתיה כלל וכפר׳ שמע כתוב ט״ט דלטוטפות‬
‫ג׳ תנין ‪ pi‬כתבו ספר התרומה ימה״מ אבל הרא״ש דילנו ‪:‬‬ ‫אלא גס איתן התגים שכתכ הרמכ״ס יעשה איתן טון שאין כהש שוס פסול בשנוי‬
‫‪,‬‬
‫ולא בתוספות ובגדעון לל״ה כתב רבינו בי״ד סימן רע״ד דבחסרון תג אותיות למ״יי^ רטנו ולא היה לו להזכיר שעטנ״ז גי[ ככלל תנין האתרים יכי׳ א כבר‬
‫יישיו בעל התרומה שכ׳ בה׳ ס״ת שעטנ״ז נ״ן אלי שבע איתיית הם‬ ‫שעטנ״ז ב׳׳־] שמוזכרים בתלמוד פסול וכתב ב״י שכן נראה מת״ש סה״ת וגם בהגהות‬
‫מיימוני ונאמר נתב כן כשש ר״ת דפסילין ללא גרע מקיצי של יו״ל מיהו לפי צריכות ג׳ זייני! בכל הספר תורה צריך לשי״ן לראש שלישי ג׳ תגק וכן לע‪-‬״ן וטי״ת‬
‫וצד״י לראש שני נ' חגי! אבל בראש ראשק של אית אין צריך נלים והא דאמרי׳‬ ‫מיש‬
‫בשימישא רבא לתפילין שעטג״י נ״ן צרינק זיינין יחשיב ש׳ ע' של שמע משמע‬
‫לשאר שי"! עי״ן אינו צריך כלום התס מיירי כתגיגיס גדולים שהם כעי ן תקלות • )ינ( ונס מיי״ בנל נ׳ ראשי השי"! צריך תנין ובן בשני ראשי עיין יטי״ת וצל״י‬
‫ויהל׳ תפילין כתכ על דברי שימושא רבא והכי זיינין המפורשים כאן היינו תנינים גדילים אבל תגיניס קטנים כ״מ שאלו האותיות שעטנ״ו ג״ן יש צריכות זיוני!‬
‫כדאיתא נהקומן )כט ‪ (:‬וכ״כ בהגהות יתיישב עוד במ״ש כהגהות כשם רא״ם וכן במרדכי לזיוני! של שעטג״ז ג״ץ לא בתנין אלא פירוש! שלא יעשה ראשיהם‬
‫עגול אלא משיך ד לא איירי בהקימן אלא בגוף האיתיות ‪:‬‬
‫ן א ״ א ז״ל כ׳ וכו׳ כנמרא דידן ל א הזכירו אלי התגינ־ן ולא מסתבר כלל לפסול בחסרון חלו התגינין וגם נסה״ת נתב ומיהו בתלמוד שלט לא מציט כל זה ואין לסמוך‬
‫על השימישא רבא בתקיס שהתלמיד חולק עליו וכתב כמו כ! שם ואי נתבינהו אטיל שפ־ר דמי והא ליחא דפריך נפרק המוציא יין)עט‪ (:‬תפילין אנויל‬
‫מי נתנינן עכ״ל ונ״כ כמהית ירכינו כתב בספר י״ד על דברי הרא״ש וכיין שנתן טעם לדבריי בשביל שאינם מוזכרים בתלמוד מכלל דבתסרון תגי שעטנ״ז‬
‫ג״ן שמיזכריס כתלמיד פסיל ע״כ יכן יש לדקדק מדברי בעל התרומה וגם בהגהות יבאגיר נתיב שר״ח נתב אס לא זיין שעטנ"! ג״ן פסולי! דלא גרע מקיצי של יי״ד‬
‫מיהו לפי מה שכתבתי בסמיך כשם רא״ם לא מיפםלי נחסרון תגי! נל שלא עשה ראש איתיית אל! עגיל אלא משיך וכ״ג מלכרי הרמכ״ס ז״ל דלא מיסםלי במסרי!‬
‫‪:‬‬
‫הילכך טונ שיעשה טלס כי אין פסול כשינוי וט׳ הוא לשק הרא״ש וא״ת היאך נמשך מתה שאין‬ ‫תגי! והכי נקטינן היכא דאי! נמצא מי שידע למשית ת״!‬
‫אחד מהם הוא טיכ מאחר שאין פסול בנרעין יי״ל דה״ק טין שאין פסיל נתיספת טיכ שימש*‬ ‫פסול בתוספות שהוא טוב שיעשה כול׳ שגס כשלא יעשה שים‬
‫סמ״ג ע ל שעטג״ו ג״ן צריך בכל אית גויונק בצד שמאל ויש סומכים על קרנות האותיות ומקל אחד באמצמ ייבינו‬ ‫'‬ ‫‪D‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪2‬‬
‫שיכא אחת מאלו צריך לעשות לה ג׳ זיונים אחד מימין יאחד משמאל ואחד למעלה וי״מ שלשתן זקיפין למעלה יכן‬ ‫כתכ כספר יורה דעה שעטנ״ו ג״ן ככ״ח *"‬
‫נוהגים עניל‪ .‬והכירו' הראשון כתכו רש״י כמסכת שבת ס ״ פ הבונה )קה ‪ (:‬והפי׳ השני נתטהי התי' בס׳ הקומן )נט ‪ (:‬ולי פי׳ בהלכות ם״ת ג׳ ג׳ זיינק לכל ראש‬
‫יראש כגון השי"! שיש לה ג׳ ראשי׳ יעשה לה ט׳ תגי"! וכעי"! ‪1‬׳ תי‪.‬ק ונט״ן יז״יין שאין להם אלא ראש אחד שלשה תגק ע״נ ‪:‬‬
‫האגיר אני המחכר נוהג לעשות התגי״ן משעענ״י בייץ כמו שלש זיינין ולא די כתגק כי ‪ p‬אומר שצריך לזיין איתיית של שעטנ״ו ג׳׳ק ‪ pi‬נוהגים בספרד מ״כ‬
‫ע‬ ‫‪ 1 >,:,p‬האית‬ ‫זייט‬ ‫ה ס כ ת‬ ‫ש ה ת ג י‬ ‫ש כ ת ב‬
‫רש״י בהקייק )שם( על הא דשעטלז ג״ך צריטת ג׳ זיוני! דה״ה‬ ‫•‬ ‫' ‪^ • i "1‬י^‬ ‫'‬ ‫יכן נראה מדברי הרמנ״ם‬
‫ט‬ ‫נ ס ‪ ,‬פ ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫נכ״מ ה' !סימני בדי״קה והתג לנל אח׳ בסוף גגה בשמאל לא‬ ‫הריי אםננדרנימהאיתיותשיש להם גג יש לתייג מהם‬ ‫•י‬ ‫י* ‪1‬‬ ‫^ "‬
‫ה‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫פ‬

‫תג‬ ‫נסיפמ הזמן הזה שניתנין‬

‫דרכי טשה‬
‫י ׳ ג מ ע ת י ם ם ו פ ר י ם ש ע ו ש י ן ה כ ל ג‪1‬ה ו י ג ב ה י ה י ה ע ב ו נ פ י ף ל פ ג י ה ה י ט ב ‪ ) :‬י ( נ ח נ נ ב ר י ך ש א מ ר ר פ א ו צ ר י ! ליודר נ ת נ י ! ש ע ל י׳ ד ה י ב ו ט י ש י ע ש ן יקיש ש ל א י ת ק ל ק ל « ר ת ה ו י י י‬
‫ו י א ב ד ק ר י א ת ו ו נ ״ צ ל י ו ה ר ב ח ג י ן ש ע ו ש ה ע ל ה י ר ד ל ע ש ו ת ; ךק« ׳•!יא י ת ק ל ק ל צ ו ר ח ה י ו ״ ר ) י א ( ו נ נ ר ו ך ש א מ ר נ ח נ ד י ש ל ה י ו ת ע ל י ה ו ' ח ג י ן א ' ע ל ר א ש ה י ט י נ י ינ׳ ע ל ה א ם צ ע י יג׳‬
‫ע ל ה ש מ א ל י ו נ ן נ ו ה ג י ם ה ט ו פ ר י ט ‪ .‬ו נ ת ב ע ו ד ש ט ה א ר א י ת א ו י ש ל ע ש ו י ; ע ל י ת י י ו ד ת ו ר ת ג ' תגי; מ א ח ר ר ל א י ו ע י נ ן ע ל א ח ה ת ' ע ב ד י נ ן אהריוייר‪ 1‬י ע ו ד נ ת ב ש פ ל ע ש ו ת ע ל מ ' פ ת י ח ה‬
‫ש ל מ י מ י ם ג ׳ ח ג י ! ו ע ל ה ' כל י מ י מ ה ג ׳ ת נ י ן ‪ .‬י ט ״ ש ה ע ו ר ב פ ר ש ה ? ‪ : .‬״ ה ג י א ד פ ט י כ ת ב נ נ ר י ו ש א מ ר ע נ פ « • ה י א ג י ן ע ו ש י ! ע ל נ ל איה מ פ נ י נ ׳ ח ג ק י נ ת נ ה ע ל י ו ד י י ע י ! יעל‬
‫הויי; ו ה ו ג ר י ם ה ר א ש ו ן ג ׳ ת ג י ; ז' ש ל ב ח י ק ה ג' ת נ י ן ה ו ה ק ש ה נ ׳ ת ג י ; ו ל א נ ת ב ל » ט ל ת י י ג ק' ד ה ק ש ה ו נ ת ב ל ת י י ג ה ל ס ״ ד ש ל ל מ ע ן נ ו ה ‪) :‬יב( ו כ ן ה י א נ ב ״ ש ע ו ד ה ו פ י ף ש ט‬
‫ה ׳ ו ו י ה ר ג ג ׳ ח ג י ן ו ט י ט ד ל ט ו י ‪ -‬פ ו ת ה י חני׳"; נ ע ל ר א ש ה י מ י נ י ו ג י » ל ר א ש ה ש ט א ל י ו ע ל פ ״ א תי״ו ש ל ט י צ פ י ת ה י ה ג י ! ד ' ע ל ה פ ״ א יא׳ ע ל ה ת י י י י נ ת נ ג פ ‪ an‬ל ע ש ו ת ה ת ג ק‬
‫ש נ ח ב ה ר ט נ ״ פ ו ה ב י א ו ה ט ו ר ל מ ט ה ו נ ת ב ל < ש ו ת ע ׳ ש ל ש מ ע ג ד ו ל ה ו ע ל י ה ד‪.‬׳ ח נ י נ ׳ ע ל ר א ש ה י מ י נ י י נ י ע ל ר א ש ה ש ם א ל י וזיין ש נ ת ו נ ה ח ל ו י י ‪ ,‬נ ז ה ג פ ד׳ של א ח ו צ ר י ב ה ל ה י ו ת‬
‫ע נ ה ו ג ו ו ל ה ‪ .‬י ע י ד ה ו ם י ף ע ל ד נ ר י ה ר מ נ ״ ט ל ע ע ו ת ת צ א ת ר ע ל ה ת י ״ ו של ט ו ט פ ו ת ד פ ר ש ה ג׳ ו נ פ ר ש ה ד ׳ ה י פ י ף פ ׳ של י א פ פ ח ל ע ש י ה ע ל י ה ג ׳ ת ג י ן ‪ .‬ו ה ש ״ א נ פ ו ל ה ש ל ‪ ;8‬י פ ח ה נ'‬
‫ת נ י ן ו ע ל ת י ״ ו ש ל ל ט ו ט פ ת ה א ח ר ו ן ח ג א ו נ ת ב ר»׳ ש ל פ ; י ש ת ה ת ה י ה כ פ ו ל ה נ ו ה י נ ן ה ו א נ ר ו ק ת ‪ ) :‬י ג ( ו נ " נ נ נ ״ ש ד י ש ל ע ש ו ת ח ג י ! ג ד ו ל ו ת ‪) :‬יד( ו ע י י ן נ י י ד פי׳ ר ע ״ ג נ י ט •‬
‫נוהגין‬
‫פרישה‬
‫<‪•<t‬‬ ‫של צצוו״״ייקק וו עע יי יי קק ו טטיי״חת עע יי יי •‬
‫שני של‬
‫שלישי ווללווחחשש שני‬
‫השי״ן שלישי‬‫ש א חח עעווששקק אא לל אא ללוואא״״שש השי״ן‬
‫ן״גנ ננ ם ״ פת ש‬
‫שא״‬ ‫) ח ( א פ ר ו נ א נ ל א ל פ ־ א נ י ת י ח ו א ת ו א ת א כל י ה לשון שימושא ו נ א ה נ י א ו ה ר א ־ ש‬
‫ש״מ ו וסס״״לל ו א ע פ י י ו נ ס ״ ת ע י ש ק ע ל י ק ת ג ק ק ט נ י ם מ ״ מ כ ת פ י ל י ן ע ו ש ק ע ל י ה ם ג ו ו ל י ן וווו י י ק י ק‬ ‫מ‬ ‫) ט ( ש ע ט נ ״ ן ג ״ ן נ פ י ש מ ע נ פ ר ק ה ג ו נ ה מ ש מ ע ד ש ע ט י נ ! נ ״ ן כ ל א ת ג י ! חינן ח י ת י ו ת כלל‬
‫‪ p‬נ מ י מ נ ח קושיות ס מ ח נ ו ו א ל ״ נ ל מ ה צ ו י ן לנקטינהו ו ק י ל ‪:‬‬ ‫ע ״ ש ועיין נממני נה״ק ון> צ־נ מ״ש נשם הגהות רש״י‬
‫) י ( בגמרא ו י ק ל א ס י ו כ ו ו נו׳ מ ש מ ע ה א ש ע ט נ ״ ו ג ״ ן ו נ י נ ו ת ג י ה ן נ ג מ ו א א ס ח י ס ו א ח ת‬ ‫נ‬
‫) י ( ח׳ של חמץ • כלשון של אשר נפל טפות כספרי ונינו נתגיהן וצ׳לח׳ של ח מ ! ו ׳‬
‫מ ה ן פסולים ונ״נ ונינו נ י ״ ו ‪:‬‬ ‫תגיןשי״ן יאשרה' מגק ונ״נ הרא״ש וס״ת ונ״י •‬
‫) י ג ( והרמב״ם נו׳ א ן נ ת נ ג ו י » י א ו ה ו ס י ף א ו ג ו ע מ ה ן לא פ ס ל ה ג ל ל׳ ה ו מ נ ״ ס •‬ ‫)יא( אכל שעטנ״י ג״ז הס תגין קטניס כנר ישנ ניה והו שכחי דהנהו ו״ני״ן המפורשים‬
‫) י י ( חילכך ע ו ג ש י ע ש ה כ ו ׳ ג ס י ה לשון ס ו א ־ ש ו ס י פ ה ו א י ל ש נ ת ו ס פ ת א ק פ ס ו ל מ י נ ל צ א ת‬ ‫נשימושח דנא דהיינו תגינין גדולים אנל תגינין קטנים כל מקום שחל׳ אימיות‬
‫פושה‬ ‫יוי ט ל ם נ״י ‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ע ע נ ו נ ו ‪ p‬יש •צוינות וייני״ן ונן צריו מגין על נל ראשי השי״ן ועל נ׳ ואשיהצדי״ק והע־יק ו מ ם‬
 ‫מב‬ ‫ב״ח‬ ‫אורח חיים הלכות חפילץ לו לז‬ ‫ב״י‬
‫» על גב נל אשר ‪ p‬יאימ מאן מחלוקת רש* ורית שרש״י מצריך לה מג נ ט ן מ״ש נשם ראיס לא נויפשלי מושחן סגין כל שלא עשה ראש אותיות אלו עגול‬
‫גגה נאמרים ולא נאמנע כמו שממנים הסופרים ירית אומד שאק לעשות לה גנ אלא משוך וכ״נ מלנה הרמנ״ם ללא חיסשלי נחסחן מנין והכי נקשינן הינא דאין‬
‫אנל עושה לה חטוטרת רש שאומרים שסימן איתחמ שיש להם מגא הנ״קינלנל גמצא מי שיולע לעשות תגי! עניל ונש״ע נתנ נשתם ואם לא תייג אפיי שעטנ״ו‬
‫אנל ללא! וחי״מ אינם מלל שלא נמצא בשום מקום שיש לתייגם ויש שכתנו גץ לא פסל ענ״ל ותימא רנה לפסק ללא נלנרי ר״ת ורבימ והאט׳ שפוסלין‬
‫נפי׳ ועול לנראה ולאי לאף להרמנ״םלוקא‬ ‫אע״פ שללי״ת לא נמצא נשי׳מאחר שמצינו‬
‫נפי' שיש לתייג ההיא יכל ל׳א תחילתה שיעשה כולם בי אין פסול בשנוי ולא בתוספת ובגדעון• ואלו הן נםגק גלילים שהצריכו לתייג בתטלין אין‬
‫נתינה לליית איניפ לתייג הללי״מ נהיא חסרות דתרות שכתכ הרםכ״ם פרשה ראשונה קרש לי כל במד לפסיל אפילי בשעענ״ו ג״ץ אם לא תייג‬
‫אומן גלילים אנל תגין קטני׳ לנכל מקים‬ ‫טנ״ל‪:‬‬
‫ואדיו קססתתייתחמפכתגהרמנ״ם מלא זכור מלא בתזק חסר הוציא מלא יצאימ חסר וי״ו יביאך נשית שאיתיית שעטנ״ו ג ‪ f‬נתינק צרינין‬
‫תגים קטנים מלק התלמול פשישא ופסול‬ ‫חסד‬ ‫העברה‬ ‫וי״ו‬ ‫חסר‬ ‫לאבתיך‬ ‫סלא‬ ‫והיבוסי‬ ‫חסר‬ ‫והאמרי‬ ‫מלא‬ ‫שרשה לאשינה קלש לי נל‬
‫נטרימ׳מציאחלא יא נן נתנ הראיש מצת חסד השביעי פלא מצות מלא שאר חסר גבלך חסר בעסור אם לא תייג איתן אפילו נסית נ״ש ניופילין‬
‫ג״נ אנל נסיפמ הרמנים שבילימ נמונ מלא לאות מלא לזכרון מלא עיניך תלא הוצאך חסר יו״ר תודח יהני נקטינן לפסול ס״ת יתפילק אם לא‬
‫תייג שעטנ״ו ג״ץ לפחית נתגין קטנים‬ ‫סתם הוציא מלא ‪ a‬יק מצאתי מינה בספרי‬
‫רנימ וקטהגיםלטמסמלאיא ויויל)טו( מלא חקה חסר למועדה מלא פרשה שנייה והיה כי יבאך חסר ללא נש״ע אנל נשתייגן נקטניס ולא‬
‫ימה שנתנ יצאים חסר וא כן נתנ ג״נ ולאבתיך חסר דיו חמר חסר בכור מלא בחזק חסר הוציאגו מלא מלולים נלפע״ל שאק לפתיל נתפילין ניין‬
‫הרא״ש ונן מהגיס לטחט חסר יא לנלה דיו יו״ר ויהרג חסר בכור מלא מבכר חסר וער בכור מלא זבח שלא מנר לנר זה נתלמוד מימ אף אם‬
‫אע״פ שגם נוה נסנהרמנ״ם סתם יצאים חסר וכל בבור מלא לאית מלא ירכה כתיב בה׳ ולטוטפות חסר לא חייגן כלל אפילי נתפילין מועיל להן‬
‫ף״ו אחרונה עיניך מלא בחזק חסר ףוציאגו טלאוי"ויו"ר‪):‬טי( פרשה תיקון לתייגן לאחר שננר מתני יאק וה‬ ‫חסר ינן מצאתי מיגהבסשמ רס׳‪:‬‬
‫של׳ כסלרן וכלכתנ מהרים לימל להפליל‬ ‫) ‪ V h f o‬נשרשה שניה ולאמסיך חסי­‬
‫נספדי הרחנ״ם נתונ חסר שלישית שמע עץ של שמע גדולה דלית של אחד גדולה מאדך האותיות נתפילק ובןלהלטק היולי״ן שעל‬
‫יא ומלא יי״ל יכן ממים לטתמ חסר לבניך מלא בביתך חשד יו״ד שגייה ובקומך מלא ר״ו לאות אלפי״ן ושיני"! לכיק לצירת האות ניכרת‬
‫מסריא‪-‬ימלאיויל יהרמנ״םיסמ״גנתנו מלא ידך חסר לטטפת חשד שגי ווי״ן עיגיך מלא מהות חסר וי״ו ליכא משוס נתנן שלא כשלרן ומהרי׳יק‬
‫בסוף פרשה וי נחזק חסר והדא״ם ראשונה ביתך חסר יו״ר שנייה וכשעריך מלא‪ :‬פרשה ר' והיה אס נשירש ס״ט מניאי וגם נ״י שסק נך‬
‫נש״ע סימן לינ סעיף נ״ה א״נ נ׳׳ש הנא‬ ‫ורנימ ג לילמהו ‪:‬‬
‫ו ב ל ט ט פ ת השלישי נחלק עליו שמע חסר םצותי מי״ו א׳ יורה מלא ומלקוש מלא ותירשך חסר להאית הוא ננתנ נשלמומי אלא שתםרי‬
‫ריח ואיחר שנם הוא דיו והשתחויתם מל& יבולה מלא הטבה חסר נתן חסר אתם חסר התגין ליטל לתקנן יאין נוה משים שלא‬
‫חסר שני מיין • נן נתנ הרא״ש בסלר לאות מלא לטוטפת חסר ר״ו אחרונה עיניכם מלא אתם חסר נסלק ועיין נמ״ש בסמוך סעיף ל׳ נחנ‬
‫תיקי! תשילק שנלטטפת השלישי חלק עליו בביתך חסר יו״ר שניי' ובקומך מלא ף״ו מזוזות מלא ביתך חסר נ״י ונסלר תקון תפילי׳ להרא״ש נתנ ונאלו‬
‫ואן ואמר שגם טא מסר שמ ייי״ן ונן יוד שניי׳ ובשעריך מלא לאבתיבם חסר וי'ו‪1‬מ ובלטמפת דג׳גחלק שלשה הפרשי‪1‬ת נתונ נהם ילטיטפת‬
‫ענ״ל יע״נלימר לט׳׳שיש נאןוט׳ ומ״נ‬ ‫בתני החים׳ נהקןמןן)לל‪ (:‬ונפיק לסנהלמן‬
‫ליש ליישנ ללא נא הרא״ש לומר שיהא‬ ‫‪.‬עליו ר״ת ואומר שגנז הוא חסר שגי ווי״ן‪:‬‬ ‫)ל‪ (:‬מפרשת יהיה ני יניאך נתיב‬
‫ילטיטפת ונפרשת שמע ופרשת יהיה אש ייי ג ד ו ל ה מצות תפילץ)י« שכל המניחן מאריך ימים שנאמר מלא או חמר אלא נא לומר משלשה‬
‫ה׳ עליהם יחיו ‪ 00‬ואמר רבא כל המניח תפילין פרשיית אלי נתונ נהם לשק לטטטת‬ ‫פמיענתינ לטטפת יהרא״ש נמחלת הלסת‬
‫ספילק נתנ כמרי ר״ת יאף עלפי שבקצמ ומתעסף בציצית וקורא ק״ש ומתפלל מובטח לו שחוא כן העה״ב מה‪ .‬פאק נאן נרניעי מתנ לשין ינרין‬
‫נק עיניך ילא נתנ לטטפימ ע״ש נאפיר״י‬ ‫ספרים שלמ נתוננטעית מוסחא האמיתית‬
‫משמע הני להליא ‪. :‬‬ ‫לטשפת ואמר אביי מערב אני בו שאין אש של גיהנם שולט בו רכ פפא‬ ‫היא נשמע ימהיה אס שמיע כתינ‬
‫מסר שגי ויי"! יניהיה ני יניאן נשינ אמר מערב אני בו שכל עונותיו נמחלין וכל מי שאינו מניחן ל ן ‪J‬ן ץ ל ך ן מצות תפילין יטלי מימרא‬
‫למש לקיש נפרק התכלת‬ ‫הוא‬ ‫ילסיטפת אנל נק פ״א לתיי אין נתינ‬
‫)לף מל( יפירש רש״י ה׳ עליהם אותם‬ ‫תשילקלהראיפ נתונ‬
‫ובסלרסיקין ‪. . .‬‬
‫‪.‬‬ ‫י׳>‬
‫שטשאים עליהם שם ה׳ נתטלין יטו עכ״ל‬ ‫ובאלו מ׳ שרשמת נתונ נהם ילשוטפית‬
‫ועל כרחך לומר לטעית סיפר יש כאן להא ללא נמאן יעיל שנמצא טתי־ מריו וטא לפי שמק טט נה׳ אלטם טים נמה שמניח שם היעל ראשי סמון ‪«4‬פו‬
‫שנתנ נתחלת אותן הלטת לנן נראה שצריך למיה נחלו השתי פרשיות כתוננהם על נן שנת נוה העולם שיאריך ימים ונמ״ש ואמם המקים נהי אלהינס טיס‬
‫נלנם טיס ט׳ היום מה העילס ימי חיי גוט מלנר השנר לעה״נ חט שהניא רנימ‬ ‫לטטפת ומטה ט יניאך נתונ ולטטפת‪:‬‬
‫ד ף ז ד המנהינ שיש מחלוקת נלטוטטת וכמזוזות קלמאי ונתראי ט מינייהי אחר זה הא ראמר רנא כל החניח חסילי' יני' טנטח לי שהיא קהעה״נ נלימר לא‬
‫מלא והי מינייהו מסר וטונ לעטמם מלאים נלאמרינן נהקווק)נט‪ (:‬לנר מאריך ימים נעה'ז אלא מונטח לי שהוא נן העה״נ יסונר שעיקר שנר יה‬
‫ליש אלא בחסחת אנל ניתיחת לית לן נה ענ״ל וטעות הוא טלו שהרי נתט שם טאנשניל שמניח תפילין ולנן הקלים רנא תפילי'לציצית אעפ״י שצמך להתעטף‬
‫התיס' יש טעים פשמטסמיס נתיבה אם חלאה או חשרה שעושים אותה מלאה נציצית קולס שחניח תטלק נללעיל נמש ט׳ נ׳׳ה אפיה הקלי' תפילי' לעיקר‬
‫מטם ליתחת לית לן נה ולאו מילתא היא להנא מיימ ניתחת שגרלן ללא אחמ׳ השט־ שהיא מינטח שהואנן העה׳׳נ היא בשניל קלוש׳ מצית תטלק אלא לפי שאיט‬
‫נקרא קנלת טל מלנית שמים שלימה אא״נ למתעטף ג״נ נציצית יקירא ק״ש‬ ‫למחזי כמנימר ע״נ ינן פירש יש״י ינן לעת נל הפוסקים זיל ‪:‬‬
‫ל ל ג ד ו ל ה מצית תטלק שכל ממיחן מאמן ימים יכי׳ נפיק התכלת)מל •י( ומתפלל נרני ייחנן ימניאי רניט לעיל מש ט׳ נ״ה לטנך היכירג״נרמסעטף‬
‫זסירשיי ה׳ עליהם איתם שנישאים עליהם שם ה' נתטלין יחיי‪ :‬נציציס וקורא קיש יאניי מישיף טל שאין גיהנם שולט ט ראם יש ‪ 4‬אחה טן אשר‬
‫רבא נל המיס תשילין י‪0‬׳ על שנל עיניתיי נמחלין הנל חטא נסרעין ממנו נזה העילם ייהא נריך נצאט מן הטלם נלא חטא ילא יהא עליי‬
‫ואמר‬
‫עינש גיהנם ורנ פפא מוטין של שעוניחיי נחחלין לי ולא חנעיא שאין גימם שולט‬ ‫נשימישא רנא ‪:‬‬
‫ודר* מי שאימ מניחן מא נכלל טשעי ישראל מיפן • נפרק קמא לר״ה ט אלא אפילו נזה העולם לא יגיע לטש עינש ני עיטתיי נמחליןלי לגחמ ולאחר‬
‫)שו‪ (.‬וכתט התום׳ והרא׳׳ש)הריין ימורלני נשם ר״ת ליקא ממנע מלמיחן שהציע רביני מלל שנר החניח תפיצק אמר יכל חי שאיט מניחן מא ננללטשעי‬
‫בשביל שהמצוה גוויה עליו אנל אם ירא למיח תפילין מטם לבעי גוף נקי יטא ישראל נטפןמראה לעתרבימ שמפרש להא לאמרי ש״ק לל״ה)לף י׳׳ו( פישעיישראל‬
‫ירא שמא לא חהר נקלישה ונטהרה לא ופירש הרמ״ש שם אע״ג לעטרה טא בגופן יורלק לנימם ונילוגק נה י״ב חלש לאשר י״נ חרש גופן נלה ונשמתן נשרפת‬
‫מקל יטל לחהר גשעת ק״ש יחפלה מ״מ לא מיקמ נהני טשעי ישראל נטשן אנל יט׳ ומפרש נגמרא מאי ניט אמר רנ קרקפתא ללא מנח תפיצק פירושו פאימ‬
‫מתיך לגרי רממ לאהא דמי שאיש מניחן טא גכלל טשעי ישראל גטשן כתנ לנן חצה לבשל מחלאמזי נרי להגיח תפילין ולק‪-‬ית ק״ש ולהתפלל וטנר רנינו שכר‬
‫צריך נל אלם ליוהר גהם נראה שאין מפרש כפרית אלא כל מי שאק מניק משרשים התי' ילנך נתני אם עסק נחירה כמניח תפילין למי לאחר נחנילתא‬
‫מאיוה טעם שיטה היא ככלל טשעי ישראל מיפן לאילו לפר״ת כל שאיני נמנע העיטק נתירה פטיר מן התפילין עניל אלמא למפרשים קרקפתי ללא מנח תפילין‬
‫מלמיחם מטם טווי לא טי נכלל טשעי ישראל ואין לומר לה״ק ניון למצית היינו שאימ חצה לנטל חמלאנמו ולנךנתט לאם עוסק נטרה ואיני חצהלהתנטל‬
‫חפילק חטנה נ״נ שט שאימ מניחן משנחת לה טהא ננלל טשעי ישראל לטיט מתורתו אין עליו עונש למה שעישק נטרה חשינ נמניח מטלק ימה שנתנו התו׳‬
‫כשנמנע מלהניחן משום ניווי טלע צמן לטומומו נהם למאי איריא חטלין נל איינ יי״ת משרש להנא נשהמציה במיה עליו שמגיטת עליו רציעית של מטלק‬
‫נ‬
‫המצית נמי אם נמנע מלעשיתן משם נטי הוי נכלל טשעי ישראל לתפילין מקש שבראשי אבל אם ירא למיח משים מ»י ‪ 1‬יקי וט׳ הא ולאי לאק עליו לק‬
‫ממרא פישעי ישראל בניסן ענ״ל נראה ששיש לאק לעת התי׳ שר*מ טלק אמ״ש סמלה אלא‬
‫הביאו‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫גוהגק ‪) :‬פו( כוזב גנ״׳י י*אי‪ 8‬משי י' םלא י' במר• חפי ו׳ אביב םלא י׳ והחיזי מפי י* טזנאך י מ י י' םלא ר טפיט ימימה סלא י' וב»י׳«ד‪ .‬רביעית כתנ לעברו חמר י ייצהרר ממר‬
‫יי״ר לגהמוזן חפי י׳ בגינם יאפינו! סלא י׳ יםיכפ מלאיי‪:‬‬
‫ליו)א( בתב המרוני ה״ק רף *״ו ע״י י • לאים להרי• איור י«ילין גאיפ שנאמר » אלי יאנוט לחייט שכיזבפ לבלר אומן בנתב גאה וויו גאה וקולטים נאה וקלפים נאיפ ענ״ל ‪:‬‬
‫יה&גהג‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫) « ( פ ר ש ה שלישית נו׳ מאוך חסו נ‪ 1‬ט א עייין של שמע גוולס ד של אי גדולס • והיה אם ‪ DO‬ובלטנאת שלישי נפל? מליו ר מ נו׳ נתב נ״י והוא״ש נמשל׳ פל׳ עפילק נ מ נ‬
‫נונוי ו״מ ואעפ״י שנקצת ספרים שלנו נתונ כגופות הנופת האממיפ‬ ‫שמע מסו ר נצ״ל‪ .‬ונלטוטשומ השלישי נו׳ ע ק נווסס ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫סייל! )א( ש כ ל המניםן ״אייו ימים שנאמו ה׳ עציסס יפיושי׳ אותן שנושאים עליהם שם היא נשממ ונוטה אם שפיע לטטפת מסו נ׳ ווי״ן ונוהים ני ינאן נתינ ונלטוטפמ אנל‬
‫נ ק פ׳ לפייו אין נתנ וי״ו ו נ ט ו תיקק תפילין שא נתנ נאצי ג׳ פרשיות נתונ בהן ולפוטעות‬ ‫סייגיו יוש״י‪:‬‬
‫)נ( ו א מ ר ונא ‪0‬׳ ואמר אניי נו׳ נואם לוגא נא להוסיף ואפו צ״פשיאויו יפים נפולם »נ*ל ופ״נ ניס סוא והא ולא נמאן ופוו שסופו ונויו שנפנ נתסלפ אופן סהלנומ צנן‬
‫מ ה אצא שפוגנויולו שיהיה ג״נ בן עולם הגא והוא פיקו אויבת יפיס והטי' י ניל שצויך להגיה באלו הנ' שושיות נתנ נסן לטטשפ ונוהים ני ינאן נתנ ולטופפפ על״ל‬
‫ונא אניי ומוסין ואומו שלא וי שיטה בן פ ו ל ס » א אצא אפילו אק סגיהנם שולט נו נלל ל י ונאמפ שאגנ ייסטיס לא פיק שם טמינ ולא נספ שם סוא־ש לנמונ באותו פקום‬
‫לשי שלא יניע צו ט ס תניא ע״ו שבמג לעיל נציצית סי׳ נ״ופונס מלאו ה׳ מ׳ויפלנם פן פנק החסוומ רתיווע אלא נ מ נ שצויו צנמוג ד פושיופ נ»‪.‬פילק שנניצן ‪0‬נו נ ק מנית‬
‫תפילין שנואשונה גפינ והיה לאות על יון ולונדון נץ עיגין ונשאר ‪j‬׳ פישיומ נמהוס יכוון‬ ‫החטא• וגא ו נ פפא שאפילו עניוות שעשה גנו נמשלק לו אם ממת תפילין‪:‬‬
‫גק פינין ולטוטפות בק פינין ווו״ק שם וממצא מ נ ו י ‪:‬‬ ‫הוא‬
‫ףשואל‬
‫חרושי ה ג ה ו ת‬
‫ב בספרי היא׳׳• •לפגינו כחוג ג׳ע ‪ one‬המניא מאי‪ :‬ג בפשר י רבינו •גירינו גיזב ג״נ נ מ ק מטר ;‬
‫נתב‬
 ‫ביי‬ ‫אורה חיים הלכות תפילין לז לח‬ ‫בדו‬
‫הביאי לנריי לבאר לשלשה חלוקים בלבר והוא דעיקר פושעי ישראל בגופן דנילונין כגמרא ללונמא נקשה ילה לאינך ומיהי אפשר דשאני תפילין להוי בכלל פושעי‬
‫בגיסנם י״נ חלש ט' איט אלא נשהמצוה בזויה עליו וכי׳ אנל אס אינה סויה עליי ישראל בגופן לפי שמניחן סמוך לגופי מה שאין כן בשאר מצות ומשיה כי מימנע‬
‫אלא שאיני ריצה להניח תפילין להתכסל ממלאכתי איני בעונש זה ‪7‬נידין נגיהנסי״נ מיגייהי משום בחיי אע״ג להוי כנלל פושעי ישראל מ״חבנלל פושעי ישראל בטסן‬
‫חדש וכוי מיהי ככלל פושעי ישראל כגופן היא ויש עליי מקצת עינש גיהנם תוך לא הר ואעס״ק מפשט לנרי רטט נראה ללא ס״ל נפר״ת אלא נכל גיונא הייפישע‬
‫נשאיט מנימ תפילק אפיל! איט נמנע‬ ‫י״נ חודש אנל אם ירא להניח משום‬
‫רנעינן ניף נקי יכו' הא ודאי דאין עליי ) ‪ t‬הוא ככלל פושעי י׳שראל כגופן לכך צריך כל אדם להיות זריז מלהניחן משום ביזוי ונן נראה חלנרי רניט‬
‫‪J‬‬

‫דין פ״י בגופן כלל והשתא ניחא הא דרכיני כהן ‪ :‬מצותן להיותן עליו כל היום אבל מפגי שצריכין ט ף גקי ירוחם ואפשר שיה ג״נ לעח הרא״ש‬
‫שנהלטת תשילק נתנ סתם לפושעי ישראל‬ ‫כתכ כאן וכל מי שאינו מניחן הוא בכלל‬
‫פושעי ישראל כגופן לא אמר שהוא פ״י שייא יפיח בהם וצריך שייא יסיח רעתו מהן בעודן עליו ואין כל בגופן סי קרקשתא ללא חנח תפילין ‪:‬‬
‫בגופן דהא לא הוה פ״י כגופן אא״כ שהמציה ארס ימיי ליזהר כהן עי כן נהגו שייא להניחם כל היום ום״מ ונתב עול הרא״ש שט חנחים ליום הלין‬
‫בזויה עליו אבל ‪1‬ה שאינו מניחן מפני צריך ביי ארם ליזהר בהן להניחן בשעת ק־ש ותפלה )י(‪ :‬קטן אס זהיר נחצות תסילק נן> זטת חנרעת‬
‫ואם פשע בהן נף חונות חנרעת שאק‬ ‫שאיט רוצה להתבטל ממלאכתו או מפני‬
‫היודע לשמור תפילין אכיו חייב לקנות לו תפילין לחנכו‪:‬‬
‫לך גליל שבכל חציח עשה שבח‪1‬רה יותר‬ ‫עצלותו וכיוצא ביה שאיננו חישש לקיים‬
‫) א ‪1‬‬

‫ממצית תפילין שהיקשה כל התורה כילה‬ ‫פטורין‬ ‫ועבדים‬ ‫ונשים‬ ‫)נ(‬ ‫מעים‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מטה זה ולעולם אינה בזויה מליו אמפ״י‬
‫לתפילק שגא׳ למען תהיה תירת ה׳ בפין‬ ‫אבל‬ ‫דלא נקרא נשם פ״י בגופן ממש אפייה היי‬
‫לכך צריך כל אלם שיהא והיר במצית‬ ‫בכלל פיי כגופן ודינא רכה ודיכא זוטא‬
‫איכא בינייהו ומסיק רנינו ואמר לכך צריך כל אדם להיות זריז בהן שלא יתבטל תפילין ומה שהיא רפויה ביל קצת אנשים הייט כלא״ר שמעקגן אלעזר)שכת קל‪(:‬‬
‫ממציה זי כשכיל מלאכתו או שאד הפסד מחין כי עכ״פ בכל יוס וייס יניח תפילין כל מציה שלא מסרי ישראל עצמם עליה בשעת השמל עדין היא מרופה טלם‬
‫ויתעטף בציצית ויקרא ק״ש ויתפלל דלא די שיהיה נציל מלהיות ככלל פ״י בגיפן והא דאמרינן בירושלמי מפני מה לא החזיקו בה מפני הרמאים ה״פ מפני מה לא‬
‫אלא שג״כ יהיה יוכה לקבלת שכר גדול בעה״י ילעה״כ כדאמרן יוהו שכתב הרא״ש החזיקו העולם להיות מניחי תפילין כל היום כשרים ונאמנים בעיניהם כן היה‬
‫בפיק דדיה על דברי ר״ת דאס !‪,‬יא ירא להניח תפילין משוס דבעינן נוף נקי אף הדבר ראוי ששם ה׳ נקרא עליו • מפני הרמאים שהם הרשעים ומניחק תפילין‬
‫ניג דעכירה היא דכקל יכיל ליזהר בשעת קריאת שמע ותפלה מ״מ לא מקרי לרמית כהס העולם ולכאורה נראה שביאור דבריו ה‪1‬א נמ‪ 1‬שנתב רכינו ירוחס‬
‫נהכי פ״י כגופן עכ״ל ר״ל דלא מקרי כלל כ"׳ דאינו אפילו נכלל פ״י בגופן יכמ״ש וו״ל פי' שלא החויקו נהם להניחן כל היום מפני הרמאים אבל בשעת תפלה כל‬
‫ר״ת הא ודאי דאין עליו דין פ״י בגופן יכרפרישית ואין כאן מחלוקת כנלפע״ד ידלא אחד מישראל נקרא מפושעי ישראל אס לא יניחס ע״כ אבל כשתדייק דכריו משכחת‬
‫כמ״ש כ״י דרכינו לא ס״ל כפר״ת ישרא ליה מאריה יאינא למידק לפי־״ת דתפרש שדברי הרא״ש הס כמי שכתט התום' כפרק כמה טומנק )מט •( דה״פ מפני מה‬
‫עיקר פ״י כגופן דיורדין לגיהנס וכו׳ אינו אלא כשהמצוה כוויה עליו ונוי דא״כ מאי לא החזיקו נאמנות באדם המניח תפילין וקאמר מפני הרמאין שהיו מניחין‬
‫תפילין לרמות בני אלס ונ״כ בספר התרומה ‪:‬‬ ‫איריא תפילין שאר מ״ע נמי כשאינו מקיימה מפני שהיא בזויה עליו יעוד מאי כגופן‬
‫לכדזר עוד הרא״ש דהא לאמרינן )שם( תפילין צרינק טף נקי נאלישע נעל‬ ‫דמשמע שבגופו היא פושע יהא ליתא דהא פשיעתו איני אלא נמה שאינו מקיים‬
‫ננפיס לא שיהא צדיק נאלישע אלא שיוכל ליזהר משינה ומהפתה נמוהו‬ ‫המטה לפי שהיא בזויה בעיניו ונראה דלרית נמ׳ מיירי שאינו מטח תפילין מפני‬
‫דכיון שאירע לו נס בתפילין מסתמא היה שומרן כטהרה ‪ pi‬פי׳ התוס׳ והר") בפרק‬ ‫שאין לי גיף נקי אלא דמה שאין לי גיף נקי איני תפני אונס חולי אלא כישע בגופו‬
‫נמה טומנין וכתב הרא׳׳ש והאימא שאין רמלין להניחן אלא בשעת תפלה כקל‬ ‫מריב אכילה ישתייה ישכרית בםעידית דחינו גוהר לשמיר עצמו מרניי אכילה וכוי‬
‫יכול אלס ליזהר כאותה שעה וכך הס לנרי רטט ‪:‬‬ ‫נדי שיהיה לו גוף נקי ומה שאינו נזהר אינו אלא לפי שהמצוה בזויה כעיני! שמנונית‬
‫ך רזי היודע לשחור תפילין אביו תייב לקטת לי תפילין לחנכו ברייתא בפ״פ‬ ‫עליו רצועות שבראשי וא״נ פושע הוא בגופו ממש אכל אס המציה חכינה עליי ונזהר‬
‫‪ I I‬לילב הגזול )מבי( ופירש׳׳י לשמור תפילין שלא יכנס נהסלל׳ה ובס״ה‬ ‫שיהיה לו גיף נקי אלא דאית ליה אינם חולי שחין גופי נקי הא ידאי דאין עליי דין‬
‫כתכ דהיינו שיהא נקי לשמור איתס כטהרה כאלישע בעל כנפים בלומר שלא יישן‬ ‫פישעי ישראל כגופן וכשאיני מניח תפילין ממי שאיני ריצה להתבטל ממלאכתי ה״ל‬
‫נהם ילא יפיח נהם ונ״כ סח״ק ‪:‬‬ ‫ככלל פ״י בגופן ואינו פ״י כגופן ממש כדפי׳ ידו״ק‬
‫דתיי העיטור מסתכרא לן דהאי קטן גדול בן י״נ שנה דיס אחד היא והביא‬ ‫‪ 0‬צ ‪ 1‬ה ? להיוקןעליו כל היום הכי מוכח בפי מי שמת! א״ר יצחק ה נ מ ס לסעיד'‬
‫״ ראייה לדבריו ואינה כדאי להוציא הכרייתא מפשיטה דמשמע דקטן ממש‬ ‫‪ I‬קבע חילן תפילי! יכי' ונפי המקבל היה נושא משיי על ראשו אסתפיליו‬
‫קאמר וכ״נ דעת נל הפוסקים שנתנו קטן סתם דמשמע דבקטן ממש מיידי)ב(‪:‬‬ ‫ריצצית אסור וטי ילקמן מייתי להי רניני בסימן מ׳ מ״א וכן לעיל בסימן ל׳ אס‬
‫י" ה ח ו ל ה מעיס בפרת כל הכשר )קי‪ (:‬מימרא דרכ יהודה וכ׳ הרא״ש‬ ‫היה כדרך ותפילין בראשי וכי' אלמא דמציחן להיותן עליו כל היוס ימ״ש אכל‬
‫נתשונה כלל ד׳ סי׳ א׳ שמי שבריא לו שאיט יבול להתהלל בלא‬ ‫י‬ ‫שצריכין גוף נקי וכי' כ״כ הרא״ש בה' תפילין יהיא מדברי התיה' בפרק כמה‬
‫הפחה חוטב שיעבור ומן התפלה ממה שיתפלל בלא גיף נקי יאם יראה לו שיוכל‬ ‫טומני ן)דף מט (‬
‫להעמיד עצמו נגיף נקי בשעת ק״ש בין אהבה יק״ש יניח תפילין ויברך דאניס הוא‬ ‫היודע לשחור תפילין אבי! חייב לקגית ל׳ תפילין לחנכו ברייתא ס״פ לולב‬
‫דעדיף מעיכדא דרכ)ברכות יד •( דאמר שלוחא הוא דעוי ‪• :‬נ״ה ונחנו רב־נו נש• פי‪:‬‬
‫ת‬
‫‪ I I‬הגזול קטן היודע לנענע חייב כלולב להתעטף חייב נצינית לשמור תפילין‬
‫המרדכי שחילה פטיר מן התפילין יהביא ראיה לדבר יתימא א״כ אמאי‬ ‫אכיו לוקח לי תפילין יפירש״י חייב בלולב לחנט מדבריהם ע כ ל ׳פירש כך כלילנ‬
‫״" נקט רבי יהידה חילה מעיס לימא סתם חילה ומצאתי )בשם א״ח בשם‬ ‫דתגי ברישא וה״ה בציצית !תפילין דאיג ח״כ אלא לחנכי מדבריהם יכ כ במרדכי‬
‫‪1‬‬
‫הריס( ״ניד‪ .‬טנ•׳ מצאתי להרסב״ם‪ :‬מצטער ומי שאין דעתו מיושבת פטור שהמניח‬ ‫צוף ה׳ קטנית וכבר כתבתי בסימן י"! פירישא דהך ברייתא דכל מה שהאדם חייב‬
‫אסיר להסיח דעתו מהם עכ״ל ולפ״ו אפשר לפטור כל מולה אם הוא מצטער ורבי‬ ‫נעצמו חייב לחנך את בנו!לולב איננו חייב אלא לטיח לו שיתכית עס הצניי־ לטין‬
‫יהודה מקט חולה ממיס אפילו באינו מצטער)א(‪:‬‬ ‫דדחיו יקרים א״א להיות לו לילב חיוחד אף לבנו חייב לחנכו גאיתו עני! ובן בציצית‬
‫ן ^ י ^ י ה ועגלים פטורים משנה כפרק מי שמתי)כ •( ויהיב טעמא בגמרא‬ ‫איני חייכ אא״נ יש לו נגד בת ד' כנכוח אף לבנו אינו ח״ב לחנכו במצית ציצית‬
‫משוס דהוי מצית עשה שהזמן גרמא יכל מצית עשה שהזמן נרחא‬ ‫אאיינ היה לו לקטן בגד בת ד' כנפית אכל תפילין דמציתן נל המס דחיינ לקגיתן‬
‫נשים פטירות ‪ .‬וכתב הרא״ש בהלטת תפילין ואע״ג דקיי״ל כרכי עקיכא לאמר‬ ‫לעצמו אף לבנו חייב ליקח לו תפילין לחנכי ומשמע ודאי דנקטן ממש קאמר דימית‬
‫) עירובי[ צי ‪ (.‬לילה ומן תפילין מ״מ שכת וי״ט לאו זמן תפילין‪:‬‬ ‫דלילכ וניצית ואפייה כייןדיודע לשמיר תפילין שלא יכנס בהס לב'ה ושלא יישןבהס‬
‫‪ 2‬הכלבי בשם הר״ס שאם רצו משים להנית תפילין אין שימעין להס מפני‪i"D‬‬ ‫ושלא יפיח בהם אבי! חייב לחנני לקנית לו תפילי׳ ומשמע ודאי נחי דחדאירייתא‬
‫י‬

‫שאינן יודעות לשמור עצמן בנקיות ענ״ל • ינספר א״ת הקשה עליי‬ ‫פטור מתפילין אפילי יידע לשת! תפילין כדתניא בפרק השולח ודף מ״ה( תפילין‬
‫מדאמרינן כר״פ המוצא תפילין לשם( דמינל בת בישי )פי' שאול( טתה מנחת‬ ‫וחוויית שנתק קטן פסילין שנאמר וקשרתם וכתבתם כל שישני בקשירה ישנו בכתיב'‬
‫תפילין ולא מיחו בה חכמים ול״נ שטעם הריס כמו שכתכי התיס׳דאיתא בפסיקתא‬ ‫וט׳ ונדכתכ רביגו ריש סימן ל״ט אלא דמדרננן קתגי דחייב לחנכי כדפי' אבל אס‬
‫שמיחו כה חכמים ופירשו הס דטעמא משוס לתפילין צריכיןגוףנקי ונשים אין‬ ‫הוא כן י״ג שנה ויום אחד הוא בעצמו חיינ לקנית לו תפילין כי היכא דח״ב בכל‬
‫מ״ע מן התירה ונ״כ כחרדכי סיף ה' קטנית דהך דתני קטן שכתב תפילין כסילין‬
‫זריזות ליזהר והר״ם רצה לתוש לדברי הפסיקתא ‪:‬‬ ‫אפילו הגיע לחנוך קאמר כיון דליתיה בקשירה מדאירייתא אאייכ שהוא בן י״ג שנה‬
‫עוד הכלבי נשם הר״ם יעל הבחורים ששאלת אשר מהרהרים אפי׳‬ ‫‪2*1—1‬‬ ‫יהא דריש פ״ק דערפין הכל חייבי[ בתפילין לאתייי קטן יכו׳ הייני חניך מדרבנן‬
‫" כשעת ק״ש לא יניחו תפילין ואפילו חולי מעיס אסור להניחם וכל‬ ‫״‬ ‫כדפרש״י בפי לילכ הגויל והייני כדפי׳• יו״ל כ״י כתב העיטור חפתבראלן דהאיקטן‬
‫שאינו יכול לשחדם שלא יפית בהם אסור כ״ש שלא ינהנ כהס קלות ראש כתאית‬ ‫גדיל כן י״ג שנה ייים א׳ היא והביא ראיה לדבריו ואינו כדאי להוציא הברייתא‬
‫נשים עכ״ל ותמהני דהא תניא כפרק שני דםוכה )נו‪ (.‬ר׳ יוסי אומר הילדים‬ ‫מפשוטה דמשמע דקטן ממש קאמר וכן נראה דעת כל הפוסקים שכתבי קטן סתס‬
‫לעולס חילצין מפני שרגילים בטומאה יפירש״י שרגילים כטומאה קס״ד שמא יראו‬ ‫למשמע דכקטן ממש מיירי עכ״ל וכן תוססים התו' בפשיטות בסרק מי שמתו‬
‫קרי‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫)דף ב״ה( בדיה וקטנים דכקטן ממש שהגיע לחנוך קאמר והכי נקטינן דבקטן‬
‫הלומד תלמוד אפילו איט אלא כן י״כ שנה היודע לשמיר תפיליי אכיי חייב לקנוח לי תפילין וכך נהגו אבל בהגהת ש״מ השיג על נ״י ואמר דגהגי כהעיטיר ואין לשנות‬
‫ווךמא הוא דפסק כהעיטור במקום שחילקיס עליו כל הפוסקים ומ״ש דכן נהגו אפשר דלא נהגו כך אלא רוכא דעלמא שאינן יודעים לשמור עצמן שלא יפיחי בהן‬
‫דבדידהו ולאי אסיר אפילו היה כן י״ג שנה אלא שאי אפשר לתקן פירצה יו אכל כקטן הלומד תלמוד דיודע לשמור עצמו שלא יפית בהן ליש שיודע שלא ישן בהם‬
‫ושלא יכנס בהן לנ״ה אביו חיינ לקנית לו תפילין לחנכו מדבריהם ידלא בהרנ בהגהת! דאיסרכנלפע״ד ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫ל ה ה ל ל ך ‪ ,‬מעיס מימרא דרב יודא בפרק נל הבשר )דף קי( וכתב ניי דמיירי באיט מצטער דאי במצטער גחליו ואין דעתו מחשבת עליו אפילו סתם חילה נמי‬
‫פטור יכ״כ בהגהת ש״ע‪ :‬ן ‪ £ " £‬ינש־ס יענדיס פטיריס משנה בפרק מי שתתי)דף ני( ויהיב טעחא גגמ׳ משום דמ״ע שהזמן גרמא הוא ‪:‬‬
‫אנל‬
‫דרכי משה‬
‫)ב( יהמגהג נדנרי נה״ע שאין הקטניט מניתין חשילין על שיהא נר מציה דהייני בן י״ג שנים ויום אחד ‪:‬‬
‫לח )א( ולא ירענא לטה נ ח נ וד‪ .‬הובר נשם א״ה דהא הם דנרי הרטבים וכמו שהניא רנינו בחיי זה וראיחי נא"! שנחב דברי הטררני והביא דאית לרנד םסדד• ילמדנו רני ינאי‬

‫פרישה‬
‫היום נמו שהיו הס נוהגק ‪ .‬ומיש נתמלה לק צוין נל אדם להיות ודיי נהן ממנא דגמים‬
‫ולמצוה קאמו לא לעינונא קאמו תדמ לו דאס כוונת ונינו נמ״ש ירי הכי היל לרנינו‬
‫למכתב צוין נל אוס להיות וויו נהן וכל מי שאינו וויו נהן הוא נכלל נרי ומולא נמנ ק‬
‫אלא כתב כל מי שאיט מניחן משמע שאינו מניחן מפשיטמו שהוא מנוה המצוה • ומה שמסיים‬
‫מ״מ צריו כל אום ליוהו בשעת ק״ש כו׳ גינ למצוה ולווייומ קאמו צומו שאס לא יניחם אפילו‬
‫בשעת קיש מפני שאיט ׳ניל ליוהו מנשימה שיקוא מפני ים ודי נגוק ווניט לא מש לשרשו‬
‫כיון שכנו נתנ שמפני כן אקאנו מנימין אומן נל סיום וורק ‪:‬‬
‫)י( סטן היודע לשמור תפילין פי׳ שלא ישן ולא יפיח נהם ולא יכנס נהם לניה )ופיח נ ל י‬
‫שניכ ליישב ונוי המרוני עם ונרי רנ יהווא פיט( ‪:‬‬
‫סי' ל ח ) א ( ח ו ל י מעיים ושים כוי פנוורק• חולה מפייס אפיי אינומצטפר משוס ותפילת‬
‫נעי גון נקי כאלישע ושאו מולה ווקא נשמצשפו ושמא מתון יוצפו‬
‫יסיח ועמו מהם •• )נ( נ ש י ם ‪»1‬דיס משוס ו מ ס מצות פשה שהמק גומא והא שנת מ״מ‬
‫פטורים‬
‫)ג( הוא ננלל פושעי ישראל בגופן נתב נ״י פירש יית ווקא הנמנע י׳להניחן משיה והמצייה‬
‫נוויה מליו אנל אט נמנע מלהניסן משוס ובעי גוף נקי והוא ירא שמא לא‬
‫'והו נקוושק ובטהרה לא סיקרי כיי כגופן אע״ג וכקל היה יכול י;ר נק״ש ובתפלה • והא‬
‫לנקט תפילין יותר משאו מצות וגס הוא נכלל פושעי ישראל א<_ יוניה א ת ן משוס שמניח‬
‫התפילין סמון לגופו להכ׳ מיקרי פושעי ישראל בגופן משאיר שאר מצוח דאף אס איני עושה‬
‫אומן לא מיקרי אלא פושעי ישראל ולא פ"׳ נגיפן ע יכ גשם ריח ירא״ש •נתב עיד אנל‬
‫מתון ונרי וביט דאסא דמי שאינו מניחן הוא נכלל פי׳ נגיען כחנ לכן צרין כל אדס לייהד‬
‫נכס נואה שאק מפוש נפו״ת אלא נל מי שאינו מניחן מאיוס ה^עס שיהיה הוא ננלל כ״י‬
‫נ״י עניל • ולי נואה מוכתב רנינו אח״כ אנל מפני שצריכין גון; נקי שלא יפיח נהגו שלא‬
‫להניחס כל היוס כיי הרי גילה רעתו נפי' מ״ש נתיזלה נל מי שאימ יינישן הוא נכלל ס שעי‬
‫ישראל נגופן פירושו אס אינו מנייק משים שהמצוה נוויה בעיניו לא מפני שירא שמא לא ייהי‬
‫»הן שאם מפנישיוא שמא לא יזהו מהן לא הוה ננלל פי׳ שהרי מכני ‪ p‬אין אנ! מנישין א תש נל‬
 ‫מג‬ ‫ב־ח‬ ‫אורח חיים הלכות תפילין לח‬ ‫ביי‬

‫קרי שסהרהור מצוי נהם ימסמה מלמילא לימא קסבי רני יוסי נעל קמ אסור א ל ל נמם הראטן סטור מנאן ואילך טיב אפילו נאו שנינו מרשית רטט לא‬
‫לקלק נאן מלא לנמנ טוס הראשון פטור משמט לליכא איטרא והא‬ ‫להמח תטלק אמר אניי ניללים ונשותיהם עמהם עסקינן שתא יבאו לירי הרגל‬
‫לנר המ נהליא לחשים הרהור לא מיתסר )אפשר לומר להר״ס מפרש לקס״ל לימא לאיטרא נמי אינא נמנואר נריס אלו מבלתי( אילך לבסנ מנאן ואילך סיינ‬
‫למפני שרגילים נטוחאה טימ שק בעלי קמין ונעל קרי אמר להניח חפילק למשמע לאין חלוק נין קילס הנן לאמר הק והרא״ש נתנ ראיט מיתר אלא לאמר‬
‫הנץ אנל קולם הנץ אסור אף טוס שני‬ ‫ומשיה מתמה לנעל קרי ולאי חיינ נמפילין‬
‫ימימ בטל שהם עליו צריך שלא והרהר « אבל ביום ראשון פטור מכאן ואילך חייב אפילו ב « פנים אנל ני״לסיחן שפ״חניהר רניניינתנ‬
‫ואם אינו ינול להעמיל עצמי מלהרהר חדשות • ט׳ באב חייב ב ה ן ‪ e o :‬חתן ושושביניו ובל בני חופה רביי׳ ראשק אטר להניח תפילק לגמרי‬
‫ינשני נמי אטר »ל הק ונן פסק נש״ע מ״ל‬ ‫בשעה שהן עליו לא יניח ונספר א״מ‬
‫פטורין לשם מיהו לעני{ הלנה בבר ניררתי נש״ד‬ ‫נתונ על הא להרים ונן חשמע טחשלמי‬
‫לשם לנשני טתר אפילי קילס מ ן מ״ש‬
‫‪:‬‬
‫שמפרש נוף נקי ממחשבה רעה ענ״ל‬
‫נאמנות ני שם עיקר מקום לין זה ונאן אין להאריי ת ש ל מ ״ ן נאנ טינ‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫במ׳‬ ‫ולי נראה לאק לפטר׳ חמצוח חפיליןמפנינך אלא יש לטפם נלנמם )למטך‬
‫*‬ ‫נהן נתנאר נשייל נםימן תקלה ני שם מקומו‪•.‬‬ ‫לנס ליראי שמים נלי שיםיחו לנם מלנמ הנאי החזיקום לגוף ולנפש ויפנו לנס‬
‫ח ך ] ן ושישניניו ונו׳ נפרק טשן טף)לף נ״ה( ח״ר חתן והשישנינים ונל מי‬ ‫לקנל עליהם עול מלטת שמיס ‪:‬‬
‫החופה פטורק מן המטלק וחן החפלה וחייבי! בק״ש משום רני שילא אחרי‬ ‫‪ ^ T Q‬הרא״ש לאיתא נספר העמים שומא פשור מן התפילין ומן הציצית‬
‫לנמינ וראיתם אותו פרט לטמא והוא ז״ל חלק עליי ונתנ לליתא חתן פטור והשופנינין ונל בני החופהחיינין ופירשי׳י פטומן תן המפלה לנעיא נונה‬
‫לייאיתם אותי נציצית טא רנתינ ‪ :‬א י י ר ניים ראשו! פטור מנאן ואילך ומן התפילי' חשום לשניחא שנחת וקלות ראש וטינק נק״ש למצות טנתה אינו אלא‬
‫חגלחין )נח•( אסיקנא להלנה פסוק ראשון וינולין ליישנ לעת! שעה קטנה נרי לקרוא פסיק ראשון מטם רני‬ ‫חיינ אטלו נאי פנים חלשוח נפרק יאלי‬
‫נר׳יהישעלאמר אנל שני ימים הראשונים אטרלמימ מטלק משני ושניננלל שילא אמרו חמן פטור מק״ש לטמל ושאר נני חופה חיינק ולית למ למי תנא•‬
‫חיחר להגיח תטלק יאם נאי פניי מלטת טלץ ורנא פליג יאמר כיק שמיה נשני העיסק נמצוהפטור מן המציה עלל יאינא לתמוה למשמע לנין לתיק נין לרני טלא‬
‫טנ איש חילן לפנים חלשית יהלנתא טיתיה לנתרא מא ינפ״כ לסיכה )נה‪ (:‬קאמר לליתלמ למי תנאי רטסק נמציה פטיר מןהמצוה ונך הניט נעל המאור‬
‫אמרינן אנל טינ ננל המצית חת מתפילין וה׳׳מ נייס ראשין לנתינ !אחריתה והרץ מלנמ רש״י יצ״ל לפי זה לשעמו ררש״י לפי׳ נך מפיס לאי איתא לאית להי‬
‫טיס מר ינן נתנ הרי״ף נפי יאלי חגלחק חייל ומסקנא אימ אסיר אלא נמס למי מנאי להעיסק נמציה פשיר מן המצוה א״נ קשה למק״ש נמי ליהיו פטימם‬
‫ראטן נלנל לעיקר מררא מליימא מאלנטנ !אמריתה ניום מדמיון שמיח אלא ולאי לית להו העוסק נמציה פטיר מן המצוה ילהט טיטן נק״ש יתימה לא״נ‬
‫יום שני טנ אימ חולץ יאפי'כאי שנים הלשות ינתנ עליי הרא״ש מה שנתנ המ״ף השתא איפנא קטא לאי לית לט למי תנאי העוסק נמציה סטיר מן המצוה אמאי‬
‫לאימ אסור אלא יים ראטן נלנל לטשיוםראשק טלו אסור אנל שני אינו אשור פםורים מן התפלה ימן התטלין לאי משוס לתפלה בעיא טונה ותטליןמשום לשניה׳‬
‫אלא חקצחו נדאמרינן אנל שני ימים הראשונים אסור להניח תפילין משני ושני פנדות וקלית ראפ אינעילס ליתיבי לעתייהו נלאמר התם גני אנל ונלפע״ל ליישנ‬
‫נפלל מיתר וטרש״י דשני ימים אמר מקצת שני ננולוונה״ג אממנן נפ״נ דסונה ללא אמר רש׳י ולית להיילמי תנאי מ' אלא אמי תנאי שאמרו משום רני שילא‬
‫יה״ח מם ראשק אנל יים שני לא קא חשינ מטס דמקצס טוס נטלי ייראה דמיד חתן פטור והשישנינין טיטן ט׳ חתן פטור מק״ש יממפלה ימן התפילין והשישניגון‬
‫נמזן הממה אמרינן מקצת טיס נטלו ע״נ ונראה חדנרט דאע׳נ דס״ל לילה זמן טיטן נטלם ונן ננל שאר החציח נולן טיטן משום ללית להו העושק נמצוה‬
‫מטלק טא טין שאטר להניחם נתחלה אין הלילה עולה לו יצמך להמתק עדפטיר מן המצוה ואפיה ממן פטר משום לטריל ואי אפשר לו לטין רעמו נצל אפילי‬
‫מ ן החמה יהריןנחנ נס״נ דסינה ג״נ דני אממנן וה״מ ניום ראשין ה״ק ה״מ לססוק ראטןלק״ש אנל לתיק לטטר לשישטנין מתפלה יתפילק כע״כ רס״ל העוסק‬
‫דמיפטר טליה יוחא ניום ראשון אנל נשאר יחים לא חיפטר טליה יימאדאטלו נמציה פטיו־ מן המציה לאל״נ היל ליתוני לטטיהו נלט׳ ימה שנתנ רש״י בלנרי‬
‫נמקצת שני טינ אלא שמדנמ המ״ף נראה דלא חיססר ניום שני נלל ואף ת״ק פטורים מן התפלה לנעי נינה יטי רציני לימר לטון לנעי טנה ימפילק נחי‬
‫הרמנ״ם נתנ נןונתנ הרמנ״ן נשפר תורת האדםדאפשר דהיינו טעמא לסי שאיןנעי למהר משנרימ ומקלות ראשא״נ צרינין קליתוני לעתייהי טעית הרנה ויתבטלו‬
‫מניטן תפילק נלילה דלילה לאו זמן תטלק היא ואפ״ה עולה הוא למקצת היום משמחת חמן וכלה ולנן פטורין הן מתפלה ותפילין רעיסק נמציה פטר מן המציה‬
‫ונמצא שאיט אסור ולא נפטר מלמיח חפילק אלא יום אחד נלנד שהמ ניים ימיט נק״ש טיטן נין חחן בק שישנינק לניק רא״צ נינה אלא נפסיק ראשק אין‬
‫השני נשחרית חיינ נהןינחנ הריין ועדיין אין זה מטור לי שא״נ לא ה״ללמימר נזה שום ניטול לשחחת חתן ונלה ונך הניט התו׳ מפי׳ רש״י והקשו למי תנאי‬
‫אנל שני ימים הראטנים אטר למיח תפילין ענ״ל ‪1‬נראה שטעט משוס דנתן לס״ל דלרניטלא לית ליה־עיםקנחציה ששור ח[ החצוה איינ יתטינ חתןנטכה‬
‫שאחרו נ׳יטם הראשונים אסור למיח תפילין את״ל דלא טחסר אלא יים א׳ ללינא לטמר אה״נ ללרני שילא חתן חיינ נטנה לטין ללת״ק לס״ל העוסק נמצוה‬
‫יליל שני ניק דלילה לאו זמן חטלין א ׳נ לא נאסר אלא יום א׳ נלנד ולי נראה פטורמןהמצוה ממן פטיר מן הסונה ממילא צ״ל לרני שילא לטטרנחמן יותר מתיק‬
‫די״ל דאע״ג דלילה לאי ומן תפילין היא מטעם שמא ישן נק אנל מיתשר נמי לאף נסינה טטרי יקשה אמאי פיטרו מן הסונה ניק ללית ליה העוסק נמצוה פטור‬
‫מן המצוה ועל ‪ p‬טרשי התו׳ ללא נשרש״י אלא רני טלא נמי ס״ל העיסק נמצוה‬ ‫מטעם אבילימ‪:‬‬
‫שטר מן המציה למולה נהא לת״ק ולא נחלק אלא נק״ש לחתן פשור משום ראיןיטל‬
‫ת ש ‪ 0‬ד ! ב א ל טיב נק ניב הרא״ש נפ״כ דתעניח דלא חמיר ט׳ נאנ לטק לעתו נלל אטלו נפסוק ראשון אנל שאר מי חוסה טיטן לינולק לטין נק״ש‬
‫משאר יחי אבילות ינתנ עוד יר״ח נתנ דנתשעה באב אנל נתפלה ותפילין חולה לח״ק רנני טפה נחי פ ט ‪ p‬ונ״נ הרא״ש לנין לת״ק נין‬ ‫*‬
‫אק להניח תפילין נט ביום ראשק דאנל דאין יום יוחר מר ממט י‪1‬ם קביעית לרני טלא העוסק נמציה פטיר מן המציה ורני פילא קאחר לחתן סטור אפי׳ מקיש‬
‫נטה למרות ואפשר שדחק למצוא סמך למנמ אשמו אנל לנאורה נראה נמו ונני‪-‬חופה טיטן נק״ש אנל נתפלה וחטלין אף מי מופה פשימן ילא משום לעסיקי‬
‫־־‬ ‫י‬ ‫אלא‬ ‫‪- • - -‬‬ ‫‪:‬‬
‫! ייחג״ה ח ך ן ן ושושניניו ונל מי חופה‬ ‫ב י טב ‪ 0‬י מ‬ ‫‪5‬‬ ‫כ‬
‫שנמנחי ל ל " ' יזיי י‬ ‫ה ע‬ ‫מע‬

‫‪ I‬חחן והשושנינין ונל מי נחציה נינט דא״נ אשילי חק״ש נחי נפטרי אלא ודאי לא טקרי עיסקק נחצית והא‬ ‫שסמ־ים מתפל' ותפילין ובו' בפ״ב דסונה)נה ז( ח״ר‬
‫חיפה פטורים מן התפלה ומן התטלק וחייבים בק״ש משום רבי שילא אמרו חתן דפטירי חתפלה לט שחחיך שמחתן אי אפשר להם לטין להתפלל ימן התפילק נמי‬
‫סטר יטשנינק ונל מי חופה חייבים ופי׳ רש״י פטורי! מן החפילין מטם דשניח פטורים מטם דשניח נחופה שחחה וקלות ראש ענ״ל יחינא לתמיה נהא דנתנ ילא‬
‫שנחת וקלות ראש והרמנ״ם לא נתנ דחתן פטר מן התפילין ואפשר שהוא ננלל משים דעסיקי נמציה נינהו דא״נ אפילו מק״ש גט נפטרו דהא קודם וה מוך נדי‬
‫מה שנתנ מצטער ומי שאין דעתו מיושנת עליו וננונה פטור מן התפילין • ואהא דטר נחנ דלח״ק חחן ובני ת‪1‬פה טלהו פטורק מן התפלה ימן החסילק משים‬
‫דרני שילא נחנ הרא״ש דלא קאחר דשושנינין ומי חופה טינים אלא נק״ש דיקא דעוסק נחצוה פטור חן החצוה ואסיה חיינין נקיש חטם דלא נעי נונה אלא נפסוק‬
‫אנל נתפלה ותפילין חידה דפטירק ופסק הרא״ש הלנה נרבי שילא ילפ״ו נראה ראשון ולא קשיא מק״ש נמי נפטרו ומאי שנא דקשיא לרבי שילא טפי ונראה ליישב‬
‫שמה שנתנ רניט נק״ש לא קאי אלא אשושנינין ומי טפה ולא אחחן ויותר נראה דדוקא לרני שילא קשיא דניון דמתן פשיר מק״ש דאי אפשר לו לטין דעתו נלל‬
‫לומר דגם אחתן קאי והטעם משום דרט שילא דפטר לחתן היינו מפני שאי א״נ מי טפה נמי נסטרי מק״ש שהרי הם עיסקיןנמצות שמתת ממן ונלה נשהגיע‬
‫אפשר לו לטין דעחו יא״נ היינו לדידהו שטו מטוניס אנל ממן הזה שאט' שארזמן ק״ש מאחר שהחתן איט קורא ק״ש לאילי לחיק דהחחן חיינ נק״ש א״נ מי חיפה‬
‫אינן עישקין נחצות שחחת חתן ומה נשמיע זחן ק״ש שהמ החתן קורא ק״ש לטינך‬ ‫נל אדם איט ינול לטין גם החתן חיינ א ונחי שנתנ נטמן ע׳‪:‬‬
‫טיבים מי חיפה לקרוא ק״ש והשתא ניחא הא דנתנ הרא״ש דלרני שילא הא דנני‬ ‫יטתני‬
‫חופה פטומן מן התפלה ותטלק לאו משום דעקיקי במצית נינמ דא״נ אפילי מקיש‬
‫נמי נפטרו אלא ודאי לא מקרי עוסקי נחצ‪1‬ה וצמך למין דאחאי לא חקרי עוסקי נחצוה ונראה דס״ל לרבי טלא דלא חקמ עוסק נמצית אלא עוסק נמלאנמ מציה‬
‫טין עישה טנה ולולנ אנל מה שעוסק לשחח את החסן אין זה עוסק נמציה ונייצא נזה פרש״י פ״ק דנרנות בהא דתניא גשגחך בביתך פרט לעוסק נמציה ונלנתך‬
‫נדרך פרט לחתן דאי לאי •קרא יחירא לחמן לא נפקא לן מקרא קמא טין דעוסק נמצוה לא נתיב קרא בהדיא אלא מיעוטא בעלמא הוא דקא דרטנן מניתן וממעטינן‬
‫מיניה עוסק במלאכת מציה דאיכא טירדא אבל דחתן דטרדא דמחשבה בעלמא מא שמחשב על בעילת בתיליס אי לאי קרא יתירא לא אתחעיט עכ״ל )הכי נחי‬
‫דטותא אינא לחיחר נמי חיפה דלאי עיסקי נמלאנת מציה נינהו ואנתי קשה טובא להרא״ש דכתב וסלכה כרבי שילא דחתן פשור מק״ש ענ״ל דפסק כימיד מנר‬
‫רנים דלינא למימר דפסק נדבי טלא משים דבפדק היה קורא תנן סתמא חחן פטור חק״ש לילה סיאשונה ועוד מ״ש דבע״נ הך פלוגתא דת״ק ור׳ שילא נפרק‬
‫טשן ננונס אח האלמנה מיידי אי נחי מונס את הבטלה ולאחר בעילה ופליגא בסברא אם אפשר שהחתן יכיין דעתו בפסוק ראשון אס לאו דאי בנונס את הנתילה‬
‫יקידם נעילה לינא חאן דפליג דפשיטא דפטור חן הק״ש ד' לילות וא״נ נ״ש דקשה אמאי פסק כרי פילח הא אסיקנא כפ״ק דכרטת ובפרק היה קורא דאין חתן פטור‬
‫מטם דעיסק במציה סטר מן המצוה אלא מטם דטמד טרדא דמציה אבל בטנס את האלחנה אעיפ דעוטק כמצוה טק דלא טריד טירדא דמצוה חייב בק״ש והיה‬
‫בטנם את הבחולה ולאחר בעילה דפטטא דטיב חתן בק״ש נת״ק ידלא נרי טלא ונראה דמה״ט פסק רטט נאן נת״ק וכחב חחן ושושביניו ובל בני החופה פטומן‬
‫מחפלה וחחטלין וחייבי! בק״ש ט׳ בין חחן בין שישניניו טיטן בק״ש ומיימ נהחן שמס אח האלמנה אי נט בטנס אח הבתולה ולאחר בעילה ודלא בהרא״ש דפסק‬
‫נר׳ טלא דטטר את החתן אף מק״ש דליתא אנל דין חתן הנונס את הנתולה ולא נעל בתנו רבימ לקמן גטמן ע׳ והאריך בכל חליקי דינים דתתן לענק ק״שט שם‬
‫מחוט ונאןנתנ נקיצור לפי שלא נתנ באן אלא דק תפילק ואגב גררא טים וטיבין נק״ש עוד נלע״ד דמ״ש נאשיר״י והלנה נרי שילא דחתן פטור מק״ש היא ט״ס דאין׳‬
‫תלמיד נתני נגליון לפי ששנינו ננרנוח חתן פט‪1‬ר חק״ש ד׳ לילות והנמטהו נפנים ‪1‬טע‪1‬ת הוא דפטטא דהלנה כת״ח ימיירי במס אלמנה א״נ כנס את הכחול׳‬
‫ילאחר נעילה ינ״נ הריין נפרק הישן יע״ש נמ׳ש נספר המאור ונספר מלחמות ה׳ דפטטא למ דהלנה כת״ק ולא כרי שילא‪ .‬והב״י נתב ליישב דברי רטט על פי‬
‫דנרי הרא״ש דססח נר׳ שילא ע״ש ילא גמרא הארנתי ננל זה נדי לפרש הפשט נפירש״י ותו' ובאטר״י ירטט שהם קצת סמומים עוד נלפע״ד דס״ל לרבינו למאי‬
‫דפי׳ הרא״ש לר' שילא דלא מקרי עוסקי נמצוה ונוי השתא ודאי אף לת״ק לא מקמ עוסקי במצוה ולא נפטרו חמן ושושביניו מתפלה ומתפילין נין לת״ק בין לר׳‬
‫שילא אלא מטם דא״א להם לטין נתפלה ומתפילין נמי פשימ מטם דאינא קלות ראש נטפה אנל נקיש פליגי נסנרא דלח״ק חמן נמי טינ מקל יוכל לנוין נפסוק‬
‫ראשון‬
‫‪,‬‬
‫פרישה‬
‫פטורי׳ אלינא ד ל פ ! ) נ ( אבל ניום ראשק הוא פטור ענאן ואילו שיינ נ מ ו ט נ ס אמרי׳ מי לך ולונא נפנ מומי להנימ לאלמו ואפי׳ נא פייט מישות וקייל נונא ונמרא הוא‬
‫ורע ר<״ן> ורא״ש ועיין נייר סי' שלח‪:‬‬ ‫אנל מיינ ננל המצות און מתנילין וה״מ ניוס ואשק ונתינ ואשריסה ניוס מר ונפרק אלו‬
‫מגלסק ון> רא פליג ונא אוטולא ואמו טון שהגיח נשגי שונ אינו מולן לפגים פושות ועוין )י( חחן ושמניניו נו׳ פט<וק מתפלה ותפילין וחיינין נקיש • נפרק נ' לסונה תיו חמן‬
‫י ושושניניו ונל נגי חופה » ‪ p‬תן התפלה ומתפילין וחיינין נק״ש י' שילא אמר‬ ‫והא ו נ א הוא ואמו סלנס נפנא ויק ואמו שלשה יפים ופי' פיקו אכילות ג׳ יפים ה״נ‬
‫חתן פטור ושושניניו וכל נני מופה שיינק ונמנ הוא״ש לריש אקיש פלינ ופסק הלנעא מתיה‬
‫נעי׳ ג׳ ימים למפילק ומשני טצוס שאני נלומו הואיל וטצוה להניפ פפילק מצי להניא לאלתר‬
‫וח״נ‬
‫חרושי תחוח‬
‫עיין‬ ‫לח א נ ח ג מהרל״מ ומון פשטי אותם מתפלת ייעילין אף בום! הוה היינו ‪»0‬ום רפנייז •ניוון וקלוח ראש ‪:‬‬
 ‫ב״י‬ ‫אורח חיים הלכות תפילין לח‬ ‫ב״ח‬
‫ראשי! ילי' שילא חתן א״א לו לטין דעתו כלל ולפיכך פטור אפילו תקיש ילפ׳ז ניחא ^ ! * ת ^ י ספריס תפילין ומזיזות הס ותגריהס וטי שס)כי •( א״ר מנינא כן‬
‫״" עקיבא כיתכי ספריס תפילין ומזוזות הס ותגריהס יפל העוסקק‬ ‫דלא תניא בהך כרייתא דפטוריש מכל מצות האמורית בתירה וה״ט ללא פטייי‬
‫אלא מתפלה ותפילין דא״א להם לטין כתפלה ופטירי נמי מתפילין כיון דאיכא במלאכת שמיס לאה!״ מיכרי תכלת פטורים מקיש ומן התפלה ומן התפילין‬
‫קלות ראש אבל בשאר כל המצית חייב דלא מקרי עושקי נמנית אנל ככותבי ומכל המצית האמירות בתורה לקיים דברי רבי יוסי הגלילי שהיה אומר כל‬
‫העוסק במצוהפטור מן המצוה וצריך לומר‬ ‫ספרים וכי' דבסמוך דעוסקי במצית נינהו‬
‫תניא בהן פטוייןמק״ש ומתפלה ומתפילין פטורין כתפייה ותפילין וחייבי! בקיש יה( וכותבי ספרים תפילי דבשעה שהן עוסקין במציתן דוקא דקאמו‬
‫‪,‬עוסקין במלאכת שמיס שלא יפסיקו ממצותן כדי לעשות מציה‬ ‫ומזוזות הם ות;ריהם ותגרי תגריהם ו! יי ר‪,‬״‬ ‫ומכל מצית האמורות נתירה‪ .‬ודו״ק •‬
‫אחרת אבל בשעה שאינם עסוקין במצות!‬
‫הרמב״ם‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬צות‬ ‫הכ‬ ‫ומכל‬ ‫! כ ו ת ב י ספרים וכי' ברייתא בפרק פטורי! מקיש ומתפלה וסת ‪8‬י«‪1‬יי‬
‫הריהן נשאר כל אדם יתייבים בכל המצות‬ ‫הישן)ריש דף כו •( והרי״ף‬
‫והרא״ש הניאוה • אבל הרמכ״ס השמיטה המצטער שאין דעתו נכונה פטור מהם •שאין יכול לכוין דעתו וכמו שכתבי שם התיס' והרא״ש והרב רבינ!‬
‫וכתב ב״י שטעמי שנסמך אהירוש' דחשמע שלא יסיח מהם ‪ :‬ו•־‪ (.‬גייסינן במכילתא לזכחן בין עיניך מבאן אמרו נסים גבי הא דתנן שלוחי מצוה פטורים‬
‫לשם דאידחיא הך ברייתא מהילכתא ולא המניח תפילין כקורא כתורה והקורא כתורה פטור מ! התפילין מן הסיכה ולפי מ״ש הם ז״ל שס היינו דיקא‬
‫כשהוא כענק שאס יניחו תפילין או יקראו‬ ‫קי״ל כהרמב״ס בהא כיון שכל הפוסקים‬
‫וכתכ רכ שמואל כר חפני ליתא ייהך ברייתא דהא רבנ! קשישי ק״ש או יקיימו אתד משאר מצות תבטל‬ ‫חלקי עליי וכן פסק בש״ע ‪:‬‬
‫כ ת ב הרמכ״ס המצטער שאין דעתי דתורתן אומנתן מניחין תפילין ומברכי! עליה! ואי לאו דחובה המצוה שהם עסוקים בה כגון שאדם אחד‬
‫נכונה וכויואע״ג דכפרק הישן הוא ג לא הוו מברכי! עיייהן • וכעל העטור כתכ ומסתכרא לן ריצה לפרוש בים או בשיירא עכשיו ורוצה‬
‫קאמר אכל חייב כסוכה ואע״פ דמצטער דהקוי־א בתוי־ה קאמר וייא בתדמור ואינהו בגמרא עסקי ע״כ • לקנות תפילין או תכלת ואי אפשר לי‬
‫להמתין עד שסיפר או התנר יקיים המצוה‬ ‫ברכות התורה קאמר ב פ ״ ק‬
‫פטור מן הסוכה היינו דוקא כשהסיכה )‪ u‬ואין נ״ל לחלק רהא י״ענ‬
‫ר ב ר כ ו ת‬

‫הבא לידו אבל אם אפשר לי להמתין‬ ‫י‬ ‫מצערתו כגון תמה או צנה אכל הכא‬
‫יעשה הסופר או התנר מציה הבאה‬ ‫איהו הוא דקא מצער נסשיה אבעי ליה‬
‫ליתוכי דעתיה אפייה מצטער זה שאין דעתו נכונה עליו כלומר דאי אפשר ליה לידו אם היא מצוה עוברת ואח״כ יחוור לכתוב ספרים תפילין ומזיזות‬
‫ליתיני דעתיה דכשבא ליישב דעתו חוור ומצטער ואין דעתי נכונה עליי א״כ או למכרן יכ״כ רביני ירוחם על ברייתא זי ולוקא כשתתבטלין ממלאכתן בשעה‬
‫שיתעסקו במציה אחרת אבל אין כן לעת הרב רטנו ניסים שהיא כתב שס שהעוסק‬ ‫אינמ היסח הדעת יפטיר ‪:‬‬
‫ו ר ח י ו ן כמכילתא ולזכרין בין עיניך מכאן אמרי המניח תפילין כקורא בתיי' במציה פטור מן המצוה אע״ש שהוא יכול לקיים את שתיהס לסי שכל שהוא עיסק‬
‫‪ I‬והקורא כתורה פטור מן התפילין פירוש מדכתיכ ולזכרון כין עיניך במלאכתו של מקום לא חייבתי תורה לטרוח ולקיים מצית אחרית אעייפ שאפשר ומיהו‬
‫י‬
‫בפיו' דהיינו מידינא ודאי שכל שאינו צריך לטרוח כלל אלא כלרכו כמציה ראשונה יכול לצאת‬ ‫ת ה׳ בפיו‬‫תורת‬
‫דהתניח תפילין כאילו תו‬
‫למען תהיה תורת ה' כפיך אלמא להמניח‬
‫ובמקצת ידי שניהם דככה״ג ודאי יצא ילי שתיהן ומהיות טוב אל יקרא רע עכ״ל וכדברי‬ ‫י‬ ‫התפילין‬
‫פטור מן‪ - -‬י‬
‫‪-‬‬ ‫דהקורא כתורה‬
‫׳‬ ‫בתורה ‪!.‬א״כ נמשך מזה‬
‫קורא ‪. .‬‬
‫כאילו‪. .‬‬
‫‪.‬‬
‫ספרי רטנו כתיב ניםחא אחרת ולוכרין בין עיניך מכאן אמי! שכל המטח הרב רבינו ניסיס כתוב שם בהגהת אשירי בשם א״ז ואפשר לומר דלא פטרה‬
‫תפילין לא יסיח דעתי מהן והקורא בתורה יכי׳ פי׳ מדכתיב ילזנרין אלמא שצריך ברייתא זו לכותבי ספרים וכי' אלא ממצית הנחתם כל היום אבל כשעתק״ש ותפלה‬
‫לזכור אותן בכל שעה שלא יסיח לעתו מהן ימדכתיב למען תהיה היית ה׳ חייבים הס להניחן נ ד לקבל עליהם עול מלכות וכן כתב ה״ר יונה אהא דפטר‬
‫במכילתא לקורא בתורה מן התפילין ״)נ־ה( ור״י גריפ בברייחא ווווונדי חגדיהם ופיר ‪it‬‬ ‫כפיך שמעינן שהקורא בתורה כאילו מניח תפילין ‪:‬‬
‫‪, ,,‬׳ף דהיינו הקונים מן אשוחרי׳ יחד לטנור על יד על יד‪:‬‬ ‫ר‬ ‫כ ם מ ו ך‬ ‫^‬
‫ש א כ ת ו ב‬
‫ןרך? י" ר״ש כר חפני ליתא להך ברייתא וכוי ותימא דהא פשיטא דהמכילתא‬
‫י כ מ י‬

‫״ לא קאמר אלא אעפ״י שמצית! להיותן עליו כל היוס כדלעיל נסי׳ ל״ז כתכ ברייתא וו אבל הרב רביני משה בר מיימין השחיטה ב ואיני יודע למה‬
‫אס קורא בתורה כל היום פטור מלהיות עליי תפילין כל הייס אבל כשעת ק״ש ואפשר שטעמו משוס דאיתא כירושלמי פ״ק דכרכית ר' יוחנן כשם רשנ״י כגון אנו‬
‫ותפלה ודאי חייב להניחן מדאמר עולא כל הקורא ק״ש כלא תפילין כאילו מעיד שעוסקים בת״ת אפי׳ לק״ש אין אנו מפסיקין ר' יוחנן אמרה על גרמיה כגון אנו שאין‬
‫עלות שקר נעצמו !מדאמר כל הקורא ק״ש משמע ודאי אפיי תורתי אומנתי דלא אנו עסוקים בת״ת אפי׳ לתפלה אנו מפסיקין א״ר יוסי קומוי ר'ירמיה אתיא דר׳‬
‫פסק גירסא מפומ־ה ומי לנ! גדול מרשנ״י וכריה רייא דתירתן אומנתי! יכי היו טשי יוחנן כרי חנינא בן עקיבא דתניא טתבי ספרים תפילין ומווזית מפסיקין לק״ש‬
‫במערתא והוו יתבי בחלא כולי יומא גרפי ובעידן צלייי לבשי מיכסי ומצלי וכי׳ ואין מפסיקין לתפלה ר׳ חנינא בן עקיבא אומר נשם שמפסיקין לקיש כך חפסיקין‬
‫כדאיתא ס״פ כ״מ וכיין דהיומפסיקק מתלמוד תורה לתפלה כ״ש דהיו קירין ק״ש לתפלה ולתפילין ילשאר בל מציתיה של תורה ולא מודי רשב״י שמפסיקין לעשות‬
‫ומניתי! תפילי' !כ״כ הר׳ יונה ומביאו ב״י ופשוט הוא לקושיא יי דרשכ׳ח אינה כדאי סיכה ולעשות לולב ילית לית לרשב״י הלמד על מנת לעשית ולא הלמד על מנת‬
‫לדתות הברייתא מפניה ‪ Jjf £ 1 :‬ובעל העיטור כתב מסתברא לן דהקירא בתורה שלא לעשות וכו׳ טעמא דרשכ״י זה שינון וזה שיכין יאין מכטלין שינין מפני שינון‬
‫דס״ל להא דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך ויפי׳ הרא״פ בירושל׳וז״ל והשינון ק״ש דכתיכ ישננתס וזה שינק ת״ת נמי דרשינן‬ ‫קאמר וט׳ נראה לטעמו‬
‫שמלמדנו דהמניח תפילין באילו קורא כתורה רצונו לומר כאילו קירא בתורה אלו מהאי כדאחר ושננתם שיהיה ד״ת מחודדים כפיך עד כאן( וכיון דלדברי הירושלמי‬
‫הארבעה פרשיות שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים כדי שנזכור יציאת מצרים לדעת הכל אין כיתבי ספרים ט׳ פעורין מן התפילין דע״כ לא פטר ת ק אלא‬
‫ע״י נסים ונפלאות שעשה עמנו וכוי כדלעיל כסי׳ כ״ה וא״כ לפ״ז נמי הקירא מן התפלה מפני שהיא מדרבנן אכל לכל מציה דאורייתא מפםיקין כדרך שמפסיקין‬
‫כתורה לקאמרר״ל הקורא כתורה אלו הארבעה פרשיות פטור מן התפילין לקיש לא רצה לפסוק נהא דתניא גנמ׳ דידן דפטוריס ת! המצית דאפשר דשים‬
‫תנא דסבירא ליה נר״י הגלילי קתני לה ופליגי עליה חנמיס‪:‬‬ ‫אבל שאר פרשיות בתורה וכל שכן תלמוד או מדרש פשיטא דאינו כמניח‬
‫הרב רבי משה בר מיימין המצטער וכי' בפ״ד יז״ל מצטער יתי שאין דעתו‬ ‫תפילין דאין ענק שאר דברי תורה לד׳ פישיות שבתפילין ולפ״ז אין השג׳ רבינו כלל‬
‫מיושבת עליו ונטנה עליו פטור מן התפילין שהמניח תפילין אסור להסיח‬ ‫השגה על מ״ש בעל העיטור וראיתי מעשה רב מחירי החסיד מהדיר ייי־ש ז״ל‬
‫שטה קורא ננל יוס בבקר כשהיו תפילין בראשו פ׳ קדש ופ׳ והיה כ׳ יביאך ואמר דעתו מהם וכתכ ה״ר מנוח אף על גכ דכשאר מצות אחריכן)שם כה‪ (:‬דמצטער‬
‫כיון שארבע פרשיית כתיבים בתפילין ראוי לקחת כל הד׳ בכל יים נשעה שהתפילין‬
‫איכעי ליה ליתוכי דעתיה הכא שאני משוס היסח הדעת ‪:‬‬
‫אחר‬ ‫בראשי יוה עילה יפה לפי פירוש זה שכתבתי לדעת העיטור‪:‬‬
‫ג ר ם י מ במנילתא לזבחן בין עיניך מכאן אמרו המניח תפילין כקורא כתורה‬
‫‪ I‬יני' עד ואינהו נגמר׳ עסקי נל זה נתב הרא״ש נסוף הלנות תפילין‬
‫יהא לגרסינן כמכילתא כתבי התופי נפיק לר״ה )י! ‪ (.‬גבי קרקפתא ללא מנח תפילין וגס הרב רביגו כיסים כתבה שם וכתב לאפשר דטעמאדמלתא משום דהעוסק‬
‫כמטה פטור מן סמצוה אי נמי שהעוסק כתירה איט צריך אות שדברי תירה הן עליו לאות והתרדכי כתב בהלכות תפילין ושמא מה שאומר במכילתא שהיא פטיר היינו‬
‫כשעה שעוסק כתורה וה״ר יונה כתב כפ׳ היה קורא דלא בא במכילתא לפעור שלא יניחם כלל כשעת ק״ש ותפלה שזה צריך הוא כדי לקבל עליו עול מלטת שמיס שליחה‬
‫אלא החיוכ של כל היזם היא שפוטר למ• שעוסק בתורה ולפי דבריו שפיר נקטינן בברייתא וו יליתא לקושיא דרב שמואל בר תפני דרמן קשישי כשעת תפלה הוו‬
‫מנחי להו ובהא לא איירי במכילתא ולדברי כמרדכי וסברא קמא דהרב רבינו טסים נמי אתי שפיר דרכנן קשישי לא היו פוסקים מלימודם כדי להניח חפילין דהא‬
‫בשעת תפלה הוא דחנחי להי ובמכילתא לא פטר אלא שלא יפסוק מלימודו אפילו אס תמצא לומר דרבנן קשישי היו פסקי מלימודם כדי להניח תפילין ל״ק דמכילתא‬
‫מיירי נמי שתירתי אימנת! נטן רשנ״י וחביריו אבל מי שאין תורתו אומנתו כ״כ לא מיפטרי !כדאיתא בפרק חמא דשגת )יא •( ונם בירושלמי שהבאתי נסמוך ‪.‬‬
‫ועוד יש לומר דאפי' ר׳ שמעון כן יוחי וחכיריו אם רצו להניח תפילין מברנין עליהם דהא דפטירי היינו אס לא רצו להפסיק אבל אס בא! להפסיק תייבי מתייבי ומברנין‬
‫עליהם והרוקח כתב כסימן שס״ט על המכילתא דאין לומר פטור ממש אלא תעלין עליו כאילו שינה בתורה ינל שבן שאם שינה נתירה ששנת כפול ע״נ‪:‬‬
‫רטט על דברי בעל העיטור ואין נ״ל לחלק דהא לענין ברכות התורה קאמר בפרק קמא דברטת דאית להי חד דינא ד ויש ליישב דכעיםק בתורה‬ ‫\‪fy‬׳‪M‬‬
‫שננתכ שנזכר כה יציאת מצרים כמה פעמים הרי היא יוכר על ידה יציאת מצרים ואינו צריך!נדון אחר מה שאין נן נשהוא עוסק נתלמוד ומכל מקים אין‬
‫דברי כעל העיטור נראק ‪:‬‬
‫אמר‬
‫דרכי משה‬
‫היה לובשן אחר חוליו ג' ימים משום שהחולי ממוק החטא שנאמר הפולח לבל עוניכי הרופא לנל חחלואיני ואשרי׳ בירושלמי רני יוח‪:‬ן לא היה םניח תפילין כ״א ש״א‬
‫נשנה משום הוליו ‪ .‬והא ואמרי׳ ננתובות )קו ‪ (.‬דרבי היה מנית תפלי; ער שעת מותו שאני רבי רקרוש ביותר היה ומחמיר על עגשו היה ענ״ל ‪ .‬ועייל םיםן נ״ו סי עיש לו קרירות‬
‫בראשו אם ׳נול להניח ח‪.‬ילין על הכובע ‪) :‬נ( ולא יוענא מהו דהא אף מק״ש ותפלה גופא פטורים מטעם רעישקים במעיה אתרת יל״ר נלל לקורא נתורה רפטיר מתפילין ובשעה‬
‫ק״ש‬
‫פרישה‬
‫הואנ‬
‫‪5‬רין נ ת‬
‫שיהיונה‬
‫והי״ר‬ ‫א״נ ‪, .‬‬‫וא״כ צ״ל שיו״ש ונינו ש״ני׳ נק״ש לא קאי אלא אשישנינים ובני חופה ולא אחתן • ‪.‬‬
‫קשישיק״שכויותפלה‬
‫כננן בשעת‬ ‫ניייתא והא‬
‫יניחם כלל‬ ‫במכילתאלהןלפעור שלא‬
‫חפני כאוליתא‬
‫קוראו ולא‬
‫שיזואל נ‬ ‫ממנינו רב‬
‫נפרק היה‬ ‫בזמן‬ ‫הוה מיירי רנינו דנלא״ה לא מניין נ״א ‪ .‬אלא שק״ל דא״כ נעפיל•; נמי לאיינ שהרי‬
‫החתן מזי מניח תפילין ינמ״ש רנינו לקזזן סי' ע׳ ונראה לימר ואיירי מדינא וגמרא וכנון;וכונס כוי לקבל עליו עול מלכוח שחים שלימה מלא החיונ של כל היום הוא שפוטר למי שעושי;‬
‫בחייה • וכתב נ״י ולפי דבריו ליתא לקושיית דוני שמואל דרבנן קשישי כשעת תפלה הוה‬ ‫אלמנה וליכא טרוא ולהני אפילו חמן סייכ ווי שילא כםינס חמן קאמו שכינס בתולה וערוד‬
‫מנחי להו דנהא לא איירי במכילתא וע״ש עוד תירוצים אחרים ‪:‬‬ ‫)ה( וכותבי ספרים תפילין כוי פטווין מקיש כוי דוקא גשציינין להתעסק כהן נשעמ קיש ותפלה‬
‫רחיעשו שתיהן כ״כ נ״י בשם תום' )ו( ןאין נראה לי לאלק דהא לענין ברכה נוי נחנ נ״י ויש ליישנ דנעוסק נתורה שנכחנ‬ ‫כאחד ״‬
‫נלא טורח יעשו‬ ‫שחיהן י‬‫נשינולין־ ילקיים ־‬
‫י‬ ‫אנל‬
‫שנוכו נה יציאת מצויס צמה פעמים הוי הוא וונו על ידה יציאת מצרים ואינו צרין‬ ‫ווא״ש ור' ירוחם וליין פ״ק וקידושין ון‪ .‬ליה ע״נ נתנ שאס התחיל אדס כנר נמצוה אעפ״י‬
‫שאפשר שתתקיים ע״י אחו ונא ליוו מצוה אחרת שא״א לעשות ע״י אשר וגס היא עוניח ונרק אחו משאיכ כשהוא עוסק בלימוו פנ״ל ובשם מורי י״ל ראיתי כתוכ על מ״ש רנינו ואין‬
‫מ״מ אין אומנים לוה שיניח מציה הראשונה ויקיים אסרת ויעסוק הוא במצוה אארת שנזומנה נ״ל לחלק דהא כו׳ י״ל גס יש להניא ראייה דליתיה שהרי תלמוו נבלי בלולה ממקרא וממשנה‬
‫ונפרט שאמרו נע׳ אלו מציאות העוסק במקרא מדה ואינה מדה נמשנה מדה תלמוד אין לן‬ ‫ליוו והא קי״ל העוםק נמצוה פטיר מן היזצוה ולא יזהלקינן נין מציה למצוה •‬
‫מדה גדול הימנה וק״ל ענ״ל ‪:‬‬ ‫) ‪ 0‬ג ר ס י ג ן במכילתא ל!כרק נין עינין למען תהיה תורת ה׳נפין מנאןאמוונו׳ נצ״ל ‪ .‬ונתב‬
‫אמר‬
‫הדושי הגהות‬
‫נ עיין במג״א ט״ק ט׳ שיישב ה^ומטה !ו •השיג על וברי הבי׳ שפירש והירושלמי חולק על גמרא שלגו והביא ראיה לדבריי עיש ‪ :‬ג אין לפרש דנדי רניני דמדייק דאי לאיוחינה‬
‫הוא לא הוה מברנין על״הו ה״נו משים רהוד‪ .‬נדכה לבטלה והא נחכאר לעיל םי׳ י״י דאפילו נשיס יכולות לנדן על םעית עשה שהו״ג לר״ח אע״פ ששטורות וירה הנא נרננן‬
‫קשישאי דינולין לברן אע״נ שפטוריט אלא אם נאמר דם״ל לרנ שמואל נר הפני נר״ת *"ל שמדקדק דאי לאו דחינה הוא לא היי מבדכין עליי משיט ניטיל הורה דשעח‬
‫ברנו•)מהול״ת( ‪ :‬ד ול״נ להלק דבאן המגיה היא נפרשיוח התורה ילנ; דיקא קריאח החורה שיטרחו )מהרל״ח( ‪:‬‬
 ‫מר‬ ‫ב״ח‬ ‫אורח חיים חלמת תפילין לח לט‬ ‫ביי‬

‫א מ ר רנא אמר למחלץ תפילק קט רניה וני׳ על והלר נרט תלמיליה א ‪ £‬ך י רבא אסיר לטמלץ מפילין קמי׳ דרניה וט׳ זהו לשון שימושא רבה ובשי‬
‫חלק)ל?> קיא( פי׳ רש״י שטה לי לפנית לצר אחד מפני אי»ת מלטת‬ ‫נטמישא רנא יהא לאמר רני מחק לוירם יל נמלך טיט שחלץ מטלק‬
‫נפניי איתא נפרק חלק)קא‪ (:‬ובתבי הרב רבי משה גר מיימון בס״ה מהלטת ילחליז שלא בפניו ע״נ ונתב טל למעמא מפני שהוא חנלה הראש והיא זלזול‬
‫תלטל מורה ירניט נטר תרה לעה ט׳ רמ״נ פירפ״י שהיה לו למות לצר אחר לפני המלך‪! .‬מנון ללט שמצותן להיותן עליו נל טוס א״נ נטניע לעתערנ‬
‫וטלצן קט' רנו ה״ל נטרה הלנה נפני‬ ‫ממי איממ מלטת ולחלק שלא בפנת ע״נ‬
‫ינמנ עול למעמא מפני שהוא מנלה )יי‪ (:‬דאית לחו חד דינא ‪ 00‬אמר רבא אמור למיחלץ תפילץ רני ללילה לאו יחן תפילין והגיע למן‬
‫ן ו ל ץ חליצתן ונ״נ נ״י נשם הריי אנוהנ ואתי‬ ‫ש ח‬‫‪,‬‬ ‫לך‬
‫י ן ח נ‬ ‫הראש והוא זלזול לפני המלך ‪ :‬ונתנ קמיה רביה דכתיב וירט‬
‫ה ך ב‬ ‫ן א מ ר‬ ‫ב מ‬ ‫‪T‬‬
‫רטט מלול מהי־ו״א ו״ל ומזה השעם נראה‬
‫‪ S S‬־ ‪" S 5‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כ‬ ‫כ‬
‫בטמישא רנא שהמלמיל עושה מוצפא תפילין לפגיו ומאי תמתיה לברור רביהנדישא י " י י י י ״ * י י ־‬
‫שחלץ תפילק‬
‫מפינין‬ ‫רואי! שמה שיילץ‬
‫נשמגלה ראשי אנל אק מתיישב לי מה אמר רבא לא כשר לאנוחי תפילין אלא למאן דקרי תורה נביאים נלישא להנל ין‬
‫שאמרו על טחליץ רני שמאן על נל מים וכתובים תורה במאי בספר בראשית פסוק א ח ר בנביאים במאימקחי שחלץ רני היא לפי שהכין עצט לכרוך‬
‫יש עזות אם הטעם הוא ז? ואולי חששי בספר שמואל פסוק א ח ר בכתובים במאי בספר תהלים פסוק א ח ר מטלק לרנו ‪1‬לנך חלז מטלק שאיני נלאי‬
‫לשעם אחר משני שטרק ממני טל מלטת ‪ 00‬בתלמוד תמניא מתיבימנא לןדתגן שמואל הקטן אומר בן להטח לעתי חתפילק שעליו ילעשוק‬
‫ננרינת תטלק לרניה לטון שטחן‬ ‫שטם יאק ראוי לעטמ זה ב»ו רבי על‬
‫שיראה רט ששה כן יעיל שיש בזה כמורה עשר שגים למקרא כן י״ג למצות )‪ 0‬אמראביי והוא דירע לתרגומי לעתו לכרוך תפילק לרט נענין שיטז‬
‫הלנה בפני רט השחילץ טרה שהגיע בכולהו‪) :‬יא( היה צריך לתפילין ומזוזה ואין ידו משגת לקנות נרונק יפה נהנרח היא שיסיח לעתו‬
‫נמקצת מתשילק פעל ראשי ולטנך טה‬ ‫שניהן תפילי! קורמין‪:‬‬ ‫זיק פאימ חיינ נהם יאק ראוי לעטח נן‬
‫ש ב ת ק עבר אן אשה או קטןעו״ג נא[ ףשראל צריך למליץ מפיליו מקמיה שחלץ רט ולא‬
‫משים שלעתו טה לטרומ הלנה נפני רט‬ ‫‪1‬‬
‫תפילין‬
‫אלא נמראת רמ עניל • ולפי טעס ל‬
‫‪w‬‬ ‫ט‬

‫שגי שנתב אינו אמר אלא נשחילצן סמיך‬

‫סומר פסולין וכל הפסול לכתבן נה פסול בכל ואע״ג לאיט אסור אלא במסי לעתו‬
‫‪,‬‬
‫לשקיעת החמה שנראה המירה שננר‬
‫נפחוק)נקלית לאש נללקמו נסי׳ מיל מ״ח‬ ‫תיקון‬ ‫הגיע זמן מליצת תפילין ומיהו לענק‬
‫מציה מן המונחר הוא שלא יטח לעתו‬ ‫מעשה יש למוש ללנרי רש״י ז"ל)ג(‪:‬‬
‫א מ ן ־ רנא לא נשר לאנושי מטלק אלא למאן לקרי וטי על והוא לילע לתרגומי נלל אלא תמיל יהא לעתו עלהתפילק שעליו‪ .‬ושל אפשר לומר ללמה שנמנ ב״י‬
‫נטלט גס זה נטמושא רנא ינתינ נספר המרומה אמנם נמלמול סי' ל״נ ע״ש אורטת חיים שנתנ ע״ש רטט האי וזיל ‪1‬מלמיל נפני רט שאין‬
‫שלט לא מציט נל זה אלא אלרנא נפרק לילנ מזיל)מנ •( גרטנן קטן היולע לשמור מלון ארץ לגלית למילין נסני רנומיי מניחין תפילין קטנית נשיעור אצנע ומחצה‬
‫תפילין אנמ לוקח לי מפילק אע״ג ללא למל נמשנה ונן נתונ המם אי בתבינמ תחת מצנפת שלהם מפני ‪ th‬שלא ישוו עצמם לרמתם נפני רטתס ונראין נעוי‬
‫אמיל שפיר למי יליתא לאילי נפרק המוציא יק)עש‪ (:‬פריך מלמילא תפילין אטיל פנים וחוששין לעינש מפני שהתפילין לרך כטל לכתיכ יראו כל עמי הארץ ני‬
‫ט נמניק יאק לסמוך עליהם נמקוס שהתלמיל שלנו טלק עליהם וגם ספר א״חשם ה׳ ‪1‬ט׳ ותניא ר״א הגלול אומר אלו תטלק שכראש עכ״ל לפי זה הא לקאמר‬
‫נמנ על לנרי שימושא רנא נלנרי כעל התרומה והרא״ש כסנ נשם ה״ר נרצליני אשיר למיחלץ מפילי! קמיה לרני׳ יטי טי נמי מה״ש לנחליצת תפיליו נפני רניתיי‬
‫מ״ש בשם רנא לא נשר לאטט תפילין אלא מאן לקרי טרה נביאים נתונים האי מגלה שמשיה עצמי לרטתיי מראה נעי מים יטי יתקנתיהללנריך לרניהנרישא‬
‫מימרא לימא נטלי חלמולא ולא אשנחינן לה פלל ואיבא נמי מאן לבעי למימר יטי להשתא למשמש אמ רני הנל ריאין לאימ משוה עצמי לרנו יעיין מ״י מ״ש‬
‫שגם הודאה זו אינה עיקר להא קיימא לן נל נר ישראל שמלע לשטר תפילין עול בשם הריי אטהנ ו״ל ומ״כ נשם ר' שכנא ז״ל לנשהתלמיל אין לי תפילין‬
‫טינ נטניבן ומ״ש בתלמיל תמניא ממיני מלל למנן שמיאל הקש! אימר יטי ה״פ נראשו אין לו לנעיל מנעל לרט או לחלוץ לי נמקים שאץ מנירין אותו שמא‬
‫למגן לנשהוא נן עשר טא מתמנך למשנה ילאי נשהוא נן י״נ נבר קרא בתלמיל יאמרו עליי שטא ענל נמ״ש בייל סי׳ רמ״נ הלנך אסיר למחלץ תפילין קמיה‬
‫רניה לנראה להילצן נלי שלא ישמע לרט מעילת סנללי‪:‬חליצמי‬ ‫ח׳ ממיני נמי)נרטתנ•( אנן מתנינן תליסר מתינתא נעיקציןענ״ל ורנימשנתנ‬
‫לנמ שיממא רנא אפשר לס״ל שאק קוטא מההיא לקק המרע לשמור תטלקא מ ר רנא לא נשר לאניחי חפילק אלא למאן לקרי יטי ינחחצת מסחאית נמונ׳‬
‫נאןמה״ה אמר המעתיק האיטמיא לרנ׳ יטי על אלא משנשמא נעליו׳‬ ‫אניו ליקק לי תטלין להא אינא לאוקמא לוקא נלגמיר אנל אי לא גמיר לא אי‬
‫מד לענק מממן עליי נל טיס איירי בטמישא רבא ינפרק לילנ מזול איירי לענק היא ע׳ינ וננר הניא לי להנל למ למימרא זו לרנא אנלאק ספק ללא נתב לא‬
‫מחתן נשעת ק״ש ומפלה נלנל אנל כל הפוסקים השמישי לנרי שמיפא רנא ניה ‪ :‬נשר לאטחי תפילק וט׳ אלא לאיתן שמניחין תטלין עליהם נל היום למציתן‬
‫ן״יףן צריך למפילק ומזוזה יאק ילי משגת ונו׳ ניחשלמי טלט מגילה איפליט על‪ p‬כל המם זקאמר למחזי טוהרא ללא כשר לאנוחי תטלק נל טום אלא‬
‫שמואל ירנ טנא נמילתא ואע״ג לאממנן המם מתניתא מסייע לשמואל למאן לקרי תירה נניאים ינתונים ונמלמול ממניא מתניתא אנל כשעת ק״ש‬
‫לאמר מזוזה קולמת תטלין שנלי עושק אימה מזחה מויוה שנלתה אק שטן אותה יתפלה פשישא לאפי׳ קק טילע לשחור תטלין אניי לוקח לי תטלין נ״ש נל‬
‫תטלין למה שמעלי! נקלש ילא מומלין נתנ הרא״ש נהלטת מטלק למשתנרא ט שטא גלול יגס נ״י נתנ ‪ p‬ילפע״ל טא לנר ששיפ ינייצא נזה פתנט נסמוך‬
‫ס״י ליישנ קישייתר״שנר מפני‪:‬‬ ‫להלנה נרנ מנא ראמר ספילק קולטם למציה למפיה עליף יאק לתמוה האיך‬
‫למה טיעתא לנמימא נסנרא נעלמא לההיא ס־יעמא לאו נלים היא משים ל ‪ £‬ת פ י ל י ן שנתק ענל וטי נרייתא נפר׳ סשילח )רן מ״ה( ש״ת תפילין‬
‫‪ I‬ומזווית שבתבן אפיקורס ותסור עו״ג וענד אשה וקטן נימי‬ ‫להטא נמיתא אתיא ללא כהלנתא לנפרק הקומץ)לנ •( מגיא איפנא ספר תורה‬
‫שנלה ותפילין שנלי אין שטן מהם מזיוה לטשאין מומלין מקלישה ממידה לקלושה וישראל מומר שמלק שנאמר וקשרתם וכתבתם נל טשט בקשירה ישט בנתיבה‬
‫קלה ‪ :‬בליש ואלו מגלמק)תו •( ממלה ימצירע אינטא לן מה הן נתטלק ולא וכלשאיט נקטרה אימ ככתיבה !נךהביא הרא״ש לשם ברייתא זי בפסקיויפרש״י‬
‫מטר‬ ‫לאסור ‪.‬־‬
‫ונתב נעיטור ‪-‬״‬
‫איסשיטא —‬
‫ל ט ת פ י ל י ן שנתבן ענל אי אשה או קטן וט׳ נרייתא נסרק השולח )מה‪ (:‬ויליף לה סלנתינ וקשרתם ונתנתם נל שישמ נקטרה ישמ מתיבה וכל‬
‫‪ I‬שאימ נקטוה אימ מתיבה !נתננחרלני לקטן אפילי הגיע לחיטך אם נתנ תפילין פסולים לליטהבקטרה מלאומי ובסטאנמיתאממ‬
‫גמי ממר והרמנ״ם נתנו גם נן ינמן טעם שנל שמיוהר על הקטרה ימאמין נה טא שטמנ נלומר ימומר ימשיר ניק שפרקו עול אינם מאמינים כמצות וכך הם‬
‫לנמ רש״י ינהל׳ מטלק כתיב ממזקי מסף מטר ישראל ומשמע להאי מיחר נטמר לנל הטרה טא אי נמי נמימר לחציה אחס והוא שיהא להנעים אנל מימר‬
‫למציה אחת לסיאמן משמע ללאי טרק עיל מא יאינא למילק האי מסיר היני לט אי להנעים נכלל ישראל טמר הוא יאי למיאמן מאי שנא משאר ענירימ ללא‬
‫מי טרק של נשהיא עובר על מציה אמת לתיאבון ואפשר למסור לתיאטן מזי טי טרק עול לשאני מטר לממיר טנא אי אפשר למטר נמי ליקא שלא לתיאטן‬
‫מא למי פורר! של יאיצטריך סל״א נמן למטר לא נתינ נהליא נאומימא להא לא נטק אלא מלא מעמיל על לם רעך אפילי פלא למיאנק לא מיקרי פירק של‬
‫קא משמע לןולט זה אפשר למטם הני השמישי רטט להשתא טלי עלמא קיס למ שהמטר מהעניחמ הממירות טא ימלל ישראל מותר לעיג היא יהרנ רטנו‬
‫ממם נמנ נפרק הטלח שנראה מלנמ רש* זמרנמ הרנ רניט משה בר טימין למטר יישראל מימי־ חלאימיתא מופשלי ואחרים טרשי למלינא אמנט נקשירה‬
‫אלא מלרננן כיין שפרק מעלת של מצית אטלי לא היי מימר אלא למציה אחת לשניק המירא יאטל איטרא עשאוהי מלנריהם כאילי אימ נקשירה עניל‪:‬‬
‫ומ״ש רביט וכל הפסול לנתק פטל בכל תיקק עטימן נ״נ הרב רממ משה נר מיימון נפרק ג׳ חייל אק ששק מטלק אלא ישראל שעשייתן כנתינתן‬
‫מפני‬ ‫י " י*‬
‫דרכי משה‬
‫ס ״ • ותפלי! חייב נםיש לקמן יהתם חייב בקיפ ויעלה אלא *הועיד‪ ,‬היא בעזנמה וביון כמי תפילין ד ל ק מ ן ‪) :‬ג( ולפי ר ג י י מהדי׳יא אינו אפור אלא נ»חול*ן ק ו י ט • ר ב י תולץ א נ ל‬
‫אתו• ב ן מוהר ואין לפוןשהלץ הפילק לפגיו משמע בן דםשמע רבלפגיו הרבר תלוי וליג טעמא אחדינא ראסוד אזלוץ תפילין לפני רבו ‪ BWO‬שצריכין לי»ב ג נ ו ב ד ראש ובמויא‬
‫בתפילין ובן«־יניט ג״נ לי׳«ב לפגי רבו מ ר י ו לאיות עליו מירא ד נ י כםודא עמים ינשתילץ הפילץ ברי להקל ראשו מעחה או לע»ות זנדכיו מדאה שאינו ת ו • • לנבור רבו ויובל‬
‫לעשות לפגי! ‪0‬ה שלא הית רשאי לעשות בעיר •התפילין בראשו ואינא וילוחא ליבית ולכן אפור ב ל ל ‪ ,‬ו‪- ..‬שר • ו ו היא נויגח י»״י דלעיל • נ ת ב • מ ג ל ת הראש והוא!לזול למלך !‬
‫ועיין‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫וישראל פומו פ ט ל ק נ ת נ ירי נ ו ״ ת א היא ונמנה סו׳ונ״ם ו נ פ נ נופם‬ ‫נא[‬
‫ס" לט‬
‫)פ( אמר ו ג א אסוולפיחלן תפילת קפיס וניס ואפו ו ׳ יופק נ ר נפוק סלק אמוינן ופיוש״י‬
‫ומומו ופסוו ניק שנוקו עול לאו נני מאמינים במצות • וכל שאינו‬ ‫וטעמא מפני שהוא מגלה ראשו והוא י‪6‬ול לפגי המלן י ט ה לו לפנות לצו א ח ו‬
‫פויהו »ל סקשיוה ופאמק נ ס כהלכתה לאו נ ו נתיבה ט א ‪ .‬ואינא לפיוק הט פסוו‬ ‫פפני איפע פ ל ט ת ובמג טהיו״יאנוסנ אנל אין טמיישנ לי מה שאמוו»ו שיסלוץ ו נ ו שמאן‬
‫ס״י ט להנעים נכלל •שואל פ ו פ ו הוא ואי לתיאנון מ״ש משאו פנייוע ו ל א הוס שווק פול‬ ‫פ ל ש יש עוות אם הטעם הוא יה • ואולי מששו לטפס אחו מפני שפווק מפץ פול מלכות‬
‫נשעונו על מצוה אתת ל פ א נ ק ואששו ומסוו למאנק נו׳ נ»י הוה כשוק פול ושאני מ ט ו‬ ‫שפי‪ 0‬א ת ואו• לעשות יס בפני ו נ ו ע ו שיראה ו נ ו עושה ‪ p‬וביי עיין נ ל י ‪ .‬ואני שמעתי בשם‬
‫ו׳זמיו ניוכא • או אפשו ו פ ס ו ו נפי ווקא שלא ל פ א נ ק הוא והוס שווק עול ואיצטוין‬ ‫פהוש׳ילרל הטעם משום ואשויל שהתלמיו פפוינ לעשות לוני נ ל מה שפנו עושה לונו חון‬
‫ו ס ל א כיון ופםוו לא נתיב נ ס ד א נ ת ו ו ה ו ס א לא נפיק אלא מלא מפמוו על דם ופיו אפילו‬
‫פ ג י ו נ ו י ס ו ס ״ מ כשאינו לנוש תפילקשאיאס יעשה לו אףאלוג׳ ונויס יאפוו שספצפיו‬
‫שלא למיאנון לאפקוי פורק פול קמ״ל ולשי יה אפשו ומשיה השמיטו ונינו והשתא נוליעלמא‬ ‫העושה אלו ג׳ ונוים סוא מ נ ו מעני אנל נשלונש תפילין או ממוינ לעשות לו אף אילו סגי‬
‫לסו שהמסיר מסענוומ המפונות היא וננלל ישואל מומו הוא פנ״ל נ״י‬ ‫קיס ‪...‬‬
‫לנויס פשום ואןלאיאמוו שהיא ע נ ו ניק שלנוש תפילין ונמצא שהתלמיד המילז תשילק נפני‬
‫‪_,‬‬
‫ולפט־ש נניאווי למימ ט ס ת ל ם לק״מ ו ע ו נא( לא מילקו נ ח עושה להנעים לעושה נ מ א נ ק‬ ‫בונונק״צ‪. .‬‬
‫‪,‬‬ ‫ו ג ו מואס שאינו מצה לעשות צו אלו ג' ‪.‬ו נ ו י ס ונמצא ‪-‬פמווו‬
‫אלא נפנירות שנין א ו ם לקונו א נ ל נגולן או פ ס ו ו ססומם או פויק מ פ ק חניוו צא שיין‬ ‫)*( גחלמד תמניא מתניתא אפוו שס סטפס מואמוו ‪ p‬י״ג שנים לפצוע ונן ילמ‪6‬נס‬
‫לוטו עושה לתיאנק ‪ .‬ו מ ס לי נתאותו וני נשניצ נ ן י ו ו לחיותו של פניוו וע״פ נ פ נ מ י מנואו‬ ‫א״נ נשהוא נן י־נ וואי כנר לפו מ׳ משניות ונו׳ ‪:‬‬
‫יופו‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫)י( אמר אניינו* מןצפ סשוים נופם נאן סג״ס אשת וזיל א פ ו ספפפיק האי מימוא ל ו נ א‬
‫]נ[ פסול מ ל פיקק פשיימן ‪ p‬נ פ נ סומנ״ם וו״צ אץ פושין תפילמאלא ישואל שעשייתן‬ ‫אימא נשימושא ו נ א והגאק ס ו ב בוצלוני השיג עליה שאינם נלוס ו » א פ ו סוא״ש‬
‫נכתינתן פפני סשי״ן שפושין נעוו לפיבן אם עפז נועי או משון שםולופ והיה‬ ‫רל והאוין לופל פי איק ו נ ו י מ א »צ אל* פשנשפא בעלמא ט א ע ל ל ה ג ס ״ ה ‪ .‬ולדל‬
‫לנל הפסול לכותבן שלא יעשה אותו עניל ופתג נ״י ואיכא למיוק פ א ת ו שנתב ופעמא‬ ‫עלמימוא ו ו פ ט ס שאמרו הטן םיווע לשפוי תפילין אביו פיינ למןנות מ יוילפא ס ת ם לענק‬
‫ופסולה מפני השק א״נ לא יפטצ <מ מ ת י אלא עשיית השי״! נ ל מ ו וצוין א מ ו ניון ויש‬ ‫סנספןנשעמ קיש ומפלה לפיו והנא מייוי נהנחתן נ ל המם י )יא( ת ה צוין נו׳ פעילי!‬
‫בעשייתן מי שהוא ואוי לישסל א ם נעוה ירי מי שפסול אק למלה נין קצפ עשייה לקצת‬ ‫ןוופין שסם מצוה למניה ־‬
‫נמנן‬ ‫» ו נאן לשוט ‪:‬‬ ‫םיי לט )א( תפילין שנתנן ענו או אשס נ ר פסולים שנאמו וקשרתם ונתנתם נ ל שישנו‬
‫י נקשה־ס ישנו מ פ י נ ה ושטנו נקפיוה * ט ב נ ת י נ ה • ופגו ואשה איק‬
‫נקשיום ומצות עשה שסופן' ג ו פ א הוא וננפוא םשינ נמיי מ ת י פוטו ומםוו ופוש״י מ פ י ס גיוי אויומ סן • מומו ו מ ט ו הוי שוקו מפליט עול ונל סנסול לנתונ פסול נ נ ל תיקון פשיימן‬
‫נ ת נ ס ו פ ל ם סטעם פשוס השיק שתושק נעור • ואיגא למיפר כיון ויש נעשייתן ו נ ו שהוא ואויליפסל א ס געשה ע״י הפסול אקילחצק נין קצפ עשייה לקצת עשייה • ל • ;‬
‫נתנן‬
‫חרושי הגהות‬
 ‫ב״י‬ ‫אורח חיים הלכות תפילין לט‬ ‫ב״ח‬
‫מסור מלשין • עבד ואשה איגן בקשירה דמיע שהזמן גרמא היא דלילה ושבת לאו מפני השי"! שעושין בעור לפיכך אס עפן עו״ג אי תפרן פסולות והיא הלין לנל‬
‫ומן תפילין הוא י כותי׳ גירי אריות הן • מומר ומסיר הרי פרקו מעליהן עול ורבינו הפסול לכתבן שלא יעשה אותס ענ״ל ואיכא למילק מאחר שכתב דטעמא לפסולה‬
‫לא הזכיר כאן אפיקורס לפי שבסמוך כתנ דינו גס לא היכיי כותי דהאידנא דינן תפני השי״ן לא יפסל ע״י עי״נאלא עשיית השייין לבד וצריך לותרלכיון דיש כעשייתן‬
‫כעו״ג גמיריס כדאית׳ פ״ק דמולין)דן יי( לא יזו משם עד שעשאיס עו״ו‪ .‬גמורים ‪ :‬דגר שהוא ראוי ליפסל אס נעשה ע״י הפסול אין לחלק נין קצת עשייה לקצת עשייה‪:‬‬
‫ר ך { רן אפיקורס יגנזו בפי השולח)שס(‬ ‫אפיקורס יגנזו נמצאו ביד‬ ‫‪1"0‬בן‬
‫‪ I‬א״ר נחמן נקטינן ם״ת שכתבו‬ ‫\ אפיקירס ואין ידוע אס כתנ ן תיקון עשייתן ש )׳•‪.‬י כתבן אפיקורס ישרפו נמצאו ביר אפיקורס ואין‬
‫אם לאו יגנזו כיד עו״ג כשרים כך היא ירוע אם כתבן או ייאו יגנזו ני[ ביר עו״ג כשרים )‪ 0‬ואין לוקהין אותן אפיקירס ישרן נתבי עז״ג יגנז נמצא ביד‬
‫אפיקורס יגנז נמצא ביד עו״ג אמרי לה‬ ‫הטסחא בספרי רבינו הישנים וכך היתה‬
‫יגנז אמרי לה קורק בו ספר תורה שבתבי‬ ‫ם!‬ ‫הנוםחא בספרי ב״י ואיכא לתמוה טונא דהא‬
‫עו״ג חניא חדא ישרן יתניא אידך יגנז‬ ‫נס׳ השולח איתא א״ר נחמן נקטינן ס״ת‬
‫שכתב! אפיקורס ישרן כתבי עוי׳ג יגני נמנא כיד ע‪'1‬ג אמרי לה יגנז ואמרי להקורין ותניא אידך קורין בו ל״ק הא דתגיא ישרן> ר' אליעזר היא דאמר ממשנת עו״כ‬
‫נו וכ״כ הרי״ןיהרא״ש לשס אלא שגורסק נהפך א״ל קויין נו ואייל יוגי דחיישינן לעיג יהא דתניא יגנז האי תנא הוא דתני רב המנונא בריה דרבא מפשרוניא ם״ת‬
‫שמא עי״ג כתכי יכתנ הריין דלפי גירפא זו נמצא ניד עי״ג יגגז אבל לנירפא תפילין ומזיזות שכתבן אפיקורס ומסור ועו״ג ועבדיאשה וקטןיטתי וישראל מומר‬
‫הראשינה נמצא כיד עי״ג כשרים וכן פסק הרמב״ס כפ״א מהי תפילין ואיך שיהיה פסולים שנא׳ וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ישגו בכתיבה ופל שאינו כקשירה‬
‫נירסא יו מ״מ קשה אמאי פסק רניני כתבן אפיקורס יננזי הלא ליכא למ״ד יגנ! אינו בכתיבה והא דתניא קורי! בו פי האי תנא הוא דתניא לוקחי! ספרים חן‬
‫אלא ישרן ונראה דרכינו דקדק נמ״ש הריין והרא״ש נה' תפילין תני רכ חיננא העו״ג מכל מקום ובלבד שיהיו כתינין כהלכתן • יפירש״י אתיקירס • אדוק לע״ג‪:‬‬
‫נר רבא מפשרוניא ס״ת תפילין ומזיזות שכתנן אפיקורס ישרן יתני חדא יגנז מסור ישרף • דודאי לשם ע״ג כתבו‪ :‬נמצא ביד אפיקורס ינגז ־ ספק נתנו ספק מצאו‬
‫ענד כיתי אשה עו'ג קטן ישראל מומר פסולי! שנאמר וקשרתם וכולי דקשה וכשר היא נמצא כיד עו״ג אמרי לה יננז מספיקא שמא היא כתכו ואמרי לה קורק‬
‫שוכא ללא אשכחן כתלמידא דאיכא תנא דקתני כתבן אפיקורס יגנז ומפרש כו דספק ספיקא הוא לשמא ישראל כתכו ואת״ל הוא כתכו שמא למכור לישראל‬
‫רכיני דמדקאמר כגמר' דהך ברייתא לתני כה ס״ת שכתבו עו״ג יגגז האי תנא כתבי ולא לשם ע״נ יהתוס׳ כתכו דאין נראה לרכ נתמן דקאמר כתבו עו״גיגנז היינו‬
‫הוא לתני רב חיננא נר רנא מגשרוניא ם'ת תפילין ומימות שנתנן אפיקורס אפילו כתבו למכור לישראל ללקמן מפרש שטמא משוס לכל שאיני בקשירה אינו‬
‫ומסור וטי פסולין אלמא דמוקי להך כיייתא לתני פסילין לרצוני ליתר יגנז ימדקא ככתיבה אלא עעמא לאמרי לה קורין כו משום לאיכא למיתלי טפי שישראל כתבו‬
‫תני אפיקורס בהלי מסור עי׳ ג ועבד וטי אלמא דבאפיקורסנמי ס״ל להאי תנא ימי שאין דרך עי יו‪ .‬לכתיב ורבינו כתב פאן לתפילין שכתבם אפיקורס א יגנז ובהלכות‬
‫ולא ישרן וכיון דפליגי טה תנאי נקעיגן למימרא דיגנז ילא ישרן וללא כרב ס״ת כתכ ס״ת שכתבו אפיקורס ישרן ‪ :‬וגם רביט ירומם כתב נכי תפילין כתק‬
‫נחמן דאמר נקטינן לקולא ס״ת שכתיו אפיקורס ישרן ־ אי נמי מחלק כין ס״ת עי״ג אפיקירס יגנזו וגט ספר תירה כתג ס״תשכתכו אפיקורס ישיף ונראה שדעתס‬
‫לתפילין ומזוזות ודוקא כסיית ק׳ יל כמ״ד ישרן דכיי! לאפיקורס׳! טתנין ם״ת לעצמן לפסיק הלכה כרכ נחמן דספר תירה שכתבי אפיקורס ישרן אבל בתפילין ימזייית‬
‫ודאי לשם ע״נ כתבו וישרן אנל תפילין ומזיזות דאין דרכן של אפיקורסי! לכתוב נקטינן כרב המנינא כריה דרכא מפשרוניא דאמר שאש כתבו ינניי לכיין דרנ נחמן‬
‫לעצמן איכא למימר ולמכור לישראל כתבן ולכן ימו מספק ובכתב תפילין ומרוות לא הזכיר אלא ספר תורה משמע ללוקא בס״ת הוא דאמר ישרן אכל לא בתפילין‬
‫דוקא הוא דקתני יגנזו אבל לא נס״ת ומשים הכי כתב כאן רטנו כתפילין כתבו ויש ליתן טעם כדכר דס״ת גס האפיקורסים כיתבים איתי לצורך עצמן להתלמד‬
‫אפיקורס יגנו ובי״ל סי׳ רפ'א גבי סית שנתני אפיקורס נתנ רטנו ישרן וכן פי׳ בו הלכך ולאי לשם ע״ג כתבו אבל תפילין ודאי לצורך ישראל כתבן הילכך איכא‬
‫נ״י ומיהו תימ׳ גדולה לומר שרטנו תחלק בין ס״ת לתפילין יתזיזית ילא ניכר חליק למימר ללא לשם ע״ג כתכ ומשוס הכי לרכ נחמן נמי לא ישרפו אלא יגנזו ואפשר‬
‫זה בשום ספר מספרי הפוסקים אלא ודאי אין לחלוק זה עיקר ואש באנו להחמיר שיה היה דעת הרי׳יף והרא״ש שכתבו כהי ס״ת הא דא״ר נחמן ס״ת שכתבו אפיקורס‬
‫כהך ברייתא לקא תני אפיקורס בהדי מסור ועו״ג וכי׳ דפםולין נלכד דהיינו יננזי ישרן ובה' תפילין פתבו תני נ רב חיננא בדיה דרבא חפשרוניא ס״ת תפילין‬
‫ולא ישרן אן נס״ת ימי ולא ישרן וא״כ דכרי רבינו סותרין זה את זה ועוד ק' ומייזות שכתנן אפיקורס ישרן יתניא תדא יגנזו ומשמע דכיו; דפלוגתא דתנאי‬
‫דאס נוסחא זו נ ת ק אפיקורס ימיו אמתית קשה אמא׳ כלגינהו לתרת־ בבי ה״ל היא ולא הכריעו כדברי אחד מהם שהלכה כמ״ד יגנזו אע״ג דבס״ת סברי דהלכה‬
‫למימרינהו בחד בכא כתבן אפיקורס או נמצאו ביד אפיקורס יגנזו ויש ליישב כמ״ד ישרן לא נמנעו מלפתבו בהל' תפילין עם דין תפילין ומזיזות מפני שסמכו‬
‫קושיא זי דכיון דכנמרא לא תני להי כחד ככא כתבן רטנו גיכ נתרת* בבי מיהו על מה שכתכו כהל׳ ס״ת הא דא״ר נחמן נקטינן ס״ת שכתכו אפיקורס ישרן איל‬
‫נראה כמי שנמצא בתקנת סכיי הימב״ם כתכ כפ״א ס״ת תפילין ומזווית שכתכן אפיקורס ישרפו משמעדס״ל דר״נ‬ ‫קשיא הראשונה אי אפשר ליישב בייוחא‬
‫רטנו בא״ח כתבן אפיקורס ישרן וכמו שפס•[ בי״ד גבי סיית יפסק הלכה כרכ ם״ת דנקנ‪ 1‬לאו דוקא אלא ה״ה לתפילין ומזיזות ויש לתמוה על הרי״ן והרא״ש‬
‫נחמן דקאחר נקטינן כחנן אפיקירס ישרן'ודלא כהך ברייתא דתני נכתק שכתכו דתני רב חינני כריה דרכא מפשיוני׳ ס״ת תפילין ומיייית שכתבי אפיקורס‬
‫אפיקירס פסולין בלבד דהיינו ימ! דליתא וכמ״ש הרי״ן יהראיש נכי השילה שהביאו ישרן דרב חיננא לא חלק בין אפיקורס לעו״ג ומסור וענד וכוי ובכולהי תני פסולין‬
‫להך דרכ נחמן להוא אמירא וקאמר דהכי נקטינן • אך קשה דנאן כתב רבינו םתס והס כתני דנאפיקורס תני ישרן ובאינך תני פסולין םתחא יעיד דבתפילין‬
‫בנמצא כיד עו״ג כשרים יכהרמנ״ס יכהל' ס״ת פסק נמצא כיד עויג ימי וכדמשמע ומזוזות לא אשכחן מייד בהדיא ישרן דאע״ג דגבי ס״ת תני חדא ישרן ואפשר לומר‬
‫חדכרי הרי״ן והרא״ש בם׳ השולח וצ'ע מיהו לעני! הלכה נקטינן דאין חלוק דסכר תורה לאו דיקא אלא ה״ה לתפילין ומזוזות ומפני כך כתבו וספר תורה‬
‫בין ס״ת לתפילין ומזיזות דנכילהו •גנז כין כתבן אפיקורס בין נתכן עו״ג וכין !תפילין ותזוזות תני חדא ישרן מכל מקים קשה למה שהוכתט דמשמע מדבריהם‬
‫נמצאו כיד אפיקורס או נמצאו ביד עו״ג לעולם מניין אותי אפ לא שדוחיק שביזו שהס סיניים דרכ נחמן דוקא כסיית הוא דאמר יש ־ן ולא בתפילין ותוויות ודוחק‬
‫עו״ג ספרי היהודים דאס נמנאי טד עיי ו‪ .‬או אפי׳ גמנאי ביד אפיקורס כשרים לומר שגירסא אחרת היתה להם נהא דתני רב חיננא גריה דרבא מפשי‪-‬יניא‬
‫לתלינן למשל יהודים שמיו הן וקירין בהן דכה'ו‪ .‬שכיח טכי כדכתי הריין בפר׳ דנפרק התכלת )מב‪ (:‬נמי איתא להא מתניתא והיא שנייה כמי שכתבתי דאיתא‬
‫השולח ומביאו נ״י הא לאו הכי ימיו ודלח כש ׳ע דפסק כאן ניזצא כיד עויג כשי׳ נפרק השילח ועוד שהרא״ש עצמו כתבה בפרק השילח כנירםת ספרים דידן נגוירא‬
‫ייגנז ככל ענין כדפי׳ ילק נראה לי שהם סיבריס דכי אמר רב נממן ס״ת שכתבו אפיקורס ישרן ה״ה‬ ‫וגבי ס״ת פסק די'א ימו אלא אין חלוק נין תפילין‬
‫לתפילין ומימות וחע״ג דרב חיננא טיל אפיקורס בהדי עו״ג ומסור ועבד ובכולהו‬ ‫׳"ק ‪ :‬ן ^ י ן ליקחי! איתס יכי׳ דין וה נתיאר נייד כסירןרפ״א גכי ס ת •‬‫ודו'‬
‫תני פסולי! מכל מקום כיון דאיהו תני לכילהו פסולי! תלי הדבר בו וכתבו על‬ ‫ואין‬
‫אפיקורס תני חדא ישרן ותני חלא יגנז ומשמע לסנירא ליה נמאן דאמר ישרן‬
‫ואע׳פ שלא הכריעו בהלכות תפילין הלכה כדברי מי סחני על מה שכתבו בהלכות סשר תירה דכרי רכ נחמן לאמר ספר תירה שכתבו אפיקורס ישרן וכבר גתכאר‬
‫מדנריהם נהלי תפילין שהס םינריס לתפילין ומזוזות וספר תורה שויס הם הילכך כולס היכא לכתב! אפיקורס ישרפו וכדעת הרמב״ם ו״ל ‪:‬‬
‫ן^ןףן שכתב רטנו ביד עי״ג כשר־ס נכר כתבתי שהיא ביייתא שס נמנא כיד עו״ג אמרי לה יגנז ואמרי לה קורק ני כתכ הריין דלפי גירסא זו משמע דנקטינן‬
‫כלישנא כתרא דקירין בו וכן פסק הרמנים בפיק א׳ יעעמא משוס דשכית שפי שישראל כתבי לפי שאין דרך עו״ג לכתיב אבל הרי״ן כתכ אמרי לה‬
‫קורק בו ואמרי לה יגנז דחיישי' שמא עו״נ כתבי נראה שהוא פוסק דימ״!מיהו אפשר שאס הוחזק שבזזו עו״ג ספרי יהודים דתילי! דאיתס ספרים שלהם היו וקויק‬
‫נהם שככהאי גיונא שכיח טפי עד כאן לשון הריין והרא״ש גורס כמיסת היי'ן ופסק כרתוים לספר תורה שנמצא כיד עו״ג יגנ! וכן כתב רבינו ירומם בדיני ספר תירה‬
‫ואזלינן לחומרא שמא עי״ג כתבו וכן כתכ גס כן רנינו בהלכית ספר תורה יתימא איך פסק כאן דכשריס ואפשר שהוא סוכר דהא דמחמרינן ואתרינן יגנז היינו דוקא‬
‫גבי ספר תירה שהעי״ג עשויים לכתוב ספר תירה לצורך ענמן להתלמד ני הילכך איכא למיחש שמא כתכו עוייג ומש״ה אמריק יגנז אבל תפילין שאין העו״צ עשויין‬
‫לכתבן לפי שאינן צריכים להם לא אזלינן בהו לחומרא אלא נקסינן נמאן דמכשי ואן על גכ דבנמצאי ביד אפיקורס אמרינן יגנזו התם היינו טעמא משים דדרך‬
‫אפיקורס לכתיכ איכא למיתש שמא כתכ היא עצמו אבל עו״ג לא שכיח שיכתיב נהי דנםפר תורה חיישינן לחומרא אבל בתפילין דאפילו אי משתכמ מאן דידע לכתוב לא‬
‫שכיח שיכתוב תפילי; פיון שאי! לעו״ג צורך בהס לא חיישינן לה‪ 1‬יכשריס‪) :‬א( ‪:‬‬
‫ן ^ י ן לוקחי! אותם ולא שאר סכריס ביותר מכדי דמיהש משנה שש ומפרש טעמא בגמ' שלא להרגיל אותן למק ולגזלן יאמרינן התם בברייתא ממי דהא דאין‬
‫‪ I‬ליקחין איתס בי!ר‪,‬ר מכדי דמיהם הייני דוקא שונא אכל בדבר מיעט יותי מכדי דמיה! לוקחי! ירכינו כתבו נהל׳ ס״ת סי׳ רפ״א ולכן לא תשש להאריך כאן •‬
‫יאק‬
‫דרכי משה‬
‫ול׳׳נ‬ ‫ל ט )א( ועיי! נייר טימ; ר‪'1‬א כתבתי יגם ו נ ו וכסזי אהודים לכתוב טית מיהו נראה רבח‪£‬ילי| ומווווח אין לחוש וע״ש הטעם ‪:‬‬

‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫]ג[ כ ת ב ן אפיקורס יגנו נוי כן הגירס׳ נקצת הספרים והיא גינ גירסא שהיחה ו נ ( כתבן אפיקורס ישרפו דודא׳ לשם ע״ג כחנן נתנן כותי פסילה שנאי וקשיחס וכחכייס‬
‫נמצאו ניר כותי כשיים פירשו החים׳ יזשיס ראיכא למיתלי טפי שישראל כתנן‬ ‫לפני נ״י ותמה נ״י על רכינו ניה שהרי נפרק השולש אמר רנ נחמן‬ ‫י‬
‫נקטינן סית שנחנו אפיקורס ׳שרף ]פרשי׳ אפיק רם תייק לעיג[ ונ״כ רנינ׳ נהויא נהל דאין ו י ן כיחי לנחינ עכ״ל וישיאל מוחי פסיציס עיין נלדישה • ונתנן אפיקורס ישיפ׳ כן היח‬
‫גייסת ספר שלפני וכן הוא נס״א ונ״נ רנינו לקמן כי״ד הל׳ ס״מ וכן עיקר ומיין כדיישה‬ ‫ס־ת ס״ת שנתנו אפיקירם ׳שרף וצ״ל ומשמע צווינו וווקא נסית הוא ואמר ישיף אנל‬
‫צא בתפילין ויש ליתן טעס כוי עיש שהאיין ונסיף ונייו הוניח שהרי ן• והראיש לא ם ל )ג( ואין ליקחין נו׳ כיותר מנדי דמיהן שלא ירגיל׳ לגוול ולגנוב דוקא ניותי מכו׳ דמיהן‬
‫אכל ונר מועט יותר מומר ללוקחן ונ״כ רנינו ני״ד סי' רפ״א‬ ‫לחלק נין ם״ת לתפילין אלא לעוצם ישרפו ושכן דעת הומנ״ס עפ״ל ואני כנר נתנתי נפיישה‬
‫שגיוםח םפו ונינו שלפני נדפס ישרפו נמקיס יגנוו ינן היא נדפוס גייר א״ח מהוייא פראג‬
‫יין‬ ‫וגן נ־ל עיקו וניס הוא נצל שאר סופוסיס וצריך להגיה כן וקיש שגס על ר׳ ירוחם קשיא‬
‫קושיא ו; ו‪"1‬צ רי׳ ננתינ י״ט חלק ד' מסיר ענד אשה כותי קטן יש‪-‬אל מיתר ישיכו נתני חפיקירס כותי יגנוו עכיל ונראה וגס נו ט״ס היא וצ״ל ישרפו ואם גיישנ הגיוס' צ״ל‬
‫וה״פ ׳גנוו נלומו ׳נערו ויגנוו מן העול והיינו שריפה ונלא״ה מונח ל מר כן בדנרי רני‪:‬׳ וו יייתס עצמן שהוי מוכתנו נענו או אשה פסולי׳ והיינו שאין קווין אוחו לא שיין למימר‬
‫נמנו אפיקורס ׳גטו ראם אין קווי; בו ה״נו נמי יגנו! יכן מונח נגמיא שלא הוי״־ו אלא ג' ״לקים ישרף או אין קורק נו הייט יגנזו והיינו נמי פסולין או קורק נו והיינו כשיים‬
‫ועוו מונתב ונינו את״נ נמצאו ניד אפיקורס ואין יריע אס כתבן או לא יגנויש׳מ דנרישא וידוע שכמק לא די נגניוה ואל״נ הא וו ואציל וי וווחק לומר ואייוי ונמצא ניד כותי‬
‫]ד[ ב י ד נומי כשרים נ ת נ נ״י נייימח נפרק השילח נמצא ניד מתי אמרי לה קורין נ ו ואמרי לה יגנו וחיישינן שמא מתי נתנו עיי גייסת‬ ‫כשרים נקטו לכן נראה ברור נמ״ש‬
‫הריין( ונן היא גירםח הוא״ש ומשמע דש״ל יגנזו נלישנא נמרא ונסק רנינו כרמייה וסייח שנמצא ניד ניח׳ יגנו •נ״נ הר״ו ירוחם נדני ס״ח דאזל'' לח־מדא שמא כותי כמט ימ״ה יגנו אכל מכילי!‬
‫שאק‬
‫חידושי הגהות‬
‫ל ט א נ ו היה הגידםא נטפו׳ הטור שייפניו ובן מצאתי בםפר׳ הגור ענופפ עפ הבית חרש כתוב ם״א יגגוו והנה אי; לתמוה על הכיי שהקשה מדברי רבי׳ שנייר ולא הקשה‬
‫מהמוקד' לקטן נשי׳ שליו שנתב ואף בחול שורשן וי ל ווידא וניחא ליד‪ .‬להביא מעיקר הוי; משא״כ לקמי דדרךאגנ נקט להועיד דלקמןידאי מיירי שנתנו להתלמד רהא‬
‫בהריא קאמרבתני קודש שלהן לב; הקשה מחא רני ד רנ״יר׳ בטתםא ‪ :‬ב נגט־א דגיטין הגירשא רב המנינא יבםנחוו! גרפ חענא ועוד יש במה שנויים בשחי הנרייחות להמעיין‬
‫עיין‬ ‫שט ודרי ף ווא״ש גורפים רב חינגא ‪:‬‬
 ‫מה‬ ‫ב״ח‬ ‫אורח חיים הלכות תפילין לט מ‬
‫ןאמנקמק אלא מןהמימחה וט׳ נמיתאבש׳ התכלת)מנ‪ (:‬תטליןישלהם יאיץ נקחק אלא מן המומחה שנקי במשיחת ויתירות נש׳ התכלת סין )לף מ״נ(‬
‫‪ 1‬יע״פ פי׳ התי׳ יהרא״פ לאעס׳׳י שיש להם נליקה נחסרות ייתיחת אפיה‬ ‫‪ I‬נמקה ואיכן נמחק אלא מן המומחה וטרש״י יש להם נמקה אלם יטל‬
‫לבדקן נחסירימ ייתחמ אעס״כ אינן נקחק אלא מן המומחה טורע שצמכק עיטל אינן גקמיןאלא מן המיחחה לטיטנןןלשמא הלוקח יתעצל מליקתן לשורת היא לו‬
‫לשמה והתו׳ יסרא״ש הקט עליו ופירט הם דלעיטל שלא לשמה לא חיישינן למל להסיר התפירה ולתמר ולמפיק‪ VJ'jy]:‬ואם לקחן ממי שאינו צנ‪-‬־ותה יני׳ נ״נ‬
‫התו' והרא״ש להני תניאנתיספתא לעטרת‬ ‫נקיאין נזה והא לאין תפילין נקמק אלא‬
‫מן המומחה טיט הנקי נחסירות רתחת מן העו״ג ולא שאר מפרים ביותר מכדי דפיהם ואץ נקחין אלא מן טננים • אנל הרמני׳ם נש״ב שסק להנדיקה‬
‫לטישיקשמא יתעצל מליקתן יטירמסא המומחה נ׳& שבקי בחסרות ויתרות ש ואם לקחן ממי שאינו היל! או שתים של ראש יאמת של יל אי‬
‫לו להשיר המטרה ולמזור ילמישרןוהא מומחה שתים או ג׳ כרכים בודק מהן תפילין א ח ת של יד או של שתים של יל!אחת של ראש יכו׳ וכן הוא‬
‫נפרק ממצא תפילין יק פסק כש״ע‪:‬‬ ‫למטא במ׳ נמרא לעיחנק)צו ׳(אמר ריח‬
‫אייר הלוקח מטלק מן השיק טלק שתים של ראש בכרך ראשון וכן בכי)י( וכן בג׳ וכן בד׳ ו ק בכולם ואם מצאן ו ת פ י ל י ן שהוחזקו ננשחת אין צרינין‬
‫‪ I‬נליקהלעולםטעמינלכתנ‬ ‫יל ואגוד־ של ראש אי איפנא המם נשלקמן כשרים כולם הוחזקו ותפילין שהוחזקו בכשרות אין צריגץ בריקה‬
‫נליענל שלא מן המומחה יהט תניא לעולם ובשאלתות מצריך להו בדיקה)ה( פעמים כשבוע ולא נהגו כן ו״ע לניין שהאויר שילש נהם אין‬
‫נחיססחאלעטלת טנניאקלוקחק מטלק כתברבעמרםאפי׳ לד׳או להישגים איגןצריכץבריקהשהאררשולט מתעפשות ולא הניא לנרי ר״ע אלא מפני‬
‫שנמנ עול לאם אין מניסן אלא לפרקים‬ ‫אלא מן המומחה מי שלקח ממי שאיט‬
‫בהם( ואין מתעפשות אכל א ם אין מניחן א ל א לפרקים צריכין בדיקה‪ :‬צרינין נליקה ילפרקים לצריו נליקה‬ ‫מ)א‬ ‫מימחה ימצא נילי שנים או ג׳ צמלים טלק‬
‫אס‪1‬ר לתלות תפילין בין ברצועה בק בבתים אבל מותר מסתמא ס״ל נמ״ש השאלחית לפעמיים‬ ‫ממט תפלה אחת של ראש אי של יל‬
‫לתלותן בכיסן • בית שיש בו תפילין א מ ר לשמש ישמשה צרינק נליקה נלאשנמן נמוחה‬ ‫נצמל הראשון ונן נשני ונן נשלישי יק‬
‫לננלקמסטמיים נשטעייאע״גלנמנילמא‬ ‫נרניעי ענ״ל ונ״נ ר״י ונך הם לנמ רני׳‬
‫כו‬ ‫אנל הרמנ״ם נמנ נפ״נ הלוקח תטלין‬
‫תניא לנל משילין צרינין נמקה נל י״נ‬
‫מט שאיט מומחה צמךלנדקן לקח ממט מאה קציצות מדק מהם ג' קציצות או נ׳ של חלפ דילפינן מ״ש נתינ הכא מימים ימימה יכתינ התם ימים תהיה גאולתו‬
‫ראש יאחל של יל או נ׳ של יד יאחד של ראש אם מצאם נשמש מחזק וה האיש יהמ טלם מה התם י״נ חלש אף נאן י״נ חלש פירשי התי׳ נס׳ התנלת מש )לן> ‪(fn‬‬
‫כשמם יאק השאר צריו נליקה יאם לקחן צנתים צנתיםטלםצריטמ נליקה שחזקת להך נמיתא אתייא נמי תנאי לנחיק' תפילק הנמוב מלנרולא קי״ל הני אלא‬
‫הצנסים מאנשים הרנה לק!טם ע״נ ימ״ש אם לקמן צנמים צנתים טלם צמטת נמיקח הפשח הנתינ מלנר הלנו א״צ לנליק כלל נל זמן שק נחזקתן שחפזי עיר‬
‫נליקה מיש לימר לנל הצנתים צריטת נליקה אנל נמן שנלק מהצנס נ׳ של ראש הנמים קיים ולא נפמ נמים אנל נל מנא לאיתרע חזקתייהי מעשה עור הנמים‬
‫יא׳ של יל אי שתים של יל יאחס של ראש נל קצוצות שנאיתו צנת נחזקמ נשרים מרופשוגקרעאו נשרי במים וטוצא ניה סשיטא לאסור למיחן על שינלוק אותן‬
‫זלנמ הרמנ׳׳ם פשוטם נפ׳ ממצא תפילק ילא ילעתי למה השמיטם הטסקים‪ :‬מיל שמא נמחק הנתנ ונתקלקל ומ״ש ר״ע לארנעיס או לחמשיס שנה נראה‬
‫הרא״ש נתטנה על המינר מטלק יאמר שטו של אלס גמל שמא נאמן ללפי שהשאלתית נתנ רצרינין נמקה םעמייםנשטע נקט ר״ע חמשיס שנה‬
‫לעל א׳ נאמן נאיסימןטנא ללא אתחזק אישורא ימסממא איתי אלם שהיא פעם אחת ניינל כלומר ללא מנעיא ללא נעי נליקה פעמיים נפטע‬
‫״ " ״ מ ו ת פ י ל י ן שהיחוקי ננשחת אין אלא אפי׳ פעם אחת טונל לא נעי נליקה וטא הלין אט׳ טיתר מחמטס שנה‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ש א י מ‬
‫״"״מ ייי י‬ ‫ל ב‬
‫יל ל*‬ ‫ה י ג י א‬ ‫גז‬

‫ו נתט התיס׳ לאיתא ‪ D‬א ס ל ל לתלות תפילין נו׳ כרייתא סיפ ט שמתו)לן נ״ל( מרט ממיחת‬ ‫צרינק נליקה לעולם נפרק התכלת)מג‪(:‬‬
‫אמרי יהיו חייו תלואים לו מעל זה התולה תטליו יפרש״י‬ ‫נמנילתא נאמר כאן ימימה יגאמר להלן יטם תהא גאולתו מה להלן י״נ מלש‬
‫אן כאן מגיל שצריו לבדוק מטלק אחת לי״נ חלש לנמ נ״ה נ״ש אומרים אייצ ממיחת קשרים יסתומית הפלילים נתירה יה התולה תטלמ שהתורה טיו של אלס‬
‫נליקה שמאי אומר אלי תשילק של אבי אימא ובירושלמי פרק המ‪1‬צא תפילק נמי ורמז לו הנתונ שיתלו טיו ונ״לשט״ס הוא וצ״ל שהמפילקטיו שלאלסכללעיל‬
‫תניא תפילק צריו לנלקן לי״נ מלש לנמ רני רשנ״ג אומר א״צ ונל מי למצרני ריש סי׳ ל״ו להמניש תפילי! »אמך ימים שנאמר ה׳ עליהם יחמ • ואסיקנא‬
‫נליקה ס״ל נחיקת תפילין הנתינ מלנר ולא קי״ל הני מיהי נשימושא רנא אינא נשיניייא נתרא לל״ש תילה איסם נרצועה והקציצה למטה למאי מא להם וליש‬
‫שצרינק לנלקן פעמים נפטע ‪1‬מי נליקות לא הוי משוס חסרות ויתחת אלא תולה אימם נקציצה דהקציצה מונחת על טתל והרציעה למטה דאפ״ה אטד‬
‫שמא נלו!נתקלקלו ינל »ה נמנ הלא״ש וכתב שיש קצת סעל ללנמ טנמשא רנא ולא שרי אלא נשהםנניסם יתלה הניס נימל והני אמר רני מנינא אני ראיתי‬
‫את רני שתלה תטליו‪:‬‬ ‫מלאממנן נתמא )יא ־( למזחה ננלקת תעמיס נשטע ומיהי נ׳ טש לחלק נק‬
‫מזיזה לסטלק יהרמלם נמנ נפ״נ לאפי׳ אחר נמה שנים איט צריו לנלקן שכל ב י ת שיש ט מטלין וט׳ היא ניש מי שמתו ונתנ ה״ר יינה אנל מיחס‬
‫מלי שהיא כליין אפילו עשרה ככלי אחל למי כלומר לא תאמר עשרה‬ ‫»ון שחיטיין שלם הרי הם נחוקחן ואין חוששין להם שמא נמחק׳ אית ממינה או‬
‫שניקנההלל הזק! טה אומר אלו משל אני אימא ענ״ל וטא ניחשלמי פרק נתרא שק כליק למי לכלי אחר אלא אטלי עשרה שק כליח לייגינן להי ככלי אחל‬
‫דעירונק ינתנ רטט יחחם שק נראה עיקר ונן פסק נרמוים והני נקטינן • מה מיהו אפילו נלי אתל לנח שאיט כליק לא נתמעט מאמל ימיניק למ ככלי‬
‫אחל !עם הכלי שהיא כליין ה״ל כלי נמיו נלי ומיתר ענ״ל נלי סעומ ולעמו‬ ‫שנתנ רניט בשם השאלתית נפי נא מקימי‪:‬‬
‫ומ״ש נשם ליע אפי׳ לד׳ אי לה׳ שנים אינם צרינין נדיקה נראה לצמו להגיה ליישנ מה שיש ללקלק להל״ל אנל מומם ככלי שהיא כלייןככלי א׳ למי לאייה‬
‫צירן אמר אטלי עשרה יטה אפשר לשרש ללהט אמר אטלי עשרה לאשמעינן‬ ‫אטלי למ׳ אי לנ׳ שנה שכך נתונ נא״מ שמצא נתטנת מאונים‪:‬‬
‫ו כ ת ר עיד נא׳יח יאם אימ מניקאלא לפרקים טדאי צריניס נלקה נ׳ שעמים לנשהם עשרה שה! כליי! ככלי אמל למי יצריו נמי עשרה שאינן כליין מוי‬
‫‪:‬‬ ‫ע נ ״‬ ‫י‬
‫ל ב ת י ד שד נא״ח נשם רנ מסן גאין נמי ננלי א׳ אנל אחל לנרי שאינו נליק אמר לנו נא הר׳ חנה ללטת טריש‬ ‫ננל שנעה » ‪°‬‬
‫ילנדקן ויש אצלם ישטמ יניח זה ואמר להא ולאי אטלי נלי אתל לנמ שאיט נליין לא נתמעט מאחל לאפי׳‬ ‫מקיש שאין שם מי שיידע לתטר מטלק‬
‫אימם נלא מיקה טאיל ואי אפשר לנדקס ילא לעשימם יאע״ג דמציה נתקגה עשרה שהוא נליק ואחל לנלו שאיט נליק שמ והא מקט אשילועשרה אתא‬
‫לאשמעינן ללא טמא ניק שטא טנח נטו עשרה כלים זה נ ט ו זה חשינ‬ ‫לא עניד דשנר מצית תפילין אינא עד כאן לשיט ‪:‬‬
‫מ אסור לתל‪1‬ת מטלין נין נרציעה ני! מתים יט׳ נפי מי שמתי)נד‪(-‬ל("ר כאילי טה מונח נטו נלי אחר שאיט נלייןושמ אלא אטלו עשרה שהן כליין‬
‫תנינא אני ראיתי את רני שתלה תטלמ מימיני התילה תטלמ ליינינן ליה פנלי אמד ואטר• והנ״י נתנ ע״ש הר׳ ייגה לני מי מרייימ שאינן‬
‫יתלו לו טיו ל״ק הא נרציעה הא נקציצה ואי נעית אימא ליש רצועה יל״ש קציצה נליק נמ! אטלו עשרהמאמ נחל מאנא למי יאסור נתנ ‪ p‬לט משמעית לנמו‬
‫אטר יני תלה תי נניסתא סלא ופסקי המין יהרא״ש יהרמנים נטטיי׳ מןרא‪ :‬שנלפסו נשעית יתקון לטט היא נמו שכתבתי יהיא לנר נדור יהני נקטיק ‪:‬‬
‫ד י ך ; שיש מ מטלק אסיר לשמש ט משתו עד שמציאה אי שיניחם כלי נטו נלי גרסיק נגמרא אמר רנאגלימא נקמשרא ככלי נ ט ו כלי רמיוסרש״ינקמטרא‬
‫וטי שם נטף הפי)כה ‪ (:‬תניא טת טש טס״ת אי תפילין אסיר לשמש ארגז של ספרים עכ״ל לט גירסא זי יטה טרוט להניס סתטלק נתין־ טליתו ימית‬
‫מ אמ המטה עד שמציא' אי יניחם נלי נטו נלי אמר אניי לא שנו אלא ננלי שאיעטליתו נתיו תינה של ספמם הרי טא ננלי נטך כלי שהרי סשלית אינו כליין יכ״כ‬
‫כליי! אנל ככלי שהוא נליקאפי' י׳מאני נחד מאנא דמי יטרש״י אפי׳ י׳ מאני ונולם כש״ג נשם רניט ישעיה אחרק אנל האלססי והרא״ש טרטן גלימא אקמטראנאל״ן‬
‫נליין נמל מנא דמי ומשמע שאם שט הנלים לא מו נליקשט ע‪7‬ין>‪1‬נן נראהמדנמ יפי׳ הר׳ מנה שהספר נתון נטו אקמשרא שלי וגלימא מלמעל׳ככלי נסיו נלי לייניט‬
‫המשקים אנל מלנמ הרב רייוגה נראה לני טי מריייימ אינן נליק נמי א אפי׳ י׳ ליהענ״לח״ש רטט ימא שאין השני מיומל להם ונראה לתריייהי טלנתא נינמרל״ש‬
‫מאני נחל מנא ל» ונראה לל״ש לן נק עלמן כליין ותחתון איט נליין להינא להוי העליון כליק יתחמק איני כלייןלטכאלהוהאיפנא מל ניינ׳ שמינ״נ נ״י והכי נקשינן‪:‬‬
‫ואפי‬ ‫ואפילו‬ ‫איפנא מל טינא שרי‪:‬‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫) ו ( וכן בשלישי ופן נוניעי ‪ pi‬נטלן ואם מצאן נו׳ נציל וק סוא נסליא נגמוא ויש המוצא שאק הנופים עשייין לנמנ! נשוי ינ״נ נ״נ ונינו נהל׳ ס״מ ופי»ה טאו פט! נאן לכשוים ו א מ ו‬
‫י תפילין ע״ש ונמיש נווישס וויל שהלוקח נמה נוינומ יש מ ל נון וכרך נמו מאה שמא ט נ ו יהא וססמדק ואייוינן יננוז סיינו ווןא נני נ י ע שהנועיס עשויס לכתוב ס״מ‬
‫קציצות מפילי( וחיקס שנל התפיצק שמינוק ננון א׳ הם מאיש א׳ שאין סוון לקנות תפילין לצווו עצמן להמצ״ו ט טלנן * נ א למימששמא נענו נומי ומשיה יגנו! אנל מפילי! שאיו‬
‫אסע מום ואי מאיש אסו לסבי נל שנוק » ‪ p‬א־ ומצא א׳ של יו או של ואש נשוה ונל נומים עשויים לנתבן לפי שאינן צוינין להם לא אולינן נ ש לסועוא אלא טןנוימ נמאן‬
‫םתפילק שיש נאומה נון ‪ p‬נסוקמ נשווע שק ולאי ג*נ מאיש זה וננר סוסוק גנוא אנל ימנשיר‪ .‬ונאשיקווס ואמויק נמצאו כילו יגנוי היינו נועמא משום יוון אפימווס לינפונ‬
‫אינא למיפש שמא נמנם הוא נעצמו עגיל ‪:‬‬ ‫»ו״ן נון השני צוין נויקה שהוון לקנות נ ו ן »זם ונון מאיש אסו צנן נל הנופים שיש לו‬
‫]ה[ שבקי נתטוומ ופיושו המו׳ סא ואק משילין ניקסין אלא <ק סמומסס היינו הניןי נססירומ‬ ‫צוין לניו? וק׳׳ל‪:‬‬
‫"וימוומ וסיישיקשמא יתעצל ננויקמן וטווס סוא לו להסיר העפיוה ולשווו וצמופום‬ ‫)ה( פעמים מ נ ו ע פי׳ כשמיטה ונן ני״ו ט׳ וצ״א וסטטס וחיישיק שמא כצו ונתקלקלו •‬
‫ונתנ ו נ עמוס אפילו ל י או לס׳ נואס שנו׳ס מ א וצ׳׳ל צ»׳ או לנ׳ ולינ וסא ותניא נפוק נמוא ועיוונק סצוקס תפילת מן השיק ט י ק אמת את* המם נשלקח‬
‫מיענו שלא מן המומחה ימי מגיא נעוספת׳ ועניות נימי׳ ואין לומסק מפיציןאלא »‪ 1‬סמומסס‬ ‫נא׳יס ש»צא גמשונמ הגאונים נ י י ‪:‬‬
‫ס י ‪) 19‬א( א ס ו ר לתלומ תפילק נו׳ שוק מי שמתו ו׳ חנינא אני ואימי אעוני שפלה וטי שלקמ »»י שאינו »ו»»ס ומצא גיוו ג׳ או ג׳ צ»ו<׳ נ מ ק »»גו מטלה אח' של ואש‬
‫»"ל • ווה נונוי ונמו‪ .‬ומיעא‬ ‫נייימי‬
‫‪s‬־‪J,‬‬
‫יק‬ ‫מליט‬ ‫‪pi‬‬ ‫כשני‬ ‫וק‬ ‫סואשק‬ ‫נצמי‬ ‫יו‬ ‫של‬ ‫או‬ ‫ו׳‬ ‫מלה‬ ‫כי‬ ‫ואוקמינא‬ ‫סייו‬ ‫לו‬ ‫יתלו‬ ‫מפיציו‬ ‫תפילין מימיני התולה‬
‫‪ r‬עלסהיאותנלתוצאהוגישו‬ ‫גוולה נעמי שהמיספומ הניאו יםקשו עההיא לה״יצא‬ ‫נניסתיה מלס‪:‬‬
‫הוא סותי לונוי כתוספתא שהניאו שגלוי ונואס לעיני׳‬ ‫תפילין ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫ט ס שגס ההיא והמוצא‬ ‫והוא‬
‫וההיא והמוצא »ילק שליג אהתוספמא לדל סגמוא פ׳ המוצא תפילין ון צ־ו ע״א א»י‬
‫ו נ מסוא אטו ו נ הלוקס מילק ממי שאינו *וממה ניוק נ׳ של יו ואסל של ואש או נ׳ של ואש ואמו של יו סס נפשן אי מתו גנוא זנק צנווק או ג׳ נשל יו או ג׳ נשל ראש אי‬
‫ממוי מלמא גנוי ‪ pi‬נל סו וסו לינעי נוין‪ 8‬לעולם מסו גנוא קא זנק ו מ י ק וסעמסי נשל יו ונשל ואש וסמני ו נ כסנא נווק נ׳ של יו ושל ואש ]פי׳ נ׳ א׳ סשל יו וא׳ »שצ ואש[‬
‫הא מני וני סיא ואמו נמוי ו־אני הוס הוקס ‪ * ,‬ו׳ * מ א סיפא וק נצנת סנ׳ ו ק נצנת סג׳ מווה ר נצנתיים ומתוי תצמא גנוי ינק אי הני אטלו וניעי מיי ואפי' סמישי‬
‫<»י *ן ה״נ וסא ווןמני שלישי לא«י]י מסוקי׳ מיל ‪» .‬וי לן נכזיא לאי קנס םונס מפיצין ימו צייו צבווק נ׳ של יו ואחו של ואש ואו וי לנל סתפילק ואי קנאם גנמי׳צנתים נווגן‬
‫נ ו ו מ צוין למון ‪» p‬נל צנמ יצנת ומייוי מלקק צנמי׳ אין נמנ כוון א׳ שצ יו או אחו של ואש • והיותו מן התימא מידי שהניא ויני׳ אלו נשם הומניס ונמנ עליהן וונויו פשוטים‬
‫גפוק העוצא משיצק ולא יועתי למס סשמיטו הפוסקיס »‪ . ¥3‬עשמע והשמטה <ש אנל םתיות ונויס אק כאן‪ .‬והםתיוס גלולס ונפלאה מאיד וספשתי ננל משוסים וסנה נל‬
‫הגיוס׳ שווע מ נ ו י ונינו א' של יו ואי של ואש ו^נ וגינו נועזים ואף אם נאמו להגיה מ נ ו י ונינו כאן אחו של ואש ושתיס של יו אנמי הקושיא נמקועה עומופ על המוס׳ והניאו‬
‫סוא״ש והתוספות יסניאו גינ הגמרא לעיוונק ולא סוניוו נלום‪ .‬ינסעט י ל לטס לסן גיומא אסומ נגמוא ועיוונק ויש קצפ ואייה לונוי שהפוספומ ומא״ש הניאו הגמוא‬
‫לעייונין נ»רא וויצ שנמנו וסא ומגיא נ»״ב ועיוונק הלוקס משיצק יק השוק נוומן אמת אסמ מ׳ הוי לן ‪ job‬גוסו ‪ p‬בגעוא ‪ .‬אן התמיה שלא מצאתי »י שנתנ מיה נצום‬
‫נם הניי לא סזניו מיל• שוב מצאמי נסגהומ ואין םוגיש נ״נ מ ס ודל בויש שוק סמוצא תפילין ע״ש ני שם מש»ע שצוין לבדוק יומו ננל נון ענ־ל וצ״פ ‪:‬‬
‫]ו[ ן א ‪ 0‬לקמן ממי שאינו מיססה ג' ט נ' נופים נוון ‪ par‬מגילי! אספ של יל ואחת של ואש ‪0‬׳ נויית׳ נפרק סתנלמ תפילק ‪ c‬להם נויקה ואינן ניקסק אלא מ^המומסס;‬

‫חרושי הגתח‬
‫עיין‬ ‫מ א עיין בניו ‪0‬״ק ‪: a‬‬
 ‫אורח חיים הלכות תפילין מ מא‬ ‫ב״ח‬
‫ו א מ י ׳ נתנן כלי בתוך כלי אסור להניחן תחת מרגלותיו אבל תחת מראשותיו ן י א מ י ד ו נתנן נלי כתוך כלי אסור להניחן תחת מרגלותיו צם וה כשיש שם‬
‫י לתחת מרגלותיו אסור מפני שנוהג בהם מנהג נזיין‪:‬‬ ‫בין כר לכסת מותר אפילו אס אשתו עמי הכי אסיקנא כפי מי שמתו‬
‫ריש )דף כד( והקשה ב״י דרבינז התיר בסתם כין כר לכסת ולא חילק בין ‪ W‬״ ‪ w‬אבל תתת מראשותיו בין נר לנסת מותר אפי׳ אס אשתי עמו שם‬
‫בעיא לאיפשש' ואע״ג לאיתותנ אסיקנא להט הלנתא ואמריק נגמ'‬ ‫נ ע ל ראשו לשלא מגל ראשו ובגמרא אסיקנא ללא שרי אלא כנגד ראשו רש‬
‫וטנא מנח לט אמר ר' ירמיה בין נר‬ ‫ליישב ללפי לנסוגיא משמע ליותר פשוט‬
‫להם לשון תחת מראשותיו שר״ל שלא בו כ ט ת ו ע ד שיוציאם א ו שיניחם ככלי ת ו ך כלי ‪ CO‬והוא שאין לנס׳ שלא מגר ראשו נלוחר אנל ננגל‬
‫מגד ראשו ונן נתב הר׳ יונה להדיא השני מ י ו ח ד ל ה ם ש א ם ה ו א מ י ו ח ד אפילו מ א ח חשובין כ א ח ר ראשו אסור מפני שנוהג נהם מנהג‬
‫נזיין יתחהניעל רני' שהתיר סחם בין כר‬ ‫והוא מדקאמר בגמרא תחת מרגלותיו לא‬
‫קא מבעיא לי שטהג בהס מנהג נזיין ואפילו נתנן כ ל י ב ת ו ך כ ל י א ס ו ר להניחן ת ח ת מ ר ג ל ו ת י ו נא[ א ב ל לנסת ולא חילק נין מ ג ר ראשי לשלא‬
‫כי קמבעיא לי תחת מראשיתיי מאי ת ח ת מראשותיו בין כ ר ל כ ס ת מ ו ת ר אפיייו א ם א ש ת ו ע ס ו • נ ע ל ראשו ונתנ ה״ר יונה לנער ראשו‬
‫א״ל הכי אמר שמיאל מיתר ואפילו אשתי ‪ co‬ש כ ח ושמש מ ט ת ו בתפילין ל א יאחז ל א ברצועה ו ל א ב ב ת י ם אסור בנל ענין אפי׳ בלי בתוך נלי ואפי׳‬
‫עמ‪ 1‬וניין דאםיקגא דלא אמר שמואל ע ר שיטוי• ידיו ו י ט ל ם • ישן בהן וראה קרי אוחז ב ר צ ו ע ה ומסיר אין אשתו עמו ושלא בנגל ראשו אם‬
‫מותר אלא בשלא מנד ראשי היאך פשט אותן א כ ל ל א ב ב ת י ם ‪ :‬ה נ כ נ ס ל ס ע ו ד ת ק ב ע ני( חולצן)ס( ומניחן אשתו עמו צריך בלי בתוך נלי למינו‬
‫נלי אחל והנר שהוא בלי שני ואם אין‬ ‫לו בסתס אלא בעל כרמך דלשון תחת‬
‫אשחו עמו אט׳ ננלי אהל דהייט בין‬ ‫ע ל השולחן ע ר זמן ב ר כ ה וחוזר ומניחן ‪:‬‬ ‫מראשותיו אינו אלא שלא כנגד‬
‫מ א וא(‬
‫משוי ש ל א ר ב ע קבין ב ר א ש ו והפילין ב ר א ש ו הנר והנסת סני ולקלק כן מסוגיית ממי‬ ‫הגןעא‬ ‫ראשו אכל כעד ראשו לא מיבעיא ליה‬
‫א ם נ ד ח ק ו ת מפני המשאוי א ס ו ר ו א ס ל א ו ואח״כ בחב אבל רנינו משה לא בחב‬ ‫דסשיטא דניהג בהן מנמ כזיק כמו‬
‫בן שהוא לא חילק בין אשתי ע ט לאק‬ ‫אילו מיחן תחת מרגלותיי דהא פשיטא‬
‫מותר‬
‫אשתו עמי ובכל ענק אמר שצריך נלי‬ ‫דמאי דקאמר תתת מרגלותיו לא קמיבעיא‬
‫נתיך נלי לחומרא עניל ול״נ לאפשר‬ ‫ליה אף שלא כנגד מרגלותיו אית‬
‫בהו בזיון ולומיא להט קמבעיא ליה בתחת מראשותיו שלא כנגד ראשו והא למשוש דכאשתי עמי עסיק הרמב׳׳ם משי׳ה נקט אס מיחס נלי נתוך נלי אבל‬
‫דפריך בגמרא אהאי אוקיחתא דלא שרי אלא שלא כנגד ראשו מדתני ר' ח־יא אין ה״נ דלהרמג״ם נמי כשאין אשתו עמו לא בעינן בלי בתוך נלי ומלבדי הרמב״ס‬
‫מניחן בטבע תתת מראשותיו דמשמע ליה אפילי כנגד ראשי שרי כבי פירשו בפ״ל נראה ללא ס״ל נה״ר יונה לאמר שהבר חשיב כלי אחל אלא שצריך למיחם‬
‫כלי כחוך נלי קולס שיניחס בין נר לנסח ונן הלנה ‪:‬‬ ‫התוספות דדייק הכי מדקאמר בכובע דאי שלא כעד ראשו מאי איריא כטבע‬
‫אפילו שלא בכובע נמי וכן פי' ה״ר יונה בשם הרב רטנו יוסף אכל לשין תתת ך ך ן א דאמרינן דבאשתו עמו בעינן בלי בתוך נלי נראה לנשחצה לשמש לוקא‬
‫הוא וכשאינו רוצה לשמש מיקרי אין אשתו עמו ואין לומר דאע״פ שאין‬ ‫מראשותיו גסתמא היכא דלא מוכח דכעד ראשי קאמר הוי פירושי שלא כנגד‬
‫ראשו והכי משמענמי למאי דמשני דמפיק ליה למירשא דםבעלנר כלומר דהשתא בדעתו לשמש כיין שאשתו עמו בעי נלי בתוך כלי דתיישינן שמא ימלך לשמש‬
‫התפילין מינחין שלא כנגד ראשי והשתא קשה היכא תני רני תייא תמת מראשותיו וישכח התפילין דא״כ כי חניא בית שיש בו ס״ת אי תפילין אטר לשמש מ את‬
‫דמשמע אפילו כעד ראשו אלא בע״כ דלשין תחת מיאשותיו משמעי שלא מנד המטה עד שיוציאם ליתני אסור להיות אשתו עמי במטה אלא ולאי נ כדאמרן‪:‬‬
‫ראשו ועל כל !ה נסמך רבינו !כתב בסתם תחת מראשותיו בין כר לכסת ורצה ו ר י ה ו י ח ל במטה ננגל צדו נתב ה״ר יונה לאזלינן לתומרא ילייניק ליה כתתת‬
‫‪ I‬מרגליתיי ש כ ח ישמש מטתו בתפילין לא יאתז לא ברצועה‬ ‫‪:‬‬
‫לומר שלא כנגד ראשו דוקא הוא דשרי כנ״ל ליישב דברי רטנו אבל העיקר היא‬
‫בפרק הישן‪).‬נו •( ומסיים נה ממי שהידים‬ ‫דהספר חסר וצריך להגיה בין כר לכסת שלא כנגד ראשי מיתר יכו' ינ״כ הרמב״ס ולא נכתים ובו׳ ברייתא‬
‫סס״ד מהי תפילין וכ״כ הםמ״נ יהמרדכי ינראה ממ״ש רבי' נתנן בכלי נתיך פלי וכוי עסקניות הן וסירש״י ישמא נגעו במקום הטנוסת •־ ין‪£‬יל נהס יראה קרי אוחז‬
‫‪ I‬מראשי נעול הקרי‬ ‫מותר אפילו אשתו עמו דמשמע וכיש שמותר בלא אשתו עמו אלמא דנהניחן תחת ברצועה ונוי גס זה ברייתא שם ופירש״י צריך לסלקן‬
‫מראשותיו צריך להניחן בלי נתיך פלי אפילי אין אשתו עיי! דדוקא כית שיש בו עליו כלומר דאילו אתר שקנת הקרי אע״פ שמא טמא מיתר למיחם כלתשתע‬
‫ם״ת אי תפילין אסור לשמש בו את המטה עד שיניחם ככלי בתיך כלי אבל אם התם בגמרא ונראה שהטעם שהתירו לו טאחז ברצועה מטם ללינא למיחש כולי‬
‫אינו משמש מטת! א״צ כלי בתוך כלי כיין שאימ מניחן תחת מראשיתי! אלא שישנן האי שמא נגעי נמקים הטנופת ואעש״כ כיון שאפשר לחלצם ע״י רצועה לא שרי‬
‫בבית שהוא ישן שם והכי משמע הדכרי הרכ רטנו משה בר‪,‬מיימוני לשס וכך ליה שיגע ככתים א״נ משיה התיח לו לאתיו ברציעה קולס שיטול יליי לטפי‬
‫עדיף הא משישהם עליו על שיטול יליו‪:‬‬ ‫הבינו הר׳ יונה בפירושו ומביאו כ״י והכי משמע להדיא מדפרי' תלמודא מדתני ר'‬
‫לסעולת קיע וט׳ בפרק תי שמתו)נג‪ (.‬א״ר יצחק הנמס לסעולת‬ ‫ה^ביה‬ ‫חייא מניחן בכובע תחת מראשותיו דאי מיירי כשלא כנגד ראשו למה לי כובע‬
‫קכע חוק תפיליו ואחר נך נ מ ס וסליגא לרני טיא לאמר מניחן‬ ‫דהיינו כלי בחיך כלי אפילו בלא כובע נמי שרי ומשני דמפיק ליה למורשא לנר‬
‫כלומר דהכובע הוא שלא כנגד ראשו יהשתא קשה מאי קא מתיק אכתי קשה למה על קולחט וכן הלור לו יער אימת א״ר נחמן בר יצחק על ומן כרכה • ופירש״י‬
‫לי כובע אלא בע״כ דקא מתת דכהניח תחת מראשותיו בעינן כלי בתוך כלי ושלא חילן תפיליו • שמא ישתכר בסעולה ייתגנה כתפיליו‪ :‬יק הלור לו • שיהיו מזומנים‬
‫כנגד ראשו אפילו אין אשתו עמו דאע״פ דכשהתפילין בנית שהוא ישן לשם א״צ כלי לו ויחוור ויניחם בשעת ברכה וכתט הריין! והרא״ש וכן הלכה כלומר כר׳ חייא‬
‫כתוך כלי מ״מ בהניחן תחת מראשותיו בעינן כלי בתוך כלי והכי נקטינן ח״ל הש״ע וכדרב נחמן בר יצחק יכן פסק הרחבים בפרק רביעי ומשמע ללאכילת קנעלוקא‬
‫אטר להניחם תחת מראשותיו כנגד ראשו אפילו בנלי בתיך פלי ואפילו אס אין צריך לחלצן אבל לא לאכילת עראי והכי איתא בהדיא בירושלמי פ״כ דכרטת‬
‫‪ .‬ינ״נ המרדני וכ״נ הרמב״ם ‪:‬‬ ‫אשתו עמו אנל שלא כנגד ראשו אס אין אשתו עמו מיתר ואס אשתו עמו צריך כלי‬
‫ה^‪1‬עזא משוי של ד' קבין בראשו ותפילין בראשו וט׳ נר״פ המקנל‬ ‫מא‬
‫בתיך כלי עכ״ל ונראה דה״ק אנל שלא כנגד ראשו אס אק אשתו עמו מותר כשהס‬
‫)קה ‪ (:‬אמרי דבי ר' ינאי לתפילין ד׳ קבין מאי היא דחניא‬ ‫כלי בתיך כלי יאם אשתו עמו צריך כלי בתיך כלי אפילו אינן תחת מראשותיו כלל‬
‫אלא בנית שישן לשם עם אשתו כדכתב קודם זה וחזר וכתכ! כאן כלי לחלק היה נושא משוי על ראשי אם תפיליו רוצצות אסור ואם לאו טתר באיוה משיי‬
‫כין אשתו עמו ורוצה לשמש ובין אשתו עמו וא^צו ריצה לשמש דמקרי אין אשתו אמרו במשיי של ‪ '7‬קבין חני רב חייא המוציא וכל על ראשי ותסילק בראשי הרי‬
‫עמי וא״צ כלי בתוך כלי אם מונחין תפילין בכית ואינן תחת מראשותיו כמ״ש בסעיף זה לא יסלקס לצלדק ולא יקשרם טדי שהוא טהנ בהם מ נ מ בויון אבל קושרן‬
‫על יריעו נמקים תפילין משוס ר׳ עילא אמח אפי׳ מטפחת שלהם אטד להניח‬ ‫הסמוך לזה‪ :‬שכח ושמש משתו וכולי עד סוף הסימן עיין פירושו בכיי‪:‬‬
‫ה^ף^א משיי יכו׳ כר״ס המקבל)דף ק״ה( אמרי דבי ר׳ ינאי לתפילין על הראש שיש בו תפילין ונמה אמר אביי ריבעא דרינעא דסימנדיתא ‪ :‬ופירש״י‬ ‫מא‬
‫ל קבין מאי היא דתניא היה נישא משיי על ראשי אס תפיליו רוצצית • מתמעטת תחת המשא ‪ :‬ואס לאו • שטא קל או שאיט מוטל עליהם ‪:‬‬
‫רוצצות אסור ואס לאו מוקד באיזה משוי אמרו נמשוי של ד׳ קבין יפי' יש״י רוצצית באיזה משיי • הוי רציצה ‪ :‬ריבעא דריבעא • רניע ליטרא דנר מועט ע״נ ולכאורה‬
‫מתמעטת תחת המשא ואס לאו שהוא קל אי שאינו מוטל עליהן באיזה משאוי משמע דהא דאמרו משוס רבי שילא פליגא אדתנידביר' ינאי ואדתני רבי חייא‬
‫הוי רציצה עכ״ל כלומר כאיזה משאוי אמרו שאיני חשוב קל וכשהוא מועל על התפילין וקיימא לן כרבי שילא משוס דאביי דבתרא הוא משמע דס״ל טיתיה מדמסרש‬
‫מקרי רציצה ומשמע דכסתס חקרי רציצה כשיש במשוי ד' קבין איל אס אין כמשאוי למילתיה וכן דעת הרב רבי יונה נפרק מי שמתו ויט דעת הרמכ״ם שני כפ״ד‬
‫ד' קבין אין לחוש לרציצה דכיון שהוא קל ודאי אין שס רציצה וכשאינו מוטל עליהן הנושא משאוי פל ראשו תיל[ תפילין של ראש על שיסיר המשוי ואפי׳ מטפתת אסור‬
‫פשיטא דאין לחוש לרציצה אפילי יש בו ד׳ קבין כדאמר ברישא יאם לאו חותר ואיכא להניח על הראש שיש ט תפילין אכל צינף הוא מצנפתו על תטלק יהרי״ף והרא״ש‬
‫לתמוה על דברי רבי' שמהפך רישא לסיפא יכתנ תחלה הסיפא הנישא משוי של ד׳ בפרק מי שתתו ובהלטת תפילין בתט דברי רבי שילא ונתב! גם דכרי רכי ינאי‬
‫קבין בראשי ותפילין בראשי ואת״כ כתב הרישא אם נדחקות מפני המשאוי אסור ודברי רבי חייא וה״ר יונה נתב תימה מא על הרי״ף שהביא הברייתא של מעלה‬
‫ואם לאו מותר דאלמא דמפרש דבד' קבין דוקא יש לחלח בין ייצצית לאינן רוצצות כאיזה משאיי אחרו כמשאיי של ד׳ קבין דהא הפא פסק הלנה באביי לתומרא‬
‫אכל כפחות מד׳ קבין אפילו רוצצות מותי והא ליתא אלא דחכמים נתנו גנול ד׳ דאפי׳ריבעא דריכעא דפוחבדית' אסור ולי נראה שהם סוכרים דלא פלינ ר׳ שילא‬
‫קבין לומר דבד' קבין מסתמא התפילין רוצצות כשהמשאוי עליהן ונפחית מדי קבין אדר׳ ינאי ירי חייא דאל״כ לא הוה להו לכתוב דברי טלם סתם בלא שיפסקו‬
‫הלנה כדברי מי‪:‬‬ ‫המשאוי קל ומסתמא אינן ריצצית אבל אס יריע לי שהן רוצצות אפילו בפחות מלי‬
‫קבין נמי אסיר וצ״ל דרגיני ה״ק הנישא משיי של ד׳ קבין כראשי ותפילין בראשי ף ף י י ^ ן הגדול מהיר יצחק אבוהב ז״ל נתנ ואילי י״ל שאין אלי המאמרים‬
‫חולקים שמה שאמרו הנישא משאוי הוא נטה האיש טשא משאוי על‬ ‫יש לחלק דאס הנית המשאוי על התפילין דהשתא מסתמא נדתקות הן מפני המשאיי‬
‫כיק שיש בי ד׳ קבין אסור ואם לאו כלומר שלא מיח המשאוי על התפילין אלא ראשו בדיעכד וכיון שנשא לא מטרתינן ליה שיעזבנו אם אין התפילין נדחקין מפני‬
‫באמצע הראש דהשתא אינן נדחקות מותר• וממילא משמע לכשאיני ד'קבין אפילי משיי ואפשר גינ שאפי' לנתתלה יש לתלק נזה שמי שמשתנרנמשוי יש לו מקום‬
‫למשות זה אס אין התפילין נדחקין מה שאק נן למי ששם משאוי על ראשו ללא‬ ‫הניח עליהן מותר דכיון דקל הוא אינן נדחקות וטיט פפירש״י וכדפי' וחיק ‪:‬‬
‫חנליח‬ ‫המוציא‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫)כ( ו ה ו א שאין השני חיוחו ונ״ש כששניהם איגן מיוחוים ומונוי ו׳ יוגה נואם ווי‬ ‫‪] D"0‬א[ אבל תחת מראשית״ נ ק נ י לנסח ייוחי אכילו אשתו עמו שם נעי׳ דאיפשטא •‬
‫הוו סוווייסו אינן נליין נמי אפי׳ עשוה מאני כסו מנא ומו ע״ש ס׳ טי שממו ון>‬ ‫ונתנ נ״י ואמרינן בגמרא ׳היני מנח להו אמר רני ירמיה נק כר לכסת‬
‫נ׳ ע״נ ושם נדפס עליו שטעות הוא וגם נ״י נתנ שכל הפוסקים חולקים על יה ולהניחן מ ג ו‬ ‫שלא כעד ראשו נלומו אנל נגו ראשו אסיי יונני שנוהג נהם מנהג נויון ותמהני על רנינו‬
‫צוו נתנ הו״ו יונה ומצוו של מטס נתחמ מוגלותיו ו מ י ‪:‬‬ ‫שהתיר סתם נין כד לכסת ילא מילק נין כנגד ראש‪ -‬לשלא כנגד ראשו עכ״ל‪ .‬ולי ניא' דלק״מ‬
‫‪ CO‬ש כ ח ושמש מטחו נו׳ לא יאחו גו׳ נויימא פוק הישן ומסיים נה מפני שהיויס עסקניות‬ ‫דונינ‪ -‬מפי׳ דמה שחילקו כגמרא נין מגד ראשו לשלא מגד ראשו היינו כשהכר הוא הנלי‬
‫הםופרש״י שמא נגעו נמקוס הטינופמ ומייוי נשכנו קנח הקוישהיס עליולהני‬ ‫שני דננגד ראשו אסור ננל ענין אפילו אין אשתו מרו ואכיל׳ נחנס נתין כלי והניחם תמת‬
‫מותו להשהותם »ליו ומ״ש ונינו עו שיטיל ידיו וינילם לאו צמיונא קאמו ויטלם אלא כצומו‬ ‫הנר ושלא ננגד ראשו ננהיג מותר אכילו אשתו עיי אפילו בכליא' דהיינו נין הכי והכסת‬
‫אם יוצה ליטלס צא יטלם אאיינ נטל ידיו קודם צק • ולי סנריימא נקט וראייה לונו שנש״ט‬ ‫מוחר ועמ״ש נ״י עצמו נשס ר״י שיקוק כן מהגמיא ורנינו מיירי כחן נהניתם היום לכן‬
‫לא היניו האי תינת וינולס אנל ישן נהם וואה קוי פי' והקרי עדיין עליו )ונמ״ש נ״י נשם‬ ‫ננלי תון כליואח״נ נתנם תחת הנר )שהוא עויף טפי ונמ״ש הרמניס‪ (,‬להכי אפילי אשמו‬
‫‪-‬ש״י( א! כיק שהקרי עויק עליו ביק שהטומאה היא נעק על טפו ולפני אןפ״י שיויו מטונפות‬ ‫עמו ואט׳ שלא כנגד ראשו מותר והכי דייק ל' רנינו שנתנ לפי וה ואפי' נתנן כלי נתון כלי‬
‫עויף טפי שיאמ! נדצועמס קוום שיטיל יויו עשישםס מליו‪ .‬א״נ נלא שימש מטמו ליכא למיחש‬ ‫אסור נשנותנס מחחמ מרגלותיו ועל יה כתכ חבל תחת מיאשימיו מותר משמע ואנתנם‬
‫נולי םאי ליויס עסקניות ואעפ״נ כיון שאפשו לחלצם ע״י וצועה לא שרי ליס שיגע נכתים‬ ‫נל׳ נתון כלי קאי ודו״ק ‪:‬‬
‫כן כוונת ג*י וורק ן‬ ‫‪.‬‬ ‫חולצן‬
‫ליו ‪) :‬ה( ו מ נ י ח ן על השולחן נל׳‬ ‫)ו( ח ו ל צ ן נוי שמא ישתנו כספווה ויתגנם נתפיליי‬
‫‪1‬‬
‫המוון‪ .‬וש״י ‪:‬‬
‫נוכת המיון‪.‬‬
‫כשעת י י י ״‬
‫ויניסס •״־יי״‬
‫ויחזור < ״ ‪~ -‬‬ ‫מיומנים י‬
‫לו י • ״ • ‪-‬‬ ‫שיהיו — י ‪ -‬י י ‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫־״—י‬
‫ואין להם הננה ע״נ אכמינ לו הונוים ע״פ מקוון נו״פ המקנל אמו׳ וני ו׳ ינאי לתפילין‬ ‫סי׳ מ א )א( ה נ ו ש א מפו׳ של ד׳ ןנין נוי עד סוף הסימן ונרי ונינו נראים נםיתרק‬
‫נוצצות‬ ‫ארבע קנק מאי היא דתניא היה נושא משוי על ראשו אס תפילין‬
 ‫מו‬ ‫בית‬ ‫אורח חיים הלכות תפילין מא מכ‬ ‫ביי‬
‫תכלית עניל • זלי נראה לאפשר שמפרשים לר ינאי יתי טיא מיידי במי שהיה המוציא זבל בראשי אסור לי למיח מטלק בראשו שכח שהיו נראשושם‬
‫מני רני‪,‬חייא המוציא זבל על ראשו ותפילין בראשי ה״י לא יסלקם‬ ‫נושא משויעל ראט ורוצה למיח מטלק יקאמר תי יגאי שאם מא פחיח חל׳‬
‫קטן מיתר יאם היא ארבעה קבק אסיר ‪1‬רגי חייא תני להא לשרי למיס תטלין לצללים ולא יקשרם במתניז מפני שהיא טהנ בהם מנהג יזיין אגל קושר© על זריעז‬
‫בטל המשוי על ראשי ליקא גמשיי ללאו ובל אבל אם טה מיציא וגל על ראשי במקים תפילין וצריך לפרש להנו קאמר לאע״פ לשנח ימיח הזבל על ראשי מ י‬
‫למציאי והתפילין כגר הם על ראשי אפילו‬ ‫אט׳ אם איני אלא לבר מועט אטד‬
‫למומ מטלק על ראשי אז משני שטהג בהם סותר המוציא זבל בראשו אסור לו להניח תפילין בראשו שכח הכי אסיר למצא הזבל נעור שהתפילין‬
‫מנהג ממן ירטלא איירי טכא שהתטלק שהיו בראשו אפילו א ס ירצה לסלקן לצדדי{ אינו רשאי אלא כראשי אלא צריך להסיר התפילין מעל‬
‫ראשי ואסיר לו לסלקם לצללק ילא לקשרם‬ ‫טנחק כבר בראשו יקאמר דאטר לתת‬
‫עליהם אט׳ מטפחת שלהם מטם למי יקשרם בזרועו במקום תפילק אפי׳ סטפחת של תפילין אסור להניח נמסניי משט שטהג בהם מנהג נזיין וני׳‬
‫בזיון ולאלמי לטנא שקלם המשי לתפילק בראשו כשיש לו תפילין בראשו אבל דבר שדרכו ליתן בראשו ילנן נמנ רנימ המיציא ונל נראשי אסיר‬
‫לי למיח מפילק נראשי כלימר לנתחלה‬ ‫)י( כגון מצנפת או כובע מותר ‪:‬‬ ‫לשרי כלר טיא יק יש ללקלק מלברי‬
‫א ס י ר לשנות תפילין של ראש לעשותן של יד ואפילו ילאי אשיר למית מטלק נראשו כשהובל‬ ‫רש״י שני אלרגי טלא אסור מנוח שום ט כ‬
‫) א >‬

‫כנר נראשי אי נמי כשלעתי להיציא זבל‬ ‫מטי על הראש בשעהשמטלין נמקומן‬
‫ליקח רצועה מהם וליתן בשל יד אסור אכל משל כראשי אשיר לי להטת תפילק כראשי‬ ‫ונענק זה אפשר ליישב גם לגרי רטט‬
‫אלא שנקצס ספריי במיב המיציא זבל בראשי יד לשל ראש מותר ל ש נ ו ת ) ‪ 0‬ואם היו חדשים שלא הניחן עדיין מיון דנשעה שיוציא הזנל צרין להסירן‬
‫מראשו א״נ למה יטתן לנממלה יאמ״נ‬ ‫מותר‬ ‫אסור לן להניח ספילק נראשי)ישנס שטי‬
‫נראשי ים ( ילט אותה גירסא נראה לומר לסבר תינו למפרט הרין אמר שנח שהי׳ נראט לטיני לתני רני מייא המוציא זנל על ראשי יטי אנל‬ ‫‪,‬‬

‫והרא״ש לר ינאי טימ נמנית מטי על אמצע ראשו ואיש טגע נתפילק פלל משלת לנרי רטט שאמר המוציא זנל יטי מא מה שנשמע מנללא להן למגי רני טיא‬
‫שחות מלי קבק שמ אנל לי קטן אסיר אע״פ שאין גיגעית משום לסתם מטי נלפרישית ילקלק נהך נרייתא לרני טיא ינן רטט לקלק ונתנ אסור לו להטמ‬
‫ל׳ קנק שאלם טשא נראט מי תפילין ריצצית יהילנן גזת נט רבנן אפי׳ כשאינן תפילין כראשי שנח שהיי נראשי וטי לימר דליקא נתטלק שנראשי אשיר אנל‬
‫טגעות ואסא תי חייא לטמר להא לשרי רני ינאי משר פמית מל׳ קטן נשאיט תטלין של יל שהן מטטס יטל למיח לכתחלה אע״פ שלעתו להוציא זנליאין‬
‫טגע נמטלק נשאר מטי לוקא טא אגל זבל אט׳ נל שמא אשור יאתא רט צריך צימר אם כנר קשרו טלי למיתר להוציא לבל נראט לאקמה נזיק לתטלק‬
‫שסח שק מטסק ‪:‬‬ ‫טלא למימי־ להא לשמ ר' ינאי משי פטת מלי קנק טיט ל‪1‬קא נשאק המשאוי‬
‫על התטלין כלל אנל אם המשאיי על התטלק אפיי משפחת שלהם אשור ‪ .‬יה״ר אפירץ משפחת של תפילין יטי שם משים ר׳ שילא אמרי אפל! מטפחת שלהן‬
‫אמר למיס על הראש טש ס תפילין ינמה אמר אניי רינעא לרינעח‬ ‫משן אשמלרני זיל נ' ח״ל המשא משיי של ל׳ קנק נראשו א״א לומר שמשוי זה על‬
‫ראט למעלה לאיה מה לי לפניי מה לי לסלקן לצללי! הדי המשא מ״מ על ראטלטמנלימא יטי רש״י אפילו מששחת שלהן שטרנין נה תפילין נלילה אסור להניחם‬
‫אלא ה״פ שהיה המשא קשיר לי נחבל על ראשי יהמשא מופשל לי מאחימו על גס לשם משאיי על הראש נשעה שמשילין נמקימם מונחים ינמהיהאנמשאייייסא‬
‫וקשור מא מראשו לגט נתנל מרן ששישים משאי משאית יאמר שאם טה אמר למיח על הראש אלינא לר' טלא רינעא לרינעא רניע לישרא לנר מיעט‬
‫משאיי זה ל קנק יהתפילק נדחקין ממי המשאיי נלומר שהחנל שעל ראשי שהמשאוי מא עכ״ל ולכאורה משמע לדני שילא פליג אליבי ינאי ללא אסר אלא ל קבין‬
‫מפופ מ דוחק נו את התפילין ה״ז אמר ואם ל* פי׳ שהיה המשוי פחית מל׳ אנל כל שאיט ל' קנק מיסו־ אטלי להגימ עע מטלק של ראש למשאיי קל הוא‬
‫קנק או שטה ל קנק ואין התפילין נדחקק ט מיתר ואם היה משא‪1‬י זה שאחוז ומםממא איק רוצצות יר׳ טלא איסר אטלי לנר מיעט לשם משאוי ינן נראה מלשין‬
‫נראט ונתנל משמ של ונל אשי׳ לא טו התטלק נדחקין מחמת החנל ונם טה רש״י שנסנ ינמה יהא נמשאוי ויהא אסור למיח על הראש אלינא לר• טלמ‬
‫שטת מל קנק המ זה אסור מפני הזלזול יאם שנח שתפילין נראשוונשאמשוי למשמע לבא ליישב ללא תקשה הלא לטיל נמנו שעיר ל׳ קני! וקאמר דהנא אליבא‬
‫»ה של זנל הקטר נראשי ונחנל ומופשל על גני ילכשנזנר שהיא זבל רצה לסלק מ* שילא טא אנל לעיל אלינא לרני ינאי טא יפליגי והני מינח ממרי הרב‬
‫הקציצה לאמל מל צימ הראש ימק ‪1‬שמאל מפני שטבד הזבל הקשור במשא הוא רביט משה בר מייטני בפ״ל ש»נר לפליגי ופסק נר׳ שילא ימפרש ללי" טלא‬
‫על מוקלם הראש מקום הנחת תפילק זלנן רצה לסלק התפילין לצללק ומשנ אפילי ליעבל שהטמ משאיי קל על ראשי כמי מטפחת שמיח לשם משאיי צריך‬
‫מנהיג יטה מתר ע״כ נ' שגס אס יעשה ק הרי מא עליק נאיסור שעליי! למלח מטלק אי להסיר המשאוי מראט אנל רנינו נמשך אחר לברי הרין יהרא״ש‬
‫יש נמר זלזול אלא מה יעשה יסירם מראט ייקשרם מריע! מקום מחת תפילין לנפרק ט שמתי יק נהלכית תטלק נתט ל‪ p‬למי ינאי ילמני רני טיא ומאי‬
‫של יל לטיט נשמאל שהדי איש משתמש נשמאל נמי ממיט נעת שפורק המשא לאמר משים רני טלא דאלמא לנילמ הלכמא נינהו ושלשה חלוקים מנר • אסל‬
‫יחהר ממט יכלוה בטשא משאוי כעין שאמתו במגל שבראשי אבל אם טה המשוי לנחמלה אשיר למימ נראשו לשם משאוי אטלי לנר מיעט נ ט חטפחת ונתנ‬
‫מינמ על ראשו ולא מיפשל לאמימו נחבל אפור בכל ענק אע״פ שאק התפילין הרא״ש נפרק מי שממו להטעם טא משום לגנאי מא לתטלק לתת עליהם טם‬
‫נדחקין שנלעוד שתטלק נראט אטד למיח עלמ אשי׳ טלר שציררט מטלק משיי אפילי משפחת ואין צריך לומר משאוי אחר‪ .‬נ׳ נליענל אס ננר מיח טס‬
‫משאוי על ראט ותפילין נראשי ימא פחית מלי קבק למסתמא אין רו»ות אפילו‬ ‫‪01‬׳ עלל )א(‪:‬‬
‫כנין מצנפת אי מבע »תר כני‪ .‬הנימי על התפילין מיתר לשאת איתי על ראט יאין צריך לא להסיר התפילין ולא‬
‫נראשו אנל צינן הוא מצנפתו על תפילק להטר הסשאיי אלא נישאו על מקום שציין לטשאי‪ .‬ג׳ אם הוציא ובל יתפילק בראשו‬ ‫‪ 1fctf"fY‬רטטאנל לנר שדרט ליתן‬
‫נתנסי נסמוך שהרמנ״ס נמנ‬
‫שעמא שלא אסרי אלא משפחת שנראה אפילי ליענל ואפילו פחות מארבע קבין צרין להסיר המטלין מעל ראשי מיל‬ ‫יהסנימו לדנרמ )‪ •ft‬מנה יהרא״ש ויהינ‬
‫אנל דמ־שדרט לימן מאט לינא גנאי‪ :‬ויקשרם מרועי נמחים מטלק מפני שטהג נהם מנהג נייק ואפילו טא לנר‬ ‫גנאי למטליןלטשאיט דרך מלטש‬
‫טעט אסיר נמי אפילי ליענל והנית מסן נמנ טחטם שונים והארין ונתב‬
‫מ ב א מ ו ר לשטת תטלק של ראש לעטסן של יד וט׳ בסרק המונק)לד‪ (:‬דנשהמשאיי קילס לתטלק לשרי שפי לנתחלה להטת מפילי! בראשיתה שאין ק‬
‫תמא אם אין לו תפילק של יד ויש לי שני תפילין של יאש שולה כשהתפילין קילמים תה הסן הסברא יעיל כתב לאפילו כשהמשאוי באמצע מ‪#‬ש‬
‫עוד על א׳ מק ומלתה נלימר דנשטולה עור אחד עליה נראה נבית אמד איני והא שאיט טגע בתטלין אסיר כשהוא ל׳ קבק יהא ליתא כמפורט בטי רש״י יכלפרישימ‬
‫שלח רנ חמיא משמיה דתי מתנן תפלה של יד עושק איתה של ראש ישל ראש יהרנ נמהת ש״ע נמנ ליישב לר׳ טלאטירי במר שאין לרט להנית על ראשו‬
‫אין עוטן איתה של יל לפי שאק ממלין מקלישה ממירה לקדושה קלה לא קשיא הלנן אסיר אפילי לנר מיעט מין מטפחת יקי לרני ינאי לקאמר שיעירא לל‬
‫הא נעתיקת' הא נמלמא יפירש״י חפילין של ראש חמורה קדושתן שחמ של שלי קנק מיירי נלנר שלרנו לימן נראשו כגק מצנפת א‪ 1‬טנע ואפילו הני אם ‪»0‬‬
‫נעשה נשל ראש ט״ן דליית אנל נשל זחע לינא אלא מיל ‪ :‬נעתיקתא • שכנר משייל׳קנקלהמטלק נלמקומ ציין להסירן וטחש זי הוא להא לישנא לברייתא‬
‫נקשרו בראש אטר להמ־ילן ולעשותן של יל ונבר נתנתי נ ‪ p‬זה נסי׳ ל״נ‪ :‬למגי נה טה משא משאוי על ראשי יני' לא מיידי אלא מושא לשם משאר ואן‬
‫רטט ואט׳ ליקח רציעה מהם וליתן נשל יל אטר כ״נהרמנ׳׳ס » ‪ : y‬משפחת שלק איט אס‪1‬ר אלא נשמיק נראט לשם משאיי נמי שפירש רש״י יהרא״ש‬
‫ב ח ר תימ יריחם לאטלי נעמיקחא אס החנהיטללעטמ שליל משל ראש להליא אנל נמלטש עין טבע זמצנפת אפילי יש נימשקלארנע מאין לא אשכחן‬
‫טהאימרא שלא ישים בראשי טנע שמשקלו רנ ליווש שמא יהמ תטלמ ריצצימ לאם‬ ‫יכיכ מהדי זיל בשם אולחיתטים יאבסכמ בסמיך ‪:‬‬
‫סילר‬
‫יטי חצצית ייזחי ממקומן יחזירם למקומם ילאבשטל תששא לרוצצוח יסיר מלבישו‬
‫מעלמ ועול ללוקא סטשא משיי על לאט לסליכי ממקים למקים לרןהמשאיי שחת ממקים למקים בראש האלם ישטש טתחצצוהתטלק מפני המשאוי אבל‬
‫בטבע שטנש בלאש האלם לט מלתי מא עשוי ימתיקן מה היא ממשב כמגן על לאט יאיט זז ממקים למקום י>ן התפילין רציצק ממיז אלא אלתה ממיישטן‬
‫טשנ נמקוק מפני טנל הטנע המכניל על התפילין ילא חיזו ממקומן בשום רציצה הלכן לימא לנילט מי פירוטם והעיקר נמ״ש שהיא לעת הרין והלאיש‬
‫ורנימ יהני נקטנן‪:‬‬
‫מב אמיר לשטת כי נפי הקומץ)לן לל( תניא אם אין לו תפילק של יל ייש לי שני מטלק של ראש טלה עור על אחת מק ימנימה נילי איני והא שלמ רנ חמיה‬
‫משמיה דרנו ממנן תשלה‪.‬של יל עושק איימ של ראש ושל ראש אק עושק אותה של יל לפי שאק מומלק מקדושה חמרה לקדושה קלס לייק הא‬
‫נעמיקמא‬
‫דרכי משח‬
‫מ א )א( ול נ דלעיל מיידי עירבו בנן ליעא ם»א ביאעו וא«*ח אפוי נעמו*• ר קבק אנל רבי •אין י ו נ ו לתת על יאעו אווילי נל »וטא אפוי וווו נ״ל נבון יל»ז נ ת נ ואור‬
‫‪pi‬‬ ‫מיי אבל ר ב י ע י י נ ו נ ר ‪:‬‬
‫פרישה‬
‫מיני וניי נעצמו ויוה פי׳ וה לשי מקצמ נוסע ססשוים שלשנינו שנתונ נ ק ממציא ‪1‬נל נואשו‬ ‫ווצצומ אסוו ואס ל * מומי נאחס עשוי אמוו נמשוי של ו ׳ קנק מגי ו׳ שייא העוציל(‬
‫א ט י לולהנייו משיצק שטה נואשו מונמנ שהיה נואשו איא לפוש שיוצה להניחו עתס‬ ‫נוהנ ־נהם‬
‫שסוא ־־־־‬
‫וצא יקשו© נימ *‬ ‫יסאןס ״‬ ‫לא יסלקם לצלימ ולא ־'‬ ‫ס־ו‪. .‬‬
‫נואשו ‪. .‬‬
‫ונצ ע ל ו א ש ו ותפילין ‪. .‬‬
‫ומשוש נע״א וה״ק י ינאי *יוי נמניס הסשוינאמצע ראשו ואינו נוגע נמשילין נללור׳שילא‬ ‫מנהג מ י ו ן א נ ל ק ו ש ‪ p‬על ווועו נטקים משיצק משוס ו׳ שילא אעוו אפילו עטפפפ שלהם‬
‫איידי נווצס להניס <יג משיצין ונו׳ ע״ש ‪ .‬וגם ננאן כתנ *ליק נין »מומ מוי קנין וו׳‬ ‫א ס ו ו ל ה נ י ס ע ל הואש ש? נו משיצק ולגאווה משמע ווי ש י ל א פ ל י ג ' אומני יוני ינאי ואומני‬
‫קנק יציל מיש ועשוי של ו* קנק אםוו להניח לנתסלס על ואשי בשיש תפילין נואשו אפי׳ לא‬ ‫ווי סייא ופסק ה ד מ נ ״ ס נ י י מ״ שיצא וליש ו׳ יונםוהוי־ן והוא ש נפי»י שעפו ונהי מגילק‬
‫יגע המשיי נמפילין סיואה שמא יהיו נדחקק ממנו • נצל העולה לפי פירושו ירש סעסנו הנושא‬ ‫נתבו ו׳ שילא ו ג ס ונוי ר ינאי ויי ת״א ו מ י פעה ע ל י ם ם ו׳ יונס ונפנ ר י ויע ואפשו‬
‫משויומפילק נואשו • אינו ו״ל שננו סיה נואשו אללי ר < שאומוין הונו אם יניסס ויהיו‬ ‫שספושים וו׳ ינאי ו ו ׳ סייא מייוי נעי שטס סשא עשוי ע ל יאשו וווצסצסמס פפיציןויןאעו‬
‫נואשו אם יסיו נוסקים ועיין עוו נניי מ״ש נםס מדי אנסנווני פיות אס ני אונו לי מויו‬ ‫ר׳ ינאי ש א ס ה ו א פ ח ו ת » ׳ הנק מופו ואם ה ו א ו׳ הנק אמוו ווי סייא פני וסא ושוי להניס‬
‫‪,‬‬
‫להעתיקה • ועינוי ומ*א נגרע נואם ״שונ ליס שנמנ קגושא עשוי של ל׳ קנק אשיא נ מ ו‬ ‫ת פ י ל ת נ ע ו ו ה ע ש ו י ע ל י ו ווקא נעשו ילאו ינל אנל אם היה מוציא זנל מל ואפו אשיצו אס‬
‫שורט ליפן נואשו שמתיו לקמן נגק נונע נוי ע״ש‪ .‬ועווי מיון ור שילא אט טשי משום‬ ‫איט א ל א ו נ ו מועט א ס ו ו להניס משילין על ואשו או ענני שנוהג נהם ענהג נזיק ווי שיצא‬
‫ענ״ל‪ .‬ולי מס יקוו ונוי ע מ ר י אנוס׳ והניאו ניי‬
‫_‬ ‫אי _נחגווו ווו״ק‬
‫מ* ‪.‬‬
‫גנאי וה״ל לישא ‪. . .‬‬ ‫א י י ו ׳ ס י נ א שסתפילק מ ו נ ח י ם כנו נואשו וקאעו ואסוי לתת עליהם אפילו עטשספ שלהם‬
‫שנתב דל ואולי י״ל פאק אלו המאמרים סולקיס פמה שאמרו סטשא עשוי הוא נשים האש‬ ‫עשוסוסוי נויון ולא ומי לסינא שקום המשוי לתפילין ושוי נוי שילא • עניל • וא״מ הא‬
‫נישא •שאיי מל ואשו נז׳ענו • וכיק שנשא לא סטוסק ליה שיעימו אם אין הפשילי! משקין‬ ‫ו נ י נ ו נ ת נ סנושא משוי של ו' <ןנק נואשו אס נזסקופ ספני העשוי א ט ו ואס לאו •ופו‬
‫מפני העשוי‪ .‬ואפשו ג״נ שאפי׳ לכתחלה יש לחלק נוס שמי שטשתנו נעשו* יש לי עקר לעשית‬ ‫משסע ואפילו נו׳ קנין מותו אס * ‪ p‬נוהקק •העשוי‪ .‬ו ק » » נ׳ סנויימא »‪ V‬וקמני‬
‫יה אס אק התפילין נומיןק עשא״נ לעי ששם עשוי על ואשו ללא פנליפ פנ״ל וונויס יקייס‬ ‫נאיוה עשוי אמוו נ ט ש ו ! של ל׳ קבין ומשמת נאיוה עשוי סילקו נין נוסאק ללא מתקין‬
‫ספניגים קוונים לפשטא ולישנא וגמוא וללישנא יונינוווו״ן‪:‬‬ ‫ווקא נסשוי של ו׳ ק נ ק הא א ם סיס נמשוי פסומ מד קנק ‪ afi‬נוסקק ספשילק »סט עופו •‬
‫)ב( כגוי מצנפת או מנע מותר שלא אסרו אלא מטפסת שנואם גנאי לתפילק צפי שאין‬ ‫וצ״ל וגם וסת נ״י ‪ p‬ומ״ש אם הוא פסומ סו־ קנק עופי ו״ל ננצ מנין מותו אפי* אם‬
‫י ונץ עלנוש אנל »השווטליתן נואשו ליכא גנאי לינ מ ד י ון> <•! נרא ע״ש‪:‬‬ ‫מסקין והיה ו ס ו ס מ צ י ל ס ל ק נו׳ קנק ‪ p‬סשא של ונצ לשאו עשו׳ וטנא ואין מפקין • א״נ‬
‫‪0‬י מכ )א( א מ ד ל‪0‬טת נו׳ ומעלת נקודש ולא מוויוין‪ .‬זשי״ןיו־לי״משצשדי נואש הוא‪:‬‬ ‫י״ל ולפי פי׳ וס והמשיי ע ל ו א ש ו וויצה להניס משיצק אוי גמשוי של ד קנק שדון לטופ‬
‫‪ CO‬ואט היוסושים נ ר עומר ואפי׳ משל ואש לשל י ו ‪ .‬ויהי וין טילה עציהן עו׳ שפני נש׳‬ ‫הפשילי! מ מ ת ח מ מ נ ו אסור להניח לנתמלס מיראה שעא <סיו גדחקין מטנו וםנרייסא םני‬
‫‪1‬‬
‫טןומץוק טיס הוענ״ם נהויאמס דל!נינו עושק עולה עליהן נוי ועיין עיש לעיל‬ ‫י ז׳ ‪» r‬יו ים י ל ולממן מביו‬
 ‫ביי‬ ‫אורח חיים הלכות תפיליז מכ מג‬ ‫ב״ח‬
‫נעתיקתא הא כחדתא ולמ״ד הזמנה מילתא היא דאתני עלייהו מעיקרא ופרש״י ח ו ד ר דאזמניה למיצר ביה תפילין ונו׳ עד סוף הסי׳ מימרא ח־כ חםדא כש׳‬
‫תי שמתו )בג‪ (:‬ובפרק עמר הדין)מת •( וכתב המרדבי בפרק בני‬ ‫ולמ״ד הזמנה מילתא היא ומשזימנ! לצורך הראש אין רשאין לשנותן לשל יד עון‬
‫לאתני עלייהו מעיקרא לעשותן לשל יל כשיצטרך להם עניל ונתב ב״י לה״ה למ״ד העיר ואזמניה פי׳ לעולם ולא לפי שעה אז ני צר כיה חל זימנא קדיש ותשמע דאי‬
‫הזמנה לאו מילתא היא אלא דוקא בשכבר נקשרו בראש אסור להורידן ילעשזתן של צר ביה תד וימנא אלעתא למיצר ביה לעולם היינו אזמניה וצר כיה זב״נ מדברי‬
‫הרמב׳ין בתורת האדם לגבי קבר)א(;‬ ‫יל אם התנה עליהן מעיקרא כשקשר!‬
‫בראש לעשותן של יל כשיצטרך להן נמי כותר לשגות אפילו משיי ראש לשל יר פורר )ג( ראזםניה למיצר כ ח ד רביט הגדול מהיר יצחק אנוהב‬
‫ז״ל בשם א״ח לתפילין של ראש‬ ‫שרי ישנ״כ הר׳ ירוחם והר׳׳י אבוהב גשם כיה תפילין וצר ביה תפילין אסור למיצר ביה זוזי אזמניה ולא צר‬
‫לאתני עלייהו מיתר לעשותן של יל אפילו‬ ‫ספר אורחית חיים ‪1‬הני נקטינן‪:‬‬
‫הס ישנים וכתב שלקלק כן מלאמרינן‬ ‫כיה או צ ר ביה וייא אזמניה שרי למיצר ביה זוזי ‪:‬‬ ‫לאזמניה וכוי הכי אםיקנא נפרק‬ ‫©דר‬
‫מ ג יא(‬
‫ל י כ ע לבית הכסא קבוע להשתין)נ( בתפילין בגמרא ולמאן דאמר הזמנה מילתא היא‬ ‫אסור‬
‫מי שמת! דהזתנה לא! מילתא‬
‫שבראשו גזירה שמא יעשה בהן צרכיו ובבה״כ דאתני עלייהו וכתב דנראה שהיא כדין‬ ‫טא וכן צר כיה לשי שעה ולא אזמניה‬
‫לצור נו לעולם שרי למיצר כיה זוזי לפי עראי ‪ to‬מותר להשתין בהן כשהן בראשו אבל אם אוחזן בידו אם התנה על סודר דצר ביה תפילין‬
‫מה שכתבתי כסמוך דמהני תנאה ה״נ לי( אסור ייהשתין כהן מעוטר אפילו אם תפש אותם בבגדו)י( מפגי ממי בלומר אפילי אזמניה למיצר ביה‬
‫תפילין אלא שהחנה שיינל להשתמש‬ ‫ממי אפילו אומניה למיצר ביה לעולם‬
‫וצר ניה נמי אלא דאתני מעיקרא למזור שצריך לשפשף כידו ניצוצות ש כ י נ י ו א לי( אלא נ א [ חולצן ברחוק ט נשירצה אח״נ בא לידי ספר א״ח‬
‫ינתונ שם נלשק הזה נ ת נ הרמב״ס‬ ‫ד׳‬ ‫ולצור ביה זווי כשיצטרך לכך תהני ביה‬
‫תנאה ושרא למיצר ביה זיזי וכ״כ לי כשם הר״י אבוהב ‪ :‬כתב נ״י בס״ס נגמר תפלה של ראש אין עושק איחה של יד ובו' בד״א נשלבשן אדס אגל‬
‫הלין הא לאמריק הימנה לחו מילתא ה״נו הותנה דמשמשין אבל הימנה מיףהדנר תפילין של ראש שלא לכשן אדס אס רצה להחזירן של יד חותר וכיצד הוא עושה‬
‫עצתו מהגיא כגון עכיד עיר הקניצה של תפילין ועכיד הקלף עצמי אי עבדינן טילה עליה עור עד שיעשה אותה אח׳ וקושרה על ודו וכן נחי דעת הרי״ף אגל בעל‬
‫לשמה אסור להשתמש כה! חול כהך הזמנה גרידתא עליל ומביאו בהגהת ש״ע כאן הי־‪,‬רומ' והי״י מקורביל לא עשו שוס חילוק בדבר שכתבו הדבר בסתם מי שיש ל»‬
‫יצ״ע לפ״ו היאך גיהגיס לכתיב גיטין על קלף תתוקן לס״ת תפילין ומזוזות כמ״ש כ׳ תפילין של ראש טולה עור על א׳ מהם ומניחו כזרועו עכ״ל ולפי שראה רטנו‬
‫בהגהת ש״ע דא״ע סימן קכיד הלא כיון דהקלף מעוכד לשם ס״ת ותפילין ומזויית הגדגל מהר״י אביהב ז״ל דא״א לתפוס דבריו לדעת הבעל התרומה והר״י חקורכיל‬
‫אסיר לכתיב עלי! גיטין שהיא דבר חיל ילל דאין טתבין גיטין באותו קלף אלא כפשוט׳ דא״כ הם הפך הגמרא הוצרך לפרש דבאתני עלייהו תיירי אלא דאכתי‬
‫היכא לאתני מעיקרא בשעת העיכוד לכתיב עליי גיטין גס כן כשיצטרך אנל קשה דא״כ משמע דהרמב״ס אפילו בדאתני עלייהו אסר ומנא ליה לומר שסוכר‬
‫הרמב״ס כן")ב( ‪:‬‬ ‫כשלא התנה מעיקרא איסור גמור הוא לכתוב עליו גיטין והכי נקטינן‪:‬‬
‫‪) ft‬נ׳׳ה( ועור דנגפרא אמריג! אפילו למ׳׳ד‬ ‫ל‬ ‫אדןןף ל‬
‫?־‪D‬‬ ‫ט ת‬ ‫י כ נ ס‬ ‫א ‪ 1 0‬ר ליכנם לכ״ה קכוע כוי כעיא דאפשיטא בפרק מי שמתי)דף כנ(‬
‫קביע להשתין בחסילין הומנחפילתא היא א׳ אחנ׳ עלייתו ששיר רמי‪:‬‬ ‫יקאמר רגא דטעחא שמא יפנה בהן גדולים ואמרי לה שמא יפיח‬
‫כהס וכתכ! התו׳ ליקא כ״ה קבוע דכיון דרגיליס לפנות כי חיישינן שמא ישגה שם שבראשי יכו' כפרק מי שמתו )כג •( איבעיא להי מהי שימס אדס בתפילין לבית‬
‫אבל ב״ה עראי שאי! רנילים לפגות שס מותר להשתין בהם כשהם כראשי והא הכסא קבוע להשתין מים ופירש״י בית הכסא קבוע שיש בי צואה וכל כתי כסאות‬
‫לתניא לא ישתין כהם אפילו כלה עראי היינו לוקא כשאומון בידו לחיישינן שתא שבתלמוד על פני השדה הס בלא הפירה ואסיקנא דאסור שמא יפנה בהם ואמרי לה‬
‫ישפשף בהן הניצוצות אס יפלו מיס על רגליו או יגע באמה עכ״ל לכאורה משמע שמא יפיח נהם וכתב הרא״ש נית הכסא עראי פשיטא דמותר ולא מבעיא ליה‬
‫מלשונם מדכתנו והא דתניא לא ישתין כהס אפילו נכ״ה עראי כוי דבנ״ה קכוע אלא בית הכסא קבוע אי תיישינן שמא יפנה בהם ואע״ג דתניא לקמן הנכנס לבית‬
‫נ״ש דאסור להשתק באותו נידו והא ליתא דהא אסיקנא התם ב״ה עראי דאיכא הכסא חילן תפיליו ברחוק ד' אתית ונכנס לא משום הכניסה צריך לחלון אלא‬
‫ניצוצות אסור כ״ה קטע לליכא ניצוצות שרי ופייהרא״ש דלפי דנקנייל עישה צרכיו משום שרוצה לעשות צרכיו ימתין קישיא וו היה גורס רניני האיי מהי שיכנס אדס‬
‫מיישב יכלים מי רגלים ליכא ניצוצות אבל כעיאי דמשתין מעומד אינם כליס יאיכא לבית הכסא צנוע פי' שסופו להיות קטע ולאו קושיא היא כדסרישית וכתר הכי‬
‫ניצוצות ורבינו קיצר כזה שלא כתכ לחלק כין קבוע לעראי אם איחין כידי יצ״ל תניא הנכנס לבית הכסא קבוע חילן תפילי! ברחוק ד׳ אמית ומניחן בחלק הסמוך‬
‫שנסמך על מ״ש אבל אם אוחזן בידי אשיר להשתין בהן מעומד דאלמא מעומד לר״ה ינכנס יכשהיא ייצא מרחיק ד' אמות ומניתן לכרי כ״ש וכיה חומרים אוחזן‬
‫דוקא אמר אכל מיושב שרי דאין שס ניצוצות וממילא שמעינן דבקניע כיון דעישה בידו ונכנס רבי עקיבא אומר אוחזן גבנדו וכידו ונכנס ולא יניחם כחורים הסמיכים‬
‫שס צרכיי מיושכ שת להשתי! אפילו הס נידו• ויותר נראה דמ״ש רניני אכל אס לר״ה שמא יטלו איתם עיברי דרכים ויבא לידי חשד ותו תניא)שם •י( לא יאחו‬
‫אוחזן כידי אסור להשתין בהם מעומד רצונו לומר לכאן שהם בידו אין שוס חלוק אדס תפילין בידו וס״ת בזרועו ויתפלל ולא ישתין בהם ולא יישן בהם לא שינת‬
‫נין נ״ה קטע יבין ב״ה עראי בכל ענין אס משתין מעומד אסור מיישכ מיתר ילמד קבע ולא שינת עראי אמר רבא אמר רב ששת לית הלכתא כי האי חתניתא‬
‫רטנו כך מדכרי התיספית שהכאתי שכתני דהא דתטא לא ישתין בהס אפיי כלה דכ״ש היא דאי כ״ה השתא כית הכסאקכוע שרי כית הכסא עראי מיכעיאופירש״י‬
‫עראי ט' למשמע כ״ש כיה קטע ומפרש רנינו דבריהם דהיינו לימר דכשמשתין לית הלכתא כי הא מתניתא דקתני לא ישתין בתפילק ימני ב״ש היא לאמרי‬
‫מעומד התם ודאי דכקכוע כ״ש הוא דאסוי ואס משתין מיושב אפילי כקבוע מיתר לעיל מניחן בחלון הסמוך לר״ה ולא יכניסס בידו דאי כ״ה הא אמרי לעיל אוחזן‬
‫כ״ש כעראי דאי! תלוק כין קטע לעראי אלא נין מיישב למעימד משא״כ כשהתפילין כידי ינכגס מיתיבי דנריס שהתרתי לך כאן אסרתי לך כאן מאי לאו תפילי! איא‬
‫בראשי דאיבא חלוק נין קבוע לעראי דנקביע חיישינן שמא יפנה בהן דישנת בשלמא ב״ה התרתי לך כאן קטע אסרתי לך נא! בה״כ עראי אלא א״א לש הא‬
‫התפילין בראשי אכל כעראי דאין רגילות לכנות שש לא חיישינן אבל כשהם טדי לא שרו ליה מידי ותייכתא דרכי א״ר ששת תייבת' מ״מ קשיא השתי גה״כ קטע‬
‫דליכא לחיתש שישכח התפילין שכיל! ייפנה בקניע דאין אדם שינח מה שהיא שרי נה״כ עראי לא כ״ש ה״ק בית הכסא קטע דליכא ניצוצות שרי כית הכסא עיאי‬
‫אחוז נידו וליכא לחיחש אלא לניצוצות אין חלוק אלא בי! משתין מיושב לחשתין דאיכא נציצות אסור ופירש״י ביה הכסא עראי כנין להשתי! שאין אדס הולך‬
‫בשנילס לבית הכסא והפעם הואת נעשה המקום הזה נית הכסא תחלה יכתכ‬ ‫מעומד ודייק שוב ראיתי בהגהת ש ע שכך היה מפרש כדפרישית ‪:‬‬
‫אלא חולצן ברחוק ד׳ אמית ונותק לחברו אע״ג דכשהן בידי לא שייך הי־א״ש הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו כרחוק די אמית ונמס סי'הנכנס לעשות‬
‫לומר חולצן לכנר תלוצין הן מראשי והס בידו אפ״ה כיו! די אי צרכיו אבל ככניסה לחוד אין צריך לחלון מדקא מיבעיא ליה לעיל מהו ליכנס‬
‫לכית הכסא קבוע וישתין ולהט לא תני בברייתא נה״כ קבוע דאפילו איט קכוע‬ ‫ג״כ‬
‫אס נכנס לעשית צרכיו צריו לחלון ע״כ ונראה דלעשית צרכיו דקאמר הייט גדוליס‬
‫דיקא דאילו קטנים בבית הכסא עראי מישרא שרי לדעתי בתפילין בראשו דאהא דתניא ולא ישתק בהם מיס כתב ה״ר יונה כפרק מי שמט והרא״ש כהלכות‬
‫תפילין ודוקא בעודן בידו אכל כראשי מיתר להשתין נהם בכיה עראי דליכא חשש ניצוצות כיון שהס נראשו ומשום תשש שתא יפנה כה! נ ט ליכא כיון דלה עראי‬
‫הוא ליכא למיחש שמא יפנה כהם וכ'כ התו' בפרק מי שמתי יכן דעת סת״ג יהתרימ' אכל מדכרי הרמכ׳ס כפ״ד נראה שאסור להשתין כעידן כראשו בין גלה קבוע‬
‫נין בנית הכסא שאינו קבוע יכבר השיגי הראלד ימימ לעני! מעשה נכין ליזהר כדברי הרמב״ם זיל)א( ‪ :‬ן ב ך ן ר נספר התרומה לנשק כילו דוקא הוא לאסרו‬
‫דהא ליכא למיתש משום ניצוצות ‪:‬‬ ‫להשתין משוס ניצוצות אבל בחיקו אם חגור חגורו אי כבידי ונידו פשיטא דשרי בין להשתין נין לפטת‬
‫‪ 1‬א ה א לאתרי׳ דתסילין ככגדו יכידי שרי כבית הכסא קטע משוס דליכא נ־צינות כתב הרא״ש וא״ת היאך אפשר בה״כ כלא ניצוצות והלא א״א לגלילים בלא קטנים‬
‫יי״ל לננה״נ קטע עושה ציכ־ו מיושב וכלי' חי רגלי׳ וליכא ניצוצות אכל כשמשתין מעומד אינם כלים יאינא ניצוצות וחציה לשפשף שלא יראה ככרות‬
‫שפכה וכיוצא כוה כתב ה״ר יינה יכ״כ הרמלס כפיל ואין מ׳ רגליש כלים אפילי בלה קכיע אלא בישיבה יאס היא עפר חיחוח אפילובעמילה היה כמקום קשה‬
‫יעמוד כמקום מדחן כלי שלא ינתזועליו וזהו שכתב רטנו אסור להשתין כהם מעימד כלומר דוקא מעומל אסור משוס דאיכא ניצוצוח אבל כלה קטע אף עלפי‬
‫שמטיל מיס כיון דמיישכ היא ליכא ניצוצות וא״ת דמשמע דכשהן כידי לא אסרי אלא דיקא להשתין ככ״ה שאינו קניע חשים דחיישינן שיכא לשפשף הניצוצות בידו‬
‫שהתפילין בה אנל ליפנות שרי ככ״מ ואמאי לא חיישינן שמא יבא לקנח כיד שהתפילין כה וי״ל דמש״ה אמרינן כגמרא אוחזן כימיני דליכא למיחש שמא יקנח בה‬
‫דאסור לקנח נימק כדאיחא בהייאה )סב‪ (.‬מה שא״כ בשפשיף ניציצות דשרי אפילו כימין כ״כ נ״י וכן נראה מדברו בעל מנדל עוז ‪:‬‬
‫)‪ Wfo‬רטנו חולצן ברחוק ד״א ולא חילק בק ל ה קבוע לאינו קטע נניכהרחנ״ס ואף על גב דגרט' בגמרא הנכנס ללה יזולץ תפיליו ברחוק ארכע‬
‫אמוח‬
‫דרכי משח‬
‫נ ‪ /‬י )א( ינן הוא נהר״ן םוף ננםר הוי! רנשצר ניר‪ .‬על וע* קביעוהא וה הוא ידסנמו ולא אםרינן רנשצר ביר ושרי אלא כשצר נימ לפי שעה‪ ) :‬נ ( רחב הר"! סוף ננםר הריו‬
‫וקלף ועור המעובד לשם תשיל׳] והיינו הקציצה אכור להשתמע נו ובי• נוני״חול והופנה לגוף הקרועה מלחא היא וווקא הופנח רמעמעי קרועה לאי םיליזא היא ‪.‬‬
‫מג )א( וג״ל ולעני! והירות בעלמא קאםר אבל לעני; הלבחא נקטינן נ ר נ ו ׳ המהיר׳; וטיהו נהגהוו אלפסי גרק מי שפתו נתב נרנו־ הרמנ״ט ואסור להעחין נעיר יעילץ בראשו‬
‫גוירה‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫סי׳ ל״נ סעי!( ל״ה שאין מקום לקושית נ״י שהקשה שם ‪:‬‬ ‫ט ׳ מג ]א[ חולצן נוסוק ו׳ אמות ט ' כמג ב״י מה שלא חילק רטנו גק נ״ה קכיע לאינה‬
‫‪,‬‬
‫י הנוע כ״נ הרמנ״ס אעי׳ג וגיםינן נגמרא הנכנס לנ ה חילן תפיליו יי ‪ (-‬ראומגיח וצי ניה ט ' נתנ נ״י משמע מונרי מרוני פרק נכי העיר ואי צר ניה חו וימנא‬
‫אדעתא למיצו ניה לעולם הייט אומניה וצי ניה וק נדאה מדנרי הרמנ״ן‬ ‫נוסוק ו׳ אמות ונננס אמו ו נ אחא נר רנ הונא תמר רנ ששת ל״ש אלא נ״ה קניע אנל נ״ה‬
‫נתוות האדם לגני קנד ‪:‬‬ ‫עראי חילן ונפנה לאלתר וכשהוא מניחן מרחיקו׳ אמות טפנישעשאו נ״ה קנוע משמע וסני'‬
‫סי מג לא( אסור ליננס לנ״ה קטע ני׳ פירש"׳ שיש נו צואה ונל נתי כסאות שלהן על‬ ‫ולא קיייל הכי ונן ועת הוי״ף וסוא״ש ו״ל שהשחיעיהו יצריך כעס למק ענ״ל ונ״נ ש‪ 0‬ננ״יז‬
‫פני השדה היו נלא ספירה וניה מדאי היינו שיה מתיזיל עכשיו לעשותו‬ ‫אסור‬
‫לנ מ הנסא‪:‬‬
‫)נ( בתפילין שנראשו שהן נ^לוי וגנאי קדנר • רש״י י ‪ (-0‬כיותר נהשתין נהן כשהן נראש׳ ו ט ן שהן נראשו ליכא משים משש ניצוצות ומשוס חשש שמא יפנה גמ׳ ליכא כיין דני׳ ; עיאי הוא וכן‬
‫נינס ^י^ונוח ו ח ב א״כ כלא תפילין‬ ‫‪0‬‬ ‫ואייל א״נ נלא תפילין‬ ‫ות‬
‫תחיח‪. . . . .‬‬
‫קאמרדאיסור יש נ ד נ י ) ה ( מפני שצוין‬
‫‪:‬‬ ‫‪. . . ...‬‬ ‫תשא״נ ‪.‬‬
‫הנא ומשוס תפילין‬
‫‪... ., ... ..... . . .‬‬ ‫‪,.‬ר א‪.‬ל‪.‬א‪. . .‬‬
‫• ‪ , . ,‬ק‪...‬א ח ר ‪.‬א ס וו‬ ‫• ‪-‬‬
‫יוציא לעז ‪-‬עליו ‪-‬‬
‫יעשה נ( ‪.‬שתת‪. .‬‬
‫שלא ‪ -‬־ •‬
‫•—• — ־•‬ ‫ל ל א‬ ‫י ל‬
‫נמי קאמר לעיל ולא ישתין מעומד משוס הניצוצות וייל‬
‫לני׳ ; כו׳ ו א ל י נ קשה וקאמו חולצן הא פ נ ד נחלצו ומותרים י י ד ו ‪- .‬‬
‫לשפשן‪ .‬ט׳ נמיש לעיל סי׳ ו׳ ומציה לשזשן> נוי שלא יראה נכרת שזנה ‪) :‬׳‪ (,‬א ל א ס לצן כו׳ קא׳ אולעיל אסור לננס י י‬
‫ונותק‬
‫חדושי חגחוח‬
‫א ו ״ ל אם רוצה ל ע ש ו ת צ ו כ י ו נ נ ה ־ נ עראי ו א ו אינו י כ ו ל לחנית; בראשי משים צרכיו ולא לאתי; בידו מ ש ו ט ניצוצות ל נ ו ניתק ל ח ב י ו ו א ו ו ״ ל נ ע ה ו א ם ש ת י י מ ע ו פ ו ב ב ה ״ נ‬ ‫מג‬
‫ק ב ו ע עאי אינו יכול להניחן בראשו משוח גוירה שםא יעשה בהן צרכיו ולא לי<והי; נ י ר ו הואיל ו מ ש ת ק ם ע י פ ד ו א י נ א ניצוצוח ל נ ו נ ו ה ג ן ל ח נ י ר ו ו ל נ ן נ ת ב א ח ״ כ ו א ט ר ו צ ה‬
‫ל י נ ג ש ל ב ״ ה ק ב ו ע לעשות צרכיו ויל מיושב וכשעושה צרכיו הוא יושב והשתא ל־נא ניצוצות יבול לאיה!; נ י ר ו )םהרל״ח( יע״ו נ ט ״ ו ו ם נ ׳ א ‪ :‬ב יל׳׳נ ע ר כ י נ ו לא ח י ל ק מ ע י ם ע נ ב ר‬
‫ו ק ו ק נ ל ע ו ג ו ו נ ח ב א ם אוחו] נ י ו ו א פ י ו להטתי! נ ח ! סעומו וממילא משמע ו כ ל שהוא ׳ ו ע ב ע ר י ו ל כ ן ד ק ד ק ל נ ח ו נ נ ן ל ה ו ר ו מ ד ב ל ע ע ו פ ו א פ ו ר א ף ב נ י ד ‪ ,‬ק ב ו ע ו נ ל ע י י ע ב‬
‫ערי‬
 ‫מז‬ ‫ב״ח‬ ‫אורח חיים הלכות תפילץ מג‬
‫אמית ינמס איר אמא נר רב טנא אמר רנ ששת לא שט אלא לה קטע אנל ביה ג״נ ארישא כשהתפילין בראשו ממס לביש שמע להשתין דחולצן נרחוק ד׳ אמות‬
‫פראי חילז ינפנה לאלתר ונפמא מניק מרטק ל״א מפמ שעשאו ניס קטע משמע נקש חולצן וה״ק אלא מן שק נימ יחצה להשתין מעומד דניתנן לחנית נרחיק‬
‫ד' אמית ינק שק נראשו ינננש לקניע להשתין דחילצן ני'‪:‬‬ ‫לסנט ללא קי׳יל הני ינן לעת הרייף יהרא״ש זיל שהשטטוט יצריך טעם למה ‪:‬‬
‫ו ח י ש רביני יטללן כמין ם״מ יחיחזן בימיט נמלי מגר לני • שם אחר רני ואח רוצה ליננסלנ״ה קטע ומ׳ שש מ״ר ממש ללה מילז תפיליי נרמיק ל׳‬
‫‪,‬‬
‫אמות ונמס איר אשא נ*־ טנא א״ר‬ ‫י י""‬ ‫מיאשא נר כריה למלל הלנה‬
‫כוללן נמק ש״ת ואוחזן נימיט ננגד לט‬
‫יט׳ לש״י מללן נרציעימ שלק והרמנים ד׳ אמות)‪ 0‬ומתנן להכירו ואם רוצה ליכנס לבה״כ קבוע לעשות צרמו ששמ ל״ש אלא נ״ה קטע אנל נ״ה עראי‬
‫ונשמא יוצא מרחיק‬ ‫‪5‬‬
‫מולן ונשנה לאלתר‬ ‫נתנ גיללן נעדי ישינר להלנה נר״ע חולצן ברחוק ד׳ אמות וטללן כמו ס״ת )<•( ‪mren‬‬
‫?"‪Jtl'^•«55aS‬‬ ‫ינן כנגר לבי ויזהר שלא תהא רציעה יוצאה מתחי־ ייי‬ ‫ובבגרו‬
‫דאמר אימין נמדי יק דעת ה״ר חנה‬
‫נראה מדברי נעל התחמה וכך הם וכשיוצא מיחיק ד׳ אמת ומגיחן ובלילה או סמוך להשבה שאי! זדילל הלכה גוללן מזיו ספר ואוחזן‬
‫דנרי רטט אנל המרדני במג דמדאמר שהות להגיחן עוד אחר שיצא )‪ (°‬עושה להם בים טפח ומניחן ניחמו נעד לנו ארננ״ח מ״ר יוחנן נחם‬
‫רב נ»ק שלא מהא רצועה מצאה מתחת בתוכו ואס אין הכלי מיוחד להם די בפחות ממפת וכל זה מיירי טלל‪ 1‬נמין ספר ימניןון נימ מגד לני‬
‫ובלילה עושה לק כמין ניס שסח וחניחן‬ ‫ידי טפח משמע קצת שהם ניה נלא שום‬
‫בבה״כ שבשדה אבל שבכית לא יכגיסם כלל ואם שכחם בראשואריי נר אחא אמר רני זירא ליש אלא שיש‬ ‫מל ופן נתנ סמ״ג‪:‬‬
‫ו ב נ כ נ ס ללה קטע לא נתנ רטני ועשה בהן צרכיו)‪0‬מגיח ידו עליהן)יא( עד שיגמור עמוד הראשון שמת נמס ללנשן אנל אק שהית נמס‬
‫לל^משהלק נמקנישטפח!מניחן אמר‬ ‫ויוצא וחולצן וחוזר וגבגס ‪:‬‬ ‫טמנסלמנירי ינראה שטעמי‬
‫אניי ליש אלא ננלי שמא נליק אנל נגלי‬ ‫אסור‬ ‫מלאמרי' ננמרא )נרטת ע ‪ (.‬לר״י‬
‫שאינו כליץ אפילי שחות משפח ונמנ‬ ‫ור״נ ני הוי נעי למימל ללה לא טו‬
‫יהני תפילין לסלמילייהי אמרי כמו לשרינמ רננן ננשק ופירש״י אנגיסש עמי נית יושן״ נך היא נירסת הריין• והרא״ש ואע״פ שנמקצת טסחאית ממרא המימרות‬
‫יישמריני מן המויקק ואית לנרסי לא נשרח נלוחר לא ניחן טורח לתלמיליס יהיר ממפנותגירסא וו עיקריאינא לתמיה לרטני נתנ דק ניתהנסאקביעדחולז‬
‫יונה נתנ ט״מ מטח אשמיר איתם אני נמצמי ונמנ המרלני לחנאן למר נה״גנרחיק ל׳ אמות ומי ולא נתנ לין ניה עראי לחולן ינפנה לאלתר ומ׳ ונראה ררמנו‬
‫שאק לאלם ליתן חטטן לחטרי נשהולך ללה ונ״נ מטת מיימון נשם השאלתית ראה שהרי״ן יהרא״ש השמיטי הך ניייתא ומימרא דריא נר רנ מנא אייר ששת‬
‫ונינ סמ״ג ומשמע שהם מפרשים נין לשמנהו רננן מטק נל‪1‬מר אשחור אותם דממלק נין קטע לעראי ולא הניאי אלא מימרא דר׳ מיאשא נריה דרילל הלנה‬
‫אני נעצמי ונמו שטרש ה״ר חנה שנראה שטנר ר׳ יוחנן שמצוה לשמרם מא גוללן וט׳ אלמא דס״ל דהט היה משקנא דשחמתא הלנה טללן ואין חלוק נין‬
‫נעצמו ומסגי נך לתלו לאק ליתן למניח התטלין אלא הוא עצמו ישמרם ואי נמי קטע לעראי יממילא אידתיא להך דרנ ששת דקאמר אנרייתא קמייסא ורניט ו״ל‬
‫בלטרש״י ישחרוני חן המויקין ומשיה למלו לאין לו ליסנם לחנירו אלא ינניסם עמי נסתפק נוכ דאיכא למימר דלא אתא רינ״ל אלא לחדש דגיללן כמין ספר ואוחזן‬
‫נדי טשמחהו אנל אק לומר דגרסי לא נטרח נלוחר לא ניחן טורח לתלחילים ניחיט וני' ירני יוחנן אתא לחלק נין חולז ניום ונין חילן נלילה אנל לעילם הא‬
‫דא״נ מאי אין לאדם ליתן תטלק לחנירו דקאמרי דמשמע דאין ראוי לעשות ק דרנ ששת דקאחר אהך נרייתא קמייתא לחלק נין קטע לעראי נמי הלנה היא‬
‫ימיט יש לדחוח ליישנ ללק אק לאדם ליתן מטלק למטרו דניין שמא עצמו יטל ילנך נחנ רטט דנקנוע חולצן נרחיק ד' אחית ימי נלומר נהא ליפא ססיקא‬
‫דהני הוי דינא דקטע וממילא נשמט דנעראי אינא ספיקא מדלא נתנ דיני יאם‬ ‫להכניסם עחי אין לי להטריח עלחנירו שלא לצורך‪:‬‬
‫ל ב ל י ל ה אי םחיך לחשנה שאין שטת להניחם עיד אחר טצא עישה להם לא הזניר רטט קטע אלא טה טתנ נסתם יאם ריצה לימס לניה לעשות צרמו‬
‫ניס טפח ונו׳ ג״ז שם אחר ר׳ יעקנ נר אחא אמר רני זירא נייס חולצן נרחוק ל׳ אמות וט׳ טה נשמע להט הילנתא דאף נעראי חולץ נרטק ד׳‬
‫אמות יהא ליתא אלא סטקא היא ללעתו‪:‬‬ ‫טללן נמק ס״מ ונלילה עושה לק ניס טפח ומניחו אחר רנה נר נר חנה אחר‬
‫רניט ואוחזן בימיני ונמלי אע״ג ררינ״ללא קאמראלא אוחיןנימיט‬ ‫ריייחנן ל״ש אלא טש שמת טיסללינשם אנל אם סין שהית טוס ללונשם עושה‬
‫וסרש״י בימיט שלא נעלו נלי שלא יפלו ענ״ל ס״ל ללא קי״ל נהך‬ ‫להם נמק פיט טפח ימנימן אמר אטי ליש אלא שהניחן בנלי שהיאכליין אנל‬
‫מ‪p‬ננלי שאיטנליק אכילופתות מטפח נך גירסת הרי״ן! יהרא״ש ואע״פ שנקצת נרייתא חשחיה לר״ע לאוחון נמלי ינידי ינמס אלא הלנה לבימיט בלא מלי גמי‬
‫טסמאיתננמרא הטמריתמהיפמת גירסא זי עיקרינתנ ה״ר יונה שרניניהאיי שפיר למי יק פשק סמ״ג נעשה נ״נ ילנ המרלני ימניאי נ״י אנל רטט נול‬
‫טרש דממס ללה מיידי יה״ק נשנננם ניים יצריך למלין איסם נדי שלא ימס לרינ׳׳ל לא נא לחלש אלא לאומון נימימ להוציא שמאלו יה״ט טין לצריך לקנש‬
‫ג‬ ‫‪D‬‬
‫עמהם ללהטללן נטן ס״ת וא״צ למימי מלי טון שצריך לחזיר ילמיחן מיל נפחאל כלאיתא פרק הרואה ינללמיל ' ‪ ' P‬לנך צריך לאימון נימינו אנל‬
‫אנל נשנננס נלילה ששה להם טס טפח יחניחן נטך הנלי ומצניע! טון שאין לעילם צריך נימיט וננגלו ללא אילחייה הך נריימא לאמר משמיה לר״ע אוחזן‬
‫לו ליטלם ועלה אמרינן ל״ש לניום טללן נמק ס״מ יסגי לט נהט אלא נטש נמלי ונילי ממס גם הסמ״ג נתנ ויש מפרטם גיללן מגלי ינילי נמ״ש לשם‬
‫שטת טוס ללינשן לטק שעיל היים גלול ויטל עליין לקיים את המצות לאנטרימ למעלה ענ״ל יהני נקטינן לטמרא ונ׳׳נ הרמנ״ם נס״ל נמלי ונימיטמגללט‬
‫אותו לתת איתס נסיך הביס אבל אםלאמר טצא מלה אין שהית ניום ללינשן אין ומיהי נהא דמתיר רניט מיה עראי להשתין נשתפילק נראט מילק הרנ רניגי‬
‫לו להניחם נך ללא צורך אלא עושה להם ניס טפח ומניחן נטש ומצניע! יניוצאמשה בר מיימיני ואוסר יסעמי דאע״ג דמאן דקמנעיא ליה נקטע הוא ס״ל דנעראי‬
‫נזה היא לעת הרמלם שנתנ היה לטש נתטלין יהוציך ללה לעס ערנ ולא טתר להשתין בשהספילין בראשי אפייה למאי דפשסיגן דאסיר טיטנן שמא יפנה‬
‫נשאי חן טום נלי ללינשן אחר שיצא לא ימס נהם גלילי! נגגלי יאט׳ להשתין נק יאמרי לה שמא יפיח נק משמע דללישנא נתרא אפילי בשל עראי אמר‬
‫מים נלה הקטע אלא טצל יעשה חולצן יחניק ננליק אם טה ט טפח או מלו דלהסחה אינא למיחש אף ננ״ה דעראי והלנה נלישנא נתרא ורניט לט שפסק‬
‫שאיט נליק אע״פ שאין מ טפח זאוחז הנלי נילי ממס וק אם טצרך נליל׳נעראי דטתר להשתק דלא חיישינן להפחה לכך לא הזטר נדנריי אלא לישנא קמא‬
‫מניחן ננלי ואוחי הנלי נילי ממס ינך הם לנרי רטנו ורש״י פי' להא לקאמר גזירה שחא יעשה נק צרניי ולפעל״ג עיקר כהרמב״ם גש הלי נתנ דיש לחוש‬
‫ללנריי יק נלין שהרי יליע לשניחא טובא הפחה נשעת השחנה ‪:‬‬ ‫נלילה עישה להם כיס טפח טיט נשהיא חילצן בניתי ע״מ להצניק ער הנקר עישה‬
‫‪ tV'j^l‬ונלילה או סטך לחשינה ונו׳ זה טחרא לרני יוחנן ונלילה עישה להן‬ ‫להם ניס טפח לחללו טפח דחשינ הנלי אהל להפטק נינס לקרקע‪:‬‬
‫ניס טפח וטי ונתנ הר׳ יונה לט׳ רטנו האי גאון לממס לנ״ה קא‬ ‫ידי* זה חיירי נלה שנשדה אנל שמית לא ימיסם נלל נ״נ נסיה וז׳׳ל‬
‫וטינידיקא נשהוא נשדהשיראלמיח תפיליו שם חפני עונרידרט׳מיירי ינמ״ש רניט יק נתנ הרנ רטט משה נר מיימיני נפ״ל אנל רש״י נתנ ז״ל‬
‫ומפני העינרי' פדחסרש התם אנל אם הוא ננ״השנניתילאיהיועליונייןשימל ונלילה בשטא חולצן בניתי ע״מ להצניעם על הנקר עישה לק ניש טשח לחללי‬
‫למיק נמקים המשתמר עיינ יגם רנינו ירוחם נתב דבלה שבבית לא ימיסם שפח לחשינ הנלי אהל להפסיק נינם לקרקע עניל ונתנ נמרלני ה׳ תפילין‬
‫אם נמס ליפטס • ולהנניסן ללה יא״צ לעשות צרכיו בחב רנ האי שאסיר לרטט שמחה לחה שי׳ רשיי ללהצניען א״צ למיחן נתוך ניס חלאיתא התם אני‬
‫יהתיסשת נתבי דאט' בלה קבוע מיתר טין שאימ עושה צרט! ע״נ וננר נתנסי ראיתי את רני שתלה מטליי ימטק שם ללמתלינהו אסיר אנל לאטמינממשמע‬
‫נתחלת סי׳ זה שדעת הרא״ש גינ להתיר!מ״מ)נ( נ ‪ p‬לייהר נדעת רטט האיי‪ :‬לפט אפילי נלא ניס יפי' גס טא נרנרי הרמנ״ם יהני נקשינן יכ״כ נש״ע • מיהי‬
‫ו א ח שנחס נראשי יעשה נהם צרנח יטי מימרא דרנ המא נפרק מי שמתי לנרי דיה גאין ולנרי רטט ססימק שנתט נמשה להם ניס טפח ימניסן ילא פירשו‬ ‫‪:‬‬ ‫נ ה‬
‫) י ( מ צ א ך ן י נתונ פשקהרשנ״א נתשינה לחותר לריסא ליקח אם ר״ל דאין נמס עם הנלי לנית הנסא אלא מצניק דדיקא נטש שטת נייס‬
‫התטלק נלי שיטי התפילק מזימנים טדי‬
‫י‬ ‫ט" ונמס עם‬‫לגיללן י‬
‫״‬ ‫ללובשן התם הוא‬
‫ן‬ ‫טדי ותפילין בראשי דהא בלה עראיטתר‬ ‫עניששלמירגליס‬
‫להשמין נשק נראשי עם היות שאסרה תירה נעד העמוד!אפיי נלה קטע לחזיר וללבשן כשיוצא ימרחיק ארנע אמית אנל טנא לאיט חוזר ילינשן מצניע!‬
‫מימ מתירים אי לאי דמיישינן שמא יפנה כ״ש הנא שהיא מיתר דקיל הרנה מאד אי שמא וצוט לומר ממס מם הנלי ללה נלי שיהא נשמר מן המזיקין ללוקא‬
‫ממש להשתין ותפילין נראשו התם הוא לטלן אומן נרחיק ל׳ אמות ימסנן‬ ‫מ״מ נעל נפש לא יסמיך על זה ע״כ ‪:‬‬
‫למנירי ולא הטרי לגיללן יני׳ לניק דאינו טהה הרנה יגס איצ לגלות עצמו אלא‬ ‫אפור‬
‫קצח ל»יי אק לחיש לסכנת המויקין נל נך ימיששק לניצוצות אנל ממם למטת למגלה‬
‫עצמו יגס שוהה הרנה אינא סבנה הלנך אפילו אין שהית נמס לחוור יללינק לעושה להן ניס טפח יטי נמס עם הנלי ני טנא שיהא נשמר ק המזיקק ‪ pi‬טא לעת‬
‫הרמנ״ם שנחב‪.‬טה לבוש תפילין יהיצרך לבית הנסא לעת ערנ יטי על ואיחז הנלי נילי ינמס יק אם מצרך נלילה מניחן ננלי יאיחו הנלי נילי וננגס ענ״ל‬
‫ימניאי נ״י יעל רטט אינא לתטה טפי דראה דנרי הרמנ״ם ילא נתנ נדנריו נפירוש גם לא נתנ הפך לנריו נטחש אלא סתם וכתנ עושה לק ניש !מניחן‬
‫בתוני ילא נתנ ייתר מראה דלפי שרטט ראה שהראלדהשיגעל הרמלם גמה שהתיר ליקח הנלי עמי יאמר דרני יימגן דאמר הואיל ישרי רננןלינטרן לא אמר‬
‫אלא נמס שראר ללונשן וצריך טטו לו מוומנים מיד נשיצא ואגב יה לינטרוה אנל לעת ערב טנא שאינו ראוי לחזור ללונשן ולש כלילה שאינה ממיק אלא לשמרו‬
‫נלנל איט הגון שישתמש נתטלק נ ט שהשתמש רבא מבת רנ חסלא דמנהא ידא ארישא דרנא ני טנא דלא לנעית נדאיתא נפרק הריאה‬
‫לטנך טה ר ט ט חסתפק נהלנה זי ולא נתנ נטי נהרמלם יגס לא נתב נפי׳ נהראלל יאפשר לגם ר״ה גאק טה לי ספק נזה ילק נתנ נםתם וטל אפשר‬
‫ללט מחלוקי ליגיס אלו אינן אלא ללילה! נלה שנשלה אנל ללילן אינן רשאק לימס ללה שמית נתפילק נלל מיש רניט נסחיך לנך לא רצה להאריך ולנתינ‬
‫חחלוקס הטסקים כחלוקי ליניס כיון שאין אט טמק לפטת נלל נשחת וגם אין אט לונשק תפילין כל היום ולא כתנ אלא מה שאין נו מחלוקת אנן נש״ע פשק‬
‫אסור‬ ‫נהרנ רניט משה נר מייחוני‪:‬‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫כוזב‬ ‫גוירה • מ א י‪6‬יח כי בן ירך מטשיויניט עב״ל ו)ב( יגאיו פחב פרברי המור ‪:‬‬

‫פרישה‬
‫‪ (0‬וניתגן לשניוו נו׳ אנל אינו אוחו נימינו וננגוו ילמא ישעק נהו • וטנא טעמא )»( עושה להם נים נופח פי' חללו»»ושששינ הנל אהל להפסיק נינם לקרקע ואוחי הנלי‬
‫נידו ונכנס•־ )י( מגיח יוו עליהם נו׳ גיל שאין להניא ואיםמנאן יעהני םנשמ‬ ‫י לניצוצות‪:‬‬
‫)י‪0‬ואוחמ ניעינו נו׳ ואעפ״י שאק גלולי© נלא קנוניס מ״מ מאיל ואום עושס צוניו עיושנ יו לניסוי ראש לענק לניך נ ס שטס אוסר מהח״אויו חשונ כגופו ולא מ»י לע‪£‬ן ניסוי ושא»‬
‫י לינא חשש לניצוצות וא״צ שם לשפשן שמיוגציס נלים נישינסיא״מאנתינישוש שמא הנא ומעיקר ומילתא גנאי סוא שיהיה התפילין מגולה בשעפ משיית צוניו ונשקעססק‬
‫שמנימ יוו עליהן הוי מינם מגולים ‪:‬‬ ‫ינא לקנח ביו שהתפילק נס וי*ל ואסוו לקנת ניוימין נואימא נגמיא נםוואה ולעיל סימן‬
‫ג' ונפגו»‪1‬ס נגמוא שא״ג לתתם למניוי ויש לו להכניסם עמו נוי להשעירו»ק המייקק ילנ! )יא( עד שיגמור עמוי םראשון משום סגנה ועעוו ואשק התווד מביא לילי ייצנפ • נו״ש‪:‬‬
‫אטו‬ ‫נמנ ונינו נסמון ונל ‪1‬ס עייוי ננ״ס שנשום נוי‪:‬‬
‫חרושי הגהות‬
‫»יי אף בביר‪ ,‬עראייבגםרא רטחיכ בק מבועלעראי היינו מעוט יפתפא ישילחא יבקבוע הואיועב ובעראי הוא עוטי אבל אה״נ ראם עיטר בקבמג יאסור או א‪> 0‬ו»ב בוודאי או‬
‫לני‬ ‫בעשי תיטח רעיי )םהיל״וו( ‪:‬‬
 ‫‪v2‬‬ ‫אורח חיים הרכות תפילין מר‬ ‫ב׳ח‬
‫לישן נהם אפי׳ שינת עראי יכו׳ כפרק מי שמתו )ע‪ (:‬ת־ר לא‬ ‫מר אסןך־‬ ‫ל !‬ ‫י‬
‫י ^ ‪i ^ l‬ל‬
‫ס ת ס י‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫ר»ד *ימ‪1‬ר לישן נהם ונו׳ ברייתי! '‬
‫א י ‪ ,‬־ ו ח ז‬ ‫ש מ ת‬ ‫מ י‬ ‫נ ס‬

‫יאתז אדס תפילק בידי יסית בזרועי ויתפלל ילא ישתין בהם ולא‬ ‫גידי יני׳ ילא יישן בהם לא שינת הנע ילא שינת עראי יפי׳ ר יי לא יישן‬
‫שינת עראי בידו קאחר וחיישי' שמא יפלו מידו אבל כשהן בראשו חותר לישן כהס שינת יישן בהם לא שינת קבע ולא שינת עראי ונתבו ה״ר יונה והרא׳יש דוקא בשהם‬
‫עראי ולא גזרינן עראי אשי קבע דקנע עצמה אינה אסייה אלא משיס גזירה נידו אבל כשהם בראשי מותר לישן בהם שינת עראי כדאמרינן כסוכה )כי‪ (:‬הנכנס‬
‫לישן ביום רצה חולץ רצה מניח אבל כשהם‬ ‫נא[‬ ‫כ ר‬
‫לגזירה־ ״‬
‫לא גזרינן‬ ‫שמא יפיח בהן וגזירה י‬
‫לישן בהם אפילו שינת עראי בשאוחזן כידו כידו אפילו לישן כהם שינת עראי אסור‬ ‫אסור‬ ‫^‬‫וכ״כ הרא׳ש לשס ‪:‬‬
‫עליהם סורר וישן שמא יפלו יא״ת והיאך שינח עראי מיתר‬ ‫אביי כשהן בראשו א פורס י‬ ‫‪1‬‬
‫יץן״עז אנל כשהן בראשו פורס עליהן‬
‫והלא אסור להסיח דעתו מהם וכשעה‬
‫סודר וכו׳ כ״כ גס הסמיק ואיכא בהם שעת עראי וייא חשיב היסח הרעת אלא כשהוא עוכר בשחוק‬
‫שמתנמנס מסית דעתו מהם !י״ל דלא הוי‬ ‫לחמוה דהא נפ״כ דסוכה )דף ט(‬
‫היסת דעת אלא כשעומד נקנות ראש וכשחוק‬ ‫ובקלות‬ ‫אמרינן תני חדא ישן אדס כתפילין שינת‬
‫עראי אכל לא שינת קנע ותניא אידך נין קבע וכין עראי ותניא אידך לא קכע אנל כשהיא מתנמנם אין נאן היסח דעת ני היא שינח הנלי העולם ואין כאן קלות‬
‫ולא עראי לא קשיא הא דנקט להו כידיה לא קבע ולא עראי שמא יפלי מידי הא ראש ע״כ גרסינן בפי הישן)כי •( תני חדא ישן אדם בתפילין שינת עראי אבל לא‬
‫דמנחא ברישי׳ עראי מיתר וקכע אסור שמא יפיח הא דפריס סודרא עלייה! שינת קנע ותניא אידך בין קבע נין עראי יתנימ אידך לא קבע!לא עראי לא קשיא‬
‫הניחס אצל מראשותיו בין קבע ובין עראי דלא ניתנה תירה למלאכי השרת כך האדנקיע להו בידיה הא דמנחי ברישי׳ הא דפריס סודרא עלייה! ונמה תני רמי‬
‫פירש׳ י אלמא דפרים סידרא דקאמר היינו כשהניחם אצל מראשותיו ושרי בין קבע כר יחזקאל נדי הילוך מאה אמה ושירש״י דנקיט להו בידיה לא קבע ולא עראי‬
‫ונין עראי אבל במנת גרישיה אסור אפילו עראי ולא מהני פריסת שודר • ורנינו שמא יפלו מידוודמנחי כרישיה• מראי מיתר וקבע אסור שמא יפיח ‪ :‬דפרים סידרא‬
‫כתכ היכא לפריס סודר נדתנח כרישיה עראי מיתר וקבע אסור ‪ .‬ונראה דיביט עלייה!‪ .‬הנימס אצל מראשותיו בין קכע כין עראי ללא נתנה תורה למלאכי השרת‬
‫והסמיק תופסים פירוש הרמנ״ס עיקר שהרי כתכ נפ״ל וו״ל תפילין צריכין גוף ותו איתא התם ת״ר אוכלין אכילת עיאי חוק לסוכה יאק ישני! שינת עראי חון‬
‫נקי שיזהר שלא תצא ממנו רוח מלמטה כל ימן שהם עליו לפיכך אסור לישן נהם לסוכה מ״ע אחר רב אשי גזירה שמא ירלס א״ל אביי אלא הא לתניא ישן אלש‬
‫לא שינת קנע ולא שינת עראי אלא אס הניח סידר עליהן ולא היתה עמואשה ישן שינת עראי בתפילין אבל לא שינת קבע ליחוש שמא ירלס אלא אמר רבה בר כר‬
‫כהס שינת עראי וכיצד הוא עושה מניח ראשו בין נרניי יהיא יושב וישן היו תפיליו חנה א״ר יוחנן במניח ראשו בין כרכיו רבא אמר אין קבע לשינה ופירש רש״י ירדס‬
‫כרוכין בידי מיתר לישן בהם אפילו שינת קבע עכיל יצריך לימר דתפרש הרמנ״ם שמא תחטפנו שינה יישן קבע ‪ :‬בין כרכיו • דולאי לא ירלס ‪ :‬רנא אחד לשחא‬
‫דה״ק כי מנחי כרישיה לא קבע ולא עראי שתא י מ ס ויפיח כי פריס סודר ודאי ירדס לא חיישינן • הילכך כתפילין שרי וסוכה היינו עעמא לאסיר שינת עראי לפי‬
‫מדכר ולא ירדס כי נקיט להו כידיה אפילו קבע נחי שרי דאפילו יפיח ליכא איסירא שאין קבע לשינה ואין נה חילוק בין קבע לעראי לענק סונה שאין אדם קוכע‬
‫כיין שאינן עליו דרך לבישה שיהא שם ה׳ נקרא עליו ילשמא יפלו מידו נחי ליכא עצמו לשיני שפעמים אינו אלא מנמנם מעט ודיו בכך הלכך זו היא שינתו וגני תפילין‬
‫לתיחש שהרי כרוכים הם כידו ומה שכתכ רניני תחלה דכשאוחון כידו אסיר אפילי דסעמא שמא יפיח נהם ולאו משים איסור שינה בניים כירתא לא אתי לידי‬
‫עראי נם הומלס מידה כה שהרי לא התיר אלא ככרוכים כידו אלחא באוחזן הפחה ע״נ !נתכ הריין כשם הרזיה דכהנך תלת ברייתית דלעיל דאוקימנא להו‬
‫כידו ואינן נרוכין אסור אפילו עראי וכדתניא בהדיא נהך ברייתא ללא יאחז אדס תדא נדנקיש להו כידיה וכוי קי״ל אעיפ שלא כתבן הרי״ף כהלכותיו ורחיתי אחד‬
‫מחכמי הדור שכתב ללא סמכי׳ אהני מתניתא אלא אדרבי ינאי סמכינן דאמר‬ ‫ות״ש‬ ‫תפילין כידו וכוי ולא ישן כהש לא קבע לא עראי ‪.‬־‬
‫שנת )מס ‪ (:‬תפילין צרינין גוף נקי נאלישע נעל מפיס וכדפירשי אניי ורכא‬
‫שלא יפיח בהם ושלא יישן כהס וכל שינה כמשמע כין קבע בין עראי וכתכ עליו הראנ״ד שיפה כתב אות! חכם אלא שלא פירש כל צרכו והטעם לשי שאין אנו‬
‫יכוליס לשער כדי הילוך ק׳ אמה הילכך אי! ישנין גהס כלל כשהם בראשו וכ״ש כשהם בידי אנל דפרים םידרא עלייה! !מניחן בצדו מיתר לישן כל שינה כדחיתא‬
‫ככרכות )כד •( מניחם נין כר לכסת שלא כנגד ראשו ודבר זה כבר היכייו הרכ בברכות ואין צורך לאלו הכרייתית עכיל כלומר ונס הא דתניא דכי נקיש להו‬
‫כידיה לא יישן כהס לא שינת קנע ולא שינת עראי כנר הזכיר' בפי מי שתתו ת״ר לא יאמז אדם תפילין נידו וכו׳ ולא יישן בהם לא שינת קכע ולא שינת עראי‬
‫!ה״ר יונה והרא״ש שפסקי דכשהס בראשי ישן נהם שינת עראי כמו שכתבתי לעיל תימה למה לא כתכו שיעור שינת עראי כמה היא ואפשר דסברי ללא קי״ל‬
‫כברייתא לתני יישן בהן שינת עראי אכל לא שינ׳ קבע אלא כי הא דתניא התם הנכנס לישן גיוס רצה חילן רצה מניח בלילה חילן ואיט מניח ופירש״י לפי שכיום‬
‫אץ דרכו לישן עם אשתו ולא לישן קבע מש״ה רצה מניח אבל כלילה חילן אפיי לשינת עראי דילמא מיתצך וישן קבע והטעם שפסקו ככרייתא זו משום דמשחע‬
‫התם דרי יוסי סכר הכי והלכתא כותיה לנימוקו עמו והביאני לוחר כן מפני שכשיצו ה״ר יונה והרא״ש להביא ראיה לכשהם בראשי ישן בהם שיצת עראי הכיאו‬
‫הא דתניא הנכנס לישן ביום רצה חולן רצה מניח ולא הניאו מדאוקיתנא הא דתגיא ישן בהם שינת עראי במנחי כרישיה ולפי זה צ״ל דהא דמפרשי ר׳ יותנן‬
‫ורבא בהאי כרייתא דישן כהס שינת עראי לאו משום דס״ל כויתיה ולא כאי אלא ליישב דלא ליקשי כרייתא זו וכרייתא דקתני אין ישינין עראי חין לסיכה‬
‫אהדדי ילפי ששה זי צ״ל שמה שכתכי ה״ר יינה יהרא״ש דכשהם כראשי ישן כהם עראי כדאמרינן כסיכה הנכנס לישן טוס וכוי ה״פ תותר לישן בהם שינת עראי‬
‫להיינו שינת יוס כדאתרינן בסוכה וכל שינת יוס הוי עראי וכל שינת לילה היי קנע והרמכ״ס כ׳ בפ״ל תפילק צריכין גוף נקי שמהר שלא תצא ממנו רוח מלמטה‬
‫כל ומן שהם עליו לפיע אסור לישן בהם לא שינת קכע ולא שינת עראי אלא אס הניח עליהם סודר !לא היתה עמי אשה ישן בהן שינת עראי וכיצל היא עושה מניח‬
‫ראשו בין כרכיו והוא יושב וישן היו תסיל־ו כיוכין נידו מיתר לישן בהן אפיי שינת קנע עכיל ומתוך דבריו נראה שהוא מפרש הא לאוקימנא הנך תלת כרייתית חלא‬
‫בדנקיס להי בידיה וחדא נדפריס סודרא עלייהו וחדא בדמנחי ברישיה דהיינו הא דקתני ישן בהן בין קבע בין עראי בדנקיט להו טליה כלומר שהם כרוכין יפה‬
‫כילו דליכא למיחש שמא יפלו כשישן ולא דחי להא דת״ר לא יאחז אדס תפילין בידי יכו' ולא יישן בהם כיי לההיא אחיזה בעלמא בלא כריכה יהא דקתני לא קבע‬
‫ולא עראי נדמנחי ברישי׳ והא לקתני ישן בהם שינת עראי אבל לא שינת קכע בדמנחי ברישיה ופריס סודרא עלייהו ובשיעור שינת עראי משמע ליה דרי ייחנן‬
‫פלינ אדתני רמי כר יחזקאל ומשמע ליה דרכא לא איפליג עליה דרני יוחנן אלא נמאי למשמע מדכריו להא לקתני אין ישני! עראי חון לסיכה כשאינו מניח ראשי‬
‫ט!‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫סי' מ ד ]א[ אסור לישן נהה אכי' שינת עיא׳ נשאוחון נייו כיי כני העתקתי בניישה סי' מ ד )א( אסור לישן נהם אפילו שינת עראיכשאוהון ניד־ נו ינון ם דינים אלו מפווים‬
‫קצת כגמרא א׳ הנה ואי הנה וני׳ נחנ כאן נשיטע כרא״ש!ונינו ונוי׳‬ ‫ל׳ הנרייתות וגס נ״י העחיקס ׳נתב אח״נ על הרא״ש וי יינה ו״ל‬
‫תימה צמה צא כתני שיעיר שינח עראי כמה היא ואפשר ישני׳ ולא ק״ל כני׳ תא ותני ישן שאינה מיכיחים כלל‪ .‬אמרתי או• אני לענות חלק•‪ .‬נכרק מי שמתו ת״ר לח ׳אתיו אוש‬
‫נהם שינת עראי אנל לא שינת קנע אלא נ׳ הא ותניא התם הנמש ל שן ביום יצה חילן תפילין נירו וס״ת טרןעו ויתפלל ולא ישחק נהם ולח ישן נהם לא שינת עראי ולא שינת קנע‬
‫רצה מניח נלילה חילן ואיני מנית ופירש״י לפי שכיום אין יינו לישן עש אשתי ולא לישן שינת ע״כ ופי הר״ר יונה והראישולא ישןנהס אלא יאחי ורישא קא׳ דווקא כשהם נידו אסור לישן‬
‫קנע מש״ה רצה מניה אנל כלילה חילץ אכי' לשינת עראי וילמא מימצן וישן קני! יהטעס שנשקו נהס אכי' שינת עיא׳ אנל נשהס בראשו מותר לישן נהם שינת עיא׳ נואמרינן נסיכה הנכנס‬
‫נכרייתא וו משוס ומשמע דרי יוסי שני הכי והילכתא כיתיה רנימיקו ‪-‬י" ׳הניאני ל!מר נן לישן כיוס רצהתולן רצה מניח ע״נוא״ת והאין שינת ערחי מיער והלא אסור להסיח דעתו‬
‫מפנישנשוצו הרי יונה והרא׳ש להניא ראייה וכשהם כראשי ישן נהם שינת עיא׳ הניא׳ הא מהס וכשעה שמתנמנס מסיח ועמו מהש וי״ל דלא הוי הישח הדעת אלא כשעומד נקלית ראש‬
‫ותניא הנמס לישן ביוש יצה ת לן רצה מנית ולא הניא׳ מותוקמינא הא ותניא ישן נהם ונשחיק אגל כשהוא מתנמנם אין כאן היסח הדעת כי הוא שוכח הנלי כעולם ענ״צ ונכי הישן‬
‫שינת עיא׳ במנחי ברישא ולזי וה ציצ והא ומפרשי ר יושק ויבא בהאי ברייתא דישן נהם גיםינן תניא חרא ישן אוס בתפילין שינת עראי אנל לא שינת קנע ותניא איון נין קנע נין‬
‫שינת עוא׳ לאו משום דם״ל כרמיה ולא נא‪ -‬אלא ליישב ולא ליקש־ גוייתא וו וביייתא עראי ותניא איון לא קנע וצא עראי • ליק הא ונקיש להו גידיה הא דמנת׳ ברישא הא דפיים‬
‫וקתני אין ׳שינק עותי סון לשונה אהוד ולפי שיטה וי צ״ל שמיש הייי היא׳ש דנשהם סודוא על״הו וכמה תני רמי נר יחזקאל נוי הילוןק' אמה וןירש״י ונקט להו נידיה לא הנג‬
‫נראשו ישן נהם עראי כואמוי'נשיכה הנכנס לישן ניוס כי׳ ה'פ מיתר לישן נהס שינת עראי ולא עראי שמא יפלו מיוו ומנסי נרישא עראי מותי וקבע אסור שמא יפיח דפריש ם דיא עלייה‬
‫דהיינו שינת יוס כואסרינן נסוכה וכל ש גת יוס הוה עראי'‪:‬נ שינת לילה היה קנע עכ״ל ניי הניחם יזצל מראשותיו נין ק נ ‪ 5‬ונין עראי דלא נתנה תורה למלאכי השרת ותו איתא המס‬
‫בשיטת הרא״ש וונריותמוהין לי מאור חרא ולפי' הין ־שת‪ .‬ה יני; כאן לחלק ני! ישן בדם חיו א! נלין אכילת עראי חין לסוכה ואין •שנין שינת עראי חין לסיכה מ״ט אמר רנ אשי‬
‫עראי לקבע ולא גילה לנ׳ וכל שינת יוס הוא ש נת עיאי ‪-‬כל שינת לילה הוא שיות קנע • גוירה שמא יידס ]פי' יחנופנו שינה[ איל אניי אגא הא ותניא ישן מוס שינת עראי בתפילין‬
‫ועור ולקמן סימן מ״ו לא משמע כן וכתב שם ו'ל שאן• אס ישן ש‪-‬נח קבע כו אנל ייתנמנ' איל לא שינת קנע ליחוש שמא ירוס אלא נמוםר שינתו נוי עו אלא א י ו רנה נר נר חנה‬
‫ש״מ דגס ביים יש חיליק נין שינה לשינה • וע״ק וא״נ למה רחק התם לחוקמא סוא נוייתא אמי ר' יות‪-‬ן נמניס ראשו נין נרניו • רנאאמראק קנע לשינה פירש״י לשמא יוום לא חיישינן‬
‫במונחים נירו וסוא נמונשים נוישא יחיא בפריס סיויא ליקמי ;׳ד׳ ואידי נומנח׳ ולנכי כתפילין דאםיר משום שמא יפיח עראי חותר אנל ס כה ואשור להיות חוצה לה וננ‬
‫נרישא והא דקתני לא ‪1‬ה ולא זה נלילה דכל שינת לילה שינת קנע היא והא וקתני שינה הנאה הוה להט אפי' עראי •אין ׳שנק יזון לסוכה ע״כ ‪ .‬והרא׳ש פרק הישן הניא הן‬
‫נין קבע נין עואי נישן ביים וכל שינמ יוס שינמ עראי הוא • יהא דקתני ישן אוס נ י ״ ח א ואין ׳שינק עראי הון לסוכה והניא עליה טעמא דרנא • ומומע ום״ל ונא חיישינן‬
‫ועי ‪ 5‬פי׳‬ ‫בתפילין שינת פוא׳ אנל לא שינת קבע היק ישן ארס בתפילין שינת יוס וה ינו שינת עראי לשמא ימס • וגי ל והוא״ש ם״ל ג״כ הני תלתא נוייתות הנ״ל וכואוקימתהון‬
‫אנל לא שינת לילה דהיינו שינפ קנע וכ״־ש ניי ‪ .‬ולכן לא ניל דנויו נלל ‪ .‬ומ״ש ‪-‬הניאני רשיי וכל אלו נר״תות מיירו לדעת הרא״ש נישן ניוס ואילו ישן נלילה אפיי בתפילין נראשו • ואפי'‬
‫לומר כן מפניני' גם מה שתמה למה לא נתני היא"‪ 6‬וריי שיערא עיאי כ״כ בפרישה עראי אסור • שהרי נפרק מי שמתו הניא ההיא נרייתח דהנכנס ליפן ניוס רצה קולן נוי‬
‫ניאוו רחנ ויפה לוה • ותיש ומשמע נפי הישן ירי יושי ס־ל ובלילה חילן ׳הלכפאנותיה משמע דסיל טותיה• ושם קחני נהדיא ובלילה מולן ]ועיין נמ״ש כדרישה‪ !.‬וא״נ פירוש הדינים‬
‫ונימוקו ע״ו • וואי הרין עמו נו־ וכנו כתנת׳ גם אני נפיישה ושיל להיא״ש ובלילה נין לדעת היא ש הס אס התפילין נידו אכי׳ שינת עיחי אחור וכוחני נפרק מי שמתו לא ׳אחיו‬
‫של יו נין של ראש נקקנע נין עראי חולין אכל איני מ כרח ״פני כן יליתא לני״תא דתניישן אדם תפילין כיווכו ילהכילא מש הרא־ש להעתיק ג״נ ההיא דסוכה דתני לא קנע ולא עראי‬
‫שהיא היא • ורש רנינו כאן אסור לישן אפילו שינת עראי כשהם נידו והטעם נמו שפירש רש׳'•‬ ‫נהם שינת עוא׳ כי כחיש נ״י אלא איו׳ ואילי הלנתא נינהו וכמ״ש בפרישה‬
‫משוס שמא יפלו חיוו • ואס הם נראשו דלא שיין חששא דשמא יפלו עראי מיתר יליכא‬ ‫והומניים‬
‫למיחש שיפיח ולשמא ירום י‪»-‬י לא ח״שינן אנל קני‪.‬׳ אכי׳ ביאש• אשיר משיס שמא יפיח והינוניוסאכל בלילה אפיי נואשו ואפי' עיאי אסור• וכלילה שהוא עת שינה ח״שינן לשמא‬
‫ירוה • נל וה יצא לררא״ש מנו״מא יהנננס לישן גיוס רצה הילז נוי ננילה חילז ט שהניא שס יפרק מי שמתו שהיא וואי הלכתא שהרי ר' יום׳ קייל נותיס ונימוקו עם ר׳ יוסי ננצ ונריו‬
‫ונמ״ש בדרישה • ומה שלא הניא קיא״ש נפיק מי שמתי ראיה ומיתר שינת עיאי מאירן מתניע ן ופרק הישן הנ״ל דתני ישן אדס שינת עראי פי׳וע״פ האוקממא דאוקמינן ומנח לה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫י ׳ * ליק ״'יי דלהכי הניא הרא״ש ההיא דהנננם לישן ניום כו׳ ני' להש״יען הגב יטיל גינ סיפא ונר״תא דקתני נלילה חילן ואינו מניח • והיינו אכי' נשל ראש ‪ .‬ולא חש סרא״ש להניא‬
‫נסדיא סיפא דנרייתא שכני נתנ נ־‪".‬ק שלי אההיא מימרא נפרק התכלת הלכה לילה ומן תפילי! היא ואין מורק כן משוס גוירה שמא ישן נהם אנל מימ חיוש לן נמה שהניא נכרק מ׳‬
‫ש״תו הנרייתא דהנננם לישן נייס נו׳ ומייר׳ אותה נרייתא נשתכיל־ן בראשו ראי כשתפילין כידו הא תניא נפרק מי שמתו לא יאמוי אדם תפילין ניוו ונו׳ וכיון נרישא דנר״מא דפרק‬
‫הישן וייייי נתזילין בראשו גס סיפא רקתנ׳ כלילה חולז מ ״ ר ׳ נתפילין ניאשו וו״ש רנינ‪ -‬כאן אנל כשהן נואשו כו׳ וישן נהם שינת עראי פ" אנל קבע לא והא דנלילה אפי' נואשו‬
‫ועראי אסוי צא הוצרן ונינו לנתונ שככו כתנ ונינו לעיל נסי׳ ל׳ סעי!• א' הן והלכה ואין מורי[ ‪ - p‬ואם הניחן תתת מראשותיו והיינו פ״ם עליה השוווא הנזכר כגמרא נין קנע נין‬
‫עראי מותר וכנר הזכ־ר היא״ש יה נפרק מי שמתו וגס רטנו כתבי ל‪1‬יל סי' מ' ע״ש ומ־ש •עיני יישן שינת עואי והס נואשו ופווס עליהן מווו מה שלא כונו נגמדא שוס פריסת‬
‫סודו אין יה קישיא כלל ופשיע לונינו דמה שאמר׳ ומיתר לישן שינת עראי כשהם בראשו הייע דוקח כשהם מכוסה דכל שא«ן מכוסה אסור לעשות נהם שוס תשמיש מנויה כגו| שינה‬
‫א׳ ניוצא נו משוס נייק הקרושה וראייה ממיש ועינו לעיל שי־ מיג ׳הוא מפרק י״ *מתו דאס שכחם ניאשי יעשה בהן צרכיו מניח ידו עליהן אעיג דאינו עושה כתפילין עצמו שום משמיש‬
‫נדון כיון שק מגולק אין לעשות כלל בגופו שוס פשמיש נויון ומיד שמכסה אותן סותר לעשות מה שירצה‪ .‬וכן פיוש׳׳י אהא ואסוו להשתין מ״ס קנוע בתפילין שנראשו • ו״ל שהן‬
‫נגלו׳‬
‫חרושי חגחוח‬
‫מ ד א לפי !•רש"• דק״מא הנ* א״יו בשינה עראי ‪ 8‬ר י פ ת סורר וג״ל דלחוםרא נעייטא גקנזיה שלא •חא נניליי הראש או אששר דם״ל נחוםרא ורש״׳ ונחומרא והרםנ״ם נחומרא‬
‫ורש י ונאוחי; בית בי! קנע נין עראי אסור נתוםיא והרמנ״ם דנשינת עראי נעי פרישח חודר והא ולא הניא רניני נהניחן אגל מראשותיו דבי; קנע ני; עראי שוי‬
‫פה‬ ‫מ*גם ימלחא יששיםא הוא )םיזרל״וז^ ‪:‬‬
 ‫מח‬ ‫ב״‬ ‫אורח חיים הלכות חפילין מד מה‬ ‫ב״י‬
‫ס י נ ה‬ ‫גבי‬
‫‪ D 1‬״ ^ רנינו דהרמניס מתיו כשהם נידו אפילו קגע ואיא לא נתנ ק אינא‬ ‫נק ניניו הוא אנל אם מניח ראשי נק נרניו ישנק יין לסונה ילימ* לל‬
‫לתמוה להלא הרא״פ נמנ נפרק מי שמתו להליא דנילו אסור אפילו‬ ‫אפילי מגיח ראשו נ ק נרניי לא יישן חוץ למנה משום לאק ק נ ע לשינה כלומר‬
‫שאק אלם קונע לשינה שפעמים שאינו מנמנם אלא מעש יליי ננך סילנן יי היא שינת עראי יא״נ היה לי לרטט לימר יא״א הרא״ש אסר אפילי שינת עראי נשהס‬
‫שינמי אנל נמאי למפליג נמפילק נין מניח ראשי נק נרניי לאינו מנימ מילה נימ ונראה לי ליישנ לנך הם פיחש לנרי רביני תחלה נתנ דנשאיחזן נילי אשיר‬
‫אפילי שינת עראי לנזה אין מחליקת אחי׳נ‬ ‫ליה מיל ונהנהית מיימיני נתנ נשם‬
‫הרמ״ךשללעתהלמנ״םהא לת״רלאיאחי ובקלות ראש )נ( ‪ w‬והרסב״ם ז״ל כתכ דא‪6‬י׳ שינת קבע כשהס נתנ יהרמנ״ם נתנ לאפילו שינת קנע‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪51‬‬ ‫ב י י‬ ‫א ד ס משי‬
‫נשהם נילי מיתר נליחר התיר נחל צל‬ ‫בידו סותר וא״א הרא״ש ז״ל לא כתב כן •‬ ‫ל‬ ‫לי‪ 1‬י יי יל ‪P‬‬
‫‪FFJftXS?£&1Z‬‬ ‫ם״ « א מ ר ליכנס בהן לבה״ק אי לתוך ד י * של מ״ ‪r‬‬
‫בראשי)נ( בבית המרחץ כבית הי׳י*י‪ 1‬יכיל נמנ נן כלימר לא מ נ היתר יה‬ ‫׳ע‬ ‫ל ל ^‬
‫יאין‬ ‫עכ‬ ‫ה י א‬ ‫פ י < ס ש ה‬ ‫ס א‬ ‫א מ‬ ‫א‬

‫ואפשר לשטרא ליה להיא״ש נם ‪p‬‬ ‫להניוזס‬ ‫צירן לילחק ננך אלא ההיא נרייתא‬
‫לחלק טןאיחין טלי לנחנק נילי נלסניר׳‬ ‫נפאינן נחנק נילי היא נלפרישית עיל‬
‫כתנ שם שינת עראי נפרק הישן שירש נחה שינת עראי נלי שיהלך אלם קי אמה ליה להרמנ״ם יאפשר נחי ללא סנירא ליה לחלק אלא נילי אפילי ננחנים אסיר‬
‫ואין לימר ‪ p‬ללעמ הרמלם לא״נ לא היה שמיק מיניה אלא ולאי נחי שנתנמי גוירה אשי שאינן כתנים ומה פלחה רניט פרש״י בהך לפריס סירי־ עלייהי ותפס‬
‫*‪2‬י^י •י ‪ JTQ‬העיטיר הא לאמרי׳ שלא יפיח נהם ליקא נשהן נראשי אנל שירושי של הימנים היא ששום למחק הוא לפרש לפריס סולרא היינו בהניחם אצל‬
‫מראשיתיי ללישנא למלמולא לקאמר תני חלא ישן אלם נסטלק שינת עראי ילא‬ ‫כשהן בנרסיקן לא קאמר יפשומ הוא)א(‪:‬‬
‫‪ !110‬אסוך״ ליכנס נהם לנית הקנחמ או למוך ל״א של מת נשהן נראשו שינת קנע יתניא אילך נין קנע נק עראי יתניא אילך לא קבע ילא עראי משמע‬
‫ששיט ריש מי שמתי)ימ •( יטעמא משים לטי ליעג לרש יננר לנמלהו סלסא נרייתא תני האי לישנא להיינו ישן אלם נתפילין נין הנע טן עראי‬
‫נתנתי נסי׳ נ״ג למשמע ללוקא תפילין של ראש אסור משום למתחוו אנל תטלין ולא ישן אלם נתטלין לא קנע ילא עראי ילשין זה אק משמט אלא נשטא לטפ‬
‫למינסו לית נט מטם לועג לרש ושט ושל ראפ נמי אם כסה אותם בתפילין ואי אששר לאוקמי הך ברייתא ל ‪ p‬קבע בין מראי נהניתם אצל מראטתיי‬ ‫י‬
‫טון‬ ‫שנוחעו‬
‫ב ה ‪:‬‬
‫‪ 2‬ב ח המרחץ נמת החיצון יטל להניחם לנתחלה ונו׳ על סין וט׳ אנל לטרוש הרמנים ניחא ועול ניק ללענק לינא משחע ללא פליגי אלא‬ ‫לי" ל‪1‬‬
‫נםיף ס׳יק לשבת)י‪ (:‬ינית הטצון הוא מקום שמי אלם נלמנט נריטהללפיחש רש׳יי שינת עראי מתר נלא פריסת טלר עלייהו ולהרמב״ם‬ ‫הסי' נרייתא‬
‫עימלים שם לטשק ינית האמצעי הוא מקים שמקצת נט אלם עומלים שם לנישין אסור אפילו שיגת עראי אלא א״נ לפריס טלר עליימ נקט רניני נהך לינא‬
‫ומקצתם עימרים שם מרימי׳ וטמ הפנימי טא מקים שמי אלם עימלי׳שם ערומי'‪ :‬נרמנ״ם לטמרא אנל נשהם נילי ל״פ למחנים וראי אף לרש״י שרי אטלו טנת‬
‫קנע ינאיחזן נילי אף להרמנ״ם אטר אטלי שינת עראי שמא י‪9‬לי מירי ואם‬ ‫ואחר‬
‫מימן אצל חראשומיו וסריס סילרא עלייהוולאי מולה גם הרמנ״ם לאט׳ קנעשרי‬
‫ונש״ע הסק נהרמנ״ם וטא לעמ רניט ונכון ‪ :‬הקשה נ״י לאמאי לא הניא הרמב״ם הא לאיתא בטנה לטנת עראי מאה אמה ‪ pw‬לסנירא ליה לרני יוחנן‬
‫ורנא סנירא להי לשינס עראי בחנית ראשי בק ניניו ‪ p i‬הוא לאי אפשר שלא ינער מיל ישליגי אהך שיעירא למאה אמה וככסף משנה כת? למלא טנטרא הוא‬
‫ויטנ זה ניחא להרמנ״ס שנתב הך למנימ ראשו נין ביבי! אבל הריי !הרא׳׳ש שלא נתנוט קשה למה לא נתט טעירא למאה אמה יתיח מה שתית והיא לפע״ל‬
‫יישינ רמק יאיט אמת גם ניישוט מןוטא על רניגי נמקימה עימלת למה לא נמנ הך שיעירא למאה אמה • ילי נראה להר״י והרא״ש ורטט סבירא לט נרנ יוסף‬
‫למשני הך קישיא למקשינן נטנה אצא הא לסניא יק אלם שינת עראי נתטלק אנל לא טנס קנע ליטש שמא ירלם אמר רנ מסף נריה לרנ עילאי נמיסר‬
‫טנתו לאחרים פרש׳׳י באומר לחברו אם ארלם העירני לעל זה קאמר מלמילא ינחה טנת עראי תני רחי נר יחזקאל נלי הילוך מאה אמה רצוט לומר לכשלא‬
‫ישן נלי טלוך מאה אמה אק חנח צריך להקיצי לעליין לא ישן אפילו שמת עראי אבל יראי אף מתר ממאה אחה לא היי אלא שינת עראי ללא חקרי טנת קבע‬
‫אלא נשנרלס שינא ולא הוזנו־ טטר מאה אמה אלא לומר לנפחות לא מי אפילו טנת עראי וא״צ להקיצו אנל מק׳ אמה ואילך יטל להקיאו גם יטל שלא להקיצו‬
‫נעול שלא נשתקע נטנה ונזה מחשנים גם לנרי הרמנים יאיצ לפרש לרנא ירני מחנן פליגי אהך לתני רמי נר יחזקאל אלא טלט סנירא לט כיין ללא איתמר הך‬
‫טעירא אלא לנפמת ממאה אמה לא היי אפילו טנת עראי וא״צ להקיצו ‪ f t‬אין צורך לנתט נפסקים להא ילאי ניק ללא נאסר אלא נשינת קנע נל שאיט נילס‬
‫ונשתקע נטנה אק לני להחטר עליי להקיצי כמן ללינא איטרא אלא גזירה שמא יפיח ילי״ק • ואע׳׳ג לאמקיף רנ משרשיא עלה להן• לרנ יוסף יאמר ערנא ערנא‬
‫צריך לא טישינןלהך אתקפתא אלא קי״ל נרנ מסף לרנ ששת נמי הני ס״ל לאמר נר״פ כלר גני תפילין רנ ששת מסר שינמיה לשמעיה להקיצי נשיגיע שעת התפלה‬
‫ילא חשש להא לקאמר ערנא ערנא צריך כל זה נראה נטן יהני נקטנו לשרי אט' מתר ממאה אמה נל זמן שלא נרלם נשינה ללא נהסמיק שנתנ שעירא למאה אמה‬
‫יטצ לישן לחשחע שט לא ‪:‬‬ ‫‪a‬‬
‫\‪ m jy‬ולא חשיב היסח הרעת יטי נ״נ ה״ר יוגה שמתיך לנרי ר״מ למלט ללא מי טסח הלעת אלא נשעמל נקלית ראש ינשמיק אנל מתעס׳ נצרניי אף עפ׳*‬
‫שמתעסק נמלאנתו יאומנתו יאק לעתי עליהן ממש אין זה נקרא טסחהלעת יטי ינ״נ הרא״ש טמילאי ללא ענל איסירא אלא בשעימל בשחוק וקלות ראש‬
‫אנל מציה מן המונחר טהא לעתי תחיל על התפילין ישלא יסיח לעתי מהם למשיך נטמה נשלה ילהרהר במחשניס לעית שמסעם זה חיינ אלס למשמש נק נל שעה‬
‫שלא יטמ לעתי מ ק נללעיל נטמן נ״מ ‪t‬בט‪ m‬ל״ו יעיין טל במ״ש נוה טמן ל״ח ם״ש ‪:‬‬
‫‪ THQ‬א מ ו ד לימס נק לנה״ק או לטך ל׳ אמית של מס נשק נראשי נרייתמ ר״פ ט שמתי)לף א( לא יהלך אלם ננה׳׳ק ותסילק נראט יס״ס בזרועי‬
‫וקורא יאם נטשה נן שנר משים לועג לרש מרף עישמ ואינא למילק לנגמרא לשם מיקי להך נרייתאללא יהלך אלם בנה״ק וט׳ ת‪1‬ך ל׳ אמ‪1‬מ הוא‬
‫לאסיר חת לל אמית טינ פי׳ טינ נק״ש לאמו• מר מת מיפס ל׳ אמית לקיש יא״נ למה נתנ רנינו אטר ליננס נק לנה״ק או לתוך ל׳ אמימ של מת וכילי למשמע‬
‫לננליק אטלו טץ לל׳ אמת אמר והא ליתא נלפריטת ילנ לי נטמן נ* יי״ל לילאי לנה״ק נמי לא אסיר אלא תיך ל׳ אמית לקנר אלא לט לנמס שמיציאין‬
‫איתי לקטרה אינא למימר לאפילי מוץ לל׳ אמית אסיר להני נקט אי לת‪1‬ך ל׳ אמת של מת לאורויי דאפילו נמת איט אסור אלא תיך ארנע אמיח יאצ״ל‬
‫נניתהקנרות ‪ ty*fy\ :‬בשק בראשו נלאהמלנרי רטט שנתנ בשק בראשו לסובר להא לתני ברייתא תפילין בראשי וס״ת נירזעי נליקא נקט הבי אנל נתטלקנוריעו‬
‫ש מא‬
‫דרכי משה‬
‫מןי )א( נתב במהות אל‪8‬םי»דק פי עמתי ומילוים »י‪.‬יי געווויהמ עםהסחולונין אפילו ביום נשנננ»יט לעיניז עיאי »מא יביאו לידי הדגל דבר עניל ‪:‬‬
‫כתנ‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫]נ[ וחרטב״ם ו״ל נ ת נ לאפי׳ שינת <{נ» מהם נירו תותי • נ ת נ נ״י דל מסיו ינרי‬ ‫בגלוי וגנאי לונו ע״נ ‪ .‬הוי לן דנל שאייה מטסה אק לעשות נהם שום משמיש מגונה ווה‬
‫הוענ״ס נואה שהיא מפרש םא ואוקמינן לסוא נוייתא נונהנו לסי נידם‬ ‫בווו שועת ונינו נן הוא מס ומס שלא נתנ ונינו במה שיעוו שינת עואי וא״צ צפושו‬
‫נלופו שק »‪ pv‬ניוו יפה ולינא לעישש לנפילה כשישן ולא ומי להא ות״ו לא יאמוו אוס‬ ‫ופשוש סוא ושיעוו שינת עראי הייגו נל שאינו יק גיון המצה ליק ניןנע ו״ל שמניא ואשו נק‬
‫מפילק ניוו וט׳ ולא יק מ ם ונר וההיא אחיוס נעלעא נלא נוינס נוי • ונשימוו שינת‬ ‫ניביו וטל לובינו והיינו נעי שיעוו הילין קי אמם • ולפי שאק נל אסו נקי נשיעוו ק׳‬
‫מואי משמע ליה ווי ‪ pv‬סלינ אומני ומי נ ו יתוקאל ועשמע ליס וינא לא איפליג אוו׳‬ ‫אמס להט ויין ונינו לקק סי׳ »רו שנענ אנל אס וגיל להתנמנם מיושב על אצילי תיו‬
‫יושק אלא נמאי ומשעע מונויו וסא וקתני איןישינק עואי תיז לסונה נשאינו ענית ואשו‬ ‫שינת עואי קיא • היי לן מיש זק הואל׳ הוא״ש נמ־ש לעיל וון בלשוני • זה היל נועת‬
‫נמבוכיו טלי אנל אם מניח ואשו נין מניו ישנים חין לעינה וצימא • ולגני סונה אפי׳ ענינו‬ ‫ונינו נוין זה והוא נווו מאוו ושיטת נ״י ל״נ נמישנווישה‪:‬‬
‫וחשו נקנוניו לא יש‪ 1‬מיז לסונה ואין קנע לשינס נלומ׳ שאק אוס קונמ לשינה שפעמים‬ ‫)נ( והי״מב״ם רל נתנ ואפי שיגת קנט נשהם ניוו מותו נו׳ ‪"1‬ל הומנים פ״ו ותפילק‬
‫שאינו מנמנם אצא ממט וויו סילמ וו היא שיגעו אנל במאי ומפליג נתפילק נין מנית ואשו‬ ‫תפילין צ ו ק גון נקישיוהו שלא תצא ממנו וומ מלמטה נצ ויק שהן עציו‬
‫נק בוניו לחינו מניס מווס ליס מ״ל עליל • וונויו לא נהיוק נצל דסוא »‪8‬וש ועם שנתב‬ ‫לפיכן אסוו ליק נסם לא שינת קנע ולא •שינת עיאי אאיצ הניח עליהם סודו ולא סיתה‬
‫הומניס נוונין ניוו נוונק מעש וווןא קאמו ו נ ם הומנ ס שייש לנפילה אלא ננוונין לא‬ ‫פ»ו אשס או יק נהם שינתעואי וניצוהוא עושה מניח ואשו נין בוניו והוא יושב וישן היו‬
‫שין נפילה לסני מותר נין קנע נק עראי • וסוא ו נ ו תמוה עאוו חוא ואונ צמה נתנ ונינו‬ ‫תפילת כוונת כילו עותר ליק נסם אפי׳ שינת קנע • ואינו אונל נהם אצא אניצפ עראי אנל‬
‫על ונוי סומנ״ס וא״א דל צא נ ת נ ‪ p‬הא וואי מא״ש עווה לסוענים נשנוונין ניוו וישן‬ ‫נננם למעוות קנע נר ענ־ל • ונ״ל נונומ רלשס״ל גינ » י תלתא נויימא ופוק הישן הנ״ל‬
‫נהם אפילושינתקנע יהא נל טעמו של ואיש אינו אלא משוםוסייש לנפילה וטון שכיוניןתו‬ ‫והוא מפושהאיקומתות ללא נושייום״ל ולנפילה לא מיישינן אלא ה״פ םא וגקיט לסו ביויס‬
‫לינאמשש מילה ‪ .‬ועול וא״נ ונרונק מקט סומניס נווןאנקטיה למה לא הניאו ונינו‬ ‫פי׳ הא וקתני ישןנמפילין נק קנע נץעואי היינו נשמו חלצן ומופסן נייו והיינו נוונק‬
‫נסעתקת לשון ומנים ‪ .‬וע״ק ולי סגמוא וקאמו סא וגקט נידם לא משמע וכוונין סניב‬ ‫ניוו וקאעו מ מ נ י ם נלועו שנוונין מצועופיק יהם מונחים ביוו והוי גילם ועפו שאיט‬
‫יוו • גם לשק סומנ״ם לא משמע נן ואינ נוובין על יוו אי איוו מינע•׳ ליה לעימו מאי‬ ‫יוצס לסממן עוו ולסני יק נהס אפי׳ שיגפ קנע ווואי כל זמן שסיו עונאים עליו נוונן‬
‫נוונק ניוו • גם סגהופ עיימון והואנ״ו לא הניגו ל' נ ו ו ק נונוי סומנ״ם כן דנלנ מאי‬ ‫עגמלו׳ נקוושתן ומס אעוו אסוו לישן נפפיצין נק קנע נ ק עראי יה יט מה שאמוו נגפוא‬
‫משיג עציו הוי גם הוא עווה משאינן נ מ ק אצא נקט ניויס בק קבע נח עראי אסור‪ .‬ועו״ק‬ ‫הא ומנח נוישיה י״ל סא וקתגי לא זה ולא ‪1‬ס נשהם עונשים נואשו שהן עויין בקוושתן‬
‫אי ס״צ לסומנ״ם תשש נפילה ליקים למיתי מתניית׳ ממנחי ניויה ולא קשיא והא וקתני‬ ‫נמיושפי אנל אם םוצצן ונוומ וסן ניוו סוי סילק ועתו מסס וסוס נטלו אומו ספו נימ‬
‫לא וה ולא ים נשקם אסוויס ניוו בלא נוינס ואינא ששש נפילס • והא דקעני נין קנע נין‬ ‫ולסני ישן נ ק קנע נין עואי • ואם פיוס עציק סוווא אפי׳ ‪ p‬עויק נואשו מותו ליק נהם‬
‫עואי מ נ ר מימיללינא תשש נפילה • יהא והפני יק נהם ע ו ט ולא קנע מ ע מ י נוישא‬ ‫שינפ עיאי וסייגי מס שאמוו הא ופייס עלייהו ©ולוא נלוער הא לקפגי ישן נסם עיט אנל‬
‫ולא אצעוין לתלקמויס'עליה טוויה • ועיש ומשמע לסומנים וו׳ יוחנן פליג אומי נ ו‬ ‫לא יןנע נופויס עליק ע ד ו שנהנמת הסיור מלק ננוו לקוושתן ולהני עואיאק ‪ .‬ועיש‬
‫יסוקאל לא נהיוא לי נלל ולא'*שמע נגמוא יפליג • ומימ א״ש ולא כתנ סומלם סא וומי‬ ‫נשינפ עואי מניס ואשונין נומי סיימ כמ״ש נעי לעיל מ נ ו י ונינו ו ו ו * להא ופני ומי‬
‫נ ו יחזקאל ומרש נפוישה • גס פיווש נוונק כתנתי נפוישס מטאו יפה מאוו פוש ‪ .‬ושוב‬ ‫נ ו יחוקאל שיעיו שינת עואי ק׳ אמס • וואי שיעוו אפתי סוא ונל הישן יופו על שיעוו וס‬
‫מצאתי נמנלל עוו ששי׳ גינ מלת כרובי{ מנוי הנמנים עיו שנתנתי וםניא ואיות ע״ש‬ ‫•י •י—י —•* ־־׳־־‬ ‫•י‬ ‫‪j‬‬
‫•י ׳ ־‬ ‫‪1‬‬
‫י‬
‫שהאוין• וספימא םננסף עשנה נ ת נ גיכנפסלפ ונויוופליגי ו׳ יושק ודמי נ ו יסוקאל‬
‫ומיל סמן ליה שם נ פ נ ולאפליני עיש שונויו םופויםז‬ ‫הימן ק־‪7I«SWPM7we‬׳‪< >M-‬‬ ‫‪ wpj\1‬ק ו זותי*ת עו יותר סגד•‬ ‫מסנן לענ<מ לממז‬
‫ו»וי‬ ‫«‪01‬נן ס״ל ע״נ שיעווא יופי נ י יטקאל • דאצ״נ עס לי נמס שמגיס ומשו נק נוסו אם ישן‬
‫שיעוו אוון שאפשו שיבא ל י ד ע • ולבו סוצובו לועו ולומינו יחזקאל וכל ‪ 4‬נ ס שהואנמי‬
‫סילון מ׳ אעם שינתעואי היא ולא יבא ליוי הפסה וכל המגית ואשו נין נוניו וואי לא ישן יומי • יה פי׳ פשוט מ נ ו י סוענ״ם ונעצא וויני ונינו והועצ״ס נממש שיים שנשסם‬
‫נואשו ולא פוס מילוא גס &‪ w‬אפילו עואי לא יק נסם ואם פופ עליסס סווייעואי ״ופו אלא שנשםם פוגמים ניוו נוס פליגי ולהו^ש ווניגו גוע טפי עמומים נואשו‬
‫לסיישימ צנפילס ולהני נין קנע נק עיט לא ישן נסם ולהוענ״ם הוי איפנא ונשסס גילו עויף טשי וכנו נםתצקה קוושתם ושיו נין קנע נץ עואי‪ .‬ולנפילס לא סיישינן וזהו שנמנ‬
‫מ י ם וא״א רל לא נ פ נ ‪ . p‬ובן הטג עליו סואנ״ד ודלטנו ‪ . p‬אצא נל ומן שהןניוו צא סן נהם נלל שמא ישא עיוו והני טמא בגמוא מיווש עניל • סניאו נכסף עשנם ונמגווצ‬
‫עוו וטעם סשגען על סוענרם הוא מסנני לש׳ מי שעמו ו פ » לא יאסוו אונ«ושילק ניוו וסית נווועו ויעשלל ולא ישתק נסם ולא יישן נהם לא שינת עואי ולא שינת קגע ולועת סופנ ‪0‬‬
‫דל צילצוסוה לסא ותני ולא יישן נסם ט׳ לא קאי אלא יאסוו אוס נתשילק לפגי ברישא אצא מיצתא נאפיה נפשיה יק בתנו בסויא שם הגהות עיימונ׳ וכן צ״ל לועת םומנ״ם‬
‫ומשמעות לי הגמרא וואי צא משמע מ להכ׳ השיגו עליו וניט והיארו וורק ועיי נווהה‪:‬‬
‫קפאלשנפוניפ ססיצוןטאעקום‬ ‫‪*0‬נ»ה)א(א»ר ליננס נסם לניפהקנוופני־ וליקאמש מגוצין‪-‬נייועיקעישלעינט׳יו• ־•)נ( בבית סמיסז »<ת ספיצוןנו׳נוייפא‬
‫מקום שבולם עומלים שםעוומיםענ״ל לי•»שס»‬ ‫שבפיאום עועדס ‪0‬ם לנושים וניפסאעצעיטאמקום שמקצעמיאיםעומדםשםלנושי* ו מ ק ‪ 5‬עוועיםוגיפ סשנימי סוא‬
‫םמ״'‬ ‫עינויו ונעיק ונשעס שיה קווא יף‪ 1‬יש אנשיס מועדם אנושים ויש שעומייס עיומיס ‪ .‬וצהני <ף‪ 0‬אסיר לקיופ ט ולטיא ״*ילק יי ‪ ,‬א * י י *****^ י‬
 ‫ב״י‬ ‫אורח חיים הלכות תפילין מה מו‬ ‫כיח‬
‫ו א ח ר שמית תנילין בראשו ישדר הברכות שתקנו על פלור העילס‬
‫והנהגתו אע״ג דמלישנא ממ׳ משמע שצ״ל כל אחת ואמת כשעתה‬ ‫תחת מו‬ ‫שהוא מטסה לית בהו לועג לרש ולפ״ז אן> כשהן בראשו יניסה אותס‬
‫המצנפת שאינן נראין ליכא איסורא יכ״נ נ״י ופסק כך גשיע כאן וכיפ לעיל גבי‬
‫לסייג בברכות ס׳ הרואה )ס ‪ (:‬כי מתער משינתיה לימא אלהי נשמה שנתת בי‬ ‫ציצית נסי׳ כ״ג ועיין ט״י נסי׳ שד״מ ובסימן שס״ז ינמ״ש לשש בס״ל ‪.‬‬
‫מ ו ו א ח ר שהניח תפילין יסדר הנרכות וכי' כלל ומ'ש על סדור העולם וכוי כבר כתכ רכינו בהי׳ וי למה אינה פותחת בברוך ומ״ש בברכת הנותן לשכי׳‬
‫בינה פירוש הלב נקרא שכוי וכו׳ כ״כ ה״ר‬ ‫והנהגתו פי׳ הקלוש נתך‬
‫נקרא‬
‫יונה שם והרא״ש כתב ת״ל והלנ ן'‬ ‫היא העמיד העולם על סדרו שיהא כך להניחם לכתחיייה ובבית האמצעי אין יכול להניחם לכתחלה אכל‬
‫נוהג לא יהא שובת ובטל וכמ״ש עוד כל אם היו בראש‪,‬־ אין צריך לחלצן ובבית הפנימי אפילו היו בראשו שכוי בלשין המקרא לנתיב מי נתן לשכיי‬
‫בינה והלב הוא המבין ועיי הלב אלס‬ ‫יחי הארץ גו׳ ויום ולילה לא ישכותי וייש‬
‫צריך לחלצן‪:‬‬ ‫על סדור העולם והנהגתו והוא שהברכה‬
‫מבתק נין יום ונין לילה ומפני שתרנגול‬
‫מבין ג״כ קורק לתרעול שטי א ‪:‬‬ ‫היא על סלדו של עולם ושכך היא הנהגתו‬
‫ן ^ ו אסר המייניה נתב ה״ר לול אמלרהם‬ ‫הלכות ברכות השחר‬ ‫של עולס לא ישכות כשיס יוס כנין כרכת‬
‫בשם הי־אכ״ל להיינ! נשליבש‬ ‫י " ־ ו י א ה ! ־ שהגיה תפילין יסדר הברכות שתקנו על סדור‬ ‫אלהי נשמה שנתת לי והניתן לשכוי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪13‬‬

‫העולם והנהגתו ואףע״ג דמלישגא רגמרא משסע המכנסיים אבל הרמנ״ס כת׳ להייט נשחוגר‬ ‫וחקע הארן על המים והמכין מצעלי גבי‬
‫תגורו וז״ל הראיה ט אסר המייניה פי'‬ ‫ויוצר אור ובורא משך וכיוצא בזה מקצת‬
‫‪1‬‬

‫הוא האבנט שהיא צריך לאזור ניי שלא‬ ‫פרק‬ ‫בברכות‬ ‫גרסינן‬ ‫דהכי‬ ‫כשעתה‬ ‫ואחת‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫כי‬ ‫לומר‬ ‫שצריך‬ ‫מק׳ ברטת שהן על סדיר העילס‬
‫הרואה כי בתער סשנתיה יייכא אייהי נשמה ‪ 00‬וכו׳ ער לפגרים יהא לבו רואה את העריה • בי פריסםולרא‬ ‫והנהגתו ‪:‬‬
‫ן ‪ £ " £‬פי׳ הלב נקרא שכוי בלשון כהים כי שסע קרי ת־נגרי יייבא כרוך אתה ה׳ אמ״ה נותן לשבוי על רישיה לימא עושר ישראל בתפארה‬
‫המקרא כוי כ״כ ה״ר יינהומ״ש בינה להבחין בין יום ובין ייילה ) ‪ 1‬פי' ד \ ב נקרא שכוי בל׳ המקרא נתב ה״ר לודאבולרהם שלא נהנו לאמרה‬
‫נ‬

‫באשר״י תרננול נקרא שכוי כלשון המקרא דכתיב או פ׳ נתן יישכר בינה והלב הוא המבין ועל ידי הכיגה באותן הארציח שאינם מניחים מצנפת לסי‬
‫שכרכה זו נתקנה לפי שהיו עוטרים‬ ‫‪j1‬‬
‫וכוי הוא גועות סופר ילל הלב נקרא שנוי‬
‫בלשון מקרא כוי וכדמוכח מסוף דנריו ארם מבחין כין יום יבין יייייה ‪ 1‬ומפני שהתרנגול מכין וגם מצנפת ועכשיו נהגו כל העולם לאמרה‬
‫יכך היא ההצעה באשיר״י אמר בעל כיחך בערכיא קור־ן ייתינגי־' שכוי תקנו ברכה זו לאמרה בשמיעת קול אע״פ שאינם עוטרים מצנפת וכן לעת‬
‫שהלב נקרא שכוי כלשין המקרא מדכתיכ התרנגול • )י( ובי לביש ליטא ברוך מייביש ערומים ) כ ( וכי מגח התוס׳ שכתבו כי פריס סודרא על רישיה‬
‫או מי נתן ל&כוי כינה וכיון שהלכ היא ירו אעיניה ייימא פוקח עורים וכי תריץ ויתיב ליפא מתיר אסורים וה״ה לכל כיכע ולכל כיסוי ונ״ל שטעם‬
‫כרכה וי לסי שאסור להלך כגילוי הראש‬ ‫המכין ולא אנר אחר א״כ נעיכ דעל‬
‫הלכ הוא אומר או תי נתן לשכוי בינה וע״י ובי זייף ליטא זוקף כפופים וכי נחית לארעא יייניא רוקע הארץ כדמשמע כפרק כל כתבי)קיח ‪ (.‬ואפילו‬
‫הלב אדס מבחין כין יוס יכין לילה ומפני עיי המים וכי מסגי ליטא המכין מצערי גבר ו־( וכי םיימ מםאני׳ ללכרי המפרש שאיני אסור לילן בגילוי‬
‫שהתרנגול מנין וגס בערניא קורין ליםא שעשה לי כל צ־כי יי( וכי אסר המייגיה )יי( לימא אוזר הראש מ״מ מולה למדת חסילות הוא שלא‬
‫לתרנניל שכוי התקינו ברכה זו לאומרה ישראי בגבורה )׳•‪ 0‬ובי פריס סודרא על רי׳שיה ליטא עוטר ישראל לילך בגילוי הראש נחו שיתבאר בסימן‬ ‫‪1‬‬

‫כשמיעת קול תרנגול ומיהו אס לא שמע בתפאיח כי משי ידיה ייימא עיט״י כי טשי אפיה לימא המעביר לא בס״ל)ובס״ה בר״ת כנשא לקנ״ב ב״נ‬
‫אסור למיזל ר״א בגלייא דרישא מפום‬ ‫קול תרעיל נמי יכול לברך ברכה זו‬
‫שאינה אלא הידאה למקים שנתן לנו נינה שינה טע־ני ותנומה כעפעפי ־יהי רצון טלפניך וכו׳ שתרגילני למסתלקי תיי מיניה( ולפי שישראל הס‬
‫והבנת הלנ וכרא לני כל צרכיני לאף אס בתורתך וכוי וח־תם י‪.‬׳ כאיי גוטיי חסרים טובים לעמו ישראל המציוין בכך כדי שיהא מורא שמים עליהם‬
‫ישן אלם בבית אופל יבחין ביא׳ היום ע״י וכן צ״ל )־א‪ 1‬רה׳ רצון כוי ו שברכת אחת היא עם המעכיר שעה אנו מברכים עוטר ישראל ונקט ל׳ עיטור‬
‫קול התרנגול כך היא פי׳ דברי הרא״שוב״י )־ ( שאם היתד‪ ,‬כ י נ ה בפני עצמה היתה פותחת בברוך ועד כן בלומר לרך מעלה צונו בכך משום דכתיב‬ ‫נ‬

‫והיית עטרת תפארת ניל ה׳ סייס נתפאר'‪:‬‬ ‫העתיק תחלת לשונו בטעות‪:‬‬
‫א ל ך ן י לקי״ל לכרכה הסמוכה לתברתה‬ ‫אין‬ ‫וכי מסיים משאני׳ אומר ברוך‬ ‫)‪ty'Ei‬‬
‫י אינה פותחת ככרוך כרכות הללו‬ ‫שעשה לי כל צרכי כי מהלך‬
‫אומר ברוך המכין מצעדי גבר כ״כ הריץ• והיא״ש י כ״כ‪:‬רתנ״ש בפ״י אנל כגמרא פיתחית בכריך יכתבו התוס׳ כפ״ג שאכלו)מו‪ (:‬דטעמא משים דמעיקרא‬
‫כספרים שבילינו כתיכ איפכא תחלה כרין ה׳ ינק מצעדי גבר ואח״כ כרוך לא נתקנו לברכן סמוכית וו לוו כי שמע תרנגול כי אסר החייגיה וכן כילן יעיד‬
‫להוו קצרות והויין כברכת הפירית ‪:‬‬ ‫שעשה לי כ״צ וכך היה כתוכ ככל הסדורים שלנו וכך סדרן הרוקח בס־תן שיך‬
‫והאגירה כפרק המאה יההמ״ג בסוף ה׳ ב י ט ח ריש דף קי״ד יעל כן אין לשגות ך ר ן צי׳ל ויהי רצון כוי׳׳ו וכו׳ כלומר כן צ״ל כמו שכתבתי ויהי רצון והטעם מפני‬
‫י שניכה אחת היא עם המעביר תבלי שינה שאס היתה ברנה כפני עצמה‬ ‫מהסדיריס הקדישיס שבידינו ועכשיו נהיו לשטח על פי הסדיר־ס מ ד פ ס י ם ״ח; ש‬
‫היתה פיתחת בברוך‬ ‫כל אחד לפי רצוני ולא שאלי פי הגדילים אשר בארן ועתידי!ליתןעליקאתהדין•‬
‫ן ^ י אסר התייניה פירוש כשחוג־ חגורה וכי כריס סידרא על רישיה נוי פי' בימי ועל כן אין לענות אמן אחר המעביר שינה יני' וביכ התיס' כפ־ג שאכלו‬
‫וכתבו עיד וא״ת והלא כל הכרטת לל בחתימתן מעין פתיחתן וכהאי‬ ‫חכתי התלמיד היו רגילין לפיוס כדין על ראשו יכ״כ הרמנ״ס כפיו וזיל‬
‫כרכה‬ ‫כשמניח סדיני על יאשו מברך עוטר ישראל נתפאיה יכתבו התוספות וה״ה לכל‬
‫כיבע ילכל כהי׳ וכ״כ האגודה בשס ריי ה״ה כשחשים כונע על ראשי ותה שייקנו שתי כרכות אלו על החגורה ועל הכובע ולא הוה סגי בברכת מלכיש ערימיס‬
‫שפיטר כל שאי החלבישיס ואעפ״י שהחנייה יכיבע היא נ״נ נכלל המלבושים כדיחיכח נפיק כל כתבי כשמינה י״ח מלכושיס שלונש ימולא מפני הדליקה עיש )לף ל ‪0‬‬
‫נראה לי דה״ט דלפי שהאיי אינן מישש״‪ ,‬לחמרה ולכיכע שיהיו מליכשיש נהס תמיד אכל ישראל צריכין שיהיה עליהם תנורה תמיד שלא יהא לכו ריאה את העריה‬
‫וכן שיהיו מלובשין בכונע שלא ילכו ד' אמית כגילוי ה־אש ממירא שכינה שעל ראש יש־אל כדלע־ל בסי' ב' ולקמן בסי' לא לפיכך התקינו כשתי כרכות אלו‬
‫‪,‬‬
‫ברוך א״ר ישיאל בגבורה כרוך עיטר ישראל בתפארה כ־ יאלה שת־ המלכושיס הי• ינרל ' ישראל מן העי״ג יעל כן אינן בכלל שאר המלבושים דמכרכין עליהם כסתם‬
‫משי אפיה לימא המעביר שינה וכי' וכן לל ויהי רצון טי״ו וכוי כ כ‬ ‫כרוך מלטש ערומים דאין בהם הנדל כין עו״ג לישיאל אנל כאלו תובדלין ישראל מן העי'ג‬
‫פתיחה המעכיר שינה סמוך לחתימה יתגמלני חסדים טיכיס דהיינו‬ ‫התיםפית ע״ש ר״ת כפ״ג שאכלו )דן• כ"׳ ו כד״ה כל הירכית ונהיו דהוי שסיר מעין‬
‫ג״ח שהקב״ה מעביר שיצה מעיניו ויחדש כחי כמ יש נחדיש על פסיק חדשים לבקרים רנה אמונתך שמביא רביני בסמיך גבי כרכת הניתן ליעף נח‪:‬‬
‫ה‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫\‬ ‫‪y‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ד‬
‫דרכי משה‬
‫ונםדינוח‬ ‫ל נ ש מ ה ע ל א י ׳ « מ ע ע ו ה נ ע ס ר ‪ .‬ה ו א א ל ה ו ח ח פ ו׳נולוט ‪:‬‬ ‫אלה׳‬ ‫ש י פ פ י ק מעני בי;‬ ‫נין }א( כתב אנודרהם‬

‫פרישה‬
‫וצ״ל דר״ל שנוגע נעץ עי׳ ונר אתר ויהו דוחק לכן נלע״ד ודייל כעוד שעיניו םגוריס‬
‫ורן העילש להי‪-‬כיי ירו עליהם או לאחר שפוחתס ועדיין חפן נשינה ורן העולם למשמש על‬
‫העוו העין שעי״כ מעניו חנלי השינה מעיניו וק״ל ־•‬
‫)י‪ (.‬ויי ם״ם משאניה כוי וכי מסגי כו׳ כ] השוונקצת ספרי רנינו וק נותנ״ס!נש״ע ‪.‬‬
‫אילהנוםתא שלפני היא כ׳ מסגי כו׳ והוי כי ם״ם ממאניה ונן הוא נהויא נגמוא‬
‫ונופים של וא״ף אן שסוכ העולם כגיוםא הואשונה וק״ל ‪:‬‬
‫‪ 10‬כי אשר המ־יניה סי' האמנו שהיא ציין לאויו אמ עצמו נוי שלא יהא לנו מאה חת‬
‫העווה עכיל ולפי וה ה״ה נ׳ לבום מננם״ש שאו ג״כ אין לנו רואה את העריה‬
‫יניכ אנוויהם גשס הראני‪.‬־ והראיה וכי אסר המייניה היינו כשלונש המכנסיים אכלהימב״נ!‬
‫כתכ והי נ־ נשחוגר מגורו ולקמן סי' צ״א נ ע נ רנינו פי' המ״ניס אזורו • וכתכ טס נעל‬
‫התיוי־מ שצוין אדס לאזור אוור נשעח תפלה אס לו יש לו אמנו שאין לנו רואה את‬
‫הערר‪ :‬חשיש הנון לקראת אלהין ישראל ולמד כן מגמרא וא״כ הינ ועת רנינו כן וזהו מניון‬
‫למ״ש כסמון ומשיה מונירין ננושח' הנרכות שם ישראל וקיל ‪:‬‬
‫)א‪ (.‬לימא איור ישראלנגנורה הא ומוכיר שם ישראל כהני נ׳ נוכות יותר מנאינן ואינן‬
‫שייכים גס נא־זריס משא״כ הני ושייני דוקא כיהורם משום איסור גל״ יאש‬
‫ושלא יראה לנו אמ העווה ‪:‬‬
‫ונו‪ (.‬וכי פייש םידרא על ריפיה • ה״ה לכל כוכע וניסוי ראש והנועם שמצוה שלא לילן‬
‫נגלו׳ ראש ‪:‬‬
‫)י‪ (.‬ב ר ן ך אמה ה גומל כוי נ״נ גס הרמנ״ס אנל הראיש כתנ י״ל נדון ממל חסויס‬
‫י‬
‫‪ I‬טוכיס ונוי ול״ג נא" ולחו סתימה היא לומר שם ‪:‬‬
‫)יא( ו־הי רצין נ׳ עד ונוי ויהי וצון נויאיו יהניעס מפני שנונה אחח היא עסהמעניו שינה‬
‫שאם הימה נוכה נפני עצמה ה־תה פותחת מרון יע״נ אץ לענות אמן אחו‬
‫הייעניי כי׳ נחנ הפלט י״א ואותה נוגה ויהי רצון הכל נדנה ח׳ ופיחסת ננרון וחותמת‬
‫ננוין ועניינה היראה לשי״ת על המנוסה והסוגוע שנתן לאום מעמלו ויגיעו ע"׳ השינה ועל‬
‫המועלת שהועילו נשינה לעכל מאכלו והואמטנע ארון עניל • וקצת קשה שלא טכו ‪1‬ה נכל‬
‫ניסה יהי רצון וצרין לומו נמ״ש ותגסלני חסדים טונים והסתימה שסותם גומל חסוים נויניש‬
‫היס התורה יעל וה • ונמכו התום' וא״מ והלא כל ה נ י ט ת צריכין להיי»ן מעץ פתיחתן סיוון‬
‫לחתימה ׳"ל ושפיו הוה מעין פמיחה מהמעביד שינה סמון לסתימה וםמון לחתימה אינא‬
‫וחגיילני חשדם עיניס והיינו גמילות חסדים שהקנייה מעניד שינה »| האום וממוש נוסו‬
‫נדאיתא נתויש חושים לבקרים והיינו נעק פתיחתם עניל והם קרוניס לדנרי הנלנו וק״ל ‪:‬‬
‫) ( שאם היתה נו׳ היתה פותחת ננרון וא״ת והלא נפל הברכות אמויק וכונה הסמוכה‬
‫לתברתה אינה פותחת ננרון • שאני כרכות סללו ומעיקר! לא נתקנו לנרנן‬
‫סמוכות וה ליה כק נ׳ שמע קול תכנגולא כו׳ כי אסר המיינ׳׳ כו׳ויךלוק טלם ועול והוי‬
‫ררש״י ו כ ר י ן דן( י׳ ע ״ א ל א מ ש מ ע נ ן ו י ״ ל י ג י ׳ י • * ש ס ״ ק י ס שכני א ו ס ע ו מ ו י ס ע ו ו ת י ש‬
‫ל י ס ת א ת מ צ י ״ ״ י צ א לתינ ן ע י כ מ ש מ ע נ ה ו י א‬ ‫וממאי‬ ‫ו ל נ י ש ־ ס ‪ -‬א מ צ ע י שיוצא נ ו ע ר י ס‬
‫ו א פ י ל ו א ס כ נ ר ל נ ש א פ י י ה א ם ו י ל ק י י ת נ מ ת ה א מ צ ע י ק״ש ד א י י״ל כשע־יין ע ו מ ו ע ו ־ ס א ״ כ‬
‫ג ס ש א ל ת ‪ :‬ל ו ס א ס י ר • א ל א מ י ו ו י ת א כ ר פ י י ש י ת י א פ י ל ' כ ש ה י א לייש א ס ‪ -‬י ל ק ו י ת קיש‬
‫א י נ ־ ני‪,‬׳‪,‬״ ל ק י ו א נ ו ק״ש‬ ‫מ ג ד י • ו ה ט ע ם היון ד ה ד ו ן ל י כ נ ם נ ו נ ת ח ל ה מ ה פ נ י מ ׳ ע י י ם‬
‫ו ט ע מ א ו מ ס מ נ ו ה י א ש ה י י כ ־ ע נ נ י ח ה מ ו ת ן ג י פ י ה א פ י ח ס ה י ה לכיש ל ג י י י כיין ש ה ו א‬
‫ל כ ן מ י י כ׳'׳ ת ־ ‪ r‬״ ־ נ י י ס וצ י‪: :‬‬ ‫עשוי ל ע מ ו ד מ ע י ו ס ח ס ו י א פ י ל ו נ ש א ל ת שליש‬
‫לכ־ייי־ א י ן ל ס ״ ה כ י כ ־ ח ה ח ל ־ מ‬ ‫שהניס מ כ י ל י ] י ס ו ר ה נ י נ ו ת כי'‬ ‫ואחר‬ ‫)א(‬ ‫סי' מו‬
‫נ ה נ ת ת תפילין ד ה א י י נ י נ ק נ נ י ת ׳ או י ה ה כ ״ נ אניל׳ לה ה נ י ז ת פ י ל ״‬
‫ואפשר ל ו מ י מ ק ט ס י ו ־ ו י ד י ׳ י ו ס ק ו א מ י ה י ו צ ה ל ק י ל עלי׳ ע י ל י י ל נ ־ ת שי״ס יפנה •יטיל י ו י‬
‫י ל ה כ ׳ ק א מ ו כיין שכומנינ־ ה י ו י ס ע ס ק נ י ת ׳ א י נ ן ט ה י י ת • א ״ א ל נ י ן‬ ‫ויניח ת פ י ל י ן ו י ת פ ל ל‬
‫‪:‬יגל‬ ‫ה נ ו כ ו ת בשעתן א״כ ה ש י ו ה י א י מ י ש ה ו י יכינו כסימנים ש ע נ י י ע״נ והייני ש ״ כ נ ־‬
‫י ו י ו ו א ח ״ כ מ ת ע ט ף בציצית ו א ת ״ כ מ נ י ח ת פ י ל י ן ׳ א ת י נ מ ת ת י ל ל ק נ ל ע ו ל ״ ל כ י ת שייים י ה ״ נ‬
‫ה מ כ ל ה ו ה ע ב י ד ה ו א ל י ה נ ו כ ח שייכין ג׳יכ ל ק ב ל ת ״ ל כ י ת ש ח י ם •ו״ש י נ י ‪ :‬־ ו א ת י ש ה ט ה‬
‫ת פ י ל י ן י ס ו ר כיו; ד א ד ת • ה ב י ר י ת ת מ ק י ס ק ב י ע ת ן ו ה י י ‪ :‬׳ ב ש ע ת ן גיינ ל כ י כ ן נ כ כ נ ״ נ •מפני‬
‫» ס ה א ד ן ו כ ו מ ס י ק י נ י ע ו כ ת כ ע י ז מ ל ת א ב ט ע מ י ה ש נ ת ב ייל י ח ע ״ ג ל י ל י ש נ א ו ג מ ר א מ ש מ ע‬
‫שציל כ ל א ׳ נ ש ע ח ה י ל ו מ ‪ -‬׳ ל מ ה א נ י כ ת נ ת ׳ ל ן ל א ח י ה נ ח ת חפיל־ן י כ י כ ן ו מ ש י ק ל פ י ש א י ן‬
‫ה י ו י ס נ ק י ו ע כו׳ וק׳׳ל •‬
‫א ן נ פ ק ו ת א נ מ ה שהלנ י נ ק א ו א נ י א ת ו‬ ‫פי' ה ל נ נ ק ו א שכוי כו׳ ו ה ל כ ה ו א ה מ ב י ן‬ ‫וי(‬
‫נ א ו ם מ ב י ן א ל א ק י ש ט א ד מ י ל ת א ק א מ ר ו ב א לאפ! קי שלא נ ת ק נ ה ע י ק ר ה נ ו נ ה ע ל‬
‫ה ע ״ ן י על ת א י ם ועל ה ת ו נ ג י ל‬ ‫ה ת מ ג ו ל ושעיקר לשין ישם שכוי נ א מ י ע ל ה ת ו נ ג י ל א ל א‬
‫ו י ן שיתוף ו י כ ו ל ו נ ו ‪:‬‬
‫ש ה ת י נ י ־ ל מ ר י ן ג׳יכ י ג ס נ ע ר כ י א כוי כציל ו נ י ח ן ט ע ם ל ״ ה א י ; !*•תריס לב‬ ‫ומפני‬‫)ג‪(.‬‬
‫י ה ו י א ש ה י א ל' מ ב ו א ר ״ ת י ו ג ס ל ח ה א ו מ ־ י ס א י ת י ב ש מ י ע ת ק י ל ה ת ר נ ג י ל‬
‫ו ק ״ ל ‪ .‬ו נ ב ״ י כ ת נ א ו נ ר י רכינו שכ״נ י' ״ נ ה ׳ ‪ :‬ה י א ״ ש כ ת ב כ־' • נ ר א ה ח ו ב ו ׳ ‪ .‬׳ שש" ל ש ה י א ' ש‬
‫י י ׳ נ ע ״ א מ מ ״ ש ר ״ י !׳רנינ׳ י ל ע נ ״ ר נ ר א ה מ ו כ י ת ש נ ו נ י ' ה י א ״ ש יש ט י ס י נ י ל לב נ ק י א ש נ ״‬
‫נ ל ׳ ה מ ק ר א כי נ י י ק י ם מ י י ג י ל ו ס י ף ד י י י ו שס ח י כ י ח י ס ע ל ת ת ל ת ו ע״ש ‪:‬‬
‫וכי לביש ל י מ א ב י ו ן מלביש וכוי א ת ״ נ כ ת ב ״ נ י נ ו נ ׳ ת ‪ -‬י ן ו י ת י ב כי' ד ה " ‪ :‬־ שיישנ ע ל‬ ‫וו(‬
‫ה מ ט ה י מ י ת ת ע נ מ י ת ״ וכן ה ס י י י י מ י א פ י ק ה י י א ה ו י י י נ י י ס ו י כ ל ה נ ־ ם ת א‬
‫ע‬
‫ו א ע ״ ג ד א ״ א לו שילבש ע צ מ י ע ו ל א ת י ש ק ס ת ן ה מ ט ה מ״מ מ ב י ך שכיי י ל נ ‪ c‬ע י י מ י ס ע ל‬
‫ס ל ו ק ו ש ל י נ ש א ו ת ו נ ע י י י שיככ ק י ו ס ‪ 1‬ת י י ן ׳ י ת י ב ו כ ת ״ ש י ב י נ ו ל ע י ל ם י י נ‬
‫וכי מ נ ס י ד י ה ע ל ע י נ י ה ׳ " א ל פ ו ת ת ס י פ ה ק י ק ד ל ע י ל ס י ׳ ו ׳ מ ב י א י ו א ש י ל ג ג ו ע ביי•‬ ‫)ה(‬
‫ק י ו ם נ ט י ל ה ל א ל ע י ן ו ל א ל ת ט ס א ו ל פ ה ו ב ג מ ר א ו י ב י נ ו תשהי י ה ק י ו ס שמשי‬

‫הדושי הגהות‬
‫יר ו י • " ׳‬ ‫י ה״ר יוגד ו ו‬ ‫‪1‬‬ ‫וין א מה ששייט הניי ומי״י שהתמניל מרין ג"‪ :‬קיי״ •יתרי‬
‫י״ י‪-‬יי״ ׳'׳תא ייא״ש ׳״יא רירי הרא־י• ‪-he‬‬
 ‫מט‬ ‫ב״ח‬ ‫אורח חיים חלמת ברכות השחר מו‬
‫נרנה לינא וייל דשפיי מה משין פתיחה סמון לסתימה מהמשטר שינה לשמוך היתה ציינה גם ‪ p‬לפתוח מרין־ לאין לומר דלפי שסימה לחניתה אימ‬
‫לחתימה איכא ומגמלני חםלים שינים והייט גמילות מפלים שהקנייה משניר שיגה סוחחת ננחך דהלא מטת אלו לא סקס מנמים לנרבן סמומת וו אחר » אלא‬
‫מן האלם ימחדש נחו נלאמרי' נמררש מלשים לנקרים ושי וסייגו נמק פתיחתה נל איות מנרן לעצמה ני שמע קיל מרעיל ימי יני מיש יאמר מלניש מרימים‬
‫עכ״ל וי׳׳ל הכלם המעכיר שינה י״א שהנרנה הואמ פומחת ננריך ואיצה חיתמת וני מנח ידיה אעיניה ©׳ וכן כילם יעיל דלא גקרא סמיכה לחנרסה אלא כששניהם‬
‫ניטת ארוסת מון גרטת או של מפלה‬ ‫מרין יי״א שאיתה נרכה זיהי רצון הכל‬
‫נרנה‬
‫שהיאשאחריה‬ ‫שינההנרנה‬ ‫ננרנמהמעטר‬
‫הסיחמ אין‬ ‫קצרה נרנת‬
‫ט־נה אחת ישימחמ מרין ייזיחמח »ייו אק לענות אסן אחר המעביר עינה שאינה םוף ברכה ולפי סדר אנל‬
‫וענינה מלאה לש־י על המניח וה״ » הגמרא היהרארלבדך על כל אחת ואחת בשעתה <*( ולפי שאין נקרא סמיכה לחנירתה אפילי היתה‬ ‫רט‬

‫חימם נקיות ‪ 00‬תקני לסדרן נבה״כ יגס מפני שרבים מעמי ארונה • יהא לכתנ יניט יחימם נא״י‬ ‫‪fiWKfcTSS‬‬
‫הארצות שאין יודעים ‪ \rm‬תקנו שיסדרום בב״ת ויענו אמן טמל חסלים שומם לעמי ישראל נ י‬ ‫א ןן «צ‪:‬‬ ‫יא‬
‫מא בסילורי אשנגוים והוא לומר שתשלים‬ ‫עכ‬ ‫ר‬ ‫‪n‬‬ ‫‪m‬‬ ‫מ‬

‫ללאו אחריהם ותנאו ירי חובתן אבל ודאי חובה הוא על בל יחיד ויחיד שולם שמציל אימטמןהחשא יעיןישלא‬ ‫נא״ישונים‬
‫חסדים‬ ‫טמל‬ ‫נחן‬ ‫כת^הראיש‬
‫"לעמו ישרלןל ב ול׳׳ג‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫הרמנ״ם לכרך אותן דחניא היה ר״םאומר )״י( מאה ברכות חייב אדם לברך ישליש נט שטן יי‪0‬ד*ר יני' איט טמלאלא‬ ‫מליל״־אנל־ " ־ *־‬
‫חתימה מא לימי״ שם י ־‬
‫ירביט גיסי׳ בלדי וגן המנהג יבטסתח ככל עם וסמכות על דדש הפסוקים ותשיב רב נטרונאי ריש מתיבת׳ לעמו ישראל לפי שישראל נשמתם מאיצר‬
‫הרמנ״ם טחל חסדים טיניס ינטסחח דםתא מחסיא )»( דהע״ה ת ק מאה ברמת דכתיב)שמואל ב בג( מטל מייקק ימצירף שנעתיים והם עצם‬
‫הוקם על עייל בגימיק׳ הוי בי בכל יום ז!יו מתים ק׳ נפשות מישראל המחשה והשהרה אלא שהשאור שבעיסה‬ ‫רטט משיים נה לעמו ישראל ‪:‬‬
‫מא מענג מא השטן והיא היצה׳יר ועל‬ ‫ןל״מי פדר ממרא מה ראיי לנע על‬
‫נוה׳לא יעומו נילו יעמול עליט להצילט‬ ‫הקרש‬ ‫ברוח‬ ‫והבין‬ ‫שחקר‬ ‫ער‬ ‫מתים‬ ‫הץ‬ ‫מה‬ ‫על‬ ‫יודעץ‬ ‫היו‬ ‫ולא‬
‫שאק ותק להם לישראל ק' ברכות ועיכ תקנו חכמים זיל אלו הברכות שאל ישליט ‪9‬ט ים׳ אנל הרמנים מסיים‬ ‫נל אחת ואמת נשעסה ולשי‬
‫נ״נ על סדר העולם והנהגתו להשלים ק׳ ברכות בכל יום מריך כל כאי׳י טמל מסמם שונים ותו לא ינסמ״ק‬ ‫מלים נקיית מקט לסדרם נלה‬
‫הרא״ש ינתנעיליהא לאחרינן נל הנרט'‬
‫המצית אדם לחוזר בהם והפוחת אל יפחות והמוסיף יוסיף על כל ברבה מסיים ממל תסלים טוניס לבריותיו‬ ‫מנרנק עיני־ לעשייתן מימ כרמת‬
‫יטסחאחיט עיקר ונן מצאתי נסמ״ק ישן‪:‬‬
‫שאיחר נהם יציגו צריך לנרך להקנ״ה וברכת שנתקנה לו כמו שאמרו חכמים כרכות)מ•( ברוך ה׳ יום ן ד ה י סלר ממראיטיגם הרמנ״ם נפ״ו‬
‫נמנם כסדר שהם נמיני' נתלמיל‬ ‫מחלה על מה שצמו יקרמו לטטדחי אנל יום בכל יו‪ 0‬דומ תן לו מעין ברכותיו)יי( ואמרי׳ כפרק כיצר‬
‫מברךן)לה•( אד׳י אמד שמואל בל הנהנת טהעוה־זבלא ברכה והשיג עליי ה״ר יוגה למאחר שאין ידי‬
‫לפסחים יסייםט שאע׳׳פ ששמעהמרגגול כאילו מעל וצריך כל ארם ליזהר שלא יבא לידי מעילה ויש עוד נקיית מאן אפשר שינע אותם יאק‬
‫נחצית לילה מנרךעלת נשחר דמיןדלאמר ג׳ ברכות שצריך לברך בא׳׳י אמ״ה שלאעשאגיעו״נ שצריך ליתן ראיה ממנמי מןלמיר שהם היי קלישים‬
‫מק מברן לא נמני חכמים נהם שימיר שבח והוראה למקום שבחר בנו מכלהעוזג וקרבנו לעבודתו ומתיו נך היי נוהרים ירומצי׳ ידיהם ועימלין‬
‫נמגין שהיו ינילין לומר הנרמת ננקיימ‬ ‫מניפה ימיהי נירישלחי אמריי גני נרקיס‬
‫אנל אט שאק חט יטלין לחהר ולשנש‬ ‫באיי‬ ‫מה יזשנ ננ״ה יטי נראה מזה ‪ffo‬‬
‫נרטמ השנח אלא נמוך נדי ליטר של ראיה ושמיעה אלא י״ל שסלד נרטמ הללו מקטן נל נ! איט ננק לאימרם על לאחר נשילה ונתב עיר שאין להקשית הלא‬
‫צריך לנע עמר לעשייתן וכי ע״ש ונ״כ הרא״ש ימניאי ניי ‪:‬‬ ‫נרכימ השנח על מנהט של שילם יאשילי לא שמע שטי מנרך עליי יכן נמלן ענ׳׳ל‬
‫וילש שאפילי לא נמחיינ נ ק מניד ימנאר לקמן נס״ד‪ :‬יעל ח״ש רני׳ יגם ממי ‪1‬מ"עז ונם מפני שדנים מעיה ומי יצריו נמי להאי שעמא לאל״כ קשה מה‬
‫להם לתקן שלא יאמרו שום נרפה על שיטיל יליי מחלה לאייה ציע‬ ‫שדנים מעמי הארצית שאינם חדעים איתן יני' אנל ידאי חינה היא על נל יחיד‬
‫ויחיד לנדן איתן נמנ מהרי׳י אטהנ זיל הנוונה לומר שלא גמשינ שמאחר שאין סקט לסלק נלה לו״א שהפעם מא מפני שדנים מעי׳ה ים'אנל מפני טעם זה‬
‫מנינק אלו הנרנימ נזמנן שננר נדחי כיק דאדחי אידחי אמר שאין זה חן הדק נלנל לא היו מתקנק שלא לנרו נל אחת יאחת נשעתה נסי לק התלמיל אלא‬
‫אנל חונה על נל יחיד לברו ירמו עיד נוה שאי» ייצא נשאחר מנרו אותם אם ניין לנעל כרמו צריו לשמת לק המלמול דניין לאק הילים נקיית אי אפשר לנע‬
‫גיא ואחל נשעמה לפינו תקט אותה מ״ה נלי ליטמ להעיה‪:‬‬ ‫לא יטק היא לנרנה לפשיר עצמו עע ולי נראה שר״ל דשדייא שלא נמקט לנרק‬
‫אלא נציטר שאחד מנרך ינילס עימם אמן אנל לא ניחיד קמיל ונרנמ ג״י אם ‪ ttf'DI‬אנל ילאי חינה ‪01‬׳ כלומר לא ישמין־ נל אלם על עניית אנק ולא ינרו‬
‫נעצמו אעפיי שהיא נקי נק לפשיטא לחינה מא על נל יחיל ייחיל ימי‬ ‫אזמר אימה נשעמ נטילה אי אם ממתין עד טת המסת נסנאר נסימן י' נם שם‬
‫נתנמי טעם למה שנמי נאשמו שאמד מנע ימנייט עינק אמרח אמן ימיזרק והטא מה שהשיב רנ נשרונאי וכי׳ למתת שיהיו ‪ p:<0‬לניד אותם ולא יסמנו‬
‫על עניית אק כי איכא סכנת מיתת ק׳ ישראל ננל מם במו שהיה קולם שמקו‬ ‫ימנדטן לעצמם הנדטת שעט אחריהם אק ‪:‬‬
‫ד ת ו י א מה מי חאיראיחר מאהנרטת חיינ אדם לנרך ננל חם נפרק דוד ק׳ נרממ אלו ללא ממי עניימ אמן אלא לעיה שאינן מרעק לנע אנל החלע‬
‫ממלת)מג‪ (:‬ימני! ק' נרטת ע היא נלילה כשמלך לישן מנע צריך לנדן־ • והא דנמנ הג*ן ע״ל מיי ק׳ מי בי ננל יישמו ממים ק׳ ומ׳הני‬
‫ואמריגן נסר׳ מצד מנרכק א״ד‬ ‫המשיל חנלי פינה ינשחר מנע נטילת ילים יאשר יצר ועוד מנע ט״י נרטת איתא נמדרש רנה סדר קרמ ע״ש י‬
‫דגרסיק נםפריט ת״ר מ' נ״נ‬ ‫מאלהי שמה על מימל הסלים טינים יג' נרטת על התירה ינרנת ציצית ינרנמ יהידה אמר שמיאל יטי)דף ל״ה( אלא‬
‫הר״א מסראיג‪:‬‬ ‫תפילק ינחו שאמר יישחנח ונרנת קיש שחרית יערנית שנע הרי ל״ג ינ״י נרטת‬
‫מ׳ תשלית ינשתי סעיליח שהיא סועל אחת ערנית יאחת שחרית יש ש״ו נרטת ן י ן ן עוד ג׳ נרמת ינו׳ נפי התכלת)מן דן מיג( ימניאי הרי׳׳ף והרא״פ ס״פ‬
‫הרואה • וסרשייי דעי״צ יאשה הואיל ילאי מי מציה נינמ שפיר מנדן•‬ ‫ח' ננל סעידה אחת נשטטל יליי ינרנת החיציא יל' נרטת שבנה״ח ינשהיא שיתה‬
‫חנע לסנח ולאחריו המ ק״ה נרטת אלם מנע ננל יים יאם היא תתענה יעמרא מקשה מיט ענד מימ אשה דלעניןמצימ ענד יאשה שוק דגמריק לה לה‬
‫חסת ח׳ מסעילה אחת שאיט שועל ונמצא שאיט ח נ ע אלא צי׳ח ויש לו להשליחן מאשה‪ .‬ומשנו ענד ויל טשי ויש מקשי! אחחי לא מקט לנרו שעשאני ישראל ככל‬
‫נשיניח ציצית ותפילק לתפלת מונחה יינע עליהם ינשנמ מסרנכל תפלה י״נשאי־ נרטת שניתקט על החסד שעשה נפיעל שנמן ללנ נינה מלטש מרימים »קח‬
‫נרטת ונרנס החפילק הלי ל״ז ומגדם אט מוסיפי! נרנה אחת חעין י' וקידוש עזרים ינן נילם ימשרשים ע״ד מאחר רז״ל טח לי לאדם שלא ננרא משננרא ני׳‬
‫יתפלת מוסף שיש נה ז' נרטת יסעויה ג׳ שיש נה ח׳ נרנזח הרי י״ז חסת עדיין חה ימין ננרט׳ אלו נלימ׳ מי יתןשלא עשאני יענשיו שעשאני אנעאת הי‬
‫עשרים להשלים ק״ה שאט מנרנק ננל יים נמצא שלהשלים ק׳ נרנית חסריםשלא עשאגי ערג אי עמ אי אשה ינאה הוא ללרשא אנל אין נאן קישי׳ יאם מהמנרן‬
‫עריק ט״י ברמת יננר אמח נ‪9‬׳ התנלת לממלא למ נאנארמקי ימגלים סי׳ מיני שעשאני ישראל שינ לא מה יטל לניד שעשאני נן חורק ישעשאני איש דלשון‬
‫נשמים ימיני שירית ינתינ בשבילי הלקט בשם גאין למשלימי! הברטת עשרי׳ בשבת שעשאני ישראל שבגר בירך משמעו נן חורין ימשמעי נמי איש ישראל ילא אמה‬
‫שקורק נתירה ז׳ נשתרית יני נמנמה ימנע נל אחל אחת לפניה ואחת לאמריה לאשה נקראת ישראלית יאינ לא מה חנרך ג' נרטת אלא נרבה אחת יאק זה‬
‫הרי ני נרנימ יהמסטיר תנע ז' ‪ pt‬נמינ נמ״מ ס״ז מהל׳ תפלה נשם רא״ם טונתיט לקצר אלא להאהו נמלאות ולנדל על נל חסל יחשל נרנה נפני עצמה‬
‫לנרנימ שמנרנק הקיראים נתירה ינרטת המפשיר עיליו לשימעיהן להשנק ינ״נ יע״נ מנע שלא עשאני עו?ג ועול מנרן על החסל שלא עשאני ענל חיל טסו‬
‫הרא״ש נס״פ החאה ימשמע מלנרי הממת שם דלוקמ נששימעין אימן ועינק יעיל שלא עשאני אשה ופי" שלא עשאמ עויג ענל אשה מא שלא מסר נפשו ע*‬
‫אחריהם אמן ולי נראה לאפילו אס אומרים א‪1‬תה נלהש נתן שהשימעים יולעים מלאמ למרילה לתוך ט » של עייג אי ענל אי אשה נתחלת נמיסי ילפ״י לא מה‬
‫איוו נרנה מא מנע ימטינים לצאת נה ילי מנתם ועוניןאחמה מצאים נלאמרי׳ מר מנרך שלא עשאני עי״ג ינ״נ ב״י ע״ש אבילרהם שנתנ נך ע״ש הרת׳ה ינראה‬
‫נפי השליל שננ״ה של אלנסנלריא היו מניפק נמלרין למליע שסיים שין הנרנה לאינו יטל לנדן ג״נ שעשאני יהולי לחה שנמס ללח יהולית הוא עיי נמירתי‬
‫שמסר‬
‫אף ע״ס שלא שמעי הנרנה לניק שיימק איזו‬ ‫‪, ,‬‬
‫אלמא שמי עינים אק‬‫‪. . . ,.‬‬
‫ייעט אמן‬
‫נרנה סיים לי ננן ונמו שנמנ רטט נסימן קנ״ל וכיון שיטל לענית אמן אע״ס שלא שמע משמע להני נמי נפיק ילי חוגת אותה נרבה בנך זאם מא תתענה‬
‫בשבת חסר ש״ו נרטת שנשתי םעילית יט״י ברנית שחסרים ננל שנמ הרי ל״א יבשחחשוב מ ג ל ם ב׳ ברטת שמברכים הקיראים זז׳ שמברך המפטיר הרי נ״ז עדיין‬
‫חהרי ל' יצריך להשליחם ננרנת ציצית במנחה וננרנת ציצית בשחר על טלית קטן יבברכוח הריח יללעח האימריס לאין מכרכים על החידה אלא ב׳ ברמת להערב‬
‫נא אינה אלא סיום נרנה ראשינה גמיס נמקומה נרבת המקלש שמו ברבים וסמ״ג כתבה במנין הכרנוח )נ( ‪:‬‬
‫ן*י^ עיל נ' ברמת שצדיו לברך שלא עשני ערג שלא עשני ענל שלא עשני אשה נסרק התנלח )שם( יפריך ה ת ם מינו ע נ ל מיט אשה ומשני ענל זיל טפי‬
‫ושירש״י‬
‫דרכי משה‬
‫וניאה‬ ‫)ב( ונמויגות אלו אק נוהגי! להתעטף ג»לית וחשילין כיום התענית ויש ליזהר למלאות י‪,‬ת*נין בנינוה אחריח ‪:‬‬
‫פרישה‬
‫ןצויפ והוי ניונמ הפיוות ג״י • גהא ואמויק נל מ ו נ ו ת מנרנין פונו לעשייתן • היינו וגולת ה»לו נננווו ופינית• וביתומה בונות שמנייץ »ל הקטנים ועל הגדולים ועל‬
‫בונת המצות שמנון נסן וציונו ציין ל נ ס סשס ממילה על מה שציונו וקוננו לענוותו אנל הפילות תחלה וסוף וניוס התענית שאינו אונל ונשנת ממסוין מנונות י״ת יש תשלומיו‬
‫נונוים איווי׳ שיק נל׳! •‬ ‫של הוואסושנח נגון אלו יטל לנון אח״נ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪ ("0‬ח ד המלן »"ה תיקן ן׳ נונות נו׳ פי׳ נאשו יאה שננל יום »תו קי נפשות תיקן‬ ‫שאק היויס נקיות תקנו מ ׳ • ע״ל סי׳ ו׳ מ״ש מיס ‪:‬‬ ‫ולפי‬ ‫)יג(‬
‫שינונו מ ל יום ק׳ נונות ומה יעצוו המומ ונוואי ניק נתאם להסוו היוומ‬ ‫שיסוווס ננסלינ מ ' אנל וואי חונה ‪ .‬נ ת נ מהוי״א רל הנוונה לומו שלא נמשונ‬ ‫תקנו‬ ‫‪0‬י(‬
‫למקונצים »״ו אייק ננ־ו ל ק פסו ווו ע״ה הסוו המאה לסנמוק והס תקנו סנונומ אנל‬ ‫אמו‬ ‫איוש׳‬ ‫דאיוחי‬ ‫וכיון‬ ‫נדחו‬ ‫שכנד‬ ‫נומק‬ ‫קלדנות‬ ‫אלו‬ ‫שאק‬ ‫שמאחו‬
‫לא תיקן שינומם אלי הנונות או מה נוםמן אלא מסו וה לסנהווק ומנמי וווו שהם יתיןט‬ ‫לא‬ ‫אס‬ ‫אותם‬ ‫מנדן‬ ‫כשאחד‬ ‫ייצא‬ ‫שאינו‬ ‫עוו‬ ‫וומ‪1‬‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫נליחיו‬ ‫מל‬ ‫חונה‬ ‫אנל‬ ‫הוין‬ ‫»ן‬ ‫וה‬ ‫שאק‬
‫יטיןסוא לנונס לפמוועצמו • ו נ ״ י כ ת נ ו ס ו ״ א שלא נתהנו לכונן ננהנ׳ינ אלאנצינוו באמו הנדנות גטינ בעיניהן והם תקנו נחגמתן אלו חנונות!שסם על סוו העולם וק״ל • <»*ש‬
‫‪0‬רל כיון־ ה' יוס יוס ננל יום ויום מן לו מעין נונותיו פי שפשטא וןוא סשמ» שניום יש‬ ‫מנון וכולם עוניןאמןאנל ניחיו לא וןמ׳ל‪:‬‬
‫)ט‪ 0‬מאח נונומ חיינ א ו ס לומו ננצ יום לשון סמ״ג ונסיו ו״ע מונס אותם י״ח מ ו נ״ש • לנין השם ולא נלילה חייו אלא לומר לן שנפל יום תן א ממק נונותיו • פי' נשנת מפין של‬
‫ונ*ש וישתכח הוי ב' • וו׳ נ ו נ ו ת של ק״ש • וג״פ תפלת י״ח הוי פ״א • וחי נונומ שנת ושל סולמעק של חול ושל יו״ט מעק של יו״ש המאוופ וניוצא נו ננצ מקום »ה שיש‬
‫לו לנון מנון • ושיי ‪:‬‬ ‫ננל מעווה • ממרי • והמוציא • וו׳ נ נ ו כ ת המוון‪ .‬ועל ה ק לפניו ולאחדו • הוי ‪rt‬‬
‫ועמה שהוסיפו נונת ולמלשינים נ ת ו ן תפלת י״ח סוי ק׳ ומלנו אלו יש לנו ציצית ותפילק • )יי( ואמרימ נש׳ נינו יינונקע״ינל מהנס נר נציל • ינמע לס׳ האח ומלואה ונמקו אחו‬
‫נסינ‬
‫הידושי הגהות‬
‫חוא״» «ביו לםיוזן ה‪0‬ור‪:‬‬ ‫להביא ‪ 01‬יוניו‬ ‫•לשגינוליחא ואדיבה הוא םעתיג הנופוזא בא״י גומל ונו׳ ואם גיסא עחוא יא׳׳ע אוזו מ״מ חםוה יעניש הזיל להונ״י‬ ‫‪ 3‬נוי»‬
‫י׳׳וו‬
 ‫אורה היים הלכות ברכות השחר מו‬ ‫כ־ח‬
‫שמשר התליה טל האלם ולא שייך לומר שהיא יתברך עשאי גר שקבל דק משה זפירש״י הייני אשה ללענין מצות אשה ועבד שרן דגתרינן לה לה חאשה ‪ :‬זיל טפי‬
‫ייש־אל ילק אין היד מכרך מאלי שלשה ברכות אלא שניס שלא עשאני עבל שלא אפייה מזולזל העבל יותר מן האשה עי׳נ • ומשמע מדבריו דהני ברנית על תיוב‬
‫המצית הן לעי״גלא נתתייב במצות כלל ואשה יעכל אעייפ שנתתייבו בקצת מצית‬ ‫עשאני אשה ודלא כהגהת ש״ע שנתב שהנר יכול לברך שעשאני יהודי דליתא ‪:‬‬
‫ן ר א י ח י בהדורי ר״ע וכילי ואיני יודע למה וכו׳ כתב בית יוסף דנראה לרבינו לא נתתיינו בטלן ויש להקליס שלא עשני ענד שנתתלה אנו מכרכק שלא‬
‫עשני עו׳ינ שאיני נר מצית נלל ואח״כ אנו‬ ‫סבור דר״ע לא היה גורס‬
‫ת‬
‫בגמרא ברכת מתיר אסוריס ולכך כתכ )' ( בא״י אם״השייא עשאני עבד אע״פ שמברך שייאעשאניאשה מכרכי! שלא עשניעבל אע״פ שישנו בקצת‬
‫לטין שכירך זוקף כפופים אין לכרך •טגם היא אינה חייבת בביצות עשה שהזמן גרסא צריך לכרך מצות זילטיבא והוא משול על הגזל כלתנ!‬
‫)אבית פ״ג( מרבה ענליס מרבה גזל‬ ‫עיד תתיר אסירים גס אנילרהס כתנ‬
‫דנרכת מתיר אסורים אינה נזכרת כגמרא שלא עשאני עבר שהוא גרוע טפי בא״י אס״ה שלא עשאני אשה גם לומה לעי״ג שאין לי זטת אבית ועול‬
‫ותימה דאס כן לא היה לו לר״ע אלא שאינה חייבה במצות עשה שהזמן גרסא ונהגו הנשים לברך שאסיר בבת ישראל ואת׳יכ אנו מכרכים‬
‫לומר לאין לכרך כרכת מתיר אסוי־יס שעשאני כיצונו ואפשר שנוהגים כן שהוא כמי שמצדיק עליו הרין שלא עשני אשה שאע״פ שהיא תשובה‬
‫כיון שאינה נזכרת כגמרא אכל מלשונו על הרעה וכסרורי אשכנז כתובים אלו נ' ברכות מיד אחר נותן מן העבל מ״מ אינה תייבת בכל המצית ‪:‬‬
‫יכתג ה״ר ליל אגולרהם שהשיב הרמג״ס‬ ‫שאמר כיון שבירך יוקף כפופים אין לברך‬
‫תתיר אסורים משמע להדיא דכל עוד יישכוי בינה ובספרי ספרדים)׳״( כתובים כסוף קודם המעכיר שינה שבדטת אלי אינם אלא על תחלת ברייתי‬
‫שלא בירך זוקף כפופים יש לו לברך מתיר ואין חשש )‪ o‬וראיתי בסרורי רב עמרם כיון שבירך זוקף כפושים של אלם לפיכך הגר לא טה מברך שלא‬
‫אסורים ואח״כ יברך זוקף כפופים אלמי אין ייכרך מתיר אסורים ואיני יורע למה ד ה א בגמרא מפרש כל עשגי עו״ג כל שלא היתה הורתי ילידתו‬
‫בקדושה אבל השבר מברך שלא עשני‬ ‫‪:‬א‬ ‫לתריייהו נזכרים בגמרא גם לר״ע אלא‬
‫א ח ת ואחת למה נתקנה • ) ( עור כרכה א ח ת יש בשרורי אשכגז‬
‫עבד שלא תקנו ברכה זו מפני העבלות‬ ‫טעמו של ד״ע לכרכת מתיר אסוריס‬
‫היא על תנועת אכריו שהיו כל הלילה בא״י אמיה הנותן ליעף כח ונתקנה על שארם מפקיר נשמתו בערכ עצמה אלא מפני שאין העבל תייג במצית‬
‫אסורים וברכת יוקף כפופים היא על שכל ביר הקב״ה עייפה מעבודה קשה כל היום ומחזירה לו בבוקר נישראל ואינו ראוי לנא נקהל ופסול‬
‫הלילה היתה קימתי כפיפה ועכשיו הוא שקטה ושלוה וע״פ המדרש חדשים לבקרים רבה אמונתך בשר לכמה לברים ונן נתונ נספר ארמות‬
‫תיים)נ(‪:‬‬ ‫זקיפה א״כ אס תברך זוקף כפופים תחלה‬
‫ורם מפקיד פקרון ביר חבירו ומחזירו לו בלוי ומקולקל אכל אדם‬
‫בכלל זקיפת הקומה היא תנועת אבריו‬
‫מפקיר בכל ערב נשמתו ביר הקב'ה והיא עייפה ומהזירה לו חרשה ן ף א י ת י כסילורי ר״ע כיון שכירך‬
‫ואס יברך אחריה מתיר אסירים ה״ל ברכי‬
‫ווקף כפופים וכוי ואיני‬
‫לכטלה שכבר בירך גם על זה כשהיה ורגיעה ואומר יה״ר עד בין שאינו בן ברית ואם ירצה להוסיף‬
‫יולע למה להא בגמרא מפרש כל אחת‬
‫מכרך זוקף כפיפים יכמ״ש כ״י לפר׳ דברי‬
‫בקשות עור הרשות בידו ואין בו משום שינוי מטבע)"( וכל הברכות למה נתקגה ונראה שיש ליישב שאף‬
‫ר״ע גס רבינוהכיןכך מדברי ר״ע ואעפ״כ‬
‫שהן על סדור העויים והנהגתו כגון אייהי נשמה והנותן לשבוי על סי שצריך לברך שתי נרטת אלו‬
‫בחב זאיני יזלע למה לכיק דבגמי־א‬
‫צריך לברך תתלה ברכת מתיר‬
‫ורוקע‬ ‫מפרש כל אתת ואחת למה נתמנה א״כ‬
‫אסורים וכלאיתא בגמרא כי תרין יתינ‬
‫שפיר מברך מתיר אסורים על תנועת‬
‫לימא מתיר אסורים כי זקיף לימא זוקף‬
‫אבריו שהיו פל הלילה אסורים אעפ״י שככר כירך על זקיפת קימתי שהיתה קומתו כפופים כלומר כשיושב על המשה ומיתח עצמותיו מברך מתיר אסורים מפני שמניע‬
‫כפיפה אין לחוש דעל פל חסל וחסד שעושה עם האלס בכל יים תקנו לו ניכה עצמותיו שהיו כל הלילה ככפותיס וכשעומו על עמדו מברך זוקף כפופים מפני‬
‫בפני עצמה פדפרישי' גבי ברכית ענד ואשה והכי משמ‪ 1‬להדיא מדנרי שהיתה קומתו כפופה כל הלילה ואם בירך תחלה זוקף כפופים קאמר ר״ע שלא‬
‫הרמנ״ס בפ״ז מהי תפלה שכתב וו״ל י״מ ביכית אין להס סדר אלא מכרך כל א' ינרך אח״כ תתיר אסורים שלפי שככלל זקישת הקומה היא תטעת האכרים ולחה‬
‫מהן על דבר שהנרכה בשבילי בשעתו וכו׳ ואח״כ כתנ נהיו לעס יריב עירנו יחוור לכרך פעם שנית על זה ונ״כ רבינו הגדול תהרי״א ז״ל וה״ר לול אכודרהס‬
‫לברך ברכות אלו יו אחר זו נכ״ה נין נתחייכו כהן נין לא נתחייב׳ כהן וטעות הוא כתכ שירכת מתיר אסורים אינה נזכרת כגמרא ונראה מפני שראה דכרי רכ‬
‫ואין ראוי לעשות כן ולא יברך ברכה אא״כ נתחייב בה עליל אלמא דמיד שנתחייב עמרם כתב כן לפי שפירשה פמו שפירשה רכיט יליתא אלא לר״ע נמי היא נוכרת‬
‫נגמרא ונמו שכתבתי ונן טסתא לילן כגמרא ‪:‬‬ ‫בברכה תל עליי לברכה אעפ״י שבירך על מה שנתחייב אחייה תחלה אין לחיש‬
‫כיון לברכות אלו אין להם סדי ואס כדברי רכ עחר׳ש הרי •ש להם סלר במקצתן לי‪,‬יך כרכה אחת יש כםילורי אשכנז הנותן ליעף נח ינתקנ׳ על שאלם מפקיל‬
‫נשמתו כערכ וני׳ אע״פ שיש סמך יפה לברך ברנה זו מאחר שלא נזכרה‬ ‫שיברך מתיר ואח״כ זוקף ואס כירך תחלה זוקף א״נ לניך שוב אחריה מתיר *‬
‫ולמי אמר הרמכ״ם על אלו י״ח שכילס אין להס סדר ועיד תדע שהרי כגמרא כתלמיד איני יודע איך היה רשות לשום ארם לתקנה ומצאתי שכתב האגור שראה‬
‫מקטרגים עליה משעם זה והרמנ״ס וםח״נ מרוקח לא הזכיר׳ והכי נקטינן‪.‬‬ ‫כי מקשה הייני עבד הייני אשה ולמה לי תיתי יהד נמי ביכה לבשלה ומשני ענד‬
‫‪ J"l‬סדורים יש ברכה אחרת שאינה גוכרת כגמרא והיא מגכיה שפלים‪!£p2‬‬ ‫זיל טסי א״כ ה״ל לר״ע י‪".‬כ להיהיי דאס בירך שלא עשאנ• אשה שינ אין לכרך שלא‬
‫וכחכ ה״ר לוד אכידרהם והטעם כמו שפירשנו ככרכת זוקף כפופים‬ ‫\‬ ‫עשאני עבד וכ״ש שלא יביך שינ שלא עשאני עי״ו‪ .‬יכן אס יירך שלא עשאגי עיד‬
‫לא יכרך שוב שלא משאני עו״ג אלא כיין דתקנו ניכית אלו צ־יך לכרך את כולם ולא הכנתי דכריו דא״כ שני כרכית על ענין אחד ל״ל!אס טונתו לומר שכמקוס‬
‫ואין לחוש אס הוא מהפך הסדר ודאי לכתחלה יש לכרך שלא עשאגי ענד קודם יוקף כפופים מברך מגביה שפלים מאיזה שעש נשנה הברכה שההכרה כגמרא לכך‬
‫שעשאני אשה יכן מתיר אסוייס קודס ווקף כפופיס מיהי אם בייץ תחלה זוקף נראה כעיני לאין לכרך כרכה וו כלל יהמכרך אותה טועה הוא ואע״ס שאחר‬
‫כפיסים צריך לברך ג״כ מתיר אסירים יכדברי רכיגו היא העיקי ודלא כמה שפסק שכתבתי זה מצאתיה כסס־• העישור במקומי אני עומד שאין לברך אותה וכן כתכ‬
‫נ״י בש״ע לפי הבנתו בדברי יבינו לאס בירך זוקף כפיפיס שלא יברך מתי׳ אסירי׳ כשכולי הלקט שר״ע גאון הסיר תנכיה שפלים וכתכ כעיטור התכרך סומך‬
‫נופלים טעית הוא ‪:‬‬ ‫דליתא והא דכתוב בכל הסדורים שלנו הישנים יוקף כפופים קודם מתיר‬
‫אסורים נראה שהוא טעית דלכתחלה ודאי צריך לברך כתחלה תתיר אסיריס ואח״כ‬
‫זוקף כפופים כדפי' יאעפ״י שנריקח הזכי' ויקף קודם מתיר שכתכ וו״ל זוקף אחת ‪ £ 1 3‬י האגור ראיתי כסידור ט!יאני ‪1‬ק‪1‬אלני וספרדים היכה כרכות שלא‬
‫״" הייכרו כגמרא ולא כפיסקיס ואין להם ראיה ‪ :‬ו ד ר י הכרכית שהם‬ ‫עשרה מתיר י״נ נראה שלא היה דעתו לוייר שיאתרו אותן על סדר זה כתחלה‬
‫קול‬ ‫שמע‬ ‫על סדור העילס והנהנתי יכי' אין לחסר מהם אפילי לא‬
‫תרנגול‬ ‫זוקף ואח״כ מתיר אלא מנין מאה נרטת היה מינה והילך ולא דק למנותן על הסדר‬
‫כנ״ל‪ :‬לדןך* כרכה אחת יש כסדורי אשכנזי׳ וכילי יניתקנ׳ על שאדש מפקיד‬
‫נ״י איני יידע איך היה רשית לתקנה כיין שלא נזכרה כתלמיד ונ״נ האגור שראה מקטרגים עליה והשכים ב״י שאין לכרך אותה וכיכבשיעוכ״כ‬ ‫יכי׳ כתב י‬
‫תהרש״ל ואני תמה על דנייהס מי הגיד להס שניתקל כרכה זי אחר התלמיד אני אומר דהקדחוניס היו מרסק כך בגמרא ומ״ש רטנו עיר ברכה אחת יש נסדיר י‬
‫אשכנז ר״ל אף על פי שאינה נסדורי ספידים לכי שלא היה נמצאת כרכה זי כגיסתס כגמרא מ״מ איכא למימר דהאשנניי' היו גורסין כך בגמרא יא״ת למה‬
‫תקנוה חכתי התלמוד יש ליתר שניתקגה על שאדם מפקיד והלא יש לנו גדול מעיד על זה הלא היא הסמ״נ לקא חשיכ כתיך י״ח כרכית כרכת הניתן ליעףכח יאע״ג‬
‫דהרוקח לא הזכיר׳ והאגודה חלק עליה וכתכ ז״ל ולעולם אין מנרכין סומך נופלי' וניתן ליעף כח דאין ניכרק כתלמוד עכ׳ל מה ככך ודאי חדכתכ כך אלמא דלא‬
‫היתה ניכר' ברכה זו כגרסתו גס היי׳יף והיא״ש והימב״ס והרוקח מדלא כתבוה אלמא ללא היו גירסי' כרכה זו כתלמוד אכל אט כני אשכנז דקכלנו כרכה זו‬
‫יהלא ברכת מנכיה שפלים שהעיד האנידה עליה שניכרה בתלמיד שהרי כתב יו״ל כלמננה‬ ‫תאכיתינו ונם הסתייג כתבה אין ספק שהיו גירסי׳ כך כתלמיד‬
‫רישיה אומר מנטה שפלים יעל הניתן ליעף כח השיג כיין שלא נזכר' כתלחוד אלחא דמנביה שפלים נזכרה כתלמוד לדדיה וכ״כ כ״י עיש העישור וכ״כ הריקח מגכיה‬
‫שמינית וכל שאר הפיסקיס לא כתניה והיא נמצאת בסדיייס שלנו • אלמא דאיכא נוסחאות לגרסי לה נתלתול ואיכא נוסחאות ללא גרסי לה ידכויתה בניתן ליעף‬
‫כמ איכא דגרסי לה כתלמיד ואיכא דלא גרסי לה ולענין הלנה נראה דאין לגעיר במי שמכרך מנטה שפלים אע״פ שרכיט לא הזכיר מ״מ הני אשלי רכרכי העיטור‬
‫והרוקח והאגודה כדאי הס לסמוך על עדוקס ומשמע שכך היו גוהיין לומר כרכה זו ומי היא שיבא לחליק על קבלת הראשיניס לקטנס עבה ממתניט יכן בברכת הניתן‬
‫ליעף כמ דהמנהג פשוט מתדמינינו ומאייתינו לאוחרה אין רשית לשיס גדיל בדידי לגעור נשום אדס שלא לאומרה כ״ש שאין לשנות הסדורים שלא להדפיס כרכות‬
‫אלו מגביה שפלים והנותן ליעף כח נין הנרטת ומי שעכר והסירה עתיד ליתן את הדין מיהי הירא את לבר ה׳ ותוחזק בחסידות ואינה רוצה להכניס עצמו כספק‬
‫ברכה לבטלה כיון דאיכא נסחי הכי והכי רשאי ומקכל שכי על טינתו הטיבה אכל לא יורה כן לאחרים כ״ש להסיר כרכות אלו מן הסדורים אבל סומך נופלים היא‬
‫ברכה לבטלה דלא אשכחן לא פיסק ולא מכיש ביאשוניס ינאחיונים שיש לאומרה והאגודה והעיטור העידו כפירוש עליה שלא לאומרה ולכן פשיטא שיש להסירה חן‬
‫הסדורים •י ו ר ד הכרכית שהן על סידוי העילס יכו' חליק זה כתני הרא״ש כפרק הרואה דמה שעל סידור העולם יש לו לברך אפילו לא שמע אי לא הלך ומה שהוא‬
‫על‬
‫דרכי משה‬
‫ול״ג‬ ‫עשו בחרן ‪:‬‬ ‫נם״ש הנפש אשר‬ ‫עשייה‬ ‫)ג( ונראה דגר יכול לברך שעעני ני ר י ח נמי מקרי‬
‫פרישה‬
‫כחינ השמים שמיס לה׳ והארן נח; למי אוס אלא כאן קיום ניכה ׳כאן לאהי כינה ‪) :‬כ( וראיתי כסידור׳ ו נ ע מ י ס ט ׳ אין לנין מתיר אסורים יאיג׳ יודע למה נוי ונראה ליישנ‬ ‫יח‬
‫ונגמרא אמרו מסלה נ׳ תויז ויתיב לימא מחיו אסורים • דהייט נשפושנו‬ ‫) ( ברוך אתה ה׳ אמיה שלא עשני ענד אעפ״י שיינין כוי ר״ל וא״כ למה מכרכי; כ‬
‫י כרכות שוות •לא הוה לן לכרך נרכת שלא עשני אשה כיון שכנר מרן נ י נ ת ימותח עצמותיו שהיו נאסוויש נל׳ תטעה שיין לומר מתיו אסוויס וני וקין> אח׳׳כ מנרן‬
‫ויקן• פסיכים כתנ רנ עמרם שאם ניון תחלה ווקן‪ .‬נפופיס שוג אק מנון מתיו אסווים‬ ‫עשני‬ ‫שלא עשני ענו ומשני שהיא גר‪,‬ע עסי וא*כ וה הסויעיקי שנתתלה ח נ ו מכרכין שלא‬
‫עו״ג שאינו כר מצית כלל ואת״כ אנו יזכוכק שלא עשני ענו שאע״פ שישנו נקצת עצות מ ״ מ וככלל ‪1‬ק‪.‬פ־ קומה יש תנועות אינריס ולמה יחוור לנון מתיר אםוריס ‪ -‬נ"׳ ונ״נ מהררי׳‬
‫א ט ה ' נ גס מורי ו״נ‪:‬‬ ‫הוא ויל טונא והוא חשיו על הגזל וגס אין לו ינוע ארית יומי‪ .‬לנית׳ ועוד שאסור נכת‬
‫מ״מ אינה )פא( עוד נוכה כוי הנותן ליעף נח ונתקנה על שאום מפקיו נו׳ אע״פ שיש םמו לנדן‬ ‫ישראל ואח״כ אנו מנרכין שלא עשני אשה שאעכיי שהיא תשונה י י ת ר מהענו‬
‫נוכה וו מאחו שלא טכוה נתלמיו איני יווע איו היה רשות לשוס אום לתקנה‬ ‫חייכת בכל המצות • ולכי הנוסח של ונינו פמנרכין שלח עשאני ט' הגי לא הי' מכרן שלא עשני‬
‫ערג שאלו הגרנות על תחלמ כר״תו ועשייתו של אוס נתקנ׳ וגר היי היות• •ליומו היה ומצאתי שנתכ האטו שואה מקטכיגיס עליה מטעם וה והומניים וססמ"‪.‬ק והווקח לא‬
‫קורס שהיה ישראל • אכל אס היה הנוסח שעשני יהודי א״כ גס ה ג י יכיל לייזר מעשני גר לגס הזכירוהו והכי גקטיק‪.‬ולאיתי נקצת הנדדוויס ניכה אסלת שאינם מ נ ו ע נגמ׳־א והוא מגנים‬
‫נוה ש ין עשייה וכתינ את הנפש אשר עשו נחון • ומ״א‪ .‬וכתנ ומיי ונ״ל רגש היא הטעם שזליש • ולי נראה דאקלגעאותה נלל והמכון אותה טועה • נ ת נ נעיטוו המנון סומן‬
‫׳הטנסניקשגס אלו ג' כופלים טועה ע״נ ננ״י • וכ״נ מורי ו״ל שאק לומר לאלו הגרנות כלל • ורמי׳ נ ת נ נש״ע‬ ‫שנסיווויס שלנו סווו הני ג' נ ו פ ת מיו אתר נרכת לשנוי נינה‬
‫שצו כונת מגניה שפליס וממיה לי מניין לו ואין פסק ע ד כל הועות ואולי ט״ס הוא ‪.‬‬ ‫נתקנו על יציות ונייית האוס וומיא ואשו יצו ואלה׳ נשמה ושכוי נינה שהס ג' כ נרטת על‬
‫נ‬
‫) י ( וכל הנינות שהן על סוור העולם והנהגתו • כגון רוקע האח מל המיס והמכק‬ ‫מנהגו של עולם ואת״כ יתחילין ננככת הנהנק‬
‫חצעוי גנו ג־נ התוספות והואיש אנותן לשנוי»ס • משום ואע״פ שלא שמע‬ ‫)' ( כ ת ו ב י ם יסין> קווס העעניו שינה ואין חשש • וקוק לומר קווס המעכיר גי‪.‬ה אנל‬ ‫ט‬

‫‪1‬‬
‫קול עיי י יל מ״מ ינון ויח׳ י ו ־ '־י*ת «׳ ! י״י י ונוא יי צו י ו •י־ י(‬ ‫לאחריה ודאי יש חשש נמ״ש לעיל וויה׳ וצון היא נוכה א' עם המעניו שינה יק״ל‪:‬‬
 ‫כ״ח‬ ‫אורח חיים הלכות ברכות השחרמו‬ ‫ביי‬
‫תרעיל או לא הלך על הארן אנל אותם שהם על מאוסיו לא ינרך אלא אם כן מל מאיתיו אינו מגרן אא״נ מנה אגל הנל ני נתנ בשם מאונים לאפילו לא‬
‫גמה ונו׳ נן נתט התיש' והראיס נס״ס הרואה )ס‪ (:‬שאע״פ שלא שמע קול נהנה מנרנין אותן ינן נוהגין וללא נב״י שהכריע לגרך נלא הינית שם ומלנות‬
‫ינ״נ נהגהת ש״ע והכי נקטינן כלנרי הגאונים ומנהגן‪:‬‬ ‫התרנגיל יניל לנרך הניתן לשטי שאינה אלא מלאה למקום שנתן לט נינה ונרא‬
‫לט כל צרניט לאף אם ישן אלם ננית אסל ימוין ניאת הטם ע״י קיל התרנגיל ורדיו‪ *.‬יולא החסיל היה רגיל לומר אחריו כשכמל״ו ונו׳ נפרק היה קורא סיף‬
‫)רף י״ג( א״ל רנ לר׳ חייא לא חזינא‬ ‫ו • ‪w-‬‬ ‫ונתנ עיל סרא״ש נל מך נרמת שהם‬
‫להנאתי נמי מלניש עחמים יעישר ישראל ורוקע ה א ‪ p‬על המים והמכין מצערי גבר אין ל ח ס ר מהם אפילו ליה לרגי למקכל עליה חלנות שחים‬
‫ושעשה לי נל צרני אם אין נהנה מהם ל א שמע קול תרנגול או לא ה ל ך על הארץ אבל א ו ת ם שהם על פרש״י שהיה שינה לתלמיליו מקולס זמן‬
‫ק״ש וכשהגיע הזמן לא ראיתיו מפסיק‬ ‫נגין ששיננ על משתי ערים איני מנרך‬
‫איתם עניל ימשמע לרטנו לנרנת תקע הגאותיו ל א יברך אם ל א נהגה)»•( כגון ששוכב על ם ט ת ו ואינו א״ל נר פחתי בשעה שחעניר וליו על‬
‫הארץ ונרנמ המנק מצעלי גנר מי על לא לובש ולא אוזר ולא עוטף אין לו לברך ובסדורי אשכגזכתוכ פניו מקבל עליי עול מלכות שמים מוזר‬
‫סיליר העילם מזי הטמן לשטי יהנלני א ח ר י״ר ר כ ו ן ) ״ ( כל העולמים לא על צדקותיגו אגחגו מ‪2‬ילין יגומרה או אינו יזיזר וגימי׳ בי קפרא‬
‫נתנ שפשט המנהג נאיתם הארצית לאמרם תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים מה א נ ו ס ה חייגו מ ה חסו־ינו אומר אינו חוזר וגומרה ר׳ שתעין ברט‬
‫על ההדר יכן מהעי רנ נשרינאי ירנ ומה צדקינו מה כחנו ומה ע ו ר ת נ ו מה נאמר לפניך ה׳ אויא ה ל א אומר חויר וגומרה יכתב הי־א״ש לשם‬
‫למילתא לפשיטא היא לצריך לקחת טלה‬ ‫עמרם ישאר מאיגים לסלר את טלם‬
‫אפילי לא עשה המעשה שלא על עצמי כל הגבוריס כאין לפניך ואנשי השם בלא דדו וחכמים כבלי מ ר ע יהא לקאמר בר קפרא לאיני מויר יגימרה‬
‫נלנד מא מנרו אלא על נל העילם מנרו ונבונים כבלי השכל כי כ ל מעשיהם תוהו וימי חייהם הבל לפניך התם מיירי שעביהזמן הקריאה קילם‬
‫אמ השם שעשה נל הטיטמ והחסדים ומותר ה א ד ם מן ה נ ה מ ה א ק כי ה כ ל הכל ‪ :‬אבל אנחנו ע מ ך בני שנמר לימילי יא״ת כיין שבעינן שיקרא את‬
‫האליתמיד לנל ענ״לימשמע מדנריישאשי' בריתך בני אברהם אוהבך שנשבעת לו ברר המוריד•)ני( זרע יצחק טלה למה לא הפסיק לקייתה לאפילי‬
‫מטת שהם על הנאותמ מט־ו אע״פ שלא יחידו שנעקד על גבי המזבח ע ד ת יעקב בנך בכורך שמאהבתך מי שתורתו אומנתי סנן למפםיקלק״ש וי״ל‬
‫לה״מ אלס שלומד לבלו אבל מי שלומל‬ ‫נתחיינ בהם והרמב״ס קרא תגר על‬
‫החנמ שנתנ נס״ז מהלטת תפלה נהגי שאהבת אותו ו מ ש מ ת ח ך ששמחת בו וקראת אותו ישראל ר ש מ ן • תירה לרנים אין לו להפסיק מנ״ל ונתב‬
‫העם נרינ עידני לנרך נרטת אלי וו לפיכך אנחנו חייבים להורות ל ך ולשבחך ולפארך ולרוממך ולברך נ״י שהיא״ה הקשה ואחר להך עיברא‬
‫אחר וי בלה ‪ p‬נתחייני נהם נק לא א ת ש מ ך וליחן ש ב ח והודיה ל ש מ ך אשרינו מה מוכ חלקינו ומה לר״י הנשיא לקאמי ר״ש להיה מיור‬
‫נתחייט יטעית היא יאין ראוי לעשית נן נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו אשרינו שאנו משבימין ומעריבין יגומרה בגרטת לאחר שעבר זמן הקריאה‬
‫יאע״ג לבגר נפק ליה ילי חינח ק״ש‬ ‫ילא ינרך נרנה אא״נ נחחיינ נהם עניל‬
‫ינראה שדעתי לימר שהמנהג היה טעות ערב ובוקר בבל יום פעמים ואומרים שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ לאיריית' חור וקרא נחר הני שמע לרננן‬
‫משני פנים האמד משני שאין ראוי לעשית א ח ד • ורבעו יהודה החסיר ) » ( היה רגיל לומר אתריו ברוך שס ננרנית לרנק ילאי נימ׳ למשיס ליחקיה‬
‫נן לנרנן אמר שענו זמנן אלא נל כבוד מלכותו לעולם וער • והיה ממין ל צ א ת בו י״ח ק״ש משום לגירסיה היה עניל הני ימשים לתירתי‬
‫נרנה ינרנה יברך ממנה האמור נגמרא שפעמים כשעושץ קרובץ מתעכבים מק״ש ע ר אחר זמנה ואמר אימנת! אנל אנן לקרינן בצסרא ומיחלים‬
‫השט שהם מנרנין איתם בין נתמייני שהיה יוצא מ ה כדאיתא בברכות שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ א ח ר שמך פעמים ננל יים ואומרים שמע‬
‫ישראל וגומר ונפקי ניה ילי ק״ש לאורייתא‬ ‫נהם בין לא נחחייט יאק לברך שום נדנה‬
‫ונתר הני קרי ק״ש לרננן בברממ‬ ‫קריאת‬ ‫)'‪ 0‬זו היא‬ ‫מהם אם לא נתחיינ נה יבבר נחנתי‬
‫לעיל טעם למה מנרנק בדנית אלי אחר עשייתן והגם״מ נתט נפ״ו נשם התי' לרננן לא מימוור לטפי עלי׳ לצבור׳ למימר ניסת קיש אקיש לאיריית' ולכך מנעי‬
‫יאפילי לא שמע קיל החמגיל מכרך שאין הנרנה אלא על האירה שהתרנגולליה ללא לימא בצפרא אלא ומיחלים את שמך פעמים נאהנה ואומרים ה׳ אלהיט‬
‫מנחין ינמה מן האור ילא אמרי שמע קיל התרנגיל אלא לאפיקי מדנר דלינאה׳ אחל יכן קנלתי מפי מוריט רטנו זיל עב״ל והוא הרמב״ן רגו של הראיה ונתב‬
‫מרעיל לא לו ולא לאחדים א״נ לאפיקי חרש ינן מחא לא ינרך פיקח עירים טין ב״י שנ״נ נס׳ אהל מיעל נשם הימנ״ן י״ל ורצונו לימר שלא יאמח הפסיק כולו‬
‫שהלנר חסר מופו ענ״ל יהר״ן נתנ נ»'ק לפסחים שסדר נרטת הללי שחנדני!שמע ישראל ינילי אלא יאומרים ה׳ אלהיט ה׳ אחל בלי שלא יהיי ייצאיס ילי מובס‬
‫בשחיית בליה ברטס השבח הן על מנהגו של עילם ואפילו לא שמע שטי מנדך קיש לאיייית׳ להשתא ניחא לציטרא לקאמרי נתר הני נרנית ק״ש אק״ש לאיייית׳‬
‫עליי ינן נטלן ימנהק של ישראל מורה היא נך נמנ הרמל! נליקושמ אבל יתמיהא לי סינא למאי קשיא להא אגן לקרינן נצפרא ימיחלים ט' יאומרים שמע‬
‫הרחלש נתנ שנל נדנה חהם שלא נחחיינ נה איני מניד איתה יוה שנמו לנרך ישראל יני' אין אני מטינין לצאת ני י״ת קיש לאורייתא יארניני יהולא תסיל שהיה‬
‫נרטח אלי טלן זה אחר זה נלה בק נחחייבי בהם בק לא גתחיינו נהם שמית מטין לצאת נחי ל״ק יאיהי לא היה קא מנין לצאת בצפיא ק״ש ראירייתא אלא‬
‫מא נילם ענ״ל הרן זיל וכיין לאיבא פליגחא נמילחא אק לנרך נרנה אא״נ נשעישיס קרינ״ץ לחתעננין חקיש על אחר זמנה להשתא לא יהא ייצא ילי חינת‬
‫קריאת שחע לאורייתא נזמנה נלל ע״נ היה מטין בצפרא יאימר נשנמל״י אנל‬ ‫נסחיינ נה יגיל שטונ לאומרה נלא הינרח השם)ל(‪:‬‬ ‫י‬
‫וב‪ 0‬רורי אשמי נתונ אחר י״ר רטן העולמים וטי נסילוריס שלט נתונ נשאר יימי לקרי צנירא ק״ש לאורייתא ננרנותיה תוך זחנה לא היה חטין לצאת‬
‫אלמט יאלהי אמתיט זברני נזברין טוב שלפניך יני' יפרשת נצפראילא היה אימר אי נשנמליי והני משמע לישנאררניני שנסביר ימלא‬
‫העקילה יאח״נ רנש״ע נשם שננש רחחיי יני׳ יאחר בך משנת אלי לברים שארם החסיל היה רגיל לימר יטלי לה״ל לנתינ ירי יהולא החסיל היה אומר אחריי יני'‬
‫עישה איתם יט׳ יאחר נך נמינ לעילם יהא אדם ירא שמים נסחר ימילה על אכל היה רגיל לימר משמעי רלפעתים כשהיה ריאה שהצטר יהיי מתעננים חק״ש‬
‫האממ ילונר אמת נלנט וישנם ויאמר רטן העולמים ואלוני האלינים לא על על אחר ימנה מין נשעישין קרילן אי מאיזה סנה אחרת אי היה מטק לצאת‬
‫צלקיתיט אנחט חפילים תחטניני לפניו יכו' ונתיב בשבילי הלקט תניא נסרר יאיחר נשנחל״י יהני נקטינן יללא נמ״ש נמהת ש״ע יז״ל ישינ ליחר נשחריח‬
‫אלימ רנה העטיפים נרענ ניאש בל חיצית אין רעב אלא מל״ח שנאחר לא רענ אחר שחע ישראל נשנמליזי ני לסעחים שיהק עם ק״ש לקריא שלא נימנה וייצא‬
‫ללחם יגי' יעל איתי הליר היא אימר לעילם יהא אלס ירא שמים נםתר יחולה ט ניה עניל למשמע לננל יום ייוס טונ לומר נך יעל פי לנייי אלה נרפס‬
‫על האמת יני' ני על רחמיו הרנים יטי יקלמינינו ז״ל הנהיגו לאומרו נבל ייםנסיליריס נשכמל״ו ינהגו הכל לומר כך ככל יום ויום גלול וקטן ואיני גמן ללא‬
‫קילס שיסחילי הזמיריס ורטט שלמה הנהיג שלא לומר ירא שמים בסתר מפני גיתט מרים אלי לינתנ נספר אלא לגלילים שמשערים שהיים יהיי הצטר קוראים‬
‫שתיהין לימר יני נסחר יהא אלם ירא ולא מליי ימחמילין רבון העילמים יגאון שמט ננרטתיה לאחר ימנה מאי יהא מטין לצאת נצשרא ייאמר אמריי נשנמל״י‬
‫אחר נתב שהגק לא‪1‬מח שהיי ללעתיני מקבע שנא לירו האלם להיוח ירא שמים אנל ננל מם רום לא יאמר רק ואומרים שמע ישראל וגוי ילא יהא מטק לצאת‬
‫יאפי׳ נשמר יללנר אמת אפיי נלנט וה״ר נניחק אחי אמר שראוי לימר בסחר ילי ק״ש לאיריימא יגם לא יאמר נשנמל״י וליק • נתנ לי וזיל ועל מ״ש משום‬
‫שלא אמרי אנא אליהי אלא מגל לירי של גזריס אחר שגורו שלא לקחת ק״ש שפעמים שעושי( קרינ״ן מתעננין מק״ש על אמר זמנה וני׳ יש ללקלק מרגרסי׳‬
‫ולא מ‪ 1‬ינולי! למות יראי; בגלוי יז״ש ימיינק אני לימר לפיך תמיל שמע ישראל ניתשלמי פ״קרנרמתר' יוסי ור'אתא נפקקלתעניתא אתא צגורא מקרי שמע‬
‫וע״נ מא אומר נרוך מקרש שמו נרטם לסי שנשעת מורות אין שמי מקירשנתר תלת שעק נעא ר׳ אחא חימתא ניליהק א״ל ר׳ ייסא ולא ננר יךאי נעונת׳‬
‫ברבים אלא נסתר ע״נ אין לנו לשטמ ע״נ ונחנ של שם ורע יצחק יחילך י״א כלים הם קירק איתה אלא לעמיל נתפלה מחיך ל״ת א״ל מפני הלייטית שלא יהי‬
‫ילילך ויש מללנין יסילך יאימרים זרע יצחק שנעקל ע״נ מונח לפי שלא מצינו אימרים נעינתהמי קירין לאלמא שאין לקחת שלא נעינתה אף על פי שכנר יצאו‬
‫שנקרא יצחק יחיל להקלה אלא לאברהם רש מלקרקים יאימרי' יחידו ומא מוסב י״ח קייאה עניל יאע״ג לימל לקחת שלא נעינת׳ גברטתי' נלתנן ש״ק ינרטת‬
‫לאברהם שנזכר למעלה וה״ר מימק נתנ שאין לשנות ופירש יחילך בשמך שקראח הקורא מנאן יאילך לא הפסיל יאמריק נגמי־א מאי לא הססיל לא הפשיל נרטת‬
‫ינללקמן‬ ‫לי אנל אברהם ויעקנ לא היי יחידם נשם אחל אי יש לפרש על שנתייחר בקרבן‬
‫ע ״ נ ‪ :‬ן ר י י י ו יהודה החסיד היה רגיל לוחר אחריו נשנמל״ו והיה חביין‬
‫ילי חינת ק״ש נלומר דבשאיני אימר אלא שמע ישראל לבד נראה שאיט אלא סשיר מרים שאימרים ישראל נשמיחדים אנל נש*מר נשנמל״ו‬ ‫לצאת בי‬
‫נראה שהוא מטק ענשיי לייחל ימש׳׳המנרך שם נטל מלטתי לאל״ב למה לי לומר בשנמל״ו יעל מ״ש משים שהעמים נשעישים קחק מתעמק מקיש עי אחר זמנה‬
‫יטי יש ללקלק מרגרסי׳ נירישלחי פיק מרמת ר׳ יוסי ורבי אחא נפקק לתענית׳ אתא צטרא מקרא שמע נתי תלת שעין נעא רני אחא מיחחיה ניליהון איל ר׳‬
‫יוסי ולא בגר קראי נשנתה בלים הם קירי! איתה אלא לעמיל בתפלה חחיך ל נ ר של תורה א״ל מפני הריוטית שלא יהי אימרים נעינתה היי קירי! איתה לאלמא‬
‫אין לקריח ק״ש שלא נעינת' אע״פ שבנר יצאי ילי חיבת קריאתה ישמא י״ל לביק ראמר בעא ר׳ אחא מימחי׳ טלימן משמע לנעא למימחא ילא חיחה יניק שנן‬
‫אגן נמי אי מקמ לן הני לא מחינן נהי א‪ /‬אע״ס שימחו נילם לא ישמע! להם ונמו שב׳ רטנו גסי׳ ס״ח בשם הרמ״ה‪ gfjj):‬נלאיתא ננרטת שמע ישראל יט‬
‫וי‬
‫דרכי משה‬
‫)ר( ול״נ יאלי‪8‬גה ארם מן המנהג‪) :‬ה( ובן הפגוע ומפיו נםירוייס •לנו רק •איסיים קודם יבו! לעילם יהא איט ייא •מיס בסתי ימירה על האטת וייבי אמת בלבבו‬
‫ויענם‬
‫פרישה‬
‫נואס שחינו אלא ם־פוו יניים שאופיים ישיאל כשמיםדים אמ שמו אנל נשאוער‬ ‫מ י ת אפל »״» ינשק ניאת היום ע״י קול סמגול ערל • ומשמע לונינו ונוטע ווקפ‬
‫נשנפל״ו נואס שסוא מנוק מנשיו לישו השם ומשיה אומו נשנמצ״ושהיא פיץ&ישיו השם ומס‬ ‫סאון מל סמים ומצעוי גנו היה נ»י על עיקק העולם נ״י •ונואה הטעם מםוסונלאאלו‬
‫שמייתו שמו»יקנל ומנוןננון מלכותו ••‬ ‫אק קיום לאום נעוור! ני גם הטמן לשמי נינה » * ס על נינת הלנ ונלעוי ואת היי םאוס‬
‫) מ ( זו היא ק״ש של ו׳ יסווה הנשיח » ‪ p‬שיק היה קויא יט»»ו היה לשי שצמו עם‬ ‫נצוות האדם דמה לנהמה משא־ננלא לנישונלאאווו ואפשו א צפיות נל»וס נמו שהים‬
‫תלמיויו וכשהגיע ומן ק״ש לא וצה להפסיק מלימודו אלא קיא פסוק ואשק נלנו‬ ‫אים הראשון קיום שסטא • ואינם אלא הגאמ אוס על צו היותר מסשו הש״י • והיותי‬
‫וםוה ואויייתא והוא לא הוצרן לומי נשנמל־ו ווואי כיין שלח להפסיק פלמוווהוא פסוק וס‬ ‫נלע״ו דטסח נופת ס מ ק מצעוי גנו נתקגהאהנגת היגליס שסנק הייתנרןלאוסהיגליס‬
‫ולפניו־לא היה אומו ונון העולמים נר והיה ניאס ומנוי! ענשיו ליאי השם לצאת י״ח יףש‬ ‫לצפוי ולסלן פו• ננל עת שיצטנן וק איע• פשא״נ שלטש עוועים שנתקנה מל שעת םלנישה‬
‫•שאינ אט שאומויס פסוק זה מתון סיפוו מוים של ו*ק העולמים ויךל • ושם נג»ו&‬ ‫וננ » * א ניה וקיל ‪:‬‬
‫•סקינן וחמו וגומוה פי' אע״ג ופנו יצא יימ ק״ש יאוייימא אפ ס קיא נתר הגי שמע‬ ‫) » ( כגון ‪6‬שו» על פטתו ם׳ אק א לנון עיל סי׳ תו‪-‬״ג מ״ש‪:‬‬
‫וונקננונימ ווננן • והטעם לפי שאינו מנון אקנ״ו ליןווא שמע אלא נוטת השנת ק ייצו‬ ‫) מ ( ורעי צחק יסיוו פציו יסייו מוםנ פל אגיסס • וי״ג יחיון ול־ל שהיה יחיוו של השם •‬
‫אוו ואהנהונס ‪ .‬וק מצאתי נתשונת וש״נ שנתונ רל הא וענן היס קויא נמייה והגיע‬ ‫נשם שקרא לו •שלרש אנוהםויעקנ של( היו יחיוים גשם אייו • או על שם‬
‫ומן המקרא אס ניק לנו יצא מסתנוא וחיוו ואומי נ ו ט מ קיש נפני עצמן ואעפ״י שאינו קווא‬ ‫שנתיישו נקרק • ולגייםא וו ססכיס נ״י נשם ו׳ נניממ ונתנ שאח לשנית ‪:‬‬
‫<ן*ש * א ו נ ו ת צא נתןט על ק״ש מו* שהוי אינו מנון תל הקיש ועיצ ס י ט' מ ״ י ‪:‬‬ ‫) נ ס ( ‪ JTfl‬וגיל לימי אשויו גשכמל״ו בלושו דנמאין אגו אופויס אלא שמע ישואל צגי‬
‫אמה‬
 ‫אורח חיים חלכות ברכות השחר מו מז‬ ‫ב׳ח‬

‫נולקק נסייק ניזז אק י? אלא ליחיד אבל לצטר אסיר מפני הליוטיח יני' יתירן זו היא ק״ש של ר׳ יהודה משיא היא נו״ש היה קורא )ינ‪, (:‬׳השעם לשי שהיה‬
‫גחן ויסף וכתב ושמא י״ל דכיין דאמר בעא רב אחא מימחא כידן משמע דכעא לומד עם תלמידיי כשהיה מגיע זמן קיש לא היה רוצה להפסיק מלמודו אלא לקרות‬
‫פסוק ראשון בלבל להוי דאורייתא ‪:‬‬ ‫לתיתחא ולא מיחה זכיין שכן אנן נמי כי מקרי ל! הכי לא מחינן בהי אי נמי אעפ״י‬
‫שיומ בידי לא ישמעו להם וכמ״ש רטנו בסי' ם״ת בשם הרמייה עכיל יכתג עוד ו ר ח ד הראייה עמרא מססקא לן אס חויר וטמר לאחר ;;עמד חנית המדרש‬
‫אי לא ואמרינן לליש נ״ר אומר חוור‬ ‫״"‬ ‫נסמוך חיל וגדולה מזו נראה מהירושלמי‬
‫הוא עד שלא וגזחר שיי חוזר ינימר נברטת יאע״ג להא‬ ‫אתה הוא‬
‫)מ( אתה‬
‫‪w‬‬ ‫שכתבתי נסמוך שהי׳ מנמ׳ כצבור לקרוא קריאת שמע שיי רבי יהודה הנשיא ‪.‬‬
‫קיש בזמנה ואח״כ חוורח וקורי׳ אותה גברא העולם ואתה הוא משגגרא העולם א ת ה הוא כעה״ז ואתה נפיק ליה ילי ק״ש לאורייתא הילפך‬
‫אנן קריק נצפרא רבש״ע וט׳ ימיחדים‬ ‫נברטתיה ואעס״י שבחחלה קראוה טלה‬
‫וכו׳ ענ״ל מבואר שהיה מפרש נירושלמי הוא בעולם הבא קרש א ת שמך על מקרישי שמך קדש את שמך שמן פעמים ננל יוס ואומרים שמע‬
‫כחאי דקאמר אתא ציכור' מקרי שמע כתר בעולמך ובישועתך ת מ ם ותגביה קרגיגו בא״י מקדש שמך ברבים ישראל וכוי ונפקי טה ילי ק״ש לאורייתא‬
‫ג׳ שעין הייט שכאי לקרוא שמע עם ונתקנה ע״פ הירושל׳ ואינה פותחת בברוך שאינה א ל א ברכת אפייה קרי כתר הכי שמע לרננן נברנית‬
‫לרבנן מיהו לא מחוור ששיר לאילו רטט‬
‫כרטתיה ובעא ר׳ אתא ממחי בידיהון דלפי הוראה אתה הוא ה' האלהים בשמים ממעל ובשמי השמים‬
‫הקלוש משים ליחקא לגירסיה מה עניל‬ ‫זה ולאי לקשה ארי התסיד דלאחר שהיה‬
‫הני ומשום לחירחי אומנת! וטפי עלי‪9‬‬ ‫אלהים‬ ‫יוצא י״ח נצפרא היה חוזר וקורא קיש עם העליונים אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אק‬
‫הצבור ננרטחיה לאחר ג׳ שעין ועל יה קבץ קרך מארבע בנשות הארץ יכירו רדעו כל כאי עולם כי אתה לציבורא למימר נרנח קיש אקיש‬
‫תיק מה שחידן אנל לפעיד אין באן אלהים לבדך על כל ממלכות הארץ אתה עשית א ת השמים ואת דאורייתא הילכן הכי מנעי ליה למימר‬
‫ותיחדיסאת שמך פעמים כאהכה ואומרים‬
‫קושיא להא לאחא צגורא מקרי שמע הארץ את הים ואת כל אשר בם ומי בכל מעשה ד י ך בעליונים‬
‫ה׳ אלהיט ה׳ אמל ינן קכלתי מסי מורי‬ ‫בתר ג׳ שעק לא שהיו חצין לקרוחה עם‬
‫הבוטח אלת עשאוהו נמו שאט קורין או בתחתונים שיאמר לך מה תעשה אבינו שבשמים עשה עמנו רטט עניל י ל נ נאהל מיעל נשם‬
‫אשרי קולם מ!סן> וקולם מנחה נך היה חסו־ כעבור שמך הגדול הנכור והנורא שנקרא עלינו וקיים לנו מה הרמנ״ן ז״ל וענשיו נהט הנטלם לומר‬
‫מנהגם לקרוא קיש קולס תפלה שאינה שהבטחתנו ע״י צפניה חוזך כאמור כעת ההיא אביא וגוי ואחר כך פסוק ראשון של ק״ש ברט יהודה הנשיא‬
‫משום דק״ש בצבור הוי אחי־ הק החמה‬ ‫סמוכה לגאולה מהו שאמר לשס נפקי!‬
‫לתמגיתא וכי׳ והוא כי כיד ברכות של ברכת התורה ופרשת התמיר ומשנת איזהו מקומן והוקשה ליעל ולכך קורק איתי פסוק קודם שמא שעח‬
‫קריאח אוחי פסוק יהיה קולס מ ן התמה‬ ‫בעצמי‬ ‫ונהגתי‬ ‫)נח(‬ ‫התורה‬ ‫כרכת‬ ‫קורם‬ ‫פסוקים‬ ‫לומר‬ ‫הסדר‬ ‫זה‬ ‫תענית היו מתפללי! כעין מוספיןוהיו קירק‬
‫לפניה קיש בלא כרטת כדי לעמוד בתפלה מיד אחר ברכת אייהי נשמה לכרך ברבת התורה ולומר אחרית ואפילו אם יהיה אמר מ ן מ״מ טיכ למהר‬
‫חתוך ד״ת ומשוס הכי מיתה ר׳ אתא תפני פרשת ברכת נהנים וייסדר הברכות וי״ר ורבון העולמים וכוי ער ילהקלים ק״ש לאווייחא כל מה שאפשר‬
‫וגדילה חזו נראה חהירישלמי שבתבחי‬ ‫‪1‬‬ ‫ההדיוטות שלא יהיו סבורין שנסונת' קורק‬
‫איחה עכשיו רהמ טועין שבאותה קריאה לעיניכם אמר ה׳ • מי ( וראיתי בסרורי רב עמרם אחר שכתב משנת בסמיך שהיה מנמסנצביר לקרית קריאח‬
‫־וצאין י״ח קיש בלא ברכות לפניה איזהו מקומן וברייתא דרכי ישמעאל סידר אותו וכן כתב לעולם שמע ממנה ואחר בך מיורי׳ יקורין איחה‬
‫ילאחרי' בזאת הקריאה אין ספק שאין י״ל( יהא אדם ירא שמיס בסתר ומורה על האמת ודובר א מ ת בלבבו עם נרטתיה יאע״פ שנתחלה קרא‪1‬ה‬
‫נולה והטעם לפי שאיט מנרך אקנ״י‬ ‫יוצאק כלל חלא שאין קורק אותה לכיינת‬
‫וישנם ויאמר רכון העולמים וכו׳ עד לעיניכם אמר ה ׳ ‪:‬‬
‫לקרוא את שמע אלא נרטת השבח הן‬ ‫‪n‬‬
‫קריאת שמע שיהיו יוצאין כה י״ח קיש‬
‫התורה מאד צריך ליזהר בה כראיתאבנדרים‪ 2‬וגלולה מזו וחזו מצאתי להרשנ״א בתשובה‬ ‫‪J"Dn‬‬ ‫שאינה אלא במקום אשרי לעמול בתפלה‬
‫)א( בפרק אלו נדרים מפגי מה תלמידי חכמים אין וז״ל הא לחנן)שם •( היה קורא בח‪1‬רה‬ ‫מתוך ל״ת ועול שהיא לאחר ג' שעות‬
‫והגיע ויק המקרא אם ביק לבו יצא‬ ‫מצרין‬ ‫ועוד שקוראק אותה בלא ברכית וכן פי׳‬
‫מסתגרא למזור ואומר ברטת בפני עצמן‬ ‫בעל המאור ריש נרטת בהך ירושלמי‬
‫ואע״פ שאיט קורא קיש שהנרכוח לא נחקני על ק״ש תלע שהרי איט מברך על‬ ‫נרטת בהך‬
‫וכ״ב התו׳ לשם ע״ש ר״ת נדבו׳ ראשון של תו׳ אכל ר״י החסיד שלאחר שיצא י״ח ק״ש וכ״כ בא״ח בשמו להא לתנן)ככ‪ (:‬ירל לטטל אס יכול לעלות ולהתנסות‬
‫לצפרא היה חוזר וקורא קיש ננרכיתי׳ עם הצבור לאחר נ׳ שעות משנה שלמי היא ולקרות על שלא ת ק החמה יעלה ויתכסה ויקרא למסתבר' שתוור ואומר כרכות‬
‫הקורא מפאן ואילך לא הפסיד ואחר מאי לא הפסיד לא הפסיד הכרכות ואין חלוק‬
‫כפני עצמן מהטעם מזכר הילכך מנהג לילן מנהנ ותיקין הוא ‪:‬‬ ‫בין יחיל לצבור ושפיר דתי לחזור ולקרות' עס הנרכוק נ‪5‬כ!ר דאעפ״י דיצא י״ח‬
‫ק״ש דאוריית' נצפרא אפייה קרי נתר הכי לאחר נ׳ שעות ק״ש דרבנן בברכות א ת ך ‪ ,‬הוא על שלא נברא העולם וכי׳ ונתקנה ע״פ הירושלמי‪:‬‬
‫!איי^ך‪ ,‬פותחת בברוך שאינה אלא ברכת הולאה כ״כ התוס' נפרק‬ ‫לרננן ועול כדי להסמיך גאולה לתפלה ותו דליל למיחש הכא להדיוטות שיהיו‬
‫וכריש פרק שלשה שאכלו )מי‪ (:‬ונראה מלבריהס שתזכיר‬ ‫םומכין על איתה ק״ש שקיהן נצבור עס נרכיתיה דהא ודאי דעל זאת הק״ש םומכין ע״פ )קד‪(:‬‬
‫נה שס נתתיחתה אנל הרמב״ם בסדר התפלות לא הזכיר כה שם ‪:‬‬ ‫הכל ואע״פ שקראוה עכשיו לאחר גי שעית שעת הדחק אינה ראיה שעישין כן‬
‫‪ J l t l ' D i m‬לי על זה הסלר לומר פסוקים קודם ברכת התורה ונהגתי‬ ‫משוס קריב״ן ‪:‬‬
‫בעצתי וכי' כתב האנור נשם מהרים להא לצריך לברך כשהוא‬ ‫י‬ ‫א ת ך ‪ ,‬הוא עד שלא נברא העולם וכי' ה״א הנוםתא אמתית נירושלמ־ ובכל‬
‫החבורים שהועתק לשון זה והוא סמוך למה שסייס ואמר ה׳ אלהיגו ה' משכים היינו דיקא כשלומל אנל אם תתפלל חחנוניס אין צריך לברך והראנ״ו‬
‫אחד שאיחר אתה היא ה' אחד עד שלא נברא העולם יאחה היא ה' אחד משנברא כתכ צריך לכרך כמו כן על מקרא ונתוכיס ופסוקים מכלל מקרא הס וכן פסק‬
‫העולם דכשס שקידס שנברא העילס היה הוא ושמו ילכד כך משנברא העילס מהי״י מילין עכ״ל בסימן כ׳ ואח״כ כתב בסימן צייה שמהר״י כתב בתשובה שאין‬
‫היה היא ישחי נלכד כי לא ככדאי המלאכים עד יוס שני יא״כ מי כרא אלה ה' אחד לחוש אס אומר פסיקים קודם כרכח החירה כיין שאיט אומר איחס דרך לימיד‬
‫הוא ושמו אחד על ידי כח אותיות שמי הגדיל יחל בהם ערא העילס והיא דרך אלא דרך נקשה!ריצוי וכתב שכך טהגיס כאשכנז וכספר א״ח כחוכ ט' ימי חשוכה‬
‫ככור כלפי מעלה לומר לפניו יתכ' אחה הוא ה׳ אחד עד שלא נברא העולם עייכח כשקמים קידם היום לסליחות כך מנהנינו לברך ברכת התורה ולשגות הלכה אחת‬
‫אותיות שמך וכי׳ כדפי׳ וחדשים מקריב כאי להגי'סדירים ומגיהי' כאן אתה הוא ממשנת איזהו מקומן או ממשניות אחרות ואח״כ תהלה לחל כי הכתוכיס תירה‬
‫הס והם ככלל מה שאמרו למקרא צריך לכרך עד כאן)ו( ‪:‬‬ ‫על שלא בראת את העולם אתה הוא משבראת וכי' ושרי להו מארייהו כי אעפ״י‬
‫שכך היא נסדיר הספרדיס אנו אין לנו אלא סדור קדמונינו הצרשתיס והאשכנזים ‪ ft13 1"J"Q‬התורה מאד צריך ליזהר בה כואיתא בנדרים פרק נתרא(•פא)‬
‫מפנימה ת״ת אין מצויין לצאת מבניהם ת״ח רבינא אמר מפני‬ ‫יעיד לכאן הלשין ייתר מתוקן ומקונל לימי־ עד שלא נכרא יכי' יכתי שכתיכ בכל‬
‫שאין מברכים בתורה חחלה כלו׳ בתחלת עסקם בתורה בכל יוס ותלמידי חכמים‬ ‫החבורים ואין להאריך בזה ‪:‬‬
‫]‪W‬״‪ W‬בא״י תקדש את שמך כרטס כן הוא כםדוריס דחסייס בה כשס והכי משמע מתיך שהם זהירים לעסוק בתורה ורנילין בה אינם זהירים לברך כשסיתתין לא‬
‫ממ״ש התיירנ״ג שאכלי)דף מיי( נד״ה כל הנדסת דמה שאינה פיתחת מקיימא נרכת׳ כדכתיב ונהיה אנתט זצאצאיט לומדי תודה בך נתב שם המפי־ש‬
‫בכריך היא לפי שאינה אלא ברכת הידאה מכלל דמכיימת בברוך דאי אינה מסיימת ירכי׳ הגדיל תהרי״א זיל כתב שהטעם שאינם ווכיס לננים ס״ח מפני שאין מכרכק‬
‫לא אצעריך לטעמא לחה אינה פיתחת בכריך כיון דלאי כרכה היא אכל הרמכ״ס נתירה הוא לפי שמאחר שאין חכרכק על התורה תורה שאין קוד! אות׳ לשמה‬
‫לא הזכיר נה שס ונראה דס״ל דכיין שלא הוזכרה כרכה זו בתלמוד בנלי אין לה אלא כאומנות נעלמא לפיכך אין יוכי! לשלשלח הנמשך לעוסק בתורה לא יתישו‬
‫דין כרכה אלא יאמרוה כלא שם ומלכות וכך ראיתי מן המלקדתיס מיהי לא יורה מפיך וגוי ועל מה שאמר מאי ניהי יטי לומר שאין תכרכין בתורה תתלה נתכ שם‬
‫הריין בשם ה״ר יונה דקרא הכי דייק דעל שלא ברבו בתורה תחלה אבלה האדן‬ ‫כן לאחרים ולא ישנה הסדורים כדכתיבנא לעיל ‪.‬‬
‫ונהגתי בעצמי וכו׳ וכך הוא נפדוריס שלגו ועוד כתוב בהס אחר כרנת דאס איתא דעל עזבם את תירתי כפשטיהמשמע שעיני את התורה ולא היו עוסקין‬
‫כמים משנת אלו דבריס שאין להס שיעיר וברייתא אלו דכריס שאדס כה כשנשאל לחכמים ולנביאים למה לא פירשוהו והלא דבר נלוי היה וקל לפרש‬
‫אוכל מסיריתיהס והוא ע״פ מ״ש התי' נשס הצכרתיס ספ״ק רביכית ויתבאר נסייין אלא ודאי עוסקין היו כתורה תמיד ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים על מה‬
‫אנדה האק עד שפירשו הקב״ה בעצתי שהיא יודע מעמקי הלב שלא היו מכרכים‬ ‫שאחר זה כס״ד ‪:‬‬
‫‪ * D‬ב ר כ ת התורה מאוד צריך ליזהר נה וכו׳ ונראה דלפי שעונשה כל כך נתייה תחלה כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי‬
‫גלול וגם מתוך שהס זהירים לעסוק בתורה וינילין בה אינם לכרך עליה שלא היו עוסקים בה לשמה וחתוך כך היז מזלולי׳ נכרכת' והייט לא‬
‫הלט בה בלומר בכוונתה ולשמה אלו לברי הרב התסיל זיל והס נאים ראויי׳‬ ‫זהירים לברך פשסותתין בה על כן אמר מאוד צריך ליזהר נה ‪:‬‬
‫למי‬ ‫ומ״ש‬
‫דרכי משח‬
‫וישנם ויאמר ינון כולי וו( וי; המנהג רמבינים סיר ברכות התורה אחר נדנח א״י קורם »ינרן אלה׳ נשםה וקורים אחריי‪ .‬ברנח נהנים וםשצת אלו ונייח שאין להם עיעור‬
‫וסענתאלו דברים עאדפ אוכל פירותיהח וכן משמע במררכ׳ פפ״ק רנרכות דנוהנים לומר םש‪:‬ת א״ר אחר נרכת התורה וכ; מזומע בחוספוח ספ'ק רנרכות אחייב נרנת אלה׳‬
‫;שמה ומה שאנו מענים םידוררנינו ענתנ ייברכ; אחר אלדי נעמה חשוב ולויויהש״ל ואלה׳ נשמד‪ .‬פםוך לנרנת אשר יצר ואנ; לא נהינין כ; ובנר םנואר לעיל פ ח י ' ‪.‬‬
‫והטגהג‬
‫פרישה‬
‫והא נל הפסוקים אומרים לאחריו • )ל( יחא אוס ירא שמיס נסתר פי' אפי גסתו יהי? ירא‬ ‫)ני( א ת ח הוא עד שלא נלרא העולם נו׳ אתה הוא תשננרא הנו! לש יש ייוקוקיס שמעתי‬
‫שמים יק אכילו נלננו ידנו אמת ופי״ל ויה נתקן כדור של שיוו שלא היו יכוליןלקי־וא ‪' p‬ם ‪ -‬ב י‬ ‫אומרים ׳אתה הוא משניאת הננילס תשוס ולא יהא נ־אה נככירה ת״ו לשי‪»1‬ננ‬
‫אקמצייק לצאת נו לנתור'‬‫תי׳ח י י‬ ‫ע״א • מכני מה י‬
‫פ'א "־"‬
‫נורים דף ־ "‬
‫־‬ ‫ואלו‬
‫־־ י מז )א( ב פ ר ק י י‬ ‫ס‬ ‫מיניה נ' רשויות קי׳ ‪ .‬ונ־לשאיןלשנש כל הסכרים וסידויי קויזונינו דםירכא ולישנא דייש*‬
‫היה נראה לגרש דקשה ליה למס אינו מקוים נת״ח נרכת לא ימושו‬ ‫נקט ונרישא ודאי שפ ר קאמר אנו מידים לפניך שאתה היא תל ח־ומין צהעולס והוא‬
‫•פין ומפי ודעך וגו׳ ולא שיקשה ליה על מה שמצויים לצאת מעיה טפי ת״ת ממה שיוצאים‬ ‫היא הנירא וקיל‪:‬‬
‫»ת'ש ׳השתא איש התשונה רניק דאין התורה נחשנ נעיניהס לנדן עליה מחלה חין ויכין ללח‬ ‫)נח( ינחגחי נעצתי מיו אתר מ כ ת אלהי נשמה אעפ״י שינינו כתנ לעיל נסי' ויומסתניא‬
‫ימישו עכי משאר כל ארס אכל ת׳ ל״ת הנ׳ אלא כפשוטו ק־ק הא ע״ה נ״ש שאק התורה נחשנת‬ ‫לו נדעת הי״א שאין צריך לימד אלה' נש״ה דיו אחי ניכת אשר יצי היינו‬
‫יעיניהן שהרי אינן לומדים נלל אכל מצאח׳ שר״ן פי'כן נהליא וו״ל מפני מה ת״ס אק מצוין‬ ‫לוינא אנל ודאי כל דאפשר לתיסייכה טפי עדין‪ .‬וכמ״ש לעיל ס׳ הנ'ל נשס תירי"׳ ניונא ויל‬
‫נוי פי' שעל היונ אינס ננ׳ מורה ענ״ל ולפי וה נ״ל שהמשיכה היא שתית ה׳יאיל ורגילין כה תינו‬ ‫ולנןנהגרנינו למשמכה אכל לאומרם קוים אלה• נשיה אין טעה ליינהנ י‬
‫והירק לנרן ולהתפלל על נניהן שיהיו הס וצאצאיהם לומדי תייה סשא״כנשאר ננ׳ חום שכשה'‬ ‫)נט( וראיתי וסידורי רנ עמרם אתר שנתנ נוי םיוי אותו • ונ״כ לעולם יהא אדס נוי‬
‫כינים מעסק ם ולומדים תורה אותו הפעם נוהדח לנון עליה ולהתפלל ונהיה אנחנו וצאצאינו‬ ‫ר״ל סיור רכון כל העולמים אמר נרייתא וי׳ ישמעאל וגם הוסיף לנתונ גיכ‬
‫וכו׳ ולנן מקוים נהם להיות נניהם ת״א טפי מנל נאמת שצי ואשק נ״ל עיקר וגה ל' הריין‬ ‫אח״נ לעילם יהא אדס נו׳ פי׳ ובסגנון יה איש לומר נוכח התורה קודס וסיוון לכישת התמיד‬
‫אפשו‬
 ‫נא‬ ‫‪rra‬‬ ‫אורח חיים הרכות ברכות השחר מז‬
‫למקרא למלרש ילמשנה ילתלמול ן‪*»'|£‬רנינא אמר מפני שאקמנרנין בתזרה תחלה פי׳ כיין דלא זהירין לברך‬ ‫ל״י פא״ח»נ"ל» '‪ f‬׳ ל לצן‪-‬יד• לברך‬
‫לכרך ‪ppiw‬‬ ‫•י‬
‫‪1‬‬

‫בחירה תחלה לא משקיים בהי בירכת׳ כדכתינ ונהיה אנחט וצאצאינו יט׳‬ ‫'‪-‬י בחב ליר דוד אטדרהם‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬
‫י‬ ‫" יי"‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫)‬
‫"‬
‫נרנת התורה נמולומדי תירמיך לשמה יכ״פ המפרש יהא לאימא בכל השרירים ינהיה אנחני וצאצאיט‬ ‫שאם השנים לנתיב נל״ת קידם מפל׳ מיינ לנרך‬
‫ללמיד רק שלא יהא ניתננדנרי הרש‪): 1‬יב»י!( יעיץ ביביי האגיי •אניויב לק»ן‪ :‬וצאצאי עמך נית ישראל וכולי איכא למילק נימא בקיצור ונהיה אנחש וכל עמך‬
‫ת‬

‫נית ישראל וטלי ינראה לשע״ל שניתקן‬ ‫ינסימן שקודם זה כתבתי אם יכול לומר‬
‫פסיקים דרך ריצוי וסחטנים עד שלא מצויץ לצאת מבניהם תלמידי חכמים רבינא אמר נ‪ 0‬מפני שאץ ע׳׳פ לח״ל לכל הרואה גט ובן מי עוסק‬
‫מברבין בתורה ת ח ל ה ר א מ ר רב יהודה א״ר מאי דבתיב מי האיש בתורה מובטח לו שאין התורה פושקת‬ ‫כירך נרנת התירה‬
‫מודעו שנאמר לא ימושו מפיך וחפי ירעך‬ ‫‪S^rttei^SS‬‬ ‫חי נוסחי׳‬
‫וט׳ ולפיו צריך שיאמר וצאצאינו וצאצאי‬ ‫אבדת‬ ‫מה‬ ‫על‬ ‫ויגידה‬ ‫אליו‬ ‫הי‬ ‫פי‬ ‫רבד‬ ‫ואשר‬ ‫‪ren‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫החכם‬
‫שם ינתנ הרס ש רש ה א ‪ p‬ד ב ר זה »•( נשאל לחכמים ולנביאים ולמלאכי השרת ולא צאצאינו וצאצאי עמך נית ישראל וכילי‬
‫מקומות שאומרים לעסיק נד״ת וה״ר חנה פירשוה ע ר שפירשו הקב״ה בעצמו שנאמר ר א ם ר ה׳ על עזבם את וק שמעתי טטהגים כך במליטמ אחרות‬
‫ונטןמא‪:‬‬ ‫נמנ שמוסמאית מדוייקומ מצא על ל״ת‬
‫תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה ני( מאי‬
‫ינתנ ה״ר ליד אנידרהם שייתר נטן לומר ניהו ו ל א שמעו בקולי ולא הלכו בה א מ ר ר ב יהודה אמר ר ב לומר ן ^ י ש לאמר רב ימלה אמר רב וט׳‬
‫רנינא מביא ראיה מרב‬ ‫על דית לפי שהוא מלל עסק הלימיל‬
‫ועשיית המצות ‪ pi‬נתנ אנן מרמי נלי' שאין מברבין בתורה ת ח ל ה ) י ( וצריך לברך למקרא למדרש ולמשגה יולאאמר רב שהקב״המקשיל על לומדי‬
‫לאילי לעסוק נדיח איט אלא על קריאת ולתלמוד )י( תו גוםתה באיי אמ״ה אקב״ו על דברי תורה וגוסח מורה אפילו עושקי! בה טובא אס אינן‬
‫המירה יל״צ דיש לדמות דאדרנה מהאי אשכנדם לעסוק בדברי תורה הערב גא ה׳ אלהינו א ת דברי תורתך זמרי! לברך כתורה תחלה • ואינא לתמוה‬
‫טינא למה יצא מאת מלפניו להענישם‬ ‫שעמא מפיה עדיףששילנרן למסיק נד״ת‬
‫שהיא נרנה מייחדת לקריאת התורה שהיא בפינו ובפיפיות ע מ ך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי בעונש גלול ורם כזה על שלא ברט בתורה‬
‫נא לעמק נה ענשיו מלנרךעל ד׳׳מ ע מ ך בית ישראל כלנויודעי שמך )׳(ולומדי תורתךבא״י המלמד ממלה שמא לכאורה עבירה קלה ונראה‬
‫שכולל ג״נ עשיית המצימ שאיט נא ענשיו תורה לעמו ישראל ר ש חותמין בא״י נותן התורה ואץ לתתום למנתו ית׳ מעולם הימה שנהיה עוסקים‬
‫לעשותם ולנשיעשם מנע על נל מציה בא״י למדני חוקך שאינה ל׳ ברבה והודאה לשעבר א ל א ל׳ בקשה נתירה נלי שתתעצם נשמתיני בעצמות‬
‫ורומניימ וקלושמ מקור מוצא התירה ילנן‬ ‫נרנה המייחדת לה!מ״מ ניסחת הרמנ״ם‬
‫ודור ד ר ך בקשה אמרו ה׳ שאתה ברוך למדני ח ו ק ך ) ח ( ר״ל והערב נתן הקנ״ה תודת אממ לישראל נממנה‬ ‫מא על דנרי מורה ‪:‬‬
‫ה ע ד ר נא ל אלמני אמ דנרי נ א בוי״וכי ברכה א ח ת היא עם לעסוק ברברי תורה)״( שאילו היתה שלא תשתנח מאתט נלי שתתלנק‬
‫תורתך וטי ג״ז שם ירט יוחנן ברבה בפני עצמה היתה פ ו ת ח ת בברוך ולבן אץ לענות ‪ p s‬א ח ר נשמתיט וגופיטנרח״חיאינרים ישם״הגילק‬ ‫י*‬
‫אמר הערנ נא הי אלהיט ומ׳ נא״י לעסוק בדברי תורה )י( נא[ ועוד יש ברכה א ח ר ת על התורה בא״י נרח״ח מ״ע ישש״ה לא תעשה שנתירה‬
‫ואם היו עיסקים נתירה על הטינה הזאת‬ ‫המלמד מירה לעמו ישראל רנ המנינא‬
‫אמר אשר נחר נט מנל העמים ימ׳ נא״י אמ״ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לגו א ת תורתו בא״י נותן מי המה מרננה והינל לשנינתו יתי‬
‫שהימה השנינה ממש נקרנם ני הינל יי‬ ‫התורה‬ ‫נימרינהי‬
‫נא‬ ‫הילנן סערנ‬
‫פפאננרנמ‬ ‫התורה שאישא״ר‬
‫מיממין‬ ‫טחן‬
‫למלמומ״ש‬
‫יאק לחמים בא״י לחמי חקיך שאיני לשין המה ונקרנם ממש מתה השנינה קינעת לירתה והאח טלה היתה מאירה מנטלי‬ ‫יחיש‬ ‫שם‬ ‫הדא״ש‬ ‫נ״נ‬ ‫המירה‬ ‫טתן‬ ‫באיי‬
‫ינזה יהיה קישור לפמליא של מעלה עם פמליא שלמשה והיה המשק אהל אנל עתה‬ ‫‪:‬‬ ‫יהתוס׳‬ ‫רש״י‬ ‫שם‬ ‫נ״נ‬ ‫יני׳‬ ‫לשענר‬ ‫והודאה‬ ‫נרנה‬
‫‪ IW'fcM‬ייש לימד יהערננא ניי״י ני נדנה אחת מא עם לעסוק נד״ת שאילי שענרי חיק זה שלא עסקי כמורה ני אם לצורך הרנרים משמיים למאתם לילע‬
‫הלינים לשרן משא ומתן גם להתנאות להראות חנמתם ולא גתטיני להתעצם‬
‫שאנל! ילהתלנק נקלישת ורוחניות המורה ולהמשיך השנינה למשה נאוץ נלי שתעלה‬ ‫ממה נרנה נפני עצמה מתה פיתמת מתך נ״נ התי׳ נפרק ג'‬
‫דנרנית נשממם למלרגה גלולה אחרי מיתתם מה נזה עשי פיחל שנסתלקה השטנה מן‬ ‫)מי •( ונפי ע״פ)קד ‪ (:‬ונפיק דנתיטמ)מ •( נשם ר״ת ינ״נ הרא״ש נספייק‬
‫השמינה האח יעלה לה למעלה והארץ נשארה משמיתה נלי קלישה חה היה טרם‬ ‫וזיל ולשי מה שרגיל ר״ת לפ׳ דכל מנא שהנרטת קצרות אפילו נרפה‬
‫צריך חורמה ואנילמה ומא אמרו מי האיש המנם וממר על מה אנלה האח יטמר‬ ‫לחנרתה פותחת מ ח ן נמו נרטת של הנדלה ינרכיתשלחופה א״כ מה‬
‫לנרנת הערנ נא שתהא פותחת מרון שאומה שלפניה קצרה לנך מה אומר רי׳ח‬
‫חנהויאמר ה׳ על עזנם את תורתי אשר נתתי לשניהם וגומר יאמר תורתי תורת אממ‬ ‫שאק זה ני אם סיום נרנה ראשונה ימה אומר והערנ נא ענ״ל ונינ ה״ר‬
‫נא נלא אשר גממי נמתנה שלא יהיו למלק ושמחין וגם שירשתי להם שעם נל הלנרים‬
‫הערנלנרי ר״ת ופירישיהם תהו אשר נמתי לפניהם נשלחן ערוך וטי וכמ״ש רו׳׳ל על פסוק ואלה‬ ‫והמרלמ אנל הרמנ״ם נפ״ו מה׳ תפלה נתנ שנ׳ נרמס ק ילק נמנ‬
‫נפימקשה מ מ אמרת המשפטים אשר תשים לפניהם וכיונתי שיתקשר! נעצם קלושת תורתי תורת אמת‬ ‫על‬ ‫ע״ה‬ ‫וא ונתנ הרשנ״א שק לעת במל המאור !גם התוש׳ נתט‬
‫ומימ בירושלמי פרין ‪1‬הרי הבללה ומשני ר' הוה מפורן פירוש‬
‫נרטת והשמנה תהא שורה נקרנם יהמה עוט את תירמי ולא הלט נה שירוש תמלת‬ ‫לנדנה השמונה לחנרתה אינה שותתת מרון והרי הנללה שיש בה כמה‬
‫כלומר שלא ההלינה נריחניות המירה ממלרגה למלרנה נלי שתתלנק משמה נעצמות קלושת‬ ‫יאפ״ה פיתמ נה מרין ימתיץ שאני נרטמ הנללה שרני מה מפזוץ‬
‫התורה לא הלט נה למיט לא הלמ נה לשמה נשעה שנאו לפתוח נעסק התורה ולנרך‬
‫פיתח לפטו יתי זלמלות לו על נתינת התורה לעמו ישראל נלי שימו לנקים נקלושתם‬ ‫מה אומרן על המס אלא נל אתת לנלה ^מ לאי לאו לרני מפזרן לא היה‬
‫משנע קצרהונשבינמו ימי ומא ןמטון בנרנת אשר נחר מו על אשר קרנט לפט הר סימ ונתן‬ ‫נה מ ח ן משים לנדנה שמינה לחנרמה מקריא יאע״ג למיא עם‬
‫חתניםלני תורתו הקדושה נלי ממדת‪ 1‬שהיה משתעשע נה ננל יוס נלי שתתלנק ממתיט‬ ‫וק נראה מלנרי רש״י נפ״ק לנמיטמ)שם • ל״ה שמח משמח( גני ברכת‬
‫חל נעצמות קדישת הנמרה וריחנייתה ילמריד השנינה נקרבני לא הלט נה לעמק‬ ‫למטנע קצר במי נרנה השמונה לחברתה אינה שיתחת בנרין ינתנ ה״ר‬
‫נלא נד״מ לשמה טנזהנענשי שנשתלקה השנינה מן הממתינים יאז אנדה הארץ נצתה‬
‫‪,‬‬
‫אמלרהם שנן עיקר טק שהלשון משתנה ימלנר להנא ונן נימים לאמרה‬
‫וי‪ f‬ענ׳ל ימ״מ לעת רש״י ננרנת יהערנ נלעת ר״ת שאינה נרנה נ»י עצמה‬
‫מעשה נמדנר מנלי שנר נלימר נשרנה ונשארה מומרי מנליעונר שם קדושת השנינה ני‬ ‫שנתנ ירט יממן מסיים נה הני לנעי פתיחה מרון יחתימה מ ח ן ולענין‬
‫אם מיסד נסתלקה השכינה לגמרי מן האח יעלה לה למפלה וכך מא גי׳ רנ אלפס ולומדי‬ ‫נראה לומר יהערנ עם יי״ו שהרי ללנרי האומרים שמא נדנה אחת‬
‫תירתין לשמה ינזה ראוי להגיה נסחרים‪:‬‬ ‫מ א מי משסיק נאמצע הנרנה ולדברי האומרים שהיא נרנה נפני עצמה אע״ם‬
‫לנל‪0‬חא אשננזית לעסוק נדנרי תירה ינילי נראה דלפי שעיקר ההנשמה‬ ‫שאמרו עם יי׳׳י אק מ ן נלים )א(‪:‬‬
‫שהנטימנו מא ית׳ לא מתה אלא על עסק התורה מא העמל‬ ‫ר ח ו ! ‪ f t‬־ יונה נרנת אשר נחר נט ©תחמ מרון מפני שדרן מא לאמרה נפט‬
‫והטורח נמ״ש יאם נחקיתי תלט שתהיו עמלים נתירה שנע״פ על מנת לשמור‬ ‫עצמה נשמנרנק על התורה‪:‬‬
‫כ ת ו ב נתשינת הרשנ״א שאלה נשאמ מנדנים על המורה ננל נקר למה אקולקיים ונתתי גשמינם נעתם יגימר לכך תקט לנרך לעסוק נדנמ מורהוק עיקר‪:‬‬
‫אט מנדנים לאחריה תענה קריאת המורה מציה ואין מנרנין על המצית ללז״וך יש ברנה אחרת וטלו וימין ננרנתו על מעמד הר סיני וטלי נראה‬
‫לאחריהם ממי שאמרו נפר׳ נא שימן)נא‪ (:‬ואל תשימי מקריאת התור׳ מ״ה שמנרנק י דקשיא ליה דלא מציט שתי נרטת מענק אמד על מציה אחת מון הנא‬
‫לאחריה דסתם תקנת משה ועויא היא ועל המקטמ מנרכין לפניהם ולאחריהם שמנמק לעסוק נתירה יטי נא״י המלמד תירס לעמי ישראל ויש שיממין בחך‬
‫וכדמנרנים נהלל ומגלה ענ״ל ול״נ דאפי׳ אם מו מנדנים לאחר המצוה לא קשיא אתה ה׳ טתן התורה ‪ pnm‬ומנרנק אשר נתר נט י‪0‬׳ נא״י טת! התירה• ימתח‬
‫לניין דמצומ הטית המורה מא כל היום וכל הלילה יאק שעה פאיטמיינ לעסוק דנרנה ראשונה היא נשאר כרכה שמנרכין על המצוה וכן כאן מנרך לעסוק נד״ת‬
‫על מצית עסק המרה ומסיים והערב נא ופו׳ ימא לפי שהקנ״ה עוזר ומומן לכל‬ ‫נחירה לא שייך לנרך לאחריה‪:‬‬
‫העוסק‬ ‫ואם‬
‫דרכי מ ש ח‬
‫ול׳ינ‬
‫טן ) א ( והמגיע הוא כדברי הדםג״ם‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫אפשו צפיש ‪ ) •• P‬נ ( מפני שאין מנונין נתווס מתלם נאמו נתחלמ עסקם נעווה ננל יום סי׳ מז ]א[ ועוד יש גונם אמות על סמווה נלף< אמיס אשו נמו נו׳ רל ר יונס דיו‬
‫פיק מ ו נ ו ת ומגי אלו ג׳ מ נ ו ת תיקנו לומר ננוקו ‪4‬׳ ענינים ‪0‬קוא‬ ‫ותיתתתון שהם יסיויס לעסוק נמוום ורגילים נה אינם יםיוק לנון נשפותסק ולא מקיימת‬
‫נו׳׳ ‪.‬‬ ‫ד ישמעאל‬
‫‪ Vfmnn‬״‬ ‫ייוימ* ייי׳‬
‫תלמוו דהיינו נייימא‬ ‫*״•י מקויק •‬
‫ייייייי‪ .‬״‪»!.‬״י‬ ‫‪ m‬יהיינו איוהו‬
‫מישנה‬
‫״«<«• ‪» .‬‬
‫נישמ התמיו‬
‫דהיינו ‪o,-r‬״‬
‫יי״״‬
‫גוהג‬ ‫נונתס כונתינ וגסיס איו וצאצאינו לומוי תווה נפיוש״י ‪! >p‬״א ע״ש ‪( , vy^u! .‬‬
‫נ ת נ שסטעס שמאםו שאק מנונק על התווה מווה שאק <ןוח אומס לשמה אלאנאומנופ ונינמ אשי נתי ננו שהיא מעולה שיש נה שנמ צשי״מולישואנמקנו למקרא ונינמ והעונ‬
‫בעלמא צפינן אק וונין לשלשלת הנמשן לעוסק נתווה לא ימושו ט׳ ונ׳׳פ ו״ן נשם וניט יונה למשנה ונו׳ונרנמ לעסוק למירש • ולועמ האומרים והעונ נוא״ו אשמנא דאק פאן אצא ב׳‬
‫נ י מ ת א׳ מ ג י הפייה שננענ ואי מ נ י התורה שנע״פ שהמשנה והתלמוד מלל עורה שנעל‬ ‫ונמ׳׳ש נסמון ‪:‬‬
‫)ג( נשאל נסנמים ונתינ‪» -‬י שנס ויק ולנניאיס ולמלאני סשות ונתיב ואשו ו נ ו פי פס ומגי לסו מ י נ ה אתת וק״צעליל • ולפי ינויו משמע שמנינק נינת סמוים קוים פרשת‬
‫התמיד וקמופס מדני׳ ינינוממ״ש ם״ם מ״ו שנסיויי אשמו נסונק סמה קוים פיהעמיי •‬ ‫יי־ אליו‪:‬‬
‫) י ( מאי ניסו וצא שמעו בקוצי נו׳ לומו שאק מנונין נתווס תמלס • ו״ל ס ח נשם ו' וק׳ א״כ למה צוינק ללמוו אסי יציאת נהנ״נ מיו כיי לצאת מ י נ ם אהנה ינה נמ״ש יניגו‬
‫יונס וקוא סניוייק ומל שלא נוגו נתווה תשלם אנוס האת ואם אימא על נסמון כיון שננו למוו אמו נונמ סתורה פושע סתמיו ועשנה ואיזהו מקויק וצ־ל ניון‬
‫שאומויס‬ ‫»ונם את תורתי נפשנוס משמע שעונו את התווה ולא סיה עוסקים נה כשנשאל לתנמיס‬
‫‪.‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫ולנביאים ל»הלא פיושוסו והלא ו נ ו גלוי היא וקל לפושו אלא וואי עוסקים היו נתויס‬
‫ממיל ולפיכן היו סנמיס מניאים ומלאניס תמםיס על מס אנוס האון עו שפיושו סקנ״ס נעצמו שיווע מעמקי הלנ שלא היו מכינין נעווה תשלה נלומו לא הימה התווה השונה‬
‫בעיניהם נל ‪ p‬שיהא ואוי ל נ ע עליה שלא היו מוסקים נ ה לשמם ומתון ‪ p‬סיה מולוצים ננונמה והיינו לא הלנו נ ס נלומו מונתה ולשמה עצ׳׳ל • ונשם ו׳ נתן ואימי נתונ לומו‬
‫שאין מנינק נו׳ קיא יתיוא ואשו נתתי לסם קוייש נאמו אשו נמתי להם צנון לפטה‪) :‬ס( וצריו* לנון למקוא למווש נוי שלוגמא נגמוא אס ילון על משנס ומווש‪) :‬ו( וזו נוםחא‬
‫נו׳ טל ו״מ טע»א לעי שהים בולל עסק הלימוו ועשיית סמצוס • וג״י נ ת נ ואוונס מה״ט « ן א עוין• מפי לנון לעסוק נ ד ת שהיא בונה מיומות לקויאת סתויה שהוא נ א לעסוק‬
‫בס מנשיו מלנון על ו״ת שנולל ג״נ עשיית המצוה שאינו נא ענשיו לעשותה ולנשיעשס מנון מלנל נונה המיויוות לס ע י ל ‪ (0 :‬ולומדי תוומן לשמה נא׳׳י המלמו ‪ p‬׳ ‪ p‬ניוסת וייף‬
‫‪: ,‬‬
‫ל« ש׳ ירא ‪) :‬ש( וי״ל יהעוננד ונ״» נ ״ ) » ( שאילו םיתס נינס נשני עצמם נו׳ נ״נ סתום׳ נשם ר ת פיק‪.‬שלשה מאכלו ונש״ק מתונות ונעוני פסמיס מ ל הינא ונוגות מצוים‬
‫אפילו נ מ ה ססמונסלםנותס שוממת ננוון נמו נינס של סלולה ונונה של תופס• נימס״ט יהי וצק אינה פותמפ ננוון משוס לנולי נויס אמת סוא עס סמעניושינה נולעיל ס י מ״ו‬
‫ע״ש[ אנל המוס׳ נמנו שם יאק ואייה מנונת סנולה שוי היס מפווז נל אתת לנוה • וגם וש׳׳י פ*ק ונתונות יהע טעמא לנונס של מופה למה פותנופ ננוון • וושמתי נא״ע סי׳ נוב‬
‫עיש • גם סימנים נ מ נ העיב נלא ויו ואילו נ י מ ת קצוות אס סמוכק איק פותחות ננייו••)י( ועוד יש נונס אחות ‪0‬׳ עיין נווישה !‬
‫ואס‬
‫חרושי ה ג ה ו ת‬
‫בפשרי‬ ‫מ ן א כ ״ ו ו גירםח הרי״ף וראי• אגל בש׳יפ םתםא רגסרא קאמי הילנו‪:‬‬
 ‫אורה היים הרכות ברכות השחר מז‬ ‫ב״ח‬
‫רעוה־‪ ,‬כתורה ותלמד אותו להביגהעל בוריה ילכן מכקפיס ממני ית׳ יאימריס ואחכיוללמידחייאיורק״שונרכותיהשחריתאיןצריולכרויט׳נסוןס״קדנרנית‬
‫)שם( א״ר יהודה אמר שמואל השניה לשגות עד שלא קרא ק־ש צריך לברך‬ ‫ויערנ נא וכולי באיי המלמד תורה לעמו ישראל אבל ברכה זו השנייה אינה כי‬
‫אס ההודאה ושבת על מה שנתן לנו תורתי כלי המדתו מתיך האש להורות על קדושת׳ משקרא ק״ש אין צריך לברך שנגר נפטר באהבה רבה ופירש״י שיש בה יזעק ברכת‬
‫ורומנייתה וכמר בגו מכל האיתות וקרבנו לפני הר סיני ולפי שהוהיר אותנו בתורתו התירה ותן בלבט ללמוד וללמד ונו׳ יכתט התוס בירושלמי יש הא לאמרינן שכנר‬
‫נפטר נאהנה רנה והוא ששנה על אתר‬ ‫שלא נשכח מעמד הר סיני ונמ״ש בפרש׳‬
‫‪ sj.‬בעבד הר סיני איטר בחר כנו פי׳ לאלתר שלמד מיד באימי מקוס ונשאל‬ ‫‪,‬‬ ‫ין‬ ‫י‬ ‫ואתחנן רק השמד לך ושמור נפשך מאוד‬
‫ע ת ו‬ ‫ב כ‬ ‫ף כ ן‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬

‫פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך כבי העו״ג וקרבנו לפני הי סיני וחשםיעגו רכריו םחוך האש ר״י כגון אנו שאק אנו לומדים מיד לאחר‬ ‫‪1‬‬

‫וגומר יוס אשר עמלת לפני יי' אלהיך ונתן לנו את תורתו הירושה שהיא בית חיינו כלי חמדתו שהיה תפלת השחראמאי אין אגו מברכין כרכת‬
‫התירה פעם אחרת כשאט מתחילים‬
‫נחורנ וגיתר יתקרכין יתעמדין תחת ההר משתעשע כה בכי יופ)יא( ואם בא יילמד מיר אחר ק״ש וברכותיה‬ ‫‪1‬‬

‫ללמיל!השיב ר״י ללא קי״ל נא‪1‬תי ירושלמי‬ ‫והי‪.‬ר טער באש וידבר הי אליכם מתיך‬
‫האש יכי׳ לפיכך צריך לכיין נכרכה יו שחרית אין צריך ייכיך מפני שברכה שניה שייפני קייש שהיא אהבה ועול אפי׳ לפי הירושלמי דוקא אהבה רבה‬
‫ללא הוי עיקר נרבה לברנת התירה‬ ‫מיד‬ ‫לומר‬ ‫אם‬ ‫ודוקא‬ ‫אותו‬ ‫ופוטרת‬ ‫התורה‬ ‫ברכת‬ ‫מעין‬ ‫בד‪,‬‬ ‫יש‬ ‫רבה‬ ‫השנייה להידית לי יתעלה על מעמד הר סיני‬ ‫‪1‬‬
‫וכוי ומםייס בה בא״י ניתן התורה כלימר אח־יה אבי אם הפסיק מ ת י ם אינה פוטרת )ע( ‪ M‬ואם לומר מיד לעיקר אהבה רנהלק״ש נתקן ובשביל נך‬
‫מ ו ד‬
‫ברכות‬
‫אס ילמיד‬‫אלאאבל‬
‫התורהלעת‬
‫מנרבת היסח‬
‫אינונפטרלא יעשה‬
‫מילונם‬ ‫ניתן התירה כלי חמדתי מתיך האש כאמור אהריה שאז היא פוטרת או שבירך ברכת התורה והתחיל י י‬
‫המיוחלות לברך על החידה פוטרת כל‬ ‫והפסיק‬ ‫ולפי שנאותה פרשה אמר ואותי ציה ה'‬
‫היום יא״ת מ״ש מסוכה שאנו צריכים לכרך על כל סעילה לישב בסיכה !יש לזמר‬ ‫בעת ההיא ללמד אתכם תירה שבע״פ‬
‫חוקים ומשפטים לעשותכם בארץ וגומר היו מקצת ספרים גורסין דמס־יס בה נא״י דשאגי תירה שאינו מיאש עצמו לנל שעה אלם מחיייכ ללמוד לכתיג והגיס נו‬
‫למדני חקיך ונמ״ש ללמד אתכס חקיס ינותר זרש״י והתו' הכריעו דאין גירסא יומס ולילה והוי בתו יישב כל היום בלא הפסק אבל אכילה נסינה יש שעה קביעה‬
‫זו נכונה דאין זו ברכה והודאה לשעבר • ונראה שהנשים ג״כ מברכין ביכח זהצרפתיס נהגי לימר פסיקים וברכת כמים וגס אלו דברים שאין להם שיעור‬
‫התורה אע״פ דבי״ד סימן רמ״ו סעיף ז׳ פסק כרבי אליעזר בסוטה פ' נוטל דכל שהיא משנה ואלו דנריס שאלם אוכל סירותיהן שהיא ברייתא מפני הירושלמי דבעי‬
‫המלחד לכתו תירה כאילי מלמדה תפלות הלא מסיק התם דכתורה שבכתב אינו‬
‫כמלמד תפלית יעוד כתנ הרמנ״ס דמקילת שכר א״כ שפיר יכולה לניך וכ״כ שילמיד על אתר אבל איצ כמו שכתבתי ככר עכ״ל וכן כתבו ה״ר יונה והמרלכי‬
‫מהרש״ל בהגהותיו שמצא כך כתוב ע״ש הראב״ד יכתכ עוד דהנשיס שייכית בד״ת דדיקא כשנפטר באהכה רכה כעינן שילמול לאלתר אכל כשבירך ברכת התורה‬
‫כשלומדת מצות הצריכות לה לאפי׳ א״י אתיי׳ כפ׳ ד' מיתית דבעוסק כשכע מצית אפי׳ אינו לומד עד אחר כמה שעות אינו צריך לתיור ולברך וק״ל למ״ש מברכת‬
‫‪:‬מוציא שאס הפסיק בין כרנה לאכילה צריך לחזור ולברך ומשמע שכן הדין בברכות‬ ‫בני נח עדין מכ״ג כ״ש אשה וכ״כ נ״י ע״ש האגור נסון> סימן זה ‪:‬‬
‫‪ n*M‬בא ללמוד‪ ,‬חיל אחר ק״ש וכולי מימרא דרב יידא אמר שחואל םפ״ק המצית שאס הפסיק בין הברכה לעשיית המצוה צריך לחזור ולברך ונראה לי‬
‫דשאני ברכת המוציא שאק הברכה באה אלא על הנאת האכילה וכן ברכות‬ ‫דברטת )דף י״א( ‪:‬‬
‫ורן״•‪ **,‬ודוקא אס לומד מיד אחריה וכוי שס כתבו התו׳ נירו׳ יש הא דאמרינן המצות אינן באות אלא על עשיית המצית והאכילה והמצית אינם דברים שצריך‬
‫דנבר נפטר באהכה רבה והוא ששנה על אתר פי' לאלתר שלמד מיד באותו לעשותן תמיד ומשיה כשעושה איתס צריך שלא יפסיק ביניהם להוכיח שהברכה‬
‫מקום ונשאל ר״י כגון אנו שאין אגו לומדין מיד לאחר תפלת השחר אמאי אין אמ תיירת על האכילה או על עשיית המציה אכל ת״ת כיין שאדם מתיייכ שלא להפסיק‬
‫מנרכין ברכת התורה העם אחרת כשמתחילין ללמוד והשיכ ר״י דלא קייל כאותו מלהתעסק כו כלל כשבא ללמוד כמה שעות אחר שכירך לאמוכחא מילתא שקורא‬
‫הירושלמי הואיל ותלמוד שלנו לא אמרו‪ :‬ועוד אפילו לפי הירישלמי דוקא אהבה בלא כרנה דאיכא לחימר נשהשנים בירך ושנה לאלתר ועי״ל לאכילה ועשיית‬
‫רנה דלא הוי עיקר ביכה לברכת התורה לעיקר אהבה רבה לק״ש ניתקן ובשבילה המצית כיין שאס רצה שלא לעשותן עד אחר שעה הרשות טלו כשמפסיק בין ברכה‬
‫אינו נפטר מברכת התורה אלא אס ילמיד מיד וגס לא יעשה היסח הדעת אבל לאכילה או לעשיית המצות נראה שאותי כרכה אינה חוזרת על אותה אכילה או‬
‫ברכת בחר גנו ולעסוק בד״ת שהן עיקר לברכת התירה שטרית כל הייס וא״ת איתה עשייה אבל ת״ת שחייב לעסוק ני תמיל נשמפםיק בין כרכה ללימיל לא הוי‬
‫מ״ש מסוכה שצריך לברך על כל סעודה וסעודה לישב בסוכה!י״ל דשאני תורה שאיני הפסק מאמר שבאותו זמן שהפסיק היה מחויב ללמול יא״ת למה לו לירושלמי לומר‬
‫מייאש דעתו וכוי • והצרפתים נמ! לימר פסיקים לברכת כמיס כו׳ מפני הירוש׳ על הנפטר באהבה רנה שצריו שילמיל מיל שהרי לעולם הוא לומל שהרי קורא‬
‫לכעי שילמוד על אתר אבל א״צ כמו שכתכתי ככר עכיל פי' דיקא אהבה רבה ק״ש אחר אהבה רבה יאפשר לומר לנכר אפשר שאיני קורא ק״ש סמוך לאהבה‬ ‫י‬

‫כששונה על אתר א״צ לחזור ולברך אץ על פי שלא בירך כבקר ברכת התו ה כמ״ש להא איכא מ״ל בספ״ק דנרבית)שם( להא לחנן אמר להם הממונה ברכו ברנה‬
‫הרי יונה והטעם היא מפני שגילה דעתי במה ששינה על אתר שלדעת כן קרא אתת והס כרכו וקראו עשרת הלכרות שמע והיה אס שמוע כרכה אחת הייני ייצר‬
‫קיש לצאת כה ידי חיכת קיש וידי חיכת הקריאה אכל אס לא שנה על אתר גילה אור וא״כ אחר ק״ש אומר אהבה רבה זנל כה״ג איצטריך הירושלמי לאשמועינן‬
‫לעתי שמתחלה לא קרא אותה אלא לדעת חיוב ק״ש בלבד ולא לדעת חוכת הקריא׳ שאין כרכת אהבה רבה פוטרת מנרנת התורה אלא כשלמל מיל ליקא ועי״ל לק״ש‬
‫אבל ברכת התירה שתקנוה לחייכ קריאת התירה כיין שבירך איתה בנתר קילס פ' ותפלה לא חשיט לימוד לענין זה לדנרי תמנונים ותפלה לחול !לכרי ת״ת למיד‬
‫וק״ש כלברי תפלית הוא‪:‬‬ ‫התחיל ומשנת איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל אעייפ שלא שנה על אתר מיד‬
‫לאחר פרשת התמיד וכוי היא פוטרת כל היום ולא אמרינן הכא גילה דעתו שמתחל'‬
‫‪ W ^ ' D I‬מדברי הני רטות' שהנפטר כאהכה רנה ילמל מיל והפסיק אינו‬
‫לא אמר פ׳ התמיד אלא לצאת ידי חוכת קרב! תמיד וכן משנת איוהו מקומן לצאת‬
‫י״ צריך לחוור ולכרך נל היום וכ״נ הרא״ש גהליא ‪1‬מצאתי שכתב‬
‫י״ח שאר קדננית וכן ברייתא דרכי ישמעאל לצאת י״ח מדרש דת״כ נלכד אבל לא‬
‫לדעת חיבת שאר הקריאה אלא כיון לברכת התורה עיקרה ניתקנה לחיוכ קריאת הרשג׳׳א בשם הראנ״ד יש גרסוח שגורסין והיא שקרא על אחר ילאיחה גירסא כל‬
‫התירה היא פוטרת כל היוס אע״פ שלא שנה על אתר וא״צ לחזור ולברך כשקורא שקרא ק״ש סמיך לאהבה רנה יצא ילי ברכה פל היום לפי שכבר בירך על התירה‬
‫פעס אחת נטקר אבל לספרים דגרכי יהיא ששנה על אתר אין הנדבה מיציאחו‬
‫בתירה נאמצע היום אע״פ שהפסיק הרכה נין ברכת התירה שבירך בבוקר קודם אלא מידי קריאה הסתונה לה הא אם הפסיק וחזר וקרא צריך הוא לחזור ולברך‬
‫והרא״ש‬ ‫ס׳ התמיד ובין למודו עכשיו כאמצע היום והקשו על זה דמ״ש מסוכה שצריך‬
‫לחוור ולברך על כל סעולה כיון להפסיק וכילי אח״כ כתבו דהצרסתיס לא תילקו‬
‫בין אהבה רבה לברכת התורה שנבקר קודם פ׳ התמיד דאכילי כשבירך ברכת התורה קודם פ׳ התמיד אם לא שנה על אתר מיל קידם פ׳ התמיל וטי אחרינן‬
‫גילה דעתו שלא קרא פ׳ התמיד אלא לצאת י״ח קרבן התמיד וכולי ולא לנאת י״מ הקריאה ועל כן נהגו לומר פסוקים לברכת כמיס ונו׳ קולם פ׳ התמיל וכו׳ כדי‬
‫לצאת י״ח הקריאה דהשתא ודאי אף על פי שהפסיק טובא חייר וקורא בתורה וא״צ לברך ומסקנת התו' אנל א״צ לטין לברכת התורה עיקרה ניתקנה לחייב קריאת‬
‫התירה אע״פ שלא קרא פסוקים דכרכת כמיס וכו׳ אלא כרשת התמיד לא אחריי גילה דעתי וט׳ הארכתי בפירוש לנרי התו' לפי שהב״י האריך בהגנתו מדבריהס‬
‫שםוכריס דכפבירך ברכת התורה אפילו לא קרא שוס קייאה כלל אלא הפסיק בין ברכה לקריאה כשכא לקרות אחר כמה שעות א״צ לכרך כרכת התורה לפי‬
‫שנפטר בברכת התור' שבירך לפני כמה שעות ואמר שיאת היא לעת הרא״ש ירכינו גס כש״ע כתכ י״א שאס הפסיק כין כרכת התורה ללימודו אין ככך כלום ישרא ליה‬
‫מארי׳ זה לא עלה על לעת מעולם להפסיק בין הברכה ובין הדכר שמכרכין עליו אלא דעת התיס' היא כדאמרן ונ״נ הר׳ יונה והרא״ש יהמרדכי יהדי ירותם עוד‬
‫כתנ הניי זיל ע״ש הר״י אבוהב שגס הוא הבין תדכרי התוספות והרא״ש כמי שהכין כ״י אלא שלא היה מפרש כך לדברי רביט ואני אומר אין נאן שוס מחלוקת‬
‫בין הגדולים אלא דברי הר׳ יונה והרא״ש ורכינו והמרדכי ירכינו יריחס כילס מודים דאין להפסיק כין הכרכה ללכד המכרכין עליו והכי נקטינן כדברי התו' וכל הני‬
‫רכויתא דשתי מימיהם דאף אס לא בירך כרכת התורה בבקר נפטר באהבה רבה וא״צ לברך אס שנה על אתר מיל אחר תפילת השחר ואם לא שנה על אתר צריך‬
‫לברך אבל אס בירך בבקר ברכת התירה קולס פרשת התמיד אעיפ שלא שנה על אתר מיד קודם פ׳ התמיד !אעפיי שלא קרא עד אמצע היום א״צ לתיור לברר‬
‫ברכת התירה דמה שקרא פרשת התמיד חשבינן ליה לקריאה בתירה ישיב אין לתיש להכסק יאע״פ שפ׳ התמיל לא תקנ‪ 1‬רבנן אלא משוס למשיב כהקרבת קרבן התמיד‬
‫אפייה ייצא בה נמי ידי קריאה לענין זה דלא צריך לחזור ולברך ברכת התורה אן> על פי ללא שנה על אתל קולם פרשת התמיל‪:‬‬
‫)‪Q‬״‪ \tf‬רטנו בתחלה ואס בא ללמוד מיד אחר קריאת שמע יכו׳ ידיקא אס לימל מיל אחריה יכו׳ ואחר כך כתב ואם לומל מיד אחריה‬
‫שאז היא פוטרת או שבירך ברכת התירה והתחיל ללמוד וט׳ כל דבריו אלו חיירי היבא ללא בירך נבקר ברכת התורה ואמר שאס למל מיד אחר חפלת‬
‫השחר‬
‫פרישה‬ ‫‪,‬‬ ‫דרישה‬
‫)יא( ואם נא ללמוו מיו אחו ק״שאין צוין ליון נו׳ פי׳ ואפילו אס לא נידן נרנמ החויה‪.‬‬ ‫ש א ו ס ר י ם פ ' ה ת מ י ד ו מ ש נ ״ ת י א י ו ה ו מ ק ו מ ן לשס ח ו נ ה לשלם פ ר י ס ש כ ת י נ י א י נ אינו מ ח ש נ‬
‫)יב‪ 1‬ואם לומד מיד אשריה כוי או שכיון נוכח התורה נו׳ והפסיק • וא״ת מ״ש מסוכה כו׳‬ ‫א נ ל נ״ל פ ש י ע ש ל פ ׳‬ ‫ללימוד כמ״ש נ ״ י ג י כ פ ל ק״ש ש א י נ י ' מ ח ש ב ללימיד ע ל א מ ר מ ה ״ ט‬
‫אס‬ ‫עיין כדרישה •‬ ‫ה מ נ ה ג שלנו שאנו מ נ ר נ י ן נ ר כ ת ה ת י ר ה מ י ד א ה ד נ ר כ ת י ז ל ה י נ ש מ ה ו א י מ ר י ם א ח ר י ה מ ו ר ה‬
‫פ ס ו ק י ד נ ר נ ת נ ה נ י ס ו מ ש נ י ו ת דתל• ד נ ר י ס שאין ל ה ם שיעור ו נ מ ״ ש ר נ י נ ׳ ס י ף ס י ' מ י ו שכן ה י ׳‬
‫שינ מ צ א ת י ש נ ת נ ה מ י י כ י ם פ י ק ר נ ר כ ו ת ו״ל ו נ צ ר < ת נ ה ג ו נ י מ ר פ ס ו ק י ד נ ר כ ו ת כ ה נ י ס ו מ ש נ ה ד א ל ו ד נ ר י ם דאין‬ ‫ג ״ כ מ נ ה ג י מ ה א נ ״ ו צ ת י ס וא״צ ל ל מ י ו א ת ״ כ מ י ו א ת ר י צ י א ת נ ״ ה‬
‫י׳ צ ס י ד [ י ה מ ר ד כ ׳ מ ס י ' ה ת ם ד א י צ כדפרישית ע כ ״ ל ור״ל «ש"ל כדיי ש ד ו ק א נ ר נ ת‬ ‫ן‬ ‫ל ה ס שיעיר ואלו ל נ ר י ס ש ת י ם א י נ ל מ פ י י י ת י ה ס ש ה י א נ ר י י ת א מ פ נ י ה י י י ש ל ׳ ״ ד נ ע ׳ שיציייו ע ל א ת י‬
‫ת ה נ ה ר נ ה ש ל א ניגיזנה רק פ ל ץ״ש כ ע י שילמוד מ י ו א נ ל ח ת ר נ ר כ מ ה ת י י ה ח י נ ש י ל מ ו ו מיר ו ״ נ ת נ כ ר כ י מ ש נ י ר ן ק י ד ם פ ׳ ה ת מ י ד א ו א ח ר א ל ה י נ ש מ ה א ף שאינו ל ו מ ד מיו א מ ר י ה •‬
‫ואני י ו צ א י ם ידי כ ו ל ם ו מ נ ר נ י ס א י ת ס מ י ד א ח ר א ל ה י נ ש מ ה ו א י מ ו י ש א מ ר י ה כ מ נ ה ג מ י ה צ י כ ת יאין ל ש נ ו ת וק״ל י נ ת נ ה ר ש נ ״ א ג ת ש ו י ה ה א ד א י ן י י נ ר נ י ן נ ד כ ה א ת ר ה ל י מ י ר כ מ ו‬
‫שאנו מ נ ר נ י ן נ כ ה נ ״ נ א ח ר ק י י א ת ה ת ו ר ה משים ו ה י ן מ כ ר כ י ; א ת ר שים מ צ י ה ושאני ־;יי־ות ה ת י ר ה ש ה י א ת ק נ ה מ מ ש ה ו ע ו ר א ו ע ל ה ת ק נ ה מ נ ר כ ק ל פ נ י ה ו ל א ח ר י ה כמ״ש כ מ ג י ל ה והלל‬
‫ע נ י ל • וני י מ י ר ן ו א פ י ל ׳ ת ס מ נ ר נ י ן נ ע ל מ ת ת ח י ה מ נ י ה שאני ה י א ו מ צ ו ת ה ג י י ת ה ל י מ י ד ה י א כ י ו ם ו כ ל י ל ה י ח י ן ש ע ה שאינו ס י י נ ל ע ס ו ק נה מש״ה ל א שיין לנין א ח ר י ה ‪:‬‬
‫‪ W‬א ם ל ו ס ו מיו א ח ר י ה כו ע ד ו ה פ ס י ק א ח ׳ כ בצייזיד‪ .‬א צ ל נ ר ן ו א ״ ת מ׳יש מ ס ו כ ה שאנו צרינין ל נ ד ן ע ל כל ס ע י ד ה לישנ נ ם ו נ ה יי־ל ד פ א נ י ח ו ר ה שאינו מ י י א ש ע צ מ ו ד נ ל ש ע ה‬ ‫‪1‬‬
‫א ר ס מ ח ו י ב ל ל מ ‪ ,‬ו ו כ ת י ב ו ה ג י ת כ ׳ י ו מ ס ולילה ־הוי נ מ ו • יושב כל ה י י ם נ ל י ה פ ס ק א נ ל א כ י ל ה נ ס י כ ה יש ש ע ה ק נ ו ע ה כו׳ עכ״ל ר״י ה נ י א ניי ו נ ב ר כ ת נ ת י נסמון נשם ר׳ י ו נ ה‬
‫וחית ל מ ה א מ ר ‪ -‬נ י י י ש ל מ ׳ ע ל ה נ פ ע ר נ א ה נ ה רנה ש צ י י ן שילמוד מ י ד הרי לעוצם ה ו א צומו מיו פ ה ו ח‬ ‫ו ה מ י מ י ש ג ס ד ע ת ן כן שא״צ ל נ ר ן ל ל מ ו ד ע ל א ת ר ‪ -‬י ח י נ ר כ ת ה ת ר ה ע צ מ ן‬

‫י ס ו נ י • שיש ס י ל י ק נ י ן נ פ ״ י נ א ה כ ה ר נ ה ל מ נ ר ן נ ר נ ת ה ת י ר ה ו נ נ פ ע ו נ ת ה נ ה רנה ר ו ק ח א מ ר ו שצרין לשנות על אתר אנל ננוכמ התורה א*צ שהרי לא נ מ נ דנעינן ש י ל מ ה‬
‫״ ‪ ,‬ן ר י ה א ל א ב נ כ ט י נ א ה נ ה ר נ ה א נ ל כ ש מ נ י ן נ י כ ת ה ת י ר ה נ ת נ ו ה ת ח י ל צלמיר ו ל ח נ ת נ מיו ו ה י ק א ס נ פ ע ר נאהנה ובה ולמו מיו א ו שכיון נונומ המורה והתמיל ללמוד נק חסון‬
‫נ י ן מ ו פ ל ג ו ה פ ס י ק את״נ בלימודו איני צ י י ן ל ב ר ן נ ל ה י ו ם ו ל ח א י צ נ ו ר י ן לאשיייעינן ד כ כ ר כ מ ה ת ו ר ה א ־ צ ל ל מ ו ד מ י ד ומולא נ ־ כ א ל א גני נ פ ע ר נאהנה רנה משמע ממילא וננרכת ס ת ו ר ה‬
‫ל ח נ ע י נ ן שילמוו מ י ד ו א ש מ ו ע י נ ן ד נ י ן נ א ה כ ה ר נ ה נ י ן נ כ י נ ת ה ת ו ר ה א ס ש נ ה ו ה פ ס י ק אינו צרין ל ח ד ר ו ל כ ר ן ול״ת וי שתעלה לו נדכה לפעם ואשונה שילמוו אנל אס הפסיק ׳צטרן‬
‫לחזור ו ל ב ר ן קמ״לענ׳׳ל • ו כ ת כ ע ו ד נ נ ״ י ו״ל •איע מ״ש מנרנת ה מ ו צ י א ושאר ב ו נ ת ה מ צ ו ת שאם הפסיק נין נדכה לאנינסצוין לסינו ולנון • וי״ל ושאני אכילה ועשיית המצות שאס‬
 ‫נב‬ ‫ביח‬ ‫אורח חיים הרמת ברכוח השחר מז מח‬ ‫ב״י‬
‫זהרא״ש נ מ נ כמרי ר״י חיל נירישלמי מסק יהיא ששנה על אתר ונראה דהיינו השחר שאו היא ©שרת או שטרן אמר תפלת השחר נרנת התירה והתחיל ללמוד‬
‫מ ד נ ה של אהנה רנה דלא מתחזי לשם נרנת התירה אלא נשינה על אתר יאם וכו׳ אבל אס בירן ברכת התורה מ ק ר וקרא מיד שיש׳ התמיד מ מ לא דבר ר מ ו‬
‫שנה לאלתר אי נראית נרנה לשם עסק המירה כמו לשם ק״ש ואו לא יצטרן דאין מה ספק דמשיט׳ דאפיל! לא למד עד חצי היום דשוב א״צלנרן ברכת התור׳‬
‫לנדן נל אותי התם אפילו יפסיק ללמוד ויחזור יילמיל ונן המנרן על התירה אעפ״י שלא למד מיד אחר פ׳ התמיד כדקבעי׳ הלכה ע״פ דברי התוססות וכל הט‬
‫רטואמא ודו״ק‪:‬‬ ‫ילמד אין צריך לחזור ולברן אם הפסיק‬
‫ל ק ב ן ו ל לקרות פרשת התמיד‬ ‫י ל ייטיי‬ ‫ג י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ם ה‬ ‫א‬
‫והפסיק אחר כן בלימודו אינו צריך לברך כל היום‬ ‫באמצע לכן מצרן לומר והוא ששנה על‬
‫וטלי נ ת נ בית יוסף‬ ‫אתר על מפטר נאהנה רנה ולא על‬
‫מס?>‬ ‫בית‬ ‫כתנ‬ ‫וטלי‬
‫והשעם שאומרים נרנת נהנים נראה‬ ‫‪n‬‬ ‫;‬ ‫‪j‬‬ ‫!‬ ‫‪,‬‬
‫צ ף ב י ן‬ ‫לעסקיו‬ ‫כשיוצא‬
‫ן ג ש ן ת‬ ‫‪ok‬‬ ‫ר‬‫ואף‬‫ה‬ ‫בתורה‬
‫מ‬ ‫ם‬ ‫לעמוק‬ ‫המנרו נרנת התורה דאי לא מימא הני‬
‫ה׳׳ל להשמיעם נעלמא דהססק שנאמצע שיחזור ללמוד ל א חשיב תפםקלענץ ברכת ואף א ם לומד כלילה שהוא משים שאנשי המשמר היו אומרים‬
‫עסק דמי הפסק יצריך לחזיר ולברך נ״ש הלילה הולך אחר היום ואעו צריך לחזור ולברך כ ל זמן ש ל א ישן איתי בנל נקר ינמיש התו׳ ספ״ק דנרטת‬
‫מפטר נאהנה רנס ואף אמיל דאין ואס ישן כ ת כ א״א ז״ל בתשוב׳ שאלה שאף ביום ) י ‪ 0‬א ס ישן סוף)דף י״א( עב״ל ימ״מ קשה למס הקדימי‬
‫לאמרן קודם שרשתהסמיד יאפשר דס״ל‬
‫חילוק נק הנפטר ננרנת התורה לנפטר שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך ניי( אבל א ס‬
‫נהצרפתים דאף נכרכת המורה צרין‬ ‫נאהנה רנה גריז מסתבר שבט אדם‬
‫שישנה על אתר וניין דלא תקנו פ׳ התמיד‬ ‫הוי‬ ‫שרגילי׳ תמיד לעמק בתורה יאפי׳ נשיוצאי' ת י ל להתנמנם מיושב על אצילי ידיו שינת עראי היא ולא‬
‫לעסקיהם ממהרים לעשות צרביהם בדי הפסק ואפילו שכב על מםתו ולא ישן ל א הר הפסק דבעודו נעור אלא שתהא נמקים הקרבת קרנן ולא‬
‫לחזור וללמוד יתמיד דעתם על לימודם דעתו על למודו ע״כ)»‪ fl‬והמשנים בנקר ללמוד קורם שילך לשם קריאה על נן הקדיחו ברנת נהנים‬
‫לא חשינא הפסק לענק נרנה ואף אם לבי׳ה יש לו לברך ברכת התודה וכשקורא פרשת התמיר בב״ה נדי לגלות דמשים קריאה אימרים איתה‬
‫והיל קורא על אתר חיד אחר הנרנה‬ ‫לומד נלילה הלילה מלנת אחר מום‬
‫ואין צמך לנרך נל זמן שלא יישן לנן אץ לו לחזור ולברך אף עיפ שהקורא בתורה חוזר ומברך אשר דהשתיאשי׳ ילן לעסקיו יאח״נ יחחיל‬
‫ללח‪1‬ד לאחר נחה שעות לא הוי המשק‬ ‫לא‬ ‫התמיד‬ ‫פרשת‬ ‫קורם‬ ‫הברכה‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ביוץ‬ ‫שכבר‬ ‫אע״פ‬ ‫בנו‬ ‫בחר‬ ‫מי שרגיל לישן נמס שינת קבע על משתו‬
‫מי הפסק יצריך למזיר ולברך ענ״ל ונתנ דמי שי\\תה ברכה נתקנה על קריאתה נצבור )״י( כמו שנתקנה וא״צ לנדן נדלעיל נסימן הקוד׳ ולפי‬
‫שאני‬ ‫עוד כיוצא נזה שאל ר״י את ר ׳ת אם ברכה לאחריה כ ת ב איא ז״ל המשכים ללמוד קודם עלות השחר‬
‫צריך לברך על השינה נמנה והשינ לי‬
‫שנל מצית מ נ ה שמקיים אדם מסעידה )יי( יברך ענפיי ואשר יצר ואלהי נשמה ‪0‬י‪ 0‬וכל סדר הברכות‬
‫למעידה מ ק שינה יטייל נרנת לישב <י<‪ 0‬וכרבת התורה ופרשת התמיד ל א יקרא ער שיאור היום שהיא במקום הקרבת תמיד שאץ זמנו‬
‫אלא ביום וכן ברכת הנותן לשבוי בינה ל א יברך אלא כיוס עד כ א ן ‪:‬‬ ‫נשנה שנירך על השעידה סישרתי מלברך‬
‫עליהם ולדנריו אפילי השימ דעתי מלישן מ ח ל ק ב ^ ל לקרות פרשת התמיד)יי( כראי׳ במדרש בזמן שאין בהמ־ק קיים מה ת ה א עליהם אמר‬
‫מון שיצא למלאנמי ושוב נמלן אין צריך‬
‫לנדן נ״ש מי שדעתי טרוד על למודו‬
‫אם יצא למלאנתו ילעשקיי לא היי הפשק ע״נ מדנריי משמע שהיא מ נ ר דלא אמח ימא ששנה על אתר אלא דיקא נשנסשר נאהנה רנה אנל‬
‫אם נירן נרבת התירה לא בעינן שישנה על אתר יטנא שנששר נאהנה רנה ושנה על אתר והפסיק וכן אם נירן נרנת התירה ולמד נץ על אמר‬
‫בין אחר נמה שעות !הפסיק אח״נ בשמוזר ללמיד אינו צרין לחזוי ילנרן ואע״פ שנתנ ואף אח״ל דאין חיליק נק מפטר בנרנת התירה לנסשר נאהנה רנה לאי‬
‫למימר דס״ל דאין חיליק ניניהם אלא לאשמיעינן דאפילו אינא מאן דסנר שאין חילוק ניניהם מ״מ מ נ י אדס שרגילים תמיד לעסוק בתורה ונוי לא חשינ הפסק‬
‫אנל לעילם איהו ו״ל ס״ל דברנת התורה אף על פי שאיט שונה מיד איט צריך לחזור לברן אפיי הפסיק ונדנרי התיס' ונן נראה מדנרי רטט יריחס שנתנ דנרי‬
‫התיס' נוה ונמנ דנרי הרא״ש נלימוד הלילה וטשן נייס ילא נתנ שהרא״ש חילק על התיס' נלל אנל ממרי רניני נראה שהוא תישם עיקר דאק חילוק נק נפשר‬
‫נאהנה רנה למנרך ברכת התורה לעילם בעינן שישנה על אתר ינדנרי האת״ל שהרי נתנ אי שטרן נרנת התירה יהתחיל ללמיד יהפסיק אח״נ נלימודי איט‬
‫צרין לנדן נל מום משמע דמצרין ללמוד מיד דאל״נ לישמעינן שאע״פ פהססיק נק ברנה לקריאה ויצא לעסקיו בשבא ללמוד אינו צריך לחזור ולברך כי מ נ י‬
‫דצריך למזור ולברך נשנפטר נ א מ ה רנה ימנ״ש היה שמעינן דהינא דהתחיל ללמוד יהפסיק דאיט צריך לתייר ולברך אלא ודאי דעתילימר דנם מ ר נ מ התיוה‬
‫צרין שישנה על אתי־ יבן ביאר דנריי רניני מדיל מהרי״א ז״ל אלא שלא נראה נעיניו דנרי רניני שהרא״ש לא אמר נן אלא נדרן את״ל אבל לקיששא דמילמא‬
‫ננרנת התירה איט צרין לשטח על אתר ילי נראה דרנינו נמי סינר שיש חילוק נין נפטר נאהנה רנה למנרן נרנת התירה דבנפטר באהבה רבה דוקא *זמנן‬
‫שצרין לשטת על אתר ‪6‬נל ננרנת התורה אין צרין שהרי לא נ ת נ מעיק שילמיד מיד אחריה אלא מפטר נאהנה רנה אנל נשמנרן נרנת התירה נ ת נ והתחיל‬
‫ללמיד ילא נ מ נ מיד יה״ק אם נפשר נאהנה רנה ילמד מיד אי שטרן ברכת התירה והתמיל ללמיד נין סמין נין מופלג יהפסיק אח״נ נלימידי איני צרין לנין‬
‫נל היום ילא איצטרין ליה לאשמיעינן ד מ י נ ת התורה איני צרין ללמוד מיד דמדלא נ ת נ ‪ p‬אלא גני נפטר נאהנה רנה משמע ממילא דננרנת המורה לא נעינן‬
‫שילמיד מיל ואשמעינן דני! נ א מ ה רנה נק מ ר נ ת התורה אם שנה והפסיק איט צריך לחדר ולברך ולא תימא די שמעלה לי ברנה לפעם ראשונה שילמוד אנל אם‬
‫הפסיק יצשרן למזור ולברן קמ״ל ומדברי הרמנ״ם נפ״ז מהלי תפלה נראה דננרנת התורה גמי צריך ללמוד מיד נעק שאר מצות שאינו מפסיק נין ברנתה לעשייתה‬
‫נ ה < י & ‪:‬‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫‪03‬‬ ‫ט ה ג י‬
‫ל ה י כ א שטרן אהנה רנה סודם נרנת התורה נתב מהר״י אבוהב זיל בסי׳ נ״נ‬ ‫‪ °‬ליי׳י " י ו ה י *‬ ‫ונמנהג הצרפתים שבתנו התיס׳)נ( יכן‬
‫מנרנת התור׳ והנה לדעת רטתיט הצרשתי' שנתנט שוו פושרת נל מים מה‬ ‫שנסתפק הרשנ״א אם יטל לומר נרנת הת‪1‬רה מאחר שאמרו שנפטר באהנה רנה‬
‫שאין בן באהבה רנה יש לנין אותה ענ״ל‪ :‬ן א • ישן נ ת נ איא י״ל נחשיבה שאף ניים אס ישן שינת קנע יט׳ גם נפסקים נתב נן ונמי שנתנסי נסמון אלא משני‬
‫‪:‬‬ ‫ה ת ש י ג ה‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ה ל י י י ם‬ ‫ג י ט כ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬
‫ל ‪ 3‬ת ל ב נ מ מ ת מיימזן פ״ז מהלי חפלה בשם לבינו שמחהששינה ימרחן‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫שםיף דנרי התשינה לא נתנ נפסקים‬
‫ישן אי נמרחז אי נניס הנסא מיהי הריס נחנ שלא מה מיל‬ ‫מפסיקים ואם נא ללמוד אמריהם צריך לנרן שק היסח דעת ט א״א לו ללמוד נשמא‬
‫לחוור ילנרך אלא אחר הפשק של שינת קנע לשי שאיט מסיח דעמי מללמוד אפיי נהססק מדחן וטת הנסא עניל יהאטר נ ת נ שעם אסר לסי שאן כשהיא נמנה‬
‫צרין לייהד נדיניס נמו בגילוי טפח וטצד יקנה‪) :‬ניה( יכן נהגי *לא לחויי ילברך אתר טיווץ יניח הנשא‪:‬‬
‫ו ב ת ך עוד האגור שאנח זיל הנהיג שלא לנרך טיס אפילו אחר שינת קבע וכן ראוי לעשות ני המיקל ננרנית נחחים שיש מחליקמ ה״ו לא הפסיד ני הנרנית‬
‫אינן מענטת ענ״ל • ויש לתמוה דהא נק להרא׳׳ש נק לרטט שמחה נק להרים שינה מי הפסק ולא חזיק מאן דפליג עליימ וא״נ מאך מ מ ג האנ דלא נמאן‬
‫וגנן יפה מנח האב משום דיש מחלוקת נדבר ואגן לא אשנחן מאן דפליג נהא ואפשר שטעמם מש‪1‬ם דלר״מ אפיל! שינס נל הלילה לא מי הפסק נמ‪ 1‬שאנתזנ נשמון‬
‫ואע״פ שאק הלנה נמוסו מפני שנל הסיסיןם חולקים עליו היינו נשינת לילה אנל נשינת יום מימ יש למוש לדנריז ישן טהטם העילם שלא לברן נחם אפילו אמר‬
‫‪:‬‬ ‫נ ע‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫<‬
‫ו ה מ ‪ ^ /‬כ י מ מ ק ר ללמוד ק‪1‬דם שילךלנ״ה יש לולנרך נרנת התורה נ״נ הרא״ש ספיקדנרשתוגם נתשונה שנתנ רני' נסמון לקמןאנל המרדנו‬ ‫ח‬
‫אומר שאיט צרין לנרן לפי שנרנת התורה של אתמול פוטרת עד שחרית אחר יכ״כ ה״ר יונה שם והתוס׳ כתמ ק בשם ר״ת ינתט‬ ‫נתנשםשהר״ס‬
‫דלא גמרא יננתני מהיר ישראל ס י קנ״נ כתנ שמא ודוח ז׳׳ל היו טהגים ל נ ע יגם האגיר נ ת נ שרת היה יחיד מ נ ר זה וכל הפוסקים אומרים שיש לנין יק‬
‫טהגים השלם ימ״ש וכשקורא פרפת החמיד בניה אין לו לחזיר ולברך יטי • נ״נ היא״ש נסש״ק דנרנית ונינ הרשנים שם נשם התיס׳ ינ״נ מ מ ת מיימק נס"!‬
‫מהי תשלה ולא נ מ ר י תלמידי רש״י שהיו אומרים נשמו שנשהיה משנים לקרות מה מנרך נרנמ התירה ינשהיה נא לניס הננםח מה חוזר ומנרך ומדממלקירא‬
‫נמייה ומברן ננ״ה אע״פ שמר נירן דשאניהתס שהנרטמ נמקנו לנן יאסילי נירן מיד נרנת החורה ילא הסםיק נלוש חוזר ומנרן נמו שמקט נ י נ ה לאחריה‬
‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ה פ ש‬ ‫ג ח‬ ‫א ש‬ ‫ג ר נ‬
‫כ ת ב א״א זיל המשנים ללמוד קידם עמיד השתר ינרן על נטילת ידים ואשר יצר יאלהי נשמה יני׳ נן נ ת נ נתשינה נלל‬ ‫י‬ ‫מ י י ל‬ ‫ונמי שתק<י‬
‫•י ‪ 0T\2‬האגור שמי שמהרהר נלט חורה קידם שטרד נרנת התירה שפיר דמי דהרהור לאו‬ ‫י‪1‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫הירי‪,‬י‬ ‫אג‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬
‫ייי״יי‬
‫מי שמתי)נ‪ (:‬להלנה נ ר נ חסלא להרהור לאו נליטר למי וכן לענק נעל קרי מיתר‬ ‫נלינור למי לענק נרנה נמו לענק קיש ותפלה יק פסקי התיס׳ נפרק‬
‫להרהר נק״ש ‪ "• W‬ל כ ת ב עול האגור נשם מהר״י חולין לנשים מנרטת נרנת התורם אף על פי שאינן מייטת ולא עול אלא שהמלמל את נת! תורה כאילו מלמלה‬
‫שנע״פ אנל לא ת‪1‬רה שמתנ ואע״פ שלשון נרנה לעמק בלנרי תורה משמע תורה שבע״ס מ״מ אי{ לשטת משנע הנרטמ ועור ט ‪p‬‬ ‫תיפלית זהו נשרה‬
‫חנינות על קריאת הקרגטת ומפלה מ ג ל קרננית תקטם יהן חייטת נחפלה ואם נן חיינית גינ נקריאת הע!לה והקרנממ וננ שנן למרי סמ׳יג שנתנ שמשים‬
‫מיינות ללמוד הלינים השיינק לק ע״נ ‪:‬‬
‫‪ n*s‬ומדמו לקרית פרשת הממיד נלאיתא נמלרש בזמן שאק נימהמקלש קייס מה תהא עליהם זנו׳ הכי איתא נס׳ נתרא לתעגיח)ני‪ (:‬ינסיף פ׳ נגי העיר‬
‫ינסידיר‬ ‫׳־״ י י ‪) * V‬לא ‪ (:‬יכתנתיי נסי׳ א׳ ‪:‬‬
‫דרכי משה‬
‫)ב( ול״ג דאין י נ י י ב״י ולא יביי מהיי״א נכונים בכאן בי האטת ני נם היא״ש ש״ל דנם בבונוז התווד‪ .‬צייו ללמוד &יר אמר הבינה יב‪ »"8‬יביט הטור יהמיקיק ברניי‬
‫היא״מ ייאה ענן הוא ולא נול להראיט דיע לחלק בין אהבה רבה לביכח החויה אלא י כ י נ ח החידה אם התחיל ללטיי ‪ TO‬אחייה םגי ליה אשילו אם הפםינן אח״נ ם«א"כ נברכח‬
‫אהבה יבה יאיר* ראם התחיל ללטיד מיר אחייה דהיינו*‪ w"p trap‬לא מהגי אנו אשםיק אורב אלא ציין ללמיו גיינ »אר וברים ‪ t o‬יבמ״מ יביגי נעל הטיר דוק ביביי א»י*י‬ ‫‪1‬‬
‫‪ ' M‬הלכיח היי״ף יי ע״א מלל סי' פ״ר טובתי דלפפיק דין בלא נתינה טעם ומי כהיהוי ‪ :‬ינתב עוי האגור מי שרוצה ללטיר‬ ‫‪:‬‬ ‫טהיש״ל ‪ w o o‬נ )ג( ונ׳ינ הריי‬
‫נהענמה לכחחלה י» לי ליטול יייו אנל אס אק לי מים יבול ללמוד כן עכ״ל ‪:‬‬
‫‪0‬ח )א( נתב הרב אבוררהם יגהגו י»ראל להתנועע בזמני‪» .‬קייין נפי בגחיגת ההיוון •וזיתה בריזה וני'גם ע״»נלע»‪0‬יהי תאםינה יני' בי נל עצמוחיו היי מיזגועעים ב»עח • נ ח‬
‫הבויא‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫)ינ( אס ‪,‬ישן יוי הוה הפסק וצוין לגמור ולברן • ו״לנ״יוהאגוי נמנשא״צ‪ .‬ונ״פ נשיע‪ :‬יצה שלא לעשותן עז אתו ש»ס הושומ ייוו נשטפםיק נק יינה לאניצה או לעשיית המציס‬
‫)יו(«>‪3‬ל אס וגיל להמנפגםנו׳ עיןט״ש למיל םיי»״י )טי( והמשכיפ נ נ ו ן י ט ׳ נואס שאותם נונה אינו חוזות על אותואטלה או אומה מפייס אנל ת״ת שחיינ לעסוק נס‬ ‫‪:‬‬

‫יש צו לנון ולינ טהיי״א ננתניס ולא נהיטנ״ם • "ייי )<"( כמו שתקנו נונה לאסויס תמיו נשמפסיק ‪ p‬נונה לליטוו לא הוס הפסק מאמו שנאותו © » שהפסיק הים ממוינ ללמוו‬ ‫‪:‬‬

‫והטעם שאין מנונין ג״נ אמו הליסוו נענעי נווישס ס»י‪ 1‬י' •י)י<( יברך ממרי ואשו ענ״ל • נ ת נ טוו־ אפילו נשים מנומאותה ומצוהלהם ללסוו המנות הטםויינות נהן ואפילו‬
‫יצו עיין מיש וט״א נש״מ‪) :‬ימ( וכל סוו הנונומ הטעם שהוי מן סואויי היה לו לנון א״י אמוו בענוות מכנים ידי העוסק נתווה נוונ יומו מ י ג ומתוצי התו' שאייוי שעוסק מ׳‬
‫וינוני‬ ‫מצות שנצטוום ט ׳ פנ׳״ל מווי ייל‪:‬‬ ‫מיו נלא׳וא' נשמתו נמ״ש לעיל ‪0‬י' מיו סילנןצא לאמו נילי האי ואמ״נ יאמו לעונם‬
‫יהא נו׳ מו וישנס ויאמו ו נ ק נל העולמים גי' שהוא שיין לוטונהשמיה וק״ל‪:‬‬
‫)יט( וכרבת המויה נוי א״צ ומיה מונמ שהים אוטו בונת התווה קוום פ׳ סמעיו ולא <»נהג ונינו הלל וי״ל שהיה אומו נסיו ו״ע הלל לסיה אומו וגון העולמים נו׳ לנסון> אתו‬
‫ונסווי‬ ‫נייימא וי׳ ישטעאל וק״צ ‪:‬‬
‫חרושי הגהות‬
‫נט״מ‬ ‫ב נ‪»0‬יי הטוי ׳•לשנינו היוו נ ח י נ סעיף זה בפיסן»אח״ז ואין ׳*סטקיסו ל נ ן צייניזיו ‪8‬ח ‪:‬‬
 ‫ביי‬ ‫אורה היים הלכות ברכות השחר מח מט‬ ‫ב״ח‬
‫י" ^ י י‬
‫י‬ ‫י‬
‫י י " י " י ו ב ס ר ו ר רב עמרם נתנ פרשת נרנת נ מ י ם אחר נרנת התורה קולס‬ ‫'‬ ‫י'‬
‫הי‬ ‫ש‬
‫י ‪1‬‬
‫(‬ ‫?י‬
‫שאנו‬
‫י י ג ה‬ ‫ה י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ר < י א‬ ‫כ‬
‫ך‬
‫י‬ ‫‪D‬‬ ‫‪M‬‬ ‫י ה ה‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫פסי‬ ‫ת‬

‫פרשת התמיל וכן אגו גוהגיס יהעעם שאגו אומרים ס׳ ברבת נמים‬ ‫ירוחס והמרדכי על כן אין מהבין לומר ברכת נהנים קילס פ' התמיד חיי!‬ ‫ס‬
‫התיספ׳‬
‫בקר וכמו שכתבו ‪.‬‬ ‫אותה בכל ‪.‬‬
‫נשרה נראה שהוא מפני שאנשי משמר ‪.‬היו אומרים ‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בברבתב״רניני כסייס מ י ‪.‬י שהוא הנהיג לומר ‪.‬ברכת התירה מיד אחר אלהי‬
‫ולומר אחרי׳ ברכת כמיס וכי׳ וכך היא מנהגינו בפדורי׳ שכידיגי וגס כתוב נשם נםפ״ק וגרנות )יא ‪ : (:‬ו י ^ ז נוהגים לומר אחריה סדר המערבי שיה נוסתה‬
‫אניי מסלי םלר מערכה וטי והיא בפ״ג‬ ‫אחר ברכת כהניס משנת אלי לברים שאין‬
‫דיומא)לג•( ופירש״י אגיי מסדר סלר‬ ‫להם שיעיר וברייתא לאלו דברים שאדם'‬
‫וכמ״ש "התו׳ נשם הצרפתי׳ מ ככר הקדמתי להם סדר הק־־בנות כ״ז שעוםיין בהן מעלה אני מערכי • מגה סדר עבודות של כל יום‬ ‫אוכל מפיריתיה' י‬
‫עליהם כאילו הקריבום לפני יא‪ (.‬ובסדור ד ע כתוב פרשת ברכת ויום ‪ :‬משמיה לגמרא • לטליה ישיבה‬ ‫ע״ש יעיין בסי' מ״י בסופו‪:‬‬
‫א ר יי מםלר סדר מערכי נפ״ג דיומא ייש נהנים אחר ברכת התורה קודם פרשת התמיד ויש נוהגין לומר דרבנן לבי מלרשא ‪:‬ואליבא לאבא שאול ־‬
‫)לן> ל״ג( ופי׳ רש״י מנה סדר אחריה פסיק וערבה ייהי מנחת יהודה וגוי וטוב לומר אחריה םרר לאמר בפ״ק )יל‪ (:‬השנת בל מרות‬
‫קידמית לכל הקטרת ‪ :‬מערכה גדולה •‬ ‫עבולי׳ של כל יוס וייס ‪ :‬משמיה דגמ־א‬
‫לטליה ישיבה דרבנן דבי מדרשא • ואליבא המעיכה ‪ w‬שזה גוםהה י‪ 1-‬אביי מסדר סדר המערכה משמיה שעליה הקטירו כל הקטרת קידמת לסדור‬
‫לאבא שאול דאמר כפ״ק סיף )דן> י״ל( רגמרא ואליבא דאבא שאול )‪ 0‬מערכה גדולה)?( קורמת למערכה לפני המערכה שניה שעישק בקיץ מערבית‬
‫הטבת כל מרות קודמות לקטור׳ ובדם שנייה )־( שיי קטורת מערכה שנייה ׳של קטרת )י( קודמת לסדור לרומית משיך מן הקק ל׳ אמות לצד‬
‫התמיד מפסיק להו לנרות אבל רבנן פליגי שני גזרי עצים וסדור שני גזרי עצים קודם לדישון מזבח הפנימי צפון שממנה חיתין גמלים להכניס למובת‬
‫פנימי שתרית וערבית להקטיר עליה‬
‫עליי יס״ל דבקעורתמפסיק להו והתם מפרש ןרישו; מזבח הפנימי קורס להטבת המש נרות והטבת חמש גרות‬
‫קטרת תמיד פרס שחרית ופרס בין‬ ‫במאי פליגי‪ :‬מערכה גדולה שעליה יקישירי‬
‫כל הקערית קודמת לסדר לפגי המערכה י״( קודם לדם תמיר )־( ורפ תמיר קודם להטבת שתי נרות העמים‪ :‬לסידור שני גזרי עצים‪ .‬שמסדרין‬
‫שנייה שעושק כקרן מערכית דריתית משיכה והטבת שתי נרות )־‪ (.‬קודם לקטרת וקטרת )יא( קורם לאברים על מערפה גלולה‪ :‬לדם התמיד‪ .‬לשחיטה‬
‫מן הקרן ד׳ אמית לנד צפון וקריייה של ואברים קודמין)־‪ u‬למנחה ומנחה לחביתין וחביתי[ )'<•( לנסכים ולזריקה ‪ :‬קטרת ‪ .‬על מיבת הפגימי ‪:‬‬
‫קטורת לפי שמחנה חותין גמלים להכניס׳ ונסכים קודמין למוספי! ומוספי! יץרמין לבזיכין וכזיבין יודמין קודמת לאברים • להקטיר אברי התמיד‬
‫על מזבח החיצון‪ :‬למנחה • מנחת נסכים‬ ‫למונח הפנימי שחרית וערבית להקטיר‬
‫עליק קטורת תמיד פרס שחרית ופרס כין לתמיד של בין הערבים שנאמר והקטיר עליה חלבי השי־מים עליה של תמיל לכתיב ועשירית האיפה םילת‬
‫למנתה ‪ :‬לנסכים • לנסך יימ של תמיד ‪:‬‬ ‫העולמים‬ ‫רבו!‬ ‫זה‬ ‫אחר‬ ‫לומר‬ ‫וטוב‬ ‫)יי(‬ ‫כולם‬ ‫ה‪7‬יכנות‬ ‫כל‬ ‫השלם‬ ‫הערבים ‪ :‬לסידור שני גזרי עצים מצוה‬
‫בכל יום כשערנו המערכה להושין• עליה אתה צייתנו להקריב קרבן התמיר במועדו ולהיות כהנים בעבודתם ונסכים למ‪1‬םפיס‪ .‬אס שכת היא ‪ :‬שנאמר‬
‫שני נקעיית עצים אריכות כמדת רוחב ולויים ב ד ו מ ם וישראל במעמדם ועתה בעונותינו חרב המקדש והקטיר עליה תלכי השלמים • ולריש ליה‬
‫לשם השלמה עליה על העילת תמיל של‬ ‫המערכה הגדילה ינותנן ממעל לעצי‬
‫המערכה שנאתי ונתנו עצים על האש ובטל התמיר ואין יינו כהן בעמדתו ולא לוי בדוכנו ולא ישראל שחר האמור בראש המקרא שנאמר וערך‬
‫וכן בין הערבים ‪ :‬להטבת חמש נרות הא במעמדו ואתה אמרת ונשלמה פרים שפתינו לבן יה״ר מלפניך עליה העילה והקטיר ומסין והשלים‬
‫דמססיק ההטבה כשחיטת התמיד וזריקת שיהא זה חשוב ומקובל לפניך כאילו ירב התמיר במועדו ועמדתי אחריה כל הקדמית ילא על של בין‬
‫דמן ואינו מטיכס כולם יחד משום לכתיב על מעמדו ואם אין יכול לאומרו מפני שהוא עם הצבור טוב הוא הערכים שהוא אחחן כל הקרכנות עיינ‬
‫ואע״פ שהרמב"םבפ"‪ 1‬מהל׳ תמידיןומיספץ‬
‫נבקר בבקר בהשיבו את הנרות אמר׳ שיקרא פרשת התמיר לבדו ויאמר אותו י׳‪-‬׳( ואין לחוש אם יקרא‬
‫‪1‬‬

‫פסק כרבנן דפליגי אאבא שאיל יאמרי‬ ‫תורה חלק ההטבה לשני בקרים ועישה‬
‫הטבח חמש נרות נתחלה ואחר כך הטבת פרשת התמיד שנית עם הצבור ולרווחא רמלתא יבוין בקריאה קסדת מפסיק בין הטבת חמש להטבת‬
‫שתים זשחיטת התמיל וזריקתו קולם‬ ‫כבשים‬ ‫שני‬ ‫השבת‬ ‫וביום‬ ‫מוסיפין‬ ‫וכשבת‬ ‫•‬ ‫כתורה‬ ‫כקורא‬ ‫שנייה‬ ‫שתי נרות האחרים דכיון שהתחיל עביד‬
‫ריבא וכי׳ והטבה הוא ניקוי הבויכיס יקניחס וגוי ונוהגי! כאשכנז לקחני‪ .‬כר״ח ובראשי חדשיכם ובעל המנהיג להטבת חמש וכן נראה לעת סמ״ג בסי'‬
‫השיב על המנה‪ :‬מפני שאץ נכון להזכיר ץרק מוסף עם תמיר של קצ״ב ונתנו עול והמדשן את המזבח מדשנו‬ ‫וחלון• הפתילות והסרת השמן >‬
‫נשעה שהשוחט שוחט את התמיד ולפ״ו‬ ‫והדש‬
‫מהראוי לסלר כך וסידור שני גזרי עצים‬ ‫שהי ואינו קשה שמוסף זמנו כל היום ‪:‬‬ ‫ונתינת שמן חדש ופתילה חדשה • קודם‬
‫ללס התמיד לשחיטה)ליריקה ‪ :‬לקטורת מט ו מ ה ׳שקורי; פרשת התמיר על פה וכן פסוקי ח מ ר ה )א( אע״נ קולס ללישין מזכח הפנימי ולס התמיד‬
‫של מונח הפנימי‪ :‬לאנרי׳ להקטי' אבריס‬
‫דקי׳׳לי דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה‬ ‫של תמיד על מזבח ההינון‪ :‬למנחה מנמת‬
‫ודישון מזבח פנימי ודם התמיד קידם‬
‫להטבת ה׳ נחת והטבת חמש נריח קודם‬ ‫כתב‬ ‫נסכים של תמיל לכתיב ועשירית האיפה‬
‫סלת למנחה וגומר‪ :‬לנסכים לנסך יינו של ‪0‬חיד • למזככין אס שכת הוא‪ :‬לנזיכין לקערת וקערת קודם להטבת שתי נחת והטבת שתי נחת קידם לאברים יאבריס‬
‫לשני כייכי לבוני שנקשרת הלבונה כשמפלקין את הלחם בשבת ‪ :‬עליה השלם כו׳ לחביתי! וכוי מאתר שמצאו העולם שאביי סלר הסדר אליבא דאנא שאיל משמע‬
‫לס״ל להט הלכתא ולכן לא רצו לשנות הסלר ההוא ‪:‬‬ ‫על עולת תמיד של שחר הקטר והשלש כל הקדמית ילא על של נין הערכים לימד‬
‫ן א י ן לחוש אס יקרא פרשת התמיד שנית עם הצמר כלומר ולא תימא דהוי‬ ‫על תמיד של נין הערבים שהוא אחרון לכל הקדמית ‪:‬‬
‫‪ I‬כמקריכ תמידי! כשחרית דהוי כמוסיף על המצית לכקריאה כעלמא ליכא‬ ‫ן ^ ו ן לחוש אם יקרא פרשת התמיד זנית עם הציור כי' וא״כ הוי כמקרי׳ שני‬
‫משום כל תוסיף ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ I‬תמידי! ואיכא בל תוסיף דבקריאה בעלמא ליכא משוס נל תוסיףנ״י‪:‬‬
‫‪ 7‬המנהיג השיכ על המנהג ונו׳ ז״ל המנהיג ואשר כתכ ר״ע לשבת וכיום‬ ‫י ד ^ * המנהיג השי׳ על המנהג מכני שאין נכון להזכיר קרק של מוסף עם‬
‫השבת לריח וכראשי חדשיכם וכן מנהג פרוכ״נצא וספרד לא יתכן להיאך‬ ‫תמיד ;ל שחר נראה דיציגו ליייר דיבשעה שמיכיי תמיד של שחר בנקר‬
‫קידם חפלת שהרית אין נכו! להזכיי עיי קיכ! מוסל• דהא תפלת שחרית ניתקן נזכיר קרבן המוםפין קידם לתמיד השחר ועל מקומן ק נוכרי] במוסף וצא ולמד‬
‫במקום קרבן תמיל ועדיין לאי התפלל א״כ אין נכון להזכיי של מוסף באיתה שעה משעירי הרגלים שאינן נזכרין כי אס בתפלת המיםף בלנו עכ״ל ‪ .‬ורביט טען‬
‫עליי על הטעם הראשי! שמוסף זמני נל מום ואינה טענה שאף ע״פ שזמט כל‬ ‫ומשמע דאה היה מזכירו לאחר תפלי שחרית קולס מוסף היה נכון‬
‫‪ t V ' W‬רכי׳ ואינו קשה שמיסף זמנו כל היום כלומר כיון שאין כאן אלא הזכרה המש מכל מקים לנתחלה צריך להקדים של שחר למוספי! יעל מ״ש המנהיג וצא‬
‫כעלחא כי היכא לתזכיר תמיד של שהר ועדיין לא התפלל של שחרית ילמד משעירי הרגלים י״ל לשאני מיםפי הרגלים שגם בתפלת המוספין אין אומרים‬
‫איתן מפגי שאין רגילים בהם ויביאו לטעות ובכלט כתוב שאין מיסישין כר״ח‬ ‫ה״נ מזכיר של מוספין כיון דזה וזה זמן הקרכתם הגיע למוסף יחנו כל היום‬
‫^ ר ז ורןך״‪ .‬שקורץ פ׳ התמיד על פה כו׳ החלוק שכתכ הר׳ הייס כתכוהמרדכי פרשת וכראשי תלשיכס ולא במועל פרשת המ‪1‬עד לפי שקורי! אותה בתורה אבל‬
‫בשש ר״ת כפרי הניוקין ומכיא ראיה מהא דא־תא בפי הקומן פרשת התמיד שאין קורק אותה כתירה שאין ככל יוס ספר תורה ולא מוסף שכת‬
‫לתפילין ומזווית נכתנית שלא תן הכתב לתנים נריסן פ" שהסופרים רגילין בהן לט שאין ט אלא שני פסוקים לבך נהגו לאומרה נבל יום ופרשת שנח בנל שנת‬
‫ענ״ל ונן נהט)ב(‪:‬‬ ‫ומביאי כ״י ועייל סימן ל״נ ילפי זה הא דכתנ הר׳ חיים זיל דבר שרגיל ישגור בפי‬
‫ן‬ ‫לגרים^מקים לאיתי‬ ‫לקי״לדאפילי איני שגיר בפי כל מכל‬
‫אע״גנפי כל‬
‫לומר׳רגיל‬
‫פסוקישיהא‬
‫וכן דיקא‬
‫פהר״ל‬
‫על אין‬
‫התמילוטי‬
‫שקירין פרשת כל‬ ‫‪ D 2 t‬ה‬
‫שככתב יכי' בפרק הניזקין )ס‪!(:‬בתמורה פרק יש נקרנט' )יד‪(:‬‬ ‫שהוא רגיל כהן מיתר לו לאומרן על פה כי היכאדשרינן לסופרים שרגילין בפרשת‬
‫אמרינן‬ ‫תפיליןין‬
‫דרכי משח‬
‫נ ע ע ח החשלה ונן ה י א מ י ה ו ‪ ) :‬נ ( א ט נ פ מנהגינו נ ט נ ה ג אסוננו‬ ‫ו י ש ס ע י ה ר ו י ת כ ה ע ע ם ע " ‪ 5‬ה ק ב • יה נ ת נ ו ע ו ח א ל ו ש מ נ ע נ ע י ם י ׳ ש ר א ל‬ ‫פר»ת‬ ‫עב״ל יהרקנט‬ ‫יחבק•‬ ‫דנורא‬
‫מצאתי‬ ‫ו נ ״ נ ד ^ ו ו ל ק מ ן םיי ח נ ״ א ;‬

‫פרישה‬
‫ודם ה מ מ י ו ק ו ד ם ל ה ט ב ת כ' נ ר י ח »יין נ ו א ״ ס נ פ ו ש ת ח צ י ה ש ה נ י א וש־י ו ת ו ם ' ש י ת נ ו‬ ‫)'־(‬
‫י ה א ד נ ו ה א מ צ ע י ה י ה דולק ע ד ה ע ר נ ש מ מ נ ו ה י ה מ ד ל י ק י ! ש א ו ה נ ד ת נ א ה י ה‬
‫) י ( קודם ל ק ט ו ר ת נ י ' ש ל מ ו נ ח ה מ י מ י ‪:‬‬ ‫א ל א נ ל ימי ש מ ע י ן ה צ ד י ק ו מ ש ם ו ה ל א ה נ נ ה‬
‫) י ל ( למנחה נ י ׳‬ ‫‪:‬‬
‫)יא‪ (.‬קורמת ל א י נ ו י ס פ׳ ל ה ק ט י ו א י נ ו ׳ ה ת מ י ד ע ל ' מ ו נ ס ה ח י צ ק‬
‫נ ם כ ו ש ל ת מ י ד ל נ ת י ב ו ע ש י ו י ת ה א י פ ה ס ו ל ת ל מ ג מ ה • )'^ לנסכים ע׳ נ נ ס ן וינ­‬ ‫מנתת‬
‫לתיספק ו י ל א ס ש נ ת ה ו א ש נ א והקטיר ע ל י ה נוי ו ו ו ש י ק סשצס עליה דיל על‬ ‫של ת מ י ד‬
‫ה ע ו ל ת ח מ י ו של ש ק י ה א י י י ר בראש ה מ ק ר א ש נ א י ר ו ע ר ן ע ל י ה ה ע ו ל ה ! ה ק ס י ר ו ה ו ס י ף‬
‫ו ה ש ל י ם א ת י י ה כל ה ק ו ב נ י ת ו ל א ע ל ה מ מ י ו של נ י ן ה מ י נ י ם ] ד י ל ש ה י י א פ ו ע ל י ה מ ש מ ע‬
‫ח ב ל ל א ע ל של נ י ן ה ע ר נ י י ם [ ל מ ד ע ל פ מ י ו של נ ק ״ ה ע ו נ ״ ס ש ה ו א א ח ר ו ן ל נ ל ה ק י נ נ ו ע נ ל‬
‫) י ל ( וטוב לומר א י י ‪1‬ה ו נ ו ן נ ל ה ע ו ל מ י ם נ ו ׳ דייק ו נ י נ ו‬ ‫ו ה ל׳ וש׳יי פרק ה מ מ ו נ ה •‬
‫ל כ ח ו ל א ה ד ו ה מ ש מ ע א ב ל ל א ל א ח ו מ ש נ ת א י ו ה ו מ ק י מ ן וכמ״ש ל ע י ל נ ס י ' א ׳ ו ע י י ן נ ט מ ו ן ‪:‬‬
‫) ט ו ( ואין לחוש א ם י ק ר א פ׳ ה ת מ י ו ש נ י ת כ ל ו מ ד ו ל א ת י מ א ד ה ו י נ מ ק ו י נ נ • ת מ י ו י ן ב ש ח ר י ת‬
‫י ה ו ה כמוסיף על המצוות ו נ ק י י א ה כעלמא לינא משוס נל ת ו ס י ף ‪ .‬ונעל ה מ נ ה י ג‬
‫השיב ע ל ה מ נ ה ג ויל ו א ש ו כ ת נ ו ״ ע ל ש נ ת ו ה י ו ם ה ש ב ח ל ד י ח ובראשי ח ד ש י כ ס ו ק מ נ ה ג‬
‫ולא י ת ק ו ה א י ן נוניו ק ו נ ן המוספין קידם לתמיד השהו ועל מקומן הן‬ ‫ס פ י ד ופיונינצא‬
‫נוניי[ בסיסן• צא ולמד מ ש ע י ו י ה ו ג ל י ם שאק נונוין ני א ס כ ת פ ל ת מ י ח ף נ ל נ י ע נ י ל •‬
‫ויבינו ט ע ן על העי‪ -‬הראשון ש מ י ס ף ימנו נ ל היום ] ד נ ת י נ ו נ ר יוס נ ״ מ ו מ ש מ ע נל ה י ו ם‬
‫והיינו ק ו נ ן מ! ס כ י ן ו ת פ ל ה ת ק נ ו ח ו י ל נ ג י ה ק ר י ן [ ו א י נ ה ט ע נ ה ש א ע פ ״ י שומנו נ ל ה י ו ש מ מ‬
‫ל נ ח ח ל ה צ י י ן ל ה ק ו י ס של ש ח ו ל מ ו ס פ י ! • ו ע ל מ״ש ה מ נ ה י ג ל ל מ ו ד מ ש ע י ו י ה י ג ל י ס ׳*ל ו ש א נ י‬
‫יייסכי ה י ג ל י ם ש ג ס נ ח פ ל ת ה מ ו ם פ י ן אין א ו מ ו י ס אץמן מפני שאין ו ג י ל י ם נ ה ם ויבואו‬
‫מ ש א ״ נ של ש נ ת וייש מ ג י ל י כ ה ו ו נ ״ נ ו נ י ע ל ק מ ן ס י ׳ ח ק צ ״ א ו פ ס ק ו מ י א נ מ נ ה ג‬ ‫לטעות‬
‫משננו סנ״ל ל ק ו ו ת נ ו ״ ח ו נ ו א ש ׳ ח ו ש י נ ס ואעפ״י שיקוח א ו מ ן א ח ״ נ נ ת ו ו ה מ״מ קיוי! א ו ת ו‬
‫לכוסס שהוא ו ״ ס ‪:‬‬
‫ר ש א י ל א י מ ק »*פ ט ע מ א דקי יל ז ה מ ש ו ם‬ ‫א״א‬ ‫שנכתנ‬ ‫ימים‬ ‫יקייל‬ ‫אע*ג‬ ‫)א(‬ ‫סי' מט‬
‫ואינא‬
‫סי' צח ) א ( !בסידור י ל ע מ י ה כ ״ כ פ י ש ־ נ י נ ח נ ה נ י ם כ י ' ה ״ ע ה שאני א ו מ י י ס ב ר כ ת‬
‫נ כ נ י ס ר ‪ • ; :‬שאנשי מ ש י י ה ״ ח י י י י ם א ת ׳ נ י ל ״ ש ב ל י ק ר •כמ״ש‬
‫ה ח י ס ׳ נ פ י ק דלרניינ‬
‫שזה נ ו כ ת ה יזכ־י מ ס ו ר ס ד י ה מ ע ר כ ה ״ ‪ • :‬״ ה ד ג י ״ ־ א נ י י ש יי מ נ ה ס ־ ו ע ב ד ת של‬ ‫)נ(‬
‫כל יום א ל י ב א י כ ו ל ה ל ; ׳ ישיבה ו א ל י ב א י י ב א כ א י ל ל פ ל י ג א י מ ן כ ‪ : - :‬מ נ י ו ח‬
‫נ י ׳ ועייל נ נ " ׳ ש נ ת ב ר ה י מ כ ״ ס כי׳ מ ה ל פ מ ־ ד י ן ׳ ם מ י ג פ ש ק י נ י נ נ ן • א פ ש י ו ש ״ ל נ פ י העי• ן‬
‫שפי מ ש מ י ה ר ג ״ י ת לא א י י י ה י י ש ו ם ח כ ם א ל א כ ס ת ס ע כ י ל וק״ל ־‬
‫^ביי מ ס ד ו ס י י ה מ ע י כ ה כו י ה ת ל ל א יזשיכ נ ת ׳ רויץמ‪-‬ז ה י ש ן ד ה ״ נ י ״ ת ת ל ת ה ע ד י '‬ ‫)ג(‬
‫של י ו ס ׳"ל מ כ נ י ש ל י ע י ״ ס מ ק ל י מ י ן א ו ת ; י י א ש ״ י מ ה ־ א ש ו ן ה ל כ ו ל א ת ש י נ ל ה‬
‫לפי ש ה י ה ה כ ם ק גריל נ י נ ה ובין ר ל ׳ שיישב כ א ן א כ ל כל א ל ו שתשב ״ ! ן ה י י י ג י ל • [ ל ע ש י ת ן‬
‫יה א ה ־ י ה ‪ .‬ו ע י ״ ל ת י ו י ת ה י ש ן ע י ק י מ ‪ :‬ו ת ה דק ל ל י ל ה א כ ל כל אלי א ה י צ ה ל ע ש ו ת ן נ ׳ ס‬
‫הישות נידומיי•‬
‫) ד ( נזערכד‪ ,‬ג ד ו ל ה כי׳ ש ע ל י ה י ק ט ‪ -‬נל ה ק ט ו ת ] כ ן פיוש״י נ פ י ק א מ מ י נ ה ד ף נ ״ ג [‬
‫! ־ ‪ :‬י א ה ר כ י ל שהיו מ ק ט י ר י ם ע ל י ה כל א נ י ׳ ה ק י נ ‪ :‬ת לא ק ט י י ת מ מ ש ש נ‬
‫מ צ א ת י כ י ת ״ ס ב פ י ש ת צ' שפ" כ[ ע ל ה נ י ״ ת א ד ח י י ת ׳ נ פ י ־ ט י ן ‪ .‬נ ק ל כ ׳ ד ף מ י ה בכל י ם‬
‫ו כ ת ל ע ל י ה ו ' ל פי'‬ ‫ה י ו נ ׳ מ ע י נ י ת א ת ת מ ע י נ ה ג ד ו ל ה ו א ״ ת ״ ע י נ ה ש נ ״ א של ק׳‪.‬׳ י ת‬
‫ב ת ת ל ה ה י ו מ נ ע י ו ק י ש על ״ ע י נ ה ג י י ל ה ׳ ‪ :‬ק י א ‪ -‬ז ׳‪.‬דולה מכי•׳ שלא ה י ת ה ה מ ע י כ ה הה׳•*‬
‫נ ע ב ו ר ע ו ל ת ה ת מ י ד נ ל נ ד י ל א ג ד י ל ה מ א ו י כ ת י כ ל ל ק ל ל נ ת י כ ה כל ‪ :‬ק ע ‪ -‬ת של א י מ ו ״ ם‬
‫ע י ח מ י ו של נ י ן ה ע ר כ י ם נ י ת נ י א נ ת ״ כ מ נ י ן ש י ע ש ה מ ע ו כ ה ג י י ל ה ש ת ק ב ל כל ה ע י ל ת כ ׳ ע״ש‬
‫) ה ( קורמת ל מ ע ר כ ה שנייה כ " ק ו ד מ ת ל ס ד ר לכני ה מ ע י כ ה שנייה ש ע ו ש ! ל ק י ן מ ע י נ י ת‬
‫ו י י מ י ת משין מ ן ה ק ר ן ד א מ ו ת לצד צפין י‬ ‫י‬
‫) ו ( של ק ט ו ר ת פי' ש מ מ נ ה ח י ת י ן ג־זליס ל ה כ נ י ס ל מ ו כ ת ה פ נ י מ י ש ת ר י ת ו ע י נ י ת ל ה ק כ י י‬
‫ע ל י ה ק ט י ו ת ת מ י ד פ ו ס ש ח ר י ת ו כ ר ס נ י ן ה ע ר נ י י ם • ) י ( קורמת ל ס ד ר נ ׳ ג ו ו י‬
‫ע צ י ם פי׳ ן ס ם ל ו ק ע ל מ ע ו כ ה ה ג י י ל ה ) ‪ \ r‬קודם ל י ם ה ת י ״ ל י פ ׳ ל ש ח י ט ה י ל ו י י ק ה‬
 ‫נג‬ ‫ב״ח‬ ‫אורח חיים הלכות ברכות השחר מט נ‬ ‫ביי‬
‫אמרינןהני וטעמא משים דאינא מילי טינא דמדרשימתיך הנתנ מק יתרות שסילק ימויזוס אף על גב לאיק שמרק גסי כל שאר העולם אלא לפי דהקישיא‬
‫יחסרו' וקרי ולא כמי' ילטומיימ ואי אמרת לה‪ 1‬על פה בציר להי ינתט התום׳ נפרקשל פרשת החמיל ופסוקי לומדה הוי קשה על כל ארם שאמורים אותם על פה‬
‫יש נקרננימ יא״ס מכי אמרי׳ מזמירי' ע״ה יי״ל דאין להקפיד רק ח״ש נחימש צריו לתק לשגורה בפי נל ‪ .‬והחלוק שנתב הרא״ש בק להוציא אחרים ובין‬
‫אמנם קשה מני קרינן ייישע יקיש יי״ל דאק להקפיד אלא בדבר שמוציא אחרים להוציא לעצמו נסנוהו התוספומ פרק יש נקרנטס וכן נמנ הנלנו נשם סר״ף‬
‫ומניאו נ״י והנו עיקר לאין רשאי להוציא‬ ‫ילי חימון יהמרדני נמנ נפרק הניזקק‬
‫יא״מ והיאך קיינן שירח מם יפי הקתטמ ‪ 00‬כתב ח ד י הרב רבי חיים ז״ל כל דבר שרגיל ושגור בפי כל אחרים נעל פה אף על פי שהוא רגיל‬
‫מ״ה נעיפיהלאינרים שנכתנ אי אתה ‪ 00‬אין בו משום דברים שבכתב אי א ת ה רשאי לאוסרם על פה ושגור נפי השליח צמר ונמו שנתב רני׳‬
‫לכן מהגיס מו׳ וגראה לאף הרי חיים‬ ‫רשאי לאימרס ע״פ ואימי• רית דמי מערס‬
‫גריםןתדע דאמרינןמפילק ימויזימנפתנק )נ( וא׳׳א הרא״ש ז״ל היה אומר דלא אמרינן דברים שבכתב אי מודה כ‪1‬ה דלהוציא אמרים לא מהני הא‬
‫שלא חןהנתנ דמיגרם גר״סןיהא דאמרינן אתה רשאי לאומרם על פה א ל א להוציא אחרים ידי חובתן א ב ל דשגור נפי השליח צבור ולא היחה דעת‬
‫ניימא )סח‪ (:‬ונעשיר שנחימש הפקידים כל א ח ד לעצמו שרי לכן נוהגים באשכנז כשמגיע ש״ץ לפסוקים הר׳ חיים אלא לומר דאפילו לעצמו לא‬
‫שרי לקרות פרשת הסחיד ופסוקי חמרה‬ ‫קירא ע׳יס המם נמי טעמא בדפרישית‬
‫לאין טללק ס״מ נצבור ולהביא ס׳׳מ אחר שבתפלה כגק מי כמוכה באלים ה׳ ה׳ ימלוך לעולם ועד שהוא נעל פה אם איט שנור נשיו והבי נקטינן‬
‫וגם הרא״ש מודה נזה ואין הטחשים‬ ‫שותק והקחל אוטו־ אותו כל א ח ד ו א ח ד בפגי ע צ מ ו ‪:‬‬ ‫א״א משים פגמי של ראשין ‪ .‬יה״ר יונה‬
‫לשנות משנת איזהו מקומן וברייתא דרכי ישמעאל חולקים כלל דוה ווה חדנרי התוס׳ הם‬ ‫כתננפ׳יק דנרכישאהא דמנן הקורא‬
‫נ‬

‫אומר בי״ג מרות אחר פרשת התמיד משום הא ד א מ ר ולמ מהרים המדקדקים שלא לומר על פה‬ ‫•‬
‫מכאן ואילך לא הפשיל נאדם הקירא נחיר׳‬
‫כלל אפילו לעצמם משום דלפעמים איט‬ ‫יש לשאול מה נא להשמיעמ יתיר! ה״ר‬
‫שלמה מן ההד דאמא לאשמיעיק שאע״פ ר נ ספרא )א( לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש שטר נפיהם נפרט לזקנים דהשנחה‬
‫שדברים שבנתב לא ניתט לאימרם ע״ש במשנה שליש בתלמוד ופריך ומי ידע כמה חיי ומשני ל א נצרכה גונרמ נהם ועיק נלי נימ עוד נמה‬
‫קיש יטל לקחת עייפ יאע״ס שאיט קירא א ל א ל י ו מ י ‪ C O 0 0‬שצריך בכל יום ללמוד משלשתן ומדרש של שעמים למה אומרים נעל פה • ונתנו עוד‬
‫אימה לשם מונה דניק שניתנה לאמרה ברייתא דרכי ישמעאל הוי במקום תלמוד שתסדרש כתלמוד התוס׳ ומניאו ניי דאין אנו מקפידין אלא‬
‫עלמה שנתונ בחומש ולנן לא קשה מפסיק‬ ‫ע״מ למינה יטל לאמרה אפי׳ שלא לשובה‬
‫נל הפעמים שירצה ומזה הטעם התקיט )‪ 0‬ועוד שהיא ת ח ל ת תורת כהנים שהוא ראש ל כ ל הקרבנות לעושה א‪1‬יי‪ 0‬גחלים נל״ח ומפסוק השם‬
‫לומר שרשת הקרנטמ ע״ס נכל מס מפני קבעוה אצל ה ק ד מ ו ת ומשנת איזהו מקומן קבעוה א ח ר פ׳ התמיר נפשט נמיים ומפסוק ני פדה ה׳ את יעקנ‪:‬‬
‫שמא מונה נדאמריק נמדרש אמר משום דכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי וכי ב נ ל מקום מוקמו־ ‪ W"JD‬לשטת משנתאיוהו מקומן‪11‬‬
‫\ * וכוי ומה שנתנ ועוד שהיא‬ ‫אנרהם אניט נמה אדע ני אירשנה נלומר‬
‫נאיזה זטת יתקיימו להם הנשחימיו מוגש א ל א אלות״ח ני( שעוסקין ב ע מ ד ה בכ״מ מ ע ל ה אני עליהם מחלת מורמ כהנים וט׳ נראה דמשום‬
‫דלשעם הראשק קשה אחאי לא קנעי‬ ‫כאילו מקריבין ומגישים ל ש מ י ‪:‬‬ ‫אמר ליה מנות הקרנטת שנאמר קחה לי‬
‫מאסר ‪ p‬התלמוד דעדיף ממדרש שאינו‬ ‫בריר‬ ‫עגלה משולשת יני׳ תיגת נזמןשניתהמקלש‬
‫אלא כמי תלמוד ונדאמר רנ ספרא שליש‬ ‫קיים נימן שאק מת המקדש קיים מאי‬
‫סן התלמיד לכן אמר יעיד שמא תחלת תירת כמים יני ילשי שקשה לפי יה היא‬
‫יאמרו לפני פרשת הקרנממ ומעלה אט עליהם כאילו נטנ״ה !הקמט עליו קרנן גיפא טעמא מאי למה קנעי משנת אייהי מקימן דמיירי נקרנטת ועל ‪ p‬קכעו‬
‫ומוה השעם אימריס נמ־נה מקימית פרשת נרנת נמים דניין שחובה לומר ננל נמי כרייתא שמא מתלת ת״נ וט׳ לא ננתנ לא ה״א ילא וא אלא מה ליה לקטע‬
‫חם נמת סמים ע״ש בשעת נשיאת נפים יטל לאמרה אפי׳ שלא נמקוס שיבה‬
‫משנה‬ ‫ימזה השעם אמרי ינעשיר שנחומש הפקידים קורא ע״ש דניון שהוא מעטן הקרננות‬
‫ומציט שמציה לימר פ' הקרנטת על פה נדאמרינן לעיל לא חששו נקריאחה אפילי‬
‫נשאימ לחיכה כללי של דנר פל פמק שניתן למציה א‪ 1‬למונה לאמרי על פה ינול לאומרו נמה פעמים שירצה אפילו נשעה שאק ט מציה נלל ואק נוה משום דנתם‬
‫שננתנ לא ניתט לאומרם ע״פ הואיל וניחט לא!מרס פעם אחת ע״נ ‪ .‬והנלט נתנ על פרשת התמיד ינרנח נמים שנמו לאימרם ע״ש אע״ג דדנרים שננתנ‬
‫אי אימ רשאי לאימרם ע״פ מש‪1‬ם עת לעשות לה׳ גהג‪ 1‬ט היתר שאי אפשר לנל א׳ להניא לי ספר לקחת ט נפל נקר !נסי' י״ג נתנ שמזמזר יענך ה' טוס צרה‬
‫אימר *תי נלחש רק פמק ראשק לפי שדנרים שננתנ אי אחה רשאי לאומרם ע״פ יטעם וה נק״ש שאני אימרים נלחש ונן נמה פסיקים ינשניל פסוקים נ' אי‬
‫ג׳ מאיל יהן שגירי! אין לחוש יש אומרים שאק אסור לומר ע״פ אלא נניגק הטעמים וטחשלמי מפרש דברים שבנתב ימי שומ ליקא נס״ח שמא יאמרי חסר משם אנל‬
‫נמשלה אין למיש נלל יהרי״ף נחנ דיקא להיציא אחרים י״מ אמרי׳ דנרים פננחב אבל גבי עצמו לא נדמסרש נסים׳ ענ״ל • יהי‪/‬־ דיד אטדרהם נ׳ אצל הקרנטס‬
‫החילות של מרושלמידהא דאמרי׳ דברים שבנתנ אי אתה רשאי לאומרם ע״פ שהיא נקורא בסירה שמא יאמרי חסר משם אנל נמשלה אין לחוש)ג( ‪:‬‬
‫לשמת משנת אחמ מקימן ונריימא דר׳ ישמעאל יט׳ משים הא דאמר רנ ספרא לעילם ישלש אדם י‪0‬׳ הא דרנ ספרא איתא פ״ק דקידושק )ל •(‬ ‫‪1‬‬
‫ו * יכסנו שם התיס׳ והרא״ש שעל נן תיקן נסדר רנ עמרם נמי שאנו טהגים לימר ננל יום קודם פמקי חמרה מקרא ימשנה יתלמוד ירית שירש‬
‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ב ט‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫דמ‬
‫שאני סימני! אהא דאמרינן ‪ 3»pm‬ננל בלילה נמקרא ינמשנה ימל״י ל י י ל י ל ל ל ‪ 1rD5‬הראייה שתיקמ לשמת פרק איזהו מקימן לפי‬
‫אלי מלמידי חנמים שעיסקים נעמדה ננל ממס‬ ‫שאק ככל איתי סרק ממליקת יהיא משגה נרורה למשה מסיני ענ״ל‪ :‬ן^י נל מקים מוקטר מיגש אלא‬ ‫‪:‬‬ ‫‪, w n‬‬
‫‪) P‬קי •י( ‪ fl^Q‬הזה נימים לימר אמר ‪ .‬נרייתא דרני ישמעאל ימי מדי לה' קראי נשמי יט׳ ופסיקים אתרים ינתונ נספר מ״מ‬ ‫ימי נסיף מסנמ‬
‫‪ I‬טריעה מקן דוד שימו אימרים זה המימיר נמי שמפירפ נספר ממסי! ימפירש נסדר עילם מ נתמיד‬ ‫שהםעם לשי שכל השנים שהיה הארק‬
‫של שמר אימר ממדי לה׳ עד וננניאי אל מרש ינתמיד של נין הערכים מן שיח לה׳ עד יהלל לה' ריממי ה׳ אלמט יני ושאר שסיקי דרממי כטן ל צנאות עמנו‬
‫וט׳ ה׳ צנאית אשרי אדם טטח נך וני' נדאמרי' טחשלמי אל יהי ששיק זה זז מפיך ה׳ צנאימ ימטריי ויש כמזמור זה י׳ לשומת של מדאה מנד י' מטת‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שהטא הקניה על המצמם יי ניסים לאניתימ על מם ינשנתימ יי״ט מוסיפים אחר מדי לה השמים מספרים רנט צדיקים לדוד בשנותו תפלה למשהיושנ‬
‫נסתר הללו אמ שש הי ייש מקומימ מסדרי! אלי ממחירים נסידיר אחד ימיסיפין מזמימם אחרים ויש מקומות מסחילק אחר מדו לה' ה' מלך ה' חלך יק מנהטני‬
‫ונמו למשלו ננל ספרד ונראה השעם למדיע ייחוד מלטתו נשנת ליום שטלי שנת יאחרים אומרים פסיקים מקינצים ייש מקומית חתחילין נחך ה׳ אלמ ישראל‬
‫‪,‬‬
‫יאחרח אומרים נרט ה' מלאניויט׳ ויש מקימית שאימתם אחר הלל גדול נשנת נריך שאמר ינמיל אימרים איתי לאחר מדו לה דש מקומית אומרים נחך שאמר קידם‬
‫מיו לה׳ נק נחול נק נשנת ענ״ל‪ :‬ימנמיט לימד נ״ש אחר הי מלך ימומיר השמים מספרים ינשנת אמר הלל הבדיל ומשמע מדנרי אימ שאק אומרים מזמור‬
‫השמים מספרים נמול וכן נראה מדנרי מיהר פרשמ מרימה ד?> קל״י יקל"! יע״ש אנל העולם שהגיס לאומרו‪:‬‬
‫‪*1‬נוהגים ענפיו ל‪1‬מר ננל יום ה׳ מלך ה׳ מלך ונו׳ פעמים נעמידה וו״ל שמלי מקש מה שנהט לומר ה׳ מלך נעמילה נזמיחת נשנתית יי״ש נתנ ה״ר‬
‫ננימק השעם לפי שנמצא נמדה מלאך אחד עומד שחמת נאמצע הלקיע ומתמ ואומר ה׳ מלך ה׳ מלך וט׳ • וכל גמדי מעלה שנק אמריו עד‬
‫שמגיעק לנרט משם פהמלאנים אימרים אימי נעמידה ‪ p‬אני ראייים לאימרי נעמידה ובתול לפי שמתנמלין ממלאכתן יציינק למעשה ידיהם יאק להם סנאי‬
‫לא נמי לאימרי נעמידה ימה שאימר א נמ״ס שאימרים אימי נפסח נעמידה לאו לאפיקי שאר י״ט ישנמימ אלא לאפיקי ימית החול ויש שא״א אותי נחיל כלל‬
‫ענ״ל ימה שאימרים איתי פעמים נראה שמא ע״פ מ״ש נתיקונים נשנא לפרש המלית מרמזים נפנח זה אמר ימין דא נפל לק מרק וימנק ייש מהגיס לאומרו‬ ‫ב‬
‫ג״פ ואין להם עלמה שיסמוט ‪ :‬ןר|״»» משום הא לאיתא נפרק נל נתני יהא מלקי עם ממרי הלל נכל יום וססקק ני קאמר נפםוקי חמרה יפירש״י פסיקי‬
‫את‬ ‫חמרה שני מזמורים של הלולים הללו‬
‫דרכי משח‬
‫מט )א( מצאתי בהנה׳ אלפס ימגילח »נחב יהא יאפוי לאוםיו זול »ה רוקא יחיד אנל ציבור נייזי • י י ולנ! עוניט מי גםוכו! נ ו ׳ ‪) :‬ב( ונתב נא״ו הלי חפילק ‪ DM‬איט »וי‬
‫בפי נל אע״ג מ נ ו י ‪ vn‬אפוי לאימיי נע״פ ‪) :‬נ( ועיק בייי פי׳ ישיג אי פיהו• לכוזוב אלו ואישיות בפני ע»ון‪:‬‬
‫ג )א( יבי״ד הלניה ידה נחבאו• יק וח ע״» ‪:‬‬
‫מעםע‬
‫פרישוז‬
‫וא־צ לושי אח״נ יהי יצון סנ־ל נסי׳ א׳ ואל״נ לפס נתן יניע כאן סטפס שהנעו »שנמ‬ ‫יאינא טילי טונא וטיופי מתון סנתנ נגק שסיוות וימיית וקרי וצא נמינ וינוועייסו יא״א‬
‫אמהו מקימן נו׳ אמו פישת םתמיי משום לעולם ישלש וטי ולא נתן הטעם נמ״ש לעיל סי'‬ ‫לסו מ״ש נציו לסו‪ .‬ומה״מ שמעתי גמישאמרו וביים שנירש א״א ישאי לנותניטשום ניי שלא‬
‫פט״ש‪ • .‬אנל סיותי ניאה‬ ‫הקוגגות אלא שיט ‪.‬‬‫נמקים ‪, .‬‬
‫טיח אקניעית פישת המטיו שהוא ‪_ .‬‬ ‫תשתנש מייייקים יתירים הניפלים טתין הנתנ ותלוני גייסאות ישונ מצאתי שנתנ וין נפוק‬
‫ממיי שהוא חונה ממן שניה קיים על נל ישיאל להקיינוננליוס נקי ועינ שיו שיין לומי‬ ‫סקויא את המגילה י ן גיג ע־א ו״ל <‪ p‬ונדים שנע״פ הס פיויש לונייםשננמנ ונשאק נאת‪p‬‬
‫שקנעו פישת סתמיי לאומי‪ -‬נל ישיאל י נ י יום ניומו לשלם פייס שפמי* נמקוס סקינת‬ ‫אלא נע״פ אי אפשו לעמוו עליהן אלא מפי מלמו שיפוש לו הפיווש יפס יאילו סיס מ ת נ‬
‫תמיימשא״נ משנת אייס מקומן שלא ניני נו פישתהתמיי י<א שאי קימות צנוי הנקינים‬ ‫היה אפשר שנסתשק שלא סיה‪ .‬טנק הלשק ומיהו ה״מ לויוהו אנל לויון שוי למנמנ תווה‬
‫ננל יום אלא לפרקים ני״נ ולוגליס וקוננית יתיו ותטאות ואשמות שלא היו טקייניס גינ ממיי‬ ‫שנע״פ שהשנייה גונית וטצייה ונתונעמ לעשות לה׳ השוו תוומיו עניל‪:‬‬
‫אלח נל אמי לעת הצווו ואיי א״א לומר ומשוס ונשלם פרים שפתינו מיןנוסו לומר לנל‬ ‫)נ( וא״א ויל היה אומו ני׳ עיין ננ״י שהניא וניי התיס׳ נאיינית • לנן נוהגין נאשנגיי‬
‫ישואל ננל יוס • מש״ה קאמו ועיקר טעמו היא משוס נוי לצאת י״ח נלימוו משנס ומלטוי‬ ‫נשמגיע ש״ן לפסיקיס נו׳ רל וא״ף וקי מה יעשה נסשם נפשינו נשיים ונוי‬
‫ונםוו נמשנה וו משום שהיא מינות נקמנית ומועיל למוטא ולאשו איננו חוטא נאילי סקוינ‬ ‫ונמומוו ס־ו פאומו אותו נדן ענ״ל הגהות ואין • ינואה וליק ושאני מי נמון יה׳ ימלין‬
‫עולת מ נ ס ולנןאשו פושע התמיו אמו מעלה אני עליהם נאיא הןוינום לפני ולי זה שיין‬ ‫שאומויס לפניו נשממה דנה ואטוו כלס‪ .‬מי נמון נ ר ומשמע נסויא שאמו הפסוק נמו‬
‫צומו אקונן סתמיו שהוא סונה ולמשה אמו יעלם אגי עליהם נאילו טגסים לשמי‬ ‫שאטוו אותו ישיאל ו ק יה אלי עט ואעוו ה' ימצון • משאינ השם נמי־ס שאינו נואם ונינו‬
‫יהיינו לגונה • גס נפי הממיו שקווק נל ענייני סקינן שיין לימי סקיינום לשני טשא״נ‬ ‫מתון הלשון שהוא פסוץ• אלא משתמע לשנת בעלמא נטו שאו שנשים שאנו מוניויןנאמת‬
‫נמשכה ותיל ‪ ) :‬ג ( ועוד שהיא תמלת ת״נ אין וה טעם נפ״ע אלא פייס שעם יאשק הוא‬ ‫ואמוגה וק״ל • ונמו שנמנ ובינו נשם הומים לקמן םיי קיו אהא ואמוינן ופ־זינו ל ונופא‬
‫והנוייתא הוא נטקום תלמוי אלא שקשה ליה למה תקנו ניייתא וצא סילפול מסוגיית הגמו'‬ ‫ונקרא נתינ רפאיני ה׳ יארפא יהי״ל יל הנתינ לונים אץ מנגין אומו לימיו • והיינו‬
‫מש״האמי ועוו שהיא תמלת נוי וירש ומשנת איוהו מקומן נא גינ לתת טעם ל»ס אומויס‬ ‫‪:‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪a‬‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ו‬
‫משנס יו יותר »נשאר משגיות וקיל • והראיה נתנ סטעם משום יאק נה פלוגמא ננל יה‬ ‫סי" צ )ס( לעולם ישלש אום שנותיו ני׳ ונתנ ו״ת שאנו סומניןעל הא ואטויק ננל‬
‫השוק והיא מפנה נווו למשה מסיני ע״נ• והניאו נ״י‪:‬‬ ‫נלולס נמקיא ונמשנה ונמלמוי ותלמוו בנלי נלול מנולם‪:‬‬
‫) י ( שעןסםיז נעמוס נוי •ושינה ונינו סאן ינענ שעוסקים בענווה ולעיל סי׳ ירש‬ ‫) י ( שצוין• ננל יום ללמוד משלשתן עיין נ י ל םי׳ ומיו ינוי וטנ״ם וי״ת ‪ .‬ולנאווה‬
‫י נמל נל ויק שעוסןין נהם משמע נ״נ נירש יטפניומ אחסו טקוטן לא‬ ‫‪r‬‬
‫י נ״צוגס נאן טומ ואטיותסוו ט‪6‬ניות איוסו מקומן לאו נטקיס קונן סם •‬
‫שייד‬
‫חרושי הגהות‬
‫] א נסיים •לפנינו לא םצאחיי‪ :‬ג אק לוביימ אלו •יינות הנא י ק לסימן הםםין על י נ י י ה * י •מחחילין בן ולולא יפםחשיגא הוי אמינא י נ ל רגיי ב״י אלו ‪0‬ן בומן הוה‬
‫נוהגים‬
 ‫אורח היים הלכות ברכות השחר נא‬ ‫ב׳ח‬

‫משנה דלא איירי כקדמות ויקבעו נמי מאמר תן התלמיד ממש דשייך אל המשנה את ה' חן השתים הללו אל בקדשו עכ״ל ובשבילי הלקט נתיב דבחסנת סופרים מפורש‬
‫דהיינו מתהלה ליוד עד סוף תהלים ‪:‬‬ ‫לזה תירץ למשנת איזהו מקומן שייך לקבעה אתר התמיד שהיא נחקיס הקרבת תמיד‬
‫בפ״קדעכודת כוכבי׳‬ ‫ובנעימה וכוי יפן דרש ר׳ שמלאי‬
‫ר'שמלאי בפ״ק דעבודת‬ ‫ה‬ ‫שאמר "צ״לי בניגון‬
‫של שחרילכך חשיב הוא העסק במשנה דמדנר בעבודת הקדמית כאילו מקסירין ו אי ^ ך ן ך י‬
‫לאחריהם‬ ‫‪) I‬ז‪(:‬ובפי א״ע)לב•(‪ :‬ף ק ^ ן ^ ן‬
‫ף^ן^^ין ברכה זו לפניהם ואתת לא!‬ ‫הקדמית עצמם וכדררשינן ובכל מקים מוקער ומוגש לשמי וני נכל מקיש מיקסר‬
‫והיאישתנח נ״נ הרי״ף יהרא״ש‬ ‫ומוגש וכו׳ ונמשך מזה לשייך לקנוע מדרש‬
‫נפרק אין עומדין‪:‬‬ ‫ב ר י ר שאמר וכוי צריך לאומרו בניגון ובנעימה כי הוא ?!יו­‬ ‫רבי ישמעאל שהיא תחלת תורת כהניס‬
‫א‬ ‫נ‬

‫י " י גאה ונחמד וכתכ בספר היכלות שיש כו פ״ז תיבות ו א ת סיים נ״ש קודם שיסיים החזן יש‬ ‫ומכל מקום אי לאי מדרש כתלמיד לא היה‬
‫לו לעטת אמן על ברנח החזן‬ ‫מתיישב הלא רב ספרא אמר שליש בתלמיד י‬
‫‪r‬‬ ‫א‬

‫נ א ב ן ץ ך שאמר כיי מה שקשה למה )‪ t ) 1‬וסי׳ ראשו כתם פז וכן הוא מ ס ח •אשכנזים ונתקנה כרכה זה נלמד מדברי הרא״ש וגדולה מון כתב‬
‫‪ I‬לא כתב רכינו דצריך זו משום הא ראיתאבפרק כי־ כתבי יהא חלקי עם ממרי הלל בכל רביט נסימן נ״ט נשמי שכשהיה מגיע‬
‫שיאמר בחך שאמר בעמידה כמו שכתבי יום ומםקינן בי ראמר כ‪:‬סוקי ח מ ר ה ומאי ניהו תהלת לדור עד לסוף ברבה מברטח קיש היה ממהר‬
‫כל הקדמונים יתבאר באריכות בריש סיחן כל הנשמה תהלל יה ותו גרסיגן בפיל דברנות )ר ‪ (:‬א״ר אלעזר לענית אמן אחר ברכת החזן ומה שלא‬
‫נ ת נ נא! שימהר לסייס כדי שיענה אתן‬ ‫י י י י י י ע ״ ש ‪ :‬ו נ ת ק נ ה ץ ״ יי‬
‫לכל כתכי ‪ w‬כל האומר תהלה לדור ככל יום ג״פ ) ג מובטח לו שהוא בן אחר שין נראה משום דלא קאמר הרא״ש‬ ‫‪I‬‬ ‫וט׳ נראה למהך‬
‫ולס״ק לכרטת לא היה נשמע אלא קבול העוה״ב וכן ררש ר׳ שמלאי לעולם יסדר ארם שבחו של מקום ואחרי שחייב אדם שיסיים מהרה נדי שיענה‬
‫שכר גדול לעולס הבא באמירת מזמורים אלו כן יתפלל לנ! תקנו לאומרם קורם תפלה וקבעו ברכה זו לפגיהם אמן אלא שהיא היה נוהג נך אבל שאר כל‬
‫בכל יום אבל שיהא חייב לאומרם לא ואחת לאתריהם והיא ישתבח יי( ואם סיים ביש קודם שיסיים אדם הרשות בידו אם ירצה למהר לסייס‬
‫ואם לא ירצה למהר לא ימהר ות״מ‬ ‫שמעט יניק שלא היה חייב אין ראוי‬
‫לתקן ברכה אנל מהך דרט שמלאי כפרק החזן יש לו לענות אמן •אחי ברכת החזן )יי( ואחר ישתבח יש לו נשיסיים קודם החזן יש לו לעטת אמן‬
‫אין עימדק )לף ליב( שמעני לחייב אדס לענות אמן על ברכה עצמו כיון שהוא סיום ברכה לסוף פסוקי אחריו ומיהו לדעת החולקים לומר שאין לו‬
‫לסדר שכתי של מקום יאתר כך יתפלל ח מ ר ה ‪ :‬י־כן צ־יך ליזהר)י( שלא להפסיק ביניהם בדיבור וכ״כ רב לענית אמן אתר כרנת הניחר נעמי ישראל‬
‫לפי שאק להפסיק בק הברכה והדבר‬ ‫אלפס‬ ‫י״ח כדיליף מקרא מדנתיכ ואתחנן אל ה׳‬
‫שמנרנין עליו ונמו שאבתיב בסי' ניט‬ ‫וכתיב בתריה ה׳ אלהיס אתה התלות‬
‫בסיד ה״נ אם סיים קידם החזן אינו עונה‬ ‫להראות את עכלך את גללך ואת ידך‬
‫החוקה וגומר זהו סדור שבחיו יתי ואחר כך התפלל ואחר אעברה נא ואראה וגי׳ אמן אחריו מיהו אפשר דהכא שאני דפסוקי לומדה נינה! ואמן שבח הוא וכעין‬
‫זמרה ולא הוי הפסק ‪:‬‬ ‫וכיון שחיינ לסדר שבתיו קודם תפלה צריך לברך כרכה לפני ספור שבחיו וברכה‬
‫לאחריו אלא לפי שהיה קשה מה ראו חכמים לספר שבחיו באלי המזחוריס מתהלה *‪ "!!"liO‬ישתבח יש לי לענית אמן על ברכת עצמו כיון שהוא סייס ברכה לסוף‬
‫פסוקי לימרה כר״פ שלשה שאכלו)לי מה ‪ (:‬תני הלא העינה אתן‬ ‫ללוד עד כל הנשמה תהלל יה ולא שבחיי אחריס שבפסוקים אחרים לכך הביא הך‬
‫לפרק כל פתני ובפרק קמא דכרכית דאלמא דשנח גדול היא כיין לשכרו כל כך אחר ברכותיו ה״ו משובח ותניא אידך ה״י מגונה ליק הא בשאר כרכות הא ככונה‬
‫גלול לכך תקנו אלי המותוריס אנל מה שתקני ביכה לפניהם ולאחריהס איני ירושלים וכתבו התוספות פר״ח וה״ג די״מ אתר כל ברכה וברכה מק אחר ישתבח‬
‫אלא מהן־ דדריש ר׳ שמלאי וק״ל והכי מוכח לקמן בסימן ל י בדברי רכ נטרונאי י וכיוצא כו ומיהו פיק חזי מאי עתא מ ר שלא נהגו לענית אמן אלא אחר כינה‬
‫ן א ח סייס כרוך שאחר וכי' כלימי מריך שאמר לא יענה אמן אחר ברכת ירישליס דבה״מ עכ״ל)כ( וכתב מהר״י קילון בשורש מ״נ שכן היה הוא נוהג יק‬
‫עצמו אלא אם כן ס־יס קידם שכייס החזן יעינה אמן אחר ברכת החין ראה רבים נוהגים אבל הרא״ש כתכ סתם לכרי ר״ת וה״ג ללאו לוקא נקט כונה‬
‫אבל נישתנח יש לי לענית אחן אכילו אחר ברכת עצמו כיין שהיא סיזש נדכה ירושלים אלא כל סיום ברכה כעין בינה ירושלים וכעין ישתבח להיי סיום לסיף‬
‫לסוף פסוקי חמרה הוה ליה כמו אחר בונה ירושלים בני־כת המיון דקאחר תלמידא פסוקי דימרה וכן נראה מדברי הרי״ף יכן דעת רש״י יה״ר יונה לה״ה לסוף שאר‬
‫ריש פרק שלשה שאכלו סוף )דף מ״ה( כיון דהוי סייס ניכית דאורייתא עונה אמן ברכיח וכתב עוד ה״ר יונה והטעם מפני שכשאומר אמן בסיף כל הכרכית מודה‬
‫אחר ברכת עצמי יאמר רכינו לשון יש לי כליחר אחר בריך שאמר יש לו לענית שככר גמר כל הכרכות ואין לו לומר ייתר אכל כשעונה א ק בסין כל ברכה‬
‫אמן אחר ברכת החזן כלומר רשאי לכרך ולא היי מפסיק בין הדני שתברטן עליי ינרכה ה״י בור שמראה ככל פעם וסעס שמסיים יחוור ואומר אח״כ ברכה אחרת‬
‫ובין הברכה אבל לאחר ברכת עצמי אסור לי לברך אבל אחר ברכת ישתבח אפילו ע״כ וגס הרמב״ס כס״א מהלכות כרכית כתכ דה״ה לסין• שאר כרכית מיהי כתכ‬
‫אחר ברכת עצמו יש לו לברך כלוחי רשאי לבדך יאע״פ דכסיתן רט״ו כתנ רביני דה״ח כשאומר כסיף כ' כרכית אי ייתר אבל כשאינו אומר כסיף אלא כרכה‬
‫דהרא״ש היה נוהנ כהרמב״ס שא־ן לענית אמן אחר סיים ברכת עצמו אלא כשאמר אחת אינו עונה אמן אחריה ולפי דבריו אין עינין אמן אחר ישתכח ולא אחר‬
‫שתי נרטת אי ייתר זה אחר זה יה״ט דאו הוי דימיא דכינה ירושלים וכאן אינה יהלליך יכתנ רנינו כסי׳ רט״י שהי־א״ש היה טהג כהרמג״ס אנל אין העילס‬
‫אלא ברכה אחת ברכת ישתבח בלבד כבירא ליה לרביגו כיי! דתקני ברכה לפני נוהגים כן אלא לכל ברכה שהיא כסיף אע״פ שאינה אלא כרכה אחת כגון ישתבח‬
‫פסוקי לזמרה וברכה לאחריהם היה ליה כאילי היי שתי ברכות פתיכית יה אחר זה אי יהללוך עוני! אחריהם אמן אלא שלפי וה היה ראוי שהקורא כתורה אי התברך‬
‫וכן כתב רטנו להדיא ריש סימן נ״ה ולפיכך יש לו לענית אמן בסיום ישתבח אף על כל דבר יענה אמן אחר עצמו בברכה אחרונה ולא נהגו כן ומיהו כישתכח‬
‫אחר ברכת עצמו ינראה לרנינו דיו היא דעת היא׳ש שהניא פירוש ר״ח ריש פרק איכא למימר שטעמא מפני מ״שהכלכו כשס ה״ר שמעיה שצריך לענית אמן אחר‬
‫שלשה שאכלו דתלמודא דקאמר לשס דאחר בונה ירושלים יש לענות אמן אחי עצמו ישתבח קידם שיתחיל יוצר אור דברכית פסוקי דזמרה לרבנן וברכות ק״ש דאוריי׳‬
‫לאי דוקא כונה ירושלים אלא הוא הדין ישתבח אלמא דהכי ס״ל להרא״ש כפירוש אכל ביהלליך לא שייך טעם ‪1‬ה יאפשר לומר דשאני ישתבח ויהללוך שהם באים‬
‫על פסוקי חתרה והלל וטסח הכרכות ההם היא שכח והילול הילכך הוו להו‬
‫כאילו הן סתוכית ותכיפות לברכה ראשונה וכיין שק כשתי ברכות סמוכות זו לזו‬ ‫ר״ח‬
‫עינה בסיסן אמן כלל יאמ״כ מצאתי להה״ר ליי ן׳ חביב זיל שכתב יזיל השתא מנהגא דידן לא אתי כחל כדעת המנהג שכתבו התיס׳ מ ס ג עלמא לא אתיא‬
‫שהרי אנו עונים אחר סיום י״ח נס אחר ישתבח ואחיות כרש״י לא אתיא שהרי אי! אנו עיניס אמן אחר הפירית ולא אחר כרכת התירה יאחרית כהרב רניט משה נר‬
‫מיימון לא אתיא שהרי אנו עוניס אמן אחר ישתבח ואחי יהללוך ילכך נראה לי לוחר שעיד יש סברא אמצעית ועל פיה הוא מנהגינו והיא סברת הרא״ש כפי מה‬
‫שהבין בעל הטיר גס כפי מ״ש כרמייס והוא כי לומר דדוקא אחר נוגה ׳רושליש יענה אמן ולא אחר שוס ברכה אחרת אי אפשר מכח ההכרח שהזכירו התוספות‬
‫וגם כתכו הרא יש ולומר דהוא הדין אחר כל ברכה שהיא סיים ענין הוא דוחק דאס כן למה יחדה הגמרא כינה ירושלים ולכן סכרת הרמכ״ס היא אמת שצריך‬
‫שיהא דומה לבונה ירושלים כשיהיה שס כ׳ ברכית אי ג׳ םתיםת אבל נראה להרא״ש כי יה יצטרך דיקא בדבר שאין אחייה לברכה הראשונה עם האחרות כנין כרכת‬
‫הנהנין שיכיל להפסיק ולדבר כמה שירצה אחר תחלת הנאה יאס כן היאך יענה אמן אחר ברכה אחרינה שאין לימד שהיא סיום כרכית כיון שהיא ברכה אחת‬
‫לבדה אבל אס היא מדובקת עם הראשונה ואיני יכיל להפסיק בנתיס הרי היא כאילי אמר ב' ברכות סמוכות ויענה אמן אחריהם זו היא סכרת הטור למדה‬
‫מהרא״ש גס מנכי כפרד שהחזיקו להראיש לרבן ע״פ יה היא מייסד ולכן אחר ישתבח ואחרי יהללוך עינין אמן וכן אחר שומר את עמו ישראל ואחר הפורס סיכת‬
‫שלום אנל אחר גאל ישיאל נהנו שלא לענות אמן ע״פ הזוהר ולפ״ז מיז יבינו יעקב נסי' רס״י יהרמב״ם כתב שאין לענות אמן ונו׳ אע״פ שדברי הרמב״ס הס‬

‫טלליס בכ״מ כיונתי לבד לתפיס דבריו בעמן דומה ליה והוא ברכת הפירות ועל זה אמר שהרא״ש היה נוהג כהרמב״ם עב״ל‪:‬‬
‫ד ר י צריך ליזהר שלא להפסיק ביניהס בדיבור כ״כ הרייף בפרק אין עימדי! וכ״כ ג״נ הרא״ש שם ונראה מדברי הכלבי סי' ד' שאעיפ שלעניני מציה יכיל להפסיק‬
‫‪ I‬כין ישתכח ליוצר כמו שכתנ יביט בסי' ניד בשם י״ע בין ברוך שאמר לישתנח לא יפסיק ואס מפסיק בין פסוקי דזמרה לישתבח בכרכת עטיפת ציצית‬
‫אכתיב כסי׳ נ״נ כסיד יכתכ ה״ר דוד אכידרהס שכר״ס כשהיה צריך להכסיק כין נ״ש לישתנח היה אותר קודס שידבר אלו הפסוקים ברוך ה' אלהי ישראל מן‬
‫העולם ועד העולם ויאמיו כל העס אמן והלל לה׳ וברוך ה׳ לעולם אמן ואמן יבריך ה'תציק וברוך ה' אלהים אלהי ישראל וכרוך שם כבודו לעולם וני'וכשחוזר‬
‫וצריך‬ ‫להתחיל ממקיס שפסק היה אומר גס אלו הפסוקים לפ־ שהם כמו ברכה )ג(‪:‬‬
‫דרכי משה‬
‫‪1‬‬
‫נא )א( משמע *׳"ל האל אנ הרחבקוב״נ הרמי י‪ :‬בנוכח ב ‪ c‬אני באבוריה‪ £‬נ ר נ •שאין לומר האל אב הרחם; אלא א נ הרחם; שגבר אמ־ אלהינו מלך העולם וכיוצא נוח נ ח נ‬
‫העור לקמן םימןחרצ״נ לעניין ברנה אחרונה בול סג״יה וכ; היא נפ־רי‪ -‬יי‪ !.‬הקורא את הנזגילה ואף בברנת העיב והמטיב נ נ י נ ת המזון אץ לומר האל אבינו וםיזריא‬
‫מו‪-‬יאגהקשה לקמן םייחרצ״ב על דברי הגור מהאל הגדול הנאםי בביכ־ יאשו‪.‬י‪ V .‬שיע ואין בדבריו קושיא כללני ש‪ 0‬אינא מ ס ק גדול בין אלהינו להאל אנל כשהם םמוניט‬
‫‪:‬ו ייוו •א‪£‬שר ‪2‬לא לאומרו אי המנהג לאופיו כדבריהיכב'ב והטור בי; בכ"? ני; נבה״מ ו־יע‪-‬ץ נ ו ג ח אחרונה של מנילה נתבו םח־י״ל ומנהגיה שלא לאומרו יצ״ע מ״ש • והמנהג‬
‫‪1‬‬
‫ועייל סימן ם״א אי יכו• להפסיק כפסוקי דומרח נוי לקרות עם הציבור פחוק ראעון של קיש ‪:‬‬ ‫שעוםוים נ&אוםרים בייש ‪ ) :‬נ ( וכ״ה במררנ׳ ריש נ שאבלי‪:‬‬
‫אנוררהפ‬

‫נוכח עצמו ני אס אחו נ׳ ברכות ועיק נניי שהאוין ונפון דנדיו נתכ‬
‫נוי יוהיי״ן שנינ שנתנ ויל לומו וווקא איזו נונה ׳משלים יענה אמן ולא אחו שוס נדכה‬
‫אשית א״א מנס הכוח שהיכירו התום' ולומר וה״ה אחו נל נוכה ובונה שהיא סיום‬
‫ענין וקשה א״נ למה ימוה הגמרא נונה ׳וישלים ולכן צוין שיהיס דומה לנונה יוושליס בנויה!׳‬
‫שה נ׳ ניכית או ג׳ סמוכות • אנל נואה להוא״ש ויבינו והיינו ווקא נובר שאין אתיוה‬
‫לגויה ואשונה עם האחוונה כגון בובת הנהני( שיוכל להפסיק ולוגו כמס שירצה אחו‬
‫ת חלת ההנאה •א״נ למה יענה אמן אחר נ מ ס האחוונה אנל אס היא מוונקתעס הואשונו׳‬
‫ואינו יכול להפסיק ננתיס הוי כאילו אמו נ׳ כונית סמוכות וו לוו ועונה אמן אחריהם ‪-‬‬
‫ולפי ום מיש ונינו לקמן סי׳ ושיו וסויינ׳׳סנמנ שאין לענות אמן נו׳ אעפ״ישונוי הומנ״ס‬
‫הס כילליס נכל סקוס • כוונתו לבו לתפוס ונוע נעניק וומה לוס והוא פונת ספיוות ועין‬
‫אפו שהוא״ש טהג כהוטנ׳׳ס ע״נ קיצור ל' וו ועת כנינו אנל תוס׳ כתנו ואין לענות אמן‬
‫ני אם אתו נוגה ירושלים ננונמ המוק וק נוסגין • טויי‪:‬‬
‫)‪ 0‬שלא להעסיק כר ולכ ו<־ף ונתנ הנצני ואפילו לונו טצוה אק להפסיק נ מ נ״ש לישתנ׳‬
‫פרישה‬
‫א‬ ‫‪,‬‬
‫שיין נהו ונשלמה פריס שפתיג! ואי א שתהיה הוכיתי יזילו^ הקולן • משא־כ כושת החחיו‬
‫שכקויאתו הוה כאילו הביא הקוק מ״ש ‪:‬‬
‫סי' גא )א( וסיגי; ואשי כתס כו כיי הוא ימו לכו! ן שאיו־ שהיא ואש לפסוקי וומ־ה‬
‫י משוס ותיתא פיק כל כתני ‪ V‬קי״א יהא תלקי עס גומי׳ הלל וזיין‬
‫איני והחמר מו הקורא הלל נכל יום היו מחין‪ .‬׳מגוף טרשי׳ שנניאיס הואשיניס תקנוהו‬
‫לאומרו נפוקיס נשבח והוויה מאמרי' נע״פ יוה האיטר‪,‬׳ נכל עת כאימוו לשיר וללצנות‬
‫) ‪ 0‬כ ל ס&ומו מהלה לווו ג׳ נעמיס נכל י ס יי׳ נצ״ל )<‪ (.-‬מובטח ל• שהיא בן ט־ה‬
‫פי׳ נסכו אוהל מועו שמצוה וו מבועת לעה״נ אנל משים מציה וו לכו אינו כן‬
‫עה״נ • ע״נ • ) י ( ואם םייה ביש קווסשם״ס המון נוי ע״ל ס" נ״ע ומה שלא כתנ כאן‬
‫שימהר לסייס כוי שיענה אמן אסר ש־ן נואה משוס דלא קאמר הוא״ש שת״נ אוס שסיים‬
‫מהרה נוי שיענה אמן אלא שהא היה נוהג נ ן אנל שאו כל איה הרשות כיו־ אס יוצה‬
‫למהו יסיים ואס לא ירצה ל״הי לא ימהר‪• .‬מ״מ כשיסיים קיוס התק יש לו לננית אמן‬
‫אסחו • ומיהו לועת החולקים ל א!ן לכנימ אמן אחו נוכת הנוחו נעמי יפואל ל‪5‬‬
‫ו ן ( וש‬

‫וע־ל ם יק י*ג מ״ש נסיו‪ :‬ונתנ הליו אנוויהם מ ם סייס כשהיה נרין להפסיק‬ ‫שאין לי להפסיק נין הנוגה לובו שמנוכין עליו ונס״ש נסי נ״מ נסיו • ה״נ אס ם״ס התק‬
‫היה אומו קווס שיונו אלו הפסוהיס נדון "׳ אלהי ישראל ק העולם יעו העולם ויאמוו‬ ‫איני עונה אמן אחויו • ומיהו אפשר והנא שאני יפסוק׳ דומיה ניניו ואתן שנת היא כעין‬
‫נל העם א»[ והלל ליי׳ ונמן «׳ לעולם אמן ואמן וכרוך יי׳ מציק ונמו יי' אלסי ׳שואל‬ ‫ומוה ולא הוה הפסק • נ״י‬
‫ומסויו‬ ‫ונשנמ״לו ונו׳‬ ‫) ס ( ואחר ישתנח יש לו לענות על נונת עצמו נו׳ ומ״ש וניט נסי' ו״א שאין לענית אמן‬
 ‫נד‬ ‫ב״ח‬ ‫אורח חיים הלכות כרכות השחר נא‬ ‫ב״י‬
‫ו צ ר י ך לטק נתהלה ללול לאמר ר׳ אלעור נל האימר תהלה לליל נפל חם ר״ח וללא נמו שנמט התוספות לשש לעמא לנר שלא נהרו לעטת אמן אלא אמר‬
‫י ונו׳ נפרק קמא לנרטמ )ל‪ (:‬ומפרש שעמא משום לאתי נאל״ף נונה ירושלים לנרנת המיק ענ״ל ועיי! נמה שפתנ נימ יישן עול נשם הרי לוי‬
‫ני״ת וגם נתונ נו פיתח את ילך זמפכיע לנל חי רצין ינתנ ה״ר תנה נפרק אין חנינ נאן ונסימן רש״ו‪ .‬ומנהגיני נמו שנתט החושפות לאין עינק אחרנרנס עצמו‬
‫אלא אחר בונה ירושלים ז‬ ‫עימלין לניין לעיקר אמירתי מא מפני זה הפשוק אומרים הגאונים שצרין לטין‬
‫ומיהן לא עלין> מקריאת שחע‬ ‫נאמירתי יאם לא ניק צרין לחזיר ילאימח‬
‫ונרטתיה ונוי ברא׳ להאי ומיהו‬ ‫פעם אחרת ונראה שאע״פשלא‪.‬ניק נטלי אלפס )‪ 0‬והוסיף לומר שלא לדבר בין ישתבח ליוצר אור וז״ל‬
‫כמן שמק כשמס פוסח ״ ילז * ' מיבעי ליה לאיניש רלא לאשתעויי פכי מתחיל ב״ש ער דטסיים לא קאי אלשמיךליהלנתנ רנ אלפס שלא‬ ‫א‬

‫ללבד נין ישמנח לייצר לאם נ! קשה היאך‬ ‫ל>הל מ י ע ד‬ ‫כ ס פ י‬ ‫י נ ת י ג‬

‫שהוא*נן* י״ח וק יש בירושלמי השח בין ישתכח ליוצר אור עבירה היא כידו אמר ללא עלין> מקריאת שמע יני' הלא‬ ‫ללול ג״פ בנל יים מיבטח*לו״ י‬
‫העילם הנא שירוש שמציה וומנרעמ אנל וחוזרק עליה ממערכי המלחמה ומיהו לא עדיף מק״ש וברמתיח יומר קל היא מקריאת שמע ללא שרי‬
‫משים מציה זי בלבל איט בן העולם הלכך בין המזמורים שואל מצי הכבוד ומשיב שלום לבל אדם אלא מפני היראה ימפני הנטל אנל לא‬
‫נצרני צטר יטן ישתנח לייצר איר מיתר‬ ‫א‬ ‫הבא ע״כ)ל(‪:‬‬
‫‪ VHYJ‬לומר קילס לק אשרי יישבי טמן־ ובאמצע המזמור שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד‪ :‬ויש להפסיק אפילו נשניל צרני צטר נללקמן‬
‫נסימן ניל אלא האי ומיהו קאי אללעיל‬ ‫כאשר‬ ‫בשמו‬ ‫קראו‬ ‫לה׳‬ ‫הודו‬ ‫לתורה‬ ‫מזמור‬ ‫לומר‬ ‫שנוהגין‬ ‫מקומות‬ ‫משום לילפינן מינה שצריך אלס‬
‫לישנ שעה אתת קולם שיתפלל בפ׳ א״ע הוא כתוב ברברי הימים לפי שרוד קבעו לאומרו בכל יום לפני שלא להפסיק ט! 'יוך שאמר לישמנמ‬
‫)לנ‪ (:‬מגיא המתפלל צדך שישהא שעה הארון וכשמגיע לבי בל אלהי העפים אלילים יש להפסיק בין אלילים יקאמר ומיהו לא ממיר מקריאת שמע וני'‬
‫יממילא לבצרני צביר נמי אסור נין ברון‬ ‫אחת קולם שיתפלל לנתינ אשרי יושט‬
‫ניתן עיל יהללוך סלה ופירש״י יושבי ניתך ובין והי שפים עשה שלא יהא נראה כחוזר לפעלה ויש שמוסיפים שאמר לישחנח במי בקריאת שמע ללא‬
‫יהלר יהללוך ונתנו התוספית ילפינך עור פסוקים אחרים וכ״מ ומקום כפנהנו וי״א הפסוקים והפזפורים שרי אלא משני היראה יחפני הנטל אנל‬
‫מקני לימר זה הפסיק קילם תהלה ללול שמוסיפין קודם ביש ובאשכגז נוהגים לומר ביש סיר ואהריו כל נין ישתנח לייצר שרי אף נצרני צטר‬
‫ללא ממיר נקיש ונרנותיה ופשוט הוא ‪:‬‬ ‫לאפיקי ממי לאמרי אשרי הרנה‪:‬‬
‫המזמוריםבין בחול בין בשבת והבי מ ס ת ב ר להקדים הברכה לכל ובאשכנז נוהגק לומר נ״ש מיל‬
‫‪1‬‬
‫שיהא לכולם ברבה ת ח ‪L‬ל ה וסוף ובאשכנז נוהגת שלא *־י״^^ייאמריינלהמימריסנק‬ ‫< ‪ P‬המזמרים‬ ‫ו א ח ר י ו מגי * ״ י ואנמט‬
‫״'״ ‪L‬לומר מזמור ‪r‬לתורה כשבת ר־ט לפי שאין ח ו ד ה קרבה בהן ואין נחיל נין נשנס ומי חסחנר להקלים הנרנ'‬ ‫‪'}1w0‬‬ ‫יה וכסכ ר ע‬
‫‪,‬‬ ‫ט‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ז נ ז > כ‬ ‫ה ל ל י י ה‬ ‫‪ < 3‬ן ר‬

‫נעל האשטל ונמנ הרנ נשם מרן הלןי צריך למונעו רליכא למיחש דילמא אתו להקריבה כשיבנה ביהמ״ק לבל המומירים שיהא לטלם ברנה תחלה‬
‫ימף בן צריך להיות ובמקצת ספרי רטנו יש‬
‫שהטעם שנמי לומר שמק זה לפי שאחויל ד ל א מ ע ו >י\נשי בהבי וצריך לברן בתהלה לדור דא״ר אלעזר כ ל שם חסרון • ושטי מנהניס גלבר זה הלא‬
‫נל האימר תהלה לליל ננל יום מיכשח האומר ת ה ל ה לדוד בבל יום ג״פ מובטח לו שהוא כן העולם הבא האריך נהם הבית יוסף בסוף סימן הקילם‬
‫לו שהוא נן הנטה״נ לפינך אחר שאמרט ‪ 00‬ויותר יבוק בפסוק פותח א ת י ק ־ שעיקר מה שקבעוהו לומר ע״ש יאק להאריך עול בלבר זה אלא נל‬
‫סהלה לליל אני אימרים ואנחט מרך יה‬
‫מקים !מקום לפי מנהג אטתמ ‪:‬‬ ‫מעתה ועל עילם נלומר שמנה לאימרז בכל יום הוא בשביל אותו פסוק שמזכיר בו שבחו של הקכ״ה‬
‫להעולם הנא פ״נ ואני הנימב מצאתי שמשגיח ע ל בריותיו ו מ פ ר נ ק ונהגו לומר קודם לבן אשרי יושבי ונהיו לומר קולס לק אשרי יושבי‬
‫ניתך משום וני׳ ינתט התוס׳‬ ‫שאין למסיף ססוק יאנחנו ננרך יה‬
‫יטעיס מא ביל המוסיפים אותו חלא ביתך ‪ 00‬משום דילפינן מיניה שצריך אדם לישב שעה א ח ת קורם פרק אקעימלק)לף ל״נ( לאין לומר שאר‬
‫פסוקים שמחחילק נאשרי ני אם פסוק‬ ‫עמרם‬ ‫רב‬ ‫וכתב‬ ‫יה‬ ‫נברך‬ ‫ואגחנו‬ ‫לומר‬ ‫גהגו‬ ‫ואחריו‬ ‫)‪0‬‬ ‫שיתפלל‬ ‫שלא אמת חל יעיל שמציט שאמת‬
‫חכמים )שם י‪ (:‬נל פרשה שהיתה חנינה לשלשולי הללויה בתר הללויה דכולהו פרשיות ער בל הגשמה זה נלחול משום לילפיק מיניה וטי אנל‬
‫על לול שזח באשרי וסיים באשרי אף ת ה ל ל יה איתנהו סוף פירקא הללויה וריש פירקא הללויה דהללויה מנהגימ לוחר עול אשרי העם שנפה לו‪.‬־‬
‫) ‪) W Q‬אחריו מהנים לומר ואנחנו‬ ‫כאן אנו יכולים ליחר ששמח בתהלה ללול‬
‫ננרךיה וגימרנלומראף עלמי‬ ‫וסיים נתהלת ה' ילנר פי ואין ראוי דבתר ת ה ל ת ה' ד נ ו פי ריש פירקא הוא מש״ה מוסיפין ואנחנו‬
‫למסיף מתר ועול אין ראוי לסיים נכרך יה ומפלי! פסוק כ ל הנשמה לפי שהוא סוף פסוקי ח מ ר ה שפסוק זה איט שייך למומיר זה אפילי‬
‫נהללייה לפי שה׳ מזמירים טחונים אחריי ובספרד נוהגין לכפול סוף פסוק של כ ל מזמור ומזמור ‪ :‬ובתקת הני מהנים לאמרו ונסנ רנ עמי‪ 6‬להטעס‬
‫ופותחים נהללויה וחוסמים נהללייה והם ת ג ר נ י ם יש נוהנין לומד ויברך דויד ‪ 00‬א ת ה׳ ‪ 00‬לעיני בל הקהל הוא נלי לשלשולי הצלויה נתר הללויה‬
‫וט׳ כלומר שיהיו קשורים ?ל המזמורים‬ ‫י״פ הללויה מגל י' הלולים שאחר לול‬
‫נספר תהלים נצוחגיגק שיר וטי ואם ער וסהללים לשם ת פ א ר ת ך כאשר הוא בספר דברי הימים יחל מתחלה יעל סוף כשלשלת להתחיל‬
‫מסיימים תהלה ללול נהללויה ימו תתר נא[)׳*( ויברכו שם כבודך ע ד שירת הים כאשר הוא בספר עזרא נהללייה ילסיים נהללרה יניון שמתחילין‬
‫נתהלה לליל יהסיים היא תהלת ה׳ ירנר‬ ‫ושירת‬ ‫והלק טעמא למסמנר שהרי נמה פעמים‬
‫שי יינרך נל נשר שם קלשי לעילם יעל‬ ‫אמ אומרים תהלה למל נלא שאר‬
‫ננל פעם יפעם עניל הנלט ונראה שמה יאיט מסיים נתינת תהלה נחי שהתחיל נתהלה לליל לכך אומרים פסוק זה להשתא‬ ‫המזמירים ואעפ״נ אמ מושיפים איתי‬
‫לנרי הנלני הם וחתר ללנמ מק הלוי נלומרנמו שהתתיל נמהלה ללול נך מסיים מעמה ועל עולם הללויה ואמר נך מיור ומתחיל‬
‫היא למסיף פסוק זה אלא נשאט אומרים אימי עם הללייה הללי נפשי על נל הנשמה תהלל יה הללויה דסשתא לטלהי איתנהו ריש‬ ‫שכסנ יהלק טעמא למסתנר‬
‫ללסעם נעל האשטל לא מה לני‬
‫נהללויה ילא נשאר פעמים וכן מניאר נהליא נם׳ פירקא הללויה וסוף פירקא הללויה נלומר תחלה וסופה לשק שהלה ילפי לאנתי‬
‫וחיתמיןלנעל האשמל י״ל רניון שנשאומח מס הללויה תקמ קשה למה לנו פם‪1‬ק זאנחט ננרך יה וטחר הלא נתינ הללויה כללי נפשי אם נן‬ ‫המזמימם פפיתחים‬
‫לגםגם נשאיחרולנלי לא ראר לחסרי שלא לחלק נקריאמ מימור זה נלניק תינת הצלייה לסיף פסיק תהלת ה' ילנר פי יהיה ליה סיים מימור תהלה‬
‫לטעמא‬ ‫א״ח ונראה‬
‫להוסיף פמק זה‬
‫ללול וערך נל נשר שם קלשו לעולם ועל הללויה ייהיה הללי נפשי את ה׳ ינומר‬
‫ריש פירקא ואינא השתא שלשילי הללויה נמר הללייה לזה אמר להללייה לנמר‬ ‫נק שעם לשעם )ה( ולע שסעם זה למק הליי נסינ ג״נ נמנהיג‪:‬‬
‫ובספרד ניהגי׳ לנפיל סיף סש‪1‬ק של נל מזמור ומזמור זה היה נזמנו אנל‬
‫תהלמ‬ ‫עכשיו לא נהני לנפיל אלא פסיק אחרק שנסיף נל המימורים‬
‫שמא כל משמה תהלל יה מי למריע שנגמח המימורים של סיף תילים וכ״כ‬
‫ה״ר ליל אנילרהם שאין לנטל אלא פסיק זה ינתג עיל יכן בשירת היס טפלי! סמק ה׳ ימליך לעילם יעל מפני שמא »ף השירה יאם לא היי טפלי! אותי לא‬
‫היה נראה‪-‬שהוא סוף השירה ונתנ נא״ח שי״א שאק טפלין אוחו משוס להוי נאימר שמע שחע ע״נ ויש טהגים לאמח ס״א נלשק הקילפ יפ״א נלשק תרגים ויה נמן‬
‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫ניפ‬ ‫‪1‬‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫מןיב‬
‫*"י *! ל " ל ל ‪ J"D21‬נספר א״ח בשם ה״ר נתן אותם מי אלם שאומרים פסוקים נמחצה נשיש שם מנין לא יאית‬ ‫ייתר ולפי סה ש* *'״‪1‬‬
‫" כתןר נספר א״ח שחזמיר למילה מציה למשיך איתי מגינה ולנגן‬ ‫שיתרצה נכו )‪ 0‬־‬ ‫ענליןשחקצרים שנחי של מקים נשניל שאלת צרנם היש מושל‬
‫שאמר אומר מזמור שיר ליים השנת ימזמור ה׳ חלך גאית‬ ‫לכתב עור נשנמ אחי כרוך‬ ‫‪:‬‬ ‫זורה‬
‫נלאמרי' נל השירית עיילייי לימיל יייז ייייייייי לי‬
‫נחיל יהי נטל ינשנמ איחר ימ נטר אחר ה׳ מלך גאות לנש ימםלריס עם יהי נניל פסוקים‬ ‫לנש יני״ס מתתילק סונ להולית ואחר מזמור למורה אומר‬
‫‪:‬‬
‫אמרים ויש נהם נ״א אזנרית נעל נ״א פסוקים שנתהלה לליל ‪ 2 r 0 1 W‬עול מה שנהגו לסיים פסוקי לימרה נשירת מס לסי שיש ע״נ אותיות של קלושה י״ח‬
‫מקלש‬ ‫פעמים שם נ! לי אותיות לנל משם‬
‫דרבי משה‬
‫)ר( ובן כ׳אנוררחם‪) :‬ה( יכן משמע באשדי״יוישברנוח‪) :‬ו(וב"כהבלנו‪(0 :‬ואטמטעיגולו‪0‬רנלאליהםומוריסלאמרג״»וב׳ייר‪.‬וא‪0‬ןהם*רריםונחב שהטאומריט קיום ב״שינ׳‬
‫עיר מגהגיט אחרים ילא ראיתי לביתבן מאחי שלא טעי בי‪ ].‬נמרינוח א ל ו ‪) :‬ח( מהרי״ל לא היי‪ .‬עימד בשעין שאסר השםיקיט של לן ה׳ הגדולה בו׳ אבל המנהג עכשיו לעמוד‬
‫מויבין יוד ער חשארחן ‪ :‬נט( נתב הי׳׳י שרם אין עומוין שאלו השוחין בשמגיעי! בויבין ריר למיוימ אגחגי לן וכו׳ טיעיט הט ינ״נ י״י שאין לשחות בונל קימה ונוי)מביאי הב״י‬
‫בםי'‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫םיי צא ]א[ ויברכו שם ננוון פ ו שיות סיס נוי נ ת נ נא״ח יש לחהו לופו »י כמון נאוו‬ ‫ונשחווו להמשיל מפקוס שפסק היה אופו אלו הפסוקים לני שסם נמו כונס • נ״י • ונ״נ תורי‬
‫יגושה שאל״נ נמצא פמרן נאומו סי מינה • ופינה הוא האיש שגע‬ ‫נשם י ש י ז סי׳ הניא ‪ .‬ועיק נש״ם סי׳ ג׳ שנתנ ולומר עם הצינור פסוק א' של שפע‬
‫השם ועשה העגל שנאפו וענו נים צו? יאק להקשות מפסיק‪ ,‬נל עצמותי מאמונם ס'‬ ‫מומו להפסיק פ*ש שסאוין ונמנ ולנו לא א״ר אלח שלא לאשמתו״ והוא לישישמ סולק‬
‫פי נמון שהוא ושוי שו? לא נאפו על ה־ם ותק לסוטו עליו פינה ונענ עוו פס שנהגו‬ ‫נוי ע״ש‪:‬‬
‫לסייס פסוקי וומוס לשיות הים לשי ‪ xn‬נו ע״נ אותיות של קוושה ש׳ פעמים שם ‪ p‬ר‬ ‫‪ (0‬והוסיוש לומו שלא לונו נמ ישתנס ליוצו אוו וו״ל נעי ל״ס לא־נש מט פתסיל נ״ש‬
‫אותיות לגו משם פקוש ס׳ שהוא נא״ו שעולק ע״נ אותיות מ ג ו פ״נ שמות אנל לא‬ ‫ע ו למסיים יין ‪ •'•0‬א״ל א״נ לעס אפווסוסיף שלא לונו נין ישתנשלייצו‬
‫תמצאם ננוף סשיוה אנל סס נפל הפסוקים של פעל? <ק ויהי באשפוות הנוקר ולפי שאק‬ ‫אוו הא מו סיום י״םנמנואסוו לאשתעויי • ם״ם ואם מתחיל נונמיוצו עו סייס י״ש פשיטא‬
‫אטנוהגץ להתחיל וק יק התשועה נהגי צופו אחו תשלום השירה ני לסי םמלינס להשלים‬ ‫ואסוו צובר פויגא ונשוא ו<ךל‪:‬‬
‫אופן השפות סחסרים ואח״נ יהיה ס׳ למלן ו״ל גי לעתיוינאונל השפות הקוושים לאסו‬ ‫)יי( ויוחד ינוק נפסוק <‪»1‬ש גו׳ נ י י ! ובונות »»וש גועמא משום יאמא נאלפ״לרניעיא וגס‬
‫ויסיס ה ושמו אחי ומיס סטינס איצ צנשול ס׳ יפלון ואס ינפצו אותו יוסיפי שם אחו ויהיו‬ ‫נתונ כו ‪ ww‬אמ ייין ופשניע ונר‪ .‬ונתב ה ד ו יונה וניק ומיהי אמיומו‬
‫י״ט וכל המוסיף גווע ‪ .‬ומימא שאנו ‪0‬פלק גס »‪0‬וק ה׳ ימלון • שוב ראיתי נפסוי״ל ו'‬ ‫הוא נשניל פסוק ים לק אומוים הגאו»ש שצוין לטין נאמיותו ואם לא ניק נרין לסווו‬
‫פייט ע״נ ששם של ניוס ההוא איט פן הפגין אצא פשוש מ? שיסיס לעמיו וקשה למס‬ ‫ולאומיו פעם אחות‪:‬‬
‫מצרן לכותלו ס׳ יפלון ולא השלימו מ ס השם והלא סנל פסוק א׳ הוא נונוים מ ונקטו שם‬
‫ווישא וקוא לפנין וסישא‪.‬וקואלא נקשו‪:‬‬
‫)ט( משוט ני* שצוין לישו נוי * ו ש י ימני ניתן והוו יהללון ע״נ ונראם וו״לוה״קקיא‬
‫אשרי היושבים נניתן ולאשיושכיס נניתן אלא שתמלת נוונת ישינתיהוא נוי‬
‫ועומד‬ ‫פה*‬
‫צאסוקי מ מ י‬
‫ללוי לאסוקי‬
‫ס מול‬ ‫קוים ת מ‬
‫מסלה‬ ‫וה קוים‬
‫שסוק וה‬
‫לומיו שסוק‬
‫תק» * מ‬
‫ולפינן תק»‬
‫המוס׳ ולפינן‬
‫ונמנו המוס׳‬ ‫‪.‬‬
‫ויףל • ונמנו‬ ‫שיהללון‬
‫ז‪0‬פוי *ווי מ נ ה פ י ל • ו מ הול> פיהו שלא לאפוס אלא י ה ‪:‬‬
‫)י( ואחריו נהגו ליפו ו*חנו גנון נוי מ מ ו ל י הצלויה נו׳ ולפי זה נפנתה אין לאופיו גלל • ונפלנו נ מ נ סטפס לפי שאחדל נל האופי־ מהל? לווי כגל ‪ w‬מונטס שהוא נן פוס״נ לפינן‬
‫אסי שאמרנו תהלהליויאנו אופיים ואנסט גנון יס נוי נלופו שמנה לאופיו לעוס״כ <י‪ • 3‬ולשי יםגםנמנח* יש לאפיו פ י פעתה ופי פולס • )יל‪ 0‬ויערכו שם ננוון‬
‫‪n‬׳ » א ספםיק לשני אמ? ס׳ למן• מי שאנו אופויס ונסיוווי לועא׳ פמפללק ז? הפסוק באשו הוא נספו עזרא ומתמיה ומיק מיישם ‪:‬‬
‫והשינ‬
‫חרושי ה ג ד ז ח‬
‫נוהגים כוי שייניפ לטי מן הטמון ני ‪ am‬מקומם ומאחי גשכ׳יג»יין רבוי חביי שנהב לומר ה׳ מלל ח׳ מלן נ ר בםי׳ גיא באילווזיר‪ ,‬נ ל דברי הב״י נהובק ימפידין ל»ניי נם־׳ נ״א;‬
 ‫ב״י‬ ‫ב‪-‬ח אורח חיים הלכות ברכות השחר נא נב נג‬
‫תהלת ה' ידנר פי דיש סירקא הוא אם נן אי אפשר להדביקו לסוף תימור לתהלה מקלש ה׳ שהיא בא״ו שעולים ע״נ אותיות ננגד ע״נ שמית אנל לא תמצאם בגוף‬
‫השירה אבל הם בכל הפסוקים של מעלה מן ויהי באשמורת הבקר ולפי שאין אגו‬ ‫ללוד ולפיכך צריך להוסיף פסוק ואנחנו גברן יה וגומר‬
‫ר ה ר התשנ״ן כסימן קנא ע״ש הר״ס כשהיה צריך להפסיק היה אומר ברוך ה׳ גיהגים להתחיל רק מן התשועה נהגו לומר אחר תשלום השירה ני לה׳ המלופה‬
‫לעילם אמן ואמן וגומר ברוך ה' אלהיס אלהי ישראל וגומר שלשה פסוקים יכו׳ להשלים אותם השמית החסרים ואח״כ יהיה ה׳ למלך ר״ל כי לעתיל לבא‬
‫יניאו נל השמות הקלושים לאחל ייהיה‬ ‫עד ויברך לול ינשחור למקום שפסק‬
‫התתיל גס כן באלו שלשה פסוקים לפי ושיי־ת היפ והטעם לפי שכל אותם ט״ו לשומת של שבח הסדורים ה׳ אחל ושמו אחל וחזה מועם אין צריך‬
‫שטה יהיה לפסוקי לזמרה לעולס ברכה בברכת ישתבח רורש במכילתין מתוך שירת הים ומתוך אותן לנפול ה' ימלוך יאם ינפלו אוחו יוסיפו‬
‫שם אחל ויהיי י״ט ונל המוסיף גורע‬ ‫תחלה וסיף על כאן לשוני ונן נתכ בית‬
‫ענ"ל)י( ‪:‬‬ ‫פסוקים של ויברך דויד ‪:‬‬ ‫יוסף נשם האבולרהם ע״ש הריס ‪:‬‬
‫ד ר י א • בא לבית הכנסת וכוי והשיב נב ן א ] ‪ £‬בא לכהכ־ג ומצא צבור בסוף פסוקי ח מ ר ה על זה שאלו ןבף״]ר עיל חהר לימד מי נמוכה‬
‫נאלר נקלש לגישה שאל״נ‬ ‫לרב נטרונאי מהו שיתפלל עם הצבור ויאמר פסוקי‬ ‫שאינו יכול וכוי פירוש שאינו‬
‫יכול לומר פסוקי לימרה עס הברכות ח מ ר ה אחייב יא( והשיב שאינו ימי כי תקנום קורם תפלה אלא נמצא מחרף נאימר ה׳ מינה ומינה היא‬
‫‪1‬‬

‫האיש שגנב השם ועשה העגל שנא׳ יעבר‬ ‫לאחר החפלה להויא כרכה לבטלה כיין‬
‫ללא תקטס אלא קודם תפלה כלי שיסדר אומר ב״ש עד מהולל בתשבחות ואומר תחלה לדיר ומדלג עד ניס צרה ואין להקשות מפסוק נל עצמיתי‬
‫‪1‬‬
‫שנתו של מקום יאחר כך יתפלל ולפיכך הללו אל בקדשו ואיפר כי הנשמה תהלל יה הללויה וחותם תאמרנה ה׳ מי נמוך שהיא רפוי שזה לא‬
‫צריך הוא לדלג רוב הפםוק־ס ולא יאמר כישתבח וממתי־ להתפלל עם הצכויולא יאמר אותם אחר התפלה נאמר על הים ואין להוניר עליו מיכה ינ!‬
‫כי אס בדיך שאמר יתהלה לליל והללו אל כל עיקר וזה לשון איא ה־א״ש זיל כתב רב עמרם אם נכנס ארם יקרא ילמו באבן הנאיף דגושה שלא יהא‬
‫נקדשו עד נל הנשמה תהלל יה הללויה לבהכיג ורואה שאס יאמר כל אלו הפסוקים שלא מכל להשלים נראה באומר ילמוך אבן זנן עם זו‬
‫גאלת מימ״ל למשה שאם יהיה רפויה‬ ‫ותותם נישתנח וממהר נלי להתפלל עם‬
‫הצטר‪ .‬ומה שנתב ולא יאמר אותם אמר תפלתו עם הצבור יאמר ביש ומזמור של תהלה לדור בלבד וחותם נראה נאימר ל׳ מגיאל ‪1‬נמצא מחרף ב״מ‬
‫עניל)יא(‪:‬‬ ‫התפלה כל עיקר נראה לרצונו לומר לבין בישתבח מ( וכתבו כשם הרב רבי יונה שאמר בשם רבותיו שאם‬
‫כשהוא מללג מקצת מזמוריס כלאמק וכין נכנם בשעה ששי* מתחיל יוצר אור ואין לו שהות לומר אפילו ‪ QSt) 21‬בא לב״ה ומצא צביר בסיף‬
‫פסוקי לזמרה על יה שאלו‬ ‫שאינו אומק כל עיקר כגון שנכנס כשעה‬
‫שמתחיל השליח צבור ליוצר אור אין רשאי תחלה לדוד טוב הוא שיקרא ק״ש בברכותיה ויתפלל עם הצבור‬
‫לרנ נטרונאי וכי׳ ניב סמ״ק נשם רב‬
‫לאמרן אתר התפלה אף בלא ברכות ללא וג( ואח״כ יקרא פסוקי ח מ ר ה עפ הברכות שלפניהם ושל אחריהם נטרונאי וסמ״ג יהג״מ נשם רנמשהגאק‬
‫ובחוב נמהח סמ״ק צ״ע גני הא לאמרינן‬ ‫לפי שההפלה רצויה ומקובלת עם הצבור ‪.‬־‬ ‫תקנום אלא כדי לסדר שגתיו קודם שיתפלל‬
‫יהא חלקי מגומרי הלל משמע שר״ל לצ״ל‬ ‫כדדהש רט שמלאי ומאחר שאי אפשר‬
‫‪1‬‬ ‫זה‬ ‫קודםהגוןשיתפלל אין‬
‫שבחיו ש״צ‬
‫וצריך שיהיה‬
‫‪D*AJ1‬ש״צ ומתחיל ישתבח לסדר‬
‫דכתיב נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה אמר גם הללויה הללו את ה׳ יק השמים וגם‬
‫בגודוית׳ להתפלל למיז עלצרניושל אדם‬
‫נהגהוח חייחוניח נתוב גשם סיה שאומר‬
‫אשריומללג ואומר הללו אח ה׳ מן השמים‬ ‫רב‬ ‫ואחר נך לסדר שנתי! ולנן לא מבעיא‬
‫והללו אל בקלש‪ 1‬וחיתם בישתנחע״נ‬ ‫דאק לאומרן אתר התפל׳ בברכות דהוה ליה‬
‫כרכה לבטלה ללא תקמ ברפות אלו אלא קודם תפלה ולא לאחר תפלה אלא אפי׳ ונראה שטעמם משום לנפרק נל בחגי)קית ‪ (:‬אהא לא״ר יוסי יהא חלקי מגומיי‬
‫בלא ברכות כמי אין לאחרן אחר התפלה ולא מכעיא היכא שהיה אומר מקצת הלל ככל יוס ואוקימנא בפסוקי לזמרה זפירש״י פסוקי חמרה שני מזמורים של‬
‫פםיקי לזמרה והיה מברך לפניהם ילאחריהס קידם תפלה דפשישא שלא יאחר מה הלולים הללו את ה׳ מן השמים הללו אל נקלש! אנל היר יונה והרא״ש כתבו בפי‬
‫שללנ לאחר התפלה לכבד יצא ידי חיכתו במה שספר שנחו יהכרך יכייך לפניהם אין עומדין גשם רב עמרם שאס אק שהית לומר אלא מהלה ללול לבל סגי לזמר‬
‫ולאחריהם אלא אפילו לא אמר כלל פסוקי לזמרה קולס תפלה כנין שנכנס לייצר קילס לו נ״ש ואחריו ישתבח שאע״פ שתקנו לומר מתהלה לחל על נלמשמה כיון‬
‫אור ואם כן לא אמר גס כן לא ברוך שאמר ולא ישתכח אפילו הכי לא יאמר אחר שעיקר התקנה נראה שלא היתה אלא מפני זה החותור לי ל‪ 1‬נזה המומירנלי‬
‫שיאמר קיש ויתפלל עם הצבור ‪:‬‬ ‫התפלה כל עיקר פסוקי לזמרה אפילו כלא ברכה מטעמא לאמרן לאין זה כבודו‬
‫)‪£‬״}*] רביט ונתבו נש‪ 0‬ה״ר יונה שאמר בשם רבותיו שאס כננס בשעה שש״צ‬ ‫יתברך להתפלל לפניו ואחר בך לספר שבחיו‪.‬‬
‫מתחיל יוצר וטי הם לברי הרא״ש בפרק הנזנר ונ״ב שם תלמילי ה״ר‬ ‫)‪ WQ‬וז״ל אלוני אכי הרא״ש וכו׳ הביא לשונו למתיכו משמע ללא כרכ נטרונאי‬
‫בתרתי מלא לאין צריך להללו אל בקלשו ולכל הנשמה תהלל יה אלא יספיק יונה ‪ :‬ומ״ש רב נטרונאי ולא יאמר אותם אחר תפלה בל עיקר נראה להייט לוקא‬
‫בתהלה ללוד בלכד אידך מדלא הזהיר שלא יאמר איתס אחר התפלה כל עיקר אלמא נכרכה לפניהם ולאחריהם אנל בלא כרכות יכול לאמרם ולואי ללימרינהו טליה‬
‫דאין לחוש אס אומרן לכיון לאומרן בלא כיכה אינו אלא כקורא בתורה ולא כמספר יומא יכיכ הרשביא )א( נתשוכה לסכרת הנאוניס אם התפלל עם הצכור מעתה‬
‫שבחיו יתי אחר התפלה והכי נקטינן נהרא״ש ודלא כרכ ננןרונאי יליתא נמי ללהר׳ איני יכיל לחזור ולומר פסוקי לזמרה עם הברטת משמע כהליא שלא הקפילי‬
‫יונה דבםמוך לאחרן בברכות אחר התפלה וכן כתכ מהרש״ל על דברי הרי יינה הגאונים שלא יאמר הזמירות אחר התפלה אלא לוקא עם הברטת ונעל האגיר‬
‫שנתב בשם רבותיו ואחר כך יקרא פסוקי דזחרה עס הניכות וכי׳ יי״ל אנל הסמ״ג רצה לומר לרכ נטרונאי אינו חולק על ה״ר יונה ללוקא כשאמר מתתלה ביש יתהלה‬
‫אוסר וכן הרמב״ן וכן מצאתי בליקוטי פרדס שאיסור גדול היא וכן קכלתי ממורי וישתבח או אין לומר ממירות אתר התפלה אנל כשאין לי שהית לומר לבר אפשר‬
‫זקני שאין לאומרו אח״כ עכ״ל ועיין נשיע החלוקים הנוכלים בזה בענק הדלוגים • לתודה שיאמרם אחר התפלה ולישנא לרב נטרונאי לקאמר ולא יאמר אותם אחר‬
‫‪ "J£1V} J J‬שין ימתחיל ישתכח כיאה דמ״ש רטני לשון זה כאן הוא מקושר התפלה נל עיקר לייק ללא כייתיה אלא ולאי טעמיה לרב נערונאי משוס ופסוקי‬
‫עס תה שכתב בסיף סימן לא יעס מ״ש כחחלת סימן נ״ה יכך היא לזמרה הוו סידור שבחי הקב״ה ואין לסדרם אלא קודם תפלה כללרש רכי שמלאי כפ״ק‬ ‫י‬
‫ההצעה דלאחר שסיים פסוקי דזמרה ופסוקי ייכרך דיד יכי' ישירת היס עימד שליח לעכילת כוכבי׳)ז‪ (:‬אבל אחר תפלה לא והייני דוקא בברכה אבל שלא בברכה לית לן‬
‫צבור ומתחיל ישתכח וכוי ואומר קדיש ורצונו לומי דכיון דצריך לומר קדיש מעומד כה כלפרישית וכתוב בתשובת הרשנ״א אנו נוהגים כלכרי מאונים שקכלתם‬
‫תורה היא ונ״כ האגור נשמו ונן ראוי לנהוג לניון לספק במילי לכרטת הוא יש‬ ‫אחר‬
‫לחוש דילמא קי״ל כדברי מאונים ונמצא מברך כרנה לנטלה ‪ :‬וכתב מהרייא‬
‫י‬
‫דללברי כילם הכרטת שאני מכרכי! בנקר יכיל לאמרס אח תפלתו)ב‪ : (.‬והרשנ״א נסתפק אס יכול לברך ברכת התורה אחר אהבה רנה מאחר שאחת שנפטר באהבה‬
‫רנה תכרנת התורה והנה לדעת יטתיגי הצרפתים שנתנו שיו פיטרת כל הייס מה שאין כן באהבה רבה יש לברך איחה עכ״ל יככר כתבתי זה בסימן מ״ז)ג(‪:‬‬
‫ד ן ן י ד ן ^ ך • ש״צ ומתח־ל ישתבח כ״כ הגהות מי־חין כפ״י מה״ת המספר בין ישתכח ליוצר עטרה היא כילו ולכך נהגו לומר ישתכח מעומל כמו יוצר שהרי אסור‬
‫להפסיק בנתיס וכ״כ הכלבי כסימן כ״ז בשם יב עמרם ש־ש לחץ לומר ישתבח כתפלת שחרית לפני התיכה מעומד כדי לומר עליו קדיש וכתב‬ ‫״‬
‫מהרי״ן חטב על יה וכתנא־ שכבר בירך הש״צ לש וגס קרא פסיקי דימרה יכ״כ מהיי״א על דברי רכיני אל תטעה בוה לומר שמתחיל ישתבח אע״פ שלא אמר‬
‫פסוקי דזמרה שזה א״א אבל מ״ש ביה הוא מ״ש ר״ע ש־ש לחזן לומר ישתכח על התיכה כלי שיאמר עליו קדיש נלוחר והוא שאחר החזן ג״נ כיש ופסוקי לזמרה‬
‫שאל״כ היאך יאמר כרכה זי לבדה והאימרה לבדה א־גי אלא שיעה דמאחר שהיא סמוכה לחברתה היאך יאמר אותה בלא תכרתה וגם היאך יאמר אותה נלא פסוקי‬
‫דזתרה שעליהם ניתקנה ואע״ג שנספיק דברכית )יב ־( איכא מ״ד שהיי אומרים נרכת א אהבת עילם לבדה קידם שיקראו את שמע ושיברט יוצר איר לא ילסיגן‬
‫מהתם דהיכא דאיתמר איתמר ה־כא דלא איתמר לא איתמר וכיון דלא אשכחן ליס כשום פיסק אין לשנות מסדר שסדרוס יתקטס כלל‪:‬‬
‫‪D ' .‬כ התתבו וס פ י ת כפרק הרואה )נט־( אהא דאמיינן גני ברכת הנשמים הילכך ניחרינהו לתחוייה! רוכ ההודאות ואל ההודאות ולפיכך תקני כישתכחאחר םיוס (‪2‬‬
‫—‬
‫הברכה כרוך אתה ה' אל מלך גלול נתשבחות אל ההודאות •י כך^י" הכלבו בסימן ה' עומד החזן ומתעטף בציצית ומברך אשר קדשט כתצותיו יציני‬
‫‪1‬‬
‫שיכוך על עטיפת ציצית קידם‬
‫יהל״לשינרך‬
‫שנא לצורך והליל‬
‫ציצית שלא‬
‫עטיפתציצית‬
‫בברכת עטיפת‬
‫נהססיק ככרכת‬
‫*"להפסיק‬ ‫דחקו‬
‫להתעטף בציצית ייורד לפני התיכה ופותת ישתכח ע״כ ואיני ־ודע מיי לחקו‬‫התעטף‬
‫שיהיה שליח צבור הגון לכתיב נתנה עלי בקולה וגו׳ זה ש״צ שאיני הגון ונוי בסרק ב' דתעניות)יו‪; (:‬‬ ‫וצריך‬ ‫נ״ש )א(‬
‫ואמה!‬
‫דרכי משה‬
‫נסי' קי״נ( ובםהרי״ל שהוא היה שוחה ואינו‪:‬נו; ער יא; ‪) :‬י( ובכהרי״ל נתב בשם םחזורויטר׳ דיע לכופלו שהשם של כיום ההוא יה־ה ה׳ אחו אינו ם; הפגין שאינו רק םפרש םח‬
‫שיהיה לעתיד‪) :‬יא(וב'כ הכלבי‪:‬‬
‫צב )א( כתנ בהנהותםיי פ'ז דח״יה רמי שיש לו עוד שהות יותר יאמר בייש והורו לה׳ קראו עד והוא רחום וירלנ עד והוא רחום שקוום אשרי נ י נ ל הפשוקים שנגת״ם אינם‬
‫אלא ליקוטי מקראות ואומרים ברוך ה' לעולם אמן ואמן אחר הללו אל נקרשו וכל הנשמה ע כ ל ‪) :‬ב( ונ״נ הנלנו ‪) :‬נ( ועייל סימן רל״ה טי שנא לנ׳ה וםונא צבור‬
‫מתפללים י״ח אם יתפלל עםהס נלא קיש ‪:‬‬
‫)א( ול־נ דאף הבייבי מורה דאי; ייהפס‪-‬י אם לא שלא היה לו טלית תחילה אבל מ " ! וםחעםף ויורו כו לאו למימרא ותכף וו לוו יעשה שתיהן אלא תגי ההם סד‪ ,‬שיעשה היזון‬
‫ואומר שמברך על הציונית כר״הבמ״ע •יעיל סימן ו ונ; היא המנהג ווקן אחר מברך נקיל רם ונמקימות הנלנו היה אפשר המנהג שההון יניד‪ ,‬מ נ ו ן יאמר שאת״נ יירו‬
‫‪,‬‬
‫לפני התיבה יכו אבל ברני הציצית היה קיום ב״ש אבי בניקום רלא היה לו נולית והביאו לו ניל ויכול להפסיק ולברך על הציצית וווקא התו; ואין לו לחוור וליוו םן החינה לאחר‬
‫שהתחיל יעתנח אנל יחיו ימתין עד לאחר ייגתבח דאו •תעצף בציצית ויברך עליהם ואז עדיף •שפי להפסיק כולעיל ויש חים ן נ״א נםהוי״ל לפעמים פ״םו פסוקי וזמרה ילא היה‬
‫שם‬
‫פרישה‬ ‫‪.‬דרישה‬
‫סי' נו‪] .‬א[ ועומד שיין •ממשיל כוי' כני ימנתי נכיישה ־ציין לעמוד דוקא וניל ליישב םיי נב )א( והשיב שאינו יכיל ני תקנום נו׳ טעמיה ורנ נטוונאי »שוס וכםוחי וומרס‬
‫היי סיור שנחיה וקנייה ואק לםווס אלא קודם תפלה נווויש ד'שמלאי נפ״ק‬ ‫מנהגינו מה שאנו משנין נשנמ לוייר הקהל תחלה ישתכח סקול יס‬
‫ומיושה ה״נ! משוס ותיקנו לימי אחר שכנו אתי ה־וזן נכי ׳שיים חתהצל ו מ נ י ׳ צדיקיה ממבין דענורמ טנניס אנל חחי התפלה לא והיינו ווקא ננרנה אנל שלא ננוכה לא וכמנ נתשונת‬
‫הישנ״א אנו נוהגין כדברי הגאונים שקנלתס תורה היא ולינ האגוד נשמו וק ואוי לנהוג וכיון‬ ‫ככל‬ ‫כי' שהקהל יאמיו כאי ובמקהלות רככימ עמך בית יש־־אל נ מ ה יחכאי שחן מלפני‬
‫ווו וווו שכן מוכת כל היצ״״ס שוהי הכיםח של וכמקהלומ כי ושייך ל ״ י לקהל ובמקהלות וספק כמידי ובוכות הוא יש לחוש ולמא קי״ל כונו׳ הגאונים ונמצא מ נ ו ן נוכה לנטלם וני‬
‫מהוו"׳ ולונרי כולם הנדנומשאנו מכונין ננוקו יטל לאומוס חחכ תפלתו‪:‬‬ ‫כי אינו מפורש מה הוא הכנח אלא שחחייניס לשנת לכן מקנו לוחו שיאתר! הקהל כקול ים‬
‫גינ ישתכח נוי שהיא מהות השנת והקהל אין כיעס לאמין מעומד הכל כהין א־זו שסיימו ) ‪ 0‬וכתבו נשם הרב ו׳ יונה וני׳נאגוונתנ שרנ נטוונאי לא פליג אוי יונה דווקא כשאמו‬
‫מתחלה כיפ וישתכח או אין לומר הומיוות אחר התפלה אנל כשאין לו שהות‬ ‫הקהל מתחיל ככוון אפה יכו' ואימי עליי קדש כעמידה נל׳ הכסק וקיל‬
‫‪1‬‬
‫כלל אפשר ומווה לדני' ו ' יונה • א ן ל׳ רנ נעווכאי לא משמע ‪ p‬עפ׳יל והניאו נ ׳ וד׳ימ •‬ ‫ועונין‬
‫ונראה שיכינו שכתב וכמר כי׳ ולא כתנ כל כלוגתתס ם״ל גס ק כדעת האגיו ‪ CO‬ואחייב יקוא‪,‬פסיקי וומרה עס הנוכות אנל נםמיג אוסר וכן הרמניס וכן מצאתי נליקועי פדום‬
‫שאיסור גדול הוא וכן קנלת• מא״מ וקיני שאון לאחיו אליכ על ״ווי • ונראה וו״ל פס הבונות אנל נלא נונות לא יםא אלא נקווא נתווה ונמ״ש נ״י ‪:‬‬
‫סי' ננ )א( ועומד שין ומתחיל ישתנה נתנ נ״י וק הוא נהגמרא המםכו נין יפתנס ליוצר אוו עניוה הוא כידו ולכן נהגו לומו ישתבש מעומד נמו יוצר שהיי אסור להפסיק‬
 ‫נה‬ ‫ב׳ח‬ ‫אורח חיים הלכות ברכות חשחר נג‬ ‫ביי‬
‫בגמרא אחר ישתבח אם יאמר ישתבח מיושב אם כן מפשיק נק ישתבח לקייש כל אותה‬ ‫ומפי ו‬
‫לאילהו הגון זה שהוא ריקן שעבירות ושרקו נאה מו׳ גם זה שם י‬
‫!ונשעמד שעה שעומל ממקומו שישנ שם ויורד לפני המינה ומנין עצמי להתחיל הקדיש ואיש‬ ‫מאי שרקו נאה שלא יצא לו שם רע בילדותו‪. .‬וסי׳‪. .‬רש״י_אפילו נ‬
‫על נחתמו היה נאה בלי שס רע ‪ :‬ושפל נרך י שירש רש״י עניו ‪ :‬ומרוצה לעם י הגון להפסיק נלוש נק ישחנש לקליש צק צריך שיעמול השליח צנור ולהכין עצמו‬
‫טמ לנהות ומסנימים לתפלתו‪ :‬נעימה‪ .‬גסומי קלא שמושך הלנ‪ :‬ורגיל לקחת לירל לפני המינה קזלם שמתחיל ישסנח נלי שמיל שיסיים ישחנח יאמר הקליש‬
‫אמריו מיל מעומר ונך מנואר מרנרי‬ ‫וטי י שיהו הפסוקים של תפלה סלירי'‬
‫נסח‪ :‬יל שבילי הלקט בפסיקחא רבתי ב רב זוטרא כר םוביה אמר רב ואיתימא רכי אלעזר זה ש״צ שאינו הכל ט ומהרי״א שמה שצריך לימר ישתנח‬
‫לפני התיכה מעימל איני אלא כלי לזמר‬ ‫‪,‬‬‫ר ו ת‬ ‫לעשר תעשר נחיננגל את ה׳ מכינו קיי הטן ויורד לפני התיבה ואיזהו דגון זה שהוא ‪,‬‬
‫מ ע ב‬ ‫ק ן‬ ‫ר‬
‫ע ר נ ‪5‬‬ ‫יה‬
‫‪t,‬״ ״‪,‬״ ‪," L‬״__‪,‬״‪ x‬עליי קדש ימטאי בית מסן אנל מצל‬ ‫‪n‬‬ ‫י "‪ - , J ( 3 ) ",‬ו״‪-,-!,.,-.‬‬
‫״‬ ‫ן‬ ‫‪v‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ביהחמינך שאם ה ‪W‬‬
‫א״ ׳ ״‪,‬ל!‪» -‬ז ופרקו נאה ‪ w‬ושפל ברך ‪ m‬ומרוצה לעם ויש לי נעימיייקילו אמירת ישסבח עצמי לא היה צייו לאומרי‬ ‫ה‬ ‫י מ ד‬ ‫ע מ י ד‬ ‫ע י מ ל‬

‫נטמ היה קילו נאה והיה עילה לירלש‪5‬י ערב ‪ W‬ורגיל לקרות תורה ונביאים וכתובים ואם אין מוצאים מי מעימל בי לפי הלין אין צריך עמילה‬ ‫ם‬

‫והיי כל ישראל ממכנסי׳ לשמיע קילו פעם שיש בו כל המרות האלו יבחרו הטוב שבצבור בחכמה ובמעשים אלא נלנר שנקלישה נגין קליש יקלישה‬
‫אחת לא עלה והעילי עליי אימס העלים טובים ‪ :‬ואין ממנין)י( אלא מי שנתמלא זקנו אבל מי שהביא ינרט וטון לצריך עשרה צריך נמי שנקלש‬
‫מו נליעל יאנר מן העולם מי נרם לו שתי שערות יכול לירד לפני התיבה ובלבד שיהא באקראי אבל מעימל נשם שהמלאניס מקלשין איתי‬
‫נעמילה ולפי וה התיישנ מה שקשה לסע״ל‬ ‫שלא עלה לירישלים לננל את הי נמה‬
‫שממו ילמה שכנר אמרה מימ ילא יחמול למגותו אין מסגי! אותו אפיי אט יש אחר ממוגה אלא שממנה זה טיכא לאי איתא לסניראליה לרטט לצריך‬
‫לומר ישמנמ משמל מצל עצמי למה‬ ‫תחתיו‬ ‫איש ארצך וגי׳ ואילי עלה לא אינל נפשי‬
‫נעל ממלמ כרמז ענ״ל ‪ :‬ןאין ממנק אלא מי שנתמלא זקט אנל מי הזהיר את השליח צנזר נלנל היה לי לימר נסתם וצריך לימר ישתנמ מעימל להיה‬
‫‪ I‬התינה ינלנל שיהא נאקראי נשפ״ק למילין משמע אן׳ נל הקהל יעיל למה לא נתנ לניט לצריך שיאמר נחך שאמר מעוחל‬ ‫שהטאנ׳ שעחת יטל לירל לפני‬
‫)נל‪ (:‬תט רנגן נתמלא זקנו ראוי להיות שיק לירד לפני התינה ינתט הרשנ״א שהרי נספר תילעת יעקנ נתנ ‪1‬ז׳ל יראיתי גא״ז ני שנח זה תקטהי אנשי ננסמ‬
‫יהר״ן למימ לוקא למטת! ש״צ קטע אנל דרך עראי נשאק שם אלא מא נל מחלה על פי פמקא שנפל מן השמים ומצאוהו נתינ נה ייש ני ס״ז תיטת טיינתנ‬
‫שמא ‪ p‬שלש עשרה ימם א׳ יורד לפני התינה ונלסנן נפרק הקורא אמ המגילהבאי! ועול קנלי אנשי הקנלה ששנמ זה צריך לאמרו מעומל לרמוז שהוא מגר הצירה‬
‫עימל)נל •( גני קטן איני יירד לפני הסינה ואינו טשא את כפיו מנלל דנל שהיא העליונה הה״ל שרסיס עימלים ממעל לו לק ננל ארץ אשמו וצרפת אומרים שבח‬
‫גמל יילל והיימ לרך עראי ונ״נ הרא״שנסרק הקירא את המגלה יגס נמשינה נלל של נ״ש נעמילה נך קנלו חן החסילים ואנשי מעשה שמי אומרים אות! נעמילה‬
‫ל' כתנ נן י״ג יטל להתפלל נאקראי י ונתינ ננלט נשם הרב רני נתן אין איש ענ״ל יממה על עצמן־ לאי איתא לרטט מנל למטעס מעלת ישתבמ עצמ‪ 1‬צריך‬
‫רשאי לירל לפני המינה אפילי נאקראי נעלמא על שיטא שתי שערימ ויגדלו נלילאמרי מעומל אע״פ שלא נמצא נך נשום משרש אם נן ק״י בנו של ק״י לצריך לימר‬
‫לטן ראשן לעיקרן לנלאו הני לא מיקרי איש יאק נעיק תתלמ איש שנאמר ממע נ״ש נעמילה ולמה לא נתנ נך רטט אלא ולאי לרטט לא נתנ אלא מה שהוא חיינ‬
‫מן הלק ונפי הלין אין צריך לעמול לא נכייך שאמר ולא נישתנמ אלא ללשליח‬ ‫נאמי ואין איש ענ״ל‪:‬‬
‫וכתב הרשנ״א נחימשיו נשון ש״ק לחולין ואינא למילק להנאמשמע לאינו צנור הומר שיעמול לפני התינה ויאמר ישתנח נלי לומר קליש אחריו ומשום הני‬
‫רא‪1‬י לירל לפני התינה על שתתמלא זקנו!אילו נפרק הקורא עומל עומלק גס הקהל עם השליח צבור נמול נלי לשמוע הקליש מעומל מסי השליח‬
‫תנן קק שרס על שמע אנל אינו יורל לפני התיבה ואיט נושא את נפיו על שיניא צבור ולענית מיל אמן יהא שמיה רבה נם כן מעומל אבל בשבח נוהגים שהקהל‬
‫שתי שערות אלמא משהניא שתי שערות יודל לפני התינה וטשא נפי! אע׳׳ס שלא יושבים בשעה שאומר ישחבח לפי שהחזן מען יחארין נסיף מ נ ת ישתבח קילם‬
‫נתמלא זקט וי״ל להנאאק ראוי קאמר נלימר איני ראיי שימט איתי הצטר עליהם הקליש אחריו ולמה יהי! מומלץ בחנם יאק עימלק על שמתחיל החליש אחרת יאי‬
‫נקנע ימשום נמל הצטר אנל לישא את נפיי אי לירל לפני התינה לעתים כשלא אימא לצריך לומר ישתנח נעמילה מצל עצמי היאך שעו נל ישראל לישנ נשנת‬
‫מינוהו עליהם נקנע נישא ייירל לפני התינה יליקא נמי דהכא קמני ראוי להמת נשעה שאיחרים ישתנח אלא נלאמרן ינתילעת יעקנ גם ‪ p‬מוכח לאין צריך‬
‫פ״ז ילא קתני בשר אי יודל לפני החיבה !החם לא קחני אינו ראוי אלא איט נושאלעמיל נשעה שאימריס ישתנח לא הקהל ולא השליח צניר שהרי נתנ המגה נאמירת‬
‫על שיניא שתי שעחת זנסלר רב עמרם ז״ל שהשיב רב נערינאי נך ראיט שזה ישמנח מא לנ״י מתקשטת לנא לפני המלך יצריך לנליל נה י״נ ממס העלייטת‬
‫שאמרי תנמים איט עינר לפני התינה ואיני טשא את נפיי על שתתמלא זקט נך שהיא מתנרנמ מהם יהם י״נ מיני נשמים המנדים נשיר השירים יטי יננאן הם‬
‫מציה מן המינחר ינמה לאפשר לממי גנרא מליא שפי עדן יק יניקא אנל ילאי שיר ישנמה הלל וטי עניל שנל זה לסי הסול מא שלם הישינה יאת״נ נתנ יעומל‬
‫במקום מנטל קלושה ונדון וימלוך ייהא שמיה רנא יני' אפילי ‪ p‬יייג ייים אחל שליח צניל לפחס על שמע וט׳ אלמא לישסנח הוא טשינה ולק מי שמתפלל‬
‫נדלא אששר נעשה ש״[ לקאמרינן)ר״ה נט •( זה הנלל נל שאיט מחויינ נלנר אינו נימיל אין צריך לעמוד נשעה שאומר ישתנח אנל נאמירת נריך שאמר צריך לעמיל‬
‫ני ק היא הקבלה ממלילים הקלמינים נלאמק‪:‬‬ ‫מוציא את הרנים ידי חינתן שעמא שלא מיע לנלל המצית אנל נן י״ג ויום אחל‬
‫ני לא אפשר שפיר דמי ענייל הרשנ׳׳א ז״ל ‪ :‬יק נמנ הרמנ׳׳ס נפרק ח׳ מהלטת‬
‫מפני יאיץ ממנק אלא מי שנתמלא וקנו וט׳ ברייתא סין פרק קמא לחולין וז״ל הרמב״ם‬
‫‪ I‬נפיליו מה״מ ומי שלא נתמלא זקט אע״ש שמא מנם גלול לא יהא שלית‬ ‫תפלה יז״ל ימי שלא נחמלא וקט אן על פי שמא חנם גדיל לא יהא ש״צ‬
‫ולפ״ו צטר משני נטל הצנור ימי!נ״נ הרשנ״א נממשיו אינו לאיי שימנו אותו מטר‬ ‫נטל הצמר אנל פורס על שמע משיטא שתי שעחת אתר י״ג שנה עצ״ד •‬
‫כלל עליהם נקנע ומשום נבול הצבור וכי׳ינחנ נ״י ילםי זה אם רצי הצביר לממיל על‬ ‫אם רצו הצנור למהול על נמל׳ נראה שהרשות טלם אכל הרא״ש נתנ נתשונ׳‬
‫שמתעלל נטלם נראה שהרשיח טלם אבל ממה שכמנ הרא״ש ללא יתמנה מפי הצנור אי‬ ‫ל׳ שמי שלא נתמלא זקנ! יטל להתפלל נאקראי נאחל מבני העיר‬
‫להקל משי השליח צביר המחנה אוחי להקל מעליו יטי משמע שאן על פי שהצמר‬ ‫נשיעלה על לנו ונלנל שלא יתמנה מפי הצמר או מפי ש״ן הממנה אות!‬
‫שממנה מומלים על נטלם אין למטת! ענ״ל נראה לדל לטין לממנק איתי להקל מעל‬ ‫מעליו ולהתפלל נעלי לשעות חהי שנמנ רטנו אפילו יש אחל ממונה אלא‬
‫זה חחתיי להתפלל נמקימי לעתים ילועים משמע שאע״פ שהצנור מוחלים על נטלם השליח צניל הזקן אם נן פשיטא ממחלק הצטר על נטלם נלי להקל מעליו ילפע״ל‬
‫נראה לאן להרמנ״ס יהרשנ״א לא ממי מחילת הצטר לאין פיחש ממי נטל‬ ‫אק למנותו יק נראה ג״ב חלברי הרא״ש שבחב רנינז‪:‬‬
‫והיכא שהיא גלול בשנים אלא שאינו בעל זקן אפשר לראוי להתמנות לשיי׳ן הצטר שמא נעל נטלם לפני מי אלם שתועיל ט מחילת הצטר אלא פירישי‬
‫שכל שנינר נו שמיע לבלל שנים שיאיי להתמלאית זקט נתמלא זקנישאין זה נטל הצמר שישלהי לפניי יתעלה מי שאין לי הלרח מים להלין עלהצטר‬
‫קויגן כיה וכן יש לדקלק ממ״ש הרמנ״ם נכרק ע״ו מהלנות תפילק נהן נער לא לאן לפני מלך נשר ילם אין שולחי! להלין על הצנור אמלו אם מא חכם גלול‬
‫ישא את כפיו על שיתמלא זקנו משמע לליקא כשלא נתמלא זקני מממת נערית אלא אם נן שמא נעל צידה ייש לי הלרת פנים שנתמלא זקט כל שכן לפגי מלך‬
‫קאמר ללא ישא את כשח הא אם מא גלול שראוי שתתמלא זקט אע״פ שאינו זקן מלני המלנים הקלוש נרוך מא ללפי זה אק מקום נלל לימר לממי למטת! נשרצו‬
‫כלל טשא את כפיי יאע״ג לכל שלא גתמלא זקנו איט טשא אמ כפיו האי מממלא הצטר לממול על נטלם ותו לאי איתא לממי ממילת צבור בלא נתמלא וקני אם‬
‫נן מאי הקשי התיספית מפרק הקורא טומל מלתנן קטן איני יורל לפני התינה‬ ‫זקט‬
‫יאיט משא נפיי משמע הא הניא נ״ש יורל לפני התינה וטשא נפיי הא אינא לאיקמי‬
‫‪ p‬לפרק הקורא ע‪1‬מל נשרצי הצמר לחחול על נטלם ואפילו הני קטן לא אלא הדנר פשוט נמן שנך תקט חנמיס דחששו לנטל צטר אין ניד הצכור למחיל ותו‬
‫לאם נן נל מי תקטת שתקני חנמים מפני נטל צמר שלא לגלול ספר תורהנצטר ונן אשה לא תקרא נצטר מפני ככול הצנור יפיחמ לא ישא נפיו לגנאי הוא לצטר‬
‫וק קשן לא ישא את נפי! שאין נטל לצנור להיות נפיפים לנרנתו אם אתה אומר לרשאין למחול אם בן לא הועילו בחקנחס נלוס לנל צטר ימי מיחלים יתי מעשי‬
‫ישראל אגילית אטריח צמר יה יחחיל יצטר זה איני יממיל אלא ילאי אין נירם למחיל לעקור תקנת חכמים והבי משמע בש״ע סי* שהתחיל נלשון הרמנים !קא‬
‫מסיים נלשק הרא״ש ולפי מה שטה מפרש נלנריסם נאן יהיה הלשין מתר מתחלתו לסוש אלא לא נסמך הרנ על מה שנתנ נאן נפיחש לגרי הרחנ״ם‬
‫ימ־שנ״א שהצטר רשאין למחול על נטלם אלא לכשס שלשון הרא״ש ורבינו משמען שאין נילם למחול על ככולם נך מא לעת הרמנ״ם יהרא״ש יעיל לפיחשיט סשיטא‬
‫שאק יטלין למחול על מה שאיני נמל צטר שישלח! לפניי יתעלה ונו׳ נאילי אינן חיששין על מה שאיט טמ ומקובל לפניי יתעלה ‪ :‬נתנ נית ייםן לממה שנתני‬
‫התיספוח סון פרק קמא לחולק משמע להך נרייתא מתמלא וקנו ראוי ליעשית ש״ן היינו ליעשית שיין קטע להתפלל נתעניית ינמעממת ליקא אנל נשאר ימית השנה‬
‫ראוי להיוח ש״ן אף על פי שלא נתמלא זקנו עניל ושרא ליה מאריה לא״נ למה להי לתישפית לימר הייט ליעשית ש״צ קטע להתפלל נתעניית ונמעמלית לאמה‬
‫להם לומר אלא הייני ליעשית ש ‪ f‬נתעניית ונמעחלות אלא תרתי קאמרי התיספית ללא נעינן נתמלא זקט אלא ליעפית ש״ןקטע אי אטלי נאקראי ולהתפלל נתעניו׳‬
‫ונמעמלית והיצרכי לפרש נ ן נד לשיש הא לתני בברייתא תרתי ראוי ליעשות ש״צ ולירל לפני התיבה לה״פליעשית שין קטע ולילל לפני התיבה בתעני!ת ונמעמדות‬
‫להאי לישנא אחרינן בתעניות אין מורילין לפני התינה אלא וקן ורגיל ונוי ולאפוקי מפרשיי שפירש בחילק דליעשות שיק מיידי לתקיעת שיפי־ ילהמנית פרנס על הציבור‬
‫ילהלקית ילגחת דליתא אלא ליעשית שץ קביע קאמר ילירל לפגי התינה נתעניות להייט נאקראי אנל באקראי בשאר ימית השנה יטל להתפלל בצבור אפילו לא‬
‫נתמלא זקט יחסרין יאיץ בתינת להתפלג גרמה ללי המה זי יצריך להגיה ולהתפלל בתעניות יבמעממת יפיחשי או להתפלל בתעניות אפילי באקראי צריך שיהא‬
‫נתמלא זקני ונ״נ התוספות להדא ס״פ לולב הגזול ומביאו נ״י ונך מא לעתס נספ״ק לחולק ינ״נ המיספומ להדא נפרק הקורא עזמל )לן נ ‪ ( /‬מ״ה ואינו‬
‫עינר ע״ש יהכי נקטינן לניהיינ ינתעניימ אפיי נאקראי אין מירידי איתי לפני התינה אלא א״נ נתמלא זקט יק אפילי בשאר ימית השנה אסור לעשות ש״ן‬
‫קנועינמקצת קהלות עונרין נמזיל על ד״מ למטתי שיין קטע ופן להתפלל בר״ה יני״נ אפילי לא נתמלא זקני ואפשר שסומני' על מה שנתנ נ״י לפרש במרי‬
‫הרמנ״ם‬
‫דרכי משה‬
‫הקרי•‬ ‫נ ר נ ת ישתבח מ״מ עשה נן משים‬ ‫שפ נוניןי יוניה לשיץ לשהית ל‪8‬ע‪0‬יפו»ישעהולאי»יהשיווה במילה ואחר בל כשבאימגץ התחילי ישתבח ענ״ל יאע׳״נ דלא בעינן י׳ לזננין‬
‫מה‬ ‫שאחריי דאק לאימרי בלא עשרה ‪:‬‬
‫פרישת‬
‫ונתנ מהוו״י‬ ‫ננתייס • ונ״נ סנלנו ‪ p‬למון צומו ישענס צפני סמיבס » י לומו מליו מיו קויש‬
‫ועץ נווישה‪ ) :‬נ ( ופרקו נאה נו׳ נשעומל מל פוקו ו״ל אפילו נייס נ&וומו וילוומו נאה‬
‫‪:‬‬ ‫פ‬ ‫ג‬
‫היא נלי שם ו » ‪ p‬פי־ לוס׳ ווש׳׳י‪ ) :‬ג ! ושפל יז יי*"י » י י ) י ( ומרוצה לעם‬ ‫אניסנ ן׳יל על ונוי וניט אל מטעה צומו שממסיל ישמנמ אעפיי שלא אמו פסוקי וימוה‬
‫נוחלנויית ומסנימין לתפלתו‪) :‬ה( ורגיןי לקוות נו׳ שיהיה הפסוקים של תפנסםווויסנפיו‪:‬‬ ‫ש!ה א״א אנל מ״ש נוה הוא מ״ש ויע שיש לחון לומו ישתנש »ל סתינה כוי שיאמו תליי קויש‬
‫)ו( אליא מי שנתמלא וקנו ונתב נ י י פוק סקווא את סמנילס מומו נשם הגאונים ומי שאין‬ ‫נלי״ו והוא שאמר החון גס כן נוון שאמו ופסוקי ויטוס שאם לא קהיאן אמו נוכה זו לנו‬
‫לו וק וקן טעמ כיון שסוא ‪ p‬נ׳ שנים נמי שנתמלא וקט מיי ונ״נ הוא״ש פו׳ סדל‬ ‫מאפו שהיא סמונס לנ״ש וגם אין יאמו אומה נלא פסוקי וומוה שמליהם נתקנה »צל‬
‫ונתשונם‬
‫חרושי הגהות‬
‫ביוץ דפהםא יגסוא נקט אהבה רנה למה פפקו הרי״ף ירמביט לימר אהבת עילם יאפשר לימד ד ^ ל רניין לשמואל הוא מאריה רשסעחיה וחכא שאנשי משמר וויו מברנין‬
‫ברנה שניה ל נ ן נקטי נלשינש אהבה ר נ ה דשמיאל הנ׳ פ״ל לעיל א נ ל לפי האמת נקטינן לומר אזבח עילם ים*אהי זין לי נוכרי הרי״ף עלה ה ן מימרא דלעיל השנימ לשטמ‬
 ‫ביי‬ ‫אורה היים הלכות ברכות השחר נג‬ ‫ב״ח‬

‫הימג״ם והדשנ״א שהצגיר כידס למחיל על כבודם מה שאינה סמיכה כלל כדפרי׳‪ :‬יקנו חשיב ומצאתי סמך לדברי כמסכת סופרים פי"‪ 7‬ומנוכר לפני התיכה‬
‫‪,‬‬
‫ןי״ד א״א הרא״ש וכוי עד ואס הוא ממשפחה בזויה וצדיק טינ לקרב מזרע והנישא את כפיו עד שיהא בן עשרים שנה ונעל וקן אבל אין לי וקן והיא כן‬
‫רחוקים שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרונ אמר ה' וגומר־ כצ״ל ואיכא עשרים אע״ה שנראה פסריס ויש אומרים אפילו סריס עצמו מותר אבל אם עלה‬
‫וקנו אפילו מבן י״ח מותר לעבור לפני התיבה ילישא כפיי ע״כ‪:‬‬ ‫לתמוה על מה שלי נדחק לפרש הנוסח׳ המוטעת יאיכא לחידק לאייה צורך חזר‬
‫מ״י פרק הקורא עומד בשם‬ ‫וכי הרא״ש בסוף התשובה ודיקא באקראי‬
‫מאונים דמי שאין לו רק‬ ‫ולא בממונה וכו׳ ונראה דלסברא קמא תחתיו להתפלל במקומו לעתיש ידועים וזיל א״א ז״ל כתשובה‬
‫תשמע דאין איסור אלא כשממנין זה מה שכתבת שנהנו כאלו המקומות למנות בזרי המשפחות לשלוחי זקן מועם ניק שהוא בן שנים כמי‬
‫שנחמלא וקנו דמי )נ( ‪:‬‬ ‫תחתיו לעתים ידועים מו! שיתפלל‬
‫הכלבו שאין רשאי להיוח ש'צ‬ ‫לכתב‬ ‫נמקימו שלא ביומי דכציס׳ וכיוצא אבל צכור ויש כרכר הזה בזוי מצוה כאילו אינו כראי למיוחהין שבישראל‬
‫קטע עד שתתמלא זקנו‬ ‫כשממגין אותו נסתם שיתפלל במקומו אלא כשאי אומדות וחלילה להיות כיייאכת השם אומגות אלא‬
‫כשלא יהיה הש״ק פנוי ליא לכ״ה או כשיהיה עטרה לראש נם אני נתרעמתי מיום בואי הנה על חזני הארץ התחתון ע״כ משמע מדבריו שנתמלא זקנו‬
‫דקחני היינו זקן החחתין ולא משמע כן‬ ‫נחלש קצת משמע דמותר למנותו שכל זה‬
‫הוי כאקראי ישרי אכל מלשין הרא״ש הזאת אכי־ לא נתרעמתי על שלך כי תלית הרבר ביחס משפחה‬
‫מדברי הפוסקים שסחמו דכריהם וסתם‬
‫זקן הייט העליק ‪:‬‬ ‫לכתב על ששאלוה! כשתינו איתי לימים ואינו כן בעיני המקום אם הוא מיוחס ורשע מה תועלת לפני‬
‫כחנו בםפ״ק דחולין‬ ‫והתוספות‬ ‫יליעיס השיב טעית היא כי זה נקרא חין המקום ביחס שלו ואם הוא ממשפחה בזויה וצריק )‪ 0‬טוב לקרב‬
‫קכוע כיון שמינוהו להתפלל אף על פי‬
‫)כד‪ (:‬דהא דת״ר‬ ‫‪,‬‬
‫מזרע רחוקים שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב אכל תרעומת‬
‫שיש אחר ממונה מללא אמר הרא״ש כיי! כי הזני הארץ הזאת הם להנאתן לשמוע קול ערב ואם הוא רשע נתמלא זקנו ראוי להיות ש״צ היינו ליעשית‬
‫ש״צ קבוע להתפלל בתעניות ומעמלו׳ דוקא •‬ ‫שמינוהי להתפלל כימים ידועים אלא סתם‬
‫כתכ כיין שמינוהו להתפלל אלמא דכא גמור אין הוששי! רק שיהיה נעים זמירות ו ה ק ל ה אומר נתנה ולכאורה משמע מדבריהם שבשאר ימות‬
‫להירית דכל שמינוהי להתפלל נקרא חזן עלי בקולה עי כן שנאתיה ‪ :‬ומה שכתבת שממנים חז! להתפלל השנה אע״פ שלא נתמלא וקנו ראוי להיות‬
‫‪1‬‬

‫קניע אעפ״י שלא מינוהו לעתים ידיעיס כל השבוע קורם שנתמלא זקנו וסומבין על זה שיש להםחז! אחר שיין אבל בסיס לילנ הנזיל )מנ‪ (.‬כתכו‬
‫לההיא דחוליןכיין ליעשית שיין קבוע ולירד‬ ‫והשתא יתיישכ הלשין שתזר יאמר ודוקא‬
‫באקראי ולא בממונה יכיל להתפלל וכוי שמתפלל כשבת וכיום כניסה טעות הוא כי זה נקרא חזן קבוע‬
‫לפני התיבה בי״ה ובתעניות ובמעמדות זה‬
‫לאורייי לכל שהוא נתמנה להתפלל נקרא שמנוהו להתפלל אף על פי שיש אחר שהוא מטונה ודוקא באקראי עולי כדברי הרא״ש והרשנ״א והר"! ז״ל ‪:‬‬
‫רנינו ודברי המפרשים‬ ‫ומדברי‬ ‫חזן קטע ואף על פי שאינו נתמנה לעתים ‪,‬־לא כממונה יכול להתפי־ל אחר שהביא שתי שערות ע״כ אין ממנין‬
‫ידועים ואסור כשלא נתמלא זקנו אלא‬
‫שכתבתי משמע בהדיא‬ ‫באקראי ולא בממונה כל עיקר ‪ :‬וכתב לע‪:‬י שפה שאין יודעים לחתך האותיות ‪ :‬וצריך שיהא לבוש ומעוטף‬
‫שקטן אינו רשאי לירד לפני התיבה אפילו‬
‫מהרש״ל טוב לקרב מורע רחוקים ומכל כרהנן פוחח אין עובר לפני התיכה וזהו מי שלובש בגרים קרועים באקראי בעלמא ויש לתמוה על מה שנהנו‬
‫חקוס אם שניהם שויס בודאי מיוחס קודם בבתיפיו וזרועיו מגולות‪<:‬״‪ >-‬סומא יכול לירד לפני התיבה ‪ 00‬ובלבד שקטן יורד לפני התיבה במוצאי שבתית‬
‫לשאינו מיוחס וראוי לדקדק על זה כי שלא יקרא בתורה שאי! לקרות כתורה על פה‪ :‬היורד לפני התיבה להתפלל תפלת ערבית יאפשר ליתר דלא‬
‫הקפידו תכמיס אלא בתפלת שחרית שיש‬ ‫איני דומה תפלת צדיק ק צדיק וטי עכ״ל‪:‬‬
‫ואינו‬ ‫נתב מהר״ס ששאלת אדס שפגעה בי‬
‫בברכת יוצר ובתפלה קדושה וגס שצריך‬
‫מה״ד שנפלו לי זריעותע אס ראוי להיות שיין פשיטא דראוי וראוי הוא ואדרבה שיין לחוור התפלה להוציא הרכים י״ח וקטן כיון דלאו בר תיובא הוא אינו מוציאם‬
‫מציה מן המוכתר דמת״ה חפן להשתמש ככלים שווייס ולא כדרך מכ״ו •כדכתיכ כדתק כל שאינו מחוייב בדנר אינו מוציא את הרכים י״ח ושמעתי שהרכ ה״ר‬
‫יוסף אכודרהס קרא תגר על מנהג זה שנהגו הקטנים לירד לפני התיכה כמוצאי‬
‫שנתית והסכים על ידו הרכ הגדול חה״ר יצחק די ליאון ז״ל לכטל המנהג )ג‪(,‬‬ ‫לב נשבר ונדכה אלהי׳ לא תכזה ולא נפסלו כמימי' אלא כהגיש עכ״ל •‬
‫‪1‬‬ ‫ע ‪ ,‬ת י ‪:‬‬

‫* ^ ' ‪ ^ • j‬פייוש פוחח ומצאתי להרשכ״א שכתב בתשוכה כשם הראכ״ד דטעחא דתנן דקטן אינו פירס על‬ ‫א י ן ממנין לעני שפה וני' ברייתא פרק הקייא‬
‫עד שכתיפיו שמע ואינו עיבר לפני התיבה דטון דכרכית ותפלות דרכנן נינהו וקט! שהגיע‬ ‫‪ I‬מי שלובש כגדיס קרועים כוי כלוחר שהבגדים קריעי'‬
‫או זרועותיו מגילות דבחדא ניליי מהגי חרתי נקרא פוחח ואסיי לי להיות שיין לחינוך דרננן ה״א אתי דרבנן ומפיק דרבנן קמ״ל דמשוס פבוד הצבור לח עבדינן‬
‫מפני שאין זה כנוד המקוס ולקמן כסימן צ״א כתב ב״י פוחח תי שי־אשו מגולה גנאי היא לצבור שהקטן מוציאן עכ״ל • ולפי טעם זה יש מקום למנהנ לומר שהצבור‬
‫ועיין במ״ש לשם בס״ד דלדעת רבינו פל אדס אפילו אינו שליח צבור אסור להתכלל מוחלים על כבודם ואפילו למאי דשירש״י דטעמא דמתניתין משים דנל שאינו‬
‫בראשו מגולה ואס כן הנא דאסור להיות שלית צבור היינו דיקא בכתביו או מחייינ כדבר איני מוציא את הרבים י״ח איכא לתיחר דתפלת ערכית שאני דרשית היא‪:‬‬
‫ךץ״רי א״א ז״ל מה שכתב שנהגו באלו המקומות וכי' בתשובות בלל ל׳ ‪:‬‬ ‫בזריעיתיי מגילי! אבל אס איני שיין יכול להתפלל‪:‬‬
‫‪ V f V n‬יכול לירל לפני התיבה פי׳ אע״ג דלי׳ יהודה בפרק החובל סומא פעור‬
‫‪3‬תב מהר״י אבוהב ז״ל שלם שלם מלקרב זרע רחוקים פי׳ לגר הגון ונאה‬ ‫מכל המצות יכל שאינו מצווה בדכר אינו יכול להוציא אחרים ילי חוכת!‬
‫י " לשם מאלי הרחוקים מעיני העם שאיגס בעלי יחם ובמקצת ספרים‬ ‫לקרכ‬ ‫אין הלכה כרכי יהודה אלא חייכ בכל המצות ולק יורד לפני התיבה ומוציא אפיי‬
‫;הניסחא שלוס שלום לקרוב מורע רחוקים יראה שפירושו כאז״ל שלום שלום‬ ‫אחרים גלילים דחייביס מדאורייתא אנל מדרכנן אפיי ר׳ יהידה מודה דחייב ככל‬
‫לרחוק ונתקרכ שהוא גאמר על הכעל תשוכה ג״כ לומר ככאן שהוא קרוכ לשם‬ ‫המצות שלא יהא כא״י כמ״ש התו' לשס וכ״כ בפרק הקורא עומד •‬
‫שהוא ממשפחה כוויה יותר מזרע שהוא ממשפתה מיוחסת והוא רשע ‪:‬‬ ‫‪ ^ * ' W‬רני׳ סימא בםתס ולא כתנ אכי׳ לא ראה תאורית מימיו היינו משים‬
‫דהכא מיירי גדי! שיין העוני• לפני התיבה להתפלל י״ח בלבד ילהוציא ב ח ר הרשנ״א שאלת ש״צ שקולו עי• כ וחאריך כתפלתו כלי שישמעו קילו ערכ‬
‫ומתנאה בכך אס ראוי למחית בי תשוכה לכריס אלו אחר כוונת הלב הס‬ ‫אחריי י״ח בתפלה וקדישה ילא היה מברך ייצר המאייית ייכרכית של ק״ש אלא‬
‫אדס אחר היה פורם על שמע וכשהגיע לתפילת י״ח נרכית ירד הסימא לפני אמוייס אש ש״צ זה שמח בלבי על שניתן הולאה לשי״ת בנעימה תע״ב שאחל מהדברים‬
‫התיכה דלענין די! זה דסומא חייב ככל המצות ויכול להוציא אחריס ידי חיבתן אין החחוייבים לש״צ שיש לו נעימה כלתניא נפ״נ לתעניות )טז‪ (.‬ר' יהולה אזמר‬
‫לחלק בין לא ראה מאורית מימיו או ראה מאורות ונסתם ולכן כתנ בפתס סומא חרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערכ וכו׳ אבל צריך להתפלל ככיכל ראש ועוחל‬
‫יכול לירד לפני התיבה אבל לקמן בסי' סייע כתב רנינו סומא שלא ראה מאורות באימה כלאיתא כפרק אין עומדין)ל ‪ (:‬לפיכך ש״צ זה אס שמח ועומל ביראה הרי‬
‫מימיו יפיל לפרוס על שמע ולביך ייצי־ המחייות דאתא לאשתועי׳ אע״ו‪ .‬דכיכת יה משיכ» אבל אס מטין להשמיע קילו ושמח בקילו הרי זה מנונה ועליו נאמר‬
‫יוצר המאורות היא כאה משים הנאת האורה שהאדם נהנה מן האור וכשלא ראה נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה ומ״מ כל שמאריך בתפלתי לא טיב עשה ובכמה‬
‫מאורות מימיו הא לא ה״ל הנאה מעלם חן האיר דמוה הטעס קא ר ר' יהיד' מקומית אמרו לקצר מפני טורת הצכור על כאן לשונו )ל( ‪ :‬א י ן ממני! לעגי‬
‫מ‬

‫!מורידי! לפני‬ ‫במשנה דהקור' עומד כל שלא ראה מאורות מימיו אינו פורס על שמע יאשמועינן שפה יכי' ברייתא נפרק הקורא את המגילה עומד )כד‪ (:‬אין‬
‫דלית הלכתא כרי יהודא אלא כת״ק דאפי' לא ראה מאירית מימיי אית ליה הנאה התיכה ילא אנשי חיפה ילא אנשי כית שאן מפני שקוריןלאלפין עיינין ילעיינין אלכין‬
‫ש־היה למש ומעוטף כדתנן פותח איגו עזנר לפגי התיבה גס זה שם‪.‬‬ ‫‪1‬צר ר‬
‫כדתניא א״ר יוסי כל ימי הייתי מצטער על תקרא זה והיית ממשש כצהרים‬
‫כאשר ימשש העיר באפלה יכי׳ כדאיתא בפי הקורא עימד לשס דאף הסומא נהנה‬
‫‪ I‬פוחח פורם את שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה ואיני עי»־ לפני‬
‫מן האיר שרואי! אותי כני אדס ותצילין אותו מן הפחתי׳ ימן הירקנין‪ :‬כתב המרדכי התיכה ואינו נושא את כפיו יכתיב בערוך לפיחח היינו שלטש בגל קרוע ואי! בבגדיו‬
‫ו מ י ת ‪:‬‬ ‫ע‬ ‫א ידי‬ ‫י ד י ‪ 0‬א‬ ‫מ ז י‬
‫‪ X J ^ D‬יטל לירד לפני התיכה משנה שם סומא פורס‬ ‫ל י י‬
‫אומר כל שלא ראה מאורית מימיו לא יפרוס‬ ‫על שמע ומתרנס רני יהודה‬
‫על שמע ופסקי הפוסקים כתיק ורכי׳ יריחס כתנ שאיני עוכר לפני התיבה נראה שהיה מפר׳ תתניתין דפורס על שמע דוקא תנן אבל הרמב״ס כתג נפרק שמיני מהל׳‬
‫תפלה הסומא פירה על שמע יגעשה ש״צ נראה שמפרי דה״ה דיויד לפגי התיבהופירס על שמעאיצטרינא ליה לאפיקי מלר״י וכ״כהראיש בתשיכה כלל ד' דסומאחייכ ככל‬
‫המצית וגס הוא נהנה מן האור הילכך אפילו לא ראה מאורית מימיו פורס על שמע ומתפלל ובלבד שלא יקרא בתורה על פה ע״נ ‪:‬‬ ‫י‬
‫לפני התיבה ואינו ש״צ קבוע צריך לסרב וכוי ברייתא נפרק אין עומדין )לד י( העובר לפני התיבה צריך לסרב ואס אינו מסרכ דומה לתכשיל‬ ‫ה לרד‬
‫כאין‬
‫דרכי משה‬
‫)ב( יוהסשםע שלא כדברי ביי יאפשר רמייי׳ כולא הניע לבייל ע»ריפ ‪) :‬ג( ואי; בי‪.‬ינו כנהנ וה וגדילה מוי נתב מהרי״ל ם׳ שנעשה נ; י״ג שנים נשנת אינו יכול להיות ‪£‬״ץ‬
‫‪1‬‬
‫בערבית נל‪-‬ל שבח לפי שאנו מוסיפי' רהול ע־ דקורש נע'ש והישפה לא שייבא נשנו׳ הנער ומאחר דמתפללין מנעור יום לא יתפלל ‪ :‬ישסעהי שנסרינת יקשין שהנערים קטנים‬
‫תשובת‬ ‫נעשים *"ץ ר' שבועות קודם הנר מצוה ולא ‪:‬הינ׳; הכי עניל‪ :‬נ ת נ באיל בעת צרה או נר'ה ויו'נ צריך להיות אוב מופלג ש״ין‪) .‬ר( נ ת נ המרוני םפ״ק וחולין‬

‫מיהי נראה דש לחלק כין בעל עניוות למי שהוא מפסול משפחה והוא ואביחי! צויקיס ג»ירי‬
‫מוכי• היא״שפרישה‬
‫וע״ו נאמר טוב לקרוב סווע וחוקים וק״ל י‬
‫)מ( סוגיא יכול לירד כו׳ ויכול לומד •וצו אוי שגס היח נהנה מן האור שאחרים מוליכין‬
‫אומו ת״ל התו' כמגילה דף כ״ו ע״איוכמרונ׳ אפילו לוי ׳הידה וסי החובל וס'ל‬
‫םימא כעור מן המצות מ״מ מדרבנן חייכ ואע״ג דאשה פטורה ממ״ע שומן גימא ולא מיחיינ‬
‫הפילו מדרבנן כ״א בני מנוכה ומגילה ונו כוסות שאן׳ הס היו נאומו נם מ״מ סימא חייכוזץ‬
‫חנמיםשלא יהא לגמיי נטתי משא״ככאשה דמחיינה נשלש מצוותיה עכ"‪ 5‬אנל סומא אי לא‬
‫ה״נינן ליה מדרבנן הי׳ ככוח• לגמרי ואפילו אס נא להוציא אסויס גדולים יכול להוצי־ז‬
‫אע״ג וגבי קטן אמר״נן כיין דהוי תר׳ ורבנן שהוא קטן וק״ש ותפלה נמ׳ אינה אלא מויכנן‬
‫מאימא בכ מי שמתו להנ׳ אינו יכול להוציא גווליס אחרים שאינם אלא חו מורכנ! • חכ״ה‬
‫סימא אעכ״י שיש נוב׳ ורבנן כיון שהוא גדול וכר ו»» עוין! טפי מקטן ומוציא אחרים עכיל‬
‫וע״ש עיי יעיין נכי׳ נסוף סי' וה שכתב אין גוני[ שנו המון קצת לפי הנפשית והמנ לסי‬
‫היי״ ן והיין גס מ‪1‬ה נסי' ניה ובסוף הכלנו כתב תשיבה אימתי ראוי להעכיר פ״ז או לא‬
‫ע״ש שהאייו • ‪ 00‬ובלבד שלא יקרא נתווה ןמהרי־ל כתב לעכשיו קורק סומא לסיח‬
‫נמושאנו קורק לעש ה א ת • מור׳ ‪:‬‬
‫צדיו‬
‫וכתשובה כלל ד׳ כחנ וכן ׳"ג בניס ייול להתפלל נאיןיא׳ • •פיזי‪ .‬ב״י למוכה‬
‫להכיל׳ אס הקהל ריציס למשול על ננולס להי מ נ ע י שיין שלהם אפ־ה א ש י וילא כהרמנ׳ס‬
‫׳הישנ״א ע״ש י״ל הנלנו נשס י״ש הין היש ישא׳ לירל לכנ׳ החינה א ‪ :‬׳ בחקיאינעלמא‬
‫על שיביא ב׳ שעיות ויגדילו נוי לטף ראשן לעיקרן ונלא״ה לא י״קי׳ איש ואגן בעינן תפלת‬
‫איש שנאמר מ ד ע נחמי •אין איש ענ״ל‬
‫)‪ 0‬טוב לקליג סויע דחוקים שנאמר שלוס של ש לי‪-‬ז‪-‬ק ‪-‬לקייב כן גייסמ ככי שלכ‪:‬׳ ונס״א‬
‫החישנאמי שלום מ גורסין טינלקרכ נלה •חיו וכתשובת אשיי י כלל י שי'כ״כ‬
‫כתנ שס שלוס שלים נקיינ מורע וחיקיס ולח כמינ שס ג״כ האי שכאייר י‪ ,‬ונראה ולגייס״‬
‫שלפנינו היפ טוו לקייב להשי״ת אף שהוא מורע ומ קיס ומ״מי יא״ה ממ״ש שלים שלום ליה!׳‬
‫י־'י ק‬
‫ולקרוב דהקויס וחוק לקיוכ •היינו כשהרחוק איש צדיק והקייכ קיונ כמשכהה ויחיק ח‬
‫במעשיו ולגירסת ט־כ לקרב מייע רחוקים איש טפי מאי לתייעי עלה בנאמי שליס כ׳ י ט י כ‬
‫לקונלש״ן אותו שהוא מורע יהיקים ״והקייס קרא לרהוק מהלה יק'ל • ‪-‬ויל חוי• •ן‬
‫ביואל מייחס קוים לשאייו מיותם אס שניהם שויס ויאיי אן‪ .‬לדקיק על וה כ• אינ לומה‬
‫יהיאיי להמכלל‬ ‫מפלתצליקנן צייק כויעכ״ל‪ .‬ייימה לוה נתנ וכיני לקמן סי' תקע״ט‬
‫בתעניות הוא מי שאין נו ולא בחי מקייניי או נל הנלייס אליו שוס בעל עבירות כייכ שש נשם‬
‫הומניים ע־ש וקפיוש״יעל רעתו לו ולא לה יהוא מגמרא סיפ הנא על ינממו עיין שם •‬
 ‫נו‬ ‫כ ״‬ ‫אורח חיים הלכות ברכות השחר נג‬ ‫ב*‬
‫שאק נו מלח ואם מסרנ חמר מלאי ממה לתבשיל שהקליחסו מלח ניצל יעשה פ״ק למגלה שנחלקו ממלים אם גר בא״י יכול להיות ש״ז ומביאו ב״י ויתבאר‬
‫ראשונה מסרנ ומי‪ .‬ומפרש רניגו רמימ נמישאיש שיין קנוע לאילי ש״ן קמע אק לק זה מנרי רנינו נסי׳ קצ״ט נלק נרנמ המק והחסקנא לגר נא״י יניל להיות‬
‫לי להמתין שיאמרו לו נלום אלא מא מעצמו יעלה ואלינה אק ראוי לו להמתק ש״צ וגם יטל לנדן נרנת המזון ונרניו הזימון ע״ש • נתנ מהרי״ל נה׳ תפלה נער‬
‫שיאמרי לי שיעטר לפני המינה שנראה שאיש סימן על ליטר הציט' שמינימ לכך שנעשה נן י׳^ג נשנת אסור להיית ש״צ נליל איתי שנת לאעש״י לאני מוסיפים‬
‫מחול על החלש ה״מ על קלישמ מים‬ ‫ינתנהלא״ה אהאלצמן לסרנזמימהכל‬
‫לפי המפייס יהמתפייס שאם המפייס אלם ואינו ש״צ קבוע )י( צריך לסרג מעט קודפ שירד ולא יותר מדאי מוסישיןאנללאשייך למסיףעל יחי מער‬
‫ימאחר לאני מתפללין נע־ש מגע״י לא‬ ‫אלא בפעם ראשונה מסרב וכשיאמרו לו פעם שנייה י ן‬
‫ע צ מ ו‬ ‫מב‬ ‫גליל אין מסרני! מכלל •י‬
‫‪A‬‬

‫׳ ‪ _ , , L‬״ ‪ .‬״ ״ ״‪»1.‬״ ‪ . -‬״ ‪ .‬״ _ ׳ ״ ״ _ ‪,‬״» י‪.‬״‪.,.‬״ יהא הוא ש״ז ענ״ל משמע ליקא כשהתפל'‬
‫ג י‬ ‫צ‬ ‫ש‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ע ט ו ד‬
‫י‬
‫‪,‬‬ ‫ס‬
‫ו**ח שעה שין יצריניםילהעמיל אחר‬
‫ו כ פ‬
‫‪m‬‬
‫‪1U‬‬ ‫‪S‬‬
‫מנע״י אנל נשחמפללים לאחר צאת‪1‬‬ ‫י*י‬ ‫י ‪ °‬׳גיי‬ ‫« » ״ ״ ל׳י״י ׳ ג ״ י ״ ״‬ ‫תחתיז איתי שמעמילים תחתיי‬
‫להעמיד אחר תחתיו אותו שמעמיח תחתיו לא יסרב ‪ :‬האומר הטנניס מון נשעה שעושק היפה יטל‬ ‫לא יםרנ משגה שם ‪:‬‬
‫האומר אימיולד לפני התיבה מפני איני יורד לפני התיבה ניא( מפני שבגדי צבועין אף בלבנים לא הנער לירל לפני התיבה ללא בעינן י‪y‬‬ ‫מ ש נ ה‬ ‫ט‬ ‫‪0,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ג ‪ 7‬י‬
‫יעבור )־נ( באותה תפלה • איני עובר מפני שברגלי סנרל אף יחף שטם ויום אחל ממש אלא בעינן שיהיו י״ג‬ ‫״ » * י״ י '‬
‫שנים שלמימ לאפוקי חסחן מקצת שעות‬ ‫‪L‬״ ‪,‬״_‪. _,‬‬ ‫נסרק הקירא את המגילה נשמי )נל‪(:‬‬
‫א‬
‫הלבך מיל במקצת לילה נתמלאי שטתיז‬ ‫י *"י י‬ ‫האומר איני עינר לפני התינה‬
‫ימי גמל והנאתי ראיות ליה נתשינה‬ ‫ישתבח‬ ‫נצטעים אף נלננים לא יעטר נ נ נ ‪ 7‬ל‬
‫נס״ל ינהלה ש״ע נתנ נסתם ראק לי‬ ‫איני עינר אף יחף לא יעטר יבגמרא‬
‫ח״ט חיישק שמא אפיקירשח נזרקה ט יפירש״י שלרך אפיקורסים להקביל ננן למות ש״ן להתפלל ערנית של שנת ולא טאר לויקא נמתפלל מנע״י ישגגה‬
‫ישתנח‬ ‫מא לפניו‪.‬־‬ ‫ונתב הרמנ״ם נשיי חהלטת ספלה ללא יעמר נאותה תפלה מקא‪ .‬ינתנ עליו‬
‫הרינ״ש נתשונה לעת הרנ שאין חוששק לו לעולם ולי לחוש לו לשעמי נ׳ יתה‬
‫תפלה אנל לא שנחזיקהי נאפיקירס לעילם ינתשלה אמרת שלא ראיטמ שי‪.‬יקפ דונתנה״ר יהונתן שמא אפיקידסת מרקה ט אע״פ שניתן טעם ללנריו ומראה פנים שלנמל‬
‫‪:‬‬ ‫ענ‬ ‫סיב‬ ‫הם‬ ‫‪1‬‬ ‫מ מ ) י כ ד י‬
‫** *ל ל ^ ייייי ליי" ‪" 1‬ל כ ת ו ר גמררני ס״ק למגילה‬ ‫המקים מא אימר לרן עטה מא אוחו ללטש למים טון שהצניר חגקפים‬
‫לנין עצמו אומר אלמ‬ ‫שנעיר ייירצטרק היי ומנעים לגר מהיית ש״ץ ממי שאיני יטל לומר אנמ אבותינו מלתנן פ״ק לנמרים גר נשמא מתפלל ניט‬
‫אמת ישראל זנשהוא ננהב״נ אומר אלמ אנותינם ירנינו יואל התיר לגרשינן ניחשלמי נגמרא רהך מתניתק תני נשם רני ימלה גר עצמו מטא וקורא מה‬
‫טעם ני אב המין גדם נתמיך מנאן יאילראתהאנ לנל האימית רינ״ל אמר הלנה נרנייהילה אתא עינלאקומוי לר׳ אנס והורה נרי יהילה וניק שהאמוראים‬
‫טסקיס נר״י וללאנמתניתק הני נקטיק וננ יה נתנו ג״נ הגמת מייחיניתנפ״ח מהלי מפלה ימא מלנרי התוספימ נשרק השפינה)פא •( שנמט שנחלקו ר״ת ור״י‬
‫נלנר ילעת ר״י להתיר ופסק הרין נסרק הספינה כלנריר״י ונמנ שלזה הסכימו הרמנ״ןוהרשנ״א י״ל יכן נראה מלנרי הרמנ״ם י״ל נפיל מהלי נטרים )ה( ‪:‬‬
‫כ ת ר האגיר נל המתרצה להיות ש״ן שלא מתוך אגילה אמח אק רוח חנמיס טחה הימנו ייחיל מוחה נתינות יה״ר משה נןחשראי מילק משפר א״י ענ״ל •‬
‫ימהר״י קילין נמנ נשורש מייל שהתפלה היא של הקהל שיהא נמקום הסמילין שהיו נאים משל צטר ואין ראוי שימה אלם שליחם להקרינ קי־ננם שלא מלעתם‬
‫ירצינם ימטמס זה פסק רטט שמחה לאפילי יחיל יטל לעננ את מזינות ולומר איני חשן שימה פלוני חזן אם לא שננר הסטם עליי מתחלה יהילנך אש אחל‬
‫חצה לומר תפלה נשטל אני! יאחל חצה לימרנשניל אחר מישירצי הקהל שיאחר התפלה היא יזנה ט ילא האחר)י(‪:‬‬
‫ר ח ר המרלמ בפרק החובל שהשיב רטט מאיר על החק שהיו רוב הצטר חשצים נו ומקצת לא נתרצו ינעשה ע״ש השר של עיר שנקש הממאנים להתרצות‬
‫לא טינ עשית להמטמ ע״פהשר ינארצינו היי מקפילין על לנר זה וננר נעשה נימי אני העזרי שנתמנה חזן והלך אחל מתנוון לבבלי וגרם שממין שלח‬
‫אחריו ולקח מצנפת שעל ראשו ונתן עליו ואמר הילך החזנית ינעם מיל אף מגל ההגמון העיר ואמר אלוני אין ליני לקבל ממך עמלת בוראנו ולא קנל עליייםנרט‬
‫שקנס גם אס היהולי גם ננלק זה החזן עליו לתקן עניל)ז(‪:‬‬
‫כחוב בחשיבת הרשנ׳א סימן ת״נ ששאליהז איוה עלין ש״ן נשנר או ננלנה והשינ יותר ראוי למות נשנר לפי שנמקום שהוא לוקח שכר נרור מן הקהל אין‬
‫שרן יאק צוחה שאין אחל שאינו הגק רשאי לפשוט רנלו להתפלל ואס היה מלנה הרשות נתונה לנל ובפריז הלנר יעלה חי שאיט מון לפיבך הוצרט‬
‫לתקן שנימים קלישים נאפחירית יר״ה ימם הנפורים לא יהא רשות טלם לעלות לרונן ילהתפלל אלא נרשות הקהל ינן נתקיעת שופרזללברי החילק משיי לנל‬
‫הקהלית נטועין שננ״מ שיברק שין יגס הש״ן נזהר בתפלתו ובתיקוניו למען ששטר הוא)ש( ינתשיבה אמרת נתנ ילענין שיין ששאלת אס ניתן זה נזה אם‬
‫שניר מא שיניין אימי מקזפמ הקהל שאע״פ שהוא מזציא את הלל נעשיר מ״מ אין יל העט משגת ניל העשיר ינל מה שהיא תקנת הצינור ינעשית על ילי‬
‫ממין מתנין)לו( לפי ממון שסם אין אתה אומר ‪ p‬אלא שפורעין זה נזה לפי שאלו נמק כאלו א״נ אף אני נאמר למי שאיט נקי ישרע הנל שהרי היא מיציא את‬
‫שאיט נקי ואינו מוציא אח הנקי ע״נ ורנינו יחחם נתנ נספר חישרים ננ״שח״ג תשונת רנהאי על זה חיל ני שתי הסגרות שהזנרת נשאלותין ממות השנר‬
‫נחלק לפי נפשית נשוה מין ממצית השקל או לפי ממי! עין הצלקית ישאר עילי הקהל שתי הסנרית הם נטטת ואע״ש שק סיתחת יי את זו השנל ינריע‬
‫טניהן ני התפלה לפי שהיא נעל ממילת ימוספין י!שאר קרנטת צטר ופל אלי אינן נאות מן מלנה אלא מממצית השקל נמי שיתבאר נ מ ם נ ת שקלים נסמייב‬
‫חזה ני שנר החזן שההפלה נגמרת נשטלו לחי שמיט יילע להתשלל אי למי שמא יילע נ״נ חהלברים שק לוקא לצבור ולא ליחיל מון הקלושה יהקלישק וניוצא‬
‫בהם כל זה יש לו להיות לפי נפשוח בשיה אבל לפי ששני החזן בזמננו זה איט נשניל תינית התפלה הצרינה נלנל אלא שחנה נשניל שיתעסק נהם נהספמת‬
‫ינקריטת נחיסיתונמיעליםזניזצא גזה מתפארת ההמון יעיל בי בתםלומ המחייינת לא לי להם נחי! שאין קילי ערנ אנל מיסיפין נשכר החזן כשחוצאק איתי יילע‬
‫נגן מעימית יביוצא כיה ויתחייב לפי זה שיהיה שנר המין נחלק מל נ׳ הלנרים ניצל משערי! נמה היו טחנין נשנר מוין אלי היה לי להם מחט נתפל‪1‬ת‬
‫המתיייטת נגין תחילק יחיספין יתוםפי המועלים נגון תחנונים נתענית וקיטת נטי נאנ יהשלימית בלילי המשמחת יסרר י״ה לילו ויומו שאע״ג שאינן מעיקרי‬
‫החיוכים ואינם ג״נ מהמרים שיש להם גמל יליע ערנם נעיני אצל המפלה המחויינת נערך מלטת הן התמילין יהמיספין שמי נאית הכל ממרימת הלשכה‬
‫שממה ממחצית השקל ואמ״נ חאיס נמה הם מוציאים בשנר זה החזן שחצים לברור להם למתעסק בשני העניני' נחינת הלת ונמנמ הצינור ממה שניארתי‬
‫יחמלקין איתי על הקהל ממי שמא נר מציה ימה שמוסיפק על זה השיעור משנר החזן צריך לחלק! לפי ממון נמי שאר עילי הקהל ני התפארת ימרינית מגון‬
‫אלו הלנרים שאינם הנרחיים הם מלכי׳ אחרי הממון אק ספק אצלי ני שנר החזן הפשוט שאינו צריך לנטל חלאנתי אלא נעת התפלה החינה יאיט מלוה‬
‫מת ילא מספילו ולא לטיח לחיפת חתן ילא אנילית אנל איני חשנר החזן שמא חםפיק לנל אלה חלק קטן ייהי שמנרעת סנרתי גשמי פנים אלו והשם חלע‬
‫האמת ייראני ממידתי להלרימי נלרך אמס ענ"ל)ט( ‪:‬‬
‫כתב הרא״ש נתשונה בלל ‪ '1‬ציטר שיש להם ליתן לרב או לש״ן אם הוא רב חיגהק וגדול נתירה ונקי נמראה ודיני' ת״ח קילס יאם לאי שיןעליף טפי למצוא‬
‫הרנים ריו ענ״ל ינתנו רטט ני״ל סי׳ רג״א ‪:‬‬
‫כ ת ב הרשנ״א נתשונה שחון אין מסלקק איתי מאימנתו אלא א״נ נמצא נו פיסול ויש ראיית ללנר ועול לתנן)גיטקנט •( מערנק נטת ישן מפני לרני שלים‬
‫יאיקימגא בגמלא חשים משלא ומיהי נתנ שממנו נהגי למטת אנשים על צרט הצטר לזמן ינמיע היחן יצאי אלי ויננסי אחרים תחחיהם נין לחין ינק‬
‫לקופה של צלקה ונן על המס ישאר מיטיים הצריני׳ לצטר נק שטטלים עליהם שנר נין שאיק טטלים עליהם שנר אפילי לא קבעי להם זמן סממן נסירושן אחר‬
‫שנהגו נך יהמנמ נהלנה מא ואם ממי החשל פיון שנהט לנא חליפית נשתלק החשל שנשריישנלורוח נושאי׳ נחשא העם ינצרני הצמר יאח״נ משתלקק ונאי אשרי׳‬
‫נמף‬ ‫תחתיהם א״נ לין חחי! אין נאן חשל אין נאן ענ״ל יתשינ' זי נסיףםפ' הנלמ)י(‪:‬‬
‫דרבי משה‬
‫חשיבה הגאיגים עפ הארץ ש״ץ יקילי ערב יהעס חפיציפ בו ויש שם היה ואין קולו ערב אחה מהן קורס והשיבי דח״ה קידם כי יידע נוה מיז‪6‬לל ענ״ל נם באיי אימא תעונה יו ומשייט‬
‫שם אפילי בן ק׳ שניפ יאיגי מנין מה שמונו ויש שפ בן י״ג שגה יייפ איזו המנץ יירו לפגי היזינה עניל‪) :‬ה( ינחב עיר לקמן)םימן ר‪"*,‬ט( רוזני גקטיגן‪ :‬בחב המרדני *!"ק‬
‫דחולין בשם רביגו שמהר‪ .‬ושמא לא יחמנה ש״ץ יהאריך בחשיבה ענ׳״ל ‪) :‬י( יניב מהרים פיי״א ראם נעשה אחר שוגא לש״ץ לאחר שגיומגה ש״ץ לא ייבל למהוה יבחשיבה םהרי״ל‬
‫מימן י״ו הארין בדבר יהרי״ו בחב בפפקיו יז״ל מהר״פ א•׳! שפע על הגיהניפ שהיחיד םוהה בש״ץ אפילו בלא טעם יכעס הרנה לפשיק בך שיהיו נל דהו יונל למתוח בשי* בלי‬
‫טעם אן יגיע טעמי ירבריי לפני טיבי העיר אפ יראי שדבויי נביניפ ישמפגי וי ראוי למחיה יעשייב״ב מיהר״ר הייפ שנתי גפ בעיני לא טיב לההויק במגחנ וה לחון יד לכל ימיר למחות‬
‫בלי טעפ טוב ענ״ל בוזבבא״ז דש״ץ צריך להחניף לגיגיר ילהעבירעל מריחיו אבל במילי רשפיא *דין להוכיחן ועיין באיו שחאריו בחשיבהנדיגיפ אלי ינחב בשש הו*י הפיר רש״ץ‬
‫צריך להייח אהיב להקהל שאם לא כן נשקירא ההוגחה פננה היא למי שאינו איהני ואמו שאס אדמ יורע שהחזן איני אוהבי א‪ 0‬יקיא איהי להוכחה אל יעמוד ני יבשל אפ יעמוד ;‬
‫)ו( ועיץ בהושן המשפט סימן ג׳ ינהב הדשב׳׳א בהשיבה ש״ץ שהזקק ירוצה למגיה בנו לסייעי לפרקיפ יריב הקהל ריציפבי יםיעיט מוחימהרץ עפ הש״ץ אעיפ שאין קול בגי ערב‬
‫כקול הוקן אס ממלא מקום אביהיי בשאר וברים היא קירפ לנל אדפ שנאמר והנהן המשיה מבגיו וגומר והאריך שט בתשובה‪) :‬ה( ובן בחב בא"! חשובה איונה על זו שראוי לשכור‬
‫חון ולהשתדל לו שיפיקו חלף עבידהי נ ו י שלא יבא לירי ההרשליה במי שהנהגיפ והלויפ במקרש היו לוקהיפ תרומות ומעשרות חלף ענורחן‪) :‬ט( ופ״ק דנ״ב ובמרדכי ע״נ דף רמ״ד‬
‫חשובת מהי״פ על שכיריה החזן בימיפ גוראיפ שמוזשבקלפי ממון וגוחן טעפ נדבר שתלוי בםטח ני מחמה עשרפ לא יובלו לצאת פביויהט לעיר אהרח ולהגיה ביתם דיקפ ומשמע‬
‫ששניריח ההיןשלנלהשגהכמו שגיהגיפ לשכיר חיגיס שלט דלא גינל ליטר טעפ זואק םחשבץ לפי ממון לברזבהגה״ם פי״א דהפלה איחא ג״נ תשובה סהר״פ ונתב דלנסוף נתב‬
‫שגינץ חציי יפי מפין והציו לפי נפשוה ובן ד\א בהגהת מרדני דב״ב יבתשינח םהרי״ל פימן פיו פמק דגובין לפי הממון ונוטליפ שכר החוגים מקיפה של ציביר שניטליפ משפ שאר‬
‫העילים‪ :‬ג יפסק ב״י פי' ג״ה דהבי גקטיגן להלביוא הציו לפי ממין יחציי לפי גפשיח ינינ מוהר״מ פדיי בהשיבה פי' ם״ב ומגהג שלהט בבל הקיילי׳ שגובין חציי לפי ממק יהציג לפי נפשיה‬
‫ימגהג םריגוחינו שדל יעשיר גיתגיפלו שכיריה בשיה יגפ יש לי איוה קצבה מנל נשואים יאיהי הקצבה היא לפיהפמין‪ :‬יעיין בח״טפימן הם״ג שםכתבחי שאי! בגי העיר כיפיןוה‬
‫אתוה לשבור להט מגץאלאביטיפניראיםאנללא בשאר ימית השנה אבל אפ יש להם מנץ ניפץ וה אה וה לשכיר להפ ש״ץיב״י נתב מקצחדיגיס אלי בסימן ג״ה‪) :‬י‪ 1‬בחב עיר‬
‫שפ בנלבי ש״ץשמרגגין אחריי שנתפס עפ אשד‪ .‬איי אי שמפר ארפ מישראל אי גיזפ למפיר אץ טעבירץ אוחו משופ רינון בעלמא אבל אפ יש עליי ערים מעבירין איתי וש״צ‬
‫עאיגו ווצר‪ .‬להתעטף בציצית ואומר שנאסר וראיחפ אותי ווכוהפיעשיהפ אה כל מצית ה' ימישאיגו עושה כל המצית לא יתעטף בציציה מודיעים איהי שטעה בפירוש המקרא ואפ‬
‫לא חזר ביק שמעיו לגלוה פגיפ בהורה שלא בהלכה מעבירים אותו וש״צ ששוחט ובודק ולאחר הבדיקה איגו רוחץ ידיו וידועי מלבליך הבהמה וספריחץ בגדיו אפ ווהץ ידיו ומחליף‬
‫בגדיו‬
‫פרישה‬
‫)י( צריך לסוב מעט ונמנ הוא״ה ומיהו קנל לפי המפייס והמתפ־יס שאם המפייס אוס )ינ( באוחח מפלס • נמיימוני אימא »ס ששאלת חם שגע נאום מות הוק שנפלו ווועועיו‬
‫ואוי להיות שיז פשיטא וואוי להיות ואוונס מצוה מן סמונחו וממיס‬ ‫י גדול אק מסונק נוננל־•‬
‫)יא( מפני שנגוי צנועים נו׳ שוון סאפיהויס להקפיו נגן אף <‪1‬ל פי שטתן טעם לונויו שפן להשתמש נגלים שנוויס ולא כוון שוי׳ נשו וום שגאמו לב נשנו ונוכה וגו׳ ואין נפסל‬
‫ומואס פנים לכבול המקום סוא אומו וון־ מטוס סוא אומו ללנוש לניגים נמומין אלא נהנים פנ״ל תשונת מסומ״י מווי וק נ״ל וואייס מסומא שינול ליוו לפט המיני‪:‬‬
‫ישתכח‬ ‫ניון שהצינוו מנקשק ממנו נוי שיתפלל לסם אין ואוי להיות סונן • מצילו׳ יהונתן‪:‬‬
‫חרושי הנחות‬
‫ג צ״ל םה שפפק לקמן נטימן נ״ה דגיבין חציי לפי טמון ביי יייגו בשכר החונות של ר״ה ר ר נ דאילו בשנו• החוגוה של נל השנה הא פםק להריא בש״ע בסימן זר‪ ,‬שפורעיפ‬
‫י —‬ ‫מקופח הקהל ני' לפי שאץ ‪ T‬העני משגת נהעשיד יבד״מ הגדפפ בפ״ע לא הוניר כלל םוה שהביייייחד י• לדלרי •‬
 ‫אורח חיים הלכות ברכות השחר נר נה‬ ‫ב׳׳ח‬
‫י‬
‫איני פיתח בגרוךוכי׳ כך נתנ רנינ! גסי׳ רל"! יאמת ואמונה ד ה ויה ספר הכלני תמצא שאלות ותשומת מל ש״ן אימתי ראוי להעכירו‬ ‫‪"U‬‬ ‫?‪£‬תכף|‬
‫ואימתי ראוי להכשירו)יא( ‪:‬‬ ‫י‬ ‫*" אינה פותחת ככרוך דהייא סמוכה למנירתה דק״ש• לא היי‬
‫הפסק ‪ j ^ :‬״ ‪ W‬ומותם וכוי ואז עזנין הקהל א ח ן ג י ' דלק לעיל נסי׳ נ״א כתבתי ‪ w'* 11‬ת‪!2‬ןק אינו פיתח ככרוך לפי שהוא סמיך לכ״ש ששניהם נתקנו על‬
‫‪1‬‬

‫פסוקי דזחרה וכוי כ״כ הרי״ףוהרא״ש כפי אין עומד! ששניהם‬ ‫כרוך שאמר אין ל• לענות א מ ן אא״כ סייס קידס שיסיים השיק‬ ‫לאחר‬
‫נתקנו על פסוקי דזמרה וכ״כ הרמג״ס‬ ‫אבל אס סייס עס הש״ץ לא יענה אמן‬
‫י‬ ‫‪ :‬ר‬
‫ש ת ב ח אינו פותח בכי־וך לפי שהוא סמוך לביש כפיו מה׳ תפלה ומכאן יתגאר לך שאין‬ ‫^‬ ‫ועל כן אין לקהל לענית אמן אחר ניש‬
‫ששגיהם נתקנו עי" פסוקי ח פ ר ה זו לפניהם לומר ישתכח אלא מי שאמר כ״ש וקצת‬ ‫של הש״ן דשמא סיים ע‪ 0‬הש״ן אנל‬
‫פסוקי חמרה וכמו שכתבתי נסי׳ נ״ג‬ ‫אחר ישתכת יש לקהל לענות אמן לאפ"‬
‫וזו לאחריהם ופסולים שכיניהם לא ־‪,‬וי הפסק )נ( וחותם בא״י‬
‫ןאץ עוגין הקהל אמן וכתג א״א ז״ל‬ ‫סיימו עס הש״ץ יכול לומר אמן אף אחי‬
‫שאין לעטת אחר מלך מהולל‬ ‫נרכת עצמו יז״ש רנינ! ואו שנין הקהל מלך מהולל בתשבחות ואל ההיראות ‪,‬׳בוי ער חי העולמים ‪ W‬ואז‬
‫אמן חשא״נ אחר כריך שאתר דאין לקהל ‪ . ,‬ן הקהל אמן וכי א יא זי ל שאין לענות •אמ; אחר בא״י מלך מהולל בתשבחות וכי' בתשובות כלל ד׳ ופשוט הוא‬
‫לענות אמן אלא ליחידי' דיידעין שסייי״ בתשבהות שאין סיום הביכה א ל א אה־ הי העולמים שזה סיום וככר כתבתי בסי'נ״א שאע״פ שהרמב״ס‬
‫הברכה וכתכ רב עמרם וי‪ 1‬ולאלתימיבעי ליה לאיגיש לאתחולי סובר שאין עונין אמן אלא כשאומר בסוף‬ ‫קולם שסיים הש״ן‪:‬‬
‫שני ברכות אי ייתר סמוכות זו לזו אבל‬ ‫‪JV‬״‪ W‬וכתכ א״א שאין לענית אמן אחר‬
‫מלך מהלל כתשבחית כלוחר לא )חי בפריסת שמע ויוצר אוי• ואסור לאשתעויי בין ישתבח לפריסת היכא שאינו אומר בסוף אלא ברכה אחת‬
‫מ כמידי דלאו צ־כי צבור הוא אכל במידי רצרכי צבור כי הכא שאינו אומר כסוף פסוקי לזמרה‬ ‫תימא כיון לברכת יהללוך מסי ‪ c‬כמלך שמע‬
‫;תפינס מן הצדקה ובעי למפסק ליד‪ ,‬אלא כרכה אחת לבל איט עונה אמן‬ ‫מהילל בתשבחית א״כ גס כאן סייס או י ־ך‬
‫גהגו העם לענות אמן אחר ישתבח כדברי‬ ‫שפיר רמי ) ( ‪:‬‬ ‫הברכה היא בתהילל בתשבחית ומה‬
‫א‬

‫הרא״ש וכתב מהרי״א ז״ל נשם א״ח‬ ‫נ ה ‪CPl‬‬ ‫שמוסיפים עיל אל ההידאותיכי' הוא תום׳‬
‫" א י ט ר !־ריש וא״א אותו בפחות מעשרה דבל דבר דעניית אמן לא הוי הפסק שמה שאנו עוגי׳‬ ‫נעלמא יאס ריצה שלא לאומרה הרשית‬
‫שבקדושה כנין קריש וכ־כו וקדושה א״א אוחו אמן לפי שסיימט פסוקי לזמרה שהם‬ ‫בידו וא״כ יכיל לענית אמן אחר מהילל‬
‫בתשכחית וקאמר דליתא אלא אסיר לענית בפחית מעשיר‪ ,‬י־‪.‬׳ ידיהו אם התהילו בעגזרה ויצא אחד מהם דרבנן ואנו מתחיליןיק״ש שהיא מדאורייתא‬
‫וכ״כ בכלבו ‪:‬‬ ‫גומר‬ ‫אמן עד אחר חי העילמיס שזה! סייס ברכת‬
‫ו י כ ה י' רב עמרם ולאלתר מינעי ליה לאיניש לאתחילי בפריסת שמע ויוצי־‬ ‫ישתבח ‪ :‬ר ן ץ י " ר״ע ולאלי‪!,-‬־ מיכעי ליה לאינש לאתהולי יכו׳ כליייי מציה‬
‫" אור ואסיר לאשתעייי וכי' כ״כ ג״כ הרי״ף יהרא״ש בפרק אין‬ ‫י" היא שלא להפסיק ניניהם אכילי בשתיקה אבל אין איכור אי‬
‫‪-‬‬
‫המובחר‬
‫עומיין מלבני ליה לאיגיש ללא לאשתעויי חכי מתחיל בייש עד דמסיים י״ח וכתב‬ ‫מפסיק כיניהס בדביר יי״ש ואםיי לאשקעויי יכי' שיה אכיר ייא יהא לא״ לההסיק יי‬
‫הכלב הטעס לפי שבייש נתקן עם התפלה להסדיר שבח! של הקניה ואח״נ יתפלל‬ ‫ישתיק'הטעס היא כיין דכסוקי דזמיה אלי ניתקנו •‪,,‬שיו תשים הך די׳ שמל‬
‫יכיין יכן היא אינו דין לדבר בין סידור השבח והתפלה אמנם נעניני תצית כגון‬ ‫לעילם ימלר אדס שבחיי יתעלה ׳אחיי‪ .‬יתפלל כדלעיל נשי' י״א א נ ‪-‬איי י‪.‬‬
‫^כם׳ק נלקה לעניים או לדנר צדקה אחרת מותר לספר אחר ישתכח ורכיבי ירימס‬ ‫דלאחר סיפור שבחיו יתפלל •׳יד •לא •פסיק כלל אנילו כשתיקה ירי‪ ,‬־^־ וב‬
‫כתב שיש מי שסיכר שבין ישתבת ליוצר יכול לדבר ודברי הרי״ף יהרא״ש עיקר‬ ‫למיפסק ליה צדקה ביביס בנדבה זה פיסק כך יזה פוסק כן‬
‫וכי כ הגהות גש" ו מהי תפלה ‪ .‬נרסי׳ כירושלמי המספר נין ישתבח לייצר אור עטרה‬ ‫ך ן ן ף קדיש טעם • יש יה היא לכי שהפסיק כפפי׳ שנחי! ״ת‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫נ‬

‫מפסיק נין פסוקי דזמרה לישתבח‬ ‫היא נידו ׳חוזר עליה ממערכי המלחמה ‪:‬‬ ‫וברכותיה תקני להק־ישו יתי באמירת הק־יש •‬
‫כתבתי כסימן נין‪:‬‬ ‫בברכת עטיפת ציצית‬ ‫ןר׳)״?יי יאין אזמר אותו בפחות ייעשרה כשיט בכמה מקימ׳ת ‪1‬׳!׳;־ ל‪• :‬זינקדשת׳‬
‫כתוך כני ישראל אתיא תיך תיו כתיב הנא תיך ׳ ‪ :‬ה י נ היז הבד ‪ n l •,‬ויאוימר קליש כתב האגור בסי׳ ציית וז״ל השיב הראב״ד טעם על הקדישי׳‬
‫‪1‬‬

‫שאומרים בתפלה אחד אתר פסוקי לזמרה שיש לשם הפסק‬ ‫‪ :‬הרעה־‪ :‬־׳‬ ‫מתוך העדה ואין עדה פחותה מעשרה לכתיב במרגלים עד‬
‫דפסיקיס וקדיש אחר סיום תפלת י״ח שהיא מציה בפני עצמה ואינה דבוקה לאחריה‬ ‫יהושע יכלכ •‬
‫‪ :‬ייצא גומי יקדיש אחר קריאת התורה כי היא מציה בפני עצמה בכניס' וקדיש אחר הקדושה‬ ‫וילי‬ ‫ז״טיך״ו אס התחילי יכי' מלשי; יכינו ״שח‪:‬‬
‫‪ - 1 .1‬״ ‪ -‬יהיא די‪.‬׳־ שבקדושה וקדיש אחר אמירת מזמור או פרק או אגדת אי משגה כדאמרי׳‬ ‫איתי הקדיש כלבד ילא יס הקדיש׳‬
‫להתחיל בייצר אזר שזה ערן אחי חלא ווחר הקייש בליל ׳‪:‬׳שק יכן א‪- 1,‬יהתחי‪ :‬ו‬
‫בכוש; )מש ( עלמא קאי אקדושתא דסידרא ואיהא שמיה רכא דאנדתא וקדיש‬
‫הש״ן בייצר איר יאח״כ יצא האחי יומר עד אחר שהתפללו י י ח ׳‪.‬לח‪ 1 :‬ק יא־ני אחר אשיי לי!‪,‬חה שהיא מצוה בפגי עצמה שכל האומר תהלה ללוד ג״פ ככל יוס‬
‫רשאי להתחיל התפלה בקול רס כלי ליתר הקדישה בתיך התפל׳‪ :‬שיהי ;ין אחר חינשי‪ :‬לי שהיא כן עוה׳כ וקדיש אחר כרכות ק״ש של ערבית כי תפלת עמית‬
‫הקדיש י שיי! ויש שהולכים להם קודם ׳"ח ולא ישמעו קדיש יקדיש לאחר תפלת ערטח‬ ‫יכן אס התחיל הש״ן בקול רש באמי‪ ,‬גומר א תה הקד־שה כלי־ ולא‬
‫שכבר נשלמה התפלה !אין פיחתין מו׳ קדישיס בכל יוס והגאוגיס כתני ע״ש שנע‬ ‫שאחר‬
‫נפרק‪.‬מי שמתי)נא‪ (:‬ונפרק הקורא את המגילה עומד )כי ‪t,.‬‬ ‫וכי' ‪, _.‬‬
‫שהקדושה ‪.‬‬
‫כי ‪,‬‬ ‫ן א י * אומייס איתי נ• ‪ p‬יז•׳‬ ‫ניוס הללתיך עכ״ל כשכלי הלקט‬
‫פשוט שכל דבר שבקדושה לא יהא פחית מי׳‪:‬‬ ‫ו‬
‫‪ W ' W‬ומיהו אס התחילו ביי ויצא אחד ייהס גיחי יייש^י״ כתביהי היי"ף יהיאי׳ש בפרק הקורא את המגילה עומד אין פורסין על שמע ואין עיברין לפני התיכה‬
‫יאק מפטייי; בנביא כחית ייעשיה התחילו ‪:‬׳' יהלכו‪.‬י להס מקצתם גומר ועליהם הוא אומי ועוזכי ה׳ יכלו )א( יכ״כ הרמכ״ם כפ'ח‬ ‫גישאין כפיהן יאין‬
‫יאין‪ ,‬נישאין‬
‫ני' ״צא •יקנתן גומר וכתב הריין להא לאמרי׳ כירושלמי שאס התחילו והלכי להם ת־ןצתן גומר‬ ‫ולקדושה שאס התחילו לאחים ני‬
‫לקדיש ילקדישה‬
‫מחיית ונתב 'דה״ה י קדיש‬
‫מסתברא דוקא נשנשת״רי ריבס ‪:‬ה״י דוד אביליהס הביא חשיבת שאלה להרמנ״ס וז״ל התחילו ני' ברכת יוצר יהלכו להס מקנתן משלימין ואומרים הקלושה של יוצר‬
‫וכן כקדושה של תפלה א ל ק י לא יאי׳ר ־‪ 71‬שיהיו שס עשי• שאי; הקדיש חלק מאשר התחילו ני ני׳ עכ׳יל וכן כתב הריין בפרק הקורא את המגילה עימד‬ ‫ש‬ ‫‪7‬‬ ‫נ‬

‫להא לפסיק להו מתגי' נתרתי אין פייס־ן על שמע ׳אין עובי־‪ ,‬לפני התיבה לאשמיע׳' פאע״פ שאמרו ברכה ראשונה בי׳ אין עוברי[ לפני התיבה דהיינו להתפלל‬
‫תפלה מעומד נפחית מ י י ולא תימא' איני אלא גמר וכיון שהתחילו ביי ג ו ״ י י ן קח״ל דלא וכן היא נירושל' ע״כ וכ״כ כשכלי הלקט בשס רכ גיסים גאון ישנן משמע‬
‫כירושלמי‬
‫דרכי משה‬
‫‪1‬‬
‫ב ג ד י י ק ו ר ב ה ח פ י י ה י י ד ‪ -‬פ י י י ב נ ק — ‪ ,‬א י ; אי• כ • ק י ק י ס •יי א ל א ל ה י נ י ח ו ‪•!:‬יא • י א מ כ י י ל ה ם ‪ :‬ג י א י פ ש נ א מ ר י מ ע ל ׳ ח ( מ ש נ א י א ה ב ו מ ו ת ו א ם א י נ ו י ו ח י ן י ד י ו ו א י נ ו מ ח ל י ף פ ג ר י ו ה צ ו א י ש‬
‫‪, 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ר י ר ^ ה ה פ ‪ -‬י ה כ ד י י י ה ח פ י י ל ב‪:‬י‪,‬יי־‪ ,‬ו א ו • ׳ ' ה ע כ י י ו יאכ; כ י מ ג ש ״ י ה ״ י ; ‪•! -‬יא • ה י י חייוץ ב ר ב ר א ח ר ל א מ ח מ ת ש נ א ה ו ל א מ ח מ ה ק נ א ה ש ״ צ ש ע ו ש ה ר ב ד י ם ש א י ג פ ה ג ו נ י ם ב ג י ן‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ל מ ו צ י א מ פ י ו גבי !־‪ ,‬ו כ י ו צ א ב ! ה נ ג י ; • ‪ :‬ו מ י ‪ :‬׳ ב ״ י ו י • \ ‪ -‬ב ״ ״ ח י ; נ י ר ו ־‪ •-‬א •יעשו־•‪ ; : .‬ו א ש א • ‪ * • :‬ו נ י ע מ ע ב י ר י ; א ו ת ו ‪ :‬ת ש ו ב ת ר ב ה א י ע ל א ח ד ש נ ח ש ד מ א ש ח א י ש ו ה ו ח ז ק ש ע ש ה‬
‫‪1 ,‬‬
‫ח ‪ 1‬ו ו ב ה א י ; מ מ ; • ; א ו ה ו ש י ג ב י ו ש ח ! ‪ :‬י ח י ד א י ; ז ה ; ו ־ ו ‪ • :‬ו ו ‪ ,‬ע כ ' ‪ » • :‬־ ד ל י ש ־ ־ ״ י ק בי; ב י ו ם הת‪.].‬י‪.‬ת ל ש א ר ׳ מ י ש ל א םייל ה ג י ו ה א נ ל ה פ ו ס ק י ם כ ה נ ו ו ב ע י נ ן פ ר ק ו נ א ה א ף‬
‫נ ״ א ר • מ י ש מצא‪ •••-‬ב מ ה ר י ־ ל ש כ ת ב ב‪ 61:‬ה ר ו ק ח ‪ ' :‬צ ׳ ח פ י י י ש ־ י ך כ י ד י ‪ ! - • • - -‬ר ל ג י ב י ר ‪ .‬מ א ״ א ר כ פ ר י ם ל א נ כ ת ב ו ל ; • ס ן א ב ל פ ח ם ;ד‪ .‬נ כ ת ב ל ש מ ו ע נ ״ ל ‪ .‬כ ת ו ב ב ח ש ו ב ה א ז ב מ ש נ ת‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫כ ר כ ו ת ע ל א ח ד ש ה ר ג א ת ח ‪ :‬פ ש כ ‪ 1 :‬״ • א ש ‪.‬׳ ‪ %‬־‪ • : .‬ו כ ה מ ו ח י י •־״‪ ,-‬ש ״ צ וי א א מ י ׳ ‪ ; .‬ד ‪ -‬י א ה י י פ י ק י ג א ה א ל א ו ו ק א •שחזיר ו ס ו ע ד ל ע ש ו ת ד ב ר י ם ש א י נ ם ם ה ו ג ג י ן א ב ל א ד פ ש נ א‬
‫ל י ר ו ש ג ג ת מ ע ש ה ו מ ת ת ר ‪ .‬ה ר י ן ‪ -‬צ ד י ק נ נ י ו ר י כ י י ה ח ו ־ ה ו ע י ש א י מ ת הו• ת ‪ :‬ו ב ח ו <יא‪ (.‬כ צ א ת י ב ב נ י מ י ן ו א ב ט י מ ן ק ‪ ' 0‬נ ו‪ :‬ל מ צ א ת י ב א ג ו ר ה ב ב ר כ ו ת פ ר ק נ י צ ר מ נ ר כ ץ‬
‫ש כ ת ב ש א י ; ל ה ־ ־ ק ו ט ט ב ; ב ו ־ ‪ 1‬י ס כ י צ י ר י ג י ; י י י ״ י ו י ס " ‪ , -‬ו כ י ו צ א נ י ר ה י • ‪1‬ג*נו ו י ו מ א ל " ‪ , . .‬ה צ נ י י ר ש מ ו ש כ י ; • ו י ח ם ו ה ג ר ג ר י ם ח ו ט פ י ם ו כ ל ה מ ת פ ל ל ש ל א ב ר ש ו ת מ ח מ ת א ל מ ו ת‬
‫יניאות אי; •גוניןאמ; א ח ר ברכותיו ש נ א מ ר ב ו צ ע ב ר ך נ י א ץ ה ענייל ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫י ‪ ) -‬א ^ ו‪-‬ד״יו ה א י ר ג א ‪ . -‬מ כ ר כ י ; ח ר י ר נ • ; י ש ת ב ח • יוצר ; פ י י פ ע מ י ס ש א ח ־ ! ו ע ק ־ ' ! ‪ • ! :‬־ ‪ .‬רי; א י גופ ״ ק ץ ב י ן ׳ ‪ ! :‬ח ב ת ל י ו צ ר ו ג ו א ה ש כ י נ ס ה ד ב ר ש נ ה ג ו כ ן ש ט י ל שוד‪ .‬ה ו י ב צ ו ר ך מ צ י ה‬
‫‪1‬‬
‫ש מ פ ס י ק • ; א ך ת כ י ח ג • כ ו ב א ; ‪ :‬ח ג ו כ ב י מ י ־ פ ס י י כ י ; ׳ ‪ .‬ו י י י ק ר י ; ׳ ו כ ‪ -‬ת י י ר י ; ׳ ‪ -‬ת נ י י י י מ ת ח י ל י ; ב ק ר י נ ו ו ק ש ה יי• ד ה ר • ק ד י ש ז ה ל א ק א ׳ ר ק ע ל פ ש ו ק י ד ו מ ר ה נ מ ו ש א כ ת ו ב‬ ‫י‬
‫'•־׳• י ״ ח ח י י י ; כ ק ר י ‪ -‬י • י כ כ ‪ -‬י ח ו ק ר י ‪ • :‬זו ע ל מ ה ק א • ו י א ‪ -‬ת י כ ס פ ד ג ל נ ו ש כ ת ב וז ל ו א ח ר י ש ת ב ח פ ו ח ח ה ת ק ק ר י ש ש כ ן‬ ‫—‬ ‫י ר‪ .‬ב ‪:‬כ • מ ; נ ד‪ .‬ו א ‪.‬״‪.‬כ‪ - .‬י! מ ד ‪ .‬מ פ ש י ר • ; ק ו ר כ‬
‫י י ‪ • .‬א מ י כ ר כ ו ב ל א ק ר י ש ו ר א י ה ל ר נ ד נ ר נ ו ‪•:‬ל ע ר נ י ת ש א ו מ ר ב ל א ק ד י ש א ך נ ו ו נ ש י א מ ר‬ ‫‪1‬‬
‫כ י י ‪ -‬י ו ה פ ס י ק כ י ; נ ס י ק ׳ ר״­‬ ‫ו ר ך קד•‪ !:‬ל ב א א ה ר ק י ״ א ח פסיק• ו ז ם ר ו‬
‫‪1‬‬
‫י ‪ .‬־ ׳ ה ח נ י י ה ו כ ‪ ,‬פ ו ר ס ע ל ש מ ע ל א י א מ ר ק ר י ש א ב •יא • א ס ר פ פ ו ק י ם ש ל ע ו ל ם ל א ה מ צ א נ ו ב ל א‬ ‫י‪ -‬ו א ח כ • א מ ־ ק ר ‪ • . :‬א ל ‪: :‬‬ ‫פ ס ו ק י פ ו ח ו \ י כ א י •;•אר פ ס י ק י ם ע ד י זי‬
‫‪1‬‬
‫א י ב א ‪ . -‬־ ‪ :‬ה • ו מ י ק ו ׳ ‪ :‬׳ ע י י שיח‪,‬רו ו י א ם י ו מ ק צ ת פשוקי ו ז מ ר ה מ ״ מ ל נ ת ח ל ה ע ד י ף ט פ י ל ה פ ס י ק נין‬ ‫‪.‬א• ד א י ! י ר א ש ח פ ש‬ ‫‪ v S .‬א כ י א א ח ־ • מ ר החפייה ע‬ ‫‪: E‬‬ ‫כ‬ ‫פ ט ו ר ן‬

‫ייתפש־ק כ י ; • ש ת ב ת ל ק ד י ש ו ה נ ה ג ת י ב ה ס כ מ ו ת ח ב י ר י ל ה פ ס י ק א ח ר ה ק ד י ש ו א ח ר ה ה פ פ ק ה י ת ח י ל ו‬ ‫ח•י י ‪-‬י ימ ‪.‬ן ד ‪ :‬־ ‪ -‬ד י ש כ ; ׳‬ ‫ו ג כ וכיב כ ‪.‬‬

‫כ‪-.‬י ח‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ק ו ׳ • ‪ :‬ל ב ו כ ו ו ל א בי; ק ו • ‪ :‬י • ‪ :‬־ ‪.‬‬
‫‪ .‬י ק י פ ־ י ח י ‪ .‬״ ו‪":‬ל ו ב ת ש ו ב ת ה ג א ו נ י ם כ ת ו נ ו ש ‪ :‬א ל ת ‪ 0‬מ י ש ג ז ר מ ג ה לו ט ל י ת ו ל א ח ד ש ע מ ו ל ה ת פ ל ל‬ ‫מ צ א ״ כ ר י ב בא"־ מ ס ‪ :‬ח‬ ‫ב ו נ י בלא ק ו י ש אך ; ח מ ‪ -‬כ׳ ע‬
‫‪ :‬ג י פ כ י ק ו מ ב י ך כ•; ׳ ‪ :‬׳ ח ב ת ל ק ד י ש כ י ו ; ‪ :‬ג ו מ ר מ י י ך א ל ח ׳ ה ע ו ל מ י ם ו מ פ ס י ק ו מ ב ר ו נ י ן י ש ת ב ח ל ק ו י ש‬ ‫בציצית‬ ‫ר‪ •:;,‬־‪ ,‬יוצ ר ק י ר ס ‪ • :‬ק ר א ק " ‪ :‬מ י‬ ‫‪1‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬

‫״ ־ ' ‪ . V‬א ׳ ‪ :‬׳ מ פ ס י ק כ‪-‬יל ב ו ‪L‬׳'‪ O‬ד י ו ח ר ט ו ב • ה פ כ י ק ב•; י * ח נ ח ל ק ד * מ ל ה פ פ י ק נ ץ ק ר י ש ל ב ר כ ו‬ ‫יאר‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫לחתעט;• בציצית ו מ ח ע ‪ . %‬ימחה־•‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫א י י ר י ת י‪-‬יב• א•‪ • :‬כ ‪ -‬י מ ‪ .‬ו ג ו ק ד ו ש ו ה נ ח ל י ש ר א ל ש א ש א י ג ם ג ב י א י פ נ ; י ‪ :‬נ י א י פ ה ם א ך ע ד י ף ט פ י ל נ ה ו ג‬ ‫ל־נש•‪:‬‬ ‫י הרנ•‬ ‫‪1‬‬

‫ע‬
‫• מ ח ־ 'א מ פ ר א ג ^ ל א • ‪ : -‬כ ק ש ש כ י י • כ ך ר א ו י י ע ש ו ה ו ב מ ק י ש ש ה מ ג ה ג ל ה פ ס י ק ; ה ר ה ח ז ן ש י א מ ר מ ק צ ת פ ם ו י ז ק י ד פ ש י ח ז י ־‬ ‫‪1‬‬
‫תיכ;‬ ‫‪ :‬ל א ל ה פ ס י ק כלל‬
‫ו ו א פ גשתייריש ׳ ו ״ ד מ ו ת ו ל צ א ת ‪:‬‬ ‫נה וא_( ו כ ת ב ה מ ר ר ב •‬ ‫בקרי ‪ :‬כ מ ״ ש ה כ י ב י‬
‫ומהר'פ‬

‫פרישה‬
‫ל כ מ ה ה שסירש ב י נ ו ת שלפני ק״ש מ כ ו נ ו ת ש א ח ר י ה ‪:‬‬
‫היא ‪z‬‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬
‫נתכ נ‬
‫‪ zyicz‬נ ן ץ נ ׳ •‪:‬‬ ‫סי' נד י א ( ישתבח א י ר ד י ת ננ־ ן ב•‬
‫היי נה וח( ואומר ק ד ש נוי נ ת נ ה א ג ו ר ג ס י ׳ נ ״ ו וו׳יל השיב ה ד א נ ״ ו ט ע ם ע ל ה ק ו י ש ־ ס‬ ‫כיש‬ ‫שאייי‬ ‫אלא‬ ‫ו ה י מ נ י ם ו ״ כ ־ ז ; • י י ח ד ל ן כ א י ; ל ח•‬
‫ש א ו מ ר י ם נ ת פ ל ה ‪ .‬א א ח ו פ ם י ק י ד ו מ י ה שיש ל ה ם ה ‪ 5‬ס ק ו פ ס ו ק י ׳‬ ‫ו ק צ ת פ ס ו ק י ס לזיייה • נ ח י ‪ :‬נ ס י נ'‬
‫נ ח ח י ׳ " ה ס י י ס ת פ ל ת ׳ ' ־ ז ש ה ו א ס צ ו ה נ פ נ ׳ ע צ מ ה י ג א ח י ה ק ד ו ש ה ו ה ו א ד נ ו שבקדושה‬ ‫• ‪ • :‬י ״ ל ש י ח י ז י אל‬ ‫‪1‬י‪ 0‬וחיתם ב א י י מ ל ו מ ה י ל ל נ ת ש נ י ו ח יחל ה ה ל א ת י נלע‬
‫ך א ז י א מ י ר ת ה ח י מ ו ר א ו פרק א ו א ג ו ה א ו משנה נ ז א מ ו י נ ן ע ל מ ת א מ א י ק א ׳ מקדושה‬ ‫נ י י " ׳ א ל ח לשון ו ו • ‪ • :‬ה ו א שיחת •ס נ ‪ :‬נ י ה ם נ י ה י נ ל < תשכ׳ י ת כ א ל כ ‪ :‬י ז א ת‬
‫׳‬

‫ה א ש י א ש י י ל מ נ ס ה ש ה י א מ צ י ה כ פ נ י ע צ מ ה שכל‬ ‫ד ם ז י א ׳ א י ה א שמיה ר נ א ו א ג י ת א‬ ‫״איי״ נ ‪:‬׳ כ י נ ת י ג ־ י י י ש‬ ‫ר‬

‫ו ‪ :‬ן מ ש מ ע מ ל ה ת ס כ י ת י כ ק ה ו ח ל ה ו י א ‪ c‬ו י ׳ ו״ל‬
‫ה א ו מ ר ג י נ נ כ ל ׳ ׳ ס ת ה ל ה לליל מ ו נ ע ת נ ו י • ו א ח י ק ״ ש של ע ר כ י ת כי ת פ ל ח ע י נ י ת‬ ‫הו י כ ה ה ו ו א ח ל נ נן תק; נ י ש ‪ -‬נ ז א ״ ה כ ‪ • :‬נ י כ ה נ ח ׳י מ ל ן‬ ‫הילנד נימיינה׳ לת‬
‫י ש י ת •יש ה י ל נ י ם ל ה ס ק ו ל ה י ' ח ו ל א ׳ ש מ ע י ק ד ש • ן ל א ח ר ת פ ל ת ע י נ י ת ש נ נ ו נ ש ל מ ה‬ ‫חעיו‪ .‬י ל י י ‪ -‬ן ס׳ י י • י נ נ ‪ -‬ה ת ב ־ ת נ ש ״ י ם נ מ נ ש ס‬ ‫מהילל נ ת ש נ ח י ת חל ה ה י א ת טני׳ל‬
‫ה ת פ ל ה ׳ א י ן פ ו ח ת י ן ס ז ׳ ק י י ש י ס בכל יום ‪ .‬־ נ ת נ ו ה ג ־ ז ו נ י ס ע ״ ש ש נ ע כ י ו ס ה ל ל ת י ן ע נ ״ ל •‬ ‫ל א י י י י נ ה ה ו ו א ו ח יאל ה ה י ל א ו ת ה•״• כ ת נ י ה ־ ס י ל ; ׳ ‪ :‬׳ ‪ r c‬ס י ‪ :‬ה ־ ח י י ה א ' ־ ‪ :‬ל י מ ־‬
‫משיכיל׳ ל ק ט ו ה א ו ל א ת ש י נ קויש א ת י ת כ ל ת יייח ל מ נ ח ה ו ה י י נ ו ק י ו ם ה ת מ ל ת ת פ צ ח‬ ‫נע"‪ -‬ע״ש‪:‬‬ ‫‪4‬‬

‫" צ ו נ ״ ש ה ו א מ ק ו י ש ש ח ת י מ פ ל ת ׳"ח של ש ח י י ת ‪ .‬ו נ ו ה מיושב נ מ י ו ל מ ה א מ י אין‬
‫פ ו ח ת י ן ‪ m‬נ ו יכי נ נ ל י ו ם א ו ח ו ־ ס ק ד ש ו א ג ד ת א א ל א ש ע נ ״ פ יש ו ׳ קדישיס ע ס ה ק ־ ־ ש‬
‫ש א ת ו ת פ ל ת מ נ ס ה • א ל א שלא סש ל נ ת י ב ב א ן א ל * ל י ת ן ט ע ם ע ל נ ל א ' ו א י ו ק ״ ל ‪:‬‬
‫) י ( ו מ י ה ן א ס ה ת ח י ל ו נ י ׳ ׳ י ־ ש ל מ ׳ ו נ ת ט ס ו ה י י ' ף ו ה י ח ״ ש ו י צ א א מ ה ס ל ״ ו א ל א כל‬
‫שנשתייר ה נ א יצא א ' מ ק ק ו י נ ן ל י ה ו ע ל ה י ו צ א י ם נ א מ י ו ע ו נ י יי י נ צ ו ו א ס‬
‫נשמייו‬
‫ערנית‬ ‫)ג( ןאן ע ו נ י ן ה ק ה ל א ק ׳ ‪ :‬ת נ מ ל ו ו י • ויל נ ש ה א י ה ו ע נ ״ ת י ז ״ ן ל א ה ה ‪ :‬פ ס ק ש מ ה ש א ‪ :‬׳‬
‫ע י נ י ן לפי ש ע י י מ ג ו פ ס י ק ׳ ו ו מ ו ה ש ה ס ו ר ב נ ן יחו מ ת ח י ל י ] קיש שהי־ו מ ל א ו י י ת א יכן‬
‫נ ת כ ככלנ׳‬
‫)ל‪ (.‬ולאלתר מ ב ע י ל י ה כו׳ שאיני ל ן ל ד נ י נ י ן ם י ל י י ה ש נ ז ה ת פ ל ה ‪.‬‬
‫) ה ( בפריסת ש מ ע כ י ט ר ש י ׳ ל כ י י ש ה ‪ ; -‬צפני ה ח ג כ ו מ ת ת י ל ה ב י כ י ח לפני קיש ו ה ו א‬
 ‫נז‬ ‫ב״ח‬ ‫אורח היים הלכות ברכות השחר נה‬ ‫ב״י‬
‫ניחשל' וכחנ הרשני׳א שאלה הא לאחריגן נירושלמי אם התחילו אין מפסיקק מי שאחר התפלה שזהו מנין אחר אנל נתחמת הדשן נתנ נזה שגומר גם נל סור‬
‫אחריגן אפילו התחילו נאמת גומר אפילו קלושה תשונה חםיזנרא ולאי דאומר הקלושה שאחר י״ח וגם הקדיש שכל זה חגמר תפלת י״ח הוא שהרי הוא אומר‬
‫קלושה והניא ראיה ללנר מתרומת הלשן)סי׳ סו( כתנ שאם התחילו להתפלל יי תתקנל צלותהין לקאי אתסלת י״ח אנל אין קורק נתירה לזהי מנק אחר ונ״נ‬
‫נהגהות ש״ע‪:‬‬ ‫נשחרימ ולאחר קלושה יצאו מקצתם רפאים הנשארים לגמור סלר קלושה וקליש‬
‫ן א ל ן העשרה צריך שיהוטלםנ״ח וטי‬ ‫שנל זה מגחר תסלח י״ח הואלנו אין‬
‫נפ״ג שאכלו ארינ״ל קטן עושק‬ ‫ש״ן אומר קליששלםעל אחר סלר קלופה )‪ 0‬גומר הקדיש או הקרושה ואלו היו״ר צריך שיהו כולם בני‬‫ה‬
‫ואותו קדש שלם מחר אתפלתי״ח & יי חורק)י( וגדולים שהביאו ב' שערות )ה( ויש שמחירי! לצרה קטן אותו סניף לעשרה ואריכ״ל תשעה וענל‬ ‫ש א מ י‬ ‫‪, p w‬‬
‫מצטרםק ומשחע נסוגיא ללינא חאן‬ ‫»‪A‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪P‬‬ ‫אומר סחקנל ינ! *‬
‫לפליג עליה לרינ״ל ומיהו מראשנחן‬ ‫הגלילים הורה נו שאם התחילי התפלה‬
‫הירושלמי לאמר רייוסי כמה זימטן לאנלי‬ ‫בעשרה רשאים לגמור סלר קלישה יקליש‬
‫שאח׳׳נ שלא ט׳ אמנם נראה שאם התחילי נשחרית לומר קליט ונר© יייצר ני' עם אנא חלפסא ועם חניני ולא זמני עילאי על לאייתית שני טעיות הינימ ר״י‬
‫והלט מקצתם ונן נערנית נה״ג אין להתפלל שונ י״ח לסט התינה ישיאמר שייצ לאק עושק קטן סניף לא לזימון של עשרה ולא לתפלה על שהניא נ׳ שערות יכ״כ‬
‫קלושה וקליש אמ׳יב או בערבית של מוצאי שנת סלר קלושה וקליש שאח״נ לק״ש נחרלני לשם ושנן־ השינ ר׳ נתן נעל העדיו וגם ראנייה כחנ ניק שנחלקו גלולי‬
‫ונרטחיה לחיל יתעלה לחיל ינ״נ נמי לאם החחילו נתפלה ני׳ ניום הנניסה יקולם עולם נלנר ראוי לנל יראי הפס שלא לצרף קטן לא לזיחק ולא לחסלה על שיניא‬
‫נ׳ שעחח עניל ‪:‬‬ ‫קריאת התירה הלני מקצתם אין קיראי' נתירה שאעייפ שאץ מחחילק נקליש שלם‬
‫‪5‬‬ ‫מ נ י ע צ ח ה‬
‫ל * ן מ ״ ש ייש מחירין לצרף קטן עם ט׳ על ילי מימש שטתנק טלו נן נתנ הראיש‬ ‫על לאחר קריאת המורה קריחח החורה נציטר חשינא מילתא‬
‫לטעמי רהט משחע נירישלמי למקצ׳ גרסאות קטן וס״ת עושק איתי סניף‬ ‫נמנחה קירק קילם התפלה ילא למי לסלר קלישה למענק חפלה ישנח היא י״ל‬
‫לנתר תפלה גרירא יאין ראיה לנחרי מהמתנת קליפ שלם להא קמן יים תפלת ומשמע לסו לאו לוקא סית אלא ה״ה חומש והיינו חומש שננתנ על המיל נס״ת‬
‫המיספק אומרים קליש שלם מיל אמי־ תפלת שחרית מפני שיש נלא״ה קליש שלם אנל חימשין שלט לרנרי הנל לא מצרסק ימסקנת הראיש שאין לצרסי כלל יט׳‬
‫ימ״ש לא לתפלה ולא לנרנמ המיק גראה לרציני לימר לא מנעיא למפלה ראית ניה‬ ‫לאחר תפלת החוספין שחוזר יקאי ג״נ על סלר קלישה יקריאת התורה)נ(‪:‬‬
‫ן א ל ו היי״ל צריו שיהיו טלם נגי ‪ pm‬וגלילים שהביאי ב' שערית בפ״נ שאנ‪ 4‬לנרי קלוש' חריג' קליש וקלישה ונרט אלא אפילו לנרנח החזק נין לסניף לעשר'‬
‫)מז‪ (:‬אמר ריניל אע״פ פאמרי קטן המיטל נמריסה אין מזמני! מליו נק ליימין לגי נמי אין מצטרפי' יהני נקטינן חיהו אק מלקק אחר שערות אלא‬
‫אנל עושי! איתו סניף לי׳ ואמר רינ״ל תשעה יענל מצטרפיןחתינימעשה נרי אליעזר נל שהוא נן י״ג תלינן למסתמ׳ הניא נ' שעחת ומצרפי׳ אותי לתפלה ולוימק‪:‬‬
‫יתגלל‬ ‫שנכנס לנ״ה ילא מצא י׳ ישחרר ענלי יהשליחי ליי שחרר אק לא שחרר לא תרי‬
‫איצטריט שחרר מל ונסיק נחר וכתט התום' שר״ת פסק כריב״ל לקטן ואפילו מיטל‬
‫נעריסה עושק אותי סניף לי׳ פירוש לנרכת המזון והיה לתפלה לאע״צ לאמרי׳ התם ולמן הלכתא ככל הני שמעתתא אלא ני הא ראמר ר״נ קטן היורע למי מנרנין‬
‫מזמנק עליו נהא לא סליג לני נעי יולע ה״מ לזימון ג׳ אנל לסניף ליי מולה לרינ״ל לסניף ליי יה״ה <מי לתפלה לוראי רינ״ל לענק תפלה נמי קאמר מלפריך‬
‫מעונדא לר׳׳א לחיילי כתפלה וכתבו הרא״ש יהמידני שק פירש רניני האיי לקטן עילה למנק י׳ ונראה להייט טעמא לאסילו מוטל נעריסה מצטרף לנל ני עשרה‬
‫שבימןא שריא למונקרשתי בתיו מי ישראל אומרים קלישה ני' ליש גלילים ליש קטנים קרינן ביה בתיך בני ישראל יבלבל שיהו ט' גלולים אבל טפי מאחל לא‬
‫נלאמלינן גני ענל לטפי מאחר לינא ליקרא לשמיא לצרפו וענל נמי איתי* ננלל ינקלשתי לשנינתא שריא אנל מחוייני מי ברית ונספר המנהיג נתב לברי ר״ת‬
‫סתם ונמנ עיר נשם הרז״ה שמעתי שהיה מתיר שני תיטקית ליי יהיה מלקלק מלקאמר עושי! איתי סניפין ליי ולא אמר סניף ולא נהירא סנ׳׳ל יהתוס׳ יהרא״ש‬
‫יהמרלני נתני שאע״פ שהתיר ר״ת לעשות קק סניף לי׳ ה‪1‬א עצמו לא היה מושה חעשה לצרפו ונתב המביש משונה אפילו ללגיי המתירין לעשית קטן סניף‬
‫לתפלה צריו שיהיה נן לעת וי‪1‬רע למי מנרנין ולמי מתפללי! ושיהא נןט' או נן י׳ או לנל הפחית גליל חנן י' אנל‪,‬קטן מנן שש אפילי הוא חריף ויורע למי‬
‫מנרנק ולחי מתפללין איני כלים שהרי לא הגיע לעונת הפשטות יהריהוא נחי פאימ נן לעת ענ״ל וז״ל א״ח שמענו שה״ר שמשון נירה אשי נפר קטן על שנעטו‬
‫מיראתי יהיו חחסללין נסניף קטן אח' יהרנ נתנ נראה שעישין סניף מקטן אי נשעת הלחק נמו אם אין נעיר חנק וכן לעת הראנ״ר ופן נהגו נהרנה מקומות‬
‫עכ״ל ונ״נ הנלט נשם הר״פ וגס נהגה״מ פ״ה מהי נרטת נחונ נן יהפריו על החלה עיל מלט ליתר שנהגי נל ישראל לעשית קק סניף יאפילי שנים יבשעת‬
‫הלחק אפילי ג' ינתנ הרא״ש שהר״י חולק על מה שהתיר ר״ת ינתנ למסתנרא ליה ררינ״ל סנר נרנ אשי לפליג על מר זוטרא לעיל נייש פרקין)מה‪ (:‬גני‬
‫קירי! ומזמנקעליורמיקל טפי נפשרה מנדחקג׳ והחם פסקינן נמר ווטראלחחמיר ני' הילנך אין הלנה נרינ״ל והעלה הרא״ש המחוור שננילן אין עישין קטן סניף‬
‫לי׳ לנרנת המזון ולתפלה על שיניא שתי שעחת ונן העלה סמרלט נשם ראט״ה שניק שנחלקו גאוני עולם ראוי להחמיר לנל ירא השם שלא יצטרף לא לזימין ולא‬
‫לתפלה ינן נתנו הנה״ח נסיה חהל' נרטת ונ״נ סח״נ נשם ר״י וכן לעת ה״ר יינה ללקליש ילקלישה ולנרט צריו שיהיו טלם מי מציה מ״נ הרשנ״א נתשונה יז״ל‬
‫אין מצטרפין קק לתפלה ולקריש ולברכו ער שיהא נן י״ג והוא שהניא שתי שעיית גחירית או לפחיח שהוא מפריח נלומר שהסריח נ׳ שערוח אע״פ שלא ננחת שאין‬
‫בהם לטף ראשן לעיקרן יבשמלקלקין נו ייילע לחי מנרנק חהו שנקרא פורח נפיג שאנלו להלנמא נר״נ ראמר)שם מח•( קק היורט לסי מנינין מימנין עליו‬
‫וקראוהו קטן לסי שלא גללי סימניו לגמרי ע״נ ונתשונה אחרת נתנ יש מי שאומר שחצטרף נל שהוא פירמ נלרו שהוא מצטרף ליי מרבת החזק יי״א שאיט מצטרף‬
‫לתפלה על שיהא גלול ממש וליה לעתי טטה ינ״נ זי־אנ״ל לתפלה נעינן גלול ממש והבי איתא בב״ר פי וירא יעקנ בי יש שבר נמצי־יס • ונ״נ הגאון י״ל ענ״ל‬
‫‪ •pi‬הס לנרי רטט שנתנ שצריך שיהיו בולם מי תירי( וגלולים שהביאו נ' שערות ובן פסק הי־מב״ם בפ״ח מהי תפלה • ומשמע שאם לא הביא נ' שערות אימ‬
‫משלים מנין אפילי גליל נמה על שיצאי רינ שנותיי שאז יתנרר שה‪1‬א סריס ונלאיתא בפרק ייצא ליפן)מי ‪ (:‬יאס גראי נו סימני סריס קולם לנן לינו ננל‪1‬ל‬
‫בלאיתא בפרק הערל )פ י( ונתכארי לברים אלי בטיר אבן העיר סימן קס״נ ינלנרי הרמנ״ם פינ מה״א !נסי׳ קצ״ט אנתינ נס״ל שנראה שלעת הרא״ש אע״פ שהיא קטן‬
‫מצטרף לנל לנר אס הניא שתי שערות או כמי שכתבתי לעיל שלעתו לומר לקטן כלל נלל לא ‪ •p‬נראה לנאירה מלנריי ינ״נ מהר״י קילון בשורש מ״ט שזה‬
‫רעת הרא״ש ינ״נ הרשנ״א נתשונה שנתנתי בסמיו ונתנ מהי־״י קולון כשורש מ״ט מ״ש נספר החתנים לסוגיא לעלמא לא ענלי נו טיט להצריו נ' שערות אנל‬
‫מ״ח צרק־ להיות בן י״ג שנה למרי המחנים יפיסקים אחריניס נמי הרא״ש יבט ה״ר יעקב בעיר א״ח לנו גלע״ר שאק ראוי לעשות נלל קק סניף ליי לתפלה‬
‫מאחר שר״ת לא רצה לעשות מעשה ורבי יצחק נמי נן הלך לשיטחי יהאחרינים גם הם הסנימי ללכריהם ונ״נ רניט יהולס מסא״רח ינן בםמ״נ נתבי שאק לעשיס פחית‬
‫מי״גסניף לעש־ה לנן אין להקל נלנר עכ״ל וכ״נ הרינ״ש נתשינה ריאה אני את לנרי הרמנ״ם שלא התיל לתפלה ני אס טלם גלילים ענ״ל יטין רהרא״ש והרשב״א‬
‫ונחה רטיסאמסנימים ללעת זי הט נקטינן)ג( •‪^21‬י ‪ 2n‬נמרלביבשס רני שממה לטבל יאשהמצטרפק לתפלה ולנרנתהמזק ני'יפשיט היא שיהולפר״ת לפסק‬
‫לבנל לונתא אשה שוה לענל וביין לר״ת נעצמי לא רצה למשית מעשה מי יקל בלבד ינן גהגו העילס‬ ‫נרינ״ל נענל אמר מצטרף יסונר רניני לה״ה לאשה‬
‫שלא לצרף אשהנלל‪:‬‬

‫שיש ניחשלחי קק יסית עישין איתי סניפק הייט קטן אי ס״תיסית הייני כמין ט' ואדון לאחרינן ממראלילןולית הלנת' הט ויש ירושלמי שכתוב נהם קטן יסיק‬
‫עושק אותן סניף ווה משמע קצת במנהג העילם אי שחא ריל קריאת התירה שעילק לחנק שבעהינסוף לנריו העלה המחייר שנטלן אין עישין קק סניף לי׳ לנרנת‬
‫החזון ילתפל' על שיניא שתי שערית יממילא משמע לס״ל ללא חהני נתינת חימש או ס״ת ניל הקק ינן רעת המרלני והגהית חייחין פ״ח מהלנית ספלה‪:‬‬
‫ריף! ויי נהגהת חייחין נפיח בשם הר״ם שאם החחיל א׳ להתפלל לנרי ואינו יטל לעטת עמהם יאק נאןאלא טי פיונלי לעטח אפ״ה חצטרף עחהם לנתינינקלשתי‬
‫נתין• מי ישראל אנל יי לנני קלושה נינהי שנינה פריאותרע מקטן המוטל נעריסה דמצטרףלריג״ל ואט' למאן לפליג זהי משום ללא ילעלמי מברנק‬
‫ילאי בי קלישה היא אמנם טיב יהגק להמתין לי על שיגמור תפלתי כלי שחכה גס היא לעמת עמהם יאפי" יש שם עשרה נלא הוא נכין להמתיט כלי שיזנה‬
‫גם הוא נלפירש״י ונלנל שיהא שהות להתהלל על כאן לשוט ימנאן למל מירי הרנ מליל מהיר יעקב בי רב יללה״ה שאם היה א׳ יק מצטרף עם תשע‬
‫לקלוש ולקדוש׳ לכטן לאינא משרה למי קלושה נינהי שפיר שריא שנינתא עלייהי‪-‬ואת״כ מצאתי שנתנ האגור נטמן רס"‪ 1‬חיל נשאל גלול הלור מהר״ימולק על‬
‫עשרה שהיי ננ״ה ויק אחל מהם אם יטלים להתפלל אע״ס שהוא ישן והשינ הא ר״ת צירף עם תיטק המוטל נעריסה ונהי לנתנ הרא״ש לצריכי עשרה לצייתו מנל‬
‫מקים חזינןלנהגועלמאלצרף אף על סי שמשיחין שימח חילק אף על גנ ללני מגמגם לשמא ]לשין הגמרא נינמית קל • ‪ I‬כל הראיי לטלה אין טלה מעננת ני על נאן‬
‫‪:‬‬ ‫סמיי ע‬ ‫מ י י י‬ ‫‪fip‬‬ ‫שיט‬
‫נתשונת חהרי״ל חרש שמלנר ואינו שומע אם יש לצרפו לעטרה לא ילענא מאי קא מינעיא ליה למר הא קי״ל‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬
‫חנינה )נ ‪ (:‬ואי משים )ליטר( לטר מא חאי נפקא מיגה הואיל ונר לעה הוא ונר חצוה הוא אנל ני עשרה‬ ‫הרי מא נפקח לנל לנריו נלתניא נריש‬
‫מצאתי‬ ‫שטנתא שריא על נאן לטט‪:‬‬
‫ח־כי משה‬
‫)ב( ומהי״פ הולק אהדומח הדשן ובהב דבל התפלה םישחבה ער לאהד פרד הקדושה מחשיב תפלח אתיז ואפ הההיל ברט ויוגר ביי יגמור הפל והר״ן פרק הקורא איז המגילה‬
‫בחב בשם היוושלטי נועה חיה וכתב נ״י רבן פפק בשבילי לקגו וראבודרהפ משפע בשפ הרמביפ דאף אפ החחילו בהפלה אין לומר הקדיש שאהדיו ובן משמע קזית דברי הטיר‬
‫שכחב גימד הקדיש יהקדישה משמע דוקא אוחו קדיש או איחה הקדישה יחי לא ‪) :‬ג( ואפשר דנשעח הדיוק מידיפידשוי והא הראביר מן המהמיריפ והורה בשעח הדהק לההיד‬
‫יבן הנד\ח מיימוני ולקמן בפיםן ק* ט בב״י דאס הביא שתי שעדיח בעורי ק!»ן מערפץ איהי למנין י' מיהי בחב שפ דבעינן שערות גדילוה ברי לכיף ראשן לעקרן אבל מרבדי‬
‫הטור שכהב יגדיליפ שהניאו ב' שעדות משמע דיקא שהביאו ב' שעריה נגרלוחן אבל בלא׳׳ה לא ינ״כ מהרי״ק שירש מ״מ שפ שויע דעה הרא״ש והפור ינהב שכן דעח ר״י יהפמיג‬
‫ולכן אק להקל ברבר יכ״כ ב״י בשפ חשובה הושב״א ומשמע מרבדי הטור ואף אפ הוא גמל אפ לא הביא שחי שערוה אינו מופרף עד שגווע שהוא םריפ בדיך שיחבאד בא״ע‬
‫פימן קע״נאבל פהרי״ק בשידש מ״מ נ ח נ בשפ מפר המחכים וםוגיא דעלסא איני בן אלא כשהגיע להיות בן י״נ שגה ריפ א׳ םצטרפק אף שלא הביא שהי שעווה יכן המגיע שאץ‬
‫מרקרקיפ‬
‫פרישה‬
‫שאין לןויש יגונע קיש שייםית עם מפאת י*פ וק״ל‪:‬‬ ‫גשתייו י׳ יוותר לצאמ ב״י‪:‬‬
‫)‪ 0‬וגדולים שסני*• נ׳ שעוות כ»נ נ״י וששמע שאם לא »*> ג' שעווע אינו »שלים‬ ‫)ג( גומר הקויש או הקוושס פונתנ ונינו אי םקווש׳ וצא נמנ גוייו סקויש והקווש׳ משמע‬
‫יונק אשיי גוול נשה עו שיצא וונ שנותיו שאו ימנוו שטא סויס ונואימא‬ ‫נהזיא נמ״ש ניי נשם תוויות סופן וזיל אם התחילו להתפלל גשיזוית ני׳ ולחשו‬
‫כשוק יוצא וופן ואם נואו נו סימני סוים קיום לכן וינו נגוולונפנאוו ונויםאצו גנזו‬ ‫הןוושה יצאו מקצאם • ושאק הנשאוים לגמוו סור קוושס וקרש • שכל ‪1‬ה מגמו מפלת‬
‫א״פ סי׳ קע״נ וע״ל םיי קצ״פ אנמונ מיו »י‪1‬ס נסיו‪:‬‬ ‫י״ס מ' אמנם אס התמילו בשחוית לומו קויש וברכו ויוצו גי׳ והלנו מקצתם אין להתפלל‬
‫)ה( ויש שמתיוק נר עיי חומש וטעמן משים דאמרינן נפוקי וו״א בג׳ מענות את השנה‬ ‫פונ יס לפני התיגס ונשיאמו הש״ז קוושס וקויש אידי וק״ש ונונותיס לחוו ותפלה לחוו‬
‫ו״א אומו גי׳ ואם נתמעטו מגיאק ס״ת ועושק עגיצס מ׳ ונתב שוו וימ ואין‬ ‫נו׳ מיש ננ״י סניאו נאוינומ• ולק נתנ ונינו קדש או הווש׳פי' אייה מהם שהתחילו מ׳‬
‫ואיה שהוי שם לא הוניוו קטן‪ .‬ומור והתם כמי ויקא ם״מ העשוי נגליון אנל חומשיז‬ ‫•נול לגומוו והיינו אם המפיל קוים שאיוו ישמנח ניי וחס״כ יצאו ינול ל ג מ ו ו » ל עו‬
‫שלנו לא ע״י • ווהו טעמיה וואיש מיש אין מיפק קנ‪1‬ן סניף לנ׳יס ותפלס‪:‬‬ ‫מעלת ׳״ת ומשם ואילן אינו רשאי צימו נלא עשוה מליסמו התחלת הןויש שהיה ני׳‬
 ‫ב׳י‬ ‫אורח חיים הלכות ברכות השחר נה‬
‫נהונ בתשוכה אפילי אלס חייב במצית והרי הוא כפקח לכל דבריו ומצטרף לעשרה אעיג דלא עני בהדייהי עד כאן לשונו וכמדומה לי שתשובה זו הוא‬ ‫מצאתי‬
‫ממהר״ס יציל לנשוחגי מיייי דאילי אינו שומע ואינו מדבר זהו חרש שדברו בו חכמים בנל מקום ודיט נדין שוטה וקטן לנל דנריו‪.‬־‬
‫( גגי ההיא דחרמן וגני‬ ‫‪:‬‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫)‬ ‫‪i‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ה‬
‫משכיר כית לחכירו וכדאמרינן בירוש׳ דחזרת בתיליס תוך ג׳ שניס לבתולה ואיחור סימני! תלויין בעיבור השנה דכתיכ אקרא לאלהיס עליק לאלגימרעלי‬
‫ענ"ל)ד(‪:‬‬
‫בספר האנזר בחידושיו שאם‬ ‫•*])״ב‬
‫עם ט׳ על ירי חופש שנותגין בידו • וא״א ז״ל כתב שאין לצרפו ער שיכיא שתי שערות לא לתפלה‬
‫נער אחד טלד בביט לאדר‬ ‫ולא לברכת המזון וצריך שיהיו כולם במיום אחר וש״צעכהם והעופר תוך הפתח)י( מן המשקוף ולפנים‬
‫‪S^^-n‬‬
‫נאדר הראשון צריך‬
‫‪ S S‬השני״‬
‫א ״ א ז ״ ל‬
‫^ י׳יי‬ ‫־!‬
‫א י מ ר‬
‫י ? ׳ י ‪1‬‬
‫ה י ה‬ ‫ה ־ ת ח‬ ‫כ ה י‬
‫בלפנים א סמנו ולחי־! כייייי‬
‫שהוא מצרפן ואם הצר קטנה ויי( נפרצר‪ ,‬במילואה ינדולה ותשעה כגדולה ואחר בקטנה מצטרפין אותי שנולד ננ״ט‬
‫צת‬ ‫‪2‬‬ ‫כ‪2‬ים‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י ! (‬

‫שהקטנה נגררת אחר הגרילה והרי כאילו הוא בתוך הגרילה כיון שהרוב בגדולה היו תשעה בקטנה להמתין עד ניט ימים לחדש אדר בשנה י י ;‬
‫ואחר בגדולה או המש בזו והי כזו אין םצטרפין וכן לענין ש־צ היה שיצ בקטנה וטי בגדולה יןצאין י י יאיחי שנולד אחמו באחד באדר השני יהיה‬
‫ד‬

‫בר מגיה נאחד לאדר נשנח י״ג כי כנר‬ ‫ו ה ״ ם‬ ‫‪, .‬‬

‫א ך ׳ ף י ן‬ ‫‪1,‬‬‫ג ג‬ ‫ן ע ב ן ר‬ ‫‪.‬‬ ‫א י‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ן ט ׳‬ ‫ה‬ ‫כ ‪ :‬ר ו‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫(‬ ‫ע‬ ‫)‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫נ ג ר ר‬ ‫׳ ‪ 6‬ה ן א‬ ‫ח ן ב ת‬

‫‪1‬‬
‫השגיס י ג ני חדשים אחה מונה נשנים‬ ‫!‬ ‫י‬
‫יאי אחה מינה ימים לשנים וא״נ זה‬ ‫להצטרף‬
‫השלים שנותיו י׳ג נאחד נאדר ענ״ל • ונראה ללמוד כן מהא דגרסי' נערכק בפי המיט־ אח שדהו )לא‪ (:‬א״ר אבא בר ממל מכר שני בחי ערי מימה אחד בט״ו‬
‫באדר ראשון ואחד באחד כאדר השני זה שמכר לי נאדר השני כיון שהגיע יוס אחד כאדר של שנה הבאה עלתה לו שנה זה שמבר לו בט״ו של אדר הראשק לא עלתה‬
‫לו שנה עד ט״ו כאדר של שנה הכאה ואייר אנא בר ממל נולדו לי שני טלאים א' בט״ו של אדר ראשון ואי נאי באדר השני זה שנולד באי באדר השני כיין שהגיע‬
‫יוס א׳ באדר של שנה הבאה עלתה לי שנה זה שנילד לו כני״י נאדר הראשון לא עלתה לי שנה עד ע״ו כאדר של שנה הכאה וסירש״י נולדו לו שני טלאים והם‬
‫בכורות ומוזהר להקריבן ברוך שנתן דכתיכ תאכלנו שנה בשנה עד כאן ואין לומר דשאני גני בתי ערי חומה דכתיב תמימה יככור ילין מיניה‪-‬בג״ש דשנה שנה‬
‫כדאיתא ממ׳ אכל להשלמת י״ג לא שהרי כתיכ כהגהית מרדכי שכתבתי בסמוך דהידש העיבור הוי ככלל וא״כ כי היכא דליכא למימר בבתי ערי חומה יבכור דאותו של‬
‫טיו באדר ראשון משלים שנה לט״ו נשכט ה״נ לעני! השלמת י״ג שנה איתי שנולד נכ״ט לאדר ראשין לא אמריק דמשלים שנה בכ״ט לשבט אלא צדך להמתין עד‬
‫רר‬ ‫‪3‬‬ ‫ע‬ ‫נ‬
‫בספר המנהיג סי' ע״ש ואדם שהיא עבריין ילא נדיהי הקהל מאצלם כעת שהיה יכולת הקהל להתריס נמנה למנין עשרה יחייב בכל החצ!ת‬ ‫•י‬ ‫^‬ ‫"‬
‫)יהושע ‪ y‬חטא ישראל אע״פ שחטא ישראל הוא דנקדושתיה קאי ולא יצא מכלל ישראל אבל אס נדוהו מאצלם אינו מצטרף ליי ולא לכל דכר‬ ‫דכתיג בעכן‬
‫שכקיושה שאס מצטרף מה הועילו נתקנתס שהנדיליהי מאגידתן כך כתכ רשייי עכ״ל ונם הגהות מייחון כתבו דברים אלו בכיו מהלכות ת״ת כשם היוקח וז״ל‬
‫הרשב״א גתשוכ׳ מי שנידוהו על עבירה אינו מצטרף לי׳ ילא מזתנין עליי כשלשה שהעבריינים אין מימנין עליהם ואין מצטרפין ולא מחמת החרס שא״כ אפיי נידוהי‬
‫על עסקי ממון כן אלא מחמת שנעשה עבריין בעבירה המורה שהוחרם עכ״ל )ה( ־ וז״ל הריכ״ש כתשיכה דוקא כמנודה הוא שכתב הרמב״ס שאק מימנין עליו ואין‬
‫טללי! אותו בעשרה לכל דבר שצריך י' אע״פ שלא נזכר זה בפרק אלו מילחין)טו•( לפי שזה היא לשין נידוי כלומר ריחוק שי)בדילין ומרחיקי! אותו אכל מי שעבי‬
‫‪1‬‬
‫עטרה ילא נתנדה לא מציני שלא יצטרף ליי ונ״נ בפי׳ לר״מ מרוטגבורק שהעבריין שענד על גזירת הציבור אס לא נדוהו נמנה למנח עשרה עכ" ובתשובה אחרת‬
‫כתכ יז״ל מה שכתכת שאתה נמנע מלהתפלל עם הציבור בעוד האיש ההוא שמעל בחרס בב״ה הנה זאת חומרא יתירה שלא קנלו עליהם הקהל אנח שלא יצטרף‬
‫בעשרה או שלא יתפללו עמו תוך ד' אמותיו אבל מק לד״א לא ואין זה אסור לא מדין התלמוד לא בתנודה ולא במוחרם וגם לא בקבלת הקהל ודאי שאס הקהל קכלי‬
‫זה עליהם יהי! מחמירים עליי ייתר ממה שאסיר מדין התלמיד כמנודה או כמוחרם שיש להם לעשות כקכלחס דכולים להחמיר ולקבל תה שירצו כדגרסינן גמ״ק)טו(‬
‫לדאכיל ושתי יקאי גד״א דיליה יכו׳ אכל כאן לא קיבלו עליהם זה אבל אס אתה עושה כן כדי לפרסמו ולמען יתנהגו ט נל הקהל כדק מנודה ומוחרם הנה זה‬
‫ראוי לאיש כמוך להסיר מכשול תדרך והדורים לישר עכ״ל ‪:‬‬
‫(‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫"‬ ‫‪ W | Y 1 £‬ת ו ך הפתח מן המשקוף לפנים וכוי נס״ס כיצד צילין)פה‬ ‫‪:‬‬
‫מתבאר מתיך מהשינאבהי״ך‬
‫הגפת הדלת 'שהוא חיפף ונוקש שם כשסוגרי דהיינו משפה‬ ‫״‬ ‫י תכן מן האגף !לפנים כלפנים חן האגן׳ ולחון כלחון ופירש״י אגף קרי כל מקיס‬
‫הפנימית של עיבי הפתח עד מקים הנקישה מן כאגף ולפנים דהייני תיך העיר ממש כ‪.‬פניס ואוכלים שם קדשים קלים חן האגף ולחון בלחין דהיינו מק‪1‬ס הנקישה‬
‫ואגף עצמו לא ידעינן השתא אי כלפנים אי כלחיץ ובגמרא מפרש ליה י יאמייק עלה בגמרא אמר רב יהידה אמר רב יכן למפלה ופירש״י העימד מן האגף ולפנים‬
‫מצטרף לעשרה והעומד חון לפתמ אינו מצטרף יאע״ג דאמרינן עלה בגמרא יפליגא דריב״ל דאמר אפילו מחיצה של ברזל איגה מפסקת בין ישראל לאביהם שנשמים‬
‫וכתבי התוספות דמשחע כפרק ואלו נאמרים )לח‪ (.‬דהלכה נריב״ל וככ' כל גגית )צכ •( משמע למחיצה מפסקת לצירוף ומתוך כך פירשו בענין אחר מ״מ גם הס מודים‬
‫למחיצה מפסקת לצריף מההיא דפ׳ כל גגית יא״כ לרידהו מן האגף ולפנים כלפנים יכי' היי לתפלה אליבא לכ״ע ‪ $iC|jJVQ* :‬מקשה רישא למתני׳ אפיפא למרישא‬
‫לא קשיא הא בשערי עזרה הא בשערי‬ ‫משמע לאגף עצמו כלחיץ ומסיפא משמע דאנף עצמו כלפנים ופרש״י אגף עצמו עובי השער מן הנקישה ולפנים ומשני‬
‫ירישליס כלי׳ לשערי ירושלים לא נתקדש עוביין מפני שמצורעים מגינים תחתיהם בחמה מפני החמה וגנשמים מפני הגשמים שערי עזרה נתקדש עוביין ומשמע לכאורה‬
‫דלענין צירוף לדבר שבקדושה אגף עצמו כלפניס דאי לאו דכעלמא הוי כלפנים לא היו מקדשין איתי כשערי עזרה וגס כשערי ירושלים אי לאו מפני המצורעים היי מקדשין‬
‫אותו מהאי טעמא אבל רטט ירוחם כתב העומדים נאסקיפת כ״ה בעוני הפתח נ״ל שאין נמנין מן העשרה שלפניי ככ״ה שהרי אין אותו המקום מכלל הכית וראיה‬
‫תפסת דכתיב לא תיציא מן הכית חן הכשר חוצה יאמרינן בפסחים מן האגף ילפניס כלפנים פי' אגף עוכי הפתח מן האגף ולחוץ כלחוץ והאגף עצמו שהוא עובי הפתח‬
‫כלחיץ עכיל יכן כתנ הרמנ״ס נפ״ט מה׳ קרנן פסח לענק הוצאת פשר קיפ מחבורתו דאגף עצמי כלחיץ ומשמע דילפינן מיניה לענק תפלה כדברי רבינו ידוחס ‪:‬‬
‫‪ H‬תו כפרק כיצד צילין)שסן החלינית ועיט החומה כלפנים יפירש״י החלונות שנחומית ירושלים ועובי ראש החותה בגובה כלפנים ואע״ג לעיני השערים לא אמק‬
‫‪ I‬הכי התם כדמפרש טעמא בגמרא מפני המצורעים וגס בזהכתבהרמביס דלענין קרכן פסת קאמר יאיתא תו התם כגמרא נבין ועליות לא נתקדשו וכתב‬
‫ר״י שנ״ל שככל זה היה לב״ה דגנין ועליית אינס נכלל בית והחלונות ועיט הכתלים כלפנים ומשמע לי דהאי דתלינות ועיט הכתלים פלפניס כשראשו וחכי כמלון או‬
‫על עוני הטתל הנראה מתיך הבית ימצאתי שכתכ רבעי הגדיל מהר״י אביהב בשם גאין דחכניס ראשו כחלון מצטרף עמהם לתנין עשרה ולא חילק ככך • וכן כתכ‬
‫כא״ח וזיל כתכ רניני האיי מי שעומד אחורי ב״ה וניניהם הלון אפילו גנוה כמה קומות אפילו אינו רחב ד' ומראה להם פניו משם מצטרף עמהס לעשרה עכ״ל‪.‬׳‬
‫מקצתן בפניה יתקצתן כחי ן ישי ץ תוך הפתח היה איחר א״א י״ל שהיא מצרפן נראה שלמד כן מדין צירוף לזימון שאס המברך יושב על מפתן הבית היא מצרפן‬
‫‪1‬‬
‫כמי שיתבאר כסימן קצ״ה כסיד י ) ^‪ Q‬חצר קטנה נכרצה במילואה לגדילה יטי בגדולה וכו׳ בפי כל גגית )צב ‪ (:‬תשעה בגדולה ואחד בקטנה מצערפין ט'‬
‫התיספית יהרא״ש ט׳ בקטנה ואחד בגדילה אין מצטרפין וה״ה לחמשה בקטנה והי כנדולה אין מצטרפין!אגב דנקט‬ ‫בקטנה יאחד בגדולה אין חצטרפין וכתבי‬
‫ברישא תשעה בגמלה נקט נמי תשעה בקטנה בסיפא יחיש יכן לעני! שיין היה ש״ץ בקטנה יכו' פשוט שם ופירש רש״י דכי ש״ן בגדילה וצבור בקטנה אין יוצאק ידי‬
‫י‬
‫חובתן דציכיר דקיימי כקטנה לא חצינן למייזר דשייכי אכת יה דחבא כתר חד לא תשתדו ייהו שכתב רטנו שאין הציבור נגררים אחריו ופירוש נפרצה במילואה לגדולה‬
‫שנפרצה קטנה נמקים חיניר' לגדולה ונפל כל איתי טתל שהיה מפסיק ביניהן ובגדולה נשא־ו משארית כותל זה שנפל פסים מכאן ומכאן ולפיכך הגדילה היא כמופלגת‬
‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ר ת ‪1‬‬ ‫י‬ ‫כ י‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ה ר י‬ ‫ה‬ ‫ה נ ד‬ ‫‪,5‬‬ ‫ט נ ה‬ ‫י ‪ :‬י‬ ‫י‬ ‫ה ר ן נ ‪ 1‬נ הי‬ ‫מ‬
‫ר״י נ״ל כי אין להניא מכאן ראיה לאותם העומדים בעזרה ורוכס היו עומדים‬ ‫' ‪ ' 1‬י*־*‬ ‫"־ ^‬ ‫ו י" •"* "י‬ ‫^'‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬ת‪ 2‬רניני כגדול‬ ‫י י*‬ ‫‪:‬‬
‫י "־‬‫ה י‬ ‫ט‬ ‫י פ ש‬
‫‪P‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪31‬‬ ‫מ ח י נ ה‬ ‫כ ה י‬
‫^ י"‬ ‫כ ת י‬
‫י‬ ‫י ה ס ר ‪ ,‬ח‬ ‫נ י נ י ה ס‬
‫בכייה שיצטרפו שוה מיידי שנפר^ז ל ' ^‬ ‫ח ת י ‪ 5‬ו ת‬ ‫ה י ש‬ ‫מ‬ ‫ט נ ה‬ ‫ה י‬ ‫ה‬ ‫נ מ י‬

‫—‬
‫שהיא בטילה‬ ‫חהרי״א ז״ל כענק ציריף התיכה שמצטרף החזן להשליש ליי ראיתי מי שמפקפק ביה שנראה שהתיבה היא כמו עליה ואינו מצטרף אבל נראה‬
‫לנכי כיה שאינה אלא כמי תשמיש כיה יהיא כתל יעפר שהיא כביה גביה שמצטרף והנה המחיצית שיש לתיבה אינו אלא לנוי לא להבדל מחיצה בפני ענמה וכך נהנו העם‬
‫הנה עכי׳ל יכ״כ הרשב״ח כתשו ה שהטעס מפני שאף ע״פ שהיא גביה י׳ ורחבה ארבע' ויש לה מחיצות גכיהיתאינה עיתדת לתשמיש כפני עצמה אלא לתשמיש בית הכנסת‬
‫ורגלי בית הכנסת כתוכה יה״ל כתיבה שמגיחין נה ססר תירה שאפי׳ היא גבוהה כמה אינה מפסקת כדאמרייבפרק אלו נאמרין)לח ‪ (:‬ובפרק החליל)נא‪ (:‬בימה גדולה‬
‫של עץ בנויה באמצע יחון הכנסת עימד עליה יכמ״ק כתב בסימן רפ" נ גכ׳ ה׳ ששרי״! כטרקלין אס יש טניהס מחיצות המניעות לתקרה צריך עירוב לכל אחד ואחד אין‬
‫מגיעות‬
‫דרכי משה‬
‫‪:‬‬ ‫עבור א י נ י ‪ :‬ע ש ה נ ר מזיוה ע ד א ר ר ה ש ; ׳‬ ‫ואותו שנה‬ ‫נ ר מציה נאדר‬ ‫ובת‪:‬ונח מהר"' מי‪:‬ץ פיפן ט ' מ י שגעשה‬ ‫)ר(‬ ‫י ג שנה מצי״רפי; ל׳ ‪.‬‬ ‫נן‬ ‫מדקדקים נשערות אלא כשהוא‬
‫יבחירושי‬ ‫סימן שליד ‪:‬‬‫)ה( ועיקר די‪.‬יב אלו כ ת ב ת י בי״ד‬
‫פרישה‬
‫)ו( נ׳ן המשקוף ולפנים נלכניס כי ולחץ כלחוץ ה״כ כיצד צילין לגג׳ קדשים ענן מן האגן• היפחן ןינול להוציאם ודוקא ‪ fs‬ומסיני אנל איש אחר העומד על היזפחן לא מ‪-‬בעיא‬
‫׳פירש'׳ כל ״קיס הגפת זולת קרי אגף ״קצתן לתון ומקצתן למיס ד־דאי צא מסשכינןליה לכאן ולכאן אלא אפילוט׳ מנפניס והיא על‬ ‫ולפנים כלפנים יי; האגן‪ .‬ולחו! נלתוץ‬
‫שהוא חיפף ונוקש שם נשסוגיו דהיינו יש‪:‬ס הפניי״ת פל עיני הפתח עד מקים הנקישה יין המפתן אינו מצרן‪ .‬להן כלל דלגני נ״ה חשנינן לאגן‪ .‬עצמו מ מ נ ו ולחון וימ״ש נסמון• ואס‬
‫האגן‪ .‬ולפנים דהיינו תיו העיר ממש נלפניס ואינליס שש קדש ם קלים ני׳ ‪ .‬ונגמרו! מקשה כיה עומד נח־ן ודאי לא היה יכיל לצרף שהרי יש נאן מחיצה ודלת שאפשר לסיגיה וכםכור‬
‫ליוקק אהו‪-‬י ומרישא משמע ואגן‪ .‬עצמו כלחיץ ומסיפא משמע דאגן‪ .‬ענמו נלכניס ופי‪-‬ש״י דמי ואף על סי שץי״ל אפילו מחיצה של נרזל אינה מפסקת ונמ״ש דנינונסמון לענק צירוף‬
‫מפסקת והכריחו וה התיספות שם פרק כיצד ע״ש ‪:‬‬ ‫חגן‪ .‬עצמו עוני השער מן הקישה ‪.‬לפנים ו״שני הא נשעיי ירושלים כוי ומסיק נ״י כשש‬
‫)ח( נפרצה נמלואה לגדולה פי' שנפרצה הקטנה נמקוס מבודה לגדולה ונפלכלא־תו כותל‬ ‫הרמנ״ם ווי ירוחם דגס ננ״ה לא נחשנ העוני כניה ענמ־ עיש שמניא ראייה לינייו •‬
‫שהיה מפסיק ניניה! ולהגדולה נשארו יושאר׳ הכותל יה מכאן ומכאן ולפיכן‬ ‫‪ 10‬ואס מקצתן נפניס כו׳ ‪ 61‬י ן הון כפתח היה חומי נו שהוא מצרפן רכית־ז יןמילואע״ג‬
‫ומקצתן כחן ומקצתן כאן יא״כ היח א‪ ,‬ניחשב להא׳ שיין להנ׳ שנחיז אי לה‪:‬י הגדולה היא כמופלגת מן הקטינה יאק הקטנה מופלגת מן הגדולה אלאהרי היא כקרןוייוח‬
‫שהפנים קמיל דחשנינן ליה לכאן ולכאן והטעם נמ• שנח•‪ :‬ונינו לקיק גשי קכ״ה גני כ״ה שלה ילהט אק הגדולה נגררת אחר הקטנה וק״ל ועיין מ״ש לקק סי׳ ע״ט צואה כקטנה אסור‬
‫לקוות נגדולה שנפרץ לתונה ושם כתכתידיני ולקק‪:‬‬ ‫שאם המנון יושכ על מפתן הכית מצרפן וכיין ונולן ועתייסי עילו״ה דהא׳ שהיא חוציא איתן‬
‫יני חובתן ומצומק ליה להא יונ־רה •להא׳ חנייה •הוא מ‪.‬ח‪:‬ר ומייסד להן ג״כ וכאילו י‪.‬ישנ )כי( היה הוא נגמלה נו׳ איןיוצאק נוי דוקא נקט שהוא כגדולה ואו הרי הוא מיפלג‬
‫מהצינוו שנוןטנה ונמ״ש אנל הוא על מפתן הגוולה והס כקטנה פשיעא ויוצאת‬ ‫יתו נמקוס אחי ונן הכא נש״ן ונ״ש אס ט' או סהנ לח‪,‬ן או לפנים ‪.‬׳השי ן עוי׳ו על‬
‫אנל‬ ‫שהוא נחשנ כאילו הוא גביהן וק״ל‪:‬‬
‫הדושי הגהות‬
‫צה א נ ר א ה דםשופ הכי דייק ונינו לכתוב ממגי ולהוי; ולא כ ת נ כין המשקוף ולחוץ לומר ו כ ל שחוץ מפנימי של משקוף ד ה י י נ ו ה מ ש ק ו ף ע צ מ ו ו ב ל ש ח ו ץ מ מ נ ו ה ו י ב כ ל ל ח ו ץ‬
‫וטעמו דהואיל ולא ‪:‬תקדש כירושלים האנף עצמו דה״גו המשקיף ע״נ לא הוינלפניפ דאי כלפנים הוי א ף אם ל א נתקדש נ פ נ ׳ עצמו ה א ה י י נכלל קדושת פנים ו ל א שייך‬
‫לחלקו לעצמו אלא עב״ל דלא הוי נכייל פגים רק שנעזרה ‪:‬תקדש בש״׳ עצכזו יגירושליפ לא נתקדש ם!‪:‬׳ מצורע׳; ו ל כ ן לעני; ת פ ל ה נשי לא ה ו י כ ל פ נ י ם ו ע ו ד דבנדרים בפרק‬
‫הנודר מן הירק )נו ‪ (..‬תנ; הנודר פ ; הכית אינו אפור א ל א מן האגף ול‪£‬גיפ אבל האגף עצמו מותר דאינו מ כ ל ל ב י ת ו נ מ ו ש פ ה ק רביגי ב י ״ ד ס י מ ן ר י ״ ו ו ה ״ ה ל ת פ ל ה דמשקוף‬
‫עצמו איני כלפנים)מהיל״ה( ‪:‬‬
‫ו״ל‬
 ‫נח‬ ‫ביח‬ ‫אורח חיים הלכות ברכות חשחר נה נו‬ ‫ב״י‬

‫לפרש כך הוא מלקשיא להו מפני מה תקנו הקדיש בלשון תרגום והוצרכו לתק מפני‬ ‫מגיעות לתקרת הגג מותרות עכ״ל‬
‫המלאכים שלא יתקנאו בט וכו׳ כדמסיק‬ ‫א ר ל אם הח עשרה נמקים אמר‬
‫ואימריס קליש אי קלושה אפיי להצטרף לעשרה )י( אכל אם היו עשרה כמקום אחד ואומר קדיש וא״כ צריך ליישב מה טעם שיתקנאו בנו‬
‫מי שאינו עמהם יטל ל»»ת אחריהם או קדושה אפילו מי שאינו עמהס יכול לענות אחריהם כיון בשבח וה יותר מעל שאר שבחים שמשבחים‬
‫בלשק הקודש וצריך לוחר דהכוונה בשמיה‬ ‫וכוי ‪ p‬נתט התום׳ ‪ ?03‬טצל צולק‬
‫)פה‪ (:‬יבס״פראיהי טת לין)נו‪ >:‬ונן כתג שעשרה כמקום אחר דאמר ריב״ל אפילו מחיצה של ברזל אינה רבא הוא שאט מתפללק ע״ש י״ה שאינו‬
‫שלם שיתגדל ויחזור להיות שלם וכוי‬ ‫מפסקת בץ ישראל לאביהם שבשמים ‪:‬‬ ‫הריין והמרלני שם יק הסטם הרשניא‬
‫נתשונה ינתנ שק למת הראנ״ל ז״ל י י ת ג ד ל ויתקדש הוסר על ‪8‬י המקרא והתגרלחי וו^קדשתי עד והכסא שלם להשתא שבח נאה כיה‬ ‫נ‬

‫האמור במלחמת נוג ומגונ שאז יתגדל שמו של גורם שיתקנאו בנו המלאכים יגס שע״י זה‬ ‫ילאשקי מלנרי החילקים ניה מההיא‬
‫הקב״ה מכר לחורבן הנית ט' על ואם‬ ‫לציטל נקטנה וש״ן מטלה אין ייצאין ילי‬
‫מינחן לההיא לעגין ציריף איתמר אנל נל הקב״ה דכתיכ )זכריה יד( ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחר‪ :‬יביט המלאכים זה יקטרגו עליט על כן‬
‫שיש עם הש״ן י' כל השימע חילי עינה קליש שמיה דכא יש מפרשים שם יה רבא שאנו מתפללק על שם יה אומרים אוחו בלשין שלא יביט שאינן‬
‫אי קלושה וארין מררינ״ל לאמר אפילי שאינו שלם שיתגדל ויתקדש ושיחזור להיות שלם והיינו לעת מכי‪ p‬ארמית והתו׳ והרא״ש פירשו שהוא‬
‫מחיצה של נחל אינה מפסקח נין ישראל הגאולה שינקום מעמלק שנשבע שלא יהיה השם שלם עד שינקום מגמה כעיני המלאכי' עיין במ״ש הנית יוסף‬
‫לאביהם שבשמים • יפתנ מהר״י אנוהנ ממנו דכתיב כי יד על כס יה שאין הכסא שלם ואין השם שלם לקמן בסוף סימן ק״א ולס"! צ״ל שמיה‬
‫כמפיק ה״אכי היכי ללישתמע שםיהרבא‬ ‫ז*ל שיש תילקיס נזה שנתב רטט שאפי'‬
‫מי שאיט עמהם יטל לעניח אחריהם יטי אלא לאחר שינקום ממנו ואז יהיה השם שלם ונם הכסא דכתיב אבל ר״י ט׳ הטעם שתקני נלשק ארמי‬
‫ומ׳ימ נתנ שהסכמת רינ הטסקים נלנרי )תהליס ט( האויב תמו חרבות לנצח «( וכתיב )שם( והי לעולם לא מפני שלא יתקנאי בט אלא שזה היה‬
‫רטט מיהו נתב לאיתא בירושלמי שהשימע ישב בונן למשפט כםאו הרי השם שלם והכסא שלם • ו מ ה שאנו לשונם להשתא שמיה רבא היא תרגיס של‬
‫א‬

‫נניתי קדיש *‪ f‬לו לענית אם יש נאמצע שמרין הקדיש בל׳ תרגום יש אומרים )י( מפני המלאכים שלא שמי מלול ושני הפירישים כתיבים בתו׳‬
‫רפ״ק לברכית )לן> גי( יכתט טיל למאן‬ ‫חקיש מטינף ונשם רב אחא נתנ יהיא‬
‫נא״ח יתקנאו מ ו שאנו משבחים שבח נאה כזה וגם שע״י זה הקכ״ה למפרש שם י״ה רנה צ״ל לפתי תפלות הן‬ ‫ללינא טינוף מפסיק נהליא יהיאללינא‬
‫נזכר לחורק הבית וגלות ישראל בראיתא בפ״ק רכרכות בשעה חלא שאנו מתפללק שיהא שמו גלול ושלם‬ ‫א״י מפסיק נהלייהי נך נתינ‬
‫שישראל עונק א ק ישיר הקכ״ה מנענע בראשו ואומר אוי לבנים ומברן לעלם הוי חפלה אחרת וממרך‬ ‫טנ״ל‪:‬‬
‫‪ 2 ) 1 * 0‬נמהתמיימיןפרקי״אמהלניס שגלו מעל שלחן אביהם וסד‪ ,‬לו לאב שבכה סקלםין אוהו מיו לשלם הבא והקשו התו' על זה מלקאמר‬
‫תפלה פסק ר״מ לעיר לאין ודחקם מעל שלחנו וכביכול שיש דאגה לפניו ואס יטנו המלאכים תלמול׳ התם יהא שמי הגליל מנירך‬
‫משמע לתפלה אחת היא ואינו רייל שיהא‬ ‫נה אלא עשרה ואחל מהם רוצה לצאת‬
‫נימים הטראים שטפין אוחו לישאר או זה יקטרגו עלינו ע״כ אומרים אותו כלשון שלא יכינו <‪ u‬שאינן שמי גליל ישלם אלא יהא שמי הגליל מבידך‬
‫להשניר אמר נמקומ! ניק למנמ ננל םכירין ארמית • )י( ור״י פירש הטעם לפי שהיו רגילק ‪ 00‬לומר ע״ש ולפ״ז אין לימר שמיה נמפיק ה״א‬
‫גטצית מלית שאטלי איתם שאין להם «תו אחר הדרשה כראיתא כשלהי סוטה אמאי קאי עלמא יכינהאנולה נפ״ק רנרטת עיל יש חליק‬
‫מנין שלם שינרין אחל אי שנים אי הולכים אסידרא דקד־ושה ואיהא שמיה רבא דאגרתא )ה( והיו שם עמי נין הפירושים ללפיריפ הראשין אין‬
‫להפסיק בין שמיה לרבא אנל בין רנא‬ ‫למק‪1‬ם מנין הוי לימיא לנ״ה יסית‬
‫לטפיןמי העיר זה את זה אנל יש אחר הארץ שאיגן פבירץ אלא ארמית שהוא לשוגם לק נהגו לאומרו למנרך לית לן נה ונ״נ בהגהת אשיר״יפ׳‬
‫נלא היא אקיטלים לנופי שישאר או ישניר כלשון שהכל מכינין מ ב ) ‪ 0‬ולפי פירוש זה יהיה כפשוטו שמיה מי שמתו)רף ע״ל ע״ג נשם הא״ו( אנל‬
‫אחר תחתיי ילא חיישינן שמא יצטרך אחל רבא תרגום של שמו הגדול • נא[ ועונין הצבור ‪ (0‬בטונה שלימה לפי׳ ר״י אין להפסיק נק רנא למנרך‬
‫ימלנרי התיס׳ ורטט נראה שהם תופסים‬ ‫לנקניי יצטרט להחתק רא״נ אין ללנר‬
‫עיקר פירוש דו ועינ אק להפסיק כלל‬ ‫אק‬ ‫סוף יאם ילט שנים מן הקהל יישארי ט׳‬
‫אלא יאמר יהא שמיה רנא מנרך משימה‬ ‫אלי שנים ישטח אחל נשיתסית נמקומם‬
‫אחת גם יאמר שמיה נחפיק ליא לייצא ילי חונת שני הפירושים • נ״ל‪:‬‬ ‫ושניכם יתט נשיה אפיי אחל עני יאחר עשיר טק לנל אחלחיינ להשלים החנק עני‬
‫נמי מטר!שנר המין על החצאים נעל הנשארים ישינ נתנ להשלמת המנין ושנר ימך‪ ,‬שהניאי לרטט ל‪1‬מ־ לפירוש הראשין יגס שעל ילי זה הקלה‬
‫מנר לחורק הכית יטי ילא הספיק לי נמה שפירשו הם מסגי‬ ‫החק לפי שנח ממין ק גינק ט על עסקי ממון טא שלא יצטרט לצאת מנתיהם‬
‫למיח ממינם יחוניתיהם ישינ נתנ שגיגין חציו לפי שנח ממין וחציי לפי שנח נפשי׳ המלאנים שלא יתקנאו נט וטי ונמ״ש התוסטת נראה לטקשה לרטט‬
‫ע״נ ופסק זה להרים נתנ החרלבי נפ״ק לבתרא אלא שלא נתב לגובק חציי לפי מה אט חיששי' נמה נוחקנאי נט אם נאמר שנח נאה ניה לפניו ית׳ נלשון הקולש‬
‫ממק ומצח לפי נפשית ולענק הלנה נ״ל דק עיקר לגטת חציו לפי ממון וחציו לט פיון שלא יניע לנו שום רעה מקנאחם ילנן נלי ליישנ זה אמר לאמ מיששין עיל‬ ‫‪:‬‬ ‫נ פ ש י ת‬
‫י מכר״י קולק בפורש קי״ג ועל לנר שטרות המנק נימים לטין לעל ילי שבמ זה הקניה מנר למורנן הניח יני' יקערגי עליט ולחששא זו‬
‫אני נענייתי איני רואה להניימ אם לא בשהס בבר שמונה למילא לא הייני חיששין דחלאני חסל ירממים שעימלים לפניי יתי תמיל למלית‬ ‫הטואים‬
‫אי תשעה יאק מסר בי אס אמל או ב' נלמשמע מתיו תשונת מהר״ם ותניאהנעלינו ולהלין מליצות טונות וענשיו יקטרגו עליט יאע״ס שתהא טנתם טינה לפניו‬
‫המרלני בס״קלבתרא אמנם אם מנהג קבועומטרססטא נמלינה שניפק להשניר יתי אק הנון להם לקטרג נשניל נ ן אנל מפני הקנאה שאומרים לפניו שנמ‬
‫נאה נוה אמ חיששק רהקנאה יהא גורם שכאשר יראו לאגה לפניו יתעלה יהיה‬ ‫אפילי נמכרין שלשה או ארגעה פשיט׳ שיש לילן אחר המנהג‪:‬‬
‫‪ 0(r2‬בבחני מהיר ישראל סי׳ רמ״ג למתשיטת מהרים חשחע ללא נייסינן להם התנצלות על מה שנאו לקטרנ עלינו אבל אין סנרא לימר למפני הקנאה נלנל‬
‫להשניר להשלים חנק אלא ליקא נימים הגילאים ימין שאק הסרים יקטרגי עליט טין לאק יה מלתי לקטרג אלא אלרנה מלת׳ טא להלין טינות אנל‬
‫להם רק ב' אי ג׳ יק רימה לי שאין המנהג נשאר השנה לטף אא״נ יש להם מנין עתה שבאין להסיר הלאגה ילהגיע שמחה יחליה לפניי יתעלה לנר והנכנס‬
‫מיישני העיר טפי! לשטר שיין אי מין ג' אי ר' עשירים ייש להם תמיר משרתים תחת מלתם ‪ :‬איי לננים יכי׳ נתב מהר״ש לוריא ר״ל וט׳ וכן יש לי לאב נניטל‬
‫על שכנה מקלסין איתי ודיחקם ונו׳ ענ״ל‪:‬‬ ‫ימלמלים למלא‪1‬מ המגי! נט האי נייגא טפין ילא נעיר שיש נה רק ל׳ איה׳ נגי נרית‪:‬‬
‫מנין‬ ‫‪ ' M‬י ת ג ד ל ייסקלש היסל ע״פ המקרא יהתגללתי יהתקלשתי וני' ידי פירש‬
‫הטעם לט שהיו רגילק לומר אותי אחר הלרפה יטי נ״נ התיס*‬
‫הציטר נטונה שלימה וט׳ וגםככאן‬ ‫נרפ״ק לגרטת )ג •( על הא לבשעה שישראל עוני[ אמן יהא שמיה רנא מנוץיהקל׳ה מנענע בראשו יטי ‪:‬‬
‫מפרשים שמיה רנא מל השם שלםיטינריש נרטת)שם( אהא להקנ״ה מנענע נראשו יאימר איי לננים יטי נתט * ‪ J‬התי' נשעה שישראל נמסק לנתיננסיות‬
‫ילכתי מלרשיס ועונק אמן יהא שמיה הגמל מטרן־ מנאן יש לסמור מה שפי׳ במתויר ייטרי ישיר פיה תפלה שאט מתפללים שימלא שמי נלפמינ ני יל על נס‬
‫יה‬
‫דרכי משה‬
‫נו)א( ובחייו‪ >c‬אגורה דלפי גירוש וו ייל •מיה בלא מפיק ה״א רלא לשתפע ‪ em‬א! ובהנהה אשר״י בשם א״ז ולא יפםיק בק שמיה לרבא אבל גק רבאלמברךליח לן בהענ״ל‬
‫ולי‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫םיי גו ]א[ וע‪,‬יגיו סצינוו נכוונה שלימה אמן יהא שמיס כר אימא נמווש אמי וגי‬ ‫) י ( אבל אם היו בו׳ אפילו מ ח י צ ה פ ל נרול נו׳גמב מכוי״י א נ ו » ‪ p‬הסכמת נל מפוסקי‬
‫י אלימוו נ ו יוסף פעם אחת הייתי מסלו נוון י*אמי אציסי ויל והמו‬ ‫!מיסו אימא בירושלמי שהשומע מנימי קדיש א ק צו למומ אס יש גאמצמ מקום‬
‫ו׳ אלפים גמלים טעונץ אמות׳ לו מה אילו עזנונק א״ל אף וחימה לעשית נקמה נאף ושימם‬ ‫מטונף‪.‬ובא״סנמנ ונמיקג׳״נולינאניתי מפסיק ענ״ל‪:‬‬
‫נמי שסיפר נק קויש לנונו נין גונה לנונה נץ פרק לפרק נין אמן יהא שמיס ונה‬ ‫סי' ‪) U‬א( וכתיב איוריו ו ה י לעולם ישנ בלל ‪) :‬ג( גופני סמלאנים שלא יתקנאו נו׳‬
‫ליתנרן מצאתי לסו״י גיקאטיליא דל שכתג אוי להם לפתאים אשר ענדו ונענשו וואי‬ ‫וגם שנרי וה הקנים נר פי' שנישמעו שנת גדול ו נ א ה ס ה יתקנאו נ מ מצו » צ ס‬
‫ם‬
‫המפייו נין מלמיא לימניז־נאילו הפויו וקיצז גמקי יליגא קיציז יאק להפויו׳ח״ו אלא‬ ‫השבח ועוו שתלנו יקו עצם השנח מתיו שאנו מיניוין להשי״מ ע״י ש נ ח יה ואגס וצפו שיש לגנים‬
‫מונק לעלמיא ליתנרן יהאייו נטעם הונו לאפודי מתיש ס ־״ו אניווהם אמ רנלמי‬ ‫על שגלו ט׳ ו ק מה לו לאנ ננינול על שכנס מןלסק אומו מיו ו ו ח ק ס גוי יקטוגו המלאכים לומו‬
‫מוניתי שאין לענות אלא אמן יהא שמיה ונס ני' נלנו וכן נואם מוניי ונינו סעויה וג״ב‬ ‫בווים ושפלים כאילו יוניוו ואגס וצעו קמיה קנ״הננינול ‪ .‬ונןמשמעשליוח״ינשיפושלו‪:‬‬
‫סוא״ש והטעם ני יש »ו עצמיא ‪ '1‬תינימ ינים אותיות ומלת אמן אינו מן המנץ ני הוא‬ ‫‪ 00‬שא־ני מניוין אנמית פ י ק ושנת אוינ״ל כל השאל צרכיו נ ל ׳ * ר פ י אץ מלאני השות‬
‫עונה פל מה שאמו ש״ז יתגול רמקוש • ולפי יה צ״ל ולעלם עלמיא נוי שיהיו נ״מ אותיות‬ ‫י גוקקק לו שאינן מכידין נלשק ארמית ונתנו התוספית פ ו ן מגגויאל נואיתא‬
‫ע״ו אמוו נל סעוגהחמן יהא שמיה וגא ככל מתו נוי ולפיכן צוין לחהר שלא יאמר ולעלמי‬ ‫נו״פ אלו גאמוק שלימו ליוסף ט׳ לשונית ני׳ ותימא ה ו א שאפילו מחשבה שנלנ אדס יודעים‬
‫עלמיא כי יהיה ג״ט עכ״ל נ״י • וניל ליישב נשאומויס ולעלמי עלמיא הוא ליו אותיות‬ ‫ייצ אומימ אימ יוועק עניל • וםואיש מסיק וטגיוק אומו אלא שאין נוקקין לו לפי ש ה ו א‬
‫נ מ ק נמו ]שהוי אמוו בגמוא נל כעונס אמו נבל כשו לא נכל נס וק״לן • ואפשו שמוה‬ ‫מגונס בעיניהן ונרל ס י <ךא נתנמי לשינו‪:‬‬
‫סטפס אומוים יתנון ומםקנמ נרי משמע שלא יגסיין נק עלמיא לימנון וביש נש״ע וג״נ‬ ‫) ו ( ו ד י שי׳ הנועם בוי ל נמיוושי מגווה ולשי! י״ל שמיה נלא מפיק היא ולא לישמי׳עי שס‬
‫ואומר‬ ‫ומ׳׳י בש׳׳ע שלו‪:‬‬ ‫י״ה ו״מ ‪ .‬ומעמיס מ*י מבואו ניל; ונונית ש נ מ ו נ ז״ציהאינונואסשסוי כמס‬
‫תפלות יפות שהם בלשו{ מנוי •‬
‫)ה( והיו שסעים נ!" פי׳ וכיין ד»ל יהא שמים ונא ואגומא קאי עלמא באו נלמ״ס לאגוה אנל לאנאולנהג״נ לשמוב יהא שמיס ונאואומוים על התפלה שלא סיס סמים‬
‫ת י י ב א ל א ניחא שמיה ונא ואגומא ונסיוודי וקיוושא ואותו הנוסח ט ס ג*ב עומס נמו שםוא נוסח שלגו בקוושה שיש בונא לציון מ א ל נוי‪:‬‬
‫)ו( ולפי פי׳ יה יהיה כפשוטו יהא שמיה ונה כוי הא וכתב ובינו ולפי וה הלא גס לעיי הראשק שאומ‪ p‬הקדש נלשק המוגוס משום מלאניס יכול להיות ששמיה ונא ‪ fro‬תוגום של‬
‫שמו הגמל • ונ״ל ולפי פי׳ ואשיןאיגו מונות אמו שהוא מוגיס שאף אם סוא לי סקווש לא יקטוגו עלים מלאטם הואיל ואץ מנינים ש א ו הקויש אבל לפי פי׳ פנישאומוים‬
‫תדגים נוי שינינו מיס פונום אמה צימו שגם יס מוגום נוי שינינו אנל יתגולרמקוש כיון שמיוסו ע״פ מקרא הנישוהו נלשק הקווש ‪:‬‬
‫‪ (0‬במגה שלימס אמן לדומנינא אל מלן גאמן צוין להוהו נשעס שאומוין אמן • מוספות פוק נצ נתבי ועייל סי׳ קנ״ו נצי ונינו ומ״ש שם‪:‬‬
‫בכל‬
‫חדושי הגהות‬
‫י ו א י״ל לפי מה שפירשתי בםמין בשם ו״י איש שאומרים אותי בלשי! תרגום נ י י שיכינו ע״ה אבל השתא רפיושהי ושמיה ובא הוא ש‪ 8‬יה ובא ל״ל הבי יהא העם לא יבינו‬
 ‫ביי‬ ‫אורח חיים הלכות ברכות השחר נו‬ ‫ב׳ח‬
‫יה שלא יהא שמי שלם יכםאו שלם עד שימהה שמו של עמלק ופירושו כך יהא שס יה רבא מגורן כלומר שאני מתפלצים שיהא שמי גדול‪ ,‬ושלם ומבירך לעולס הוה‬
‫תפלה אחרת כלומר ומבורך לעילם היא וזה לא נראה מדקאמר הכא יהא שמי הגדול מגורך משמע לתפלה אחת היא ואינו ר״ל שיהא שמי גליל ישלם אלא יהא‬
‫שמי הגדיל מכורך ונתנו עיד יגס לנה שאומרים העולם לכך איחריס קדיש ל ן ארמית לפי שתפלה נאה ושכח גדול היא ע״כ כתקן כלשון תרגום שלא יכינו‬
‫שי‬ ‫ב‬

‫המלאכים )כדאי' נשכת ינ •( ויהיו מתקנאים כנו ויה אינו נראה שהרי כמה תפלות יפית שהס בלשון עברי אלא נראה נדאמרי׳ נםון> סוטה)מע •( אין העולס מתקיים‬
‫אלא אסיורא לקלישתא יאיהא שמיה רבא‬
‫* * י ו ן הכריעות שבקדיש כו׳ כך צריך אכן יהא שביה רבא ככרך ייעלם ולעלמי עלפיא כראיתא כפרק לבתר אגלתא שהיו רנילק לומר קדיש‬
‫אחר הדרשה ישם היו עמי הארצית ולא‬ ‫‪ I‬להגיה בספרי רבינו יתגדל‬
‫ויתקדש וכורע בעגלא ובזמן קריב יהא כל כתבי העוגה איש״ר )‪ cr‬ככל כחן יודעים לו גזר רינו ע ל ע׳ היו מכינים כלים לשון הקדש לכך תקנוה‬
‫שמיה רכא וכורע יתכרךעד שמיה דקידש' שנה פירוש ככל כחו בבל כוונתו ו־^ וגכ בכאן מפרשים שמיה בלשון חרמם שהיו הכל מבינים עכ״ל ‪:‬‬
‫דאמרינן שצריך לענות אמן יש׳ ר‬ ‫כריך היא וכורע תתקבל עד קדס אייהון רבא על השם שיחזר• שים וי( אכל ככל הספרים גרםינן כל העונה אהא‬
‫ננל נחו כתב ה״ר יונה נסי מי‬ ‫דנשחיא וכורע והם של חול וכוי‪ .‬ונס״א איש"ר הנחיל מכורך וזה ראיה לפירוש ר״י שאינו אדא תרגום של‬
‫שמתי כלומר ככל כח כוונתו ומפני שיש‬
‫בני אדם שאין הכוונה שלהם מחעיררת‬ ‫רב‬ ‫מספרי רנינו כתיכ יחגדלדתקדש וכורע • שמו הגדול וחוזר גם שיצ )ד( ואומר יש״ר ובו׳‪ :‬כתוב בפרור‬
‫יתברך‬ ‫בענלא ובזמן קייב וטרע‬
‫ונודע ־ שמיה לקידשא בריך הוא וטרע • עמרם זיל ואומר יתברך אפן ישתכח ויתפאר ויתרומם ויתנשא אלא ע״י הנח אמר בכל כתו אבל אין‬
‫והם של חיכה וכי׳ יגירסא זי מכיינת עס ויתהדר ויתעלה ויתקלס שמי־ רקורשא כריך הוא ואפרו אמן לעילא צריך לחח קולית גדולות שיתלוצצו ממנו‬
‫מ״ש הכל נו יאנידרה׳ וכתכ נ יי שכך נהגו מכל ברכתא ושירתא תושכחתא ונחפתא דאמירן בעלמא ואמרו בני אדם וכן שירש״י נס׳ נל כתני)קיט ‪(:‬‬
‫אמן ולא נהגו עתה לומר אמן אחר יתברך ולא אחר שמיה דקודשא בכל כתו ככל טינתו והתוספות כתבו שם‬ ‫העולם וכך הוא העיקר וכן היא כש״ע •‬
‫ר״י אומר דיש בפסיקתא במעשה דר׳‬ ‫ויז״ש‬
‫'!ישע כשישראל נכנסין‬ ‫ישמעאל^אלן‬ ‫'‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ו ג י ת נ י‬
‫'‬ ‫י ‪ 1‬א ו מ ר י‬ ‫ש י ‪ 1‬א‬
‫ר י'י‬ ‫מ ה ג י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ר ת י ז י ! ם‬ ‫ן ‪ 5‬י י‬ ‫י כ ת כ‬ ‫א‬ ‫נ ר י‬

‫לדבריהם שחייב ארם לומר שבעה דברים בשבחו שיי הקב״ה כנגר שבעה רקיעים וכיון שאמר יתברך יאייי לבתי כנסיות ואומרים אמן יש־ר מברך‬
‫הששה הרי שבעה והאומרים יתקלס נותנין טעם לרב־יהם כיון שהפסיק באמן דיתברך צריך שיהא בקול רם מבטלים נזרית קשית עכ״ל נראה‬
‫שצריך למטח בקול רם והכי איתא כםסר‬
‫שבעה אחר האמן)י׳‪ 1‬ונהגו עתה לומר ויתהלל במקום ויתקלס ואני תמר‪ ,‬על מנהג ספרד שאומרים‬
‫הזוהר יגס כתוב שם טעם למה נתקן‬
‫לפעלה מכל הברכות והשייות והתשבחות וכוי בל׳ ה ק נינ‪ >.‬לכה מפסיקין באמצע לומר בל׳ הקרש בלשון ארמי וז״ל נפרשת תרומה תא חזי‬ ‫ר ש‬

‫‪1‬‬
‫וגם רב עמרם כתבו ני ' תרגום ותקנו א פ ר ו נ ח מ ת א משום מאי דכתיבגא שהיכ״ה טתאוגן על גלותנו ע״כ קלישתא לא לאי איהי כשאר קדושתן‬
‫אנו פתפללין שיתנחם כקרוב וימהי־ ייגאלגו ועל כן נהגו לומר זכור רחמיך וחסדיך כשםתחיל שליח דאנן משלשלין אבל קדישה לא סליק בכל‬
‫ציבור קדיש על שם כ ר ת רחמים שזוכר באותה שעה ואומר גם פסוק ועתה יגדל גא וגוי שהוא סטרין לעילא ותתא וככל סטרי מהימנותא‬
‫לשון יתגדל שאומר ש־צ ‪ :‬כנין הכריעות שבקדיש כתב רב נחשון שהן ר' של חובה ואחת של רשות יתבר חנעולק וגושסנקין דביזלא יקליפין‬
‫בישי! לאסתלקא יקרא דקב״ה על כלא‬
‫יאנן בעינן למימר לי׳ בלישנא דסטרא אחרא‬ ‫יתגדל‬
‫ילאתבא גתילא תקיף אמן יש״ר מכרך‬
‫בגין דיתבר חילא דםטד׳ אחרא ואסתלק ביקריה יקרא דקכ״ה על כולא וכדאתנר בקדושתא דא מילא דםטרא אחרא קכ״ה אסתלק ניקריה ואדכר למד ואדכר‬
‫לשמיה ובנין דקכיה איסתלק ביקריה נקדישתא דא איהי כעשרה ובלישנא דא על כרמיה דםטרא אחרא אתכפיי׳ יאתבר חיליה ואסתלק יקרא דקב'הותבר מנעולי[‬
‫וגושפנקין לשלשלא׳ תקיפין וקליפין בישין ואדכי קנ״ה לשמיה ולבניי זכאי! אינון עמא קדישא דקלה יהב לין אורייתא קדישא למזכי כה לעלמא דאתי ומכאן יש‬
‫להתבונן כמה יש לכוין בקדיש וכמה יש להשתדל לענות אותו)נ( והכי מוכח עיד שם כפרשה הניכר שכתב וזיל ובגין לתמינא ליה יומא לדלג מאגרא תלא למשמע‬
‫קדיש בהדי ציבורא סליק ברעותי למיסי ליה ירתי גפקא ציבורא מבי כנישתא ייהיבנא ליה בלתי דאמינא בדלוגא דא למשמע קדיש גברא רנא איט באורייתא ‪:‬‬

‫אותיות !מלת אמן אינה מן המנין כי היא עינה על מה שאמר ש״צ יתגדל ויתקדש ולפ״ז צ״ל ולעלם עלחיא כדי שיהיו נ״ת אותיות יעיד ני כן היא לשון‬
‫הפסיק ייחסנו! מלכיתא עד עלמא ועד עלס עלמיא וגס הכלכו כתי ג״כ שיהיו כ״ת איתיית ושעל זה אתרו נל העונה איש״ר בנל נחו ולפיכך צריך ליזהר שלא‬
‫לומר ולעלמי עלמיא כי יהא כי כ״ט אלא יעלמי עלמיא עכ״ל ירכינו הילול מהרי״א כתב שיאמר לעלם לעלמי עלמיא כלא יא כדי שלא יהיי אלא כיח ילי‬
‫נרא' שאין לשכות ממטבע ששיפו חכחיס נשכיל שים דרשה וכיון שקבלני מקדמונינו לימר ולעלמי עלמיא כל המשנה ידי על התחתונ׳ ושמעתי שיש מקיימים גירסת ולעלמי‬
‫עלמיא עם מה שאמיי שצריך שלא יהיו ייתר חכ״ח אותיות ואומרים כי תיכת שמיה מסר יייד כי כן הוא בדניאל להוי שמה די אלהא מכרך מן עלמא ועד עלמא ‪.‬‬
‫ו ל מ י י ז מ״ש שאין לענות אלא עד עלחיא כ״נ ג״כ תספר הפרדס לרש־י י״ל ומדמי הרמלם שכתבתי בסמיך ויבינו הגדיל מהרי״א ויל כתכ חיל מנאתי‬
‫י ‪ I‬כתו׳ שעניית הקדיש י״א שאין אני מחיייביס לענית אלא עד עלמיא ולזה אמרי שיש בעניית הקדיש ז׳ תינית וכ״ח אותיות כמו שיש כפסוק ראשון‬
‫של תירה וכפסיק שלפני י' הדברית יליה רמזי כאמרס העונה אמן ישיר בכל כחי לטין גכ״ח איתיית ימני! איתיותיו כ״ח ולכן צריך לאמרי ככח יי״א שצריך לענות‬
‫בקדיש כ״ח תינית לקיים מה שני כת מעשיו הגיד לעמו יכ״ח תיכות יש מאישיר מברך עד דאמירן בעלמא ימצאתי פתינ נסידיר שטלל דברי הגאונים שמי שעינה‬
‫קדיש אס לא יאמר אלא עד עלמיא די אבל אס יאחר יתביך צ־־יך להשלי' הקדיש ולא יאחר אחריו אמן שמה שהחזן איחר יאתרו אמן היא אזהרה לכל יחיד שא©‬
‫הגיע עד נ האמורית בעולם שיאמר אח־יו אתן אנל כשיאמי יאמרו אמן א״א אלא החזן יאמר כן ונראה שמאחר שיש מחלוקת בזה עד כמה מחיייב לענית‬
‫כשיפסוק נק״ש וברכותיה לענית קדיש לא יענה אלא עד לעלמי עלמיא )ג( שאולי האי הוי הפסק ואס לאו יש לו לענית עד האתירית בעילם ויאמר אחריו אמן‬
‫עכ״ל וקיל לדברי האוחר־ס שאין לענית אלא עד עלמיא מדאיתא במדרש אחר רני אלעזר ביר יוסי פעס אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי אליהו י״ל ועתו ד׳‬
‫אלפים גמלים טעוניס אמרתי לו מה אלו טעונים א״ל אף ימימה למה לעשות נקמה נאף יחימה ממי שמספר בין קדיש לכרט כין כרכה לברכה כק פרק לפיק‬
‫כין איש״ר ליתברך ומאח' שאשר לספר בין יש״ר ליתברך משמע שצ־יך ליתר יתברך דדוחק לומר שהמדרש מיידי נש״צ עצמו ואפשר שאע״פ שאק היחיד עוגה אלא‬
‫עד עלמיא ח״מ צריך לטין ולשחיע מפי ש״צ כל הקדיש עד סיף יכעוד שהש״ן מאריך אישיר אע״פ שככר ענה אותו היחיד אסיר לספר יהייני דקאמר בין אישיר‬
‫ליתנרך ומ״מ נראה שצריך ליזהר גס היחיד שלא להפסיק נין עלמי' ליתנרך שהרי המדרש סתמא קאחר אח״כ מצאתי לה״ר יוסף ניקאסלייא ז״ל שאלת מה שכתבו‬
‫קצת שסקיס בעני! קדיש שאין עינק אלא עד עלמיא •לא עוד אס האמת אתם וראוי לעשית כך או לא מפני שיש אנשי׳ אחדס שסומכים עלמיא ליתברך איזה כת‬
‫מאלו צודקת תשיבה איי להם הכתאיס אשר עכר! ונענשי מ־אי המפריד נין עלמיא ליתנרך כאילו הפריד וקצן במקום דליכא קיצון ואין צריך להפריד ח״י אלא מדבק‬
‫עלמיא ליתכרך והאריך בטעם הדבר‪ .‬ן א ^ י תמה על מנהג ספרד שאומרים למעלה מכל הברטת וטי גלי הקדש למה מפסיקים באמצע לומר נל' הקדש וא״ת גס‬
‫כלשין הקדש ־תביך וישתבח ויתפאי וכי׳ ככר תייץ ה״ר דוד אכידרהם כי השכח לא טו יכולים לשנותו ללשון תרגום וא״ת‬ ‫לדכרי ר״ע קשה למה מפסיק באמצע לימי‬
‫היאך אמר שמפסיקי׳ כאחצע לזמר נלשק הקדש שהיי למעלה מכל הכרכית וכי׳ כסוף הקדיש הוא נ״ל שחפני שאח־ הקדיש אומרים תתקכל או על ישראל אי יהא‬
‫שלמא רכא וכולם כלי תרגום שיך שכיר לומר שחכסיק כלי הקדש בין תרגום שבקדיש וכין תרגום שאחריו‪.‬ז״ל שכה״ל יש כקדיש י׳ לשונות של שכחות אלו הס יתגדל‬
‫ויתקדש יתברך ויתפאר ויתרומם ויתנשא וישתכח ויתעלה דתהלל ויתהדר ויי א שהן כנגד י׳ מאמרות שבהם נברא העולם וזהו שאומרים בעלמא דגרא כרעותיה ומפני מה‬
‫הפסיקי בק יתגדל ויתקדש לשאר שבתות מציני באגדה ש" דברות כלולים בי׳ מאתרות ובקדיש י׳ שבתות כעד י' מאמרות ובשש שהיה הפסק נין נ׳ דברות ראשונות לח׳‬
‫‪:‬‬
‫עוד שס מצאתי בשם רטנו האי גאון שהנון לומר‬ ‫אחריטת של הראשונית מפי הגבירה יהח' מפי משה לכן הפסיק בין נ' שבחית ראשונית לחי אחרונות‪D l21i"*1‬‬
‫קילסא דנחשאונשם רטנו יהודה גאון שא״א‬ ‫ויתקלס לפישהקדיש נאמר על העתיד שיצא ה׳ ונלחם וטי ייתקלס הוא לשין זיין וטבע נחשת תרגומו‬
‫עכ‬
‫הכריעות שבקדיש כתכ רכ נחשק שהס ד' של תוכה ונוי לשק רטט ר אינו‬ ‫ייתקלס לפי שאנו מוצאים איתי בלשין גנאי וכן מנהג פשיט אצלינו שא״א איתי " ל‬
‫< וכן בבריך הוא וכן באמן וכן כתכ ה״ר דוד אטדרהם זיל וכספר‬ ‫מבורר יפה ח״ל הכלכו וכשאומר החזן יתגדל כורע וכן ביהא שמיה רכא וכן ניתניך‬
‫הפרדס‬
‫דרכי משה‬
‫‪1‬‬
‫ולי נראה ולגירוש ריי אי; להפסיק נץ רבא • מברך ועיקר ה»נח הוא מכרך לאפיקי ל&יווע הרא*ו; עיקר י‪6.‬בח הוא רנא ‪ ) :‬נ ( ונחב הרקנייט וזא ואפרינן נל העונה‬
‫אמ; ישייר נכל בחי על השפ קא׳ ר״לשםנוץ כל נח ה עפ רמי •נ״יל גנורוחהיוגי ם״מ ינוח נבל מה שיונל ‪) :‬נ( כחונ נא״ו נענץ הקדיש י״ל יקוושא ולנוח שםבאתנחחאואח׳ב‬
‫‪1‬‬
‫•אמר ברין הוא לעילא סכל נרכתא כו׳ אבל המפסיק אל• כריך דוא ואח״נ מהחיייי; לעילא טעות הוא ביוש עכ״ל ‪) :‬ר( מגאה• כתוב בהגהה אלשבי החרשים בסרדנ׳ דברנות‬
‫דף‬
‫פרישה‬
‫)יא( ונהגו ננמה לומר ויתהללנעקוס וכ!׳ לפי שאט מוצאין אותי ל׳ גנאי ועל נונע נחושת‬ ‫בכל נ ח ו נ ת נ ה ו ״ ו יונה מ פ נ י שיש כ נ י א ו ם שאין ה י ו נ ה ש ל ה ם מ מ ־ ו י ר י א ל א ע י י ה נ ח‬ ‫)ס(‬
‫ממוגמינן קולסא ונחשא ‪ .‬ובייל יועם למנהגינו שא׳׳א ׳תגרן וגינ אומרים‬ ‫א נ ל א ״ צ ל ת ת כ ח ו מ ג י י ל ו ת שיתלוצצו ע ג י ו נ ״ א ד ס ׳ ה מ י ס '‬ ‫א מ ו בכל נ ח ו‬
‫ויתהלל א״כ יהיה ת׳ שניזיס מפני שכתכ כשנולי לקח יש נקדיש ׳ויו לשונות של שנח ‪ .‬ואלו‬ ‫נ מ נ ו נ ש ם ד י ו י ש ב פ ס י ק ת א שיענו י ה א ש״ר ב ק י ל ו ס » מ ש ו א ו מ נ ע ל י ן ג ' ביירות ר ע י ת ו כ ״ נ‬
‫הן יתגדל ויתקדש ‪ .‬יתכרן ויתפאר • ויתרומם • ויתנשא • וישמנמ ויתעלה ‪ .‬ויתהלל •‬ ‫נ ״ י נ ש ס ה ו ו ה ו ‪ .‬כ ' נ ״ י נ מ ם ק נ א ש י א מ ר ל ע ל ס ל ע ל מ ׳ עלמי־( ׳ מ ב ר ן ו ל י כ נ ש ״ ע י ע י ' נ י י ־ ש ה מ י ש‬
‫ויתהדר‪ .‬וי״א שהן נגד עשרה מאמרות שנהם ננוא העיצם ווהו נעלמא דנוא כרעותיה ומפני‬ ‫וגם נ כ א ן מ פ ר ש י ם פי' א » ‪ " :‬י שצ״ל ל פ י ׳ ו ה ש מ כ ו ן ל ע ל ם ו ל ע ל מ י ע ל מ י א ה א עני; ב פ נ י‬ ‫)ט(‬
‫מה הפסיקו נין יתגול ויתקוש לפאר שנסות מצינו כאגדות שעשרה דנרות נלולות נעשוה‬ ‫ע צ מ ו כלומר מ ב ר ן ל ע ה ״ נ וכ״כ ה מ י ם ׳ נ פ ר ק ה נ ״ ל‬
‫מאמרות וכנגדן אלו עשרה שנשות וכשם שהיה הפסק נין נ וגוות הואשונית לח׳ אחרינות‬ ‫אבל נ כ ל ה ס פ ר י ם ג ר ם י נ ן י נ י ' ו ז ה ר א י י ה לפי׳ ר י ׳ נ ל ע ״ י ו ו ה ‪ ' .‬לש‪ ,‬ן ה ש פ ־ י ס שהנו פיושו‬ ‫)י(‬
‫שני הראשונות מפיהגנירה וח׳ אחדים מפי משה לכן מפסיקק גינ נין נ׳שבחות וכיתגדל לח׳‬ ‫ק לשון י ה א שמיה ו ג א ש ט ו ה ג ו ו ל א ב ל ל א ם י ל ל י מ י נ ן נ כ י ' י ה א ‪ cc‬ה ג ד ו ל ד נ ־ ר ן‬
‫שנחות וניתנרן ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יוה ר א י י ה‬‫יה״ל ‪.-. ..‬‬‫שלא כ ו פ ת ‪.‬ר י ׳ ש כ מ נ ש ת ק נ ו צ ו מ ו ‪ .‬ב ת ר ג ו ם נ י ׳ שינינו ה נ צ ‪,,..‬‬ ‫‪.‬ו ״א ״ נ״ ט™ה ‪. . .‬‬
‫)יי( ל מ ה טפםיקין באמצע וא״ת גס לפי׳ דיע קשה למה מפסיק באמצע לומר כלשון‬ ‫לפי׳ ר״י • נ מ נ מהרי״ל עוד רל רא יה לדבריו ויפרק לולב הגוול אמרינן לא לימא יהא‬
‫הקודש יתנרן וישתבח וימפאר וכוי כנו תיון אנו! רסס כ׳ השיח לא היו יגלין‬ ‫עמיה רנא אלא יהא שמיה ונא מנוון נהיו׳ ואי יהא שמיה ונא פי׳ שיי‪ .‬ה ‪ ctr‬הגדיל‬
‫לשנומו‬ ‫ושלם למה לא ׳אמו יהא שמיה יבא לנו "ליל י‬
‫הדושי הגהות‬
‫ו ו ד א י א״ש ועיין‬ ‫נטוו‬ ‫י״ל יאפיין בעלמא ‪ .‬י ר״ל שנהב ׳ ת נ י ן וכוי יכורע ויתעלה וכו׳ ונויע וזהו אינו מדוקדק ועיי; כדריכה שהשיג עליו ילשמ״ש אין כאן השגה ולשי גיסתו‬ ‫ג‬
‫בביח‬
 ‫נט‬ ‫ב״ח‬ ‫אורח חיים הלכות ברכוח חשחר נו מ נח‬ ‫ב״י‬
‫מ א‬ ‫א ג ע‬ ‫מ‬
‫‪ W W‬והללי ה׳ גריעות ננגל ה׳ שמית שנפסיק ני ממזרח שמש על מטאו גדיל‬ ‫ל‬ ‫הפדלם נתינ ר׳ נריעית טרעק נקליש יאלי הם יתגלל ייתקלששמיה‬
‫שמי נמים יהי א ' ‪ .‬יננל מקום מוקטר ומוגש לשמי יהי נ׳ • ומנמה‬ ‫לנרא נל יה מריעה אחת נעגלא ינזמן קרינ טרע יעינים יהא שמיה ונשמתחיל‬
‫ליחד התחלת ז׳ שנתות יתנרן וישתנח וט׳ שמיה לקנ״ה ננולןטא טרע ונשיגיע טהורה ני גלול שמי זהו ג׳ • אמר ה׳ והו ל׳‪ .‬צבאות זהו הי • ילפי שטנפל בי שמי‬
‫לתושנחתא ונחחתא טדע נל אלי נריעית של השתחייה ‪ p‬ינריעה של עישה שלים של הקנייה יהקליש הוסל ג״נ על שמי של הקניה לנן תקט נעל פסוק זה‪ :‬גרסינן‬
‫נס׳ נל כתני)רן> קייש( ארי׳ל נל העינ'‬ ‫נמרומיי היא של רשית ענ״ל • יהעילם נהנו‬
‫)י״•( יתגדל ויתקדש וכורע• בעגלא ובזמןקריב יש״ד וכורע • יתברך אחן ננל נחו טתחק לי שערי ג״ע שנא׳‬ ‫נמישנתנמינשםהנלני‪:‬‬
‫ו ה ו ן שאיתי שאומר קלישפיםעלאחריו שמיה דקורשא כריך הוא וכורע • ייתעלה ויתפאר וכורע • והם של פתחו שערים וינא גוי צליק שימר אמונים‬
‫י * ג׳ פסיעיס לאחר שסיים חובה עושה שלום בםרומיו וכורע• והיא של רשות והללו ה׳ אל תקרי שוחר אחונים אלא שאומרים‬
‫אמן מאי אמן ‪" .‬אל"מלך •׳נאחן • ונתנו‬ ‫הקליש יני נתחמת הלשן סימן י״נ שטסע‬
‫מקולס ג' פסיעית יאח״נ מתחיל נעושה בריעות )יי( בנגד ה׳ שמות שהם בפסוק י בי ממזרח שמש ער התו' צריך להרהר נו נשעה שאומרים אמן‪.‬‬
‫מבואו • עושה שלום במרומיו על שם המלאכים )«( שהם אש ח״ל רש״י לשם ננל נמי מל טנתי ינתט‬ ‫שלים ימניא ראיה ללנר)ה(‪:‬‬
‫התוספות ור״י אזמר ליש נפסיקמא נממשה‬ ‫ומים שהם שני הפכים ואץ א ח ד מכבה ח ב י ר ו ‪:‬‬ ‫‪ 11‬ואומר ש״ז נרט את הי המטרך‬
‫ו א ו מ ר ש״צ ברכו א ת ה׳ המבורך ועונין אחריו ברוך ה׳ לר׳ ישמעאל נן אלישע לקאמר החס‬ ‫< י י יני׳ אנל ליר •ממ‬
‫[‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫״‬
‫מ ט‬ ‫‪u‬‬

‫כשישראל גננסק לנתי ננסיות יאימרים‬ ‫נרצלוני נתנ שצריך לחויר נס״פ ג' שאכלי‬
‫המבורך לעולם וער כתב הרב ד״מ מרומנברג ישייר מנרך נקיל רם מנטליש גזירות‬ ‫אמרינן נירושלמי שמואל אמר אני איני‬
‫קשיתענ״ל‪:‬‬ ‫מוציא עצמי מן הכלל התיטן הרי הקורא )א( שאין צריך ש״צ לתזור ברוך ה׳ המבורך אבל הר״ר יהודה‬
‫נתורה אומר נרט א״ר אנין מטין להוא ברצלוגי כת׳ שצריך לחזור ברוך ה׳ ה מ ב ו ר ך ‪ :‬ונוהגין בבל המקומות ‪ 11‬לאומר ש״צ נרטיט׳ ינתנ הר״ם‬
‫‪w‬‬
‫מחטנטרק שא״צ ש״צ‬ ‫"‬ ‫אימר המטרו אף היא איני מוציא עצמי שאומרין הקהל יתברך וישתבח וכו׳ בשעה שש״צ אומר ברכו‬
‫יק הנלל ינתט שם לד יינה והרא״ש ה״ר ו ל ב א ר ה נראה שיותר טוב שלא לאמרו כרי שיאזינו ויכוונו ל מ ה להזיר נרין ה׳ המטרו לשלם ‪1‬על נראה‬
‫לסינר ללא למי לנרנת המזין להתם‬ ‫יהילה נרצליגי נתנ נשם רני' סעליה‬
‫שהעילה לנוח אחר שאמר נרט יהעונין שיאמר ש״צ כדססקינן בסוטה בפרק ואלו נאמרין בכל לשון גבי האי לאמר ננרך איני אלח שמומן‬
‫איחריס נחו ה׳ המטרו לעילם יעל גם ברבת כהגיס שאין לקהל לומר פסוקים בשעה שהכהניס מברכין אותם שיתמ לעתם לנרך איתי יתי על‬
‫טא יש לי לחזור ילוחר נריו ה' המטרו מ ה הטעם ונם ר ב עמרם ל א כתבו וזה לשון א״א הרא״שז״ל שכתב שאנלט משלי יאק נמשחעי שים נרנה‬
‫כי היני לאמרי׳ לעיל להמנרו ברנת המוק בתשובה ע ל זה שמעתי בכל המקומות שאומרים יתברך וישתבח שטא מנרך איתי ‪1‬עלנן צריך למזור ולזמר‬
‫נרין שאבלנו משלו ובטובו חייט אנל נאן‬ ‫חחי• למקים שפסק יאוחר נריו שאכלט‬
‫משלו ינטיט חייט כמי שאמרי האחרים ה״ג כשאומר החזן ברכו ולכך מאריך בו החזן וסימן לדבר מודים שמאריך שאומר המטרך משמע שתנרך אוחו‬
‫ימי הלנו אן לחוור ולומר נ ^ אנל‬ ‫בו החזן ע ד שיאמרו הקהל מודים דרבנן ע״כ ‪:‬‬ ‫חויר יאימר מה שאמת האחרים יאע״פ‬
‫שאימר המניח־ לא הוציא עצמו <ק הנלל נ ח ו מ ו ר י ) ק״ש וםברבין שתים לפניה ואחת לאחריה נא( ובערב הריי נרצלוני מנר לצריך לחזור ו&מר‬
‫י י שתים לפניה ושתים לאחריה וסמכום ע ל פסוק נרוך ה׳ המטרך ‪1‬טעמו לאעפ״י שאחר‬ ‫לה״נ המנענשאימר גט־ולא סציא‬
‫המטרך אין משמעו שטא מטרך ענשיו‬ ‫עצמי מן הנלל אפ״ה חמר יאימר נרוך‬
‫מפיו אלא משמעו נרט את ה׳ המטרך‬ ‫שיגיע‬ ‫והוא‬ ‫צדקך‬ ‫משפטי‬ ‫על‬ ‫הללתיך‬ ‫ביום‬ ‫שבע‬ ‫קיט(‬ ‫)תהלים‬ ‫שאנלטמשלי ע״נ ימשם גלמול לנדן ונהגי‬
‫העילם נמרי ה״ר יהירה נרצליני ז״ל זמנה מאימתי זמנה משיראה חבירו הרגיל עמו קצת מרחוק ד״א ננר מפי אמרים ואין משמעי שהיא‬
‫מנוע ענשיו מפיו לנן צריו לתמר)לומר‬ ‫ויכירנו‬ ‫ןץ״רי א״א ז׳׳ל שנתב על זה נתשינה נלל‬
‫כריו ה' המטק• לעולם וער כמ שלא‬ ‫ל׳סי׳י״טומיהוהרמנ״ם לא נתנו‬
‫להוציא עצמי מן הכלל שהקהל מנרכק איתי‪:‬‬ ‫ינתנ ה״ר לול אטלרהם שגם ד״ע ורטט סעליה לא נמטהו‪:‬‬
‫דף? ר נספ׳ המנהיג שלנר פשיט סא שאחר שאחר החזן קליש ינרט כאילי נ ח ו מ ו ר י ) ק״ש וט׳ סיף משני פיק לנרטמ )לף י״א( מאיתתי ומנה יט׳‬
‫‪ I I‬משנה שם )לף ט( מאימתי <ךח\ את שמע נשחרית משיניר ‪p‬‬ ‫החחיל טוצר אור ואין לספר אף נצרני רטס ולהוציא מאיסם המקימיס‬
‫שצועקים על חנחהם נצטר נזה יאח״נ חתחיל החזן והוא רחום ינפר מון שהרי תנלת ללנן ר׳ אליעזר אומר נק תנלת לנרמי יגימרה עם הק החמה סי׳ ר׳‬
‫אליעזר הוא לקאמרלה נלמינח)נלף נ״ה( ר׳ יטשע אומר על ג׳ שעות שנן לרו‬ ‫הס מפסיקים נין סליר השנח לתפלה לצרט יחיל ילא יתנן עניל‪:‬‬
‫ו ח ן^ין‪-‬דן ק״ש ימנרנין שתים לפניה יאחת לאחריה יני׳ משנה נספיק לנרטת נגי מלנים לעמול נג׳ ששת ונגמרא נק תנלת שנה ללנן שנה ופי׳ התוספות‬
‫‪) I I‬יא •( נשחר חנק־ שתים לפניה ואחת לאחריה ינערנ מנרך והרא״ש טן חוליא של תכלת ונין חולי׳ של לק שנציצית ומשמע להלנה נת״ק‬
‫שתים לפניה יםתי׳ לאהריה ימ״ש יסמטם על פסיק שנע טוס הללתיו טא לאמר נין תנלת ללנן תגי׳ י״ח אומרמשיטר נק זאנ לנלנ ר״ע אומר נקחמור‬
‫לערול אמרים אומרים משיראה את חגרו נרחיק ארנע אמית רנירט • אמר רנ‬ ‫ניחשלמי פרק היה קידא‪:‬‬
‫מ א י מ ת י זמנה משירא' סטרו הרגיל עמו יטי שם נמשנה)ט‪ (:‬מאימתי ‪tfiptp‬הונא הלנה נאחרי׳ אמר אניי לחטלק כאחרים לק״ש טמיקין ומשמע מלנרי הר״ר‬
‫שמע נשחטת משינירנין תנלתללנןר״א אומר נק תנלת לנרחי ומחר• יינה לחפרש לאניי לא אתא לחלוק אלרנ טנא לילאי תחלת זמן ק״ש נאחרים‬
‫תניא ר' מאיר איחר משיטר נין ואנ לנלנ יטי אמרים אומרים משיראה את מטרו רחוק אלא לאפיה לא יקליס לקרות ק״ש משיראה חנרו מרחוק ל׳ אמות ייטרנו חשים‬
‫ל״אוינימואמר רנהונא הלנה נאמרים יאמרינן טחשלמי שיראה את חנירו וטי לצריו להקלים הנחת תטלין קולם קיש נלאיתא נפי טה קורא סיף)לף י״ל(‬
‫נחה אנוקיימק אי נרגיל אפי׳ נרחיק טט חכים ניה יאי נשאיט רגיל אפי׳נקרונ והלכו לתפילק כאחרים אנל לקיש מציה מן החינחר טיתיקק חו טא לעת רטט‬
‫לגניה לא חנים ניה תפתר נרגיל יאיני רגיל נהלי! אנסניא לאתי לקיצי! ונתנוהי ולכך פסק לזמנה של ק״ש משיראה מנח יטי אנל נלנרי הרא״ש ח»רש ללא קא‬
‫התוספות והרא״ש וומ שנתנ רט׳ משיראה חניח הרגיל עמו קצת מרחוק ל״א מפרש הט שהרי נתנ להא לקאמר אטי לק״ש טתיקין היינו לחציה מן המינחר‬
‫אנל מילה טא לתחלת זמן קמאה טא משיניר נין תנלת ללנן נסתמא לחתני'‬ ‫ומ״ש‬ ‫וינירט‪:‬‬
‫עניל אלמא למפרש לאניי פליג אלרנ טנ׳ והלנתא נאניי ללק״ש אין זמנה נאחרים‬
‫אלא לתפילין נאמרים אנל לקריאת שמע תחלת זמנה משיכיר נין תכלת ללנן נםחמא למחטים אלא ללמציה מן המונחר טיתיקק והרמנ״ם לא הזניר לא שיטר‬
‫טן תנלת ללק ילא משיראה את חנירי נרחיק ד׳ אמית אלא נתנ למציתה טתיקק ינליענל אם קרא אחר שיעלה עמיל השחר יצא א״נ נשעת הדחק תירא‬
‫לנתחלה משעלה עמול השחר נראה ללקח לו שטה אחרת לס״ל לטין להלנה נניייסא לרשב״י ללאחר עמיל השחר יוצא נשל יום א״נ הא לאמר אניי לקיש‬
‫טותיקין הייט למצותה להתחלה טתיקק ואילחי לס להני שיעורי׳ לבין תכלת ללנן ומשיראה מניח למה נפשן• אי לנתחלה אין לקחת׳ אלא טתיקין ואי נשעת הלחק‬
‫או נליענר יוצא לאחר עמול השתר מיל אפי׳ קירם משיניר נין מנלת ללק יקילם משיראה חנירו נרחיק ל׳ אמית ויבימו • ונראה שזאת היא לעת הרי״ף שהביא הך‬
‫לרנ טנא לאפר הלנה נאחרים ילאניי לאחר לתטלין נאחריס לק״ש ניתיקין יאח״נ אמר יק טלנתא יאס טה מפרש לאניי ס״ל ליחן ק״ש נתנא לממני׳ משיטר‬
‫נק תנלמ ללק א״נ נאמרים משיראה מנרי יני׳ אלא דלמציה מן המינתר טמיקין א״כ לא שייו לימד יכן טלנת' למאן סליג עלה ללינא מציה מן המינח' טיתיקין‬
‫אלא לעת הרי״ף טא ללכתחלה הכי טלכת' לוקא טתיקק יקילם לכן משעלה עמיל השחר על זמן ליתיקץ אסור ילנתחלה אלא נליענל יצא אי נשעת הלמק‬
‫נלפסק הרי״ף להדי נריש נרטת והיינו ממש נמו שפסק הרמכ״ם אנל רטט סונר כהרי יונה למפרש למה שאמרו ותיקי! טו גומרין אומה עס הנן החחה איניאלא‬
‫למצוה‬
‫ד ר כ י משיה‬
‫י ף נ״ג עיג ירל מאן רעייל גני ננישהא ואשנה•״* ניחא שמיי! רנא מגרן ולא שמע קריש רפעיקוא כלל עני בתיי זניבורא אעיג ויהא שטיה בו׳ על מאי יאמר ש״צאטריגן‬
‫ליה ט״ט מילהא רגבה באשי גששיה היא ואבהי לא סליק להו לעיבירא נטי מילחא וקדיש הילכו לא וטי לעניית אמן יהוטה ובן קבלתי מרגוחי תו&שת חירישיםענ״ל‪) :‬ה( יע״ל‬
‫מימן נ״מ טי שמהשלל ביחיד מה יאמר במנןם קדיש יברבי יאמן יבמהרייל שהוא לא היה עופו בשעה קריש וברכו אך כל קריש שחששי מעוטר גשאר עוטר עד שסיים ובאמירה‬
‫אמן יש־ר המנהג לעמיר יכן מעאהי בהגהה מרובי בושים י‪ra‬י» פרק תפלח השהו• ב־יישלמי קים בי ה׳ דבר אלין מכאן איר אליעזר בר עגי אמן יהא ט ׳ יכל דבר שבקדישהבעי‬
‫וכיב‬ ‫לטיקם איגלוהי עכ״ל ‪:‬‬

‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫סי" מ ]א[ ואומר ש״ז נובו נד נתב נספו המנהיג שובר פשוש סוא שאחר שאמו כש״ז‬ ‫לשנותו ללשק מוגום • וא״מ סאין אמו שמפסיקין באמצע לאמו בלשון סקווש שהוי למעלה‬
‫קוישגנונו באילו התשיל ביוצר אוו ואק לספר אף בצוני וניסולאפוקי‬ ‫מנל םנונומ וביי בסיף הקדש הוא י״ל שמפני שאמו הקויש אומויס תתקבל או עצ ישואצ‬
‫מקצת מקומות שצו׳עיןיס מל מביויסם נציביו נוס ואס״נ ״תחיל החזן והוא וחום ינשו מון‬ ‫אויהאשלמאונא ט׳ נלשוןמוגוס שייך שפיו לממלה שמפסיק נל׳ הקווש ‪ ro‬מוגוס שבןויש‬
‫שהוי הם מפסיןץ נק סיוור שנח לתפלה לצוני יחיו ולא יתכן עכ״ל ‪:‬‬ ‫ובן מוגוס אמויו ‪:‬‬
‫ומכר‬ ‫)יג( י ת ג ד ל ויתקוש וכיוע • נפגלמ ו מ ק קוינ ינווע • ויתנון פ ו שמיה וקג״הונווע •‬
‫תתקבל עו קום אבוהקמשמיא וביוש ‪ .‬והם נויגצ״ל יק הגי׳ נספו שלפני‬
‫ועיקר ווו־ק • וכתב ל י ו״ל לשון וגינו אינו מווקוק ורלהבלנו ונפאומו סמק ימגול נווע ומ כיסא שמיס ובא וכן נ־מנון וק ננויו היא וכן נאמן ענ״ל נ״י הא ונתב שאינו מווקוק‬
‫נואם משום ולשק ובינו משמע ואמו שאמו יתגול ויתקוש יכרע את עצמו ורא ואוובה נשעה שאמר יתגדל וימקוש יםיס בוופ ומומו ואחו שימס להוציא מפיו אלו נ׳ תיבית מקיף את עצמו‬
‫ויאמו שמיס ונא בוק נויעס ומפצה שווקף בשם וגן באין בויעומ • ונואה ובל הנוימומ הם לפגי הינרם השם • ומוקוק הוא נמ״ש כספוים נל' ונינו ימגול וימקוש וטוע ור״ל‬
‫נשיאתו כעגלא ובזמן קוינ ואמוו יהיה נווע ויזקוף צאיק יהא שמיה ונא והיינו לשטסשס וכןבאמיו ימבון יטה ברוע ועומועו שיגיע לשמיה ו ק ל ה ואו עקיף וק נאמוו ממקנל‬
‫יהי? »ץ» !מומו עו הגיעו לקום אנוהק ונשמיא שהוא שם שאו מקוף נפשו לכשס • ונאמוו עושס שאם ואיגי נווע בשביל השם אלח מ נ ו סנפנוו מפני ונו ויוצא משמו לאמוויו גנו׳יעה‬
‫למ הוא ושומ ולפי מיש נשם ווקה אפשו לומו וגם בעושה שלום ט ו ע לשני אמידת א<ק שנאמוו אמן שהוא נמשנ לשם ודש הווקס ומ נאמן והוא ושומ ביון שאינו מומו כפירוש אלא‬
‫‪6,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫<‪ftl‬‬ ‫ט ‪ 5‬י‬ ‫‪6‬‬
‫‪ ? P‬י " * י ה י יק״ל ‪) :‬יו( כנגד ה׳ שמופ שנפסוק ני ממיוח שמש נו׳ במלאכי כתיב ואלו הס שמי בגויס‪ .‬מוקמו‬ ‫שהוא וומח וא״נ למס טוע וזוקף להאי אמן לעושה לי‪°‬‬
‫‪:‬‬
‫ומוגש לשמי • ני גלול שמי נגוים • אמו ה׳ צ נ * פ ‪ .‬מיון שסקויש גממ על שמו של הקנייה שיתגדל ויתרומם מני| הגוים תקנו גגו ים ספםוי! • מוי' )‪ (w‬שהם אש ומים ‪ .‬מיגאל שו‬
‫של אש • וגבריאל שו של מים • וא״ף • וסיושלמי מלאן א׳ מציו של אש • וחציו של שלג • מורי ‪:‬‬
‫)ל‪.(1‬שא"צ ש*ז לטול וטון שאמו העכוון אן> » א עצמן צא סוציא עצמו מן הבצל • ויי נוצלוני• נפול לקק ט׳ קליט ‪:‬‬ ‫‪0‬י׳‬ ‫מ‬
‫ונמשך‬ ‫ג׳‬
‫ונשסוימ ״י‬
‫ו׳ ־־‬
‫למה־ מ מ י ת ׳‬‫ספס י‬‫נרל סי'י וליו בפנתי ״‬ ‫םיי נ ח )א( ו ג ע ר ב שמיס לעניה ושתים לאסייה‬

‫חרושי הגהות‬
‫ג ל ו ן י ב ח ב ב' נומהאוח נבוגימ‪ :‬ו שירוש יבח־ב במלאכי א' כי םמויח *‪ •0‬ונר מבואי גיול שמי בגוים ובכ״ט מיקמו מוגש לשמי ומנחי! טהורה בי גדול שמי בטיס אמר ה׳‬
‫*באיה יריל י נ ה י ג ד׳ שעמים שסי ווו׳ עבאות ה י י ח׳ ואששו משים חנבאוה איט אלוו ביגר לכן הכריעה החמישית שהיא נ ע ר ו אינה אלא ישיא)מהרל״ח( י‪ .‬ו בי ר ב ד ז! אליי‬
‫יש‬ ‫והוא ‪01‬וק ב»ו»טים ג ׳ ‪:‬‬
 ‫אורח חיים הלכות ברכות השחר נח‬ ‫ב״ח‬
‫למצוה מן המובחר אנל לפי הדין אינא עול שני זתני‪ 0‬בזמן התחלת הקייש הראשון )‪fo‬״;‪ V‬ונמשך עד סוף ג' שעות גי׳ שס במשנה וגומר' עד הנץ החמה ר' יהושע‬
‫אומר עד ג׳ שעות שכן לרך בני מלכים לעמוד גי' שמית ובגמרא )י •(‬ ‫אחר עמוד השחר היכא דאירע לו דחק זה שיוצא לדרך תתחיל אחר עמוד השחר‬
‫אמר רכ יהודה אמר שמואל הלכה כרי יהושע ‪:‬‬ ‫מיד השני אס לא היה שעת הדחק מתחיל לקרוא לכתחלה משירא' את חנירו ויכירנו‬
‫ד ת ן ר בהגהות מיימוניות שרביט שמחה כתי דעד א תחלת שעה ג' קאמר והס‬ ‫או משיניר בין תכלת ללק להרא״ש • וראיתי שכתנ הרמב״ן בריש ני־כו' דאית׳‬
‫קאתר‬
‫ג' ו ל י מ ו ­‬
‫שעה ‪'y‬‬
‫סון>‪rynr,‬‬
‫דעד‪ovn‬‬
‫והעלוד ו י ד‬
‫דבריו‪1‬י־וי^‪1‬‬
‫דה!דזיו־יי‬
‫דריי‬ ‫אדס רחוק‬‫בירושלמי מאן דאמי כדי שיהא* ‪ -‬י ‪ -‬׳‬
‫‪.-L‬‬ ‫‪-‬‬
‫חחכירו ד׳ אחות ומכירי כמיד נין תכלת ויכירנו י‪ >-‬ונפשך ער פוף גי •טעו־ ופצוה כן הפוכה‪,‬־ לקרותה וכן מוכח בירושלמי ‪ pi‬פירשו התוספות‬
‫נ‬

‫כוותיקין י״‪ (.‬שהיו בכווני! לקרותה פ ע ט קורס הנץ ה ח פ ה כרי במסכת עכודת כוכבים דף ע״ב וכן הסכיס‬ ‫ללבן כלומר דחד שיעורא הוא עכ' ל יכ־כ‬
‫הר״ם ע״נ וכן העלה סמ״נ יכן כתב‬ ‫ב״י דלפי זה דעת רטנו ודעת היא״ש‬
‫הרמכ״ם ז״ל ‪:‬‬ ‫לה‬ ‫ויםפוך‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫הנין‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ד‪(.‬‬ ‫כוותיקין‬ ‫וברכותיה‬ ‫אותה‬ ‫שיסיים‬ ‫אחת היא ובש״ע כתב בדברי רטנו ׳הבי‬
‫ומצוה מן המובחר לקרותה‬ ‫נקטינן והיא לעת התו' יכל הפוסקים דתפייה יר בהנין ה ח פ ה ובן כתב הרפכ״פ פצותה שיתחיל קודם‬
‫כותיקין שם )פ ‪ (:‬אמר אכיי‬ ‫דייתיקק אינה אנא למציה תן המיבחר אבל הנץ ד‪.‬ח ; כרי ש י נ פ ו י ל י ־ ו ת ה וייכ‪-‬ך ברכה אדדונה עם הנץ‬
‫יש עוד זמן אחר לכתחלה זילתי ה־י״ן• ה ח פ ה יציעו‪ -‬זה וז( כפו שיעור שעה א ח ת קורם שיעלה השמש לתפילין כאחרים לק״ש כוותיקין לאתר‬
‫ע״כ )‪ C‬ופי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה פ א ר ופובטח לו רכי יוחנן וותיקין היו גומרין אותה עם‬ ‫והרחנ״ם כדפי׳‪:‬‬
‫הנן החמה חניא נמי הכי ווחיקין היו‬ ‫עד סוף נ׳ שעות כ'כ הרמב״ש‬ ‫‪£•"£1‬‬
‫גומרין אותה עם הנן החמה כדי שיסמוך‬ ‫אנוס‬ ‫שהוא‬ ‫פי‬ ‫היום‬ ‫אותו‬ ‫כל‬ ‫יוזק‬ ‫ולא‬ ‫הבא‬ ‫עולם‬ ‫כן‬ ‫שהוא‬ ‫וכתב הסמ״ג דה״א בירושלמי‬
‫גאולה לתפלה ונמצא תתפלל ביום וכתב‬ ‫ר' אםא ור׳ חייא כי רכ הינא הוו מצלי‬
‫ה״ר יונה שאע״פ שויתיקין היו קורק איתה‬ ‫לתלת שעין ר' כרכיה קרי שחע ומצלי‬
‫כתר תלת שעין יכן ברפ'ק דנרכית י ייסי ירי אחא נפ־ין לתענית אתא צכוי' סמיך להק החמה מידו דימן התחלת קריאתה קודם היא להלכה כאחרים שאחרו‬
‫מקרי שמע נתר ג' שעין כוי הינא לעיל יסוף סי' מ״י עיש והא דאיתי נר*"ק משיראה את מכירו ברחיק ל״א להא רכ הונא דהוא כתראה פשק הכי יאביי נמי‬
‫דכרכית בפלינתא דרי ירי נתן דאמרינן ליי נתן דג׳ משתיית הוי הלילה הא דכתיב הכי ס'ל אלא שבא לימר שהיותיקין מתיך שהיו מלקדקין במצית יהיו רוצים לסמוך‬
‫קדמו עיני אשמורות סכר לה כרי יהישע דתגן עד ג' שעית שכן דיך מלכיס לעמיד גאולה לתפלה היו נומייס איתה עם הנץ החמה כדי שיתפללו מיד כשתק החמה‬
‫כני שעות שית דליליא יתרת׳ דיממא ה״ל ני משמירת אלמא לדרכן של מלכים ייסמני גאולה לתפלה ואס היו מתחילין לקרותה מיד כשיכיר את תכירו היה הרבה‬
‫לעמיד בתחלת שעה השלישית וככרש י אפ ה לאחר שעומדים ממטתן שיהין נלבישתן כין יה השיעור יכין הנץ החמה והיה להס להתאחר אחר ק״ש ולהמתין עד שתנץ‬
‫וכעשיי׳ צרכיהן עד סוף שעי שלישי־ז ואי קורק שמע ילכן כתי הרמכייס ורנינו החמה ונמנא שלא היו יכולים לסמוך גאולה לתפלה ותתיך כך היו צריכים לקרותה‬
‫סמוך להנץ החמה אכל לאדם אחר שאינו חושש לסמיכות גאולה לתפלה חודי שיכול‬ ‫עד סוף נ׳ שעות ‪:‬‬
‫ן ^ ( ׳ ׳ ^ וכ כ הרמניס מציתה שיתחיל וכי' אע״נ דרכינו חולק על הרתכ״םדסיכר לח־יתה לכתחלה משיראה את חיירי כרחוק ד״א ויכירנו וקידס לכן אין לו לקרותה‬ ‫‪1‬‬

‫דאין לקיש אלא זמן אחד לכקחלה דהיינו כוותיקין ולהכינו יש עיל זיין אלא כדיעכד אי כשעת הדחק עכ״ל יכ״כ ג'כ הרא״ש דהא דאחר אכיי לק״ש‬
‫שני לכתחלה משיראה את חצירו כדפי׳ נסמוך מ מ נפי' ותיקין היו ממרין כתי כוותיקין היינו למציה מן המובחר אנל מודה היא דתתלת ימן קריאה היא תשיכיר‬
‫הרמנ״ס כמו שפי' רניני דהיינו שהתחילו קולס הנץ החמה נדי שיגמיר לקרית גין תכלת ללק כסתמא דתתני' ע״כ וכ״כ הרשב״א ומה שכתכו הרא״ש והרשב״א‬
‫ולכרך כרנה אחרונה עם הנץ החמה דלא כיש מפישין נייייין כחי קירין ויהיה דתחלת זמן קריאה היא תשיכיר כין תכלת ללבן נר‪,‬ה דלא פליגא על מה שפסק‬
‫פירושי שהיו קורק ק״ש מתחלת הנץ החמה עד ג' שעות לנתחלה אבל לא קידם ה״ר יינה כאמריס לאמרי משיראה את חבירו ברחוק ל״א ויכירנו דשניהם שיעור‬
‫הנן החמה ונמ'ש הרא״ש ע'ש רניני חננאל שסובר דכך היא הלכה וכבר השיג אחד הוא כדאמרינן בירושלמי אלא שמדברי הישב״א גבי הא דאמר אכיי לתפילין‬
‫כאחיים נראה דלאו שיעור חד נינהו והיהיח מיימינית כתבי לק"ש טיתיקין וכן‬ ‫עליי הרא״ש לשש )דף ע'^ ריש ע״נ ־‬
‫ושיעור זה נחו שיעיר שעה אח' קודם שיעלה השמש נראה לפי נוסחא פסק י־'י אלפס והא דתנן)ביומא לי •( אף היא עשתה נברשת של זהב בשעה שהחמה‬ ‫‪^"£1‬‬
‫זו שהרמכיס בא להודיע השיעור מהתחלת היום כל זמן שהיא נקיא זורחת היו ניציצית יוצאית ממנו וידעי כל העם שהניע ימן ק״ש משמע שימן ק״ש‬
‫בשם קודם הנץ החמה עד הנץ החמה והיא כמו שיעיי שעה אחת קידם שיעלה הוא אחר הנץ החמה היינו לצכיר שאין כל אדס יכיל לעמוד עם הנץ החמה ודלא‬
‫השמש יכתב כן על פי הירישלמי ריש נרכית דמשיאיר המורה עד הנץ האמה ד' כרית שפי׳ שזמן ק״ש היא דוקא אחר הנץ החמה מכת ההיא חתני' דאייתי ופי'‬
‫מילין שהוא כמי שיעיר פעה אחת בקיריב לפי חשטן מהלך אדס בינוני ארנעיס שייתיחין לא עשו כדין ופי׳שאביי עצתו סובר שיחנה הוא אחר הנץ החמה ולא היכיר‬
‫מילין כייס שהיא ייכ שעות דהשתא כשאדם יודע השיעור יכיל לטין לפי מנהגי זמן של וותיקין אלא לאפיקי מאחרים דאמרי ימנה תשיכיר את חכירי כרחוק ד״א‬
‫כתפלה מתי יתחיל כיוצר אור כדי שייכל לסיים ביכה אתרינה עס הנן החמה יכן פסק ר״ש וללא כר״ת שפירש וותיקין עצתש לא היי קייין עד אחר הנץ החמה‬
‫ויתפלל כיוס וכתכ נ״י דיש נוסחא כחוכ כה עישיר שעה אחת וככסף משנה כתיב וכן פסק י״י וראכי״ה פסק כר״ת עכ'ל וראיית ר״ת והחולקים עליו נתיאיו יפה‬
‫דהיא גוסחא אמתית גס מהייי אכוהכ דחק לפרש הנוםחא שכתכ יטנו ילפע״ד כתוכי ס״פ א״ל התמונה )שם •( ובסמ״ג ודברי התוס׳ שם נוטים לדברי החולקים‬
‫נראה עיקר הנוסחא הראשונה וכדפי' דחילו לטםחא השנייה קשה היאך ניתן על ר״ת וכן כתכו כפ״ק דכרכית )ט •( סתם כדברי ה״ר יינה יהרא״ש ז״ל יכן פסק‬
‫הרמב״ם ז״ל כפי״א תהל' קיש וכיון לרוב הפיסקיס סוברים כן הכי נקטינן‪:‬‬ ‫הרמכ״ם שיעור עישור שעה אחד הלא איו דרך המתפללי׳ אחת יש מאריך הרכה‬
‫ומטין בתפלתו ובקריאתו ייש חקצר אבל לפי הניסחא הראשוני וכלפי ניחא דכל *‪"]2‬־‪ £‬רבינו יכ״כ הרמכ״ס היינו לומר לאיה! נמי סוכר למצוה לקרות׳ קודם‬
‫הנץ ילאפיקי מר״ת ימיהו מ״ש רבינו שימנה משיראה את חבירו גרחוק‬ ‫אחד מדע לטין לפי מנהגו בתפלתי א' מאריך יאחד מקצי ודייק ‪:‬‬
‫‪£‬י שהיא אניס כנין שנריך להחזיק נדרך כי׳ כך שס־ הרי ף ריש ניכית דהך ד״א ויכירכו לא ניכר כדברי הרמב״ם ומשמע לי שהוא מפי דרכ הינא יאביי פליגי‬
‫ברייתא דרשנ״י דלאחי עה״ש יוצא יה כשל יום ה״נו בדיעבד אם קרא דרב הונא אחר הלכה כאחרים לק״ש ואכיי אמר לתפילין דוקא הלכתא כויתייהו‬
‫אעפ״י שלא היה אנוס יכא וא״צ לקיית' פעס שנייה א״נ כשעת הדחק כגון חי אבל לק״ש לא אלא כוותיקין ופסק כאכיי דנתרא הוא !נראה שכן היא דעת הרי״ף‬
‫שמשכים לצאת כדרך וכיוצא כו יכן פסקו הפיסקיס יכתכ רטנו יכיל לקרותה מיד שכתב אחר רכ הונא הלכה כאחרים אחר אניי לתפילין כאחרים לקיש כוותיקין‬
‫אחר שיעלה עה״ש וכן אס קרא׳ מיד אח שיעלה עה ש להיציא מתיש התו' )נדף דא׳יר יוחנן וותיקין היו גוחרין אותה וכוי וכן הלכתא ומדכתכ וכן הלכתא מכלל‬
‫חי( דיה לא לעולם וז״ל דהאי דנקט לאחר עהיש לאו דוקא מיד היא דהא צריך דס״ל דפליגי א״נ לא פליגי משמע ליה דאכיי מפרש דברי רכ הונא דלא אמר‬
‫הלכה כאחרים אלא לתפילין אנל לקיש כייתיקין ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫להמתק לכל הפחית כדי שיעירא דמתניתין עד שיכיר כין תכלת לכרתי עכ״ל‬
‫ן י י ד מה שכתכ רטנו כשם הרמכ״ס ושיעור זה כמי שיעור שעה אחת קודם‬ ‫‪1‬‬
‫יכתכי כך משים דהס מפרשים דרשנ'י שלא נשעת הדחק קאחר אנל לדעת הפיםקי'‬
‫י י שיעלה השמש כתכ מהר״י אכוהב י״ל אל יקשה כעיניך היאך קרא הרכ ליה‬ ‫דרשכ״י כשעת הדחק קאמר אפילי קודם שיכיר כין תכלת לכיתי שרי יכן אס‬
‫הזמן מעט שהנה עליית השמש דהרמב״ס רוצה לימר לאחר שיעלה גוף השמש כילו‬ ‫ות״ש‬ ‫קיא כדיעכד יצא ‪:‬‬
‫והנץ החמה הוא מיד כשיתחיל גוף השמש להעלות עב״ל • ובםסחא אחת מצאתי‬
‫ח ת‬ ‫ש ע ה‬ ‫ע י ש י י‬ ‫ח ת‬ ‫ש ע ה‬ ‫ש י ע‬ ‫ס‬ ‫ב מ‬
‫ה״ר יונה שאס לא קרא אותה קודם הנן יש לו להקדים ולקרותה כמהרה‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫'י‬ ‫כדכרי הרמכ״ם כתני ק י‬
‫—‬
‫‪1‬כו׳נפ"קדכרכות)שס( איזהו בן העה״כ זה הסומך גאולה לתפלה והתם נמי‬ ‫כל מה שיוכל והביא ראיה לדבר ‪ :‬ן^ןי שיוכל לטין לעשות כן שכיו תחנה‬
‫איני נזיק כל איתי כייס !איתא תו התם דרכ ברינא יימנא חדא סמך גאולה לתפלה ולא פסק חונא משיחיה כיליה יומא וכתבו‬ ‫אמרינן כל הסימך גאילה לתפלה‬
‫הסוס׳ על יה יאית והלח כל העילם סימכיס גאילה לתפלה ימאי רטת" דרנ כרינא דלא פסיק חוכא מפומיה וי״ל דה״ק כל הסומך גאולה לתפלה כייתיקין‬
‫שקירין קיש קודם הנץ החמה יתפלה לאחי הנץ יכיכ היא'ש זיל יעיד יתבארו דיני סמיכות גאולה לתפלה בסימן ס״י וכסימן קי״א ‪ £ :‬י שטא אנוס כני! שצריך‬
‫להחזיק כדרך או כיוצא כו יכול לקריתה עש כרכיתיה חחר שיעלה ע״ה יכן אס קראה חיד וכי'שם )ח י( תניא רשב״י אימר פעמיס שאדם ״* קורא ק״ש נ' פעמים‬
‫כלילה אחת קידס שיעלה עמיד השחר יאמת לאחר שיעלה עמיד השחר וייצא נהם ידי חונתו אחת של יום ואחת של לילה ומפרש טעמא בגמרא משוס דכיין דאיכא‬
‫דקיימי אחר שעלה ע ה ימן קיש דיוס הוא דינקיתך כתיכ יהא קיימי א״ר אחא בר חנינא אתר ריכ״ל הלכה כרשב״י וכתב ה״״ף דהיינו בדיעבד א״נ בשעת הדחק‬
‫כגון ח• שמשכים לצאת לדין וכיוצא נו חבל לכתחילה לא וכן כתי הימנ״ס וכן נראה מדברי הרא״ש וא״ת הא תניא בס״פ תפלת השחר )ל •( השכים לצאת‬
‫לדרך מביאין לי שיכי יתיקע וכי' יככיג־ע ומן ק ש קייא אלחא אפילי ביוצא לדרך לאחר שיעלה ע״ה אינו קורא עד שתנץ החמה דמדקתני שופר ותוקע לילנ‬
‫יתנענע ודאי לאחר שיעלה ע'ה היא תיין הישב א דכא דאמיי' שאס היה משכים לצאת לדרך קורא משעלה ע״ה דוקא ביוצא לדרך במקום גדודי חיה ולסטים שלא‬
‫יוכל‬
‫דרכי ט ש ה‬
‫נח )א( וכ י ר‪,‬י‪.‬ו‪ 3‬פות פ ק ובריות והראש והוא דעת הריר יונה ותרןביא ומצוה מ; המובחר כוותיקין אנל ההחלה ומ‪:‬ה קודם לבן ונ״י דקדק מלכוון הרטבים יהרי״ף שס״ל‬
‫שהההלה ומנה כוותיקין ואין בוקויקו הכרח ני יש ל"*נ רנרי הרי״ף והרמב' ם ואי; חולק׳; נוו ‪) :‬ב( ואיני מנין רנריהם כלל נ׳ טר‪ ,‬שהקשה מהרי״א אינו נלום רהרנ‬
‫ה מ ר לא קאמר אלא מעט קורב הנק יתעד‪ ,‬וזהו קאי עיי איטר‪• ,‬התיל לקרוא ק‪-‬יאת שמע וגזיעוי הרמנ״ם הוא להוד״; לני זמן הנין חחטה איטת הוא קורם עליית ה»םשעל הארץ‬
‫נ והאמת הוא נמו ‪:‬פיר<_ כרריי אבוהב אבל קושייתו אינו כלום ו מ י ‪ :‬נ״י שמצא נוסח א' כולי אותת נופחא שמצא'הוא טעות וכל היודע מעש בהבסת החנונה יודע שהאמת הוא‬
‫כ!‬
‫פרישה‬
‫מצאתי נתונ למקום שעור עישוושעה עניל ניי ואיני ענק ונ״הס נלל כי מה שהקשה •הרי״א‬ ‫ו׳‬‫נ־‬ ‫) ( ו נ מ ש ך עו סוף ג' שע־ת שנן לרן נגי מלכיס לעמוד ו‬ ‫נ‬

‫לק"״ והרג הגיור לא איור אלא מעט קודם ה<ז החמה וזהו קאיעל איסח יתחיל לקרית יךש‬ ‫י המשגה נפיק ת י כ ת וע נ׳ אלו השעות המביים גנל המשנה ה! השעית‬
‫ושיע־י הימנים להודיע לנו ומן הנן התמה אימת הוא קודם עליית השמש על האין והאמת‬ ‫הומניות יעניין הומגיות היא השעות שיש ׳"ב נייס ויינ כלילה ונשמתי עי ג שעית כאילו אחי‬
‫הוא כמ״ש מהיוי׳׳א אנל קיש״תו אינו כלום ומ״ש נ״י שמצא גוסשא אחרת נו׳ איתה נוסחי‬ ‫עד נליתרניעית מהיום אתו שיהיהה״ס א• תקינת תמו‪1‬או מקוזזת ענת‬
‫‪5‬‬
‫שמצא ט״ס היא דכל היודע מעע נחכמת התכונה יודע שהאמת סוא כן שימיר גן התמה‬ ‫)ג‪ (.‬כוותיקין שהיי טי גי' ׳תיקין מפילילין ומרז דריס "ל " ״ק הייס וסתרו מק מוימק‬
‫ע‬
‫והייני חתלח ורישא השמש על האדן עד שיעלה כל גון• השמש הוא השיעור שעה וכן כשקיעת‬ ‫עם הנן ונו כ״יש‬ ‫עוריא תלמידי ליי כיק דברנות י' יי "א‬
‫החמה ג־ן‪ .‬השמש נשעה א' וע״כ אותה נוסחא היא מוטעת ועישור צ״ל שעיר מכייל ד״מ נ‬ ‫)כ‪ (.‬כמו שעיר שעה ח כו נתנ נ" ‪,‬ויל כתנ מהיי"׳ אניהכ אל‬ ‫׳ואין עם שמש‬
‫נגק‬ ‫)י( ימי שיוכל לטין כו׳ עיין הטעם לקמן סי'קיא •‬ ‫יקשה נעיגין היאן קרח הינ ליה יומן מעט שהנה עליית השמש והרמג״ם י״ל לאחי שיעלה גוף‬
‫־‪.‬ששש מלה והנן התמה היח מיו נשמתתיל גון׳ השמש לעלות ענייל וננ םתא אהיח נמ״מוני‬
‫חידושי הגהות‬
‫נח איש להביא קצת ראיה לריעה זו מג‪0‬רא ברכות ן נ ‪ ( :‬שית רליליא תית׳ ויממא בו׳ ע״ש ומיהי •יא חק;י לאיון פיפקא שםינרים ער טוף נ' שעות רי׳יל דשיל נמ״ש הניח ואחר‬
‫ב' שעות עומרי; ואענ־״נ שוהין בלבישתן עד טוף שעה ג ע‪-‬יפ מזה יש תשובה למה שהשיג המג'א נםק״ה על הרסנ״ן ע״ש ו ה א חוינן הבארשינהלאו דוקא דאלינ שתרו‬
‫דברי הגמראאהדר׳ ‪ .‬ב נל עי; רואה יראה וישפוט גא׳; הר״ט חולק על מתרי״א בפירושי אלא עיקר השגחי היא שחרנויט ששוטים וא״צ להאדיר נ ״ נ בקושיא וח" ולבן לא הבנתי‬
‫מ״ש‬
 ‫‪D‬‬ ‫ב״ח‬ ‫אורח חיים הלכות ברכות השחר נח נט‬ ‫ביי‬
‫יוכל לעמול ולא לטק אפילו ערשה ראשונה ואשי׳ עלעל לגבן ומש״השריגן ליה ‪ W'fcVl‬והוא שלא יהא יגיל לעשות כן )יאה דרגינו הוציא ‪7‬ק ‪1‬ה מוקשה‬
‫מהא לתניא טומא הקורא עס אנשי משמר לא יצא מפני שהן מקלימק‬ ‫לקרות משעלה ע׳^ה ג וההיא לס״פ ת״ה גייצא בשיייא א״נ נמקום שאין שס גלילי ‪.‬‬
‫חיות ולסטים וה'^ מנה כתנ להא לשחגן לקחת נמשכים ללרך כשהשייראאלמא להקורא לאחר עה״ש לא יצא בליעבל לקישי' זי הקשה הרשנ״א וישבה בכמה‬
‫הולמו כמהרה ולא ימתיט לו כלל טא הא לאו הט ממתין מלקחת על שתק החמה פניי יחביאי ב״י אבל רגיני סיבר לליכא קושיא להחם הקורא עם אנשי משמר‬
‫י‬

‫קאמר לטיני לקורא עחהס בכל יום‬ ‫ננרייתא לם״פ ת״ה וכתנ מהר״י אבוהנ‬
‫זיל שלקלק רטט נמה שנתב שצריו )‪ 0‬כגץ שצריך להתזיק כדרך או כיוצא כו יכול לקרותה עפ ברכותיה החמירו בו מנחי׳ ללא יצא ליעבל יצריך‬
‫להחזיק נלרך ולא כתנ לצאת ללרו מיד א ח ר שיעלה ע מ ד השחר ו ק א ם קראה מידאחר שיעלהעמור לקרומי פעם שנייה כרי שלא יהא רגיל‬
‫משים ללישנא ללהחזיק משמע שטא נחפז השחר בדיעבד אע״פ שלא היה אנוס יצא ואין צריך לקרותה פעם בכך אבל באקראי בעצמי פעם אחת בחלש‬
‫יצא נליעבל יהכי נקסי' ילא הביאו הש״ע‬ ‫ללנת נמחצה נענק שאין לי מקים לקחת‬
‫ק״ש כתקנה נלימר שהיא נלרך שהיא שנייה והוא י שלא יהא רגיל לעשות כ ן ‪ :‬אע״פ שזמנה נבשך עד לפי שהוא לבר פשיע יהא ילאי לליהא‬
‫נענין שלא ייכל לטק לעתי ינתנ עול סוף שעה שלישית ‪ 00‬אם נאנס ולא קרא יבול לקרותה עם ברכותיה אמי שקרי בליעבד יצא קאמר רטנו שלא‬
‫הרשנ״א יאי קשיא הא למניא נמסנ' יומא ‪ 00‬כל שעה רביעית ומיהו אין לו שכר כקורא מ מ נ ה אבל מבאן יהא רגיל בכך אבל אס הוא שעת הלמק‬
‫שצריך להחזיק בלרך יכי׳ אפילו רגיל סובא‬ ‫')לז‪ (:‬הקירא עם אנשי משפר לא יצא מפגי‬
‫שט טין לאטם היא מאי ה״ל לחיעבל‪.‬‬ ‫ואילך לא יקרא בברכותיה ואם יברך הוי ברכה לבטלה ‪:‬‬ ‫שהן מקליחק ואנשי חשמר טלאי לאחר‬
‫עלית השחר טו קיחןיאפי׳ה קתני שהקורא נ ‪ °‬ב ר כ ה ראשונה בא״י אמ״ה יוצר אור ובורא חשך ותקנו ויש להקשית לכאן ססק רטט לגאניס‬
‫יקרא קיש מיל לאמרעה״ש מיתי ילא‬ ‫לומר‬ ‫עמהם לא יצא אינא למימר לההיא‬
‫ליתא וא״נ איתא טיטלימר שלא יצא ילי מציה מן המינחר וא״נ אפשר נחי פקירא כתנ שום מחליקת ע״ז ובטי פ״ם כתב שנחלקו התנאים בנריית׳ וגם הפוסקים‬
‫שלא נשעת הלחק אלא מלעת שלא יצא נלל וצחך לחוור ולקחת נעונתה אנל נחלקו נזה ומסקנ' רטנו כטרש״י וריח לאם טא אנוס לילך ללרך יתשלל בביתו‬
‫הרי״ף יהרמניס בסט לבליעבל אטלי שלא בשמת הלמק יצא ינרניי רטנו ‪.‬מעימל מיל לאמי־ עה״ש יקיש לא יקרא בביתו אלא נלרך יקרא נטגיע עינחה‬
‫ינתנ שר הרשנ״א נשקורא נשעת הלחק אחר שעלה עמול השחר אע?ג לחנרו יא״נ הפסקים סיתרק אלי לאלי ינראה לס יל לרטט להתנאים בברייתא לא נחלקי‬
‫יחיש אלא נשאי אפשר לו להתענג בביתי על שיקרא ק״פ ננרטתיה ויתפלל לאש טה‬ ‫יוצר אור אק ננך נלום למטק שעלה ע״ה שפיר מיקרי יוצר אור וכאנשי משמר‬
‫רטט והוא שלא יהא רגיל לעשות כן פשוט טא שכיון שלא התירו נן אלא נליענלאפשר לו להסעכנ הנל מולים לקורא קיש ומתפלל מיתי חיל לאחר עה״ש לאינא‬
‫תרתי תפלה מעוחל ומסמך גאולה לתפלה יכיק להוא אטס מיל לאחר עה״ש נין‬ ‫או נשעת הלחק אק לארם להיות רגיל לעשות כן שלא ממחק ‪:‬‬
‫‪1"01‬בן החיס' להא מקט רשנ״י לאחר שעלה עמיר השחר ל״ל מיל טא להאק״ש ונין מסלה הנל שרי לא נתלקי אלא טנא שאי אפשר לי להתעננ אלא להתפלל‬
‫צריךלהחתק לנל הפחית שיעורא למתניסין על שיכיר נין תנלחנלנל אי לקרית ק״ש ננרטמיה נלנל מ״ס תפלה מעימל עליף ילנן מתפלל ננימי‬
‫לנרתי ינראה שנתטנן משים לחשמע להי להא לרשנ״י שלא נשעח הלחק היא ואח״כ קורא שמע נעינתה נלרך וח״ס חסמו גאולה לתפלה עליף ילנן קירא‬
‫לאילי נשעת הלחק תכף שעלה ע׳ה קירא אמ שמע ינ״נ הרשנ״א ילענין קריאה שמע ימסמו גאולה לתפלה נלרך נעילי מהלך יטי פסק רטנו נמ יל תפלי מעומל‬
‫של שחר מעמיר השמר על שיניר נק תנלת ללנן לנתחלה לא יקרא ימיט נשעת עליף אנל נאן מיירי ליינל להחעננ על שיקיא ק״ש ויתפלל ילק קאמר רניגי‬
‫הלמק כמי שמשנים לצאת ללוך נמקוס גלילי חיה ילסטים שלא יטל לעחול למיתר לי לנתחלה לקרוא קש מיל לאחל עמול השחר ינ״ש שמיתר לי להתפלל‬
‫ולנוי! אפיי לפרשה ראשונה ואפי' על על לבבך הרי זו מותר לקחת משעלה עמול מיל לקעניל תרתי מסמן גאילה לתפלה יתפלה מעימל ימה שלא נמנ רנינינאן‬
‫השחר ינן־ הס לנרי ה״ר מנה גני מאימתי קיס את שמע נשחרית אנל מימא נן־ נטריש מטס ללא איירי נאן נלק תפלה אלא נלין קיש • יהביי נתנ ע״ש‬
‫אם נן חנק להם לתיסשת לקולם שיניר ט! תנלת לכרתי ינול לקחת קיש הישב״א לחלק נין טלו נין גלולי מיה ולסשי׳ לאי אפשר לקיית אפילי פסוק ראשק‬
‫בשעת הלחק טין להא לרשנ״י ס״ל רמיירי חשיניר נין תכלת לכרתי לכך צ־יך ננונ׳ נליו הלנו מיתי לקחת ק״ש בביתו חיד לאחי עמול השחי אבל נמקים‬
‫לוחר שהם סונרים להא לרשנ״י בשעת הלחק טא יאפ״ה לא יקרא על שיכיר נין שאין שם גחלי מיה ולסטים צייו שיקרא ק״ש בעונתה בליד ואשור לו לקחתה‬
‫תנלת לנרתי למתני׳ הני קתני מאימתי קירי! את שמע נשעת הלתק חנזיכיר בין בביתו אחר שיעלה עמול השחר ומהר״י אניהנ נתנ שכך היא לעת רטנו שכתנ‬
‫תנלת לכרתי אנל אין נן לעת ה״ר יינה והרשג״א אלא שיעירא רמתני' נשלא להחזיק נלרו לחשמע שהוא נחפז ללכת ט' ננון בגלילי חיה ילסשים הא לאו הני‬
‫נשעת הלחק טא ולרשנ״י נשעת הלחק ומשום הני היי תנן> משעלה ע״ה ינן אסור לו לקחת לאמר שיעלה עמול השחרולפעד״נליח־ן לוחר שרטנו נתטק לזה‬
‫מבואר נלברי רטט ונן נראה מלנרי הרי״ף !הרמנ״ם שחיל שעלה ע״ה קולאאלא לעתי ילאי נלעת הריין יהרמב״ם ינל הפוסקים לנל שהוא צריך לצאח לליך‬
‫מיתר לו לקרוי ק״ש ולהתפלל מיל לאחר עמוד השחר למיעג לקח׳ ק״ש ילהתפלל‬ ‫נשעת הלחק ונן הלנה‪:‬‬
‫ן ך י י לנגמרא)ח‪ (:‬איתא תי רשנ״י אומר משים ר״ע פעמים שאלם קורא קיש בביתי נטנה מלקחת ק״ש ולהתפלל נברך במינתה שלא בנינה והיה אם אינו‬
‫* נ״פ ניים אחח קילס הנן החמה ואחת לאחר הק החמה וייצא בה ילי יטל להתעכב נניתי לקיו' ילהחפלל יעשה א' מהם מיתי ננינה להייט תפלה‬
‫חונתי אחת של יים יאחת של לילה ינתנ הרא״שטק ליוצא י״ח נקריאה של ערבית מעומל יהבי נקשיגן ללא נש״ע שפסק נהרשג״א שהיא יחיל גלבר יה יאע״ג שנס‬
‫אחר שיעלה ע״ה אמאי תני רפנ״י פעמים שאלם קייא ק״ש ניש נלילה אחת הרמנין כתב נן נפרק קמא לנרנית יש לנו לתפיס רעת נל שאר הפוסקים שלא‬
‫נתני לחלק מ ו ומתירין ננל ענין ירי״ק ‪ .‬יעיין נמ״ש נסי' פ״ם ניה ‪:‬‬ ‫קילס ע״ה לישחעינן רניתא טפי מוצא נק״ש של ערנית אחר שיעלה ע״ה ינראה‬
‫לפי שריצה להשמיעט שקורא אלם ק״ש נ״פ סמינים זה לזה יייצא נהם י״חא מ ת ״ י שיחנה מזשך על סיף שעה שלישית אם נאנס ולא קרא יכול לקריתה וני'‬
‫הקשיב״יחנ״ל לרטט לחלקביןנאנסללאנאנסלנגח׳לא חילקו יכן בשום‬ ‫*‬ ‫אחתשלייםיאחת של לילה ילהט היצרך לוחרנאותי של ערניח קילס שיעלה‬
‫עי׳ה לאס אירעו אמס שלא היה יטל לקחת נליל׳ וגם צמו להחזיק נלרך ואינוטסק לא מנר חלוק זה גני ק״ש ליום אלא נקיש ללילה לשטח שינה היא ללא החיח‬
‫יטל לקרית ממט לא מסתבר שיקרא של ערנית ושל שחרית אחר שיעלה ע״הלאחר זמנה אלא הינא לאטס אנל טיס שרי אפיי לא נאנס יאפשר לאורחא למילת׳‬
‫אע״ס שיטל לקחת של ערכית לנלה אחר שיעלה עמול השחר ולהט תני אחתנקע שאין ליד להתאחר אם לא מחמת אונס על כאן לשיט ונכון ליישנ מקש נאנס‬
‫מטם סיפא למנאן ואילו לא יקראננרנותיה אפילו נאנס‬ ‫קולם שיעלה עמול השחר ענ״ל ונראה לנל שנאנס ולא קרא של ערנית על‬
‫^ ‪ "T|"Q‬אתה יי' אמ״ה מצר איר ונוי ספ״ק לנרטת )לן> י״א(‬ ‫' יייי*‬ ‫מ נ ה‬ ‫ב‬ ‫ש ח י י ת‬ ‫ש‬ ‫יכ‬
‫שעלה עמוד השחר וצריך להחייק נליו יאיני יל לתיייז ^‬
‫ומ״ש‬ ‫י‬
‫<‬ ‫ענשיי ‪1‬שלג שחרית‬
‫&־»־ית‬ ‫יקראק ד ח ׳‬
‫אםם י‬ ‫שחי־ימאנל‬
‫חבכ ת‬ ‫‪-‬ןדיתשלשנשחרית‬
‫של ערנית ואילי אח״נ ינול לקרות‬
‫ולא של ערנית נמצא שמא מפסיל של ערבית גילים שתנף שמק החמה שינ איט‬
‫ייצא י״ח של ערבית ינ״נ רטנו נרמזים • ואיני יולע למה השמיט יטנו ‪ p‬זה ולא הזניח לא נליני ק״ש של שחרית ילא נדני ק״ש פל ערנית יאפשר שמפני שאת״נ‬
‫בתג הרא״ש והא ללא נקט פעמים שאלם קורא ק״ש ב״פ קילם הנן החמה יייצא נשל מם ושל לילה להר רבותא ט ט א״ל לאתא לאשמועי׳ שאיט יוצא בשל לילה אתר‬
‫»ז הממה א״נ כלפרישית לעיל שאס טה אטס בפעם אחת על של ערטת יעל של שמרית איט יטל לקחת שניהם ע״נ משמע לרבי׳ לרפויי מלפייא טל הרא״ם לין זה‪.‬־‬
‫אלז״ח שזמנה נמשך על סוף שעה גי אם נאנס ולא קרא וט׳ שם)ט‪ (:‬נמשנה וגומרה על הק החמה ר׳ יהושע אומר על ג' שטת הקורא מכאן ואילך לא הפסיל‬
‫נאלם שקירא נתירה ונגמרא מאי לא הפסיל שלא הפטל הברטת תניא כמי הני הקורא מנאן ואילך לא הפסיל נאלם שקורא נתירה אנל מנרך‬ ‫*‬
‫לפטה ילאחריה ונמנ הרא״ש יש להסתפק אם חצה ל‪1‬מר על מצות נטעיר תפלה אלינא לרננן אי על ל׳ שמ‪1‬ת אלינא לרני יטלה אי אפי׳ כל המם נילי לא הפסיל‬
‫וינ האיי גאק י״ל נתנ אן> נל שעה ל׳ אעיפ שאיני עונתה מניו שתיים לפניה זאחח לאחריה משמע ליקא שעה ל׳ שהיא וחן תפלה לדי אכל מנאן ואילך הפטל‬
‫שנר הנרמת ואם טרך עמר על לא תשא מנ״ל אנל הרמנ״ם נתב שמברך לפניה ולאמחה נל היום אפילו איחר וקרא אחר ג׳ שעימ ומשמע לה״ק אפילו איתי נחזיל‬
‫אי נפפיעה ולא קרא על אחר ג' שעימ מנרך לפניה ולאחריה נל הייס ו־נינו שנתב אם גאנס ילא קרא יטל לקחתה עם ברטתיה נל שעה לי אס נרוקא נקט נאנס‬
‫לזמר לאס לא נאנס לא איני מדע ז‪ 1‬חנק לו זאפשר דלא נקטיה נד‪1‬קא אלא י‪ .‬אורחא לחלתא נקט שאק ל ע להמאמר מלקרוא ק״ש ער אחר ג׳ שעית אם לא מממת‬
‫כתב הרמנ־־ס נט׳ החשנה פ״ק דכרטת ידע ני אלו השעית מינטס ננל החשנה הן הששת הזמנמת זעטן הזחניית הוא השעות שיש י״נ שעות טוס!י״נ‬ ‫• י‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫א‬

‫תקופח נעגת • ונמנ רניט הנחל מהר״י אבוהנ ו״ל‬ ‫בלילה ישאמר עד ג׳ שעות כאלו אמר עד נלית רניע מם אחד שהיה טיס יים תקופת תמוז אי ‪,‬‬ ‫שעית‬
‫לחזור ולקחא‬ ‫הנה מטאר לפי זה שיש לט להזהר נימי החורף למהר לקרוא ק״ש מאחר שהיום קטן ורביע טיס היא קצר ‪ :‬ד ‪ ,‬ך א קיש בלא ברטת ‪6‬ס מיתר לי למ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪0‬‬
‫שאיןלהתשליחץנערניתילאשלערנית ‪ I‬נשחרית ירניט תיים נתב לק׳׳ש שיה לענק‬
‫"־'־'־‬ ‫נועה נקיש של שחרית י״א שאיןלהתשלימץ‬ ‫כףזדהנלני טעה‬
‫נתנתיהנסיח( ״י)ג( כ ת ב » ל נ י‬
‫תפלה ענ״ל‬
‫נ ט י ר ו ד א״י אחיה יוצר איר יני׳ טא נינה יאשונה יחקט לימי וטיא חושו נלי להיטי מדת לילה טום ונו׳ פטם בםפ״ק דנרטת )יא‪ (:‬ינחני חלמידי ר״י‬
‫‪ I‬שהטעם שהתקיט להזטר מדת לילה נמס ומדת חם כלילה לאשקי מההוא מיגאה דאמר מי שנרא אור לא נרא חושך ורטט הגדול מהר״י‬
‫אנוהנ‬
‫משה‬ ‫דרכי‬
‫גןששיעיי הנץ הממה רהי־נוחהילח וריהח השמש על האיץ ע י שיעלה ג ל גיף רשמש היא בשיעוי שעה אחת ונן ב»קיעת היזמה גיף השם‪ 8‬שיקע בשעה אהח ע״נ אוחהנוםחא‬
‫הייוה מיגיעה והעשיי שבה היה )ראוי( להיוה שעור אלא ע״שזליף לו שי"! בעי"!‪) :‬נ( ומביאי שם ו א ף אמ קיא ק״ש בשהייה בלא ב ו נ י ה ו מ י ה י לתויי ולקרות עם הבינות ויאיי•‬
‫‪ • Wan‬ל יבי יהיוה החסיד יעיין לעיל ו»״ם ס״זשיביי הריקי! שבתבחי ש‪ 8‬משמע ראם קרא מיש בלא ברנוח עייך ל ב י ו אח*ב הביכוח וכ; משמע מ י ב י י ב־י ם־מן מ י ‪:‬‬
‫‪9‬שפ‪1‬‬
‫פרישה‬
‫עי׳ ליי שם ליישב ו נ ו י יי*ן> עיש ו׳ ג׳ ע״א ‪:‬‬ ‫)‪ fto 0‬שצויו צהסויק נ ו ו ך וצא נ ת נ לצאת ל ו ו ן משום ולי ולסמויק משמע ‪6‬הוא » ״‬
‫)ח( אם נאנס ולא ק ו א נ ת ב נ״י ונאנס ל״ו אצא נקט נאנס ונלא״ה לא ימאשו נ״נ•‬ ‫י ללנת נמווצס נצומו שהוא נ ו ו ו בעגת שלא יובל צנוין דממו ונים מיושב ללא‬
‫ו ק משמע מ ו נ ו י ובינו והומניים וסוא״ש ‪) :‬ט( כ ל שעם וניעימ שהא ימן‬ ‫מקשי מ״ש נ־וןאמ״ש לקמן סי׳ ש״נו רל ‪0‬י שהוא אטם כגק * י י ו לנאמ לוון נו׳ י ל‬
‫כן‬

‫משלה נ ו י י ט ו ס נולקמן ויש סי׳ כיש‪:‬‬ ‫לסתשלל משעלה »מוו סשמו וימתק מלקוות שמע עו שיגיע ומגס • ונעל ש״ג הקשה »ים‬
‫נוי‬ ‫»צ ים בשיק ונדבות • ונום מיושב וסבא מייוי נענין שלא ינול לבוק עצמו מ ל ן ו מ צ א ניה‬

‫חרושי הגהות‬
‫מ״ש הםג״א בםה״גשהו״מ כתב שאי! ה‪1‬יווש ב י ב י י מהיי־א ע״ש‪ :‬ג ולש״ז גםהלקה הקושיא שהקשה הש״ג בש״ק רברכוה רביי היא״ש ו נ ו י א י י ר י ‪ :‬ר ניאה י ו ״ ל שאם הוא‬
‫יגיל לעשות ב! אשילו בדיעבד לא י*א ולמדו יבינו מהא יהניא ביומא )לו‪ (:‬ה מ ר א עם אנשי משמר לא י«א משני שהן מקיימי! ואנשי משמר בייאי לאחר עליה השחי היו קויין‬
‫ואש׳׳ה ו«ני שההייא עמהן לא יצא אלא ע״כ לומר יהייני במי שרגיל לקרות לנחהלה לאמי ע׳יהיוהכי משיש ישב׳׳א לחי שנייא אבל אק י ע ה י ב י ט כמי שהבין הביי שלנחחלר‪ .‬לא‬
‫יהא יגיל ו א ״ נ שאי לישגא י ל א יהא רגיל הא אשילי פיא אין לקריה לבהוולה לאתי ע״ה אלא עיב בושיישייו)מהיל״ח( נ ם הביה נען לובייו א ל ו ‪ :‬ה אי אששי ואתי לאשמעיצ ן‬
‫הב״י‬ ‫יאשילונאנמ אין לו שבי כקויא בומנה )מהיל״ה(‪:‬‬
 ‫אורח חיים הלכות ברכות השחר נט‬ ‫ב״ח‬
‫ומ״ש ו א ם ט ע ה וכוי ש ם ב ר י י ת א ) ד ף י ״ נ ( שחרית פ ת ח ביוצר אור י ס י י ם אביהב זיל נתן טעס אתר והוא שלום ליו הייני מזכירים מלת לילה טוס היה נראה‬
‫ב מ ע ר י ב ע ר ב י ם ל א יצא פ ת מ נ מ ע ר י ב ע ר ב י ם ו ס י י ם ביוצר אור יצא ו כ ת ב הרא״ש שהחשך רע ואיט כן שהכל עשה יפה כמתי מ״נ • ולפי לכריו לא היינו צריכים‬
‫להזכיר מדת יוס כלילה אלא איילי למלכרי׳ חלת לילה כיוס ‪:‬‬ ‫פ י ' פ ת ת ו א מ ר גא״י א ח ״ ה יוצר א ו ר ובורא חושך ו ס י י ם א ש ר מ נ י ו מ ע ר י ב ע ר ב י ם‬
‫ו ג ס מ ס י י ם באיי ה מ ע ר י ב ע ר כ י ם ל א יצא פ ת ח ב מ ע ר י ב ע ר ט ס ובייש ביוצר איר ‪ n VI‬טעה ואמר באיי אמ״ה אשר בדברז מעריב ערבים ונזכר מיד וכי׳ שס)י?•(‬
‫‪1‬‬
‫שחרית פתח ביוצר איר יסיים במעריב‬ ‫י נ א ע ל י ל ו כ ך ה ם ד מ י ר ט נ ו וכך היא‬
‫ביום ערבים לא יצא פתח במעריב ערבים‬ ‫ביאורם ו א ם ט ע ה י א מ ר כ א י י א מ ״ ה אשר לומר ובורא חשך י א ( ברי להזכיר ס ר ת לילה‬
‫ב ד נ ר י מעי־יב ע ד נ י ם ו נ ז כ ר מי‪,‬־ ו א מ ר וכדת יום בייייה וחיתם באיי יוצר המאורות ננ‪ (.‬ואם טעה ואסר וסיים ביוצר אור יצא ופרש״י פתח ביוצר‬
‫אור ‪ .‬כלומר אדעקא ללימא יוצר אור ‪:‬‬ ‫י י נ י איר ו ג ס ס י י ס כ ד י ן י א מ ר ב א ' י ייצר‬
‫ה מ א י ר ו ת יצא פיריש דכיין ד נ ו כ ר מ י ד ת י ך כא״י אפיה איטי ברברי מעריב ערבים ) ג ( נא[ ונזכר מיו־ ואמר וסיים במעריב ערבי ס‪ .‬כשאמר מלך העולם‬
‫‪s‬‬

‫וגם סיים כרין בא״י יוצי המאורות יצא אבל אם ‪ .V‬נזכר וסיים אשר בדברו מעריב ערבים‬ ‫כ ד י דכיר נ מ צ א שחזר בי ת מ ע ר י כ ע ר ב י ם יוצר או‬
‫ונתב הרשב״א שלא כ״כ רש״י אלא‬ ‫סיים‬ ‫ו נ ט ל ל י ה מ״ש ת ח ל ה מ ע ר י נ ע ר נ י ס וכאיל!‬
‫באשגרתלישן ומשוס לנקנו נסא דשיכרא‬ ‫א מ ר מ ת ח ל ה בא״י א מ י ה יוצר א ו ר ו ט ׳‬
‫י א י ת ב ה ש ם ומלכות ה ש ת א כיין ש ס י י ם כ ד י ן באיי יוצר ה מ א ו ר ו ת יצא ומדיוק ד נ י י ו דוקא כאדעתא פ י נמי הא כאלעתא וליל לנל עצמני אין אטצריניס להעתילה דוקא‬
‫ש מ ע י נ ן ד א ם ל א נ ז כ י מ י ל א ל א ל א ת ר כ ד י לביר ה ש ת א ת ' ש ת ח ל ה נ ח י א מ ״ ה באדעתא אלא משים דכרכתהפירית כיין שהיא קצרה נ״נ אילו פתח בהדיא בלחמרא‬
‫ד ה ז כ י ר ש ם ו מ ל כ ו ת לא ק א י אייצר איר שאייר ל א ח ר כ ד י ד נ י ר י א ע פ י י שסיים נאי" הייא כילה כרכה נדחתר׳ לפתיתתה וחתימתה באי׳ באחי אבל ככרכת המאורית‬
‫יוכר ה מ א ו ר ו ת לא יצא ו א ע פ ״ י ד ת ס י ק נ נ ר י י ת ' ה כ ל הולך א ח ר ה ח י ת ו ' אשי ה כיון שהיא הטבע ארוך אף ע״פ שפתח ואמר בהליא המעריב ערבי׳ אכתי צריכה היא‬
‫דקי״ל כרבי יוחנן ד כ ל ב ר כ ה שאין נ ה ש ם ומלכות א י נ ה ב ר ; ה ו ה כ א אין מ ל כ ו ת לחתימ' ויש בחתימה עדיין לתקן כי אולינן נתר חתימה עכ״ל‪ :‬והרא״ש פירש שחרית‬
‫ב ח ת י מ ה ל א י צ א וה״א להד־א נ ג מ י א ד כ י פ ת ח ב מ ע י י נ ע ד נ י ם ו ס י י ם בייצר אור פתח ביוצר אור וסייס במעריב ערבים שאמר יוצר אור ונורא תשך אשר כדברו‬
‫דיצא לאו מ ש ו ם ח ת י מ ת ה ד ס י י ס כ א י י ייצר ה מ א י ר י ת ה י א דיצא כיין ש א ק נ ה מ ל כ ו ת חעריכ ערבים וים מסיים בא״י את״ה המעריב ערכים ע״כ• ולבדי רבינו נראה‬
‫א ל א מ ש ו ם פ ת י ח ת ה ה ו א דיצא ד ה א כי פ ת ח נ ש ח ר י ת נ ח י אמ״ה ה מ ע ר י כ ע ר כ י ם שהם עיפ פי' הרא״ש ויש ללקלק נדכריי שממה שנתכ ונוהר מיד ואמר יוצר אור‬
‫ה ו ה ד ע ת י ה ל א ל כ י ר י נ ה מ ד ת יים כלילה כנין גולל איר ה ל כ ך כי ס י י ם כ פ ת י ח ת ׳ ונש סייס כדין באיי •וצר המאורות יצא משמע שאם חיסר אחל מהם שאמי יוצר‬
‫י א מ ר אשר בדברו מ ע ר י ב ע ר כ י ם ייצר חור ו נ ו ר א תישך וכי' מ ש י ם פ ת י ח ת ה ה י א איד ולא חתם יוצר המאורות אי שחתם יוצר המאורות ולא אחר יוצר אזר לא‬
‫דיצא ד נ ב ר נ ה זו דשחרית ד ה י א יוצר איי־ א י ת כ ה ש ם י מ ל כ י ת ב פ ת י ח ה ה ל כ ך ייצא יצא • וחדכתב אנל אס לא סייס כדין לא יצא תשמע הא אם סייס כדין דהייני‬
‫כ ש ס י י ם ג ״ כ נ א ״ י יוצר ה מ א י ר ו ת ומפרש ר ט נ ו ו ה י י נ י ד י ק א ב ד נ ו כ ר מ י ד ח י ך נ ד י שחתם ייצרהמאירית אע״ס שלא הזכיר בתחלה ייצר אור יצא יבסיפא נחי איכא‬
‫דכור ו א מ ר יוצר א י ר ה ש ת א א י ת כ ה ש ם ו מ ל ט ת כ ד פ י ' ולכן ה א ר י ך ר ט נ ו ו כ ת ב למידק דמדכתב אי שאמר ייצר איר יכי׳ אשר בדברי מעריב ערבייוגס סיים כמעריכ‬
‫י ג ס ס י י ם כדין כ א י י ייצר ה מ א י ר ו ת ד ל א ה י ל לומר א ל א ו ג ס סייש כדין ל ח י ו ה עינים לא יצא משמע שאס חיסר אחד מהם שלא הזכיר תתילה אשר מכרי‬
‫צורך נ ק ט בדבריו נ י ס ח ה כ ר כ ה נא״י ייצר ה מ א י ר י ת א ל א ד א ת א לאירייי ד ה ש ת א תעיינ ע־ניס אעיפ שנפוף חתם במעריב ע־ביס יצא אי שתמס ביוצר המאורות‬
‫ד נ ז פ ר מ י ד יצא נ ה ך ח ת י מ ה א ע פ י י שאין נ ה מ ל כ ו ת כיון ו ב פ ת י ח ת ' א י נ א ח ל ט ת אעיפ שכתחלה אחר יוצר חור הזכיר אשר בדברו מעריב ערביס יצא וממה שכתב‬
‫א נ ל א ס ל א נ ז כ י מ י ד א ע פ ״ י שסיים כ ד י ן באיי ייצר ה מ א ו ר ו ת לא יצא כיין דאין אח״כ אבל אס סייס יוצר המאותת יצא משמע הא אס סייס מעריב ערבים‬
‫כ ח ת י מ ת ' מ ל כ ו ת א כ ל א ס ה י ה ח ס ״ ש בח״י אמ״ה יוצר ה מ א ו ת ת יכא י א ע פ י שלא אעיכ שבתחלה אמר ייצר איר ולא הזכיר כללמעריכ ערכים לא יצאונ״ל דלעולס‬
‫נ ז כ ר מ י ד יאין כ פ ת י ח ת ה מ ל כ ו ת ה כ ל הולך א ת י ה ח י ת ו ם ׳כיון דפיי׳ כדין ו א י כ א בעינן תרייייהי שיחתים ייצר המאורות וגם שיזכיר תחלה יוצר אור ואם חיס‪.‬־ אחד‬
‫מהש לא יצא!מ״ש אבל אם לא סייס כדין טינואפי' חתם יוצר המאורות ולא הזכיר‬ ‫כ ת ת י ח ת ה ש ם ומלכות י צ א ‪:‬‬
‫\‪ ]£}"fy‬א כ ל א ס ל א ס י י ם כדין פיריש א ע פ י י שניכר מ י ד כ פ ת י ח כ ש א מ ר ב א ' י תחלה ייצר אור שכל שאחר שאמר אשר בדברו מעריב ערביי לא אתר ייצר איר לא‬
‫ה מ ע ר י כ ע ר כ י ם א מ ר מ י ד ת י ך ל י ד ייצי א ו י אי אפיי ל א אמי־ ב פ ת י ח ה פייס כדי! מיקרי יזהו שדייק רכיני ולא כתב אכל אס לא סייס יוצר המאיחת‬
‫מ ע ר י ב ע ר ב י ם כ ל ל א ל א בא״י אמ״ה יוצר א ו ר וכילה ב ר כ ה אמרי כ ת ק י נ ה אפייה כדקתנ־ סיפא אבל אש סייס יוצר המאורות אלא סתם יכתנ אם לא סיים כדין‬
‫כיין שלא ס י י ס כ ד י ן נ א ״ י יוצר ה מ א ו ר ו ת א ל א נ א ״ י ה מ ע ר י נ ע ר ב י ם ל א יצא ד ה כ ל ללמד שאס לא הזכיר תחלה יוצר אור אע״פ שאח״כ חתש יוצר המאורות לא יצא‬
‫הילך א ח ר ה ח ת ו ם ומ״ש ר ט נ ו או שאמר כאיי א מ ה יוצר אור וכורא חושך תשר ולפי זה כשאמרו כברייתא זו זה הכלל הכל הולך אחי המיתוס להזכרת ייצר איר‬
‫נ ד ב ר ו מ ע ר י ב ע ר ט ם י ג ס ס י י ס נ ח ע ר י נ ע ר נ י ס ל א יצא ה ך ב נ א ה י א רישא כתי קרי חיתום שהרי אחר אשר בדכרו מעריכ ערכים הוא מזכירו הילכך כל מה‬
‫ל ב ר י י ת א וכמי שפי' הראי ש ו ה א ד ל א יצא הוי נ ח י ט ע מ א מ ש ז ס ד י ב ל הילך א ח ר שפתח נחעריכ ערכים צריך שיזכיר אח״נ ייצר אזר ינס יחתים •יצר המאורות וכל‬
‫ה ח ת ו ם וא״ת ה ך נ כ א לא אצטריכ' ליה ל י ב י נ ו ד ה א ע ד י פ א מ י נ י ה אשמיעינן לאבי' שחיסי־ אחד מהם לא סייס כדין מיקרי ולא יצא ואס פתח ביוצר אור כל שחתם‬
‫פ ת ח כיוצר א ו ר בלחוד כיין שלא ס י י ס כדין לא יצא כיש ה י כ א ד פ ת ח ו א מ ר ב א י ייצר המאירות סייס כדין מיקרי שחף ע״פ שהזכיר מעריב ערבים אחר יוצ‪ -‬אור‬
‫א ת ״ ה יוצר אור ובורא חישך אשר בדברי מ ע ר י נ ע י ב י ם ו ג ס ס י י ם ב מ ע י ־ כ ע י כ י ש כיון שכתחלה הזכיר האור וגם בסוף חתם בו יצא אבל אס חתם במעריב ערכים‬
‫ד פ ש י ט א ל ל א יצא י ' ל ד ל א נ ק ט ר נ י נ י ה ך נ ב א א ל א כ ד י ל א ש ת י ע י נ ן כ ס י פ א א י ל חע״פ שנתחלה אחר ייצר איר לא היניר כלל מעריב ערכים לא יצא כיק שסיים‬
‫א ס ס י י ם באיי יוצר ה מ א ו ר ו ת יצא א ע פ י י ש נ פ ת י ח ׳ א מ י נאי י א מ יה ייצי איר שלא כדין והכל הילך אחר החיתים יזה שנתב רביני או שאמר יוצר אור יטי אשר‬
‫ו נ ו ר א ח ש ך א ש ר נ ד נ ר ו מ ע ר י נ ע ר נ י ס לא אחרינן ד נ פ ת י ח ' הייא ח ו ר ה שהזר נ ו בדברו מעריב ערכים וגס סייס במעריכ ערכים לא יצא ה״ה נמי אפי׳ לא היכיי‬
‫מיוצר א ו ר י א מ ר מ י ד א ש ר כ ד ג ת מ ע ר י נ ע ר נ י ש א ' נ בטיל ליה יוצר א ו י וחשינ חשי נדני! מעריב ערבים כלל כיון שטיס במעריב ערבים לא יצא ולא נקט אשר‬
‫כאילי ל א א מ ר יוצר א ו ר כ ל ל א ל א נא״י א ח י ה א ש י נ ד נ ד ו מ ע ר י ב ע י ט ם ולא יצא כדכיו חעריכ ערבים אלא לאשתו עינן דאפ״ה אס חתם ביוצר המאותת יצא‬
‫א ף ע ל כי ש ס י י ם ו א ת ר באיי ״ צ ר ה ח א י י י ת כיין דאין ל נ ר כ ה יו מ ל ט ת ו כ ד ל ע י ל ואיפשר לפ־ש לכרי דכי׳ איפכא דכתתימת יוצר המאורות סגי אפילו פתח בתעייכ‬
‫ואשמועי' ד ל א אתרי' ה כ י א ל א אמריי דמ״ש ג ׳ כ ב פ ת י ח ה א ש ר נ ד נ ת מ ע ר י נ ע ר כ י ה ערבים ולא הזכיר אתריו ייצר אור כלל שהכל הולך אחר החיתים יהא דכתב גבי‬
‫א י נ ה ח ז ר ה א ל א נקשר ע ם ינירא חושך ואין י ה א ל א ה ז כ י ת מ ד ת לילה י י י ס ולא פתח במעריב ערכים ונזכר מיד ואמר יוצ־ אור ה״ה דאפילו לא אתר כלל יוצי אור‬
‫ב ט ל ל י ה לייצר א ו ר א פ י ל ו א ח ר מ ע י י ? ע י נ י ס אחריו מ י ד ת י ך כדי ד נ י ר י ל ה ט טין שחתס יוצר המאורות יצא ולא כתכ ונזכר מיו ואמר יוצר אור אלא משוס‬
‫כ ש ס י י ם כ ד י ן ו א מ ר בחיי ייצר ה מ א ו ר ו ת יצא ו ל א הזכיר ר נ י נ ׳ כאן ד א ת י י ז ע ר י נ סיפא דקתני אנל אס לא סייס כדין לאשמועינן דאס״ה אס סייס שלא כדין דהיינו‬
‫ע ר כ י ם מ י ד מ ש י ם דאין ח ל ו ק ו י ן א מ ר מ י ד ללא א ח י מ י ד ד א ש ס י י ם באיי ה מ ע ר י נ‬
‫שתתס מעריב ערבים לא יצא וכן מה שכתכ נכי פתח כיוצר אור שאמר אשר כדכרו‬
‫ע ר ב י ם ל א יצא אפילו לא א ת י מ ״ ע ח י ד כ פ ת י ח ' ו א ס ס י י ס נ א ׳ י ייצי ה מ א ו ר ו ת‬
‫מע־יב ערניס ה״ה שאפי׳ אס לח אמר אשר בדכרו מעריב ערכים נלל כיין שחתם‬
‫יכא א פ י ' א ח ' מ ' ע מ י ד ב פ ת י ח ה ‪ .‬ו א י כ א ל מ י ד ק י ח י ש ר ט נ ו א נ ל א ם ל א ס י י ם‬
‫כלי( ד ה ' ל ל מ י מ ר א ב ל א ם ל א ס י י ם י י נ י ה מ א ו ר י ת ו נ י א ה ד י כ י נ ׳ ם ז נ ר לחלק נין במעריב ערבים לא יצ ‪ f‬ולא כתב שאמר אשר בדברו מעריב ערבים אלת משום‬
‫פ ת י ח ה ל ח ת י מ ה ד ב פ ת י ה ה ודאי א ע פ י י ש א ת ־ יונר אור י ט י א אשך א ש י ב ד ב י י סיפא דקתני אני‪ .‬אם סייס ייצר המאירות יצא לאשמועי׳ שאע״פ שסמוך לפתיחת‬
‫מ ע ר י ב ע ר ב י ם א ס ס י י ס נ א " ׳ ייצר ה מ א י ר ו ת י נ א דח״ש כ פ ת י ח ה אשר ב ד נ ר י מ ע ר י ב ׳וצי איר אמר אשר נד‪.‬רו מעריב ערבים כיי! שחתם ביוצר המאירית יצא • אי‬
‫ע ר ב י ם א י נ ה תירי א ל א נ ק ש ר ע ם ו נ י ר א אישך ו א י נ ה א ל א הזכי־ת ח ד ת לילה ט י ס כחי אירחא דמילתא נקט בתרווייהו דאין דרך לחתום יוצר המאורות אלא כשאחר‬
‫כ ד פ י ' א כ ל ב ח ת י מ ה אפילו ס י י ס כא״י ייצי ה מ א ו ר ו ת א ס א ח ר נ ״ כ א ש י ב ד ב ר י קידס לכן ייצר אוי־ וכו׳ וכן אין דרךלחתיס במעריב ערכים אלא כשאמר קידם‬
‫לכן אשר בדכרו תעריכ ערכיס ‪:‬‬ ‫מ ע ר י נ ע ר ב י ם נ י ן ש א מ י נאי י מ צ י ה מ א י ר י ת אשר בדברו מ ע ר י ב ע י נ י ס א ו א פ נ א‬
‫כא״י ה מ ע ר י ב ע ר כ י ' ייצר ה מ א י ר ו ת לא יצא מ ש י ם ד ה נ ל הולך א ח ׳ האתי' י ה ח ת י מ ' ן ‪ £ * " £‬רבי' גני פתח נמעריכ ערכים י‪.‬זכר מיד יאתר ייצר איר ונכי פתח‬
‫ביוצר איר לא כתב ואמר מיד אשר כדברו מעריכ ערכים נראה דהיינו‬ ‫צריכה ש ת ה י ה כ י ל ה כ ת ק י נ ה ב ש ח י י ת צ י י ך שיסיים כאיי יוצי ה מ א י י י ת בלחוד‬
‫ו ב ע ר ב י ת נ א ״ י ה מ ע ר י ב ע ר כ י ם בלחוד ולכן א מ י ר ט נ ו אבל א ס לא ה י י ם כדין חשים דנרישא שהיא יוש וטעה ופתח במעריב ערכים צריך לומר מיד שתכן שהיציא‬
‫דהייני ?שחרית ל א ס י י ס נא׳׳י יוצר ה מ א י ר ו ת בלחוד א ל א ס י י ם ג כ ב מ ע י י ? ע י נ י ם מפיו אשר בדברו מערינ ערבים עשוי היא להרגיש שטעה יאמר מיד יוצר איר אנל‬
‫בסיפא שפתח כהוגן ואח״כ טעה איני עשוי לטעות מיד ולכך לא כתב בו מיד •‬ ‫ואציל א ם ס י י ס ב מ ע ר י ב ע ר נ י ס נ ל ח י ד ל ל א יצא ולפי ד ע ת ר ט נ י כלפי׳ נ י ח א‬
‫ה נ ר י י ת ' ו ת נ י נ ה שחרית פ ת ח ניוצר א י י ו ס י י ם נ ח ע ר י נ ע ר נ י ס לא י נ א פ ת ח י ך א ־נקטינהו רטנו שלא כסדר ששנוייס בברייתא ובברייתא קתני כרישא פחח‬
‫(‬

‫בייצי־ אור ורטט נקט ברישא פתת במעריב ערכים נראה שטעמו משוס‬
‫דבעא‬ ‫במערינ‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫גט ) א ( ברי ל ה ו נ י ו מ ר ת צ י נ ה נוי ל ה ו צ י א מ ד נ ר י א פ י ק ו ר ס י ם ש א י מ ר י ם מ י ש נ ר א א י ו‬ ‫סי'‬ ‫נט ]א‪ 1‬ו ג ו ב ר מ י ו ׳איי״ י ו נ י א י ג ס ס י י ס כ ״ ק נ׳ מ י כ ת ב ת י ג נ י י ״ ייה שיש‬ ‫‪"0‬‬
‫ל א נ ר א חוש! ת ל מ י ד י ר נ י י ו נ ה ‪ .‬ו מ ה ר ר ״ י א נ ו ה נ נ ת נ הנ‪1‬עס ש א ם צא‬ ‫ו ה נ ה ניש נ ו נ י ״ נ ת נ כ י י ו״ל ינ ל ־ ל ע י ל ה‬ ‫לדיוק ניני'רנינ‬
‫ה י ע ״ ו נ י ר י ם ח ו ת לילה נ י ו ס א נ א ה י ו מ כ ר נ י ן נ י ו ן א מ ה ה ' יוצר א ו ר ל ח י ו ה י ה משי•‪!-‬‬ ‫נ‪1‬ינן ת י ו ״ ה ו ש י ח ת י ם י נ י ה ״ ח ו ו י ת ג ס שיוכי־ נ ת ח ל ה •וצי א ו י ו א ס ‪ n v r‬י ׳ ה ס ל ז י נ א‬
‫ו צ א ל י ל ה ת מ י ל ‪ .‬כ׳‬ ‫ש ה ח י ש ן ו ע ו נ ש כ י ל כ ן מ נ ר ן ל ה ' ו נ ת ן לי ה ו ל א ה ש נ ת ן ל נ ו ה י ו ם‬ ‫׳ ־ י ו ת יל־־ הוני! ת ח צ ה •וצו א ו ר כ כ ל‬ ‫<י"ש א כ ל א ס ל א ם ״ ם ל ו י ‪ :‬הי• אכיל! ח ת כ‬
‫ה ־ושן ר ע ו כ נ ל ב ר כ ת ה ו ד ח ה נ ג י ן שלפ עשאנ• ע ו ״ ג וכיוצא נ ה ם • ו ה י ה ב ל י ל ה א ס ה י ה מ נ ו ן‬ ‫י ־ י ל ח ‪ r‬״ ‪ c‬נלי; •‪.‬יקרי ‪ r ,‬ש ד י י ק ‪ -‬נ י ‪:‬‬ ‫‪.‬נוניכ ׳‪.‬א ח י ‪-‬‬ ‫ש א ח ל ש ח מ ר חשו נזכר‪,‬׳ ‪• i n‬‬
‫נ א ״ י חשר ב ו נ י ‪ ,‬מ ע ר י ב ע מ י ם ה י ה משייע שאגו נ ו ת נ י ם ת ו ד ה ל ה ' ש נ ת ן לנו ה ל י ל ה י ל ח‬ ‫כוחי‪ ..‬נםינזא א נ ל א ס ה׳ ו י צ י ה ׳ י ‪,‬־ ת א צ ת‬ ‫מ‬ ‫ל א נ ת נ א ב ל א ס צח ס י י ס י נ י ה י ‪ -‬י‬
‫ה א י כ• ה ל י ל ה ה י א מ נ ו ח ה ל כ ל • ! ה י ה יישמע ש ה א ו י ר ע ל ק צ י י ן ל נ ו ן ת מ י ד נ ה ז ״ ת‬ ‫‪ c‬א ‪ r‬כ‬ ‫־ י ז ז ל ה י‪ ,‬נ ו‬ ‫הוני׳‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ללי׳‬ ‫ן‬ ‫כ ת נס ת ם א ס לא בי ס ; ל‬
‫ו׳ ט י נ ת מ ה ו ו " ׳ ו נ ״ י ל א ה נ י ן ו נ ר י ו כ ן • ו מ ש ״ ס ה ק ש ה עליו דלובריו ל א ה ״ נ ו‬ ‫שניהם‬ ‫ה מ ־ ז י ו ו ת ל א י צ א • ו א ס נ ת ת נ י צ י א י שכל ש ח • ״ י צ ו ה מ א י י י ת ס י ס נ ל ק י י י ק י י ש א ע ש י י‬
‫צוינין ל ה ו ט ו כלילה מ ו ת יוס עיש • א נ ל זה ע י ק ו ‪:‬‬ ‫שהזכיר מ ע ו י נ ע ו נ י ם א ס ו י נ ו א ר ני‪ .‬ן ש נ ת ח ל ה ה ז נ י י ׳ ו צ י א ו י ו ס כהון• לזתש נ א י י נ א •‬
‫) נ ( ן א ‪ 2‬ט ע ה ו א מ י נ א " ׳ נ י ׳ ע ״ ל ס י ' רעיו וסי׳ ת כ ״ ע‬ ‫א נ ל א ש ת ת ס מ ע ר י כ ע י כ י ס א ע נ ' י ש כ ת ח ל ה א י י ־ י צ י א י י צ א ה ו כ י י כלל י י ע י י נ ע ו נ י ם לת‬
‫) ג ‪ ( .‬ונזכר מ י ו ו ת מ ר יוצר א ו ר ו ג ס ס י י ם כדין א ו ש א מ ר נ א י ׳ ׳וצו א ו ו כוי א ש ד ב ו נ ו ‪ ,‬׳ מ׳‬ ‫י צ א כיין ש ם ״ ס שלא נלין ו ה כ ל ה ל ן א ח ־ ה ח י ־ ז ו ם • י״״ש י נ י ‪ :‬׳ ת ו ש־זיייי •יצי א י כ ר י ש ו‬
‫ו ג ם סייס במעריב נוי נ ס פ ״ ה ו ב י נ ו ת שתרית פ ת ח נ י ו צ ו א ו ו וסיים במעריב‬ ‫נ ל נ ו ו מ ע ר י ב ע י נ י ה ו ג ס שיים נ מ ע ו י נ ע ר ב י ם ל א י צ א ה ה נ מ י א נ י צ י ל א ה ו כ י י א ש ו ב ו נ י ו‬
‫ע י נ י ם ל א י צ א נ י ז ע ו ע ע ר נ י ס ו ס י י ם ביוצר א י ר י צ א נ ו ׳ ו ם י ב א ו ב ר י י ת א ה כ ל ה י ל ן א־ור‬ ‫מ ע י י נ ע ו נ י ם נ ל ל נ ״ ן ש ם ״ ם נ ת ע י י נ ע י נ י ם ל א יצא ל א נקי״ א ש י י י ‪ .‬מ ע ר י ב ע י נ י ס א ל ח‬
‫נ‬ ‫נ‬

‫החיתום‬ ‫לאשתועינן‬
‫חדושי הגהות‬
‫<ט א הניי הרנה ל ה ר א ו ת נ ו ב ר ׳ ו נ ע ו ו ל ד ע ת ו ו נ ר י ו ב י נ ו מ ע ו י ג י ם ונוטנקיב ויי״נ דנרי ו ב י נ ו ‪ ! :‬נ ו ג ן נ י דעה ונינו אע״‪ 8‬׳נאמר בב‪-‬ייתא זו זה הכלל הכל הולך אחו־ החיתום‬
‫‪1‬‬
‫רמשמע שאם ם ״ ם ב נ ת ר י ת יוצר ה מ א ו ר ו ת • צ א א ף ע ת י ח ״ ב נ ׳ ע ׳ י ע ר ע ר ״ ל ד נ ז נ ר מ י ד ו א מ ר יוער א ו ר ג״נ • ואל״נאף אם פ ״ ם יוצר המאורות לא ועיההתימה מעץ פתיחה‬
‫ווה שאמר רבעו א נ ל אפ ל א ש ״ נ כ ר י ן ב ל ל בזיז נ ד ב ר י ; א ‪ 1‬פ ״ ם ג״< <ר הוי ? ‪ ,‬ל א נדי; ביון שהיא שתריח או שסיים יוצר המאורות והתחיל דק במע׳׳ער י מ י נ״נ שלא כד־ן‬
‫משים רלא הוי ה ו ו ח י מ ה מ ע י ; פ ת י ח ה לעו׳ים א י ‪ .‬ו י ו צ א ע ר שיתחיל נ מ ג ‪ /‬ר ויוצר אור ויסיים ביוצר חסאורות ו מ " * או *אפר ביי א « י בדברו כו ונם ם״ם מעריב כ ו י אינו ר״ל‬
‫ראם לא התחיל א ש ר נ ד ב ר ו ר ק נ י ו י א {•יצא נ ח ו ינ‪1‬תני; ה ב י ׳ ר א ר ר נ ר ‪ ,‬א ו !*״״א ו ל א י צ א ד ל א ה י י ה ח ת י מ ה מעי; השהיחה אלא אפילי אם התחיל נ״נ ‪ CM1‬ביכרו מעריב ערניפ‬
‫דהוי ה ח ח י מ ה ׳‪ VSJ‬כ ע י ן ד‪!.‬ר‪,‬יחה א ‪ " £‬ה ל א • צ א ה ו א ״ ' ו ח ־‪.‬ש נ ג • ‪ .‬ר י ר ‪ ! .‬ר כ י ם ו ה ו א ש ה ר י ח ו ה י ל ה ח ת י מ ה שלא נ ו י ! ואע״ג שבל ז ה נשמע מנלל ובדיו שבוע למעלה ׳׳אבל"אם"לא‬
‫"ט״ם " כ ר י ן ל*י מד‪ ,‬שנ‪-‬ארתי לעיל מ י ם נ א ל ה ש נ ״ ; ‪ .‬י שייף א ם ה ת ח י ל ביו צי א ו ר ו א ח ר ב ן א מ ר מע״ער וגם ‪ 0‬״ פ מע״ער דהוי מעיער דשהיחה וחתימה שמונים להודי ועדיף‬
 ‫םא‬ ‫ביח‬ ‫אורח חיים חיטת כרכות השחר נט‬ ‫כיי‬
‫ינעא למיפסח נאם טעה‪ :‬יףןץך• משרתים יאשר משרתמ ונו׳ תיןט לימי־ כך נמערינ ערטם וסיים נייצר איר יצא לקשה נה אמאי קתט גסיפא פתח נחערי י‬
‫דורשין)יג‪ (:‬י‪ p *0‬נתט התוספות שם‪ :‬פרגים יטיס נמצר איר יצא הלא אין ננרכה וי מלטת מפתיחה קאי מלטת‬ ‫משום הא לאמרינן נפרק אק‬
‫כתלי נאיח נשפה נחרה ינגעימה קחשה נ״ננפירקי טנלית יק שמעתי אמערינ ערטם ונחתימה לא הוניר מלטתינלאיתא ננמרא אנל ליפת רטט‬
‫הט טרישא פתח טיצי איר שאמר נאיי אייה ייצר איר יסיים נמערינ ערנים‬ ‫מגחלי המר שאמורים נן עניל)נ(‪:‬‬
‫שאחר אחריי אפר נדנרי מערינ ערנים‬ ‫מדרשה שנמצי נתנ הימניים שאין‬
‫טיזיל א‪1‬מר אותה נ״נ סיים כדין ‪ 0 0‬או שאפר בא״י אמיד‪ .‬יוצר אור ובורא חשך אשר יגס סיים נא״י המערינ עדנים לא‬ ‫‪I‬‬
‫נפ״ו מהלטת חסלה ח״ל סלר תפלות נך בדברו סעריכ ערבים וגפ סיים בסעריב ערכים ל א יצא א נ ל א ם יצא ללפיז אק מלוק נלק לנק שאמר ייצר‬
‫איר נלחול וגץ שאמר גינ אמריו מערינ‬ ‫טאיט' וקורא אח׳׳נ שמע ומכרן לפניה‬
‫ילאחריה ומללנ קלושהמן הנרנה ראשונה סיים כא״י עצר המאורות ת א • יוצר פשרתימ ואשר משרתיו וכוי ערנים מיל מקשר עם נורא חישך יאינה‬
‫שלפטה שאין טחיל אומר קלושה וכתוב תקנו לומר כ ך משום הא דאיתא בפרק אין דורשין כ ל יומא איברו אלא טנרת מלח לילה טיס ללינא‬
‫גחפינח כרשנ״א שבתטנה כתנ יאמר מלאכי השרת פנר!ר דיטר שנאמר חדשים לבקרים והבי פירושו השתא סעית נפסיחה אפיה כשסיים‬
‫שקלישה שנייצריחיל אומר איחה וגס רבי' יזצד משרתים אותם המתחדשים בכל יום ואשר משרתיו מעולם נמערינ פרנים נק שאחר ג״נ מצר‬
‫המאיריח נק שסיים נסערינ עדנים נלסיל‬ ‫יחחם ילניט הגליל סהרייא ויל נחטשנט‬
‫של הרמנים המיל על אנמ ויל שנתנ כגון מיכאל וגבריאל בולם עומדים ל*ניו ‪ :‬קדושה שביוצד כ ת נ לא יצא לטלה חתיחה נעיק לליטי נתיקול‬
‫ננתנ ילי נתשונה אחת שהיטל יטל הרמכיס ז״ל שאין היחיד אומר אותה ו ק כתב רב נמרונאי)י(אלא נלשחרית נלטל וסיפא פתח נחערינ‬
‫לאומרה שאעיס שנתב נמלע שאין טמיל אומר עונים באימה ואומרים ביראה קדוש וברוך ואיא הראיש ערנים יסיים נייצר איריצא נמי הני סיחשי‬
‫אס פתח נא״י אויה המעחנ ערנים‬ ‫יגול לאיחרה אחר כן מור ‪ u‬ימסס שימת‬
‫הרא״ש ניניהכלנו נתנ שמאחר שנתשינה זיל נ ת כ שיחיד יכול לומרשאיגו בא עתה לקדש אלא סיפור דברים יסיים טיצר איי לאמי־ אחריי חצר אוד‬
‫וגםםייםנאיי ייצר החאילות נלחיל לנל‬ ‫היאך‬ ‫נתנ הפן מחיש בחיטי נראה שמנו‬
‫וה נקרא נשם טיס כיוצר *ר מיי הן‬ ‫שטא הלנה יאק טרק נן • יגא״ח נתונ‬
‫שנט של הרמנ׳ם העיל מל אנמ שחור ט הלנה למעשה ועל זה אט סימנים על פחיחיחיר׳ממערינ ערטם לחצר איר ייצא טין להחתימה נסקיג׳ ומפרש רטנו‬
‫נאן לטט • ינםמוך אנתונ דעת הרשלא יל נסי הקויא את המגילה עומל)נג( לטיני חקא מינר מיל ללאמר שאמר מערינ עדנים גזנר חיל יאמר מצר איר‬
‫אהא לאין טרסין על שמע נפחית מיי נמנ הר"! ישמעי' ממתגי' שאק טמיל אימרלהייא מזרה ינסל ליה מערינ ערנים ודייק • ולזה נתטק הרא״ש נק נרישא ינק‬
‫קלישה נל מצר אנל סלל קל‪1‬שה של ונא לצמן אומר להא קראי נעלמא טא לקא מסלי נסיפא להא לאמר נרישא יטיס נמעטנ עדנים לא יצא טינו נסיים יאמר אהל‬
‫ענ״לינןהסטם רטט יחמם ונ״נהמנטג ומ נשפה נחרה ינגעימה לאל נחך נעימות מצר אזל וטרא ח‪1‬שן־ אשר נלנח מערינ ערניס וגם סיים נא״י המערינ עדנים‬
‫יחט ‪ p‬ראיי לומר ניחיל שלא להוניר קליפ ינריך ינינ רנ נטחגאייל דיא נן עימם לא יצא ינםיסא יסיים נמצד איר טיט דלאחר שאמר נאיי אחיה המערינ עדנים‬
‫נאימה!אומרי׳ ניראה קליש ינחן לאל נרוך יטי ילא יתכן עי׳נ יהאגיר נ׳ נשם שנליסיים ואחר אחרמ חיל יוצר איר ינירא חישל וגם נדם נא״י ייצר המאירית נל וה‬
‫הלקט שהיי אליעוי ממייונא טרס עיגיס טראה ואומרים קליש ינריו לאל נתך נלסע״ל ננק ליישב ני לנרי הראיש ירניט יהנרייס' יהני נקעייונן הזא משמעות‬
‫יהיר נחך נתב האומל שטס טראה יאומיים קלוש וברוך לא יפה עושה מטם הפסק לש״ע אלא ללטרישיני יצא לט לין חלש לאם אמר נשחרית נ*׳י אייה‬
‫שאיתה נת שאימרס קדיש אינה אומדת ניין נלאמייגן נפיק גיל הנפה)צא‪ (:‬אפר נלנרו מערינ עדנים ילא ניכר חיל אלא לאחר כיל אמר מצר איר ינירא‬
‫אלא הט לימא עינים טראה יאימריםקליש יהאיפנים יני׳ משנחים יאימדים נתןחושך וט׳ אם סיים נא״י אחיה מצר המאותת יצא והנ״י הארץ• נקישייתיו וניפינמ‬
‫ולא העלה לנר נחר ע״ש‪:‬‬ ‫יאיט גימר הפסוקים ימתחיל לאל נחר ייט עיקר על נא!‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫נלנה‬ ‫יא ** יל נתנ שיחיל יטל לאוחרה שאיט נא עתה לקלס יטי ‪ p‬נתנ נפרק‬
‫הק‪1‬יא את המגילה עוחל ינפ׳ מי שמתו ותלמילי ה״ר מגה נתט נפי מי‬
‫שמתי ילענק קליפה פל נינת מצי וקלושה של ינא לציין אם צר? עשרה אם לאי נחלקי גז המפרשים י״א לננלל לנר שנקלטה מי יאק אומרים איתן נפחית מי׳‬
‫אנל רמי צרפת ומקצת סגאיטס אומרים שמ‪1‬תר טחיל לאומק ללא טי ננלל לנר שנקלישה אלא נקלישד שאנחט מקלישין אימי יננמצא ניה אמח שאק למ‬
‫לעשיתו בפחות מעשיה אנל קלושה של יוצר שאין אט מקלישין אותי אלא מזטיק הקלושה שאומרים לו משרתמ מותר נימיל לאינו אלא נמג סיטר וק גינ ונא לציון‬
‫כמן שאיט אלא פסוקים נעלמא שאט אומרים אותם אין נ ‪ p‬נלום זלזה גיסה לעת מירי הינ עכיל‪:‬‬
‫ורךןר רטנו הגליל מהר״י אניהב יל על מיש יטי לאיחא במסי מסיים שהיחיל אומר אותה הנה טסי ננאן התנאי שאימר שם ונלנל שיהיה מ י״ג שנה‬
‫יאירחת חיים יהנלט נתט הא לניס חנלנל שיהא ‪ p‬יג זיל מיס פניו קק שאיט פורס אס שמע איני יטל ליתר חלוש ניזצל מחיל אנל נצסר‬
‫עינה‬
‫דרכי משה‬
‫ט!‪,‬א( פ פ פ י ב ו י י ב י ט נ! מיא דבעינ! •יהייל ג ר ץ ויחחופ כדין ואם חיסר א׳ ‪ pa‬לא ‪r‬א ילנן אסר דאםפעח וואח״ל א פ י מעריב עיביםפאמד פ נ י נ י פיו• יאפר י מ ו אור‬
‫נ‬
‫וגה ‪0‬ייס כיין יגא אע״פ פוזיניי חחלה מעייב ערביפ אבל אב לא א מ י החלה יי ע י אוי אעיפ פטיים בוץ או לא פייס י ק כגון • ה ח ם מעריב ערבים לא י וגא אף על ט‬
‫‪ •ow‬בפחיווח י מ י איי ואפיליימייל החלה ביועי א י י מאחי •פיוס םעייב עיניפ לאיזו• וזיז אימיז אי מאמי בייד אחה יוגי איי נו׳ יגיאח ייייו א פ ל א ו פ נ י י בפיויהה בלל‬
‫מעריב עיגיפ אלא יוני איר בלבי א‪ 0‬ההם מ ע ו י נ ערבים לא י»א ילא נ ק פ יביט נ ר ר ן זיז אלא לאפםועיגן יאש״ה אם ‪ am‬בייגד המאוחה יגא ושאין חיליק גין אמדי יווני איי‬
‫ומעריב ע ו נ י פ או םעייב »יניפ ו י מ י אוראם י « פ כרין יצא ואפ לאו לא י*א כן גיל וברי רניגי יכן פ פ פ ע באפי״י יב״י «י׳ פיייפיפ ויורים והם ורים לרעתי לכן לא כתבהיפ ־‪.‬‬
‫ול׳׳ג‬ ‫)ב( ובן הוא מ פ ו ו י בפייוייפ » ל ט ‪:‬‬
‫ררישח‬ ‫פרישת‬
‫לאשמועיק יאפים אס חמם ביוצר םפאודוע יצא עניל ביי בעי׳ ואפוי שגתנ ב ו נ ד ונינו‬ ‫המיתום ינ׳ ‪ t t n‬זיל »י׳ שמריע » מ ניוצו * ו וסיים נפמויג עונים שאמו יוצר אור‬
‫והוא ניקו וכתב עוו ‪6‬ם פיס אמרמ • והם לא נהירים בלל ‪ -‬ואת הנלי* יומו מון גתנמי‬ ‫יבווא מושןאשו מ נ ו ו ממוינ ערניס וגס מסים נ^י אמ״ה אשו נונוו עעויב מונים ע״כ‬
‫ניישם יסןווא ידאה וינמו • ובתנ פיו י י ומיש ונינו נוישא ומכו מיו כר מס שצא אמו ‪p‬‬ ‫וונוי ונינו <יאם בונו• היא׳׳שרש לוקיק נונדיו ]יק נצהנד״מא לפירוש הואיש( שמה שני‬
‫נשיעא משום וכיק שהיא יום יטעה ופתח ממויב עדנים צוץ לוסי מיו שתגן! שהוציא מטו‬ ‫וסכו מיו ואפו עצו סמאווופ וגפ סייס ט ׳ יצא ‪ .‬משמע שאם מיסו א׳ מסס שאמו יוצו‬
‫מעריב מונים משיי הוא להוגיששטעםואומו מיו יוצו אוו אנל נסישאשפמם כהוגן גאח״נ‬ ‫אוו ו‪4‬א מ מ ס יוצו סמאידות או שסתם עצו סמאווימ ולא אמו ייצו אוו לא יצא וסונמנ‬
‫»עה אינו עשוי לשעות מיו ולקי לא נמנ ני מיו עניל ‪ .‬ואני מ ו כמנת• נפיישה ישונ‬ ‫אבל אס לא ‪0‬״‪ 0‬בוץ לא יצא משמע הא אס סייס מין והיינו שמתם ייצו סמאווית אף טל‬
‫‪,‬‬
‫אמו יפוג ומבואו לבל מנץ • ונתנ עול נ" ומה ונקטינסי וגינו שלא כסוו השנויים ננוייתא‬ ‫שי שלא הוניו ממלה יונו אוו יצא • ושסיפא נמי אינא למילק ומונמנ אז שאמו יוצויאוו בו׳‬
‫לגנויימא קתני נוישא עתה ניו‪1‬ו ט ו • וונינו נקט נוישא‪,‬פתח בפעדג מונים • נואה שטעמו‬ ‫אשו נונוו וגס סיים לא יצא פשמע סא שיסו אמו מסס ש‪ *4‬סוניו תחלה אשו נונוו‬
‫משוס ונעי למיפתמ נאם טעה »נ״צ • ויי נואם צ׳ ווםק גוול ולשיטת גי׳ נואס ליישנ וניון‬ ‫מפרג עדנים אף על פ< שח עם נמערינ מוכים או אכילו מכיר תחצה ממויב מונים אמו‬
‫ומונוי סוא״ש מונמ ום״ל מ״ש ננרייפא וסיים נמעוינ מינים ויל סייס מתישה ונחתימס‬ ‫ציוצו איו י*יס ניוצו סמאווומ יצא ופמ״ש אמו ‪ p‬אנל אס סייס •וצו םמטוומ יצא‬
‫שהכל פעם אמו מעוינ מונים ווהו מיקו• סיום א״נ קשה ויוק׳ ונוייתא אסווי במו שהקשינו‬ ‫משמע הא אס פייס סעוינ עונים אפילו לא הינע• בפפלס אלא ׳וצו אוו לא יצא • וע״ק‬
‫נמרי וביני • וניב ציל ופו לשו( פיוסוקתני מויימא הוא ל״ו אלא אגב מקט יל מוקא‬ ‫וטון וננרימא תני סתם פתמ ניוצו אוו יקים גממוינ מונים משמע שנפייס נאי־• םממוינ‬
‫גיןע גינ ג מ א שנייה לשק ם י ס וצא יומני איוהו ווקא ופייסו לאוווקח ומש״ס פיושווביט‬ ‫פונים לא יצא אפילו לא היניי בממלם אשו נונרו סעוינ פונים ומליל להויש ל‪9‬ו‪ 0‬סיים‬
‫•םפיקא לשומוא • ומשיה התחיל רביגו ונקט ל' סיפא לבו״מא נוישא נוי לאשמומיגן של׳ סייס‬ ‫•עוינ עונים שאמו אשו מ נ ו י •מוינ יבר וגם פ״ס נא״י סממיינ כוי • ונ״ל ווואי מה‬
‫סטסו נאיתוננא הוא ויהא דל ונץ נפמימהונק נסמימה הוטו יוצו אווולהנייצא הא‬ ‫שאמוו ננוייתא פייס נמפוינ פונים קאי אגייס הבונה ממש שסיים נאי׳ םמעוינ מונים‬
‫לאו ס כ י לא וויש פתמ באי• אמיס אשו נינוו ייע ופייס נוץ ים״ט שניבו מיו ואמו יוצו‬ ‫וגן טיס ניוצו אוו פי' סיום הבובה היפה נאי• יוצו המאווומ ובמשמעות ‪ ft‬ץ סוא״ש‬
‫אוו וגם סיים אח״נ נא״י יוצו התאווומאו יצא אנל אם לא סייס נתווייסו לא יצא א‪ .‬אם‬ ‫ווניע שלי סיום קאי אסיים הבונה ממש • ומה שפי הוא״ש ופייס נמפוינ עונים וקמט‬
‫פתח יומפלה נוינו נייצו איי ופייס אמינ בממויב עונים נמי לא יצא והוא וישא ונוייתא‬ ‫סייגו שאפו יוצו אוו אפו אשו נונוו מעוינ פונים וגם סיס גר היט משוס שהוקשה לו‬
‫יסאיסיים וואי לאו רוקח ואפילו לא סיים גפתיפם מיו מ״ע וק סיים נממימה באיי מ״ע‬ ‫ופני ננוימא פל ו׳ין יה ופתע ניוצו אוי ונדים נמפוינ עונים נ ו בללו של ז נ ו םבל הולן‬
‫איט יוצא ולא נקט צ' סיום אלא אגנ ננא אחוינא • נציל צונוי הוא״ש • ווניגו נא לומו‬ ‫‪06‬ר החיתום פשפפ ומעמא ולא יצא מסיים נמעוינ ערבים ניון;ואוליק כתו המיתוס •‬
‫ואן וווא' ‪ p‬היא ופייס ווישא ונוייפ׳לאו ווןא מ״מ י״ל קצת ומשוס ויוקא גקטא‪ .‬וכוי‬ ‫הא אפילו ני איליקנתו הפתיחה נמי לא יצא והא נעיק נבל ניבה מעץ פתיחה ממון‬
‫לאשמועינן ונותא נויוקא ועעמא ולא יצא ייק שגס סיום החתימה היה נמעוינ עונים הא‬ ‫‪4‬ז»י»ה • וביש ובמיק שיהא החמימה עצמה מעץ הפתיסה יניק לא שייני פמימס וחמימה‬
‫לאיה אעפ*׳ שסיום ה»תיחה סיהנמעוינ עונים יצא • אנל מנל פקוסלעיקיא ווינאולא‬ ‫בלל להודי • וכפ• ‪ p‬קשה גסיפא יקתנ• פתח נמעויב פונים וסיים נעצו אוו יצא אמאי‬
‫יצא צאו ווקא קאמו סיים בפתיחה אלא דיל חופם הנובה נ»*ע ואייד ובנא אחויני נקטו‬ ‫י « הא צא היס פתימה ממק פתיפה לק פי ווואי מיו׳ שאמו ג״נ אשו בונוו מעוי!‬
‫ילהט הפט יניגו ו ט ה ואילו אמוען אייוי ווישן קאמו • כל יה נ״ל לומו לשיטת כיאור‬ ‫פוביסואזטה פפימסמעץ םפמישהונדס נפיפא מ י ד שפתם במפוינ עונים ואיאיאמ״נ‬
‫‪ *1‬מ נ ו י ונינו אנל נעיקון של ונוים לא גהיוא לי בלל פיוושח ומונויו משמע שועת‬ ‫יוגי אוו וגס ^ ס נ י ו צ ו המאווופ ולהט יצא ולא מש הנויימאלנקעו ווה ‪ p ^ p‬חתימה‬
‫הו איש ווניט וסיים ניימ ונקט נגי״תא ' ״ ל שסיום הפתיחה היה גם נןגמיפ • מוא ומניל‬ ‫פעץ פפימה וץ אחד ט א ומפווש במקום * ז ו ואץ כאן מקומו ט כל פיקד של הברייתא וו‬
‫לםולליש לפוש ק וסיים נמעוינ מינים ויל נץ נפתימה ונץ בחתימה ‪ .‬ועוו וי‪:‬ל ונוי‬ ‫לאש‪0‬ופיקוא!לינןא‪0‬ר המיתוס ונ״פעוו לבמה ויניס אמויס וסשנשסןפוק קמא ונוממ‬
‫ונינו משממ ולא ש״ן לומד לשק סיום אלא אסיום וחתימת הנובה »מש ל א מל סיום כפתיחה •‬ ‫ופליא מם אס *ליק נתי המיתוס או לא • ונוס יתבארו וכוי רטט דפ״ש טעה ואמו אשו‬
‫מק ותשנש‪ .‬וגם נלא״ה ונריו וחוקים •לפי מ״ש לעיל נפוישה עולה יפה גם מיושנ לט ונוי ההם‬ ‫בונוו ‪ •0‬ואמו •וצו אוו וגס סייס מ ק נו׳ היינו משוס ואם ולח אפר יוצו אוו אתו אשו מנר!‬
‫הא מקטינהו ונינו שלא בסוו הנוייתא משוס ועיקו הונויס וסואיש וונינוביההואליישנ‬ ‫ל* היה פהגי מה שסים מומס ביוצו המאווומ וסא לא ט ה היופימס מעץ הפתיחה נלל •‬
‫מה שהמשה לסם נסי!נא ונויימא וןתגי עמש נמעוינ עונים וטים מוצו סמאווות יצא‬ ‫ופ״ש אנל אס לא נדים כדין פי׳ שטים הבונה ממש לא היס מץ‪.‬והיינו שסיים באיי‬
‫אמאי יצא הא לא ט ה החמימה ממק הפתיחה ונישא להו לפוש ומייוי שאמו שאמו יליע‬ ‫ספעוע עונים לא יצא אף שטניו נהמפלה גינ יוצר איו כיק שלא סייס נוק • ועיש‬
‫!‪ ft‬אמו עצו אוו להםי ס סיים נעצו המא‪-‬וומ יצא ולפי ים גם מה ומט נוישא פפמ‬ ‫או שאמי ׳וצו אוו ט׳ אשו נונוו מעוינ עוטס וגפ פיס נפעויה עונים לא יצא ושיתא‬
‫ניוצי איו ופייס נמעוינ פונים צא יצא מ״ו• ג״ג באמי אמי ייצו אוו אשו בונוו עעוינ‬ ‫קאמו יאע״ג ופתח נמימ ונם ‪ w‬נמ״מ והוה פתימה וחתימה חדא עג‪-‬יגא אילו סבי לא‬
‫עונים יאי הים ממימה ממץ סתימה וקמ״ל אפיה לא יצא שאיליק הבל אמו החימום והחימום‬ ‫יצא וניש אם לא אמו אשי נובוו מ״ע וסיים נ » ר מ ולא יצא ואיכא מותי לניימומא וסיס‬
‫ט ס מעוינ פוניסיקיל ‪:‬‬ ‫שלא גדין וגפ לא ©יה הפתמ׳ס מפץ הפתיחה‪ .‬אנל סייס נא״י יוצו המאורות יצא אע^י‬
‫שאפו חשו ב מ ת מיפ א פ ו יוצו אוו דטק שפייס בוץ וגם סמת״מה מעץ הפתיפה לא‬
‫שישיק לפה שהינמי נאפצע אשי בונוו פ״פ )ומיץ נווישה שכתבתי ול‪:‬י וס מיושב פ ס‬
‫‪,‬‬
‫שהיק וגינו פ ם ו ו הנדימא( ו מ יבינו נוישא וסבו מיו ואפו עצו איו י׳נטפא לא ט י י ר » י י • ידאה ונוישא וקאמו יצא הוצוך לומו והיינו ווקא שסכו פ י ו ךאליכ אף ‪»6‬ו‬
‫צופו עצו אוו פ * * א י סא צוין צומו בלדי אפ״ה יוצו אוו וטק שהי‪1‬יק נץ סבונומ וטנוומ הפס צאמיומ יוצו אוו מו לא מהגי מה שסוגיו גפמלה גליי אמ״ה אשו נ ו נ ו ו » ׳‬
‫והיה נחי‪ 4‬אמר עצו א ו ו נלא בונה ילל ילאו נצים הוא אנל נשמנו מיו ואמו עצי אוי או מ י ממאמרי אשי־ מ נ ו י נ י ופהר לים לאופי א מ י ה נפין נדי לעור וקא< ט»יו »רבה‬
‫פל עצו אוו אנל מ י ס א דמ״ו׳ נשאפו פשלה יוצו אור וגווא מיפן אשל נ ו נ ו ו מ״ע וגם פייס נמ״ע ולו( יצא ואו לא יצא פ ט ‪ 4‬אמו מווו מיו צופו אשר נ ו נ ו ו »"» טון שפים‬
‫פלא מין וסייפ נפ׳׳פ ימיש א ם פיו פיו ואפו <יפ מ ו ן מ י ויגון ואו פוןו לאמיומ עצו אוו ובאלו לא הינע• נללמצואוו אלא א פ ו נאי• אפיה אשובונוו ומיפא ולא יצא •‬
‫גליל מאיו ו מ י וביט ידר׳ק גמישה י )‪ 0‬א ל א • ו פ ו עונש נאימם אופוים גייאה קלוש (גוון • וגאגוו נשם שגילי ציןפ נ מ נ מ א ו מ ו ‪ l i p‬ימס פושה ואופה ג פ שאומות קויש‬
‫נפוק‬ ‫אינה אומופ גוון מאימא‬
‫דתשי הנחות‬
‫מ מ י * למעלה ‪ am‬ומחיל פל׳עי ואמי בך « ‪ 0‬י יוגי א ו י ופייפ םיג׳׳עי ו ל א ‪ MT‬פ פ ו פ יהשפיק ג ץ פיע רןהייור‪ .‬לסיע חוו‪/‬ימי‪ ,‬ג י י ג י אור ינאן ‪ 16‬מ פ י ק אפ״יז לא יבא‬
‫ויאיל ופייפ פיע • ל א ביין ביון פחוא פיזוית ונן!קנרל גפי • א ם פייג יוגד הפפויעמ » * א ‪ nr‬אע״ש פה‪1‬פי‪ » 3‬ר ע בץ ע ג י א י י ושחעעז ל י מ י חמאזווה ויווישו‪ ) ,‬פ כ י פ יעיל(‬
‫‪0‬ע«רכ‬
 ‫ביי‬ ‫אורח חיים הלכות ברכות השחר נט‬
‫עיצה עמהס וצלול פורם אח שמע יכול לומר לפי שהיא כסידר אנל קדוש של עמ־זה כיון שצריך ליווי נעריצך ונקלישך איני מן הלין לאומרו פחית מי׳ ואי! קטן שלה מן‬
‫המנין עכ״ל ומנהג העולם כה״ר יונה והרא״ש ז״ל ואפילו כחית מנן י״ג אומי איחה אנל נספר הזוהר כתונ שאין היחיד אומר קדושת יוצר ואפילו קדושת ונא לציון‬
‫שכלשון הקדש אין ה־תיד אומר אותה וי״ל נפי תרימה קדושה דא דקא מקדשי מלאכי עילאי לאו איהו גיחיד והא אוקיחגא כל קדושה דאיהי גלשי! הקדש יחיד אסור‬
‫ליה למימר ליז תרגומא לעולם ביחיד ולא נסגיאין וסימנך לי־זא דא שנים מקרא יא' תרגום שנים לישנא דסגיאין איהי דודאי קדושה כלשון הקודש אסור איהו ביחיד‬
‫קדישת תרנים אסור איהי כסגיאין אלא‬
‫היאך המייאכים מקרשים ולא דג״ ייידושה שבתפייה שאומר נע־יצך שאותר‪ ,‬ודאי איגה בפחית מי׳ והכי כיחיד לעילם א׳ תרנים תנינן ילא הרין‬
‫יהט‬ ‫‪^HJ^^£‬‬ ‫י כ י י ם‬
‫*ל* '‬
‫ו נ ז ב ה‬ ‫ר‬
‫‪TO D‬‬

‫י‬ ‫א‬ ‫ת‬

‫איתא במסכת סופרים קרושה שניו־נר איר ושבסדר קדושה יחיד אומר אותה‬
‫צ י ו‬ ‫ש‬ ‫רח‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ה ס‬ ‫‪cS‬‬ ‫‪s‬‬ ‫כ י‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫י ם‬ ‫א‬
‫איצטריך דמעלין בקודש ולא מורידים‬ ‫‪1‬‬ ‫י'‬ ‫יי‬ ‫‪V‬׳־‬ ‫^‬ ‫ונוחגין כאשכנז ייחתום באפור לערגידי י ר‬
‫כיינו במהרה לאורו כא״י יוצר המאויות ואין גוהגין כן בספיר וכן כתכ רש״י שאין ייחתום באור העתיי ובתרגום מורידים ולא מעלי! אח' תנינן‬
‫‪1‬‬
‫שאינו מעין החתימה יפי שסדרו הזייי הכינה עד אור המתחדש ככל יום וייא עיי אור העתיר וה( וא״א ולא יתיר ולא מעלי! כלל עכ״ל • ומכאן‬
‫?!‪^J!!S^jr^^^iE‬‬ ‫הרא״ש זיל כתכ בתשובה רהוי שפיר מעץ החתימה ופתיחה־ ריוצר אור היינו אור שברא חיזב״יז י '‬
‫כ‬

‫‪S‬‬ ‫‪ S‬תדגיים אין "או״ח כרכים‬ ‫ימי בראשית וייא היה העולם כדאי להשתמש כו יגנזו לצדיקים ייעתיד לבא ועל אור יה נ*=י<י״׳ד׳ ־«‬
‫והלכו גויס לאורך והיינו נפי אור הדש שחרש כוי ימי בראשית שעתיר הקכיה לחרש לנו ע״ב ‪ W‬יכ! אומר אוחה כל יחיד בפני עצמו • ואע״פ‬
‫דעת רב שרירא גאו; שכתב וז"^ מה שכתב רב סעדיה שאי[ ש״צ רשאי ייומר אור חדש על ציון תאיר שהעולם נהנו לומר קדושת יוצר כיחיד‬
‫‪1‬‬
‫אין בכך כייומ שייא עי אותו אוי אנו מכרכין אייא שהזכרה בעימא הוא ‪ :‬כתב א״א ז״ל בתשובה נלע״ד שמאחר שאין דבר זה מפורש‬
‫™^*‪R^TSrt‬‬ ‫ברכת יוצר אור וערבית אנו אוכדיס עם ש־צ בנחת וי( ו־! כי אין ארם יכיל לבית ייייי ע‪ °‬״־* ב״״יזיי‬
‫וגם אמ היה מלוין לדברי ש״צ בשתיקה ובאמצע הברכה היה פונה לבו לדברים אחרים הרי הפסיי־ בחול המועד וכן דעת הרשב״א זיל שכתב‬
‫‪1‬‬
‫הכוונה כי הפסיק באמצעיתא אבי כשאדם קורא בפיו ואף אם קויא מקצתה בייא כוונה יצא וכשאני ששאלוהו על מ״ש הרמב״ס בחיבור שהיחיד‬
‫מדלג הקדושה מברכת יוצר ובתשובה‬ ‫י״‬ ‫ם ג‬

‫כתב שיחיל אומר איחה על איזה מהם‬

‫נסמך והשיב פשוטן של דברים כמו שכתוכ‬
‫בחינור ולפי שדרך כלל אחרו כל דבר שבקדושה לא יהא אלא בתוך יי וניאה לי שבמחלוקת זה נחלקו רב הונא וריב״ל גפי מי שמתי)כא‪ (;.‬גבי הנכנס לב״ה ימצא‬
‫צבור שמתפללי! ואמרי' כמאי קא מיפלני מ״ס יחיד אומר קדושה וכוי יהילכן אפיי קדישה שנייצר אין היחיד אימרה ומיהו בח״ס אמרו כדברי תשובת הרב ואפילו כן‬
‫אין סומכין עליו בכך אלא על הגמרא שלנו ושמעתי משמן של ודולי החכמים שאותה קדושה שביוצר כיי! שהוא מוכיר סדר קדושות שמלאני השרת אומרים אס נא‬
‫לאמרה כקורא במקרא בנעימה אוחר ואנחנו אין אומרים איחה כלל וכל דיר שכיוצא בו הנכון שבהן לנהונ בו כמניעה דשכ ואל מעשה שאני ע״כ)ג( וכתשוכה אחרת‬
‫כחנ על י״ג חדות ביחיד אס כא לאומרן דרך קריאה כעלמא אומרן כדרך שאימרין אץ האופנים וקראי דקדושה דרך קריאה ע״נ ונחוג כהנהות מיימינית ס״ז מהלכו'‬
‫חפלה וז״ל ויש שאינו רוצה לאומיה ולא לדלגה ואימי קדיש יבייך לאל כרוך וכוי פיק דנרכות)ג‪ (:‬תניא א ׳ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך כדרך ונכנסתי לחורכה‬
‫וכו׳ ולא עוד אלא בזמן שנכנסין לנתי כנסיית ולבתי מדרשית ועוני! אמן יהא שמיה רנא מברך לעלם הקנ״ה מנענע בראשי וטי יש קורק כרייתא זי כשאין מתפללי!‬
‫בי׳ בשביל שיש בה קדיש ומתגי' דגי שאכלו שיש בה נרט ובריית ‪ f‬דר״פ גיד הנשה )צא ‪ 0‬שיש בה קדושה דתניא מביט! ישראל וכי׳ ויש קורק פרשה )ישעיה וי‪ (.‬בשנת‬
‫מית המלך עזיה! עכ״ל • יבםכר הפרדס כתיב נש‪ 0‬גאין שיחיד איני איחר קדושה דסידרא אלא אס ת״ח היא יעסוק כשמיעית כנק ג' כיתות של מלאכי השרת אומרי׳‬
‫שירה בכל יוס שיש בה שנח ואס איני ח״מ יעסיק במקרא שיש נ ה קדושה דסידרא כגון שרפים עומדים ויש חכמים שאומרים כיון שהן מקראות אומרן הילכך נהגי‬
‫יחיד האומר קדושה דסידרא קירא הפסוקיס יטעמן כדיך שהחיניקית קורק לפני רבן עכ״ל • ודכי' כתכ דכריס אלו כטמן קל״כ ‪ .‬ונ״נ כת״ה סימן ח' דקדושהשביוצר‬
‫ונסדר קדושה יש ליחיד לאמרי מינון ובטעמים יחי אי! קפידא אפילו למ״ד אין היחיד אומי אותם וכבר נינר יה נחשיכיז הרשב״א שכתבתי בסמיך וכן ראוילנהונ‬
‫)ד( והרוקח כסימן שס״ב כתכ כמה כרייתות שמוזכר בהם קדיש וקדושה וברכו יאמן לימר איחס מי שמתפלל ביחיד ‪:‬‬
‫‪ C U r H i l‬באשכנז לחתום כאחיר לעושה איריס נדיליס יכו׳ אור חדש על ציון וכי׳ כמנהיג כתיכ יש מקומות שאומרים לעושה אוריס גדולים ואור חדש כציק תכין‬
‫כדכי שנאמר )ישעיה סי( קומי אורי וגו׳ ונדנד קדשך כתוב לאמר אל ל ויאר לנו בא״י יוצר המאורות ילא יתכן לחתום על אור העתיד כי‬
‫<‪ cf‬על אור הבריא' דאחרי׳ בערבי פסחים )קד •‪ (.‬שצריך לסמיך למתימה מעין פתיחה ומעין חתימה לכך צריך לומר אחרי המקראות וחיק! מאורות לשמח עולס‬
‫בא״י יוצר המאורות וכ״כ רב סעדיה ורנ נטרונאי ז״ל עכ״ל ורנינו הגדולמהד׳י אגוהב זיל כתב נשם ססר המנהיג שאין לומר ותיקן מאורות לשמח בהם עולמו‬
‫ל ל י ל היייז‪ :‬ןא״א י״ל כתב בתשובה להוי שפיר מעין החתימה וני' כלל ד' סימן כ׳ • ימ״ש רטט יכן דעת רב‬ ‫יל‬ ‫שאין המאורוח ל‬ ‫ע‬ ‫ה א י‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ז ע‬ ‫כ ה ס‬ ‫ש י ‪ ,‬ח‬

‫על ציון תאיר כדסכר הרא״ש אכל אין טעמיהם שיין דלהרא״ש הוי טעמא משים ליוצר אור קאי‬ ‫שרירא גאין הייני לימד שגס היא סיבר שיכיל ליחד אור חדש‬
‫אאור שגגנז והיינו אור חדש שעתיד להאיי בציון ולרב שדירא יוצר איר היא איר שאני משתמשים ט ואע״ס שאין זה אור חדש העתיד להאיר נציין כשאומר סמוך‬
‫למתיחה אור חדש על ציי! תאיר אין בכך כלום לכיק שמיכיר שם אור בעלמא הויא שפיר מעין פתיחה ואין אנו מדקדקין איזה אור הוא ‪:‬‬
‫ד ח י א״א ז״ל נחשו׳ כלל ד' ט ׳ י״ט ונראה שטעמו תפני שהיה רוצה לענית אמן אחר ברטת ק״ש ולענוח אחר ברבות עצמו א״א להא תניא בפ״נ שאכלו‬
‫ב דהוי ביר ולשתוק לגמרי בכל הנדכה ולשמעה מפי ש״צ כדי לענית אחריו אמן היה חושש שמא כאמצע הנרכ' היה פינה ללכרים אחרים ונמצא שהפסיד‬
‫הברכה וכתב בתשוכה ההיא אבל כשאדם קורא נפיו אץ אס קרא מקצתה בלא טינה יצא כדאחרינן כפ״ב דניכית )ינ •־( עיכ חציח טונה וקריאה מכאן ואילך‬
‫קריאה כלא כוונה ואחרינן כירושלמי מחיקינן טיניתא לרישי דכי חסא למודים כרע נפשיה ע״כיפבר היה אפשר לו לעשות נדרך אחרת שיאמר עם החזן תינה בחיבה‬
‫עד שיגיע למתיחה ואז ישתוק ויענה אחר חתימת החזן אמן ונחי שכחנו תלמידי ה״ר יונה נפיג שאכלו שכך טהג רבי גרייה יי״כ אלא דאיכא למימר שאע״פ שהוא‬
‫אומר כל הכרכיח כל שאינו חיתם לפיי אם נאמצע הברכה פנה לני לדברים אחריס היי הפסק יהיר יינה שאני דרב גיבריה ולא היה חושש שיפנה לנו לדברים‬
‫אחרים • ועי״ל דברכית ר״ה וי״ה שאני שש״־ן מוציא את המיס ידי חובתן הילכך ס״ל להיר יונה שאע״פ שכאמצע הכרכה פנה לכו לדברים אחרים שין מוציאו אכל‬
‫נשאר גרפית לא ‪ .‬ימ״מ קשה לי על תשיבת הרא״ש דשמע מינה שאס לא היה חושש שמא יפנה לבו לדברים אחרים לא היה מברך כפיו כלל אלא היה סומך לצאת‬
‫בשמיעתו משיק ואמאי הא אסיקנא בסוץ ר״ה ) לד‪ (:‬דאין שיין מוציא אח הרכים ידי חובתן אלא בברכות ר״ה ר״ה בלבד ומשמע שצריך שיטוט לדברי ש״צ שהרי‬
‫כתב הרא״ש יש״מ דהלכה כר״ג גברכית של ר״ה יי״ה בלבד אנל בשאר ימית השנה לא אלא כשם שש״צ חייב כך כל נקי ובקי חייב וכן הלכתא ועם שבשדות‬
‫דאניסי ולא מצי למיתי לכי כנישחא נר״ה וי״ה ש״צ מוציאן אנל דעיר אין מיציאן י״ח עד דאתי לבי נטשת׳ ישמעו מש״צ מתחלה ועד סיף ע״נ וא״כ נשאר ברטת‬
‫‪7‬לאו דדיה יי״ה אפי׳ שמע מש״צ מתחלה יעד סוץאין שיצ מוציאי ושמי י״ל דהיינו דוק׳ נברכו' לתפל׳ לרחמי נינטאבל בברכו׳ דק״ש וכיוצא בהן בשומע מש״ןייצא‬
‫והוא שימין לכללבריו וכמו שכתב הרמנ״ס ו״ל בפ״א מהל׳ בדנית ואין להקשית אפיי אס לא היה מישש שיפנה לבו ללנרי׳ אחרים למה היה סומך על ברכת ש״ן ולא טה‬
‫מברך בפיו די״לדלאו בקביעותקאמר אלא לומר דאס לא מפני חשש זה לפעמים היה סומך על ש״ק אנל מפני חשש זה אינו סומך עליי נשום פעם‪ :‬ואחר שכתכחי‬
‫נל זה מצאתי לרוקח שכתב נסי' ט״מ בר״ה וי״ה דאוושי ברכית שומע חפי ש״צ כל התפלה דוצא ואע״פ שש״ץ מיציאי מציה מן המובחר שיהא היחיד חחפלל נעצמו‬
‫שיש בהם כמה מילי דרחמי כיין איניש ליכיה וחכיין אנל אהבה רבה דאית בה רחמי לתורה מציה לשמיע ע״כ ולפ״י אפשר דמטעם יה היה חפן הרא״ש לשמזע‬
‫כרכת אהכה רכה מפי ש״צ אס לא שהיה מישש שמא באמצע הכיכה יפנה לבו לדברים אחרים )ה‪:/‬‬
‫מדברי תשונה זי שגס אחר הנוחר בעמו ישראל באהבה היה עינה אמן אנל ה״ר יונה כתב בשם ד״מ שאין לו להפסיק כלל דניין שאומר הכרכית על‬
‫* ק״ש אין לו להפסיק נין הכרכה והדנר שמברכים עליו יכן הסכימו דעת הרמ״ה והרמכ״ן ז״ל עכ״ל • וטעמו של הרא״ש אפשר שהוא מפני שאין ברכה‬
‫זו‬
‫דרבי משה‬
‫ינ( ולינ יאין לשניה המנהג ולומר אומה מאחר והרניביכחור מ י נ י י ו היינה למענה והסכים לינרי הראי* והר״י וע״פ גהפשט המנהג ומיש מאחרשאין מפורש בתלמוד נראה‬
‫מאחר שמפורש כסייס אין לנו לחוש לסורי הווהר נגדו מאחר <ננר נתפיננ‪ .‬המנהג על פיו ־‪) .‬ו( ובהנהוה מיימוניה בניםח התפילות נ׳ נמם ואנייה סמן מן ירושלמי לימי קרושה וו‬
‫ואין‬ ‫נקול ר‪) : 0‬ה( עיין בינרי ה ר יונה שהניא הניי ריש םם״ט •‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫נפרק גיד הנשה אלא הנ׳ ליווא עוטן ניראה וחומרים קווש • ואופנים וחיוח ונוי לעמתם‬ ‫‪ DO‬כי אין אוסיכול לסץ תויועסש״ץ בשתייה ט׳ ו"ל נ״י ק״ל על תש כת הרח״ש וישמע‬
‫משנחים ואומרים גרון נוי • נ"׳‪:‬‬ ‫מיניה שאס לא היה חושש שמא יפנה לני לוגיים איזריס צא היה י נ י ן נס״ דלל אלח היי‬
‫)ה( ואיא ן' ל כתנ נתשינס והוי שפיר נו׳ • נלל ל' וין ן'‪:‬‬ ‫סומן לצאת ושמיעתו משין ואמאי הא אשיקנא בסוף ר'ה דאין שיין מוציא אח הרנ־ש יוי‬
‫)י( וכן ועת רב שליוא גאון נוי ה״נו לומר שגס הוא םונו שיכול לומי אור‬ ‫חונתן אלא נברגית י״ה י״״כ ולהד ויופיע שצויכ־ן שיכינו לינלי שי; שהרי כתב הרא״ש וש״מ‬
‫חוש על ציץ מאיר כלל‪1‬נר הראיש אכל לא מטעמיה ולהרא״ש טעפא יוצר אור ה״ט אור שגגו‬ ‫והלכה כר״ג כנוגות של ייה יירו כלבו אכל לכיכות של שאר ימיי! השנה לה אלא כשם שש״ן‬
‫וה״נ אור חלש שעתיו להחיר בציון ולרנ שר רח גאון יוצר אוו רצה לומר אור שאנו משפמשין‬ ‫חיינ כן נל בקי ונקי חייה וק הלכתא ועם שבשדות דאגים• ולא מגי למיתי לנ׳ ננישתח‬
‫ב• ואננפ״י שאין וה אור חוש העתיו להאיו נציין כשחומו סמון לחתימה אור חוש על ציין‬ ‫בי״ה ויו״כש״ן מוציאן אבל דעיי אין מוציאן י״ח עד ואתולב• מישתא ישמעו משין חח־זלה‬
‫מאיר אין נכן כלוס וכיון שמוכירין שם אוו בעלמא שפיו טעק פתיחה הוא וחין אע מדקדקים‬ ‫יעד סוף ע״נ וא״כ נשאר נרנות דלאו ויה ויי״ג אנילו שמעו מש־ן יומחלה ועד םו‪,‬י‪.‬‬
‫איוה אוד הוא • נ״י‪:‬‬ ‫אין ש״ן מוציאן ‪ .‬ושמא ׳"ל דהיינו וויןא ננרנוח לתפלה וואמי גינכו אגל בגרנות‬
‫‪ (0‬כי אין אדס יכול לכוין חדיר עם שיין נשתיקה וגם אס היס מטק ט' נלל ד׳ םיי י״ט‬ ‫וקישוטוצא נהסבשומע מש״ן יצא והוא שימין לכל דבריו ענ־ל ולא ידעתי ליה כתנינלשין‬
‫ונראה שטעמו מפני שהיה רוצה לענות אמן אחו נרנת ק״ש ולענות אמו נרנת‬ ‫שמא שהרי נהדיא כתנ כן ניוקח סי' די״ש וו״ל קי״‪-‬ל בשילהי י״ה ש״ץ מינית אח היכיס ידי‬
‫עצמו א״א והא תניא נפרק שלשה שאכלו יכוה נור ולשתוק לגמרי נכל הנרנה ולשומע?‬ ‫חובתן בין מי שהוא בקי נץ שאינו נקי כברכות של י״ה ויו״נ •רישלמי והוא שיהיה ניאש‬
‫מפי ש״ז כלי לענות אחריו אמן היה חושש שמא באמצע הנרנה היס פונה לוכדים אסריס‬ ‫התפלה • ופוטר משוס לאוושי ניכומ ופוער נמ׳ עם שכשיית ותפל ת של כל השנה טוב שיתפללו‬
‫ונתצא שהפשיר הברכה • ונבר היה אפשר לו נורן אסר שיאמר עם הסין תינה נתינה עד‬ ‫כלהיורעיס כיאיתא נפרק תפלת כשחר מתפלל איס י״ח בלל יוס וכל הנינות שאינן היותה‬
‫שיגיע לתמימה ותו ישתוק ויענה אחו חתימת האון אמן אל* ואיכא צמימו שאע״פ שהוא‬ ‫מכרן כל א' וא׳ אהל יוצר ומעריב חכוין לשתיפת שיין נוי עי אנל ני״ה וי״כואויש׳ בילית‬
‫אומר נל הנמה כל שאינו חותם בפיו אס נאפצע הנרנה פנה לנו צדנרים אחרים הוה הפסק‬ ‫שומע מפי שיין כל התפלה ויוצא ואע״פ שש״ן מוציאו מצוה מן הי־נסו שיהא היתיו מתפלל‬
‫׳׳י • ‪-,‬מנהגינו נועת סרא״ש נענות אמן אשר סיום סש״ז גרנות של ק״ש‪:‬‬ ‫כ‬ ‫נעצמו שיש נהם כמה מילי דרסמי לטין׳ איניש לניה • אנל אהנה רנה יאיח ניה וחמיותורס‬
‫אס‬ ‫מציה לשמוע עניל • ומשמע וונותא קאמי הרוקת דאני' נר״ה ריכ דמצוה להתפלל כלאחר‬
‫נעצמו‬
‫חדושי הטזיח‬
 ‫סג‬ ‫מח‬ ‫אורח חיים הלכות ס״ש וברכותיד‪ .‬סא‬ ‫ביי‬
‫ציציח סייס הרי ימיה נמצא שלא חסרו אלא ג׳ תינות ינאח״נ סגי והאומרים אע״ג לטא על סוף נינח הנוחר מ״מ ענשמ ציין ג״נ לניק על מ״ש נפרק נל נתבי‬

‫‪ '7 ,‬תיביח משלים מה שחסר ונו היה‬ ‫שנן‬

‫‪.‬‬ ‫יטדה החסיד נמינ שאימרים אמ‪ /‬ע״נ‬
‫מנהג נל ישראל בילדותי על פי הסדורים‬
‫והגהת מיימיני נתבי נפרק ראשק מהלטת לדבריהם שק׳׳ש יש בה רמ׳׳ח תימת כמנין אבריו של אדם ‪ 00‬אלא שבידינו מאטתיט יעל פי הרוקח שנתנ‬ ‫פ ‪5‬‬

‫?י״״ה שחסר ד׳ ומכוונים להשלים באלו ד׳ והרפיה השיב על זה כתשוב׳ מגהג בישיבה אמ אל מלך נאמן יטי עד‬ ‫?א»"כמתניתק‬‫מטםיגיללליתא‬
‫לאוח״‬
‫נרניתפאיןזה‬
‫סתר מנהג‬
‫ולא נגמ׳ מ״מ נראה שמנהג*קדמון היה וכתב ודאי אם הקדים וסיים הבוחר בעמו ישראל כאהבה קודםש־צ נמל אבריו של אלם ועכשיו גסבטלע״י‬
‫אלא שאס״נ נטלוט נט שלא יפסיק יכול לענות א ק כשיסיים ש״צ דלאו עונה אמן אחר ברכותיו הוא ספרהחיקונים והזוהר שנתנ שם שמשליחי'‬
‫נין הנוחר נעמי ישראל לשחפ יתקט אלא אחר ש״* והפסקה ליכא רלאגרע משאלת שלום דטפסקינן נמה שחיזר הש״ז נקולרם ואומרה'‬
‫אלטנם אתת ותופסים עיקר דלעולם יעד‬ ‫במקימי שיחזיר ש״צ ה' אלטנם אחת דהני‬
‫איתא בספר התיקונים תיקק י״א ואיט בין ברכה שנייה לשמע אבל מי שעונה אמן אחר ברכת עצמו כין הוא שחי חיטת ולא מסח אלא ג' תינית‬
‫ועיק בלי האריך ביה ועיק בהגהת ש״ע‬ ‫היה‬ ‫שלא‬ ‫ברבר‬ ‫הפסקה‬ ‫והר‬ ‫בור‬ ‫ונקרא‬ ‫טעות‬ ‫הוי‬ ‫צבור‬ ‫כין‬ ‫יחיד‬
‫מחלק גק יטד לצבור ‪.‬־‬ ‫ר ^ ח ע ם א ^ מ ^ ב ל ה ^ לי להפליק וכל שבן המפסיק־ כאמן אמ׳גדאיכא תלת דמ^קבין‬
‫תקימ לאחזרא שליחא דצנייא ה׳ אלטנם כרכה לקריאה ועוד דמפיק שם שמים לבטלה ועבר בלא‪ .‬תשא י ח י ר־ע וצריך להפסיק נק תיבה‬
‫לתינה ט׳גראה לריל שלא‬ ‫אמת ע״נ ומנהגי מי ספרל שלא ליייי דהזכר׳ השם הבא ליח ליה עניינא דפדבר לה לא להבוחר בעמו‬
‫יאמר התיטת במחצה אלא נמתין מתק‬
‫נאילימינהמעיתאחתאחתיהא דצריךליתן‬ ‫לצורך‬ ‫^ ‪ t t Z ^ f l Z ,‬ישראל ולא לשמע ישראל והויא לבטלה ועוד כיון דלאו‬
‫& ‪ £‬ב ר ב ה היא אלא לאשלומי רמ־ח״יבית היי ליה תוספת בקיש והאי רימו נין הדבקים מנין אחר טא וטא שלא‬ ‫«‪%Fy*S1tt‬‬
‫לאלטכם אמת ינ״נ נספר הזוהר נ»ף תוספת לא יעקב אמרו ולא בניו ולא משה אסרו וא׳׳כ אנן היכי יאחר על לבבך משימה אחת אלא על‬
‫פרשת ורא אליי ה׳ לנק׳יש אית רמ״ח אמרינןליה השתא בשבמליואי לאו דאמריה יעקב לאהוהאמרינן משימה בפני עצמה ולבנך משימה בפני‬
‫עצמה מהי הטיח שניחן בין נשימה‬ ‫ש‬ ‫ג מ‬ ‫‪3‬‬

‫תינקעםי\אלהינםאמת ?י י י ליה ואע״ג דאמרי׳ יעקבלאאמרינן ליה אלא בחשאי ואנן ניקום לנשימה אנל שאר תינית יכול לימר משיחה‬
‫‪ ^ £ * g ff&j£‬ו ג י מ א מדעתן מידי דלא אמריה יעקב ולא משה ולא איתא לא אחת רק שיפסיק נין תינה לתינה •־‬
‫יצריך‬ ‫ולעצמות נעה״י ינעה״נ ראמר רני כמתניתין ולא בגמרא אלא מחוורתא רהאימנהגא ל״ל עיקר ומאן‬
‫נהוראי אחר רני נחמיה נקיש ר»*י דיכיל לסלוקא שלא ע״י מחלוקת אלא בחבור׳ שרעת אחת למלם ש״ד ומאןדלא יכיל לסלקא לסלוקיה‬
‫חיטת נמנין אינריי של אלם והקייא קיש לנפשיה ע״כ מדגים בספרד לקרות פסוק הראשון בקול רם ומנהג טוב הוא להעיר הכוונה בפסוק הראשון‬
‫שהוא עיקר מקום כוונת הקריאה ויש נוהגין שנותנין ידיהם על פניהם בקריאת פסוק הראשון וראייתם‬ ‫‪ ftnm‬ט ילא‬
‫חטא הטאיטקא לעי מא‪1‬רמא!יתינ קמייהו מפ״ב דברנות )יג‪ (:‬רבי כר הוד‪ ,‬מנת ידיה אעיניה הוה קרי לה פי׳ כוונתו שלא יסתכל ברבר אחר‬
‫שמע אילין מילק קם על רגלוי ואמר שמונעו מלכוק וכל מה שיעשה אדם לעורר הכוונה טוב הוא ‪ :‬כתב ד״ע וצריך להעסיק בין תיבה לתיבה‬
‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ש‬
‫מפורש‬ ‫)י( רעל ההיא)דפסחים נה‪(:‬דאגשי יריחו היו מרכין את שמע שלא ברצון חכמים‬ ‫'יו" *‪ ^ ? I‬י " "?י"‬
‫אמר ניה רני טיא תינ נמ יתינ אמר‬
‫ליה נרי שמעת מהאי מידי אמר נך שחעגא מאנא נקיש יש רמי׳ח תינות חסר תלת לחנק אינריי של אלם מאי תקנתיה תקינו שיהא ש ׳צ חויר ג׳ תימת ימאן‬
‫נינהו ה׳ אלטנם אמת נ ד להשלים רמ״ח חיטח על הקהל ינלי שלא יפסיק לאחת לא פחוח ולא יותר חשלפ אלהני אחא ר׳ יטלה נטה דר׳ פנחס ויתינ‬
‫איע נמאי עסקית! אמת ליה בחילי דק״ש הט והכי אמר ההיא יטקא אמר ודאי הני אר״י נן טרי ירט ייסי בן דירמסקית חשחיה לדגי עקינא חסילים הראשינים‬
‫תקנו קריאת שמע נעל עשרת הדנרית ינעל מנין איבריי של אדם והא מסרו מהם שלש לחנק אינריו של אדם תקני שיהא ש״צ מזר ומשלים איתם ימאי נינהו‬
‫ה׳ אלטנם אמת‪ :‬בתפלה תקט ג' ברטת ראשונות וג׳ נרטת אחרונות בקטאת שמע שלש שמות נראשיגה ה׳ אלהיט ה' אחל שלש שמות נאחדונה ה' אלהינם‬
‫אמת ינל האימר קיש נה׳׳ג נידיע שאינו נזוק נל אותו טוס ונל הא‪1‬מר קטאת שמע שלא מס הצינור איט משלים אינריו חסני שחסת הגי חיטת שש״צ טור‬
‫מאי תקנתיה יטין גט״י ‪1‬יי"ן לבאמת ויציב ועם נל לא טה קירא עליי אנא מעיומ לא יוכל לחקק יתסחן לא ייכל להמנית אותם שלשה תינית לקריאת שמע ששלימ‬
‫צנור מוזר לא יוכל להמטת איחס למשלים דמית נשאר הצמר עניל ישמעתי שעגין הטיגה נט״י ווי״ן הוא לפי שנרי פעמים יי״י פילה צ׳ ישם ההויה עולה נ״י יעם ל׳‬
‫אימיותיי עילה ל׳ וג״פ שלשים עולה צי הרי שמטין נסיו ווי״ן לשלשה שמות )א( ורטט הגדול מהר׳־ר יצחק אביהנ ז״ל נתנ חצאתי נארחות חיים שי״א נ״פ להיית‬
‫לנס לאלטם יעיד שם שאפ״פ שלא יחייר נימיד מאחר ששומע מש״צ שימע נעינה )נ( אנל נחנ המקימית אין מיורק להיית לנס לאלטם אלא ט״י אלטנם אמת‬
‫ש״צ מייד ינזה נשלם רמ״ח שאמת מן המנין אנל אין טחיל מוזר ואימר ה׳ אלהינם אמת נלאיתא נגמרא אלא נחירת שליח ציטר ששיחע חחט יצא ומל זה אמרו‬
‫נמדרש ריח מעוות לא יונל לתקק זה מי שאיט קורא קריאת שמע עם הצטר שנראה שאק מקום להשלים רמ״ח אלא מם ש״צ מד נאן לטט • ומיש אנל אין היחיל‬
‫מזר וטי נלאיתא נגמרא איני יידע הינן מזכר נן ממרא ‪1‬איפשר לדחוק שטון למאי דאיתא מרק היה קורא )יל‪ (.:‬אינו חתר יאימר אמת וסובר הרב יל שנם‬
‫זה מלל איט חוזר יאומר אמת וטיט ליטל אנל לשליח ציטר נדל‪:‬‬
‫ו י ע ן מקשים על מנהג וה שהשליח צינור תוור ואומר ה׳ אלהינם אמת מראישליני רבי יוחנן ב ורנא נפרק היה קירא אם חוור ואומר אחת והלנה נרנא שאיני‬
‫חחר יאימר אמח יאמרינן נמי החם ההוא מחית קמיה דרנא שמעיה רנא דאמר אמת אמת תרי וימני אמר נל אמת אמת תפסיה להאי וסירש״י ריהטא של‬
‫אמת תפסתי ליה משמע דאין לומר תרי זימני אמת אפילי לש״צ יי״ל דשאני התם שטה מזהיר אמת חרי זימני כלא הפסק אנל הנא שחוזר יאימר ה' אלהינם אחת‬
‫שפיר דמי ותדע דהא ההיא מטת קמיה דרנא דשמפיה דאמר אמת אמת נלא הפסק הוא מדמייתי לה אפלוגתא דממריאימר אמת אי איט תייר והטא סירשנה‬
‫ה״ר ייגה שאמר ה׳ אלטנם אמת וממתין שיסיים המון ק״ש יקאמר לכשיגיע המק לאמת איני מייר ואומר אמת הרי לנשאיט מפסיק בין אמת לאמת טא וגם למה‬
‫שפי' לנשאמי ה׳ אלהינם אמת יפסק מפני טיאה אי מפני הננוד יקאמר דאינו חווי ואומי אמת אף על פי שהפסיק ניניהם נרניים אמהס אינא למימי למפסיק‬
‫מפני היראה א‪ 1‬חסני הנטל לא שטח נש״ץ אלא ניחיל ויחיל ולאי איט חויר נ׳ תינית הללי ונמו שנתנאר לעיל הילנך לא אמר ינא נל אמת אמת תפסיה אלא‬
‫נשאינו טור לומר אלא תינת אמת לנל ינממנמ לישנא לינא נל אמת אמת ספסיה להאי יפייש״י ריהטא של אמת תפסתי ליה יהא לא שייך אלא נאימר נ״פ אחת‬
‫נלא הפסק תינה אמרת אנל אם מוזר יאימר ה' אלהינם אמת שפיר למי וא״ת סוף סוף חההוא לגמיח משחמ שלא טו טהגי' לחוור ה' אלטנם אחת וגם מלאמר‬
‫רנא נל אמת אחת חפסיה להאי ילא א״ל אחאי לא אהלרת ה׳ אלטנם אמת י״ל לההיא לנחת טיעה היה ורנא ה״ק נל אמח אמת תפטה להאי נלימר ללא ה׳״ל‬
‫לאהדימ אמת לחיל אלא ה׳ אלהינם אמת ואת״ל לרנא לא הוה אמר לליהלר מיד אינא לחיחר שרנא היה טהנ לייזר אמי׳נ נמנהג הקלמינים וא״נ איני צריך לחזיר‬
‫שים חיבה אבל מאן ללאנטנ למימר אמ״נ חילה רנא שצמו לחזור הי אלהינם אמח טלפן‪ -‬אנן ללא אמרינן אמ״כ אפילי לרנא צריך לחזור ה׳ אלטנם אמת ‪:‬‬
‫יגמצא בחוב נספר הפליאה שש״ן חוזר אני הי אלטנם • יטה נמצייס מי שהיה נוהג נלנמי יגערי ט מגיל הגליל נמהר־ר יצחק הנהן ז״ל וטרי הר׳ הגליל‬
‫מהדיר יעקנ ני רב ז״ל ינל גלילי הליר הנמצאים נעת ההיא יגס נקיסטאנטינא געי הרנ הנליל מהר״ר אליה חזרחי זיל ינל גלילי הליר נחי שטה טהצ בן יאח״כ‬
‫ראיתי מי שהיה אימר שנספר הפליאה יש לנהוג שנספרים מלריקים מהויהר נמצא נלבמי יזה טעית גמור שנשלשה מקומית שכתנתי שהניאי שלשה תינית הללי‬
‫נטלן נת‪1‬נ נסיגטן אהל ה׳ אלהינם אמת יניה ננל מסמאות שראיט יששמעט ינ״נ ג״נ הרנ רני לול אבידרהם יהניא מאמר יה שנמלרש חת ינתנ ט שמזר ה׳‬
‫אלהינם אמת ‪ pi‬נומק העולם לנןנל המשנה ילי על התחתינה!גוערק נו ימנטלין אמ לנמי ומקיימק מנהג אטתיט שטא סיפ ס׳ הוזהר יהס שתנעי מנמ זה‬
‫‪:‬‬ ‫י צ י נ‬
‫להפסיק‬ ‫‪ M‬כ ת י ר״ע וצריו‬ ‫ילאי לקלקו נלנר ומצאו שוט אמת י‬
‫דרכי משה‬
‫סא)א( יל'גה»עם רא״ו ווי״ן בעני! ייהי נאוה ווה בי נרי ייי״ן עילה למניןזי׳ יהקייאה היא נה‪«:‬בח לא־ היי ודא בסנין אמן ובפני! שט ב! ד׳ איהיות בבחינתו וקויאתו וחנה הוא‬
‫ימי אוני אפן יהס בעעמי הגי •לוה »ל ה׳ אלהיכם אמת במביאי ליויע׳ טעם הפמוה בן ג״ל יק כתבתי ביםייי מעיי הקבלה עלי בעזיח ה א ל ‪) :‬נ( יבתנ בחא־ו ג־ג ח״ב‬
‫ייחיד מאומד בלוי• ה• אלהיכם אמת לא יחויי עניה לימי אמת עם ההון יהוי באילו א מ ו ב"» » ס ע רמעוהקיט אוחי עב״ל יא»מי ואט חיוי כל חג׳ חיביח ליה לו בה יכן יאיהי יבי'‬

‫שציין להשםיק ג' הששקיה במקיא זה א' בין ישראל לה' »לא ימחמע »י»ראל היא הזים ו ה ח י ו ת וויק טקים •נהגי שייעיו מעם איור ע״׳« יעוד זניין להשביק נין ה' אלוזינו לה' א ה י‬
‫נ י היבי דלישתמע ח' עהוא אלהיט היא ה׳ א ח י איב הפסוק גהלק לגי הלקים יחם ג׳ י«‪0‬קית ינן ס י י ה ע״ו טעם הגיקיו « ם י ק מ ט ע « » ‪8‬סיק בין י»יאל לה׳ י נ ק אלהינ‬
‫אלהינו לה׳‬
‫עכיל‬
‫פרישה‬
‫לפי שניו שעמים ו׳ מולם צ' ושם הטי״ס מולה נ־ו ועם י ׳ אותיותיו מולם למ״ו וגי ‪5‬ע»יס‬ ‫)ג( א ל א שחסו א ו נ ע ‪ .‬ו״ל ב״י ים אינו מווקוק שהוי אינם מםיוים אלא ג׳ תינומשנשמע‬
‫שלשים מולם צ׳ הוי שמתכוין בנדי ווי"( לגי שמות • )ונהגה״ת ומ״א נש״ע הביא עוו נרא‬ ‫ינשנמליי יש י״ב תינות ומואהנמ ע ו ובשעוין מ״נ ומוהיה אם שמוע =גו נימי‬
‫ע״ש( ומצאתי נתיב נסער הפליאה ששיז שווי אני ה' אלהיבס והיה נמצוים יו׳ שטה נוהג‬ ‫השמים על האון קנ״נ ונע׳ ציצית ם״ט הוי ומיה נמצא שלא חסרו אלא ג׳ ובאל מ ^ נאמן‬
‫נונויו וגעוו סנגיו הגוול נמהו״י יצ״זק נהן ר ל ומורי הי* הגווצ מהדר״י ני וב ו״ל ובל‬ ‫סגי והאומוי' אמן הוא על םון> נ ו נ פ ס מ מ ו יכ״נ במנהיג וליג נאגוו נשם ווקח ענ״ל ונ־נ‬
‫גוולי הווו הנמצאים נ ע ת ההיא וגם נקונסטנטינא ג ע ו הרנ מ » * ו אליה מוומי ו״ל ובל‬ ‫וא״ףנהגהיתיו • נ ת נ נ מ ו ו ש הנעלם אמו ו י יוסק בן ניוי וו־ יוסי נ ן ווומסקי׳ משמיה וד״ע‬
‫גוילי סוור נמי שהיה נוהג ואסר נ ן ראיתי מי שטם אומר שכספי הפליאה יש לנהוג שנספר׳׳‬ ‫ססיוים הואש‪-‬ניט מקנו קיש מ ג ו עשומ ס ו נ ו ו ת ו מ ג ו מגק אינוי האום והא ססוו מהם‬
‫מווייןים מהי־הו נמצא מ נ ר ״ ווה טעית גמור שבג' מקומית שהניא ג׳ תינות אלו בגולן נ׳‬ ‫ג׳ לסגק האנויס מקני«הא הש״ן חחו ומשלים איתס ומאי ניהי ם' אלהינס א מ ת • בתפלם‬
‫נסגנין א׳ס׳אלהיבם א מ מ י ק סיחנבל סנוםסאומ שואינו וששמענווכ״כג״נסריואכיווהם‬ ‫מקנו ג' נ ו נ ו ת סואשוטת וגי נונזת האמוונימ • נקיש ג׳ שמות נראשונס ס' אלסינו ה׳‬
‫והניא מאמו יה שנמווש וות וכתוב בו ששחו ס ׳ חלהינםאמת ‪ .‬ונן נוהגי! העולם לכן נל‬ ‫אסו • ג' שמות נאסוונס ה־ אלהינם אמת • ונל האימו קיש בכס״ג ניווע שאינו געוק בל‬
‫המשנה יוו על התחתונה וגיעוין נו ומנטלין א מ ונויו ומקיימי! מנהג אבותינו שהוא ניע‬ ‫אומו היום ונלהאומו קיש שלא ע ם סצנוו אינו משלים אנויו מפני שחסוי הגי עינות ששץ‬
‫ס כ ו היוסו וסם שןנמו מנהג יה וואי וקוקו נ ו כ ו ומצאו שוסו אמת ויצינ עניל ירי ‪:‬‬ ‫מווו מאיתקגמיס ינויןנט״ו וואוי״ן ונאממ ויציב ונו׳ ושמעתי שמנין סיונס נט״ו יואוי״ן היא‬
‫מעויש‬
‫הדמוי הגהות‬
‫גיישח‬ ‫ב נגמ׳ עולשגיגו איחא רבה ובן לקמן ההיא רנמיח לקשיח י י ג ה » מ י ׳ ובה אבל הרי״ף ויא״» גויםיו בכל עניו זה י ב א ‪:‬‬
 ‫ב״י‬ ‫אורח חיים הרכות ס״ש וברכותיה םא‬ ‫ב״ח‬
‫וצך״יד להאריך בד׳ דאחד סי׳ כשירגיש בדלי״ת יאריך בנשימת היוח שמוציא להפםיק נין תינה לתיכה לעל ההיא דאגשי יריחו טרכין את שמע שלא‬
‫‪ I‬מסי! שיעור שיחשוב בלכי כי׳ ולא כאיתן המארינין נדי כנקוד׳ הציר״י ברצון חנתיס מערש בירושלמי שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה כן כתג‬
‫תחת הדלי״ת ומהסידק הכיוגה יכך קבלתי חמורי ההםיד הרנ הגדיל מהר״ש י״ל בקצת הפרי רטט יכן נראה שהיה גורה רבינו הגדול מהרי״א ו״ל וכתב‬
‫מלובלין‪* :‬רי*!* יאריך כאל״ף שלא יהא נראה כאי חד ני' דא״כ מפסיד הכינה ע ׳ז הירושלמי הזה נראה שאינו חסכים עם גמרא שלנו שגגמ' )ברכות טי‪.‬־( לא‬
‫אמרו אלא צריך שיתן ריוה כין הדכקיס‬ ‫כתוב שלא יהא נראה‬ ‫וגאשיר״י‬
‫אין חד ‪ :‬י"‪ £‬מדקאמר ובלנד שלא ‪ 00‬מפורש בי־ושימי ש ל א היו מפםיקין בי; תיבה לתימן)ה‪ (.‬וצריך מין על לבכך וכו׳ אלא שי״ל שהוא יותר‬
‫וני' פי' הי״מ לא היו ייהאריך ברי ראהר שיעור שיחשוב בלבו שהקב״ה הוא יחיד בעולמי הפסק ממה שאמר בכאן שמפסיק בין‬ ‫יחטוף חי״ח‬
‫תיבה לתיבה ע״נ‪-.‬‬ ‫חופםים הפירוש שכחב רבינו שלא ימהר נה‬
‫לקרותה כחס״ף שאין פי׳ משמעותה נחט״ף למעייה דיממה ובר׳ רוחות העמים ויש מהנין להטות הראש כפי לצריך להאריך גדלי״ת דאחד ונולי‬
‫‪ I‬בריש סרק היה קורא )יג(‬ ‫שום דבר דא״כ למה הזהירו נחי״ת דאחד המחשבה מעלה ומטה רירי רוחות ויש מפקפקין כרכר משום ה א‬
‫ייתר מת׳ דוהשתחויחס וחי״ת דוחרה אלא דתניא הקורא א ת ש מ ע לא יקירן בעיניו ולא ירמה בשפתיו וא״א תניא סימנים אומר בל המאריך באחד‬
‫סי׳ לא יחטוף נחי״ת הוא לא ימהר הרא״ש זיל היה אומר שאין להוש דהתם הקריצה והרמיזה לצורך מאריכי! לו ימיו )שנותיו!אמר רב אחא‬
‫בר יעקב וגדלי״ת אמר רב אשי ובלבד‬ ‫בקריאת החי״ח ולפיכך קשיא להו לתה לא‬
‫ימהר ופירשו שהוא לפי שצריך להאריך בה ד'א ומבטייין הכוונה אבל הכא הרמיזה היא צורך הכוונה וגורמת שלא יחטוף בחי״ת רבי ירמיה הוה יתיב‬
‫אותה ירושלמי אמר רב נחמן בר יצחק וי( ובלבד שירגיש בדלי״ת קמיס נ דרי חזייה דהוה מאריך טיבא‬ ‫כשיעור וכי׳‪:‬‬
‫הא‪21‬ןך שמע שמע כי׳ נפרק אין שייא ת ה א כרי״ש ונמצא מהרף ולא ׳הטוף בחיית )‪ 0‬ש ל א ימהר אמר ליה טון דאמלינחי׳ למעלה למטה‬
‫עימדין סיף )דף ל״ג( ותו בה לקרותה בחטף שאין פירוש מ ש מ ע ו ת ה בחטף שום רבר ולא ולארבע ריחות תו לא צרינח ‪ .‬ופירש‬
‫רש״י וכדלי״ת ־ ולא כחי״ת דכל כמה‬ ‫איתא התם א״ל רכ פפא לאניי ידילמא‬
‫מעיקרי לא כייןדעתיה ילכסיףכוין דעתיה יאריך באליף ש ל א יהא נראה כאי ח ד ) ח ( יש םפרשי' מדקאמר דאמר אח כלא דלי״ת לא משתמע‬
‫א״ל חברותא כלפי שמיא מי איכא אי לא ובייבר שייא יחטוף בחי״ת א ל מ א שצריך להאריך בח כשיעור מידי ומה בצע כהארכתו אכל כדלי״ת‬
‫טין דעתיה מעיקרא מחינין ליה בתרזפתא שיחשוב בלבו שהוא יחיר בשמים ובאי״ן ) ה ( ובדלי״ת יחשוב יאריך עד כשיעור שיעשנו יחיד גשמים‬
‫דנפחא עד דמכוין לעתיה אלמא דהך שהוא יהיר ברי רוחות ‪ 00‬וראייתם ממנחות דקאמר התם חטריה ובארץ יבארבע רוחות ‪ :‬ינלנד שלא‬
‫דשמע שמע משתקין איתי אפילי אי לא לגגיה דהי״ת להודיע שהוא הי וברומו ש ל ע ו ל ם ובד׳ ל ה מ ל י ט ב ד ׳ יחטוף בחי״ת • בשביל אריטת הדלי״ת‬
‫לא ימהר בקריאתה שלא יקראנה בחטף‬ ‫כיין דעתיה מעיקרא מיהי נראה דיקא‬
‫כאומר שמע שמע בקול רס משוס דנראה היוהות כנגר הריי״ת ‪ :‬האומר ש מ ע ש מ ע פירוש שני פעמים בלא פחח ואין זה כלום ‪ :‬דאחליכתיה‬
‫לשומעים כשתי רשויות אנל נלחש יכול מ ש ת י ק אותו שנראה כשתי רשויות ואיתמר בירושלמי דווקא למעלה ונוי ‪ .‬שהארכת שיעור שתחשוב‬
‫לומר פעם שנייה אי לא כיין דעתיה בצבור אבי ביחיד שרי ונראה שאי! ייהלק דבגמרא דירן א י מ מתלק בלבך ה' אחד בשמים וכארץ וגד׳ רוחות‬ ‫‪1‬‬

‫וכתבו תלמידי ה״ר יונה אומרים רבני‬ ‫בראשונה ואף חייכ לחזור ילימרפםיק‬
‫ראשון בטנה כיון דאינו יוצא י״ח קי׳ ש והא דתניא האומר ש מ ע ש מ ע הרי יה מגונה ומשמע אבל שתוקי‬
‫צרפת דמכאן נראה שצריך להאריך מעט‬
‫כראשינה דלא כיין דעתיה וכדלקמן ל א משתקין ליה ומשני בגמרא ה א ראפר פםוקא וכפליה והא ר א מ ר בחי״ת כשיעיד שימליכהו כשתים ובארץ‬
‫בסימן סייג וכן משמע הלשון שאמי מ י ה ונפלה ^ ופירש״י)‪ 0‬כשנופל הפסוק משתקין אותו דמיחזי זבדלי״ח יאריך גס כן כשיעור שימליבס‬
‫בארכע רוחוח העולם והכי משמע במנחות‬ ‫כשתי‬ ‫האומר שמע שמע משתקק אותו‬
‫)נט ‪ (:‬דאמר התם חטטס לגגיה דחי״ח‬ ‫דאלמא בדכסליה בקול רם ונראה‬
‫כל‪1‬מר חי היא ב ח ט של עולם כלומר‬ ‫לשומעים כבי רשויות משתקין איתי אכל‬
‫בלחש חייב לחזוי ולומר אי לא כיין דעתו כראשונה וכך כתנ בספר חכידיס עישין כמי תג למעלה כאחצע הגג להודיע שהוא חי ושהוא כרומו של עולם מושל על‬
‫סימן י״מ ולפ״ו נראה דהירישלמי דחחלק נין צבור ליחיד והתוספות שס הביאוהו הכל נראה שצריך בקריאה להמליכו בחי״ת כשמים וכארץ לטדיע שהוא חי ברומו‬
‫היא עיקרדכיון דאיםור׳ ליכא אלא משיס דנראה לשימעיש כבי ישויות ילק משתיקי! של עילס יבדלי״ת להמליכו בארבע רומית העולם כנגדהדליח וי״א שבשעה שמאריך‬
‫אומי השומעים א״כ כשמתפלל ניחיל דליכא שומעים אפילו בקול רם יכיל לימר ימליך אותו במחשבה ודיי וי״א שירמוו בעיניי בשעה שממלינו כשחיס וכארץ וכדי‬
‫שמע שמע אי לא כיין לעתיה מעיקרא ומה שהשיג רניני ואמי וניאה שאין לחלק רוחות העול׳ ולזה נוטה דעת מורי מדאמרינןבגמר׳)שם יג‪ (:‬דרכי כשהיה לימד‬
‫לבגמיא לילן אינו מחלק עכ״ל אינו כלוס דחיקאאר משתקין אותו אלמא דמיירי לתלמידיו לא היה רוצה להפסיק אלא היה מעכיר ידיו ע״ג עיניו וקורא שמע ישראל‬
‫דאינו מתפלל כיחיד אלא כרבים והשומעים איתי אומרים שמע שמע ומשתיקי! יכי׳ יחזיר ישונה ומה שהיה מעביר ידיו ע״ג פניו היה מפני שלא יראו הרמיזות‬
‫אותי יהכי נקטינן וללא כרניני והש״ע שנמשך אחריי ולא כתנ החלוק נין יחיד שהיה עושה לכל צד דהכי איחא בגמרא א״ל רב לרבי חייא לא חזינא לרכי דחקכל‬
‫לצכור ולא כתכ גס החלוק נין אמת כקול רס לאימרי כלחש אלא כדפי׳ עיקר עליה עול מלכות שמיס א״ל בר פחתי בשעה שמעביר ידיו ע״ג עיני! מקכל עליו‬
‫מיהו בימיד גמי לא שיי אלא כשמתפלל כיחיד וליכא שימעין איתי איחר שמע עול מלכות שמיס עב״ל והרא״ש כ׳ לאין ראיה משם שלפי שהיה יושנ בתוך הצכור‬
‫שמע ג' פעמיס בקול רס אבל בדאיכא שומעין אסור אפילו כשמתפלל כיחיד כדפי' • היה מעביר ידיו על נכי עיניו נדי שיונל לטין ואע״פ שכתב הרא״ש כן כתכ רנינו‬
‫למ״מ היה אומר שאין בזה משוס לא יקרוץ ולא ירמוז‪:‬‬ ‫ומה שנהגו לומר כמקצת מדינית וקהילות שמע שמע כסליחות כאשמירת הבוקר‬
‫י סמ"ק צריך לטין באל״ף שהוא אחד יבחי״ת שהוא יחיד בזי רקיעים ובארץ‬ ‫יכן בנעילה כיה״כ התו׳ לשם וכן הרנה גדולים כתבו ללא יפה הס עושים ירכינו‬
‫‪-‬‬
‫ה ר י ח' והדלי״ת רמז לדי רוחות ולעתיד יאחרו כל העולם שהוא אחד‪.‬‬ ‫נשם ר״י כתנ שצריך לשתק איחס יהיא תימה גדילה דחשמעית הסוגיא פרק אין‬
‫עומדין משמע דדוקא ניחיד האומר לבדי נפני רניס שמע שמע משתקין איתי יךץש ‪ ifyy‬נפ״נ אמר רב נחמן בר יצחק ובלבד שידגיש בדלית וכו׳ ינראהשעל‬
‫פ׳ מהירושלמי נוהגים העולם להדגיש הדליית יותר מדאי ואין‬ ‫משוס דמהיי כב׳ רשויות ינדפי' אנל כשכל הצבור אימרי׳ שמע שמע לעויי כל‬
‫צורך אלא כל שמדגיש בה קצת סגי דתו לא דמיא ליי״ש‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ישראל על ייחוד שמי יתעלה ואומרים אוחי ג' פעמיס באס לא טי! דעתיה‬
‫כראשונה יטין דעתו בשנייה ואי לא טין כשנייה יכוין בפעם שלישי אי ן ך א יחטוף כחי״ת יטי כבר נתבאר בסמיך ‪ :‬ן ר י א יאריך באל״ף וכי'כן כתנ‬
‫י^ן מפרשים מדקאמר‬ ‫הרא״ש כר״פ היה קורא והוא בירושלמי‪ :‬י‬ ‫נחי אימריס איתי ג׳ פעמיס להראות דתלתא זימנ• הוי חזקה שאנו תיחזקין נייחוד‬
‫כ״כ זה בסמוך נשם‬ ‫שמי ית׳ שלזאת הכונה אנו אומרים אותו ניה״נ ננעילה ובאשמור' הבוקר ג״כ ינלנדשלא יחטיף בחי״ת אלמא שצריך להאריך בה יכו׳‬
‫תקנוהו נםליחה על הגזייות והשמדות שהיו מקדשים השם יאוחייס כקול רם שמע ה״ר יונה •י ך‪,‬אן‪3‬ןף שמע שמע פי׳ כ״פ משתקין אותי וכוי בס״פ אין עימדי!‬
‫האומר מידים מודים משתקין איתי !כגמרא אמר ר' !ירא‬ ‫ישראל ה' אלהיני ה' אחד ימיכירין איתן הגזירות כםליחית לתקוע נלנ כל ישיאל )לג ‪ (:‬תכן‬
‫שימסור נפשו על קדושת שמי יתעלה טונ הדנר מאוד ועל זה וכיוצא ניה לא אמרו כל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי מיתיכי הקירא את שמע וכופל׳‬
‫חכמיס שלא ליחד שמע שמע יעל כן אין לשוס חכם וגדול לנטל המנהג במקומות הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה ל״ק הא דאמר מילתא‬
‫ומדינות שנהגי כן ידלא כמ״ש ב״י כאי ופסק כך גש״ע ללמד איתס שלא יאמרוהו‪ :‬מילתא יתני לה הא דאחר ססוקא פםיקא ותני ליה ופירש״י מילחא מילחא ותני לה • חיכה‬
‫חינה חויר ושונה מגונה הוי שתוקי לא משתקין ליה שאין זה דומה למקבל עליו‬ ‫ואומרים‬
‫שתי מלכיית אלא למתליצץ אמר כסיק שלס יתגי ליה משתקין ליה דחחיי כשתי רשויות והתוספות כתבו שנה״ג וכפר״ח מפרשק איפכא פטקא פסוקא אין משתקין‬
‫אותו מיהו מגונה הוי אך לשון התלמוד לא משמע כפי' עכ״ל‪ .‬והיי״ף כתכ כפיי ה״ג ור״ח וכן כתנ הרמנ״ם כס״כ מהל׳ ק״ש ינטן ליוהר מלכטל מילתא ולא פסיקא ‪:‬‬
‫‪ J T D‬ב א ה ל מועד האומר אמן אמן כאומר שמע שמע ד ואיני^‬ ‫ל'‬ ‫^ ‪' 1‬־ ' " " ‪1‬ז‬ ‫^ ^‪1‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ח‬
‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫פ‬
‫' ' '™‪i‬‬
‫ג‬ ‫‪,‬‬ ‫סמ‬ ‫נ‬ ‫נ‬
‫‪^ i""D3‬‬
‫חיש‬ ‫אי‬ ‫]‬ ‫מ נ‬ ‫י י ו ש י‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫יי‬ ‫ין‬ ‫ב י‬ ‫ה כ‬

‫דאפי' בלא וי"! נמי אק קפיד׳ אי אמר אמן אמן תרי וימני‪:‬‬ ‫יודע מניין לו ועוד דהא קיא כתיכ אמן ואמן ואע״ג דהתס כתיכ באמן תנינא וי״ו נרא׳‬
‫ואם‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫ע נ ״ ל ‪ ) :‬ה ( מ ש מ ע מ ד ב ר י ר נ י נ ו ש כ ל ‪1‬ה י ח ש ו ב ב ח י י ה א ב ל נ ש ס ״ ק ב ח ב צריו לבוק נאל״ף שהוא א׳ יבחי״ת שהוא יחיד בשבעה רקיעים ובארץ הרי ח'והדל יה רםז לו׳‬
‫דווזוח‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫ול! מפורש נ י ר ו ש ל מ י שלא ה י ו מ פ ס י ק י ן נ ק מ י נ ה נ ו ׳ נ ת נ מ ה ר ר ״ י א נ ו ה נ נ ד ח ה ש א י ן ו ה‬ ‫כשכיפל ה פ ס י ק מ ש ת ק י ן א י מ ו נ פ נ נ ״ י ו י ל נ פ י ק א י ן ע י מ ד י ! כ ת ב‬
‫הירושלמי מ ו ס כ ם ע ם ג מ ר א שלנו ש ב ג מ ר א ל א א מ ר ו א ל א ש צ ו י ן שיתן ריוח נ י ן‬ ‫ו ׳ י ו נ ה דלפי רש״י ק ש ה מ ה ש נ ה ג ו לכפול ב ש ל י ח ו ת פ ס י ק ש מ ע‬
‫סי׳ סא נא[ ופרש"׳‬
‫ה ד ב ק י ם ב ג ו ן ע ל ל ב נ ן ו י ו ' א ל א שי״ל ש ה ו א י ו ת ו ה פ ס ק מ מ ה ש א מ ו נ נ א ן ש מ פ ס י ק נ י ן מ י נ ה‬ ‫ישראל א ל א ש א ‪ -‬מ ר י ס שכיון ש מ נ ה ג א ב ו ת י ה ם כ י ו י ה ס מ כ מ ה שניה • א ו מ ו י ם א י ת י כ ל ה ק ה ל‬
‫לתינס ע ו נאן ‪:‬‬ ‫ויי־ שטען להתיר‬ ‫מ ו כ ח מ י ל ת א שאין ע ו ש י ם ל כ ו נ ת ש ת י ר ש ו ״ ח ו ל א ח ״ ש י נ ן ל ה ט ע כ י ל‬
‫) ה ( וצריך ל ה א ל י ן נ ד ׳ ד א ח ו נ י י ש פ ׳ ה י ה ק ו ר א ופירש"׳ נ ו ל י ״ ת ו ל א כ ח י י ת ל נ ל מ ה ו א מ ר‬ ‫מ ט ע ם ש א ו מ ר י ם א ו פ ו כ ל ה ק ה ל ק' ב ע י נ י ובירושלמי ש כ ת ב י נ י ‪ :‬י נ ס י ״ ן מ ש י ז ע א י פ כ י ו ו ק א מ ר‬
‫‪ I‬א ת ב נ א ו ל י ״ ת ל א מ ש ת מ ע מ י ל ׳ ו מ ה נ צ ע נ ה א ר נ ת ו א נ ל נ ד ׳ י א ר י ן ע ד שיעור‬ ‫ו ב צ ב ו ר ו ו ק א חששו לב׳ רשויות וכיין שכן כ ל ש א ו מ י י ס א ו פ ו ה ק ה ל א י נ א למיחש ט פ י ו ש ״ א‬
‫שיעשה י ס י ו נוי ‪:‬‬ ‫׳ " ל ו ה ת ם כ ש א ו מ ר א ו מ י י ח י ו נ נ נ ו ר א ב ל כ ש ה ק ה ל כילו א ו מ ר י ם א י ת ו ל י ג א למימש ל מ י ל י‬
‫‪ (.0‬ובלבד שיוגיש נ ו י • ו נ ל א ה שע״פ ו ה הירושלמי נ ו ה ג י ! ס ע ו ל ס ל ה ו ג י ש ס ו ל י י ת י ו ת ר מ ו א <‬ ‫ושאג׳ ג ב י ש ל י ש י ת שכל ה ק ה ל‬ ‫ע כ ״ ל נ ״ י ‪ -‬ולי נ ר א ה ד ה א ו ה א כ ש ה ק ה ל כולו ת ו י י י י ש א י פ י‬
‫ו א י ן צ ו ר ן א ל א נ ל שסלגיש נ ה ק צ ת ס ג י נ ל י ל ל א ו מ י א ל ו י ״ ש ‪.‬‬ ‫‪-‬זימריס א ו ת ו נ פ ע ם א ח ו בקול ר ‪ 0‬ל ה נ י ל י כ א למיתש לב רש־יות ש ה י י כ י ל ם כ א ת ו פ ו ע ח י ס‬
‫‪ CO‬שלא י מ ה ר נ ה ל ק ר ו ת ה נ ח ט י ף נ ר א ה פי׳ ש ל א י ק ו א נ ה נ ח ט י פ ה ו מ ר ו צ ה ל נ ס ט י פ ה א י ן‬ ‫ו ע ו נ י ם נ ר א ה ל ע י ן כ ל שלבם ו ע י נ ם ל א נ י ה ס ש ב ש מ י ם א ל א ח ד • ו ה ה י א ד י י ו ש צ מ ׳ שאושר נ צ נ ו ו‬
‫מ ש מ ע ו ת י ה כ ל ו ם • ת ה ו שסיים ל נ י נ ו ו נ ת נ ׳ " מ מ ל ק א ס ר ש ל א ׳אמון‪ .‬נ ס ׳ נ ו י‬ ‫ונקראת‬ ‫נ ש נ ל א ׳ ו א י א ו מ ו ל ע צ מ ו ולו״ק ‪:‬‬
‫ד מ ש מ ע ש פ י י צ ׳ י ח ט ו ף נ ח ש י פ ה ו ל א ט ו ן ש ל א ׳ ק ר א נ ה בסטן• פ ת ״ ס ווילרש״י ש ל א י ח ט ו ף נ ח י ״ ת‬
‫ש ל א י מ ה ל ב ק ר י א ת ה ח י ״ פ בשביל א י י כ ו פ ה ר ל י ״ פ פ ן י ק ר א א י ת י ב ח ט ) ‪ .‬כ ל א פ ת ח ו ל א ו ה נ ל ו ס ע כ ״ ל ומלשין רש״י מ ש מ ע שפי' ח נ ך ף מלשון ח ט ף פ ת ״ ח ו ג ס מלשון ד נ י נ ו ק צ ת דייקי ה נ ׳‬
‫מ ר נ מ נ ל ק מ ת ב ח ט ף ו נ ר א ה ל ח ו א כ א י ל ן ת ל י ת ל א ס ק ו ד א י ן א ו פ ה נ ח ט ן ‪ .‬כ מ ת א ו נ ק ר א פ נ ת ע י פ י ה ן נ מ ר ו צ ה י ו ת ר מ ש נ ק ר א ת נ פ ת ״ ח ל״ל ק ס ״ ץ ש נ ק ר א פ ע ״ ס וק״ל ‪:‬‬
‫) ס ( י״מ מ ו ק א מ ר ש ל א י ח ט ו ף ב ח י ״ מ א ל מ א כיי ו נ ר י י י י ו נ ה ה ס ור״ל כיין ש ה ו ה י י ו ש ל א י ק ר א ה ם י ״ מ ב ח ט י פ ה ו ב מ ה י ר ו ת ש ״ מ ש צ ר י ו ל ה א ר י ן נ ה נוי ו נ ל ל ״ ת י א ל י ן נ ״ נ ש י ג ט ו נ ש ה ו א‬
‫יחיל בלי ר ו ח ו ת כ " ) ט ( וראייתם מ מ נ ח י פ כוי ח י ו נ ר י מ ו של ע ו ל ם כוי ו ב י א ר ש ם ר י ו נ ה בלשונו ו״ל כ ל ו מ ל עושי! ת ג א ק ט פ א ל מ ע ל ה נ א מ צ ע ה ח י י ת ל ס ו ל י ע ש ה ו א ח י ומושל‬
‫ב ר ו מ ו של ע ו ל ם ע ל כ ל י א ס כ ן כ ר י ן ג ס כ ן נ ר ר י א פ ה ל ה מ ל י ט ב ש מ י ם ו ב א י ן לה! ד ע ש ה י א שי ו ב ר ו ח ו של ע ו ל ם ע כ ״ ל ‪ -‬וו״צ ם מ ״ ק י מ י ן ב א ל ף ש ה ו א א ס ו ו נ ס י ״ ת ש‪5‬ואיסיו נ ו י ר ק י ע י ם ו ב א ו ן‬
‫ה ו י ח ׳ ו ה ו ׳ ו מ י ל ו י ו י ח י ת ל ע ת י ד י א ס ר ו כל ע ו ל ם ש ה י א א ח ד ע ט ׳ ל • ‪ 1.0‬כ ש נ ו פ ל ה פ ס ו ק מ ש ת ק י ן נ ו ׳ ולן מ ש ס ע ס ס ת ו ם פ ו ת ו ו א ״ ש ו ס ״ ל נ ן • ! נ ת נ ם ו א ״ ש ו ל פ ו ש ״ י א ו ת ם נ נ ׳ א י ס‬
‫האוסרים‬
‫הדושי הגהות‬
‫ג ג י ד פ ה ה ו י ״ ף י ו א ״ ש ד ר ב י ח ״ א נ ר א נ א ו ל ע נ ״ ו ה ו א ה ג נ ו ן ו ה א ר נ י י ר מ י ה ח ב י ר ו ש ל ר ב י וירא ורבי וירא ת ל מ י ו ד ו ב י ה ו ו ה ה ו י נ מ י ש ה ת ו ב ע ו ת נ ו ע ל י ן ) י ג ‪ ( :‬ו י ה נ ע י מ י נ י ה‬
‫ו ה ו א ה י ה ו מ ן ר ב א ה ר ר ב י ו ה י א ך ש י י ן ל מ ‪ -‬מ ר יתיב ק מ י ה ו מ ש מ ע ו פ ל מ ־ ר ו ה ו י א ב ל א י גרםיגן ר ב י ח י י א ב ר א ב א א ־ ש ד ר ב י ח י י א ב ר א ב א ה י ה ה ל מ י ר ו ר ב י יוחנן נ ד א י ת א‬
‫ב ב ר כ ו ת ) ל ה ז ( ר ח ב ״ א ד י י ק ו ג מ ר כו׳ ובאותו זמ; ה י ה ג פ ר נ י וירא כ ו מ ע מ ע ה ת ם ‪ :‬ו השד״ח ה ב י א ב ש ש הירושלמי ו מ ג ל ה ) ש ״ ב וצ־ל( ע ״ ו ע ל מ ת נ י ' ו מ ו ו י פ מ ו ר י ם מ ש ת ק י ן‬
‫אוחו‬
 ‫םד‬ ‫• ח‬ ‫אורח חיים הלכות ס״ש וברכותיה סא‬

‫ביון דאמרה יעקב הלכך אין מחויך! אותו‪:‬‬ ‫יש ר׳ זעירא קרא וסור ‪1‬קרא ושחא התם לילגוא לוקא על חמתו שרי ובמקום‬
‫וצריך להפסיק מעמגק לעולם ועל‬ ‫‪,‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אחר מצאתי נירישלתי זאת א‪1‬מרת נצמד‬
‫י לזאהנת טעמו לעל לעולם‬ ‫אנל ניחיל מותר נה״ג עניל ‪ pi‬נתנ כשתי דשרות)יא( אבל בשבופלהסלה אין משתקין אותו אבל הוא‬
‫סמ״ג וההיר מטח נתנ יה״ה שאס כפל‬
‫ג‬
‫נל הפרשה שמשתקין אומו ורניט הגלול‬
‫״ * י י ‪ 5 5 2‬לא ‪ 2 & 3‬ן ? * ‪3‬‬ ‫מהר* אנוהנ ו״ל כתנ וז״ל נתנ נה״ג להיש לדברי שניהם ואםכיפל ל ״ ־ ״ ״ איי‬
‫ליקא על משתו יכול לנפיל נל הפרשי אנל שצריך לשתק אותם שאומרים באשמורות שמע שמע • ואומרים לנשנמל׳׳ו אע״ג ללא אחרו מגמ נתירה‬
‫נמקים אחר לא אנל הרנ אמר שהלק שוה בשכמל׳׳ו אע״פ שאינו מן הפרשה משום הא דאיתמר בפסחים ט ׳ אלא ניק שגס יה הוא מנלל קנלת מלטת‬
‫^ ‪,‬קץ שמים אין להפסיק נלוס ‪ p‬והלוה ‪:‬‬ ‫נהנפל מקום שנהגו)נו •( כשקרא יעקב לבנין ^ ל ל‬
‫ד‬ ‫ןת‬ ‫ג‬
‫נהם אנל ענ״פ צריך לחיש אפיי‬
‫הפרשה סמי יאחר לנו שמה שהיה כופל‬
‫‪3 0 3‬‬
‫כל הפרשה דל אפילו פסיק ראשון שמא וגסתלקה ממנו שבעה אמר שמא יעו בכם שאיגו הגון ‪ 00‬פתחו‬
‫מה שהיה חוור וקורא הוא מפסיק ראשק כולם ואמרו שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחר פתח הזקן ואמר בשכמל׳יו ואמרינן נמי התם היכי‬
‫ניעביר גימריה לא אמריה משד‪ ,‬לא גיסריה ‪ 00‬הא אמריה יעקב )ע!( תקנו לומר אותו בחשאי‬ ‫ואילך עניל וראוי לחוש ללנרח •‬
‫ו ד מ ר ר״י שצריך לשתק אותם )»( ע׳׳כ נוהגין לאומרו)אוחו( בחשאי אפילו כמקומות שנוהגין לקרות כולה בקול רם )יי( וצריך‬
‫שאומרים נאשמורו׳ שמע שמע להפסיק מעט בין לעולם ועד לואהבת וקצריך להפסיק בין היום לעל לבבך שלא יהא נראה היום ולא‬
‫התוספות נתט נפרק אק עומלק)לל •(‬
‫אותם בגי אלס שאימרים בי או ג״פ שמע למחר )י<‪ 0‬ומהאי טעמא נסי צריך להפסיק כין אשר אנכי מצור• אתכם היום ובין לאהבה ירושלמי צריך‬
‫ישראל טייה משתקק אותם לפר׳י ולפל״ח להפסיק בין נשבע לה׳ כרי להטעים יפה העי״ן שלא יהא נראה בה״י ‪ (»0‬וצריך לו«יז זיי״ן דלמען‬
‫מגונה מיהא טי או שמא אין לטש רק תזכרו רלא לישתמע תשקרו או תשכרו והוי כעבדים המשמשים את הרב ע״מ לקבל פרס והראב״ד‬
‫בשקירא קיש נעוגתה ומקבל עלמ עול הוסיףזיי״ןרוזכרתם תיא לשתמע כסמך וידגיש יו״רדשמע ישראל שלא תבלע )‪ 0‬וכן היו״ד דוהיו דלא‬
‫בני לשתמע והא״ו וצריך ליתן ריוח בין וחרה אף רלא לשתמע וחרף וצריך ליתן ריוח כין תיבה שתחלתה‬ ‫מלטת שמיס ומ״מ טונ שלא ל‪1‬מר ע״נ‬
‫והרא״ש נתנ על טישיי ולטנן אותם‬
‫אלם שאומרים ני״ה אחר סיום תפלת כסוף האות שלפניה )נא( כגון בבל לבבך על לבבכם בכל לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף‬
‫נעילה ביס אי ג׳ שמע ישראל משתקין פתיל אתגםמארץ וצריך למהר בכל אל״ף שאחר מ״ם להפסיק כגון ולמדתם אותם שאס אעו מפסיק‬
‫איתם למחזי כשתי רשומת עכ״ל יה״ר יונה נראה כקורא מותם ושמתם את וראיתם אותו וקשרתם אותם ג»( ולא בקיש בלבד אלא אף כפסוקי חמרה‬
‫אלא ובתפלה כמו ספרו בנויס את כבודו שבחי ירושלים את ותקס את ויראו העם את וטםליכימ את וכתב‬ ‫כתנ ללפיטרש״י קשה מה שנהגו לכטל‬
‫נסליחוח פסיק של שמע ישראל‬
‫שאומרים שטק שמנהג אמתיהםניליהם הרמב״ם זיל צריך לדקדק שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה ולא יגיח הנד ולא עיר הנח‬
‫וכתב‬ ‫מנמה שטם ואומרים אותי כל הקהל‬
‫חינח מלתא שאינם עישיםלטמת שתי‬
‫רטיות ולא חיישינן להט עכ״ל ומה שטען‬
‫להתיר מטעם שאומרים אותו נל הקהל קשה נעיני לנירושלמי שנתנרניט נסמוך משמע איפכאלקאמרלנציטר חקאחששו לשתו רשויותוא׳׳נ כל שאומרים*© הקהל‬
‫אינא למיחשטטושמא י״ללהתס בשאומר אוחו יחיל בצטר אנל כשהקהל טלו אומרים אותו י! ליכא לחיחש למיד ‪1‬לענין הלכה נקטינן נהנו רנוותא לאסרי‪:‬‬
‫וללוי מ ה׳ הוא האלטם נתנו שם המוס׳ מה שאומרים אותו ז״פ טייה ינחם עדנה כנגל ו׳ רקיעים משנחים לטרא שהוא לר למעלה משנעה מנהג נשר הוא וגם‬
‫* ‪ I‬מציט נקרא )מלכים א׳ י״ח( נ״פ ה׳ הוא האלהים גני אליהו יק נתנו ה״ר תנה והרא״ש זיל ‪:‬‬
‫וצריך להפסיק מעט נק לעולם יעל לואהנת נס״פ מטם שנהגו )ט ‪ (:‬אהא לתגן שאנשי יריחו טו טרכק את שמע שלא נרצין חכמים אמריק ננרייתא‬
‫‪ I‬נגמרא ניצר היי טרטן אומר שמע ישראל יני׳ ולא טו מפסיקק לנרי רני מאיר ר׳ יטלה איחר מססיקין טי אלא פלא טו אומרים נשכחל״י ופירשי׳י ולא‬
‫היו מססיקין נק אחל לואהנת אן על פי שצריך להאריך נאחל ולהפסיק נין קנלת מלטת שמיס ללנרים אחרים שנל אחר מקנל עליי ואומר אחל הוא אלהיט‬
‫נפסיק ראשין יפסיק שני ל' צוואה מא יפי׳ ה׳׳ר חנה לנרח צפרק היה קורא ללדמ לא טו חפםיקק נלל נין אחל ונין ואהנת שלא טו אומרים נשנמלזי וגם לא טו‬
‫מאריכים נרלי״ת ירט יהילה אמר מםסיקק טי נלומר מארינק טי נללי״ת אלא שלא טו אומרים נשנמל״י יסינר רטט למטי! לחזינן לצריך להפסיק נק קנלת‬
‫מלנית שמים ללנריס אחרים ללילן לאחרינו נשנמל״ו צריך להפסיק ניט לואהנת לנשכחל״ו מנלל קנלת מלכות ‪1‬שמים הוא והרוקח שכתנ שצריך להפסיק נק ה׳‬
‫אחר לנריך שם סינר לנריך קם נניל מלטתו לעולם וער איט נל נך קנלת מלטת שחים נמו פסוק ראשון)י( ‪ :‬ן‪3‬ן צריך להפסיק נין המם לעל לננךיט׳‬
‫גם זה שם רנא אמר מססיקיןהיו אלא שטי אימרים טיס על למן ולא מחר על לננך ‪ ]£i\ff" :‬ומהאי טעמא \ גמי צריך להפסיק נק אשר אנכי חציה‬
‫ולא למחר לאהנה ‪:‬‬ ‫אתנם טיס ינק לאהנה נלומר ללא לשסמע טוס לאהנה‬
‫ת ז נ ר ‪ 1 1‬נ״ז שם ונתנ הרל״ק נספר מכליל אמרו רז״ל צריך להתיו‬ ‫‪ W‬וצריך להתיו זייין של‬ ‫ה׳ וט׳ נסרק טה קורא‪WV :‬‬
‫הזיי׳׳ן לקריאת הסס״ן ניק תנוק קריאת » « ' ‪ t‬עם התי״ו הלגזשה ועול ני מיי״ן‬ ‫זייין של תזנח שאם לא תחזק קמאתה תלמה קריאת‬
‫הנסה ואתריה כף תלתה לקריאת הסמ״ו והזטרו על תזכח ולא מ ט ח על וזכרתם מפני ט תזכרו יש מ שתי עולמן ללחות הזיי״ן לסמ״ו מפני התא שלפניה והניף‬

‫קרא ני מס ננל טא נקוד נקסן מפני המקף יאס יקרא חיתי נלא מקן יטה נהיר נטלם וזה לא אמח רטתיט ז״ל צהסליף התטעית אשר נתנו למשה מסיגי‬
‫ליל אטררהם'*ל למ״ש וצריך למהר נכל אלין שאמר מ״ם להפסיק וט׳ נ״נ הרנ רט חנה כספר טראה ונתונ בהגהות מיימונית נראש‬
‫י‬
‫ענ״ל ינתני הרנ ר׳ } מ‬
‫•י‬

‫נק״ש נלנל אלא אף נסמקי חמרה ונתעלה טלי כ׳ע הרנ רטט יונה נספר היראה ‪ :‬יהרנ רס לול קמחי נתב‬ ‫* נ ' ‪ P "P‬י למיש ולא‬ ‫•י‬
‫‪s P‬‬ ‫מ ה‬

‫נתירה גניאים ינסוניס צריו לתהר אנל הזהילי נק״ס והוא הלין לנל קריאה וחהשהזטרו נק״ש טא לשתי עילות האחת מפני שיש‬ ‫שננל עת שיקרא אלם‬
‫נאותם הפרשיות יחיל השם וקנלת מול מלטת שחים יסאחרת שנל ישראל קיראים אותם פעמים נחם חכמים יעחי הארן לטגץ טי צריטם להזהיר עליהם מפמ עמי‬ ‫‪:‬‬ ‫י א ה ‪58‬‬ ‫ג‬ ‫‪3‬‬ ‫< ם‬ ‫ש‬
‫" ל כ ת ב הרחב״ס צמך ללקלק שלא ירפה החוק וט׳ נרא״ש פ״נ והראניל נתנ לא ילעתי מל הנח מה הפסל יש ט וטי• ולגרי‬ ‫יאיז * ‪ * ° P‬ח י‬
‫בעיט‬ ‫הרמנ״ם נראין הפשוטים‬
‫דרכי משה‬
‫רוחות ולעתיד יאמרו כל מעולם מהוא א׳ עב״ל ובטגול עוו נ ח נ ‪8‬׳׳ב רוזלטיז ה•• •קבל אי• געי איט ‪»0‬י מאון ׳•נמעט יחטוף באל״ף ובווי״וו יארין »לי» ובי׳ ב׳ זולי״דס‬
‫והמגדל‬ ‫ענ״ל‪) :‬ו(ואביידי!פ בחבכדבדי הרוקח ‪:‬‬
‫פרישה‬
‫נוונין אומוי׳ שמע ישואל נו׳ ולא היו משםיקין וגוי ו״מ י״י אומי משפיקק היו אלא שלא היו‬ ‫האומרים ניס״נ אמי סיום משלת נעילה נ׳ או ג'פעמים עמוק של שמט ישראל משמקץאופן‬
‫אומרים נשנמצ״ו ופיוש״י ולא קיו מפסיקין נק אמי צואהנמ ]ו״ל גס ד ע ם״צ שלא ט ו‬ ‫וממוי נשתי ישויות עכ״צ ולענק מס שנופלים במוצאי יו״נ צומי י״ע ס׳ הוא סאלסים נתנו‬
‫אימויס נשנמל״ו אלא שגם וס עשו שלא סאוימ נלל נו׳ עיי שם וש״י מה שסיו טוני! שלא‬ ‫התוה׳ וסוא״ש ו ט ס נגו ו׳ וקיעים דמשנאים לכולא שהוא למעלה מ‪1‬׳ וקימים ואין למוש‬
‫נוצק חנמיס אנל לא מיסו מון ונתנ וש״< אע״פ שלא השסיקו כלל אפ״ס צא מיסו[ ואע״פ‬ ‫לשתי ושויות ניק ויקוא עצים נ׳ פעמים ס׳ סוא סאלםיס גני אליט‪:‬‬
‫שצוין לסאויןנאחו ולהפסיק נקקנלמ מלכות שמים לונוים אסויס שכל אתו מקבל עליו‬ ‫)יא( אבד כשנופל המלה אק משתקין נו׳ ולפיוש״י ציל וסא ואמויק וםאי דנסית המיה‬
‫ואומו אחו סוא אלםינו נפסוק ואשק ופסוק שני ל' צוואם הואעכ״ל ופונו וניט וכיון וסויק‬ ‫וונא שמעיה ונא ואמו אמת אמת מוי יימני אמו כל אמת אמת מפסים לסאי‬
‫וצוין להפסיק נין קבלת מלכות שמים צונויס אמויס לויק ואמריק נשנמל״ו צוין להפסיק‬ ‫ו״ל שהוא מגונס ולא ששמיק אומו וכן משמע מפוש״י שם שפי׳ וטמא של אמת מפסיילהאי ע״ש‪:‬‬
‫נינו לואסנמ ונשכמל״ו מכלל קנלע עלטת שמים שא וקווקס שגענ שציין להעסיק גק ה'‬ ‫)ינ( וכתב ויי שצוין לשתק אומן שאומויס נאשמווות שמע שמע י״מ שו״ל שנששוימ כשאנו‬
‫אחו לנשכמל״ו שונו ונשנ״מ איט נ״נ קנצמ מלנומ שמיס נמו פסוק ואעון ביי • ולקמן ריש‬ ‫אומוים שאט משנימיס ומעוינים ואומוים מ ל יוס שמע נ י נגו מ״ש נוקו‬
‫סי׳ פ״ו נתנ נ"׳ ואנן ס״ל ונשנמל״ו הוס קנלמ מלטת שמיס ולנו אין להפסיק כלל ביו‬ ‫ומונ • אגל נש״ע סעיף י״א נמננאשמוות נםליסומ ול׳ נאשמוומ וייק סגי ועמ״ש נווישס ‪:‬‬
‫שמע לניון ע״ש ננ־י וע״צ סי׳ »וו‪:‬‬ ‫)*( פתחו מלם ואמוו שמע ישראל נצ״לכלומו כלפי אניהס יעקבשנקואישואל ונרו מ‬
‫)יס( ומה״ט נמי צוין להפסיק נו׳ פי ולא לישתממ סיום לאסנה ולא למסי לאסהס ‪:‬‬ ‫אתה ישואל שמע אל דנוינו ואל ממש יונו נ ע ני ם׳ סוא סימיו סוא אלס׳ נלנו‬
‫)יט( ו צ ר י ך להתי׳יו ו י ק ולמען תוניו ט׳ נ מ נ הוויק נספו מכלול טסימ על ים שאם‬ ‫המשכית »ל נל פונו ופוט והוא השם האמו ומיוסו • ומשראה יעקנ נתן סוואס למלכותו‬
‫י לא תחזק קויאמה תומה קויאמ סו״״ן צקויאע הסמין ני ‪ p‬תיקון קייאמ‬ ‫יענקן שאק פסול נמשפחמו מהו נשנמל״ו!‬
‫הסמ״ןעס התי״ו הוגושה ומוו ט סויק הנסה יאתויה נ״ףמומה לקויאמ ססמין וצנן סוסיוו‬ ‫)יו( ה א אמויס יעקג כמיש נסמון שקיבל מלע עול מלטת שמיס ונתן סוואה צננווו וגם‬
‫מל תוכח )לא סוסיוו»ל חנותם מפני ני נתזנוו יש נו שתי עילות לומות הויי״ן לסירן ספני‬ ‫אנו נקיש מקנליסמול ננוומלטמו ל‪ p‬יש לנו לאמוו‪:‬‬
‫סתי״ו שלפניה וסצ״ן שלאסויס אנל ו‪1‬גועם א ק ט אלא עילה אחת • עי״ל ם סוסיוו מל‬ ‫)טו( תיקנו לומו אומו נסשאיע״ל סי׳ תו׳י׳ט נמנ ונינו קצת נועם אחו נוס ושם נאומי‬
‫תונוו והים על חנותם עגיל‪:‬‬ ‫ולא מקשה למס הניא וגינו שני מוושיט שוים ונענמי שם וסוא נאיון‬
‫) נ ( וכן היו״ו מסיו וצא לשממע וסואו לפי שקמץ שמחת ססיא מביא האל״ן> ועיין מ״ש‬ ‫תליא מיץ שם ‪:‬‬
‫לקמן‪) :‬נא( כגון ננל לנין על לנננם ‪0‬׳ צ׳ וריק נספו מנצול לא אמין להפסיק‬ ‫‪1‬‬
‫)טז( ע״כ טפגק לומו אותו גשש* אע״ג ו א מ ו ק פסוק של שמע גקול ום ט י לעווו סנונה‬
‫שלא לתת מקף נק נ׳סצמדק' נאשו סוא אלא אמפיי שיקואה נמןן> ימן ויום ו מ ו ל גלשו{‬ ‫מלעיל ‪ .‬וזסנמימקנלעעולמלנומו סוא אפיה לא נימא אומו נטל ום‬
‫‪,‬‬
‫שיומה ני נ למייץ קוא ני סנה ננל סוא נקוו נקמ״ז מפט ה מ « ואם יקוא אומו נל‪6‬‬ ‫אלא במשא׳‪:‬‬
‫מקף יטה נקוו נסולם ווה לא אמוו סי״ל להסליף התנועות אשי נמנו למשס מסיני עליל ‪:‬‬ ‫‪ 00‬וצריך לספסיק מעם נ ק למולם ועו לואםנמ מ׳ ‪ .‬מ י פ מקום שנסגו על סא ומנן‬
‫)ננ( ולא נקיש גלגל נו׳ ו׳ יונה ג ס נ ‪ p‬נספו הייאס והוו׳׳ן נ מ נ שמל עע שיקיא עווה‬ ‫י אנשייועזו היו נוונין את שמע שלא נוצק ממנים • אמויק נגמיא טצו ט ו‬
‫נניאים‬
‫חרושי הגהות‬
‫אוחו איתא לחטא ‪ am‬האומי אמן אםן נאומי »םע »םע יגמיולקיז קושיה מ ״ י על » י אהל פוער וכ״ג הגאון בעיזנרוז ששי קינן רעיה וזל• »׳׳״ עיי מיז; ה עיין גםנ״א » ף « ‪:‬‬
 ‫ב״י‬ ‫אורה חיים הלכות ק״ש וברכותיה םא ס ב‬ ‫ב׳ח‬
‫‪2‬‬
‫הא דקאמר נפי מקום שנהנו שהייאומרי‪ 0‬שמע ישראל ולא היומפסיקין יקראנה כאילו היא נקודה בנקודת צר״י אי היא נדה ואין לשנות בקריאתה מכמי‬
‫דלאו דוקא שמע ישראל אלא י״ל כל ג' הפרשיות שכק״ש לא היי קוראים בנחת שקבלנו כקורה • ומה שכתב שהוא מניד אותה כדי שלא תראה וי״ו לא מן השם הוא‬
‫בטעמים יבנגון וזהו שאמר שלא היי מפסיקין כלומר שקראוה במיינה כלא נגינה יה שנס כשהוא חוטף אותה יכול לחנופה בענק שתראה ביית ולא וי״ו ולכן אין‬
‫לשטת קריאת שום אות מכמית שהיא נקוד‬ ‫יטעם אכל התיספ׳ פירשו לשם שלא היו‬
‫מפםיקין בין שמע ישראל לה׳ מראה ולג( וכתב ה י א ב י ר וייא ידעתי בנר הנח מ ה ה פ ס ד יש בו ולענק שיטעים יו״ד של ישראל בהא לא‬
‫כאילו מדבר אל השם שישמע לתפלת ו א ם א מ ר על לבבך בנר כי״ת השניה כרי להטעימה שלא איירי הרמב״ם ומודה הוא דשסיר דמי‬
‫להטעימה)ז(‪:‬‬ ‫ישראל ויענם וימלא נקשתס על כן צריך‬
‫להפסיק מעט בין שמע ישראל ונין ה׳ ת ר א ה כוי״ו ויי( ואם יטעים יו״ד שיי והיו שייא ת ר א ה ‪ J"20‬ה״ר יזנה שצריך לקחתה בטעמיה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫וכוי כפרק היה קורא כתב ולא‬ ‫אל״ף וכן יו״ד שי ישי־אי שייא ת ר א ה איי״ף וכיוצא בזה יניד ה נ ה‬ ‫אלהיט ה׳ אחד עיש עכל והכי נקטינן‬
‫וכ״כ כהגהת ש״ע וכתכ עיד דצייך ותבא עי ׳‪,‬׳ ברכה י ? ( ‪ :‬ת כ הרב רבי יונה שצריך לקרותה בטעמיה היו מפםיקין כלומר שלא היו קורים אותה‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫להפסיק עוד בין אלהינו וכץ ה׳ אחד כמו שהם בתורה וזהו פירוש רההיא רמקום שנהנו שהיו כורכין בנחת עם הטעמים שלה כמו שאנו‬
‫טהגים היום שחצות ק״ש הוא לקחתה‬ ‫כדי שיהא תוכן שמע ישראל כי ה׳ שהיא‬
‫אלהיט עכשיו הוא ה׳ אחד לעתיד כי אז א ת ש מ ע שייא כרצון חכמים ש־יא היו קוראים אותה בטעמיה עם הטעמים שלה ע״נ וסובר רטנו‬
‫וכשיאםי• וקשרתם ייאות עיי ירך ימשמש כתפילין ש ל יד וכשיאמר דבטעמיס הנתיבים בתורה קאמר ואיפשר‬ ‫כל האומות יודו ראמרו ה' אחד‪:‬‬
‫טוטפות בין עיניך ימשמש ביטל י־אש נ י( ויש נוהגי] ל מ ש מ ש גם דלא בעי שיקראנה בטעמים הנתיבים‬ ‫‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪11‬‬
‫שצייך לדקדק באותיותיה‬
‫בתורה ומה שאמר צריך שיקראנה בטעמים‬ ‫וכו׳ קאי אמ״ש כסי׳‬ ‫י‬
‫בציצית כ ש א ו מ ר והיה לכם לציצית וראיתם א ו ת ו ‪:‬‬
‫היינו לומר שיפסוק במקום שראוי לפסוק‬ ‫הקודם שצריך לדקדק שלא ידגיש הרפה‬
‫ולא ירפה הדגש ולא יניח הנע ולא יניע םכ א ה ע״פ שצריך יירקרק באותיותיה קרא ולא דקרק באותיותיה נדי שיהא טעם והבנה לדבריו והכי‬
‫י יצא ומ״מ צריך יייזהי־ יידקדק בהם ראמר רב ח מ א בר דייק מ״ש שלא היי קורק איחה בנחת עם‬ ‫הנח ויתן ריוח בין הדבקים ושאר‬
‫דקדוקים המפורשים לשס שצריך ליזהר כהס חניגא כיי הקורא ש מ ע באותיותיה ‪ -‬א ( מצנגין ייו ניהנם ננ( ‪ in‬ונקראת הטעמים שלהשנשאין אדם קורא מחת‬
‫לפעמים משתנה הבנת דבריו ועוד יש‬
‫לכתחלה מ״מ אס לא דקדק באותיותיה בבל יישון רררשי' שמע בכל יישון ש א ת ה שומע וכתב הרמב״ם‬
‫לדייק כן ממ״ש נמו שאנו נוהניס היום‬ ‫יצא כר׳ יוסי במשנה פרק היה קורא ותייש‬
‫‪1‬‬
‫ולא ראיט ולא שמעני שוס מקום שנוהגים‬ ‫לשון‬ ‫ומ״מ צריך ליזהר לדקדק נהם א־כא זיל הקורא בכל יישון צריך ייזהר מדברי שיבוש שבאותו‬
‫למידק הלא כבר בסי׳ הקודם כתב דצריך וירקרק באותו יישון כמו כיישון הקרש וצריך ייהשמיע לאזנו מ ה לקחתה בטעמים הכתוכית כתורה אלא‬
‫לדקדק וכמ״ש כאן בחחלת הסימן אעיפ שמוציא מפיו ייא השמיע יאונו יצא וכייבר שיוציא בשפתיו אבל שעכשיו מקרוב נהגי קצת חיניס לקרותה‬ ‫‪1‬‬

‫כטעמים הכתובות בתורה וכן ראוי לנהוג‬

‫שצריך לדקדק כאיתייתי׳ וכו׳ יא״כ לאיזה בהרהור ש מ ה ־ ה ר בייבו אינו יוצא ו ‪ 0‬דהרהור לאו ברבור דמי‬
‫מאחר שרטנו מפרש כן )ח( •‬ ‫צורך חור וכתב ומ״מ צייך ליזהר לדקדק‬ ‫נ‬
‫ל צ א ת ידי קריאה ‪:‬‬
‫וקשרחס לאות על ידך‬ ‫וכשיאמר‬ ‫וקורא‬
‫בהם ונראה דה״ק לא תימא כיון דיצא‬
‫אס לא דקדק באותיותיה א״כ א״צ לדקדק‬
‫ימשמש בחסילין של יד‬
‫וכו׳ נחבאר יפה בסימן כ״ד ‪:‬‬ ‫באותיותיה אלא למציה מן המובחר‬
‫ה״ר יינה בפי היה קורא התקינו שיהיו אומרים אותו בחשאי ר״ל שיאתר‬ ‫ין ליזהר לדקדק נהס שאס לא‬ ‫לכך אמר !מ״מ צריך לייהר וכי' כליי ח״ב‬
‫בשכמל״י בלחש יאח״כ יאחר כל השאר בקול רם אס ירצה יכן מהגיס‬ ‫נזהר נענש כמיס הגיהנס אנל אס נזהי• לדקדי_ בהם תצננין לי גיהנס א״כ דני•‬
‫הייס כהרבה מקימיח ומנהנ יפה היא אלא שיש לחוש מפני עמי האדן שייגילי‬ ‫גדיל תליי במה שמדקדק באותיותיה 'לכייכך צריך ליזהר כהס‬
‫בכל לשין יטי ברייתא ר״פ היה קורא כליגי נה רכי יינק יכסקו עצמם לדבר מתים )ט( והרשב״א כתב בתשיב׳ מקימות יש שקירין כקול רם ייש‬ ‫ונמראת‬
‫הרי״ף והרא׳ש דקי״ל כיכגן דאחיי נקראת •‪:‬כל לשון דנתי׳ שמע שקירין בלחש שלא הקפידו בנמרא אלא על בשכמל״ו לאומרו בלחש מפני שמשה לא‬ ‫‪I‬‬
‫אמרו ‪:‬‬ ‫בכל לשון שאתה שומע אכל והיי שלא יקרא למפרע‪ .‬הנ״י מיא מ״ש הכל כו כשש‬
‫הרי״ףדה״מ בצבור אבל ביחיד לא נלא״ר יוחנן אל ישאל אדס צרכיו בלשון ארמי ‪ D2‬א מ " ש צ ר י ך לדקדק באותיותיה קראה ולא דקדק באותיותיה יצא‪£‬‬
‫בפי היה קורא )טו ( פלוגתא דרי יהודה ‪1‬ר' יוסי ואיפסיקא‬ ‫*‬ ‫ע״כ יהקשה דמה שאלת צרכיי יש נק״ש • ואין ספק דט״ס הוא דהלא הרי״ף ריפ‬
‫רנ חמא בר חנינא כל הקורא ק ש‬ ‫ול‬‫דאמף‬ ‫היה קירא כשכתב דקי״ל כרמן דק״ש נקיאת ננל לשק הביא ראיה תסתס משנה הילכתא ‪ -‬י '‬
‫זמיר‬ ‫|‬ ‫ת‬ ‫נ‬

‫הגדול חהר״יא י״ל אולי הטעס‬ ‫ואלי נאמרין ככל לשין פ' סוטי יידיי מעשר קיש ותכלה וכי' וכתכ אח״כ והא דקתני באותיותיה וטי ושם ‪ (.‬ונתב רטנו‬
‫תפלה בכל לשון ה״ח כצבור אבל כיחיד לא חדא״ר יוחנן יכי׳ הרי דהרי׳ ף לא כחי שתצנגין לי ניהנם שמאחר שהיא מעורר עצמו נזה ומניע חום טנעי לדקדק כאותיות׳'‬
‫כ‬ ‫ב ו ; י ה נ ס‬ ‫ש ה‬ ‫י ו ח‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫‪ ,‬ח‬
‫כך אלא בתפלה ונדנתב ג‪ 0‬רטנו לקמן סוף סי' ק" א ולשש יתיאי בס״ך אכל ק״ש‬
‫‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ה ט ב ע י‬ ‫ה ח י ס‬ ‫ז ה‬ ‫י ‪ :‬ש כ י‬
‫^‬ ‫•‬ ‫י י^‬ ‫״ י ׳ ! יי‬ ‫דנפהא לן חקרי אין חלוק כין יחיד ייצביר דחקיא חלא דבר הכתיכ‪.‬‬
‫אומרי'‬ ‫להשמיע לאזנו יטי משנה וט־ייתא נרי היה קורא פליג• נה ר' יהוד ל׳ בר״פ היה קורא )יג י‪ (.‬ת״ר ק״ש ככתבה דברי רכי וחכמים יי'‬
‫בכל לשון וכפרק אלי נאמיין)לב •( סתם לן תנא כחכמים ‪ .‬וכתב הכלבי נשס‬
‫ור' יופי ואכסיקא הלכתא ניבי יהודה דיצא דשמע לא אר‪,‬א ללמד הר־״ף דה״מ בצבור אבל ביחיד לא כדאחר ר' ייחנן )שבת יב ‪ (:‬אל ישאל אדס‬
‫וצריך‬
‫דצריך להשמיע לאיגיו אלא אתא ללמד בכל לשין שאתה שומע כרבנן לנםחוך צרכיו כל׳ ארמי ע״כ א ואיני יודע מה שאלת צרכיי יש בקיש הילכו אין נראה לחלק‬
‫כין יחיד לצביר יכן נראה שהיא דעת כל הפוסקים שלא חילקו בין יחיד לצבור ‪.‬‬ ‫מיהו מידה יי יהודה דלכתיולה צריך להשמיע לאוניו מדרבנן דלא כר״מ לאפי'‬
‫הרמב״ם הקורא בכל לשון וטי בפ״ב‪-‬מהלכות ק״ש פשוט היא •‬ ‫‪27*01‬‬
‫לכתחלה א״צ הכי אס־קנא בגמרא ודףט״ט‪.‬‬
‫ומ״י^‬
‫להשמיע לאיני יכי' בסרק היה קירא )טי ( תק הקורא‬ ‫‪1‬צריר‬
‫ובלבד שיוציא כשפתיו אנל בהרהור שמהרהר בלבו אינו יוצא דהרהיר‬
‫‪ I‬השמיע לאוני יצא ר׳ ייסי אימר לא יצא ואיפסיקא נגחרא‬ ‫לאו כדביר דמי לצאת ידי קריאה בפי מי שחתי סוף )דף כיו כליג׳ את שמע ילא‬
‫נהרבינאורכ חסדא וכתגו התו' והרא״ש ‪<7‬־"ח פסק כייב הכד'ולא •צא יקיש הצכתא כמאן דמיקל ובפרק מי שמתי )ך ‪ (:‬אמתניתין דנעל קרי מהרהר בלבי‬
‫בהרהור עד שיוציא כשפתיו ואעיג לאחר התס )בדף ניד( איר הינא ת״ח אשיר אמר רבינא זאת אומרת הרהור כדיבור דמי ורב חסדא אמר הרהור לאו כדיבור‬
‫לו לעמוד במקום הטניפת לפי שא״א לו לעמיד נלא הרהור חורה ואיר יוחנן כנ״ח דחי וכת‪ :‬שש הרא״ש ר״ח פסק הלכה כרב חסדא ואין יוצא ידי חיבתי נק״ש‬
‫מיתי להרהר נד״ת חין מבית החרחן ונית הנהא אלהא דהרהור כדכוד דחי י״ל בהרהור עד שיוציא בשפתיו אע״ס שאיני צריך להשמיע לאונו כדפסק רכ חסדא‬
‫הא דאסור לאו משים דכדכיר דמי דאפילי לאו כ ד נ ‪ 1‬י דתי נמי אסור משוס דכתיכ כוכיה בפ״כ ונ״נ ה״ר יונה גינ כתוכ בא״ח לפי דעת הירושלמי נראה שאס מחמת‬
‫חילי או אונס אחר קרא ק" ש בלט יצא שגאחר אחרי בלבבכם יכו' )א( ‪.‬‬ ‫והיה מחניך קדוש כדאיתא כשנת פיק השואל ומביאי הרא״ש כאן אכל לענין קיש‬
‫דכתינ ידנית כס הרהור לאו כמור דמי וו״ש רטנו לאו כדכוד דמי לצאת ידי ‪ 2‬הכלבי במדרש שצריך שיין להשמיע קולו נשמע ישראל כדי שישמעו הקהל‪r0‬‬
‫וימליכו שם שחים יחד ואס אמרו יחיד כבר צריך לחזור ולאמרו עם ש״ן‬ ‫קריאה כלומר לעני! יה דיקא לאו כדבור דחי אנל לדנר אחר לא ובשלט׳ הגבירים‬
‫וכן אס לא אמרו עדיין עיכ ‪:‬‬ ‫ס' היה קורא כתב ע״ש ר׳ ישעיה אחרון דאפי' הרהר כלבו ולא היציא בשפתיי‬
‫וקורא‬ ‫יצא עכ״ל נראה לראייתו לדחית דרנ חסד' חהך דרנ הונא ור״י שהבאתי דאוםרין‬
‫הרהור במבואות החטוגפית יאני אין לני אלא דברי התו' והרא״ש ע״ש ר״ח וכן‬
‫נראה מדברי הרמי״ס והםמיג בה' קיש והא לכתב הימב״ש נס״א מהי ברכות והםמ״ג דבמהשבת הלב נחי יצא היינו לוקא בשאר הברכות חון מקיש אכל בקיש‬
‫צריך שיוציא בשפתיו וכן כתנ נכסף משגה כשס י;ר׳ אניח גפ״כ דה' ק״ש לפי־שדנרי הרמנ״ס דוקא כשיוציא בשפתיו לא שיקרא בלבו אכל דעת רכי' כסי' קפיה‬
‫דאף ככיכת המזון לא יצא אא כ היציא כשפתיו וה״ה כשאר כל הברכות וכן נראה דעת הפוסקים וכן פסק בש״ע והכי נקטינן‪:‬‬
‫וקורא‬
‫דרכי משה‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫מ ל ו ת ו א ו ל י ג ם ה ר א נ ״ ר מ ו ד ה נ ו ה י ל א ה » י ג א ה ר מ נ י ש א ל א ל מ ה » נ ו ז נ ס ת מ א ‪) :‬ח( ו ל י‬ ‫‪ (0‬ו ה מ ג ד ל ע י י נ י ב פ י ב ד ק י ! דיי' ר ע ל ו נ י ו כ ד ו מ ה י ‪ . -‬ר ‪ - , -‬׳ נ ח ו א י י נ י ד ה ‪ • ; r e‬כ ‪,‬‬
‫‪ .‬ר א ה ד ק ! ‪ .‬ה ל ‪ .‬נ ו ח ה מ נ ד נ בזד‪,‬נ• ה ק ר י א ה ב ט ע מ י ה ם ה י א מ פ ש י ר ה נ ו ע ד כ• א ״ א ל כ י ע ל א ה ר ג י ל ע ע מ ו נ ז ה מ ע ו ר ו ל נ ו י ; ב נ ג ק ו ב פ י ' ה מ ל ו ת ב ר א י ׳ ל כ ן ה ק ו ר א כ מ נ ה ג ו ל א ה ! ס י ר‬
‫ם נב‪ -‬ץק וו׳ ‪,‬ל‬ ‫א נ ל ה ר י ע ה ל ה ח מ י ר ע ל ע צ מ ו ו י ו ד ע ש י י נ י י ל נ ו י ; ב * ח י ת ן י ה מ י י ו ה ב א ע ל י ו ב ר כ ה ‪ .‬וע( ו מ נ ה ג ש ל ג ו ל ק ו ר א ו כ ו ל ו ב ח ש א י מ ל נ ד פ ש ו ק ר א * ו ן ! ‪ .‬ה ו א ש מ ע י » ר א ל א ו מ ר י‬
‫‪1‬ק ר א ש ! ] ‪1.1J‬־« ‪ >vv‬י *‪ 1‬י * ‪ y 1 « /‬׳ ‪u 1‬‬
‫‪1‬‬

‫סב ) א ( עיין נ ב ' ׳ ב ס י מ ן פ י ה מ י ש נ ש ם ה י ו י ו נ ה ומד‪ .‬ש ת מ ה עליו ‪.‬‬ ‫ר ב ו כ כ ה נ ל נ ו ש*"׳) י א מ ר ש מ ע י ‪ :‬ר א ל כקול ר כ ר י ש י ש מ ע ו ה ק ה ל וימליכו ש ם ש מ י ם ב י ח ד‬
‫וגהנהח‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫נ ת ו נ י ם צריו ל י י ה ד א נ ל ה ו ה י ר ו נ ק ר י א מ ש ס ע י ה י ה ל נ ל ק ר י א ה ו מ ה שהוהי־ו‬ ‫גניאיס‬ ‫סי' ס ב ] א [ וגקראת נ כ ל לשין כ ת נ ה כ ל ב י מ ו ס ה ‪ -‬י ן ‪ .‬י ה ׳ ' » נ } י י י ח כ ל נ ‪ -‬ו ל א‬
‫ג ק ״ ש ה י א ל ש ת י ע י ל י ת ה א ס ו מ פ ג י שיש נ א ו מ ן ה פ ר ש י ו ת יחוד ה ש ם ו ק ב ל ת ע ו ל מ ל כ י ח ש מ י ס‬ ‫נ ו א י ז י י ׳ יוחנן ת ל ׳ כ א ל א ־ ם ל י ל ״ ‪ h‬א י ״ י ע ' כ • כ ת כ ו י ­‬
‫׳‪:‬׳ר שכל ישראל ק ו ד א י ן א ו ת ה פ ע י ו י ס נ ״ ס ח כ מ י ם ו ע ס י ה א ו ן ל פ י כ ן ה י ו צריכים ל ה ו ה י י ע ל י ה‬ ‫ו ' ל •איני י‪ ,‬לכנ מ ה ש א ל ת צרכים יש ה ק ו י א ת ש מ ע ה ל ק ת ן ג ר א ה לתלק נ י ן ‪ p‬ן ל כ ג י ר י ן‬
‫מ פ נ י ע מ י ה א ת ש א י נ ם נ ק י א י ס נ ק ר י א ה ••‬ ‫נ ר א ה ש ה י א ל » ת כל ה כ י ס ק י ס כ ל א ח י ל ק • ה י ן י ח י ו ל נ נ ‪ -‬ר מ נ ׳ ל‬
‫י י ‪ 0‬וכתב ה ר א נ ״ ד ו ל א י ד ע ת י מ ד ה נ ח נ ו ׳ ו ד נ ו ׳ ה ר מ נ ״ ס נ ר א ה ב ע י נ י כ פ ש ו ט ו ש נ י ת‬ ‫ר‪.‬״‬
‫שנייה ש נ ל ג נ ן נ ק ו ד ה נ ש נ ״ א ו מ ש פ ט ה ל ה י ו ת נ ח ס כ ת • ו א ו ה י א נ ח ה ו א ס ׳ ק ר א נ ה‬
‫‪ :‬ש ה י א מ ג י ל א ו מ ה כ י י שלא ת ר א ה ו א ״ י ל א מ ן ה ש ם ה י א י ה ש ג ס נ ש מ ו ט ף א ו ת ה יכול ל ח ו ט פ ה‬ ‫כאילו ה י א נ ק י ר ה ב נ ק ו ד ת ציי״י א ו ה י א ג ו ה י א ק ל ש נ ת כ ק י י א ת ה מכיז מ שקולנו‬
‫ו ל ע נ י י ן שיעעיש י י ״ ו של ישראל ב ה א ל א א י י ד י ה י מ נ י י ם י מ ו ד ה ה י א ושפיר ו מ י ל ה ט ע י מ ה ע ל י ל נ ״ י‬ ‫כ ע נ י י ן ש ח י י ת ה נ י י מ ו ל א י ח י ו ולכן א י ן לשג‪-‬ת ק ־ י א ת כ י ס ין ת חכיזי־י‪ .‬שהית ג ק י‬
‫‪:‬‬
‫י ' ״ ל ע ל נ ם ״ ״ ו ש ־ ן ״ ״ ז ת ת ת ה ״ ת מ נ י א אל״ן‪ .‬ו נ ם ״ א ג ר ס י נ ן ו א ס י ט ע י ם י ו י ו של ׳ ש י א ל ש ל א נ!" ופי' ו כ י ו ן ש א ו מ ר ל פ נ י ה מ ל ת‬ ‫} כ ‪ 0‬ואם י כ ע י ס י " ו של י ה י שלא ת י א ז א ל ' ו ׳ י‬
‫ש מ ע ע י י י ן גחלן‪ .‬כ א ל ין• ו ק ל ‪ ) .‬כ ה ( כ ת ב ה י י י י גת שכיין ל ק ר ת ה נ י ״ ע מ י ה נ‪ -‬נ כ י ק ה י ה ק ו י א נ ת נ ילא ה ׳ מ פ ס י ק י ם כ ל ו מ ר שלא ה י ו ק ו י י ן א ו ת ם נ נ ח ת ע ט ה ט ע ש י ס ש ל ה נ מ ו שאנו‬
‫נ י ה ג י ם ה י י ם ש מ צ ו ת קיש ה ח ל ק ר י ע ה ע ם ה‪.1.‬גיייש כ ל ה ע ר כ א ן ס ־ כ ־ ו נ נ ד כ כ ‪ -‬נ ״ ם ה ־ ־ ״ כ י ס נ ת י ־ ה ק א מ י • ו א פ ש י ו ל א נ ע ׳ ש י ק ו א י ה כ ט ע מ י ם ה נ ת י נ י ם נ ת ו ו ה א ל א ל ו מ ר ש י פ ס ו ק ה ״ ק ו ‪0‬‬
‫שרא י ל כ ש י ק כ ד י ש י ה י ה נ •!ס ה נ ג ה ל י נ ו י ו ] כעין ש כ י ב ת י ל ‪ .‬׳ ל נ כ י י ה י ה ה ! נ י ן ‪ :‬כ ־ נ ו כ ״ א ח ו ש ה [ י ה נ י דייק מ ״ ש שלא ה י ו ק ו ו י ן א ו ת ן נ נ ח ת ע ם ה ט ע מ י ם שלה שכשאין א ו ס ק ‪ ,‬י ו א נ נ ח ת‬
‫ו ע ו ל יש ללייק ק מיייש כיי׳ ש י ‪ /‬ג ה ג י ן ה ״ ה ל א ש ״ ז ו נ י ל א ו א י נ ו כ ש י ס מ ק י ם ש נ ו ה ג י ן ל ק י י מ נ ט ע מ י ס ה ל ת ו נ י ס נ מ י י ה א ל א שעכשיו מ ק ו ו נ נ ה ג י ק צ ת‬ ‫לפעמים משתנה הכנת ונוי‬
‫) נ י ( ויש נ ו ה ג י ] ל מ ש מ ש גם נ צ י צ י מ ע י ל סי• נ ״ ו מ י ש‬ ‫ח ו נ י ם ל ק ו י ת נ ט ע מ י ס ה נ ת ו נ י ם נ ת י ־ ה •כן ו א י י ל נ ה י ג מ א ת ‪ -‬ש ו נ י נ • מ פ ‪ -‬ש כי ע כ ״ ל נ י '‬
‫ג י ה נ ם ו נ ת כ י ה י נ ו ה ג ד י ל י ז ק ־ ר ! ל א י ל ׳ ה כ ‪ -‬ש ש מ ״ ג י ן לו ! ׳ ה ג ם מ פ נ י ש ה ו א מ ע ו ר י ע צ מ י נ ו ה ו מ נ י ע ח ו ם ט נ ע י ל ל ק ל ק נ א ו מ י ו פ י ' נ ש כ י ו ה ה ס ו ס ה ט נ ע י‬ ‫סי' ס ב ) א ( מצגגין ל‬
‫נג( ההרהור ל א ו נ ו י נ ו ו גו׳ עיין ל ק מ ן ס י פ י ה מ״ש ‪.‬‬ ‫מ צ נ נ י ן לי ח ס א ח ו שה א נ ג י ה ג ם ל ' ל י ל ( ונקראה נ כ ל לש ן עיין נ ל ר י ש ה‬
‫ע‬

‫וקורא‬
‫חרושי הגהות‬
‫נ נ ל נ ו ד ד \ • ף ‪ ,‬ת נ ו ע ר י ט א ל ו ד ק ב ח נ י י ה ו כ ס י ׳ * ה ם י ר ל ק ‪ ; :‬שי׳ ק ־ א ‪ ,‬נ ר נ י נ ו ו ק ו ק ב ו ג ר י ו ו נ ח כ ל ו נ א ח י ר י ק ר י א ה ר ו נ ה נ י ה ל ז ע ו ק ׳ ל ע נ ק ם ב ו א ו ת‬ ‫א ה נ י ח כ ח נ רש״ש ה ו א‬ ‫סב‬
‫המטונשוח‬
 ‫םה‬ ‫ביח‬ ‫אורח חיים הרכות ס״ש וברכותיה סג‬
‫מנ ומורא אותה גק מהלך גון שמו גיןמשכ בפיק ממות)י‪ (:‬סגןג״ש סג והירא איתהבין מהלך בין מומי בי‪1‬יישנבפ׳היהקורא)יףי׳׳א(ת'רג"ה‬
‫אומרי׳ עומדיס וקורי! יישכיס וקיח מסין זק‪1‬יין הולנין בדרך‬ ‫* ‪r‬‬ ‫אומרים נערב נל אדס יטי ויקראו ומקר יממדו שנאמר ‪p » 3‬‬ ‫י ‪Y‬‬
‫ובקומך ונ‪ #‬אומרים נל אלס קזרין נלרנן שנאמר ונלנתך נדרך א״נ למה נאמד וקורי! שסקי! נמלאנתן יקורין ורמו המיר כאן מהלך שמד רישנ דהוי מילת׳‬
‫נשננך ונקומך בשעה שלרך נט אלם שוננק ונשפה שדרן מי אדם עימלין יפסיקא אנל מטין ופוסקי! נמלאנתן לאי מילתא לפמיקא היא ינמטק אינא‬
‫לאפלוגי נין מיסה מעט לחיטה לנמלי‬ ‫יפרש״י נדרנן אי נקימה אי נשנינה או‬ ‫י‬
‫נישינהאומהלךיתנןתיגש^אירטרסק » *> ו מ ו ר א אותה בין נא[ מהלך כין עומד בין יושב)‪ 0‬חוץ על צלי יק נעוסקין נמלאנתן אינא‬ ‫כ י ב‬
‫מפרקדן פי' ששוכב על גביו והרמב״ם זיל כת לאפלוגי נין סרק ראפק לפרק שני נמ״ש‬
‫ב‬ ‫י‬ ‫אני הייתי נא נלרך יהסיחי ליךימ י י‬
‫נסתיר‬ ‫״‬
‫א ע ן‬ ‫־‬ ‫^‬
‫י ק ר א י א פ‬
‫י‬
‫־־‬ ‫י א‬
‫‪£‬‬ ‫?‬
‫ו ת‬ ‫נ׳ש יסנגתי‪ .‬בעצמי מסגי הלסטים איל‬
‫‪r‬‬
‫‪ p‬ש פ נ י י‬ ‫) ג (‬

‫' ״ ‪ D l £ L .‬־ ‪> p‬ק מפרקלן יני׳ מימרא לרב‬

‫‪w‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫^ ‪l‬‬ ‫מאי היית למיננעצמך פענרת »ל יייי‬
‫ייסן ר״פ היה קורא ומסיק‬ ‫ניה ומ״שחון מפרקלן מימרא לר יי« ממש על גביו)י( אלא מוטה על צדו לא יקרא מפני שנראה‬ ‫‪3‬‬
‫נרפ״נ לנרנית )יג‪ (:‬יפרשיי פיננ על כמקבל עול מלכות דרך נאחז ואם הוא שמן ובעל בשר ואינו יבול ננמ׳ לאפי׳ מיטה מעט אסיר לקרות קיש‬
‫ןקןךא לפי שמקנל עליי של מלטת שמים לין‬ ‫‪>,‬‬ ‫ן נ ר ן‬ ‫מ ע פ ק‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ט ה‬ ‫להתועך‬
‫א ח ר‬ ‫א ו נ ס‬ ‫גנו וסגמ למעלה והימניש נראה שמפרש‬
‫‪ w‬ט פ נ‬ ‫{ נ ד ן‬
‫שנק פניי למעלה נק פניו למטה נקיא כתב ר״ע נה( מי שרוצה להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרותה שררה יגאוה ונתנ הרמנ׳׳ם אנל קורא‬
‫הוא יהיא שיננ על צרי ענ׳־ל ופעמי‬ ‫נוקק‪:‬‬
‫ו מ י ע ! יאפילי איט ממש על גטי אלא מעומד לא יאות עביר ונקרא עכרייגא וצריך לגעור בו ני( שמציתה להוא ו״ל מפרש מסק וקירין בשוננ על‬
‫מיטה על צלו לא יקרא יטי מיושב)‪ 0‬ומיהו אם קורא מהלך ‪ M‬צריך לעמוד נ״( בפסוק ראשון ציו כלרך מי אדס יאי! ז» לרך גאיה כמי‬
‫סרקלן או מוט׳ מעט על צח יכיכ רני׳‬ ‫ובעל‬ ‫יאם היא שמן ינעל נשר וטי )פם(‬
‫יאםהואשמןינעל נשי יאיטיכיל להתהפך‬ ‫פרקלן לא יקרא אמ שמע מיקרי היא ללא‬
‫על צלי יכו׳ אלמא לממהפך על צלי איני לרו גאיה ושלי‪:‬‬ ‫ליקרי הא מימא שסיר ימי יהא ייניל לייט אמאן ינני אפרקיר אמרי מימא ני‬
‫מצלי ש״ל מיקרי אע״נ דמצלי נמי אסור והא רבי יימנן מצלי יקרי שאני ר״י מפל ב ת י י ליע מי שריצה להחמיר לעמול כשהוא יושנ ולקחתה משמי לא יאימ‬
‫*" עניל וט׳ סי' נקיש של שחרי׳ רוצה להחמיר לעמול לסינר ניק ללניה‬ ‫נשר הוה יפרש״י מימא‪ .‬לישן‪ :‬ני מצלי שיל • נשהיא מיטה על צלי מעט שיל אנל‬
‫מיקרי קיש אפילי מצלי נחי אסיר שמקנל עליי מלטת שמים לרו שררה ינאוה יטל לקחת יישנ או שחל ולבייש אינו קירא אלא שמר א״נ אחמיר ואקרא משמן‬
‫ינפיק מי שמתו)»‪ (:‬אהא לתניא שנים שהיי ישנים נטליח אי יה מחויר פניי לא יאות עגיל משום לשנר על לנרי נ״ה להא לאחיי נ״ה לקיר' שמל ס״מ‬
‫לנא[ וקורא נמנ ה״ר יונה יאינא לחילק יהיני אמיק מחדר »‪ v‬וקורא והיאךהינא לעימל יאתא משקרא אנל הינ׳ לעל השתא היה יישב והשתא נשעה שקורא‬
‫יטל לקחת ק״ש יהיא שיננ שטה על צלו להא אמרינן מהרי אע״ג לחצצי אסור קיש רוצה לעמיל אמר לניה ינקרא ענרייג׳ לשנר פל לנה ניה להלנתא‬
‫ומאי לאמרי' סטין וקורי] זהו נמיישנ אנל נהטייה נשנינה לא אמח יהיני אחרינן טתייהי יתלמיר ערוך היא נהך נרייתא שהנאתי נעונלא לר׳ ישמעאל יר‪ #‬בן‬
‫הנא לשיי ואימ לאמרי לני אמריגן מיקרי אע״ג למצלי אשר זמ נהטייה נמו עזריה שהיו מסונק נמקים א' והיה ר״י מיטה יראנ״ע וקוף כיין שהגיע זמן קיש‬
‫סרקין ששוננ על קלקלו ימיטס מעט אנל זה שמיטה על צלו לגמרי מותי והנטן של ערנית הטה ר״א וזקן ר״י א״ל ראגיע לריי אני הייתי משני ומקלס מעשיך‬
‫ייתר למק לניק למיינן להיכא לאינא טייחא שיי נלאמריגן ר״י מצלי ‪1‬קרי משום שהיית מוטה כשהגיע זמן ק״ש והייתי גינ מוטה ואתה גזקפת פי' היה מוכיחו‬
‫יהיה נעל נשר יהיה ליה סירחא הנא נמי התירי לו נהטייה משים להוה ליה לר״י ניק להיה מיט׳ ה״ללקרית מוטה לכך אמרו ניה מעק וקורין והא להיה היא‬
‫טירחא ניק שפשט איו עליי לחזיר יללנשן עצ״ל אנל הרמניס נחנ נל אלם מיטה ענשיי אעפיי שהיה זקיף משקרא ולא היה חור' זקוף נמ״פ נ״ה שמלק‬
‫קיראין נלרנן בין שמלק נין מהלנק נין שיננין נין חמין על גני נהמה ואסיר וקירק הייני משים לקס׳׳ל לראנ״ע לנ״ה הני סיל לינול לקחת מיסה אעפיי‬
‫לקחת ק״ש והיא מטל ופניו שחות נקרקע או ששלך על גנו ופניו למעלה אנל שהיה זקיף תחלה יהשינ לי דיי לליתא לכי קאמרי ני׳ה מטין וקייין ה?ו רמסה‬
‫קורא הוא והוא שיננ על צלי ואס היה נעל נשר הדנה ואינו יטל להתהפך על יאתא מעיקרא אנל הנא ניק לעל השתא היית וקין והשתא מוטה אסור לנ׳ע‬
‫צלי או שהיה חילה ניטה מעט לצלו יקירא נראה שלעחו לומר לני אמריק שקרי ילפינך מה שאני נזקפתי שלא מין שהרי הייתי מיטה מעיקרי מוכרח הייתי לכך‬
‫מלנרי מי מראית לתלמידם יאק הלנה ננ״ש ראם לא ניקפתי ענשיי היו התלמידים‬ ‫אע״ג למצלי אסור הייט נפרקלן המוטה מעט אנל שטה טל צלי לגמרי שתר‬
‫סנידים טין שאתה היית יקיף ונשהניע זמן ק״ש יערנית הטית נינרי נ״פ‬ ‫לקרות את שמע ינםנרת אית לאמרי שכתבי מלמילי ה״ר ימה וכך נראה‬
‫א״נ ילאי להלנה מיש ויקנעי נך הלנה לפינך נזקפתי אני להיליע לאיז הלנה‬ ‫ר^י יכך טטים לנרי רטט ‪:‬‬
‫ד ך ז ר ר״ע ש שריצה להממיר לעמול ובו' טעמו א משוס לאס ביים היא שנר ננ״ש לנערנ יסי ייקראו שמעינן מהנא ללנ״ה נערניס אם היה וק‪1‬ף חמר לי‬
‫על לנרי נ״ה יט־אה שעושה נמרי ניש שאמר ננקד יעמלו יאםנלילה להסית יהיה בשחמת אם היה שסה אי יושנ אטד לי לעמיל יאם ענר נקרא‬
‫היא אף נמרי ניש לא עשה ימ״ש ינקרא פנרייגא הוא מלאמדיגן בסרק נירה)מ •( עברייני ששנר ‪ ip‬לנמ חכמים ומי׳ש שמציתה מיישב פי׳ ניק שהיא חשנ משקרא‬
‫מציתה לקחתה מתשנ לב׳׳ה ואסיר לי לעחיי ילא נלקס״י לראב״ע אלא ניהשינ‬ ‫מאן לענר אלרננן שרי לשקריה ענריינא‪:‬‬
‫לי רני ישמעאל וחיבלה מיניה ונלפי׳ ‪:‬‬ ‫‪ W‬שמציתה מיישנ נ״ל שה״ק שמציתה אף מיישנ נלימר ילא כלאמרי נ״ש‪1‬‬
‫ו ‪ 0‬״ ש ומיהי אם קירא מהלך וטי נלימר בהא סויי נ׳׳ה היל רהי' מהלך משקר׳‬ ‫לביום אק מציתה אלא חשמל )א(‪:‬‬
‫יאתא והניע ומן קיש לשחרית לצריך לפמיי נפסיק ראשון ולא משוס‬ ‫}מיךןן אם קורא מהלו שמל נפשק ראשון אין לפרש לקאי למאי לסמיו ליה‬
‫יה״ק מע־פ שש שריצה לעמיל נשהיא ייפנ לא יאית עניל מימ אם קורא לרשת נ״ש לננקר יעמממלנמינ ינקימך אלא משים שאיט מיישננע כשמהלך‬
‫מהלו צריך לעמול ללעשד לרישא הוא לאפיקי חיושנ והאי לעמיל איט אלא ואיט יניל לטין נשהיא מהלך כמי בשהיא שמל יבפסוק ראשק היא עיקר הכינה‬
‫לאפיקי מהלו נש שיתנאל נס״ל אלא נראה לארישא קאי שנחנ שקורא איחה שאם לא נייןלא יצא וצריו למזור ולקרות ולפי זה נלפעיל ללאמר שעמי על שקרא‬
‫מהלו ימש״ה נתנ למ״מ צריו לעחיל נפסוק ראשק ולפי מה שפירשתי שמציתה אף פסיק ראשין או על על לבבך אסור לו לעמיל מתר אלא יקרא מכאן ואילך ירך‬
‫מיישב איפשר ללמאי לסמיך ליה קאי למשמע שמציתה נין יישנ נין שמל ננל הליט שאס יעמיל ייתר גראה שעישה נניש מנקר יעמלי יהכי משמע ממרי‬
‫ענק שיזלמן לו איט יטל לשטת משום הכי נתנ ושהו אם קורא מהלו צדקי לעמול‪ :‬הרסנים שנתנ נפינ‪.‬מי שהי׳ מהלך על תליי שמר נפסיק ראשין והשאר מירא‬
‫ןףן*ן דצריו לעמוד איתא נריפ היה קורא )יג‪ (:‬אמר רנ נתן נר מר שקנא יהיא מהלך עכ״ל ללא טה צ״ל אלא מימל נפסיק ראשון יתי לא אלא אתא למול‬
‫אמר רנ יהילה עד על לננך נעחידה מנאן ואילך לא ודני יוחנן אמר נל לאסיר לו לעמול נל הפרשה מראה לעושה בביש ולנו צריך היא לקחת השאל‬
‫הפרשה סלה נעמילה ינמט הרייף יהרא״ש ניחשלש מפרש לא שאם היה יישנ בשהי^ מהלו גם יש ללמיל ממריו לליקא נמהלו על רגליי צריך היא לעגוול‬
‫שמל אלא אם טה מהלך שמל ינן משמע מפרש״י ונן נתט התיס' יכתט לאע״ג נפסוק ראשין נלי שיהא קירא שמע נטנהאנל נמהלו־ על נהמה אי יושג נקרין‬
‫לל׳ה אמרי נל אלם ק‪1‬רא נלרט מ״מ מצוה תן המונמר לעמול נשהיא מהלו לפי יטל לטיןהיטב יאיט צריו לעמיל ללטנמ פסוק ראשק בלחיל לאאמרינן חננ‬
‫ומ״ש‬ ‫נמהלףלמי‪:‬‬ ‫כשהוא מהלו נש עומל ‪1‬נתנ הרי״ף לליתהילנחא‬ ‫שאינו מיושנ נ״נ ואין יטל‬
‫לא ני״נ ולא נר״י יקי״ל הלנה ניבא להוא בתרא לפסק הלנה נרני מאיר ללא‬
‫צריו טונה אלא נפשק ראשון נלנל הילק־ אק צריו לעשי אלא נפשק ראשון נלנל ‪ pi‬פסק הימנים יק פסקו התוספות וכממ יהכי אימא נחנחיסא‪:‬‬
‫ינהיג‬
‫דרכי משה‬
‫ולא‬ ‫‪0‬ג נא( וגמגמה שימוני ןיינ משמע יטיב יוחד ‪0‬יו»ב מעומר‪:‬‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫סי סג ]א[ ביי פהלן נ ק עו»ו נק יושב עיין ובונות מנן נ׳פ *עיים מ ו נ נל אוס יטו‬ ‫סי' סג נא( וקורא אותה נין מהלן נק מומו נין יושנ חין ט' לניני היצר במקוס שהי׳‬
‫י ויקואו וננוקו יעפוו שנאמו מ נ ו ן והקימו • וביי! סלל אומויס כל אוס‬ ‫לו להאיין ולכתוב נק שוננ נין ווננ ועציה היה שיין אמו חון‬ ‫‪r‬‬

‫קורא כוונו שנאפו ונלנמו ב מ ן א״נ לעס נאפו בשננן ונןופן נשעה שמי אוס שוכבין‬ ‫משיקון וכן הוא נומנ״ס גס נש״ע וקיל ועיק נווישה‪:‬‬
‫ונשעה שמי אום עומויס ערל ואיפסק הלכתא » י » הגל • ומ״ש ביס שנאפו בלכתן גוון‬ ‫) נ ( חןץ מפוקון פי׳ ששונב על גני־ ‪ p‬גירסת ספו׳ וכן עיקו ופי׳ ו׳ יונה מלי פווי קוקוו‬
‫‪n‬‬
‫כיל נעו שלא הקפיוס מיוה לח נישינת סין מן הכית ולא נסלינת ‪ T‬הכית אלא נונמ‬ ‫ו״ל מטה נקוא סויא שסקוקוו מ‪.‬ינש לי נמשה עיש ויט • וזיל הגמוא פ' היס‬
‫הנמוה משינמ ננימ ונהלינמ הוון שוונן גנן כוון כנ סאיז והיה איעכא א> שכינס‬ ‫‪ .‬פיקוי הוא ולא ליקוי הא מיג! ש״ו וסא וינ״ללייט‬ ‫קנוא אמו רנ ייס!( עוקון לא יקיא‬
‫יקימה לא סקפיוס תווה נשניבס או נקימה אלא מ ק שנינה ויען קימה שהיא שנינינ פונ‬ ‫אמאן וגני אפוקיו ]פוש*׳ שמא יתקשה אנרו נ ת ץ שנתי וניאס לונים והוא גנאי[ אמרי מגני‬
‫וקיפמניקו וא״ם סון> ואחחק פי'‪ p‬פל כיוצא נוה ע״ש ‪:‬‬ ‫ט מצל׳ יפי'מעט ענצוי[ שפיו ומימיקוי אעיגופצלינמי אסיו שמקנל עליו פולמלנית‬
‫צ ר י ך ל ע מ י ו נפסוק ו א ש ק נתנ הרשנ״ח שוק היס קווא וצנ״ע צוין פסוק ואשק‬
‫‪1‬‬
‫שמיס וון גאה והא ו' ׳‪.‬יחנן פצלי וקו׳ שאני ו״י ונעצ נשר סיה ונתנו התם׳ נפי ע*פ‬
‫פצומ‬ ‫ויזפילו נויענו יאכילו לעיו יוצית אק צוינק כיונה והטעם שנשאו‬ ‫טינה‬
‫וק״ל‪:‬‬ ‫ספוקון פו קול לפ־ו גון •תסלפק ופי׳ פו היא סמטה קול תוגוס של פורף‬
‫‪ 0‬ק מצות עשק נ ל םעישה מציה אעג״י שלא נמכוין לה הוי קיים מצות עשייה אצא שאין וס‬ ‫נ‪ 0‬בין שפניו למעלה או פניו טיסות מניוש נונויושס‪-‬א מפרש מלת עוקון עלש‪-‬יהסע״ש‪:‬‬
‫»ן הפינסו וכיש שיצא א ם ניק לנו א ל א שסוסו נאמצע העצוה • אכל אלו שהן קנלת מלנומ‬ ‫)ו('אלא מוטה על ציו לא יוןוא ‪ .‬כיי ומוטה על צוו הייני נפוקון אגל שוננ על צוו‬
‫א י סיווו שנחים אינו ‪ pa‬שיהא לנו עונה לונוים אחוים ווו שסילקו נין נונם וחשונס‬ ‫מפש קוו* את שמע ומשיה נתנ ואס כיא נעל נשו ואינו יכול צסתהפן‬
‫לשאו נונות א ו נק פסוק ואשק לשאו • שאם מ נ ו י ם תלויים נפצות צוינומ טונס א ו‬ ‫על צוו נו׳ משמע ולהען על צוו שוי ינ״נ הומניס ווש״י ותלמיוי ו״י • ניי ‪:‬‬
‫וממין‬ ‫אק צויטת מה לי נוכה ראשונה מס לי שאו בונות עניל ‪:‬‬ ‫נס( מי שווצהלהחמיו לפמוו כוי נתנ נ״יטעמו משים ואס נייס הוא עונו פל ונרי נ״ס‬
‫וגואה שעושה מנוי ניש שאמו מיקו יעפוו יאס נליצה םיא אף נונו׳ ניש צא‬
‫וצ‪-‬נ‬ ‫עשה • ולהני נקואו ענוייניס וכל וענו אוומן שוי ל״־קר׳ פביייא • ‪ (0‬שמצוחח פיישנ • פי׳ שפצותה א!> מיושנ נלומו יצא נניש וניוס אמ מצואה אלא‪ 1‬נ ע מ י ו ה ביי‬
‫ומצות׳ מיושה ויקא קאפו והא וכ עמוס מייוי כיושב ננו יווצה לעמיו •להנ׳ גניה ווא׳ מצותה ווקא מיושנ •־ ‪ (0‬ומיהו אס קיוא מהלו־ ציץ לשפוד לפי שנל שפהלן אינו מעשנ‬
‫‪1‬‬
‫נ״כ ואינו יגול למין כשהוא פסלן נמו עופו ו ל י ו צויך לעמוד אצא ה״ה יושנ • וויל נ״י אק לפוש וקאי אמאי וס״‪ T‬ציה יסיק אעפ ׳ שמי שווצה לעמיו נשהיא »שנ לא &ות עביו מ״מ‬
‫ווישא םוא לאפוקי פיושנ והאי לממוו אינו אלא לאעוקי מהלן נמו שיתנאר נסיו אלא נואם ואוישא קאי שנמג שקירא אותם פסלן ומאמו ומ״מ‬ ‫אם קווא מ ס ל ן צוין לפמוו‬
‫צוין לעפיו נפסוק ואשק • ולפי ירש שפציתה אן> עיושנ קאפו אפשו ולמאי וספין ליס קא׳ ומשמע שמצותס גק יושב נין ע ו מ ד ננל ענק שיוומן צי אינו ׳ניל מנית משיה נתנ‬
‫ומיסו אם יןורא פהלן צוין לעמוו עניל ניי‪ .‬ולפי מ ה שאמו שמצותס מיושב ויל משהוא <ושנ מצוה שלא יעפוו ג״נ פיושנ ומיהו אינו ו״ל אנל ה»הלן איט פצוה שלא יעמוו אלא אוונס‬
‫פצוס שיעפוו‪) :‬ח( בפסוק ואשון • נ*נ היי״ן והופנ״ם וקי״צ מ־נא ונתוא הוא ופסק הלנה נריע ולא צוין טונה אצא גפסוזן ואשק • ונסיג ו ה ו א י ו סיצ נסי ויךל וא״צ‬
‫כוינס‬
‫חדושי הגהות‬
‫חםטוג»וה וביה המרחץ וגה״נ רבאלו אסור להרהר נ ש לקמה ורטעס מבואי־ בגפוא שרק שואל )קנ‪ (:‬ראםרינן םםגוא חשזך ודבר דבר ריטר אסור רדהוד שתר ופויי‬
‫והא אמו ד׳ יוחנן ננ״מ שהר להרהר תיץ מבית המרחץ ובה״כ אלמא הרהור כדיבור ימשני ‪ nra‬ם׳זיפ יכתיב והיה ‪ vnp j3no‬ילינא נליפי הא ראסר י^י הוהיי לאו ס»וס‬
‫ונתיב ולא יראה בן עריה דבר היא אלא משום דנהיב יהיה מיצד קריש ‪ vaco‬א!ילו בהרהור )םהרליה(‪:‬‬
‫‪L‬‬
‫־•‬ ‫״י•‬ ‫‪>-‬‬ ‫‪0‬ג א ו ד נ »ע‪0‬ו משים ומפקיע נערק ג׳ ׳עאנלי דכח״ט מיישב ינמ"^ דנינו נפיסן ק*־ג משים שינול לנוין יוהד כשיושב לנ׳ סיל ל ‪y - -‬‬
 ‫אורח חיים הלכות ק״ש וברכותיה םג סר‬ ‫ביח‬
‫‪ W ' f V‬ובה״ג כתב שצריך לעמוד מד פל לבנך וכ״כ הראב״ד כריפ היה קורא ן ד ה ״ ו כתב שצריך לעמוד עד על לכבך וכן כתי הראלד • אחר שכתנ הרא״ש‬
‫״ ״ דברי הרי״ף כתב והראב״ד כתכ משוס גאון דמהלך צריך לעמוד עד על‬ ‫פסק הרי״ץ הלכה כרכא דהיא בתיא דפסק הלנה כר׳׳מ דלא צריך‬
‫כונה אלא בפסוק ראשון נלכד דלא כד׳ יוחנן דאמר כל הפרשה כולה בעמידה ילית לבבך כדאמרינן בפרק קמא דיוחא )יס‪ (:‬דבפרק רא*ן אין צו לרמוז בעיניו וכ״נ‬
‫הילכתא נמי כרכ נתן דאמי על על לבנך בעמידה וכתב עוד הריין״ דמאן דפסק הרי״ף לקמן דחםור לרמיז ככל הפרק משוס דחשיב קריאת עראי וכן נמי צריך‬
‫עחידס חשום ללא ליחשב קריאת עראי‬ ‫כרב נתן לאופסקא מעליאהוא לכי טכא‬
‫לדחו דברי דכא דברי ר״י הכי נמ׳ דחו וכעל הלכות גרומות בחב •שצריך לעמוד ער ע ל לבבך וכיב הראב״ר והא דלא בעי עמידה בכל הפרשה משוס‬
‫לבדו ר״נ עכ״ל ולהעל״כ טעחייהו דנה״ו‪ .‬ועיקר כקום הכוונה הוא פסוק ראשון הילכך אם אחר שקרא דפםיק דבתריה כתיב ובלכתך בדרך‬
‫נ‬

‫אומר דקורא במהלך עכ״ל וכיק שהרי״ן>‬ ‫והראנ״ד לפסקי כר״נ משוס דקאמר‬
‫מילתא תציעתא דהשתא ר׳ יוחנן קאי פסוק ראשון נררם ולא יכול לקרות בכוונה יצא הקורא א ת ש מ ע והרמב״ס והחוספית הסכימו דאין צריך‬
‫טותיה דר״נ דצריך לעמוד על כל פנים ל א י ר מ ז בעיניו וייא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו ואם לעמיד אלא בפסוק ראשון הני נקטינן ‪:‬‬
‫עד על לבכך דלא כרבא דא״צ אלא פכיק עשה כן עריו הכתוב אומר וייא אותי קראת יעקב ולא בכולה )^ *‪ "H‬מקוס הכוונה הוא פסוק ראשי!‬
‫‪1‬‬

‫י ‪ I‬נבר נתבאר בסמוך וחה שכתב‬ ‫ראשי! בעמידה ורבא קאי כיתיה דר״נ אייא בפר־ ראשון בייבר אע״ג דייא בעינן כוונה אלא בפסוק ראשו!‬
‫טלנך אס אחר שקרא פסוק ראשון‬ ‫דלא צריך לעמוד אחר פל לבבך דלא כר״י‬
‫דמצריך עד סוף כל הפרשה בעמידה הנךאסרינן להו בכיי הפרק כשום שנראה כקורא דרך עראי וכתיב‬
‫נרדם ונוי נריש סרק היה קורא )שם(‬
‫וכיוצא בזה כתב הרין בפ׳ המדיר גני ורביד! בם ודרשי' עשה אותן קבע וכן ה א ד א פ י י נ ן האומנין עוםקין אמר שמע ישראל וטי ה׳ אחד ונאנס‬
‫המדיר את אשתי שלא תתקשט נוי שיאת במייאכתן וקויין אפיייו ב י א ש שורות הבנין ובראש האילן ואי! בשינה יצא אמר ליה רננתמן לדרי עבדיה‬
‫היא דעת הרתכ״ס שפסק לשס נרנ צריבין ליבטל דוקא מפרק ראשון ואילך אבל בפרק ראשון צריכים בפסוקא קמח צערן טפי לא תצעק וכתב‬
‫יהודה משוס דאמר מילתא מציעחא ע״ש יייבטל מכייאכתן ובקרות כהאי מ ע מ א ש י י א יהא בקורא דרך עראי הרא״ש הא דקאמר נאנס בשינה ר״ל‬
‫שהוא מדומדם ואינו יכיל לקחת בכוונה‬ ‫כנ״ל והרא״ש כתב טעם אחר וזיל כיון‬
‫דאסור לרמוז בכל הפרק משוס דחשיכ אבי' אין צריכין ייירר ‪ w‬ייאהן וייאבעי• הבית אייאיכולין לקרות מכאן ואילך וכן הא דאמר ליה דג נחמן‬
‫קריאת עראי כ! נמי צריך עמידה משוס יימעייה )׳‪ c‬רק שיתכטייו ב‪:‬־ק ראשון ממלאכתן ירושלמי ה כ ת ף לדרי עכדיה כפסוקא קמא צערן כלומר‬
‫דלא ליחשב עי־אי והא ללא בעי עמידה אע־פ שמשאו עיי כתפו קורא א ת ש מ ע אבל לא יתחיל בשעה שטוען הקיצני משינתי עד שאוכל לכוון טפי לא‬
‫תצעק אן> אם אקרא כלא כוונה לא‬ ‫בכל הפרשה משוס דבפםיק דנתריה‬
‫תינערן להקיצני למילת' דסשיטא היא שצריך‬ ‫ולא כשעה שפורק כפגי שאין יינו כיושב‪:‬‬ ‫כתיב ובלכתך נדרך איחר דקורא במהלך‬
‫שד ‪trl‬‬
‫יימפיע ייא יצא כתב הרככ״ם ז״י כר׳׳א בסדר לקרות כילה וכן כתנ הרב רני׳ יונה ונתב‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫לראה‬
‫עכ״ל משמע דס״ל להרא״ש כבה״ג ׳הראנ״ד‬
‫יכן נראה לפת רנינו ונלפע״ד דהכי‬
‫הפכוקים אבי אם הקדים פרשה להכרתה אע״פ שק דעת רבינו האיי ז״ל והרמנ״ם כפרק‬ ‫"י‬
‫נקטינן לחומרא כהני גאינים והרב נ״י‬
‫שאינו רשאי יצא ייפי שאינה סמיכה לה בתורה ‪ W‬אע״ג ד ת נ ן ל מ ה להעתיק לשון הגמרא כמנהגו ואין בדבריו‬
‫נמשך לשיטתו לכסוק כהרי״ף יהרמנ״ם‬
‫דסגי בפסוק ראשון ולא נראה לי להקל כל קרמה שמע לוהיה אם ש כ ו ע לכתחיייה סדרוה ייאומרה כן ו א ף הכרע ומ״מ ממה שכתב את״כ כפרק‬
‫א‬

‫מזכר קראה מתנמגג יצא וכלבד שיהא‬ ‫כך ותו דהא בהגהת מיימוני ריש פרק‬
‫שני להלכי׳ קיש כתב דיש שפסקו שצי־יך ע״נ רתנן בין ו י א כ י ייאמת ויציב ייא יפסיק היינו כשקורא הפרשיות ער נפסוק ראשק נראה שמה שכתכ כראש‬
‫לעמוד כל הפי כרי יוחנן אס כן יש לנו כםרר הקנה הכמים קרא פרשה וטעה כה אם יורע היכן מעה כגון הפרק היה ישן מצערין איתי ומעירין אותו‬
‫לתפוס מילתא מציעתא נין האמוראים ונין ש ק ר א כ ו י ה אייא שדילג באמצע פכוק אח׳ חוזר ייראש אותו פסוק עד שיקרא פסוק ראשון הייני שיקרא‬
‫פסוק ראשון והוא ער ממש ולא מתנמנם‬
‫וגומר הפרשה ואם אינו יודע היכן ט ע ה יחזור לראש הפרשה‬
‫ומ״ש ומכאן ואילך אס אנסתו שינה אין‬ ‫הפוסקים‪:‬‬
‫חצערין איתי היינו לומר שאין מצערים אותו‬ ‫מעה‬
‫ךד!״י‪£.‬ז ועיקר מקום הכונה וכו׳ היא‬
‫שיקרא והוא ער ממש שאעיפ שהוי‬ ‫כדי יו׳‬ ‫כר״ס היה קורא דם״ל לרכ‬
‫קורא מתנמנם יצא אכל אם לא קרא השאר כלל ודאי לא יצא ‪.‬־‬ ‫ולרב נחמן ולרנ יוסף כריה דרבא משחיה דרנא ונראה דכל הנ׳ אמוראי ס״ל כי־כא‬
‫הרמב״ס הקורא את שמע ולא כיין לבי בפסוק ראשון שהיא שמע ישראל‬ ‫אנל לר׳ נתן צריך כונה עד על לננך!רני׳ דנתנ!עיקר מקים הכוגה הוא פסוק ‪^fD‬‬
‫לא יצא ידי חיבתו והשאר אם לא כיון לבו יצא אפילו היה קורא כתורה‬ ‫ראשי! יני׳ נקט הכי לסב־א הראשיג׳ דבחהלך צריך לעמוד נפסוק ראשון דממילא למאן‬
‫כדרכי או מגיה את הפרשיות עד כאן וכתב הרשב״א בפרק היה קורא דלכ״ע פסוק‬ ‫לפסק במהלך לצריך לעמיד עד על לבנך מ מ ס נחי צייך שיהא ער ממש על על‬
‫לבבך ‪ :‬הכ״י כתב ע״ש הרמנ״ס יהרשג״א דאס לא כיין נפסיק ראשון לא יצא ראשון צריך כוונה ואפילו בדיעבד ואפילו למאן דאמר מצ ת אין צריכות כיונה דהת‪0‬‬
‫י״ח ק״ש וצריך לתיור ולקרות ק״ש ננינה יהאריך נזה יפשיט היא מדקא״ל רב בטונה לצאת הדכריס אמורים אנל צריך טונת ענין כלומר שלא יהרהר נדברים‬
‫פפא לאניי בפי אין שמדין דילמא מעיקרא לא כיין דעתיה יכי' הארכתי בו בסי׳ אחייס נדי שיקנל עליו מלטת שמיס כהסכמת הלכ וכענין שאמרו נ״כ ככרכה‬
‫ס*א ס״ז‪ :‬עוד כתי נ״י דמרדס נמי לא יצא עד שיקראנה כילה אלא דנפסוק ראשונה של תפלה נשילהי פרק אין עומדין)לד‪ (:‬והטעם שנשאר מצית שהן מצית‬
‫עשייה כל שעשה מציתי אע״פ שלא נתכיין לה הרי קייס מצית עשייתי אלא שאין זה‬ ‫ראשון מצערי! איתי כדי שיקר׳ והוא פר ממש ו־ס זה פשיע • ׳בסמיך נתנתי דכל‬
‫הגי דינים שכתבו הפוסקים דצריך כינה כפסוק יאשין יכו' למיד עד על לנבך מן המובחר וכיש שיצא אס כיון לצאת אע״ס שהרהר באמצע המצית אנל אלו שהן‬
‫קבלת מלכות או סידור שבחים איט גדי! שיהא לבבי פונה לדברים אחרים וזו היא‬ ‫צריך כונה והכי נקטינן דלא כהש״ע דח־קלדלא צריך נינה אלא ננסי׳ ראשון נלחיד‬
‫ה י ״ ף ך א את ק״ש לא יי־מוז וכי׳ וכ; הא דאחריק האותנק עד ממלאכתן כל שחילקו בין ברכה ראשונה לשאר הכרכית או בין פקוק ראשון לשאר שאס הדברים‬
‫זה ממה שפי׳ הרי״ף נהך סוגיא לפרקהיה קורא ולף א ( למסי׳תלייי' כמצות ציינית כוונה או אין צריכות מה לי כרכה ראשונה מה לי שאר ברכות עכ״ל‪:‬‬ ‫‪I‬‬
‫את שמע לא ירמוז בעיניו וכי' נספ'ק דיומא ויט •( ואוקימנא דהיינו‬ ‫ה^ירא‬
‫תלמודא דצריכין לנטל ממלאכתן נפרשה ראשונה דלנ ׳ע היא אפ״ לרנא דלא‬
‫בעי כונה אלא בפסוק ראשון אפ״ה נדי שלא יהא כקוד׳ לרך עיאי צי־ינין לינטנ‬
‫בפי א׳ דוקא ובפרק היה קורא)טי •( רמי ליה רב מרי נרה דבת‬ ‫‪r‬‬
‫ממלאכתן כל סרק ראשון איל התו' יהגהת מיימיני' ע'ש ייי יראני״ה גם בעל שמיאל לרבא תנן האומנין קורק בראש האילן ובראש הנדבך אלמא לא כעי כוונה‬
‫המאור והרמכ״ן שם בסי המלחמות נתנו דלרנא לא צרינין ליבכול אלא בפסיק ראשון ירמינהי הקורא את שמע צריך שיטי! את לנו ומשני הכי אמר רב ששת והוא שבטלים‬
‫בלבד אבל אחר פסיק ראשיי! עיםקין במלאכתן יקוי־ין דאין המלאכי נקורץ בשפתיו ורומי ממלאכתן וקורי! והתניא בה״א עיםקין נתלאנת! ל״ק כאן נפ׳ א' כאן נפי ב׳ וכתב‬
‫נעיניי דאסור בפרשה הראשונה אלא דהיחנ״ן נ' נסיף דבריו יזיל אלא שכיון שהיי״ף הרי״ן• האי סירוקא לדכרי רכי ייחנן היא דס״ל דכעי כיונה בנוליה פ' א׳ אנל לינא‬
‫ז״ל השוה החדות אנן נהלי תרגיחא דסנ׳ לייה לן גני כיעליס נחי לא אחרי׳ לה׳ לש״ייה לאו משום דנעי כוונה ככוליה פ׳ א׳ הוא דאמרינן דבטלין ממלאכתן אלא משוס דצא‬
‫נפשייהו ולא איתי קראת יעקנוכו׳ עכ״ל יהני נקטינן דכילה נישה ציי נין לינטל לישי! לה עראי הוא כי הא דגרסינן בפ״ק דיומא הקורא את שמע לא ירמוז בעיניי‬
‫יני' יאוהימנא בפי א' ופרשי לה משום דקא משוי ליה עראי הכא נמי אי לא כסיל‬ ‫ממלאכתן וקויין כהרי״ף יהיא'ש יהיחלס ירניגי‬
‫‪ ~ S " p‬למפרע לא יצא משנה פרק היהקייא פי' שקרא פסוק שלישי קידם ליה ממלאכה קא משיי לה עראי וכ״כ הרא״ש ז״ל!כתב הרשנ״א בשם הרי״ן גיאות‬ ‫‪ID‬‬
‫שקרא ראשון ופני ושני קולס הראשי! יאח״כ חזי וקרא היאשין והשני לטעת א משוס דכיון דעיסק כמלאכתי אס אי אתהמצריכו כ״כ צמצאת מציה קלה‬ ‫\‬
‫ר ך ז ד הרמב׳׳ס נד״א נסדר הפסיקים פי׳ התס הוא דצי־ך לקיית הכםיקים עליו הילכך נטל ממלאכתו עד סוף פ׳ א׳ ואח״כ יחזור למלאכתו ורמיוה וקריצה‬
‫שבכל פרשה כסדר שהס כתיבים נתירה איל גי פיש״ת של ק״ש שאינן כעסק מלאכה דמי וכ״כ הרמב״ס ו״ל וללא כדמשחע מדברי התיס׳ דלרבא וקי״ל‬
‫כייתיה אינן צריכין ליבטל ממלאכתן אלא כפסוק ראשון‪:‬‬ ‫כתוכים סמוכים כתורה כמו שאני קייין איתס אע״ג דרבנן תקנו לקרית שמע‬
‫ואח״כ והיה אס שמוע ואח״כ ויאמר מ״י! אס שינה יצא נליענד ייהי שבתנ רנעי ו ^ " ^ אכל אין צריכים לירד לא הן ולא נעל הבית כלימר אעינ דלנכי תכלה‬
‫יש חילוק בינם לבעל הבית שהם אינם צריכים לירד יבעל הנית צריך‬ ‫אע״ג לתכן למה קדמה שמע יכי׳ ינ״כ הרי יוגה והיא״ש •‬
‫ר ״ ך א פרשה יטעה נה יכי' כ״כ החו' יהר' יינה ינ ח"ש ׳הגהתמיימונית כיב מהי לירד נחי שיתכאר כסי׳ צ' לנכי ק״ש אין חילוק עיניהם דחדתפליג בר״פ היה קירא‬ ‫י‬

‫נין בעל הבית לאומני! כתפלה ולא מפליג כק״ש ש״מ ללק״ש לינם שיה‬ ‫קיש !הכי איתא כתוספתא ומ״ש חווי לראש איתי פסוק ויימר הפי כלומר‬ ‫‪I‬‬
‫ו ד ו ‪ /‬י " ה״ר יונה דמהנא שמעינן דמפרק ראשון ואילך אינו אלא מדרבנן לאם‬ ‫ולא כגי דקורא מה שדלי‪ .‬דאס כן היי קייא הפסיקיס למניע‬
‫״ איתא שהוא מן התורה ה״ל למיחש דלא לישוי עראי לכל הפרקים כי‬ ‫ואס אינו יידע היכן טעה יח׳ור לראש הפי לכאירה נראה שי״ל אס‬
‫עומד בפרשה ראשונה ויידע ששעה כה שדלג תיבה אי פסיק!אינו יידע היכי דחיישינן בפ׳ א׳ והביא עוד ראיית לדבר ומתוך מה שנתכאר כסי׳ זה נראה‬
‫שפסוק ראשי! בלבל הוי לאורייתא ומה שהחמירו בס׳ א' יותר מבשאר פרקיס מפני‬ ‫היכן‬
‫י‬
‫שהוא עיקר קכלת עול מלכות שמים וכדאמר ר״י ק קרחה )שם יג ( למי; קדמה פרש׳ שמע לפרשת והיה אם שמוע יכי' • י ן ״ ן ‪ ] ^ £‬י הכתן אע״פ שמשאו על‬
‫כתפו וכי' נפרק היה קורא‬
‫למפרע לא יצא משנה נפי‪:‬׳היה קורא י ־ (‬ ‫סד הראה‬
‫;‬ ‫) ט‬
‫הרמכיס בד״א כסדר הפסוקים וכו׳כפ״כמהלכות ק״ש ומה שכתב רנינו לאע״ג לתכן למה‬
‫~ ונו׳ כ״כ ה״ר יונה והרא״ש כפרק היה קורא •י מ ך י א נרשה וטעה כה וט׳ כפרק היס‬ ‫ניןויאמר לאמת ייצינ‬‫קדמה וטי יאע״ג דחק ין‬
‫דר״י‬ ‫קורא)~טז ־( תני תנא קמיה‬
‫פרישה‬
‫עיקר קהלת עול מלכות שמיס ונלחמו ר״י נן קרסה לחה קדמה נ׳ שמע לס׳ והיה אש שעוע‬ ‫טעמא ראשיי‬ ‫כיונה ־לא הפסוק ראשין מ״מ אםיי להלן יי' שלא יהיה קריאת הייא׳ ׳כיאס׳‬
‫ועיין כדרישה־‪.‬‬ ‫למו‪-‬י הכל הפיק • ק״ל !מיין הדריסה‬
‫סי' סר )א( ק ר א ח למסיע לא יצא ואמי קיא והו נסויותן יהא ראיין‪ .‬וה‪,‬א מגמרא‬ ‫<ט( לא הן ילא כעל ההימ פי׳ אפ״ג דלגה׳ תפלה יש הילק ניניהה לנעל הכית שהם איגס‬
‫פ״נ ומגילה עיש‪:‬‬ ‫צייכיס לירד ונע״ה צריך לייו כמיש גיישסייצ"• גני קיש אין חילק ניניהם שלא‬
‫) נ ( אע״ג דחק למס קומה שמע לוהיה שמע וכוי ראי משוס שקדמה נתויה היה לגו‬ ‫חכי חילוק כיניהסנויש פיק היה קויא חלא גני תפלה ולאניי! נ "‬
‫להקדים לפרשת ויאמר וו״ל הרא״ש פרק היה קורא דן! ע״נ ע״א ואף על פ׳‬ ‫)י( רק שיתבטלו נפרק ואשק כי' כתי נ ״ תתיך ״ה שנתנחי נהי' יה ייאה שפסיק יאשין‬
‫ש״יקדס כתורה צדין טעס לפי שאין מוקדש ומאושר נתווה‪.‬‬ ‫נלכד הוי דאודייתח ומה שהסמייי נפרק ראשן ׳‪,‬תיסנשאו פיץיס יזכני שהוא‬
‫שהוא‬
‫הדושי הגהות‬
‫ל ה ה ם י ר ו ל ע מ ו ד א ר ר ב ה ה ו א מ י ק ל ו ל כ ן נ ק ר א ע כ ר ״ ; ) ס ה ר ל ״ ו ז ( ועיי; נ ד ׳ ׳ ם ‪ .‬נ נ ת ב ם ה ר ל ׳ ׳ ח ר״ל ד א ף ל כ ה ״ ג ו ו א נ ' ו ע י ק ר ה נ ו ו נ ה נ ע ס ו ק ראשו! ו ל א א ס ר י ע ד ע ל ל ב נ ך‬
‫ב ע מ י ד ה אלא משום ו ל א ליהשב קריאת עראי א כ ל כוונה א״צ אלא בפסוק ר א ש ו ן ‪:‬‬
‫סד א דיל ד ר א ו ח נ ן בין ו י א מ ר ל א ם ח ויציב ל א י פ ס י ק ל א שחייבוהו ו נ ס י ח ייטסיך י י א ס ר ל א מ ת וחייב נ ד י ש י א מ ר ה ׳ א ל ה י נ ס א ם ח ו מ ש ״ ה א מ ר ו ל א י ג ם י ק ו ז ״ א א ל א ש א מ ר ו ש א ט‬
 ‫םו‬ ‫ב״‬ ‫אורח היים הלכות ס״ש וברכותיה םר סה‬ ‫ביי‬
‫ל א קרא וטעה יאיני יודע להיכן טעה יחזור לראפ הפרק וכתב הרא״ש הייט ליקא הינן טעה יחזור לתייילת ק״ש והכי איתא בגמרא בספרי© שבידט תני תנא קשה‬
‫שאינו יולע להיכן יגיעה אבל אם ירע שאמר יה הפי ימכר שלילנ פסוק אחד לרבי יוחנן קרא יטעה יאיט יולננ לטנן טעה יחיור לראש ויחזיר לראש משמע‬
‫וסיבה אחת אינו מ‪-‬יך להתחיל אלא מאיתי פסיק ואילך יהכי תניא בתיספת׳ יכו לתחלת ק״ש אבל תימה הלא גע״כ יולע היא שקרא פסוק ראשון לאס אינו יילע‬
‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ י נ י י‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫נ ה ת י ס‬ ‫ינ‬ ‫י י‬ ‫‪ ,‬ה‬
‫טטה בק פרק אפילי פסוק ראשי! א״כ אפילו קרא פסוק ראשין ודאי לפלא בכוונה קיא איתי‬ ‫י " '"<׳‬ ‫'י"‬ ‫‪ " "V‬י ' י * ^ "‬
‫וצריו לחזיר חפסוק ראשי! ואילך לאל״כ‬ ‫י*‬ ‫לפרק וכזי )שם( בין פרק לפרק יתזור‬
‫לפרק ראשק יפדש״י לפ׳ ראשי! להפסקמעה כין ‪3‬רשה לפרשה)<•( שהוא יודע שהוא כסוף הפרשה ואינו יודע ה״ל קזראה למפרע ימאי איריא לאינו יילע‬
‫הינן טעה אפילי יולע מ״ח ביון שלא קרא‬ ‫ראשין והיה אם שמיע אנל הרמנ״ם נתנ אם כסוף הראשונה או כסוף השנייה יחזור לסוף פרשה ר א‬

‫״‬
‫ש ו נ ה‬
‫נעלם ממני נק פרשה לפרשה ואינו‬
‫‪ 1W‬יהיהאםשמיעייטעהכיכתיתש יאיניץיעאםמכת ט(‬ ‫חלע אתו פרשה השלים יאיזי צריך‬
‫להתמיל מיזר לפרשה ראשימ שהיא‬
‫שבפרשה ראשונה או בשנייה חתר יוכתבתם שבראשונה וה״מ שלא מיידי לבפסיק ראשון היה מניין יאח״נ‬
‫נסי' התחיל למען ירבו ימיכם אבל התחיל לסען ירבו כידוע שסיים פ׳ קרא שלא נכונה וטעה ואיט יילע היכן‬ ‫שנתבאר‬
‫להפסיק‬ ‫ליאהנתבמולצייר‬ ‫ונראהועד‬
‫שטעמי משים‬ ‫יאהנתלעולם‬
‫נין‬
‫ס״א א״נ זהו הפסק ראשון שצחך לחזיר שנייה וא׳׳צ לחזור שכן הוא הרגל לשונו לומר למש ירבו א טעה יחוור לראש הפרק לקאמר רניני‬
‫הייט חוור לואהבת את לאמין• יגומר‬
‫ח ר‬

‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫לי ומאחר שנדיר צי שננר קרא פרשה‬

‫ויחוור לראש לקאמר בגחרא הייט נמי‬ ‫‪,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫אחחמק״ש א״א שלא קרא עד לעילם יעד‬
‫גיל סי׳ < מראה סיריגין « )ג( אפילו שהה בד‪ ,‬כדי לגמור את לראש הפרשה חי מפסיק ראשי! ליולע‬ ‫ולכך א׳׳צ להתחיל חחחלת שחע זה‬
‫‪Cfc‬‬
‫ז‬

‫כולה יצא והוא שלא שהה בינתיס מהמת אונס היא שנבינה קרא איתי לאם אימ יילע‬ ‫י‬ ‫נמה‬ ‫בחר לדעת הרמב״ס ואין צריך לידחק‬
‫מנתבת׳ שעכבו מלקרות אבל אס שהה מחמת אונס שלא היה המקום ראוי אם קרא איתי נבונה פשיטא לחוזר לתחלת‬ ‫שנדחק מ רבי׳ הגדול מהרי״א ו״ל‪:‬‬
‫מלזיר‪ ,‬טבתבת'ואינו יודע אס‬
‫י ~' י ־ הסימן'שם טעה נין פרק לסרק‬
‫‪f‬‬ ‫!‬ ‫* יוייי*‬ ‫* שנפרשה ראפיבה ונוי וה׳׳מ‬ ‫‪n‬‬

‫^ שלא התתיל למען ירט ימינם יטי)שם( נין נתיני לנתיני חיזר לנתינה יחזור לפרק ראשון ופרפ״י להפסק ראשי! ויתחיל יהיה אם שמיע אנל הרמב״ם‬
‫^‬ ‫*‬ ‫‪5‬‬ ‫‪%‬‬
‫ראשינה א״ל ר״י לח שט אלא שלא פתח נלמען ירני אנל אם פתח נלמען ירט נתנ נעלם ממט נק פרשה לפרשה יאיט יולע איוה פרשה השלים ואייו צריך‬
‫מירניה נקט יאחא ומדני־י כל הפיסקי׳ נראה שמפרשי׳ כמי שני רבי' אבל רש״י פי' להתחיל מחר לפרשה ראשינה שהיא יאהנת את ה' אלהיך ייימר נראה מניאר‬
‫סידני' גקיט אק לטעות מנאן עד אמת ויצינ יא״צ לממד אלא לאמת שהפרש׳ שסונר לניין למפםיקים נין שמע ל‪1‬אהנת הוי נמי הפסק זה נכלל הפסק לנין פרק‬
‫שגור׳ נפי! וני עליו הרשנ״א נ״ל מלשונו שהוא מפרש שאם מצא עצמו נלמען לפרק ולק צריך למזור לואהנת מיהי ילאי אן להרמנ״ם אם יולע שאמר פרשה‬
‫ירט ילמטה יהיא מםחפקאם קרא מה שלמעל׳ ממה שהוי מוצא נעצמו נגין שמוצא ראשונה אלא למסופק אש אמר נם השנייה אי שחא לא אמרה נל עיקר יתחיל‬
‫עצמ‪ 1‬ניעשי להם ציצי׳ יאיני יידע אם קרא תחלת הפ׳ אם לאי חיקה אמרה טין והיה אם שמוע אלא להינא ליולע שעימל נמקים שמפסיקין ואיט יולע נאיוה‬
‫שהיא יטר שאמר למען ימי ימינם לפי שכל אימה פ' שטרה בפיו עד אמת ויציב הפסק צריך לחזור לואהנת זו היא לעת הרמנ״ם אנל שאר נל הפוסקים לא‬
‫נתבו אלא נפירוש לש״י ונמ״ש רנינז ועיקר‬ ‫ימוקה סירניה נקט בה ילא השמיט ממנה נלי' ימנלל דנרים אלי שאם מצא עצמי‬
‫נאמצע שאר פרשייח יהיא מסתפק אס אמר מה שלמעלה ממט אם לאי צריו ‪ W'fM‬וה״מ שלא התחיל למען ירט ימיכם ‪1‬ט׳ פי׳ הינא דמסופק אם עומד‬
‫בינמנמם ראשי! אי שני דמיזר לראשין דיקא שלא התחיל נלמען ירט‬ ‫הוא לחזיר עד המקום שמא בחר ל! שקרא לפי שאין שאר הפרשיות שגירי'‬
‫התחיל ילמק ירט‬
‫ימ״ש רטט יאנל י ־ י‬
‫יכ״ב הרמב״ם״יהסמ״ג ב‬ ‫הספק וכי' ל‬
‫נשנא לו א‬
‫ד‬ ‫נפי! נ״נ ישמא השמיע נהם יכעק ראיה לדנריו ממקט למען ירט ימינם‬
‫היל למימר מצא עצמי נאמצע פרשה חזקי סירניה נקט יאמא ימ״פ למען ירט דנקט טד‪1‬ע ששים פרשה שנייה רצינו ליחד נידוע שגמר פרשה שנייה דוהיה אם שמיע‬
‫ומיהו לא חסתני־א דה״ה ודאי לנל שאר לשימת אם מצא עצמו נהם שהוא חזקה עד למען ירט ‪1‬לינא ספק שמא אמר לחען ירט לאחר מתנתם הראשון אלא‬
‫שאמר נל שלמעלה ממני משים דסירניה נקט ולמען ירט מקש משום טעה נין תלינן דםרכי' נקט יאתא ייש מדקדקים מדנקט רטט האי לישנא ניר‪1‬ע שגמר‬
‫נתינה לנתינה נקט ליה כלומר אם ידע שאמר נתינה ומסופק אם ראשינה אם הפרשה שנייה אלמא משמע דמ״ש רבינו והיימ שלא החחיל למען ירט קאי על‬
‫שנייה אם אחרי׳ אמר למען ירט חוקה חבתיבה שטיה סליק וסירניה נקט ימלע טעה נין פ' לפרי דחמר לפר׳ ראשיןה״מ שלאהחחיל למען ירט יטי יליתא להאי‬
‫לו דמ״ש פרשת ציצית שתהא שמרה י!תר משאר הפרשיות אלדמ שאר הפרשיות פירישא דאם התחיל למען ירט היאך היא משפק אם שמד נסין פ׳ ראשין אי‬
‫שנוחת ייתר שנוהיי׳ ננל מהים בין ביום בין בלילה ושד דגרםי' ביחשלמי גבי האי בסון פ' שני הלא הוא עימד בלחש ירבי ידש״י פי' שד נדרך אחר ימניאי נ״י‬
‫ומה שנתב הרשב״א על פרש״י באורך עיש‬ ‫עינדא דרי אליעיר נחיח וסליק אמר לק נן א״ר ייחק קרא ימצא עצמי נלמען מוחה‬
‫נפי מי שמת!‬
‫התיס׳ ‪:‬׳‬
‫י‬ ‫יי! " ל ‪ HQ‬הראה סיריגק יט׳ דנרי רנינז נזה הם ע״פ דנרי‬ ‫י"^‬ ‫‪:‬‬ ‫ענ‬ ‫ה‬ ‫נ ש י מ ע‬
‫כיין רני אילאנש‪ °‬י' ^ י ' נת‪ ^°‬יי** י "‬ ‫עג‬ ‫ב‬

‫ן נ״נ( נד״ה אלא לנ״ע דהקשי תי' דנפ' מי שח‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫)‬ ‫‪1‬‬ ‫‪D‬‬
‫בתפלה!מיס שיתתין יעל נרניו פיסק להלנה נשהה לגשר אמ ניצה שזר לראש יבמסב׳ ר״ה גבי תקיעית וכן במנילה‬ ‫י)בב‪ (:‬ת״ר היה שמל ־־־‬ ‫‪r‬‬ ‫‪,‬‬

‫עד שינלי החש וחמר ‪1‬מתפלל להיבן תמר רב מסדא ירב המגינא חד אמר חחר אמרינן לאפילו שהה לגשר טלה איט שזר לראש יאגד־ השר מקיצי לנפרק מי‬
‫לראש !חד אמר למקים שפם ן אחר רנ אשי דנ״ע אס שהה נדי לגשר אח כולה שחתו למיידי שאין האלם ראיי לקרות להמים שיתמין טל נרניו או שאין המקום‬
‫חוור לראש והחם נדלא שהה קא מיפלגי ינתנ הריין נשם רני׳ האיי דהלנ׳ נמיד ראיי לקחת כיק שטא עימל נחניאית החטינפות היי' הפסקה יחוור לראש אס‬
‫למקים שפסק ואס שהה נדי לגמור את נולה חוור לראש ינתר הכי)נד‪ (:‬אחר שהה נדי לגשר את שלה אנל נתקישת ונמגילה למיידי נללינא אונס ואם היה‬
‫ר' אבהי היה אייל גחריה דרי ייחנן יהיה קרי קיש ני מטא במניאית המטוכפית רוצה טה יכול לקלית לא הייא הפסקה ‪1‬א"צ לחזור לראש אלא למקום שפסק‬
‫אישתיק א״ל לר׳ ייחגן להינן אהדר א״ל אם שהיח נדי לגחיר את טלה חייר לראש אפילי שהה נדי לגשר את טלה ינ״נ רטט נסימן ע״ח אנל נסי׳ פ״ה נתב תחלה‬
‫וחפדש נגחרא דה״ק ליה לדידי לא סבירא לי לדידך דסנירא לו אם שהית נדי דהרי״ן פסק אפילי היה סוםקלקרית נמקים הטטפתשאין המקום ראוי לקחת‬
‫לגמור את טלה חז‪1‬ר לראש ‪1‬נתנ שם הריין ונשהוא חוור חוור למקים שפסק בז נשהיא חוור מוזר ‪1‬למקיס שפסק אפיי שהה נדי לגמיר את כילה יקישיאדתי'‬
‫יאע״פ ששהה נדי לנמיר את טלה והנין מסקנ׳ נסין מסכת ר״ה ‪1‬כן נתקיעית מתח הריין דלא אתרו בפי מי שמתי נמים שתתי! על נרט! דחזזר לראש אם‬
‫ינן נהלל ינן נמגילה אנל נתפלה נלמיו אס שהה נדי לגמיר אמ טלהמיזר לראש שהה בדי לגשר אח מלה אלא בשחר בחפלה בלחוד אבל בקיש יהלל ומגלה‬
‫יכן פסק הרחנ״ס נפ״נ חה' קיש אנל התיססדוננ‪ (:‬נחני אהאדאמר רב אשי מוור למקום שפסק יכך דמטאית המטינפות בפי ש שמש פליגי בה ר' אנהו ור׳‬
‫דנ״ע אם שהה נדי לגמיראת נולה חיזר לראש משמע דהני הלנתא ינן לקמן נהדיא יוחנן ילימ הילנתא נרי אנשי אלא נר״י לנק״ש נ»י איט תחר לראש ונן נהלל‬
‫ישלה‬ ‫איר אבהו שור לראש ותימא דנמס' ר״ה)לד‪ (:‬אמר רני יוחנן שמע תשעה תקיעיס‬
‫נתשעה ששת ביום יצא אלמא תקיעית מצטרפות אע״נ דשהה כדי למשית טלה‬
‫ינן גמגילה <ימ ‪ (:‬כמי אמר רנ אין הלנה נרני שנא לאמר אם שהה חוור לראש רקאמר נקוט ללנ ניני נילך ואומר הרים מקוצי לודאי היכא דשהה נאמצע נדי‬
‫לגשר את טלה נלא ליחוי ואונס אלא שהה מעצמו ואם היה רוצה מעצמי היה ינול לגמור ננהיג אין שזר לראש ני ההוא למגילה ונן ההא לל״ה לשמע ט׳‬
‫תקיעות בטי שעות ביזם אבל טנא דשהה מחמת שהיי מים שיתתין על נרניי לא היה יפיל להתפלל נאיתה שעה דניע אס שהה נדי לגשר את נולה חזיר לראש‬
‫יהשחא ניתא דקא״ל ר׳ ייחנן לר׳ אבהי לדידי לא םנירא לי נלוחר לא סנירא לי להפשק הלנו לא טה צריו לחזור לראש אבל לדידו שהפסקת לסגירא לך פאק‬
‫המקום ראוי לקרית אם שהית נדי לגשר את טלה חזיר לראש ינ״נ הרשניא נשם הראנ״ד י״ל ינן פסק שם הרא״ש דל ידני׳ סתם דנריי באן יבש׳ ע ־ח •כדעת‬
‫הרא״ש ונ״נ נסי' פ״ה נשם ר״י ושם נתנ שהריי׳ן חילק נלנר יהיר חנה נתנ נשם רנני צרפת דאפילו נמסלה אם שהה נדי לגמור את טלה מחר למקום שפסק‬
‫‪:‬‬
‫ילא חילק נין שהה מחמת אונם או שלא מחמת אינם ינבר נתנתי א שנן לעת הריין והרמנ״ם זיל ינן הלנה ‪ ^IJTO W‬בהגהות שימק פיב ראבי״ה כתנ‬
‫לאק‬
‫דרכי משה‬
‫ס ח )א( ולא נראה לי לרחוה וגוי החופשית והאחריגיפ השופקים אלא גקטינן נווחייהי • ל * ייל^ בק תשלי־‪ .‬לקי• אלא מלמו בין הינא ראגים למיבא ולא אטש נן גראד‪ .‬לי;‬
‫י׳נ׳׳ל‬
‫פרישה‬
‫עומו כמו טעה נוון • ונתב הושנ״א והיה נטעם נשיזו פושיומ אס מצא עצמו נסם חוקה‬ ‫אם לא קוא אלא פושה ואשונס ופםץ • או שניה ופשק • וק׳׳ל‪:‬‬
‫הוא‬
‫הנ(וניק‬
‫ו״צנסתפקוה״א‬ ‫אצאאלא‬
‫משוס וביתא‬ ‫יונופמש‬
‫טעות‬‫ו״ללמען‬
‫אינונקט‬
‫לשון ולא‬
‫ערק עצמו‬ ‫ונתנחסונןושל נק‬
‫נפוק א־‬ ‫נל של‬
‫מה שלפניו‬ ‫שאמו יה‬
‫יטעיז‬ ‫ואיבו ייזפ‬
‫כתינה‬ ‫והפסיקדו נץ‬ ‫יוכוסיףנויהכוק‬
‫כונית וי!‬ ‫למען עו‬
‫התסילשקוא‬
‫שלאנר ני׳‬
‫הגושה‬
‫נסוףוה״מ‬
‫שהואכיי עו‬ ‫)י( שהוא‬
‫טעה יידע‪.‬‬
‫נונמנתס‬ ‫)ג(‬
‫ולמען יונו אחו ונתנתםהוא דנמינ נקל יש לטעימ ושמא אחו וכתבתם סואשון אפווקמיל‬ ‫לנתינה חתו לנתינה ואשונס א״ל ויי ליש אצא שלא פתם נלמען יונו יפיכם‬
‫ואפיס אפוינןם־וכיה נקט ואתא וכל מס שעו הנהגנו אמו ועיק ב נ י שהניא צ' סושניא‬ ‫אנל אס פתח נל»ק יונו סיוכיה נקט ואתא פיושו כנינו נלומו ניויע שעו הנה אפו‬
‫שהנויח נפי׳ העוו ‪:‬‬ ‫הכל ונן פיוש׳ וונ סמכושיס אן! שוש״י לא פיוש ‪ . p‬יזיל ואין! נהגהיתיוג״ל שקאי על טעה‬
‫‪ "0‬ס ח )א( מראה סיווגין פי׳ ששהה והפסיק נינע״ם •‬ ‫נין פרק לפרק שציין לחזור לסון פוקואשק וויי׳ק • אנלנסמיגלחנ״כעכ״ל ‪ .‬וו״צ מווי‬
‫)נ( אפילו שהה נוי לגמוו אמ טלה יצא נפוק פי שפתו וע"ל‬
‫‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫ול״נ ני נ‪-‬ולמוו שלנו לא משמע נן אלא נמו שפי הופנ״סיהסמ״גומ ושת נעל הטווים‬
‫סי׳ פיה נתנ וניט כן נשם הוי"ן> ואפילו שהה מילגפווטלס סווו למקום שפסק ווע‬ ‫ופ״ש ניווע שסיים ע־ שנייה נאמו שגפו פ' יהיה אם שפיע עו סנה ולא נאמו שאפו למען‬
‫ווווןא סתם *יל להויין> ואפילו שסה נוי לגמיו גולה יצא ומיידי התם כתפלה • אנל‬ ‫יונו אחו ונתנתם שנכישה הואשונה עליל • ומה שהתחיל נטעה נונתנת‪ 8‬וסיים וס׳״מ‬
‫הנא מיירי נקיש סיללהוי״ף ואס שסם נוי לגפור את טלה חויר לואש ונן מנואו נהדיא‬ ‫שלא הפתיל למען יונו ימינם ס׳״פ וטעה נונתנתם ויל שננו סיים פ' וגתנתם ניואי אלא‬
‫נרייף וכן סיל להומנים וניךש נשהה לגמוכ את כילה שחו לואע וסרי״ף והומל׳ס לא סילקו‬ ‫שאינו יווע אס יכתנתם שנפרשה ואשינה סיים או השני וקאמו שאס ׳ווע שאשר שסיים‬
‫סי׳פ*ה»"ש‪:‬‬‫לקמן ‪- 1‬‬ ‫קיש צ•״‬
‫לתפלה ווו׳׳ק‪- 1 - 1‬‬ ‫—קיש‬ ‫אלא‪ -‬נין‬
‫אנוס• ״ ״‬
‫לשאיני• ‪- -‬‬
‫אנוס— ~‬ ‫—י‬
‫נין‬ ‫עסוק של ונתנתס התחיל גינ פסוק של למק יונו נר אצא עעותו ומפיקי הוא שמא אחו‬
‫)ג( אפילושהסט׳ כתנ הגהות פייפונינשס ואכי״ס ואין חילוק נקסעםק שמיקה להפסק‬ ‫שסיים ונמבתס שנפ׳ ואשוגה התחיל לומו למען יונו !קאפו ו׳ יופק ולא ח״שיק להני‬
‫וינוו‬
‫חרושי הגהות‬
‫היא פיפך ייאמר לאמה ייעיב במדד הקגיו הנסים •או יאמר ה׳ אלהיכפ אמה ולא יפפיק ביגיהם משים ונתיב יה׳ אלהיפ אמה‪rat .‬ו ׳!הנייממ לפו* נן ולא הימי רלגהחלה‬
‫אמרי לא יפסיק אבל בדיעבד ליה לן בה ונסו »הירזנו אהא והגן למה קומה שמע ליהיה אט שמוע גיאה רהיר‪ .‬קשה להי ביון שאמרו לא עטיר‪ ,‬בין ואפר לאמה ויעינ במי *אסרו‬
‫'באמצע הפרק »־׳‪ 0‬שי» לו דק אמזגע וארק )עיין לקמן טי׳ שיו בטור( ונ»ם •נאמגע הפיק אט נץא למשרע ו״ל •מפנה ערר השםיקיפ לא יזנא היג אפ מז«נה השרי דויאםר לאמי!‬
‫ייעיב לא י»א לכן היועו»לא אפרו לא יפםיק מפיס שאםיר למנוח הפדו »ל ויאמר לאמת ייציב אלא שאפוי שאם הוא •עפר כפור תקנת חכמים ‪ 100‬מן ויאמר לאמת ויגיב »לא‬
‫ישטיק בין ה׳ אלייכם לאמין )םהרל״ח( ‪:‬‬
‫כ ה * ר ל »כן ועת הרי״ף נהיר ענה לעני! קי• »א‪ 0‬׳•הה בוי לגמיו את כולה חוור לפ<ץ‪ 0‬שפסק אבל לענין השלה הא בחב לפעלח מדעה חריייף והרםב״ם לחיור לראפ ‪:‬‬
‫לכאורה‬
 ‫כיי‬ ‫אורה חיים הרכות ס ש וברכותיה םרז םו‬ ‫ביח‬
‫מ ר א ה ינכגס לבה״נ‬ ‫י י ״ י •י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ומגלה ירכינו לא נתב נסי׳ פ״ה חלוק זה כין תשלה לק״ש לדעת הריין משיש לאין לחלק כין הפסק שתייו‬
‫ס‬ ‫״‬ ‫ה‬
‫ה‬

‫הרא״ש נפרק‬ ‫ללא רצה להאריך בסברתי כיין דלא פסק כמותו אלא תופס עיקי נר״י לשםק ימצא צביר שקיהן צריך לקחת עמהס פסיק א' וני' נ״נ ‪I‬‬
‫בהשר חקוצי וכתב רטנו לשם וכן נהלל ותפלה ׳מגלה כלומר ללא םיל לר״י לחלק מי שמתו אהא לאמריגן אלא מאי הרהור לאו נליכיר למי לחה מהרהר א‪ Y‬אלעזר‬
‫לין אחד להם דלינא חלוק אלא נלי שלא יהיו נל העולם עסוקים יהיא יושב נעל מכאן נ ת נ בה״ג קרא ק׳׳ש ובא‬ ‫כהדי״ן כאלא ל‬
‫ומגלה ה‬
‫י‬ ‫נין תשלה לקיש והלל‬
‫לב״ה ומצא שקוראים קיש קורא פסוק‬ ‫בין שענבי אונס ללא עכבו אונס ‪ .‬ונ״כ‬
‫רטנו להדיאבסון סייציוז״ל ומכל הדבייס לקרות צריך להתחיל פראיש‪ ) :‬ד ( קראה ונכנס לבית הכנסת ומצא ראשון עמהם ונת״ה סי׳ ג'נתיב שאם הוא‬
‫שנחבתי למעלה גבי ק״ש ונו׳ או הפסיק צבור שקורי! צריך ייקרוה עפהם פסוק ראשון שלא יהא גראה עומל בברטת של ק״שנשהצטר קורק את‬
‫שמע אין לו להפסיק בלל למשמע ללא‬ ‫כאילו אינן ‪-‬וצר‪ ,‬לקכל עליו עול מלכיה שמיס עם חביריו ‪:‬‬ ‫גאמצע מפני מי רגלים שהיו שיתתין על‬
‫היי קפילא אלא שלא יהא יושב ונשל ומי‬ ‫ברניו ונו׳ ננילא הוי דינא נמו נקיש‬
‫עכ״ל הרו מבואר דדחה דעת הריין סו )י‪ 0‬י י י הפרקים שואל בשייום ארם גככד מפגי כבודו ומשיכ שעיםק בברטת ק״ש עצמה פשיטא ללאו‬
‫‪1‬‬
‫י שלום לכי אדם ובאמצע אפילו באמצע הפסוק שואל בסל הוא אלא אפילו אס עיסה בשאר לנח‬ ‫מהלכה ותפס עיקר כהשר מקוצי !ר״י‬
‫והרא״ש והראב״ד ולענין הלכה פסק כפני היראה ומשיב מפני הכבוד ופרש״י בפגי היראה ארם שירא שיר ושבח לא מיקרי נטלה יכדנחבו‬
‫בש״ע נהריין לפי שגם הרמכ״ם סיב׳ בך ממנו שכא יהרגנו וכן כתב הרטבים ז״ל אנס ולא נהירא לאדוני הגאונים אהא לאסור לישב בתיך ל׳ אמות‬
‫של תפלה ולכך היה נראה לאפילו נין‬ ‫דבס״ג מה׳ קיש כתב בסתם דבמקוס‬ ‫‪1‬‬

‫הטנוסת יפסיק מלקרות ואח״כ חוזר אכי ליי ו ‪ 0‬דהא כילתא דפשיטא שאי! ל ך דבר שעומר כפני פיקוח כריך שאחר לישתנח אין לו להפסיק נדי‬
‫לקריאתו אבל נפ״ה מה׳ תפלה כתב במי נפש ופירש הוא מפני היראה היינו יראת אביו או רבו דבתיבאיש לקרות פסוק ראשק עם הצבור משוס‬
‫רגלים שיתתיס על ברכיי דאס שהה נדי אמו ואביו תיראו ותנן םוי־א רכך כמורא שטים ובן פירשו הגאונים דכיון דאינו יושב ובטל אינו חייב לקריח‬
‫לגמור אח התפלה חוזר לראש ולםעיד ולעני[ להפסיק לקדיש וקדושה ובברכו נחלקו כו הפוסקים י״א אף וא״כ למה יפסיק דהא אסור לאשתעייי‬
‫נין ב״ש לישחנח אמנם נראה דאיט ראיה‬ ‫בפלוגתי דרנייתא יש לנו לתפוס לחומרא‬
‫לטון שאיט פיסק אלא נדי לקבל עליו‬ ‫ע״פ‬
‫‪, ,‬‬ ‫דהיכא דעכבו אונס חוזר לראש אפיי‬
‫בק*ש והלל ומגלה כהשר מקוצי ודעיחיה ואס הפסיק כחפלה חוזר לראש אכילו לא עיל מלטת שמים עם הצבור שסיר למי מ״מ ראיתי נני אלם מן המדקלקיםנשהיו‬
‫עומדים בק״ש ובברטחיה שהיו עוצמים עיניהם יהיו מענים בחיבה אמח אי שתים‬ ‫עכבו אונס וע״ל בסימן ק״ד‪:‬‬
‫ר ר א ד ‪ ,‬ונכנס לכ׳׳ה וכי׳ כ״כ הרא״ש ע״ש כה״נ ומהרא״י כת״ה כסימן ג' כתב שהיו אומרים כלאו הכי באיחי פעם כניגון הצנור נפסוק ראשון נלי שיהא נראה‬
‫כאילו קורא עחהם ע״נ‪:‬‬ ‫דאס היא עסיק כתקוס שאיני רשאי לפסיק כגון מברוך שאמר ואילך‬ ‫‪t‬‬
‫כ ת ב הריקח נסי׳ ש״נ אם קרא ק״ש שהחפלל בביתי או בנית האבל ונא לטח‬ ‫לא יפסיק וכן פסק כש״ע ותימה הוא לפע״ד שהפסק זה כדי לקנל עליי מיל‬
‫הכנסת יקרא נל ק״ש עם הצבור ויקבל שנר בקורא נתירה עב״ל ונראה‬ ‫מלכות שמיס עם הצבור וימליכו שם שמיס יחד קול אחד לא יהא מיתי• כמו‬
‫שהתירו להפסיק מפני הכנוד של נן אדס ועוד דהסוגיא דפי מי שמתו למשמע ליה דהיינו דרך עצה טובה אנל לענק שלא יהא נראה כאילו אינו רוצה לקכל עול מלכות‬
‫שמים עם חבירו בפסוק ראשון פגי וכדבח נה״ג‪:‬‬ ‫למהרא״י מינה איסירא משמע לי מינה היתיר׳ יחייבא יהיא י‪.‬תס אהא לחנן בעל‬
‫קרי מהרהר נלבו אמר רנ מכלא הדהיר לאו כלנו׳ למי לאס" ל הרהור נ ל ט י ס ן ב י ן הפרקים שואל בשלום אדם נככד וכו׳ נפרק היהק‪1‬רא)יג‪(:‬איפליגו‬
‫‪ I‬ד״מ ורבי יהודה נמתניתין ופסקי הפוסקים כר״י דאמר באמצע שואל‬ ‫למי יוציא כשפתיו ואלא מאי הרהור לאי כלבור למי למה מהרהר אר״א נלי שלא‬
‫יהו כל העולם עוסקין בו יהיא יושב ובטל ונגרום בכרקא אחרינא א״ר אלא בי מפני היראה ומשיב מפני הכבול נפרקים שואל מפני הכבוד ומשיג שלום לכל אדם‪:‬‬
‫ואפילו באמצע הפסוק הוא ממה שאמרו כירושלמי ע״כ באמצע הפרשה‬ ‫אהבה בדבר שהצבור עוסקין בו ויש להקשות מאי קא חהלר ליה ר״א שלא יהא הוא‬
‫אפילו באמצע הפסוק ר' ירמיה מרמז רבי יונה משתעי רב הונאנשס רב‬ ‫יושב ובטל דחי לא עסקינן שאיני יישב יבטל אלא גירס נפרקא אחיינ' בגק‬
‫בהלכות ל״א לשרי לבעל קרי כדאמד תלמודא נתר הכי והבי פריך תלמידא נספיק מסן ודכרת כס מכאן יש לך רשות לדבר ונתבו הרא״ש ומשמע לרנינו דרנ הונא‬
‫לברטת דתוקי בשבתך בניתך סרט לעוסק בחצוה מאי משמע א״ר ספא כי לרך מייתי מודברת בס להתיר לדבר אפילו כאמצע הסטוק ואס כן היל רכי ירמיה יחיד‬
‫מה דרך רשות אן כל רשית ופרי׳ מי לא עסקינן לקא אזיל ללנר מציה יצ יל דר״א לגבי רבי יונה ורב הינא ולית הלכתא טיתיה ומיהו מצאתי כתוב דנאתצע פסוק‬
‫קא מהדר מעיקרא שלא יהא יישב ונטל בלבי שהצבור עושקי! בי נמצית קריאת שמע ישראל אין להפסיק כלל שאין דנר גדול נקנלת מלכות שמים ע״כ וניל דה״ה‬
‫לגשכמל״ו שגם הוא תנלל הייחוד ומטעם וה אין להפסיק בין פסיק שמע ישראל‬ ‫שמע שהיא לאירייתא ינדמסיק התם אלא קיש ינ״ה דאורייתא ולפיכך צריך לעסוק‬
‫בדבר שהצניר עוסקין בו אבל תפלה לימן לא והמקשה קס״ל למיידי ביושב וכטל לבשכמל״ו • ומ״ש רטנו ופרש״י מפני היראה אדס שירא תמני יכו׳ ולא נהירא לא״א‬
‫לגמרי פריך עליה ונגרום גפרקא אחרינא יקאמר רב אדא נ״א לפרושי ללר״א ז־ל דהא מילתא דפשיטא ומ׳ כלומר ולמה לתנא למתני שואל מפני היראה ופירש‬
‫דה״ק שלא יהא יושנ ובטל נדנד שהצבור עוסקין בו דלפ״ז אפי׳ עוסק בפרקא היא יראת אביו או רט ובו׳ וגס הרשב״א תמה על דברי רשיי והרמביס ופירי הוא בדברי‬
‫אחריכא צריך להפסיק כלי לעסוק בחצית ק״ש לאורייתא שהצניר עוסק׳! ט א'כ הרא״ש וכתכ עוד דמי שגדול ממנו בחכמה אע״פ שאינו רגו היי בכלל מפני היראה ‪:‬‬
‫מכאן ראיה דאפילי פיסק בזמירות מכריך שאמר ואילך אי נמי אפי׳ עומל כברכית ןליוז^יל להפסיק לקדיש ולקדושה ולברט נחלקו הפוסקים וטי מדכרי רנינו‬
‫‪ I‬נראה שלא היה גורס נסמ״ק אלא קדיש ואמן של האל הקדיש ואמן‬ ‫י‬ ‫שלפני ק״ש אפילו נאחצע הנדכה היינ להפסיק ולק־ות ק״ש עס הצבור פסיק‬
‫של שומע תפלה ומשמע ליה דדוקא למי קאמר דמססיקין חבל לא לקדושה ולנרנו‬ ‫ראשין יכן אני נוהג ללא כהש״ע ‪:‬‬
‫דיי הפרקים שואל וטי משנה פ' היה קויא פליגי בה ד״מ ודי יולא והלכה ומפני כ ך כתב אחר זה ו י ״ א שפוסק לנל בלומר נס לקדושה ולברבו אנל בנוסחי‬ ‫יזו‬
‫‪ I‬כדיי ומה שהקשה הרא״ש דהא מילתא דפשיטא היא וכו׳ הוא תימה לילן כתוב בהליא נםמ־ק לפוסק לקדיש ולקדושה יברכו • אבל ק״ל דידאי משמע‬
‫דא״נ מה ישיכ הרא״ש אהא דפר׳ אי! עימ־י! דא׳י יופן לא שנו אלא כיי האמילתא למיל למפסיקק נהגו אמניס נ״ש למפסיקין לקליש ולקדושה ינרט לכך נ״ל שצריך‬
‫דפשיטא היא ולא היה צריך לאומרו ופיל דלהיאישק׳ מאי דעתיה דאיתי חסיד לגרום בדברי רנינו נסדר הזה י״א אע״פ ששואל מפני היראה וט׳ איני פוסק‬
‫שלא השיכ להגמון כשנתן לי שליש הלא מילתא דפש־טא היא אלא כע'כ דאיכא דניון שעוסק בשנחי של מקום אין לו להפסיק בשביל שנח אחר וי׳א שפוסק לכל‬
‫אשילי כאמצע דלא גרע ממה שפוסק לשאול מפני היר‪6‬ה ולהשיכמפני הכבוד ולזה‬ ‫סכרא לומר אי! ספק מוציא מידי ודאי דסכנת אנס והימין היא ספק דשמ ז לא‬
‫יקפיד וכאן הוא ודאי איסור וסכנת עין שמפסיק נשנחו של מקיס ית׳ לכך הוצרך הסכים א״א י״ל ונםמ״ק כתכ ועיני! קדיש יאמן של האל הקדיש יאמן של שומע‬
‫לאומרו דאי! להכניס עצמו בסכנת ספק נפשית דאנס ואדרבה על פי' הרא״ש קשה תכלה בנ״מ ע״נ דהשתא כשכתכ וי״א שפיסק לכל היינו דוקא לקדיש ולקדושה‬
‫לפעיל דהיאך נתיר מפני יראת אניו או רני הלא מפורש כקידושין איזהו מייא ולברכו אבל לא למך אמנים וביה הוא מה שהשנים הרא״ש יאחר נך נתנ שסמ״ק‬
‫שלאיסא יישב במקומי ולא יכריע את דנייז יני' אנל להקדים לי שלים היא נכנס מוסין עוד לומר דלמך אחנים נמי תפסיקי! וו״ל הרא״ש נפרק היה קורא והא‬
‫ככלל הכניד אנל מצד המורא אדרנא לא יקדים לו שליס כדכתיב ראוני נעייס דאמרינן באמצע שואל מפני היראה נחלקי כי רטתיני כענין הפסקה כק״ש וברכותיי‬
‫ונחכאו ונדאיתא נירושלמי ללא שאיל זעירא נשלמא דרכה יאיכ למה ׳נסיק כאמצע לקדיש ולקדושה וברכו אם פוסק אס לאו יש מי שאומר פאע״פ ששואל מפני היראה‬
‫ליתן שלים לאביו ולרבו מפני היראה הלכך נלפעיל עיקי בפי' יש" והימנ ים ומשיב מפני הכבוד אפיה אינו פוסק לקדיש ולקדושה דניון שעוסק בשבחו של‬
‫לאק להפסיק נאמצע אלא מפני יראת אנס אנל לאניו ולרבי ולמי שגלול מתנו אין מקום אין לו להפסיק כשכיל שבח אחי וחב משרשים הסכימו שפוסק אפיי באמצע‬
‫להפסיק באמצע אלא בי! קפיקיס מפני הכניל והכי נקטינן וללא נמה שפסק הפרשה דלא נרע מחה שפוסק לשאול מפני היראה ולהשיכ חפניהככוד וכן הסכים‬
‫כש״ע כהראיש גס הסמ״ג והסמיק נה' ק״ש נתנו כרש ׳י יהרמנ״ס ינשאר היא'ש היר יונה והביא ראיה מדפליגי לקמן אס תפסיק כתפלה לקדש וקדושה אם לא‬
‫יהרשנ״א כיחיד מגל רכים מיהו ודאי גני ק'ש אפיי מפני יראת נשיא ישיאל אע״נ דמסיק הלכתא כמ״ד איני מפסיק מ״מ כיין דחוינן דנתפלה דאפילו המלך‬
‫מיתר להפסיק דכיון דכתיב שום תשים עליך וגי' שתהא אימתי עליך לפיכך שואל בשלומו לא ישימו נחלקו אם מפסיק לקדיש מכלל דכק״ש יכרכוחיה דקי״ל‬
‫התירו לו חכמים להפסיק כקריאת שמע ולשאול בשלומי מפני הייאה דמפסיק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד סשיטא להו לטלהי דמפסיק הילכך‬
‫תדע דדוקא גני תפלה תנן אפיי נשיא ישראל שואל נשלימי לא ישינגו אלתא לקדיש ולקדושה וצברני מפסיק אפילו נאמצע הפרק וכן דעתי מסכמת אן ע״ס‬
‫דוקא תכלה אכל קיש אן שואל מפני היראה נ״ש שהוא משיכ לו שלום וכ״פ הר׳ שנשאתי ונתתי בדנר כפני הד״מ והסכימה דעתו שאין להפסיק ע״כ והתוספית‬
‫יינה בפי טה קירי על הא דתיית׳ האלפסי דאיתא ביימא ודנרת כס ולא כתפלה כתכו כדכרי הרא״ש ונ״נ המרדני בשם אבי העזרי ונ״נ הרשב״א בתשובה דדבד‬
‫כלומר בקיש יש לך רשית להפסיק לשאלת שליס מפני היראה •להשיב מפני הכביד פשיט הוא שמששיקין שה־י שואל תפני היראה ומשיכ מפני הככוד וכתכ נשה״ל‬
‫אגל לא כתפלה כדתנן יאפי' נשיא ישיאל שואל כשלימי לא יפסוק מכיל יפשוט הוא ‪ :‬נראה שאס שכח להגיח חפ־לין וציצית שיטל להפסיק כין הפרקים ילהניחן שלא‬
‫ןר״מוין להפסיק לקליש יני' הקשה ביי לטון לכתכ רנינו בשם הסמ״ק דהתיר יהא כמעיד עדות שקר כעצמו עכ״ל ונ״כ גאיח )ונ״ל שלא יברך עליהם עד‬
‫‪ I‬להפסיק אפיי נשכיל אמן כ״ש לכרכו א״כ מה היסין עול נמ״ש נשס שיגמור תפלתו יאי ימשמש נהם ויברך עליהם וכמו שאכתוב בסמיך בענק הנחת‬ ‫י‬
‫תפילין נין גאולה לתפלה‪ ) (.‬א ( ‪:‬‬ ‫י״א לפוסק לנל וכי' הלא זאת היא לעת הסמיק ושל לנסמ'ק כתו' נהליא‬
‫׳עוטן קדיש וקדושה ונרט וכי׳א״כ אפי׳ לא כתינ נספרי רטנו נדנרי סמ״ק וניכו‬
‫] נ י ר ‪ .‬עיי נ ל י ה ג ר י ך ל ה ע ב י ר ה ק ו ל כ ו פ ו ב צ ־ ל י נ י נ ר נ י נ י פ ״ ש ע ' ו נ ת ב ש י ב ר ך ע ל י ה ב י ח פ‬
‫דברי הר*׳•* נהעיבה‪: [(.‬‬
‫כודאי ט״ס הוא יצריך להגיהו ילפעד״נ דלפי לנםח״ק כתנ נסתם ו עינק קליש‬
‫ט׳ ככל מקום ולא פי' אפילו נאמצע יאפשר לוחר ללא התיר אלא כין הפיק־ם‬
‫כ ! ת ב ן תלמידי ה״ר יונה דלתודים נמ׳ מפסיק נכ׳׳מ ולענות בין לקדיש נין‬ ‫ככל מקים והכי קאמר לא מנעיא נין ייצי איי לאהנה ריה ונין אהכה רבה‬
‫לקדישה כי! למודים אלא כחפלה כלכד שאשור לדכר נה כלל וגרסינ!‬ ‫לשמע אלא אפילי בין שמע לוטה יבין יהיה ל״אחי יאפילי נין דאמר לאמת זיצינ‬
‫בירושלמי ודברת נס גס יש לך דשות לדבר ולא כתפלה ונתבו עוד תלמידי ה״ר‬ ‫יאפי׳ כין גאולה לתפלה יטל להפסיק לקדיש וכרכי יכי׳ אנל נאמצע לא יפסיק‬
‫יונה אבל נראה למורי הרב דרי כשישחהבלבד שאס יאמר ייצרנו יוצר בראשית יכי׳‬ ‫כלל לכך הניא מה שהוסיסי י״א שפוסק לנל אפיי נאמצע • עיד היה אפשי לומר‬
‫ה״ל הפסקה גדולה ע״כ וחדכתב דדי בשישחה בלבד משמע שאפיל! מלת מודים‬ ‫דס״ל לרנינו דלסמ״ק אין עוני! אלא לאמן דהאל הקדוש ולשימע תפלה ולא לשאר‬
‫לא יאמר שאס היה אומרה היה צריך לגמור והיי הפסקה גדולה הלכך לא יאמר‬
‫כלום‬ ‫אמניס‬
‫דרכי משה‬
‫וגיל‬ ‫כיםן ניר דאין ל ה פ ס י ק עם הטליח נ נ ר נ ו ת ראשונות שלםגי ק ״ » ו כ ״ נ מ ה ו ר ״ ר א ב ר ה ם פ ש ר א ג בהגהותיו ‪:‬‬ ‫ועייל‬ ‫)א(‬ ‫סן‬

‫פרישה‬
‫ס״א(‬ ‫כ מ י ם ע י נ • וג״לדה״ה לנשכמל״ושגס היא מכלל היחוד }מויש רניט לעיל נסימן‬ ‫)ד( קראח • מ ג ס ל נ י ה ‪0‬׳»״ן נוא״ש כ ר ק פ י ש פ ת ו ‪:‬‬ ‫דינור‬
‫ו » ע ע ם וי‪ .‬אין להפסיק נין פסוק שמע ישראל לכשנפל״! עניל נ״י • ועיין פיש לעיל ס י ׳ ס־א‬ ‫בין הפרקים שואל כו׳ ׳ נ א מ צ ע אנילו נ ח מ צ ע כוי נס־ק ה ‪ r‬ק ו ר א ‪5‬ל‪-‬גתא‬ ‫סי' סל )א(‬
‫״‬
‫שואל מ פ נ י‬ ‫לי׳ 'ל־ת־נ ‪-‬א יצ מ י ת נ י‬
‫— 'ו •ל •מ ־ה י י‬
‫־*׳ נ •ל יו פ ו‬
‫דהא מ י יל ת יא ו פ פ י ט א נ ו‬
‫—‬ ‫נ ש ם הרויךי י י־־'‬
‫)נ(‬ ‫דר״מ יריי ו א פ ס ק א הלנתא נ י ׳ י ס ו ד ה • נ ח נ נ"׳ ו מ י ה ו‬ ‫י‬
‫ובאמצע פסוה של שמע ישראל איו ל ה פ ס י ד כלל שאיי ו נ ר גדול נרנלת מלכות‬ ‫פצאתי נתונ‬
 ‫םז‬ ‫ביח‬ ‫אורה היים הלכות גרש וברכותיה םו‬ ‫ביי‬
‫כלים אלא שיחה נ ל מ וליו וייתר נ״ל שלעמי זיל שיאמר מלת מילים לאליע מאי אמנים ולייא לפוסק לכל משמע א ן לכל אמצים אלא לקשה על פירה זה חדא‬
‫מפסיק לקאמר הא שחיה לחיל לא מיקרי הפסק ופיינ ממרי הר״ל אטלרהם לנאשיר״ו מפורש להט י״א לא הזכירו נלנריהם אלא קליש!קלושה וברכו ועל זה‬
‫?נתנ נשם ה״ר חנה שפוסק למילים ינתנ עיל ינשסוסק לנרט ילמידם י״א שאיא הסכים הרא״ש וא״כ היאך נפרש במרי י״א לפיסקים לכל אמנים קאמרי זשלזה‬
‫אלא נ ר מ נלנל יק נמולים שא׳׳א אלא מולים נלנל ישימה יי״א שאומר נ נ ר ט הסכים הרא״ש הלכך פי׳ קמא עיקר ‪ .‬והב״י כתב לנ״ל להנירסא בספרי רנינו‬
‫תהא מהופכת בתחלה צרין להיזת וי״א‬ ‫ישתנמ ויתפאר וני׳ יק מילים לרמן ענ״ל‬
‫ונת״ה הכריע שפוסח יאימל מילים ילא ע״פ ששואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד אינו פוסק דכמן שפוסק לכל יכו׳ ער ולוה הסכים הרא״ש‬
‫״ ואמ״כ צ״ל ובסמ״ק כתב וני׳ ער ובכל‬ ‫(‬ ‫ס‬ ‫סגי נשחיה לנל אך לא ניאו־ אם יאמר שעוסק בשבחו של מקום אין לו להפסיק בשביל שבח‬
‫ן כ ס‬ ‫א ח ר ) ג‬

‫״ ״ ״ מקום וקצת קשה לפייזהשאקזהלרכושל‬ ‫<‬ ‫‪.‬״ <‬ ‫י ‪.«' ,‬״_ <•״‬ ‫‪.‬״״״‬ ‫י‬ ‫נל מולים לרננן או אם לא יאמר אלא‬
‫י י ״ י " ? י י ״ י מ רניט להבי׳ תחלה הסכמת הרא־ש ולכתוב‬ ‫א‬
‫י ‪1‬‬ ‫^ ?‪ ? *7‬י‬ ‫י״‬ ‫תינת מילים נלנל והלנה למעשה נראה ‪F‬‬
‫ש‬ ‫א ט‬ ‫י י (‬ ‫י ש ה‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬

‫ל י אח״כ סברס הפוסקים על הסכמתו אלא‬ ‫לי שלא יאמר אלא תינת מילים)נ( ‪ :‬של שומע תפלה )י( בכל מקום ויש אומרים שפוסק לכל‬
‫א ‪ 2‬י‬ ‫א‬

‫ןך|*‪ $‬דנתנ סמ״ק למפסיק לעטת א ק באמצע דלא גרע ממה שפוסק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני תחלה ט ת נ סנרת הפוסקים ובסוף טחב‬
‫^ הסכמת הרא״ש להיחת להט נקטינן‬ ‫‪., (0 ,‬״•!‪-‬א‬ ‫הכבוד ולזה ד ‪ ,‬י « ןייל ^ מ ן ל‬
‫ת‬ ‫א‬ ‫ג‬
‫של האל הקדיש ישל ש״מ למד נן‬
‫ה מ ‪ :‬ה‬ ‫א‬ ‫ם א‬ ‫מ‬
‫מדאמרי׳ נירושלמי פרק תפלת השחר לא‬
‫‪S2SS STS‬‬ ‫לעמוד לקרי״ מ ו ח ׳ * ״ י י ״ י י ״‬ ‫התפלל שחרית ובא ומצאן שמתפללי! של וקראו החזן לעמוד בתודה‬
‫מוסן אם יודע שאם יתחיל יגמור עד מק״ו מכבוד הבריות ויראתם שמפסיק בשבילם ואלו הן בין הפרקים ליעומ כמ׳ש הראיש ו״א אעפ״י ששואל‬
‫שלא יגיע ש״צ לעטת אחריו איון יתפלל בין ברבה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע ביןשמעלוהיה א ס מפני היראה ומשיבספני הכביר איט פיסק‬
‫יאם לאי לא יתפלל באמה אמן אמח‬
‫שםוע בין והיה אם שמוע לויאםר ‪ (0‬בין ויאמר ל א מ ת ויציב ל א י‪0‬׳ על שבח אחר יי״א שפיסק לכל יכי׳‬
‫א‬
‫תרין אמיראין ח״א נאמן של האל הקדיש‬
‫‪££.‬‬ ‫וח״א נ א ק של שית אמר רני פנחס ילא יפסיק וכתב ה ר ס נ י ם זיל ל א י פ ס ק כ ח כין פרק לפרק א ל א » י *״‪ £ « SEE? n‬־‬
‫‪2‬ש ^ ‪K ' S f i m‬‬ ‫פליגק מ״ל נ א ק של האל הקלוש נשנת באמצע הפרק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכביי <״ יי־י‬
‫ימ״ל נאמן של י ת נחיל • ונתב רטט פירש ל א יפסיק כ ל ל אפי׳ כמו באמצע הפרק אלא יאמר אני ה׳ כתבו המי' יהמרלכי ריפ היה קירא נראה‬
‫הגליל מהרי״א י ל והטעם באלו חתר‬
‫מגאמרי׳ מניאר אמן של האל הקליפ לפי אלהיכם א מ ת שנאמר והי אלהים א מ ת ואז יפסיק כמו באמצע ד&׳ לבאמצע י״ח אסיר לענית קליש ומחשה‬
‫למשמע לקמן בס׳ אין עימלק לאין לעטמ‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫ר‬ ‫^‬‫ח‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫׳ ל י‬
‫ן‬ ‫) ט (‬ ‫‪D‬‬ ‫שהיא סייס שבח של ג׳ ראשיטת‪ .‬של‬
‫‪S‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫‪3‬‬ ‫א‬ ‫כ ם‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ו‬

‫‪S.'SSolSgpSJS‬‬ ‫}ית לפי שהיא סיים האחצעית יהיא גינ הרבה א־צ לחזור ולומר א מ ת וגימ׳כלהברבה מ ו ח ו ת ם נ א ־ י ג א ל‬
‫נדנה טללת יהא ללא חשינ איון של ג׳‬
‫סי׳ אנחלא לבלקינן בס׳ אק עימלין‬ ‫ישראל‬
‫אחרוט׳ שלנסוף לפי שזה עינה היחיל אחר סיום י״ח נרכית ולפיכך אין לי להפסיק ולא אשכחן רמז מיה ועיר דמה היו צריכק ללמוד שאין לענית באמצע תפלה במכ׳׳ש‬
‫מפני זה מאחר שמא נעצמ‪ 1‬יאמר אותו עכ״ל י יתלמילא לילן משמע לפליג אירישלמי נין גאולה לתפלה הא תלמול ערוך הוא בפי מי שמתו)לן> כ״א( לאסור להססיק‬
‫נתפלה נלי לענות קלוש׳ יחליש ענ״ל ונלפע״ל למ״ש לשם נפ׳אין עימלק אין‬ ‫כמו שאכתוב בסי׳ קיט בס״ל ולפיכך לא כתבוהו הפוסקים)ג(‪:‬‬
‫בעל המנהיג שאם היה קורא את שחע וקראו המק לעמול במורה צריך ספק לצריך למוחקו ינן מצא* במ״ש חהר״א שטיין נניאוריו לסמ״ג שהניא לנרי‬
‫לעמיל יני׳ הרשנ״א נתשינה חילק על זה שנתנ כהן שקראי איתי לקחת תי׳ ימררני הללי ילא הוזנר נ ם נס׳ אין עומלק אלא ‪ p‬היא הלשין שם למשמע‬
‫גתירה יהיא קירא אתשמע איט רשאי להפסיק יאנתנגה נסי׳ קל״ה ילעגק הלנה לקק לנק גאילה לתפילה יכו׳ יגראה שרצונם לימר על מ״ש התי' יהמררני לקק‬
‫נסמוך שר״מ היה ממתק נעושה פלא יטי נלי לענית קליפה ונר© ילא היה רוצה‬ ‫אט אין לט אלא לנרי הרשנ״א לרנ מונהק היא ‪:‬‬
‫ו«ד)י ק נ ק הפרקים נין נרנה ראשינהלשניה יט׳משנה נפרק היה קורא)שם(‪ :‬לסיים ברנת גאל ישראל שלא להפסיק נין גאולה לתפילה אלמא לנק נאולה‬
‫ן מ ״ ע ן מן ייאמר לאמת ויציב לא יפסיק הם לנרי רני יהודה שם לתפלה תמיר טפי שלא להפסיק נו אע״ג לנין נרנה לנרנה היא וטפי הוי ניחא‬
‫נגמרא )יל •( הלנמא טמיה ימפרש בגמרא לטעמא ליה לר״ת להפסיק באמצע ברנה אחרונה של ק״ש אצל ששה סלא מלהפסיק נסון‬ ‫יאיפסיקא‬
‫לרבי יהולה משום לכתיב והי אלהים אמת כלומר ולפיכך אין מפסיקין נק נרנהנק גאולה לתפלה נך ה‪1‬א הפשט נתוספית ומררני כאין ספק וכך נתב מהריק‬
‫גתש‪1‬בה בשורש ל״א ממנת עצמו!אני אומר שנך הוא סי׳ לנרי התו' יהמרלני‬ ‫ה׳ אלהיכם לאמת ‪:‬‬
‫הרמב״ס לא יפסיק נלין נין פרק לפרק וטי נפ״ב והרב רבי מגה כתב ומה שקשה ע!ל הלא תלמור ערוך הוא ונו׳ נראה למרץ דאי מהסם איכא למדחי‬ ‫)‪2T0‬‬
‫שהנטן כמו שפירשו רמי צרפת שאינו מפסיק כלל והראיס נסתפק ב מ ר ילחימ׳ לליקא נאמצע נרנה לי״ח נרפות אין להפסיק אנל נק נרכה לנדנה לי״ח‬
‫ונסון כתב מיהו נראה מלמפרש טעמא משום והי אלהים אמת ללא יפסיק כלל לימ לן נה אנל מראיה זי מלנרי ר״ת לאפי׳ נק גאילה לתפלה אין להפסיק‬
‫אלא אוחר אמח ויציב ואח״נ יפסיק נמו נאמצע הפרק משמע ממריו שמא סובר אעפ״י שנין נרנה לנרכה היא שמעינן לב״ש בתפלה עצמה אפי׳ בק ברנה לנרנה‬
‫לטון ליצינ ג״נ הוא אמת אין להפסיק ניט לה׳ אלמנם אלא נמלת אמת אנל רני' והני נקטינן שלא להפסיק נלל אפיי נין גאילה לתפלה נ״ש בין ברכה לברכה לאו‬
‫יהא לכתנ נסמ״ק יעינין קליש ע ר ט וט׳ ככל מקים כנר פי׳ נהגה׳׳ס לשם חייל‬ ‫לא הזניר ויצינ ונראה שסונר ללאו נלווקא נקט הרא״ש ויצינ‪:‬‬
‫|"‪ QM‬אמר הי אלהינם אחת נלי שלא להפסיק וטי)שם‪ (:‬חוזר ואומר אמת נין נאולה לתפלה אינו מפסיק נלל לפיכך טונ להמתין כעושי פלא ולעטת עם‬
‫או איט מוזר רני מסנן אמר חוזר נ רנא אמר איט חתר ופסקו הפוסקים הצנור ענ״ל ונכל מקום לנתנ הסמיק לאו לוקא היא אלא ר׳׳ל חוץ ממן גאולה‬
‫ה‬ ‫מ פ‬
‫נרנא ופירש ה״ר מנה למיימ הינא שפסק מפני היראה או מפני הנטל אחר שאמר ל ל • ׳ • " | י * נעל המנהיג הק!רא את שמעוט׳ הנ״י נ ת נ בשסהרשנ״א‬
‫״ לאין לו להפסיק נשטל שקראי איתי לס״מיססק נמיתחנ״נ‬ ‫אמת אי שסיים ק״ש קילם החזן יסחך ה׳ אלהינם עם אמת והמתין שיתחיל המזן נתשינה‬
‫זשיאמר עמו א״צ לחזור ילומר פעם אחרת אמת אלא מתחיל מויצינ ואילך אי נש״ע והלנה נלנריו ולפעל״נ להחיששלננור התורה יטל לסמיך על נעל המנהיג‪:‬‬
‫י הרמנ״ם לא יפסיק נלין נק פרק לפרק וט׳ ור״י פי׳ לא יפסיק כלל טי‬ ‫ממקום שפסק ‪:‬‬
‫והר׳ יונה והרא״ש הסכימו למרי ר״י יהסמ״ק הניא לנרי הדמנ״ם‬ ‫ו מ מ ך כל הברכה וחוסם נא״י גאל ישראל ואוחר א ק אפילו יחיל אחרברניתיו‬
‫יטי כ״כ הראיש בריש פרק שלשה שאכלו גבי הא לתניא העונה אמן ונתנ אח״נ יהתוספיתנסתפקו נזה מיהו גראה אשילו אינא ספיקא נלנר יה יש‬
‫אחר ברכותיי הרי זה משובח לאוקימנא להייגי בבונה ירישליס שר״ח יה^ג פירשי לתפיס לחימדא פלא להפסיק נ״ש להני אשלי רברט לא גסתפקי יאםרי והכי‬
‫נקטינן נר״יוק פסק נש״ע‪:‬‬ ‫ללאו לוקא נקט מנה ירושלים אלא ה״ה כל סיום ברכה כעין ישתבח וכן יהללוך‬
‫יסיף י״מ נרטת ינן אמן אחר גאל ישראל יאק נזה הפסק כיון לצריך היאלאומרי ך ‪ " £‬י ‪ £‬וחותם נא׳׳י גאל ישראל כ׳׳נ נסי׳ דלייו וחיתם נא״י גאל ישראל ולא‬
‫‪,‬‬
‫גואל ישראל שנתקנה על הגאולה שעברה אבל בסי קלי גבי תפלה צריך‬ ‫ינן פירש רש״י נמנה יחשלים שמא סין הנרטת היו מפינת ינן בסין נרטתלק״ש‬
‫שיחתים‬ ‫שהרית‬

‫גפיפן» ‪ DM‬י נ י ל ל מ פ י ק בהנחיו טליה י מ י ל י ן נ ק‬

‫משה‬ ‫דרכי‬
‫) ב ( ו נ י ל ח י ה נ ב ר ב ו ל א יאסי־ ר ק ב ד ו ן ו י ה מ ב ו ר ל לעולפ ו ע ר ו ל א י א מ ר • ו פ ד ב ר •נוהגים לימד ב » ע י ‪ .‬שהחון א ו מ ר ב ר ט וע״ל‬
‫מ ר ק י פ כ ת ב ה ר ש ב י א ב ת ש ו ב ה סימן חתס״ו מ י ׳ • א ו מ י חיזטגיפ מ פ פ י ק ל ק ר י • ילקרישה ד ל א עדישא וווזנונחפ פ ק ״ ש וברביחיה ‪) :‬נ( וניל ר ס י ס קי״ל ב ר נ ד י ח פ פ ״ ק ל מ פ י ק ב א מ ג י פ‬
‫וכדין‬ ‫אלי ב מ י • פיסן ק י ט ריין א פ נ י ה אלי היא בדין קרושה‬

‫פרישה‬
‫נמנמה ובמנח אעפ״י שאיטובו‬ ‫היואה וק ממה הושנ״א על וש״י וכתנ עוו ונל שגוול ממנו‬
‫עונה היאיואתר סיוט תשלמו • וסירן שהוא נעצמו אאר אומו אק לו להשסיין בשבילו‪:‬‬
‫)?( ב ב ל מוןום ו״ל אשי׳ באמצע ק״ש • )י( המורא את שמע וקואו סמק נוי ב״י נשם רשביא‬ ‫הוה נכלל מפני היוא׳‪:‬‬
‫סולק על וה ועיק לקק סי' ?ליס • ונשיתי סעיף ו׳ פסק באן נושביא • וש״ש נש״ע כהן‬ ‫) ג ( ובסמים נ ת נ ועונין קויש וקדושה ואמן של האל הקווש ואתן של שומע מפלס ננל‬
‫שקוא ה״ש וקואוהו לקוות נעווה כוינואה ולונותא וושנ״אופ״ל ואינו מפסיק נ״נ לאשתועי׳‬ ‫מקום • נן סגיוסא נ ו ו נ ספוי ונינו ומשמע מונוי ונינו שלא היס גוום‬
‫ואפי' לנסן והיא ול־ייוש לשגמו כשעולה אסו במקומי‪ .‬א״נ נשאיןשם נהן אתו ?יא והוא יעלה‬ ‫נסמ״ק אלא הני ומשמע ציה דווקא להגי סוא ומפסיקח אנל לא לנונו ומפני נו נתנ אסו‬
‫משא״נ הואל ואק שייו לומו וליתא שם אסו והא נעיק י' גלולים ב ל ס ואק ‪oftnp‬‬ ‫ים ו<*א שפוסק לנל נצומו גם לנוט ונן פי׳ מווי אנל נסמ״ק ננ־ססי ויון נתנ נהליא‬
‫התיוה פשית מעשוס נמ״ש לקמן סי׳‪.‬קמיג )ונתשונת הושנ״א ג״כ‪-‬נמנ המשונה אכהן‬ ‫ופוסק לקויש ולקוושס ולנוט ועוו הקשה נ״י ווואי משמע מאן ו<ול ומפסיקיןלאמניםב״ש‬
‫עיש והניאו הב״י(‪:‬‬ ‫ומפסיק לקומ ולקוושה ולנומ צ‪ p‬ניל שצויו לגווס בונוי ונינו נסור הוס • י״א אעפיי‬
‫)!( ביי ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק סם וכוי וכי יהווא לפי ההווא ותפוש שם טעמא‬ ‫ששואל מפני היואהנו׳ אינו פוסק נר • ויא שפוסק לנל אפי׳ נאמצע כו׳וטם הטניס אאו״ל‬
‫משוס וכתיב יהי אלהים אמת פר ולפיכן אק מפפיקץ גץ ״י אלהינם לאמת‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫ונסמ״ק נ ת נ ועונק קווש נר להשמא איש שהוסיף נונוי סמ״ק מאף לאמניס פוסק עניל‬
‫)ח( ור״י פיוש לא יפסיק נלל נ ת נ הוא״ש שצ״נ מעעמא ווני יהווא היל ‪:‬‬ ‫ניי • וונויו גנונים וק משמע ל' הוא״ש וף ע־א ע״נ שהניא הני ביייא יה אסו יה ולא‬
‫)ט( ושהה אשו נו הונס א*צ לתוור נו׳ שס סווו ואומו א»ת או אינו מווו ו* עתק אמו‬ ‫הוטו הסמיק נלל ‪ -‬מיהו מה שהקשה וצ״ש סוא קוושה וברכו מעניית אמן • י״ל והפסקה‬
‫חוור ונא אומו אינו חתו ופסקו ספוסקיס הלכמא כונא ו י נ ׳ הו״ו יונס‬ ‫ואפן אינו ך כ גוול נעניית קוושס ונומ • ואפשו ליישב הנל וונינו ס״ל ולהי״א סאסוונים‬
‫ומייוי הינא שפסק מפני היואה או פפני סננוו אסו שא»ו אמת או שסיים קיש קוים החון‬ ‫סיצ ואפי׳ לנל אמנים פוסק וויל כתו טעמייסו שנתנו טעם ולא גוע פשואל מפני היואה‬
‫וס»ו סי אלהיבם פס אמת ותמתק שסשק יתחיל ויאמו עמו א״צ לחווו וצומו פעם אחות‬ ‫נו׳ וא״נ נל עניית אמן נמי לא גופ ומה שפי" סוא״ש כפםקיו עניית קויש ונונווקוושה ‪"0‬‬
‫אמת א ל א מתחיל מייציב ואילו עניל • וומנו שנתב ושהה אס״נ סונה ע״נ מייוי כולא‬ ‫לשק ו' יונה העתיק ואפשו וצויויס אפילו בל עניית א ק מותו ונן משמע שהניא נתחלס ועת‬
‫שסק מפני סיואה וא״נ אונס הוה וכל ושהה בוי לנמוו נולה והיינו הונס ע״י אונס כתכ‬ ‫י״א ‪ 11‬סתם ופוסק לנל אפי׳ נאמצע ומלת לנל משמע אפילו לעניית אמן ‪ .‬ואע״פ בניוושצ׳‬
‫וניט לעיל מיי סיה וחתו לואש ‪:‬‬ ‫אמוו לוקא א ק של האלהקווש ושל שומע תפלס משמע אנל אינן לא‪ .‬לאס״צלהיא״ש‬
‫)י( וחותם באיי גאל ישואל נפי ע״פ דף קי״ו פיכ אמו ונא וק״ש ויהלל גאל ישואל‬ ‫וונינו קינמישלקקסי׳ יןיטנס״ו‪:‬‬
‫ווצלותא גואל סואל • מ״ט וושמי נינהו ופיוש״י והלל נבובה אשו גאלנו‬ ‫)ו( ואמן של האל הקווש נו׳ נ ת נ מסו^י אנוהנ והטעםנאלו יומו מנאסוים פנואו ‪.‬‬
‫נליל פסח מסיי״ין נ ה גאל הואל תפני שהוא שבס משאינ וצלותא נבונת ואס נא מנינו‬ ‫י אמן של האל היןווש לפי שהוא סיום שנם של ג' ואשונוע • ושל שומע מפלס‬
‫שמבקשים א נ ו וסמים שיגאלט לכן חותמיןגואלישואל בקשה פל העמיו וע״ל סי׳ ו ^ ו ‪:‬‬ ‫לפי שהוא סיום בונות האמצעיות והיא גינ גונה כוללת • אנל א ק שאסוג׳אםוונות‬
‫ואומר‬
‫חידושי הגהות‬
‫סו א לכאורה םשםע שבא להוסיף על דברי חפמ״ק ור״ל חון״ לשאר ענית אמן פוסק אבן מטה שנתב אהי׳ב ולוה יזפניפ איא דל נראה שלא ניין לכך רהרא״ש לא כתב למפיק אלא‬
‫לקוי• וקדושה ונרנו לבן גראין דברי ב״י שנהב לגרוס ברברי וביט בפרר הוה ייא אע"» ששואל וטי איט »ופק רניון שעיםק בשבחי•ל פקים אק לו למפיק בשביל‬
‫שבח אתר יי״א שפוסק לבל אשילו נאמעע דלא גרע מסה ששישק לשאיל משגי היראה ומשיב םשגי הנבוד ולזה הפביפ א״א ויל ובםפ״ק בחב ועוגק קדיש וקחשה ואפן של האל‬
‫הקריש יאמן של ש״ה בב״מ יהשהא מ״ש וי״א שפוסק לבל ר ל הגי שהזביר למעלה קריש יקוושה וברבי יל‪-‬י אהי לרבות שאר רבתם אלא‪-‬שקיער בלשינו לכתיב פלה לנל במקום‬
‫קדיש יקרישד‪ .‬ונרנו ואח״ב נהב דבפמ״ק םיסיף רלעניה הגן אמן נמי מפפיקק אי אפשר דוברים ננהבן ימ״ש יי״א ששיםק לבל בא להיפיף על •וכרי הפמ״ק שאף לשאר עגיית‬
‫אמן פוסק פשיפ ומ‪1‬סע ליה לרביט ביק ריהבי הי׳׳א טעפא דלא נרע ממה שפישק לשאיל פוצי היראה םשמע דאף לבל עגייח היא פשםיק יהדא״ש הרי הפביפ לרבדיו יהא דגקפ‬
‫קלי• וברכו לרגוהא •הוא מ ש ק מרובה ובי• עגייה אמן •איט אלא מ פ ק מועט )מהר^ח( ועמ״ש הניח בוה ‪ :‬ב עמ״ש לעיל פיפי פ״א פק״ב ‪:‬‬
‫יעו‬
 ‫אורה היים הרכות ק״ש וברכותיה םו‬ ‫ב״ח‬
‫שיחתום כאיי גואל ישראל וה״א כפי ע'ס )רף קי״ז( אמר רכא קיש יהלל גאל שחרית וערכית וכן דעת הרכ רניט יונה זיל אנל הרחב״ם כתג בפרק א׳ חהלסת‬
‫ישראל דצליתא גואל ישראל מ״ט דרחמי נינה! וצי׳ ע על מנהגינו בערבית דית׳׳ טוניס כרכות שאין עינה אמן אלא אחר שאומר נ׳ נרכית או יותר בסיף וא״כ אחר נאל‬
‫בשאימריס מעריניס חיתסים באיי מלך ציר ישראל וניאלי דלשין וגואלו היי כאילו ישראל דשתרית איט עינה אמן לפי שאין שס אחר קיש אלא כרכה אחת נלכד וכן‬
‫אמר גואל ישראל וצרי^לוויר יגאלי נלא וי ו דשניר משמע על הגאולה שענדה כלל • נתב הרב רבי׳ יונה זיל בשמו ילפי זה מה שכתיב בספרים שלנו פ״ט מה׳ תפלה‬
‫עד שמברך גאל ישראל אמן ט״ס היא וכן‬ ‫ן א ן ^ ך אמן אפילוייחיד‪-‬־אתר ברכותיו‬
‫וכי׳ וכ׳׳כ רב‪/‬ו בסימן נ״א גני י ש י א ל נימ‪ *.‬ואוי׳ר אכן א י י מ יהיר אחר ברבותיו כיון שהוא סיום מצאתי בספר חדוייק שלא היה כתוב בי‬
‫ישתכח דיש לי לענות אמן אפילו אחי של סרר ברכות ומתחיל להתפלל ביר ולא יפסיק רק אם אירעו אמן ויש לתמוה על רביני שכתב בסי'‬
‫רטיו שהרא״ש היה נוהג כהרמנ״ם וכיון‬ ‫ברכת עצמו ימה שקשה ע ז מסימן רט״ו‬
‫שכתכ דהרא״ש הסכים למ״ש הרתניס אונס שלא הגיח תפילין קודם קיש נינ‪ !.‬ונזדמן לו כיגתיס להניחן יכול שהרמכ״ס סוכר שאינו עונה אמן אחר‬
‫שאין לענית אמן אלא אחר גמר כ׳ או ג׳ להפסיק לברך וייהגיחןכרי שיתפלל כתפילין אכל אין לו לחפסיק עצמי אלא אחר ב' ברכית דלבסיף היאך‬
‫ברכות כתבתי לשם ליישנדנרכה אחרונה לברך על טלית ללובשו ותקנו ל ו כ י א כ ה ויציב ש ח י י ת על ה ח ס ר כתנ הרא״ש עונה אמן אחר גאל ישראל‬
‫וישתבח ואחרונה דק״ש דאינן כיתתית ש ע ש ה עפנו הקכ׳יה שגאלנו ותעבירנו בים ושקע צרינו בתוכו דשחריח שאינה אלא ברכה אחת דלבםין״‬
‫וכן אחר ישתבח ויהללוך • יבמה שכתבתי‬ ‫כנריך לפי שסמוכה לברכה דשלפניה יש‬
‫לי לעני׳ אמן אחר סייס כרכת עצמי דחשונ ואיתא נ י ־ ו ש ל כ י צריך להזכיי באמת ויציב יציאת מצרים ומלכות כסימן נ״א נתיישכ זה ועכשיו נהגו העולם‬
‫כאילו אחר נ׳ וגי נרכית זו אחר זי מיהי וקריעת ים סוף ומכת בכויות וצו־ י ש ־ א ל וגואלו ) ‪ O‬ותקנו א מ ת שלא לענות אמן אחר גאל ישראל ולאו‬
‫אין התנהג כן לענות אמן אחר נרכת עצמו ואפונה ערביי‪ ,‬על הגאולה של עתיד שאנו מאמינים ומקוים שיקיים משוס דסברי כהרמב״ס דאס כן לא היה‬
‫אלא אחר כינה ירישלים !כ״כ מהרש״ל לנוהכגיחתו רגאלנו בקרוב אי נמי עיי שאנו מפקירים בידו נשמותינו להם לפנית אמן אחר ישתבח ולא אמר‬
‫יהללוך אלא טעמא משוס דחשבי ליה‬ ‫דכך המנהג ‪:‬‬
‫בכל לילה מאמינים כו שישיבנה אלינו תהו א מ ת ואמונה שיאמר‬
‫הפסק בין גאולה לתפלה וכבר כתבתי‬ ‫ך^ןי*»ז רק אס אירעו אונם שלא הניח‬
‫תפילין וכו׳ פסק הרנ נהנהת ויקיים א ת ר כ י ו להיטיב הפיקדון ני‪ 0‬והיינו ד א פ ר רבה בר חיננא בסי׳ נ״א שעל פי הזוהר נהגי שלא לומר אמן‬
‫ש״ע כדעת רנינו דעל התפילין יכול לכרך סבא משמיה ררכ כל כ ׳ ש ל א א מ ד א מ ת ויציב ש ח י י ת ו א מ ת אחר גאל ישראל)ד( ואין להניא ראיה‬
‫קודם שסיים גאל ישראל כגון כעושה ואפונה ערבית לא יצא י'ה וגירוש ל א יצא י״ח המצוה כתקנה אבל לדנרי האומרים שצריך לענית אמן אחר‬
‫גאל ישראל ולא הוי הפסק ממאי דאמרו‬ ‫סלא אבל על הטלית לא ינרך אלא מניחו‬
‫רננן אומר ש״ן גאל ישראל והן עונין אמן‬ ‫לעולם יצא דברנות אינן מעכבות‬ ‫ומברך עליו אחר התפלה וכן לקמן נתב‬
‫וכמי שכתכ רטנו כסימן קנ״ד בשם ד״ע‬ ‫ספק‬ ‫רניט כסי׳ פ' היבא דאניס מניתי' תפילין‬
‫דהתם בברכת גואל ישראל שבתפלה קאמר‬ ‫בין אהנה לק״ש יינרך עליהם אבל להפסיק‬
‫שהרי הזכיר שם קודם לק ברכת מחיה המתים ואח״כ כרכת גאל ישראל ואח״כ‬ ‫כשטל הטלית אמר כי הטלית אינני חונה נדלעיל נסי׳ כיד והכי כהוי‪:.‬‬
‫בונה ירושלים ווהי סדר ברכות שבתפלה ‪:‬‬ ‫ןך״ריין דאמר ר׳ חיננא וט׳ ופי׳ לא יצא ייח המציה בתיקוני יכי׳ דאי לא יצא‬
‫י׳ ח כלל קאמר קשיא להא קי׳ ל ברכיה אינן מעכבות אפילו לא אמרן ו י מ ת ח י ? להתפלל מיד ולא יפסיק כדי שיסמוך גאולה לתפלה שהוא מצוה ואן*‬
‫‪1‬‬

‫ע״ס שעיקר המציה היא כשקורא ק״ש סמיך למק וסומך לה התפלה‬ ‫כללנללעיל נסי׳ ם׳ ואעפ״י דרביני האי גאין חילק ‪ •u‬ודאי דנרכית חעכבית‬
‫אלא סדרן איני מעננ כנין אס הקדיס שטיה לראשינה הנה רניני תיפם עיקר מיד כהנן כמי שנתבאר נסימן נ״מ מ״מ גס כשקורא ק״ש אחר הנן מציה לסמוך‬
‫גאולה לתפלה ואסיר להפסיק כיניהס ‪:‬‬ ‫ברונ פוסקים דלא פיל כרנינו האי ולרנינ׳ האי אה״נ דלא יצא י״ח ממש קאמי־‬
‫)‪ * " £2f‬ר ק אם אירעי אינם שלא הניח תפילין קודס ה״ש יכי' כפרק טה קויא‬ ‫ספק‬ ‫יכ״כב׳יי ופשוטהיא‪:‬‬
‫)יד‪ (:‬רב משא ידיה וקרא קיש ומנת תפילין ועי יהיכי עביד הכי והתני׳‬
‫יכו׳ ואסיקנא שליחא היא דעיית יפירש״י השליח קלקל שאיתר להביא לו תפילין חעיקרא נ וחשיכ דלא אזיל והגיע זמן ק״ש והוזקק לקרות כדי שלא יפבוי הזמן‬
‫יכי מטי שליחא לתפילין אנחינהי ונתנו התו' יהמידכי דמהכא משמע ‪:‬מיתר להניח תפילין יין גאולה לתפלה וכן כטלית מניח אדס טליתו בין גאולה לתפלה וכן מציגו‬
‫שר״י כר יהידה שלח אחר טליתי ישהה השליח יכנר קרא קיש בנרטתיה ינתעטן• בטליתו וגמר י״ח והביא ראיה מהא דרנ מ״מ יש לחלק כין תפילין לטלית דעיקר‬
‫ק״ש יתפלה שייכי בתפילין נדאמר עולא )שסי כל הקירא ק״ש נלא תפילין כאילי מעיד פדית שקד כעצמו ותפלה נמי כדאמרן הרוצה לקבל עליו עול מלכית שמיס‬
‫שלימה יפנה ייטול ידיו ייניח תפילין ייקיא ק״ש ויתפלל אנל ציצית שאיני אלא חובת טלית שאס אין לי טלית פטיי מציצית ויכיל לקחת ק״ש כלא ציצית ידאי דהייא‬
‫הפסקה יהר״מ מקיצי היה אומר דחפילי מכאן אין ראיה דרצי למיתר להניח תפילין נלא נדכה ולאחר י״ח משמש בהם ובירך עליהם ע״כ ודעת ה״ר יינה והרא״ש‬
‫והרשכ״אזיל נדנרי התוספות שמחלקים נין טלית לתפילין אלא שמדנר׳ התוספת נראה דחפילין מיהא שמיתר להניחם מותר לכרך עליהם ג״כ מיד שהריהר״מ מקוצי‬
‫בא לחלוק עליהם נזה • יכן נראה בהדיא מדנרי הגהות מ״יתין נפ״נ מהי ק'ש והרא״ש והרשנ״א לא הזכירו הברכה כלל ואס נאמר שהם סוכרים כדכרי הר״ת‬
‫מקוצי צ״ל שמה שנתנו שלא יפסיק להנית טלית היינו כשסיים כני גאל ישראל דכל שמתעכב בהנחת הטלית הוא מפסיק נין גאולה לתפלה אבל קידם שגמר גאל‬
‫ישראל יכיל להניח טלית כלא ברכה בעידו קורא קיש יניטתיה שירי נעיד שהיא קורא קיש מותר לו לעסוק במלאכתו חון מבפרק ראשין כמו שנתבאר בסימן סייג‬
‫ומלנרי רטנו נראה דלתפילין מוהר להפסיק ילנרך ידלא כהרימ מקיצי ולטלית לא יפסיק לנדך עליו אנל להניחו נלא ברכה משמע דשרי מיהו נ״ל דהיינו דיקא‬
‫קודם שיגיע לגאל יברמל אנל אחר שגמר גאל ישראל צייך הוא לסמוך גאילה לתפלה ואינו מפסיק ניניהם בהנחת טלית אפילו כלא כרכה ולעני! מעשה נ״ל‬
‫כדכרי הר״מ מקוצי הילכך כל שלא גמר גאל ישיאל מניח תפילין וציצית ואין חנרך עליהם עד אחר שיתפלל שאז ימשמש נהם ויניך ואס גמר גאל ישראל מניח‬
‫‪:‬‬ ‫ח נ < ח‬ ‫א י ג י‬ ‫ה‬ ‫ת פ‬ ‫א ח י‬ ‫פ ד‬ ‫י ה ס‬ ‫ע‬ ‫יןפי‬
‫‪ ^ P Q‬הרא״ש בתשייה כלל ד׳ שמי שיודע שלא יוכל להעמיד עצמו כלא הפחה כדי שיקרא‬ ‫יי־‪-‬י‬ ‫ל ^ ^‬ ‫י״־יי ' ־‬ ‫לי‪1‬‬
‫לנד כין אהנה לק״ש יניח תפילין ויברך דאנוס הוא וכתבו רניני בסי' פ' ‪:‬‬ ‫קיש ויתפלל אנל נראה צי שיוכל להעמיד עצמי נשעת ק״ש‬
‫התוספ׳ והמרדני ריפ היה קורא ומשמע בכיק אין שמדין דאין לפנית קדיש יקדושה בין גאולה לתפלה !כתב בתיה דדנריס אלי מנומנמים‬ ‫כתבך‬
‫מאיד יאין לסמוך עליהס משוס דדי־קינן ונדקינן ננל נרק אין עימדין ולא אשכתן רמז חזה ומ״מ העלה דקשה לסתור דבריהם מפני כך ואץ כי אשי יי‬
‫כתב דמכר״ס לא הסכים דשרי לענית אכילו בק ש ונינותיה ינהי נמי דאנן לא נהיגינן כיתיה נהא אלא כדברי המתירים מ״מ הנו דלא לוסיף עליה נין נאולה‬
‫לתפלה עכ״ל יאעיפ שהריקח נמנ נסי׳ פכיא אם אוחיים קדיש או ניכו או קדושה יכיל לאימה נין גאל ישראל לתפלה מהר״י קילין כתב בסי׳ מ״נ שנראה מתיך‬
‫דנרי ר״ת שאין לענית שהרי נתנו נשמי שהיה ממתק נשירה חדשה כדי לענית קדיש אי כרכי ולא היה רוצה לסייס נרכת גאל ישראל שלא להפסיק נין גאולה לתפלה‬
‫כירושלמי צריך להזכיר נאמת ויציב יציאת מצריס‬ ‫‪XfViO‬‬ ‫‪:‬‬
‫' י'"^‬ ‫‪,‬‬
‫"^ ^‬‫ה ב ס י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ס י ז י ט ת‬
‫י ׳ " ^ י‬
‫י י ט‬
‫^‬ ‫י ה ב א י י‬
‫^‬ ‫" י י י"‬‫י ע י ד‬ ‫‪5‬‬ ‫כ ה‬ ‫ה‬ ‫ה י ג‬ ‫י ש‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫נ ד ב‬ ‫כ‬ ‫ע‬

‫רטנו ללאו למימרא דלא יצא ידי מוכת קיש‬ ‫יכי׳ ספ״ק לברכות‪) :‬ך‪/‬יי^ן דאמר רנה נר חיננא סנא משמיה דרנ ונו׳ כספ״ק דברכית )יכ ( וכי׳‬
‫מענבית אלא ה״נו לימי שלא יצא י״ח המציה כתקנה ורכינו הגדול מהרי״א ז״ל כתב דלרבינו האיי דאמר ברכות תעככית כתי שכתכ‬ ‫להא ברכות אינס‬
‫רבינו בסימן ס׳ לא יצא ידי חובתו ממש קאתי ונדחק נ״שינ ד נ י זה ולי גיאה דאהי נ דלרנינו האיי לא יצא י״ח ממש קאמר אלא שרטנו מתיך שהיא סונר דברנית‬
‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫ח י נ נ א‬ ‫נ י‬ ‫נ ה‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫פ י‬
‫כתב היוקח נכי' שכ״א שאס אין פנאי לאדס להתפלל יקרא ק״ש כעונתה עד אני ה׳ אלהיכס אמת ולא יאמר אתת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫אינם מעניית '‬
‫ה‬ ‫ת פ‬ ‫ה‬ ‫נ א‬ ‫נ ‪ 7‬י‬
‫לממיר י ל ל ל )ו( דאמרינן בירושלמי דפי תפלת השחר ר׳ יוסי מצלי‬ ‫שעת הדחק מוטב להי־חיק‬ ‫ויציב אחר שאמר אני ה׳ אלהיכס אמת מפני‬
‫בתלת‬
‫דרכי משח‬
‫וכדין םוויט ‪ :‬ני( ובייל מ>הר דוכני• ‪ J‬לנו *;ונין אכ; אדר דש׳יצ כעפס״ב גאי" ׳עיאל א״נ «•; אנו חו*שי; להפסיק נזה א״נ נ‪ 0‬יחיד יאמר אמן אחר ברנח עצמו כפו בישיבת‬
‫ונמו שנהנאר לעיל סימן נ״א ‪) :‬ה* ותמיהנ• על נסק ;ד‪ .‬דיניעיי; נדבר׳ ההונשוה והגרות ימצא ואף ירי ם מקיצי לא אמרו אלא ורך דחייה בעלמא !׳בל לא לענק הלכתא ואיך‬
‫נניח ונרי הפוסקים ענהבו בהדיא לברך אתניייין ונ־‪-‬פס דה• ר‪ .‬הר״ב • ועור ראך• אב ‪:‬ודה ?ר״ב מקוצי חולק ידעתו שלא לברך את‪5‬ילי; למה לא נפסק כרנרי הגהות סיימו' והפררכי‬
‫והתוספות ורנרי ונינו הנ‪.‬ור שכחנו לנרך אתניל•; ‪ .‬ואף היא׳•‪ :‬והר׳ י והרשב״א נתנו סימא ולמה נדחוק לומר ופיירי בלא ברכה ידוקא אחד נאל ישראל כפו שוחק נ " ולכן אי;‬
‫נ״ל רבריו מ ה אלא יניח תפילי; יינרך עלידב אבל הגיית ינית בלא ברכה ודווקא קורס שיגיע לגאל ׳*ראל אנל לאתר שאמר גאל י*ראל אי; לו להפסיק בכרכת התפיייץ שהרי‬
‫כחנו החובפוה והמרדני דיש היד‪ ,‬קורא ואין לענות קד״‪ :‬וקרועה ני; יאולה לתפלה וכ״כ בת״ה םיי י״נ וכינ מהרי״ק *ורש מ״נ בשפ ר״ח ופשק ניי ויש לנהוג הלכה ושעשה‬
‫ולא ברוקה שכתב להפסיק ונחנו ההוגפיה בעט ריר‪ .‬והיה כגיח־ן נעירה הרשה כוי לענות קריש וברכו ולא היה רוצה לפייט ענ״ל‪ :‬ני( דייל שברכת אטת ויציב יאמר כשידעה‬
‫להתפלל נדי לםפוך גאולה לתפלה ‪:‬‬
‫נתנ‬
‫פרישה‬
‫יינ‪ (.-‬ותסנו אמח ׳אמונה עונימ על הגאולה שצעמיו נוי ו״ל מוספי ון יינ ע״ח להגיר‬ ‫‪0‬א( ואומר אמן אפי' יחיל השי נרנותיו כיון שהוא סיום כי' נמנ נ י י וככר כמנחי נש•‬
‫י ננוקר ססדן ני' פי' חסד שהקנ״ה עשה לנו נמצריס ואמונתן פי׳ יוני על‬ ‫ניא שעיפ כויהר נהגו שלח לענות אמן אהל גאל ישראל ע״כ ונ״נוא־ףויל‬
‫העתיד גאנו מצפים שישמור הבטחתו ואמונתו ו גאלנו ולסיףניכה חווי לגאולה לפיעה כוי‬ ‫ואין נוהגין כן אלא נניגה ירושלים לבינת המו ן אנל מ״מ אני נידגין לענות חמן מקי‬
‫לםמון לגאל ישראל כיי עכ״ל ועייל סי' דל״וון״ל‬ ‫חתימת שיין גאל •שיאל •ציז מיקרי הפסק אלא נגאילה הוינמא ומיא אנל קלוש־ •נינ־‬
‫ויי( והיינו ואמורי חינגא כל סי שלא אמר חמת ויציכ מילא יצא פי' לא יצא ׳'ח המצוה‬ ‫חק לענית תחר ם׳‪ ,‬ס נרנת גיזצ ׳שיאל אנא שימחק מלועו שיוה חושה ושם יענה קייש‬
‫כתקנה אנל לעולם יצח דנוכות אינן מענגות נמנ רבינו הגדול מהוי״א ויל‬ ‫ונרנו מהרי״ק שייש מינ נשס ו ' מ‬
‫דליב החי ואמי בינות מעכבות כמי ש ונינו נסי׳ ם״י לא •צא י״ח ממש קאמו וכתכ נ״י נ״ל‬ ‫נינ( ונזדמן לו ננתייס להנ־סן ׳נול להפסיק לגין 'להניחן אכל אק לו להפסיק לנין י‪-‬ל‬
‫מלאי ללינ האי צא יצא ממשקאמר אלא שינינו יות־ןשםונר דנוכית אינו מעמית פי׳ לניי‬ ‫י טלית‪ .‬והטעם מפני שאין לדיומ ניצית כתפילין ומפ־ליןמכנ־ שהוא חינה‬
‫ר היננא כן עכיל ‪ .‬וון״ל דאכת׳ נין ליי האי שפירש לא יצא כלל נק לרנינו שפירש לא יצא‬ ‫להתפלל עמהן נלאמר לעיל הריצה לקנל עליו עיל ״לכוח ש»ים שלימה כי לכן תפשיק מה‬
‫יזי מצוה כתיקינה‪ .‬מ״ש אמת ויצינ וא»ת ואמונה ונקע ולא נקט שאר גרנות של קיש •‬ ‫שא״נ נצינית שאינן חלא סונמ מנא אין לו להנפיק ננינית של קיש ני׳ לנין 'להתעטן‪.‬‬
‫לכן נ ל ומיש ר' סימא כל מ׳ שלא אמר אמת ויצינ שחרית וציית ואמינה ערנית נו׳ לא שלא‬ ‫בציצית ולהתפלל נה כ״כ ר׳ ׳•נה פרק היה קייא לן‪ -‬י נם היא ש דף ע נ ‪-‬מסיק אנל ציצית‬
‫חמין כלל‪ .‬אלא שלא אמון ננושחא שתקנו חייל הנונר נסמון נונוי ונינו שציין להיות‬ ‫חייו מציה בגופו אלא שחייבוהו הנמיב בנגל שיש ל• ד׳ כננ ‪ r‬ואם לח ילנש עתה ׳לכשנו‬
‫מיוני כניםח אמת ויציג גאולת מצוים ונסיהס ונאסת ואמונה גאולה העתידה לקני מי‬ ‫לחמר ומן ע ׳כ •נתב רמ״א נ ד ת שמשמע ציה מיניי היאיש •י י •ישנ׳א ומיל‪:‬׳ יהגה מ‬
‫שלא חתרן כן א•‪:‬׳ ייצא י״ח ]וכן ד״ק שש הטעם שימו ר׳ חיננא מבוס עכאמו להגיד ננוקו‬ ‫מ״מוי כונו׳ ובינו שיניח תפילין יינון כליהן ׳הטלית יניח בלא כלנה •ליק״ קילס שיגיע לגאל‬
‫חסלו ואמינתן בלילית משמע שאף אס היה אומי ניכית אחר קיש כל שלא חמרן על ניסת‬ ‫ישראל אנל לאחו שאמו גאל ישראל אין לו להפשיק נניכיע כתפילין שהי• פתני התוספ‪-‬מ‬
‫יה שמיוכר ובקו החםו ובלילה אמונת הדגריס העתיויס לא יצא[ והשתא ונוי רנינ׳ נפל‬ ‫והמרדני ויש היה קורא לא ן לענות קליש קלושה נין גאל •שואל לתפלה ‪ .‬נ י לא נתנ כן‬
‫אופן אתי שפיי א• נאמר וס״ל פר״ח שהניא לעיל סי' ס' ובינות אינן מעכבות וכמ״ש נ״י‬ ‫אלא הלן ליה נשיטומ ו״מ מקוני 'הוא תמוה לי ואין נניח לני׳ פל הפיםקיס נשניל הל״מ‬
‫ילהנ׳ כתב דהאי לא יצא ואמי ר׳ חינגא לא יצא יוי חונת המצוה כתיקונה כיון ששינה‬ ‫מקוצי• !עוד והמעיין נוני׳ תיספע והגהיה ימצא שאף הל״מ מקיצי לא חמיו להלכתא‬
‫הנוסח משא״נשאר ברכות שחן• שהיה משנה הנוסח כל שכיון לפני קיש מצוס נתיקינה מיקרי‬ ‫אלא ללס״ה בעלמא ולו״ה עכ״ל‬
‫דנשאי‬
‫ודרושי הגהות‬
‫‪1‬‬
‫ביה‬ ‫־יל ליהא ל יינו ברש׳יי ‪:‬‬ ‫י ־ ג׳ חייית יחש׳‪,‬־ ״ל•‬
 ‫םח‬ ‫‪rra‬‬ ‫אורה הייס הרכות ס״ש וברכותיה סז םח‬ ‫ביי‬
‫‪7‬‬ ‫אמרוכן ר׳ נרניה ומקשי ואמר בבר קינל עליו‬
‫יהולהאנא‬
‫חייא נר‬ ‫נ״א(וכן ר'‬
‫אמר רנ‬ ‫ניממא‬
‫שעין)לף‬ ‫נמלת‬
‫שמתי‬ ‫ע וכו׳ בפי מי‬
‫י שמואל ספק קרא קיש ספק לא קרא אינו חמר וקורא ספק אמר‬ ‫עול שמיס נעוגתה ומשמע נרנה אחרונה לא נירן ונפי תפלת השחר)ל‪ (.‬מד סנר‬
‫אמס ויציב ספק לא אמר חוור ואומר אמת ויציב מ״ט ק״ש לרבנן אמת דצינ‬ ‫מיסמך גאולה לתפלה עלין> מלהתפלל מעומר עניל‬
‫‪ H£Q fD‬אם קרא קיש ונו׳ נפרק מי שמתו)נא•( אמר ר״י א אמר שמואל ספק לאורייתא ומפרש בגמר' לשמואל קמפרש נשננך ובקומך הה‪1‬׳ בל״ת נחיב והא‬
‫לאמר ריש פיק נערנ קורא משים לנתינ‬ ‫‪ I‬קרא קיש ספק לא קרא‬
‫י ‪ p J j Q‬אם קרא שמע או ל א )א( חוזר וקורא ומברך לפניה בשננך אסמנתא נעלמא הוא ופי׳ רש״י‬ ‫‪0‬‬
‫קי״ יו‬
‫י ולאחריה א ב ל אם יודע שקראה א ל א שמסופק א מ בירך אמת ויצינ לאורייתא היא שמזביר בה‬ ‫ויצינ‬ ‫איט חוור וקורא ספק אמר אמת‬
‫יציאת מצרים לחיונאלאורייתילנתינ למען‬ ‫ספק לא אמר מיזר ואומר מ״ט קיש‬
‫תזנור את יום צאתן מאק מצרים ענ״ל‬ ‫לפניה ולאחריה אינו חוזר ומברך ‪:‬‬ ‫לרנק אמת ויצינלאירייסא יר״א אמר ספק‬
‫ב צ נ י ל ההפסקה שמפסיקק בברכות שמע נא( לומר קרוב״ץ יי״א אמר ספק קרא ק״ש ספק לא קרא‬ ‫קרא תיש ספק לא קרא מחר יקירא ספק‬
‫ח‬ ‫ס‬

‫י ‪ 00‬ראוי היה שלא להפסיק והדמיה נשאל על זה חוור וקורא ק״ש ספק התפלל ספק לא‬ ‫התפלל ספק לא התפלל איט מיזר ומתפלל‬
‫ינתני הרי״ף יהרא״ש ללית הלנתא נשמואל והשיב כ ך ראינו שאסור להפסיק והרי בפי׳ שניט ברכות )יא •( התפלל אימ חוזר וחתפלל ונתנו הרי״ן‬
‫והרא״ש ללימ הלנתא נשמיאל לאמר קיש‬ ‫לאמר ק״ש לרננן לקי״ל קיש לאירייתא‬
‫ינן פסק הרמנ״ם נפינ מה׳ ק״ש ינתנ במקומ שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך ועוד ש נ י נ ו ) ש ם מ ‪ :‬עיין לרננן לקייל ק״ש לאירייתא ח״ל הרמנ״ם‬
‫שכשהיא מסופק אם קרא אם לאי שהוא ברמב״ם ובכ״מ פ״א מהלכות כרבות הלבה זי( כל המשנה ממטבע נפ״נ ספק קרא ק״פ ספק לא חוור וקורא‬
‫צריך לחזיר ילקחת יצריו לנון לפניה שטבעו חכמים בברכות ל א יצא י ת חובתו ואשר הוגד לכס שאני ומברך לפניה ולאחריה אבל אם ילע‬
‫ולאחריה ינן לעת ה״ר יינה פנל לנר שהיא יושב ביניהם ושומע ושותק א מ ת הוגד לכם ולא מפני שהדבר ישר שקרא ונסתפק לו אם בירך לפניה‬
‫ולאחריה או לא בירך אינו חוזר ומברך‬ ‫ספק שלחייהמנרנק עליי יהניאראיה‬
‫למר ולאטקימלנרי האימרי׳ לניק לנרט׳ בעיני אני ב א ב ע ת הקרובץ אלא כדי שלא אמנע עצמי מ ס ד ר עכ״ל ונו נסב רגינו וכתב הר׳ יונה שם‬
‫מלרננן כינהו משום ספיקא לרננןאיט הקדושות והקדישים ועניית אמן ולהתפלל עס הצבור א ך מה שהוגד שהסעסשכל ספק שהוא שלתורה מברכק‬
‫לכם שיש בידי ל מ ת ו ת ל א הוגד לכם האמת על כן אמרתי ה נ ח עליו אבל נספק אם נירך טין שהברטת‬ ‫מחר ומנרך‪:‬‬
‫) ‪ W ' Q‬רטט אנל אם מרע שקראה להם לישראל מוטב שיהו שוגגין ואל יהו מזירין וזו היא סיבת לרבנן היל ספק מרבק ואיני חוור ומברך‬
‫ואינא לחמוה להא ר״א לא פליג עליה‬ ‫אלאשמסיפקאםנירךיט׳נ״נ‬
‫גינ הרמנ״ם וטעמא משום להיי ספיקא שתיקתי ומנהגי ביום הקרובץ כיון שהתחיל ש״צ ביוצר אור ‪ W‬אני לסמואל אלא נספק אם קרא ק״ש אנל‬
‫לדמן ולקולא ונן נמנ הרא״ש אהא לאמר מתחיל ל ב ר ך לבדי בלחש כ ל הברכות כסדרן וקורא ק״ש ומכרך נספק אם אמר אמסויצינ מולה לשמואל‬
‫למחר ואומר אמת ויצינ ליציאת מצרים‬ ‫אחריה‬ ‫ספק‬
‫קישלקיש‬
‫‪1‬מורסקראמשוס‬
‫מוזר ספח‬
‫איטשמואל‬
‫ק־אאמר‬‫יהילה‬
‫רנלא‬
‫לרננן מנאן פסק בשאלתות לנל ברטח לרבנן אי מספק׳ ליה אי אמרן א״צ למזור לאוריימ׳ היא אלינא לנ״ע וא״נ למה פסקו הרמנ״ם ורנינו לנספק אם בירך‬
‫ילאמרן וה״ר מנוח נתנ ע‪1‬ל טעם אחר משום להוי ספק לא תשא ילחומרא‪ :‬לאחריה להייט ספק אמר אמת ויציב אינו חוזר ימנרך ומניל הלק פסקא ונראה‬
‫‪1"0‬וב נא״ח נשם הרשנ״א שאם נסתפק לו אם אמר אמת ויצינ אפיי יירע ליישנ קישיא זי נמ״ש התי' אהך לשמואל לאמר ספק אמר אמת ייצינ חיזר‬
‫שקרא קיש חוור וקורא אמח ויציב לפי שהיא מן התור׳ ענ״ל וננר יאימר אמת ויציב תימה הא נע״נ צ״ל שהיא מסופק גם מק״ש שאם היה לי‬
‫נחר מקיש יספק מאמי ייצינ לא יהיה מן התירה ניק שהזניר יציאת מצרים בקיש‬ ‫גסנא' נסמוך ב שאין נן לעח הפיסקי' ‪:‬‬
‫ההפסקה שמפסיקק ננרטת שמע לימר קרינץ הפיוטי׳ שהיו וא״נ הואיל ימסיפק משגיהס ימזור לקיש לאית נה תרתי מלטת שמיס ייציאת‬ ‫‪HD‬‬
‫י • טמי׳ לומר נאמצע נרטת ק״ש היו קורים איתם קריק ושמעתי מצרים להני עליף מלומר אמת ויציב ללינ׳ אלא חלא בלאמר בסמיך • ותיק‬
‫בי הוא ראשי תינית "קזל "רנה"רשיעה "נאהלי ?ליקים ונתנ רטט שראויו* להיבא לילטני שלא אמר לא קיש ולא אחת ויציב ט‪1‬נ יותר שיאמר ק״ש לאינא‬
‫היה שלא להפסיק נאותם פיוטים ננרנית ק״ש יתשונת הרמ״ה שנתנ רטט תרתי אנל הינא לאינא ספק משניהם ואפשר נמי לקרא קיש ולא אחר אחת ויצינ‬
‫ומ״ש אנל איפנא לינא ספק לאמר אמת ויציב ולא קרא שמע טינ היא יותר שיאמר‬ ‫מטארת‪:‬‬
‫אמת ויציב לבלו ולא שילןרא קיש ולא יאמר אמת ויצינונסן טעם ללנר ינ״נ הר׳‬
‫יינה לספק אמר אמת ויציב למוזר ואומר אמס ויציב מיירי לאינאספק בשניהם אבל אם בה לו שקרא ק״ש איט מוזר ואומר אמת ויצינ אף לשמואל עול פירשו‬
‫הסו׳ לספק אמר אמת ויציב הייני שנרי לי שקרא קיש אלא לספק לו אם אמר פ' ציצית עם אמת ויציב ספק לא אמר לא פרשת ציצית ולא אמת ויציב יא״נ לא‬
‫הזניר בלל יציאת מצרים וטלה מילתא ליציאת מצרים קרי לה אמת ויציב ופרשת ציצית בכלל אמת ויציכ היא עכ״ל שמעינן מלנרי התו' נין לטי קמא נין לפי׳‬
‫נמרא ללא אמח ספק אמר אמת וילנ למוזר ואומר אמת ייצינ אלא ליקא לאינא גמי ספק אס אמר פ' ציצית וגהא ולאוגס ר׳ אלעזר מולה למחר ואזמר אמתויצינ‬
‫ילנרי הרמנ״ם ירטט הס נללינא ספק כק״ש להיינו לקרא נל גי פרשייתיה עם פ׳ ציצית להשתא אק באן ספק לאירייתא לאם לא אמר אמת ויציב אלא ספק‬
‫נלרננן לברטס מלרבנן הס לפינן איני חוזר ומברך אבל ספק אם קרא ק״ש להוי ספק נלאוריית׳ לשמע ופי ציצית תרוייהי לאירייתא נינהו אעפ״י שחיזר יקיראק״ש‬
‫ננל ג׳ כרשיותיה אפיה צריך לברך נס הברכות לטון שהוא מסופק במר של חורה מחריב הוא לומ׳ הרנר כתקט עם הברטת כאילו לא קרא בלל נמ״ש ה״ר‬
‫יונה והניא ראייה ללנר נללא למלת׳ לאן למאי לקי״ל ק״ש לאיחיתא מ״מ אמת רצינ נ״ש שהיא ראורייתילל״ה ולפיכך אם ספק לו אם קרא קיש ננל ג' פרשיותיה‬
‫או לא קרא שום פרשה יספק לי ג״נ אם אמר אמח ויצינ או לא אמרו חמר וקורא נל ג' פרשייחי׳ יגם מנרך לפניה ולאחריה ואם נרי לו שקרא נ' פרשיית הראשיטת‬
‫וספק לו נפי ציצית ואמת ויציב אם אמק או לא אמק צריך לחיור ולומר פ'ציצית ונרנתאמת ויצינ אנל נרי לו שאמר נל הגי הפרשיות וספק לו נברטת שלפניה‬
‫ובברנת אחת דציב א״צ לחזיר ולברך ופן צריך לפיש הא לנתב בא״ח ע״ש הרשנ״א שאם נסתפק לו אם אמר אמת ויצינ אפי׳ יולע שקרא ק״ש חוזר וקורא‬
‫איות ויציב לפי שמא מן התורה ענ״ל לרצונו לומר לנסתפק לו אם אמר פ' ציצית עם אמת ויציב לטלה מילתא ליציאת מצרים אף על פי שיולע שקרא ק״ש הגי‬
‫הפרשיות הראשונות מוזר וקורא אמת ויציב פי׳ מזור וקורא פ' ציצית עם אמת רצינ ‪1‬הני משמע לישנא שנתב מוזר וקורא ללשין קריאה איט צולק אלא בפרשיות‬
‫יאם טתה לעתו על נלנת אחת ויציב לחולה היה טתנ חיזר ואומר אמת ויציב אנל מזור וקורא משמע לקורא פ׳ ציצית עם נרנת אמת !יציב אבל הב״י הבין‬
‫להרשנ״א מפרש לשמואל סונר קיש לרננן ואמת ויציב לאורייתא ור״א חולק ואומר ק״פ לאורייתא ואתת ויציב לרננן ופוסק נשחואל ולפן נתב עליו ובבר נתבאר‬
‫נסמוך שאין נן לעס הפוסקים עניל נלומר שטלם טסקים נר״א ולא בשמואל ושרא ליה מאריה משמעות הסוגי' מאמת ויציב לינא פלינסא לפשיטא ללאורייתא‬
‫טא אלא לאיט נפשוטה של שמועה אלא נמ! שפי׳ התוספית יהני נקטינן כמ״ש אימ ע״ש הרשכ״א וכלפי׳ • ועיין בתשובת הרשנ״א סימן ש״נ שהקשה על הא לנתנ‬
‫הרמנ״ם נספק קרא קיש לחוור וקוראק״ש ומברך לפניה ‪1‬לאחריה ויישבהבטוכ טעם ונספר נסף משנה הניאו‪:‬‬
‫רןףן ר מ ו ין ההפסקה יטי נראה לה״ק רטנו ולאי טין לאינא גלולים לאמרי אסור להפסיק אע״גדאינא נמי גלילים לאמרי למותר להפסיק ראוי טה נפלוגתא‬
‫י* ‪ I‬לרטתא שלא להפסיק טין לאם לא מפסיקין לינא איסירא לל״ה ואס מפסיקין אינא איסירא למקצת גלילים יהרמ״ה אעפ״י שילמ רהרנה‬
‫גלולי עולם מקמנו לאמרם ולהפסיק השיב שאסור להפסיק ופי' טעמו משום שפנינו נספיק לנרטת מקום שאמרו לקצר איט רשאי להאריך יעול שנינו וטי • ילא‬
‫להשיג על לנרי הרמ״הבאתי אלא ליישב המנהג כל האשכנזים שמפסיקק באתי יסא שהם תיפסים עיקר פר״ת שהשיב הרגה תשוטת על פרש״י בהא לתגן מקום שאמת‬
‫לקצי־ איט רשאי להאריך לאנרנת השניבנו קאי נמו שמפורשין התשינית נמרי הרי מנה לשם שנמעט מנריחק להילית לפיחשו ע״ש גם נמי' ימרלני נתינ נקצרה‬
‫ופייר׳׳ת לה״ק מקום שאמת לקצר מק ברנת המצית איט רשאי להאריך לאם יאריך יצטרך לחחים ונן מהים שאמת להאייך ילחתים ננרנה אינו רשאי לקצר לא״נ‬
‫יצטרך שלא לחת‪1‬ם ננרנה וזה אמר לחקום שאמרו לחתום אינו רשאי שלא לחתום ימקום שאחרו שלא לחחים איט רשאי לחתים יעל זה ונמצא ט אמרוחבמים נל‬
‫המשנה וני׳ לא יצא י״מ אנל נרנה שמסיים בה בבתך ואיני משנהנה נלוםאלא שמוסיף נה לנרים נאמצע חיתר לגחרי ולא ילעתי לחה יבתינ רטנו ללחק ר״ת‬
‫לפרש הטא למקים שאמרו להאריך נלי לקיים המנהג הלא מן המנהג איט מניא דת אצא סניף לשאר קושיית ותשיטת שהקשה על פרש״י לחתיך אוחן הקושיות סי׳‬
‫פי' אחר ומי הגיל לפי־״ת הוא למ‪1‬ק אט א‪1‬מר שהוא מרווח ומקובל בלי גמגום‪ .‬ועול הלא בתוספתא פ״ק משרש כמרי ר״ת וכן הרמנ״ם שנמנ שאק רשאי לפחות‬
‫ומ״ש‬ ‫ולא להופיףכתבלהך תוספתאבפ״אמהל׳ק״ש ע״ש ‪:‬‬
‫דרכי משה‬
‫ס ח )א( נהוב במהרי׳׳ל שהיה גוהר לימי קייב״ץ והיה נועם על הבהורימ שהיו לימרים בנ״ה בשעה שאימריפ הוגיניר קו־ונ״ץ וחס לא שמי לנה לומר אוח‪ 8‬ענ״ל ‪ .‬ול״נ דטטעם‬
‫העפק היה לי לכעוס וגרע םשי ממה שלא שמו לבם אל הקרוב״ץ יבמה מלא אמרו נץ־ובץ לא עברו איטירא במ״ש הרמייה *הוא ט ה עישה נן אגל םה שלמדי היד‪.‬‬
‫השפקה יאמיר ולכן נתב הדמיה שלא היה מדבר בדיה ונו׳ ואוושר שהפ לא דברי בדיה רק למרי בהרהור ובעיון בעלמא יזה לא מקרי השסק רהרהור לאו כריביר דמי כדלעיל סי׳‬
‫ס״ב ‪ ,‬ולבן לא כעם אלא מה שלא שמו לבט יכ״ג דאםור לדבר בדיה בשעת ק״ש וברכוהיה כסו עיאפיר להפסיק בשיחה בטילה חמן חידה לתור נו׳ אבל להרהר ילעיין נדיח בלא‬
‫דימר נשעה שהעם אושריט הקרוב״ץ אק גיל לאסיר אבל מימ יש לחיש להמין שאל יראי ס ן הליטר נ‪»0‬ר יישפיקי ג״נ בדברים אחרים ;‬
‫ואיגי‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫סי' סז ]א[ ומברך לנגיה ולאחריה כנו כתבתי נסוישה וגל סויקא ואורייתא מנרנק‬ ‫ונשאו נמות לא וקוקו שבמים על כנוסח אנל י״ס קיש אפי׳לא אמון נצליצאונגמוא‬
‫י עציו וא״ת הא נ ת נ ונינו לעיל ס»ן י־‪ 1‬ואנוווגיגוס ושומעים‬ ‫סתם אמוו אינן מעננות ‪ .‬א״נ י״ל וסיל לונינ‪ -‬נרנ האי ונונית מעונות ואינו יוצא י״ס‬
‫מחויינק »ם»ק ואש״ה ס״ל לומנ״ם ויתעגופו בלא ברנה אע״ג וציצית ואווייתא ו‪-‬״ל ולא‬ ‫מיהא ס״צ ונל ני האי גומא גס ו נ םאי מווה ור׳ חיננא אמו כל מי שלא אמו נו׳‬
‫ופי נלנ וסתם סספק אס סוא בלל נ ו סיונא אי לא לסט לא י נ ע מספק ושמא אשה סוא •‬ ‫משעמ ואישיו וינו נן וניסיו עווס י נ האי וכווית אינן מעככית וכמ״ש צעיצ סימן ס ‪.‬‬
‫אבל באן עפ״פ הוא נ ו תיונא לועו יףש יק התווס לסבי ניק שאינו יווע נניווו שקרא‬ ‫אן שמל׳ ונינו לעיל סי' ס' משמע וצא ס״ל חילוק יה מיהשמיטו • לנן נואה נמ״ע לעיל‬
‫אוזו וקורא ומכון‪:‬‬ ‫ום״צ לונינו ועו באן לא כתג ו נ סאי ונונות משכנות אלא נשצא אמון נלל • חבל נל‬
‫ונוצה‬ ‫שאמון או בולן לפניה או מלן לאתרים יצא‪ .‬וא״כשניו נתנ ובינו באןלנ״ע אנל לעולם‬
‫יצא ונונות אינן מעגנות עיי ובובות אינן מענטת נסיוויק שתקנו חנמיס א״נ היה‬
‫שאימ עעננק בנוסשיסן ולמה אמר ו׳ סימא מששינה ט»ח אמת ויציב או אנות ואמונה לא יצא בלל אלא יואי פירושו לא יצא יא המצוה בתקונה וווקא אמת ויצינ אנל נונות‬
‫אסויניפצוה נתקנה מיקויוורק • ועיק נת־ה סי׳ ג׳ מ״ש נוין היה עועו ננרנית של קיש נשסצינוו קוומ שמע ונש״ע הניאו‪•.‬‬
‫) ‪ 1 j‬א ( ןןןןף וקורא ומכרן לעניה ולאסויה נ ת נ סוללש ותי״ל ק״ש ואיוייתא ואמת ויציב ווכנן ולהני נל שספק לו אס קוא אי היה ספיקא ואוויימא וצםומוא וצוין לחיוו‬ ‫‪JQ‬‬ ‫)‬
‫ולקוות אנל מ ו נ ו ת סיס ססיןא וונק ולקולא • ועוו וספק לא תשא לגיומוא ונ־נ סומג״ס ע״נ מהל׳ קיש וס״ש וניע ומנון לעניה ולאסויה נ״נ ו׳ יונס שנל‬
‫ובו שהוא ספק של תווהמנונק עליי וסניא ואיה לונו ועיין נווישה ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫מתחיל ל נ ע לנוי נלחש כל סנרנות נסוון נר י״א שהיה מנווק שלא היה מתפלל נשסוית ס ו ו הבונות‬ ‫סי' ס ח )א( ל ו מ ר קויבן ו*ת קול ונס ושועה נאסלי צויקים • נ״י ‪ ) :‬נ (‬
‫שלא עשני וט׳ וכל הימיוות אלא היה ממתק נסיויו סנונות יהומיוות שלשנת לאומום נשעה שהמק התחיל כיוצואיו • ואף שיומו נואה לפוש נל הבוכות‬
‫אמנם‬ ‫וו״ל נוטת של ק־ש מ״מ סל׳ לא משמע נן מוקאמו אני מתסיל נו׳ נסוון נוייוו״ק ••‬
‫חרושי הגהות‬
‫בתשובה‬ ‫סז א ניה גירשה הריין יהראיש אבל בגמרא שלשניגי איהא איר יהירה פשק קרא יכי'‪ :‬ב עיין בב״ח ינני״ז ‪:‬‬
 ‫אורה תיים הרכות ק״ש וברכותיה סח סט‬ ‫ב׳ח‬
‫)‪ ty'Q‬הדמיה ומשם ואילך אני שיתק ונוי משמע לאפי' ני שהה בשתיקה נדי י מ ״ ע ז וכן כתנ הרמנ״ם ו״ל כרכות אלו עם שאר הכרכית אץ אדם רשאי‬
‫לפתות מהם ולא להוסיף עליהם נפרק א׳ מה׳ קיש ‪:‬‬ ‫לגמור את נולי נמי לא היה צריך לחזיר לראש והיה אתי שפיר לנ״ע‬
‫ללהרי״ף והרמנ״ם אפיי אירע אינס אינו חוור אלא למקום שפסק נהפסיק נקיש ‪*,‬טייי״ אמנם נוהגים בנל המקומות לומר נהם קליס זהי מממ אכל גומן‬
‫וגס הראשונים אשר תקנום היי גדולי‬ ‫הזה אין נוהגי! כן‪1:W"ty‬‬ ‫יכרטתיה ילר״י אף כקריאת שמע חיזר לראש כשעכני אינס יכאן לא עכני אונס‬
‫עילם כמו ר׳ אלעזר הקליד ותכירי! כ״כ‬ ‫עיין לעיל כסי'ס' ‪:‬‬
‫אמנם נוהגים ככל המקימות אחריה ברכת אמת ויציב אך איניי טיירה כיר רק עד העונה לעכו הרא״ש סיפ אין עומדק והרשכיא‬
‫נתשובה ‪:‬‬
‫לומר בהם קרוב״ן כי׳ תימה ישראל בעת שועט אליו ומשם ואילך אני ע ו ת ק איני מברך ולא‬
‫ו מ״ש שר״ת דתקלפרש ההיא דנמקוס‬ ‫לטון לאחר לגדולי עולם תקנו וגס הראנ״ד‬
‫שאמרו לקצר ונז׳ נדי לקיים‬ ‫למקום‬ ‫ור״ת הסכימו שאין בו איסור היאך כתכ כרכר ברברי תורה וייא ברב־י שיחה ע ד שש״צ מגיע‬
‫אח״כ ומ״מ טיב ויפה הלכר לכטלה וכו׳ שפסיתי ואני חותם עם הצבור ברבת אבית ויציב ב ג א ו ו ה ואני המנהג מטאר יפה נדכה הרנ רני יונה‬
‫בסוף פרק קמא דברנות ‪:‬‬ ‫הלא אק ב״ד יטל לנטל דברי ב״ד חכרי סוכך גאולה לתפייה ע״כ • וכ״כ הרכבים ז״ל ברכות אלו עם שאר‬
‫‪ W f y i‬ומ״מ טוב ייפה הדבר לבשלה‬
‫ולא ילהוסיף עליהם ‪ 1-0‬אמנם‬ ‫אא״כ גדול ממנו כחכמה ובמנין יחי לני הברכות אין א ד ם רשאי ילפהות כהן י‬
‫למי שאפשר בי היא סיבה‬ ‫גדול כהראב״ד ור״ת כ״ש ר״א החלי״ר דהוא‬
‫‪1‬‬

‫ר״א בליש נר יוחאי דאיתא בויקרא רבה נוהגין בני המקומית לוכר בהם קרובץ ‪ :‬ונם הראשונים אשר להפסיק בשיחה נטילה יט׳ דבריו נחרים‬
‫‪1‬‬
‫גם פיחש רטט תם‬ ‫פרי שלשים כד דמך ר״א בר״ש בר יוחאי תקנום היו גדולי ערים כפו רבי א ־ עזר הקליר וחבריו וכן כתב הס •י‬
‫לקיים החנהג לא ישר‬ ‫היה דורו קורא עליו מי ואת עולה וגוי הראב״ד ל כ ע ט אולהי־בות באמצע הכרכה אין קפירא לפיכך נהגו שפי׳‬
‫מהו מכל אבקת רוכל אלא דהיה קרי׳ ותניי להוסיף פיוטי! במאורות ובאהבה ובזולתות ‪ :‬ני‪ 1‬וגס ר״ת דחק בעיני אדוני אני הרא״ש זנחנו לברנה לא‬
‫מצאתי להרא״ש שנתב כן ואפשר שעל פה‬ ‫ופייטן ודרשן ובמדרש חזית סיף פסיק מי‬
‫היה אומר נן ‪:‬‬ ‫זאת עולה גריס קרונוי ופייטוי והתוספות לפרש ההיא רבמקומ שאמרו לקצר וכו׳ כרי לקיים ה מ נ ה ג ומ״ם‬
‫סרק אין דורשי! )דף יג( הביאו להן מדרש טוב ויפה הרבר לנטייה ל כ י ש א פ ש ־ כי היא סיבה להפסיק כשיחה ‪ vn r^D‬ן בפרק הקורא את המגילה‬
‫‪ I‬עומד )נג‪ (:‬אין סורסק‬ ‫וכתכו שהוא היה תנא וכימיו היו מקדשי! בטלה ברברי הבאי גם פ ‪ -‬ו ' ר״ת שפירש לקיים ה מ נ ה ג ) ה ( ל א‬
‫על שמע כפחוח מי׳ פי' איחס שכאו לכ״ה‬ ‫ישר בעיני א י א ז״ל ‪:‬‬ ‫על פי הראייה שמעולם לא יסד רק‬
‫אתר שקראו הצניר שמע וכו׳ כן פי' רש״י‬ ‫קרוב״ץ מיום ראשי! וכ״כ הרא״ש ס״פ אי!‬
‫והתום׳ והרא״ש ידנההם סתומים קצת‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫על‬ ‫פורסין‬ ‫אין‬ ‫עומר‬ ‫המגילה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫הקירא‬ ‫כפרק‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ף‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫עומדין וא״נ מי יבא אחריו לבעל מה‬
‫י כפחות מעשרה מ‪ 1‬פירוש אותם שבאו לבה״מ אחר והר"! כתבם מבוארים יפה וז״ל אין פורכדן‬ ‫שתיקן ויסד לנל ישראל ונהגו אמריו ואיכ‬
‫לא היה רטנו רשאי לומר טוכ ויפה לבטלה שק־אי הצבר־ ש מ ע אומר קריש וברכו‪OT‬וברכה ראשונה יוצר אור על שמע פירש״י כגון שהיו כאן י׳ מי אדס‬
‫וטי ונראה ליישכ דדעת דכי' היא לאף ולא יותר ופו־םין לשון התיכה בכו פרוסה שאין אומרים א ל א קצת שהתפללו כל אחד נפ״ע טחיד ולא שמעו‬
‫לא קדיש ולא קדושה הרי אחד מהם‬ ‫ר״א הקליד ומכיריו לא יסדוהו אלא לאנשי‬
‫דורס יהגוהג מנהגם שניתנים עיניהם כ מ נ ה ויש שמוםיפין עור לאחר שיסיימו ברכה ראשונה לומר אבות עומד ומתפלל בקדיש וברט ומתחיל ביוצר‬
‫ולבם לומר הקרוב״ן והפיוטים בכונה וגבורות ואוכר קרושה ו א ת ה קרוש וקאמר ש ל א יעשו זה בפחות עכ״ל ולדברי האימהס שאין יחיד אומר‬
‫קדושה שכיוצר היו אומרים כרנת יוצר מפני‬ ‫מעשרה‬ ‫אבל מיום שנתקלקלי המרות שמפסיקין‬
‫בשיחה בטילה ינדנרי הבאי אף ר״א הקליד ידאי מכניס לבטלה זה נראהליישנ קלישה שנה שאינם רשאים לאמרה ביחיד אנל לדברי האימהם דקדושה שניוצר‬
‫דעת רנינו אנל חלילה לנו לשמיע ולקפל דניי דביכי נזה ואחד היה נזמגיני יחיל אימר אותה צ״ל שלא היו פירסיס על שמע אלא מפני שהם צ״ל קדיש ומכו‬
‫שהתחיל לבטל מלומר קרונין בקהלו ולח הוציא שנתו יכ״כ שנולי הלקט וזיל אנל יכיין שהש״צ אומר כרכו עכ״פ צריכים לכרך שים ברכה שאל״כ היו נראים כאילי‬
‫ר״ע ורכ כה! צדק ויב פלטוי גאון והרנ רניני יונה ירביני קליניייוס ודיי ט״ע הס כופרים חייו שאומר להם לברך ואינם חפצים ולפן אומרים ברכה ראשונה של‬
‫יר״ש הנויל ורבינו סעדיה גאון יכל גאוני לותי יר נתנו כולם שיש ל!מי פייטים נרכית ק״ש )א( וכן כתנ דכי הגדול מהרי״א זיל וכתב הר״ן שגם לדכרי המפרשים‬
‫ונ״כ בהגהת אשיר״י מאיו נפיק דברנית וז״ל וכנר נחלקו נהס ר״י טיט ירטט דאין פורסין הייני לימר דאין מתחילי! נכרכות ק״ש שינרך האחד ויצאו ככרכתו‬
‫אלא ביי מפני דבר קדושה שבהם דהיינו בשפה ברורה ונו׳ אף נברטת קיש‬ ‫אליהו!עלתה נידם דתיתר ימציה מן החונחר ונוי ‪.‬‬
‫גס כי ר״ת פי' לקיים המנהג לא ישר נעיני א״א ו״ל כתנ נ״י לא מצאתי דערנית אין פירסי! בפחות מי׳ ואע״פ שאין בה קדושה דלא פלוג רבנן בתקנתייהו‬
‫להרא״ש שכ״כ יאפשר שעל פה היה אימר כן עכ״ל ומ״מ תימה הלא הי־א״ש יהיר יונה נפרק מי שמתו כתב ביי אתר בשם ד״מ שאע״פ שאמרו ר״ה)לה י( שעם‬
‫ס״פ אין עומדין נתנ על הך דרב יהודה לא יש^ל אדס גרביי לא נג׳ ראשינית ילא נגי פנשדית דאניסי ולא מצו למייתי לני מישתא ש״צ מוציא! י״ח מתפלה אפ״ה מק״ש‬
‫אחריניתידר״תור״ח פירשידוקאצרני יחיד אנל צרני רניס שרי יכן נהנו לומר זכרנו אינם נפטרים אלא באמירה!בעניית אמן אינו פוטר אלא בי׳ ולפיכך אי! פורסין על‬
‫נראשונה ומטעס זה נהגו לומר קרוכיןנג' ראשונית יכן ר״א הקליר שהיה מאיי מקרית שמע כדי לפטיר את השומעים כעניית אמן אלא כיי שאל״כאין העניית אמן כלים ‪.‬‬
‫יבינו ויש מיסיכין עוד לאחר שסיימו כרנה ראשינה לימד אמת וגבירות‬ ‫ספר ינימיי היו מקדשי! ע״פ הראייה וני׳ ייוא תיקן קרוב י[ לאומיה נגי ראשינית עכ״ל‬
‫יכו' מתני' הכי איתא אין פורםין על שמע ואין עוכיין לפני התיכה‬ ‫מדהפליג בשבחי אלמא משמע דר״ל דראיי לסמוך עליי ליתר צרכי צנור ננ׳‬
‫ראשונית וא״כ היאך כתב רבי' להשיג על ייא הקליד שתיקן קרובין ילהאייך ננרנ' נפתית מי׳ ׳בתחילה פי' אין פירסין על שמע והשתא מפרש אין עיכהס לפני התיבה‬
‫שאמרי לקצר מטעם שלא ישר נעיני היא״ש נייושו של ר״ת שפי' לקיים המנהג וכתב דהייני פמיסיפין לימד אבית יגבורית וקדושה ואתה קדוש ונסמוך אכתיב אט‬
‫יכולים‬ ‫דאלמא דיש לנטל המנהג וזה אינו נ׳ אדינה הרא״ש מהדק ביד המנהג ילסמיך‬
‫על ר״א הקליר שתיקן קרוב ין נג׳ ראשינית ולכן נראה דאפי' אמר כן הרא״ש דלא‬
‫ישר בעיניי פי' ר״ת מ״מ על עיקר הדין לא נחלק ועוד ודאי דא׳י בו נפסקיי שהס אחרונים והחזיק המנהג לומר קריב״ן ירניני מתיך שהיה דעתו ניטה לבטל הקריב"[‬
‫השים אל לנו מה שאחר הרא״ש נע״פ דלא ישר בעיניו ניחש של ר״ת לקיים המנהג ילא שת לנו למ״ש היא״ש בססקיו נסי אין עימדין שהם העיקר ישרא ליה‬
‫מאריה גם יבינו עצמי כתכ כך לקמן בסי׳ קייב יע״ש במ״ש ב״י‪:‬‬
‫נפי הקורא את המגלה עימד אין נירסין על שמע נכחית מעשרה יכו' יפי׳־סיס לשי! חתיכה יכו׳ עד כפחות מעשרה ומה שהכניס רניני בפי' זה‬ ‫^‬
‫תחינה וני' היא להוציא מהפיווש שכתנ הרין עיש הגאונים דכי׳ אין פורסי! אין מתתילין יסיק אין מתחילי! בנרכית של קיש‬ ‫לשין חח‬
‫‪ I‬ופירסיס היא לשין‬
‫משא״נ נשאי כרטס טון קידיש והכדלה וכיוצא בהן שהיחיד אימרן יחכיר! 'יחידי שומעי! ג״כ ייוציא יכי' דלפי פייייה‬ ‫שינרך האחד!יצאי האתרים ננרנתי אלא נעשרה משא"‬
‫לא מיירי כדין זה היכא שבאי לנ״ה אתר שקיא׳ הצניר שמע יכו' וקאמר יבינו לליתא להאי פירישא אלא לשין תתיכה הוא ימיירי בבאי לכ״ה אחר שקראי שמע יני'‪.‬‬
‫ומ״ש‬
‫דרכי משה‬
‫סט ) א ( ואיני יודע י‪-‬עם לדבריו *היו ניאיב ‪:‬כופ‪-‬ש א ף בייא ברני‪• ,‬וער אור ״‪.‬ד‪,‬״ ג ב ר עני עיי ניכו נדון ה ה מ נ ו ר ך ל ע ו ל ם ו ע ד ו ה ר י ש ע ש ו פ ״ ש ל ה ט ‪ .‬ו ר א י י ה ו ם ג י כהני‬
‫םנרכת ההורה שהעולה אומר ברכו אר‪ ,‬ה ההנורך והעם עוני; אחריו נוה »עינין אחר ברכו וטנ׳ כדגי ו נ ; המנהג בינינו שאין ה פ ו ר פ ע ל ש מ ע א ו מ ר רק קריש וברכו‬
‫ועוני; אחריו ביון ה׳ ד‪,‬מב‪,‬דך ‪,‬י׳׳ב יער ואח־נ מי יחיד כבדך רביע‪ ,-,‬י ק־ ט • עצטו ימה ש ־־‪.‬פ *וברים נרנ־‪ .‬׳וגר א ו ר נ י ל טעמו כס״ש הר״י ש מ י ש ס ו ע דף י ע״ב ד א ע ״ ג ושי צ‬
‫‪1‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪L‬‬
‫ט־ים אייא נאמייה ובעני ־ ״מ ‪ 1p‬אין נו־ש•; על שמע כרי לפי‪.‬יר אח השומעים ב ע ג ״ ה אמן א ל א ביי ש א ל ״ נ אין הענייה אם; כלוט‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מ״מ מ י ט אי‪;.‬‬
‫‪1‬‬
‫•ים בקיאים לק־וא הנינוח ואי; פירטי; רק לענות קריש וברכו )עור במקום שכבר ברנו קיש וברכותיה‬ ‫ענ״ל וא״נ נראה שהטעם היא ׳ יוציא א־‪ ,‬שאינו נקי וא־ב ביל; י״ח‬
‫ואינה פורםיב ר ק ל>‪1‬מוע קריש וברכיב א•^ ל«״‪ -‬כרנה ראטו‪.‬ה יא ; ירק ‪• , - .‬יפי רנד׳ ר"־ טי‪,‬יא כדי להיציא את שאינו בקי א'כ היה להט לברך ניב שאר ברבות להוציאן נראה‬
‫דאנ־שר רר' יונת סבר דאין לע‪-‬וח אמ; אחי י נוחי בעטו מ‪-‬ים הפכי יא ל א ד י ע י ל הב היריבה ‪ 1",‬כתנ הנלנו בשם ר ן ופורחים בק״ש של ערניח נמו בשחרית וכני י בשם הר'ן‬
‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬

‫רנם בפריסה של ערבית אין לנ^רוס שתו־ נ״ אי< נ ׳*אי; טה ק י ו ‪ .‬ח כניו ‪ n‬׳וצי‪,‬׳־‪:.‬׳הנ• ‪ .s^v‬יאיתי לנהוג לפרוט בערבית נטי בשחרית יאפשר והקילו נ ו משוט ראי; לפרום‬
‫‪l‬‬

‫בעוביה‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫נתנו‬ ‫וג( אמנם ניהגים לנל המק מות לומר כהן קר בן כמל ס ר• נשם שנילי לקט שק‬ ‫‪ :‬ת א י ד א שלא‬ ‫ו ־ ‪ :‬י‪.,‬י כ ח כ ח נכיישה ב‪:‬‬ ‫סי׳ סט נא[ וברכה יאש;‪:‬־;‬
‫יכ כמיס ורב ל ה ן צוק וונ סלטי ג א ן והרב ר' יינה וו׳ קלונימוס וויי טיע ור׳‬ ‫שיה׳ כקראי‪:,‬‬ ‫‪ :‬־ ; י ל י יזו ואיני י ‪ -‬ו ט ט ע י‬ ‫; י יי•‬ ‫יחי‬
‫שחט ן הגייל י י נ סעדיה גאון שיש לומי פ וטים יכן נחב מהיייל שהיה נוהר לימי קוינן‬ ‫‪ :‬ל ה ׳‪--‬ל ה ר‬ ‫כ כ ו פ ו י ס א ן ‪ .‬כ ל א נ י נ ת י צ ־ ת י שה ל נ ־ ‪ . .‬ט ל נ י נ ו ב י ן ה ה י‪ -‬ו‬
‫ו ה ה ל טה על הכת וים שהי! לומדים נניה נשעה שהשין אומו קרובן ולא אמיו גינ קוינן‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י׳‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ט‬ ‫‪.‬‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪s‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫‪-‬‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫׳‬ ‫‪.‬‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫שעש׳ מ ה ש א מ ־ ל כ ס י א ״‬
‫׳נחי רי־יא ניימ וטיל אין פר‪,‬שי שהבחיייס למי׳ נונור ממש לולאיאסורלינו לניי ח ר ה‬ ‫‪:‬חט‬ ‫‪:‬יוס‬ ‫‪;:‬ה‪-‬־הגנ׳‪,‬־‬ ‫ו ה ע ם ע נין א ח י • נ ־ ן ה ה י נ י ןן י‪ L .‬נ ה ‪:‬‬
‫קיש יניניתיה ופמשמעית ל' התשינה שהניא דמיה אלא שכס עיוני ק א מעי נ‬ ‫ה נ י נ ־ קייב‬ ‫״ ״‬ ‫א י מ י ר ק קויש • נ ־ כ ו ׳עינין א ח י ל ‪ . : ,‬״ ו י ן כ א־‪,‬‬
‫ליי‪ ,-‬נירהיו •אניה כעס כליהם מהוי״ל שלא שמו לנס ליחי קוונן • נ ׳ יש לח ש להייון‬ ‫ח‬ ‫‪:‬חת ‪1‬‬ ‫לע‪:‬מי י מ ה ש ה ס ה׳ איתי ‪ c‬נ ־ נ ח‬
‫העם שאל יראי מן הלימד ויפסיקו גינ נדנריס אחרים עניל‬ ‫ח י ק י ש אינן‬ ‫נ י י ג ״ כ נ כ י ׳ כ ל י ס ת ש מ ע צ ‪ 1‬י ‪ :‬״ ‪ /‬י שי; י ‪ :‬י א ח ח מ ב א י ‪:‬‬
‫‪y‬‬

‫ז ( וגם ר״ח לחץ לפ־ש ההיא לנחקיס שאמרו לקצר נ " שהוא נירוש שלא י א י ׳ ‪ ,‬־ נה ויל‬ ‫א ת י ‪,‬ייטיש נ ט ‪ :‬ת‬ ‫נ פ ט י י ן א ל א כ א מ י ר ה ו ע נ י י ת איי; ל ק א ן ‪ :‬י ח י ; •‪-‬נ ‪ .‬׳ ׳ ט נ י • ל ;‬
‫י‬

‫שלח יחייך בחטנע שאו •צערן לחתיס ננונה ינמקיס שאמיו שלא לחתום אי‪.‬י‬ ‫‪r‬‬ ‫; נהניא‬ ‫י‪ .‬ח כ < י ח ‪ :‬שה‬ ‫ה מ ן א ל א כ ע ש ר ה ש ח ל ״ כ א י ן ט ‪ .‬י ־! א י; ‪ .‬ל ב‬
‫־ ש א ל ‪ ,‬ת י ס ט ״ ן נ י ־ ן ס־ק לנינית לן‪ .‬וי שנתונ שס פייש־י ושרית הקשה על״ נמה קושיו‬ ‫שא גו נ ק י ! ח ״ כ נ י א ה נ ו ״ ן ה ו י ב נ ל כ נ ק ״ י י ס ל ק י א ה•; נ ‪ r‬ו א ‪ ,‬פ י ס ; ־ ־ ‪ :‬ל • ל ט ‪1 :‬‬
‫)ה‪ (.‬דיא יש־ י י לח מצאת• להואיש שנתב וה ואפשר שעל כה היה אימו נן נ״י ‪.‬‬ ‫' ש פ יסייש י ­; נ ב ח ע ק י י ש נ י נ‬ ‫קייש ׳ נ י נ ו ע ו ל כ מ ק ו ם‬
‫סי סט י א ( פירוש אותם שנאי לנ״ה נוי אומר קליש נינו ונמה ראשונה ייצר אור ולא‬ ‫א נ ל ו מ ר נ ו כ ה ר א ש ו נ ה א י ן ל ה קש ח לכי ‪ -‬נ י ׳ י נ י י ‪ .‬ה כ ה א ־ ״ ל ד י י ח א ח ש א י ; נ ק י‬
‫״ ת ל כוי נ ת נ נ״י ללנר׳ האמרים שאין י»ילאומר קלושה שנייצר‬ ‫ל‪"1‬מי־‬
‫ו‬‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫־‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ח״כ כ י ה להן ל נ ו ן ג ״ נ‬
‫א י י הי! אויז־יס נוכח ייצר א י ל מפני קרישה שנס שאינם רשאים לאמת ניחיו וללנוי האימריס‬ ‫‪.1.‬‬ ‫א ח י ה נ י ח ר נ ע מ ו מ ש י ב ה נ ש ק י א י כ ל ־ ה ‪ .‬ל ל ה ן הפ־יש׳‪:‬‬
‫לץ־ שה שנ״צי א י יחיל אומי אותו ציל שלא היו פורםין על שמע אלא מפני שהש ציל קליש‬ ‫ו נ י ' ל" !ר״"־( ה נ י ל ש ‪ :‬י ם ן גיל ב י י ‪ .‬כל ל ‪ :‬צ ח י ״ ״ א <‬ ‫‪,‬‬

‫‪1‬נ־נ וכיון שהשי! אימי נרנו עניפ צרינין ציין שוס נונה ואלינ היו גיאיס כאילו הס‬ ‫ו י ל ותפיל‬ ‫ד ל־‬ ‫ו א ת שמי שכבל ש מ ל ו י ‪ :‬ח מ י כ י א ת ת ש ד נ י נ ק י • נ ל ב ־ י ה ב י‬
‫כ‪:,‬׳ריס חיו ‪:‬׳אמי להם לנין ואינם חנציס לכן אומ־ים נדכה ראשונה של קיש וכן נ ח נ‬ ‫‪ .,r‬ב א ״‬ ‫‪',‬־״יה‪ •:‬ל‬ ‫א ת ו ש כ נ ר ש מ ע כוי מ ב ח ע ו ל א א י י י ׳ י ו ה‬
‫זיה־־י״א ו״ל עיין בדרישה והא דלא אמרי גס שחר נינוח קיש ניאה מנואי נלנייו״ן שכענ‬ ‫נ ו ‪ ,‬ן ה ' ה מ נ ו ו ן ל א ש ג י נ ה כ ׳ ו י א י י מ ב י נ ת היי‪ ,‬ן ב א ‪ .‬שבו‬
‫רל אי; ליוסי; על שמט נירש״י נגקשהיו כאן י׳ ננ׳ אלס שהתפלל נל אחל נכני עצמו ניסיל‬ ‫כ־כח הון ‪:‬‬ ‫שישח‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫נ ו ‪ ! ,‬־ ש א כ ל נ י משלי כו מ י ״ א י נ י ו ש א • ל א ב‬
‫ילא שמעי לא קליש ולא נוכו הוי אתו מהם עומד ומתפלל נקייש ונרני ומתחיל ביוצר איר‬ ‫צל‪-‬ח התיס‬ ‫י כתי‬ ‫ל' א ע ״ ג ו א י ן נ י כ ה י » י ק י י נ י נ י י ר י • • ; כ ל •ח י א י‬
‫עכיל הוי לן ומיידי שננו המכלל כל אחו לעצמו ועיין בדרישה‬ ‫א י י ה שהעולה‬ ‫יהוא־ש לקי'ל נ ו ת ״ ה ו • ו א ״ ז ׳ מ נ י י ת ה ת י י ה י י נ ה י ח ״ ה לטיק־ השכח‬
‫והיה‬ ‫ח‪!1‬ר ו א ו מ ר נ א " ׳ א מ י ה אשר נ ת ר כוי ואשר נ ת ן לכו כ! ש נ ת ק נ ה בעשר ו ה ש י מ ע ל ע י נ ה‬
‫ו מ י ה ו יש ל ה נ י א ו א י י ה ל י נ י ׳ ר מ י א מציי!ן‪ .‬ג ׳ ליו״ד י ה י ״ כשעיני[ א ח ‪ :‬ס ב ר ו ן א ל ה י ט‬
‫ונמיפ ניי שש סימן ו' יהיה נוין ה' המנוון והוס כונה וקיל ‪.‬‬ ‫י ש א י י נ י י ן שאכלנו משלו ש א י נ ה נ ר נ ‪:‬‬ ‫ש כ נ י ע;‪,‬׳ כ י י ן א ל ה ׳ ‪ :‬׳ כי ה י א נ י כ ה‬ ‫ה י ס ק ן ״ צ י ר פן כיין‬ ‫כוי ס ג י‬
‫יע»ו‬
 ‫סט‬ ‫ב׳ח‬ ‫אורה היים הלכות ס״ש וברכותיה סט‬ ‫כיי‬
‫פסיק שם או א‪ 0‬צריטש לגמור »«לי‪1:‬היה אומר רית שצריך שיהיו ‪ wmj‬יהיה אמור ר״ת שציין שיהו שבעה וטלי פי׳ ממיס איתא מעינן שגעה‬
‫מלנתיב בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה׳ דאיפא«י סיבות‬ ‫והרא״ש והר״ן וטעמייהו‬ ‫א שמעי קדש ונרנו ‪01‬׳ כ״כ שם התיספ׳‬
‫לאיתא במ״ס)פ*( רטסיני שבמערב אימרים בו׳ וטתנים סעם לדבריהם בהאי קרא ואעפ״י *ש אומרים ששה כנגד ששה תיטס עם תיבת ברט וי״א‬
‫יע פרעית בישראל גהתנלב עם ברכי ה׳ לאיכא י׳ תיטת וי״א אפילי תמשה כנגל ס׳ תיטת על ברט י״א בשלש כעל שלש תיטת נפרוע פרעות טשראל‬
‫וה״פ לקרא בפרוע פרעות בישראל שלא‬ ‫ש היא ונספר הישר‬ ‫בששה משים מרכז שי‬
‫שי מה שמיעל עליהם לעשית אזימנלב‬ ‫כמג אגלה בה׳ משום לליבא אלא ה׳ מעשרה )‪ 0‬והיה אומר ר״ת שצריך שיהיו שבעה שלא ע‬
‫שמעו‬
‫מיטת על ברט ‪1‬כתט התוספות עול ונ״ל קדיש וברכו ואז יאמר אע״פ שהאחרים שמעו ותלמידי העם לברך את ה׳ וליכא אלא ג׳ תיבית‬
‫רש׳ייכתבועל בהסנלב מ״מ נקטר‪ !/‬שנעהלללעת‬ ‫אפילי נג׳ שלא שמעו יה״פ לקרא בפרוע‬
‫מחמיר שבכולם לא בעינן אלא שבעה‬ ‫על‬‫פרעות בישראל שלא עשי מה שמוטל בשמו שאפילו כשביל א ח ד שלא שמע קדיש וברכו פורסיןה‬
‫יכלי שלא יחלוק אתלמול שלנו למצריך‬ ‫עליהם לעשות או יתנלנ העם לנרך את שמע ואפילו אותו שכבר שמע יבול לחזור ולפרוס בשביל האחר‬
‫תשעהרה היה אומר ר״ת לכן פיחשו לשנעה‬ ‫ה' ילינא אלא גיתיטת על נהתנלנענ״ל‪ :‬שלא שמע ‪ W‬והבי איתמר גמי במס׳ סופרים במקום שיש עש‬
‫אלוכים שלא שמעי ואו מצערפין עם ג'‬ ‫יהרמנ״ם נתנ נפי׳ח מהי תפלה וניצל או עשרה ששמעו קריש וכר© ‪ M‬ועמד א ח ד שלא שמע בין צרי‬
‫שכבר שמעי לעשרה בעינן עכ״פ לאק‬ ‫מא תפלת הצטר יהיה אחל מתפלל יהנל‬
‫ממעין יאין עישין כן נפחות מי׳ גלילים ששמעו ואמר קריש וברכו וענו אלו אחריו יצא ירי חובתו שרפי! על שפע בפתיח מעשרה ‪:‬‬
‫ולזה‬
‫‪ p»n»1‬יש״צ אחל מהם ואפילו היי הסכים א״א הרא״ש ז״ל סומא שלא ראה מאורות מימיו יבול למ״ש וסלמילי רש״י כמט משמו‬
‫שאפילו בשביל אחל וטלי כ״כ‬ ‫מקצתן שכגר התפללו יצאו או משליחיו לפרוס על שמע ולברך יוצר המאורות שאע״פ שאינו רואה הוא‬
‫התוס׳ ומ־א״ש זהר"! משמו ‪1‬נראה לסמן‬ ‫לה‪ 0‬לעפרה והיא שיהיו לוג היי שלא‬
‫וכ״בש״י על הן למ״סשהניא רט׳בסמוןלאמר‬ ‫נהנה במאורות שרואים אחרים שיורוהו הדרך אשר ילך כה ר‬
‫התפללו יק איא קלושה וטי וכן לא יהיה א״א ז״ל שיכול ל ה ת פ ל ל ולהוציא אחרים ובלבד שלא יקרא כתורה‬
‫ועמל אחל שלא שמע נק אלו ששמע!‬ ‫אחל מנרן ברכת שמע והכל שומעק ושטן‬
‫לעמל‬ ‫—ש״י ללאו לוקא‬
‫‪—......‬‬ ‫נשים זנו' יצא י״ח ום״ל לר‬ ‫שאסור לקרות בעל פ ה ‪:‬‬
‫אחרח אמן אלא בי׳ מהי הנקרא ©לס על‬
‫גראה שסובר לששה בעינן‪ :‬ךרן״ש רטט ותלמילי רש״י נתני נשמי אחל שלא שמע אלא אפילי איתי שכנר שמע ישל לחוור ולפרוס בשטל אותו שלא‬
‫יהרא״ש יהר״ן יהרא״ש נתב אח״נ שמע ויצא י״ח שהה אם היה נא צב״ה מקילם שקראי הצבור שמע לא היה אלא‬ ‫ל אחל יטי ג׳יו נתט התוס׳‬
‫שש טי אי י׳ ששמש נין נרט נין קליש )לאחר התפלה שומע מן הש״ן ועיגה אחריו אמן אף ענשיי אותי שלא שמע עונה אחריו ואותי‬ ‫ונ נמקים י‬
‫אלו יאמר נרנו או קליש !עט אלו אחריו יצא י״ח ור* אומר שלא שטרם על שמעאע״ס שננר שמע לא גרע מש״ז שחוזר התפלה נלי להיציא לניס‬
‫יס על שמע כיח ששמעו טלם קליש או נרט מון מחט אפיל! הוא אע״פ שננר התפלל י״ח והא מקט נמ״סיעמל אמל שלא שמע וט׳ אמא לאשמועינן‬
‫לימר נרט ישמא לישנא למיס לא משמע אלא ליענל ילא ג״ללחלק רטתא איפנא דאע״פ לאימי שלא שמע איט שרם על שמע אלא נרי לענות ישיר‬
‫ה נח לנתחלה נק ליענל וההיא לרטתיט שנמערנ פליגי אסיק וסנרי מנירןונרוך ה׳ המטע לעולם יעל יענשיו איט עונה שהרי אימי שלא שמע היא‬
‫מנריםנרט נד יסנרא גלולה היא ללמה לא יצטרפ! ט׳ ששחעי עםהיחיל שרס על שחע והאחרים שמר שמע‪ 1‬הם העוגין אחריי אפיה יצא י״מ כאילו היה‬
‫שיאמר הוא לנר שנקלישה הרי היא מקלש את ה׳ ני׳ ענ״ל ונתנרניגי היא העונה נעצמו ננ״ל ליישנ ללעת רש״י מיהו סלנרי הרא״ש שהשינ תשונות‬
‫א ו״ל שכך נהגו העולם לעשות אנל יש להזסר שלא יאמר נרט אם אלנרי רש* ומסקנת לנריי ללמה לא יצטרפו ט' ששמעי עם היחיל שלא שמע‬
‫אפילו ימיל שרוצה לנרך על שמע ע״נ נצימר שאצ״נ יהיו נראים ת״ו שיאמר היא לנר שנקלישה ה״ה מקלש אס ה׳ נעשרה אלמא לסינר למיס ליקא‬
‫להם נרט יאק נהם גם אחד שיברך )נ( נתנ האגור נשם סמ״ק קאמר שלנמחלה לא יעמול לפרוס על שמע אלא איתי שלא שמע ויש רטט‬
‫שאומר רטנו טוניה שתים נהגו להתפלל אפילי נשניל יחיד וראיה מאנל לאחר שהניא מאי דאתמר נמ״ס ילזה הסנים הרא״ש זיל דדעתי לומר שהסכים‬
‫הוא נמחז‪1‬ר!יטרי ונשאלתומ רנ אתאי ונתנ עוד האגור נאשנמ נהגו למאי שמס‪1‬רש נמ״ס דאות! שלא שמע שא שיעמוד לנמחלה לסחס על שמע ודלא‬
‫את שמע אפילו על אחל שלא שמע ואפילו שמע הסירם ע״נ ינתנ נתלמילי רש״י ולפי לעת רש* צרין לומר להא לאימא במ״ס לנעינן שנעה או‬
‫ממשה או שלשה שלא שחש טלהו פליגי אהן למיס לאפילו נשניל אחל פורסים על‬ ‫הרינ״ש נתשינה שנ״נ שנטה לזה הר״ן נפי׳ ההלטח ‪:‬‬
‫נהגי‬
‫אפילויויולצאר אור‬
‫םי ענש‬ ‫ואיןש״יאוממדיה‬
‫נתלחילי רר‬ ‫אומרוהכיחצינהוגקלישעלמא‬
‫ינלט נלנל‬ ‫ופסקהפהחלחכהאלאקולל‬‫לאילועעמצה‬
‫להייט שמ‬
‫לפתס‬ ‫על שמע‬‫סורסיןקאי‬
‫ינרטלמילמא‬
‫שיקרא‬‫ה!מאע קלליאע‬
‫שלואט ש‬
‫נמ״סל פש‬
‫מזיל אח‬
‫לאפילומרנשט‬
‫רני׳ והכי אית‬
‫שה שניוצר אור וסומנין על הרא״ש שמסיר לברך ולזמר סלר קלושה שניצר‬ ‫שם‬ ‫וסלרמרקלו‬‫שנתנ שאפילו איתי שננר שמע יניל לתייר ילפרים לימיה נמ״ס להא לא קא‬
‫לנל ימיל נללעיל נסי' ניט וצפי זה צריך לומר למ״ש רטט ונל המפרשים‬ ‫אוררקתני‬ ‫ששמל ואומר קליש ונרט אלא אות! שלא שמע ולרש״י לא תקשי מהא למ״ס‬
‫שמנרניסחיתינדכה ראשונה של יוצל איל הוא ליקא להרמנ״ם ולעימי' לאין אומרים סדר‬ ‫עחל אחל שלא שמע לא״ל לה״ה אפילו שמע אלא א!רמא למילתא נקט ש‬
‫קלושה שניצר אור טחיל אנל קשה ללילן מאי שרסיס לשק חסינה הלא אפילי‬ ‫שלא שמע הוא ששמל יאוחר קליש ינלט‪:‬‬
‫לפרוסשחע לינא הנא ללוחק לפרש להחתינההיא קליש ונרט ושל קשה הלא‬ ‫חתינה חן‬ ‫ךדףזד הרא״ש על לנרי רש״י שהטעם שאפילי איתי ששמע יטל‬
‫פיסק שיטל לימד קלישה שניצר ניחיל ואסיה פי׳ נפי הקורא שמל לפריסת‬ ‫נשטל האחל שלא שמע הוא כלאשבתן נש״צ שאע־פ שהתהפרלאל״שחחר‬
‫מרקליש ונרט ונרנה ראשונה של יוצר אור א״נ נע״נ ללשין מתינה לא‬ ‫אא‬ ‫ש״חחעלהי‬ ‫ומתפלל בקול רם אע״פ שנולט נקיאים ענשיי ואין נ״נ ראיה מי״ח לשאני י‬
‫נליא הני חתינה חןשמע אק צריך לחהר פששרסין על הפחח שלא יפרפו‬ ‫מעת אל‬ ‫ר׳ יוחנן ולואי שיתפלל אלם נל היום ושל החזן מסלר התפלה פעםמשני‬
‫נ״נשסימי הצביר יהש״ז המפלה ולא מקסי שסימו לפי שנל אומן שלא שמעו‬ ‫שיעט הקהל קלושה יגם מצוה לענית שלים וגם התוסשת נתט לאיןאלראאילהאמר‬
‫ינרט ממקנצין אל הפחח ישנלק לפגי השמלין נתעלה שעליק לא סיימי‬ ‫קליפלנס‬ ‫לשאני הייח נרנית שהרי אם טה מתפלל מתחלה נקיל רם שמא לא ינייט‬
‫תפלת י״ח וקא ענדיאיסורא לאמר לעטר מגל המתפלל מין ל׳ אמיסמ ‪:‬‬ ‫למיע עם ש״צ נמקים קלושה ומולים ע״נ ואע״פ שלחו הראיה קצת נתנה רטט‬
‫טון שלא ראה מאיחת מימיי יטי משנה פרק הקורא עומד סליגי בה מיק‬ ‫ס‪"1‬מא‬ ‫לפסק הלנה מפני שלא למאו לגמרי ואפילו אם היחה נלחית ראיתי לגמרי‬
‫שלא נחלק! עליו ש״ל לנתונ לנריו לפסק הלנה • ולעגק מעשה יש לחזור אחר ו׳ ידי והלנה נת״ק דאמ״פ שלא ראר מאורות מימיי ילא הגיע לי מאה‬
‫!נלאהת אפיה מנדן י!צר המאורות שהרי הוא נהנה ע״י אמרים שיוריהי הלרן‬ ‫‪........‬אינם נמצאים נלאי הוא רש* לסחון פלח נשעת הלחק ‪.‬מהמאורי‬ ‫שלא‪....‬שמעו !אם‬
‫אותי שלא שמע היא נקי לירל לפני התיכה ולפרוס יכול אחר ששמע אשר ילן נה נלאיתא התם ממ׳ אנל לשל סימן נ״ג ללא מיידי אלא נתפלה‬
‫שש נצטל מי שלא התפלל יהיא נקי לירל לפני התיבה ולהתפלל שהרי לא ממר אלא נשבר לפני התינה ולרנן היה שלא לעטר שין לפט התינה‬ ‫אאע״פ י‬
‫א הש״צ אע״פ שכנר התפלל לעצמי ומיהי לפי מ״ש רטנו נסי' רעיו‪ .‬על שחגיעק לתפלה נמ״ש הר״ן א״נ לענק תפלת י״ח פשאיט אזמר ייצר המאירית‬
‫שא לאשמועינן אלא לקי״ל סומא תייננכל המצית יינול להיציא אחרים י״ח‬ ‫יודעיםלאלקדאת‬
‫נשם נה״ג שמי שקידש לאנשי ניתו ונא אצל אנשים אחמם שאין ל‬
‫שלאפטור מן המצות לא היה רשאי לעטר לפני החינה להוציא אחרים לנל‬ ‫נאיתםהיה‬‫דש להם אנל אם יודעים לקדש איט מקדש להם א״ל דה״נ אם יש לאס‬
‫שמעי בקי אין איתי ששמע מוציאי ונן ראוי לעשות‪ :‬הפטור מן הדנד איט יטל להוציא אחמם א״פ לפיו אין סנרא לחלק נק סימא‬
‫שםלאלבר״אהה מימיי לסימאשראה ואח״נ גסתם לכך כתנ לניט נסי' ג״גנסתם ©מא‬ ‫ו ד ח ף ד נספר החנהיג ולאחר שיתחיל שץנרט יייצר איר יבאיס בני אד‬
‫יטללירד לפני התינה אנל נאן לענק נרנת ייצר החאיחת נלחיד אינא לחלק נק‬ ‫בשחרית לא יאחר להם ש״צ נרנו עד אחר התפלה ולא נין גאולה‬
‫טמא ילנן נתב רטט דאפילו לא ראה מאירית מימיו נסייטל לנרד ייצר‬ ‫שומתא ל‬
‫ונגר‬ ‫לתפלה דנעי תינף לגאולה מפלה אנל נערנית דקי״לתפלת ערנית רסו‬
‫נריך שאע״פ שאינו חאה הוא נמה יטי ייטנ ג״נ לפריס על שמע ולהוציא‬ ‫נתמהאורות‬
‫אני מפסיקין נין גאולה לתפלה נפסיקים יטל לומר נרנו והיא דעני המ‬
‫אחרים י״ח למאי דקי״ל דסומא מיינ ננל המצות‪:‬‬ ‫ה׳ המטרך ודמסדמ ק״ש נתיקין חנמים ננ׳ לפניה ינ׳ לאחריה אנל אם לאמר‬
‫ף^ן״^ם ונ״נ הרא״ש שינול להתפלל ונו׳ אינא לתמוה דמאי מטא רטנו ראיס‬ ‫רט נאים מיד ילא פתח החזן נייצר איר יהם לא פרש שמע יחזור ‪1‬יאמר לה‬
‫מדנרי‬ ‫נרט ייפרסו על שמע דה״ל סדיר השנת לפניה אנל ‪ off‬קראי את שמע לא יאחר‬
‫בלל ‪3‬תש׳‪ 1‬הגא‪1‬טס ומנהג סריבינצא בני אדם המתאחרים לבא לנ״ה וננר התפללו הנל יעמוד אחר שלא התפלל ימציאם י״ח נמק אע״פ שננר יצאו‬
‫לו ונצרפת אף אם התפלל פורס להם על שמע לומר קליש ‪1‬נרט ויפתח כיוצר אוד וקדושה עד ייצר המאורית יידלג ויאמר תפלת הלחש כקול רם‬
‫שה וישלים הנל עניל ורטט מלול מהרי״א נתנ ראיתי נפי׳ רש״י שאלי נגי האלם ננר התפללי יהם מחרים פעם אשרת לנרך נעטר שלא שמש קליפ‬
‫שה מעומל ומפסיק ונתב הוא שלא יתכן יה שמאחר שהתחיל עליו לגשר התפלה שלא נתקנה להפסיק בנרטתיה שננר סלרוס ע״פ המקראות טלם ואני‬
‫פיריש רש* יגס בדברי המחבר אס הם מגרים פיטל להפסיק אי לא אבל נראה שענ״פ מאחר שננר התפללו האנשים ואינם חזירים לזה אלא נלי לשמוע‬
‫טלם יבולים להפסיק חון חן החחפלל שבזה י״ל שיפסיק א‪ 1‬שלא יפסיק וראר להחמיר ויש לעיין ג״נ אם יטל להיות זה אפילו לנתחלה נמי שחצה‬
‫ביחיד וחצה לשחוע קדיש וקדושה ק‪1‬דם שיצא אם י»ל ל‪1‬חר ננתחלה קדיש ונרט ונרנת מצר ותפלה נשיגמור א!תה לחי שסונר נך ואחיה יחוור ויקרא‬
‫הנרנות ולא גחוש לסמינת גאולה לתפלה מאמר שששה לשנמע סלר קל!שה שחנל לעשותו ואי משום שמפסיק גנרטמ ננר אמרט שנרנות אינם מענני׳‬
‫ג ‪:‬‬ ‫י ה ם ב ש ע ח הדח‬ ‫ע‬ ‫נ‬
‫ת <( סומא שלא ראה מאותת מימיו יטל לפרוס על שמעוכייכנר נתנארנסי׳ג״ן‪:‬‬ ‫עניל ונס׳שה״ל כתוב כדברי המנהיג ייאי'‪ °‬לממיר ל‬
‫נשים‬
‫ד ר כ י משה‬
‫בערבית רק טשום ברכו ליעל דאין שם קדיש משא״כ בשחריח דאיח ביה ג״נ קדיש‪) :‬ב( יצ׳׳ע דלש״ו יהא ווז שלא שמע עדיין אסור ל‪6‬דו‪ 0‬להא אין א׳ מן הנשארים טרויב לבדן‬
‫על שסע שיובל לוסר אלמ ברט ולא משםע כן מדברי תלמידי ר»"י שנהבי יא‪8‬ילו אוהו שכנר שפע ט ׳ משפע נ״ש אוחו שלא »‪0‬ע שיובל ל‪4‬רופ ואם ר״ל שצריכים ליוהר שיהא‬
‫בבל עשרה אח׳ שריצה לבון היינו שלא שמע עדיין ברכו א״ב לא היה לו לתלוח טעמא נמה שגראה ה״ו שאיגט רוצים לענות אלא משום דהוי ברנה לבטלה ולכן רבדיו צ״ע ;‬
‫)ג( בהשובח טהר״י פיגץ סימן ט״י כהב ראפ הועוללי נכד בנ״ה יבאי אה״כ י׳ שלא התפללי יבולי! לחוור ולהו«לל ולהעמיד חזן עליהם כמו שעשו הראשינים אע"» שהראשיגים‬
‫עדיי!‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫‪ W‬ועמר א׳ שלא שמע בו׳ ויל ב״י ונמנ מהווי״א שנהגו לעשות כתלמיד הוי אבל יש‬ ‫) י ( והיה אומו ו״ת שצוין שנעה בו׳ נותנים מעם לונויםם ונתיב נפווע פועומ נישואל‬
‫לעסו שלא יאמוו בונו אם לא יהיה שם אפילו יחיו שמצה לבוו על שמע ע״כ‬ ‫כהתנוב עם נ ו ט יי׳ ואינא ו׳ מינות ‪ .‬וי״א אעילו ו׳ משום ועו נוכו ועו ככלל‬
‫בלועו שאצ״כ יהיה מאין מ״ו שש״ז אומר להם גוני יאק נסם גם א׳ שינון ענ־ל ירי וו״נ‬ ‫ששה תינות םן ונספו הישו נתנ נס׳ ועו בונו סי תינות סן ונתנו התוספות עוו ונ׳׳ל‬
‫ומ״א וצ״ע ולשי וה יהיה יס שלא שמע עויין אסוו לפוום והא אין אחו מן הגשאוים עשוינ לבו'‬ ‫ואפילו נג׳ שלא שמעו וה״פ ור‪,‬וא נפויועעועות בישראל שלא עשו מה שמוטל עליהם לעשוי‬
‫על שמע שנוכל אמו אליו נונו וצא משמע ‪ p‬מונוי תלמיוי וש״י שנתנו ואפילו אותו שננו‬ ‫או יתטנ העם לנון את יי' ולינא אלא ג׳ תינות עו נהתנונ עליל ‪:‬‬
‫שמע נ ו משמע נ״ש אותו שלא שמע שיונל לפווס ואס ווצס לומו שצוינין לייהו שיהיה בכל‬ ‫)י•( והכי אתמו נמי נמסכת סופויס ט' ו״ל נ״י פשוע םוא ואעמןרא ומילמא <ןאי‬
‫העשוה אסו פווצס לנון וסייגו שלא שמע עויין בונו א״נ לא סיה לו לתלות עעמא נמס‬ ‫דהיינו ואפי׳ נשניל אסו שלא שמע קויש ונוס עווסק על שמע ואילו מ״ש שאעיצו‬
‫שנואים מיו שאיי ווציס לעטת אלא משוס וסוס ברנה לנעלם לנ• ונוע צ״ע »לל ו»*א מ״ע ‪:‬‬ ‫אותו‬
 ‫אורה היים הלכות ק״ש וברכותיה ע‬ ‫‪m‬‬
‫ונראה ליישנ דכא רנינו לפרש יןי י י ^ } ‪ £‬ועגלים ששורים מק״ש זנן קטנים לר״ת לוקא כשלא הגיעו לחינוך‬
‫י‬
‫מדכרי הרא״ש על הדין הכתוב בתלמוד‬
‫ונוי משנה פרק מי שמחו)כ•( נשים ועגלים וקטנים פטורי!מק״ש‬ ‫דברי הרא״ש שמ״ש דסימא יכול להתפלל ולהוציא אחרים דלכאורהקשה מאי אתא י‬
‫לאשמועינן הא סשיטא דסומא חייב בכל המצות יכיון שחיינ במצית יבול נמי להוציא ונחלקו שם רש״י יריית בקטנים אס דוקא בשלא הגיעו לחינוך או אסי' אס הניעו לחינוך‪:‬‬
‫גאהל מועל נראה לעכל ואשה חייגים הם בקכלת הייחוד דהיינו‬ ‫אחרים וניחא ליה דמ״ש הרא״ש שיכול להתפלל יכו' לא על תפלת י״ח כלמוד‬
‫פסוק ראשון ‪:‬‬ ‫*"‬ ‫״‬ ‫קאמר אלא ר״ל כל החסלה מיוצר אור‬
‫וקיש ותפלת י״ח דהשתא אחא הרא״ש ע י א ( } ‪ C ^ ' J‬ועברים פטורי! מק״ש וכן קטנים‪-‬לר״ת ר ו ק א ב ש ל א ךןן^ן הכונס הכחולה פעור וט׳ משנה‬
‫ו גפרק היה קירא )פי •( חתן‬ ‫הגיעו לחינוך ולרש״י אפיייו הגיעו לחינוך ל א‬ ‫לאשמועינן דנל סומא אפילו לא ראה‬
‫סטור מק״ש כלילה הראשון עד מ״ש אם‬ ‫מאורית מימיו נמי וכול להתפלל כל התפלה‬
‫‪1‬‬
‫ולברך ייצר המאורות ונס יכול להוציא הטילו ע״ אביו להנכו בק״ש לפי שאינו מצוי אצי־ו כשמגיע זמן‬
‫לא עשה מעשה ומפרש כגמרא )שם(‬
‫אחרים דאע״פ שאינו ריאה הוא נהנה ק״ש בע־ב או ישן הוא כבקר • )נ( חתן הכונס הבתולה פטור דכינם את הכחולה דוקא הוא דפטור‬
‫במא!ר!ת שרואים אחרים שיורוהו הדרך בין כיום כין בלילה נא[ ר' ימים ודי לילות הראשוגים א מ לא עשה אפילי כשעה שאינו עוסק בחציה משוס‬
‫שילך בה • ימה שקשה ממ״ש רביני סוףסי' מ ע ש ה ומשם ואילך חייב אפי׳ א ס לא עיצה מ ע ש ה וכונס ה א ל מ נ ה לשריל אכל כונס את האלמנה חייכ להא‬
‫רצ״ח נשם ראלי״ה דסימא אין לי לברך ה ״ ב ‪ 1-0‬ואם רצה התן להחמיר ע״ע ולקרות קאמר תייק הרשות ליכא טירלא ימי שטרוד מפני שטבעה‬
‫ספינתי בים וכיוצא חיינ ללא תיפטר‬ ‫נמ״ש נורא מאורי האש י״ל דהתס לאו‬
‫גמאה תליאמילתא דאףנלאיחס שרואים נירו רשכ׳׳גאומר שאינו רשאי )י‪ 1‬ופסק א״א ז״ל כרשב״ג ובן פסק אלא בשטריל טימא למצוה וטעמא‬
‫ונהנין כעצמן מן האור אינן מברכים י ״ ח ו י ב אלפס פסק כת״ק ‪ M‬וכ‪ (.‬ובייש האידנא ש א פ י ' ש א ר כל ארם דלא מיפטר בינם את הבתולה אלא‬
‫עד שיראו שלהבת דשקמשו לאורו עד אין יבוייין ייכוין כל כך שאין חילוק בין ה ת ן ל ש א ר כל ארם ובן עד מ״ש מפני שייאותו זמן ואילך‬
‫כדי שיכיר בין איםר לסונדיון וכיון דאק כ ת ב ה״ר ביאיר םרוטנבורק שייא אמרו לפטור חתן א ל א בזמן כבר נתקררה לעתו וכתב ה״ר מנוח‬
‫בשם הראב״ל להא דסטור כונס את‬ ‫הסומא יטל להשתמש לאורי אינו מברך‬
‫משא״כ בברכת יוצר המאותת דבהנאה הראשונים שהיו מכווגין אבל עכשיו אפיי ש א ר בל ארם אינו יבול‬
‫הבחילה לוקא גלילות שהוא מחייחל‬
‫עמה אבל אם היתה נלה או חילה או‬ ‫למין‬ ‫תליא מילתא וכיון דהוא נהנה מאחרים‬
‫שלא היה מקום לייחוד חייב יכחב עול‬ ‫יכול לברך‪:‬‬
‫מ ו י י ז י ח ועבדים פטורין מק״ש משנה פיק מי שמתו ודף נ( וחפיש גיחרא דחלברי הרמב״ס משמע דפטור גם בימים אנל אפשר דלא מיסטר אלא בלילות‬
‫ק״ש פשיטא מ״ע שהזמן גרמא היא וכל מ״ע שהזמן גרמא נשיס אבל לא בימים דישראל קדושים הס )כדאיתא שבת פי( ומסח דעתיה מינה ואין‬ ‫יי‬
‫סטירית מה״ד הואיל יאית בה מלכות שמיס קמ״ל עיי הואיל יעכ״פ נשיס ועבדים כאן טירדא והכי מםתנרא ננכ״ל ותינו כתב כדמשמע מדברי הרחכ״ם י״ל וכ״כ‬
‫כהגהית מיימינית כשם החיספות ‪:‬‬ ‫תייביס לקבל עליהם יחוד מלכות שמיס שכתיב נפסוק ראשי! ליתחייבי גמי נקייאת‬
‫כל ג׳ פרשיית קמ״ל שמעינן דאף על פי לפטורים מקייאת כל הי‪ '.‬פרשיית מימ ן מ ^ מ״ש רביני שזמן הפטיר היא ד' ימים יד׳ לילית תמה רניגי הגדיל מהרי'א‬
‫י״ל שהרי אינם אלא ג' ימים כלומר שכתולה נשאת ליום הרכיעי וכבר קי־א‬ ‫י‬ ‫חייבים הס בקבלת ייחוד השם עליהם ולקרות פסוק ראשון זכ״כ ב״י בשס ספר‬
‫קיש בשחר קודם נישואיי והשתא לא משכחת עד מ״ש אלא ג' ימים שהוא סטור‬ ‫אהל מועד ומסוגיא זו למד כך והכי נקטינן יכךישלהירית לנשים •‬
‫ן ד י קטנים לר״ה דוקא דלא הגיעי לחניך יכו' פי׳ ר'ת ס״ל כיין דאפילי כתפילין ונ״כ תלמידי היר יונה ואולי שביש היא שנפל בספרים ע״נ ואפשר לומר שרכיני‬
‫‪ I‬חייכין כשהגיעו לחינוך דתפילין דהיינו דכיל לשמור חפיליו כדלעיל סיף סיני שכיון שעתיד לכנוס ביום ד' גם מהשחר הוא טרוד ופטור מק״ש אע״פ שעדיין‬
‫סי׳ ל״ז ב״ש נק״ש כיון דחייכ נפסיק ראשון מיד כשיידע לדכי א״נ פשיטא דאיינ לא כנס ועי'ל שמנהגם היה לכנוס את הבתולה בליל ד' אחר ת״ע כמי שנוהגים‬
‫במצרים עוד היוס והשתא‪-‬הוי שפיר ד' ימים וללילות)א( ‪:‬‬ ‫ככל ג' פרשיות כשהגיע לחנוך וא״כ מתני' דתנ׳ קטנים נהדי נשים ועבדים‬
‫פטורים בעל כרמך דמיירי בלא הגיעו לחניך אנל יש'י פי' דאפ" הגיע לחניך פטיי )"^‪ Q‬רצה חתן להחמיר על עצמי ולקרות קאמר ת״ק הרשית בידו ירשכ״ג אומר‬
‫שאיני רשאי תשנה )כרכית טי‪ (:‬ופסק הרא״ש כרשכ״ג והרי״ף כת״ק יכן‬ ‫לסי שאינו מצוי אצלו‪ .‬והא דחיינ כתפילין לחנכו ה״ט כיון דחניך דתסילין אינו‬
‫אלא כשיודע לשמור תפיליו דאי הוא ודאי בן י״נ שנה יתיך י״נ ואי היא מצוי אצלו דעת הרמב״ס כמי שכתכ רביכו בסמיך ופלונתייהו תליא במאי דאמרינן כגמרא‬
‫אבל חטך דק״ש הוא מק שש וכן שנע ואילך דאינו חציי אצלי פטור והא ודאי )יי ‪ (.‬על האי מתניתק למימרא ררשב״נ חייש ליוהרא ורכנן לא חיישי ליוהרא והא‬
‫דכשהגיע לבן י״נ ואילך דחציי אצלו פשיטא דחיינ לחכנו נק״ש נמכ״ש דחפילין וא״ת איפכא שמעינן לה! דתנן)פסחים נד‪ ( :‬מקום שנהגו לעשות מלאכה בשי נאנ‬
‫לר״ת למה ליה לחתני דקטניס שלא הייעי לחניך דפטיייס תק״ש ימתכילי׳ הא עיפיס וכי׳ קשיא דרכנן אדרננן קשיא דרשכ״ג אדרשכ״ג אמר רכי יוחנן מומלפת‬
‫פשיטא דפטוריס וי״ל ללא תני קטניס אלא משוס נשים ועבדים לאירייי דש״ס השטה רכ שישא כריה דרכ אידי אחר לעילם לא תחליף ולא קשיא וכוי הרא״ש סכי‬
‫הם לקטנים ופטורים לגתרי אפי׳ חדרננן במי קטנים שלא הניעו לחניך דפטיייס להלכה כרב שישא כריה דרג אילי דנתרא היא יא״כ הלכה כרשנ׳ג לאמי שאיט‬
‫ונה״ג כתבו התוספות לר״ת דדרך התנא לשנות יהד נשיס וענדים יקטניס שלא רשאי דכ״מ ששנה רשכ״ג בתשנתינו הלכה כמותו והרי״ף והרמנ״ם סכרי דהלכה‬
‫הגיע לחנוך לעמן פטור נדקתני נשים ומנדים יקטניס כטיריס מסוכה והיינו כי־״י דהיא מארי דתלמודא טפי מרב שישא נייה דרב אידי וכיון דרבי יוחנן אמר‬
‫כדסרישיח דשנאן יחד לאורויי דנשיס יענדים פטורים לימיי כמו קטנים שלא מוחלפת השטה א״כ רשב״ג היא דאמר רשאי והלכה כייתיה ומ״ש הרי״ף והלכה‬
‫כת״ק לפי מאי דמתניא מסט' לתייק רשאי הוא דאמר הכי וטעמא משום ללפיס‬ ‫הציעו לתניך • ידו״ק נ״ל ‪:‬‬
‫ך ן ך ז י הכונס את הבתולה פטור וכוי עד וכינס האלמנה חייכ משלה וניירא פיק קישטא האי הוא סברא לרשכ״נ יקי״ל טותיה והתו׳ פסקו כרשכ״ג אליכא דרנ שישא‬
‫‪ I‬היה קורא ור״ל אפילי לא היו הנשוא׳! אלא כיום ד׳ אחר המנחה פטיר עד כריה דרכ אידי ואח״כ כתכו ומיהו אנן שכשום פעס אין אנו מטוניס היטכ גס‬
‫מ״ש ואף כשחרית דיוס ד' נמי פטור דטריד טירדא דנעילת מציה כל איתי היום חת! יש לקרית דאדרכה נראה כיוהרא אס לא יקרא כלומר אני מניין ככל שעה‬
‫)י( ע״כ וזהו שכתנ רכינו ונ״ש האידנא שאין שאר כל אדס יכולים לטין יט׳ וביאור‬ ‫אבל באלמנה ליכא טיידא ועיי! בניי ‪:‬‬
‫ן * ‪ $‬ח רצה חתן להחמיר וכי׳ טעס מחלוקהס תלי־ בסוג״ח הצמיא דהיא״שדפסק דברי יטנו כך הוא והרי״ף פשק כתיק א ונראין דבריו דאפי׳ כאיתו זמן רשאי וכיש‬
‫האידנא שאין שאר כל אדס יכולים לטי! וטי ‪:‬‬ ‫כרשב״נ וכן פסק ר״ח ס״ל נמ״ש התוס' דקי״ל נרב שישאנריהדרב איד־‬
‫והרמכ״ם‬ ‫דקאמר לעילם לא תחליף והלכה כרשב״ג לאחר לא כל הרוצה ליטול את השם יבא‬
‫ייטול דננל מקום ששנה רשנ״ו‪ .‬נמשנתיני הלכה כמותי חין מעיב יצידו! וראיה‬
‫אמרנה ‪ .‬ירי״ף פסק כת״ק חשים דלא ם״ל להאי כללא כדמוכח תדיייו ס׳;• פיק המדיר גכי האיש שנילדי בי מומיןשפסק הרי״ףדאין כיפי! אותו להוציא בדברי חכמים‬
‫ולא כרשכ״ג יהכא כמי פסק כת״ק ילא כישב״נ משוס דמסתניא טעמיה דת״ק כיון דכ״ע קרו ק״ש ואיהו נמי קא קרי לא מחזי כייהרא משא״כ נט׳ נאכ כייןדכיע‬
‫קא‬
‫דרכי משח‬
‫עדיין בב״ה אבל לא יעמוד החוי במקום שהיה עומד החי; דיאשו; בי ‪:‬ר ‪:‬ראה גנאי לד־אשינים באילי ייא יצאו ׳'ח וכ; ראיה׳ מעשה והיה א! מהרי'ק בב״ח ענ״ל ומשמע שש מדבריו‬
‫‪1‬‬
‫דלא יבולים להוור ולהתפלל אא״נ היו שם עי;ית ‪ 1‬ל א התפללו ודויא כפ־יםת שמי< פי ‪:-‬׳ הגאונים אי כעי‪-‬ן י אבל מדברי בי׳ ומ״ש לעיל משמע דאין לחלק בץ תפלה לפ‪-‬יםת ‪1‬ומע‬
‫ינ׳ינ רהכל הוא רבד שבקדושה ואין לחייא ביניהם ועיין בב״י שיני; קל'ג מ ש ב ‪ cu‬תטובת ה־יבייט ‪ .‬יעיל םימ; הקצ״ר א־ יחיר יבול לחויציא חבירו שאינו בקי ירי קיש ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪) y‬א( ותמ־הני על התירו•! תאחיו; רד‪,‬א אמרי‪ ;.‬םעמא ובתולה נשאת ׳ יום ד נדי עיגיגיס ביוב ה ויבא לביו אם היה לו טענה בתולים נדאיהא רי» נתובות ואי היד‪ .‬ורנן ליכנוש‬
‫‪1‬‬
‫בל־ל ר׳ אחר תפלת עיביה א כ נתבט״ טטס ות ועוד דאף אט היה כדבריו מ׳׳פ הוה חסר ׳'ילה אח' מאהר ש‪:‬בר החפללו ערבית של ליל ד' א י נ לא נשאר רק ו ' ימים‬
‫‪1‬‬
‫וצי לילוה ומיהו בור‪ ,‬אינא למימר דליל מיש ננל^ והוי ד • •לוה )ב‪ (.‬ורכרי החושפות כתנ המ‪-‬דני םפ ב ובובות ומ״מ םיף פ'ב וקיש והמגרול עוו בחב ראם רוצה יכול לקראה‬
‫כקורא‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫‪ :‬י ‪ -‬לילו־י ה ; י ה ־ י נ ו חוחו שככי שמט יכיל לחזור ולפרוח ליתא נמסכת ם נייס דהא לא יןחמי שם שעימר ואויור‬ ‫סי' עד ]א[ ד' יעיס ולי לילות כנר כתהיי הפרישה לללאייה ו‪.‬‬
‫יוס ה׳ ו׳ וי וליל ל' וליל ה׳ וליל ו וליל מ ש ׳ כ י נ ת ׳ •שינ נ ש ס י י יןויש ונרנו אלא אומו שלא שמצי ׳ללש"• לא תיקשי מסאדמ״סדקתני עמו אסל שלא שמט‬
‫!עוו כמכ ניי ו״ל ועייל שמנהג היה ליכ‪:‬ם אמ הנחילה כליל רני ‪:‬׳ י ה י מ כ י ל י ע י נ י ת יאיכא ליזיייר ־היה אפילו שמע אלא אודחא דמילתא וןאמי שאותו פלא שמע הוא שעומד‬
‫כמי שניסגיס המציים ער היום יהשמא היה שפיו ל׳ ייויס ול לילית ע נ י ל ! כ ת י עליו ב ל י ת ואימי קדיש וברכו עכ״ל ועיין נורישה • םימא שלא ואה מאירות מימיו כנר נתנאל כסימן‬
‫ג״ן ווו•!;‪.‬‬ ‫שישכים כ י ו ס י‪ .‬ו י נ א‬ ‫וו״ל ותמהני להא אמרינן עטמא ו נ ת ל ה נשאת ליום איניט׳ כ‬
‫'יה י ר כ ן ל מ ו ש הכיל ל ח ח י מ ל ל מ סי' ע )א( נשים וענליס פטורים מקיש נתנ באהל מועל נראה וענדואשה שינים נקנלמ‬ ‫לנייד אס היה לי נעכת נמ לים ילא‪-‬ייה ריש כמינ ת י י ־־־‬
‫היחול והיינו פסוק ראשון‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ט‬ ‫שיין‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫׳‬ ‫מ ת נ!״‪:•:‬‬ ‫ערניח א״כ כתנטל טעס וה עניל וי‪/‬ינהקושיח לכא‬
‫לכ״ד תלא מנהגא נעלמא היה שס רמנ־יס ליי שכאיצנו לין מיהו מק~ יה למכהו‪ .‬יקים לי‪ (.‬חתן הכונס הגמולה פטיר נין ניוס נין נלילה ל •מיס ודי לילות משנה פרין היה‬
‫יץויא חתן פטיל יזק״ש כלילה הראשון על מ״ש אה לא עשה מעשה ןמכרש נגמיא‬ ‫יה ככניסת כתולה אן קשה ל׳ דלכאויה משמע יהלעילות לת ה״ ‪ :‬ין הלא יש שנעלי כלילה‬
‫ראשונה ויש שנעלו כלילה שגיה ־׳ש שבעלו כלילה שלישית יי• מ מ • שיינה •במשמעית ל' יש‪:‬ה יכו‪:‬ס כתולה דוץא הוא ופטור אפי' השעה שאינו עוסק כמצוה משוס לעריו לחשוב מחשכה‬
‫דפוק היה קורא לקמגי אס לא עשה ייעשה יצהכי ככל ייס היי טיול נלאו ה שלא יעשה לטש ת מניה מפני שמתיירא שלא יעשה כלות שככה ולפיכן פסול אכל ממונמי שבת ואילן‬
‫ניות שפיה אלא שחלמים שיטי‪,‬׳ לעל מ״ש יש ל׳ יאגה !י ולה י ייי להגי ימיס י י ׳ לילית לני נתקררה לעמו וכיון ולש לש ותו לא טריו וממה מהרי״א על רניכו שסר• אינן אלא‬
‫נתקררה רעתו • וא״כ לכי מ‪:‬הג מנ־־ס שפנס׳ כליל י ניעי היה הומן כלה ליל שלמ ית ל ג׳ ׳מיש שלמילה נשממ ליום קרניע• וככר קרא ק״ש בשחר קולם ניםיא׳' והשמא לא משכחת‬
‫לפטור ג״נ כיוס השנמ על מיש יה יני ״ס יכיע׳ שהיי תפשי לויי שיכיויס שיעיו ג׳ יייס •ש טל מיצא׳ שנמ אלא ג' ימים ונ״כ מלמילי ל' יונס ותייז נ"׳ ואפשר שרבינו סוהר שכיון‬
‫לו דתגה וו ילא יומר ואיכ ה רז קושיא לדיכמא •נ״ל שהכטילה לעילה היתא נ י יש ילהכי שעחיל לככיס כיוס הל׳ גס ממחר הוא ט־ור ופטור מק'ש אעפ״י שעויין לא כנס ועיין‬
‫עוו נורישה‪.‬‬ ‫תהיה הנניםה האיוה יום שיהיה לעילם אין לי מנ תה על בעשה היעשה תיל ימ‪-‬נא־ שנת‬
‫ואילן כיו[ שהיה ומן הלעילה והוא לא נעל מסתמא איני ל אג יא־‪,‬ו ת! שש לכלים ימינו )ג‪ (.‬ואס יצה תמן להאמיר כי' קאמי תייק הרשות כילו כו ישנה םון‪ .‬פ היה קורא וטעמא‬
‫רר״ג ״הואר פס כמשנה לא כל הרוצה ליטול את השס יטול ומפרש כגמרא משום‬ ‫טרור להנ׳ חיינ יד—ין‬
‫‪ M‬וכ״ש האילנא כתי נ״י כיאור רנלי ‪-‬ניני כן ה! א •היי׳׳ו‪ .‬פסק נת״ץ יניהי; ינייי יוהיא לי' ומיאה עצמו כאילו הוא מכיין על היותר אפשרי ויה אינו אלא גחומ כי כל מי‬
‫שאינ! מוחוק ומפורסם לחסיל אינו מכוין‪:‬‬ ‫דחפילו נאומו זמן לשאי יכייש התיינא שאי; שאי כנ אלס כ עכ״ל ילינו גילה‬
‫לי שיהא ינינ‪ -‬חולק פל אניו סתמא הלי יאיה נפרט הנא שכתב ועסי תתלה ‪-‬־לא כ״״ש )ד‪ (,‬ופסק איא ו״ל כרשנ״ג וגן נםץו״ח ורי״ן( פסק נמ״ק • טעםפלוגמתן ניילשהוא ננלל‬
‫וקיייל כעלמא כל מקום עשנה רפכ״ג נמפנמינו הלכה כמותו דלהרא״ש ם״ל‬ ‫והר״כ״ס‬ ‫כפייתה ין עיקר י‬
‫הא• כללא • וצרי״!* ורמנ״ס לא ם״ל האי נללא וכמ״ש לקמן ס י תל״ג נ ש ם מוי׳ וני׳י‬
‫דחק עצמו כ א ן לנאי שפלוגתמס כסיגיא רגמיאשס שאמיו י• תלפמ השיטה י׳ ע״ש שאמיין אכל אין צייו ללנייי • )ה( ו ב י ש האיונא שאפי' כו אעפ״י לרנינו מסתמא ס״ל כדעת א נ י ו‬
‫כיא״ש רהלכתא כרי שמעין כן גמליאל לכימי המלמול ל א היה רפ־זי להחמיר על עצמו מ־מ שפיל נתכ לנינו ינ"ש האיונא כו׳ על ונוי הוי״ף • וכאילו אמר כיון שהרי"! פסק דאפילו נימי‬
‫וח״נ ודאי ג ם הרא״ש מודה והאימא לא סיישיק ליוהיא ולא טיין יוהרא מ ל א י‬ ‫המלמול לא היי חיששין לי היא כיש האילנא שאפי שאי כל היס ליגס מטוניס ליש ילא תיישינן ליוהרא‬
‫אין‬
‫חרושי הגהות‬
‫‪1‬‬
‫ש י פ ס ו ק נ ג ד ר ע ת א נ י ו ועיין‬ ‫שירש ד ב ר י ו‬ ‫והב״י כאן‬ ‫הרשוים‬ ‫כן בהדיא ונ״כ‬ ‫מפרש‬ ‫אינו‬ ‫אם‬ ‫אביו‬ ‫היא״ש‬ ‫עיי‬ ‫דרך הנוור ׳ חייוק‬ ‫׳‪:‬אי;‬ ‫כתב‬ ‫סינון ביו‬ ‫מהריב״ל‬ ‫נתשונח‬ ‫א‬ ‫ע‬
‫!•ויד!׳׳*‬ ‫י‬
 ‫ביח‬ ‫אורה היים הלכות ה״ש וברכותיה ע‬
‫קא ענלי מלאכה יאיהי לא עניל מחיי טיהרא יי״ש רביט ופסק הוא״ש כרשניג‬ ‫ו ח ר מ ב י ח נתנ נל מי שפטור מלקרות קיש ‪ 06‬רצה להחמיר על עצמי‬
‫דאינו רשאי ונן פסק ר״ח נלימר למחיי נייהרא אי קרי והרי״ף פסק נת״ק ללא‬ ‫יטי נפ״ל מהל׳ ק״ש ונראה שהניא רטט לנרי הרמב״ם לימד שגם‬
‫מחזי ניוהרא משוס לנ׳׳ע קא קרו ואיהו נמי קא קרי ונ״פ האילנא שאפי׳ שאר‬ ‫היא פסק נת״ק יהעמיק לשיט נמית שהיא יאפשר לומר שהניא לנמ הרמנ״ס‬
‫נל אלם איט יטל לטק נל נך יט׳ לפשיטא ללא מןיי נייהרא נשקירא עמהם ניק‬ ‫לומר שנשם שנאיתי זמן הוא מחלק נק אם לעמו מיושבת נשאר נגי אלם לאינה‬
‫שאין חלוק נין חתן לשאר נל אלם ינ״נ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מיישנת ליה נזק היה אם היה מטהל ‪.‬‬
‫* ־‬ ‫וממה‬
‫־־־־‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬

‫נגי ן‬
‫מהרי")‬
‫‪,‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪.‬״ _״_‪u. .‬״‬ ‫שהמ לזפימ גנובכ ‪w‬׳‪»'" f‬׳ ‪ «w‬י‬
‫ולפום מאי למתניאמתני׳ לתיק ישאי הוא‬ ‫שתתיישב דעתו עליי •י‬ ‫ל צ״‪ i,,‬ק א‬ ‫יר‬ ‫‪pnp‬‬ ‫רצ ל‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫החמיר‬ ‫ה‬

‫לאמר יהלנה נת״ק ולטס קישטא האי‬ ‫מי‬ ‫הפך ממה שנתב הרב להלן וה״ל להביא‬
‫הא סנרא לרשנ״ג גס נלחק לפרש לה״ק‬ ‫הרים להלן נמחליקת אלא שסמך על מה‬

‫הרמ״מ יט׳ משמע לענשיי בזמן הזה לא מבעיא לחתן רשאי‬ ‫ולאיללמיל נמישנתנתינתנ לנרי רמנ״סננאן יאגנגרוא נלמול מלנמי לגם‬
‫אמי שממי מיטל לפניי קאמר שאם רצה לקחת קורא וככלל נל מי שהיא פטור להחמיר ולקרות אלא אף איט רשאי לפטור עצמו מלקחת טון לענשיי אפילי שאר‬
‫מלקחת ק״ש הוא וטון דהרי״ף יהרמנ״ס י״להסנימו להלנה נת״ק הט נקטינן נל אום איני ינול לטין עלנן נתב רטנו להרחב״ם חולק על זה שהרי נתנ שאיני‬
‫רשאי לקרית אם היה מטהל יתמה על שתתיישב לעתי עליו א״ננל ארם נחי ילאי‬ ‫ינ״ש לפי מה שנתנאר שנזמן הוה אפיי הפיסקים נרשנ״ג מימ‪:‬‬
‫ח ו ן נפיק לשנת)ט ‪ (:‬מפס־קיןלק״ש יאיןמפסיקין לתפלה יאיקימנא לה )יא•( אם יילעלאיט יטל לטין איט רשאי לקרות רלענין יה אין חלוק נק מתן יאנל אי‬
‫‪ I‬נל״מ נלתניא מנרים שהייעיסקיס נתירה מפסיקין לק״ש ונמנהרמנ״ם סי שטנעה ספינתו נים לאם איט יטל לטין ה״ל נמניהל יתמה ואיני רשאי לקרות‬
‫בפ״ב מהלי קיש היה עיסק בת״ת יהגיע ימןק״ש פיסק וקורא ימנרך לפניה ילאחדיה והא לאיתא בגמרא למי שאגלה ספינתו טם חיינ לקרית אע״ג לטריל הייט לוקא‬
‫יבריפ היה קורא )יג‪ (:‬ת״ר שמע ישראל ה' אלהיט ה' אמל יי ק״ש של ר״י הנשיא נשיתישנ לעתי עליי יינול לטין אנל אם איני יטל לטין כלל ה״ל ננלל מנוהל‬
‫פיריש שהיה שינה לתלמיליי מתידם ימן ק״שיבשהגיע הותןהיה מפשיק וקורא פסוק יממה ננ״לאנל נ״י פי׳נלרך אמר ע״ש‪ :‬נתב הרמב״ם בפ״ב מהי ק״ש היה עוסק‬
‫ראשי! לנל יחיור ללימודי ואיפליגו התם אמוראי אס היה חוור יגוחרה אחיינ אם נאנילה יט׳ גוחר יאח״נ ק‪1‬רא ק״ש והי־אנ״ל השיג עליו ואמר לא ני אלא מפסיק‬
‫לאי וכתב הרא״ש חילתא לפשיטא היא שצריך לקמח את טלה יח״ל איני גימרהוקורא ואעפ״י שיש שהית לקרות מפני שהיא חן התודה ואם אקשהית אפי׳ לתפלה‬
‫מיידי כשעבר ומן הקריאה קולס שגמר לימודו יא״ת נמן מעיק שיקרא את טלה מפסיק ואיתא להא מילתא נסונה פ' לולנ הגזול עניל והנ״י האריך ינתנלהצילי‬
‫למה לא הפסיק לקחתי לאפי׳ מי שתירתי אימטתי סנן למפסיק לק״ש יי״ל לה״מ מהשגת הראנ״ל שמ״ש ר' יירא ולקשיא לך הא לאורייתא הא דרננן וטי ה״ק אי‬
‫אלס הלימל לבלי אנל מי םלימל תירה נדנים אין לו להפסיק ענ״לירביט לא חשש הוהקשיא לך מת מצי לתרוצילהנא ני״ט שני יהיתלךלמילק ליקא נמי ונו' אנל‬
‫לנתיב דמססיקקמת״ת לק״ש לפי שסמך על מה שנתב בסימן ק*י דכלמישאין לקושטא למילתא אין מלוק נין דאוריית׳ ללרבנן וט׳ ועל פיחשי זה סמך שנמנ‬
‫תירמו אימנתי נרשנ״י ימנימי מפסיק נין לק״ש נק לתפלה אנל מ״מ טה לו נש״ע מישהיה עיסק נאנילהיטילהרמנ״םגומר ואחר נך קיראק״שיטיילהראנ״ל‬
‫לנתיב שמי שלימד סירה לרבים איני מפסיק אלא לפסיק ראשק בלבד ואפי' אם מפסיק וקירא אע״פ שיש שהית לקחת עניל • ישמ ליה מאריה לפרש הסוגיא‬
‫יעטר ‪ pi‬ק״ש נעיד שהיא לימד ורטט יחמם נ״נ נח״נ נשם התוס׳ ואפשר שרביט נלרך שמקצת תופסי ישינה מפרשי׳ נלי לחלל נהם התלמילים קטנים אבל המר‬
‫סינר דהא דאמרינן שמי שמלמד תירה לדנים איני מפסיק דוקא נשהוא נענין נחר נשמש להסוגיא נפי לילנ הגייל נפשטא היא לאינאחלוק נין ק״ש לאורייתא‬
‫שאס יפסיק לקריא את שמע יתנטלו ולא יונלו ללמיד אח״נ ינמי שנסנ ה״ר למפלה לדבנן ימיהו אק זה אלא נשהתתיל לאנול נתר למטא ומןחיובא למש״ה‬
‫מנה נפ״ק גני הא דתניא אנא מימין אומר כל ימי הייתי מצטער על נ׳ דנמם מפסיק וקורא ק״ש אע״פ שיש שהות לקחת מפני שהיא מן התווה ולפי שהנק‬
‫ילפי שענשיואיט מצוי שיתבטלי מללמיד נסנת הפסק לק״ש לא חשש רטט לנמט ‪ :‬הראב״ל ז״ל מלבדי הרמב״ם מלנתנ נסתם למיידי אפי׳ נהחחיל לאטל נסר‬
‫נירושלמי מש פ!־ק אק שמדין השסק נצרניצטר נאילי שסקנד‪/‬ן למשא ומן חיוביה לפיכך השיג עליו מסיניא בפי לולב מזול אבל האמת אינו בן‬
‫‪ I‬יגראה ממרי הדמנ״ם שהיא מפרשי לענק שלא להפסיק מצרני צטר ללא אמר הרחנ״ס זיל גימר יאח״כ קירא ק״ש אלא בהתמיל מקמי למטא זמן‬
‫לק״פ שנסי נפ״נ היה עוסק נצרני רנים לא יפסיק אלא יגמיר עסק‪ p‬ייקרא תיוביה אנל נהתחיל בחר למטא ימן הייניה מילה הרמנ״ס למפסיק וקורא יאע״ס‬
‫שיש שהית לקחת טין שהיא מן התירה וא״נ לא פליגי הרמב״ם יהראנ״ל בלק לגם‬
‫הראנ״ל מילה לנהתמיל מקמי למטא ימן מייניה גומר יאח״ב קורא ק״ש אלא‬ ‫אם נשאר עת לקי־ית )ג( ‪:‬‬
‫ד ף ‪ /‬י הרמנ״ם נפינ מהלנו׳ ק״ש היה עוסק נאנילה או שהיה במרחץ אי לפי שהראנ״ל לא חש» ללקלק נלשין הרמנ״ם יקס״ל לאפי׳ בהחחילנתר למטא זמן‬
‫שהיה עוסק נתספורת או שהיה מהפך נעורות או שהיו עוסקק נדין חיוניה נמי קאחר לגיחר ואח״נ קורא ק״ש השיג עליו אנלהמלקרקנלשיןהרמנ״ם‬
‫גימד יאחר נך קירא ק״ש יאם היה מחיראשחא יעטר זמן קריאה יפסק וקרא ה״ז יראי מבואר ללא קאמר גימד ואמ״כ קורא ק״שאלא בהתחיל מקמי למטא זמן‬
‫משינת ונתב עליו הראב״ד לא ני אלא מפסיק ‪1‬קירא יאע״פ שיש שהית לקחחמפני חייניהיאינא לתמוה הפלא ופלא לביי גופיהנחנינולאי שלשיןהרמב״ם נךמיניח‬
‫שהיא מ‪ 1‬החורה יאס אין שהיח אפילו לתפלה דרבנן מפסיק ואיתא להא מלתא למתחיל מקמי למטא יחן חיוביה עסקינן יני׳יגם הלגר פשיט גסיגיא לאינא‬
‫בפרק לולב הגוזל ורמחה נחי נמסנת נרטת )יג‪ (:‬עניל ב וביאיר המרים דתנן חלוק בין התחיל מקמי לחטא זמן חיוביה להתיייל כתר למטא זמן כלמןנ הר״ן‬
‫נסיק דשבח)ט‪ (:‬לא ישנ אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יבנס לאבפי לולב הגזול ופיק לשבת לכך הוא משמעות פשט הסוגיית ואין מי שיחלוק על‬
‫למרחץ ולא לבורסקי ולא לאמל ולא לדין ואם התמילו אין מפסיקין ובפרק לילנ זהא״כ אין כאן מחלוקת נק הרמב״ם להראב״ל ולא השיגו הראנ״לאלא לפי שלא‬
‫הגזול )לח •( תנן מי שנא נדרך ולא היה נידו לילנ ליטול לנשיבנס לביתי יטלנו הנין מלבריי שגם סאפיסק נפשט הסוגיות נדאחרן והכי נקטינן לכהחחיל מקמי‬
‫על שולחני נלוחר אם שנח ולא נטל קודם אנילה צריך להפסיק סנטדה וליטול לולבלחטא וחן חיוניה גומר ואמ״נ קורא קיש !נהחחיל נתר למטא זמן מייטה הוא מפסיק‬
‫וטמרא אמרו נוטלו על שילחט למימרא דמפסיק ורמינהו אם החחילו אין מפסיקין יקירא ק״ש אע״פ לאינא שהות ניים ‪1‬ללא נמ״ש נש״ע לאינא מחלוקת נזו בין‬
‫הרמנ״ם להראנ״ל לליתא ‪:‬‬ ‫א״ד ספרא הא דאינאשהיח ניוםהא דליבא שהיח ביים אמר רנא מאי קישיא‬
‫לילמא הא דאורייתא הא דרבנן אלא אמר רבא אי קשיא הא השיא לנשיננס לביתו•‬
‫מי‬ ‫יטיל על שולחט אלמא דמפסיק יהדר חני לא נטל בשחרית יטיל בק הערטם אלמא‬
‫לא מפסיק אתר רנ ספרא ל״ק הא דאינא שהית ניום הא דליבא שהות ביום א״ר‬
‫זירא מאיקישיא דילמאמצוה לאססוקי ואי לא מפסיק יטיל בין הערניים שכל היום כשרללולנ אלא אמר רנא)רני זירא( לעולם פדקאמר מעיקרא ודקשיאלך הא‬
‫לאורייתא הא לרמן הנא ני^ט שני לרבנן עסקיק ודיקא נמי דקתגי מי שבא בדרך ואין בידו לולב דאי סייד בי״ט ראשון מי שמ ופירש״י אלא אי קשיא דאיצטריך רב‬
‫ספרא לשטיי היא גיפא קשיא ‪ :‬אלא אי״ז לעילם‪ .‬ני איצטריך ד״ס לשטיימשים קושיא קמייתא איצטריך והראנ״ל זיל סינר לנסירוצא לאמר רנא הא לאורייתא‬
‫הא לרננן)לא( קי״ל להא אסיק רני זירא להבא בי״ט שגי לרבנן ומש״ה אוקמה רב ספרא נללינא שהית אנל אי אינא שהית איט מפסיק הא נלאירייתא אע״ג לאינא‬
‫שהית מפסיק ילפינך נתנ לא כי אלא מפסיק יטי ידעת הרמב״ם דניק דלמסקנא בדרבנן שאני לן בין יש שהית לאק שהית ה״ה נלאירייתא ימאי דאיקמא ר׳ זירא‬
‫ני״ט שני לאו משום דס״ל הני אלא ה״ק יאי היה קשיא לך הא דאורייתא הא דרננן היה מצי לתחצי דהנא ני״ט שני ימ״ש דיקא נמי אינו מסקנא אלא ר״י היא דקאמר‬
‫לרנא היה לך למידק דמתני' בייט שני מדקתני מי שגא נדרך אבל ר״י ס״ל דאפי׳ נדאומיתא אי אינא שטת אין מפסיקין וחתני׳ בין בייט ראשק בין גי״ט שגי ומאי‬
‫דקתני מי שבא בדרך טיט ע־י עירוני אי ע״י טרגנק אי שלא היה נגירססו של הרמנ״ם דיקא נמי א״נ שהרמב״ס סובר כדברי הרין שהעלה נל שהתחיל קידם ומן‬
‫חייט אפילו בדאורייחא איני חפסיקאי אינא שהית ‪1‬טדאי שלשין הרחלים בך חינח דנהתחיל מקמי דמנוא זמן חייביה עסקינן שנח? היה עיסק בת״ת והגיע זמן ק״ש‬
‫וני׳ היה עוסק באכילה יטי ונן מאי דאר״ו מצה לאפסוקי אע״ג דנלשק דילמא אמריה הלנתא היא דמנח אותה קושיא הדר מדרגא יאמר לעילם נדקאמר‬
‫מעיקרא ולנך פסק גני ק״ש דניון שיש שטת גומר יאמ״נ ק‪1‬רא ‪1‬נן מצוה לאפםוקי נדי שלא ישכמ ויעבור זמן הקריאה חהישכת' ואם היה מתירא יטי ופסק ה״ז משונח ‪:‬‬
‫ף • ח ר עיל שם חי שירל לטניל אם יטללעלית ילהתנסית קידם שתק התמה יעלה !יתנסה ויקרא ואם היה מתירא שמא תנץ הממה קודם שיקרא יתנסה נמים‬
‫שהיא שמל נהם ייקרא ילא יתנסה לא במים הרעים שריחם רע ולא במי המשרה ולא במים צלולין מפני שערותי נראית נהם אנל מתנסה היא נחים‬
‫עטמן שאין מסן רע וקורא נמקומו ומרים אלו פשוטים נפרק חי שמתי)נ‪ (:3‬וקצס מרים אלו נתנ רטט נסימן ע״ל יקצס הסימן פ״י ‪:‬‬
‫מי‬
‫דרכי משה‬
‫ר\ד‪0‬‬ ‫פח״ת לק״׳וי‪) :‬נ( יעיין גםימן רל״ב נתבתי אט התחיל גמלאבה או לאכול‬ ‫פימן ק״ו אי ‪8‬ופק‬ ‫בקורא בחורה ולא אמרו עוהוא ‪3‬טור אלא לקראה בברכות כריו חיבה • וע״ל‬
‫ע*ל‬
‫דרישה‬
‫ק״מ אם עדיך להפסיק ע*ל םי׳ (י״ט דשינוד אסיר לקרות קיש ‪:‬‬ ‫פרישה‬
‫אין ועמו נקויאה!ולהתגאות ולהואות שאעפ״י שהיא שרוו א»״ה מניין בתפלתו שהוי אנו‬
‫‪ M‬והרמב״ס רל נתנ בל תי שפטוו נד נתב ביי ודל אע״פ שאמת היא שמשמע מובוי‬ ‫יוועין שאפי׳ שאר אום שאיני טווו איני ממק ואץ ינולין לנוין נל בן שאין סילוק נוי כן היא‬
‫הומניים ומי שממו מועל לשני‪.‬׳ אם ונס לקוות קווא מ״מ לא מסתכו‬ ‫גיוסת םפוי גם נופים וא״ו הגייסא ‪ • p‬יג״ל עיקו שנא לומר לן שהאימא כיון שגס שאו‬
‫למימו שלא נ ת נ ונינו לנוע כאן אלא ללמוו ונו יה ניק שעויין לא היניו וביט וק מי‬ ‫אוס אינו מנוין לסבי אק נ״נ סילוק בין חתן לשאו אוס פי׳ אנל וואי יוילוק נקצת מיסא‬
‫שמתו מוטל לפניו ט' אלא העיקו ללמוו שגס סומג״ס פסק נ ת ץ וסעתיין וניט לשונו אות‬ ‫איתא ושאר נל אדס סיינ נקיש וסת! שגור יאם ירצה קורא ואין נו משים יוהרא • ומ״ש‬
‫נאות • א נ מש״ס הניא ונוי הומנ״ס ]האי א״נ נו׳ וומה קצת למ״ש נפיישה[ לומו שנשם‬ ‫ונינו ונ״נ הומימשלא אסווונר נא להניא ואייה לונויי הנ״ל שגס ו״מ מווטננוו־ק‬
‫שבאותו ומן הוא מסלק נק אם ועתן מיושנת בשאר נגי אוס לאינה מיושנת ה״נ ממן הוה‬ ‫מ נ ם א ק םאיונא נמובומניהס• אנל וואי ועת הומ״ס נואה והאימא אפי׳ חתן חיינשסרי‬
‫אם הוא מבוהל ות»ה ואיגו יכול ככוין אינו ושאי לקרית ואגב גרוא נלמוו מונויו וגס‬ ‫נמנ שלא אמרי לנטור חתן אלא ממן כואשיניס ט ' ולא כתנ ולא אמרו דחתן אעו נשאו‬
‫אמי שמתו מועל לפניי קאמו שאם וצה לקרות קווא ענ״ל ‪ -‬וונויו וסיהיס מאוד ו»"ן למס‬ ‫נ״א אלא ממן ני' ש״מ שנא לומו וווקא נומן התלמוו היה פעור אנל ממניני סיינ ועוד‬
‫כתב ונינו וקןמנ״ס נתב לשון פלוגתא אמא׳ פליג • לק נואם עיקו נמ״פ נפוישה ‪ :‬נ ת נ‬ ‫שהוי סייס אנל עכשיו אפילו שאוכל אום אינו יכול לנוק הרי שבלל עתן עם שאו כני אוס‬
‫ה־־מנ״ס נ״נ וק״ש היה קווא נתווה והגיע ומן ק״ש פוסק וקורא ומנון לבניה ולאחויס ע*נ •‬ ‫בסתם משמע ושיין]וכנ"ל לוינא שינ מצאתי שכתנ מסומ״י בן ננוע שלי ויל אנל מנשיו גס‬
‫ועל הא ותניא בויפ היה קורא שמע ישואל נוי וו ק״פ של ו״י הנשיא נוי נתנ הוא״ש ויל‬ ‫הכונס את הבתולה חיינ לקוות ואוובה ממן היה אס החתן אינו קווא היה ניוהוא נלומו‬
‫מילתא ופשיטא היא שצוין לקוות את כולם ומ״ו אינו גומוה מיידי נשענו ומן הקויאם‬ ‫אני מטח נפעם אסומ ‪ pn‬מעכשיו»נ"ל[ומ"ש וניט והומנ״ס ו״ל כתנ נל »י ששטו מלקוות‬
‫קוום שגמו לימודו • וא״ת ביון ונעיט שיקוא אמ טלה למה צא הפסיק לקוותס ואפילו מי‬
‫שתוותו‬ ‫נו׳‬
‫חרושי הגהות‬
‫ן‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫בדר ריש ‪ 0V‬נוח ‪ :‬נ עיץ ננ״ה שהטה עליי יביאר בד״א יעיין בטין‬
 ‫ביי‬ ‫אורח היים הלכות כדש וברכותיה עא‬ ‫ב׳ח‬
‫‪ £ v y‬י שמת לו מת שמוטל עליי לקיגרו ונוי מרכות ריפ מי שמתו )יו‪(:‬‬ ‫י ו א ‪ £‬י שמת וטי משכה ונרייתא ואוקימתא ז מ אשי ריפ מו שמתו דנל שמוטל‬
‫מי שחתו מוטל לפגי! פטור חק״ש ומן התפלה ומן התפילין ואסיק‬ ‫׳*״‬ ‫עליו לקכרו כמוטל לפניו דמי‪:‬‬ ‫י‬
‫רב אשי בגמרא )ית •( לכל שמושל סליו לקברו כמוטל לפניו דמי ‪:‬‬ ‫) ‪ W " f c‬או אפילי איני מוטל עליו לקוברו וכוי נפרק ואלו מנלחין כתב הרא״ש‬
‫ע״ש ר״י כשנפטרה אתו הודיעו לר״ת אחיי שהיה נפיר אחרת יאכל נשר !*‪ JJf'D‬או אפילו אינו מוטל עליו לקברו וכוי התו' והרא״ש כתבי שס ונפרק אלו‬
‫מגלחין כתב ר״י כשנפטיה אמו הודיעו‬ ‫ושתה יין קודם קבורה ואיל טעם מאחר‬
‫שיש לה נעל שהיה מתעסק בקבורתה עא יא( ‪ £‬י שמת לו מת ׳שמוטל עליו לקוברו)ה או אפילו אינו לר״ת אתיה שהיה בעיר אחרת ואכל‬
‫מוטל עליו ייקוברו אם הוא מתאבל עליו כמו אחותן בשר ישתה יין קודם קבורה ואחר לנו‬ ‫אינו אסיר בבשר ויין טין שאינה מוטלת‬
‫טעם מאחר שיש לה בעל שהיה תתעסק‬ ‫עליו ואיני יודע אם היה רני;! מיקל בכך‬
‫אס היה בעיר עמה ע״כ וניל סבר׳ חלישה נשואה פטור מקיש )‪ 0‬ואפי' אם רוצה להחמיר על עצמו ולקרות גקטרתה אינו אסור בנשר ויין כיק שאינה‬
‫יקלישה דא״כ אחי המת יאכלו בשר אינו רשאי והכי איתא בהריא בירושייםי ואפילו אם יש לו מי מוטלת עליו נדרך הירושלמי ואיני יודע‬
‫יישתי יין טין דמיי יירשין ממוט חיינין שמשתדל בשבילו בצרכי הקבורה א פטור נא[ והני מיל׳ בתול אבל אם היה רכינו חיקל ככך אס היה כעיר‬
‫עמה ע״נ ‪ :‬והרשב״א בחב נחשיכ׳ כדברי‬ ‫בשבת‬ ‫גקטרת! אלא לא פליג רבנן וכל המתאכלין‬
‫אינני! ינילן קרואים מוטל עליהם לקיבת אפילו איני בעיר ללא בעינן מיטל לפניו ר״ת וז״ל הטעם בזה שכל שמוטל עליי לקברי הוא צריך להתעסק בצרכיו בחכריכין‬
‫עכ״ל אבל בפי מי שמתו כתב על דברי ר״ת ולפי טעם זה אף אס היה בעיר מיקר ונעניניס אתרים הצריכיס לו ואלו שאין תוטל עליו לקברו כגון שמתה לו אחותו‬
‫ימילתא דתמיהא היא דא״כ לא ינהיג האנינות אלא נננים לא נאניו ולא באחיו יהיא נשיאה שמוטלת על בעלה לקברה הוא אינו נמנע מלהסב ומלאכול בשר ומלשתות‬
‫ולישנא דתלמודא לא משמע הכי אלא כל המתאבל היי נמי אונן עכ״ל נחלקהרא״ש יין י‪:‬ן כל כיוצא בזה ע״כ ומפשט דבריי נראה דאפילי אס היא עמה בעיר קאמר‬
‫על ר״י שאמר איני יידע אס היה רנינ! מיקל כנן אס היה נעיי עמה ונחלק גם והא"ש נתב על דברי ר״ת ונ״ל סבר׳ חלישה וקלושה דא״כ אחי החת יאכלו גשר‬
‫י‬

‫על ר״ת יאמר דכל המתאכל היי נמי אינן יכן סתם יביט דבריו בכאן כדברי וישתו יין כיין שבניו יורשים ממונו תייביס בקבורתו אלא ולאי לא שלוג רבנן אלא כל‬
‫הרא״ש אנל לפעד״נ ליחד דליית ודאי דאס היה נעיר עמה היה אסור לאכול המתאכלי׳ אונניס וכולם קרואים מוטל עליי לקוברו ואפילו איט נעיר ללא בעינן‬
‫כשר ולשתות יין דכיון דעל כילם מוטל לקוברה הי מינייהי מפקת אלא דלפי שהיה ויוטל לפניו עכ״ל ילמד רביבי דין פטור ק״ש מאכילת כשר ושתיית יין לבתרוייהו‬
‫נעיר אחרת ונעלה היה עמה נעיר התם הוא דאין תוטל עליי לקיכרה לילך חין תני מי שמתי מיטל לפניו והילכך דינם שוה יפסק כדברי הרא״ש דאסר ליה ככשר‬
‫לעירו ליעפל בקבורתה מאחר שהנעל שהיה עמה תטפל כה ילי״ת ודאי ה״ה איפנא ויין יהיה דפטור מק״ש יכ״כ הרמג״ס נפ״ד תי שמת לי מח שהוא חייב להתאבל‬
‫שהיה ר״ת עמר‪ .‬והבעל בעיר אחרת ללא היה נאסר כעלה ננשר ויין כיין שאחיה עליי פעור מק״ש עד שיקברנו מפני שאין דעתי פנויה לקרות עד שיקברנו וכיון‬
‫עמה בעיר ומטפל בקכירתה ומ״ש נר״פ מי שמתי במסקנא דכיין שמוטל עליו‬
‫דהרמב״ס זהרא״ש בתדא שיטה אילי הבי נקטינן‪:‬‬ ‫לקוכרו כמוטל לפניו דמי היינו דוקא כשאין עמה נעיר שוס קיינ המתאבל עליו‬
‫התם אותו קרוב שנודע לו נעיר אחרת חיינ לצאת לי מעירי ילטפל נקנירתה כאילו \ ‪ \ ^ ' f y‬יאפיל! אס ריצה להחמיר על עצמי ולקרות איני רשאי כברכתכתי בסי׳‬
‫שקידם זה דמדכרי הרמג״ם נראה שהוא רשאי יכ״נ מדברי רש״י כר״פ‬ ‫מיטל לפניי יאסור בנשר ויין ואס נודע לכולם כולם חייבים לילך מעירם דהימינייהו‬
‫מפקת כיון לכולם שוים כין שכולם עמה בעיר בין שכולם בעיירית אחרית וני דע מי שמתי אבל התיס׳ וה״ר יונה והרא״ש חלקו עליו יכתנו דאינו רשאי יהביאי ראיה‬
‫לכולם ולא התיר ר״ת לעצמו נבשר ויין אלא לפי שהיה נעיר אחרת ואצל אמיתי מהירושלמי יהיר יוגה יהרא״ש הביאי עוד ראיה מגמרא דידן !בהגהות מרדכי כתב‬
‫היה כעלה עמה כלפי׳ ונכה״ג כתנ גס הימלס נסתהדמ׳ שמת לו מת שהיא חייב ר״י פי׳ דאסיר לברך יכן איתא בירושלמי אם רצה להתמיד אין שימעין לי מפני‬
‫להתאנל עליו פטור מק״ש עד שיקנרני מפני שאין דעתו פנויה לקרות עדשיקניני כבידי של מת או מפני שאין לו מי שישא משאו פירוש מיבעיא ליה אמאי אין‬
‫עכ״ל דמשמע כולם פטורים היינו דוקא נכילס שיים כדפי' אנל מודה לר״ת שומעין לו מפני כניד המת או מפני שאין לו מי שישא משאו ונימ היכא דיש לו חי‬
‫באחד בעיר עתה והאחרים בעיירות אחרית דהאחרים כולם פטורים ללא כנ״י שישא משאו דא״ת מפני כבודו של מת אסיר יא״ת מפני שאין לו מי שישא משאו הרי‬
‫שנתנשהרמב״ם והרא״שבחדא שטה אילו דאין לזה הכרח כל עיקר והכי נקטינן יש לי יכתכ ראני״ה כיון ללא איפשטא על זה סומכים שמתפללי' והולכים לב״ה‬
‫דמעשה דר״ת רכ היא ישרי ליה מאריה להרא״ש שכתב על ר״ת המאיר לכל ישיאל במקום שיש קיוביס שיתעסקו בו‪ .‬ורנינו כתב כדנרי התוספות וה״ר יונה יהרא״ש‬
‫נאור תורת! לומר עליי וסנרא חלושה יקלישה היא אלא סנרא אמתית היא ודלא שכתני סתש שאינו רשאי ולעני! הלכה נראה דכיון דבירישלמי מםפקא להי היכא‬
‫כמו שפסק נש״ע בי״ד ריש סי׳ שמ״א כדעת רטנו כאן ונמ״ש הרא״ש משים דהיה דיש מי שישא משאו אס רשאי להתמיד על עצמו יספיקא במידי דרכנן היא דהא‬
‫מפרש דהרמנ׳םיהרא״ש נמלא שעה אזל׳ דליתא גס הרשלא כתכ בתשיכ' כר״ת מדאורייתא ליכא איסורא במילתא הרוצה להחמיר על עצמו היכא שיש לו מ׳ שישא‬
‫ומכיאו כ״י כאן והוסיף להתיר אכילי עמה נעיר והא ודאי נתי ליתא אלא אין משאי אין מותים בידו וזה טעם דברי ראכי״ה וכיש דלהרמכ״ם ורש״י ז״ל רשאי‬
‫להתיר אלא דוקא כמעשה דר״ת שהיה נעיר אחרת ונעלה עמה נעיר א״נ איפכא ‪ :‬להחמיר על עצמי וכדאי הס לסמוך עליהם שלא למחית ביד הריצה להחמיר על‬
‫עצמו היכא שיש לו מי שישא משאו מיהת ‪:‬‬ ‫ן^רזי^ין אס רוצה להממיר על עצמו ולקרות אינו רשאי כך היא הסכמת‬
‫התיספית והרי יונה יהרא״ש נריפ מי שמתו דמפני כבידי של מת י ט ״ ‪ £‬אפיי אם יש לו מי שמשתדל נשבילו וכי׳ וה״מ בתול אבל בשבת וי״ט חייב‬ ‫״‬
‫וכי' הוא מדתניא בפי אלו מצלחי! )כנ •( מי שתתו מוטל לפניו אוכל בבית‬ ‫שמוטל עליו לקנרי איני רשאי לקרות דניאה כאינו חושש לכבודו כיין שעוסק‬
‫ומחשב בלנו נדנר אחר אפילו נדנר מציה שעיסק כק״ש אלא לנו יהא פנוי לחשנ אתר יכי׳ יאינו מברך ואינו מזמן וכי' יפטור מק״ש ומן התפלה ומכל מצות האמויית‬
‫על צרכי המת והיא בירישל' יאע״פ שהמילכי והאגודה והי‪.‬הת מיימוג׳ כתכו ע״ש נתירה ינשנת מיםב יאיכל בשר יכו׳ ומכרך ומימן וכי' יחייב בכל מצית האמירות‬
‫ראבי״ה דכיון דבייושלמי קמנעיא להי אי משוס כמדי של מת או מפני שאין לו נתירה יכתב שם הרא״ש רש״י פירש במסכי ברכית איני מברך איני צריך לבדך‬
‫מי שישא משאי ולא אפשיטא עייו סימכי! שמתפללי! יהולכין ללה כשיש עיסקין משמע שאם רצה לברך הרשית בידו ולא משמע כן בפרק מי שמתו דהאמר דחו־ן‬
‫ומשמרים עכייל לא נהגו העילס להקל יכ׳כ מהר ש״ל כתשובה םיי ע' דלא נהגינן לד״א נמי אסור אלמא דיש בדבר איסור ר״א דהא דמשמע דאסור לברך הייני‬
‫להקל נראני״ה ניה יאיכא להקשית דנסי' הקילס גני חתן כתב רביגי המתליקת כשצריך לעסיק בצרכי המת אבל אס כבר עסק אי שיש לי עוסקים אחריי יכול לברך‬
‫דלהרי״ף יהרמנ״םרשאי להחמיר ולקרות יר״ח ׳היא״שפסק׳ דאינו רשאי יכא] סתם יניח' לא משמע הכי דגרסי' התם אינו אוכל כל צרכי ואיני אוכל כשר וכי׳ ואחרים‬
‫דנריו גני אונן דאינו רשאי להחמיר ילקיית כהסכמת התיס' וקרא יש ולא כתנ שברכי אינו עוגה אחריהם אמן ובעניי׳ אמן אינו מתנטל מצרכי המת יאפ״ה אסיר‬
‫המתליקת דלהרמניס רשאי להממירילקחת ונראה ליישכ דגני חתן כך אחירנ‪/‬ו יעיד אמריי נפרק מי שמתי)יט •( אין המת מוטל לפניהם הס יושבין יקירי! והיא‬
‫אף על גכ להפוסקים גחלקי אי רשאי להחחיר ולקרות או איני רשאי משום דמחוי יישנ ודומם יאיני עיםק נצרכי המת מדקתני יהיא יישב ודומם הא יכול לכיק‬
‫כיוהרא וא״כ נפליגתא דרנייתא היה הדי! ניתן שלא לקיית דשי‪ :‬יאל תעשה עדיף בפסוק ראשון של שמע יקאמר דאיני קורא הילכך נראה שאסיר להתפלל וכ״מ‬
‫אפ״ה בזמן הוה שאין מכווני! כ״כ יש לפסוק כפיסקיס המתייין יישאי לקרות דלא בירישלמי דגרסיק התם תני אס רצה להחמיר על עצמו אי! שימעין לו מפני כביד‬
‫מחד כיוהיא יא״כ ממילא חיי החתן ונכנס תארי האיונ שא״נ לקיית ק ש אנל החת אי מפני שאין לי מי שישא משאי אי תימא מפני כניד החת אםיי אי תימא‬
‫גני אונן אין חלוק בין זמן חכתי התלמוד לנזמן הזה דכיי! דאין זה כבודי של מת מפני שאין לו מי שישא משאו הרי יש לו מי שישא משאו והתניא פטור מנעילת‬
‫שיהא עוסק נדנר אחר אפילו נעסק דבי מציה הלכך אינו רשאי לקיית אף בוחן לולכ תכתר בחול המועד והתניא פטור מתקיעת שיפר מה אית לך למימר כחול‬
‫הוה יאע״פ דאיפא מא! דפסק לקילא דרשאי לקרות יעל כן לא הניא רנינו דעת ילא כי״ט אמר רכי חנינא מניין שהיא זקיק להחשיך על התחיס להכיא לי ארין‬
‫החתירין כאן וסתם דנריו לחימרא והכי נקטינן וללא כמ״ש לי כאן להקל יתכרינין כמי שנישא משאו דמי מיהו בהא מיג ירושלמי אגמרא דידן דמשמע התם‬
‫כהרמב״ס וראני״ה דאם יש לי מי שישא משאי רישא׳ לקרית יק פסק בש״ע כאן דאפילו בשנת כיין דמחשיכין על התתוס להניא לו ארון ותכריכיו דתלה עליו‬
‫דליתא אלא כמ״שבש״עבי״ד סימן שמי א דיש אומייס דאינו רשאי להאמיר ולקרות אכילות יהכא אתרי' דגשגת תייב בכל תצית האמורית בתורה יה״ה בי״ט וי״א‬
‫מתרא דידן איירי נשתרית יהתס איירי לפת ערנ דשייך אז למימר דמחשיכין על‬
‫התחום ולא כשחרית ול״נ לל״ק לודאי כתיל שיכול לעשית צרכי המת אע״פ שאיני‬ ‫אפילי יש לי מי שישא משאו •‬
‫[‪ fo'JX‬נחיל אנל נשנת יייט ת״נ נל הייס עד הערב אנל נעינ אינו חייב לפי עכיק יש עליו דין אנינות מפני כבידי של מת שיהא לבי פצוי לחשב על צרכי המת‬
‫שיכול להחשיך על התאום ולהתעסק נצרני קנייה נציל וכ״כ הרא״ש ייחביב נהם תמיד אנל בשנת וי״ט שאין יכיל לעשית לצורך המת אלא להחשיך‬
‫נפרק מי שמתי שיכיל להחשיך ומשמע אעיפ דאינו צריך להאפיך ילא יהא מחשיך בעלמא דיקא נשעה שהוא מחשיך פטיר אנל כל הייס תייב יהא דקתני פטיר‬
‫על התחום היום אפילי הכי כיי! שהוא יכול להחשיך כטיר אנל ני״ד סי' שמ״א מתקיעת שופר הייני בשעה שהיא מחשיך ילישנא משמע הכי מטין שהיא זקוק‬
‫להחשיך‬ ‫כתכ‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫כ אס יצה להחמיר ני' והיא שתהא דעתו עיושנת נוי אנל אס היה נוי גואה והרינ״ס‬ ‫שחיותו אומניח• ת<‪ 1‬שמפסיק לקיש ״"ל יה'מ אוס הלייי לנד׳ אנל מי שלימד פודה נינים‬
‫ס ל גינ נהיייף להלכמא כת״ק דא»ילו נימי התלמוד הרוצה להסמיו יחסיר אן דלהרפנ״ס ס" ל‬ ‫אין לו להפסיק ע כ ל ‪ .‬וננ י ו ל רנינ לא ״שש לכתינ יייפםקיק מחית ל‪-‬ן״ש לפי שהמן‬
‫וזפילי נימ׳ התלמיד לוקא מי שלפתי מיושנת ויייענ־ואי שיכול לטין או רשאי אכל אי לא‬ ‫על מ״ש כסימן קי! ויל מ שאין תייתו תומנת׳ מפסיק כין לק״ש כ ן לתפלה אנל מימ היה ל‬
‫אפילי האיונא אינו ופאי נמצא מ ע ת הימנים ויעה שלישית היא דלרנינו םיל אעי־י לנימ•‬ ‫לכפוכ שמי שלימד תירה ליכיכ תינ ״פסיק אלא לפס ק יאשין רלנו יאפיל־ אס יטנ‪,‬י וחן‬
‫התלמוד לא היה ישא׳ האימא ישאי ליןויח אס ירצה • ולו״ז ממטננוו״ק האיונא חיוכא‬ ‫א״ש נעיד שהיא לימד עפ״ל י כ" נ דסמן תמ״ש לקמן סימן נ נ ‪ : :‬תש־נת דא״ש דומן ת יה‬
‫נין• מת״נ נימי התלמ! ו לא היה ישאי ולוענ״ס אין ח״יוין נין ימי החלמוו להאיונא נלל‬ ‫לחיד יומן תפלה לחיד ועיי שילמו• עמי ה־יון מסנ ראיויי ־ים אי; היח ק יא שמט א‬
‫אלא רצע! לס אס דעתו מיושנ קורא יאס אינו מיושנ אינו רשאי אפילו האימא ילק נתכ‬ ‫ממפלי‪ .‬כיש אנו וק״ל‬
‫יבינו !'הימניים י ת נ יו' לשון פליגחא דפליג איעת יכינו וומ״מ אנ״ל נכ״ל פי' זכרי יבינו‬ ‫סי' עא ]א[ יח״מ בןץל תנל נשנת וייס ט נ ה״נ נל ר״ס עד הכרנ כ׳ ויל‬
‫ווכרי נ״י וחוקים כמ״ש כדרישה‪.‬‬ ‫הייז״ש פיק אל‪ -‬מגלתין ייהי נהא פליג הירושלמי אגמיא יידן‬
‫ס־׳ עא )א( מי שמת לו מת שיייטל עליי כו׳ ריפ מי שמתו מועל לפניו פטיי מקיש‬ ‫ומשמע התם ואפילו נשכת כ׳ ן דמישינין על התהום להניא לו איון ותכיינין חלה עליו‬
‫מתפלה ומעפילי[ ומסיק ו נ אשי נגמרא ונל שמוטל עליו לקניו‬ ‫האנילית יהכא א מ ו ק דנשבת חייב ביל המלוח האחוייפ נח יה וה״ה ני״ע וי״א וגייוא‬
‫כמוטל לפניו ומי ‪:‬‬ ‫דיון איייי בשחיית והתם אייוי לעת עיכ לשייך או למייל ומחשינין על הפתיס ולא כשהיית‬
‫)נ( או אפיל• איני מיטל פלי• כו׳ פי׳ נג־ן אחותו נשיאה שמיטצת על כעלה לקוביה אנייה‬ ‫ולי נראה ללא קשיא ליואי נח ל שיכול לעש‪-‬ת ציני המת אעיפ שאינו עסוק יש עליי וין‬
‫פטור מקיש •יליף ליה יכינו ממ״ש הרא״ש שנתכ כריש פרק מי שמתי לעני[ אנילת‬ ‫אנינות מכני כנילי של מע נלי שיהיה לכו פנוי לחשל טל ציני המת ייחש‪.‬נ בהס תחיל אנל‬
‫נשי אי שפיית יין ולא פלוג חכמים אלא כל המתאבלים אינניס וכ! לס קיואים מוטל עליו‬ ‫נשכת וי״ט שאין יגול לעשית ניני המת אלא להלשין כטלמא י קא כשעה שהיא מחשיך‬
‫לקוכרו ום״ל לרנינו דה״ה לק״ש ונ׳יכ הימנים נפ״ו ‪:‬‬ ‫פטור אנל נל היום ח״כ והא דקתנ׳ פטיל מפקיעת שופר ה״נ־ נשטה שהיי^ חחשין פטוי‬
‫)ג( ואפילו אם רוצה להחמיר כו׳ פי' וכיון שהדין הוא שפצוור א״כ אינו רשאי להחמיי‬ ‫אכל כל היום מ״נ •לישנא הכי משמע מכיון שהיא וק ק להחשין ישיט נשטה שהיא עסיק‬
‫כלל משוס כביד המת ואפי׳ יש לו מי שמשתדל נשנילו כטרחי ובמשאו של‬ ‫להחשין • ובי״ט שני רנקכר עי׳ •שואל שויוהו וננן כחיל !‪-:‬הג לין אנינות ׳ני״ט וחש ן חס‬
‫מת מימ ננודו הוא שיהיו כל אכילים פונים ומימים מכל לעסוק נקכורתו כ״כ הרא״ש‬ ‫רוצם לקברו נו כיוס ע״י עממים כיין שהוא ציין לה״ציא להס ציי׳ אר ן ותכייייס 'יאה ולא‬
‫כהייא נאריכית והכריח ‪ p‬מכמה הוכחות מהירושלמי ומגמרא דידן וכן משמע מוכרי יכינו‬ ‫ג‪ ,‬ע ממתשין על התחום להכיא ל׳ אוון ׳תיייכין ופ‪.‬וי ענ״ל משמע ל ״ י י ה מלשנייי״ןא‬
‫נטור‬ ‫כשמחשיך‬
‫הדושי הגהות‬
‫הווו״*‬ ‫עא א עיין בדריעה עונחב וחיבח גטור טיפ הוא ולנשוף רחק לקייפ הגירפא שלשנינו‬
 ‫‪3‬‬
‫עא‬ ‫־״‬ ‫אורח חיים הלכות ס״ש וברכותיה עא עב‬ ‫ביי‬
‫להמשיך משמע כשעה שמא עסוק להחשיך וט״ט שני מקבר על ילי ישראל כחיל כתב ואם צריך להחשיך על התחום וכולי וכמסקנת הרא״ש נפי ואל! מגלמק וקשיין‬
‫שויוהו רננן וטסנ לח אניטת וטיט ראשק אם רוצים לקונח ט ניום ע״י א״י כיון לנריהרא״ש וגם לנרי רניניליליה אליליה יכך הקשה נ״י ונרחק כפירושו ע״ש אנל‬
‫שהיא צריך להמציא להם צרכי ארק יתנריכק יראה ללא גרע מחחשיך על התחום לפע׳׳ל נראה לנפרק ואלו מגלחין בלנרי הרא״ש וכי״ל למיידי נשאר נל החצות‬
‫להניא לו ארק יתנרינק יפטיר ענ״ל רטט סתם לנהי נלעת הרא״ש ימ״פ לנשבת לא מיפטר ממיובן אלא בצריך להשהות על התחום אבל בפרק מי שמתו נלנלי‬
‫הרא״ש וכן בדברי רבינו נאן למיידי לענק‬ ‫וי״ט חייב על הערב שיטל להמשיך על‬
‫התמים ילהסעםק נצרכי קנירה הייני לומר בשבת וי״ט חייב כ ל היום ער הערב אכל בערב איגו חייב לפי קריאת שמע לבעי לקחתה באימה‬
‫‪ 0‬ה י א‬ ‫ע ל‬ ‫‪T‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ע‬ ‫למ‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ש‬
‫וביראה ברתת ונזיעינטינה גלילה לנתחל׳‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫— «(‬
‫ש‬ ‫פ‬ ‫ן‬ ‫י‬‫ן‬ ‫)י( שיבול להחשיד על התחום ולהתעסק‬
‫ב צ ר כ‬ ‫יי?״‬ ‫"‪ .‬י י‬
‫_‪..‬״ הלנך מיפטר מקריאתה אץ בא״צ‬ ‫י י _ ״ י‬ ‫״ ‪. , . ,‬״״‪ .‬י ‪,‬־״ ‪ .‬״ ״ ‪_, .‬״‬ ‫פטיר אנל אם איני מחשיך על התחום‬
‫‪f‬‬
‫י י א‬ ‫‪m‬‬ ‫ז ה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ה י‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫א נ י‬ ‫־‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬
‫להחשיך אלא טין שינול להחשיך » י פטור‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫^ ™‬ ‫לע״ע נמי מייב יאע־פ שמפשט לברי רטט‬
‫וזה משמר ת ה קורא)י( וכן החופר קבר ל מ ת פטור וכל ארם אסור מ״ל ליישב ללא קשיק לא לברי הרא״ש‬ ‫אלא ןאע‪-‬פ‬ ‫א‬ ‫ש א י ט‬ ‫נ ן‬ ‫ל פ ר ש‬ ‫) ר א ה‬ ‫יגי‬

‫ולא לנרי רטט אהללי והט נקטינן וללא‬ ‫לקרות בבית הקברות או בתוך ד' אמות של מ ת ‪.‬׳‬ ‫מחשיך על התחום כיון שהיא יכיל להמשיך‬

‫ינפרק‬
‫בש״ע ילפע״ל לליתא אלא בקריאת‬ ‫אותה סמורין ו א ת שאין דממה « ר ך כחן חייכון לפיכך אין » י י י ז‬
‫ייתר שסתם לבריי כמסקנת הרא״ש נפי‬
‫פטור אפילי א״צ להחשיך אלא טין ליטל‬ ‫את‬ ‫יאלי מגלחק שהוא עיקר מקום לין זה‬
‫להחשיך נמי םטיר‪:‬‬ ‫וגראה שמזה הטעם לא הזניר נפרק מי שמתי נרמזים דן זה שניין שנמקום שהוא‬
‫ע י‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫מ י ש מ ת‬ ‫ש נ ״ ב‪3‬‬ ‫מ ה‬ ‫‪6‬‬ ‫א‬ ‫ס נ ר ת‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫היי‬ ‫מ‬ ‫ע‬
‫‪ " l E ^ D A‬המת אפילו איט מתו פשור נלומר לאילו מתו אפילו אינו משמרי‬ ‫י * י קי‬ ‫*"‪P‬‬ ‫י ל "" יי ל‬ ‫י ק י יוי‪1 °‬‬
‫פטור טין שמיטל עליו לקוברו נללעיל וה״א ריש פרק מי שמתו ‪:‬‬ ‫מקימי יעיל שהרי רנינו נטור י״ל סימן שמ״א נ ת נ ונשנת יי״ט אינל נשר ישיתה‬
‫ן^ר״ אלם אסור לקרות בבית הקנחת אי בתיך ארבע אמית של מת נצ״ל נריש‬ ‫יין ימנרך ומיינ ננל המצות ואס צריך להחשיך על התחום נלי לעסוק נצרניהמת‬
‫פרק מי שמתו לאף ננית הקנרית איט אסיר אלא נתיך ארנע אמיתלקנר‬ ‫חל עליי אגיטת ליאסר בטלן משעה שמחשיך ע״נ ואם הייני מפרשים לנריי נאן‬
‫יע״ל בסי' מ״ה מ״ש גס״ל‪ .‬יעיין עיל בי״ל סי׳ שס״ה ‪:‬‬ ‫נפשט! יקשה ליליה אליליה הילנך צריך לפרש נחי שבתבחי וקיצר כאן ‪1‬סמך על‬
‫ח י ש א י המטה יטי משנה ריש פרק מי שמתי יע״פ גירסתהת‪1‬ס׳יהרא״ש‬ ‫' י "‬ ‫‪" "P‬‬ ‫ט‬ ‫ני‬ ‫‪t‬‬ ‫‪r a‬‬
‫מ״ש נהליא נסיר י״ל שהיא מיקי מקימי י‬ ‫ע י י‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫‪,‬‬ ‫ז ה ‪,3‬‬ ‫מ ט ע ס‬

‫לאק חליק נין שלפני המשה ינק שלאחר המטה לאת שאק המטה‬ ‫י*‬ ‫חייב ולא חלק נק י״ט ראשון לשני ובי״ט ראשון עצמו נין אם רוצה לקונה נו ניום‬
‫צירך נהם לעילם חיינים ואת שהמטה צורך נהם לעולם פטורין ללא ניירסת‬ ‫ע״י א״י לאינו חצה לקוברו ט ניום וסמך על שנחנ חילוקים אלו נטור י״ל יאפשר‬
‫רש״י ופיריפי למחלק נין לפני המטה לאינן חיינק אלא אינ לאין למטה צורך בהם‬ ‫לומר עול לניק ללא שייך למימר לני״ט ישנת לע״ע פטור או מיינ אלא נשאר מצוח‬
‫אנל לאהר המטה אפילו המטה צורך בהם חייבים לפי שכבר נשאוה ושוב אין‬ ‫אבל לא לק״ש ללע״ע לאו זמן קיש הוא לשל שתר כנר ענר זמן מיונה ושל ערנ‬
‫טרילין נ״נ נמצוה משא״כ בשלפני המטה שלא נשאוהו וממתינין על שמגיע המטה‬ ‫אנמי לא מטא ומנה לא היה ליה לרטט לנמונ נאן אלא וה״מ נמול אנל נשנמ‬
‫אצלם ללא קייל הט אלא אק חלוק לאף שלאחר המטה שכנר נשאוי; אם המשה‬ ‫וי״ט מיינ אלא למשום ללא נלמול מנאן לנל המצית שחיינ נהם נל מם שנתוי״ט‬
‫צורך נהם חיינק ינ״נ הרמנ־ם נפ ינ אלא למפרש לל‪1‬קא באותן המלוק את המת‬ ‫אפילו בשעה שמחשיך על התחום לנך נ ת נ חיינ נל היום עד הערנ וט׳ וכיין שלא‬
‫וטשאין אותו ובדקתני נושאי המטה !חלופיהן וטי אבל שארהמלוין שאין למטה צורך‬ ‫נתב כאן אלא מה שצריך לדיני ק״ש לא חשש לניד דנריו וסמך על מ״ש נט‪1‬ר י״ד‬
‫נ ק ני לא נאי לשאת את המטה אלא לליית חיינין לקחת לעולם אפילו ‪ p‬לפני‬ ‫שטא עיקר מקימי ‪:‬‬
‫המטה וגנק היא יבן נמק בש״ע ‪:‬‬ ‫‪WfVT‬ו‪£‬ףי המת אפילו אינו מתו פטור נרייתא נר״פ מי שחתו )יח •( ונתנ‬
‫‪ W t y i‬לפיבך אין מוציאק את המת סמוך לקיש אס הוא בענין שאין ינולק לקונרו‬ ‫הר״ן כפרק הישן שאע״פ שהיא יכיל לקיים מצות נע‪1‬לו משמר פטור‬
‫קידם נצ״ל ינ״נ נייד סי' שג״מ יהיא נרייתא ר״פ מי שמתי יע״פ פי׳‬ ‫מפכי שכל שהיא עיסק נמלאנתי של מקום לא חיינחי תירה לטרימ ולקיים מצית‬
‫הרי יונה יהרא״ש דפי' סמיך לק״ש הוא נענין שאיןינולין לקברי קידם‪:‬‬ ‫אחרות אע״פ שאפשר והיינו טעמא דחופר טך למת פטיר אע״פ שדרק של חיפרין‬
‫והלמנ״ס‬ ‫דנמר דממו נה טונא מפפי פורתא!אע״ג דנעידנא דמפשי אפשר לקיים המצות‬
‫פטור מטעמא דאמרן ומיהו חודינא ודאי שנל שאיט צריך לטרוח נלל אלא נדרט‬
‫נמצוה ראשונה ינול לצאת ידי שניהם דננה״ג ודאי יצא ידי שתיהן מטות טינ אל יקרא רע ע״נ ומיהי לדעת התוספות והרא״ש שם הינא שאפשר לו לקיים שתי‬
‫המצית צריך לקיים את שתיק ‪ :‬ףןין נ׳ משמרין זה משמר חה קורא נרייתא פרק מי שמתו)שש( היו נ' זה משמר וזה קורא וזה משמר חה קורא ותני תו בברייתא‬
‫מניחו בזימת זי וחתפללק שניהם בזוית אחרת יאמרינן נגמרא מאי טנייהי אמר רנינא הוששין לעננדים אינא טנייהו ופירש*‬ ‫נן עזאי אומר היי באים בספינה‬
‫ס״ק חייפ לענבריס אפילו בספינה ומשמע ודאי דהלנה נתיק ומשים נן לא חילקו הפוסקים נין ספינה לשאר מקימות ‪:‬‬
‫ן ד ן החופר קנר למת פטיר נחיתא נפי היה קורא)יל ‪ 0‬וחשרש שם שאם היו נ׳ זה חופר ווה קורא ילא הוצרך רטנו לנסינ נן לפי שמדן טו שנים משמרים שנתנ‬
‫‪ I‬נסמ‪1‬ך נלמ‪1‬ל נן מראה להייט נחופר טך שהוא חיפר בטתל הסלע שהחיפ׳ מוציא הוא בעצמו העפר אבל נקנחת לירן שהם נעומק נעק טר שצריך שנים‬
‫אחל לחפור ולשים העפר בתוך הקופה ואחל מלמעלה להוציא הקופה עם העפר וגם יטליס ב' או ג׳ לחפור גבת אחת נל הצריכים לעשות ניחל פטורים ונך הם‬
‫לברי הרחב"! בתור׳ אלם וכתבם רטנו בטור י״ל סיחן שס״ה ואם יש אחל או ‪3‬׳ טספים אותו האי או שנים קורק ואח״כ באים להחעסק בקבר ונשמטקמהחתעסקין‬
‫כמספר׳ וקורין וחוורק אלי להתעסק ינשמטין אחרים על שנמצא שקי־אי טלם ילא נתנטל שום לנר מעסק הקבר כלל ‪ :‬ן ^ ר י אלם אטד לקרוח גנ״הק או בתוך‬
‫פרק מי שמתו)יח •( קאמי לה*ה‬ ‫ל׳ אמות של מת גסרק משיח מלממה)מג‪ (:‬כי אתא רב לימי אמר רבי יוחנן מת תופס ר׳ אמית לקריאת שמע ובריש‬
‫לנה״ק ומשמע ממרי הרמנ״ם ז״לנפ״ג מהלטת קריאת שמע שאם קרא נצר המת א‪ 1‬ננהיק יחוור ויקרא וחלק עליו הראב״ל ואנו אין לנו אלא לברי הלמנ״ם זיל ‪:‬‬
‫החטה וחילופיה! וחילופי חילופיהן וטי מפנה ריפ מ״ש )מ •( טשאי המטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המטה ואת שלאהר המטה‬ ‫}‪1‬שאי‬
‫את שהחטה צחנה להן פטורים ואת שאין החטה צ״ל חיינים ופירש״י וחילופיהן • שק לרך שמתלפין לשאת לפי שהכל חפצים לוטת נו‪ :‬את שלפני‬ ‫י*‬
‫המטה • שיתעסקו ט נשחגיע המטה אצלם ‪ :‬ושלאחר המטה • הואיל ואק צרינה להם חייטם שננר יצאו י״מ חן המת נראה ממריו שהוא סונר להא לקחני את‬
‫שלמטה צורך נהם טיט שלפני המטה והא דקתני אח שאין למטה צורך נהם הייט שלאחר המטה יהכי קאמר נושאי המטה וחילופיהן ונוי שלפני המטה ושלאחר‬
‫המטה זהו משפטם לשלפני המטה טון שיש למטה צורך נהם סטירין ושלאחר החטה ניק שאין לחשה צ‪1‬רך נהם חיינים וכפירש״י כתב ה״ר יונה נשם היריפלמז‬
‫יהמרלט נ ת נ ה״ג רש״י שלפני המטה צורך נהם פטורים ישלאחר המטה אפילי צירך נהם חייבים לקחת !היינו טעמא לניק שנשאו אותו אין טרולין נל נך נמצוה‬
‫ימלנרי רטנו נאן!בסי׳ ק"! נראה שטא מפרש טשאי המטה וחילופיהן וכוי בין אותם שהם לפני המטה נין איתם שהם לאחריה אם יש למשה צורך נהם אלי יאלי‬
‫פטורים ואם אין למטה צירך בהם אלי יאלי מייבים ימלגרי הרמג״ס בפ״ל מהי ק״ש נראה שהיא מפרש להט קאמר נישאי המטה וחיליפיהן יטי נק איחס שהם לפני‬
‫המטה נין אותם שהם לאמריה מאמר שלמטה צירך נהם פטורים ימאי לקתני סיפא יאת שאין למשה צורך בהם מייבים ה״ק ישאר המלוין את המת פאק למטה‬
‫צורך נהם חיינים ולענין הלנה נקטינן נלנרי הרתנ״ם ז״ל ינתנ ה״ר יונה על חילופי חילופיהן ואע״ש שיש שהות לאתרינים לקחא נעול שנושאי! הנס השניה אפ״ה‬
‫פטורים מפני שפעחים נחלנין שאותה כת שלישית בשנים יסעו ומשום נך אין להם להתחיל‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫אין מיציאק את החת סמוך לק״ש וני׳ שם )יט •( ת״ר אין מוציאי! את המת סמיך לקיש ואם התחילו אין מפסיקין ינתנ ה״ר יונה שי״מ לסמוך לקיש‬ ‫לפיכך‬
‫‪ I‬מיקרי מצי שעה נמו סמיך למנחה לפרק ע״פ)צט ‪ (:‬אנל חהיחשלמי נראה לאין השיעור חצי שעה אלא טיט לומר שאין מוציאק אותו אלא שישערו‬
‫שיוכלו‬
‫דרכי משה‬
‫יחטוקרק‬ ‫עא )א( ע*ל פיםן ל״ח איפת אטרינן ימופק ב‪«0‬ה ‪8‬טוו מן הטצויז י»אר דינים אלי ןבי״ו פיט! »פ׳׳יז‪:‬‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫נטוו י״ו סימן שמ״א שאפי' יש לו יזי המשעול העוו ואייו חמל עליו אפ״ה איט ושאי נשמחשין פל המחום הוא ופטוו • אנל נל שאיגו מחשיך אכילו אחרים מסשינין אכיא לעמ‬
‫להחמיו על עצמו וא״נ ציע מ״ש ונמו ואפילו יש לו מי שמשתול כו׳ פטוו ומשמע פטוו הוא עונ מיינשהוי ועת הי״א נךהיס שסילקו נק שסוית לעונ והוא לא וצם נוה וסילק נין יוחשין‬
‫והוה אנל מ״מ ושאי לקוות ודלא כמ״ש ונלע״ו ומלע פטור ט״ס הוא והאי ואפילו נוי לאינו מחשיך ילנאולה ‪ p‬הנץ נ״י והניא ואייה ממ״ש וניני ני״ו סי' שגו א שנתב ובשבת‬
‫אאינו ושאי ולעיל קאי אינ אפשר לדחוס והכי קאמר והכי איתא כירושלמי ואס וצה ובייש איכל נשו ושיתה יין וחיינ ננל המצית ואס צויו להחשיך ט' חל עליו אנינות לאסוו‬
‫צססמיר איןשוסעין ומוכח שם כירושלמי ואפילו אם יש לו מי שמשתדל כשנילו אפייה פעוו • נכ‪-‬לן משעה שמימיך פ־נ משמע וויןא נשפה שמחשיך אנל חחו העיין ווקויק א״א לומו‬
‫‪ p‬שהיי נסויא תלה הונו נומן שיכול להחשיך‬ ‫‪3‬‬ ‫אוניוושלמי אמוו אפילו ‪ p c‬חוא דונוי וניני שננאן ע״נ א״א לפוש‬
‫לו קונוק פטיו • וממילא איני ושאי ואעפ״י שננו נמנ ונינו או אפילו חינו מ־נוצ עליו והיינו נעת »ונ לא כמי שמסשיו • ופיו והא כחול נ ת נ סוא״ש נכויא ואעיפ שאינו עוסק‬
‫לקוברו ני׳ מ״מ הייתי אומו ויה שאינו מטל עליו לקוברו אסייצה להסמיו יחחיו ומ״ש עמו פטוו ני‪.‬ץ שיכול לעשות צוני המת• ואיינ חין טעם לונוומ״ששנת נעונ נ־ק שיטנ‬
‫ונינו ואינו ושאי לססמיו אולעיל קאי לכן הניא ירושלמי שנתנ תחלה ואץ שומעק לו ועליי להחשין היה וומיא ו ת ל ‪ .‬ימה לי אס היא מחשיך או סוא חינו מחשין אלא אסויס עבורו •‬
‫נ ת נ ואפילו מי שיש לו משתולץ • ומיהי ואני״ה לא ס״ל נן אלא יוכל להחמיו אם יוצס ו ‪ p‬או מ״ש מ‪-‬ןובו על יוי עממין ני״ט ואשק ואע״פ שהוא אינו עושה שוס וכו נטוו ביק שצויך‬
‫להמציא להם צוני אוץ ה״ה נאן אן! שהוא איט מחשיך על התסוס ניץ שיכול להחשיך‬ ‫ס׳־צלומנ״םוכ״פניי‪:‬‬
‫)ו( שיכול להסשיו נו׳ ונוי ונינו מכ־ונ־ס ׳מוויקים נטונ ני מיו שיוכל להחשיך אף צצווך המת ולהמצ א להם צוני איון ותנכיכין אחויס מחשיכץ ענווו ל‪ p‬נואה ווואי ם׳׳ל‬
‫שלא החשיךמכני ננוו מת של עליו אנינות ואעפ״י ולית לן &מ לענק ק״ש והא להוא״ש •ונינו ונל שהמת צויך לאוון או לתכויכין או חלילי! וכיוצא נו מכל מה שהוא צויך‬
‫בשעה שיכול להחשיך על התחום לאו ומן קיש הוא אפילו לסמתפללים של» ש כשנתבמ״ש ואין לו וצוינין להניח לו ממקום אחו מיו כשמגיע שנת נעונ שהיא הי»ן שיכיל להחשיך אף‬
‫ונינו לקמן סי' רצ״נ מ״מ נקט ליס רנינו באן אגב ואינא נ״מ לפגץ תפלה ושאו מצות נולקפן על פי שהוא אינו מחשיך אלא אחרים ענורו פטוו מכל המצות וכיין שהמת צויו לחייה ונוים‬
‫והימן עתה שיבול להחשיך לצווך המת אע״פ שיש לי אהו־ס שמניאח ומכינים צרב׳ המת‬ ‫סי־ תקמ״סוני־ו םיי שימ ועיין נורישס‬
‫)ס( המשמר המת ואפילו אינו מתו פטוו פי׳ שמשמוו מן העכנויס • ונתב הוין ונל והוא אינו מחשיך אפייה פט‪-‬ד מפני נניוו של מת שיהא לנו פנוי לתשנ פל צונ׳ המת דומיא‬
‫שהוא פוסק במלאכתו של מקום לא חייבתו תירה לטווח ולקיים מצות אחוות וחיל שפטו אפילו יש לו עוסקים אתויס והכי וייק ל‪1‬ון הירושלמי שנתנ מניון שהוא יבוק‬
‫להחשיך שהוא מחשיך אלא וואי נל שיקיק המת לאיום ונויס עו שצריך להחשיך אף שאינו‬ ‫אזנפ״ישאפשו לקיים שתי המצות ומיהו לועת התום׳ והואיש צויך לקיים את שתיהן‪:‬‬
‫)י( וכן החופו קנו למת פטיו מס שסתס וניט ונתב ססיפו קנו ולא סילק נין אסו חושו מחשיך גטוכ וכ״מ היינו וענו הי״א שהניא הוא״ש ‪ .‬ומשמע שהוא לא ס״ל מותייהי ייצ והיא‬
‫או שנים סופרים ומשמע ונל הסופו פטוי אע־ג ונגמוא פוק היה קווח אמוו אם ס״ל והכל תלוי מומן אס היא שחוית שחינו רשאי לסחשיו סייכ • וכשמגיע נשכת נעוכ • ואז‬
‫סיה שנים יה סופו ווה קיוא היינו משום והתם בסופו כוך קמיירי והיינו נסופר בכותל שייך לומו מששינין על התמוס אף שיה המת אינו צויך לבלום ויש לי הכל מונן ומוימן אפיס‬
‫טון‬ ‫הסלע שהח־פו הוא בעצמי מוציא העפו אנל נץנוות ויון שהם נע־מק נעץ נור שצויך‬
‫שנים *סו לסנוו ולשום העפו בתוך הקונה ואסו מלמעלה להוציא הקופה פס העפו וגס יטלים נ׳ או ג' צספוו נ נ ת אסת נל הצויבים לעשות ניסו שטווים • וניב וניט כי״וסיק‬
‫שס״ה ולסני לייק גיכ באן ונתנ ססופו קנו ני׳ וגס נ״י נתנ סילוק וה אנל לא ישנ ניה ל׳ ונינו ע״ש וקיצ‪:‬‬
‫‪0‬י׳ עב )א( וחילופי חילופיק נו׳ א ת שלמטה צווך נ ק נוי וכ״כ וביט לקמן סיק יךו שהכל מלוי כשהמטה צוין ל ק או לא ונתב הו׳ יונס על סלופי סלופיהן ואעפ״י שיש שהות‬
 ‫כ׳י‬ ‫אורה היים הלכות ס״ש וברכותיה עב‬ ‫ביח‬
‫‪ r y ^ f t T i l‬זיל כתנ יכו׳ וא״א הרא״ש ז׳׳ל לא חילק נין אלם חשוכ לאחר כך שייכלו להוציאו ולקוכרי קידם זמ! ק״ש וכן פל הראיש וכיו! שהרא״ש מסכים לדברי‬
‫הוא נמ קצת ספרים ור״ל לכתנ הנרייתא נסתם אין מוציאי! את הירושלמי הכי נקטינן יכתב של ה״ר יונה !אם ככר הייע זמ! קיש יש להם להתאחר‬
‫המת סמיך לקריאת שמע ולא הזכיר שים חלוק ני! אדס תשיג לאחר משחעדםיבר ומן שיונלי לשער שכיר התפללי רונ הקהל וכתכ עול ללכאורה נראה לה״ה לקיש‬
‫דאק לחלק ואע״נ לננמ׳ מיתבינן איני והא רב יוסף אפקיה סמוך לקריאת שמע של עינית אי! מוציאי! את המת סמיך לה אנל אפשר שאק להתתיר בקיש של‬
‫ערנית ניון שומנה כל הלילה ‪:‬‬ ‫ומשני אדם חשוב שאני סי' ב״י דסבירא‬
‫‪,‬‬
‫ליה להרא יש דחדם חשיב כי הא־ שיהא את הפת סמוך לקריאת שסי;)נ( אם הוא בענין שאין יבולי] לקברו ן י ל ד מה שנתב רטט אס הוא נענין‬
‫ע‬
‫י י שאין יכולים לקחת קידם כתנ‬ ‫ראוי שלא יתעסקו אפי׳ כקריאת שמע י קורם ‪ M‬ואם התחילו להוציאו אין פפסיקק כדי לקרות• והרמכ״ס‬
‫״___‪.‬״‪ _.‬רטנו הגדול מהר״י אכוהכ זכרונו לכרכה‬ ‫_ _‬ ‫״‬‫‪ - .‬״ ‪_»'1, _ .‬‬ ‫‪.,,.‬״‪.‬‬ ‫שיקברוהו לא שכיח בדורותינו לפיכך ‪- - . 1 , ' ,‬‬
‫י‬

‫ייכתב אין טוציאיםהסת ספוך ל ק ש אלא אם ‪ p‬ה י ה אדםח‪1,‬וב נראה שפיריש זה הלשין כמי שאומר‬ ‫לא »‪1‬בו היא־ש חה ג׳יכ לעת האלס»‪4‬‬
‫וי‪1‬וא׳א ז־ל לא חילק בין ארם חשוב לאחר ‪ :‬נ־״ העם « ( העוס?ן בירושלמי איו מוציאי! את המת סמיך‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר נ י נ י‬ ‫שהשמיד ‪,‬לא‬
‫ס פ ר‬ ‫‪rtpnj BW‬‬

‫לקיש אלא אם כן הקדימו שעה אחת‬ ‫בהספד‬ ‫כתב אמר דברי הרמב״ם וי״ל ובגמרא ג״כ‬
‫אי איחרו שעה אתת נדי שיקראו !יתפלל!‬ ‫חילק בין אדס חשוב לאחר וא״א הרא״ש‬
‫לא הניא זה כססקיי ואיני יודע למה עד כאן וזה הלשון כתנ ג״כ ני״ד סי' שנ״ח ‪ .‬שהגה פי' סמיך משמע קידם הגעת ומן קיש או לאחר שהגיע והנה לאחר שהגיע‬
‫ילפעד״נ שדעת הרי״ף והרא׳ש שהשחיטיהו הוא משיס דקי״ל המדחה מעתי על אביו זח! קיש למה לא נוציא אותו אם כבר קראו קיש לפיכך אמר שאס יהיה זה הסמיכות‬
‫יאמי ס"! מגינה לני שנראה שאיני חישש לכבודן להספיד! כל כך ולכן ממהר לאחר זמן קיש כ״כ סמיך שלא טה להם מקים לקיית קידם לא נוציא אותי אנל‬
‫להוציאן!לקוברם אס כן כל שכן כאדם חשונ שאי! להדחות מטתי להוציאו סמיך אס הוא מיפלנ נוציא עכ״ל נראה שהיא ז״ל מפרש דאין מיציאין את המת סמוך‬
‫לקריאת שמע וההיא דרג יוסף דאכקיה סמוך לקריאת שמע ודא־ לנתחלה לא היה לק״ש דקאחר אחר שהניע זמן קיש היאילישנא לא משמע הכי אלא קודם לזמן‬
‫להם להוציא! אלא שאירע כך אפשר דטעו שהיו סטרי! דיכולין לקוברו קודם או ק״ש קאחר דאק מוציאי! ול״נשיש להגיה כדברי רביני ולכתוב לקוברו במקום לקיות‬
‫לאיזה סנה אחרת ותלמודא דקא משני אדס חשוכ שאני אינו אלא לדחות הקישיא ונ״מ נספר ישן וכ״כ הוא ז״ל בטור י״ל סי׳ שנית ועכשיו אין צריך לידתק במה‬
‫שנדחק בו רטנו הגדול ו״ל ‪:‬‬ ‫כלומר דאף לסברת המקשה איכא לשנויי אדס חשינ שאני דזהו כבודו שלא יתעסקו‬
‫י ך ן ^ דאמרינן שאס התחילי אי! מפסיקין הייני לימד שלא יפסיקי מלהיליכו עד‬ ‫אסי׳נק״ש עד שיקברוהו אנללקושטא דמ־לתא איפכא הוא אדס חשינ אין לח?ר‬
‫שיקראו כולם אלא יוליכוהו ולא יפסיקי את שלמטה צורך בהם אנל איתן‬ ‫להיציאי כ״ש בסמיך לק״ש יככה״ג חמרינן נדיכתי עונא אשינויא לא סמניק דא־גה‬
‫שאי! למטה צורך בהם הא תנןדחייביס וכמו שנתבאר בסמיך‪:‬‬ ‫אלא לדחות הקושיא זה נלע״ד לדעת הי‪-‬י״ף והרא״ש ‪:‬‬
‫י ש‬ ‫ת‬ ‫ב י י‬ ‫י ו מ ס‬ ‫ע י י י ש נ‬
‫‪ Q ' ^ D T l l‬כתנ ואין מוציאי! את המת וטי אא״כ היה אדם חשיב בפ״ד מה׳‬ ‫' ^ י‬ ‫י‬ ‫ך ‪ ,‬י ‪ ,‬ז ח העוסקי! כהספד כזמן שהמת מוטל לפניהםוט'‬
‫ק״ש ‪ .‬ומ״ש וא״א זיל לא תילק וטי דברי הרמכ״ס פשוטים שם‬ ‫פרק‬ ‫י*‬
‫בגמרא דפריך אהא דתניא אין מוציאי! את המת סמוך לקיש איני והא רב יוסף‬
‫אפקי' סמיך לקיש אדס חשוכ שאני והשמיטיהי הוי״ין יהרא״ש זיל וצריך טפס למה ואפשר דמשים דטעמא דאדס חשיב משים דאין כבודו שיתעסקו בשום דכר ואפילו‬
‫נק״ש עד שיקברוהו ננניד כמי שכתב הרמנ"! בתורת האדם ואדם השיב כי האי שיהא ראזי שלא יתעסקי אפיי נק״ש עד שיקבריהי לא שכיח בדירותיני לפיכך השמיטיה‪:‬‬
‫ך ל צ ז ח העוסקים כהסכד יכו׳ עד יהאינ! יישב ידיח' ברייתא נר״פ מ־ שמתו ויט ‪ (.‬יפ־רשיי אי! המת מיטל בפניהם שהמת ככית אחר יהס מספידי! איתי כאן ייש מפרשים‬
‫וכתט‬ ‫שנתון לצד אחר‪:‬‬ ‫‪+‬‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫כיה שאילו ה ה נצון לאיזה דני היה מחשיך על ההחיס גס עתה פיויי חיל הניצוח כן ם' ל לאחרונים לקרוא נעיד שנושאי! הנח השנייה אפ״ס פטיויס ספני שפעמים ;חללים שאימה‬
‫‪5‬ת שלישית נשנים יסעו ותשוס כן אין להם להתחיל ‪:‬‬ ‫לי״א ]ייהו שדייקו היי א כלשונם ונתנו לעת עינ דש ין או למיסו דמחשיפן על התחים כי׳‬
‫י ייין ) י ( אם הוא נענין שאין יכול•] לקנלו קידם כו׳ וכן עיקר הגי־סא • וכ״נ רנינ־ נייר םיחן‬ ‫משמע וש״ן אע׳פ שאי‪.‬ו נרין לנלום יזיה׳ אין •יה ראייה לדעת הי״א ניי ״ל‪°‬י‬
‫שפ״ס וב״י כתנ דגם גילםת שאין יכול לקר ת אפשר ל״שכ ע״ש וכתכ הרי יונה‬ ‫למחשיכין כוי לוה הלשון למסשיכין לא שיין חלא לעת ערב לאו מותר להחשיך[ !יה לא‬
‫מםמכר להרא״ש דודאי כיון שאין המת נצרך לשוס דנר אן‪ .‬שהוא כשנת נע‪-‬נ שיכיל להחשיך ללכאויה נראה דה׳ ק לק״ש של ערנית אין מוציאי) את הממ סמון לה אכל אפשר שאין‬
‫להחמיר נקיש של ערנית כיון שזמנה נל סלילה ‪:‬‬ ‫חיינ • ודייק ליה מלישנא דירישלמ׳ שכתנ מניון שהוא וקוק להסשין ולא נתנ מכ״ן שיכיל‬
‫להחשיך נו׳ אלא ודתי וקיק להחשיך מיהא כעי אנל שיחשיך היא ממש לא נעינן וייש ‪ CO‬ואם התחילו להיציא• אין מפסיק׳; היינו לומר שלא יפסיקו מלהוליכו ער שיקרא׳ כולם‬
‫אלא יוליכוהו ולא יפסיקו אותן שלמטה צורן כהן ‪ .‬אנל שאין למעה צורן בהן‬ ‫הלא׳ ש ככל לכליו נשעה שהיא מחשיך כו׳ ונן לנינו לקמן ני״ל ג׳ ל לי״ל משטה שאחד‬
‫פשיטא דסייניס כ״י‬ ‫מחשיך כין הוא נין אחרים ולאפוקי מת שיש לו צרכיו נעיר ונרל ניה״ה אס אין שיס אלס‬
‫מחשיך וכליל מיש אלס רוככ מהי ומכיא ציפי מת פטוי יה האוק משעת הטלכ של שנת כיון ‪1‬ד( ן א י א ו״ל לא חילק נין אדס חשוכ לא׳ מן העש נקצת ניסחאות כדפוס לאין( כתנ‬
‫אחל דניי הלמנ״ס והני מפליג נגמלא נין אלס חשונ לאחר ואחיזל לא‬ ‫שאין צככי מת סוכנים נטיל והיה ציין להקשין חן‪ .‬שלא החשיך[ יוה פשוט נע•‪-‬י אחל‬
‫הדקדוק והכי ל״ק לשון יכ נו כחן גס אפש־ לכיש לעת נ" וכן כל שאחלים יחשיכין עכ י ׳ הניא ‪1‬ה בפםקיו ואיני יילע למה ענ״ל וכ״נ לנינו מיד סי׳ שנ״ח • ונ״י נתנ כאן ויל ואכשל‬
‫כאילו החשין כו נעצמו ליי • ומה שקיצר לנינו ולא חילק בין ׳'ט יאש־ן לשני או בין על יל׳ למשיס טעמא לאלם חשוב משוס לאין ככולו שיתעסקו נשום דכר ואפילו נק״ש עי שיקנר‬
‫עממי! לאינו רוצה לקוברי כ• כיוס נתב נ״י לאפשר לןמל לניון ‪-‬לא שיין לוי לנייט •שבת ואלס חשיב נ׳ האי שיהא לאיי שלא יתעסקו אפיי נק״ש צא שכיח נוורתיט לק השמיעי ענ״ל ‪.‬‬
‫נעת ערב פטור או חייג אלא נשאל מצית אנל לא לקיש ‪ .‬לשל שחי נכר ענל וחן סי נא נה‪ (.‬והעוסקי! מספד נזיין שהמת נו׳ עד אנל החונים המספידים כטונין עיין נלרישה‬
‫אל‬ ‫ושל עינ אכתי לא מטא וימנא לא היל לימנו לכתיב כאן אלא וה״מ נחול אנל בשנת וי״ט‬
‫ח״כ אלא ומשוס ללא נלמל מנתן לימי דגל המצית הייכ כל יום שכת אפילו לעת עיכ לקי נתכ על העיכ ונוי • ומפני שלא נתנ האי וינא אלא לעיקר לין ק״ש לא חשש לכאר‬
‫דבריו וסמן על מיש נטיל י״ל סימן שמ״א שהוא עיקר מקומו עכ״ל ‪:‬‬
‫םיי עב נא[ והעוסקיז נהםפל נויין נוי וץולק אין המת ׳״טל נ׳ ׳דוקא העם הנאים לשמוע את ההספד אבל כחוק סמספיוין פטולין ולוקא ני‪,‬ס ראשון כו׳ !״ל נ״י מ״ש‬ ‫‪1‬‬
‫לניני ויוקא כעס הנאים לשמ ע ל׳ היא מדכתכ ירא ש נפרק מי שמתו ירושלמי כל העוסקים בהספד כטולין מן הקיפ ואין מפסיקין לתפלה מעשה היה‬
‫והפסיקו רכותינו לק״ש ולתפלה והתנן אין ינולין להתחיל ולגמור וכי מתניתא נ״ס לאשין ומה לתני תנא כיוס השני ׳סונר לנינו לכל העיסקים נהםפד היינו חונים המשפילים ואף‬
‫על גנ שההיא ילושלמ׳ אקני• את המת ושירו קא׳ נמד ישם לנינו נמלש להיכא ללא נקבר המע שהםפלנין עצמן כטורין ומה שאמר משם ואילן היינו יים שני לקנייה ואילן אכל קשה‬
‫כר עכ״ל • ונ״ל למנל קושיותיו לא קשיא חלא אתי הלק ר ק והעיק •כתתלה אעתיק לן ל׳ הרא״ש כולו כאלו הדינים ואח״כ נבוא אל ביאור לכרי לנינו ו״ל הלא״ש ד׳ <נ"ג ע״נ נישאי‬
‫המעה וסלוכיהן מי ‪ .‬ח״ר אין מוציאי; את אמת המין לקיש נענ ן שלא יופל• לקינרו קילס שמע ואם התמיל• אין מכסיקין ת״ו סעוסקין כהפסד ממן שהמת מועל לפנ־הס נשמטין אזל חתל‬
‫וקווין אין המת מוטל לפניהם הן •ושנין יקוו ן והוא יושב וווים ‪ .‬הס עימליס •מתפללים ה‪ ,‬א עומד ומצדק עליו את הויןואימר צייק אתה היינו' קנוו את המת ותורו אם ינילין להתחיל‬
‫ולגמול על שלא יגיעו לשיוה יתחיל׳ ואס לאי נא ימח ל העותויס בשו־ה הפנימי' נטירה ׳החיצונה ס״נת • ירושלמי נל העוסקין בהספו פיטורין מן הקיש ואין מנסיקין לתפלה מעשה הי והפסיקו‬
‫ונית־ט צקייש ולתפלה והא תניא אס יכיל•; להתחיל •לגמו‪ -‬כי סתניתין כי ס ראש ן ‪ .‬והא לתני תנא ביום שני תנא אס ינול'‪ ,‬להתחיל ולגמול אפילו ללק א׳ או פסוק א' יתחיל ואם‬
‫לאו לא יתחילו • פיו הש‪.‬וה הויאה את הפנס פטירה שאנה ויאה חייכת י ׳הודח אימר נוי עניל ׳דבריו מבוארים שסדר הליניסכן הוא ממחילה כשמיציאין ונושאי[ ‪.‬׳כשנשא וה‬
‫המטה נשיח יכא השני ונושא וכ; כיל; לין את שלמטה צורן כהן פט יין •פיו; שפטירין לפינן אי[ לני להוציא המת קודם ק״ש שאו יפטר‪ -,‬ילא יקרא! א ״ לק וקראו ק וס אול ילאי‬
‫נ‬ ‫ס‬

‫אס התחילו להוציאו א ן נפםיקין ואחר שהוניאו אוי מן הנית קירס קנייה היי מניסין אותו נמקוס אחד יהיו מספידין עליו ולפעמים סיה סמתלפניהם בשעת ההספד ואי היה א'‬
‫‪-‬לפעמים היס מת מסולק קצת לצללי( והטס היו יושכים סבינ האבל • או הדין שקורי[ ומתפצלין כמקום שיושנין‬ ‫ח נשמט וקויא שמע • שבפני המת אם ל להס לקיית מש ס ל עג ליש‬
‫ואינ להשמיט ממקומן כ ין שאי; המת לפניהם •נשטה שהיו ה; קיו״‪ ,‬היה האכל יושכ לומם ובשעה שהתפללו הצליק עליו הדין ואח״כ הלכו לקכיר המת • ולאחל שקכי׳ או מקיס מיוחל‬
‫היה להם שהיו עושי; שם שורות סנינ האכל י״שנין ומדברי; לכו׳ ענחימין ׳מםפיוין נמנ! או בטול ייל סי׳ שע״ו ואם נשאית הקהל לאחל הקבילה לא קראו ק״ש אוי אס ינולין לאמי פס ק‬
‫רא׳וון קיוס שיגיעו לשירה אוי ׳מחילו לאיו פסוק ראש־ן ויאס •כולין לגמור ק־ש מניין שהתחילו כתבת• בפרישה שמל׳ רניני משמע שינולין לגמיו! ואס אין ינולין לגמור פסוק ואש; ק ס‬
‫שיגיעו לשולה לא יתחילו לשמא כשיגי»ו לשידה יהיו מן העומד! לשולה הפנימית שהם המוכרים תנחומים ואו יצטרן להפסיק מקיש לכן לא יתחיל ‪ 11‬היא שיטת הגמרא דיון והקשו ניי!שנמי‬
‫ממתניתין וו למשמע מיניה לאס אין יה! לין לגמור לא יתחילו מש ס כ׳ כשיגיעו לשורה יצטרכו להפסיק מהכ״ש שהתנחוסין וההםפל לוחה הקיש‪-, .‬כירושלמי פני ומעשה ענלו וכ! ינו‬
‫ופסקו מ[ ההספל לקיש ילתכלה שימ לקיש ותפלה דוחה ההםפל ותילצ‪ -‬ומתניתין וקתני לאס לא עולי; לגמיו פסוק ואשון לא ׳תתילו שהתנחומין ווחין קיש מיירי כיוס ואסון שאו‬
‫האכילות עיקר והוא יום המו לאני לותה קיש והא ותני נייישלמ• ותפסיקי; מהכםפו לקיש ול»פלה ״״וי כיוס שני עינ ונרי ניאול סוא״ש והנה לנינו ויל הלן בעקבי אניו‬
‫נסלל אלו הליניס אופ נ א ת שמתתלה כתבלין נושאי המטה ׳סלוני כו לפט לין מקיש שלפיכך לא יוציא׳ לכתסלה המת קולס שיקראו קיש ואח״כ כתנ הברייתא לקתנ׳ סעוםקין‬
‫נהםפד כזמן שהמת נו׳ ואחו וה כפג רנינו חיל!ק הניכר נייישלמי להיינ׳ כיוס לאשי; יניוס שניואס״ככפנ קברו אפ היות נוי ואעיג והרא״ש סילל לין של קגלו אפ המת נו׳ ק י ס‬
‫הילושצמ׳ םלל לניני מליקיק ׳יחי ליווית לן ואין חילוק נין קנוי את המת ללא קנו אלא נין יים ראשו; ציום שני לסוד וכמ״ש נסמון והרא״ש היצרן לסדר קודס לנ[ ‪ p‬לקברי את‬
‫הסת אס יטליס להתחיל כ!׳ משים לנימשלמ׳ שהניא הקשי ממתניתין ו לאם יכ לין להפח ל ני' לכן היצרן עינ להעתיק לשין איתו משנה כוי להכק קישיות הילושלמ• אנל לבינו שלא‬
‫הניא לנל׳ המקש; של הייושלמי עדיף טפי לםללו קיוס קברו את אמת נו ואח־כ חיל לםלל לכרי היא״ש על גמירא • ומה שלא הוכיל כאן שהאבל יישב ודומם או שמצליק עליו הלין‬
‫לפי שאי; עיקל מקימי נא; אלא בייל סימ; שמ״ד ושם יתכ‪ -‬ומיש שייה הפנימית שריאץ פני החנל פסק נת״ק ואף שהראיש הביא פלוגתא דמיק וריי ולא הכריע • הרמנ״ם ו״ל הכליע‬
‫נמ״ק ופסק לבינו נו פיה ומה שחילק ונייו נין העם הנאים לשמיע •נין החונים המספיד" ליאה שינא לו זה מפון קושיא גלולה שהוקשה ל׳ ויל יווהקשו שס בילושלמי על הנלייפא‬
‫לקתני לספםיקין לק״ש ולתפלה ימה לתנן כמתניתין אס יכול׳; להתחיל לגיייי יתחילו ואס לא ינולין להפחיל ונגמול לא יתחילו וש״מ וק״ש נוסה מכהספו והתנסומקמה קשיא הא ממני‬
‫איירי נלאחל קר! לה נלקתט קניו אפ המת וחיוו 'להנ׳ מפסיק; מק״ש והילכיס מיד אל השירי להםפיו המת ולנסס האבל• וניייתא ויוושלמי מייכ׳ כשלא קכוו את המת עליי;‬
‫ואיןאותו הספל שקילס קנייה נ״כ הכרח נאות! של אחי קנויה ולהכי מכםיקין מטנו לקיש ׳לתפלה ‪] .‬ולא מימא דאין יו סברא כלל שהרי קרמנ״ן סייל סכי ונמ״ש נסמון[ אלא לאו‬
‫ש״מ וס״ל לסתסא לתלס‪,‬לא לילושלמ׳ לאין סילק בן הספל שקולם קנייה ניןאיחי שלאחר קבורה ואפשר לסיל וגס נ״ש הוא ונמ״ש נ״י במסילת לנליו ולהכי הקשו שם נרייפא לירושלמי‬
‫ומתניפין אהלוי אינ תקשי גס כגמרא לילן נל״תא ומתנ־תין אהלל׳ לנני״תא קתני שהמת מוטל לפניהם או נשמטים יקווין • אין החת מוטל לפניהם יושנין במקומן וקווין ונמתניתין‬
‫קפני •אס אין יגולין להתחיל ולגמיל לא יפקילי ש״מ לק״ש נלחה חמי ההם‪:‬־ והתנחוטין ׳אין חיליק נין הםפו שקולם קנויה להספו של אחו קנויה ונא; אי אפשר ליישב ומיילי כיוס שני דהא‬
‫‪,‬‬
‫נשלא קנוו הסת סיילי וכותני אס המת מ‪-‬טל לפניהם נ י יכל׳ לפון קישיא וי ייניחין אנו לומל להה א נלייפא ו ק פ ‪ :‬העוסקין כהםפל נומן שהמפ מוטל לפניהם קווי[ כו׳ מייל׳ נשאי‬
‫העם שנאים לשמוע לא המספילין עצמן שלא נאו להספיל אלא לשמוט ההםפי ‪,‬׳ליאות את המא־וע ולהכי אפילו כיוס ראשון ואפילו קורס קבורה קורין ומפפללק ומפניפין לאם יכולין‬
‫להתחיל מיירי מהפס המםפילין ומנסמין להא טעחא לאם לא יכילין לג״וי פסיק א שלא יתחילו לקרות הוא כס״ש לעיל לשמח כשיגיעו לשורה יהיו יון הרואים פני האנל ויצטלכ׳ לעסוק‬
‫בתנחומי; לאכל • וכיון שוה הוא הטעם אתי שכיר לאי[ קילין יזה הילל כל שמתעסק ׳עושה לכר מה לצורן אמת א־ לאניליו פטור מק׳יש ומפילה וא״כ לק״מ במלמול דיל[ סתניתין‬
‫וכלייתא וההיא מתניתא וירוןלמי מיילי ג״נ מן העם המספיייס לא ״השיחעיס יניושמעי לשיני לקתנ׳ הסיכל וכל העוסק ס בהספד ני׳ משמע וכל העוסקים נהספו וומיא דםופד‬
‫והיינו שמתעסק׳] ממש נהםפו או לצוכי י מ ת ולהני שפיו הקשי נייושלח׳ מתניתק ונוייתח אהווי ומה שמוצו ומתניתין כאן כיוס א׳ פאן כיוס נ' ס״ל לונינו והספו וכל העם לא היי‬
‫שיין אלא כיוס א דניים א׳ קילס קלילה היה כל העם יסכייין ולאחי קנויה היה כל הקהל עו‪-‬דין בשורה ומנחמין האבל וכיום כ' או לא היו כל הקהל נאין אל האבל להספיד אלא מקצת‬
‫אנשים שהיו שוללים להספיל ולהתאונן גליהם כל ו׳ והן נקיאיס חונים יניה הכל מיושב !ל ק נלוס למה שהקשה נ״י הא אההיא ממניתין דקתני ואס לאו לא יתאילו ואיקימנא ביום ואשין‬
‫לאו בחונים לוקא מיייי אלא בכל העס וא״כ גס נשאל העס היה לי־^לק בין ייס יאשון ליום שני נבר כמנמי והונחתי דההוא ממניתין דאס לאו לא יתסילו ע״כ הטעם דלא יתחילו הוא‬
‫שמא נשיבא לשילה יהיו הפנימים המתעסקים נתנסימ׳ אנל וכל מה שמתעסק אלס ננלנ׳ היות והספוו ותנחומי אבלו בכלל סונים הס ׳פטיוריס מקיש ותפלה ווה היהווקא כיוםלאשון‬
‫והיו עוסקים כל אעם בהספד ‪ .‬ומה שהקשה ביי ני ן שהחוניס אינם יפםיקין אין קאמי בגמלא כיון שהם מתפללי[ הוא מצדיק הלין • ג״נ לק״מ והא ואמוינן וסונים אינן ספסיקין לקיש‬
‫היא לאמרינן הני להא מתניתין ראם לאי לא יתחיל׳ לענין ק״ש אפנ׳ אננ כתפלה גס החונים ספסיקין ומתפללים ולא מטעם לתפלה חמירי מק״ש לוואי קיש חמיו אלא וליון‬
‫שבשעה שהעם מתפללי! ציין האבל להצליק עליו הוי; א״כ גס החונים ׳נולין להתפלל גאופה שעה דלפני סי יספידו כיון שגס האנל אינו שומע להם ועוסק כצדוק הדין ווא״ה‬
‫ללנל׳ שביייו כסימן שמ יל נפכ לנינו ייל אנל החונים ימספידם פעילים מקיש נ־ היי לן שו״ק ופפנ פטורי[ מק״ש ולא נתנ סתם פטורים ולישפמע וקאי נמ׳ אתכלה שנזכר שם לפני‬
‫!ה ע״ש ומה שהקשה הא העס מתבטלים כוונתם מק״ש עיי הספל החזנים אין קיש‪-‬א וו צייכא פירוז וני לא אפשו שיספיוו בקול נמוך ‪ .‬או שיסלקו העם מעט לצווי[ • ומה שכתב‬
‫רנינו נקיצ־ר פסקי הרא־ש העוסקים כהםפל פעויין מקיש ל״ל הפיםקין בסםפל ממש ‪ .‬או נתנתומי אנל וניוצא נו דאו דינן נחונין כמיש לעיל וכל העוסק נדבר מה מדברים השייכים‬
‫נמת נכלל חוניס הוא • ועליהן קתני נמתניתין ואס לאו לא יתחיל׳ ופטורים מק״ש ומיל והיינו כיוס ראשון ומה שכתב רנינו סחילוק של יוס ראשון ושני על חוניס ולא איישא כנר‬
‫נתנת׳ למעלה ומיום ראשיי! ואילך לא שייך כלל הסכל נשאר הטס דסיוס ראשון ואילן אינן מספידי' אלא מעט • ואות! נקראים חוניש ‪ .‬והס מספידים נל י׳ ילהט הוצרך לחלק‬
‫נהס‬
 ‫עכ‬ ‫בח‬ ‫אורה חיים הלכות ס״ש וברכותיה עב‬ ‫ב׳י‬

‫‪ *flrOI‬מלמירי היר יונג בזמן שהמת מיעל לפניהם נשמסק אחל אחר וקורין פיק מי שממו • )לף ייי( •* ן מ י ש ודיקא »י‪°‬הנאק לשמוע יני׳‬
‫נל העיסקים מספד פטורין‬ ‫אימ לאמרילוקא קוריןמשוםלק?ןלאומיתאאנלמסלהשהיאמלדנמ הוא על פי הירושלמי שהניא הראיש וזיל‬
‫איצ ואומר מורי דה״ה לתפלה נמי נשמטים אחל אחל ומתפללק ומניא ראיה מהתוספת' מקריאת שמע ואץ מפסיקק לתפלה מעפה היה והפסיקו רנומינו לקריאת שמע‬
‫ע״נ יאע״פ שהרמנין נתנ שאין מתפללין כחן דהיר מנה מטא ראיה מהתוספתא ולתפלה והא מטנן אם יטלק להתתיל ולגמור וט׳ מתנימק ניום ראשון הא לתני‬
‫תנא נחם שני ענ״ל ונראה לרטט מפרש‬ ‫טימיה נקטינן‬
‫מיני ילוקא העם הנאים בהספד ‪ w‬בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטים א ח ד א ח ד ו ק י ח אץ נה נך נל העוסקים נהםפל פטורים ‪p‬‬
‫ובוש לשמוע ההספל אנל המזגים המת מוטל לפניהם הם משבץ וקורץ והאונן יושב ודומם ודוקא העם סקריאתשמע ואין מפסיקין לתפלה תרתי‬
‫קתני והיק חלא נל העוסקים מספל‬ ‫ה־זספילים סטירק ילוקא נייס‬
‫הראשון יטי היא מלנסנ הלא״ש הבאים לשמוע ההספד אבל החזנץ המספירין פטורץ ורוקא ביום הם החוטם פטורים מן קריאת שמע‬
‫אילן ואם אינן עסוקים מספר לחיינין‬ ‫הראשון‬ ‫נפרק מי שמתו ירישלמי נל העוסקים‬
‫נהספל »‪ pn‬מן הקריאת שמע ואק מפםיחק לתפלה מעשה היה יהססיקי נקריאת שמע אפילו הני פטזרק מן התפלה יהא לקתני מעשה היה וטי חולק‬
‫רטתינו לקיש ולתפלה יהתנן אס יטלים להתחילולגמור מתניתי' טוס הראשק ימה את״ק לסינר נמזגים לעוסקים נהספל לפטירק מן הקריאת שמע וקאמר תנלן‬
‫לתני תנא נייס השני יסונר יטי לנל העוסקים גהספל הייט ימנים המשפילים נתרא לאינן פטורק אלא מפסיקין לקריאת שמע ולתפלה ומקשה אתיק לקאחר‬
‫ואע״ג לההיא יריש' אקנח א‪-‬ו המת וחורי קאי למל משם רטט נמנ״ש להינא באינן עסוקק נהספל לתיינים נקריאת שמע ואינן מפסיקק לתפלה להא תנינן‬
‫ללא גקנר המתשהספלנים עצמנ׳ פטירים ימיש ומשם ואילך היי ‪ v‬מיום שגי אם יטלק להתחיל ולגמור וט׳ והתם לאינן עס‪1‬קק נהספל אלא לנחם נשורה‬
‫דקנירה ואילך אנל קשה שניק שהחזנים אינם מפסיקים היני אמ ‪v‬׳ ממרא ואפילו הט פטירין מקיש ומשני מתניתין ניום ראשק הלק־ אפילו לנחם נשירה‬
‫כשאין המת מ‪1‬טל לפניהם הם עומליס ומתפללת והוא מצליק עלי אמ הלק פטורק מקריאת שמע מאי לתגי תנא נאי! עסוקין נהספל לחיינים בקריאת שמע‬
‫ואומר רטן העילמים יט׳ ומשמע ממם ראשק הוא שעלי ין לא נקנר הרת וכיוןואין מפסיקין לתפלה נייס שני השתא כיק לתיק מחלק נחם פני נק חזנים העוסקי׳‬
‫שהמינים עוסקים נהספל למה יאמר רטן העולמים וטי ענשיו יומר מ שאינם נהספל רפטורק מקריאת שמע ונין שאר העם הנאים לנחם או לשמוע ההססל‬
‫ממפללים ועול היאך אפשר שהחזנים יעסקו מספל נעילשהעם ק ו ין ;גמצאי לחיינק נקריאת שמע ופטורי! מן התפלה אם נן תנא נתרא נמי ניום פני קאמר‬
‫מנסלק את העם מכוונתם ופול שרטט נתנ כרחזים כלשון מה כל העוסקים וקמט מעשה היה והפסיקו לקריאת שמע ולתפלה ופליג אמנא קמאלא? המינים‬
‫נהספל פטורים מק״ש והחזנים הסושלים ניום ראשן פעורים מכאן ואילן חיינים העוסקים נהספל חיינין להפסיק ביום שני והלנה נתנא נתרא למעשה רנ ואין‬
‫ענ״ל ‪1‬אם נל העסקים נהספל האמור ניחש׳ פירושו ליקא החזנים המספיליס לחוגים פטורין מקריאת שמע אלא ניום ראשק אנל נחם שגי חייטי י *תן שחזרו‬
‫היאך נתנ נל העוסקים נהספד פטורים והחזנים הסופלים וכוי למשמע שנלהעםמנית הקנחת לש‪1‬רה לנמם נמי פט‪1‬רין מקריאת שמע נחם ראשק למלאודייתאהיא‬
‫העוסקים פעולים ועול להיאך סתם וכתננל העוסקים נהסנל פטורים לאי לנחם אנלים ואם נן הא לתגיא העם העוסקים נהספל נומן שהמת לפניהם‬
‫קולס שנקנר המת הא נהליא תניא נזמן שהמת מוטל לפניה' נשמטין אחל אחל נשמטים אחל אחל וקורין ונו׳ אין פירוש העוסקין נהספל לנרייתא זו נפירוש‬
‫וקירין יטי יאי אמר שנקנר הא תניא שורה הריאה את הפנים פשורה ושאיט חאה העיסקים נהספר לירישלחי מירושלמי פירישי החזנים המספילים ואומרים קיטת‬
‫את הפגים מיינת ונמו שכתנ הוא נעצמי שם נסמוך והיאך מזר ונתב סתםנל נקול רם ומספרים נשנחים של חת ונחעלותיי יננרייתא פירישי העם העיסקק‬
‫העם העוסקים נהספל פטורים אלא שבזו י״ל ללא קרי עוסקים בהספד ט אם נהספל הם העם הנאים לשמוע ההספל ואינן לא מספילק ולא מנממין אצא‬
‫לשורה הרואה את הפנים וסמך על מ״ש ננר אנל ע״ק נמרח לנבל העם שומעי! ולפיכך אפילי ניום ראשון חיינק נקרימת שמע אלא לנמוטל לפניהם‬
‫העוסקים נהספל נתנ סתם פטורים ולא חילק נק מם ראשון ליום שגי ומשמע נשמטין אחל אחל וקורין אין המת מוטל לפניהם הם יישבק וקורק וכו׳ והחזנים‬
‫לגם נמס שגי פטורים ונמוגים המספיליס נתנ לאינם פטורים אלא ביום ראשון טוס ראשק פטורים אפילו בשעה שהם יושבי! וקמ־ין יאק המת מוטל לפניהם לפי‬
‫ליקא והיליצינא נארעא יגיורא נשמי שמיא ועול לפשט הירושלמי משמע לאחאי שהחזנים טרוליס סובא ביים ראשון להרהר בענין ההספר לראות גאתה ענק‬
‫דקתני להפסיקו לק״ש פריך מלתנן אם ינולים להתחיל ולגמור על שלא יגיעי לשורה יספילו מה שנתנ רטט העם העיםקין נהספל וטי ורוקא העם הנאים לשמיע‬
‫יתחילו ואם לאו לא יתמילי אלמ‪ (-.‬אק מססיקין מן ההספד לק״ש ושני דמתנימין ההספל חיינין אנל החונים המספילים פשיריס ולוקא ניום ראשון וט׳ פסק כתנא‬
‫לקתני אין מפסיקק מן ההספל לקיש מיירי טוס ראשק והא לקתנידהפסיקו לקיש נסרא למעשה רנ לאן המונים מפסיקיןלק״ש ילתפלה נמס שניינלפי׳ והא רקאמר‬
‫מיידי ניום שט ומאח' למתני׳ לקתני אם יטליס להתמיל ולגמור וט׳ לא‪1‬קימנא נתר הני קנח את המת יחזרי וט׳מפירשמלנריישנתנ הילנין אחריהם ממקים‬
‫לוקא סוס ראשק לא נמזגים לוקא מתניא אלא ככל העם ונמו שגתנ רניט עצמו הקגר אל מקים שעומלים שם האנלים לעשות שירה וט׳ לנחם ראשון קאמד אנל‬
‫כאן אינ סאן נחזנים חילק נין יום ראשין ליים שני ילא נשאר העם וא״ל שלניט טום שני סשיטא לחיינק ניק לאפי' החונים העיסקים נהספל חיימם טוס שני‬
‫מפרש לני פריך מאם יטלים להתחיל ולגמור אמאי לתגי נל העזסקים נהספלנ״ש הנאים לגחםניים שגי לחייט! ילא היה צריך לפרש נך נהליא • ולי ג״נ הנק‬
‫פטורים מן הקיש פריך שהרי שניט אם ינולים להתחיל ילגנמריתחילו ושני למתנימא לנל העיסקים נהספל פטיוין מן הקיש לתני ניחש׳ טימ החונים המספיליס‬
‫לקתני נל הפוסקים נהספל פטורים מק״ש טוס ראשק והא לתני מתני׳ אם אלא להקשה על זה להיט אמר נגמ־א כשאין המת מיטל לפניהם הם עימלים‬
‫ינילים להתיןול ולגמור מיירי ניום שט ואעייג לקנח את המת ‪1‬חזח קתני א״ל יסתפללים יטי לניק להמזנים מסיקים נהספל למה יאמר רטן העולמים ענשיי‬
‫למיידי נקנריהו נעיר אחרת ושהו מלתויר על יים פגי ומפרש רטט לנל העוסקים ייתר מפשאינם מתפללים יעיר היאך אפשר שהחזנים יעסקי נהספל נעיל שהעם‬
‫נהםפל הייט החזנים החססידים יקתני נהי לטיס ראפין פטירים לאכתי קשה קירין יטי ושרא ליה חאריה הא סשיטא היא שהחזנים אינן מספילין ניק שאק מי‬
‫היאך נתנ נרמזים כל העוסקים מספר פטורים והחזנים המפלים יני' למשמע שישחע להם יעיל אי אפשר שיהא מסשיר ימנטל הקריאה והתפלה אלא החזגק‬
‫שנל העם העוסקים פטורים ונם יקשי עליי נל הקושיות שהקשיתי נסמוך יעיל פוסקים מלהספילנשעה שקורק העםימתפלליןואפילי הט החזנים עצמם פטירין‬
‫לא״נ מאי פהך מלתנן אם יטלים להתחיל ולבחיר יני׳ לאדרנה מהתם משמע מק״ש יק התפלה תשני שהם טרילים נלפי' ‪ pi‬פי' נ״ינעצמי נסיף לנרייונרמזים‬
‫להעוסקים מספל פטורים לקתני סיפא ואם לאי לא יתחילו ינשהם הילנים נלרך גמי ה״ק נל העיסקים נהספל שמממים קול אפילי אינן סונים פטוחן מקיש ונן‬
‫יאינם עסוקים מספל הוא לקתני אס ינוליס להתחיל ולגמור יתחילו יעילהמונים הסופלים טלם פטירק ניום ראשון מנאן ואילך חיינין ‪1‬נל הקושיות שהקשה‬
‫דלישנא למתנימא מנרי היחשלמי נאמר על המשנה ילישנא לתני מגא נאמר עלנ״י על הרמזים לא קשה נלל למאי רפי׳ גם מ יש נ״י שני פירושים נפשט הירושלמי‬
‫הנריימא ושייכו נפירושא קמא יעיד דא״נ שקיל יטרי סיריש׳ על מרי תיק ופסק לפריך יהתניגן יכי' לעל״נ לאינן אמת נח״ש הוא עצמו לעל נל פירוש קשיא ולא‬
‫רניט טותיה ואמאי והא ניק דתנא נתרא מעשה קסני הוה ליה למיפסק נייתיה ראיתי להאמך נמה שקשה על פירישיו יעל שאר מריו יהעיקר לקשה על פי' שני‬
‫לנל‬ ‫דהא‬
‫דרישה‬
‫הפסק היינו ו־קא כשהמת מוטל ל‪8‬ניו אנל מאין הממ מוטל לעניו ולאי קורץוממפללץ‬ ‫נהם בין יוס ואשק לשני משא'כ שאו נל סעס צא שיין הספון אלא כיוס ואשון נג׳׳ל ליישנ‬
‫ונותני נסדא מויימא ומטעם הדל צויך לומו לס־יל לוי יונס ומסתמא אק המעשה שהנ־ם‬ ‫ונוי ונינו והס נמנים ונן משסע ל׳ ו׳ יווסס נתיב ניס סלן א' שנתנ נל ויני הגמוא‬
‫להם‬ ‫לא ־־־‬
‫סיה י ־ ־‬ ‫נל העוסקים נהספו מן היץ י י‬‫ה״ק י‬
‫ותוספתא אלא ״‬
‫״‬ ‫וישא‬
‫על‪• • - - 1‬‬
‫כתוספתא פליג ‪-‬‬ ‫דיון פו ושאינה וואם את ספני'סיינת • ואס״כ וכל העוסקים נהספו פטווץ מק״ש ואין‬
‫להפסיק לתשלס כיון שהיא ו ו נ ק אנל מ״ס עשו חכמים מעשה והחמירו נהפסיק אני׳ לתפלה‬ ‫משסיקין לתפלס ]ויה מייוי ניום ואשון ונמיש ואוילן‪ .‬וניוושלמי גוסיק ומה שאמונו לא‬
‫שימ אני' ס־נא ולא היה להם להפסיק קאמו ויש להסמיכ ולספסיק • ואי מאין המת‬ ‫יתסילו ווקא מום ואשק אנל מוס שני אס וצולספסיק לקיש ולתפלה מעסיקקע״נ ניוושצ׳‬
‫מוטל לעניו הא סוינא צוינין לקוות ולהתפלל ונותני ננוייתא יו וס נואם נועע די אנל‬ ‫מליל מטאו מונויו שמתנימק דקתמ ואם לאו צא יתסילו מונס ונצ העוסקםנהספי או‬
‫נחמת אין וה הונתם כלל ו איכא למימו והמעשה פליג על וישא ותוספתא וכמשמעות לשון‬ ‫בתנסוכץ ממש שטווץ מק״ש ותפלה וו״ש על וץ וה פשוט ואס״נ נתנ שס״מ סםיוושלסי‬
‫התוספתא ומייוי התוספתא נשא ק המת מוטל לפניהם ונוייתא ויון ס״ל נמעשה ותוספת׳‬ ‫מונס והיינו ווקא מום ואשק לא כיום שני • ומס שכתנ פטווץ מקיש ואין ספסיקץ לתפלס‬
‫ונפוט של׳ תיס' וו סיאנלשין הנויימא והיווזלמי שהנאתי לעיל וםיוושלמי מוקי לססיא‬ ‫ולא נללינהו היינו משום ולישנא ויוושלסי נקטי ע״פ מה שהניאו היא יש ווע וננוםזאות‬
‫נוייתא ואייוי כיום שגי והאי שינויא והיוושצמי תפסו הוא״ש ויכינו ווי יוושס לעיקר וא״ב‬ ‫יוושלמי ויק וף ו' סגיוסא קצת נפ״א וו״ל תני םסופו וכל העושקים נהספו מפסיקים‬
‫מאי ואיה מניח מהתוס' סא לועתס ויל חפשו לאוקמא גס התיספתא ניום שני ונן להומנ״ן‬ ‫לק״ש ואץ פפסיקין צתסלס מעשה היס והפסיקו ונותינו לק ש ולתפלה וסא תנינן אם‬
‫יש לאוקים התוספתא נסספו שקיום קנווס ונשאק הסספו צפני םמת לנן צא נהיוא לי‬ ‫יכוניןנו' עיש וננוסס וס איתא כתוספתא המאה ו׳יונהונתנתי ל׳ לקמןגסהומניס ו״ל‬
‫פיסקא ונ־י הנ״ל ווו״ק ‪ .‬וונוי הומנץ הנ״ל הואיל ואתאלודן וגס נוגעין מ מ י נ ו סנ״צ‬ ‫העתיק היוושלמי מוססיס ונס״ש ג־ננספון ונאמת שנוסח ‪1‬ה מתיישניותו אנצלוינאאין‬
‫ויש לסם התלות ושייכים להווי נימא ניה מילתא וע כי מ״ש ונינו ני״ו נשם הומנ״ן סוא‬ ‫סילוק נין סנוססאות וענ״פ סוץ נמפשס וענוו ונותינו שהפסיקו נץ צק״ש מן לתפלה יה נ״ל‬
‫מספו תוות האום וו״ל שם נשעו ההספו ת״ו העם העוסקין נסםפו נומן שהמת נג־נול‬ ‫נונוי ונינו ניס וווק היטינ ‪:‬‬
‫למיהס נר עו ואומו יהי וצון ונוי יוושלמי תני ססספו וכל סעוסקים נסספו ספסיהץ‬ ‫‪ W‬מ מ ן שהמת מוטל לפניהם מסטין א׳ א׳ וקווץ אץ ססת מוטל לפניהם הם יושנץ‬
‫לק״ש ואץ ספסיקץ לתפלה • מעשה סיה והפסיקו ונותיט לק״ש ולתפצם • וסא תמק אס‬ ‫וקווץוסאוק יושנ ווומס ני־ו סי' שס״ו נ»נ ונינו עוו ויל ‪ p‬עוסוץ ומתפלנץ‬
‫ינילץ לסתסיל ולגמוו ‪ .‬מתניתא מום ואשון ומס ותני תגא כיוס שני ושמעינן השתא וקווס‬ ‫והוא מצויק עליו את סדן נוי וננו נתנתי שק סוא לשץ סנוייתא • ןגם נתנתי ומה‬
‫קניום נפגי המת נשמטץ כל א׳ וקורץ קיש ואין סתפלצץ נומן שאץ הםסמ נשני םמת‬ ‫שלא נתנו כאן הוא שאין כאן מקומו אלא ני״ון ומשמע מונינו שנשהמת מוטל לפניהם‬
‫קווץ ופתפצצץ לאסו קנורה אץ ספסיקין השווה לא לקיש ולא לתפלה אנל הסספו מפסיקין‬ ‫עטווץ מתעלס וווקאיךש שהיא ואווייתא הסמי׳וו עליו והטויסושישסטרלן לצווץ ויקרא‬
‫נין נקיש ונץ לתפלה מנ״לונאסת שונויו תמוהץ סחו סוא וסניא ליהיוושלמי ונתב עציו‬ ‫יךש אבל מפלה דומן לא הטויסוהו להתפלל נשסמת מוטל לפניו גיון שיצטון להשמט ולילן‬
‫והשתא נו׳ ומשמע והשלוק שסילק הוא נץ שווה להספו סוא מוכס סהיוושצמי • ואווגס‬ ‫למקום אחו משא״נ נשאץ המת מוטל לעניו ויגול לעמוד נמקומו ולהת»לל שם לק סיינ אפי׳‬
‫היוושלפי סותר לונויו ואי ס״ו ויש סילוק נין שווה לסםפו א״כ מאי פוץ• אנוייתא לירושלמי‬ ‫בתפלה ונ־נ ו׳ יונה נשם אימ ואמוי ווייקי הני מן סנוייתא וקתני גני מוטל לפניו‬
‫ממעניתין וקתגי אם לאו צא יתם־צו הא לא קשיא מיוי ועתמתין אקנוו את ספת וסווו‬ ‫נשמטין וקורץ ואילו תפלה לא םוכיו וגני אץ המת מוטל לפניו תני קווץ ומתפצלץ • וצינ‬
‫קאי • ולהנ׳ מפםיק‪-‬ן מן הקיש לילו לשווה להספו ותנחומץ• ונוייתאויוושלמיקווםקגווס‬ ‫יבינו בי״ו סי' הנ״ל נשם סומנ״ן ודל הומנ״ן הסספו שקוום הקנווה צפני המטהנשמטיןנל‬
‫מייויופוו ואמאיצא היניו סומנ״ן החילוק ששלקו ניוושלמי נץ יוס ואשק ליום שני ונראה‬ ‫> ‪ t‬אי וקווץ את שמע ואין מתשללץ נומן שאץ סהספו לפני סממ קווץ ומתפללץ לאחו‬
‫וססילוק שחילק הומנ״ן נץ הספו שקווםקנווה ונין הספושלאסוקנווה יצא צו מתיו הקושי׳‬ ‫קטום אין ספסיקץ השווה לא לק״ש ולא לתפלה אנל ההספד מכסיקץ ניןלק״ש נץ צתפלס‬
‫הנ״ל שהוקשה ג״נ לוטנו וסיים מתניתץ אנויימא ויון ונממניתץקתני ואם לאו לא יתחילו‬
‫ושמא יגיעו לשווה וההםפו דוחה ק״ש וננ״ל וננוייתא ויון קסנ׳ נשהמת מוטל לעניו נשמט ץ‬
‫וקורץ • ונשאץ'המת לפניהם יושנק וקו‪ p‬ומתפללץ ש״ס ואץ ההםפו ווחהק״ש ותפלה‬
‫וצא נואם להומנ״ן לחלק נסו שסילק ונינו בין שאו םעס םנאיס לשמוע ונץ הספונים‬
‫עציק חוא וסא נוייתא ויק ונוייםא ויוושלמ• סוא ל׳ קתני נל המוסקים נהספו נו׳ ומנ״ל‬ ‫מסה על פסק ים וטון שהרמניןווניגו שויס נויןוה גס ו׳ יווסם ננתיל הנ״ל העתיק לשון‬
‫לפוש ווה »ייוי נעוםקים נסספו מספ ווה פייוי נעם השומעץ ההספו ועוו ולוגוי ונינו‬ ‫הנו״תא גמיש שוייק נפי נופת ס ו מ ‪ p‬ודאי אסוי ומס יש צנו לנפות ונפוט שואיית ר‬
‫נ״ל ופיוס ואשק לא סיה שייך עוו הספוגי אס אנשים מעטים שהיו נשנויס אםוסםשנקואו‬ ‫יונה אינה פונוסת נללואפילו ממוס קצת ורצו׳ יונהו׳ מ ע״א ואמי מיוי סוב וסיס‬
‫סונים ולסט מיום ואשון ואילן סייניס נק״ש ויה <*ל ווסקוסה לי נהספו יוס ואשק או יום‬
‫שני למס יסייני הסונים נקיש כיוס שני יותו ממום ואשין טון שסוף סוף עוסקים נסספו אלא‬
‫ויאי את חילוק גץ הספו של יום ואשק לסספו שגיוס שני ונין העוסקים מספד להמסשיוק‬ ‫_‬ ‫‪.‬‬ ‫וגיק דחזמן גונותיט ופנוי עונוא גתעצה שמעינן‬
‫אלא נל הסילוק סוא ונוייתא ויון דקתני קויץ ומתשצלין מייוי נהספו וםסספו מפסיקץ‬ ‫ומלמווא וחן אץ סולק פל ספפשהואעפ״י שלא סינייו נוישא אלא קווין נלנו ונםיפא אמוו‬
‫יקצק״ש נץ לתפלה ומסגיתץ וקתניואם לאו לא יתסילו » א מפנישאפשו שיהיו יושנין‬ ‫‪ pv‬ומתפללץ סנלוץאייש לו אלא ונטיפאנאלאשמועיק ספנץ היאןסוא שסם יושנץ‬
‫נשווה הפנימ״ת ונשווה הסוו סיס להתעסק בתנחומי א נ ל ‪ .‬ולעורה ס״לדמעםיקץ עק״ש‬ ‫וקוויו והוא וומם סן מתפללץ והוא מצויק פניל והגס תימה גוולה מאי וא״ס מהתוספתא‬
‫דלמס התוספתא מייוי מאץ סממ מוטל לפניהם שהיי גםלועתסאית ואמוי ולתפלה א״צ‬
 ‫אורה היים הלכות ס״ש וברכותיה עב עג‬ ‫כיח‬

‫דכלהעוהקין בהספד היינו העומדים כשורה וכו׳ דשורה לחוד לנחם האכליס והספד דקא קי״ל ככל דוכתא מעשה רנ הילנך סיחשא קמא מיקר א אכל קשה כל הנך‬
‫קושיות ויש לדחוק וליישב דכרי רכינו כאן להחונים המספידים נשעה שהעם קורק‬ ‫לחוד לומר קינות ולספר כשבתי המת אבל הנני! כדפי' ואין בו ספק ‪.‬־‬
‫כשורה לנחמו שורה הפנימית כו׳ משמע מלשין רעיני דשורה אח׳ כשאין המת מוטל לפניהם הס דוממים ואפיה פטורים מפגי שהם טרידים להרהר‬ ‫קמןימךי•‬
‫הפנימית לנדה היא פטורה וכל השורות האחרית כילם היציגים גענין ההספד לראות באיזה ענק יספידו אך על מ״ש נרמזים קשה והרמב״ס לא‬ ‫*‬
‫הזכיר דברי הירושלמי הזה כלל‪:‬‬ ‫הם וחייבים אבל לשון משנתינו היא‬
‫העומדים בשורה הפנימיים פטורים הראשון אבי פיצם ואילך נם החזנין חייבים ‪ :‬קברו א ת ה ס ת וחזרו ו־י‪.‬ררו אמ המת וחזרו וכוי משנה‬ ‫‪1‬‬

‫וגמרא בר״פ מי שמקו )יז (‬ ‫‪r‬‬ ‫והחנונים חייבים משמע ששתי שירות האבלים לקבל תנחומים וכל העם הולכים אחריהם ממקום הקבר‬
‫ןת״ש רבינו אל מקום שעומדים שס האי ליי‬ ‫כפנימיס פטורים וכ״כ הרמכ״ם פ״ד והכי‬
‫מוכח להדיא מפרש״י בברייתא דתגיא ו־( איי מקום שעופרים שם ־אכלים ייעשות שורה לקבל תנחוםין לעשות שורה סי' היה להם מקום מיותד‬
‫והוא רסוק קצת מבה״ק ובשובם מלקבור‬ ‫שיגיעו‬ ‫קודם‬ ‫אחד‬ ‫פסוק‬ ‫•אפי׳‬ ‫ולגמור‬ ‫׳'התחיל‬ ‫העם‬ ‫יכוייין‬ ‫אם‬ ‫‪(0‬‬ ‫שירה הרואה פנימה פטורה ושאינה‬
‫טורה יתחיייו ואם לאו ייא יתהיייו העופרים כשורה לנחמו שורות המת היו הולכים האבלים והקהל ע־‬ ‫רואה פנימה תייכת כתכ רש״י הריאה‬
‫‪.‬אבי פלורין החיצונים שאינן רואין פגי המקום ההוא ועומדים שס האכלים‬ ‫פנימה את חלל ההיקף חחירי שויה הפניפים שרואין פג‬
‫‪1‬‬

‫ומנתמיס איתם ואם יכולי׳ להתחיל ולנתור‬ ‫האבל חייבי! ‪:‬‬ ‫הפנימית והאבל יופכ שם עכ״ל דלכאירה‬
‫קודם שיציעו לאותו המקום יתחילו וכו׳‬ ‫היא תמיה אכל לפעד״נ נכי! והיא‬ ‫י‬ ‫) ‪( f c‬‬ ‫נ‬

‫ש נ • שהיו‪.‬ישנים בממה א ח ת לא יחזיר זה פניו לכאן כתב רביבי הגדול מהיר יצתק אביהנ ז״ל‬ ‫'>‬ ‫דקשיא ליה דה״ל למימר שירה הפנימה‬
‫שנראה מפירש״י דהכי קאמר אס יכוליס‬ ‫היה‬ ‫א׳׳ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ני‪(-‬‬ ‫ויקרא‬ ‫לכאן‬ ‫פניו‬ ‫וזה‬ ‫ו־קיא‬ ‫פטורה יעוד דכמשנתינו תני הפנימיים‬
‫פטורים וליישב זה אמי רש״י דנם על טלית מפסיק ביניהן ואם היה ישן עם אשתו פסק רב אלפס קורא להתחיל ולגמור פסוק אחד קודם שיגיעו‬
‫בני אדם העומדים בהיקף השני היא בחזרת פגים אפילו בלא הפסדת טייית נ ‪ 0‬משוס רהשיבא כגופו לשירה יתתילו ייגמרו כולה ובאחת לישנא‬
‫דיתחילי הכי משמע ־‬ ‫השורה השנייה הרואה פנימה את חלל‬
‫ההיקף אחורי שירה הפנימית נחי פטורים וי‪ (.‬ורש'י פכר ראף באשתי אסוי כלא הפסקת מלית ואס היה ‪ 2 ]"01‬הרמב״ם קכרי את המת וחזרי‬ ‫י‬
‫וכו׳ ואם לאו לא יתחילו אלא‬ ‫״"‬ ‫לפי שגם הס ־ואים את האנל יהיא דנני יש! עם בניו ובני ביתו י‪ 1‬בעורם י־טניס מותר בחזרת פנים בלא‬ ‫‪1‬‬

‫‪:‬רולים צריך להפסיק בטלית ועד בפרו ינחתו את האבלים ואתר שיפטרו מהם‬ ‫אדס העומדים אחורי שורה הפנימית רואים הפסקת ית ואם ה‬
‫לו י״ב שנים ובתינוקת ער שתהיה יתחילו לקרות נראה מדבריו לביש שהית‬ ‫את האבל דיך האויר שכין שתי כתפות חיטובים‬
‫בתינוי ער שיהיו‬
‫כיוס לקחת אחר שינחמו את האבלים‬ ‫של שני בני אלס העומדים כשורה הפנימית‬
‫עסקינן הא לאו הכי נכל גוינא יתחילו ב‪:‬‬ ‫לה‬
‫י‬ ‫זה אצל יה וכן כל אחד ואחד מאותן‬
‫כשורה לנחמו שורות הפנימיש וכולי משנה שם )יי‪ (.‬העומדים‬ ‫ד\‪1‬ומר ם‬
‫העומדים בהיקן השני רואה האכל דרך הא״ר של ש־זי הכזכיתשל שנ־מ־אדכ‬
‫בשורה השנימיס פטורים והחיצונים מייבים ובגמרא ת״ר שויה‬ ‫י י‬ ‫אחרים אבל שאר בני אדסהעימדים כה־קף השלישי ונ״ש יניעי יייתר א• אפש!‬
‫להם לראות את האבלים ילפ־כך כילם חייבים זולת שתי שיייח הכנימיס ומ״ז ;ריאה; ת הכניס פטורה ושאינה רואה אה הפנים תיינת רבי יהודה אומר הבאים‬
‫כספרי דלינו הפנימית ט״ס הוא •צ״להמימ״ס כצ״ל •י * ‪ £ ' " p‬אס יכילין העם ייחחח האכל פטורים מחמת עצמם חייבים יפסק כת״ק יכן פסק הרמי״ס י״ל ‪:‬‬
‫ר ש " משמע דימתי‪-‬יו ‪ V J‬ע ו י ח שהיי ישנים בטלית אחד לא יחזיר יה פניו וכוי בפרק מי שתתו‬ ‫להתחיל כוי יתחילו כתב ב״י ע״ש הר״י אנוהכ דמפי‬ ‫‪-‬‬

‫)כד •( בעא מיניה רב יוסף בדיה ורב נחוניא מרב יהודה שנים‬ ‫י‬ ‫ייגמרו כילה ע״כ אבל ני״ד סי' שע״ז כתי ויקראו מה שיוכלו ע״ש ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫*•‪ •"JU‬שהיי ישנים במטה א' יכו׳ כפ׳ מ״ש )דף ניד! י‪-‬איזר תלמידא שהיי ׳שינים כטלית אחד מהו שיחויר זה פניו לכאן ויקרא ק״ש ויחזיר זה פניו לכאן‬
‫דלשחואל פליגי תנאי בין באשתו נין נאתי א־ בעי טליה מפסיק א׳ ייקרא ק" ש איל הכי אמר שמואל ואפילו אשתו עמו מתקיף לה רכ יוסף אשתי ולא‬ ‫עג‬
‫א״צ טלית יס״ל לשמואל כתנא דתיקל דלא צריך טלית מפסיק ני! כאשתו בי! נאחי חייעיא אחי אורכה אשתו כגופו אתר לאו כגיפי מיתיכי נ' שהיי ישיניס כטלית‬
‫ולרב יוסף פשיטא ליה דליכא תנא דחקיר באתי בלא טל־יז י״ס־ק אכל באשתי אהד זה מחויר פניו וקורא ק״ש וזה מחזיר פניו וקורא ק״ש ותניא אידך היה ישן‬
‫פליגי תנאי וס״ל לרב יוסף כתנא דתתיי נאשת׳ בלא טלית חכס־קדאשתי כניכי כמטה ובניו וכני ביתו כצדו לא יקרא קיש אלא א״כ היתה טלית מפסקת כיניהש‬
‫ורגיל בה וליכא הדהיר כילי האי יפסק י נ אלפס כינ מכף זנאיאי נייך טלית ואס היו בניי יכני ביתו קטנים מיתר בשלתא לרכ יוסף לא קשיא הא כאשתו הז‬
‫מפסיק ובאשתו לא צריך וי״י פסק לחימיא כהך תנא דתאמיי דאפיל׳ באשתו נאחר לי לא לשמואל קשיא אחר לך שמואל ולרב יוסף מי ניחא יהא תניא היה ישן‬
‫צריך טלית מפסיק יכל שנן באחי ימיהו אף ליי אלכס דמריי כאשתו כלא טלית כמטה ואשתו ישינה נצידו לא יחזיר פניו ויקרא אא״כ היתה טלית מפסיק ביניהם‬
‫מפסיק יכרכ יוסף לא שיי אלא אס כן למחזיר כניו ויאיא רשים דנל יתן שהם אלא מאי אית לך למימר אשתו לרב יוסף תנאי היא לדידי נמי אחר תנאי היא‬
‫י‬
‫פנים כנגד פנים פשיטא דאסיי דאיכא היהיר נגיעת עייה על •ז׳ אירי תששיש ופכ־ הי־י״ף כי״י לאשתו כגופו ומותר להחזיר פניו ולקחת אנל א ח לאי כגופו‬
‫אבל בשיה חחייר פניו וזה מחזיר פניי אף על ננ דאיכא ענכית דניעי אהדדי הוא ואשיר וכ; פסק היחב״ם יהדא״ש הביא פסק הרי״ף יאת״כ כתכ שי יי סיני‬
‫עגבות אין בהם משוס עריה ויה דבר פשיט ובטלית מפסיק ניניהם אפילו פנים דכיק דלא איפסיק הלכתא לא כשמואל ולא כר׳י ענדינן צחומרא כברייתא דסליגא‬
‫כנגד פנים נמי שרי כיון דליכא נגיעת גופים זה ניה כלל וביאור דברי יבינו אדר׳יי ולא יקרא אפילי כאשתו עמו אם אי! טלית מפסיק ביני לבינה כיי! דאשנחן‬
‫לפי זה כך הוא שנים שהיו ישנים במטה אחת אפילי הארי יה פניו לכאן וזה פנ״ נר״תא ללא כיותיה םמכינן אנרייתא דאילו היה האמורא יודע אותה ברייתא לח‬
‫לכאן לא מהני שיהיו קירי! קייאת שמע אלא אס כן היה טלית מפסיק ביניהם היה פלינ עלה ‪£J*W"|:‬רבי' ורש״י פסק לאף באשתו אסור וכי' ט״ס הוא‬
‫ר״י וכ״מ בספר מוגה ומתוך דברי הברייתית שכתבתי‬ ‫דאז יץרין אפילו פנים כנגד פנים איל עש אשתו מותי לקיית בהמיית כנים וצריך להגיה במקומו‬
‫לרנ אלפס אכילו כלא הפסקת טליס ויי׳ נסק דאף באשתי אשי־ כלא הכסקת יתבאר לך שמ״ש רכינו לא יחדי זה פניו לכאן ויקיא אא״כ היה טלית מפסיק‬
‫י‬
‫טלית אבל כהפסקת טלית שיי אפילי כנים כעד פנים יז״ל התיככית שנים שהיו ביניהם לאו למימיא דתרתי בעינן חז ת פנים והפסקת טלית אלא כהפסקת טלית‬
‫ישנים במטה ואם תאמי יהלא רואה עריה עצמו ויש ליייי שיוציא יאשי לחון ואם םגי יאכילו אם לא יתרי פ‪.‬יו וכתב הימניםשא״צ הפסק טלית אלא ממתניו ולמטה‬
‫תאמר והלא לבו רואה את העריה ייש לימי דקסבר לני ייאה אח העייה מיהר וכן כדין דממתניו ולמעלה אע״פ שניגע נשר זה בבשר זה לא אתיא ליד הרהיר‬
‫אי נמי חוצן מ נ ח כני־ לבו עד כאן לשינם ותיי־וק השני היא עיקר יזיל הםמיג ולעגין הלכה כיין שה״״ף והרחב״ס זיל מסכימים לפסוק הלכה כרב יוסף הכי נקטינן‪:‬‬
‫)"‪V‬־" כמה חשובים קטנים בתינוק עד שיהיו לו יינ שנים יכי׳ שם אמר מר אס היה‬ ‫‪t‬‬

‫בניי יבני ביתי קטנים מיתר ועד כמה א״ר חסדא תינוקת בת ג' שנים ויום‬ ‫י‬ ‫מוצק בטליתו מתחת לנו יקיי ‪ f‬עד כאן לשיני •‬
‫‪ Qj^f‬היה ישן עם מיו ימי ניתו יכו' בי״תא וצ־י־א פס ועל פי מה שפייפ א׳ ותינוק בן ט' שנים ויום אחד א״ד תיניקת נת י'א שנה ויום א' תינוק נן י״כ שנה‬
‫הרמנ״ם יחניאו ניח ייסף יייה שנהב דייני ועד כמה חשיניס קטנים ויום אחל אידי ואידי דאיכא שדים נכונו ושערך צמח והרי״ף והרא״ש כתבו סתם‬
‫•י״א׳‪ :‬והיניקת כלישנא בחרא יכן פסק הרתב״ס בפ״ג מהל׳ ק״ש יכתנ עיד הדחנ״ס דדיקא לייכ‬ ‫עד שיהיו לי י״נ שנים יכו' פיריש שלא הגיע עד״! התינוק לי״נ תצ‬
‫לי״א מלאים דאס הגיע התיניק לי״כ מלאים ייוס אחד אם כן • תוך שנת י'ג ילי״א בעינן בדים נטנו ושערך צמח אנל כשהגיע תינוק לי״ג ותיניקת לייכאע־פ‬
‫וכן תינוקת כשהציעה לי״א מלאים ״ים אחד היא יחרה תיך •יי אם הניא! נ' שלא הניאו אלו הסימניס כבר יצאו מתורת קטנים ואין קורא עמהס כלא הפסקה‬
‫שערית אסור בלא הפסקה וי״ש דבינו אח״כ ׳נשגה 'נ לתיניק יכי' איל כשהניע והסכימו לדנריו ה״ר יונה יהרא״ש יכתבו עוד מיהי אס הניאו סימנים אלו קודם‬
‫י״א לתינוקת וי״נ לתינוק לא תיישינן להו וחותר וכתב בהגהת אשירי בשם א״ז דהא‬ ‫התיטק‬
‫דשרינן בבניו הקטנים אפילו כשנוגע׳! עייחןזהביה שרי ידני תימה היא להתיר כילי האי וקצת יש לדקדק ׳לאסיר ממ״ש ה״ר יונה כפרק מי שמתו גני א״י)א( ‪.‬‬
‫היה‬
‫דרכי משה‬
‫ינראח‬ ‫‪) • y‬א( והמדקדק שס נ»״וש רי• רף י נ! ע'א יטןנא שמשמע להיחר יוחד םלאיסור‬

‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫ש ע ו מ ד י ם ש ס ה א ל ל י ס ל ע ש ו ת ש י י ה כי ה י ה ל ה ס מ ק ו ש מ י ו ח ל ו ה ־ ח י יוק‬ ‫ו‪ (.‬אל ח י ן י ס‬ ‫יד א‬ ‫ו מ ח פ ל ה י מ ה שחילק׳ נ ׳ ־ ׳ ש ל י י נין ס ״ י ש ן ל• ה מ‬
‫ק כ ח מ כ י ת ה ק נ ר י ת •בשורם יילקכול ה מ ת ה י ו הולכין ה א נ ל י ס ו ה ק ה ל ע ל ה מ ק י ם‬ ‫נ׳ ס‬ ‫ל ל וי‬ ‫ביום י א ש י ן י ו ק ח ל א ן ל ה כ פ י ש ה י ה ו ס לי כ ש‬
‫ה ה י א • ע י מ ל י ס ש ם ה ה ב ל י ם ו מ נ ח מ י ם ח! מ ם ‪.‬‬ ‫ח־‬ ‫שני מ ל ת א ו ז ם י ק א נ ק ע ‪ -‬ד י י ם שי ו ו י י ל ח ל ה ש ר ה‬
‫‪ 10‬אם ׳ ‪ :‬ו ל י ם ה׳‪1‬ס ל ה ת ח י ל כוי • ת ח י ל ו כי' כ ת נ מ ה ו " א נ ו ס ל ו״ל ש נ ו ח ה מ נ י ' ו ש י ׳ ו ה ק‬ ‫ר כ ל ‪-‬לש ל ה‬ ‫לחנה‬ ‫י ן איל הל״‬ ‫לאתר ק נ ו י ה לאז ה י ה היינה׳‪ .‬ל‬
‫‪or‬יכילי( ל ה ת ח י ל ו ל ג מ ו ר נ ש ‪ .‬ק ח ' ק ו ל ס שיגיעו לשורה י ת ח י ל ו ו י ג מ ר ו • ׳ נ א י ת‬ ‫לנה‬ ‫לא‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י ל י י י ת א ביים שני פ י ' ו י י י י‬ ‫מפשיקין ־ ל‬
‫מ‬

‫ל שנת ו י ת ח י ל ' ה ל י מ ש מ ע ע כ ״ ל כ״י וכן מ צ א ת י נ ח י ו ו ש י ר ש נ ״ א פ ר ק מ י ש מ ת י וכי פ י ת י‬ ‫צ יה‬ ‫ל ה ס פ י ד כל ה ז י ו ה ה ס י ל ת פ ס י ק י ן ל " ש י ל ־‬

‫נש ־‪ -‬שלו נ ס י י י ן ו ה נ ה ל י א וצ׳יע ל ל נ י נ ו כייל םיי שננ״ו כ ת נ נ ה ל י ה י ת ח י ל ו ו י ק י * מ ה ש׳ ללי‬ ‫י י יש‬ ‫יייי ל ל י ״ ו ס צ־ינא י ל ל י ה‬ ‫ו ל נ י נ ו י ה י מ נ ־ ן מ ת י ל ק י ה ייליק גליל י ־ י ‪:‬‬
‫מ ש מ ע שמיל ש מ ג י ע ׳ ) לשורה כ ס ק י ן מ ל ק ר ו ת ק ״ ש‬ ‫; י א‬ ‫ה י ״ ב ״ ן לי׳ לחיילי ‪ -‬ן‬ ‫ח ן ל‪.‬‬ ‫ו נ י נ ו נ י ״ ו ס י ׳ הנ״ל ללוי׳ ה נ ז נ י י ם ל י ן יי‬
‫סי' עג נא( שנים שהיו ׳שינים כ מ ע ה כי׳ ם י א ה ט ל י ת וכן ה י א לשון ה ג מ ר א‬ ‫י י־‬ ‫נ ‪ :‬ן א‪-‬י• א נ י ‪ :‬־ א‬ ‫ביניהן ח ״ א כמ״ש נ ״ ל לה׳ פ י ש ל ׳ ה י י י י ן יחיל' י ״‬
‫)נ( אא״ב ה י ה ע ל י ת מ פ ס י ק כוי כ ת נ ה ר מ נ ״ ס שא״צ ה פ ם ק ט ל י ח‬ ‫״כינת י לי‬ ‫ל ש י ; א ו מ נ ״ ן ולשיני מ ש מ ע ל נ ח י ״ ת י ה ויייה י ל י י״ ‪:‬ל יי ^ ת‬
‫יגיע נ ש ו וה נ ו ה א נ ל מ ח ת כ י ו ו ל מ ע ל ה אפילו נ־געין וה‬ ‫ח ל א ת מ ת נ י ׳ ו ל מ ע ה שלל(‬ ‫;יכא ברין ‪ -‬״ ;‬ ‫שיין ל מ י כ ת ב ו ה ר מ ב ן כ ת ו לשין פל ו י י ח י ק ־ י ן י ל י ׳‬
‫ב י ה נ נ ש י ן א י נ ן נ א י ן לילי ה י ה ו ו ו כ ת נ ו ה ת י ם ' ל ף כ״ל ו א ״ ת ו ה ל א ל ו א ה ע ל י ת ע צ מ ו י " ל‬ ‫ל נ ג ‪ -‬נ ייניא‬ ‫א ו ה ל נ י מ נ י א ר כ ל ׳ א ׳ מ ה ח פ י ש י ם י ׳ י ה ל ה ק י ה ־ ׳; ה ל י ע י*ם לנ‬
‫ש י ‪ :‬י א י א ש ו ל מ י ן ‪ -‬ו א ׳ ׳ ת י ה ל א ל נ ו ר ו א ה א מ ה ע י ו ה " י ל ל ס ו צ ן ב ב ג ד ו מ ג ו ל כ ו ע נ ״ ל ולן‬ ‫ה ס י‬ ‫ו י ע ה ב ה ע מ ק ת ל ש ו ט מ מ ש ל ו ק ה ע י ל ש־ל ל נ נ ע ‪ " .‬ד נ ‪ -‬י‬
‫ת פ ו ש ו נ ר י ו נ י ט י ה א לשרי ל ק ל ו ת ק י ש כ ה מ י י ת פ נ י ם ‪1‬י‪.‬סי' ם״ג מ ש מ ע מ ל נ ר י ו כ י נ ו ל ח ע ג‬
‫ל מ י ט ה ע ל ל י ו ל פ י ק ׳ לייי י א ם י י י ד י י יי‪-‬ידחי ^עיל י י י ע ה ע ל נ " ל ג ״ י ׳ שיי ״ ק א מ ־‪.‬׳ה י ז ע ע כ א ל א ש י י ‪ :‬ני•( משום ל ח ש י ג א כ ג ! פו פי' מ ש ו ם ל ל ג י ל ו ג ס נ ם ל א י כ א לילי ה ר ה ו ר יש י‬
‫נה‪ (.‬בעורם ק ט נ י ם מ ו ת ו ‪ .‬כ ת נ נ ה ג ־ ת‬ ‫<י( ור׳‪2‬״י פ ש ק ל ‪ c‬לו נ ל א ה י ע י ם ה ו א נ י י ד ל ה ג י ה ""י י י ק י ם ־ ל י ' יכן מ נ א י ״ נ ם פ י ר נ ה נ ״ י יכן א ״ מ נ א מ י נ א י י ח נ ל ת י נ ת יל‬
‫חשיליי ב ב ה א ״ ז לה י ש י י נ ן ב כ נ י ה ה ק ט נ י ם א י י ל י בשניי עין ע י י י ; י ה נ י ה ; י י • נ י נ נ י ׳ ו ל נ ־ ת י י י ה ה י א ל ה ת י ר כיל׳ ? א י ו ק נ ת יש ל ו ק ו ק ל א פ ו ר מ מ ־ ש ר יונה פ ר ק מ י ש ת ת ו ו ל מ ״ ח נ ל ״ מ‬
‫י‬
‫ל ת נ י ד מ ו ק ו ק שם ללי' ‪ -‬ד ף י ע ע ׳ י א י מ צ א ש ח ש מ ע י ו ת י ל ה מ ר מ ל א ו ם ו ר עכייל ‪.‬‬
‫וליי‬
‫חרושי הגהות‬
‫‪1‬‬
‫עב א הדיו׳ פ והב י והי‪-‬־ו י ‪ £‬י ר ו ו א י ה • ׳‪:‬ל«ה י א ש י ם ל ה נ ו י כ י ו י ; ״ ח ח ב " כיא ב ד • * ‪ .‬ב וכי‪ !:‬סורי כהרם״א נש״ע להלכה וליג ו ל א היה נווגת הרמניפ לכך דחא בירושלמי‬
‫‪5‬‬
‫שהניא היא״ש י י ‪ ,‬כ ״ • ; כ ר י אילא ל מ י ר י ‪ ,‬א י פ כ א ד א ס י •גב כיי י ע ו ח ק י ב ב ח ש ש ו פ ע ו ר י ם לוי!"* ואץ םפסיקין לתפלה מעשר‪ ,‬ד‪.‬יח והפשיקו רבותינו לקיש ולתפלה והא תנינן‬
‫י ע נ י יא• כ ד ב ר י נ " וטורי י י ‪ -‬מ א ר מ ת נ י ת ץ דוקא נ ו א י נ א שהות ה״ל לשנויי ד‪ ».‬נראיבא שהות ה א נ ד ל י נ א‬ ‫אפ ינולין להתחיל ו ל ג י ו ר מ ת נ י ח ׳ נ י י ח י א ש י ; מ א י ו ח נ י ח נ א ב י י כ‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫* ר ו ‪ ••* -‬׳י ״ כ ״ ל דמחנייץ אני' רד‪-‬יילא • ; ר י ח ו א פ י ה א ב אי; ילו‪-‬יק ׳ ה ח ח " יייני׳וי ייא יחח״יי וםיש הרםנ״ם אלא ׳‪.‬חםו את האבלים ואחר שיפטרו םי‪.‬ם יתחילו לקרות ר״ל אחר‬
‫‪1‬‬
‫*•‪-.:5‬י ‪3‬״‪»~ . .•v‬ים קיש א־ " • י ״ י ו ‪ -‬ק ־ ו ח אם יש שהות ולהו‪-‬וח כ א ש ל א יננשיק י י ‪ .‬ה מ ר םשום קיש אפיי ברלינא שחוח ולחיפך מדברי נ י י וםורי פחרט״א '"ל נםהילייח( ‪:‬‬
‫הריי­‬
 ‫עג‬ ‫ב״ח‬ ‫אורה היים הלכות ק״ש וברכותיה עג ער עה‬
‫ןיך ףןייףן ישן נטליתו ואיני יטל להוציא ראשו וכי' פלונתא לת״ק וי״אהחטק לי״ג מלאים ייים אי איכ הוא תוך י״ל יכן תינוק׳ כשהגיע י*ב זמם א׳ היא‬
‫נס״פ מי שמתי)נר‪ (:‬ונתני התוספות והראיש שא־ שמעיה נתב חיך י״ג אפיי לא הביאו סימנים כבר יצאי חתירת קטטת וצריך להפסיק בטלית‬ ‫*‬
‫נשם רש״י להלנה נתיק ומיהי בסמיך משמע לאסיר וכ״פ הריין והרמנ״ס לאסור וכשהתטק עריק תוך שנת י״ב ותינוקת תיו שנת י״א אפיי הניאי ג' שעלית לא‬
‫חיישיגןלהי לשומא נינה! ולא היו סימנים וכ״כ הרא״ש‪:‬‬ ‫יכ״כ הי־שנ״א נשם הראנ״ל ואפיפ שתמה עליו במין לבריי נתנ ננר הורה יקן‬
‫ע ד ך״ןיףן ישן בטליתו יטי ברייתא‬ ‫יראוי לחיש ללנריו ענ״ל' וכיון פהרי׳ין‬
‫בפי חי שמתי)דן כיל(‬ ‫יהרמנ״ם ידיח יהתי׳ יהראניר יהרא״ש לה י״א מותר אפי הביאו כ׳ שערות ז נ ש נ ת י״ג לתינוק ובשנת י״ב י‬
‫‪,‬‬

‫מסנימים לאסזר ני״א פשיטאלהני נקטינן לתינוקת אם הביאו ב' שערות אסיר מיא הפסקה ואם ל א הביאו ימיש הלכך הי ריחן במים צלילין כוי שם‬
‫ינתנ הרא״ש ונן היה טהנ ר״ת נשהיה ב' שערות מותר ומשנת י״ג ואילך לתינוק וי״ב לתינוקת אפילו לא אוקימת' לגמרא )לץ כ״ה( גרסינן נסיפ‬
‫מי שמתו)לן כיה( ת״ר מים צלילין ישב‬ ‫חידן נמחק צל‪1‬לק ‪1‬היה רוצה לשתות‬
‫בהן על ציארו וקורא ייייא עוכק ברגלי‬ ‫הביאו ב׳ שערות אסור בלא הפסקה ‪:‬‬ ‫מנסה בנגל ממטה ללט נלי שלא יהא לט‬
‫תאה את הערוה ונמנ נת״ה סי' י׳ נשם ע י ףןיףן ישן בטליתו ואינו יכול להוציא ראשו מפני הצינה חוצץ ית״ק יהרי לבי ריאה אס העריה קסבר‬
‫בטליתו על צ ו א ה וקורא אע״ג דלבו רואה א ת ה ע ת ה לבי רואה את העחה מיתר • ינראה‬ ‫א״ז לליקא נמל אנל נילים לא הוי ניסוי‪:‬‬
‫למשיס הכי תגי ישב בהן ערצוארי יקירא‬ ‫!‪ W'JV‬הילנך היה חמץ נמים צלילים‬
‫לאולזיי דאפשיי ללבו עם העריה יחל‬ ‫אסור‬ ‫הערוד‪,‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫רואה‬ ‫לבו‬ ‫דקסכרי‬ ‫לבו‬ ‫על‬ ‫וייא‬ ‫רשרי‬ ‫קאמרת״ק‬
‫אל יתנסה נהם ‪01‬׳ שם‬
‫אהא לתגן)ננ‪ (:‬ירל לסמל אם יטל ופסק רש״י כת״ק דלבו רואה א ת הערוד‪ ,‬מותר )*( ו ד י פסק כיש תוך המים ולנו רואה את הערוה מותר‬
‫לעלית ולהתנסות ילקחת על שלא תק אומרים שאוסרים ובן פסק רב א ל פ ס ורבינו חננאל הילבך היה )אהא פליגי י״א וחצריני לענרןנרגליו אבל‬
‫החמה יעלה ויתכסה ייקרא ואם לאי ה ח ץ במים צלולים א ל יתכסה כהן ויקרא )י( שלבו רואה א ת אם אינו יושנ נמים ער צוארו ילני‬
‫למעלה מן המיס הרי אין לנו ריאה את‬ ‫יתנסה נמים רקרא צריך נגמרא)נה ‪(:‬‬
‫יהרי לני חאה אמ העריה ומשני נמים הערוה ואם הם עכורים )‪ 0‬ואין ריחן ר ע מותר וכן אם לבו רואה העריה שנתוך המים ומותר לקחת וא״צ‬
‫א ת ערות חברו אסור )י( ושאר איבריו שרואין אותה אפיי עקבו לענק נרגליי אפי׳ לי׳׳א ינינ הרשנ״א וזיל‬ ‫ענורים שט ללמי כארעא סמיכתא‪:‬‬
‫)"‪ W'jft‬רטט יאק ריחן רע פשיט היא שמכוון כגגדה ס ו ח ר אבל אם נוגעים בה אסור בין א ם טנעיס יהלא לנו תאה את העריה נלומר שהיא‬
‫ילא היה צריך לנתנו אלא מפני בערותו או בערות חבירו לכן כ ת ב היאב״ד בל איבריו שנוגעים עם העריה נתיך המים אנל לעינח שהם‬
‫מיז למיס ימסתנל נמין ואיט חאה את‬ ‫ששגיט באותה משנה ולא יתנסה נמים‬
‫בערוה א ח ד י י ן ) ח ( ו א ח ד ירכותיו שהערות שוכבת עליהם אסור העריה אק לחוש ומניאי נ״י א״נ נ״ששאק‬ ‫ד‬

‫הרעים ולא בחי משרה נתבו‪:‬‬

‫רואה אמ לקרות קריאת שמע מפני שהוא מ ת ח מ ם ומטריד)י( היתה טליתו לתוש נשלנו חון למים והעריה תיך המים‬
‫נלומרלטשהיא עם חגורה לו על מתניו יכול לקרות קריאת שמע א ף על פי שאסור והני נקטי' ונן פסק נהגהת ש״ע‪:‬‬ ‫ןרךז ד הרשניא והלא‬
‫העחה‬
‫ן^״ען ונן אם לנו רואה את ערות‬ ‫את‬ ‫חאות‬ ‫לעיניו‬ ‫אנל‬ ‫העחה נתיך המים‬
‫חנירו נראה לריל נגון ששנים‬ ‫‪:‬‬ ‫לכו‬ ‫שיכסה‬ ‫עד‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ל‬
‫טפח המגולה באשה במקום שדרכה ל כ ס ו ת ו ) נ ( אסור עומליס במים ולב האיול איט רואה‬ ‫עיי‬
‫העחה לינא למיחש לניין שעיניי חיזלמים‬
‫) א (‬

‫ערות עצמו לפי שהוא מנוסי במל אלא‬ ‫ומסתנל נחון איט רואה העריה יאוקימנא‬
‫לקרות‬ ‫נענולק הראניל ויל עניל ונן נחנ‬
‫שריאה ערית חנירו שאיט מטסה נחי אסיר לקיית ואן ע״ג לעיניי חון למיס‬
‫ה״ר יוגה זיל)א( וחיש ללעיניו רואות את העחה לינא לחיחש ונו' סנואר להייט וחססנל נחין יאינן רואק את העריה אלא שלני ריאה את ערות מנרי נמי אסיר‬
‫לסתם אמרו לנו רואה את הערוה אסור ונן הוא נלין למ״ש ערות עצמו חערית‬ ‫לומר לטון לאיט מסתבל בה אע״פ שהוא יטל לראותה מותר ‪:‬‬
‫‪ 2‬היר יונה נשם רגגי צרפת שאם האלם מחגק גופו בזרועותיו ליינינן‪r01‬‬
‫חנית ינח״ש נסי' שאחר יה עתה נעששית ‪:‬‬ ‫ליה נהפסקה מנגל וחותר!אפילי לפי מה שנתנתי נסמוך נשם א״ז‬
‫ית״ה שאם מנסה לנו נילי! נלי שלא יהא רואה את הערוה לא משינ ניסוי אפשר )‪ W'fo‬ישאר אנריי יני' פשוט שם • היתה טליחו וט׳ שם־סון)לן> נ״ל( ועיין‬
‫לקמן נסי' צ״א ס״ר הארנתי נס״ל נלין לני ריאה את הערוהגבי תפלה‪:‬‬ ‫למילי בהא לשאני ניסוי ניל לניק ללב ויל מל גופא אינק אין הגין יטל לכסית‬
‫‪ 21*0‬נש״ע יש מי שאומר שהגשים יכולות לנרך ולהתפלל כשהן למשות החליק‬ ‫את עצמי אבל לענק הפסק אפשר למעסיק אע״ג לחל גיסא איטן ‪:‬‬
‫אעס״י שאינם חפסיקימ לחטה מהלנ ענ״ל ופסק נך ע״פ ספר אירחות‬ ‫ר ה י בא״ח נראה שהנשים יטלית לכרך ולהתפלל כשקלטשיח החליק אעיפ‬
‫שאינן מפסיקות למטה חן החזה לפי שעריחן למטה חאל ואין לבן ריאה חיים שהניא נ״י ילפע״ל פשיט להילאה ז! אינה נשנה לנשהאשה ע‪1‬מלת אפילו‬
‫אתהעחה ילא נעינןטיתיתנקרקע אלא נשק עממית נלישתתנסה עריתן עניל‪ :‬לנושת החליק אסורה להתפלל מסלה מעומל נמו שאסיר לאיש לנזה שיין האיש‬
‫‪1‬שאר אינריו שרואים איתה יהאשה ונללקמן נסימן ליו אלא צריכה להפסיק נילה על החלוק למטה מהלנ‬ ‫יי יי‬ ‫א ‪:‬‬ ‫‪06‬‬
‫ל יי‬ ‫&ה ‪ p l i‬ע ר י ת ח נ י‬
‫)‪\0‬‬ ‫ס‬ ‫א ם‬

‫איפליגי אמוראי בעקב! ונמרה לעה סימן ר' הארכתי נוה נקינטרס האחרין נסייעתא לשמיא ע״ש‬ ‫< אפילי עקנייט׳ נס״פמישמסו )שם(‬
‫תמצא נחת‪:‬‬ ‫טגע אי חאה אח העחה יאסיקנא יהלנתא נוגע אפור ריאה מיתר ונתנו הסוס׳‬
‫יטעמא לנורינן טגע עקמ שמא יגע טלי ינתב ה״ר יונה והרא״ש יה״ה לנל ‪ HBtD H‬המגולה באשה בחקום שלרנ׳ לנסותו אסור לקחת קיש נערה‪5J‬‬
‫אפילי היא אשתי נסין סרק מי שמתי)לף ביר( אמר רב יצחק‬ ‫האברים מונעים נעריה והא לנקט פקני מפני שהעקנ עומל מגל העריה ונ״נ י‬
‫נא״ח נשם הראנ״ל לה״ה לשאר האנדים אפילי ירניחיי שהערוה שיננת עליהם טפח נאשה ערוה למאי אילימא לאסתנילי נה פירש רש״י אם אשת איש היא יהא‬
‫צריך להפסיקן בנגל אי להרחינן שלא יגעו נפחה נשאינו לינש חננםים ענ״ל אמר רנ ששת בל המסתכל באצנפ קטנה של אשה נאילי מסתנל נמקום התירן‬
‫ימשמע לי ללא חקרי עחה לענין זה אלא הגיל עצחי לאי <גע טליו אתו לידי אלא באשתי ולקריא׳ שמע פירש רש״י באשתי ולקריאת שמע אם טפח מגולה נה‬
‫הדהיר ‪1‬מפני הידיס גורו בשאר אברים אע״ג דלא אתי מניעתן לידי הרהור אבללא יקרא קריאת שמע בעלה • פיחש לפירושי לגין האשה עתה ילא יסתכל בגופה‬
‫מגיעה דנים לית לן גה דאפילי אי הוה נגע בה בידיו לא אתי לידי הרהור‪ :‬נשהוא קורא ואפילו אשתו וכן נתכ הרמב״ם בפינ ונראה מלנרי הרמב״ם ירניט‬
‫ןרךן ר רנינ! יחחם דה״ה להתפלל נעינן שלא יהיו אינריו מגעים נערוה ‪ :‬מלכתנו אפילי נאשתי אלמא למפרשים לתלמילא קאמר ראפילי נאשתי אסור‬
‫\‪ W"jy‬אם טנע נערית חנית אסיר יש ללחוד נן נחנ״ש מדין שנים ימיהי אן באינה אשתו נחי אינו אסור אלא אס ‪ p‬בטפח מטלה לא פחות חטפמ‬
‫שהיי ישנים נטלית אתד לא יחזיר זה פניי לנאן !יקרא' חהוהני משמע ממ״ש נסחסטפת נאפה עריה לננל אשה קאמר לאינה עריה לקריאת‬
‫פניו לכאן ‪1‬יקרא אא״נ היתה טלית * קמ נינ ‪ °‬ח י מ ך ן טליתו מטרה לי שמע נפחיח מטפח אנל גהגהת מיימונית שם כתנ לנל^נ פי' לוקא נאשתו נעינן‬
‫•י‬
‫יה‬ ‫ס‬ ‫מ‬

‫וכה‪ (.‬ותניאטפח אבל באשה אחרת אפילו פחות חטפח ונראה ללא קייל הני אלא נפל הפוסקים‬ ‫עלמתנמוט׳ מימרא דרנהונא בסיס מי שמת! )כד‪:‬‬
‫כוותיה היתה טליתו חגורה על מתנין מ‪1‬תר לקחא קיש אבל לתפלה עד שיכסה ללוקא בטפח אסיר יה״ט למקים תירפה לא היי פתית מעפח ואין להקשות כיין‬
‫את לבו ופירש״י חגורה על מתניו לכסותו ממתניו ולמטה אע״פ שממתניו ולמעלה ראפילו נאשה אמרת איני אמר להסתכל בשעה שקירא קריאת שמע אלא בטפח‬
‫הוא ערום קורא ק״ש אנל לתפלה צריך הוא לראית את עצמי נעימד לפט החלך מגולה אנל נפחית מטפח שרי הלא אמר להסתנל נאשה אחרת אפילו נאצנע‬
‫קטנה לי״ל ללא אסור להסמנל אפילי נאצנע קטנה אלא נשמטין לראית נה לאו‬ ‫ילעחוד נ&יחה אבל ק״ש אינו מדנר לפני המלך ‪:‬‬
‫‪ 0TV‬ט ח המטלה נאשה וני׳ נס״פ חי שחחי)בד •א״ר יצחק טפח נאשה( נהנה יאינא איסיר אפילי באצבע קטנה אבל גבי קריאת שמע אינא איםורא‬ ‫מ‬

‫~ ערוה למאי אילימא לאיסמנולי נה ונאמד רנ ששת פל המסתנל נשמםתנל נה נשעת קריאת שמע אפילי איט ממין כלל להסמנל נה אלא שרואה‬ ‫‪r‬‬
‫באצבע קטנה של אשה נאילו מסתכל נמקים הת‪1‬רן אלא נאשת! ולק״ש אמר רנ איתה לפי מימי נלא טנה ואז איט אסור לקריאת שמע אלא נטפח מגולה ילו״ק ‪:‬‬
‫חסדא שוק באשה ערוה אמר שמואל קול באשה עריה אמר רב ששת שער באשה ^ןןי• ראיתי נהגהות ש״ע הניא לעת נה״ג לנאפה אחרת אסור אפילו נפחות‬
‫*" חטפח מנל מקום גם הוא סובר ללא קי״ל הני ע״ש והרי יונה מיקל‬ ‫עריה • ובי׳ רש״י ש!ק • נאשת איש ‪ :‬עחה • להסתנל ובן באשתו לק״ש והיה‬
‫ממיהא לי מאי קמ״ל רנ חסדא נ״מ שדרך לנסיתי היה עריה ומאי איריא שוק עד עול לבמגולה טפח איט אסור אלא נשמסתנל נה אנל נראיה נעלמא מיתר‬
‫שמצאתי להרשנ״א שנסב הא דר״י טפח נאשה עריה ואיקימנא נאשתי ילק״ש פי׳ ענ״ל ימניאי נ״י ילא נהירא אלא ננל ענק אסור)בך היא משמעית הפוסקים ‪:‬‬
‫הראביד דאפשר דיקא מחקוס צטע שבה ועלה קא אתי רב חסדא למימר דשוק ן‪3‬ןע‪ $‬רביבי טפח מגילה יטי ינן פילש לש״י נא להוציא סטה ייליה ורגליה‬
‫נעיירות שהילנים יחן שלעילם רגליה הן מג‪1‬לק לאינו אסיר לקחח‬ ‫נאפה מקום צנוע יערוה היא ואפילו לגני נעלה ואע״פ שאיט מקים צנוע באיש‬
‫מגלן‬ ‫אנל‬
‫דרכי משה‬
‫גיוג‬ ‫ע ף )א( גגראה לדקדק ואפ לני חיין‪,‬ל‪0‬יט דהוי »רי‪:‬‬
‫פרישה‬
‫) נ ( שלבו וואהאמ העווה ‪ .‬נמנ הושנ״אנלומו שלגו עם העווה כמון המיס אנל‬ ‫סי' ע ד )א( וף׳׳י כםין טיא שאיסוים נתנ סוא״ש יק היה נוהג ו״מ כשהיה מסן‬
‫לעיניי וואומ את העווה לינא למיחש אעשיי שיגול לואומ »"» כיון שעיניו יויז‬ ‫נשמין צלילמ והיה רוצה לשמות מנסה מ ג ו ממעה ללנ׳ נוי שלא יהא‬
‫למים ומסתכל נחיז איני ויאה העריה ומיה וייק רמ״א נהגה־ת שיע וה׳״ה אס היה לנו‬ ‫לנו וואה את הממה ע״נ • ־נראה וו״ל שלקח נגו כיו׳ האחת למטה נמים וניסה נאותי‬
‫למעלה מהמים ולא מחשנ לני מאה את המווה ‪:‬‬ ‫נ נ ו ללבו והיינו על הלנ ממש וכיאר לן נתינת למטה דווקא כיין שגס לנו היה למטה נמים‬
‫)ג( ואי; וישן רע נו׳ נתב ביי פשוט סוא ולא היה צוין לכותנו אלא מפני ששנים נאומו‬ ‫ונמצא שלנו יעריתי נישות א׳ סיה ייואיז ‪1‬ה חת יה הוא ונעי ניסוי אנל אס היה סלנ‬
‫משנה ילא יתכסה נמים הועיס ולא נמ‪ -‬משרה נתנו גינ ונינו‪:‬‬ ‫י‬ ‫למעלה מהמים היה שוי לקוות נלא ניסוי ונמיש ומ־א נש״ע אבל אק פי' שניסה ענמי ננגן‬
‫) ו ( ושאר אינו״ • םיי מוינן נגיעת שאו אנוים אטו נגיעת יוים שעי׳׳ נ א צירי הוהוו ‪:‬‬ ‫ממטה להלנ ממש וא״נ למטה מלט מנעי ליה ‪ .‬ו ע ו נ״ל ומונח מת״ה שנתב נסי' י' נשם‬
‫)ה( ואחד יויכותיו שהעווה שימת נר לכן צדך להפסיקן נננו ונתנ נ״י ומשמע לי שלא‬ ‫אייו על הן מעשה וו׳׳מ וווקא מ ג ו מכני כיסוי אנל ניויס לא מהני כיסיי וו׳ יונה נשם ומי‬
‫»״קוי עויה לעני! יה אלא הגיו מצמו ואי נגע ניויו אתי ליו׳ הרהור לכן‬ ‫צופת נתנ שאם האום מתנין טפו נורועותיווייגינןליס כהפסקה מנגו ומותו ונוי שלא יהי׳‬
‫טויגן שאו אינרים אטו יויס אנל נגגיעס ונים לית לן נם ואפי־ גגע נימ לא אתי לידי סיסוו‪:‬‬ ‫חולי! על מ״ש ת״ם נשם איו ניל והא שאסמתנסה לנו ניויי נוי שלא יהא לנו ויאה העווה‬
‫)‪ 0‬היחח טליתו שמוה כוי • אעפ״״ שאםוו להתפלל עו שינסה לנו יתגאו לקמן בסימן‬ ‫ולא סשינ ניסוי הייני משים ולנ ויו חו גופא גינהו ואק סגוף יכיל לכסות את עצמו אנל‬
‫ציא נאווכה נכרו עיש‪:‬‬ ‫נשהוא מניח ידו למטה מלנ׳ ולאו נתורת ניסוי נסית ליה שהוי אין הלנ מניסה אלא כוונתו‬
‫סי' עה )א( ט פ ח סמגולסנאשה במקום שוונה לכסותו»׳ אנל כמקום שאין וויה לנסות‬ ‫להפסיק ניוי נק הלנ והעווה לעק יה יד נמו נגו הוה הפסה ושוי )וק נתנ ג״י( ואיכסאי‬
‫נגון פניה או ידה צית לן נה מפני שהוא וגיל נהם ולא טויו ונו‬ ‫ממטה ללנו שנתנ ו*ת ע״נ צאו למטסמלנו ממש הוא וא״נ לא היה נותנ עליו ונח״ס וניוי׳‬
‫מוייק ניי מלשון הושנ־א דס״לנן ‪ ) :‬ג ( אסור לקוות <ךש כו׳ נמנ םוא*‪ 6‬יאגי אשה‬ ‫לא ״הגי ועיין נת״ה שהניא לשמ ו״ת ינמכ מכסה נבגו כ ע ו לנו נמקים למעה• יזה סיוע‬
‫חפילו‬ ‫מ ג ו אשם‪:‬‬ ‫לונוי ווו*ון ונש״מ לא משמע ‪ p‬וורק !‬
‫חדושי הגהות‬
‫ע ד א חביי העתיק לשין הטיר ילא כתב עלע ו נ ר מאין םוגא מקיר רין זד‪ ,‬והמעייט והניח בחני שםחם ריאה אח העריה דקאמר ננםרא ‪ r a t a‬נין שלי נץ של אחרים ואששר‬
 ‫ביי‬ ‫אורה היים הלכות ס״ש וברכותיה עה עו‬ ‫כיח‬
‫כנגדן לאי איתא דאפילו כנגד פניה נמי אסיר למה ליה למימר טפה באשה עריה אנל פניה ידיה ורגליה וקול דנורה שאינז זמר ושערה מחק לצחחה שאיני מחנסה‬
‫ליתא סתם אסור לקרות קייאת שמע כנגד אשה דהא כל אשה לפתות פניה וידיה אין חיששין לק מפני שהוא רגיל בהס ולא טייד עניל • ורטט נראה שהלך נשטה זי‬
‫וזהו שנתנ טפח מטלה כאשה במקום־שדרכה לכסותו דמשמע דכמקום שאין דרנה‬ ‫מגולות הן אלא ידאי אין איסיר אלא נמקים שדרכה לכםיתי‬
‫א‪ 0‬שוקה מגולה שס איר חםד' שוק באשה עריה ונקט שיק שהוא מכיפה לכסותו כגון פניה או ידיה לית לן כה ואת״כ כתנ וכן אס שוקה מגילה אסור כלומר‬
‫שאע״פ שאינו מקום צנוע נאיש סי ערוה‬ ‫״ ״ ו ״ו‬ ‫‪ ~* w‬״ ו‬ ‫‪ .‬״י ׳״!׳‬
‫ו משא'כ הרגל דגתקצת ארצית לקרות קריאת שמע כנגדה י‪ (-‬אפיי ‪,‬־ היא אשתו )י( וכן כאשה והרא״שנחכ ג״כ אהא דטפח באשה‬
‫‪1‬‬

‫ועיירות הכל הילכיסיחףוא״ת לס״ז־ לאייה אם שוקה מגוייה אסור לקרות כנגדה וה( ושער של אשד‪ ,‬שדרכה ערוה דוקא בדכר שרגיל להיוח מטסה‬
‫כאשה וכתכ עיד ידוקא נאתריני אכל‬ ‫צורך נקט שיק ייתר משאר מקימית‬
‫מכוסי! שכה ונראה דנקט שוק דחפי' פחית ייכסותן אסור לקרות מ ג ר ן ו‪ 0‬אכל בתולות שדרכן לילך פרועות בעצמה סא אמרינן לעיל הא‪ x‬יישנת‬
‫תטפח חשוכ נמי עמי וכדנפקא לן מקרא הראש מותר י ו ‪ 0‬אסור ייקרוה כנגד ע ת ה • )י( ערוד‪ ,‬בעששית ורואה ערומה יקיצה חלתה וק כתב הרשב״א שוק‬
‫כאשהערוהודוקא לאחרים ולאנשים משוס‬ ‫גלי שוק עגרי נהרות וכתי׳ תגל עריתך‬
‫אותר‪ ,‬ררך דופנותיה אסור לקרות כנגדה ‪:‬‬ ‫דמשמע כל שיק היי עריה אפיי פחית‬
‫צ י אה בעששית מותר לקרות ע נ ד ה אף על פי שרואה הרהור אבל לעצמה לא דהא קתצי האשה‬ ‫) י ( (‬
‫מטפח והרשב״א נתב ע״ש הראנ״ד דנקט עי‬
‫יישבח וקוצה לה חלתה )א( ונתב הרא״ש‬
‫אותה‪ :‬ו ‪ 0‬צואה בגומא מנית סגדלו עליה וקורא עוד אמאי דאחרינן קול באשה עריה פי׳‬ ‫שיק אעפ״י שאינו מקום צנוע באיש היה‬
‫לשמוע ולא לענק קיש ולכן השמיט יבינו‬ ‫עריה באשה וביי מניאו ולסמי׳ ד נראה החשיכה כמנוסה ואם היה סנדייו נוגע בה אסור העבירי‬
‫ן נ ו א ה‬

‫קול נאשה אנל המרדני כתכ נשם רניט‬ ‫לפניו‬ ‫קרוכ לפשט בדפרישית ועוד נראה‬
‫האיי לכל הני לענק קיש וכן נתונ באוהל מועד דקול זמר אפיי באשתו ערוה וכ״כ‬ ‫עיקר דהסברא מכחון היא דאין לתוש כלל‬
‫לגילוי השוק וא״צ לומר לגלוי הרגל ואפ" כאשת איש ליכא איסירא להסתכל בהן הגהות מיימון כשם ר״ת אלא שכתב המרדכי כשם רא״ם הילכך אסור לומר דבר‬
‫דמן הסתם הן מלוכלכות כטיט וצואה ולא יגיע לידי הרהור ולא דמי לאצכע קטנה שבקדושה כשתיעת קול שיר של אשה ועת לעשות לה׳ הפח תורחך הילכך אין אנו‬
‫דידיה של אשה דמסתחא נקיית הן וכ״ש פניה דיגיע לידי הרהור דאסור משא״כ נזהרים מללמוד בשמיעת שיר נשים ארמאית עלל וה״ר יונה כתב נ״נ דקול באשה‬
‫שוק שלה אי לאו דגלי לן קרא דע־יה היא יכן קיל ושער היה אמינ' דאין לתיש עריה לק״ש הוא וה״מ בשעה שמנננת אבל בשעה שמדברת כדרכה מותר ואפילו‬
‫להן אפיי כאשת איש אי לאי דכתינ קרא לי קולך ערנ ושערך כעדרהעיי׳דמדמשנח כשעה שמנגנת אס הוא יכול לשין לבי לתפלתו בענק שאיני שומע אותה ואינו משים‬
‫לה קרא כגיייהי ש״מ תאיה הוא יהכ׳ חיכח להדיא מת״ש רשייי ח״ל שוק כאשת לנ אליה מותר ואין לו להפסיק קריאתו יק נשמגילה טסת אינו אסור אלא‬
‫איש עריה להסתכל נה יכן כאשתו לקריאת שמע עכ״ל דקשה טונא לאיוה צורך‬
‫כשמסתכל בה אבל כראייה בעלמא מותר עכ״ל‪:‬‬ ‫פירש דשוק נאשה עריה תיירי נמי נאשת איש הלא אפיי אצנע קטנה אסיר כ״ש‬
‫שיק אלא כעיכ כדאמרן דמדאצטריך קרא לשיק אלמא אי לאו קרא היא דאפילי ו‪"£‬י<ז רביני אכל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש מיתר כ״כ הרא״ש והמרדכי‬
‫והגהות מיימו! ונתבו עול הגהית דה״ה לכל קול הרגיל בה לא תיישינן‪:‬‬ ‫כאשת איש ליכא איסיר' להסתכל דמסתמא מטונף ומזוהם היא השוק כאשה כמו‬
‫באיש מחמת מלאכי השתא דנלי ל! קיא אסיר נין באשת איש להסתכל נה בין ‪ ^ P f l‬הרא״ש והריף שלא הזכיר מכל זה כלום כתב הראב״ל לאפשר דמשוס‬
‫*" דאחרינן לעיל עגבות אין בהם משוס עריה סבר הרב לכ״ש טפח ושוק‬ ‫באשתי צק״ש השתא ניתא דאתא רש״י לפרש דאי לאי קרא ה״א דנשיק ליכא‬
‫איסורא כלל ן ״ ^ ל ז ף של אשה וכוי שם מימרא דרב ששת יאיתא תי התם ושער יקיל ונתנ הוא ז״ל דלא מן השם הוא זה אלא הכא משוס דתטריד ונרואה‬
‫* באשה עריה ילא הביאי רניני לפי שכתב הרא״ש הא !עגמת הא פרישנא ליקא דנסשיה ובאשתו כשאינו רואה ואע״פ שנ‪,‬כע דכל שאינו‬ ‫אמר שמואל קיל‬
‫דקיל נאשה עריה איני אלא דאסור לשמוע ולא לענק קריאת שמע גס הרמנ״ס רואה משום נגיעה לבל לא מטריל הואיל וגס כה עניל וזיל הרמב״ס נפ״נ מהלכות‬
‫לא כתבי לעני! ק״ש ואע״ג דהרמב״ס לא כתנ ג״כ שער לענק ק״ש נזה סמך רכינו ק״ש כל גיף האשה עריה לפיכך לא יסתכל בנוף האשה כשהוא קורא יאפי' אשתו‬
‫על הרא״ש ושאר ‪ ,‬פוסקים שכתבוהו לעני! ק״ש י ומיהו יש להחמיר כקול נגינת ואם היה מגילה טפח מגופה לא יקרא כנגדה עכ״ל והשמיט קול ישער משים דמשמע‬
‫ליה דלשמוע ולהסתכל קאמר ולא לענק ק״ש וכמי שכתב הרא״ש בקול ודקדק לומר‬ ‫אשה אף לעני! קריאת שמע ונתנ בהגהת מייחוני דבקול הרגיל נו אין לתיש‬
‫כתב הרמב״ס נפיג דאסור לקרות כנגד הערוה עד שיחזיר פניו משמע דנהחזרת אם היה מגולה טפח מגיפה לרמוז למה שנתבאר בסמוך לידיה ופניה וכ״מ שאין‬
‫פנים סני וקשה מהא דהגיא המרדני נפרק מי שמתי גרםינן כירושלמי ר' אילא דרך לכסותו שרי דהא לא שייך לומר מגולה אלא במקום שדרכו להתכסות ולענין‬
‫יחבירי היי יתני קמי פינדקא נרמשא אמרי מהו חימר מילי דאורייתא אייל מטון הלכה נראה דנקטינן כדברי הרמכ״ס ומיהו טוכ ליזהר לכתחילה ממראית שער‬
‫ומשמיעת קול זמר אשה בשעת ק״ש)ב(‪:‬‬ ‫דאי היה יממא היינן חמיין מה קמן בים כדק אסירא משמע במקיס שראוי לראית‬
‫העריה אין מיעיל העלמת עי! עכ״ל מיהי יש לחלק דדיקא באיני מהויר פניי אי! א ה י ך לקרות כנגד ערוה פשוט כם״פ מי שמתי )כה‪ (:‬וכתב הרמי״ס דה״ה‬
‫כנגד ערות קט! לאסור וה״ר יונה כתב כסוף פרק מי שמתו שיש ניהי‪.‬ים‬ ‫מועיל מה שאיני רואה בלילה שהרי נייס היה רואה אכל א׳ מחייר פניי אפי' כייס‬
‫שרי כל שכן כלילה דשרי אי מחזיר פניי שהרי אפילי היה יים לא היה ריאה כיון לכסות ערות הקטן בשעה שמלק אותו וי״א שאין צורך לזה ובסוף דבריו כ' דנראה‬
‫שהתייר פניו כנ׳׳ל אבל כ״י כתב דלהרמב״ם כלילה או אס הוא סימא או עינם דידאי בקטן כ״כ לא דיינינן ליה ערוה ואין צריך לכסותו בשעת ברכה והרא״ש כתב‬
‫עיניו אפילו ניום שרי ולא נהירא שהרי תפירש בירי׳ דנלילה אםור כיי! שאס היה דברי ה״ר יונה והוסיף וכתב וגם נראה כיי! ללתקיני המילה קא אתי קרינא ניה‬
‫יוס היה רואה ולפ״ז עוצם עיניו נמי אסיר כיי! שאס לא היה עוצם עיניו היה שפיר והיה מחנך קדוש ואין בי אותה שעה משוס לא יראה בך ע ית דבר ירכינו‬
‫י‬

‫ריאה העריה לפניי דלא עדיף עוצם עיניו מכלילה וכ״כ הרוקח דאפילו יעצים כתב בעור י״ד סימן רס״ה בשם בעל העיטור שאין צריך לכסית דלא היי עריה כל‬
‫עיניו אסור וחכיאו כ״י ולא דמי להחיית פנים דפשמחייר פניי חשיכ כאילי העריה זמן שאינה ראויה לביאה!נ״נ הכלבו בשם הר״ף וכתנ רטנו ירוחם שהרוכ מסכיתי׳‬
‫היא ברשות אחד והקורא שמע ברשות אחר שהיי עיניו פתוחות ואינו רואה אותה לדברי ה״ר יונה ע״כ ולי נראה דניון דהרמב״ס ס״לדאסזר והרא״ש נמי אפשר דסנר‬
‫דמותר משא״נ כשהערוה כנגדו ועוצם עיניו אי היא כלילה אי כשהוא סומא דנק״ש אסיר דהא לא שייך בה ההוא טעמא שהוסיף הילכך יש להזהר לכחחלה‬
‫דאםוריהכי נקטינן ודלא נש״ע שפסק להתיר כאן בערוה כשהיא בלילה או עוצם מיהא מיהו אס קרא כנגד ערות קטן שאינו ראיי לביאה אין תתזירין אותי דכדאי‬
‫ין נסימ! ע'ט גני צואה דפסק נש״ע נהפך!לשם‬
‫הס הנך רכוותא לסמוך עליהם )ג( ‪:‬‬ ‫עיניו או כשהוא סימא דליתא ועינעששית וני' שם דכתינ ולא יראה נך עיית דנר‬
‫'‪,‬ורוך‪ ,‬בעששית וריאה אותה וטי ג״ז פשוט שם ומפרש טעמא משום דנתיב‬ ‫הארכתי נזה כס" י ‪ :‬ן^ךןךן והא מתחויא‪:‬‬
‫ולא יראה בך עריח דבר והא קא מתחזיא ‪:‬‬ ‫י‬
‫בעששית מיתר וכוי נס״פ מי שמתו ימפרש טעמא משים דנכםיי ודרדר הרמכ״ס דאשור לקרות כנכד העריה עד שיחזיר פניי משמע דבהחזית‬ ‫צ‪1‬אך‪,‬‬
‫פנים סגי אע״ס שהיא סמוכה לו דהא לא תלה רחמנא ערוה אלא‬ ‫תלה רתמנא דכתינ יכסית את צאתך והא תתכסיא ‪.‬‬
‫צ י א ן ״ ‪ ,‬מימא יכי׳ שם וע״פ פי'׳ הרמנ״ס והרא יש דלא כר נינו יונה דמפיש לקולא בראיה ומה״ט נראה שבלילה או אס הוא סומא או אס עוצם עיניו אפילי כיוס שרי‬
‫דבניגע סנדלו בה מיתי יאיגי אסיר אלא בדבוקה הצואה נסנדלי ממש דליתא‪ :‬ולא דמי לצואה דאפילי סימא !כלילה אסור לפניי כמלא עין הרואה ביום כמ״ש‬
‫ה ^ י ר ו ציאה לפניי כי שם צואה עוברת אב״ אמר מיתר לקרית קיש ורבא בסימן ע״ט דשאני ערוה דלא תליא רחמנא אלא בראיה וכ״נ ממה שכתבתי כתחלת‬
‫אחר אסור יהלכה כרנא ועי' רש״י אדס שנושאי! לכניו גרף של סימן שלפני יה גבי רוחן במים צלולים בשם הרשב״א וה״ר יונה יאע״פ שהריקח‬ ‫י‬
‫רעי להעכירי אסור לקרות וצריך להפסיק וכתב ביי דהא דכתנ הרמנ״ס אסור כתב בסימן שכ״ד ואם עריה כנגדו אפילו יעצים עיניו אסור לו לקרות ק״ש או‬
‫להתפלל כדאי הס הני רכיותא לסמיך עליהם )ד( ‪:‬‬ ‫לקרות כנגדן עד שיענידו מחנו ד׳ אמות נלאחריו מיירי אבל מלפניי צריך‬
‫להרחיק מלא עיניי עכ״ל ולא נהירא דמדכתנ ירמנ״ס ציאה עינית כיי! שהיתה ‪ ) V‬צ ן י א ך ‪ ,‬בעששית מותר לקרות כנגדה וכו׳ פשוט כם״פ מי שמתו)כה‪.‬׳(‬
‫ומפרש טעתא משוס דצואה בכיסוי תליא מילתי דנתיכ וכסית את‬ ‫שטה ע״פ המים אסור לקרות כנגדה אלתא דמיירי נעינרת לפניו ואסיר לקרות י‬
‫צאתך והא מכסיא‪:‬‬ ‫כנגדה והוא רואה אותה ומסתכל נה יקאמר דאסור עד שיענרו מפניו ארנע אמית‬
‫דניין שעונדים והולכים להם כהרחקת ד' אמית שרי וכיכ מהר" י אנוהנ ואיני צ ו א ה ננומא יכו' ואס היה סנדלו נונע בה אסור פס אמר רבא צואה"בגומא‬
‫מנית סנדלו עליה וקורא ק״ש בעא מיניה מר כריה דרנינא צואה דבוקה‬ ‫יודע למה חלק עליו ישינה משמעית דנרי הרמניס דמיירי בצואה עינרת לפניו‬
‫יקא מפרש לה דחיירי נלאחריו אי משים דלא מצא גילוי לשיעור ד' אמות ננמיא בסנדלו מאי תיקו וכתב הרא״ש מניח סנדלו עליה וקורא ולא אמרינ! דסנדל נטיל‬
‫אפשר דס״ל להרמנ״ס כיין לאניי תתיר לגמרי רחוק היא לומר דרבא אוסי לנכי גופו ולא תשיב כיסוי • צואה דבוקה בסנדלו מהו פי׳ שהסנדל נוגע כצואה מהו‬
‫תיקי יכל תיקו דאיסירא לחומרא וכך הס דכרי הרמכ״ס כפ״ג מהל׳ ק״ש יה״ר יונה‬ ‫לגמרי‬
‫םיי בצואה כגומא פורס סנדלו עליה ומותר דכיוןשאין רית רע מניע אליו כאל! היתה‬
‫מכוסה ככלי דתי ומותר אפיי נוגעת בסנדלו ומאי דנעי מר בריה דרבינא דניקה בסנדלו מאי מילתא באפי נפשה היא וחייל הינא דהילך נדרך או עומד במקום אחד‬
‫ונדבקה חמש הצואה בסנדלו מאי תיקו וכל תיקו דאיסירא לחוחרא יאע״פ שנשנינעת בסנדלו חותר כשנדכקה חמש אסור ורכינו כתב כדברי הרמכ״ס והרא״ש זכרונו‬
‫ף״ודירו צואה לפניו וכי' שם פלוגתא דאכיי ורכא והלכתא כרבא דאסור ‪:‬‬ ‫לכרכה וכן הלכה‬
‫ופי‬
‫דרכי משח‬
‫עה )א( בחב בהנחת מייםוני ר‪3‬רק נ והל' ק י ש הא רבעינ; ט ; ח דוקא באשתו אבל באשי אחרת אפילו בפחות מטפח ‪) :‬ב( ול״נ ו א ף בלא זהירוח יש לחוש םשומ איםודא מאחר‬
‫ורבים אוסרים ועייל פימן ש״נ כתנת׳ ושערות תלושות שלובשים נשים שתהיה נראה בעלת שער אי‪ ;:‬ערוה ועיש י‪) .‬ג( וטהו״רר אברהם נעדאג פםק רכל זמן שאינו ראוי‬
‫לביאה לא מחשב ערוה וכג״ל מאחר ורוב השושקים להיתר ל»ה לא נשםק נובריהפ ‪) :‬ו( אבל במדוני משמע שט דלא מהני העלתה העין ‪:‬‬
‫ואין‬

‫פרישה‬
‫)ג( אפיי היא אשתו רכנגו אשה אשרת אפילו ב<זצנ» הקטנה שלה אסור להסתכל ‪:‬‬
‫)ל( ן‪£‬ן אס שיקה ני' כלימר שאעפיי שאינו מקום צנוע נאיש הוה ערוה נאפה ‪:‬‬
‫)ה( ו ש י ע ר של אשה כוי אכילו של אשתו ימה שלא חשינ רנינו קול ראשה שיוה‬
‫לשמוע אנל לא לעני[ ק״ש ומסיק נ״י נשם ר"' דקול עריה הוא אפילו‬ ‫שהרא״ש כיישו‬
‫לקיש ודוקא נסנגנת ולא נמדנרת‬ ‫‪,‬‬
‫נ ו נ א ו ת ה ש ע ה יישיס ולא י ר א ה כ ן ע י ו ת ו נ ר ו ר נ י נ ו נ י י ד ם ׳ ק ט ״ ה כ ת נ נ ש ם נ ע ל ה נ נ י ט י ו‬
‫)‪ 0‬אבן נתולית שווק נו׳ נחנו הג״מ דס״ה לנל קול שרגיל ניה סותר י‬
‫)‪ 0‬ע ח ח נ‪.‬יששית פי׳ מחיצות יכיכית או של קלף מסור לקרות כנגדה דנראיה תליא מיצחא‬
‫כדכחינ לא יראה נ ן ערות דנר ולהכי כלילה או סומא או שסחויר פניו ממכה‬
‫אפיי כיוס מותר • רמניס • ולענין צואה הוא להיפוך נולקמן ‪0‬י׳ ע״ו‬
‫סי' עו וא( •\ו^ה בעששית מותר להרות מנרה לצואה ככיסוי תליא דכתינ ירסייז את‬
‫דרישה‬
‫ל ק ר ו ת כ נ ג ר ע ר י ה והו׳יי ט י פ מ ׳ ש י ת י כ ת כ שיש נ ו ה ג י ם ל נ ס ו ת פ י י ת‬ ‫אכוך‬ ‫)א(‬ ‫סי' עד‪,‬‬
‫ה ק ט ן נ ש ע ה שמלין א ת י " " א ש א ״ צ ל י ה ו כ ס ו ף ו נ ו י ! כ ת כ מ ר א ה‬
‫ד ו ו א י ו ק ט ן נ־כ ל א ד י י נ י ן ל י ה ע ר ו ה וא״כ נ נ ס י ת ו נ ש ע ת נ מ ה י ה י א ״ ש כ ת נ ר נ ר י הר״י •ינה‬
‫ו ה ו ס י ף ו נ ת נ י״ל ו ג ס נ ר ח ה כיון ד ל ת ק ו ‪ /‬י מ י ל ה ק א ת י ק י י נ א ניי‪ -‬שכיר ו ה י ה י י ח נ י ן קרוש ו א י ן‬
‫וחף ל כ ס ו ת א״צ י ל א ה ו ה ע ר ו ה כל ו מ ן שאין ר א י י ל מ א ה וכ״נ ה י ל נ י נ ש ס ה ר י ף ו נ ת ב ר' י ר ו ח ם‬
‫ש ה ר ו נ מ ס י י מ י ם ללנרי י ' ״ נ ה ׳ ״ ם י ק כ י ד נ ק ש א ס י ר נ מ י ש כ ־ י ״ ג ״ ה ו ג ה ט ‪ :‬ס ה ר א ״ ש‬
‫ש ה ו ס י ף ל א שיין א ל א כ מ י ל ה ילא נ ק י ש כוי ו נ ת כ ת י נ ל ו ה ל ״ ש נ ל ח ה י נ י נ ו ם ת ס כ א ן ו ל א ח ל ק‬
‫נ י ן ע ר ו ת ה ק ט ן ל ע ר ו ת ה ג ד ל נ מ י ש כי"־ ה י י ר ס ״ ה א ל א ‪ -‬ר א י ‪' c‬ל כ מ 'ש נ״י ר י י ק א כ מ י ל ה‬
‫מ ו ת י מ ט ע ה ה ר א ״ ש כיין ו פ ס י ק כמילי‪ ' .‬ל א בר'ש ז א ע י ג ו ש ם כ מ כ ‪ -‬ע ת נ ט ל ה ע י ט ר ל ה ת י י‬
 ‫עה‬ ‫ב׳ח‬ ‫אורח חיים הלכות ס״ש וברכותיה עט‬ ‫ב״י‬
‫ניה והיה מתנין קחש ולפ״ז גראה דאם צואה לסניהפמח מותר לקרימ בנית אפילו רואה אומה אפילו כתוך ד״א אם אץ הרינו»גיע אליו רשימ אמרת היא ופתח‬
‫מעיל מוי והיל כצואה בעששית ע״נ יננ״ל ללחלח חלץ חצר מנוגה •שנפרצה לגדילה נחי שאנתונ נסמוך נס״ל ואע׳׳פ שהרשנ״א נתנ להא לנאיא היה מקו‪ 0‬גנוה יי‬
‫או מניו י׳ יישנ נצלה וקירא נשאיני רואה את הציאה הוא לאילו נרואה אומה לעילם אסור נ״ל כלנרי הרא״ש י״ל עיקר ומיהו לנתחלה סוב ליוהר נלנרי הרשב״א ‪:‬‬
‫ו מ ״ ש רסני אנל אם יש לה ריח לא ממי הפסקה ולא שימי רפות אהא לאם סוה מקום גמה י׳ יטי כתנ הדמנ״ם נפ׳׳ג יהיא שלא יגיע לי ריח רע!ה״ר‬
‫יונה נמנ רנני צרפת אומרים‬
‫לפי היכי להפסקה מומלח לצואה »צייי ויושב בצדה ורואה אותה אם אין לה ריתיכול לקרות דכיון שהיא ברשו׳ אחרת קרינן ביה שפיר והיה‬
‫‪6‬‬
‫ה״נ מכילה לריח אנל רטט משה י״י מחניך קדוש )י( אבל אם יש לה ריח לא מהגיא הפסק׳ ולא שינוי רשות‪ :‬חצר קטגת שנפרצה במלואה‬
‫‪ ' K n n n S g T s E X‬לגרו^ז והגדולה עודפת עלית סכל צר © אם צואה בגדולה אסור לקרות בקטנה ‪ 00‬אם צואת‬
‫נשמתפללנניתו יאריח ריח מחקים אמר בקטנה סותר לקרות בגדול׳‪ :‬צואת כלב וחזיר אם יש בהס עורות אז דינם ברין צואת אדםלענין הרחק'‬
‫שיפסיק וישהה ער שיענוד המת ע״נ ונם ואם אץ בהם עורות הוי בצואת שאר בהמה חיה ועוף שמותר לקרות אצלם מיד בק אם היא לפניו‬
‫הרא׳׳ש נתנ י* כי היני להפסקה מועלת או לאחריו אם אין בה ריח ואס יש בה ריח מרחיק ‪ 00‬עד מקום שיכלה הריח‪ [«(0:‬צואת חפור‬
‫"?‪V?«J*3lu?2/•^5‬הרכה לאחר שבא מן הדרך וצואת חתול ונטייה ונכלה מסרחת דינם בצואת אדם להרחיק מלפניו מלא‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫י‬
‫עיניו ולאחריו ר״א ממקום שכלה הריח וכתב אחי ה״ר יחיאל ז־ל ההולך בדרך יכול להתפלל אע׳׳פ‬ ‫‪^ o X V l i m‬‬
‫שרואה צואה בנגיץ אם אין הריח בא לו דלא חיישי׳ למיעוט לתלותה בחמור ובסמוך לעיר י״א שיש‬ ‫הרמנ׳׳ם ונן הלנה‪:‬‬
‫ל ג י י ל ה‬ ‫ש מ מ ה‬ ‫‪WU‬‬
‫לחוש לפי שרוב הבהמות המצויות שם הם חמורי׳ • צואת תרנגולים ההולכין בכית ‪ 0<0‬דינם כשאר צואת‬ ‫י״יליאה‬ ‫חצר‪T‬‬
‫וטעמא למלתא^לק»ה ניק״שנפר^ חיה אכל הלול שלהן שיש בו סרחון והוא מאוס דינו בצואת אדם לפניו מלא עיניו ולאחריו ריא‬
‫ם‬ ‫ט ם‬
‫קי‬ ‫נמילואה לנלול׳לא חפינ׳ נית נפט עצמה‬
‫אנל הגלולה כמן שטתליה עולפץ על של‬
‫קטנה מצל זה )מצל זה חשינא פנית נפני עצמה ימנאן נראה ללקלק שאם ציאה לפני הפתח מיתר לקחת ננית אפילו רואה אותה ואפילו נתון ל׳ אמות נמו‬
‫עסקי׳ נלוחר שחאה אותה אי פאיט מריחק ממנה ל' אמות לאליה אפילו הוא עם הצואה ננית אחת שרי ואפיה‬ ‫שנתנתי נסחוך נשם הרא״ש להא הכא‬
‫נשצואה בקטנה מיתר לקרות בגדולה וע״נ טעמא מפגי שמאחר שהוא במקום מיוחל לעצמו קרינן ניה והיה מחניך קלוש ‪:‬‬
‫צ ו א ת כלנ יחזיר וט׳ נס״פ מי שמתו)נה‪ (:‬תניא לא יקרא אלס ק״ש נמל צואת אלם ולא ננגל צואת נלנים ולא כעל צואת חזירים ולא כעל צואת תרננולי'‬
‫ונתר הכי אמר רנא לית הלכתא כי הא מתניתא אלא כי הא רתניא לא יקרא אלם קיש לא כעל צואת אלם ולא כנגר צואת חזירים ולא מנל צואת‬
‫נלנים כזמן שנתן עורות לתוכן יפירש״י לנתינת עירית לא קאי אלא אציאת נלנים וחזירים אנל צואת אלם נלא נתינת עורות נמי אסור ונן לעת כל הפוסקים‪:‬‬
‫נלמלי ממלקה ‪ :‬ננלההחסרחת שיתנאר נסמוך א ולפיו על מקום שינלההדיח שנתנרניט לאו ליקא‬ ‫ל מ ״ ש ואם יש בה ריח מרחיק על מקים שינלה הריח נראה שהיא‬
‫‪ '1‬צואת חמור הרנה לאחר שבא מן הלרך יציאת חתול ונמיה ונבלה מסרח׳ מי׳‬
‫ס‬ ‫י ש‬ ‫כ‬
‫להא צריך להרחיק ליא ממקים שנלה הריח נמ‪ 1‬שנתנאי י‬
‫ונלנל נשל חנזור ר׳ חייא נר אנא אמר ונבא מן הלרך וליי אמר מרחיקין‬ ‫יחשל' נתנו הרא״ש שם מרחיקין מגללי נהמה ל״א ר׳ שמואל נר חסלא אמר נרניס‬
‫מציאת חזיר ל״א מציאת הנמיה ל״א מציאת התרעילים ל״א א״ר יוסי נר אנין נשם רנ הונא ונלנל נאלומים ר׳ ירמיה נשם ר׳ זעירא אמר ננלה שמסרתת ל״א‬
‫א״ר חנינא מתניתין אומרת נן נמה ירחיק מהם ומן הציאה לי אחית א״ר שמלאי מפמר נמשרה של נינסין א״ר אם נמשרה תנינא ולא נמים הרעים ולא נסי משרה‬ ‫‪,‬‬
‫ינתנ הרא״ש מתיך הירושל הזה משמע לא״צ להרחיק חציאת נהמה אלא נחמור בשבא מן הלרך וללא נרנינו משה שלא התיר אלא נגגל מי רגלים של נהמה‬
‫יי״א שצהך להרחיק מציאת חתול לפי שריחה רע מאיל תינה נמו צואת נחיה אלאשהזניר נמיה נירושלמי לפי שהיו רגילים נתון הנית נחי שאט הגללים ענשיו‬
‫חתולים עניל • וגם ה״ר מנה למל מיחשלמי יה שאינו אסור לקחת ננגל שום נהמה אלא נחמיר הנא חן הלרן שיש לציאתי ריח רע הרנה אנל שאר נהמות‬
‫אע״פ שיש להם ריח רע חיל אחר היציאה אין הרימ רע נ״נ ומיתר לקחת ק״ש נעל הצואה שלק • יצ!את חמל כיון שריחה רע מאל לינה נצואח הנמיה ירנימ‬
‫משה לא הנדר אלא כנגר מי רגלי נהמה ותימה היא למה הממיר נ״נ ולא התיר אפילו נעל הצואה שלהם שהרי ניחשלי המירו נפיריש גללי נהמה נלנתנינן עניל‬
‫יאע״ס שאומר נירישלמי זה שמרמיקין מצואת חזיר ולא מילק נין יש נתונה עורות לאק נה ניון לאחר רנא נגמרא לילן להלכתא כנרייסא דקמני ללא אסור אלא‬
‫היכא לנתן לתוכה ע‪1‬ר!ת הני נקטינן‪:‬‬
‫הרשנ״א נשם הראניל שלא נאחרו הפירושים הללו אלא נינשים אנל נרניםנולם אסורים והוא ז״ל נתנ שאינו מחוור כעינילהא נללינמוה פירשו נהליא‬
‫נרניס ינלבל נשל חמור יננא מן הלרך ימינה לטלס נמי נרנים ואפייה שרי ענ״ל ונתנ נא״ח שי״א רכל לנר שחיותו נפת אסור לק ות נער‬
‫צואתו כגקנלנים וחזירי׳ ונל שאק חייתי נפת מיתר יל״נ להרמנ״ם לא ננל צואה של נהמה אסר אלא נאיתם שיש להם ריח רע שהרי זיל נפיג צואת האלם יציאת‬
‫נלניס וצואת חזירים נזק שיש נתוכן עורות ונל צואה שדימם רע נגין אלי אסור לקרימ קיש נעק ונן נעל מי רגלים של אלס אנל מי דגלום של נהמה קורין‬
‫נעלןע״נ הרי מפורש ללא אסר אלא נצואה שריחה רעלוק' ומה שלקלקי הרא״ש וה״ר יונה ממה שלא התיר אלא נעל מי רגלי נהמה איט לקלוק ללפי‬
‫שנתב לננגל מי רגלי אלם אסור נמ׳לננגל מי רגלי נהמה מותר אנל לין צואת נהמ׳ ננרניאר לנריו ללא אסור אלאנפריחה רע וניל שאפשר שמה שלא כת׳‬
‫הרמנ״ם שצריך להרמיק מננלהמסרחת הייט משום לבכלל צואה שריחה רע היא וביה נסתלק מעליו מה שהשיגיהראנ״ל למה השמיט מה שאמת ניחשלמי רמי רגלים‬
‫של חמור הנא »ק הדרן יציאת תרעולי' אלימה אסור לקרות כעלם שי״ל למלל צואה שריחה רע הוא ואף על פי שנתנ לנעל מי רגלי נהמה מותר ב ולא סילק ייל‬
‫דניק דגלי לן דצואה שמחה רע אסור מינה נילן דני שרי מי רנלי נהמה נשאין ריחה רע דיקא היא‪:‬‬
‫ןאיתא ננרייתא ס״פ מי שמתו לאץ קורק קיש נעל אשפה שריחה רע ורבי' שלא נתט נראה שסמך על מ״ש שמרחיקין מננלה מסרחת ונלאו הט י״ל לסעמא‬
‫לאק קורק נעל אשפה שרימה רע היינו משום לחצואה וחי רגלים יש נהם ריחרע יננרניאר רניישצריךלהרחיק סדנרים אלייאשפהשריח׳ רע ננללןהוא ‪:‬‬
‫ובתר אחי ניר יחיאל ההילן מרן יניל להתפלל ונולי נ״נ גם כן ה״ר חנה !כלוט לפרנה שם ‪ :‬ות״ען ונסמון לעיר יש אומרים שיש לחוש וטי כך הוא‬
‫קיש לא פנגל צואת אלם ולא מגר ציאמ נלנים‬ ‫'"ל צואת תרעילים ההילנים ננית וט׳שם אהא לתניא לא יקרא אלם‬ ‫"י‬ ‫‪:‬‬ ‫ט ג י‬ ‫י ע ת ה‬

‫יאמר רנא לית הלכתא כהא מתניתא אלא כי הא לתניא לא יקרא ק״ש כעל צואת אלם ולא נעל צואת נלנים זחזירים נל‬ ‫וחזירים ילא ננגד‪-‬ציאת מרעילים‬
‫ומן שיש נתינן עירית נתנ הראי‪ 0‬פירשי׳י לית הלנתא ני הך חתניתא דלעיל לאסר׳ ציאת חזירים נומן שאק בהן עורות משמע אנל נצואת תרעילים לא איירי ילא פליג‬
‫אמתניתא דלעיל ומיהו נראה דמדהינירה זו הנרייתא ציאת אדם מא דאסירא ננל ענק צואת בלבים וחזירים דוקא נמקים שיש נהם עירות יציאת מרעילים ושאר‬
‫נהמות לא מניר משמע שאין נהם איסיר נלל ואפילו את״ל לאסור צואת תרנגולים דוקא נלול שלהם שיש נו סרחין אנל הנדלים ננית יאק שם כי אם מעט אין לאסיר‬
‫ע״כ וכ״כ המוס' והמרלני ונ״נהגהית מיימון פ״ג מהלטת קיט ונן נתנ הרנ רניט חנה • ימיהי נתנ להא לשרי נשאינן נלול שלהן לוקח כשאין ריח רע מגיע אלת‬
‫ימשמע הא אם ריח רע מגיע אליו אסור ‪ pi‬נלץ להא לא גרע מאשסה שחח רע ומנכלה המסרחס ‪:‬‬
‫בירושלמי‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫זי אם אין הויח מגיע אליו וטעמא וגיק שמא במקום מיוסד לעצמו וושומ אחר א»יי סי׳ עט )א( צואת אמור סוכה הנא מן הווך ירושלמי מרתיןין מגללי נהמה ו׳ אמו* ויש‬
‫נ ו אסוא אמו נונים ונלמ נשל אמור מ׳ ונמנ סוא״פ משמש יזיווש׳‬ ‫שויאם אומה מ»יו יןווש קוינן ניה וג״נ סוא״ש והביא ואייה מצואה נפששית ומומו למוות‬
‫כנגדה נמנואו לעיל םי׳ ע״ו • אנצ סושנ״א נתב ונל שוואס אומה אסוו והוה נכלל לא יה שאין צרין להוסיק מצואת בהמה אצא נחמוו נשכא מן סודן וולח מומנ״ם שלא סמיו‬
‫יואס לן ערות ו נ ו וציו לצואה בעששית והמס מימ מכוסס היא והתווה אמוה ונםימ אנל אלא מ ג ו מי וגליס של נסמס מ״נ וכתנ נ״י רל ול״ג והומנ״ס לא מ ל צואה של נהמה אסו‬
‫אלא כחותם שיש להם ויח ומ שהוי י״ל נפ׳׳ג צואת האום צואמנלניס וצואת סויויס נומן‬ ‫הנא םא פתוס ונואית לעינים היא ונ״י דייק לקמן מ ע ת הוא״ש עיין סייס ים;‬
‫)‪ 0‬אבל אס יש לה ויש לא ״הניא השסיןס נ ת נ ו' יונס בנון מי שמתו רל ונניצועת שה נתונן עווית וכל צואה שויסרע נגוןאלו אסור לקוות שמע ננגח וכן כנכי מי וגלים‬
‫אומוים ו ט סיט וספסקס מועלמ לצואה עצמו ס״נ מועילה לויח נפי• אפיי מגיע של אום אנל מי וגלים של נסמס קווח ננגמ מ״נ סוי מפווש ולא אסו אלא בטאה שויתה‬
‫אליו לאל׳ינ גם הומנים » ד ס גור?( אגל ובינו משה אומר ל נ ק שהוים מגיע אליו אק ו» וווןא ומה שויןליןוסוא״ש ודיי ממה שלא סתיו אלא מ ג ז מי וגלי נסמס אינו והוות‬
‫סשסיןסמופיצס נלצ וצפי מויו צויו לייסו כשמתפלל בניעו ומריש וימ ממיןוס אסושישסיין ולשי שנתב ומגד מי וגלי אוס אסוו נתנ״ ומגומ• וגלי נסמס מומו אנל ויו צואת נסמס‬
‫»ו ניאו ונויו וצא אסוו אלא נשריסה וע וניל ומסיט לא נ ת נ הומנים ויו סוסקמ נכלה‬ ‫וישסס »י שיענוו סוים ע ו ל ונואה צועת סומנ״ם מסניא מיה* הפסקה ומק צויו להוסיין‬
‫וווןמ‬ ‫מוםוסת לשי שנכלל צואס שויסה וע סוא פנ״ל‪:‬‬ ‫ו׳ אמות רק נמקום שנלס הניס הוא קווא וכמיש ויש סי׳ וה נשם סושנ״א וועת רנני צופת‬
‫הנ״צ היא לנאווה נשלאס ואין יקוא נשהויח מגיע אליו ממש הא אפי׳ נהשחס צויד לסמתק‬
‫עו שיכלם סוים ואפשו וניעמייהו מיק דאמרינן ננוייתא היה גנוה י״ט או נמוך י״ט יושנ בגילו וקורא קיש • ומשמע אפי׳ מטלה ונואימ לעין נל ונמו ששי׳ הוא״ש ווניט ואע״ג מצואה‬
‫נ‬ ‫מ‬
‫אמוה ושמנא ונסימ והוי סיא נואית לעק נל ואינ לאו מסנין קדוש היא • א»*ס אמויק ט ק וושומ אמו ומוןום מיואל היא » י ן קדוש הוא ולא נפי נצל כיסוי • ס״ה נויח שלה‬
‫‪1‬‬
‫דמהניא הפםקה י ולהומג״ס וסוא״ש ירכינו נל שיש ויח ומלא מהני שוס ניסוי וספסקה ונסית ואמו קרא נשאין ויח וורק ועיין נש״מ ומ* סוםיף כאן על ליסש״ט ואץ הוין עמו אלא‬
‫נמ׳׳ש עיקר •י )י( אס ציאס נגמלה אסיר נקטנה פוק נל גגות וף ע״נ ונמנ נ״י וטפמא ומילתא וקטנה שנפרצה נמלואס לגוולה לא משינא נית נפגי עצמם ע״נ וודל א״נ וכי‬
‫נפוצה במלואה לגדולה לא חשינא בפני עצמה למה נתנ ונינו לעיל סי' ניס נמ׳ נקטנס ואמו נגווצה או שמש ניה ושמש ט ס אין מצטופין אמאי סא ננית א' למיא וי״צוויאי הנא‬
‫דנ״יק ״ימיו קזזש ואששר ליס לסיומ נגוולס נלא קטנה או לקטנס כלא גוולס השתא ונפוצה נמלואס לגדולה הוי אק נאן סשוש נלל וואי לאו משנץ הווש אינא אנל לעיל‬
‫‪:‬‬
‫ונעיק שיצפופו יסו ויגררו יס אחו וס וואי דוקא המועט נגרר נתר וונאונענין אשרלאוק״ל ‪ 00‬אם צואה כקטנה מותו לקוות נגוולס נתנ‪.‬נ״י ממאן יש לוקות שאס‬
‫צואה לפט סשעס מותו לקוות ננית אשי׳ וואה אותה ונמ״ש ונינו לפיל והא הנא ע׳׳נ מייוי נשוואס אוע־ או שאינה מוומה ממנם ויא ואצ״נ אשי׳ סוא עם םצואה ננית אחמ‬
‫שוי ואפיס נשצוא׳ נקטנה מותו לקוומ נגוולה ומ״נ טעמא מפני שמאסו שהוא במקום מיוסו צמצמו קוינן ניה וסיס מחנין המש ‪) :‬ט( עך מקום שינלה הוים רל נ״י נואה שהוא נלמד‬
‫מוין ננילה סמוטרחת שיתבאר נס״ז ולשי וס »־ מקום שיכלה סויח שנסנ ונינו ל״ו אלא ו״ל מושיק ו׳ אמות ממקום שנלה סויח ונמ״ש נמסלמ הסי׳ ע ״ נ ) ‪ 0‬צואת המוו סונה ט׳‬
‫‪:‬‬

‫מיקמוישס ‪) :‬יא( דיגם נשאי צואת סיס שי׳ ומותו לקוות מגון אס אץ ויש וע מגיע אנל אסויס וע מגיע אסוו נולטיל והיה אששה שנל שיש נס וימ ו פ אטוו לקוות מגדה ‪:‬‬
‫מותו‬
‫חרושי הגהוח‬ ‫‪.‬‬ ‫^‬
‫עט א ו י ג י»א ל פ ח דניט מיין ג מ ה פטיחח יאררבא אי אינא לפילף מוין נבלי! איפגא אינא לטילף ימונמפ ננלה טסרתיז ולא קאפו בל רנד •מפויח א״נ פעפע יוםא‬
‫גבלה פםרחת י • לו יין*יאה א ו ס י ל א מ א י יכדיפ הפטריייט אע׳׳ב מוין גבלה לא ילי)• לה אלא לפו ו םדיח רע •אץ לו עיקר יאע״ג יאק לו דיו *ואח ארם מ״מ‬
‫*ריר יהפהין ער *יבלה מריח ולכן לעיל נפי גני גואה בכיה אחר דפיזניו קרי» קריגן ביה פ״פ נתב רביט ראפ י» לה ויה לא מוזגי השטקחוט׳ ר׳׳ל •*ריר להויזיה ער •לא‬
‫יגיע לי ויה נט״» • פ הרפב״פ גהר יא ונ״כ לקפן גסםין ב»פ אחיי הר׳ יחיאל החילו נ י י ד ני׳ לתליהה בחפיר הרי לךניזריא מאע״פ »אין הילק בזנואה חפיר • ו י ט »יאח איט‬
‫להרחיק ל«ג‪ v‬נפלא עיגיו פ״פ *דיו • ל א יגיע לי הריח היג פ׳יל לרניט יאע״ג יגואח נלב וחדו ליה להו יין צואה אדס הייני דלא צריך להריזיי• פלאיזריי י״א פפפיפ מבלה‬
‫א‬
‫הריח ופלפניו פלא עיניו אלא בין ‪ mw‬בין פלאחי־יי י‪ « 1‬״ ‪ T‬להדחיק דנן ע י םנןוש •יבלה הדיח וא״נ פוהים ע י פקופ •יכלה הריה • נ י ע דביגו נדוקא היא ולא כפו •הביו‬
‫גייננ״ל )»‪rw‬־‪ Cn‬וע״ן י ר ד • וב״זז ‪ :‬ב הטעיקבית»לפי • ל » י ט י»נא • ל א כתנ כן גפי רגלים • ל הפור רק ב*ואיז חפור ולפ״ו ליק מידי ופגאוזי»"‪"» B‬ג פיולנות »*•‬
‫עי!«‬ ‫•יי«נ ועת הרםני׳פ עדיו‪:‬‬
 ‫כ״י‬ ‫אורח חיים הלכות ס״ש וברכותיה עט פ פא פ ב‬ ‫ב׳ח‬
‫יפשיט ב י ר ו ש ל מ י אמרינןדמרתיקין מצואת תרנגולים דיא ובלבד באדיחים ונסחפקו‬ ‫‪1‬‬
‫התוספות בס״פ מי שמתי בפירושו והרשב״א כתב מיל דתרעולי׳‬ ‫ה!א ‪ :‬ן ^ י ׳ י ^ יניח תפילין נין אהגה לק״ש ייכרך עליהן יכו׳ פי' משיש‬
‫בלא תפילין כאלי מעיד עדית שקר נעצמו הלכך צריך אדומים קאמר דאי כצואה אלומה קאמר הליל יכלבד באלומה אלא דקים להו‬ ‫דכל הקירא ק״ש‬
‫הוא להפסיק ולברך נין סרק לפרק אנל שלית דאק חייב ללנש! אפיר לו להפסיק שציאת האלימים קשה מן האחרים אבל ה״ר יונה פי׳ דבציאה אדומה קאחר שהיא‬
‫מסרחת יותר מן האחרות ולענין הלכה‬ ‫בין אהבה לקיש אפי׳ שלא יברך אלא‬
‫ללנשו בלבד נמי אסור להפסיק ועייל סי׳ כמקו' שכייה הריח • ייח רע ׳שאין לו עיקר בגון הפחה אם יוצא נ״ל דנקנוינן נהרמנ״ם זכחט לכרכה על‬
‫סי מה שפירשתי דבריו )נ(‬ ‫מכנואכור בדברי תורה עד שיבלה הייח וכל שכן לקריאת שמע‬ ‫ס״ו סעיף י׳ ‪:‬‬
‫ף י ף ן רע שאין לו עיקר וטי גסיש מי‬ ‫ת א רל^י שיכול לאכול כזית מן כיי‬
‫שמתי)שם( נעו מרב ששת ריח רע‬ ‫שמע‬ ‫ובקריאת‬ ‫מיד‬ ‫תורה‬ ‫ברכיי‬ ‫מותי‬ ‫‪w‬‬ ‫מחכירו‬ ‫יוצא‬ ‫הוא‬ ‫ואב‬ ‫‪ I I‬סיף פ׳ לילנ הגזול ממש‬
‫שאין לו עיקר מהו א״ל אתו הזו הני ציסי‬ ‫אסור עד שיכלה הריח‬ ‫ופי' רש״י כל חמשת המינין קרי דגן חט‬
‫שברי ליו שאינו יכול לעמוד על _ עצמו מלהפיח עד דבי רב דמי גט ומי גרסי יה״מ בד״ת‬ ‫ושעורי! וכיסמין ושטלת שועל ישיפין‬
‫יא( מ י‬
‫שייסוד ק ש והפלה כתב א״א ז״ל מוטב שיעבור זמן אבל בק״ש לא וד״ת נמי לא אמק אלא‬ ‫מיחיקין מציאתו משאכל כזית מאלו בכל‬
‫דחבריה אכל דידיה לא ופירש״י והכי ננו •‬ ‫ענק אכילה שצואת מינים הללי מסרחת‬
‫ואע״פ שדרך הישנים להפיח ‪ :‬וה״מ‬ ‫זמן‬ ‫עבר‬ ‫ואם‬ ‫נקי‬ ‫גוף‬ ‫בלא‬ ‫שיתפלל‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫יתפלל‬ ‫ולא‬ ‫ותפייה‬ ‫ק״ש‬
‫עכ״ל משמע דוקא באכל כיית דג! וצואה‬
‫זו נאה מאכילת דגן צריך להרחיק כיין הפייה אנוס הוא ודינו כשנח‪,‬׳לא התפלל שחרית שמתפלל מנחה לגרסא • משים ללא אפשר ‪ :‬אנל לקיש •‬
‫״׳ידיי לעכור על עצמו בשעת ל ש יי( יניח יצא לחון ייקרא‪ :‬אבל דידה • הפיח היא‬ ‫לי שיכ־‬
‫־־ ״ו‬
‫‪1‬‬
‫דציאה זי מבדחת יהא דקתני יכיל לאכיל שתים ואם ייאה‬
‫כזית דגן הייני לומר ומסתמא כיין ליכול תפילין כק אהגה לקריאת שבע ויברך •<׳‪,‬ןליהן ביון דאנוס הוא יכו‪ !,‬עצמו ממתין עד שיכלה הריח ובא״ח כחב‬
‫בשס רשב״א דריח רע שאין לו עיקר הייני‬ ‫לאטל כזית דגן צריך להרחיק מציאתו מן‬
‫צואה מכוסה ‪:‬‬ ‫להפסיק ולהניח ‪:‬‬ ‫הסתם דתליגן דודאי אכל טית דגן‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫פא יא( י־^י שיכו־ לאכוי בזית )נ( בכדי שיכול ג ח ל לאכול ן^ן"{ ר הרא״ש בתשיכה כלל ד׳ סימן‬ ‫כיון שיכול לאכול אבל אי ידעינן‬
‫א׳שהמפית בשעת למידו אף‬ ‫"׳ י ר' ביצים כ־חיקין מצואתו או כמי רגליו‪.‬־ ‪ 00‬היה‬ ‫דלא אכל כזית דגן מעולם אפילו כן‬
‫כמה שנים א״צ להרחיק מצואתו יאפי' קויא וראה צואה ‪:‬נגדו ילך ני( ברי שיזרינה מאחריו ר״א ואם על פי שאין צריך להרחיק ימתין עד‬
‫שיכלה הריח ‪:‬‬ ‫אס אכל מעולם אלא דידעינן דציאה זו א א בגון ש יש לפגיו נהר או רבר אחר המעכבת )ה( יייך כדי‬
‫‪|3‬ף‪ £‬ד המרדני י״מ דכתי כסאות שלני‬ ‫אינה גאה מאכילת דגן כנין שעניו ימים‬
‫שהם בעומק אס יש בהם מחיצה‬ ‫שיניחנת לצררין ר׳ אמות ‪:‬‬ ‫רכים שלא אכל דנן א״צ להרחיק יפשיט‬
‫הוא שכך היא האמת ואין חליק ניה דלא פב ל ^ י ן צ ו א ה ‪ :‬כ ה תהא לחה ויהא אסור לקרות כנגדה אסיקנא המפסקת הוי כמו ריח רע שאין לו עיקי‬
‫אמ־־ ־בא צואה כחרם אסורה מי רגלים כ״ז שסטפיהין וכמו בתי כסאות דסרםאי דלקמן עכ״ל‬ ‫י ״‪-‬‬ ‫כמיש נ״י וזיל אכל אין נראה כן מדנרי‬
‫ודין בתי בסאות דפרםאי יתבאר בסי' פ״ג‬ ‫פירוש‬ ‫הפוסקים אלא מטון שהגיע לשיכול לאכיל‬
‫בסיד ‪ :‬בסימן פי' יתבאר דהא דאמרי׳‬ ‫כזית דגן נכדי א״פ אע״פ שעדיין לא אכל‬
‫דגן כלל מעולם מרחיקין מציאתי יתי רגליי שכל שהניע לכלל זה ציאתי חפ־חת ריח רע שיש לו עיקר מלאחריו ד״א היינו אפילו אם הס עמו בבית דלא קיימא‬
‫עכ״ל ישרא ליה מאריה דכל הפיסקיס לא נקטו אלא לישנא דגמרא ימה שיש ל! כרשב׳א דאתר נל הבית טלה נד״א ‪ :‬וגס שם יתבאר דין גרף ועניע כשהם‬
‫לשרש בגמרא צריך לפרש בדבריהם יהדני נריר כשמש ככרש״י דאס לא אכל לאחי• המשה אי תחתיה ומשםנלמול לצואה ימי דגלים כשהם לאחר המעה אי חמתי׳‪:‬‬
‫דגן מעולס דאין ציאתי מסרח' דמה״ט נתני גניל זה ביכיל לאכיל דגן ילא נתני ‪ £ J‬י שבדי לי שאינו יכול לעמוד על עצמו מלהפית וכולי כל סימן יה הוא‬
‫דברי הרא״ש בתשיבה כלל ד' סימן א' ‪:‬‬ ‫גטל אחר ילישנא דיכול לאכיל אתא לאשמועינן למן הסתם תלינן דאכל כזית דין‬
‫‪ £‬א ~ י ‪ • £‬שיכול לאכול כדת וכו׳ בס״פ לולב הגזול )מב‪ (:‬יכול לאכול כיית‬ ‫נכדי א״פ כיון דיטל לאכול יצריך להרחיק מצואתו הא לאו הכי דידעינן דלא אכל‬
‫‪ I I‬דגן מרחיקי! מציאתו וממי רגליו ד״א אמר רכ חסדא והוא שיטל‬ ‫מעולם א״נ ידעי' דאין צואה יי ממן שאכל כנר א״צ להרחיק יכפישיי יאין‬
‫לאכלו בכדי אכילת סרס א״ר אייא בדיה דרי ייבא וכגדול אע״פ שאינו יכול לאטל‬ ‫בפוסקים שניתכ הפך יה והכי נקטינן‪.‬‬
‫ך ץ ך ן קורא ודאה צואה כנגד! יכו' נפי מ״ש סיף)דף נ״נ‪ (.‬תניא היה עומד בכדי אכילת פרס דנתיב ויוסיף דעת ייסיץ מכאיב• ופירש״י כזית דגן כל ה׳ המינים‬
‫בתפלה וראה ציא' כעדי וכוי ונתנה י־ביני לענין ק״ש תשים דתיכס עיקר קרי דק ‪ :‬מרחיקי! מציאתו • משאכל כזית מאלו בכל ענין אנילה שצואת מיגים‬
‫דאין חלוק בי! ק יש לתפלה יכמ״ש לעיל נסימן ע״ח ומשים הנ׳ לא כתנ כאן לאם הללו מםרחת ‪ :‬ד״א • לעני! קיש ותפלה‪ :‬והיא שיכול לאכול ־ כזית זה ‪ :‬בכדי אכילת‬
‫שהה כדי לגמור את כולה חוזר ליאש יאס לאי חיזר למקים שפסק דנסמך על כרס‪ .‬לביניני גדיל אנל אס צריך זה הקט! לשהות יותר מבאן ה״ז כאיכל עכשיי חצי‬
‫זית !למחר חצי זית שכן הלמ״מ שאין אכילה מצטרפת לשהיה אריכה מוי‪ :‬מכאיב •‬ ‫מ״ש בסי' סיה ונסי' ע״ח עיין נמ״ש לשם כסיד‪:‬‬
‫ה י י ‪ 1‬ל ל ז } י ן צואה יכי' ס״ע מיש)דף נ״ה( פליגיאמיראי במי יגליסשגשפכי משיית עכ״ל ינראה מדברי רש״י שאס ק ק זה לאי אכל עדיי! כזית דין אין מי־חיקין‬
‫י ‪ I‬דאיכא מיל דנדישומן ניכר אסיר לקי־ית כנגדן יאיכא מ״ד מציאת! יאכיל! הוא כן כמה שנים ינרי עיד מדכריו לכאירה שאע״ס שאכל כזית דגן‬
‫דנרישומן ניכר שרי ולא אסור אלא כל ומן שמטפיחין וקאחר מאי הוי עלה אמר אס עירו ימים רניס עד שאא״ל שצואה זי היא מאיתי דגן שאכל אין מרחיקי!‬
‫רבא מי רגלים כל זמן שמטפיתין לימא כתנאי מי יגליס שנשפכ! ננלעי מיתר ממני שהרי תלה הטעם בשגיאת מינים הללו מסרתת אלא שלא פי׳ כמה ימים‬
‫לא נבלעו אסיר ר' יוסי איתר כל זמן שמטסיחין מאי לאו נבלעו דאין יישומן נייר יעבר! על אכילת הדגן ולא נצטרך להרחיק מצואתו ומי רגליו אבל אין נראה כן‬
‫לא נבלע! דרישומן ניכר יאתא ר יי למיחר כל ימן שמטפיחי! הוא דאסיר הא מדכרי הכוסקיס אלא מטון שהגיע לשיכול לאכול כזית דנן בכדי אכילת סרס‬
‫רישומן ניכר שרי לא דכי ע כל ימן שתטכיחק היא דאסיר הא רישומן ניכר שיי אע״פ שעדיין לא אכל דגן כלל מעילם מרחיקי! מציאתו ומי רגליו שכל שהגיע לכלל‬
‫זה צואתו מםרחח ‪:‬‬ ‫והנא בטופח ע״מ להטכיח איכא נינייהו ופרש״י תיק נע׳ ע״מ להטפיח יי' יוסי‬
‫מחמיר ום״ל לרכינו דכסל!גתא דאמורא׳ ודאי הלכה כרנא דאינו אסור אלא כ'ז ךןיךן קורא וראה צואה ננגדו ילך נדי שמרקנה מאחריו ונו׳ ברייחא בפרק מי‬
‫שמתו)כג‪ (:‬גמרא היה עומד כחפלה ונזכר שהיא בעל קרי וכו׳ ואע״נ דההיא‬ ‫שמטפיתי! אכל כרישימן ניכר מוהר לקרות כנגד! דכ״ל לרגא דתנא׳ לא פליגי‬
‫כהכי דכ״ע כרישימן ניכר מיתר וליפ אלא נטוכא ע״מ להטפיח ינהך פליגתא ברייתא לעני! היה עומד בתפלה מיתני׳ למד ממנה רטנו להיכא דהיה קורא ק״ש‬
‫לתנאי לא פסק רכא הלנה כמי ללא אתא יבא אלא לאפיקי ממאן דאפר נרישימ; יכי הרשב״א תסתברא שאיני חוזר לראש אלא למקום שפסק ואס התפלל תפלתו‬
‫נינר וקאמר רנא דליתי לנרישומן ניני כולהי תנאי ס״ל דמיתי!איני אםיי אלא תפלה ידייקנא לה מדקתני מהלך לפניי כדי שיזרקנה לאחריו ילא קאמר תפלתי‬
‫כ״ז שמטפיחין לת״ק כדאית ליה כטוכח עימ להטפית ילדי יוסי כדאית ליה כטיפת תיענה כדקאמר כנמצא צואה במקומו ב!דאי יש הפרש בק ראה צואה כנגדו יבק‬
‫שלא ע״מ להטפיח נמי אסיר אלא דאע״ג דרבא לא נסק מידי נפלינתא דתנאי נמצאת במקומי לבמקומו ביון דבעינן מחנך קדיש היה ל! לבדיק אבל ננגח דליכא‬
‫מכל מקום אנן קי״ל כתיק דיחיד ודנים הלכה כרטס וקי דנתידי דרבנן הוא אלא משוס לא יראה בך !זה לא ראה איתה כשהתתיל לא פשע ככלוס שלא הטריח!‬
‫דמדאורייתא לא אסור אלא כנגד העמוד בלבד ורבנן הוא דיוור נקטינן כדנרי לבדות כמלא עיניו ואי משוס לא יראה בך זה לא ראה על עתה עוד אני סביר‬
‫המיקל ומשום הכי למאי דקי״ל כתיק פי׳ רניני נ״נ נדני׳ רבא דקאמר כל ומן לאפילו כנמצאת צואה במקומו איצ לחזור ולהתפלל אלא במקום שדרכו למיח שם‬
‫שמטפיחין עי׳ טופח כדי להטפיח כיין דהכי הילכתא אע'; דרנא נוטה לא אמר לעתים גרף של רעי מש!ס דאז נקרא פושע כשלא בדק וכיון שחטא תפלת! תיעבה‬
‫כ״ז שמטפיחק אלא לאפוקי ממ״ד דאפילו ביישומן ניכר היא דאסור כדפי׳ יזיל אכל כשנמצאת במקום שאין דרנה ‪ p3‬אק זה פושע ואין תפלתי תועבה עד נאן‬
‫הרא״ש אהא דאחר דכא מי רגלים כל זמן שמטפיחין היינו טיפח ע״מ להטפיח !נראה דגם לפי מ״ש עוד אני סטר יכו' בראה צואה כנגדו אינו חוזר לראש ואס‬
‫כתיק דר״י כך פי' גאו! ו״ל עכ׳ל ונונתו כדאמרן אנל הרמנ״ס פ״ג פסק דאפי׳ התפלל תפלתי חפלה יאע״פ שהיא מקום שדרכו להמצא שם צואה בנדי שיראנה‬
‫בסופת שלא ע״מ להטסיח נמי אסור לקריתס״ל דרבא תיתי אתא לאשמיעינן חדא שלא הטריחוהו לבדוק נמלא עיניי דהא דייק לה חדלא קאמר תפלתי תיעבה‬
‫לאטקי ממאן דאס׳ ברישומן ניכר וקאמר דליתי דכולהי תנאי מידו דליכא איסורי כדקאמר כנמצאח צואה במקומו וכיון דכנמצאת במקומו א״צ לחזור ולהתפלל אלא‬
‫אלא בדאיכא להטפיח אידך אתא לאשמיעי׳ בפלוגתא לתנאי דהלכה כר׳ יום׳ נמקים שדרך להמצא שם צואה נכה״ג גופיה כראה ציאה כנגדי חפלתו חפלה אבל‬
‫דמחמי׳ ולהט נקש רכא כל זמן שמטפיחין כלישנא דנקט ר׳ ייםי לאורייי דהלכה ה״ר יונה כתכ דההיא דראה צואה כנגדי נחי במקום שלא היה לי לחח אל לבו‬
‫נר׳ יוסי וכל זה ברור ופשוט יהב״י האריך יפי׳ כמה דרכים בפיריש הפוני׳ לדעת שהיה שם ציאה היא ימש״ה לא אחרי שיחזור ויתפלל ומשמע מדבריו שאם היה במקום‬
‫הגאון ולדעת הרמב״ס !איני יודע מי דחקו ליה הלא מה שכתנני הוא פשט הסוגיא שהיה לו לתת אל לבי שיש שם צואה' תפלתו תועבה נמו בנמצאת צואה במקיתו •‬
‫ולענק הלנה נראה דנקטינן בהרשב״א דבתרא היא‬ ‫לגאון‬
‫‪ £‬ר ‪ pJV^J‬צואה כמה תהא לחה ויהא אסור לקדוח כנגדה אסיקנא וכוי כ ס ״ פ מי שמחו)נה‪ (.‬אמר דכא הלנתא צואה נחרם אסורה ומי רגלים נל זמןשמעפיחין•‬
‫ומ״ש‬ ‫י‬ ‫י‬
‫דרכי משה‬
‫א ו ו ם י ם ל א ח ר י ם ד נ ל ד ב ר »־׳« ל ו ר י ח‬ ‫ת ו ח ר ן ו כ ן מ ש ס ע ם ר ב ר י ר ‪ ,‬ר א ״ » ) ג ( ו ו ' ל ע * י ו ש ד ב ר י ה ו ם ב ׳ ‪ a‬ד נ ל ב ה מ ה <«׳» ל ו נ ו א ח ח ר י ח ר ע א פ ו ר ל ק ד ו ח כ נ ג ד ח ו א ״ נ א י ן ל ח ל ק ב י ן‬
‫ולא‬ ‫ר ע א ס י ר ו * א ץ לו ריח ר ע ע ר י ‪:‬‬

‫פרישה‬
‫‪ C O‬בכדי שיכול ג ד י ל ל א נ י ל ו ׳ נ צ י ם נ ג מ י א א ח ו י נ י ד ׳ א כ י ל ת פ ו ס ו ר נ י נ י ל ט ע מ י ה א ו ל‬
‫ו ס ׳ ׳ ל ו א נ י ל מ פ ו ס ו ׳ נ צ י ם נ ו ל ק מ ן ו נ ג מ ו א א מ ר ו ו נ ג ו ו ׳ א ע פ ״ י ש א י נ ו ינול ל א כ ו ל‬
‫נ מ ׳ א כ י ל ת פ ו ס ו כ ת י נ ו י ו ס י ף ד ע ת י ו ס י ף מ נ א ו נ פיוש״י מ ו ס י ף ס ו ס ק •‬
‫ו ד י י ן ב״י מ ל ש ו ן‬ ‫היה ק ו ו א ו ו א ה צ ו א ה מ ג ל ו פי׳ ש מ ו י נ א א ס ו ו ל ק ו ו ת נ מ ל א עיניו‬ ‫)ג(‬
‫הרשנ״א ואפי' ה ו א מקום ש ו ו נ ו ל ס מ צ א ש ם צואה נ נ ו י ש י ו א נ ה נ ו א ה צואה מ ג ד ו‬
‫אינו חוור לראש ו ת פ ל ת ו ת פ ל ה ד ל א ה ט ר י ח ו ה ו ל נ ד ו ן נ מ ל א ע י נ י י ‪ ) :‬ל ( כדי ש ת ו ק נ ה מ א ח ר י ו‬
‫ו ׳ א מ ו ת פי׳ מ מ ק ו ם ש כ ל ה ה ו י ח נ ״ ל ‪:‬‬
‫) ה ( י ל ך נ ו י שיניחנ׳ ל צ ד י ק א נ ל ל א ׳ ח ו י ו פ ג י ו מ כ נ ג ד ה צ ו א ה ו י ו ח ן מ ע נ ה ר א י י ו מ ו ה ת ם‬
‫‪ I‬כ ג מ ר א מ י י ו י נ ת פ ל ה ו ל ק נ י ק ש מ ת פ ל ל נ ג ו מ י ו ס א י א ל ו ל ה פ ן פניו י ג ו מ ע ר נ‬
‫ו ׳ י ו נ ס ו ף י•! ע*א ‪:‬‬
‫»י‬
‫)ינ( מותר נויתמיו •נק״ש אסור משום דלד״ת א' א מ י כשיש הגי׳ אנל לק׳׳ש יצא לחון‬
‫ויקואוש״י ‪:‬‬
‫סי' ‪) C‬א( מי שברי לו שאינו יכול לעמ־ו נו• נל וה נתשונת ואיש נלל ו׳ םי' א׳‬
‫נ‬
‫) ( יניח תפילין וכוי וינרן כו תנל ננרנפ טלית לא יפסיק‬
‫נדלעילם' סי•‬
‫סי׳ ‪6‬א )א( ‪ pp‬שיכול לחכול כזית וגן םיא לית' למלת דגן ונגמרא סיפ לילנ המול‬
‫איתא ושם פיושיי ודגן ל״ו אלא נל ה׳ מינים נכללו כי כולם מסריחין‬
‫וכתכ ניי שמשמע מלי שאעכיי שאנל כוית אס עירו ימים רניכ עד שח״א לומר שצואה ‪ 11‬היא‬
‫מאותו דגן שאנל אין מרחיקין ממנו אנל מדנרי הפיםייש לא משמע הנ׳ אלא מניון שהגיע‬
‫לשיכול לאכול נוית דגן נדי אכילמ פיס אעפ"׳ שעדיין לא אכל דגן כלל מעולם מרחיקי! מצואתו‬
‫ומי דגליו שכל שהגיע לנלל יה צואתו מסדחת י‬
 ‫עו‬ ‫בית‬ ‫אורח חיים הלכות מ״ש וברכותיה פב פג‬ ‫ביי‬
‫ל ט י ש פי׳ סוסיו מ י להסשימ כ״כ הרא״ש סם ויל מי רגלי© כל זמן סמטפיםין לגאון כלאי׳ ליה ולהרמנ״ם נלאית ליה ולפנק הלכה נקטינן ניגרימאון וכרגינו‬
‫לאיני אסיר אלא נטיפת מימ להםפית‪:‬‬ ‫היינו סוסיו להספימ נייק לל יוסי נך פי׳ נאק ייל »"‪ V‬ניאו׳ הדנרים‬
‫מ‬
‫שאסור לקחת כגגל צואה וכי' פי׳ לכל ניה שהיה נו צואה אעפיי‬ ‫לנגמ׳ אמריגן לימא כתנאי נבלמו מותרים לא נבלעו אפודים י י יי* * י ©‪J‬‬
‫שפינו אותה כאילו מליין הצואה נתונה וצריך להרחיק לפניי נמלא‬ ‫נל ומן שמשפיחק מאי נבלמו ומאי לא נבלעו אלימא מלמו לאין מספיחק וטי‬
‫עיניו ולאחריו ל' אמות ממקום שנלה‬ ‫ר׳ מסי הייני תיק אלא נבלעו לאק‬
‫רישייין ניכר לא נבלעו לרישימןגיכר יאמא נא( פירוש טופח כדי להטפיח כגון שאס מניח ירו עליהם תעלה הריח ונראה ללוקא נתיכסאיישלהם שהיי‬
‫ליי למימר כל זמן שמססימין'היא לאסיר בה לחות שאםיניחנה על דבר אחר מקבל מסנה לחות ואס אינמ ע״פ השלה ולא היל מסנינ ‪ p‬מחיצה‬
‫הא רישומן יכר שוי לא לכ״ע כל זמן לחין כ״ב מותר וחיכי דמי צואה כחרס ואסיקנא דאפי׳ אס היא גנוה עשרה אנל אי אינא מחיצות מנל צל‬
‫גנוה משרה מיתר לקרי׳ נמלו בסמוך‬ ‫שמטפייץן הוא לאסור הא רישומן ניכר‬
‫שרי והנא נטיפח ע״מ להספיח א״נ יפירש״י יבשה כל כך שאם מרקנה נפרכת אסור עד שתפרך ע״י גלילה אפי׳ יש נחוט צואה א‪ 0‬אקחגיע לו ריח‬
‫תיק נעי ע״מ להספיח ודי יוסי מתמיד ‪ 00‬שיותר בקל נפרכת ע״י זריקה מע״י גלילה אבל כשהיא נפרכת ינה״ג נתנ נ״י נסי? סי׳ וה אלא להוא‬
‫זיל תיקל אפיי גאיט גניה ר ינ״נ נשיע‬ ‫על ידי גלילת אז היא מפר ומותר‪:‬‬ ‫ומשמע לגאק שהניא הרא״ש לאית לן‬
‫כ ש ם שאסור לקחת כנגר צואה כך אסור לקרות כעד נסתם נראינא חחיצייז שרי ילא מירא‬ ‫לאיקומי מסמא דרבי נתיק יטעמא משום‬ ‫פ ג ) ‪( 6‬‬

‫שהרי נעינ אן גזמן חנמי התלמיר ה״ל‬ ‫לאי תימא לאתי נרני יוסי א״נ אמאי‬
‫בית הכסא אפילו אין בו צואה ורוקא ישן אבל מחיצות מלתני בהו מיסה נפי מי שמתי‬ ‫לחי לא דנ״מ נל זק שמטפיחק הוא לאסור‬
‫וטי‪.‬הא כי הוה חוקמי' נבלעו לאק רישומן חרש םכעיא אם מותר לקרות אפי׳ בתוכו או לא ולא אפשיטא ובס״פ הרואה נלתניא הנבנס לב״ה וטי‬
‫ניכר יט׳ הוה אתו כלו אלא ילאי היינו וכתב הראב‪ Y‬כיון דלא אפשיטא אזלינן לקולא ני( רקיימא אר״ע פעם אחח נננסתי אחר ר' יהושע‬
‫טעמא ללחי כי סיכי לליתי כתיק והרמנ״ם לן הזמנה לאו מילתא היא ומשום גזירה או משום מיון הוא דמבעיא לג״ה וכו׳ ומיסה לא שייך אלא הינאלאינא‬
‫כתב נפיג מהלטת ק״ש מי רגלים שננלעו ק הלכך אזלינן לקולא « והרמבים ז׳׳ל כתב לחוטרא וכן רעת מחיצות אלא שהיו נמוטת שלא היו גבוהות‬
‫י׳ ומשום הני ה״ל לנ'ה לק צואה כלל‪:‬‬ ‫נקרקע אם היו מרסינין היל אסור‬
‫ךדןדי* הראנ״ל טון ללא אסשיסא‬ ‫כגגדו‬ ‫לקרות מגל׳ משמע שפיסק לכל ששופחק א״א ז״ל‪ :‬נא[ ורוקא בחובו ני( אכל‬
‫״ אזלינן לקולא משום לקייל‬ ‫אף עיש שאין נסם כלי להטפיח אסור‬
‫ונלמשמע פשטא לליפנאלרנא והא לאמרי׳ נטיפח ע״מ להטפיחאינא נינייהי ה״פ הזמנה לאי מילתא היא פי' וקול נו אפילו לנתמלה ולפי שקשה א״נ מאי קמנעיא‬
‫ליה‬ ‫לתיק לא נעי ע״מ להטפיח יה״ק ננלש דאק מטפיחק נלל אע״פ שרישומן ניכר‬
‫מיתר לא ננלעי אלא הם מטפיחין אסיר ר״י אומר נל זמן שמטסיחק מיתר על שיהא‬
‫נהם ע״מ להטפיח יהשתא איש רבא נת״ק לל יופי יאע״ג ללישנא לרנא כלישנא ללי טון ללי קאי את״ק אית לן לפרושי רע״ח להטפיח קאמר ‪ .‬ועייל להא‬
‫יקאמר לימא כתנאי לא ארנא קאי אלא אאמיראי לאיפליט לעיל למר אמר נ״י שמטסיחק ומר אמר נ״י שרישומן ניכר ולחי לא רניע משומן נינר שרי ימטפיחק‬
‫אמר יפטיפח על מנת להטפיח הוא לאיפליגי לתיק לא נעי על »ת להטפיח יר״י נעי ימ״ל נל זמן שמטפיחק נתיק יאע״ג להשתא נחי לא אתי ננ״ע כמאי לאמו־‬
‫ליישומן נינר שרי מיהא אתי נניע ומיל יישומן נינר אסיר עינ מוקי לה נתנאי ואתי נתיק וימי לרנא לינא לאקשייי לימא נתנאי לאיהי חסקנא להלנה קאמר‬
‫דסויא נל זמן שמטפישק ינק נימא לאתי כדיי נין טמא לאתי נתיק ליק לאתא לאשמיעיגן להלנתא נההיא מנא הילפך אין לט לפרש מטסימק לאמר רנא אלא‬
‫נפשטי להייט מרטינק היל ואפילו את נו ע״מ להשפיח יאי אתי נמי נר״י נפיחשי של רש״י ואייג למאי לנעי תלמולא דאתי לי למימר פל זמן שמטפיחין הוא לאסור הא‬
‫רינזמן גיכר שרי אשמיעיק להלכת' טיתיה אע״נ ליהילאה היא יאי אתי כת״קיכפי הפי׳ שפירשתי אשמועינן לאע״פ ללי נימוקו עמי לית הלנתא טיתיה נהא וסמ״ג‬
‫נתנ אם המי רנלים ננלעו נקרקע ואין רישומן ניכר מותר לקחת נעק עניל ויש לתמוה עליו איך פסק הפך מסקנא לרנא ולענין הלכה נ״ל לנקטינן נהרמנ״ם‬
‫)א( לכל ומן שטיסחק אע״פ שאק בהם נלי להטפיח אסורואע״פ שנקצת טסחאות נתונ נספרי הרמנ׳׳ם נמו שנתנ סמ״ג המר נחר שנוסח׳ מוטעת היא‪:‬‬
‫\‪W‬״‪ v/‬והיכי למי צואה כחרס ואסיקגא לאפילו אס היא יבשה נ״נ וטי שם היכי רמי צואה כחרס איתמר ארמ״ח אלי כל זמן פזורקה ואינה נפרכת ואייל כל זמן‬
‫שטללה ואינה נפרפת ופירש״י היבשה נפרנח היא יותר חן סלחה א״ל חימרא היא אע״פ שאם זורקה נפרנת הואיל יאינה נפרנת בגלגול לחה היא וכתכ הרא״ש‬
‫לקי״ל נלישנא נתרא למחמיר וכך הם לנרי רנימ וה״ריונה פי' נהפך שאע״פ שאם גוללה נפרנת אפשר שומ־קה ואינה נפרנת לפי׳ זה הוי לישנ' נתרא לקולא וכתב‬
‫שיש פוסקים נלישנ* נתרא לקולא והוא זיל נתנ לטון לאיסורא לאורייתא הוא הלכה כלישנא למחמיר יהילכך כל ומן שוורקה ואינה נפרכת אסיר יכן פסק‬
‫הרמנ״ם זיל שנתנ פפ״ג מהי ק״ש אם טתה ינשה יוחד מחרס על שאם זרקה תתפרך הרי היא נעפר ומיתר לקרית מגלה ינתנ ה״ר מנוס להא לשרי נתתפרך‬
‫ליקא כשאין לה ריח רע שאל״כ אע״נ דעפרא נעלמא רימ רע שיש לו עיקר הוא ע״נ ילענק הלנה נ״ל לנקטינן נהרמנ״ם וה״ר יונה ז׳׳ל)נ( ‪:‬‬
‫כע‪1‬כ‪ 1‬שאסור לקחת כנגר צואה נך אסיר לקרות נעל נ״ה ונו׳ נס״פ מי שמתו)ט •( אהא לתנן נמה ירחיק מהם ומן הצואה ל״א אמר רנא לא שנו‬
‫אלא לאמריו אבל לפניו מרחיק נמלא עיניי איגי והאמר רפרם נר פפא אמר רנ חםלא עומל אלם מגל נ״ה ימתפלל הנ״ע ננ״ה שאין ני צואה כלו׳‬
‫שפיט אותה איני והאחר ל יוסי נר חנינא נ״ה שאמת אע״פ שאין ט צואה אלא הניע נחלתי יהא מנעיא ליה לרנינא הימיני לנ״ה מהי יש זימון או אין זימק ני‬
‫קא מנמיא ליה לרנינא למיקם מליה לצלייי מויה אנל נעלי לא יהרי״ף לא היטר נמיא זי לרנינא ימשמע לס״ל מקטיק לקולא ומפני כך לא היכירה למהי‬
‫תיתי לן לומר ליש זימון ונתנו ה״ר יונה והרא״ש לטעמיה משים להוי ספיקא נמלתא ררמן ללא אסרה תירה אלא מ״ה ישן מצמי אנל ננ׳׳ה חלש שאין ט צואה‬
‫איני אסיר אלא מלרמן ומנעיא לן נמתנה נעלמאאיחיישיגןלנייוןאולאולאאיפשיטא ולקולא והסנים ה״ר יונה ללעת הרין לנחלש אפיי נתיני מיתר אנל‬
‫הרא״ש נתנ מיהו נראה מלקאמר ריח לעיל מתפלל אלם נעל נ״ה ללית ניה צואה ומיקי לה נחלתי משמע לנתוט אסור ימסני יה נתנ רבינו להרא״ש סבר‬
‫לנקטי׳ לחימרא אנל רני׳ ירוחם נתנ נשם הרא״פ ללקילא נקטינן לפי שראה שגסן הרא״ש טעם ללנרי הרי״ן עלה על לעתו להט סכירא ליה ולא חשש לח׳׳ש אח״נ מיהו‬
‫נראה מלקאמר לח לעילמתפללאלם ונוי ולנרי רטנו יחחם תמוהים שהרי נתנ חילם לנן לניה חלש נתוט אסור ינינ הראיש עינ והיאך נתנ אח״נ נשם הרא״ש‬
‫ללקילאנקטינןילעתהרמנ״ם להחמיר שנתננפזג מהלי קיש ניה החלש טהוק ועדין לא נשתמשמ מותר לקרות קיש מגלו אנל לא נתוני • ומאחר שהרמכים והראיש‬
‫י״ל מסנימים ללעת אחת הכי נקטינן‪:‬‬
‫‪ 2‬ה״ר יינה ליקא ישן אנל חלש לא נלימר אן על גנ שאק ט עכשיו צואה כיון שהיה אסור מתחלה אסור הוא מן התורה משום והיה מחניך קלוש וכל לבר‪rV5‬‬
‫שאסור מן התורה ה״נ אסור מגל ל״א שלו עניל‪:‬‬
‫ואם‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫פ ב )א( ו ל א נ ״ ל מ א ח י * מ י י ב נ ן ו * א י ה א פ ר א ו ר י י ח א אינו א מ ו ד ב מ י רגליט א ל א נ נ ג י ה ע ט ו ר נ ל ב י א ״ נ י * ל י ל ו אוור ה מ י ק ל נ ׳ ׳ » ד ה ו א ׳ » נ ח נ ‪ 0*3‬נ א ק נ ו ג ד י ר ג י נ ו ו ה ם‬
‫ב ח ר א י ווזני נ ק ט י ג ן ‪ (3) :‬וחסיהגי ע ל פ ס ק ווו י מ ה * ׳ י ו ל‪6‬טוק ה י ל נ ת א ב י נ י ״ א י ן ב י גשקיחא ייזרי א ם נ ט ר נ ת ע״י זרינ^ז א י י נ ב ״ » * ג פ ר נ י ו ע״י גלילה ל י ע י ! הו־פב״ט ו ה ו ׳ ׳ י‬
‫י ו נ ה א ״ נ לנ׳״ע * ר י ו א » » ד ל ם י ב י ק ב ע ל ס א ק א מ ר י ל ה ר פ ב ׳ ׳ ט י ה ר ׳‪ 1‬יינה א י א נ י דואימ שנשרנח ב ו ר י ק ה א ״ * ל ר א ו ת א ם גשרנח בגלילה יל»יר*"י ו ח ר א " * » ‪ 9‬י ר » נ י ב ו י י ה ט ו ר‬
‫זנויך ל נ י י נ ר ק א י נ ט י ך ב ג ל י ל ה ו נ ן א י ‪ 8‬נ א א י א ג ו רוא־ט » נ » ר ך בגלילה א"* ל ט ב ד ק י ה ב ו ר י ק ח ל ר ע ה ר * ״ י ו ר א ״ » ו י ב י נ ו ו ל י ב ו י ר ר פ ב ״ ם י ה י ״ י יונה זנייך נ י י ק ח ‪ .‬ו ל ״ נ י נ ק * ג ן‬
‫נ » י ד » " י * ה ט נ י » ו ע מ ו ה ר א י * ו ר ג מ ו ה‪8‬יר » ה ‪ 0‬במראי ו ת ו י א ף מ י ב ד י ה י ם נ ״ ם אינו מ י נ ה נ ל ל מ פ י ר * ב י ב י י ה י ׳ ׳ י ייגה א ל א » נ ת ‪ 3‬י א ט ת ת פ ר ו בורידי ה ר י ה י א נ ע ו ו ר ו א מ ר‬
‫יווטק‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫טו‪9‬ח מ י להטשיש וסא ונתנ לעיל ס י ע״מ ואני׳ יש כמיס טופמ נוי לסנושיא ‪ 0‬״ פ נ ]א[ ו ת מ א נמוכואבצ כנגוופופר • פל׳ ונינופשפ» וא״צ לסוחיון ד אפופ‬ ‫נץ׳ פ ב )א(‬
‫‪r‬‬
‫כנגוו כיו! ובית הנסא חומי הוא וג׳׳י נשם הממני וםיפ מי ‪6‬י‪.‬מו‬ ‫שד לקוות מגון שאני סתם ניוןשסיא מממן ו מ י הפתילו לא גווווסנא‬
‫נ מ נ ו״ל אמו ושום עופו אום מ ג ו מ ת הנסא נושוק ו׳ אמות וקורא ואיקמוס מ ו ת י‬ ‫מייוי שאוגוו לספתיל‪:‬‬
‫) נ ( שיוחד נ ק ל » ו נ ת »"׳ וויקס מע״י גלילה כ״נ הוא״ש אנל סו׳ יונס שיי נסיפן שאעפ״י נשאלתי על בני אום שיש להם ספסל נקוב נחווםוגשנין עליו אם מותו לקרוי• יךש וסמומי‬
‫ש ^ גוללה נפונת אפשו שוווקס ואינה נפונת נ״י ‪ -‬ובאמת סוא תמוה שיתלוקו לסם והנאתי ואיספנאן וניון שאין צואה מל מקב וגש אק הגון תחת הנקנ ועול שסמןנ‬
‫ו׳ יונה וונינו נסנוא נעלמא ופוק סוי האין נפוכפ יומו נקל ונואם ופלוגתייהו נשי׳ פילמ ת ר ו מנוסה נדף ענ״ל נוחם מונויו וספסל ק ו נ זה ו ק נימ הנסא יש א וצפי וה צוין‬
‫נפוצפסנזמ נגטוא ולוני יונס •י׳ עו שיהא נגון וק וק כקמח הנטחן ויה וואי ששוט ואף להושיון ממנו ו׳ אמות פנ״ל נ״י )ונמו שהניא ניי נשפו ‪ p‬צ' הממני אות נאות »"ש‬
‫נשוווקין אותה אינם נשונת נ״נ וק כפו בגלילה • וונינו שי׳ מלת נשוכת שיהא נ״נ ינש עו םוף מי שמתו( פי׳ מואס מובוי הממט ונםפםל נקוב אפי׳ וונו להיות מנוסה אשי אק נו‬
‫שישנו נקל צחתינופ פיזנ יבישתו ווסו וואי שנזויקס יותר נקל נשמ לחע־ג ת מנם חווק מום נעי ה ר ת ק ה ו׳ חמות ונר אמות םגי אפי אינו מגופה יק דייק צשון הממני שנתב‬
‫נתחלס והתרתי להם מנומס שאין גו צואה וגם אין סגוף תמת סגקנ ולומ״נ כתה יענוד‬ ‫סזומןס פפה שנשנו ונשרןע״י גלילה ויףל ‪:‬‬
‫‪0‬י' פ ג ) א ( כשם שאםוו ליןוופ נו״נןאסוו לקוות מ ג ו נימ הכסא אפי׳ אין נו צואה שהנקנ תליר מכוסה ולא נתנ וגס סנקב תויו מנוסה משפמ לנל יישניל מנסויי גקב אינו‬
‫רצ סגפוא ס״ש מי שמפו חסא ד»ק נמה יוחיק מהם ומן הציאה ו' מעלה או מוויו אלא מתסלס נ ת נ וסמותי להם וסנאתי יאים מכאן ו״ל ממת סנטא‬
‫אפופ אפו ונא ל״ש אלא לאהויו אנל לפניו מוחיק נפלא עיניו • איני והא אפו ושום גו ו מ ו ם ומפיו לקוות מגוו וטיל לםפמני דשי׳ מגוו סיינו נוסוק ר אמוע • וו״אודאי‬
‫»פא אמו ו נ ססוא פופד אום ננגד ניע הכסא ופתפלל סנ״ע בהית הנםא שאין נו צומה צויו ננל מ ק כיון ולית ליה מאיצות ועופו נושופו ואט״נ אמר ועוו שסנקנ ת ר ו ממסה‬
‫נלופי שינו אוסס אימ וסאפו ו׳ יוסי מ הנינא נית סנסא שאמוו אעכיי שאין נו צואה ומש״ס אף שנית סנסא סוס אסוו וס מומו ‪ .‬אבל ד״א פשיטא מ י הואיל ושם בית הכסא‬
‫אצא סנ"ע)שי׳ הן משוס( נשועי וסאמינעיא ליה צונינא סומינוצניפ הנטא פהו יש עליו ועומו נושותו • נן ניל ניאוו ונוי סממני ונ״י וומ״י נש״» שלו לא הנק נן מ״ש ולא‬
‫זימון או אין זימון ני קא פינעיא ליס צרנינא לפיקם עליה לגלויי נגוויה אגל מגדו לא ע״נ וק וצ״ע מס שהעתיק המווגי נמימוא וופוסנוחוק ו״א ‪ .‬ומעיו גיסתו שסק הלנס לממשה‬
‫ושי ו׳ יונס נישן אסור אשי אק נו ענשיו צואה ניוז שהיה אפיו פתסצס אסוו מן סמוים נספסליס מניל הא ונגמוא סיפ מי שממו צא סימוו כלל הוםקת ו״א ונמ״ש נפרשה צ׳‬
‫פשום והיה מחנין קווש ונל ונושאםוו פן סמווה צוין להוסיק ו׳ אמות ע״נ ונמנ נ״י סגמוא גס ונינו ולא שוס פוסק הוגיו כאן סומקפ ו׳ אמות • ונ״ל אמו מ ע ת הממני‬
‫וע״נ ס א ו א מ ו י נ י מ הכסא סומא גפומ ומינטיל( ושננגוו פותי מייוינניפ הנשא שאין צו וסמקשן שם ופוין וושוס על מימוא מ נ א • מונופ ע״נ שהוא הנק הא ואמו ופוס נ״ש‬
‫פסיצופ נמו שהים נייק התלפוואנל יש להם מחיצות נמו שלנו אפילי יש ‪ a‬צואה מותו נשם ונחסוא עופו אום מ ג ו נימ סנסא ומתפצל היינו נושוק ו״חואל״נ אישמןיאונא‬
‫לקרופ נ * ח נצא סוסקפ ד אפומ וניק וסמסיצה פפסקמ הוא ושופ בפני פצמווואייס תקשי ליה מתגימק אוסוםדסא זעת סשקשן היה וגל נית הנסא אפי׳אקנו צואה כצואה ופי‬
‫מואקשיק על ו נ א ואפו פופיק פצואה פלא עיניו‪ .‬מוונ תםוא ואמו עופו אוס מ ג ו ונמו שסקשסאירנ מ ר יוסי נר סנינאוניון שק קשיא מתניתיןעצ ושום ואמו מומר לקרות‬
‫ביפ הנשא ומתפללואי ניפ הנםאשיש לו פמיצופ מאי קושיא שאני סתם שיש לו מחיצות אצא מגדו סתם אשי׳ אין נו ר אמות אלא פרנצוין לפוש וםמקשן סנין משוס ואמו מומר‬
‫וואי סתסנית הנסא ויוסי נלא מחיצות ונמ־ש וחפשו ואפילו אם המחיצות איק גנוהות לקוות מגדו ס״מ נכוםקע ו׳ אמות ונועני נממניתק וצא נא ושום ללמיך אלא שאץ‬
‫שיאן נק צאסויו נקלשניו וקשיא פל ונא • שונ פצאפי שם ששי׳ ו י י מנדנד׳ ספקשן‬ ‫י נל שאין קוקע ניע הנסא נואיס שוי אשיא בלא הופקפ ו׳ אטוע ‪:‬‬
‫) נ ( דמי׳״ל הופנה לאו פיצפא סיא נולעיל גני פפילק ס י מ״נ ואפ״ג וננפ׳אמוו פהו שסגיאפיפוא משוס דל ר ‪ ft‬ע׳״א מ ג ו נית הנסא • נוחוק ו' אמות פנ״ל סוי מק‬
‫יש ומוי או אק ‪1‬פון »י כאן גני ניפ סנסא היא ומינעיא ליה אם יגרום לועמ ספווני • וא״פ נסי ומי מ ע ת סמקשן גן סיס מ*» נימא שסתוצן השינ לו ופייוי‬ ‫‪r‬‬

‫נחותי‬ ‫וין״צ ‪.‬‬

‫מיוה ן ק ״ ‪.‬‬ ‫מיוןת או משוס‬
‫מ!»»‪uo‬׳?‪1i‬‬ ‫‪u‬״׳‬‫פשום‬
‫יקוא »‬
‫שלאס יין•! ו‬
‫הויפון‪ .‬ש נ‬
‫)ג( ‪ B'aflTO‬דל נמנ לסופוא וק ו»ע אאדצ נ פ נ סולדש אפרנ ופצו סאנעיא ודאי היל לפייל לקולא ונפ״ש סואנ״ו פ״פ פוקאפו ו נ אפוא לפיל פפפצל אום מ ג ו ניפ הנסא‬
‫דליפ ניס צואה ןפוקפיק לה נחותי משפ» ונפונו א ו י בשלפי אםוו ולק יש להחשיי* ־• )‪ 0‬א ב ל נגגוו פותו משמע מלשק ונינו וננגוו מופו נלא שוס הוחקת ד‬
‫אפופ ונאפע שמ משפע לשון מימוא מ»וס»טפי‪ 9‬מ נ טסי* שלא מניו סוחק ד אמות)עיין נווישה‪:‬‬
‫*^וךי•‬
 ‫אורה היים ה ר מ ת ס״ש וברכותיה פג פר‬ ‫ב׳ח‬
‫!יהל׳ הנא יש ומון ללה או אין וימין הא קייל הימנה לאי מילתא היא תירן ואמר ו א ח אמר נית זה יהיה לנ׳ה ואחר על בית אחר זכ״ז וט׳ בפיק דנדריס)ז •(‬
‫בעי רנינא יש יל ללה או לא היל אילימא לאמר הרין ניחא להוי נ״ה‬ ‫למשוס גוירה אשי ניה ישן אי משוס בזמן הוא למבעיא לן דלת׳ החמירו נהאי‬
‫לקולא במידי דרבנן אנל הרחנ״ם כתב והלק גמיההיא ניה גמי היי אלא בגק לאחר הלין ולא אחר נחי מאי הליןדאתר‬
‫אזליק י יי‬
‫הזמנה טפי וכיון דלא אסשיטא י‬
‫למימרא פי׳ ואפי בדיעבד אם קרא נתוני לא יצא !שפחי נראה תשים דרנינא והלין כמי ללה א‪ 1‬לילמא מאי והלק לתשמישא בעלמא קאמר מכלל לששיגוא‬
‫ליה לרניגא ליש וימין ללה והא מינעיא‬ ‫תרתי קמבעי׳ ליה יש זמין ללה או אין‬
‫זמין את״ל יש זמין ללה יש יד ללה או כנגדו סותר ‪.‬־ ואם אסר בית זה יהיה לבית הכסא )ה( ואסר על ליה הומימללהמהזחלא מנו חדא קא‬
‫לא יתיפס הרמלס שיטת הגאינים דנל בית אח ונם זה רינם שוה כבית שהזמינו לבית הכסא ואם אמר מינעיא ליה זימון מיעיל אי אינו מיעיל‬‫‪,‬‬

‫אח״ל יש זימון יש יל או אין יל וסלקא‬ ‫אתיל נך היא הלנה ואינ אפילי בדיעבד‬
‫לא יצא ובאידך נעיא דלא אסשיטא פסק על השני ובית זה ולא אפר נס זה םבעיא אם הוה דינו כדין הראשון נחיקו‪ .‬וללנרי העסקים לאיו זימון ללה‬
‫דנדיעכד יצא כמ״ש רניני נסמוך יציע ויש מפרשים לקולא • וקורא בו לכתהלה )‪ 0‬והרמב״ם ז״ל כתכ פשיטא לשרי ננל גיונא חלל ללנרי‬
‫במ״ש נ״י להרי״ף לא הזכיר כעיא זו והלא לחומרא שאם קרא יצא אכל לבתהלה לא יקרא אמר רבא ועי הרמלס והרא״ש שסונרים ליש זימק ני‬
‫היא נתובה־ בספרי הרי״ץ שבידינו סיפ בתי כסאות רפרסאי אף ע״ג דאית בהו צואה כסתומין רמו ומותר אמר והלין ניחא נחי ולאי אסיר יאי‬
‫אמר והלין ניחא ולא אמר נמי מספקא‬ ‫מי שמתי נ ם מדברי היר יינה והרא׳ש‬
‫שכתב למדנחכ הרייף דבעיא יו לא לקרות בהן פירשיי שהן בחפירה ופיהן ברחוק ד׳ אמות מן הגומא‬
‫לן ומשום לספיקא גמילי לרננןיימ דקוי־א‬
‫אפשיע׳ אזלי׳ כיה לקולא אלמא להוכיר' והיעי מתגלגל ונופל למרחוק ומיידי שאין בהן ריה וכת׳ ר״י ב״ה כולכחחלה לנקסינן לקילאוהרמנ״סנראה‬
‫שלנו אע״פ שהן סתומים י־גילים להשתין בהן ואין ראוי לקיו׳ בהן •י שסובר לאע״ג למשום לספיקא לרמן הוא‬ ‫הרי״ף •‬
‫נקנוינן לקולא היינו לוקא לענק יליעבד‬ ‫פר ^ מ ר ח ץ חדש שלא רחצו בו מותר לקרות בו ובישן בבית‬ ‫לנדרים‬ ‫בפיק‬ ‫ופו'‬ ‫אמר בית זה‬ ‫ואת‬
‫י החיצון יש שם ק״ש ותפלח )נ( ומניח ת‪!1‬ילין אנל לכתחלה צריך לחוש בלנר ולפיכך כתב‬ ‫מפרש דרבינא תרתי קמבעי'‬
‫נפיג מהלי ק״ש היו שני נחים ומן אחל‬ ‫ליה יש זמין ללה אי אין ימין מיעיל את״ל‬
‫יש זמין יש יד או אין יד כנין דאמר בית ויש שאיל׳ שלום ובבית הפנימי ‪ 1-0‬הכל אשור וצריך ל ח ל ח תפיליו מהם לב״ה ואמר על השני ווה הרי הפני‬
‫זה יהיה לב״ה וכית זה ולא אפשיטא ובאמצעי יש שאילת שלום לי( ולא ק״ש ותפלה ואינו מניח תפילין ספק אס הומינו לכך אם לא לפיכך אין‬
‫קודאין נו לנחחלה ואם קרא יצא אמר גס‬ ‫אבל היו בראשו אין צריך להלצן ‪:‬‬ ‫אבל קיכא דאמר וגס זה לא קמבעיא‬
‫זה הדי שניהם מזומנים ואין קורק נהם‬ ‫ן‪1‬‬ ‫א‬
‫ליה דניון דיש זמין ללה להאי אתיל גס‬
‫פנ״ל• ונקטינן טתיה‪:‬‬ ‫נית השני משיי נהזמינו ללה זאפיר ונתב‬
‫רטנו וי״מ לקולא פי׳ דאף מא; דפסק להחמיר ננעיא הראשינה דיש דמק ללה א ט ך רבא מ י בחי נסאו׳ דפרסאי וכו׳ נס״פ מי שמתו)נו •( ‪ :‬ןון״יין רטנו נשם‬
‫לידן אינו‬ ‫רש״י שפיהן ברחוק ד׳ אמית מן מוחא בנוסחי רש״י‬ ‫כשיטת מאונים ככל את״ל דכך היא הלכה ובדפי׳ בסמיך מימ נהך נעיא שניי'‬
‫נתובליאאלא ופיהן רחוק מן הגומא ‪:‬‬ ‫אזלינן להקל וקורא כו לכתהלה אנל הרמנ״ם נ ת נ לחימר׳ נראה דסונר דכיון‬
‫דםתמא קמנעיא ליה יש יד ל ל ה או לא דטלה מילתא קמכעיא ליה נהאי יד מי ) ‪ ] ^ " Q‬רבינו בשם ר״י דאין ראי לקחת בהם כ״כ הרא״ש וכ״נ ג״נ ר״י וכתכ‬
‫‪,‬‬

‫להא להוה שרי בדפרסאי דוקא כשאין כהס ריח רפ ופשוט הוא וכן הא‬
‫כו או דילמא לכתחלה לא ודיעכד יצא וכיון דלא אפשיטא נקטינן תילתא מציעתא דכתב ריי לבשלנו אין ראוי לקחת בהם אע״פ שאין נהם ריח רע היא דאס יש‬
‫בהס ריח רע איסורא נמי איכא והיד יונה כתנ בשם רבני צרפת לכשלני כיון שת־‬
‫רגלים מצויין שם תמיל לא ליינינן להו כסתימית ואסור ורביני הא״ נתב שאותס‬
‫שלהם היו עשויים במדרון בענק שהמיס יורדים מיל ולפיכך ליינינן לט בסתימות‬
‫ותותר אבל נהני לידן שאינם במדרון אסור ע״כ ובהגה״מ כתג אפילו להרהר בדית‬
‫אסור בלה ונראה שאין לחלק נזה בין בתי כסאית שלהם המגולים לבתי כסאות‬
‫שלנו החטסיס דהא אמרינן נדילה מזו ג״ה שאתרו אע״פ שאין בו צואה עכ״ל‬
‫וכ״כ כפסקי תיס׳ סנהדרין פרק כ״ג ‪:‬‬
‫‪ 2‬המרדכי בם״פ מי שמתו אמר רפרס עומל אלם כנגד ל ה נרחיק ד״א‪DD‬‬
‫וקורא נשאלתי על בני אדם שיש להם ספסל נקוב כחדרם ונפנין עליו אס‬
‫מיתר לקרוא קיש והתרתי להם והבאתי ראיה מכאן דכיון שאק צואה על הנקכ וגס‬
‫אין הגרף תחת הנקב ועוד שהנקב תדיר מכוסה בדן מכיל נראה מדבריו דסשסל‬
‫נקיב זה דין נ״ה יש לו א ולפ״י צריך להרחיק ממנו ד״א ‪:‬‬
‫‪ V f o t f / Q‬לי דהא דאםרינן לקרות ק״ש כנגד ב״ה דיקא בבית הכסא שאין לו‬
‫י מחיצות כמו בתי כסאות שבזמן מכמי התלמוד אבל אם יש ל׳ מחיצות‬ ‫״‬
‫כמו בתי נסאות דידן אף על פי שיש בי ציאה קירא כנגדי כסמוך יאיגי תישש דכיין‬
‫דמחיצה מפסקת היי רשות כפ״ע וראיה מדאקשינן עליה דרבא דיירחיק מציאה‬
‫שלפניו מלא עיניו מדאחר רכ חסדא עומד אדם כנגד ל ה ומתפלל ואי ננ׳יה שיש‬
‫לו מתיצית מאי קושיא שאני התם שיש לו תתיצית אלא ודאי םתס‬
‫עומד אדס‬ ‫נית הכסא דידהו הוא בלא מחיצות יא״כ כי אריח‬
‫כנגד לה היה ליה צואה לפניו וקאמר דקירא כנגדה ופליגא דרבא דאחר מרחיק‬
‫טמא דהוי יד ואפילו בדיענד לא יצא אס קרא נו או אין יד יחפ־׳ להתחלה קירא‬
‫דצכתתלה לא ונדיעבד יצא אס קרא בתיכה‬
‫ה ך ״ ד ן ך ה ץ חדש יכי' אע״ג דבלה חדש מנעיא ילא אפשיטא יפסק ה ר מ ל ם‬
‫‪ I‬למימרא שאני ל ה דמחים ישס מגונה עליו משוס הנ׳ חחיר‬ ‫״"‬
‫טפי כדאיתא פ״ק דשבת )דף י י ( יתי איתא התה דמרחן באחיו דאסור לקרות‬
‫כתיט היינו אעס״י שאין ט אדס דכיון דישן היא שרחצו ב׳ כ ע ס אחת מאים היא‬
‫ינראה דדי! זה‬ ‫וכן בלה אסרו אעפ״י שפינו הצואה ממגי כח ש נסי' הקידס‬
‫אף כמקים שמי אדס עומדים שס ערומים ילניש־ס דאסור כק״ש ותפלה ולמיח‬
‫תפילין ג״כ אעפ י שאין שס אדס אסיר טון שהיי ני פ ע ס אחת ערימיס ולנישיס‬
‫ותו איתא התם דכפנימי דאפיר אפיי שאילת שלוש ה״ט דשם טפיה אקר׳ שליס‬
‫דכתינ ייקרא לי ה' שליי פי׳ גדעין קיא לי להקביה ה' שלוס אנל הימניתא פי׳‬
‫להזכיר אמינה נ ל ה אי בית החיחן שיי דאע״ג דכתיב האל הנאמן שם גיכ־ה לא‬
‫אקרי הכי דמלןרגמינן אלהא דמהימנ' משמע מכאן דאי הוה שם גוני' מקיי נאמן‬
‫היה אסיר למימר הימנותא נ ל ה ינכית התרחן דחשינ כאיל׳ הזכיר שמי ית א ׳כ‬
‫לפי זה אדס שנקרא שמי שלוס אסור לקחתי נשמי נ ל ה ינטת המיחן יהא דאמ'‬
‫אסיר לאדם ש־תן שלוס ל ה נ ת ננית המרתן לאו דוקא שאלת פלוס אסיר דה״ה‬
‫להזכיר שלום אסור אלא אורחא דמילתא היא דאי; מזכיר שלים בחנס אלא כשפורס‬
‫בשלומו של חכרו וניתן לו שלוס מיהו דוקא שלים נלשין הקיד' הוא דאסור להזכיר‬
‫אבל בלשון לעז אין ני איסור דאעפיי דשמי' המייחד׳' והש שתות שאינןנמחקין‬
‫אסור להזכירם בב״ה יכני' המדחן אפילו כלשון לעז דדיריס של קידש אסור לאומרן‬
‫אפיי בלשיןחיל כלאיתא בפ' נירה יכדכתנ הרמי״ס נפיג מהי ק" ש שאני התם‬
‫ח‬

‫מלא עיניי • ואפשר דאפ־לי במחיצות שאינן גבוהות יי כל שאין קרקע הבית )כסא(‬
‫נראה לי שרי לקרות כנגדה דדמי לכפה כלי על הצואה או מי רגלים דשרי לקרית‬
‫בסמיך להם ואע״ג דאיכא למימר שאני ל ה דחחיר שאע״ס שאין ט צואה אסיר‬
‫לקרות כנגדי מ״מ כיון כיש בו מחיצות המעכבות מלראות קרקע הכ״ההדעת נוטה‬
‫הרמלס בפ״ג כל מי שקרא נמקוס שאין‬ ‫‪• W‬י‬ ‫מ ג ד י‬
‫י לת‬ ‫י ו ת‬
‫קורק נו חוזר וקורא ‪:‬‬
‫‪ £‬ך ך ן ץ חדש שלא רחצו ט וכו׳ כל סי' ‪1‬ה הוא נפיק דשבת וי •(‬ ‫‪ID‬‬
‫‪ I‬יכתבוה הרי״ף והרא״ש בס״פ מי שמחו והרמנ״ס כס״ג מהלכות‬
‫ק״ש יפ״ד תהל' תפילין יאיתא בגמרא שם ובם״פ חי שמחו)כי •( למרחץ שאמרי‬
‫אע״פ שאין שם אדס כלומר שמאחר שנשתמשו בו אע״ש שעכשיו אין בו אדס מא־ס‬
‫בית הפנימי ואין קורק כי דהר כמו ב״ה שאע״פ שנינו הצואה ממני אין ‪1£‬דין בו‪:‬‬
‫דמייהד לקדושי כגין ל ' יק״ש ושמו׳ שאינן נמתקין אנל הוכר שליס אימ מיוחד‬
‫לקדיש' ואין ני איסור אלא כשמזכ־יו נלשין הקידש אנל לא כלשון חיל‪ .‬צ״ע למה‬
‫השמיט הרמנ ס כפ״ג מהי קיש הך מימר' דחפור ל־תן שלים נ ט ת המרחץ והיי ף‬
‫והרא״ש כתני' ננ' מקימית בפ כ מי שחתי ינכ״ק דשנת יני' דהיל דאידחי' הך מימר'‬
‫מדמותנינן עלה מדשרי למימי הימנית' ב ל ה אע״ג דכתינ האל מאמן והא דקא׳ נגמ׳‬
‫ה ח י‬
‫^‬
‫שם גופיי לא נקרא נאמן דמחרגמיגן אלהא דמהימג' ה״ג מתרגמינן דענד ליי שלום‬
‫ומה שבתנו התו' נפיק דשנר‪ ,‬לחלק נין זה לוה ס״ל ל ה י מ ל ס דדניי דחויי׳ הם כרי‬
‫ליישב בשינויא דחיקי יאשינייא לא סמנינן אלא על פשט התרנו' נשגיהס ישרי‬
‫למימר הימניתא יליתן שליס לחברו ננית המרתי! זי היא דעת ה ר מ ל ס ואין כן‬
‫דעת שאר הפוסקים אלא אסור להיניר שלים נ ל ה וככיח המרתן יכני נקטינן‬
‫עוד נתב ה ר מ ל ס לשס הכטיין נגין רמוס ונאמן וכיוצא בהן מיתר לאמרן נטת‬
‫הנסא יהראב״ל השיג ואמר לא מצאנו שס רחוס כי אם על הנורא ואסור לאחרו‬

‫בכית הככא עניל והרי יונה בפ״פ מי שמתו הסכים לדעת הרמנ״ס רש להחמיר מיהו בלשון לעז נראה ללדברי הכל שרי וכלפי׳ לגני שלום‪.‬‬
‫לא‬
‫דרכי משה‬
‫ד*וטק נ מ ו בגמרא ופג׳ נזויקה בלא גלילה ולנ׳נ ואי; לווו ברבו׳ העור כגיל ‪ :‬פג )א( ולעיל פ'פ ע ט טעפע פטרוני »בחבחי דאין לחחיר אלא ידכא •וחיואה בעומק‬
‫בנח׳‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫)ה( ואצר על ניח אחו וגס יס נו׳ פיק ונדרים דף ‪ '1‬נעי רנינא אמי־ הדין ניחא להוי‬ ‫נחדחי ישאני‪-‬יה דוניניז ו יןא בת נו אנל מ ג ו לח אנעיא ליה וכשיג״ז דיייתי <י»ת־‪.‬יחין‬
‫ניתהנסא יהדק מסו והדין נמי קאמר א״ד יהדין לתשמישא נעלמא קאחר ופריך‬ ‫ומימראלרנא כניה ישן לאי ונני׳ה תותי מ ג י ׳ חיתי נלא שוס ״ ח ק ה ואית אנחי מני ל‬
‫להמללכ׳ לנחונ נן נתיירא דינים לכי מםקנא לא ץיי‪:‬א ליה נח־תי ־‪ .‬צ ומםתנו ליה מכלל רפשיכיא ליה לרני־‪-‬א דהי״יהמילחא היא והא מנעיאליה סומינולניח הכסא מהו חרא‬
‫לממני ללגת המקשן הוה כויןחי ץא‪ -‬דמית הנסה שאין ני ‪:‬יאה היחץה מיהא נע׳ יזגו חדא קא מינע־א לי‪.‬־ י־מ ן ייעיל א׳ איט מ־עיל אתיל מועיל יש יד א אין יד וסלקא‬
‫ואפי'נחותי וקכת ח‪,‬כיח נן שהיי ״נל מיתה שיגיא משייע ווע־ המקשן היה כשיט שאין נתיקו • ה ו ה דעת היא״ש ה א ל י ‪ .‬ו יאף על גנ דנאנעיא דיש וימק סיל לחימרא דהוינה‬
‫חילוק נין נית הנהא ו ד ת ניי‪ ,‬ניסה א לית ניה ניאח חלא יינה נניאה להיסק מינה דנית ילםא מילתא היא ימ־‪-‬־‪-‬ס הל נחה שהיניח הראיש ממימרא דרנ חסדא נניל נאמר יהדק‬
‫כמלא מיניו ונחלתי מנעיא ליה ליניגא <יכ־ נכנגד א ׳כ מ יבינ לי ה־ יק דנעיח ייניכח ניתח מ;כץא לן וה־ה נמ־ןא יינ‪,;,‬ץ‪-‬לא • והרמנ״הס״ל ואע״ג ומפ־קא דיננןהוא ילץיל‬
‫נתיני ולא ננשנגלו • אין השינ ל נלא גע 'יא״ה ועיר כיון יכל אייעיא ריניכא הוא חם היינו דיקא כויענד )פי׳ דס״ל ג‪-‬מנ־ם דנל הינא דלא ה׳יל לקרות וקרא אין צרין לחוור‬
‫יש וימין או לא אס סיר לוימ ן מילתח ה א י ה ל׳ ‪ -<r:‬נתוני י!ה ל׳ כנגי׳ אלא ׳לחי ולקרית( אנל לנתחלה צריך לחוש נליי• עכיל ני׳ וניל ונ־ק וע״כ אנעיא וו השניה נאתיל‬
‫האי נגגדו ומיתר נהיתימ ז אמ ת היא יכוה איש ינשה שנניאה עציה כל שאיני י־ית אולא אתיל ואנפיא ראשונה נפש־‪-‬ה לח מלא ויש ו־מק אפשו וזה טעמיה לרמניס וס־ל‬
‫ודיני רואה איתה נמו נאחייו מהנ׳ הרחיןי ל אמו־ א״נ אן׳ אם ‪:‬חטי להוינה יויצתא לעיל דאוליק לתומראאעיג והיה גינ סנ־;א ו י נ ק ווה נללא היא ונלאת״לפשיטימ הוא‬
‫היא נל שהרחיק ד' אמית אפי׳ כגנו מ תר נ״; ‪:‬איני י אה שים י‪-‬י״ף להא נחותי מיירי לאיכעיא ואשינס ואפילו הרא״ש ס״ל לכעיזיס האי כללא וגפרט כחן דאין האגפיות וו אחר‬
‫וה ניל נלעת המיונ׳ דםיל לגי כחן לא התיי ־ניס נגד נית הנפא הדתי אלא נהרמק׳ ו׳ אלא יי ננרנות ווי ננדריס ע״נ צוין את׳ ליליי דהשניה נאת״ל ראשונה לחומוא אולא וק״ל •‬
‫ד אמות ‪:‬נמ־ש ונן נראה ועתיש" !‪:‬נון הוח אנל ייהי דעת רני‪:‬׳ יהימנ״ש לא ניאה נן )י( וחי־מב״ם ויל נ ח נ לחומרא ואס קרא מ ' נניל והיא מלי הרמנ״ס עיג וקיש ‪:‬‬
‫נלל שהם סתמו למגל ניה חדש מותי משמע אני נלא היח־ןה וכן נשיע ש־ס וכתכ סי' פד )א( מרןןץ חדש שלא רחצו נו מותר לקיומ נו • ואע״ג ונניה חדתי אסור לקוות‬
‫נו נמ״ש לסימן פיג שאני נ״ה ומאיס טעי גמרא פ״ק ושנת דף־‬ ‫נמנואות‬ ‫תותר וצי ע‬
‫כיישיי ומאים ושם מגונה עליו פינ ‪) :‬נ( ומניח תנילק נוי עיי לעיל סימן מ״ה מיש ‪':‬‬
‫)ג( הכל אסיר ני׳ אניל׳ גחלת שלוס ועעמא לנ׳ ששצ־ס שש היא דנתינ ״קלח לי ה׳ שלים פירש״׳ ויקרא לו גדעון להקכיה ה' שלום נפיק ושנת ולא ‪ p‬פי' נס׳ שונטיס רא״ף ‪:‬‬
‫)ו‪ (.‬ו ל א ק׳ ש ותסצה נו ל מימוני לא ק״ש נלנל אלח נל ענק שהוא מינוי קודש אםיר לאומרם ננית המרתן ונית הנסא יאפי אמרו נל' שיל ולא לאמוו נלנד אלא אפילו‬
‫להיהר נלנו נייח ננית חייחן •נניח הנשא ונחקיס הי‪.‬״; כת וה א י ד ה שיש נ׳ צייה ומי יגלים אסיר ולנר־ם של חיל מותר לאומרן נ ל הקודש ננית הנס* ונן סמויין כגון נ א ק‬
‫וסיס וסנון וכיוצא נהס מיתר לאמי; ננית הכסא חנל שמות יחי חייה יהן יש״ות שאין נמחקים אסור להוכירמ ננית הכסא ונית ה״יחז ישן ואס נזומן לו להפריש מוני האסור‬
‫ננימהמיחןחו כנ״ה מפריש •אכיל׳ נלשקהקיוש •נענ״ג׳ קיוש • הגייה ואיף והניאו גינ נ״י ומיק עוד צקיק סי' פ״ה נווישס‪:‬‬
‫נמנואות‬
‫חדושי הגהות‬
 ‫עז‬ ‫ביה‬ ‫אורה היים הלכות ס״ש וברכותיה פה פו‬
‫מף! ריא ילך אלם גממאית המטונפית ייניח מי על פיי ייקרא את שמגנ יני׳ חף‪ .‬ד א ילך אדם נמטאית המטונפות ‪01‬׳ מחלוקת תנאי׳!אמוראים בס״פ‬
‫מי שמתי)לן כ״ל( יפסקי הפיסקים כהני לאסרי יאיתא התם לאפי׳‬ ‫ממליקת נרייתית!אמוראים בס״פ מי שמתי)כל‪ (:‬ופסקו כל הפיםקי׳ ״‬
‫נלנרי האוסר ילאי לוקא לקרות אלא אפילי להרהר אסיר להני אמרינן להרהר נל״ת אסור ינ״י הניא נשם הר׳ מטמ ה״מ לנתחלה לשום מחשכתו ולנו‬
‫התם ינפיק נירה )ח ‪ (:‬ארננ״ח אמר רני מחנן מ״מ מותר להרהר נל״ת יק לחשנ נל״ת אסור אנל אם הי׳ תלמידו שניר נפיי והרה׳ לאיגסו מותר ענ״ל ינתנ‬
‫נ״י לה״א נפי מבול יים ע״ש‪:‬‬ ‫פ י‬ ‫י נ י ח‬
‫מנית המרחץ ונ״ה ותחהני על ה״ר תנה‬
‫שנתנ נפרק היה קורא אהא לתניא לא פה } א ילך ארט )א( נא[ במבואות הסמונפות י ייי ע י י ו כ ש י ח ז ו ר פסק הריין• חוור למקום‬
‫ננרנתנאר‬
‫שפסק יכו' ״ י ־‬ ‫)נ( ויקרא אתשמע ולא עוד אלא אפילו היה קורא ובא‬ ‫ינרן אלם בה״מ נלט שמי שמתחיינ‬
‫ננרנהיאינויטל לאמרהשאין יליו נקיות צריך להפסיק ואם לא פסק ‪ w‬עליו הכתו׳ אומר וגם אני נתתי נסימן סיס ללעת הריין לתלק נין קיש‬
‫יהלל ומגילה לחמר למקום שפסק אנל‬ ‫או שעומל נמקים שאיני נקי נגון החולה‬
‫שאין מטתי נקיה יאיט יטל לנטא נשפתי! להם חוקים לא טובים ומשפטים כל יחיו בהם ואם פסק עליו נתפלה חייר לראש אס הפסי׳נמ לגמור‬
‫התפלה יש לי להרהר הנרנה אי המפלה הכתוב אומר )י( ובדבר זה תאריכו ימים )ה( וכשיחזור פסק רב את כולה יאק חלוק נין הפסיק מממת‬
‫שנתחיינואע״פ שאינו יוצא ילי חמתי אלא אלפס חוזר למקום שפסק אפי׳ שהה כדי לגמור את כולה ור״י פסק אונס שענני חלקרות ינק הפסיק שלא‬
‫נאחירה ה׳ יראה ללננ ליתן לי שנר אם שהה כדי לגמו׳ את כולה חוזר לראש הראי היכא שהפסיק מחתת אונס אנל לעת י״י נלעת השר‬
‫מקוצי לאינא חלוק נין ענני אונס‬ ‫המחשנהעכ״ל ואפשר ללא! טלים מטוגפי׳‬
‫אי מקים משונן ממש קאמר אלא נשהילים באמצע בלא אונס שאם היה רוצה היה יכול לקרות בהא קיימא לן ללא ענני אונס אנל אק חלוק נין קיש‬
‫או המקים אינם נקיים אנל טיטן אין שאפי' שהה כדי לגמור את כולה חוזר למקום שפסק אכל זה ‪1‬הלל ימגילה ומפלה וו׳׳ש רטט נסין‬
‫נהם ואילי לא היה אמס היה צריך לנקות שהוצרך לפסוק מפני המקום שאינו ראוי לקרות אמ שהה כרי לנרי דיי ונן נהלל ותפלה ומגלה נלומר‬
‫להוציא מלעמ הריין לממלק נין תפלה‬ ‫לגמור כולה חוזר לראש וכן בהלל ובתפלה ומגילה‪:‬‬ ‫ידו והמקום נלי שיונל להוציא נשפתי!‬
‫ונין קיש יהלל ומגלי ועיין נמ״ש נסי׳‬ ‫משתא שהוא אטם וא״א לנקותם אינו‬
‫ס״ה נס״ל ‪:‬‬ ‫פשתן‬ ‫בהן‬ ‫ששורין‬ ‫משרה‬ ‫במי‬ ‫או‬ ‫םדוחים‬ ‫במים‬ ‫הרוחץ‬ ‫י‬ ‫רשאי להוציא נשפתיו ומ״מ יטל להרהר‬
‫פ‬

‫י או קגבום לא יתכסה בהן ויקרא ואסור לקרות פ‪ 1‬הרוחץ נמים סרימיםנפ׳ מי‬ ‫נהם טון שאין שם טיטן גמור ננ״ל ללמוק‬
‫‪ I‬שממי )סין לן נינ(‬ ‫כנגדן כמו כגגד הצואה לפגיו כמלא עיגיו ואחריו ארבע אמות‬ ‫בלי ליישב מריו‪:‬‬
‫תק ולא יתנס' לא נמי' הרעים פי׳ סרוחי'‬ ‫ממקום שבלה הריח ‪:‬‬ ‫י ד ח ד ליר מ»מ בירושלמי אמרינן‬
‫ולא נמי משרה על שיטיל לתונן מים‬ ‫למיתר להרהר גלית בב׳יה‬
‫ונחה ירחיק מהן ומן הצואה ל׳ אמות ונגמ׳‬ ‫גרף‬ ‫ילא פליג אגמרא לילן לני אמרי׳ אסור‬
‫)לן נ״ה( ינחה חיא רמי ואזיל ומוקי‬ ‫להרהר ה״מ לכתמלה נלימר לשים‬
‫מחשנתי ילנו לחשנ נד״מ אנל אם היה מלמודו שגור נפח והרהר לאגסי מיתרלה נחםוד׳ מיחסר׳ והני קתני לא יתנסה נחים הרעים ולא נחי המשרה נלל ימי‬
‫ענ״ל ומטאר הוא נגמרא דיק דגרסי׳ נפרק טטל יים )קנ‪ (:‬אחר רנא האי דיכא לגלים על שיטיל לתונן מים ייקרא • ינהא לתק ינמה ירמיק מהן וחן הצואה ל׳‬
‫מרט אליעורנר״ש גחירנא ננ״ה והיני עניד הני והארננ״ח א״ר יוחנן ננל מקום אמות מפרש רנ הינא ליש אלא לאחיריו אנל לפניי מרחיק מלא עיניי ימשמע‬
‫לרניני להאי ונמה ירמיק מהן אטלס קאי אחים רעים ימי משרה ומי רגלים לטלהו‬ ‫מותר להרהר חון ממרק ונ״ה לאונסו שאני יפירש״י לאונסי שהיתה שמיעתו שגורה‬
‫ליגן נלין צואה לצרין להלחיק מאמוליו ל׳ אמית ממקום שנלה הריח ומלפניו‬ ‫בפיו ומהרהר בה על נרחו‪:‬‬
‫ד ח ד הרמנ״ם נפרק גימהלטת ק״ש ולא ק״ש נלנד אלא נל עני! שהוא מדברי נמל׳ עיניו ואינא למילק לפי וה טון לצריך להרחיק חק א״נ פשיטא ללא יקרא‬
‫הקודש אסור לאמח בביס המרחץ ומיה יאפי' אמרי בלשון חול ולא נשהואנתוך המיססחמים או נתון מיהמשר׳ ולמה ליה למתנייה וי״ל לה״א‬
‫לאחרו נלנד אלא אפילו להרהר נלט בד״ת בלה יבבית החרחץ ובמקיס הטטפת לנתחלה צריך להרחיק אבל נליענל שהוא רומץ נתון• מיס סחחים ונחי משרה‬
‫וטא המקום שיש ט צואה וחי תלים אסור דנרים של חול מותר לאמרן נלשוןלרפואה והגיע ימן ק״ש קורא קמ״ל לאסיי לקרוחו והו שנתב רטנו החחץ נמים‬
‫הקודש ננ״ה ונן הנגויים נגון רמים נאמן ינייצא נהם מיתר לאמרן ננ״ה)א^ סרומים לאפילי נליענל אסיר אנל הרמנ״ם מפרש להא לתני ונמה ירחיק מהן‬
‫אנל שמית המיוחדי׳ והם שמית שאים נממקין אסור להמירם ננ״ה וננימ המרחץאמי רגלים לחוליה קאי ינן פי׳ רש״י נמשנה ונמה ירחיק מהן תמי רגלים ענ״ל‪:‬‬
‫גרן‬ ‫ישן ואס נזדמן לו להפריש מן דנר המסור ננית המרמץ אי נלה מפריש יאפילו‬
‫בלשון קידש ינעניני קידש ענ״ל ימ׳׳ש דנל ענק שהוא מדנרי הקודש אסור לאמת‬
‫בנית המרחץ יננ״ה יטי ולא לאמרו בלנדאלא אפילו להרהר נלט וט׳ נתנאר נסמוך ימ״ש ואפי׳ אמרו נלשון חיליבן מ״ש דברים של מיל מיתר לאמרן בלשק‬
‫הקודש אם גודמן ‪:‬לו להפריש מן דבר האסור מפריש ופו' נפרק נירה )שם( ומ״ש ינן הנטיים נגון רמים ונאמן יניוצא נהם מיתר לאמרן נלה מימרא דרב בפרס‬
‫) ‪ 0‬כחיר גא״ת גרסינן ניחשלמי שואלי! הלטת נית החרחץ ננית החרחץ והל׳ לה נלה נהדא רשלי על מסחי עם ריח א״ל מה! שנדימ א״ל‬ ‫יז‬ ‫י‬ ‫ד ש ג ת‬ ‫מא‬

‫א״ל אסור והרמלם נתנ מסתנרא דגתרא דיל!עכלא ‪:‬שריא אלא לאפרושי מאיסורא)נ( ומעשה דר״מ לאו הני הוה נדמייסי נירושלמי‬ ‫אסור חהו שנקנח‬
‫‪ 1 1‬י י' "ל וכשיחזור פסק הריין חחר למקום שפסק אפיי שהה נדי לנחור את טלה‬ ‫'‪ P‬ל לי יויח‬ ‫אלא נדאמרי' נגמי״י* יל! '‬ ‫כ‬ ‫חליחי‬
‫א י‬
‫ע‬ ‫ה י י ח‬ ‫‪C‬‬ ‫נ י י ה‬ ‫פ‬ ‫‪7‬‬

‫באמצע נלא אונס ובו׳ בבר נחנאר נסי׳ סיה ‪:‬‬ ‫ור״י פסק אם שהה נדי לגמור את טלה חזור לראש דודאי הינא שהפסיק‬
‫‪ ID‬הרלחץ נמיס סרימיס אי כמי משרה וכזי נפרק מי שמתו)ננ ‪ (:‬תנן לא יתנסה נמים הרעים ולא נמי משרה סד שיטיל לתינן מים ינחה ירחיק‬
‫‪ I‬מהם ומן הצ‪1‬אה ד״א!ננמרא )נה ‪ (:‬ונמה מיא רמי ואזיל אלא ה״ק לא יתנסה לא כמים הרעים ולא נמי המשרה נלל ומי רגלים עד שיטיל לתוכן‬
‫מים ופירש״י חים הרעים סריחי' ימשמע לרטט דני קתני נחה ירחיק מהם קאי אמיס הרעים ימי משרה ימי רגלים ויש לתמוה על הרמנ״ס שלא הזניר זה נהלנות‬
‫ק״ש ולנן נ״ל שהיא מפרש דהא דקתני נמה ירמיק מהם לא קאי אלא אמי רגלים נלנד וב״נ מדבריי בפירוש המשנה ומיהו לפי מ״ש בסי' ע״ט דאפשר דננלל דנרי‬
‫הרמנ״ם הוא להרמיק מננלה החסרחת אפשר דה״ה למים הרעים ימי משרה ונדנרי רנינ! ‪:‬‬
‫גרן‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫בבתי נסאויזשלנו אבל‪ .‬לא ב ע נ י ! אחר‪ :‬פ ח )א( ויזראב״ר השיג עליו ואפר למכיר הכיניייה והי״י יינה פ׳ מי שמחי ין* י״ט ע״ב הטניפ ליברי וזדםב״פ כוזב היין פ״ק ועבת רן«‬
‫ק״ב עי א ופרק נל הונלמיט דף שפ״ג ע״ב ובבית הפנימי אסור להרהר ביית אבל באמצעי שרי ובל מקים שמיתר להרהר מיחד להורות היתר אי איסור אן לא יאמר טעמו‬
‫של דבר נתנ הריין פרק ב י ר ה רף קי״וז יאסור לענות אמן בנייה ומרחץ‪) :‬ב( וני נ הריין‪:‬‬
‫ונווהי‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫סי׳ פ ה ]א[ ב מ ט א ו ת ה מ נ ו ו נ כ ו ת נ ו ׳ ו י ק ו א א ת ש מ ע נ ו ׳ נ מ נ נ ״ י מ ו ס ה ו ׳ מ נ ו ח ו ״ ל‬ ‫‪0‬י פ ה ) א ( במבואות ה מ ט ו נ פ ו ת נ ו ׳ ו י נ י ח י ו ו ע ל פיו פ י ׳ ו א פ י ל ו אס מ נ י ח י ו ו ע ל פ י ו‬
‫ניוושלמי אמוינן ו מ ו ת ר להרהר נ ו ״ ת ג נ ״ ה ולא פ צ י ג א ג מ ו א‬ ‫נ ל ו מ ו ם ק ו ו א נ ״ נ נ ל ח ש שאינו נ י נ ו נ ל ל ש מ ו מ ש ב ש פ ת י ו ו ל א פ ו ק י‬
‫ו י ו ן ו נ י א מ ו י נ ן א ס ו ר ל ה ו ה ו ס ״ מ ל נ ת ם ל ה נ ל ו מ ו לשוס מ ת ש נ מ ו ו ל נ ו לששונ מ ״ מ א נ ל א ם‬ ‫מ מ ״ ו וס״ל ומסני וה ‪:‬‬
‫ס י ה ת ל מ ו ו ו שגור ב פ י ו ו ה ר ה ר ל א נ ס ו מ ו ת ו ע נ י ל • ולי ה ג מ ר א ח ו ן ה ו א נ מ ס כ ת א נ ו כ ו ת‬ ‫) נ ( ‪.‬ויקרא א ת ש מ ע • ו ה ״ ס ו ״ ת ו ל ״ ו ק ו י א ה א ל א ס י ס ה ו ס ו ו א ס ו ר ו ע י י ן נ ו ו י ש ס ‪:‬‬
‫פ ו ק מ י ש מ ת ו ון> נ ״ ו ע * נ ה א מ ו ו נ ס נ ו נ ר ת נ ה א מ ר ר׳ י ו ח נ ן נ נ ל מ י ן ו ס מ ו ת ו ל ס ו ס ו מ ו ן‬ ‫) ג ( ע ל ץ ' ה נ ת ו נ א ו מ ו ו ג ס אני נ ת ת י ל ה ם חוקים ל א טוניס נ ו ׳ פסוק ניחוקאל נ ה •‬
‫ו נ י ת ס נ ס א ו פ ה שחילק ה ו ״ ו מ נ ו ח נ י ש ו נ ג מ ו א ו י ו ן מ נ ו א ו נ מ ס כ ת ו נ ם י ם‬ ‫ממוחן‬ ‫ופי־ ד י ו נ ה ו ף י ח ע ״ א ו ו ״ ל נ י ו ן ש ע ו ש ה ה ו כ ו נ ע נ י ו ס נ מ צ א ש ל א ט ו נ י ס ל ה ם‬
‫פ ו ק ט נ ו ל י ו ס ון> ק נ ע ״ נ וו״ל א מ ו ו נ א ה א י ו י נ א מ ו א נ ״ ש ג מ י ו נ א מ ״ ה ו ג ת ס נ א‬ ‫ס ח ק י ס ‪ .‬ו ל א יחיו נ ס ם ‪:‬‬
‫מוץ‬ ‫טבול י ו ס נ ו ׳ ו פ ת וסיני פ נ י ו ס כ י ו ה א א מ ו ו נ י ׳וסנן נ פ ל מ ק ו ם מ ו ת ר ל ה י ה ו‬ ‫) ו ( ן ן ל ץ ה נ ת ו נ א ו מ ו ונובר ה ו ס ת א ו י כ ו ימים פסוק ס ו ף האזינו ו ו ׳ א נ ה ו ס ו א ו א מ ו‬
‫נ ו ׳ ומשגי ל א ו נ ס ו ש א נ י ופיוש״י ו ס י נ י ע נ י ו ו א נ ״ ש ה נ י ו א מ ו ה א י ו י נ א נ נ ה ״ כ • ל א ו ג ס !‬ ‫שם נפי מ י שמתו ו ף נ ו ע ״ נ ופיוש״ישס ו מ נ ר ה ו ס נשניל ו י ט ו י ה ש נ י ס ו ת ס‬
‫ש ה י ת ה ש מ ו ע ה ש ג ו ו ה נ פ י ו ו מ ס ו ס ו נ ה ע ״ נ ו מ ש מ ע מ ג מ ו א יו ו נ י ו ן ש ש מ ו ע ה ה י א נ ל נ ו‬ ‫עליו ת א ו י נ י ן ימים ע ״ נ ו ל א ׳ ו ע ת י א י ן נ ל מ ו מ ו ס שקאי ע ל א ו ה ו ה שלא י ו נ ו ו ו י ל מ א ע ל‬
‫ש ג ו ו ה נ ו ע ת ו ו ת ק ו ע נ פ י ו ע ז י ש א ״ א ש י ס י ח ו ע ת ו מ מ נ ה • א ו מ ו ת ו א פ י ' ל ג ט א נ ש פ ת י ו כיון‬ ‫ה א ו ה ו ס ש י ו נ ו ו נ ת ו ו ה ק א י ונן א י ת א נ ס ו י א נ י ל ק ו ט ‪ 1‬נ י א ה ו ו נ י א נ ה ו נ ו נ א ד א נ ו א ה נ ה‬
‫ששמועתו אונסי • ודאיים שהוי ו ׳ אליעוו ה נ ״ ל א מ ו ה א י ו י נ א נ נ י ס ו א ״ נ מ ה ש א מ ו ‪ w‬׳ ‪Y‬‬ ‫ס ״ ל ו א מ ר ש ם ל פ נ י ‪1‬ה ו ר י ש א י נ ו פ ו ס ק ע ל י ו ה ג ת ו נ א ו מ ו נ י ו נ ר ה ׳ נ ו ה ה נ ו ת ת מ ת ו ג ו י •‬
‫מ נ ו ח ו מ ו ת ו ל ס ו ה ו ל א נ ס ו ל א ו ו ו ק א א ל א ה ״ ה ו נ ו ו מ ו ת ר • וצ״ע דנש׳׳ע נ ת נ ג ״ נ ס ת ם‬ ‫ו א ״ נ ס נ י ק א מ ו ו נ י פ ס ק מ א י ש נ ו י מ ל י ו ה נ ת ו נ א ו מ ו ו מ ג ו ה י ה נו׳ פ י ' י ל פ י נ ן ו נ ו מ ו נ ו ל ה ל ן‬
‫ה ו ס ו ו ל א נ ס ו מ י ת ו ו ג ם לשון מ ו ת ו ‪ .‬א י נ ו מ ת י י ש נ ו א ם א נ ו ס ס ו א ל ה ו ם ו מ א י מ ו ת ו ש י י ן‬ ‫נ ת י נ ני ו נ ו ה ׳ נ י ס והוא ק א י פ ל ס מ נ ו ? ו ״ ת לאומון נ מ ק ו ס טינופת ו ק א מ ו נ א ן ו א ס‬
‫נ י ס א ל א כ ו פ ר י ש י ת ו נ י י ן ו א נ ו ס ס ו א נ ה ו ה ו ו ו יכול א פ י ' ל נ ט א ב ש פ ת י ו ו ו ״ ל ו ׳ י ו נ ה נ פ * נ‬ ‫ת ש מ ו ו ו נ ו י ם ש מ י ה י ו ן ע ל י ו ה פ ס ו ק ו נ ו ה ' נ י ם ת א ו י נ ו ן י מ י ם מ י ל ו ע ת וש״י א נ ל ו ע ת‬
‫ו ב ו נ ו ת ו ף <׳ ע ״ נ א מ ו מ ו ו י ס ו נ ש מ י ש מ ת ח י י נ נ נ ו נ ו ת ו א י נ ו י כ ו ל ל א פ ו ס מ פ נ י ש א י ן י ו י ו‬ ‫ונינו א ״ א להיות נ ן שהיי ה ו א ל א הוניו ס ן פסוק ו ו נ ו ה ' נ י ה ונואם ו מ י נ ו ס נ י פ י ו ש ו ם א‬
‫ג<ןי\ת או ש ע ו מ ו נ מ ק ו ם ש א י נ ו נ ק י כ ג ו ן ה מ ו ל ה שאין פ ט ת ו נ ק י ה ו א י נ ו י כ ו ל ל נ ט א כ ש פ ת י ו‬ ‫מ נ ו ה י ה ת א ר י כ ו ‪ p‬׳ מ ס ו נ ו ל מ ״ ש ל פ ג י י ה ו י א מ ו א ל י ה ם שימו ל מ נ ס נ ו ׳ א ש ו ת צ ו ם א ת‬
‫ה ת פ ל ה יש ל ו ל ה ר ס ו ס מ נ ה א ו ה ת פ ל ה ש נ מ ח י י נ נ ה ו א ע ״ פ ש א י נ ו י ו צ א י ״ ס א ל א נ א ש י ו ה יש‬ ‫מ י נ ם לשמוו לעשות א ת נ ל ו נ ו י ה ת ו ו ה ה ז א ת נ י ל א ו נ ו ו ק ה ו א מ נ ם נ י ה י א שיינם‬
‫ל ו ל ה ו ה ו בלבו ו ה י י ו א ס ל ל נ נ ו י ת ן ל ו ש נ ו ה מ ח ש נ ה ו א מ ו י נ ן ה נ י נ מ מ ש א מ ר י ס א ו י נ ה ס ׳‬ ‫ו מ נ ו ס ו ס ת א ו י ט נ ו ׳ ו ס נ ה ג ו א ה לנל משפיל נפלי הלשונות ה נ א י ם נ ה ג י קראי א ל א ס ״ ק שימו‬
‫א מ ו ו ו ו ו מ ר ע נ ש ע ה ש א נ י יכול ל ו נ ו א מ ו י ס א ו י נ ס ו נ ש ע ס ש א י נ י יכול ל ו נ ו נ י נ י ה ג י ג י‬ ‫ל נ נ נ ם ל א ש ו א נ י מ פ י ו נ נ ס ו ה ו א לשמוו ולעשות נ ו ׳ לקיים ו נ י י ה ת ו ו ס ו ל ע ס ו ק נ ס ו ה י י נ ו‬
‫ו ה ג י ג י ל ׳ מ מ ש נ ה ט ׳ פ ״ נ ו ת מ ה ע ל י ו נ ״ י ו״ל ם א א ס ו ר ל ה ר ה ר ב מ ב ו א ו ת ה מ ע ו ג פ ו ת ו א פ ש ר‬ ‫נ נ ל ל ל ע ש ו ת ‪ .‬ו ג ס ל ש מ ו ו ו ל ס י ס י ו שלא ל ע ס ו ק נ ה נ י נ ל מ ק ו ם ש נ א מ ו ה ש מ ו ופן ואל א י נ ו‬
‫ולאו נ י ו י ס מטונפות א ו מ ק ו ם מטונף מ מ ש ק א מ ו א ל א נשסיוים א ו ה מ ק ו ם אינם נקיים א נ ל‬ ‫א ל א ל א ת ע ש ה ו ה י י נ ו נ מ ק ו ס ה ט נ ו פ ת ו א מ ו נ י ל א ו נ ו ו ק ם ו א מ נ ס פ<׳ א ע י ׳ פ ש ס ו ס ו ת י‬
‫ס י נ ו ף א י ן נ ה ם ו א י ל ו ל א ה י ס א נ ו ס ה י ה * י י ן ל נ ק ו ת י ד י ו ו ה מ ק ו ם נ ו י שיונל ל ה ו צ י א ב ש פ ת י ו‬ ‫א ת נ ם ע ל ה ש פ י ו ס דהיינו ש ל א ת ע ס ק ו נ ה נ מ ק י ם ה ט נ ו פ ת א ל מ א מ ו שיהיה ג נ א י ל ן ש ת ה י ה‬
‫ו ה ש ת א ש ה ו א א נ ו ס ו י ר א ל נ ק ו ת א י נ ו ו ש א י ל נ ש א מ פ ש • א נ ל מ ״ מ יכול ל ה ו ה ו נ ו | ש א י נ ו‬ ‫ש ע ס א ש ת ו י ק נ ל א ת ו ר ה ‪ .‬ל ק א מ ו ו י ק ו ת יה ל א חשינ ו י ק ו ת נלל ו א ח ״ נ פ ו ט ת ו י מיני‬
‫טינוף ג מ ו ו ע נ ״ צ ו נ ״ נ מ ו ו י נ ה ג ה ו ת י ו ל ה ו י ף ו ו ׳ יונס ל א מ ש מ ע ל י ס לחלק נ כ ו ו כ ל שאינו‬ ‫ש נ ו נ י םיא חיינס ה ו א ע ל ע ס י ק מ ן נ ת ו ו ה ועשיית ה מ צ ו ת ע ״ ו ש נ ת נ ל מ ע ן י ו נ ו ימינם ע !‬
‫נ ק י ה י י נ ו מ ק ו ם ט י נ ו ף א נ ל ר ל ש מ ע ו ל ם ל א ה י ת ה נ ו נ ת ד י ‪1‬׳ל ש י ם ו ה ו נ ל נ ו נ ו ס ח ה מ נ ה‬ ‫סייס ה י א למחויקיס נ ס ‪ -‬ו מ נ ו ה י ס ת א ו י נ ו ימים ה ו א ע ל ס ו מ ה ו י ק ה ג י נ ו למעלס והיינו‬
‫נ מ ו שיןנינו ס ם י י ם ו י א י א ס י ו א ל א ו ״ ל י ס ו ה ו ו י ם ש נ ב ל נ ו שחשקו ו ת א ו ו ת ו ל ע ש ו ת נ ר כ ס ו ו‬ ‫ס נ י מ י ו ס מ ל ע ס ו ק נ ה י ם נ״ל ל ו פ ת רנינו ו ק ״ ל ‪:‬‬
‫א ו מ פ ל ה ז ו נ נ ל ל נ ו מ ל נ פ ש נ ו א ו י א ל א ש ח י נ ו ו ש א י כיון ש א ץ י ו י ו נ ק י ו ת ו א ו מ ש ש נ ס מ ו נ ס‬ ‫) ה ( וכשיחזור פ ס ק ו י ף * י י ־ ל מ ק ו ם ש פ ס ק ו ו י י פ ס ק א ם ש ה ס נ ו י ל ג מ ו ו נ ו ׳ ה א ו נ פ ל‬
‫הקנייה מ צ ו פ ס ל מ ע ש ה ו מ ע ל ם עליו ה כ ת ו ב נאיצו ע ש א ו • ויה ש א מ ו ם מ ו ו ש א מ ו ו ו ו ו נ ש ע ה‬ ‫ו נ י נ ו ו י ן ו ס ל ג מ נ ו ג ״ נ ל ע י ל נ ס י ׳ סיס ונסי׳ ע ״ ש ו נ א ן ה י י נ ו ו ל ע י ל נ ס י ׳‬
‫ש א י נ י יכול ל ו מ נ י נ ה ה ג י ג י ו ה י י נ ו ש ח ש נ ת י ה ט ו נ ה ש נ ל מ ש ק י ו ת א ו ו ת י ה י ת ה ל ק י י ם ו ל ש מ י ר‬ ‫ס ״ ה ס מ ס ונינו ס ו ץ אלינמ ו ס י ל נ ע א למוו ונינו מ ו ץ ס מ נ ו בסי׳ ע״ש ו ה ו א ע י ק ו ס ו ק‬
‫מצותין שלא ס י ס אפשו נ א ו ת ה ימן צ נ ן נינה ממשנתי ה ט ו נ ה וקח א ו ת ה ת מ ו ו ת מעשה‬ ‫ו נ ג פ ו א ו מ נ ו ת ו ף ‪ %‬נ ה נ ו א י ת א ת ״ ר ה י ה ע ו פ ו נ ת פ ל ס ומים ש ו ת מ ק ע ל מ נ י ו פוסק ע ו‬
‫א נ ל ל א ש ה י ה מ ס ו ס ו ו מ נ ו ץ נ ל נ ו נ ל נ ו ס ח ה כ ר כ ה ו י ס ו ו א י א ס ו ו ג מ ו ו וק״ל ‪ .‬ו נ ״ י כ ס י מ ן‬ ‫שיכלו ה מ י ם ו ס ח ו ו מ ע ש ל ל ל ס י ק ס ו י ו ו נ ש ס י א ו ו נ ה פ נ ו נ א ס ו א פ ו מ ו ו ו ל ו א ש ו מ ו א מ ו‬
‫ק ״ א ו ף ס ״ ה ו י ש ע ״ נ • נ ת נ ר ל א ׳ ׳ ח א ם א מ ס א ו נ ס מ ש ו ל י א ו ו מ א מ ו ו א י נ ן יכול ל ה ת פ ל ל‬ ‫ל פ ק ו ם שפסק א פ ו ו נ אשי ו נ י ע ש ס ה מ י לגמוו א פ נ ו ל ה סווו לואש ה ת ם מ ל א שסס‬
‫א מ ו ו נ צ נ ן ש נ א מ ו א מ ו ו נ ל ה נ ג ס ע כ ״ ל ויש ל פ ו ש ו נ מ י ג י ו ו ה ש כ ת נ ת י ו ק ״ ל ‪:‬‬ ‫ק מ י פ צ ג י ו פ ס ק ו ה ל נ ת א מ ל א ש ה ה נ מ י ו ל מ ק ו ם ש פ ס ק והיינו ו י ן ה ג י נ ו ל ע י ל ם י פ ״ ס וכ*פ‬
‫ןפחות‬ ‫ש ם ה ו י ״ ף ו צ נ ן ל א ה ו נ י ו ו נ י נ ו ל ע י ל ש ה ו י ״ ף ס ו ל ק • ו מ י ן <ה ו ה י י נ ו פ ו ס ק פ ס פ ת מ ק ו ם מ ט ו נ ף‬
‫א י ת א ש ם ו ף י ל ו ׳ א ל ס ו ה ו ס קאזיל ב ס ו י ה ו ו ׳ יוסק והוי ק ו י קיש נ י פ ט י ל פ נ ו א ו ת‬
‫‪,‬‬
‫‪M‬׳׳*‪7 uw M‬ף י ו י ת נ ס ו היה קקדג נ ע ו ? ‪ n‬׳״•וין !‪w‬׳ קרי ק ‪ 6‬נ י מעי נמנות!׳‬
‫הפטונפות אשתיק א״ל לו״ילהינן א ס מ א״ל א ם שםית מ י ל ג מ ו ו א ת נולם סווו לואש • סוקשס להתיסשוע מ ס א ו א מ ו ר עשנן פצפו שמט פ ׳ ת ק י ע ו ת נ ש ׳ שפות ניום יצא א ל פ א‬
‫ת ק י ע ו ת מ צ ט ו פ ו ס א ע ״ ש ו ש ה ה מ י ל פ ש ו ת נולן ח י נ מ מ י ל א נ ת פ צ ה נ מ י ס ו י ו ל מ ק ו ם שפסק ו פ נ ס י ה סילק ה ו י ״ ף מ ו ק א נ ת פ ל ס ה ו א מ ו ו ו ו ל ו א ש א ם ש ה ה מ י ל ג פ ו ו א מ מ ל ס ו נ ו ו נ‬
 ‫ב״י‬ ‫אורה היים הרכות ס׳׳ש וברכותיה פז‬ ‫ב׳׳ה‬
‫של רעי וכוי סייפ מי שמתו)סיף דף כ״ה( ת״י־ גרף של רעי ועביט ת* ^ךה של רעי ועביט של מי רגלים הן כצואה וכו׳ בס״ש מי שחתו)כה •(‬ ‫‪ 12‬גרה‬
‫‪ I‬ת״ר גרן* של רעי ועביט של מי רגלים אסור לקחת ק״ש כנגדן אע״פ‬ ‫‪ I‬של מי רגליס אסור לקרות ק״ש כנגדן ואפפ״י שאין כהן<כליס ימי‬
‫רגלים עצמן עד שיטיל לתוכן מים משמע דגיף ועניט אין ל׳ תקנה כנתינת מיס שאין בהם כלום ומי רגלים עצמן עד שיטיל לתוכן מיס ומדקתני גבי מי רגלים‬
‫לתוכן דדוקא תי רגלים עצמן שהם מחעיבין עס המיס שמטילין נתיק נתכטלו עד שיטיל לתוכן מיס משמע דנגרף ועביט לא מהני נתינת מים וכ״כ ה״ר יונה‬
‫והרשב״א והרא״ש‪ .‬וכתב הרא׳ש דטעמא‬ ‫אבל גרף ועביט דמוהמא שנכלע כתוכס לא‬
‫של רעי ועביט של מי רגלים הן כצוא׳ לפניו פ ל א דביון דמיותדים לכך ה״ל כנ״ה יאסי׳ אין‬ ‫נתערב במים שהטילו בהן ותשוב כצואה‬
‫עיניו ולאחריו ר״א ממקום שכלה הרית אפי׳ אם נהם ריח רע וכ״כ הרמכ״ס ‪ :‬וה״ר יונה‬ ‫גרה‬
‫פ ז ו־ז‪1‬‬
‫ומי רגלים כעצמן שלא נתכטלו ואסור וו״ש‬
‫כתב דעעמא דלא ממי בהו נתינת מיס‬ ‫רטנו ואפילו הטיל בי מיס לא ממי ‪:‬‬
‫כדמהני במי רגלים משום דדיינינן להו‬ ‫הן‬ ‫אם‬ ‫ורוקא‬ ‫מהני‬ ‫לא‬ ‫מיפ‬ ‫בהן‬ ‫הטיל‬ ‫אם‬ ‫ואפילו‬ ‫בלוש‬ ‫בהש‬ ‫אין‬ ‫ילוקא אס הן של חרס וכו׳ כך‬ ‫\‪tyjy‬‬
‫פי׳ רש״י גרףועניט שניהם של חרס או של עץ שנבלע בתוכו ומלאין זוהמא אבל אם הן של כמו צואה ואסור מן התורה מוהיה מתנך‬
‫כלי חרס הס אלא של רעי קרוי גרף ישל זכוכית או של חרס פצופין באבר או כלי מתכת מותר )נ‪ 1‬כתי אכי קדוש אכל מי רגלים אינם אסורים אלא‬
‫מי רגלים קרוי עניט ואסור לקרות כנגדן העזרי שאס כפאו על פיו פותר הואיל ומכוסה ר ל א גרע מצואה מדרבנן דלא אסרה תורה אלא כנגד עמוד‬
‫בלבד הילכך סגי להו בנתינת מיס ול״נ‬ ‫הואיל!מיוחדי! לכך ומי רגלים עצמן ככלי‬
‫שאיני מיומד להס עד שיטיל לתוכן מיס בעששי' וליל טון שהוא בלוע בהונו שהוא אסור דברו כתוכו ואם‬
‫ליתן טעם אחר דמי רגלים הייני טעמא‬
‫עכ״ל‪ .‬ומ״ש דשל ען דינו כשל חרס כ'כ הגרף והעביט בבית בהא פליגי ביה תנאי רשב״א אפר אפיי בית דשרו בנתינת מים משום דצלוליס הם‬
‫הרא״ש • וח״ש דשל זכוכית מותר נ״פ של פאה אפה השיב כולוכר״א ולא יקיא ער שיוציאנו או יניחנו ומתערבים במים ומתבטלים משא״נ מרף‬
‫תחת הפטה דאז חשיב באילו הוא ברשות אחרת ורשב״ג לא מחשב ועביט שמה שבלוע בהם אינו תתערב‬ ‫התו׳ והרא״ש ‪:‬‬
‫אי של חרס מצופין נאנר פי׳ בל הכית בר״א וסבר ינ‪.‬יראם הן אחר הפטה קורא מיד רפטה כמיס כדי שיתבטל הילכך לא ח מ י להו‬ ‫ןמ״^ן‬
‫נחינת מיס והחרדכי נסתפק גדין זה שכ'‬ ‫למצופק באבר מפל צדדיו חבית‬
‫ומבתוץ לחשיב ככלי זכוכית וכפל׳ מתכות חוצצת וחשיב כאילו הוא ברשות אחרת לפני הפטה מרחיק ממנו אסור לקרות ק״ש כנגדן הואיל ומיותדים‬
‫דלא נ י ע כהו שוס ווהמא נשרוחצין ר״א ורבנן סכרי אין חלוק בין לפני הפט׳ ולאחריה אלא בכל ענין לכך אע״פ שאין כתיק כלום ואפי' רביעית‬
‫מיס אפשר דלא מהני להו יכייכ התי' ־‬ ‫אותו וחותר לקרות ק״ש כנגד! אפי׳ מרחיק פפנו ר״א ולית הלכתא כרשב״א רחשיב כל הבית כר״א‬
‫כלא הטלת מיס כתוכן ודלא נמ״ש התו׳ ררנא פסק רלא כוותיה ולענין פטה אם תהוץ )‪ 0‬פסק גאון כרשב״ג ) ‪ ] y Q‬לפניו חלא עיניו ולאחריו ד״א‬
‫וטי שם בברייתא שצריך להרחיק‬ ‫והמרלכי לצריך שיטיל בהם רביעית מיס‬
‫מהם ד״א ופשוט הוא דכיק דכצואה‬ ‫שהוצצת‬ ‫לכיון לאין שם שום ווהמא לא מנפניס‬
‫דיינינן להו היינו דוקא מאתרי! אבל לכניו‬ ‫ולא מכחוך לא צריך שום מיס יתו לאי‬
‫איתא לצריך מיס א״כ לא הועילו אלא חנפנים אבל חנחיזן היל כבית הכסא כמלא עיניו • ונ״נ בספר אהל מועד ומ״ש בהרחקת אתריו ד״א ממקום שכלה הריח‬
‫ן‪ ^"£‬אס הס של חרם אי ‪ p‬יכו׳‬ ‫היא ע״פ מה שנתבאר בראש סי׳ ע״ט •י‬ ‫אלא לא צריך כלל מיס והכי נקטינן וכך פסק בש*ע •‬
‫יכתבי התיס' משמע לפירושו‬ ‫‪7*0‬י" אכי העורי שאס פפאו על פיו כוי נראה דהוא י״ל מפרש דהך רש״י פי׳ שס דגרף יעכיט שניהם של תרם‬
‫‪-‬‬
‫י ברייתא דאוםר גרף ועביט אף על פי שאין כתוכן כלום אבל כלי דלא בלע כגון זכוכית אפשר דשרי יבלבל שיטיל בהם רביעית מיס וכ״כ‬
‫הייני דוקא בלא כפאה על פיה למסתמא הן מלוכלכין מנפניס וחשונ כב״ה אנל המרדכ• והרשכיא כתב וז״ל כתוספ' נםתפקו ככך והם הקלו דדוקא ככלי חרס דככל‬
‫בכפאה על פיה דמסתמא מבחוץ אין שם לכלוך ואעפ״י שנלוע הוא מזיהמא כיי! התלמיד גרן של רעי היינו של תרם אבל של ען ושל זטכית ושל מיני מתכות שרי‬
‫שאין נהן ממשות אין לתיש לנלוע ורבינו השיג עליי מםנ־א היון דבליע הוא כתוכו עכ״ל והרא״ש כתב דתםתבר דבעץ אסור מפני שהוא מובלע בתיט ימלא זוהמא אבל‬
‫חשוכ כרו כתוכו ואסור ואינה השגה • ונ׳יי כתב דמסתנרא כדכיי רביגו וכן פסק כשל זכוכית מותר וכך הם דברי רטנו •י ) ‪ ] p ' f o‬שאס הן של תרם מצופין מותר‬
‫צרפת דשל מתכת כגון שלנו‬ ‫כש״ע ואיכא למידק לראני״ה דאין לחיש לבלוע אמאי לא חמי אס הטיל בקמים נראה שלמד כן ממ״ש ה״ר יינה בשם רבני‬
‫ומדברי רבינו משמע דלדנרי הכל לא מהני הטלת מיס וי״ל דפ״ל לראני״ה כיון שמקצתן של זכוכית מיתר מפי רכינו דמקצתן של זכוכית הייני של חרס המצופין‬
‫ביכוטת שמקצתן שלצד חון הוא של חרס ומקצתן שלצד פנים הוא של זכוכית ‪:‬‬ ‫דאי אפשר שימלא מיס על כל גדותיו דא״כ יהיו נשפכים א״ככלמה שלמעלה‬
‫שהצריכו התיס׳ והמרדכי להטיל רביעית מיס בשל זכוכית לא כתכוהו‬ ‫מן המיס חשיב כבית הכסא ולפיכך לא ממי בהי הטל׳ מיס אבל כפאה על פיה ‪^1‬ך|‬
‫המפרשים יהפיסקים משמע דס״ל דנתינת מיס לתוך גרף ועביט אינו‬ ‫"‬ ‫יא• הגרף והעטט בבית בהא פליגי וכי' פי' רשי״א מחמיר דחשיב כל‬ ‫ממי ‪:‬‬
‫אחות ונין לפני המעה ונין לאחר המטה אסור עד שיוציאנו אי מעלה יאיני מוריד ומיהו נראה שצריך שיהא רתון יפה ונ״כ בספר אהל תועד אס‬ ‫הכית כד׳‬
‫יניתנ! תתת המטה דאז כשהיא תחת המטה פשיטא דהשינ כאילו היא ברשות רחן הכלי במים יפים אם הכלי של מתכת או של זכוכית מיחר אע״ס שמיוחד‬
‫אחרת ומותר לקרות דאין חלוק בין יוציאנו או יניחנו תחת המטה ‪ .‬ורשנ״ג לא לכך והוא שלא יצא רית ממנו עכ״ל • ולפי דברי הרמכ״ם והרא״ש דמלמו גרף‬
‫פלינ אהא אלא כשלא הוציאו ולא הניחו תחת המטה דמאמיר רשב״א דחשינ כל ועביט לנ״ה נראה דגם של זכוכית אסיר שהרי ביה הוא ומיהו אפשר לומר דכיון‬
‫הכית כולו כד׳ אמות ואסור אפי׳ כשהוא לאחי המטה וקפליג רשב״י‪ .‬וקאמר דליתא דלא כלע כלל אין דין כ״ה עליו • וכיון דשאר פוסקים ומפרשים כתבו להתיר‬
‫נקטינן כייתייהי להתיר כשל מתכת אי של זטכית אי של חרס מצופה ‪:‬‬ ‫אלא אס הוא לאחר המטה קורא מיד אפי׳ אס לא היחיק מן מרף אלא אחה‬
‫אכי העירי שאס כ פ א ע ל פיו מיתר וכי' שם כמרדפי ואפילו אס כפאו!‬ ‫מיהו דוקא כשאין שס ריח ולפני המטה מרחיק ד' אמית ורבנן סביי אין חלוק יכו' ‪PQ2 .‬‬
‫~ על פיו יש שאמרו מרחיק ממנו מפני שנבלע בי ומאיס והוי כמו צואה‬ ‫) ‪ ] * f f y‬ולענין מטה אס תחון וכוי פי' רב יוסף אליבא דישי״ג קייכעיא ליה‬
‫וה״ק היכא דהגרף הוא לאחר המטה והמטה אינה גבוהה אלא פחית מי״ט הדביקה בסנדלו ולראבי״ה נראה להתיר דהא מכיסה הוא ולא עדיף מצואה בעששית‬
‫דמיה ‪:‬לצואה בסנדלו • ורבינו סוכר כסברא קמא והלכתא כייתיה למסתבר‬ ‫ולאפ מ י‬
‫ט‬
‫פשיטא לי דהמטה כארעא סמיכתא היא דכל פחית מיי כלבו‪ -‬דחי לדירי הכל‬
‫כתוב כאהל תועד שאם הגרף או העכיט כתוך כלי אחר‬ ‫‪£2‬צא^י‬ ‫יאין כאן חציצה ואסיי לקרות אא״כ הרתיק ד' אמות ני קא מבעיא לי כשהמטה‬
‫הרי״ןגיאת וטעמא דמסתבר הוא ‪ :‬ןא‪ £‬הגרף והעטט‬ ‫גנוה נ' ופחות תדייט מי גימא נחי כלבוד דמי ואסור דהא שמעינן ליה לרשב״ג בכל מותר וכ״נ‬
‫של רעי ועביט‬ ‫דוכתא דפתות מדי כלבוד דמי כדאמר פ״ק דעירובין תתלת)דף טי( ו ובסו' דףי״ד( בכית כהא פליגי כיה תנאי וט׳ בס״פ מי שמתי)שם( ת״ר גרף‬
‫ואת״ל דהכא גבי גרף נמי אחחרי כן ואמרינן לבוד לרשב״ג בפחות מד׳ כמו בכל של ת־ רגלים אסור לקרות ק״ש כנגדן כק לפני המטה כין לאחר המטה רשב״ג אומר‬
‫דוכתא ואסור אכתי מבעיא ליה בדי ופחית מהי אי אחריכן לכוד ואסור ואת״ל לאחר המטה קורא מיד לפני המטה מרתיק ד״א וקורא רשכ״א אומר אפילו כית קי‬
‫דהכא נמי מחמרינן אפי׳ פחיח מהי אכתי מנעיא לי בה׳ ופחות מוי וכן טלהו אתה לא יקרא עד שיוציאם או עד שיניחם תתת המטה דס״ל לרשכ״א כל הנית‬
‫קא מבעיא ליה באת״ל עד ט׳ יפחית מי' אבל עשרה לא מנעיא לי דכרשות' כד יא דמי ואיפליגו אמוראי אס הלכה כרשב״א דאמר כל הבית כד״א וכתבו ה״ר‬
‫אחריתא דמי והויא חציצה לרשכ״ג יתוקר לקרות לפני המטה אפילי לא הרחיק יונה והרא״ש שר״י כן גיאת פסק הלכה כרשכ״א דכל הכית כד״א והס דחו דבריו‬
‫אלא אמה אתת מן הגרף ולפ״ז הלכה כרשביג ובמטה גניהה י' הויא חציצה וא״צ דפיו! דרנא פסק כגמרא דאין הלכה כרשב״א הכי נקטינן וכן פסק הרי״ף וכ״נ‬
‫שהוא דעת הרמב״ס וכיון שהם ז״ל הסכימו כן פשיטא דהלנתא כייתייהו •‬ ‫להרחיק ד' אתית אכל פל פחית מיי לא היי מניצה וצריך להרתיק ד׳ אמות אבל‬
‫לרש״י קא מגעי' ליה לרב יוסף אליבא דרשכ״א יאתתת המטה קאי דבפאית תג׳ ‪1‬ל^ג ין מחלוקת רשכ״ג ורכנן נתכ הרא״ש שהגאון מפרש דהא דכעי רכ יוסף‬
‫י ‪ I‬מרב הונא תטה פתית מג׳ כלבוד דמי וכו׳ ואסיק רבא פחות מגי כלכוד‬ ‫כלבוד דמי ותשוב כמכוס' וכוי דלפ'י הפירוש היכא דאמר דכלכוד דמי הויא‬
‫קולא דא״צ להמתיק ד׳ אמית הפך מפירוש דגאון דאי כלבוד דמי הויא חומרא דחי עשרה רשותא אחריתי היא מגי ועד י׳ היינו דבעי רב יוסף מרב הונא ולא‬
‫דאינה חוצצת וצריך להרתיח ד׳ אמות והשתא לפי פרש״ייהכשהגרף תחת המטה פשיט ליה ולחזמרא אליבא דרשב״ג קאי דקאמר מעה חוצצת ומשוס הכי פסק‬
‫הלכה‬ ‫לא‬
‫פרישה‬
‫ו&״נ איכא למימי דוויןא כלי תיס מתוכו ל״מ נתינת »יס והיה נלי עץ חהולע ניוי • אנל כלי‬ ‫סי' פז )א( גרף של יעי ועביט של חי רגלי‪ !:‬ין כצואה נו׳ ל׳ הרתכ״ם גרף של רעי ועניע‬
‫וכ־נית שחלק לגמי׳ אם אין נהה ריח לע שהוא רחת ושטוף נמיס אפשר ואפילו השלת רניעית‬ ‫של מימייגלים אסיר לקרות קיש ננגדוואמיפ שאין נהם כלום ואין לכם‬
‫מיס לחונו לא נע! ולפחות מדני רניעית מים ומותר לקרות כנגדו ‪ .‬ולכי האי ומיהו טעמח‬ ‫ריח רע מפני שהשננית הכסא עכיל פ*ג דק״ש • הנ» מיש רני;׳ הגיעם שהן כצואה והרמנ״ס‬
‫לגין׳ ועניי‪ !.‬מכוש לכיון דנלועק מחוכן כצואה ממש למין ונ״מ להיחיק ממנו כמלא עיניו כדן‬ ‫נתנ שהן ננית הכסא יתכאר לן מוכרי ידושפית ורא״ש נלין וה 'ויל הגמרא וף כ״ה עינ‬
‫צחה ונלי חים ווכונית להאי טעמא שיי ודו״ק ‪ .‬ונזה ונרי דנינו מנואייס דסיל כדנרי‬ ‫פ״ר גרף של רעי ופכיט של מי רגלים חסוי לקרית קיש כנגדן ואפ״פ שאין כהן יל־ס‬
‫היח״ש האחי־ניס וכלי וכוניפמומר לקמת כנגדן ונמו שסיים כסוף ונריו ולהט דייק ברישא‬ ‫ופירש"׳ ועניט וגרף שניהם גלי מים הן אלא של רעי יץוי גרף ושל מי רגלים קווי ענינו אסוי‬
‫ונמנ שהן נצואה נו׳ לכי שחוא נאידן חליא וכיון ומשים וויינינן ליה כצואה הוח ואסור‬ ‫לקרות קיש כגגלן היאיל ומיוחלין לכן‪.‬ן ומ• רגלים עצמן על שיטיל לפיכן חים ונחה יטיל לפיכן‬
‫לקרות כנגדן א״נ ווקא נכלי שהוא נלוע הוא ואסור וומיא לצואה אכל נשל וניכית ודאי‬ ‫רניעיפ עכ״ל הגמרא וו״ל ר' יינה נראה ליויי נר" דגיף ״‪:.‬ניט כיין שר נניס לכך הין ני־‪-‬יונ‬
‫מותר ומוסמס רנינו ולפנ מותר משמע דנכלי ונונית אכילו נלא הטלת מיס שוי דניון דהוא‬ ‫רניעיתמיס מועיל )פי' ריל לאל״נ למה אמי׳ שיעיר ו ה ח י י רגליס ולא על סכלים שהוכילו‬
‫וחוץ ומנוקה מנל מנוף למה לי מים נתונו )אנל חינו מוניח נלשון הרא״ש( וםרמנ״ס ס‪-‬ל ונין‬ ‫לפני וה( ואפילו נפן רניעימ מיס וכיס בעביט של מי יגלים אחיי לקי‪ ,‬ת קיש מגד־ רכיו‬
‫של ען רין ‪8‬ל וניכית אסור לקרות מגד; ואשיי הטיל נהם מיס ולהכי נתן הטעם לפי שהן ננית‬ ‫צואה ריינינן ליה ואסור מ; הת״רה הין וה נין מ• הישיה וניינא נהם ובכלל יוהרה והיה‬
‫הנשא ׳היינו כונרי היא״ש הראשוניס ודו״ק • ונ״י נ ח נ טעם אחר לדניי הרמכ״ס ושאי‬ ‫מתנין קדוש הוה ולפיכן חמור יויר ממי יו ליס שחי; חלא קדרננן ללא חכרה תירה חלא נגל‬
‫ה־זיםייס אפילו נהטלת רניעיתמיס גני גרף ועביט וו״ל ולי נראה טעם אמר רמי רגלים‬ ‫עמוד הראשון כלבד ואומרים רנני צרפת ויל לייקא חופם אלהס שהיה נשלח־ס שהן מאוסין‬
‫היעו טעסא דשרי כנתינת מים חשוס דצלוליס הס ומפג‪1‬רניס נמים ומתנטלים משא״כ נגרן‪.‬‬ ‫ניופר דיינינן ליה כציאה ואין מיס מיעיליס אגל של ״חלפ או כגון שלנ׳ שמקנתש של ופינית‬
‫‪,‬‬
‫ועניט שמה שנלוע מהס אינו מתערנ נמים כוי שיתנטל הילנן לא מהני להו נתינת מיס‬ ‫אס נחן נהם מיס מופר עכיל והנד ל שנוהג׳ ציפת היא י ‪ ' :‬ו״ל ׳כמו בדייקי הפוש' מלשוגו‬
‫עניל וח ׳ל לדכויו למה מהני רוק שע״ג צואה וקורא כנגוה כולעיל סי׳ ע״ו והא אין הצואה‬ ‫ו'ל גרף של רעי פייש״י של חרם כלוע משמע לפידישו אנל נלי רלא בלע יגון וכינימ אפשי דשו'‬
‫נפעינפ כרוק ולמה נתנטלה לי״ל והפס מחורת כיסוי הוא וקורא ננגוה וכיון שרוק עלה‬ ‫ונלנד שיטיל נכםרניעיפ מים בגיף אפשי ללא ״הנימים עניל וניל המירני ויל ם״פ מ׳ שמתו‬
‫כל ומן שלא נימת וננלעהרוק הרי אין הצואה נראית כלל ונםית אמר רחמנא משא״נ נתן‬ ‫חית נאות כלהיי התום' וו־ל הרא״ש ת״ר גרף של רעי וענינו של מי יגליס אסור לקיימ קיש‬
‫ונראית ענ״פ ואינו נהלעע״י המים לכן אסור וק״ל • ושאר ונוי נ״י נכא[ ננוניסהמה נ א ת ‪:‬‬ ‫ואעפ״ישאין נהם כל־ס ואפילו הטיל נהם יביעית מיס ל״י כיין למייחלים לכן הוה‬ ‫כנגדן‬
‫)נ( כ ת ב אני העוו׳ שאם נפאו על פיו מוחו נו׳ פי' אפילו הוא שלחום חו של ען שנלוע‬ ‫להו כניפ הנסח ואפילו אין נהס ייח רע ימיה־ מולא תלמודח שמוכיר גרף וענינו מיידי נשל‬
‫מתוכו כן מפורש נהדיא כמרדכי וו״ש ונינו ונראה לי כיון שהוא נלוע כו׳ או‬ ‫חרם ויש להסתפק אס ה״ה הני העביט של ען ושל וניכית ומשפכיא כעז אשיר מפני שהוא‬
‫ינישנו מחת המטה גס וה מונר׳ רשנ״א ע״ש וף נ״ה ע״נ אן ונהנתה תחת המטה לנ״ע‬ ‫מונלע כתוכו ומלא יוהמא אנל נשל וכוליפ מיפי עניל ודוק הלשין ׳מיהו שלתה הדא״ש‬
‫מותר לקרות וכמ״ש נשף סי' וה ‪:‬‬ ‫ותמצא שמתחלה פי׳היאיש לו רף ועביט ואסור לקוות ננגדן קיש אפיל• חין כיס כלום ואפילו‬
‫)ג( ראם הן סתר המטה קולא מיל פי' אפי׳ אין המטה רמנ ו' והמסה חוצן נין הנלי‬ ‫קרוחציס היטב ווהו שכתב הרא״ש אין כהס רימ יע הוא פי ליי׳יש כני״פא יאעפ״י שאין כהם‬
‫לאום ונמחיצה ומי ואי נעי גנוה י׳ יחנאר נסמוך ‪:‬‬ ‫נלוס כלומי שמרוחציס היטנ ואפילו הטיל מים ועביט םפמח קתני למשמע ב ן של חרש או של‬
‫יד‪ (.‬פסק גאון נוי אהא וכעי נו׳ פי' כיון ו ו נ ץםף אנעיא ליה אליבא וושנ״ג ונשיש נסמון‬ ‫ומנית אפיה אסור לקרות כנגדן ‪ .‬וניאו הטעם דכיק דתיוחדיסלנך היה כניפ הכסא ישן‬
‫י ש״מ דסלנתא נומיה דרשני ג ‪:‬‬ ‫ומרחיק ממנו מלא עיניו‪ .‬ואסיכ נתנ מיהו נללשון גרף וענינו אכלי חרש נחמי וכמו שפירשיז‬
‫יוי•••‬
 ‫עח‬ ‫כיח‬ ‫אורה חיים הלכות לרש וברכותיה פז פ ח‬ ‫ביי‬
‫הלכה כוותיה ‪ :‬וכתב ה״ר ימה פסי' הגאץ שמנהגם היה שמטותיהן טלן סתומות לא טרי לקחת בלא הרחק' ‪7‬׳ אמות אא״כ במניח הגרן> תיזס המטה ורגליה‬
‫ומנעיא ליה נשהגרן ע‪1‬מל לאמר המטה ומנה המטה פחות מיי ומשום ה״ק י' לא קצרי© שאין הימנה ולקרקע ג״ט שהרי הוא כטמון אבל כל שיש הימנה ולקרקע‬
‫קא חינעיא לי לולאי מחיצה היא והוא ו״ל השינ על הגאון להא מילתא לפשיטא ג״טוכ״שגיותר מגי אטור לקחתאא״נ הרתיק ארבע אמות וביון שאין ראיה‬
‫רי׳ מחיצה גמורה היא ולא היה לל י׳ לא קא מינעיא לי ולפיכך נ׳ שנראה לאפילו מכאן לפסוק ברשב״ג ממילא נקטינן כרבנן וכרשב״א לאין מלוק בין לפגי המטה‬
‫ובין לאחר המטה לעולם צריך להרחיק ל׳‬ ‫במטה שאינה סתומה מיירי ומשום הט‬
‫היצרך לומר י׳ לא קאמינעיא לי לאשמועי' שחוצצת מהא רבעי רכ יוסף מרב ה ו ג א ) ה ( ממה פחותה מג׳ מיכור אמית וקורא ללית הלכתא כרשביא בהא‬
‫שאע״פ שאפשר לראיתה אפ״ה טין שיש דמי גדה״ו זת״ט מאי א״ל ל א ידעגא עשרי לאמיבעיא ל י ר נ ר ש ו ת א לקאמר הבית כילו כלי אמות אבל במאי‬
‫לקסנר כרבנן לאין המטה חוצצת כלל‬ ‫נגינה המטה י׳ לית לן נה ידיי נתנ יגאון‬
‫נקטינן כיתייהי ללא נרשב״ג‪:‬‬ ‫אחריתא דמיא אמר רביגא הלכתי פחות מג׳ כלבוד רמי י' רשות‬
‫פי׳ למיירי לאמר המטה שאמרני שקירא‬
‫רניני לפיפרש״י למעלה יזנאר׳‬ ‫מיל שאם היה פמית מג׳ טפמים סמיך אחריתי היא גרה״וזה׳׳טבעי מיניה רב יוסף מרב הוגא ולא פשיט‬
‫כאילו הוא נרשית אחרת ילא‬ ‫למטה מחינר למטה היא ילא יקרא יאם ליה ולחומרא והגאון מפרש ל ה ך כעיא אליבא דרשב״ג נא[)‪ 0‬דפחות‬
‫רמוקיס מן המטה י׳ רשות אמרת היא מגי איגה חוצצת וראי וביי חוצצת מנ׳ עד י׳ מבעיא ליה וביון משינ כמטםה תחתיה הוא מ״ש נגמר'‬
‫עשרירשיתא אחריתא טא ללרש״י ה״ק‬ ‫ומ‪1‬תר מג׳ על י׳ נעיא ללא איסשיטא‬
‫ולחומלא ע״נ ‪1‬אח"נ נתנ לאפילו ללעת דמכעיא ליהאליביהפסק כוותיה דעד י׳ אינה חוצצ׳ ומיהו לפירש״י חשנינן לההיא גרף נאילו הוא נרשית‬
‫הריין שנראה שפוסק נתיק אם מרוחק אין ראיה משם לפסוק כרשב״ג שהוא פי׳ הבעיא אליבא ררשכ״א אחרת שלא חחת המטה לנמצא ללא תשינ‬
‫הגרן מהמטה י' ספחים מ‪1‬תר לרשית ו א ת ח ת המט׳ קאי דפחות מגי כלבוד דמי והשיב כמנוסה)‪ 0‬למעלה נמטסה תחתיה אלא מינח נניח בלא‬
‫אחרת הוא ענ״ל ג ודבריו תמוהים בעיני‪ .‬מיי כאילו הוא ברשות אחרת ולא חשיב כמכוסה תחתיה מג׳ עד נסיי יהב״י הגים אחת נמקים אחרת‬
‫ורש״י פי׳ בעיא וו לאמאי לאחר רשנ״א י׳ מבעיא ליה)יי( ולפי זה ת ח ת המטה עד ג׳ שרי דהשיב במכוסה וכן יתינת תחתיה מיותרת ילא גהירא אלא‬
‫הלשין מתוקן ימקינל ע״פ הגמרא‪:‬‬ ‫טל שיניחם תחת המטה קאי והיק פשיטא‬
‫ונ״נ הראנ״ל יטי פי׳ לגם‬ ‫כתב הראב״ר האפילו רשב״א דמהמיר א מודה ב ה א ‪:‬‬ ‫לי בחגיחן תחת המטה ורגליה קצרים‬
‫הראב״ל פירש לרב יוסף אליבא‬ ‫הטמאיןקורין בתורה וקורי! שמע ומתפללין)א( חוץ מבעל‬ ‫שאין היחנה ולקרקע ג׳ טפחים בלבול פח‬
‫קרי שבא מקלות ראש לבך אסור ברית ובק״ש ובתפלה ררשנ״א קמבעיא ליה ואן ע״ג ללית‬ ‫למי והרי ק בטמוניס • י׳ ולאי לא קא‬
‫והאירגא הלנתא ברשב״א הייני ליקא במאי לחחמיר‬ ‫מינעיא לי לנראה כאילי אינם ממתיה‬
‫וקאמר נלהנית נל׳ אמות יאסור לקרות‬ ‫מאחר שיש הפסק גליל נ״נ אין יה ניםיי‬
‫על שייציאט נהא קאמר רנא דליית‬ ‫ימינעיא ליה נגטה מג׳ יעל י׳ אי היי‬
‫נימי א‪ 1‬לא ולא איפשיטא ולמומרא ומתוך מ״ש יתנאר לך שמה שנתיב נספריהילנתא נרשניא אנל נמאי למיקל רשנ׳׳א לתתת המטה היי נחנוסה נהא לינא מאן‬
‫רטט פסקן גאין נרשג״א ט״ס היא יצריך להגיה •רנן שמשן נן גמליאל ונן מצאתי לפליג אלרנה ניק לאפי׳ רשנ״א למחמיר על שיוציאנו מילה נהא רתחת המטה‬
‫הוי נמטסה וטמון כ״ש רשנ״ג ורכני למקילק למילים ‪3‬הא והא לקאמר רשנ״א‬ ‫נספרים מלוייקים‪:‬‬
‫)‪ W fo‬למעלימי׳ כאילו הוא נרשית אחרת נ״ל שצריך להגיה נ אחח נחקו׳אחר׳‪ :‬טפי הך היתירא למתת המטה לא מתא לאשמיעינן היא גופא להא פשיטא היא‬ ‫‪n‬‬

‫ולא חשיב נמטסה תחתיה תינת תחתיה נראית כמיותרת לממת המטה שרי ללנמ הנל אלא אתא לאשמיעינן איםירא לנל הנית כל׳ אמית‬
‫הוניר נעיא וו נלל יתמה עליי ה״ר יונה והרא״ש נתב שנראה למי יאמר צקחתעלשייציאני אי על שיניחם ממת המטה ולי״ק • ילענין הלנה‬ ‫והרי״ן לא‬
‫שטעמי פל הה״ן מפני שהיא מפרש לנעיא יי קאי ארשנ״ג ינלנרי הגאין יאיהינקטינן למטה שאינה סתומה מנל צל נמטית שלט והנרן לאחר המטה אינה מיצצת‬
‫םנר להלנתא נתיק ול״נלאפילו אי הוה ס״ל הלנה נרשנ״ג לא ה‪1‬צרך לנתונ נעיא אלא צריך להרחיק שיעור הרמקה לפניו נמלא עיניו ולאחריו ל' אמות ממקים‬
‫וי משים לה‪1‬ה מפרש נפי' הגאק ונפי מה שפירש ה״ר יוגה להשתא כיון למגי ועל שכלה הריח ינןנשהם לפני המטה ‪ p‬הלין יאק צריך שיוציאנו ותחת החשה היי‬
‫י' לא איפשיטא ולמימרא מחיצה עשרה פשיטא לן לה‪1‬יא הפסק ופחות מי׳ לא נטמין וליקא כשרגליה קצרים שאין הימנה ולקרקע ג' טפחים שאי א״צ לשים‬
‫משינה מהיצהילא איצטריך לאשמעינן והרמנ״ם ג״נ לא סטר נעיא ז‪ 1‬נלל יאפשר הרחקה אבל ג׳׳ט ימג׳ ולמעלה לא הוי נטמק וצריך להרחיק שיעיר הרמקה אנל‬
‫שלעתי כח״ש שמא לעס הרי״ן א! אפשר שהוא חפרפ כפירש״י וכיין שנחנ שאם מטה שטלה סתימה מנל צל מסביב מי ממיצה גמירה בגבוה עשרה ימיצצ׳ יא״צ‬
‫נפה על הציאה נלי אי על מי רגלים אע״פ שהן עחי ננית הרי אלי כקט‪ p‬להרחיק נללינמיש הר׳ יינהימניאי נ״יינתנ הרמנים נפ״גיו״לאם כפה על‬
‫ימיתר לקרות מגלן וטי! לקי״ל לפחות מגי נלטל למי נשאין המטה גטה ג׳ הציאה נלי אי‪-‬על מי רגלים אעפ״י שהן עמי נטת הרי אלי נקמריס!מומר‬
‫לקרימ נעק עניל‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הרי הן נקנירין ישרי ינן פירש היר מטח )נתנ מיהי אע׳׳ג למפלגינן נמטה נין‬
‫גניה ג׳ או פחית ננלי לא שאני לן דככל גוונא חוצן ע״כ ודוחק נראה לפרש נך ‪ JIS‬כך הטמאים קורי! נתירה ני׳ פי' אע׳׳ג לתקן עירי לנעל קריניק שהוא‬
‫טמא אסיר לקריתנל״ת ילקריתשמע ילהתפללעל שיטנולאפ״ה‬ ‫דא״נ למה החליף דין מטה נדין נלי ינ״ש שאין דינם שיה לכך נ״ל שדעת הרמנ״ם ~‬
‫שאר נל הטמאים נגק זנ יינה ינרה מיתרי ן יטעמא למילתא קאמר רינ״ל נפ׳ מי‬ ‫נחי שנתנתי שהזא דעת הרי״ן ז״ל ‪:‬‬
‫ן ך ן י שנתנ נרחיים אם מרן תחת המטה מיתר דמשינ נטמין ונגק שהמטה שמתו)סין לן ניא( לעירא סמך על פרישה לסיני לנתיב אל מגשו אל אשה ונתיב‬
‫י איני גניה ג' טפחים יהרי״ן אסר ענ״ל ואינו יודע למה נתנ ‪ p‬שאע״פ והזלעתם לבניך ילנני בניך יסמיך ליה יום אשר עמלת בחורנ יני' מה להלן נעלי‬
‫שהרי״ן יפרש נפירוש הגאק מנין לנו שיחליק על דין זה דמאחר דהי״ל נל פחות קריין אסירין אן נאן נעלי קריק אסירק יננריית' )לן ביב( תני' ‪1‬ה‪1‬לעת׳ לבניך‬
‫מג׳ כלבוד דמי נל שאק המטה גבוה ג׳ טסמים נטמון דמי ואינא למיחר דלינא וגו׳ ינתינ נתריה יום אשר עמלת וגי׳ מה להלן נאימה יניראה נרתת ונזיע אן‬
‫נאן נאימה יניראהנרתתינויע נמאן אמרו הוני' והמצורעים ומעלי נמת מותרים‬ ‫מאן דפליג דשרי ‪:‬‬
‫^ר" הטמאים קירק נתירה יקורק שמע ימתפללין יני׳ נס״פ מי שמחי לקרות נתורה מניאים מנתונים לשטת במשנה ובתלמוד זנהלנית ינאגלית אנל‬
‫)ט•( תנן ונ שראה קרי ינדה שפלטה שננת ורע והמשמשת שראתה בעלי קריין אמרק יפרש״י מה להלן באימה לנמינ וינועי יגי' מכאן אמרו כל‬
‫נדה צייני! טנילה ורני יהודה פוטר ונתנו היי״ן יהרא״ש מהא ממניתין שמעינן הטמאין קורין בתורה שאן הס יטלק להיות באיפה ינרתת אנל נעל קרי איט אלא‬
‫דינים מנית נדית ייילדות טלהי חיינים נמפלה דדייקינן טעמא דזב שראה קרימתיך קלות ראש והיסח הלעתענ״ל ימה שהאריך רניני יאמר לנךאסיר בל״ת בק״ש‬
‫זנדה שפלטה שכבת ורע היא דצריבי טבילה הא ונ שלא ראה קרי ינדה שלא ובתפלה נראה שבא להורות לאק איסור אלא להוציא נשפתיי שהרי נק״ש איט‬
‫פלטה שננת זרע א״צ מנילה לד״ה יק הלנה‪ .‬יטבילת בעל קמ לד״ת היא תקנת יוצא אלא במוציא נשפתי! נללעילסי' ס׳״נונן בתפלה לקמן בסי' ק״א אבל להרהר‬
‫עירא נדאיתא נס״פ מרינה)פ״נ( ונסן רניני טעם לדנר לפי שנא מקלית ראפנלנו מיתר יטעמא נלאשנמן נסיני להיה שם לניר יהי! צרינין לעטל יאעפ״י שישראל‬
‫היי שיתקין שומע נעמה יעל פרישה זי סמך עזרא לתקן טבילה לנעל קרי לקחת‬ ‫יהט מינמ נפרק מי שמתי ‪:‬‬
‫נל״ת‬ ‫יהאידנא‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫‪0‬י' פז‪OT‬דפחות משלשה אינה חוצצת וואי כוי » ר נמבתי פיווש ר׳ יונה לועמ‬ ‫)ם( מ ט ה פחותה מגי נלנוו ומי ג' ויהי ו' ט׳ משמע מל׳ ונינו ונפמומ מגי צא אנעיא‬
‫הגאק נאנעיא יו ווה לשון ו׳ ירוסס נתינ ג׳ חלה ר יש מי‬ ‫ליה ונלנוי ומי • וכן הוא נהויא גיוסתינו נגמואויון ו״לנעי מיניה מונ הוגא מטס פחותי‬
‫שפוסק נמאן לאמר שאסור גין> ועניט נין לפני המטה נק לאמר המטה וגן נמנ וייף‬ ‫מג׳ נלנוו ומי פשיטא לי ד הי ו' ו׳ ח' ט׳ מהו א״ל לא יוענא עשוה וואי צא אנעי' לי‬
‫]לא נ״נ נהרא אצא שמונח ועמו נן מילא הניא האינעיא נירש ו' יווסס נסוף ימיוונ״כ‬ ‫*ויו אטי שפיו ענות ולא אינעיא לן נל י׳ ושית אמויתי היא אמו ונא הילנמא פחות מג׳‬
‫הוא״ש ‪ f‬אנל הגאון נסיןנמ״ד לאחר סמטה יןיוא ועוו פשוט ואס הניחן תחת המטה קורא‬ ‫נלנוו ומי עשוה ושות איוויתי היא מגי עו יו״ו הייני ונעא מיניה ו נ יוסף מונ הונא ולא‬
‫)פי׳ לנ״ע ונמ״ש ונינו נםוף סי׳ יה( ועוו פשוט ונפמות מג׳ טפסים למטה נצנוו ומי פיווש‬ ‫פשט ליס ענ״צ גמוא ויק ווי יונס גייס מטה פחות׳ מג׳ נלניו ומי אי צא ו׳ הי ו׳ י' ס׳ ט׳ מכו‬
‫נמחומ למטה וו וושית אחות םיא ועו י׳ טפחיספיווש נגין שוסוק מן המטה ו' טפחים או ס׳‬ ‫נוי ופי׳ נאת״צע״ש שהאמן אנל לפי׳ ושי׳ שנסמוך ע״נ צ״ל והוא לא גויס נפשות מגי או לא‬
‫או ו׳ או ו׳ או ש' או ט׳ נעיא ולא איפשעא ילסומוא ולא יקוא מגוו ונוי פי' נל אילו‬ ‫אלא פש־טא ונלנוו ומי ונמ״ש נגמוא דיון ונ״נ שם ו' יונס והיא םנות וניט ‪.‬והא ואיצטוין‬
‫השיעוויס‬ ‫ונא לפסוק סילנמא דנפחומ מג׳נלנוו ועשוה ושות אמוית׳ היאואע״ג וצגיוסת ונינו ווש״י‬
‫הגיל ממולם לא היס ספק ניה יש צומו ווה עיקו ונא נא לאשמועינן מגי ועו י' סלקא נאנעי'‬
‫ויש לנו לילן לסומוא • ונמשינ נסמוך והני לייק לישגא וונא מגי עו י׳ סייט ונעא ליס ט׳ וצא פשוט ליה ווי״ק‪ 0) :‬דפחוח מגי איט מצצת ויאי ונעשוה וכוי פי' ו' יונס לועת‬
‫הגאק והנל קאי אנונה המטה מן היזון ואס אין סמטה ננל הגונה אלא ג' מהאין גשיטא ונלנוו וסי ואועא סמינמא הוא ולא הוס ממיצה ואף שסנלי אחו קמטה אינו קורא לושנ״ג •‬
‫ואס המטה גנוהה י׳ לושנ״ג אם הנלי לאסו המטה קווא מיו םמון למעי! כיון והמטה גנום י׳ הוה מחיצה ולא מנשיא כשהמטה סתומס והיה מסיצם גמיוה אלא אפ״ אינה סתומה‬
‫ניק וגניה יי מן האח משינ הכלי שאמו המטה נאיצו םוא נישות אמו ומג׳ עו יי מנעיא אין ס״ל לושנ״ג ולסומואוצא הוס מסיצקמיהא לובנן אפי׳ גנוה י' לא הוס מסיצה וו״י ני'‬
‫נענק אסו ועיין מוישס •‬
‫)‪ 0‬לטעלח מי׳ כאילו סוא משות אסות ולא סשינ נמנומה תסתיק נתנ נ״י נ״ל שנוין להגים אסת נמקום אחות ומ״ש נמנוסה תחתיה מינת תממים נואית נמיותות מנ״ל‬
‫ותסיהא לי הגהתו סוינגמואאמו אניי נסויא ו״ל שפיו ענות ולא אינעיא לן נל י' ושומאםויסי קיא וסנה לשיוש״י וקאי אושנ״א תינ ס״פי׳ושותאסויתיהיא נלומו‬
‫ניון שגנוה י׳ » ו נעשה משם ולמעלה ושות אסויתי ומה שלמטה גס נן ושומ מני עצמה ואין יה ושות נעשה נטוי לכלי שסוא נושומ אסו וק שיוש פס ר יונס לועמ ונוי ו״ל וא״נ הא‬
‫שפיוקאמו ינינו וכיון וגבוה י' הוי םנלי נאילו הוא משית אמות יצא סשינ נמטםם תחתיה פי' מחת הסטה שקיא למפלס ממנו י' וושות אסוס היא וק״ל‪:‬‬
‫)ח( ולפי יה תחת קמטה עו ג' שוי נו׳ ואפילו ושנ״א ומסמיו לנאווה קשה פשיטא ומאי קפ״ל נכא הא נהויא קאמי ושניא לא יקוא עו שי־ציאנה או יניסנו תחת סמטה וע״ק הא נסויא‬
‫אפו ונא קילנמא פמותמג׳נלנוו ומי וי״ל ולפי הגאון אינא צמימו הא ומכני הנחתו תחת סמטה היינו ווקא נשהמטק טגע נו ומנסה אותו ממש ואי חשינ נטמון נקוקע‬
‫אנל מתוות לנוו לא הייתי סושנו למטסק שנל ומן שוואהאותו לא ססנין קווש איכא ליק נתנ וניט ולפי יה וט׳ טווש לועת וש״' ופי' האינעיא אלינא משנ״א ואלימה קאמו ונא‬
‫וכחות מגי נלנוו ומי משום לנוו וניסוי א״נ אפילו איט מטסה ג״נ שוי ונל פסית מג׳ נאילו שולי המגיה מונס על קנלי ומנסס אומו ומי ואמ״ג ואנן לאקי״ל כרשנ״א היינו נחומרתא‬
‫שהוא סשינ נל קנית צו' אמות אנל נמה שמיקל פשיטא וקייצ טותיס ו ו״ש הראנייו ואפי׳ ושנ״א ומסמיו סווק נהא איןוצוט לאשמועינן וושנ״א מווה ויה לא יויצטויך והא נהויא אמו‬
‫ונא פחות מג׳ נלנוו ומי אצא נאילו אמו סוי אפילו ושנ״א שמשמיו מווס נוה לקולא א״נ וקי״ל לקולא ניש וקי״ל גס נסא לקולא וקווק נגו הנלי שהוא תחת המטה וק־ל ‪:‬‬
‫סי׳ !ןןן )א( ןןןץ מנפל קוי תקנת עווא שנעל קוי צוין טניצה סוף מוונק ונסן ונינו טעם לונו לפי שנא סקלות ואש והני מונס נ מ ק מי שמתו נ"׳ • ונשיע נתן טעם אסו מי שלא‬
‫יהיו ת״ס מצוין אצל נשותיהן נמונגולין ולא ׳ועתי מנין לו טפס ים ופיין ננ״י אין היו נס ביו יונפיס לעקוו תקנת עווא ‪.‬‬
‫ואמו‬
‫חרושי הגהות‬
‫פז א י״ל וניי; יאפילו רשב״א ימחטיר וכל הבית משוב ני' אטיח מויה יבפחוח סג׳ טפחים תשיב כםנוםה ניש יבנן יםלןילין ולא מח*בי נל הבית ני״א ינרל וחשיב במנוסה‬
‫‪,‬‬
‫בפחות מג׳ בלו׳ והשתא אצ״ל יפסל! ׳ נרשביא משום ימבעיא‪ ,‬ליה אליניה נמו שנתן הגאין טעם למה שפסי‪ ,‬ברשב״ג והשתא נ״ע הכי ס״ל כיי( יאפי' ישב״א המחמיר טייה בהא‬
‫)טהרל״וו( ועיין פרישה‪ :‬ב עיין בירי״פ שהאריך בזה ‪ :‬ג יל״ג יא * להגיה כמי שהגיה ב״י כי היא הבין כאילי הוא ברשות אחרת קא׳ אצואה מ ך הגיה אחת במקים אחרת ומחק‬
‫היניי תחתיה אבל באמה א״ונ להגיה דה״ק שהמטה שגמה י־ חשיב כאילי היא ברשית אחרת יאק הוניאה שתהחיה חשיבה טניםוז יחטיחא גדילה עליי שהגיד‪ ,‬וברי רנינו והא בגמרא‬
‫גפי גרםיגו הניי׳לא קא מבעיא לי רנרשוחא אחריתי יטי' ונסוביגאטםימי׳ נרשוחא אחריתי יטי)סדרדח( יעיין דרי״פ יב״מ וט״! ‪:‬‬
‫‪R‬‬
‫עיי!‬ ‫*‪*,‬‬
 ‫ב*‬ ‫אודה היים הלכות ק״ש וברכותיה פח‬ ‫ב״ח‬
‫‪1‬‬
‫) !"!איר^א שרי לאחר רנ נחמן נהוג עלתא כר״י כן נחירה בד״ח יכו'‬ ‫בדית ולדברבס אבל להרהיי לא תקן טבילה ונ״נ התו' סיף)דף כ׳ י נד״ה כדאשכחן‬
‫כפרק ראשית הגז)קלו‪ (:‬ונפרק מי שמחו)ננ‪: (.‬‬ ‫! ה א י ד ^ א פרי ט׳ה״א כס׳ מי שמתו)דף כ״כ( והב״י הביא מ״ש הר״י וזיל‬
‫שאין ד״ת מקבלי! טומאה י״ח ל״ש ק״ש ל״ש קריאה אחרת ואין זה ן א ך ‪ ,‬א לתני ר״י בן בתיר׳ שאי[ ד״ת מקבלי' טומאה כתכי תלמידי ה״ר יונה‬
‫בפ' מי שמחו י״מ רל״ש ק״ש ל״ש קריאה אחרת לכל מילי אחריכן דאין‬ ‫נכון דבודאי לא אמרו אלא בלש בלבד אבל בשאר ד״ת אסיר דהא אתרינן כי דבר‬
‫דית מקגלין טומאה ואין זה נכו; דנודאי‬ ‫ה' נזה ונותר טב״ל והרנה פל זה תשומת‬
‫וקושיות • ילפע״ד נראה ליישב דהיש והאידנא שרי י י ( ראמר רב נחמן בר יצחק נהוג עלםא כדיי מ לא אמרו אלא נקיש בלבד אבל בשאר‬
‫מפרשים היי תיפסים הלכה כר׳ יוחנן‬
‫^‬ ‫'‬ ‫^‬ ‫‪J‬‬ ‫^‬ ‫‪a‬‬ ‫כתירא בר״ת ו א[ דאמר'‬
‫^‪V‬אמיי ' ״ ‪TN‬‬ ‫אבהי דהוה קרא קריאת ^‬ ‫דקאמר לרבי "‬ ‫‪1‬‬

‫שמע וכי מטא למבואות המטונפות וכן בי א ת א זעירי אמר בטלוה' למכילתא כר״י כ״ב ולאו דוקא והחמיח נזה ייחר משאר כריחית לנכל‬
‫הפסיק ישאל לר׳ יוחנן רביה להיכן אהדר למכילתא אייא הוא הרין נכי רחיצה בטי יבין לא בעי )י( רהא שאר נריתית הנרת חנפר ובזה אינו‬
‫דאסיקנא גפי מי שמתו )סוף דן כ'ד> ר'י י״א מצריך אפילו רחיצה וקאטר ת ה ־ ג עלמא כוותיה לגמרי מכפר אלא אע״פ שנכרת עונה נה ענ״ל‬
‫לה" ק ר׳ יוחנן ללידי לא סנירא לי דצריך כתר רב אלב‪-‬ס איכא כיד הא ד א ב ־ בטלו למכילתא כין לר״תבין ודבריי תמוהים הס בעיני למשמע מדבריו‬
‫שלא אפרי לקחת במבואות המטונפים‬ ‫להפסיק אלא מניח ידו על פיו וקורא אלא‬
‫אלא דית אבל ק״ש לא דאין דית מקכלין‬ ‫ללש‬ ‫לדידך דס״ל דחיינ להפסיק אם שהית‬
‫לגמור את נולה חזור לראש והאדא״ר יוחנן בכל מקיס ייויןר להרהר בד״ת חין חב״ה טומאה והא ולאי א כשגגה שיוצא׳ מלפני השליט היא דהא נפי מי שמתו)כד‪ (.‬גבי‬
‫וני׳ המרתן ה״מ לכתחלהלשום מחשבתי ולט לחשב בד״ת אסור אבל אס ניר קרא ההיא למבואות המטונפים תניא בהדא לא יקרא ק״ש ועוד לאין לית מקבלים‬
‫ק״ש או קורא בדית ומטא למבואות המטינפית א״נ להפסיק ומייתי התם תניא טומאה שמשמע כל ד״ת דאל״כ לא הליל אלא אי[ ק״ש מקבלת טומאה ועול דר״י‬
‫טתיה דרבי יוחנן וריב״ל נמי קאמר הכי דאין צריך להפסיק ואע׳ג דיב תפדא דאמר אק ל״ח מקכליס טומאה מקרא מייתי לה לכתיב הלא גה דנרי כאש מה אש‬
‫פליג עליה דצריך להפסיק ומייתי נמי התם ת״כ דרב חםדא יכ״פ הרי״ף ישאי אינו מקבל טומאה אף ד״ת אינם מקבלים טומאה וכי היכי דשייכא האי דרשא‬
‫פוסקים הגי י״מ פסקי כר׳ יומנן דא״צ להפסיק יסיל דהני קיאי נס אני נתת׳ נקיש ה״נ שייכא בשאר ד״ת ועוד ראם איתא למבואות המטונפות מותר לקרות‬
‫להס חקים לא טוניס היי מושכי העין נחנלי השיא יכי דבר ה' ביה כולהו מייר׳ ק״ש הייה דבמקיס שיש בו צואה ומי רגלים נמי שרי למ״ש וא״א לומר ק להא‬
‫בלכתחלה שמשים לבי לקרות במבואות המטונפות אבל אס ניר הולך וקירא סוגיין בכיליה פרק מי שמתי לאסור לקרות ק״ש במקום שיש בו צואה ימי רגלים‬
‫ומטא למבואות המטונפות א"‪ 5‬להפסיק לר' ״חנן והיו משישים דהיינו דאר״י בן או גרף או עביט עד שירחיק מאחריו ד״א ומלפני! כמלא עיניי יאדרנ' ק״ש חמור‬
‫בתיר' בסתם אין ד״ת תקנלין טימאה פי׳ דכשעיסק ניר בדית א״צ להפסיק מכני משאי ד״ת לענין ריח רע שאין לו עיקר כמו שנתבאר בסימן ע״ט הילכן ודאי‬
‫הטומאה והיו מפרשים דל״ש עוסק בקיש וליש עוסק בד״ת והשיג עליהם דאין לא שאני לן בק קיש לשאר ד״ת דכטלהו כמקים שיש בו צואה או טינופת אסוי משים‬
‫זה נכון אף לסברתם דהא ר׳ יוחנן נופיה לא אמי דא״צ להפסיק אלא נק״ש בלבד והיה מחנך קדיש ומה שאמרו אין ד״ת מקבלין טומאה היינ! כמקום שאין כו שוס‬
‫משוס דכ־ון דהגיע ימן ק״ש והתחיל לקרות אעייג דמטא למבואות המטוננית דמניח טינוף כלל וגס האדם הקורא נקי מטינוף אלא שהוא טמא שנגע בשום טומאה אז‬
‫ידו על פיו וקורי ולא יענור זמן ק״ש אכל נשאי ד״ת אפי׳ כני התחיל בד״ת מ״מ שינתה טומאה מגופו כנו! שהוא זב או נעל קרי בהא אמרינן דאין ד״ת מקבלי!‬
‫כי מטא למקום מטונף פיסק ואם לא פסק ה״ל נכלל כי דנר ה׳ טה דהיינו כמי טימאה ינק ק״ש בין ד״ת מיתר לקרות ויה היה פשוט אצלנו בשאר טמאים ומתקנת‬
‫שמתתיל לקרות או להרהר במקום מטונף וביה עלו דכי־׳ הי׳ יינה על נכון מיהו עויא היינו אוסדיס לבעל קרי ואתא ר״י ב״כ !התירו יקרא דהלא כה לנרי כאש‬
‫אנן לא קי״ל הכי אלא הלכה כרב תסדא דאכי' לקיש פיטק כ״ש לשאי דית ואפי׳ אסמכתא בעלמא הוא דהא עזרא נמי ידע דאין ד״ת מקבלין טומאה יאפ״ה גור‬
‫על נעל קרי וכבר כתבו התוספות בסיס מרובה )שס( והיד יונה בפרק מ׳ שמתו‬ ‫הרהור אסור אס לא דהרהר לאנסו כדלעיל נסי' פ״ה ‪.‬‬
‫והרמנ״םבסוףהל׳ ק״ש טעם לדבר היאך היה כת לר״י ביב לבטל תקנת עזרא‪:‬‬ ‫ו ל א ן דוקא לטטלתא וכי' השתא קאתי יבינו דמסקנת התלמוד דנהוג כותיה‬
‫דריכ״ב לגמרי דאסי' רחיצה נטי קבק לא בעינן איל אכתי לא גילה ן ד » כ׳ אתא ועירי אמר כטלוה לטטלת׳ כר״י נינ ג״ז נפי מי שמתי •‬
‫"‪ I‬י^ן״״״ז ילאי דוקא לטבילתא אלא היה נמי רחיצה בט׳ קבין לא נעי דהא‬ ‫לן רטנו האי מנהנא דנהוג עלמא אי הוי נק לדת יבין לקיש ותפלה או אינו אלא‬
‫לא מצריך אפילו רחיצה זכי׳ בפרק מי שמתי אהא לתניא מעשה‬ ‫כד״ת ולפיכך הניא דברי הרי״ף ודמסיק ע״ש רנ האי גאון דאין מתפללי; עד ר' יהוד׳‬
‫שירחצו כלומר רתיצ׳ גט׳ קבץ צריך לתפלה ולפי דרכינו האי לא כתנ אלא דאי! בהלמיד אחר שהיה מגמגם למעלה מר״י ב״נ אחר לו בני פתח פיך ויאירו דבריך‬
‫מתפללי! עד שירחצו משמע דיקא תפלי שהיא דרבנן אבל קיש שהיא דאורייתא שאין דברי תורה מקנציס טומאה כ' הרשכ״א תהכא דר״י נן נתירה לא מצייך‬
‫אין לעבור מלקרות שמע משהגיע ימנה לכך הניא בשס הרי ישעיה דכתנ דאין אפי' נתינת ט׳ קבין והא דאמרינן נהוג עלמא נטבילתא כר״י לאו למימרא‬
‫לתלק נין לש לתפלה דנקיש נמי לא יקרא אא״כ רחץ נט קבין ואמי וכ״כ בה״ג דטנילתא דוקא קאמד אלא משוס לאינך מציכי טבילה קאמרהכא דטטלה להקל‬
‫ואפי׳ בטי קטן נהגו להקל‪:‬‬ ‫וכו׳ סי׳ דמדכתנ דקרי בתורה בקיש ובתפלה ויורד לפני החיבה קמי טבילה אלמא‬
‫משמע לבלש ובתפלה וכשיירד לפני התיבה טנילה היא דאיג! צייך אכל רחיצה ד ת יי רב אלפס איכא מ״ד הא דאתרי׳ בטלוה לטטלתא טן לד״ת נין לק״ש‬
‫בטי קבין צריך ואע״ג דנתורה א״צ אכי' רחיצה גט קבין מ״מ בק״ש ותפלה צייך ״ ״" ותפלה יכו׳ עד אינן מתפללין עד שירחצו הכל לנרי הדי״ף בפיק מי‬
‫ונדכתג הרי ישעיה והנ״י הקשה על דניי רכיכו כאילו כתב נ' שביית בסחס שמתווב״כ הרא״של״כ שם וכתכ הר׳ יונה דהא דקאמר רב האיי אין מתסללין עד‬
‫בלי מתלוקת והסברות חולקים ולא דק • גם פי' דברי הר׳ ישעי׳ בהפך ממה שיראני אפשר היה לומר שכיינתי לימד שירחצו במ׳ סאה אנל הרי״ף כתכ ולא טבילה‬
‫דוקא אלא רחיצה בטי קבק ואפ״פ שמה שהזכיר הרי״ף ט׳ קבין איני על דברי‬ ‫שכתבנו ולא נהירא •‬
‫רטנו‬ ‫ומיש‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫יל( דאמר ו נ נסמן וזי נרינ״נלאמי ל״ח אין מקבלי; טומאה נ״ל דרכינו לישכא ויי י נ י נ‬ ‫השיעורים כשהיו מנחים תחת למטה וגא־ן פיידמיייי לאחי המגיה שחתמו שקורא מיד ‪crc‬‬
‫ניקנו •אזיל ואל״נ קשה הא ונינו כנר נ מ נ גינ כל הנאואין ק‪-‬לין כ• ושימ‬ ‫היה פחית חג״ט סת־ן ליי‪-‬יה כ ״ י נ י למטה הוא ילא יקיי 'אס יתיקיס י ן ימטה ׳ויל‬
‫ישילד־ין זיח מקילין טומאה ונעל קרי אשיר ממעס אקרילי לנא חקלוע ראש אלא תפס‬ ‫טפחים רשות אחרי היא ומ ת י אנל מגי ועי ״ נעימ 'לא תיפשטא וכן נייה פ׳ ייין‪ .‬ולהלי‬
‫לנוי י " נינ ילע״נ אנעל קל• נמי קאי דייל הגמרא פרק מי שמתו מעשה נמלמיד א' שהי׳‬ ‫לא הניא זאת האינעיח כי היא פסק כת״ץשתס‪-‬י נין לפני המט' ובין לאחריה ‪-‬וחת החינעיא ללא‬
‫חגיגס יקיא למעלה חי"׳ ניכ א״ל ננ׳ פתח פין ויאירו לנלין שאין לנוי תורה מקבלי!‬ ‫נהלנתא ומי״ אם ח־יתק הגרף מהמעה י ט מ ת י לישות חחית היא טכ ל •כתנ עליי ב י‬
‫טי״תה שלחיי הלא כה לבר־ כאש מה אש נ" ופירש" שהיה מגמגם וקורת שהיה נעל קרי‬ ‫ומריו פמוהין לעיני עכ״ל ינאחפ שלכא יה לנרי י' יריחס תמוהים לממיג תי איירי כשהמטה‬
‫ולא היה קורת התיביח בצחות אלא מגמגם וחית דמפרשי שהיה קורא התיבות כלינו אלא שלא‬ ‫עצמה גנוה' י א״כ הלי מתינה גיזייה יא‪ -‬לא היה מריחק ׳"כ׳ לאתי הייי‪-‬יה י״ל לייית‬
‫היה ק!יאהאוכרות ע'כ • וכתב נ״י והיינו כמקום שאין נו טנוף כלל וגם האדם הקורה נקי‬ ‫למחיצה גיירה היא אי אין המטה עציה גבוה ייט כ׳ כיי הכל• אתר המטה ׳׳ט י " ' ת״‬
‫מטיגוף אלא שהוח טמא שנגע כטומאה תו שיצא טימאה מגופו שהוא נעל קי• נהא אמיי‬ ‫י לפרש פ• רחיק כזה ולא פ׳ כלפי ר‬ ‫ה ת א נ פ י חין כתן מחיצה כלל עי׳‬
‫דאין ד ת יזיןנל־ן טימאה ואין סילוק ‪<3‬ן ק״ש לז״ת ללא כל׳ יונה ענ״צ נקיצוי ועיין‬ ‫יינה ועיי ורב״ שיתריס יה סת ‪1‬ה וממחלה נתב להאינטיא אליר־ יישר ג וכהק הגאין‬
‫‪ 01‬וא״צ טבילה אק יה מוכרי רנ נחמן אלא לנוי לניני הס שהי• מיל נשמין‬ ‫נויישה‬‫כיופיה אנל היי״ף ס ל הלנתא כתי ק •ממיל־ אני ה א י־ט לאחי י י ג ה לא יקיא וא״״כ‬
‫‪:‬‬
‫כתב ינינ׳ דיי ׳הילת לא מציין אפילו לחיצה ופן משמע לקמן מוגוי הלאנ״ד ׳ק״ל‬ ‫כתנ ומ״מ א‪ 0‬יריחק הגרף מהי־‪-‬יה כו ישמע ווה תני לה״ ף י ימה וישיא ליה ליי‬
‫‪ 01‬דחא וני יהיוה לח מצרין נו׳ וקאמר ונהוג עלמא פ" וקאמד לנ נחמן לנהוג עלמא‬ ‫ירוחם נפ" ללי יונה ק שיא גלולה וענ!רה לאמא' קאמי רשנ״ג לפ‪ •:‬המטה מרחיק ו חיית‬
‫כויחיה וממילח נרי מ״ש ועילי פשו להו לענילתא א־נא למימל לליל טבילה קחמי‬ ‫והא לא םגי בלי אמופ והת אגיף של חיש תו של ען קא׳ יכמ׳יש נפ‪-‬ישה בשם הייפישיס‬
‫אלח להשי־עינן דנניליס למקנת עויא שתיקן סנ־לה וממילא איצ נל‪-‬ם ‪ .‬א״נ סמנינן על‬ ‫ורינו כצואה ונצואה צריך להרחיק לננ״ כמלא עיניו וכמ״ש רנינ׳ לעיל ש׳ ל ג יע ט וללאייה‬
‫הירושלמי שכפב הרחנייו נסמון לח אועיל׳ נפלט כיין לגס בגמלת לילן אימא גהגא נעלמא‬ ‫גס פ״ק ע״נ לא ־סי אלח כאינ‪ -‬ירהי־ י״א אבל אס מיתיק אפילו בלפני התניה מ רה‬
‫כל׳ ׳הילה נן נפילה וסיח התיל לגמר־‬ ‫לנרסוק ר אמות םגי וכיח רבנן ורשנ״ג לח ש״ל וכיין להיחיק למלת עיני־ גני צואה א״נ‬
‫ואינא‬ ‫וו״נינן לה־ נוה נניח הכסא דא״כ דנת לפסק נציאה ללפניו מרחיץ ימלא עיניו ולא למאן‬
‫וצל הסוגיא ההיא משמע ואין חיליק ני; צ־אה לבית הכסת ־כמ״ש לל וה לעיל ס׳ פ'ג וניין‬
‫לדחוק לדעפ הגאון ומ״ש ושנ״ג לפני המטה מרחיק ל אמית לא ץאי ‪•-‬יישא לקת;׳ לנגלן וכנגדו •ואי נמלא עיניו אסור אלא ה״ק מרחיק ל׳ א»‪.‬ת מינו דהיינו מחויר פנ״ לחתיויו‬
‫שאינו רואה הכלי וכתכ אח־למופלינחפ־ק בלפני המטה הא ‪ t f 1 r l ; j‬־ ^ אלא מגלן חבל לאחי״ וויי מיוה • אה״נ לעס פיק ולאי לא פליג בהא ונלא ואת נמי ע״נ נת פליג‬
‫נהא תייק ולשני׳ג הלא תאם קו‪-‬א מיו ום״ל לתייק לא‪-‬־י לתתר המעה איני קייא מיי כלא היחקה אנל להלחקת ל' חמות דלפנ׳ המטה אפשל ללא פליגי וא־כ ישנ״ג ואמו למי המטה‬
‫מרחיק ו׳ אמות משים רשב״א איצטרין ליה דלרשנ־א לת שיין כלל הרסית ו י ־ דנל סנית מ" חמופ דמי לן צרין לדחוק ללעת הגאון ע״נ נכי ר׳ •וגה ווה נראה לחוק נעיני ל' ייוהם‬
‫ועיק ולנא לפשק הילנתא פחות מגי נלבוו למי ״י רשות אחריתי היא כי׳ תיני מחוש תיל׳ לפי' הו יונה ינמ״ש נכוישה • לכן כייר' ׳מסם לפחות מגי וי' הכל קאי אאחורי המטה‬
‫וכלל פי' נראה שהיא פי' וילא׳ לל שאין המטה גכ־ה יי לל״ע אשיי לקיית ליי׳ לאין מת ‪:‬ה כלל אלא מייל• כשהמטה גבוה י !א״נ כל שהכלי סת־ן למטה פון ג' כלבוד דמי וכיון שתלם‬
‫עומר סמון למטה •עיקר תשמיש של "לס למעלה מ" כיניתר נירישלמ׳ בניית יחרכה ‪ r‬ל גס תשמישי על מטה וו ׳נפלט נומניהס שהיו ׳ושנין ממיל על מטיפ א״נ אף שהיא ג נ ה י'‬
‫ותולמ מחיצה עליה לאו מחצין קייש תיקיי כיון שהלל• סמיך למטה ״יי יגם ה א םמון למעה יניה אלילו לרשב״ג אינו קולא ני תס בהדחקת ל׳ אמית • וכפהכלי י״ט אחורי המטה‬
‫לכ׳׳ע קירא מיל םמין למטה חפיל־ ליננ; וכיין ואיני־ מחיצה גמירה •גס הכל• ״ייחק מהמטה •נאיפן שאין לו שייכות פליגי לרשנ״ג ס נ י כיין ריצא מתורת לגול • הרי אין לכל•‬
‫ורבנן םני• וכל שאינו מייחק ״ ״המעה ניאה ממיל כאילי הוא יהלל' בושות אסו כיון שוגיל להשתמש‬ ‫שייטת כלל למשה וו וכיון שיש ימן מחיצה אפילו לא היחיק ו אמית קייס‬
‫גמטה ו ו ‪ .‬ילפני המטה ילאסר המטה לקאמי׳ רשנ״ג וינגן הכל אאח‪-‬ר׳ המגיה ק ״ חלח שנלשתין הכלי מרוחק ג' טפסים מהמטה ואו ה ו ל ט ל לפני המטה קרי ליה והיא והמטה‬
‫כ‬ ‫ה‬

‫<חלת גולמא היא ומשינח מתוית לנוו אתי המכה קרי ליה ליון שאין צו פל ין שיילומ אל המטה יהל׳ פי' רבנן סיל נין לפני התעה וה־יגו מון ג' למטה • נין לאחר המטה והיינו‬
‫י פ י מגי מהמטה לעולם תעי קורא כל ויין שאילי מרוחק י״ט מהמטה לעולם יינו ייית ורשנ'ג ס״ל יואי כלפני היוטה והיינו מון ג׳ למטה מרחיק ו׳ אמות ולא מהנ־א המטה‬
‫למסיצה כיון רהיא רגיל להשתמש נ»עה וי תבל נל שינת מתירי לביר והיינו לאחו המטה תו ליפ ליה ש״כית לכלי זה עס המטה ומהנ׳ גינהו של מטה למסיצס • ולפני המטה ממש‬
‫ל ‪ ,‬״ נ ״ ן צהן־ח״ן ל א עיניו ‪ .‬והאנעית דרכ י‪.‬־סו< יני ועל •׳ יהי• אע״ג לנהר• הליני ׳"ל והלא נע־ ליה הא לכל־ג רשניג אלננ! וםיל ואפילו איט מרוחק י מהמטה קורא מיו מ״י׳‬ ‫< מ‬ ‫ע‬

‫וווקא מן׳א־נמ׳ אבל פחות מינן כמיל• היא •כליינישית א ומ• איל מיו שינאסג׳ ויצא מפירת לניל לינ׳ נח׳ או כט׳ ולכי זה תיש מ״ש רבת הילנממ פס‪1‬ת מגי נלנוי עשרה רש־ת‬
‫אחריתי כו׳ לאשמיעינן וכל שחיק מרימק ג׳ מהמטה לכ׳ע ת׳‪:‬׳ ץויא כ׳ אם בהרחקת ל' אמות א‪"1‬פ שהמטה גנוה י וכל שמלישק י׳ לנ״ע אפילו לינגן קורא נלא סופקת ל' ממות ווויי;‬
‫‪.‬‬ ‫‪, , ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לן נ״ל לישנ דנר׳ ר׳ יריחש‬
‫חי׳ פח לא"( דאתר ו ״ ת אין מקנלין י‪-‬״ייאה לתני חלמייי י׳ "יה בפיק יי שחת‪ ,‬לף י״ו ט א יימ וליש ק״ש וליש קריא אמרת לנל מיל' תמרינן אין ו״מ מקנלין טומתה ואין וי‪.‬‬
‫<י;ן לנולחי לת המרי תלא לק״ש ליד אנל ישא־ ליי אסוי והא אמוינן ני לכל ה׳ נוה וגימו • ‪1‬ה הקולא ל״מ נ״נואית המטונפות והחמירו נזה יותר משאי‬
‫נרית־מ לכל שאי ניימ־מ הכית מכפר ולוה ״ינ ״לפי אל־ ־ע י כגכית טיגה הה עכיל ילתנ נ״י ולנריו תמוהים הם נע‪-‬ני ומשמע מונו׳! שלא אסלן לקוות נמנואית סמטונפית כ"‬
‫יהא ולא• כשגגה שיצאה ליי ל נ״י על היגכן ולאי לא שגי לן נין קיש לשאי ל״ת ובל לה׳ בסק־ם שישציאהא׳ שנופת אסור משים יהיה משנין קדוש ‪ .‬ומ־ש ל״ת אין מקנלין טומאה‬
‫הייני נפאום שאיו נ‪-‬שיסטיגיף ללל ונס האום הקירת גק־ מט־ניף אלא שהיא טמא שנגע נשים טומאה תו שיצתה טימאה מגוזי כגון ונ אי נעלקוי נהא אמליגן לאין ל ת‬
‫מינלין טימאה ונין ק״ש ונין ו׳ית חימר לקיות עכיל יא‪:‬־ א סי לי־ לא ידע נלל ־לה וק״ש אסו־ לקלות נמקים מטינף וטמא שאמיי תין דית מיןנלין טומאה ה״נו בטומאה שאין‬
‫נה ממש ונמ״ש הוא ואט׳ י י נה קעלא קנ״א נאגמח היה ולא ילע םיגית לגמלא וכל הלאיית שיניא ני׳ פולס פשוטים הס אלא לם״ל לל׳ יינה למ״ש ד״פ אין מקבלין טומאה וינול‬
‫לירות הייגו רוקא בק״ש תכל שאי ד־ת ייפ‪ -‬כרי קינח היי• והעיניף •על״ •חי; כאן אלא טימאה שיצא מגופו אפיס אשור לי לעסוק נהן ולא משום וו״ת חמייי מק ש וודאי קיש ממיר‬
‫' לעסוק‬ ‫י‬
‫‪1‬‬
‫*י'‬ ‫' י*'‬ ‫< י י‬
‫'‬ ‫ה ע‬
‫^‬ ‫< י י ז‬
‫*‬ ‫ט מ‬
‫י"" ^‬ ‫‪1‬‬ ‫‪71‬‬
‫" י '‬‫‪c‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י ע נ י י‬ ‫״ !‬
‫'‬ ‫‪p‬‬
‫״‬ ‫־ ה ה‬
‫'‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫י‬
‫י‬ ‫ז‬
‫'‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬
‫^‬ ‫‪1‬‬
‫״"‬ ‫'‬ ‫א‬ ‫־‬
‫'‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪6‬‬
‫"‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫״‬ ‫א‬
‫ט‬ ‫ע‬
‫י'‬ ‫‪0‬‬ ‫י ל‬
‫'‬ ‫נ ל ל‬
‫י‬
‫הדושי הגהות‬
‫י*י‬ ‫י•״ א »ייי וויפיז פייפנו י ל וווו •‬
 ‫עט‬ ‫מ״‬ ‫אורח חיים הרכוח ס׳׳ש וברכותיה פח‬ ‫ב״י‬
‫רטנו האיי אלא אליבא ראינא מיל ה^ לזית אבל לשפלה צריך מטלה משמע לה״י־ )‪ ttMV‬ונראה טון יתלו במגמא וט׳ הם רבריעצמו והטא ראי' ממ״ש הראב״י‬
‫לבמקומית שנהגו להקל לאף רחיצה אינן מצריטן לא ללית ולא לק״ש‬ ‫יונה להרי״ף שהניא לגרי רטנו האיי אחר שמי סכרית שנאמרו בפירוש בטלוה‬
‫ולא לתפלה אין לשטח מנהגם ליש להם סמך מהירושלמי‪:‬‬ ‫לטטלתא לאי לאיפלוגי על נטלוה לטנילתא אתא אלא לומר שאע״פ שאין הנרה‬
‫לאחת משתי הסנחת גהגו העולם נא׳ מהם להייט ההיא לסברה ללתפלה מיהא !‪ JJMV‬ומיהי מל מקומותיט נהוג טתיה פי' נהוג טתיה לר״י נ״נלאפילי ט׳‬
‫קטן לא צליך ונמקצמ נוסחאות נתונ‬ ‫נעי רחיצה נטי קנק יהני לייק ממ׳׳ש על‬
‫שירחצו ולא נמנ טל שיטנלי ילפ״י האי לק״ש ותפלה)ה( ואיכא למ״דתקא לר״ת אבל לתפלה בעי מכילה ימיהיננל מקומותינו לא נהוג טתיה יט׳‬
‫ופיחשי לא נהוג טתיה לןעירי למצרין‬ ‫כ ץ ן‬‫‪» ,‬ל ^‬ ‫ז‬ ‫סנרא פליגא על הסכיא ‪ » * .‬י י ״ ולאו דוקא טבילה אלא ד ח י ^ ׳ ‪, ,‬‬
‫ו ר ב ע ו ה א‬ ‫קב‬ ‫ב ט‬
‫י ט׳ קנק אלא לא צריך אפילו ט׳ קנק ‪:‬‬ ‫_‪ L‬״‪,‬״״״ן‬ ‫י י‬ ‫‪.‬‬‫‪v‬‬ ‫נתחלה להא לאמרזעירי נטלוה לטנילותא‬
‫זמן‬ ‫^ ^ ‪ .‬״ ‪ ,‬דבגמרא ליכא האי מלתא בהדיא נקומ מגהג כל ישראל בייי‬ ‫»‬
‫ל < ‪ 1‬ט ל י מ א א ל א ה ו א‬ ‫ל‬

‫קטן נמי לא נעי‪ .‬יאם טה רטט מפרש שבעלי קריין אע״פ שאין להם מים איגן מתפלליו ער שירחצו‬
‫לנרי רטט האיינן יש לממיה על רטט )‪ 0‬והיד ישעיה כתב )׳(שאין חילוק בין ק״ש לתפלה וכ״כ בה״ג)א( והשתא גהונ עלמא דקרי בעל‬
‫שנתנ הםנרית סתם נאילו אין מחלוקת קרי בתורה בק״ש ותפלה ויורד לפני התיבה קמי טבילה ונראה כיון דתלי במגהגא אזליגן בכל דוכתא‬
‫י‬ ‫י‬
‫בתר םנהגא דנהיגי כיה והאירנא לא נהוג בטבילה ולא ברחיצה לא לר־ת וק״ש ולא לתפלה <־‪ 0‬וכ״כ‬ ‫י(יליר‬ ‫‪ftp‬‬ ‫‪,‬״״ ' ‪ ,‬ן ! ^‬
‫ע י ה‬
‫ש‬ ‫ט‬ ‫ו‬
‫ל‪,‬״‪ !,‬הראב״ר לא נהוג עלמא כר״י אלא בטבילה אבל ברחיצה לא נהוג כותיה וזעירי מצריך ט׳ קבין‬ ‫‪ ip‬ל^לה‬ ‫‪c‬‬ ‫‪ 3‬י ן‬

‫לני היני ללק״ש לא נעי שים רחיצה כך ומיהו בכל מקומותינו לא נהונ )ס״א מיג( מתיה אף כט׳ קבין וסמכו על הירושלמי דגרסינן התס גבי‬
‫לתפלה נמילא נעימילי וזה שנתנ נס״יך יוה״כ אסור בתשמיש המטה השתא ברחיצה אסור בתשמיש לכיש כלומ' אסור לו להתפלל בעודו בעל‬
‫ב ע צ‬ ‫י כ ׳ נ‬
‫קרי עד שיטבול וכיון שאסור ברחיצה ליש בתשמיש המטה ומשני במקום שאין טובלי! ואם איתא שצריך‬ ‫רח‪/‬י«מ נ ר ^ ן ^ ^ ל‬
‫זמן‬ ‫ט׳ קבין מאי משני אכתי ברחיצ׳ אסור כ׳׳ש בתה״מ ‪:‬‬ ‫)‪ vj'fo‬רטט ינר^ה טין לתלי ב ^ א‬
‫אולינן ננל לינתא נתר‬
‫מנהגא יטי הם לנמ עצמי יהניאראיה ממה שנמנ הראנ״ל לא נהיג עלמא נר׳ יהילה אלא נטנילה וט׳ יעל סיף הסי' הבל הוא לשון הראב״ל וביאור לנרי! נלומר‬
‫אע״ג לר׳ יהילה לא מצרין אפיי רמיצה נלמשמע ממאי לאמר פתח פיך ויאירו לנרין וכמו שנתנתי ז!עיל זעירי לא אמר לבטליה אלא לטביליתא אבל לא‬
‫לרחיצה שאע״פ שלא היי טינלין היו רוחצין נט׳ קנק ואע״פ לניומי לזעירי לא נהונ נרי יהילה אלא נטנין טנילה אנל לא בענק רחיצה מיהי בנל מקומותינו‬
‫נהוג טותיה נלומר נר׳ יהולה גם נעגק רמיצה נטי קטן ללא צריך ימשום לאינא לאקשויי ניק לזעירי לאמר לנהוג נרי יהילה לא אמר לנהוג נוותיה אלא לנטל‬
‫טניליתא אנל לנטל רחיצה לא נהיג טיתיה מהינא תיתי לן לנטל גם הרחיצה לכך נתב שסמני על הירושלמי לגרםינןהתם נפרק בת<נא ליומא אהא לתנן י״ה‬
‫אסיר נאנילה ינשתיה ינרשיצה ובתשמיש המטה איסמהי נרחיצה היא אסור נתשחישהחטה לא נל שנן תפתר נחקום שאין טינליןוהבי איתאנמי בפ״ק לתענית ומפרש‬
‫הראני? להט פרין ניק לתני אסיר נרמיצה למה היצרן לשטת לאסור נמשמיש המטה לטון שאם שימש מטתו א״א לו להתפלל ער שיריזן והיא אסי׳ ברחיצה לא‬
‫היהצרין לשט' שאסור נמשמיש ומשנילמקי׳ שאין טונלין לקיריייןאיצטחןלאשמועינן לאסיר נתשמיש ומקים שאיןטינלים למאמר על נרחך לימר להייני שאינם‬
‫ריחצים נלל לאל״נ מאי משני הא אע״ג לאינם טינלים מאמר שהם ליחצים הלראקישיק ללינתאטון לתגי אסור נרמיצה ל״ל למיתני אמר משמיש אלא ‪1‬לאימק‪1‬ם‬
‫שאינם טובלים ולא חחצים קאסר אלמא יש מקומות שנוהגים שלא לרחוץ נלל נמ‪ 1‬שאט טהגים ‪1‬גם הרפנ״א הניא נפרק מי שמתו ירושלמי זה ופירשי נמי‬
‫שפירש הראכ״ל שיש מקומית שאינם רוחצים כלל ונן נהנו ננל מקומותוט ע״נ והרמנ״ס נתנ כסיץ הלנות ק״ש שנהגו נל ישראל לקרות נתירה ולקרוס קיש והן‬
‫נעלי קריין ‪1‬נפ"ל מהי תפלה נתנ שעורא תיקן שלא יקרא נ״ק נל״ת על שיפטל ונ״ל שעמלו אמ״כ התקיט אף לתפלה שלא יתפלל לק על שיטמל וכבר נטלה‬
‫תקנה זו של מפלה לפי שלא פשטה ננל ישראל ולא היה נמ נצמר לעמיל נה יאמ״כ כתנ מנהג פשוט נשנער ונספרר פאק נפל קרי מתפלל על שחחן נל‬
‫נשרי נחים חשים הנק לקראח אלהין ישראל נל״א ננריא או נחולה שנעל אנל מולה שראה קרי לאונסי פטור מן הרהיצה ואין נזה מנמ ונן זנ שראה קרי ינלה‬
‫שפלטה ש״ז אין נהם מנהג אלא חקנחין עצמן וריחצק יליהם ומתפללים ענ״ל ומה שחילק נק נריא למולה נראה שסמט נזה על מאי לאסיקנא נפרק מי שחתי אמר‬
‫רנא נריא המרגיל וחולה המרגיל ח׳ סאה ונריא לאנסו ט׳ קנק אנל חולה לאנסו פטור מנלום יפירש״י למרגיל הייט שממשין הקרי עליו בלומר שמשמש מטמו ע״נ‬
‫וטון לקי״ל רנטלוה לטנילותא וס״ל למי שנער וספרל ללא נטלו אלא לל״תאנל לתפלה נהי לנטלוה לטנילה רמיצה נט׳ קנק מיהא נעי א״נ נריאנין מרגיל נין‬
‫שאיט מרגיל וחולה המרגיל צריטס רחיצה נמשעה קנק לרמיצה נמשעה קנק אמר התקנה נטנילה ק‪1‬לם התקנה ומולה לאנסו פט‪1‬ר מנלום לנזמן‬
‫התקנה גמי היה פטור והיה תמיהא לי טון לקי״ל לנהליה לטניליתא היאן רנא לנתרא הוה אסיק הלנתא נריא המרגיל וחילה המרגיל מ' סאה ומצאתי להרשנ״א‬
‫שנסנ משוס לאינא מאן למחמיר נה ולא נהוג נר״י נ״נ קא פסיק רנא הנא הלנמא מאי לומר לאפילו מאן ללא נהיג נרי׳י נ״נ ועטל נתקנתא לעורא ותקנת'‬
‫לרבנן לנתר עזרא ב נמילה המרגיל נריא לאנסו לא צריך אלא ט' קנק ימולה לאנסו פטול מנל‪1‬ס ענ״ל ‪:‬‬
‫‪ ^£"01‬רנינו בסימן רמ״א ויש מסילים ואנשי מעשה שהי! מממירין על עצק וסונלק לקריק להתפלל ומזמרא יתירא היא זו שאף להרי״ף שנתב שיש מצהנים‬
‫טבילה לחפלה ל״ל טנילה אלא רמיצה נטי קנק ואני נתנסי למעלה שא? לא טנילה ולא רחיצה והמחמיר תע״נ ע״נ ‪:‬‬
‫ךך״ןךד יודע להני מ׳ סאה שהתקין עזרא לנעל קרי אפילו טלם מים שאונין נשרים ובלסנן במסבת מקואות ריפ מ׳ מקואות האינו יהורים שנפוצה לארץ נשרים‬
‫לבעלי קריין אפילו נתמלאו נקילון ונן פי׳ שם הרמנ״ם וה״ר שמשון ונפי מי שמתו תניא נעל קרי שנתנו עליו ט׳ קנק מים טהור נדי׳א לעצמו אנל לאחרים‬
‫נליחר ללמוד לאחרים מ' סאה רני יסדה אימר מ׳ סאה מ״מ יאיפליגי אמיראי נחילתיה דרני יהידה ח״א לא שנו אלא נקרקע אנל נבלים לא וחד אמר אפילו‬
‫נבלים נמי ופריך בגמרא נשלמא למיד אפילי ננליס הייני דקתני ר״י אומר מ׳ סאה מ״מ אלא למיד נקרקע אין ננלים לא מ״מ לאיתויי מאי לאיתייי מים שאיטם‬
‫אלמא דלב״ט מיס שאובים נשרים אלא דמר מבשר אפילו לטבול בעודם בנלי ימים שאע״פ שק שאובק בעינן מיהא שיט! נקרקע נעק טגילה • וגרסינן נפ״נ דגיטק‬
‫)טז‪ (.‬אחר רנ פפא הרי אמרי נעל קרי החילה שנפלו עליו ט׳ קטן מים טהור נעי רנ פפא מצי! בתפילה וחציי מסינה מאי מיק! ופרש״י נ״ק ונו' טהור לד״ת‬
‫לעזרא תיהן טבילה לבעלי הריין קודם שיעסקו נתירה והקלו על המילה בנתינת ט׳ קטן אפילי שאיבק נמסנת נרטח אנל לטהת ליננס נמקדש נעינן מ' סאה ‪.‬־‬
‫יחציי נטנילה • שנננס חציו לתיך המקוה ועל חציי נתן ט׳ קטן שא!נין ע״נ וניין דמידי דתקנתא דרבנן היא נקטינן לקולא ואע״ג דתקנת עזרא ליתא האימא‬
‫נתנתי זה משום מ״מ למי שקינל עליו לנהוג נתקנת עזרא ‪:‬‬
‫!‪ J"|Vt#n‬קנק שאמרי דוקא נששופנם עליו אנל לטניל נתינם לא ממי מידי נין אם הם ננלי אי נקרקע דגרסינן נפרק מי שמתו ר׳ וירא הוה יתינ נאגנא‬
‫למיא ני מסיתא א״ל לשמעיה ויל ואייחי ט' קטן ישדי עיליאי א״ל רני חייא נר אבא ל״ל למר טלי האי יהא יתינ מר נגיייהי א״ל נמ' סאה מה‬ ‫*‬
‫מ׳ סאה נטנילה ולא ננתינה אף ט' קטן ננתינה ולא נטנילה ונמנ ה״ר יונה נפרק מי שמתי רמיצס ט' קנק צריך להטילם עליי ננלי שיינל להריקס ממט נלא‬
‫שים הפסקה ינן מינימ נמשניות של טהרות פנ״ל!מפשט לנהי נראה לנאורה לנעינן שנל הט׳ קנק יהיו מנלי אמל ואינו נן להא תנן נפרק ג' למקואות נעל‬
‫קרי המולה שנפלו עליו ט' קטן מיס וטהור פנפל! על ראשו ורוט ג' ל‪1‬גק מים פאונק מנלי אחל מג׳ ומג׳ מצטרפק ימל׳ אק מצטרפין נד״א נזק שהתמיל השני‬
‫ער שלא פסק הראשון יפירש רטט שמשין פ' קבק • בפרק מי שמתו תניא בעל קרי החילה שנפלי עליי ט׳ קבין מים טהיר ואמרינן התם ננתינה ולא נטנילה ואשמעינן‬
‫מתנימין לחבלי אחל אי שנים אי ג׳ ובזמן שמתמיל השני על שלא יפסיק הראשון מצטרפין מל׳ אין מצטרפין עניל וגם הרמנ״ם פ״ג למקואות נתנ נבר ביארנו בברט'‬
‫שנעל קמ אם יטה חילה וראה קרי לרצוט וט׳ מה הוא יספיק לו מן הטהרה לענק התפלה שישפוך על עצמ‪ 1‬ט׳ קבין ואמרו שם שאלו הט׳ קטן שיטהר נהם ביק‬
‫לתפלה או מ' ליגק שיטמא הטהיר לתרומה צריך שיהיה שפינתן מג׳ נליס לפחזת ויהיה נזה אחר זה ולא יפסיק שפינת אחל מהם על שיתחיל הנא אחריי יאו‬
‫יצטרט ויטהר הנעל קרי ייטמא הטהור ואם היה מלי ילמפלה אין מצטרפין לא לטהר ילא לטמא ענ״ל ‪:‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬
‫ןף<* ששיעור ט' קבק מללתי ומצאתי שהוא ארבע קלוכדי־יכום " י ‪ 0‬ת ו ר במה״מ פ״ל בשם ראגי״ה משים נמו טהרה ופרישות נעצמן נעת גלותן שאין‬
‫ראיתי בלבדי הגאונים ונשר המנהג בלאמרינן בבעל קרי שמעתי שמקילין בה‬ ‫* הילטת לנה״נ ואף נשמתפללימ אק עומלות נסני חנירותיהן • ונן‬
‫ישחעתי שחחמירין נה ינל המממיר נה מארינק ימיו ושנותיו יה״ה נאמרים עניל‪ :‬ינמינ בבחני מהיר ישראל סימן קל״נ שהיא החיר נימים הטראיס ינהיג שלטת‬
‫מתאסשת לנ״ה לשמוע תפלה וקריאה שילט לנ״ה וסמך ארש״י שמתירו מפני גחמ חח לנשים ני היו להן לעצטן חח ילמתלמ לנ שהנל מתאספין להיית נצניר‬
‫יהמה יעמלי איז ענ״ל • והשתא נשי לילן לא נהוג להמנע נלל מליננס לנ״ה ינתנ ר״י ממינ נ״ו ח״ג שראה אנשים!נשים טועים לימי שהחלל׳ ציינה ליזהר מלינגסננ״ס‬
‫על פיענרו מ׳ לוט־ יפי לנקנה ומנהג נטעית הוא וצריך למחות נילן‪:‬‬
‫זמן‬
‫דיישדו‬ ‫פרישה‬
‫)ה( ואיכא ל״״ו יווקא לו*מ פי׳ וק׳׳ש ננלל דת ולאפוקיתילס יק״ל‪) :‬י( וחרב ו׳ ישעי׳ לעסוק בסן לאחו שעה או נל סיוס ייעי שיונה וואי אק לו לעסוק קולם שירחץ נטי קבין‬
‫פיק ואיפשו )ווומה ליה נ»»ני לקמן נסי׳ צ״נ נשם ושנ״א ע״ש לענין נטילה וקיש קווא‬ ‫נמנ נו׳ אין יה מלי הוי״!( אלא לשק ונינו הוא ‪:‬‬
‫‪ (0‬שאיי חילוק נץ קויאת שמע לתפלה •יי נשם שלק״ש לא נעי ומיצה ומלל ו״ת הוא וודצ לסוו אעיא ותפלה הקלה מ»ני אסוו לו להתפלל עו שיהוו אמיא ליטול יויו ע״ש(‬
‫וסניא ואים למויו יניון שוושו ווש לאין לקוות נתווה במקומות המטונפות מפסוק ני ונר‬ ‫<ך לתפלה נמי לא נעינן אפילו ומיצה ‪:‬‬
‫ה׳ מס וגו׳ שמפרש נו נ ד ת נמצא שהממיוו נוס יותו מנקיש שלא למדו מוה םפסוק בווואי‬ ‫)ס( והשתא נסוג נו׳ עו קמי טנילס קנל צ׳ ו׳ ישעיה • ומכאן ואילן צ׳ ונינו‪:‬‬
‫)ט( וכ״כ הואנ״ו נו׳ וועיוי מצוין ש׳ קנין ומיהו ננל מקומותינו נסוג נוותיס אף גט׳ חנק גס נזה יש לנו לסםמיו נו׳׳ת יותו יזנק״ש ואע״פ שגס יךש אםוו לקוות נמנואות המטונפות‬
‫לא צמוו אותו מפסוק ני ו נ ו סי ניה ווה לאו מטונף סוא שננו קינח הטינוף סייל ומותו‬ ‫ונקצת נוסחאות איתא ומיהו ננל מקומותינו לא נהוג נוותיה טי והיא היא ‪.‬‬
‫לקוות קיש ננ״ל פשוט נועת ו׳ יונה ווו״ק ‪1‬עיין עיו נו׳ יונה וף י״ו ע״נ ווף יש ע״א ‪:‬‬ ‫ואס גוסיגן נהוג נו־תיה קאי אוינ״נ וני גוסינן לא נהוג נוותיה קאי אועיו׳ אן שלגוס ׳‬
‫ומן‬ ‫לא נהגו אין לשון אף נומיצה מתיישנ סיטנ על סל' ומשמע ונטניצס ששיטא ולא קי״ל‬
‫נועיוי אלא אף נוסיצה לא נסוג כוותיס וזה שקו שנטנילס נסגינו נועיוי לנו נואם יומו‬
‫לגווסנהגו נוותיה ואוינ״נ קאי וניאור ונויונן סוא נלומו אע״ג ור' יהוואלא מצרין אט' ומיצה נומשמע ממאי ואמו פתח פין ויאירו ונוין ונמ״ש לעיל אנל זעיוילא אמו ונטלוהו‬
‫אלא לטנילה אנל לק צוחיצה שאע״פ שלא היו טונצי[ היו ווחצין נט׳ קנח ואע״פ ונימי וועיוי לא נהגו נוי יהווא אלא נענין טנילה אנל לא נמנין ושיצס מיהו ננצ מקומותינו נסגו‬
‫נו׳״י ‪4‬ס נענין ושיצס ומשום וקי ליס לוחות ונוי יעיוי נולא נצוםל‪ p‬מניא ואיה למנהגינו מוהוי היוושלמי נאמו ומה שלא הניאו ואיה מונ יחיק הניל ואמו נהוג עלעא נוינ״ני״ל‬
‫פ‪9‬‬
‫ומהתם אין ואיה אלא ליךש ומעשה וויג׳ינ אקיש סיה מרש לעיל אנל נתעלס אפשו ובעינן וחיצס וע׳ קבין להגי מניא היוושל״י יה* א ל ס יק״צ‪:‬‬
‫ומן‬
‫חרושי הגהות‬
‫ב ד״ל בחולה יופרניל ‪ '0‬סאה ונ"» בריא יזםיגיל ובטא לאנשים׳ קניןוזוריו לווגיה ובריא לאנסו‪:.‬‬
‫עיין‬
 ‫ביי‬ ‫אורח חיים הלכוח תפרה פט‬ ‫ב׳ח‬
‫תפלת השחר תתחיל משעלה עתיד השחר יפי׳ ריש פרק ד׳ דברנית‬ ‫‪ £ £ £‬ץ^ןן תפלת השחר ופי' פלונתא דת׳ק ור' יהידא נחשגה ריש פ' ת״ה ה ר ז‬
‫‪ ) I‬נ י ‪ ( :‬תנן תפלת השחר עד חצות רבי יהידה איחר ער ד' שעות‬ ‫״‬ ‫‪ I‬יאסיקנא )נדף כ״ו( דהלכה כי׳ יהודא דעד הוף ד' שעות ה י י וחנה‬
‫דקרבן תמיד של שתר נמי לא הוי קרנ אלא עד ס ק י לי שעית ולא כת־ק ; א ת י ימכיק בגמרא )ני•( דהלכתא כרני יהידה הואיל ותבן בבתירתא נייתיה ואסיקנא‬
‫עד תצית היה קרכ וכתב הרא״ש להתחלת הימן הוי נחי כמו קינן תתיד משעלה דעד כיף ד' שעות קאמר יגרסינן בגמרא ) ט ‪ ( .‬ירמינהי מציתה כלומ׳ של קיש עם‬
‫ה ק החמה נדי שיסמין גאולה לתפלה‬ ‫עמוד השתר והאיר פני המורת ובפ״ג‬
‫לתמיד תנן א״ל צאו וראו אס הגיע ותן‬
‫ונמצא מתפלל ביום נלומ' ימשמע ליה ואין‬
‫זמנה אלא עם הנץ היזמה דוקא והיכי‬
‫הלכות תפלה‬ ‫השתיטה אם הגיע הרואה אומר כיקאי‬
‫קתני מתגיתין עד חצית או עד ד׳ שעית‬ ‫מתיא בן שמואל אומר האיר פגי כל‬
‫המזרח פי' שלא היה אומר כלוה עד פ ט !או וא‪ 1‬ן ^ י ן ת פ י י ת ה ש ח ר מ ה ח י ל מ ש ע י י ה ע מ ו ד ה ש ח ר ו ה א י ר‬
‫ומשני כי תניא ההיא לותיקי! יפירש״י‬
‫לותיקי! המקדימי למצות וממזרים לעשות‬ ‫‪,‬‬
‫יני ה מ ז ־ ח •;•היא כ נ ג ר ת כ י ר ה ש ח ר ו מ א ו ת ה‬ ‫שהאירי פני כל התירי שאין מספיק כשהבריק‬
‫השחר כנקידה נלכד יהלכה כחתיא נן ש ע ה ו א י ל ך ה ו א לנינה ונו'מ עיקר מ צ ו ת ה ע ם רנין ה ח מ ה א ל א דנר בזמנו ומצותו מקדמים לאחר הנן‬
‫שמואל וא״כ התחלת ימן תפלת השחר נחי שאש התפ־יל משעי ‪ ,-,‬ע כ ו ר השה־־ יצא ו נ מ ש ך ע ר סוף ר׳ ש ע ו ת החמה להתפלל וני תנן במתני׳ למאמרים‬ ‫‪1‬‬

‫שלא יאתר יותר שמשם ואילך עבר הזמן‬ ‫אלא‬ ‫דיקא כשהאירו פני כל המירת‬
‫]•‪) [:‬בי ואם ע ב ־ ) כ א ולאו ו ה ת פ ל ל א ת י יי ש ע ו ת )ס״א יתפלל( ע ד‬
‫וכתב שם הרא״ש תפלת השחר עד חצות‬ ‫לעיקר מציתה עם הנן החמה כותיקין‬
‫‪1‬‬

‫וכתכ הרי יריחס זמ; תפלה משיכיר את ח צ ו ת א ע ׳ פ שאץ לו ש ב ־ כתפי ׳ בזמנה ש כ ר ת פ ל ה מ י ה א א י ב א וכי׳ יתתלת זמנה יראה משעלה כרק השחר‬
‫והאיר פני המזרת מידי דהוה אתמיד של‬ ‫וכיון‬ ‫חבירו נרחוק ד' אמית ומציה תן המונחר‬
‫שתר אע״ג דעיקר מצותה ע ם הנן החמה‬ ‫שיתפלל אחר הנן החמה מיד ואס התפלל‬
‫כדכקיב ייראוך עס שמש מ״מ אס‬ ‫משעלה נרק השחר והאיר פני המירח‬
‫יצא עכ״ל והקשה ב״י דהא אביי ל א קאתי אלא ולתפילין נאתייס דאתיי חשיניי התפלל ביי השעה יצא והתנא לא תש לפרשו דמילתא דפשיטא היא כיק דזת!‬
‫את חכרי יכו' ולא לחכלה כאתייש כמו שהיין הר׳ ירוחס ולפעד״נ ד ו נ י פ‪:‬יט התאוחי שלה ר א בזמ! התמיד הוא הדק לכל זמן המוקדש עכ״ל וגס התו׳ כתני‬
‫בשס ריח גב־ ״ובדא דאבוה דשמואל וליי דבסמוך שומן תפלת השחר מתחיל משעלה‬ ‫הוא שגס הי״י ס״ל דאביי ל א קארי אלא ולתפילין כאחריס א ל א ו י ־ י י ס ל‬
‫דהלכה כרב הונא דקאמר דנימן ק״ש הלכה נחחייס וכלפפק י ס רטנו לעיל ריש ע יה וכן דעת הרמנ״ם שכתבבפ״ג תהי תפלה תפלת השחר תצותה שיתתיל להתפלל‬
‫סי׳ נייח וכיין שצייךלהסמיך כאילה לתפלה א״כ כע״כ ים ימן תכלה לכתחלהצייך עם הנן החמה ואח״כ כ ת נ המתפלל תפלה קודס זמנה לא יצא י״ח וחוזר־ ומתפלל‬
‫איתי יוחנה ואם התפלל תפלת שחרית בשעת הדחק אחר שיעלה ע״ה יצא ור יי‬ ‫שתהי׳ תשיכיר את חביו יכו' לאתי שקיא ק״ש וברכות׳' א ל א דאש התפלל קולם‬
‫כתנ וחן תפלה חשיכיר אמ חנירו ברחוק ד״א ומצוה מן המובחר שיתפלל אחר‬ ‫שקרא ק״ש משעלי ביק השחי יצא דכך היא ימן תפלה נ ; " ל פשיט‬
‫ן^ן״י^ן ואס עבר יהתפללאחר ד' שעוה על תצית כיי כ״כ לשסהיייןייהרא״ש וכ״כ הנן החמה מיד יעיד פשוט בתפלת השחר דאס התפלל משעלה ברק השחר והאיר‬
‫גס הרמב״ם והאריך ב״י לבאר מאין ראו להורות כך ולפע״ד דבריו ביה פני החיית יצא יניאה שהיא סינר דהא דאמר אביי בפ״ק דנרכית )גו ‪ (-‬לתפלה‬
‫דחוקים אבל העיקר נראה דהכי מוכח התס דאהא דתנן תפלת השת־ על חצית כאחייש דאתיי משיראה את תכירו ברחוק ד״א ויכירנו להתפלל קאחר וניל ג״כ‬
‫פייך ותו לא והא״ר יוחנן טעה ילא התפלל ערבית מתפלל בשחרית שתיס שתיית שהוא סינר דחשייאה את חנירו נרחוק ד״א ויכירנו ומשעלה ע״ה וחן אחד היא‬
‫מתפלל במנתה שתיס ומשני כולא יומא מצלי ואזיל עד חגית יהב׳ ליה שני כ• ה־ני ללא תיקשי הא דאביי על מ״ש הרא״ש כר״פ תפלת השחר ולא ידעתי מי‬
‫תפלה בזמנה מכאן ואילך שכר תפלה יהבי ליה שפר תפלה כדינה ל א יכני ליה הכניס• ל ד י בזה שהרי פ־רשיי דנזמן הנחת תפילין איירי ולא כוחן תפלה וכן‬
‫פירש ה״ר יונה ז״ל ‪:‬‬ ‫והך קושיא ופירוקא הוי נמי לר' יהודא וצריך נאוקימי אליית דרי יודא דעד ל׳‬
‫עיר והתפלל אחר ד׳ שעות ע־ חצית אע״פ שאין לי שכר כתפלה נימנה‬ ‫שעות יהכי ליה שכר תפלה ביתנה וכוי ומשמע לפיו לאן׳ במזיד ׳הבי ליה שכי‬
‫שכר תפלה תיהא איכא כ״כ שס הרי"ן> והרא״ש ואע״נ דליתא לדרבנן דאחרי‬ ‫תפלה לאחר ד' שעות ובתר הכי פריך אהא דתניא טעה ולא התפלל ערבית‬
‫תתפלל בשחרית שתים שחרית מתפלל במנחה שתיס מדתניא חעיית לא יוכל לתקון עד חצות היכא דטעי וצלי לאחר ד' שעות שכר תפלה יהני ליה שכר תפלה נימנה‬
‫זה שבטל תפלה של ערנית או תפלה של שחרית קס״ד דאן נבטל בשיני קאחי דלא לא יהני ליה וכ״כ הרמנ״ס ו״ל ונראה שלמדו כן מדפריך כגמרא אהא דתנן ת״ה‬
‫יכיל לתקון ואפילו לאחר ומן תפלה אחת בלבד דכ־ין שהויע ותן תפלה שנייה אין ע ז חצות יתי לא והאיר יוחנן סעה ולא התפלל ערנית מתפלל שחרית שתים שחרית‬
‫תקנה לתפלה שלפניה כלל ומשני התם ננטל נחדד קאחי ללא יוכל להקין לאחר חחפלל נמנתה שתים ומשני טליה יומא מצלי ואייל על חצית יהני ליה שנר תכלה‬
‫זמן תפלה אחר כיי! שהניע תפלה שלאחריה אלחא משמע לאס ל א הגיע עדיין יימנה מפא! ואילך שכר תפלה יהני ליה שכר תפלה נומנה לא יהבי ליה דמשחע‬
‫זמן תפלה שלאחריה יכול להתפלל אותה תפלה שבטל אכי' בטלה נמדד עד שיניע מהכא שאע״פ שענר זמן התפלה כוליה יומא יהבי ליה שכר תפלה דלא גרע קודם‬
‫זמן תפלה אתית וא״כ לר' ינודה נמי יהבי ליה שנר תפלה מדי שעות על חצית חצית לרב־ יהודה מאחר חצות לכ״ע ולפ״י צ״ל שמה שכתכו הריין• והרא״ש אעינ‬
‫דהיינו ער שהגיע זמן מנחה גדולה ילא עד נכלל דמשהגיע ימן מגאה גדולה שיב דליתא לדרבנן וכוי לאו למימרא דתכח סכי־ת רבנן ילפינ! הכי אלא הפי קאחר‬
‫אינו יכול להתפלל שחרית כלל אלא מתפלל במנחה שתיס דהיינו מנחה תחלה אע״י‪ .‬דליתא לדרבנן וא״כ הוה משמע למיתר דאחר ד׳ ששות לא יתפלל כלל ליתא‬
‫אלא‬ ‫ואח״כ‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫ת כ ל ת ה ש ח ר מ ת ח י ל מ ש ע ל ה ע י ו ו ד ה ש ח ל כו ר י פ לי ו נ ו ג ו ת ת ג !‬ ‫פט ) י ת ( ; ב י ן‬ ‫כי‬ ‫‪ " D‬פ ס ן א [ ןבי\ ת פ ל ת השחר מ ת ח י ל מ ש ע ל ה ע מ ו ד ה ש ח ר י ו ' כ ב י כ ת כ ח י נ פ י י ש ה וי‪-‬יז‬
‫ת כ ל ת ה ש ח ר ע ל ח נ ו ת י י יה! ל ס א ו מ ר ע ל ל ש ע ו ת ! א ש י ק נ א ל ע ד‬ ‫ה ר א ״ ש ו ר נ נ ו ׳ ר י ח ם נ ת נ ו״ל ומן פ פ ל ה וישיליר ח ת ‪ -‬ו י י ב ר ת י ק א י נ ע‬
‫סון‪ .‬ו ש ע י ק א ״ י ו ה ל נ ח א נ ־ ו ת י ה ולפני י ה פ ר י ן נ ג מ ר ת ו ר י ״ נ ה ו מ נ ו ו ת ה ) כ ל ו ת ר ש ל ק י ש (‬ ‫א מ ו ת •חצות מ ן ה מ ו ב ח ר שיתפלל א ת י ה נ ץ ה ז מ ה ״ י ו ! ע ו ל פ ש ט ר ח ד ל ח השקר ל ח ^‬
‫ט ס ה נ ן ה ח מ ה כ י י ש י ס מ י ן ג א ו ל ה ל ת י ל ה ו ג מ צ א מ ת פ ל ל נ י ו ס כלומר ו מ ש מ ע ולזין ו מ נ ה א ל א‬ ‫ה י ־ פ ל ל מ ש ע ל ה ב י ק ה ש ח י ! ה א י ר פ נ י ה מ ו ר ח י צ א ע י ‪ :‬יכיכ בי׳ ׳ נ י י ה ש ל א ם ר י ה א‬
‫עם ה נ ן ה ח י ה ל ו ק ח ו ה נ י ק ת נ י מ ת נ י ת י ן ע ו ח ״ י ת א ו ע ו ו י ש ע ‪ ,‬ת ומשני כ ׳ ת נ י א ה ה י א ל ו ת י ק י [‬ ‫ל א ח י א ב י י נ פ י ק ו כ י כ ו ת ל י פ י ״ כ א ח ר י ם ו א מ י ׳ ״ ש י ר י ה ח ת ח כ י ׳ ו י ה ן ו א ״ יי י י נ יי!‬
‫כ י י ש ׳ י ו־־״ןין ה ״ ק ו י מ י ; ג ח נ ת ו מ ח י י י ם ל ע ש י ת ובר נ י ח נ ו ! מ נ י י ת ו מ ק ל י מ י ן ל ה ת פ ל ל מ י ל‬ ‫ל י ח פ ל ל ק א ל ז ר ו נ ״ ל ג ״ כ ש ה א ס ב ר ו מ ש י ר ת ה א י י ח ר י י ו נ ר ח י ק י' א י י פ ‪ ,‬כיי;׳ ׳ מ ש ע ל ה‬
‫י‪-‬ם ת ת ה ז ת ה ולי ת ג ן נ מ ת נ י ת י ן ל ח א ח ו י ס שלא י א ח ר • ו ת ר שמשם ו א י ל ן ע נ ו ו מ ן ו כ ת כ‬ ‫ע מ י ו ה ש ח ו י י ן א ' ה ו א נ׳ הינ• ו ל א ת י ק ש ה ה ז ל א נ ״ על » ש הראיש בפיק ת פ ל ת ה ז ח ־‬
‫י י ד י ש ו י ־ א ה ל ת ח ל ת ו מ נ ה מ ש ע ל ה ב ר ק ה ש ח י ו ה א י ר פכי ה מ ו ר ח ) פ י ' ש ה ו א ק ו ל ס ג ן ה ח מ ה (‬ ‫) ו ״ ל מ ״ ש נ פ י י ש ה ( י ל א י ל ע ח י מ ׳ ה ז נ י ם ׳ ליי ׳ י י ת ם נ ו ה ש ה י י פ י י ‪ :‬׳ י י ‪ 0‬י י ן ה נ ק ת חפילין‬
‫" י ל י ו ה י ה א ת ח י ל של ש ת י א ע ״ ו ‪ .‬ל ע י ק ר מ צ ר ת ה ע ם ה נ ן ה ח מ ה כ ל כ ת י נ י ר א ו ן ע ם שמש ונ״מ‬ ‫איירי ו ל א ל ו מ ן ת פ ל ה ולן פי' ו ' י ג ה ע כ ״ ל ו א נ י י מ ה א י ן אפשר ל י י י י יי' י י ת ס מ פ י ש‬
‫" ס ה ת פ ל ל כוו ה ש ע ה י צ א ו ת נ ת ל א חש לפרשו ד מ י ל ת א ו פ ש י ט א ה י א כיון ד ו מ ן ה מ א ו ח ר‬ ‫ו מ ש י כ י ר ת ב י ר ׳ ו מ ש ע ל ה ע מ ו השחר ויון א ' ה! א י א ל ה ח ש נ ה ייאייות• ‪ -‬י י ן ש ״ ע ו נ ו‬
‫ג ל ה ה ו א כ ו ח ן ה ח מ ־ ו ה ״ ה ל נ ל ימן ה מ ו ק ו ס ע כ ״ ל ו כ י ס ו נ ו י ו נ י נ ו מ ב ו א ר י ם ועמ״ש נ ו ל י ש ה‬ ‫כשחרית משיכיי נ י ן ת ל ל ת כ' ע י אתרים א ת ־ י ם ״ ש י ר א ה תניי! י ז ‪ ,‬ק י א י י ת ‪,‬״ליונו יעל‬
‫י נ ( ן א ם ע י ר ה ת פ ל ל א ח י ל ' ש ע ו ת ער ח נ י ת ת ע י נ שאין לו שכר נ ו ׳ ס״א ו א ם ע כ ר ו ל א‬ ‫ז ה א מ ר א ב ״ ה ל כ ת א ל א ח ר י ם ל ת פ ל ה לק״ש כ‪ ,‬ימיי ן י א ״ כ ה א י ימן שנתן ה ת נ א יזיי־נ נ ״ ת ׳‬
‫ה ח פ ל ל ע ו א ח י ל' ש ע י ת י ת פ ל ל ע ל ח נ < ע כיי ו א י ן חילוק לרינא ו כ ת נ נ י ל נ ר י‬ ‫איירי ת י ב ל כ י ח ל ה ו מ נ ה ״שיכיר א י ח ב י י ׳ ל א ח י י ם וע ז א מ י א ב ״ ל ה ׳ כו ל י ץ א ל ת פ ל ה‬
‫י י ׳ ‪ :‬׳ ה‪ 0‬״ ה י א ־ ש ׳ ה ר י ״ ף שכיכ ו א ע ״ ו ‪ .‬ו ל י מ ה ל ו ר נ נ ן ו א מ ר י ע ו ק צ ו ת ה י נ א ו ט ע י וצלי‬ ‫ו ג ם לתפלה‬ ‫‪C P‬‬ ‫א נ ל לקיש מ צ י ת ה כ ש ״ ת ה ח מ ה כי ת י ה י ן ק ט י א ה א כ ה ד י א כ ת ב י ׳ ־ ׳‬
‫ל א ח י ו ׳ ש ט י ת ש ל י ת פ ל ה י ה נ י ל י ה ש נ ר ת פ ל ה נ ו מ נ ה ל א י ה נ י ליה וילפינן לה מ ו א מ י‬ ‫איה ל ״ ה חילק א ב י נין‬ ‫ייניוחה ל כ ת ח ל ה כיותיקין ו ה ו א ג מ ר א כ ה י י א פ י ק ת פ ל ת השחי‬
‫ו נ י ; ע ל ח נ י ת כי ה י נ י ל ל א נשיוי נ ל ל ן פ ל י ג ת ת נ י ן ר י ה י ל א ורבנן ו ל ו י ׳ ה ו ו א א ס ה ת פ ל ל‬ ‫ל ת פ ל ה ל נ י ן ק״ש י א ׳ כ י י ע נ ו ק ת ״ ו כ ל י מ י חשיליר ‪ r r‬ח כ י י ו מ ת ח י ל ו ״ ; קיש ק לש לכן א ש‬
‫א ת ר ל׳ ש ט י ת לת • ה נ ׳ ל י ה שנר ת פ ל ה כלל ו ל י נ נ ; מ ת פ ל ל ו ה י ל ן ע ל ח צ ו ת ו י ה נ ׳ ל י ס שכר‬ ‫א ״ ל א י ן א ת ר א נ י ' ה ל כ ה כ א ח ר י ם ל ת פ ל ה ת ב ל לא לקיש יישמע ל ל ק ש כ׳‬ ‫ק ר ת לא י צ ת‬
‫ח פ ל ה כ ו מ ג ה ה י ל ל ן מ ת ע ט י ג ן נ פ ל ו ג ת ״ ה ו ו ל נ ״ ע מו ש ע ו ע ע ל ח צ ו ת שלר ׳ ה כ י ליה נין כ ש נ ח‬ ‫ק ר ־ מ ש ה כ י ר א ת ת ‪ :‬י י ו ל א י צ א א ל א ו ו י ק א כ י י ת י ק י ן ו א י ס י ר ל י ש י ל י ר תריר׳ ו י ש ע ל ה ע ״ ו ל‬
‫י י ן נ ה י י י א ל א ד ל ו ' י ה ו ר א ל א יהני ליה שכר ת פ ל ה מ מ נ ה ילרננן י ה נ י ל י ה שכר ת כ ל ה‬ ‫ה ש ח ר י מ ן א ה י א י א ל ח ה ל ר י י ת ו ת פ נ י א שס ב פ ״ ק ו ב י כ י ת ו א ה ק י ת ה ״ ש ע ל ה ע י י ר‬
‫נ ו מ ״ ולפי! ו ־ ק א נ ק ט ו כ פ ו ס ק י ם ע ו ח צ ו ת ו מ ח צ ו ת ו א י ל ן ע ל ו מ ן ה מ ג ח ס ליין ל ל א ו וחן ת כ ל ה‬ ‫יע׳יק א י ן א מ י י נ ן ב ג י י י א א י ו ה ו ש מ ו א ל יל י כ ׳‬ ‫השחר יצא ו ו י ח ק שלא יהיה כוותיה ואליי‬
‫ה א כלל א י נ י ע ת פ ל ל נ ש ו ם ע נ י ן ו*ס ה ת פ ל ל א כ ש ר ונונה ל ב ט ל ה היי ושיעוו ו ה ומן ק ט [‬ ‫ה י ה נ ע ׳ למיול כ א ו י ח א ה ו ה ״ ת ו מ י ו ״ צ ל י ק ו ו ם על! ת ה ש ־ י ו ל א ק ר א י ש ״ ע ע י ש ה ג י ע‬
‫לתו ח צ י ש ע ה א ח ל א צ ו פ ה ו א ו ל א ה י ה ו מ ן ת פ ל ה כלל א נ ל א ח ו ח צ י ש ע ה א י מ ע ט י ו ת ר‬ ‫ה א ו מ ן ז ה לשניהם ה י א א ״ ל ה י ה א פ ש ו להן ל ה ת פ ל ל ״ ע י ״ ו ! ו ס ל ש מ ן ג א ל ה‬ ‫ומנה‬
‫א ח י ת צ י ת ה ״ ו ימן מ נ ח ה ואו מ ת פ ל ל של מ נ ח ה ו ק י ו מ ת לתשלומי! ו ש ת ר י פ א ם ט ע ה ו צ א‬ ‫ל ת פ ל ה א ם ל א ש נ א ח ר שרי ׳ ר י ח ם פ ׳ ה י ה מ ק ו מ י ק ו י ס ה י י כ ו נ ״ ו שפירש'׳ ווה ל!תק ש ס י ׳‬
‫ה ת פ ל ל ו ש ח ר י ת כ ל ל ק מ ן ס י ק״ח אנל עכר כ מ ו י ל שונ חק לו ת ק נ א אלא שעו ח צ ‪ .‬ת יכול‬ ‫ה ת ו ם ' ו ה ל א י ש הקשו ע ל פ׳ ו ה ל ק נ י א ה י ל ע פ ר' י י ו א ס ל ו ל א ׳ חשיכיר תכירו ו מ ש ע ל ה‬
‫ל ה ת פ ל ל ל ת פ ל ה שלח נ י מ נ ה וכמ״ש ו ' יוחנן ס ל ח י שיתפלל א ו ם נל ה י ו ם ו כ ל ל ק מ ן ם י ק י‬ ‫ע מ ו ל ה ש ח ר נ ' ! ״ נ י ם ים"ל כ א נ י ׳ ל א ח ר ל ת פ ל ה כ א א ו י ס ׳ ה י י נ ו ל ת פ ל ה ח מ ש ו מ ה ש ה ו כ י ו ו‬
‫כל ו ה מ ו נ ר י ה"' ו ה ס כ מ ת ו י ה א ו י ן י ו פ ו א ל ת ש ק צ ו ת ׳ ו ה ו ת ו ת י ק ו ר ח ו ק‬ ‫יירק כווישה‬ ‫א ת י י ם בייש ת פ ל ת ה ש ח ר כ ׳ ויונים ו ה י י נ ו מ ש ע ל ה ע מ ! ו השחר י ז ״ ; י י י ד ן לקיש וו‪ ,‬ו מ נ י ם‬
‫כ ע י נ י ליתר ו ל א ח ר ס צ ו פ י ה א דינו כ נ ר כ ה לבשלה מ ו א מ י נ ג ע ו ו ח נ ל ה י ו ם מ נ ל ׳ ואויל‬ ‫ה ם ה י צ ה ל ה י ת מ ן ה ו ת י ק ׳ [ ה מ י ק ו ק י ן ב מ צ י ת ע‪-‬שין המצ! ה ״ ה ״ כ ה י ׳ י ז ל ל ו ע ם נץ‬
‫ו י ה נ י ל י ה שלד ת כ ל ה ו ר ח מ י ! ‪ . ' .‬ס י נ י יוחנן אגנר ה ל י א י ש י ת פ ל ל אוס כל ה י ו ם כולו ו נ ה י ו ל ה י ־ ״ ן !‬ ‫ומי שאינו ת ו ק ו ק לל נ ן י כ י ל ל ק י ו ת ל כ מ ח ל ה י׳שיכ־י ח נ י י י נ י ז ו ק ו א ו ״ י ה ו ח ש‬ ‫התמה‬
‫איירי ב ת ו ר ת נ ו כ ה ילרב ה א י איירי כ א ם יוכל לקוש נה ו נ מ ״ ש ו נ י נ ו נ ס י ' ק־ו מ ׳ י מ ה א ח י ל א‬ ‫ה ת < ל ל מ ש ע ל ה ע מ י ל ה ש ח ר נ מ ׳ יצא ו ה ש ת א א״ש ה ן ו ל ע י ל ג״נ ק יש ו פ ל ג ת א ו י נ ק ׳ א ח ר י ם‬
‫ת ק נ ה עיי ל ו נ ה ל ס ו י ״ ף והוא״ש מ ש ו ס גילה ו ל מ א ל א י כ ו ק ה ו א ר ת ס י ר ה א מ ל י ג ת מ ו ת ר‬ ‫שם ה י א ע ל י מ ן ק״ש ל כ ת ח ל ה ו ק א מ ר ת ג ״ לקי״ל ל א ת ר י ם ש נ ת נ י י ע ן משיכיר ת נ י ל ו ו ל ו ק א‬
‫לגן כשיט פ ח ו &כתנ ב״י ל א ו ה י מ פ א ק מ י י ת א וער ח צ ו ת ש כ ת נ ל נ י נ י ל א ו ו ו ק א ו ג ם ה י י ף‬ ‫כ ת פ ל ה שיכול ל ה ת פ ל ל ל כ ת ת ל ה כ ז מ ן ה ו ה א נ ל ק׳יש ו ח נ ו נ י ו ת י ק י ן ל י ק א ל כ ת ת ל ס ו מ י ה ו ת ם‬
‫ו ה ר ת ' ש ל א סוכירו ח צ י ת ו צ ח נ ק ע ח צ ו ח ת ל א מ ש ו ס וסמון ו מ ח צ ו ת ו א י ל ן ס ג י ע ומן‬ ‫ק ר א משיכיר ח כ י י ו א ו מ ש ע ל ? ע מ י ר הש׳אכ י צ א ו כ ל ר ״ ת א ס נ ״ ל ו ל ו ה י ב א ס כ ל על ה נ כ ו ן ו ו ו ״ ק‬
‫מ ג ת ה ו א י יש ל־ וין אחר ו כ מ ־ ש גס כן נויישה וכרל ל ה ר מ נ ׳ י ס ירניגו ו ת פ י ל ו ע נ ר נ מ ו י ו‬ ‫ן א ס ע כ ר ו ה ת פ ל ל ט ׳ אן> נ«! פ ׳ שאין לי שכר ת פ ל ה ב י מ נ ו כ ת ב נ״י נ ר א ה של״ו‬ ‫]נ[‬
‫ו ל א ה ת פ ל ל מ פ כ ל ל גל ה י ו ם ושכר ח פ ל ה ווחמי מ״מ ת י ת ליה אלא ש נ א ם טעה ו ל א‬ ‫כ[ מ ו פ ר י ן ב ג מ ר א א ה א ל ת ג ן ת פ ל ת ה ש ח ר ע י ח צ י ת י פ ו ל א ו ס א א מ ו ר'‬
‫ס פ פ ל ל ק ו ל ס ח צ ו ת מ ת פ ל ל א ח ר ת צ ו ח אאר ת פ ל ת מ נ ח ה ו א ו יש לו שנר גליל גס ל ת פ ל ת ש ח ל י ת‬ ‫יומי מצל־ ו א ו י ל‬ ‫ח נ ת ה שת ם ומשני כ י ל ת‬ ‫יוחנן ט ע ה ולא ה ת פ ל ל שתיית מ ת פ ל ל‬
‫כ א י ל ו ה ת פ ל ל נ ו מ נ ־ כ י מ א ח י שאו גס כן ו מ ן פ פ צ ה ו ה ו א ע ם ק ג ת פ ל ה ו ס ת פ ל ל מ ג ת ה‬ ‫ע ו ח צ ו ת י ה ב י ל י ה ש נ ר ת פ ל ה ב ז מ נ ה ״ כ א ן ׳ ת י ל ן ש ל י ת פ ל ה ׳ ס ה י ל י ה שכר ת פ ל ה‬
‫נ ו מ נ יש לו ל ת פ ל ת ש ח ר י ת או ת ש ל ו מ י ן ושככ כאילו ה ת פ ל ל א ו ת ו נ ש ח ו י ת נומנו מ א ח י ש ט ע ה‬ ‫י ו מ נ ה ל א י ה נ י ליה ל מ ש מ ע ח ה כ א ש א ף ע ל פי ש ע נ י זמן ה י פ ל ה כ י ל י ה י ו מ א י ה נ י ל י ה‬
‫א ו א מ ם ו ל א ה ת פ ל ל ש ח ר י ת ו מ ש ״ ה ה י כ י ל ו ה ג מ ר א ו ה פ ו ס ק י ם לשון ת ש ל י מ י [ נוה ש א ם לת ה י ׳‬ ‫שנר ח י ל ה ו ל א ג י ע ק ו ל ס ת ל י ת לר' י ה י י א ״ א ת ר ח צ ו ת ל י נ נ ] ו ג ם כ ן נ ר א ה לי ל ו מ ־‬
‫אנל אס ענו נ מ ו י ו‬ ‫לו שכר פ פ ל ה מ מ ט י ל א היס א מ ר ו שמשלים את ה ת פ ל ה ה ק ו ו מ ה לה‬ ‫ל ע ל ת נ י ת ש נ ת נ ו ה פ ו ס ק י ם ל י ו א ל א ה ״ ק ע ד ח צ ו ת ו ש מ י ן לו י ת ת י ל י מ ן מ ג ח ה ו כ א י ל ו א מ ר‬
‫ו ל א ה פ פ ל ל ש ח ר י פ נ ו מ נ ה פ ו לא ה״ל ת ש ל ו מ י ן אחר ת פ ל ת מ נ ח ה וח״מ אמרו ויש נו שכר‬ ‫א י ל מ ו מ ן מ נ ת ה ׳ א י ל ן צ ו י ן ל ה ת פ ל ל ק ו ל ם ללן‬ ‫ע ל זמן ת פ ל ת ה מ נ ח ה ה ו א מ ת פ ל ל ו ה י ל ן‬
‫ת פ ל ה ו ר ח מ י י נ מ ״ ש ו נ י נ ו ה ס י ' ק ״ ח ו ה י י נ ו נ ש כ ו ת פ ל ה שלא ב י מ נ י ו ל ק ה י ט נ י ת מ צ א חילוץ‬ ‫ת פ ל ת ה מ נ ת ה כ ו ל ק מ ן ם י י ק ״ ת ולפ י ה ה י ה ג ר א ה ל ־ מ ו לי! ן ו מ ו י ! ־‪-‬יעה ילא ה ת פ ל ל ש ח ר י ת‬
‫ו ה ש ה ו א ת ת ת ונלון ע'פ ה ל י ן ו מ ה ש ה נ י א נ ״ י בלשון ה ר ש נ ״ ח ל ר א י י ה ל מ ה ש נ ת ב ב א ח ר ו נ ה א י ן‬ ‫איני מ ח פ ל ל א ח י י שעות א ל א א ם ט ע ה ולא ה ת פ ל ל‬ ‫מ ת פ ל ל כ מ ג ח ה ש ת י ס ילפיגן ל ה‬
‫לו ש ם ר א י י ה ל ס ת ו ר ובריחה לשין הרשנ״א ש ה נ י א הנ״י נ ס י ' וה ש ל ת נ נר״פ ת פ ל ת ה ש ח י‬ ‫ח ב ל ה י י ו ל א א ל א שמל׳ רכיגי ו ה י מ ב ״ ס ש פ ת נ ו י א ם ע נ י ‪-‬פו ו ה ת פ ל ל מ ש י ע לאפיל‪ -‬ע כ ר‬
‫א ה א ו ת ס י ק נ ת טעה ולא ה ת פ ל ל מ נ ת ה מ ת פ ל ל ע ו ב י ת ש ת י ס יכו' מ י ה ו ו ו ק א ג‪1‬מן ת פ ל ה‬ ‫ב ס י ר ייול ל ה ת פ ל ל א ח ר ל ' ש ע ו ת ויש ל׳ ש ל ו ת פ ל ה ל פ י כ ן נ י א ה ל ל א •לפ‪-‬נן ו י ן ו א ח ר ו ׳‬
‫לפי שכיון ש ה ו ת ו מ ן תפלה ו ה ו א ע ו ס ק ב ת פ ל ת ו ח י י ו ומשלים מ ה ש ט ע ה נ פ פ ל ס י א נ ל ש ל א‬ ‫ש ע ו ת מ ו י ן ט ע ה ו ל א ה ת פ ל ל ש ח י י ת ת ת פ ל ל כ ח נ ת ה ש ת י ם ל א י כ א ל י ״ מ י שאני ה ת ס ש ה ו א‬
‫נ ו מ ן ת כ ל ה ל א שאל״כ נוי ע״ש ו ה נ ה ה ו נ ו י ס ח כ ו י נ י ם למיש ר נ ו מ ן ת פ ל ת מ נ ס ה יש ל ת פ ל ת‬ ‫ו מ ן ת פ ל ה מ י ה א ן א ל א ילכינן ל ה נ מ ״ ש ב פ ר י ש ה בשם נ״י[ ואין ל ה ק ש י ת א ס נ א ל ק נ י ן ע נ ו‬
‫ש ת ר י פ ג ״ כ ת ש ל ו מ י [ ל י ת ן לו שכר ת פ ל ה נ ו מ נ ה ולוה א מ ר י נ ן להעינן ו ו ק א ש ט ע ה ו ל א פ ! ק י‬ ‫לישעה א״נ מ א י פ ר י ן שם נ ג מ י א ע ד ת צ ו ת י ת ו ל א ו ה א א י י יוחנן ל י ' ו מ א י הישיא לשני ו ס א‬
‫ע נ י י ו ו ק א א ת ר מ פ ל ת מ נ ח ה ו ל א ק ו ר ס לכן לאפ ק י ל י פ ן לו שכר ת פ ל ה ל ר ח מ י • ו ו מ ג ה כל‬ ‫ד י ׳ י ס ו ד ה ו ל נ ג ן ב ע נ י נ ״ ו י ל ו ל א ה ת פ ל ל ו ה א ו ר ׳ י ו ת נ ן נ ג י ע ה ילא ה ת פ ל ל ׳״ל ו ה מ ק ש ן‬
‫ו ה ש ת א ג ״ נ א״ש ט פ י מ א י ש מ ק ש ה ה ג מ ו א עו ח צ ו ת ו ת ו ל א ו ה ת ר ״ י‬ ‫ה ״ ם ׳אפילו ע נ ו יק״ל‬ ‫ה נ ׳ פרין ו מ ו ת נ י ת פ ל ת השחר ע ל ח צ ו ת מ ש מ ע ל ח י ן ו מ ; ל ת פ ל ה כ׳ א ם ע ד ת צ ת י ת י ל א ו‬
‫ט ע ה ו ל א ה ת פ ל ל ש ת ו י פ ת ת פ ל ל מ נ ח ה ש ת י ס ליי ל ה נ י פ ו י ן ל א י ס״ל ואין ו ס ן ת פ ל ה כלל‬ ‫ו מ ן ת פ ל ה א י כ א ו ה א מ ר י* ייחגן ו א פ י ל ו נ ו מ ן מ נ ח ה עו״ן ו מ ן ת פ ל ה של ש ח י י ת ה י א א נ ל‬
‫א ל א ע ל מ נ ח ה למה א מ ר י נ ן ליש לו מ ש ל ו מ י [ ת ח ל מ נ ח ם ימשני ל נ א מ ת וסן ת פ ל ה ס ו א כולי‬ ‫ל נ ׳ מ ה ו ק י ״ ל א נ ו כרי י ה ו ד ה ו י י ן ת פ ל ה אינו א ל א ע ו ר ש כ ־ ת ו ל א ״ ת י א י ן לגי לומר‬
‫״ מ א א ל ת ד א י ן נ ן ת נ י ן לו שנר נ א כ ל ה נימנה אחו שענו נחייו ולא התפצל ק ו ל ס ומן מ נ ש ה וגס‬ ‫ומ״יי י ש ל ו ש ל ו ת פ ל ה ו ל ה ב י א ר א ־ י ה מ ט ע ה ו ל א ה ת פ ל ל ש ת י י ת ו מ ת פ ל ל ש פ י ם נ פ פ ל ת‬

‫נשסגיע‬ ‫מנשה‬
 ‫ב״ח‬ ‫אורח חיים הלכות תפרה פט‬
‫אלא מתפלל ושכר תפלה מיהא יהט ליה דלא גרע ממתפלל אמר שהגיע תפלת ואח״נ חיד מתפלל לתשלימי דשחרית ומשיה נקשו עד חצית כדי שלא יהא טועה‬
‫המנמה וגם כן נראה לי דעד מצית שכתבי הפוסקים לאי דיקא דעד זמן להתפלל בחויד לכתחלה אחר שהגיע ומן מנחה דהיינו אחר שש ומחצה ילאו דוקא‬
‫תפלת החנחה הוא מתפלל והולך יאק להקשית דאם כן הל״ל שאם התפלל עד מצית דהא עד שהגיע זמן תפלת המנחה ולא עד נכלל ה‪1‬א מתפלל יהולך‬
‫אמר ד׳ שעית עד הלילה אע״פ פאי! לו שכר תפלה בזמנה וכו׳ דאיכא למימריהא דפריך מעיקרא עד חצית וחי לא והא״ר יוחנן טעה ולא התפלל מרבית תתפלל‬
‫בשחרית שתים שחרית מתפלל נחנחה‬ ‫דשאני אחר זמן המנחה שצריך להתפלל‬
‫תפלת המנחה קידם יכבר נתבאר זה וכיין שהגיע זמן תפלה ‪ 00‬אסור לארס להקדים ל פ ת ח ח ב י ת ליתן שחים לא נפי' ביי רמשחרית מתפלל במנחי‬
‫בדבריהם במקומו א ולפי שטה זו היה דו שלום אבל אם פגע בו יכול ליתן לו שלום ואסור לו להתעסק שמים קא פריך דאלמא דיניל להתפלל אף‬
‫אחר מצות דהא פשיטא דלא דמי אחר‬ ‫נראה לימר דאמר ד׳ שעות אינו מתפלל‬
‫א‪%‬נ נתאמר מלהתפלל נטעית או באינס בצרכיו)י( או לילך לדרך ע ר שיתפלל )ה( ולא לאכול ולא לשתות מצות לתשלומי! דאחר מנחה דהא אפי׳ לא‬
‫התפלל ערנית דאין יחנה אלא נלילה‬ ‫ואם‬ ‫אנל אם הרד ילא התפלל קידם ד׳ שעות‬
‫אינו מתפלל אח״נ דניק דמדיןטעה ילא התפלל שחרית מתפלל נמנמה שתים ילפינן אפ״ה אית לה משלומי! ט‪1‬ם כשחרית א״נ ה״ה תפלת שחרית אעפ״י דאין ומנה‬
‫לה דיי לנא מן הדק להיות כנדון דדיקא נטעה איתמר אנל אם הייד אין לו תשלימי! אלא עד חצית אית לה תשלומי! אחר תפלת מנתה אנל נלא תשלימי! אינא למימר‬
‫אלא םהרמנ״ם נחנ ואם ענר או טעה יהחפלל אחר ד׳ שעית עד חצית היים יצא דאיט יטל להחפלל אחר תצית אלא נעל נרחך דהני פריך מדקחני שאם לא‬
‫י״ח מפלה אנל לא יצא י״ח מפלה נזמנה ינך הס דנרי רניני ולפינך נראה לומר החפלל שחריח מחפלל נמנחה שמים יהייט דמשהגיעשש וחחצה דהוי ומן מנח׳‬
‫דלא ילפינן דק אמר ד' שעות מדין טעה ולא התפלל שמרמז מתפלל נמנחה שתים גדולה אחר חצית אסור לי להתפלל שחריח אלא חתפלל מנחה תחלה ואח״נ חחפלל‬
‫דאינא למימר שאני המם שהוא ימן תפלה מיהא אלא מדאמרי רננן עד חטמ שניי לתשלומי! דשתרית משמע דקודם מנחה גד‪1‬לה יטל להתפלל שחרית אפיי‬
‫ילפינן לה ני היני דלא נשווי נ״נ פלוגמא נין רני יהודה ורננן דלרט יהודה אם התפלל נמויד אפי אחר חצוח דאל״נ אצא אחר חצ‪1‬ת איט רשאי להתפלל ה״ל לפרש‬
‫אחר ד' שנטת לא יהני ליה שנר תפלה בלל ולרבנן מתפלל והולך עד חצות ויהני אלמא דתפלת שמרית נמשנח עד שיגיע חגחה גדולה דה‪1‬א שש ומחצה וקשי׳ נין‬
‫ליה שנר תפלה נימנה הילבן מחטטים בפלוגתייהו דלנ״ע מדי שעות עד חצות שנר לת״ק נין לר׳ יהיד׳ ימםיק דעד מצית לרננן ועד ד׳ שעות לר׳ יהודא יהני׳ שכר‬
‫תפלה יהני ליה נק נשנה נין מייד אלא דלרט יהודה לא יהני ליה שנר תפלה חפלה נימנה מכאן יאילך עד המנחה יהכינן ליה שכר תפלה נלחיד יאפי׳ למזיד‬
‫ממנה ולרבנן יהני ליה שבר תפלה בזמנה ילפ״ו נדיקא נתני הפיסקים עד חצית נין לרננן נין לר׳ יודא ימשהגיע מנחה אק לי להתפלל שחרית נלל אלא איה ליה‬
‫דמחצית ילמעלה עד זמן המנמה טון דלאו זמן תפלה היא נלל איט מתפלל בשום תשלימי! דהייני דמתפלל של מנחה תחלה ‪1‬אח"נ מתפלל תשלימי דשחרימ ודוקא‬
‫ענק יאם התפלל אפשר דנרנה לנטלה הוי יאחר שנתנתי נל יה מצאתי להרשנ״א נשיגג אנל לא נמויד יהשמא פשק דהרי״ןי יהרא״ש יהרמנ״ם ירניני עלה כהוגן‬
‫שנתנ נר״פ תפלת השמר אהא דאםיקנא טעה ילא התפלל מגמה מתפלל ערנית דמד׳ שעות פד מצות שכר תפלה מיהי אינא ורצונם ליתר עד הגעת ומן מנחה‬
‫שתים יט׳ מיהי ד‪1‬קא נזק תפלה לפי שטון שהוא זמן תפלה והוא עוסק בתפלתי גדילה ואע״ג דיטל להתפלל עיד חצי שעה אחר חצית לא נקטו אלא חצות כדי‬
‫מייר ימשלים מה שטעה נתפליתיי אנל שלא נימן חפלה לא שאם לא נן מאי מתפלל שלא ינא לידי טעית להתפלל נמויד שחרית אחר שש וחחצה אם יצחצם עד שש‬
‫ערנית שמים ימתפלל מנחה שחים דקאמר לימא טעה ילא החפלל שחרית קידם וממצה אבל עד חצות ודאי לאו דוקא ומ״ש הרשב״א בר״פ ת״ה וחטאי נ״י דהא‬
‫חצית מוזר ימתפלל לאחר חצית אי נמי טעה ולא התפלל מנחה חיזר ימשלימה נל דאמר טעה ולא התפלל חנחה מתפלל ערנית שתים ובו' דדוקא כזמן תפלה אנל‬
‫שלא נזמן תפלה לא התם אתא לאשמועי' דין אחר לענין משלומי! והוא דרציני‬ ‫הלילה היי ליה למימר ענ״ל ווה מחויק ניד הדרן השני ‪:‬‬
‫ךד יןן שהגיע זק תפלה אסיר לאדם להקדים לפתח חביח יטי בפרק היה קורא ליתר דאם לא התפלל שחרית יהגיע ומן מנחה גדולה לא יאמר ענשיו אתפלל‬
‫‪) I‬יד •( א״ר כל הטתן שלום לחבירי קידם שיתפלל כאילו עשאי נחה מתיב תשליחח לשחרית יאח״נ נשיגיע זמן מנתה קטנה אתפלל מנחה אלא צריך הוא‬
‫רנ ששת בפרקים שואל מפני הכבוד !משיב מרגומא ר' אבא נמשכים לסתתי ינתני להתפלל מתלה תפלת המנחה ואח״נ למשלימק דשחרית ישניהם ימד זה אחר זה‬
‫מלמילי ה״ר יונה נשם רנני פחבינציא דאהילו במשנים לפתתו אינו אסור אלא ינ״נ הראנ״ד נהשגית פ״ג ונן נתנו האחרונים ‪1‬דט‪1‬ח' נתשלומין דמנמה ידערניי‬
‫כשמזביר לי שלים)א( משום רשמו של הקב״ה שלום אבל מותר לומר לו צסרא למרי ידלא במה שנראה מת״ש ב״י שהבין מדברי הרשב״א נמ״ש אנל שלא נימן חפלה לא‬
‫טנ נמן שאיט מוביר לו שלים ינראה למירי הרב נר״י שאפילי יה אינו מותר אלא דדעתו לומר דאחר חצות עד ימן מנתה לא יתפלל של שחרית דליחא דלא דינר‬
‫נשהיצרך ללבת לראות לעסק מעסקיי אי לטס ענק אבל אם אינו הולך אלא הרשנ״א מדין וה כלל אלא מדק משלומי! קמיירי לאחר שהגיע ומן מנחה והבי‬
‫להקניל פניי קולס התפלה אפילי יה הלשק אסור עלל יר״י נתנ פיריש שלים נמו נקטינן להתפלל אחר חצית לנתחלה עד שיגיע ימן מנחה גדולה ודלא נהרכ בהגהת‬
‫נריעה אנל שלום נפה מותר נמו צפרא למרי טב ונמצא ט ואפילי נליעה אינהש״ע דנמשך אחר דנרינ״י יפסק דאחר חצית אסיר להתפלל תפלת שחיית דליתא‪:‬‬
‫אסירה אלא במשנים לפתחי אכל אם פגע בי נשים מקים אי ננה״נ מומר ינ״נ ודיון שהגיע ומן סכלה וטי מימרא דרנ ר״פ היה קורא)דן י״ד( יאסיקנא‬
‫‪ I‬נמשנים לפתחי יפרש״י אנל פגעי נדע שואל ונתט הח‪1‬ס׳ ‪1‬נן הלכה אנל‬ ‫גאק נתשינה ע״נ יאמאי לאמרי' תי בגמרא שאסיר לעשיס חפציי קילס שיתפלל‬
‫נחנהרשנ״א נלימר יאפילו בחיצאחטרו בשיק נלי שלא יפנה לני לשום לנר על פגעי נאקראי מותר ענ״ל נלי׳ טין דהפגיעה איט אלא באקראי מיתר אבל נמשנים‬
‫שיתפלל ונתנ הראנ״ל להיינו שנהנו לימר צפרא למרי טנ נלי שיחן לנ שהיא לפתחי אעיפ שאיטמשניס לפחתי נדילהקניל פניו קודם התפלה אלא שהוצרך ללנת‬
‫אסור להתענג בלנרים אחרים כלל על שיתפלל ומפני שה‪1‬א משנה בלשון יוטר ע״נ לעםקייאילשים ענק אפייה אסור ליליתן שליםניק דאיט נאקראי ינ״נ הר׳ יונה מיהי‬
‫ונ״נ נא״ח ונתב סול בא״ח ובאותן המקומית שנהגו לתת שלום איש לחנירו אחר בתג אק איסור אלא נמוניר לו שלום משים דשמי של הקנ״ה שלים יאםיר להקדים‬
‫שאומרים האל הקלוש נראה שמנאן יצא להם המנהג רע״נ נאסרו אם לא נשיטי נטד האדם לכבוד המקום בשמו של מקום נ״ה אבל מותר לומר צפרא דמרי טב‬
‫דנרים ומנא! ואילך הותח ינתנ עול ונתשונה לקמאי לא חשו חכמים אלא נענין כיין שאיט מיכיר לו שלום יאן> לשק יה לא הות' אלא הינא דמשכים לפתחו לראית‬
‫נריעה אנל נלא נריעה לא חשי ימתן שלום נבל לשין שירצה נין נלרך נק ננית עסק מעסקיי אכל אם איני הילך אלא להקניל פניו קידם התפלה אפילי זה הלשין‬
‫הננסס יאק ננד נלום והבמעה איסור גמור אפילו בלא נחינת שלים קילם שיתפלל אסור מיהי לבריע לחכח אסיר אפי׳ פגע נו נאקראי קודם ספלה ינ״נ נ״י ינתב‬
‫אבל אם החחיל לברן הגרנות טק שקיבל עליו עיל מלטת שמים בנרטת אין עוד דיש מתירק אפי׳ נריעה בפנעו בו גס בש״ע כתב ב׳ הסנחת ולפע״ד דאין‬
‫לחוש נ״נ ענ״ל )ב( •־ ן‪^"£‬ן רטט יאסור לו להתעסק נצרביו)שם( אסור להקל נמה שהוא נוגע בכטד המקים ב״ה מיהי אם התחיל לברך הירטמ טון‬
‫שיחפלל ינחינ נת״ה שראה רנים חן המלקלקים שקינל עלמ עול מלכות שמים ננרנימ אין לחוש נל כך ‪1‬יטל אן לברוע בפגעי‬ ‫לאלם לעשות חפצט קורם‬
‫נו דוקא‪:‬‬ ‫שטי נמנעים ללנח לצרניהם נשחרית על שטו נמסים תחלה לנה״כ יאוחרים‬
‫שירית יתשנחות ואח״כ הולכים לעפות חפציהם והיא נחנ למפשטא לגמרא משמע ן א ה ו ר לו להתעסק בצרניו או לילך לדרך עד שיתפלל נתנ הריי אטהנ אן‬
‫ע״ג דנסין הסי' נתנ רניני שיש נזה חחליקת נאן תפס לו סברת‬ ‫ללא שטר קא עבלי לאתסלת אז שנקבע עיקר לענילת הקניה קפיל תצמילא‬
‫הרא״שדתפלת הנית עדין ע״נ ינתנ נ״י יאימ נראה דלקחן נשהשיירא הילנת יאי‬ ‫להקלים אותה לעשיית חפציי)ג( ‪:‬‬
‫ן^ן״^ן רניני אי לילן ללרן נתב עליי רטט הנחל מהר״י אבוהכ ז״ל שהוא שלא אפשר לי להתעננ יהנא נשהרשות טדי להתעננ אלא שטא רוצה לחהר ירט‬
‫בלקליק שהרי להלן ניתב המחבר המחלוקת שיש ביה ייש מי שסינרדאסיר לד״ה דה״ל ננלל עישה חפציי קידם שיתפלל דאיסירא נמי אינא ע״נ ילפעד״נ‬
‫טיב היא שיתפלל)בימנה משיתפלל( בבית אבל מאן תפס לי סברת הרא״ש שאימר דננאן מיירי נמי אן נשהשיירא סלנת יא״א לילהחעננ ינמי שהנק הר״י אניהנ‬
‫שתפלת הנימ עדין עב״ל ואינו גראה בעיני דלא דמי דההיא דלקמן נשהשיירא דהא סתמא קאמר רניני אי לילן לדרך עד שיתפלל אלא דאעפ״נ לדנרי הנל‬
‫הילנת יא״א לי להתענג עד שיגיע ימן תפלה ויתפלל והכא מהרשות נידו להתעננ קאמר דלא בהריי אכוהב דמפרש דתפס סברת הרא״ש מאן וטא דננאן מיירי‬
‫אלא שהוא חצה למהר דרט ולילן קודם שיתפלל וקאמר שאסור לו לילן קידם נשהגיע זמן ק״ש ופשיטא דמיירי ניטל להתעכב עד שיקרא ח״ש ויתפלל מעומד‬
‫שיתפלל לפי שסינר שהיא ננלל נטשה מפציי קודם שיתפלל והא דאמרינן נפי היה נניתו ויסמוך גאולה לתפלה ולפיבך אסור לו לילך לדרך אפילו נטלן נשיירא סד‬
‫הירא )שם( נל המתפלל ואח״נ ייצא לדרן הקדיש נרין היא נטשה לי מפציי לאי שיחפלל נניח ולא נחלקו אנוה דשמואל ולוי אלא נמי שמשנים לצאת לדרך משעלה‬
‫למימרא שאם לא התפלל קידם שאין הקנייה עישה לי הפציי אנל איסירא לינא עמיד השמר קידם שהגיע ימן ק״ש ואי אפשר לו להתטבב ילישנ נטל עד שיגיע‬
‫ומן קריאת שמע מקרא קריאת שמע ויתפלל ייסמיך גאולה לתפלה אלא דיניל‬ ‫אלא איסורא נחי אינא טין שעושה מפציי קידם שיתפלל ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫)"לא לאטל ולא לשתות ואם עשה כן עליו הכתוב אותר ואותי השלנת אחרי להתעבבנלנד משעלי עמיד השחר מדי שיתפלל תפלתו מעומד נהא נחלקימר‬
‫גויי סבר תפלה מעומד עדן ‪1‬מר סבר מיסמך גאולה לתפלה עדין ימה שקשה דנסימן‬
‫נ״ח כחב רביט דמי שטא אנוס נגק שצרין להחזיק בדרן או כיוצא ט יטל לקרות‬
‫קריאת שמע עם נרטמיה חיד אחר שיעלה עמוד השחר ינאן נתב לר״ח והרא״ש דימתין מלקרות ק״ש עד שיגיע זמנה י״ל דבסי' לח מיירי נדמחזיק בדרן וטוצא‬
‫טנענק שהמקום הוא דחיק לק״פ עצמה ולפינן מקדים וקורא ק״ש נניתו משעלה עמיד השחר ונאן מיירי דליה׳ שעת הדחק לק״ש דיטל לטין בק״ש נלנתו בדרן‬
‫בשיירא אלא דלמפלה מעומד הוי שעת הדחק דאי אפשר לי להתפלל נעמידה נלבתי כשיירא הלנן תפלה מנטמד נניח! עדין יקירא ק״ש נעיגתה נלנתי נדרן‬
‫ננוונה וכך ט׳ הרמב״ן בס׳ המלממית רסיק דברנית ועיין נמ״ש נסימן נ״מ נס״ד ינתנ נש״ע אסור לי להתעסק נצרניי אי לילך לדרן עד שיתפלל תפלת י״ח יבהנה״ה‬
‫ויש‬
‫דרכי משה‬
‫‪) JJD‬א( ובזוהישישח ווקויי י ף ק״ג עי׳א משמע ביביי י״י יאיגו אפור רגן נשמוניר השם ‪) :‬ב( ובגמרא והרי״ף לא משמע לחלק נין אם מתחיל בניגוח או לא והרי מביא לשם‬
‫ונראה‬ ‫ראיה םמאי ישיאל בק״ש משגי הייאה וםשגי הבנוי ובו'‪) :‬ג( ימיניי א״ח עכתבהי לעיל םשםע שאי! לחוש נל בן ;‬

‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫כשהגיע ומן מנחה וטעה או אנוס ולא התפלל שחוית א ם ל א שמתפלל תנחה קולס ונטשה תמוה דשחני המס וומו משלה אינא »יהא משא״נ נק ו' שעות לחצות וליכא ומן מפלה לליין‬
‫ולא התפלל ווקא ומטעם שנתנתי וו״ש מחצות ואילן שכו תפלס נימנה צא יהני ליה ו״צ וורק • וסילוק זה והוא ומן תפלס נתנו הושנ״א הניאו הנ״י נסייוה ולקמן נסי• ק״מע״ש •‬
‫פיוש״י‬ ‫אם לא שהקוים תפלת מנחה ‪ .‬אנל גשסקויס תפלת מנחה וטעה נתפלת שחוית מסםנוא‬
‫שיש ליה תשלומק צגמוי כיון וענ״פ ומן תפלס נל היוסוק״ל ‪ ) :‬ג ( אסגר לאום לסקוים לפתח חניוו לימן לו שלום צ״נ ו׳ יונה ונתן טעם משום שהוא שמו של הקניה אנל מותו לומר‬
‫לו צפוא ומוי טנ נשסוצון ללכת אליו לואות אייה מסק אנל להקביל פניו אסוו אעילי ננהיג וגס לכרוע לו אסוו נשאומו לו צפוא טנא • וי( א ו לילן לוון נ מ נ מהוי״א ויל שהוא שלא‬
‫נוקווק שהוי לסל! נתנ הממנו המחלוקת שיש נים ונו׳ ומאן תפש ונינו סנרת הואיש שאומו שתפלת הנית עויף ענ״ל ונתנ עליו כנ״י ו ל א נראה לו פי' וה ונתנ מואס לו ונאן אייוי‬
‫כשיש שהות ניוו להתפצל קוום שילן והוא ממסו עצמו לוון ילמאסוו לג״ע ולקמן איירי נשסוא אנוס וצוין לנו מנ״ל נ״י וגיל ומהוי־א מ ש מ ע ליה וונינו אייוי הנא ווקא ושאין שהות‬
‫גיוו להתפצל דאי לאו הני היה לו צנתונ גינ עד שיקיא קיש ווו״ן ‪) :‬ס( ו ל א צאנול ולא לשתות לשון הומנ־ס הומנ והצמא הו! יה נ נ ל ל חולה אם יש נו יכולת לנוי! ועתו הוי <ה‬
‫‪KI? u‬‬ ‫« ‪wi tutu‬׳‪ . 7 1\»J‬׳ ‪1 1 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ו״י(‪,‬‬
‫אל‬ ‫יתפצל ואס לאו צא יתשלצ עו שיאכל וישתה מווז ונ״י •‬
‫חדושי הגהות‬
‫יוע״ג‬ ‫‪ Q B‬א עיין בידו״ש וב״וו וני!‪:‬‬
 ‫ב״י‬ ‫אורח חיים הלכות תפלה פט‬ ‫ב״ח‬
‫נשם אני העירי שמיתר‬ ‫•י‬ ‫ן‪^'"£‬ן‬
‫ויש חקילין לאתר שאתרי מקצת ניכית קידם כייך שאמי וטונ להחמיר נזה עכ״ל גויך וכי׳ פשוט נפ״ק דכרטת ) י ‪( :‬‬
‫וכ״כ כ מ ה ו ת מיימיניות‬ ‫וכל זה מבואר בתיה סימן י״ח וכתב לשם דהך דהעושה חפציו והניתן שלוס לחברו לשתות מיס וכו׳ כתכוהו שם הרא״ש והמרדני‬
‫תילתא חדא אימן יאיכא להקשית דקידם זה כתב בש״ע יזיל וכן אסור לכרוע לו כיו ונתבו עוד בשם סה״מ שאס הוא צמא הרנה שטוב ייתר שישתה מיס משיצשער‬
‫?משכים לפתחו ׳י״א דכריעה אנייה אכילו בלא משכים לפתחו ואס התאיל לברך ?תכלהו וכתכ רבינו הגדול מהר״י אטהב ז״ל דמש״ה שינו הפסיק ואמח אל תקרי‬
‫גויך וכוי מפני שאס הייני תופסים הפסוק‬ ‫הברכות אין לחוש כל כך אלמא דאפילו‬
‫למאן דאוסר מתיר בהתחיל לירך הברכות ו א פ ע ש ה כ; ע״יו ה כ ת ו ב א ו ס ר ואותי ה ש ל כ ת א ח ר י גויך א ל כמו שהוא היה אסור לשתית מיס שהרי‬
‫וכאן כעושה חפציו פסק דאסוי עד שייזילל י׳‪.‬י ת ק ‪ -‬י ‪ :‬ר ך א י א ג א י ך א ח ר ש נ ת ג א ה זה מקבלי עליו עול מ ל כ ו ת כיי־ך הגיף הן יהשתא דקרינן גא־ך כמקים‬
‫גייך כיון שאין במים גאיה פרי ‪ .‬וכן‬ ‫תפלת י״ת ואס כן הפסקים היתיין‬
‫זה את יה ונראה דסבירא ליה לש״ע דלאי ש מ י ם וכת׳ א ב י ה ע ז ‪ -‬י ש מ ו ת ־ ל ש ת ו ת י ו ס ר ל א שייך כ ה ו ג א ו ה משמע מדברי הגהות מייסוניית ונ״ל‬
‫א ב ל ב ש ב ת וי״ט כ ת כ ר א ט ו ר מ ש ו ם הקידוש ואייא שהטעם שהיה כח ביד תנמים לשנות הפסיק‬ ‫ותקיא כ ה‬ ‫מילתא חדא אינק דדוקא כניתן שלי‬ ‫ס‬

‫־‪ .‬ב י ב ב ש ב ת ב ב י ־ קורם ת פ ל ה שאי; הקידוש אוסרו ממשמעיתי היינו מפני שזה שאסור לאכול‬ ‫יי ה‬ ‫קודם תפלה דהטעס הוא שלא יקדים כבו‬
‫ילשתית קודם שיתפלל איני מדאורייתא‬ ‫האדם לכבוד המקים ב״ה א־כ כשהקדיש‬
‫ירן שעריק ייא הגיע זמנו י<‪ 1‬ו א ם ה ת ח י ל ל א כ ו ל ק ו ר ס ע ל ו ת‬
‫אלא חכמים אסרוהו ולא נראה להם לגזור‬ ‫כבוד המקום לומר ?תחלה ברכות יתישנחית‬
‫; ש ח ‪ -‬כ ת ב הרמכייס ז׳ ל שאין צריך ל ה פ ס י ק וא״א ז״ל כ ת ב ב ש ם אלא במידי דהוי דרך גאוה דוקא וכי‬ ‫מיקר אח״כ לכי־וע וליחן שלום לחברו‬
‫׳"י ש צ י י ך ל ה פ ס י ק ו א פ י ת ל ל מ ו ר )ח( ^‪ r‬פיי־שי׳י שאםוי־ כ ש ה ג י ע כעי לאסמוכי אקרא ראו שלפי פשוטו‬ ‫שהרי קיבל עליו עול מלכות שמיס תחלה‬
‫משמע לאסור אן״ במים ולכך הוצרכו לומר‬ ‫זמנה‬ ‫ואת״כ שאל בכבוד האדם ליתן לי שלום‬
‫אבל לעשות חכציו אפילו אחר תחלה ירכית •תשבאית מכל מקום כיין שלא אל תקיא גו״ך אלא גאיך •־ וכתב רטנו הגדול מהר׳יי אביקב זיל דלדעת אבי העזרי‬
‫הייכלל תפלת יי ח •שהיא נקראת עבידה שיל? אכיי לאדש להקדיש עבודת עצמו תותי לאכיל ילשתית אוכלי[ ומשקין לרפואה קודם שיתפלל דכיון דלרפואה הוא‬
‫דאכיל ושתי להו ליכא משום נאוה וכתב הכלכו שי״א דאף מיס אסור כיון שיצונו‬ ‫וחפציו מקיי׳ עבודת המקים וחכניי ית׳‬
‫ירן״י^ בת״ה להטא ראייה דמילתא חלא איני; מדגיסינן י כ י ק היה קורא כל ינכש• מלא ממה שהיא צריך • ורביגו הגדול מהרייי אכיהכ ו״ל כ״כ כשם א״ח‬
‫העושה חפציי קולה ‪:‬יהפלל כאילו מ ה ביה א י י ליה יחד קאתית שאפילו וייס אן לרפואה אסור והוא ז״ל כתב שאין נראה כעיניו אלא כדברי אקי‬ ‫״‬
‫אמר ליה לא אסיר קאתינא וכי' הא קי; דמילחא אדא איני; עד כאן לשינו איכא העזי־ עיק־ והכי נקטינן ־ ומצאתי כתיב נשם רנינו טוביה דוקא נתול אנל בשבתות‬
‫לתמוה דיאייתו הפיכה היא דמלא״ל י י ה קאיןיה משיע דאי; לוי־ כמה אלא ויחיש טיביס שצריך לברך על שלחנו קידם אכילה אסיר לשתית עכ״ל • ונ״נ בא״ח‬
‫בתקדים שלום לחייו קילס שקיבל עליי עול מלטת כייס איל בעשיית חפציי כשם הרימ וזכורני שראיתי כתיב כ ס פ י אחד שמתיר לשתות אפילו נשגת וי״ט‬
‫מקמי שיתפלל אי; הטן לימי עליי כאילי מ ה ימה יהודה יאמ‪ -‬ליה אסו־ קאחינא ולא מיתסר מפני שלא קידש משים דכל שלא התפלל אכתי לא מטי זמן קידושי‬
‫אלמא להדיא ללאו מילתא הדא אינו ן ואס כ; ודחי אילינן בת־ טעחא דמית; •יניח והוא י ־ * יבינו שחיה נוהנ ירא׳» וזה נראה עיקר וכ יש שיש פוסקים שמתירים‬
‫ע‬ ‫‪,0‬‬ ‫ש י ת ב א ר‬ ‫‪ c‬כ ת‬ ‫‪n‬‬ ‫ד ס‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫שלים לחברו דמקדים כבוד דאלש לכביד המקום יעל כן מעלה עליו הכי‪.‬׳? כאילו‬
‫‪2‬ת‪ 2‬הימנים נפ״ה‬ ‫י• "! י ' ' ^ ־'‬ ‫י‬ ‫קי ‪V‬‬ ‫לסתות‬
‫בנה במה כיון שאומר ברכוח ׳תישבת״א בתתלה וקיבל עליי עיל מלכות שתים יכול‬
‫יכולת לכוין את‬ ‫ייהל' תפלה הצמא והרעב היי הן בכלל חולים אס יש נו‬
‫א ח י כך לית; לו שלום איל בעשיית חפצי• יעטלת עצת• מקמי עבודת היקום‬
‫דעתי יתפלל ואם לאו אל יתפלל עד שיאכל וישתה ולפי מ״ש רניני בסימן צ ׳ח בשס‬
‫וחפציו יי׳' דלית ביה מפום במה אלא איכייא אם כן ג ס כשאמי י־כית ׳תישכחייז‬
‫היי״ אהא דכל שאין דעתו מיושנת עליו לא יתפלל שאין אנו נוהרים עתה נ נ ל‬
‫יקייל עליי עיל מלנית שמיס ע־״; יאיכיי׳ עייל שאםיי ל׳ להקדיש עלילת עצמי‬
‫יה לכי שאין אנו מניינים כ״כ כתפלה אפשר דהני נמ׳ יתפללו ואח״כ יאכלו יישתי‬
‫מקמי תילת י״ח שהיא עטדת שיים כ; ניאה ל׳ ליישב ד ע ־ ה‪ :‬ע ידליא כיהיאיי‬
‫ומיהי אס רצי הצמא והרעב לסמיך על דכיי הרתנ״ס זיל הרשית נידן ‪:‬‬
‫מיהי כ ־ י ליישב דביי הרב הגדיל י ה ־ א י פ י ה שהיין בסוגיא גיאה דהיה קשה‬
‫י א ר ‪ £‬התחיל לאכיל קידם עלית השקר כתב הרחב״ס שאיצ להפסיק נראה‬
‫לו במאי לאייל במה קאמית דיה מיזמה דד־למא בכלל הדישא ־ת־ל׳ לנש ין‬
‫שספר הרחיים מוטעה נזדמן לרכינודבנוסתאי מדן גפ״ו חהלטת תכלה לא‬
‫האדם הוינמי הך לעשיית ה ״ י ו תחלה ינחשב כאילו ננה ב י ה נעיכ לדיק ימה‬
‫כתב שאיינ להפסיק אלא בתפלת המנחה אבל לא בתפלת שחרית או אפשר שכתיזלף‬
‫קאמרי הלא שמואל פליי‪ .‬עליה ד י י ולא לריש לשין נ י ה אלא נישמעי ביה‬
‫ל‪-‬טג׳ בין הרמכ״ם להרכנ״א דהרשב״א משמע דסכר הכי כמו שאכתוב בסמוך‪.‬‬
‫חשבתי יכי' )למה יגרע עשיית חפציי שיהא כאילי מ ה נ י ה הלא יילתא אדא איני!‬
‫ן י ^ ״ א זיל כתב בשם ר״י שצריך להפסיק בפיק דברנית וטעתא משוס דאע״ג‬
‫יסדה וא״ל לא אסיי קאמינא לאידי יאידי ל י ‪ :‬א אלא א־סייא אלחא דאדא‬
‫דאמרינן בתפלת המנתה אס התחילי אין מפסיקין שאני הכא דאכמכוה‬
‫אקיא ואינא לאו דלא תאכלו על הדס יכ״כ ה״ר יינה ז״ל אכל הרשב׳׳א כתב אהא‬ ‫מילתא איט; נמהקנא‪.‬‬
‫לאל ת־ךי גויך אלא גאיך ורוקא פשאכל לאחר שהניע זמן התפלה אנל התחיל‬ ‫‪ i"Dl3‬אני העזרי שמיתר לשתית מים ! ׳ ' ;־אה לטעמו י׳דדנייכ׳ לימי אל;‬
‫קודם לכן א'נ להפסיק וכי׳כ כתום' עכ״ל ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫תקרי גויך אלא גאיך אליא דיים דליכא יהי גאיה שיי דאי אכילו‬
‫ן א ע ‪ * 7‬ללמוד פרש יי שאסור משהגיע זמנה נך פי' כריש כרכות ‪ j‬ה ‪ (.‬על הא‬ ‫י‬
‫מיס אסיר לא היה צריך לימי־ חל תקיי י‪,.‬״ך ‪-‬הלא יל־שנ' דאחר ו״ך ניי־משיינ‬
‫י" י דתני אבא ננימין אומי כל ימי הייתי מצטער וני'על תפלתי שתה'סמוכה‬ ‫דאסיר כל שהוא להנאת הגיץ קולס תכלה יאפיל׳ י י ם ו א י י ה יהינא נפקא לן לויי‬
‫למטה׳ ונתנו התיס׳ לא ידעתי מנא ליה אנל יש ראיה דשיי ללמוד קודם מדאמרי־‬ ‫אל תקיי דילמא אה״נ דהכל אכוי חיילו מיש וככשטא דק‪-‬א אח־ י״ך י ל לאיכ‬
‫יניב י נ יקדיש וקא׳ יחש׳ ידיה ומברך וחתני פירקיה וקרי קיש כי מטא זמן קיש‬ ‫לישחיק ק י א תאחרי גייך לא ליי' אלא ואיתי השלכת אחייך דהוה משמע דנל‬
‫ונו יד־ איש כתכ על לברי רש יי ותימה הוא מגיל הא ואפשר דמיירי באדם שמתפלל‬ ‫חפציי שהוא עישה קודס חפלה אסיי בע כ ד;כתנ גי־ך ליעיט׳ למד נאק שייך‬
‫ידיר׳ רלישו ואינו רגיל לילך לב״ה דאיכ׳ למיחש דילמא מיטריד נגייכיה ויעבוי‬ ‫בו גיאית ש־י ואיכ נחשך לימי אל תקיי ״יך לרלישנא ד!״ך כששגיא לא משמע‬
‫זמן תכלה וק״ש ע״נ וקיר יונה כ' ואנזלי לדכיי רש״י אק לאסור אלא כשלומד לעצמו‬ ‫למעיין•‪,,, y,,‬״‪.,, .‬י‪. ,‬‬
‫״כני שיכיל להתפלל תחלה ולחזור ללימודו אח נ אנל במי שמלמד לאחייםולחי‬ ‫ןד* ״׳^ ודיקא נחיל יכי' כלוחי דיכ;ח א;• על כי שאי; במים חשיש גאיה יכל‬ ‫(‬

‫‪ -‬י ח י כיון שהשעה עינרת חכות רני' ד נ י גדול הוא ואס לא ילמדו עכשיו יתבטלו‬ ‫מריס אסיר לטעיס לכתחלה קידם קידיש •אע יי להלכה כמיל טעם‬ ‫"י‬
‫ולא יוכלו ללמוד אח״כ שכן מצינו נרנינו הקדוש שהיה מלמד לתלמידיו וכשהיה‬ ‫חים קש״‬ ‫דש ה״מ דיעיד אכל לכתחלה אסיר לטעיס כלים יהלכך‬
‫ק״ש היה מעטר ידו ע״נ עיניו וקורא ק״ש וחוזר ללימודו ואחייב‬
‫‪, n -‬־יי•ה יכי ‪3‬־‬ ‫ן י ‪ £ < " £‬שהיא״ש היה שיתה חים בשיח‬
‫‪h‬‬

‫התפלה י ת נ ל ל ולא היה חושש אע״פ שהגיע התחלת זמן התפלה ילא חיישי' שמא ישכח ויעטר‬ ‫יקא ?•‪:‬ק‬ ‫ליה דהא דאסור לטעיס קוד‪:‬‬ ‫״"‬
‫השעה לכיו; שהתפלה דיך הוא להתפלל אותה בכל יום יתן לבו לדנדויוכיר ויתפלל‪.‬‬ ‫אנילו לא‬
‫־ •־־שד א נ י ל ו‬ ‫לשבת ק י‬
‫‪,‬‬ ‫הקיזייש‬
‫א• נמי דיקא בליל שבת כשיזייע יי; ‪ , , ,‬״‬
‫‪1‬‬

‫אס‬ ‫התפלל תפלת ליל שבת יעיל <נסיין רע״א יבסימן יפיט ויחיש לשם בסיד‬
‫כ״י דמוכהאות ספרי הרמב'ס לא כתו? דאין צריך להפסיק אלא כתפלת המנחה‬ ‫ינלית השתי נ ת ב הייני ש שחין ־•״־ • י י ־ — י‬ ‫קודס יל‬
‫לאטל קודס‬
‫התחיל לאטל‬
‫התחיל‬
‫צייך להפסיק כשהתחיל לאכיל ודש שהגיע ימן תפלת שהיית ולא קי״ל הכי אלא כהיאיש עיש ר״י ודלא כ ה ש ע ש כ ת נ‬ ‫אלא דהישייא כתי דאין ציין‬
‫;׳ קמא דכיכות תגי אנא בנימין אומר כל ימי הייתי מצטער וכו׳ ועל תפלתי שתהא‬ ‫שתי הסביית ‪ :‬יאהיי** ללמיד פיש״י שתסיי י ש מ י ע זינה י־ י מכי‬
‫‪,‬תירה כשעמדתי ממטתי עד שאקר‪ $‬קריאת שמע ואתפלל ונתבו התי' ולא ידעתי‬ ‫"״ י ישישי׳ פל יי׳ נזהיקי שלא לעשיה ילאכה ולא לעשיק נתיר‬ ‫סמיכה למטחי‬
‫יה וייביך ויתני כיקיה וקרי קריאת שמע כי מטא זמן קריאת שמע וני' עכיל ואיכא‬ ‫לרב מקלים ומש‬ ‫מנ״ל אנל ראיה דשרי ללמוד קודם לל‬ ‫‪p‬‬

‫לתמי'להא פשיטא דקידס שהריע זיק תכלה דהיינו קיליש שעלה יעמיד השחר ילאי לחיהר לי ללתיד דאשילו לאכול שרי אלא דמפשיק כשהגיע זמנה כ ש דשיי‬
‫ללמיל אלא רמפסיק כשהגיע זמן תכלה וקייאת שמע ובכה"‪ :‬אייר• דך דיכ מ‪.‬־ ״ י וכו לה־ה י ק ד ם לקום קודם עלות השחר ולומד ודוד קם נחצית לילה ולחו תירה‬
‫וכרכתי רנינ׳ בשיו יא״כ לכיז לא קשה פלל אפרשיי וניל דהתי׳ מפרשים מכתמא אנא מימי;‬ ‫עד איר הבקר ומה שפ־שיי אכור ללמיז ה״נו ליתא מ‪:‬‬
‫י מעי־ השא־ ואץ ל ש ״ מעיי איתי ומדכתנ רש״י כל ימי נוהיתי כיי כשעמדתי מחטת׳ משמע‬ ‫עמד מיטתו קודס עמוד השאר דלא היה ע־ב־ על אעייה שא‬
‫שי־יא קייאת שמע ומתפלל יהיא לפי שעד שהיה נפנה ונטל ידיו עלה עמוד השחר‬ ‫הלשון דאן> על פי שעא־ קידם עמי־ השתי היה ניהי שלא לצכיק‬
‫תת שמע ותפלה כעונתה כותיקין ת ס מהכלל נטתי אי עז‬ ‫ואפילו הכי הלקו עליו התי' וס״ל דיטל לליוד לאת־ שעלד עמיד דשת־ עד ש״‪.‬׳ע ית;‬
‫ק״שוי״פלה ני״ה ע ם ה נ ט י יהיא גהיהתמיימיני כיי ־תכלה ד־׳תלוקת יש והתו לא א״יי אלא א׳ שרי ללמוד אחר שעלה עמיד השאר דלרש״י אסיר ולת! ;פי‬
‫‪ :‬להתכלל מ י ק תדרשו וכוי תימה רבה שהוא דיך כבואה לפיש כך דברי רשייי דאין גלוי‬ ‫שיי יכן עמא לנר להיתי ומה שפי' י י לנ־י יש י למ־ייי נ מ‬
‫ניהי שלא לבטל לחילו ולילך לניה אלא ע ט ד צליתא כבית מדרשי יכדענדי ר׳ אמי יר אסי‬ ‫בדבר• יש״י לחלק כנך ואנשי דק״ל ליי׳ דמכהמת אנא בניין‬
‫ד ל א הוו מצלי א ל א ביני ע מ ו ל ׳ ד י כ א דדיו נ י ש י ו כ ד ע ב י ד א נ ונתיש רטנו בכיי; ל ועל כן היה מפרש ריי דיהו טעמו של רש״י דפי׳ נהך דאנא ננימין דתנלתו‬
‫היתה‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫)( א ל ח ק י ׳ ^ ׳ י ן א ל א ג א י ן נ מ נ מ ה י ר ״ י ת ה י ה נ י י ל ד ל ה נ י ש י נ ו ה נ ס ו ק • א ח ר ו א ל ח ק י ׳‬ ‫‪ -‬נ י נ ־ ־ ל ח י ח נ ־ מ ה לי‬ ‫‪ M‬פירש״י ש ת ס י ר מ ש ה י ׳ ‪ : ,‬י מ י י י ע ״ ן מ י ש ב פ ־ י ש ה פ׳ ‪-‬י‬
‫ג ן תש ם ו א ם ה ״ נ ו ת פ ס י ן ה פ ס ו ק כ מ ו ש ה י ת ה י ה א ש י ר ל ש מ ו ת תפיל• מ י ם שה י‬ ‫א ב א ינ ״ ; ש ח י ה ס י י ן‬ ‫ו ק ו ש י י ת ה י א ' ש ירי׳ ר י ק מ ' ע י ל ־ ד ה ת י ־ א‬
‫צ ין ה ג ן• ה ן ה ש ת א ו ק י י נ ן ג א י ן נ מ ק י ם ג‪• ,‬ן פ ״ ; ו ב מ י ם א י ן נ ה ם ג ת ו ה שי־ וכן מ ש מ ע‬ ‫‪ ,‬ה ג ‪ .‬ין י ת כ ל ה ה א‬ ‫טפלתי ל י א ד ד ת מ ט ח ו ע ״ נ ו י ל א ם ע ״ י בישכניה לעל ת הפא־‬
‫״זני׳ ה נ ה י ־ ״ ״ מ י נ ״ ונ״ל ש ה ע ע ס ש ה י ה כת נ י ל ס כ מ י ס לשנות ה פ ס ו ק * מ ש מ ע י ת ה ייי‬ ‫‪ .‬ו״נ ל ת ו ל מ ז י י נ ו ח א‬ ‫ד ה ע י ל ו ע ל י נ ש ה י ה מ ק ו י ם ישנה ל י י ׳ ע ״ י נ י לי; ל י ד ־ שנ ל י‬
‫׳׳ין ל ק י א י ה ‪ . . -‬׳ א י ל ־ ייפנ׳ ב י ה שאש י ל א ל י ל • ל ש ת י ת ק י ל ם ש י י כ ל ל אינו ו א ו ר י י ת א א ל א ח נ מ י ס א ם ל ‪ -‬ה ־ ‪ ,‬ל א ניז׳‬ ‫;‬ ‫דשנה פ ר ק י נ י ' ש״מ ל מ י ת ר ל ל מ י ל נ ל ימן שלא ה ז ׳ ע ״ ז • ־ • ל ה ״‬
‫ל ה ל ג ו י י א ל א ב מ י ד י ו ה י ה ד י ן ג א ו ה ל י ק א ו ט ב ע י ל א ס מ ו ל י א ק ל א ו ל א ו שלפי פשיטו מ ש מ ע‬ ‫נ‪:‬‬ ‫למילל ה א י נ ת י ע י ש‬
‫ל א ה י א ן ׳ נ י י ס ה ו צ י כ ו ל ו ח י א ל ת י ק ר י ג ר ן א ל א ג א י ן ע״י • ואילו מ ח ו ו ר ו ה א כל ע נ י נ י‬
‫לפי נ ל ־ א י ל א ה ת ו י ש ג א י ן ל א ה י ה מ ש מ ע מ י נ י ה שים אישור א ל י ל ה ו ש א י ה א ל א לשון ש כ ל י ת‬
‫‪ r‬ש ־ ה ו ש י ו ע ס ק י ע ‪ -‬ל ס שנ־יצא ב ה ן ש מ נ י א • ] ליי׳ ג י א י ת י ״ ן שעליין לא ה ג י ע זמני ולפי ז ז‬ ‫;‬ ‫ת ל ־ ב י י • ת י א להש״״‪-‬״ל; א י ת י ־ ״ ל י ל י ‪ : -‬ח י ה י מ י ן ד י י ש י ת ל ‪ , — 3‬י ״ ש ת ״ ‪ r‬נ׳ נ‬
‫ו ע ל ח א ע י י י א א י י ה כ א ל ה ה י כ ל א נ ל ; ל ש י ־ ת פ ק י ה ללפ ן ג ־ ‪ -‬י ל י י ! ו­ ‪ -‬רז־ י י ‪-‬‬
‫״ ש ש נ שקין ב ״ ת י י ן ל ש ת ת מ י ם ק י ל ס קי־וש נ מ ״ ש ל ק מ ן ס י ' י ע י א ע ל ל ימייש ב י י ! ו ג ו ו נ י ש ר א י ת • כ ת י נ‬ ‫י‬
‫י פ י ל ו ק ו ל ס ״ סי• מ י ‪ , -‬־ ׳‪:.‬־ין כ ה ו י ־ י ״ ח נ׳ פ ׳ ־ ת ־ ב י יה נ י י ה ענק־‬
‫‪ r‬נן נשם ה י א ש י א ; ש ־ ש נ ; ס ח ת סי‪.‬־׳ ביי ל א ה י ה כ ת י ב י ם כן ת י נ ה א י ו נ י ל נ י לשון ה א ״ ס ה ו ת •‬ ‫ב ם פ י א ח ד ש״־־׳־ ל ש ת י ת ל־׳ ל א י ד ע ת י י א ׳ ק ה י ־ כ ׳ ; ש ר נ ; ‪ -‬נ י‪.‬‬
‫לי‪ 1‬ואם ה י ח י ל י ת ‪ -‬־ ל כי' כ ת נ ה י ש ג י א כ ׳ ל; י ג י ה נ י ׳ ״ ־ ב ש ל ן ״ ‪ - ,‬־ ‪ ! • -‬־ ב י ו פ נ י ת ש‪.‬־ כ ת נ ל ה ־ מ נ י ס פ ‪ ,‬ל ת פ ל ה ל א ל י כ א ל א ב ת פ ל ה של מ נ ח ה א נ ל נ ש ל ש ח ר י ת א פ ש ר ערא־ש‬
‫ס ״ ל ׳ ט ע מ י ה ו י ־ ' ש ו א ע ״ ג ל א י י י נ ן ב ת פ ל ת י ״ נ א א ת ם ה ת ה ־ ' אין י פ ס י ק ־ ! ש א ׳ ׳ הכי ד א ס מ נ ס ׳ א ק י א וחילא ל ת ו ל ל א מ א ל ל י ע ל ס ו ס ולישינן ל א ת א כ ל ו ק י י ס‬
‫שתתפללו ע ל ל מ כ ס ‪.‬‬
‫י ו ה לש ; ר ג ח י א שה א ״ ־ ת ‪ :‬א נ נ ח י ן ל ל יתי ה י ת י מ צ ע ע י ע ל ת פ ל ת ־ ש ת ה א ס מ י כ ה ל מ ע ת י י פ י י ש " ש ה י ה נ ו ה ר ו ל א ע ש ה מ ל א ו ה ל א‬ ‫‪V . . . ..1, - . ,‬לש!‬ ‫שאשיי משהג׳‬ ‫פירש״י‬ ‫)י‪(.‬‬
‫‪ :‬א פ ש י מ ש י ה שרצה ל י פ נ ק ו ש י י ת ל י י ולאייש שהקשו ע ל לש״י מ ה א ו א ס י י נ ן‬ ‫וכ־ לשהנ‬ ‫ע ס ק נ מ ־ י ה יעת פעיל ״מעת ער שקיא קיש על ל ‪I,‬‬
‫י דשהגי‪.‬ו ומנו דאו ח ם י ד ללמיל ועיין נ ד ו י ש ז •‬ ‫׳ ה ת פ ל ל • כ ת ב ל ב ני דיש‬ ‫העירי נ ‪ .‬ל י נ שתקוים ‪,‬שנה פיק ו א ז ״ כ קיא‬
‫)ויו‬
 ‫פא‬ ‫כ״ח‬ ‫אורח חיים היכות תפלה פט צ‬ ‫ב״י‬
‫א ח מפסיקק חתית למפלה יתנאר נסימן צ׳ נס״ל ‪ :‬רןף‪ ,‬מלאכית אסור היתה סמוך למשחו לאן> לא עסק בתורה משום דאינא למיחש לאתא למיטרל‬
‫תפלת המנחה‪ :‬נגירסיה כיון למתפלל בבית חלרשו ועול אפשר לומר לר״י כתג כך ללעת עצחו‬ ‫להתחיל סמוך לתפלה נתב רטנו בסי׳ רל״ג אצל‬
‫ורףן ‪ 3‬הרמנ״ם בס״ו חותר להסתפר יליננס למרחז סמוך לשחרית מפני שלאולקיים לברי רש״י במי שרגיל להתפלל בבית מלרשו וכו׳ שכך נראה לר״י להורות נך‬
‫אנלרש״י פצחו איטחחלק אלא לע‪1‬לם אסור ללמוד‪:‬‬ ‫גורי אלא סמוך למנחה שהיא לנר המצוי שרונ העם נננסק שם ניום‬
‫‪ £‬י שהוא אטס כגון שצריך להשכים ללרך‬ ‫אנל נשמר לנר שאיט מצוי לא גזרו ט‬
‫וט׳ פירוש כאן איירי שאי אפשר לנ‬ ‫ז מ ג ה ) י י ( ור״י מפרש דבריו דהייגו ה ק א מי שרגיל להתפלל בכית‬ ‫עלל‪:‬‬
‫א^״ה שעיקר מצותה עם הק הממה מדרשו ואינו רגיל לילך לב׳׳ה דאיכא למיחש דילמא סיטריד להתעכב אחר שיעלה עמול השחר אלא‬
‫להתפלל מעומל בלבל אבל לא אפשר‬ ‫מי שהוא אנוס נגון שצריך‬ ‫י‬
‫להשצים ללרך וט׳ני הא לאנוה לשמואל בנירםיה ויעבור זמן ק׳׳ש ותפלה אבל מי שרגיל לילך לב״ה אין לו להמתק על שיקרא ק״ש בשנתה להייט‬
‫וליי ני הוו נמו מקלמי זמיזל וטי נס״פ למיהש • אע״פ שעיקר מצותה עמ הגץ החמה ) י ( מי שהוא אגום חשיראה חברו ויכירט גרמוק ארבע‬
‫מפלת השחר)ל •( אנוה לשמואל ולוי ני בגון שצריך להשכים לדרך יכול להתפלל משעלה עמוד השחר אמית ויקרא קריאת שמע ויחפלל ‪1‬אף‬
‫הוי ננט למיפק לאורחא הוו מקלמי ומצלי וימתין)יא( מלקח׳ ק״ש עד שיגיע זמגו ואע״פ שאיגו סומך גאולה עלפי שאפ* לי להתעכב על שיקרא‬
‫קריאת שמע !יתפלל לאחל עמיל השמר‬ ‫ינ‬ ‫יני מטי זמן קיש קרו נמאן ני האי תנא‬
‫לתניא השטס לצאת ללרך מניאים לי ל ת פ ל ה הכי עדיף טפי שיתפלל בביתו מעומר < ( ממה שיתפלל מיל אפילו הכי לא התירי לו לעבור על‬
‫ש‪1‬פר ותוקע לולנ ומנענע מגלה וקורא בזמגה והוא מהלך ויסמוך גאולה לתפלה)י<‪ 0‬כי הא דאבוה רשמואל התחלת ומן ק״ש שהוא משיראה חנירו‬
‫ונשיגיע זמן ק״ש קורא השנים לישנ ולוי כי הוו בעו מקדמי ומיזל לאורחא הוו מקדמי ומצלי פירוש ויכירט אלא יתפלל מעימל בביתו ואחר כך‬
‫נקרון מתפלל משיגיע זק ק״ש ק‪1‬רא מקדמי לעיקר מצותה שהוא הגץ החמה והיו הט מקדימין מעלות יקרא קריאת שמע בעונתה בלכתו נלרך‬
‫‪1‬הפי נקטינן כאטה לשמואל כמ״ש ר״ח‬ ‫רשנ״א אומר נין נך ‪1‬נין נך קורא ק״ש‬
‫ומתפלל נלי שיסמיך גאולה לתפלה!פירש״י השחרכמאןכי האי תגא השביט לצאת ל ד ר ך ) י י ( מביאין לו שופר יהרא״ש וכן פסק נש״ע ומה שכתב רטט‬
‫קורא ק״ש ימתק על שיגיע זמן ק״ש ותוקע לולב ומגעגע ומתפלל ולכשיגיע זמן ק״ש קורא רשב״א בסימן ג״מ למי שממזיק בלרך וכיוצא גי‬
‫ייקרא ואח״נ יתפלל נמאי קא מיפלגי אומר בין כך ובין כך קורא ק״ש ומתפלל פי' בזמגה במאי קא לק‪1‬רא קריאת שמע בביתו אמר שיעלה‬
‫מר סנר מפלה מעימל עליץ ומר סנר מיפלגימ״פ תפלה מעומד עדיף ומ״סמיממך גאולה לתפלה עדיף עחור השחר הייט לוקא היכא לאי‬
‫אפשר לי לקרות בלרך אפילו פסוק‬ ‫מיסמך גאולה למפלה עליף וסירש״י מפלה‬
‫מעומל עליף שיטל לטין לגו לפינך ופסק ר״ח כאבוה דשמואל ולוי וה״ג פסק כרשב״א וא״א ז״ל ראשון בטנה כגון שהילך גלרך במקום‬
‫גלילי חיות ולסטים וביוצא בו ולפירוש וה‬ ‫הסבי׳ לפסק ר״ח‪:‬‬ ‫היי מקלימין להתפלל מעומל נגית' שלא‬
‫ה מ ת פ ל ל צריך שיכין מקוס לתפלתו ושיבץ לה בגדיו הסכימו הרמב״ן יהרפב״א ומהר״י אטהב‬ ‫יצטלט להתפלל נלרךנמהלך יפי׳ עיל להוי‬ ‫צ‬

‫הביאי נ״י לעיל סימן נ׳׳ח וכלפי׳‬ ‫מקלתיקולם החס • ונתני התוס׳יהרא״ש‬
‫ומחשבתו וגופו‪ :‬מקומ כיצד)א( דהגיא לא‬
‫בסמיך‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ללא נהירא לא״נ לא היי יוצאים נלל‬
‫לעליין אינו יום לנך נראה נפר״מ למשעל׳ יעמוד אדס לא ע״ג מטה ולא ע״ג כסא ולא ע״ג מפסל ולא ע״ג צ ל א ע״נ מטה ילא ע״ג בםא ולא‬
‫ע״ג ספסל ולא ע״ג מקום גניה‬ ‫עמול השחר קאמר והיו מקלמי קולס הק מקום גבוה ויתפלל אלא במקום גמוך שאין גבהות לפגי המקום‬
‫הממה ועליי! אינו עיקר זמן תפלה וני שגאמ' ממעמקים קראתיך ה' וכתב הרמב״ם ז״ל שלא יהא גבוה נראה ללא וו אן>זו קאמר ללא מנעיא‬
‫הרשנ״א נפיק לנרטת להאי נרייתא ג׳ טפחימ וכתב עוד היה גבוה ג׳ דש כו ד״א על ד״א הרי הוא ע״ג מטה שהיא ישן עליה נלנל אלא אפי׳‬
‫על גני נםא שהוא חשנ עליה לפעמים‬ ‫טוצא נשיירא א״נ נמקזס שאין שם גלולי‬
‫חיוס ילסטים לאל״נ ק״ש היה לו לקחת בעלייה ומותר להתפלל בו וכן אם היה מוקף מחיצות אף ע״פ יאפילו ע״ג ספסל שיופנ עליה תמיל לא‬
‫משעלה עמיר השחר כמבואר בסימן נ״ח שאין בו ד' על ר׳ מותר להתפלל שאין גובהו גיבר ביון שחלק רשות סימא כיון ששלשה נלים אלו מייחלים‬
‫יאע״פ שאיט מהלך במקום }גלולי מיות לעצמו האומגיןשעושין מלאכה לבה״ב יכולים להתפלל בראש הזית לחשמישו א״נ גס נשעומל עליה׳ ומתפלל‬
‫ליל נעולה נעלייה שהוא לר שם ומתפלל‬ ‫או‬ ‫ולסטים מתפלל קולם צאתו משים לטלה‬
‫קמ״ל ללא למי לעלייה למשתמש נה ג״נ‬ ‫תפלה נעיא עמילה נלאפשר וטונה ואפשר‬
‫שלא יזלמן לו בלרך אבל קיש שא״צ אלא פסוק ראשון וא״נ על על לבנך מזלמן נעמילה אנל הני ג׳ נלים אין ללט נלל להשתמש נהם נעמילה א״נ נשעומל‬
‫הוא לו נסתם לרטם הילנך מתאחר הוא למצוה מ! המובחר על זמן המקרא ואיית עליהם ומתפלל מראה ננהוס לפני המקום נ״ה ואסור ואמר עול ללא מנעיא ג׳‬
‫מלקמני מניאק לי ש‪1‬פר ותוקע אלמא ט״ט עסקינן והינא קתני ניה השנים לצאת כלים אלי לגבוהיס טובא מסתמא אלא אפילו ע״ג מקום גביה קצת כיון שהוא גטה‬
‫ללרך מירן הרשנ״א לנחשנים לצאת ללרך תוך התחום עסקינן וא״ג חיק לתחום ג׳ טפחים היל מקום גנוה ואםור אגל פחית מג׳ כארעא םמיכתא למי ילא חשיב‬
‫חקוס גנוה ‪ :‬ולפ״ז ניחא לנחולה ווקן שרונ טוס היא שונב במטה יכול לעמול‬ ‫וע״י נורגנין‪:‬‬
‫‪ W'fVi‬רטנו ופסק ר״ח נאטה לשמואל ולוי נ״נ שם התום׳ ואחינ נתט ומיהו עליה ולהתפלל לחשנינן ליה נעולה נעלייה שהוא לר שם ומתפלל שהרי לא עלה‬
‫מלקאמר רנ אשי לא חוינא לרבנן קשישי לקא ענלי הט משחע לאין הלנה על המטה נלי להתפלל שם ונ״נ נ״י לאיתי בתוספת׳ אס היה זקן או חולה מיתר‬
‫נמותם נלו׳ לאימא בגמ׳ רב אשי נשבתא לריגלא מצלי בהלי צכירא טחיל מיישב!ני ומיה הטעם נחג הר׳ מטח ג״נ לאם בינתו להשמיע לצבור אפילי ע״ג נסא וספסל‬
‫הוה אתי לניתיה הלר ומצלי ופרש״י שבעול שהצביר שימעק מה שלחש לתורגמן היה מותר לחשנינן ליה נעולה נעלייה ומתפלל רביין שלא עלה במקום גבוה אלא מפני‬
‫מתפלל והוא יישנ נמקימי א״ל רננן ולעניר מר נאטה לשמואל ולוי אייל לא חזינן שהצורך הניא! לכך שיעלה לשם א״נ אין נוה משום למראה גנהימ לפני המקום‬
‫לרננן קשישי מינן לענלי הט ונ״נ הרא״ש שהוא לעת נהיג לפס‪1‬ק נרשנ״אוהרשנ״א וכמו שיתנאר נסמוך גני האומנין אבל ר״י אבוהב פי' לע״ג מטה ונסא ‪1‬ספסל‬
‫נתנ נשם רניט האיי לאינא למימר לנשנתא לריגלא קאמר ללא ענלי רבנן קשישי אסיר אפי׳ גניה פחית מגי טפחים לפי שהוא טרול שמא יטל ולא יתטין נתפלתו‬
‫הכי אנל טנא לצריך לצאת עניל ומשקלא מילתא ולתייק עלין> משום לרשנ״א !א״נ הא לתניא שאין גנהית לפני המקום לא קאי אלא נשמספלל נמקים גניה‬
‫יחיל הוא והרא״ש ג״נ נתב בשם ר״ח לרב אשי לא פליג עלייה! ולא מוינא לרננן נשאיט נלי אלא קרקע שלם ללינא טירלא ואינו אמר אלא נגי טפחים יצ״ל‬
‫קשישי קאמר והייט טעחא לחהלך נלרך איט יטל לטין הילנך טונ ייתר שיקלים לפירושו להא לתני מטה יבסא וספסל לא הוי בלרך לא זואןזו לנחלאננאלא‬
‫ויתפלל מעומל אנלרנ אשי היה מתפלל מיושנ לכך לא היה ריצה להקליס ועוד תני תנא לא וו אן> יו אלא ליקא בתרי יתלתא בני נמ״פ המו׳ בלונתי טובא אלא‬
‫לעיקל תפלתי היתה מעומל והעלה הרא״ש להני מסתנר וטון להרשנ״א והרא״ש הני קאמר נין מטה נין נסא נין ספסל לאין חלוק נין מטה שהיא רהנה וקטע‬
‫טפי מנסא ינק נסא שהיא רחנ קצת ונין ספסל קטן שחינו רמנ נצל נטלם אמר‬ ‫ז״ל מסנימים להלנה נמ״ק הט נקטינן ‪:‬‬
‫‪ V‬ה מ ר ‪ /‬ת ל ד צחך שינק מקום לתפלת! ונו׳ לתניא לא יעמול אלם ע״ג משום דאינא טירלא שמא יפיל ולפ״ז אק היתר לא לזקן וצא לחולה ילא נלי‬
‫מטה וט׳ בםפ״ק לנרנות )י‪ (.‬ונ׳ ה״ר מטמ שאם כוונתו לר<שמיע לצנור כיון לאינא טירלא יאיטיטל להתניין אלא לקשה אמאי תנא להו‬
‫להשמיע למול אפילו ע״ג כסא וספסל מותר וכ״כ נסי אהל מועל ונ״נ רגי׳הגליל בחלא נכא טון שאין לינס פוה אלא העיקר לע״ג מטה ונסא וספסל נמי איט‬
‫'מהרי״א ז״ל והנלנו נשם רנ מחתיה ונ״נ רטט ירוחם נשם רנ מטך גאון וניינ אסור אלא מנוה ג' טפחים משום לחראה גנסת אבל פחית מג׳ טפחים שרי לליבא‬
‫ה״ר לול אנולרהם אצל חזרתש״צ התפלה ובתוספי לברנית פ״ג לא יעמול אלם טירלא נפתית מגי טפחים אפילי טל גני ג' נלים אלי יהני נקטינן ינן פסק נש״ע‬
‫ע״ג מטה ולא ע״ג נסא ולא ע״ג ספסל ולא ע״ג חקים גטה ויתפלל אם היה וללא נהרג נהגהת ש״ע שאוסר נג׳ נלים אלי אפילי אינן גנוהק ג' ינר״י‬
‫אמהנ לליתא ‪:‬‬ ‫זקן א‪ 1‬חולה הרי זה מותר ‪:‬‬
‫‪ 3‬הרמב״ם שלא יהא גנוה ג׳ טפהים נפ״ה מהלטת תפלה וטעמא משזם‪ rQl‬האלמ^מ שטושק מלאנה ונו׳ נרייתא פרק היה קזרא והט פי׳ להמתפלל‬
‫‪ I‬נעול! נראש האילן אית ניה תרתי חלא אית ביה משום למתפלל‬ ‫לנל פתות מגי נארעא סמינתא הוא ישרי ונתב רטט הגליל מהר״י‬
‫במקום‬ ‫אנוהנ ז״ל להא לתניא לא יעמול ע״ג חטה וטי יאח״נ אמר ולא על מקום גנוה‬
‫ולא בללם בחל׳ מחת׳ נשיאמר לא על מקום גטה יראה שגא להודיענו שע״ג מטה‬
‫אי ע״ג ספסל או ע״ג כלי אפילו שלא יהיה גנוה ג' טפחים לאיחפלל עליהם לפי שיש לחוש לטירלא שהוא טריל שתא ישל ולא יתנוק נתפלתו ואח״נ אמר ולא על‬
‫מקום גבוה ואפילו שלא יהיה נלי אלא קרקע עולם ע״נ ואח׳ נ נתב לנא״ת ב' שלא הקפילי אלא בגבוה י׳ אבל נפחית חיי לית לן נה ע״נ)אני אין לנו אלא לברי‬
‫•י )‪ JTQ2‬עול היה גנוה נ׳ ויש נה ל״א וט׳ ונן אם היה מוקן־ מחיצות ונוי על טין שחלק לשות לעצמו גפיה מה׳ תפלה‪:‬‬ ‫'‪°‬‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫‪ 5 1‬ח י ס‬ ‫ה ג נ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ה‬

‫ינולק להתפלל נראש הזית ונו׳ נפרק טה קורא )טז( ת״ר האומנין קורק נראש האילן ונראש הגלנך וממפללין‬ ‫ה א ו מ נ י ? שעושק מלאנה לנ״ה‬
‫נראש‬ ‫׳‬
‫פרישה‬
‫ק ו ו א א ע ״ ג ו י מ ן מ ג י ל ה מן״ש ח ר א ס ו א י״ל ו מ ג י ל ה ו נ ן ש ו פ ו א י א פ ש ר ל ש א ת א ו ת ו ע ל ה ו ר ן‬ ‫) ע ( וף״י מ פ ו ש ו ס י י נ ו ו ו ק א ל מ י ש ו ג י ל נ ו ׳ ו ו ׳ י ו נ ס נ ת נ ו ה י י נ ו ו ו ק א ל מ י ש ל ו מ ו י ח י ד א נ ל‬
‫א נ ל ק״ש א פ ש ו לו ל ק ו ו ת נ ו ו ו ו מ י ה ו י״ל ה ג י ו ס א נ נ ו י י ת א ' נ מ ו ג י ר ס ת ה נ ״ י ואן> ש ו נ י נ י ו‬ ‫ה ל ו מ ו ל א ח ו י ס ו ו א י מ ו ת ו ו ז נ ו ת ו נ י ם ד נ ו גדול ה ו א שנן מנינו נ ו נ י נ ו סקווש‬
‫ו ו א ־ ש ל א ה נ י א ו ל א ו ח ו ס נ נ א נ נ א ן לפי ש א י ן נ פ ק ו ת א מ י נ ה ס נ א מ נ ל מ ק ו ם מ ו נ ח ש ו נ י נ ו ג ו ס‬ ‫ש ה י ם ל ו מ ד עם ת ל מ י ד י ו ו נ ש ה ג י ע ו מ ן ק״ש ה י ה מ ע נ י ו י ו י ו ע ״ ג ע י נ י ו ו ק ו א ק״ש ו ש י ו ל ל י מ ו ו ו‬
‫ה נ י נ נ ו י י ת א מ ו נ ת נ ו נ י נ ו נ ס י ' נ ״ ו ו ק א ס ה י ס נ ס ג י נ ה א ו ע ל ג נ י ו ן ו י ן יושנ ו מ ת פ ל ל ו א י ן‬ ‫ל‬ ‫ו א ם ״ נ ה י ה מ ת פ ל ל ו ל ח ה י ה חושש ש כ י ה ע ו נ ו ו מ ן ת פ ל ה ו נ י ו ן ו ת כ ל ה ו ו ן ה ו א ל ה ת פ ל ל נ נ‬
‫לו ס מ ן ל ח ו ת ו ה י ק א ל א י י י א ת ה נ ו י י ת א י כ מ ״ ש נ י י ש ם ש ו נ י נ ו ל מ ו ו מ כ א ן מ ל פ צ י ג‬ ‫יוס י ת ן א ל לנו ויתפלל ‪:‬‬
‫נ י‬ ‫‪3‬‬
‫תפלה‬ ‫‪ V‬ק ו ו א ק״ש ו נ ו ׳ ו א מ ו י נ ן ב מ א י ק א מ י פ ל ג י מ ו ס נ ו‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫מי ש ה ו א א נ ו ס נ ג ו ן ש צ י י ן ל ה ש נ י ס ל ו ו ו י נ ו ל ל ה ת פ ל ל נ ו ׳ נ י ו צ א נ ש י י ו א • א ״ נ מ ק יו ״ם נ ״ א י א ״ י ‪V '1‬‬ ‫‪(0‬‬
‫מ מ ו מ ו ע ו י ן ! ו מ ו ס נ ו ס מ ן ג א ו ל ה ל ת פ ל ה ננוי!> ש ״ ח ו מ י י ו י כ מ ת פ ל ל נ ק ו ו ן מ י ו ש נ ו א ״ כ‬ ‫ש א י ן ג ד ו ו י שיות ו ל י ס ט י ם ו א ל ״ נ ק ״ ש הי׳ לו ל ק ו ו ת מ ש ע ל ה ע מ ו ו השחר נ ד ל ע י ל ס י ׳ נ ״ ת‬
‫נ י ו ן ש ו נ י נ ו ל מ ו א ו ת ו ס ד ן מ מ נ ו א ״ נ מ ״ נ צ ו י ן ש י ג ו ו ס א ו ת ו נ נ ו י י ת א אן> ש ל א ה נ י א ו נ א ן‬ ‫ו א ע פ ״ י שאינו מ ה צ ן נ מ ק ו ס ג ד ו ו י ס י ו ת ו ל ס ט י ם מ ת פ ל ל קולס צ א ת ו משוס ו כ ו ל ה ת פ ל ס נ ע י‬
‫ו ה ש ת א א י ן ל ה ק ש ו ת ל״ל מ נ א נ נ ו י י ת א ו י י ל ל ה ו ו י ע ן כ ו ח ו ו ו ש נ ׳ ׳ א ו א פ י ל ו מ י ו ש נ י נ ו ל‬ ‫ע מ י ו ה ו נ ו ו נ ס נ ו א פ ש ו ו א נ ש י שלא י ז ו מ ן לו נ ד ר ן א נ ל <ךש א י נ ו צריך א ל א פ ס ו ק ר א ש ו ן •‬
‫ל ה ת פ ל ל מ י לס»וו ג א ו ל ה ל ת פ ל ס • ו א פ ״ ג ו ו נ י נ ו ם ״ ל נ ת ״ ק י ת כ ל ה ב נ י ת ע ו י ף ס ״ מ כשהוא‬ ‫ושנ״א פ״ק מ ו נ ו ת‬
‫ע ד י ן ל א י צ א מ ב י ת ו ורוצה ל ה ת פ ל ל ת פ ל ת ש ח ו י ת ח כ ל ת פ ל ת מ נ ח ם ו מ ו נ י ת ש נ נ ו יצא‬ ‫חנייוהוגיל עמו קצת מ ת ו ק‬ ‫) י א ( מלמרוח ו ן ו י א פ ש מ ע ע ו ש י ג י ע י מ נ ו ו ה י י נ ו מ ש י נ י ו‬
‫ל ו ו ו א פ ש ר ו ם ״ ל נ ו ש נ ־ א ו מ מ ו נ ס נ ו נ ו י ה ו ח ״ ש ו ה נ י א ו נ ״ י ל ק מ ן ס י ׳ ה״י ע ״ ש נ ו י ן ת פ ל ת‬ ‫ו ׳ א מ ו ת נ ו ל ע י ל ס י ׳ נ י ח •י‬
‫ינ‬
‫הניננו שאמוו מ ע ו מ ו ‪:‬‬ ‫מ מ ך ש י ת פ ‪.‬ל ל נ ז מ נ ו נ ו ׳ ל ע״ י ל ס י ' נ׳ ח כ ת נ ת י ו ל ק‪ ,‬״ מ מ ה‪ 1‬ש ה ק ש ה נ ש י ג מ י ה ע ל ס מ כ ו‬ ‫)(‬
‫מביאימ ל ו ש ו פ ו וכוי • מ ו ק מ נ י מ נ י א י ן לו ש ו פ ו ו ת ו ק ע א ל מ א ני״ג! מ י י ו י ו ה י כ י ק ת נ י‬ ‫)יי(‬ ‫לעיל סי׳ ג ״ ח ‪.‬‬
‫תית ה ו ש נ ״ א ו מ ש כ י ם ל צ א ת ל ו ו ן מ ו ן ה ת ח ו ם‬ ‫נ י ה השנים לצאת לירן‬ ‫‪ p‬הוא‬ ‫‪00‬‬
‫א ״ נ חיק ל ת ח ו ם וע״י נ ו ר ג נ י ן ‪:‬‬ ‫ג י ו ס ת ונינו א נ ל מ ״ י הוסיף להניא נ ג י ו ס ת ס נ י י י ת א ורל לולנ ומנענע מגילה‬
‫צ ) א ( דחניא ל א י » מ ו ו א ו ם ע ״ ג מ ש ה נ ו ׳ ו ל א ע ״ ג מ ק ו ם ג נ ו ה ו י ת פ ל ל א ל א‬ ‫סי'‬ ‫וקורא וכשיגיע ומן ח״ש ק ו ו א ה ש נ י ם לישנ נ ג ו ו ן מ ת פ ל ל וכשיגיע ומן קיש ק ו ו א א נ ל נ ה ו א ״ ש‬
‫‪ <"•-,‬ד‪ -,-,‬ו ׳ ‪-1‬‬ ‫י י י י י י י ־ י ו ו י י ו ‪,‬״׳)‪ ••,‬י • ' ‪ ,‬י י ' !••וי‪ •.‬יי !•־ ״<!‪ -‬י־•!" ‪ ,‬י ־ ר ‪-‬ן* וירו •‪1‬ר‪•-,‬‬
 ‫ב״י‬ ‫אורה היים הלכות תפרה צ‬ ‫ב״ח‬
‫במקיס גבוה ואסור וכיון דאית ביה איםורא אין לו היתר משים ייטול תלאנה אילך בראש הזית ובראש הקאנה ושאר בל האילטח מרדן למטה ומתסללין ונה״ב בי!‬
‫דאינו יכיל להתפלל נכוגה מפחדו פן יפיל ואמר דנאומטן שעלו למלאכתן לית נה כך ונין כך יורד למטה ותתפלל לפי שאין דעתי מיושבת עליו• ופירש״י תתפללין‬
‫משוס דאסור להתפלל כמקום גבוה כיון שלא עלו מתתלה על האילן כדי להתפלל בראש הזית ובראש התאנה בזמן שעוסקין בהם מפני שענפיהם מרובים ויכולים‬
‫שם אלא עלו למלאכתן וחשוב כמי שעילה בעלייה שהוא דר שס ימתפלל בעלייה לעמוד שס שלא בדוחק ואין שם פתד ליפול לפיכך מתפללי! בראשן אגל בשאר‬
‫אילטת אין מתפללין‪ :‬בין כך ובין כך •‬ ‫דאין ביה משום דמראה מהות לפני המקים‬
‫נ״ה כיון שלא היתה עלייתו לשם תפלה או בראש התאנה ואין כאן משום ייא יעמוד ע״ג מקום ג מ ה ויתפלל כלומר בין_ מתאנה _ נין משאר אילנות‬
‫כדי להתפלל במקום גנוה ולפ״ז אין חלוק דמיון שעלו ייעשות מלאכתן הוי כמי שעולה לעלייה ובשאר יורד ומתפלל דהא אינו משועבד למלאכה‬
‫שהוא ברשות עצמו‪ .‬לפי שאין דעתו‬ ‫בין זית יתאנה לשאר אילטת דכיון שעלו‬
‫למלאכתן ליכא איסורא משוס דמראת האילנות צריכץ לירד ומפרש בירושלמי הטעם לפי שטרהתן מרובה מיישבח עליו מגעיתיתו ואם הקלו אצל‬
‫גבהויכו' אכל לאידךטעמא דכיון שהוא טרוד פי' יי( ש ט ו י ח לה; באייו לירד יותר משאר אילנות ובה״כ בכולן פועלים מפני ביטול מלאכה לא הקלו אצל‬
‫שלא יפיל אינו יטל לטין כתפלתו בזה צריך ייירר וצריך שיהיו חלונות פתוחין ל ו ר א מ ר רחב״א א מ ר ר״י בה״ב וכתב הרא״ש לפי שאין דעתו‬
‫יש לחלק כין זית יתאנה שטורת הוא להם ל א יתפייל ארם ‪ w‬א ל א בבית שיש בו חלונות שנא׳ וכוין פתיהין מיושבת עליו הא לאו הני מצי להתפלל ולא‬
‫דמי להא דאתרי׳ לא יעמוד ע״ג נסא‬ ‫לירד ואס אתה מתייב אותן לירד יהיו‬
‫שיהין הרגה ויתבטלו ממלאכתן של נעל ליה ב ע י ו ת י ה ופירש״י ו ט שהחלוגוח גורמין שיברן לבו שיסתכל ונו׳ דניון דעולה באילן לפשות מלאכתו‬
‫הבית שהן משועבדים לו למלאכה זו הילכך כייפי שביב ולבו נכנע ולפ״ז צי־יך שיהיו פתוחים לאותו רוח הוי כאדם שעולה לעלייה ומצי להתפלל‬
‫אלא שאץ דעתו מיושנת עליו‪.‬־‬ ‫היקלו עליהן שלא לירד אנל בשאר שיתפלל י ‪ 1‬ולא יתפייל במקום פרוץ כמו בשדה ראיר בהנא‬
‫ע‬

‫אילנות דליכא טורח חיינו איתס לירד הציף ע־יי מאן דםצייי בכקתא פירו' בבקעה יי( וייא בחורבה ולא ן^ןךן שמפרש בירושלמי לפי שטרחתן‬
‫מרובה כתבו תלמידי ה״ר יזנה‬ ‫דלינא נהו משוס ניטול מלאכה של נעל‬
‫הבית אבל בע״ה לעולם צריך לירד אפי׳ אחורי בה״כ יי‪-‬י דאמררבי חייבו ה מ ת פ ל א אחורי ב״ה נקרא רשע שנאמרו כו כתה פירושים והנראה למורי‬
‫‪1‬‬
‫בזית ותאנה משוס דלית ביה משום ביטיל וה״כ ד ל א פיהרר אפיה לבי כנישתא אבי אי מהדר אפיה לבי יותר נכון שתפני שיש להם ענפים הרכה‬
‫יוחר משאר אילנית יש טורח גדול כעליית!‬ ‫כנישתא‬ ‫מלאכה דאינו משוענד למלאכה שהוא נרש ית‬
‫ובירידתן ויתבטלו מחלאכחן כה ולפיכך‬ ‫עצמו אכל מטעם דמראה גנהית ליכא‬
‫אפי׳ לגבי בעל הבית אע״ג דלא עלה באילן לעשית מלאכה מימ לא עלה באילן אמרו שיתפללו לשם אבל בשאר אילנו׳ דליכא כיטול •רדו ע״כ ולפי' זה נתכוון רבי׳‪:‬‬
‫כדי להתפלל שם אלא עלה לצרכו לראות בכועליו והלכך כשהגיע זמן תפלה נעיד׳ ן^ךך״יך״ שיהיו חלונות פתוחים לו דאחר רחנ״אאמר ר״י לא יתפלל אדס אלא‬
‫י בבית שיש בו חלונות וכי' בס״פ אין עומדין)לד‪ (:‬ופירש״י שהחלונות‬ ‫על האילן היה רשאי להתפלל שם ואין ניה משוס דמראה גבהות וטי אלא דכיין‬
‫דאינו יכול לטין כתפלת! חייניהו לייד אפילו ביית יתאנה כיין שאין בו משוס גורמי! לי שמניין לבו שהוא מסתכל א כלפי שתים ולבו נכנע ולפ"! צריך שיהיו‬
‫פתיחין לאותו רוח שיתפלל ינ״כ הרמג״ס בפיה מסי תפלה וצריך לפתוח פתחים‬ ‫ביטול מלאכה‪:‬‬
‫שיהיו תלינית פתוחים ונוי בסיפ אין עומדק י ן ‪ 2‬ן ״ ‪ £‬ולפ״ז וני׳ או תלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל מגלן ותלמידי ה״ר יונה נתבו אפשר לומר‬
‫שעל יל׳ שהטעם הוא מפני שע״י ראיית האור תתיישב דעתו ייתר ייינ! לטין כראוי א'נ‬ ‫כלו׳ דאילי לאילךטעמאשפחב הי׳ מנה ומביאו ב״י‬ ‫וצריך‪,‬‬
‫ראיית האור תתיישב דעתו מתי ויוכל לכיין כראוי ע״כלפ״ואין לחוש אס הם רוצה לומר שיה־ו כתוחיס החלונות מנד המזרח כדאיתא בקרא נגד ירושלים מפני‬
‫סתוחק לרות אתר דכיון דאיכא אוי במקיס שמתפלל דעתו תתיישנ' אבל הרמי'ס שעל ההבטתה הזאת יכוין כתסלתו כנגד המקום יותר יחהיה תפלתו רצרהומקובל'‬
‫ע״כ ומה שיש לדקדק על זה אכתוב בםי' צ״ה כסיד‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כתב טעס שלישי לצריך לפתוח חלונות כנגד ירושליס כדי להתפלל כנגדן וגס‬
‫טעם זה כתב הרי יונה וכלאיתא נקרא נגד ייושליס תפני שעל ההבטחה הזאת ן ל ל ז ^ י } מספר החלוטת שצריך להיות בלה לא נתפרש בתלמוד ולא בדברי‬
‫י ‪ I‬הפוסקים אכל בספר הזוהר כתב בפרשה אלה פקודי שצריך להיות נו‬ ‫יכוין בתפלתו כמד למקום יותר ותהיה תפלתו רצויה ויקינלת עכ״ל ואן• על פי‬
‫י״ב חליטת לסבת סוד נכמס ‪:‬‬ ‫להמתפלל צריך שיתן עיניו למטה וכדלקמן נסי' צ״ה היינו דוקא כשעת תפלת י״ח‬
‫עצמה מיהו קודם התתלת תפלת י״ח צייך שיתן עיניו לחלונות שבאות׳ רוח ןיר״א יתפלל במקום פריז כמו בשדה דאמר רכ כהנא חצין עלי מאן דמצלי‬
‫בבקתא גס יה שס בס״ס אי! עומדין ופירש״י הטעם שכשהוא כמקום‬ ‫שהתפלל ולהתכיין שיתפלל נגד ירושלים • ולי בסי' צייה כתב ע״ש הריי אביה‪:‬‬
‫צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר ורביגי הגדול מהר״י אביהב ז״ל כתב‬ ‫שאס יסתכל דרך הענרה כלפי שמיס נתיך התכלה יפגע לבנו •‬
‫ן ר א יתפלל כמקיס פרוץ כתי בשדה כי׳ בס״פ אין עומדין יפתנו התיס' יא״ת שמאחר שהוא כמקום מגולה ואיט נכנע לפני בוראו להסתתר במקום נסתר אן‬
‫הא כתיב ויצא יצחק לשיה בשדה יי״ל דהתס א״יי בהר המוריה כלימי ע״פ שאין נעלס מנגד עיניו הרי זה עי פנים והתוססות כתבי וא״ת הא כתיב ויצא‬
‫שנקרא בשם שדה אנל לא היה פרין אלא חוק;׳ מחיצות ינעל הלביש כתי טע׳ש יצחק לשוח כשדה וי״ל דהתם מיירי נהי כחוריה א״נ נקחא דהכא מיירי נבקעה‬
‫מדעתו ולא מירא אי נמי בקתא דהכא תיירי בבקעה במקים שרגיל׳! שם מי במקום שרגילים שם בני אדם לעבור והולכי דרכים עכ״ל ותימה דלתירין שני‬
‫אדס לעבויוהולכי דרכים עניל נראה דר״ל דכיון שרגיל׳; שם לעביר ואעפ״כ לא משמע דהוי טעמא כדי שלא יססיקוהו עוכרי דרכים ואין זה טעם לקיראו חצין׳‪:‬‬
‫תשש לבני אדס הרואין אותו יתפלל נקרא חנון* לפי שאינו חושש להצנע לכת עם ןלךא בחורבה פשוט בריש כרכיח)נ •( למפני ג׳ דכריס אין נכנסין לחורנה‬
‫להתפלל מפני החשד ומפני המפולת ומפני המזיקין‪:‬‬ ‫אלהיושיהא נכנע לפניו אבל יצחק היה מתפלל בשדה שלא עבי לשם אדס מעולם‬
‫וחשוב כאילו היה בחקוס נסתר והב״י הניןדביי התיס׳ דכיין דיגיליס שם מי אדס ן ך א אחורי נ״ה דאחי דבי חלבו המתפלל אחורי לה נקרא רשע וכוי גם זה‬
‫נפ״ק דברכות )ו‪,.‬י וכתב הריי סירש״י שהפתתיס של בתי כנסיות שלהם‬ ‫לענוד יפסיקוהו עוכרי דרכים יתמה עליהם דאין זה טעם לקראו חצי;׳ ישיי ליה‬
‫מאריה ונראה עוד לתר[ קושיית התיס׳ דיצחק לא היה מתפלל במקום פרוץ אלא היו פתוחים נכיתל מעמי ופונים כנגד ההיכל שעומד נכיתל מזרת ואחורי ניה‬
‫בין האילנות היה מתפלל ויהי שאמר הכתוב לשיח ולא אחר להתפלל לשון המיוחד קורא אותו הצד שהפתתים פתוחים בו דהיינו התערב וכשתתפלל אחורי ב״ה נקרא‬
‫לתפלה אלא אחר לשוח דמשמע נמי שהתפלל בין השיחים מסייתר ביניהם בשעת רשע מפגי ג' דברים האחד מפני שכולם בפנים והוא בחון ועוד שאיתס שבלה‬
‫תפלה ‪ £?"£"):‬רנינו בנקתא פי׳ בבקעה נראה דלפי דבפיק נערי קאמר תלתודא מתפללי! כלפי חזרת והוא מתפלל ופניי כלפי המערכ ועוד שאחוריו כלפי נ״ה וה'ה‬
‫כתובה את תהא יהבא בביתי כי׳ בביתי ולא בנקתא דפייושו נשעימד ננ״ה אק לו להתפלל למערכ אלא שאינו נקרא רשע כיון שעומד כלה‬ ‫על תנאי‬
‫לשם כי עקתא כלומר בית קטן וצי לכך כתב יבינ׳ לכאן אין כך פייישו דידא׳ וחשתתן״ עם הצניר אכל אם היה עומר מכחון לצד טתל מזרח אע״פ שאחוריו‬
‫כלפי ניתל תירתי של כיה כיו! שמתפלל ופניו כלפי מזרח כמו שהצכיר מתפללי!‬ ‫בכי עקתאיכול להתפלל אם יש בו חלונות אלא פירושו נבקעה‬
‫ףדא אתורי בית הכנסת וכו׳ לפי שאני מתפללין לחזית וכו׳ נראה דהאי לפי חינו נקרא רשע וכשהוא אחורי ל ה ומהדר אפיה לבי כנשתא הואיל ומתפלל ופניו‬
‫דקאחר רנינו ה״פ הא מקיא רשע בדלא מהדי אפיה יאינו נקיא רשע כלפי מזית כמו הצבור אע״פ שעומד בחון לית לן כה וכתב עוד ה״ר יונה שריי‬ ‫י‬
‫נדמהדר אפיההיט לפי שאנו מחפללין ליזרח ופשהיא תתפלל אחויי בית הכנסת חפיש בהפך דאחורי נ״ה היינו אחורי כותל מורחי שאין שם סתתים וכשעומד‬
‫כהוא במערב ונקרא המעינ אחורי בית הכנסת לפי שבו הפתחים והעם פונים אחורי איתי כיתל ואחוריו כלפי הכותל אע״פ שפניו כלפי רוח מורתית נמצא‬
‫כנגד ההיכל שהוא נחורח והוא עומד אהירי העם א׳ כ בדחהדר אפיה אינו נקיא שמתפלל לרוח שכל הצנור מתפללין נקרא רשע מפני שני דברים מפני שכל הצרור‬
‫רשע אנל בדלא מהדר אפיה נראה כני רשויות ולבני נבל הוי איפנא לפי שהם בפנים והוא כמון ומפני שאתוריו כלפי ל ה וכי מהדר אפיי לבי ננישתא כיון שפניו‬
‫בחזיתו של א״י ומתפללק למערב ׳פיזאי בית הכנסת שלהן היא במזיח יכשמחפלל כלפי כותל מזרחי אפ״ס שעומד בחון ונמצא שהוא מתפלל כלפי רוח מערב וכל‬
‫אחורי בית הכנסת תקום שהפתחיס שם וחהדי אסיה איני נקיא ישע וכי' יא״נא הקהל כלפי מזרח לית לן בה כיין שפני כל הקהל כלפי כותל מזרמי ששם ההיכל‬
‫לתמוה קצת כיון שתינו מביא דברי מ א שהיה במל ה״ל לשיש לבייו כמו שהיא ופניו ג״כ כלפי אותיטתצ והביא ראיה לפי׳ זה מדתניא נסרק ת״ה)ל •( כיה עימד‬
‫נמל וממילא היינו יודעים דלדידן שאגו חהפללין לחויח היה איפכא אךקשהדהא אחורי הכפורת יראה עצמי כאילי עומד לפני הכפורת כלומר יתזור פניו לקיר‬
‫קרא כתיכ תסרח על אחורי המשנן וכתיב אחייי המשנן יחנו ימה אליא דהצד מערבי ששס הכפורת ויראה בלט כאילו היה עומד כפנים עם ישראל ועומד לפני‬
‫שאין בו סתת הוא נקרא אחירי הבית והנד שבו הנתח הוא נקרא כני הבית וכפי' הכפורת עצמו ימדכרי התיס׳ נראה שהם סוכרים שרש״י מפרש לאחורי ב״ה הייני‬
‫ר״י שהניא ר' יונה מיהו נהך דאסיי לענוד אתייי בית הכנסת נשעה שהצביר אחורי הכותל שאין שס פתחים ודתו דבריו ופירשו הס דאתורי נ״ה היינו הכותל‬
‫שפתותיי‬ ‫מתפללים כע״כ צריך לפרש דהצד שיש בו פתח קרי לה אחירי נית הכנסת שהרי‬
‫אחר ולא אמרן אלא דליכא פיתחא אחריתא וכוי אלמא לאחורי משמע הכי ומשמע‬
‫הכי אי נחי דאחירי בלשין חכמים משיע ניקום הפתחים דלשין תייה לחוד ולשון חכמים לחיל וזיל התום׳ רפ״ב דעירובין)דן י״ח( נד״ה ולא אחורי בית הכנסת‬
‫בשעה שהצבור מתפללין בתיספתא דמגלה אין כיתהין בית הכנכת אלא לחזרח שכן מצינו במשכן שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה מזרחה ומחר !נראה דקפבר האי‬
‫תנא‬
‫פרישה‬
‫הכית מתיוןן נאייר נוונ ומכגי שע״י ראייח האור תתיישנ ועתו יומר ויוכל לכ״! כראי׳‬ ‫לאעל מקום גנוה ייאה שנא להיו־עי׳ שעיג חי‪.‬׳־ א־סזםל ‪.‬ילל כיו‪-‬א נ ׳ לא יתפלל עליהן‬
‫לא שיסתכל בחלונות כלפי שמיא שהרי צוין שיהיו עיניו למעה כדלקמן סי׳ צייה ולרעת וש׳י‬ ‫תפילואין לביהין ל״ט לפי שיש לתוש לטיילת שהית ע י י שתא ׳‪•:‬ל ונא •תני ן נתכינתו יאיזי‬
‫כתנת׳ שונ שם נסי׳ נייה ‪:‬‬ ‫לן אמר ולא על מקום גבוה כי׳ אפילו איני כל• חלא קיקע עילם ‪-‬ע׳ ‪ 1‬קא׳ הרתנ״ס וכ׳‬
‫)ה( ן ל א יתפלל נמקוספיון פירש"׳ הטעס שכשהוא כמקום צניעות חלה עליו אימת מלן‬ ‫שלא יהיה גרוה ג״ט וטעמא משום לנל פתיי ״ג׳ ארעא סיילמא היא עניל ני• • •אין פ• לל‬
‫ולבו נשכר עכ״ל א ן עליין צרינק אנו למוועי למה נקרא נשכיל כן אנין• וכמכ‬ ‫דנפתית מגי טפתיס לא שיין נעיחיתח בתפלה אלא היק נא ע״ג י ע ה ־•׳ שים כלי אפיל•‬
‫‪:‬יי״א רכ‪-‬ון דהיה לו להיות צנוע ונכנע לפני המלך להסתתר נמקים נסתי אע׳יפ שאין נסתר‬ ‫בפאות מג׳ משים סציצה ונעילן תפלה יומיא ו ע נ ד ה ־לענייה אם היה לצי בינו יבין הקיק!‬
‫נגד עיניו והוא לא עשה כן אלא התפלל כמקום מג־לה הרי ‪1‬ה עו פנים ואעיג דכתינ‬ ‫היה חציצה ׳כמ״ש רנינ‪,‬׳ לקמן סי' צ״י ואא־ל א י י ואלילי על ־•ליס גב ה אפילו ה־א קוקע‬
‫ייצא ־‪.‬־־ק לשיח נשוה הא איתא נמווש שמפלחו היה נמקוס גית המקלששאניהם קואו הר‬ ‫עולם ללא שיין חציצה אשיי ווה איל־ ‪-‬שיי אלא גבוה י תבל נכא י י ג איעא הייכתא‬
‫ויצחק שוה ויעקנ ניפ אל ועוד תירץ תירון אחר ווסהו ני׳ ‪:‬‬ ‫הוא ולא שיין כיה גנהות ובוא מיושב מייש נ״י לקמן בסי צ' א מניל ליבינו ההיא לין והציצה‬
‫)‪ 0‬ולא נשוונם פ״ק דנוכוע מפגי ג׳ ובריס אין נכנסין לאורנה מפני משו זכות ומפני מנולת‬ ‫ונלתק נלנר ולפי מ״ש א־ש דיליף ליה הברייתא וו ׳ י ״ ק כתנ נתיא אסניוצתו להשמ"‬
‫ומכני מזיקין ונייח ואפילו אס נכנסו שניס וליכא סכנת מויקק ושנים רואין ואינן‬ ‫לציפור יליל לעייל נמקוס גניה •‬
‫נוקק אכ״ה יש חשו דונות וגס במקום ולא נמשלו או שאילו ועוע כל נן שיכול מ מ תיכא‬ ‫יי( שטורח לק יאלי לייד פ׳ לפי שישלהס ענפים הילה יאילא טייא '־יל ניייוה •כע ל‬
‫שעמא דמויקין ונו׳ דהיינו ומקומן ‪:‬‬ ‫המלאכה גדולה לכן קורק ומתכללין שם י‬
‫‪ (0‬דא״ר ‪0‬לנו המתפלל תתויי ניה נקרא רשע נ ת נ ר׳ יונס נפ׳׳ק ונוכות וף ס וה״הנה־ה‬ ‫)ג( א ד א בנית שיש לו תליגות נייהר יצריך י׳ב חל־נית והאריך בגוד הוכר כפישת‬
‫אסוו לעמיו ולהתפלל לממונ אלא שאינו נקרא רשע ‪:‬‬ ‫פקידי עיין שם ‪:‬‬
‫לפי‬ ‫)ד( שהתלונות גורמין שיכוין לבו ותלמידי י יינה נתנו שהגיעם הוא כד־ שיהא‬
‫הידורי הגהות‬
 ‫פב‬ ‫פ ח‬ ‫אורה חיים הלכות תפלה צ‬ ‫ביי‬
‫שפתיחי׳ נו הפתחים ינמי שנת׳ ה״ר יינהללעמ דשי* ולבדי רטט נפי׳ הזה שהסנימו תנא לשכינה במערב יהיו חשתמוים למערב או היתה א״י ילה בחמרנס רנתינ‬
‫ט התיס׳ ינתט ה״ר מנה נשם רש״י ינתנ עיל ה״ר מנה וללנרי הנל אם נטמל ויתהללו לרך ארצם וכתיב ינק פתיחק ליה בעיליתיה קבל ירישליס והשתא לכאירה‬
‫נחוץ לצל צפון או לצל לרום ואחוריו לנ״ה נקרא ג׳׳נ רשע מפגי שטלם נפנים יהוא נראה לאחורי בית הכנסת הייט לצל הארק ומיהו אק בראה לבסוף פיק קמא‬
‫נחון וחוזר אחוריי ללה מיהו אם פניו לנ״ה ל״ה צא נקרא רשע אע״ס שעומל לנרניס אמר ההוא גנרא להוה מצלי אחורי נימ הכנסת אמר ליה אליהו כח נר‬
‫קיימת קמי מרך פי' ננ' רשייית וקאמר‬ ‫‪ pw‬טון שפניי נלפי נ״ה יאע״פ שנמצא‬
‫שאינו חתפלל לרוח מזרק נשאר הקהל כנישתא ליתלן בה נא[)י״( לפי שאט מתפללין למזרח כשהוא לא שנו אלא ללא קא מהלר אפיה לני‬
‫אין לחוש טין פאיט מתפלל למערנ הפך מתפלל אחורי ב״ה שהוא במערב ומהדר פגיולב״ה גמצא שמחזיר ננישתא אנל מהיר אפיה לני ננישתא‬
‫לית לן נה ואם היה שחל לצל הארק נ״ש‬ ‫ממה שמתפללי! הקהל ע״כ‪ :‬יהגהממיימין‬
‫נתני נפ״ה נמצא פי׳ ר״י איפנא מפרש״י פניו לרוח שהצבור מתפללק אבל אם הוא אינו הופך פגיו לב״ה לאי מהלר אפיה לני ננישתא למסיי ננ׳‬
‫ופרש״י איפנא מפר״י לנן יש להממיר גראה כבי רשויות ‪ 00‬ואפי׳ לעבור אחורי ביה כשע׳ שהצבור מתפללי! רשייית שהצמר משתמיים למירמ יהיא‬
‫נמרי שניהם וא״נ העומלים חון לנ״ה אסור שנראה גכופר ביון שאינו נכגס )‪ 0‬וה״מ כשהוא פגוי אבל משתתיה למערנ יעיל לאמר נפרק הרואה‬
‫למירמ או למערנ אל יהפוך פניו למזרמ כשהוא גושא משא גיכר שמפגי משאו נמגע ואפילו אם הוא פנוי אסור לי לארם לענור אחורי נית המס׳‬
‫נשעה שהצנור מתפלין ולא אמרן אלא‬ ‫או לחערנ לאם נן הוי נלי נר לאחל מן‬
‫הפיריפיםאלא יהפוך פניו לצפק או ללחם אם ת א לבוש תפילין גראה שאינו מפר ואפילו אם הוא פגוי ובלא ללינא פיתחאאחרינא אבל איכא פיתחא‬
‫עכייל םמ״ק וי״מ אחורי נמו חין פחי)ש״ה תפילין אמ ישב״האחרת בעיר ) י א ( או שיש לאותה ב״ה פתת אחר אחריגא לית לן נה אם נן משמע לפי‬
‫נ( הנה זה עומל אמר נתליט ולפ״ז אף אין לחוש שאין לחשדו ככופר דשמא יכגסיבפתח אוזרת או שעינר לפגי הפתח ואינו במס נה• ינראה‬ ‫נ‬

‫לצללי! אסור ענ״ל )!גראה לנמ! שלנרי לב״ה אתרת»> לא יתפלל אדם אלא כביה עס הצבור דא״ר לאחורי נית המסת הייני לצל פתח נית‬
‫הנגסת וקורא אחורי לפי שהוא אחירי העם‬ ‫ג‬
‫י״ח לא נמצא נלנרי הפוסקים לח חיישי׳‬
‫להו יננר נתנתי נסמיך נשם הר״י יוחגן אין תפלתו של אדם גשמעת אלא בב״ה פירוש עם הצבור ענ״ל וצריך לנאר לנריהם למ״ש ונראה‬
‫לקא סנר האי תנא לשנינה נמערנ וני׳‬ ‫ואמר‬ ‫הפך סנרת י״מ וכלברי הר״י נקטי׳(‬
‫״ב״י! צריך ליזעביר הקולטים על נל י" ־ יז״ל איח נשם רטט האיי אם היי פניו נלפי נלימראק לפי־ש לאעפ״י למתפללים לצל מירח שט הארק אפילו הני צריך שתהא‬
‫נ״ה ינעל א״י יתפלל אחורי נייה אם ירצה אנל נפממזיר פנמ ננגר א״י ינמצא! הפתח ממרח נליליף מקרא להא ילאי ליתא לני נתיב קראבמשנןהיא לנסינ‬
‫מוחזרות חניה ופן אם החזיר פניי לנ״ה יהס מוחזרית מא״י אין לי להתפלל מנאן שהיו חשתחויס למערנ לצל הכפורת אנל ללילן איפנא מנעי לן לחיענל לפתוח‬
‫אתה למל שאסיר להתפלל נטזרית שנמזרח אלא לצל צפק אי לצל לרום שאם נחערנ ולהשתחית לחירח לצל הארין שנמזרח ולפינך צ״ל להך תוספתא סונר‬
‫התפלל למזרח העזרה אחיריו ללה ואם לצר לה אחוריו נלפי א״י ענ״ל )א( לשנינה נמערנ ונוי ונמשך לפ״י לקשה לטון לאחורי לה תשמע ולאי לצר הארי!‬
‫ונשאל הרמלם על מלרש העומל לצללי לה אם רשאי להתפלל ואחוריו לנ״ה ופנמ נלנתינ תסרח על אחורי החשק ונתיב אחורי המשכן יחנו ימה אנל הצל שנו‬
‫לרוח שהצנור מתפללין נו והשינ נל החצרות הםמיטמ ללה שנמצא הטתל בינם הפתח הוא הנקרא פני הנית נלתנן גני תרימה ומעשר שאינו מחחיי׳ אלא נשהלגן‬
‫ובי! לה מותר להתפלל נאיתם החצרות נק יחיל נין צטר נין שיטו פני המתפללריאה פני הנית שהנניסי הרנן לאחר מיריס לרך פתח הנית השתא ולאי קשה מהא‬
‫מטוני׳ נעל טתל נ״ה בק שיהיה ביתל ב״ה ננגל אחוריו ולא חלק אלם נזה לעולם לאמר לנימהלר אפיה לני ננישתא ליתלן נה אלרנה נלפכן לממויננ' רשימת‬
‫ולא עלה על לנ חנם ששמענו שמעו שיש נזה שום איסור נשלם למימרא לרנ יני'הנימא אם הייט מפרשים להפתה היאנמזרח ששם הארין השתא נשממפלל‬
‫הונא איני אלא מ״ה העומל לרחב׳ יפניי מנל סניניי נמצא העימל אחורי לה אמירי נית הננסת נמערנ ימהלר אפיה לני ננישתא לים לן נה וני' אנללהך‬
‫היה ומתפלל ואחוריו ללה מזלזל לה והרי הוא נאות' שאמר בהם אחוריהם אל פירישא לפשהפתח לחורח הארון הוא נחערנ יחשתחוים למערנ קפיא ועול הקשי‬
‫הינל ה׳ שהרי ניה עומל נאמצע נחגלל וכל לה מקלש הוא אנל נתיך ביתי מפרק הרואה לקשיא אף אם נפרש רהפתח הוא ג״נ נמורח חקום שהארון קטע‬
‫יממפלל מגר א״י נראיי ואמוריו אל ניתל ניתי שהיא ניתל נ״ה אין נזה זלזול ולא לשם ‪1‬משתמוים למורת לחה חלוק איפא נין שני פתחים לפחח אחל אי אימא‬
‫יראה נמי שמחזיר פניו מננגל ההינל שאין הרנר נינר וראיה ללנר המעשה לאמורי נית המסת הוא הצר שאין שם פתח אלא צ״ל לאחורי לה נלשון מנמים‬
‫שהניא על הרין מימרא לההיא גנרא להוהמצלי ונוי הלף ההוא טייפ' הזייה יטי היינו הצל שני הפתח ילשין חנמים לחיל ילשין חירהלחול • אכן לפע״ל נראהלא״צ‬
‫יני נתיך טתו היה עומל אלא נלרך היה נתוך הרחונ ולפינך נשענר הערני נלרך ללחוקננך אלא נלשוןחנמיס גמי אחורי ביה הוי הצל שאין בי פחח והאלקאמר‬
‫יראה איתי שהחזיר פניו נער א״י ונמצאו אחירמ ללה הרגי יזה לנר פשיט ייליע לאסיר לעטר אחורי לה וני' הט פירישו לנשהולך נצל פט הפתח ואיט‬
‫לנל ננ״ח החצח׳ סמונים לנה״נ והעם מתפללי! שם לנל ריח שתהיה נעל א״י עכ״ל‪ :‬נמס ללה אלא עיבר משם לאחירי לה לצל שאין שם פתח השתא נראה נפירק‬
‫ן א פ י ל ן לעניר אמירי לה נשעה שהצניר מתפללי! אסור וטי על לשחא ימס נטל וחניה בית הכנסת לכל זמן שהוא עומל בצל שט הפתח אין כאן פורק עול‬
‫בפתמ אחרת אי בג״ה אמרת נפ״ק לנרנות)מ( ינפרק הריאה)סא( ולא טזוי נלל למאן לחזי םנר ייעול נפתח שנאות! צל אנל נשעונר משס לאחורי‬
‫ונסב רטנו יחחס ונמו נן לוקא שאינו הילך רנינ יטעמו משוס לבקצת טסחי נ״ה נראה נמנזה לה וטרק עולוקאמר עלה לאי אינא פיתחא אחרינא אין נאן‬
‫אינא נפרק הרואה ולא אמרן אלא ללא רביב חחרא אבל רנינ חמרא לית לן נה חנזה נ״ה לחאן לחזו סנר לנפיתחא אחרימא ייעול ונן הך להממפלל אחורי נ״ה‬
‫נלימר רנשהוא ריננ נראה שמפני שהיא טריר נשמירת נהמתי איני נכנסילא ממיי נקרא רשע היינו נחי לצר שאין שם פתח קרי לה אחורי נ״ה ונמ״שה״ר יינה ע״ש‬
‫פטפר • ינתנ הר״י ללל״ה האי אחורי נ״ה היוט הצל שני הפתח לכיק שעינר ר״ילהנותל שאין בו פתח הוא הנקרא אחורי לה א״נ ללילן נפחחפלל אחורי נ״ה‬
‫על הפסמ יאיגו נננס נראה נטרק מעליי עול התפלה לאילי נשעונר מהצל שאין דהיינו נחורח ומהלר אפיה אינו נקרא רשע לאעפ״י שהקהל מתפללים לחורח והוא‬
‫יטו‬
‫שנזהר שלא ‪i v‬‬
‫‪ujb‬‬
‫ירח שמים‬
‫&‪n‬׳‪ * e‬ו מ ר‬ ‫‪7»7‬ר»‪^.‬גקרנוירא‬
‫רשיייתקלאלרנהנקרא‬ ‫למערב ‪J‬איני נראהנויינשתי‬
‫«»‪1‬י ו ‪ %‬ו‬ ‫‪WIU‬‬
‫מתפלל‬ ‫‪u‬‬
‫למחשליה‪:‬‬
‫לינא כמלושליס‪.‬‬
‫‪vu‬‬ ‫ני‪ u‬פתח נ י נ ח‬
‫‪jMnw‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪nfio‬‬

‫ל א יתפלל אלס אלא נלה עם הצטר לא״ר יוחנן אין תפלתו של ארם נשמעת וט׳ אחוריו נלפי לה יההינל יראיה חלתניא נפי ת״ה היה עומל אמירי הנפירת ילאה‬
‫בפרק קמא לנרטת )ח •( ומפרש רטט לנב״ה לקאחר טיט עם הצטר עצמי כאילו עימל לפני הפפורת נלומר ימזיר פניי לקיר מערט ששם הנפירת וט׳‬
‫ימשחע חלנריי שאם איט מתפלל עם הצנור לא שאני לן נין חתפלל בנייה לחתפלל ינללקמן נסימן צ״ל ימטאו לי כאן מנל מקים ניק שלפי הפי' שנתנ רטנו לא‬
‫נטת אחר אנל הר״י נתנ נשם הגאינים שאפילי נשחק הצנור מתפללק יש לי שרי אלא נעומל מון לנית הננסת נמערנ ימהלר אפיה ללנ אנל נעימל נחזרח‬
‫לאלם להתפלל בניה מפני שהיא קביע ימממל לתפלת צניר יעיליתנאר נסימן זה וחהלר אסיה ללנ נראהנל רשויות ואסור יש להחמיר ועול לעל הראיה שהניא‬
‫חלתניא גני אחורי הפטרת יש לפקפק ללא למי לה שלט למתפלל אחורי הנפולת‬ ‫יאמר‬ ‫נמה מילין צריך אלם לילך נלי להתפלל עם הצטר ‪:‬‬
‫לננשרת ולאי טון רכל ישראל צריפין להתפלל נעל ירושלים ונית המקלש‬
‫והנפורת אם נן נל שנן נע‪1‬מל אחורי הנפירת לצריך שיחויר פניי אל הקיר ששם הנפורת אנל נ״ה שלנו שאט מתפללי! למזלח להתנוין נעל הנפורת אם הוא‬
‫שמל אחורי נית הננסת נמזרח ומחזיר פניי למערנ נראה בל רשימת נאילו אומר שאין רצוני להתכיק נעל ירושלים ונ״ה והנפורת ‪1‬של לא למי המתפלל נרמונ‬
‫אחורי נית המסת השחל נאמצע נחו חנלל למחזי בני רשומת לעימל במערב בעזרה טיא אמה שנק טתל לקלשי קלשים לניתל מערני של עזרה ללשם הנל‬
‫רפות אחל ייניל לחזיר פניי לנל ריח שירצה נמ״ש הרמנ״ם נתשינה ומניאי נ״י יק פסק נש״ע יעיין נלי שנתב לי״מ להחמיר אף נצפק ולרום אפילו נמהלר אפיה‬
‫ללנ מיהו נלה שלט ושמל למערנ ומהלר אפיה לני מישתא למזרח ולאי לשרי לל״ה וללא נלמשמע חהגהת מיימוני שהביא בית יוסף ‪ pi‬הוא נהגה׳ סמ״ק סוף‬
‫סימן י״נ ונן פסק נש״ע וסימה הא ולאי לאפילו למא! למפרש אחומ נ״ה הוא צל מורח ואפיה נלמהלר אטה לניב לינא איסורא מילה לנעומל במערנ ימהלר‬
‫אפיה לנ״ה נ״ש לשרי שהרי הוא חחויר עניו למורח לאותו רוח שהצטר מתפללק מגל א״י ונ״ה וקלשי קלשים‪:‬‬
‫ל א יתפלל אלס אלא כלה עם הצטר לאמר ר' מחנן וטי נראה ללפי לרנינו טה גורס נלר' יוחנן אין תפלתו של אלם נשמעת אלא מ״ה שנאמר ואני תפלתי‬
‫יטי יכך היא גירסת הרי״ן והרא״ש ואינא לפרש לאפילו איט מתפלל עם הצנור יתפלל נלה לנמן שהוא חיוחל לתפלת צבור ינשעה שהצטר מתפלליו בלה‬
‫התפלה נשמע׳ נלילפינן חזאני תפלתי ונו׳ לפינך אין תפלתו של אלם נשמעת נשאיני מתפלל עם הצמר אלא נלה ינ״נ הר׳ מנה ע״ש הגאיניס ימניאי נית‬
‫יוסף יהא ליתא ללעח רניני אלא הט פי׳ נלה עם הצנור אנל נלא צניר לא שאני לן נין נ״ה לנית אחר ונמקצת ספרים הגירסא היא אין תפלתי של אלם‬
‫נשמעת אלא נלה נשעה שהצטר מתפללק שנאמר יאגי תפלתי וט׳‪:‬‬
‫ואמר‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫‪ex‬הדר אפיה לני בגי»תא ורלא נמו*!נמצאו‬ ‫‪8‬‬ ‫צ )א( ונראה ואף במערב »רי אם מחזיר אפיה לבי נגיעחא בין לרש״י נין לר״י ולא נקם ‪ pw‬ודרום אלא לרבותא ינ"» סערב‬
‫בהנהוח סמ״ק »נחב ודל אותן העומרים חוץ לב־ה לפורח או למערב כזיםחפללין לא יחוור פניו למזרח או לםערב וא״נ לא הוה מהיר אפיר‪ .‬לגני *ינוראלא׳ םן‬
‫הפיוו»י‪0‬‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫ש ה פ ת ח ־ ם ‪6‬ל כ ת י מםיות‬ ‫ש א נ ו מ ת פ ל ל י ! למורנו ט ׳ נ ת נ ו ' י ו ג ה שיוש־י‬ ‫לפי‬ ‫]א[‬ ‫םיי צ‬ ‫לפי ש א נ ו מ ת פ ל ל י ן ל מ ו ר מ נ ו ׳ פ י ק נ ו ו י ש ס ‪:‬‬ ‫<י‪0‬‬
‫ש ל ה ם ם י ו כ ת ו מ י ם נ נ ו ת ל מ ע ו נ י ו מ נ י ם נ נ ג ו ם ס י י ל ש מ ו מ ו נ נ ו ת ל י מ ו ת ואחורי‬ ‫ל ע נ ו ו א ח ו ו י נ ״ ה נ ו ׳ נ ת נ <* י ו נ ה ו ל ו ״ ס ה א י א ח ו ו י נ ״ ה ה י י נ ו ה צ ו ש נ ו ס פ ת ח‬ ‫ואפי׳‬ ‫)ט(‬
‫נ ״ ה ג ק ו א א ו מ ו צ ן ש ס פ ת ח י ס פ ת ו ח י ם נ ו וםיינו ה מ פ ו נ • ו נ ש מ ת פ צ ל א מ ו ו י נ ״ ה נ ק ו א רשע‬ ‫ו נ י ק ש ע ו נ ו ע ל ה פ ת ח ואינו נ כ נ ס נ ו א ה נפווון מעליו עול ה ת פ ל ה ואילו נ ש ע ו נ ו‬
‫מ פ נ י ג ׳ ו נ ר י ם א י מ פ נ י ש פ י ל ס נ פ נ י ם ו ס ו א נ ת ו ן ו ע ו ו ש א ו ת ם ש נ נ ״ ה מ ת פ ל ל ץ גלשי מ ו ר ח ו ה ו א‬ ‫מ צ ו שאין נ ו פ ת ח ל י נ א ל מ י ח ש ו י ס ‪:‬‬
‫מ ת פ ל ל ופניו נלפי » פ ו נ ו ע ו ד שאחוויו נלפי נ ״ ס א נ ל א ם ה י ם ע ו מ ו מ נ ח ת ל צ ו כ ו ת ל מ ו ו מ י‬ ‫נ ש ה ו א פנוי כ ת נ ו ׳ י ו ו ח ס ו נ י ו נ י ב נ מ י ל י ת ל ן נ י ה ו ט ו ו ו ה ו א נ ש מ י ו ת נ ס מ ת ו‬ ‫וה״מ‬ ‫)י(‬
‫א ע פ י י ש א ס י ו י ו נ ל פ י כ ו ת ל מ ו ו ח י של נ ה ״ נ נ י ק ש מ ת פ ל ל ופניו נ ל פ י מ י ו מ נ מ ו ש ס צ נ ו ו מ ת פ ל ל י ן‬ ‫ולא נ ו א ם נ ט פ ו ‪:‬‬
‫אינו נ ק ו א ו ש ע ו ק א ס מ ה ו ו א פ י ה ל נ י נ נ י ש ת א א ע ל י ש ע ו מ ו נ ח ו ן ל א ו ו ש ע ס ו א ו ס ו ״ י‬ ‫) י א ( או שיש ל א ו ת ה נ ס נ ״ נ פ ת ח א ש ר נ י ' פ י ל ש ם ס י ׳ ת ר ע ״ א נ ג • נ ו ו ת ח נ ו נ ה מ ש מ ע‬
‫מ פ ו ש ו א ש ו ו י נ ״ ס היינו א מ ו ו י נ ו ת ל מ י ו ס י שאין שם פ ת ח י ם נ ה י פ ן ו נ ש ע ו מ ו א ח ו ו ׳ ח ו ת ו‬ ‫ויש ח ש ו א פ י ' » ' פ ת מ י ם ו ע י ק מ״ש ש ם נ נ ״ י נ י ש י נ י ה ‪:‬‬
‫כ ו ת ל ו א ח י ו י ו בלשי ה מ ע ל א ע פ ״ י שפניו נ ג ו ו ו ח ש ה צ נ ו ו מ ת פ ל ל ק ל ש ם מ ן ו א ו ש ע מ פ נ י נ ׳‬ ‫) י נ ( לא י ת פ ל ל א ו ס א ל א נ נ ה נ * נ פ ם ה צ י נ ו ו ו ה ו ״ י נ ת נ ו א פ י ל ו כ ש א י ן ס צ י נ ו ז • מ ת פ ל ל ק‬
‫ו נ ו י ם שסצבוו ג פ נ י ם וםיא נ ח ו ן ומפני שאשוויונלפי נ ״ ה א נ ל א י מ ה ו ו א פ י ס לני נ נ י ש ת א שנמצא‬ ‫אסוו‬ ‫מ ה נ ״ נ יש ל ו ל א ו ם ל ס ת פ ל ל מ פ נ י ש ה ו א <ןנו» ו מ י ו ח ד ל ת פ ל ת צ י נ ו ו ‪:‬‬
‫ס ו פ ן פניו ו מ ת פ ל ל ל ‪ ! :‬ע ו י נ וכל ה ק ה ל ל מ י ו ח ל י ת ל ן נ ס נ י ק שפני נ ל ה ק ה ל נ ל פ י כ ו ת ל מ י ו מ י ששם‬
‫ל צ ו ו ו ו ס ו א ת מ ־ י ו ל ב י ס ג ק ו א ו ש ע מ פ נ י ש מ צ ם נ פ נ י ם ו ה ו א נ ח ת וגם חווו א ת י ו י ו ל נ י ה מ י ס ו א ס פניו ל נ ״ ה ל ד ה ל א‬ ‫ס א ו ו ן ופניו ג ״ נ נ ל ט א ו ת ה נ ו ת ל ו ל ו ״ ס א ם מ ו מ ו נ ת ת ל צ ו צפון א ו‬
‫לחוש כ י ו ן ש א י נ ו מ ת פ ל ל ל מ ע ו נ ה פ ו מ מ ה ש מ ת פ ל צ ק ה ק ה ל פ כ ״ ל ונתנ נ״י נ ש ם ה ג ה ו ת מ י י מ ו ן ו ״ ל נ מ צ א פ י ו ו ש ו ״ י‬ ‫ה ו ה ו ש ע א ע פ ״ י ש נ מ צ א ש א י נ ו מ ת פ ל ל ל ו ו מ מ ו ו ת נ ש א ו ס ק ס ל אק‬
‫וא״נ ה ע ו מ ו י ס ‪ p n‬ל נ ״ ס ל מ ו ו ח או ל מ ע ר ב א ל י ס פ ו ו פ נ י ו ל מ ו י ם או למערנ ו א * נ ה ר נ ו ו ב ו ל א מ ו מ ס פ י ו ו ש י ס אלח‬ ‫א י פ נ א מ פ י ו ש ״ י ו פ י ו ש ״ י א י פ נ א מ פ י ׳ ו ״ י ל נ ן יש ל ה ח מ י ו נ ו מ * ש נ י ה ם‬
‫ל מ ע ו נ ל מ ס ל א י ה פ ו ן פניו ל מ י י ח ה א נ י ה י צ א נ נ ״ ע • ו ו פ ו ש ם נ מ ס ו ת מ״ימון פ ״ ה ל א מ צ א ת י ל ' ו ס א ן ה א ר י נ ו שם‬ ‫י ס פ ו ן פ נ י ו לצפון א ו ל ו ו ו ם ע ג ׳ ׳ ל ו ל א י ו ע מ י ל מ ה ה ט ו מ ו ש ת ל נ י ם‬
‫ש נ ל פ ת ח י ה ם ה י ו ל מ י ו ח מ ת ג ן כ ת ו ס פ ת א ד » י ל ה ו א ס ו ו י ה ס ל מ ע ו נ ו ה מ ת פ ל ל א ח ו ו י ג ״ ה ז ה ו ש ה ו ז ן אמיריו לניתל‬ ‫נ ס נ א ת פ ל ו ג ת ת וש״י וליי ו ה פ ו ן מ מ ה ש ה נ י א ס ו נ י יונה ו נ ת נ ו שם‬
‫מעוני‬
‫חרושי הגהוח‬
‫ימחא א ח י ח א נ ל הרי״ף וראי*‬ ‫ג לפנינו נ ג » ר א איווא לוי־ מ י מ ר א‬ ‫ג ת נ א ו נסימי חרע״א ועיש )םוזול׳יח(‪:‬‬ ‫פחחים‬ ‫‪ » t t v r w‬י פ י ז » ד נ » י * לו ב ׳‬ ‫‪0‬‬ ‫ב ט ה »י׳« ל י ל ד י מ ג ר ו ת‬
 ‫ביי‬ ‫אורה היים הלכות תפלה צ‬ ‫ב״ח‬
‫רב נתמן אסור וכו׳ פי' כשאיני מתפלל בב״ה אלא דחתפלל בביתי אין ןאץיןף רב נחמן אסיר לי לאדם שיקדים תפלתי לתפלת צבור ובצבור שני בפ׳‬ ‫‪1‬אמר‬
‫חפלת השחר)נח‪ (:‬וכי ה״ר יונה כלו׳ כשמומד בב״ה אין לי להקדים‬ ‫״‬ ‫בו איסור אנל כשהוא נב״ה עם הצבור ומקדים תפלתו לתפלת צטר‬
‫אינא איסורא אלא דאם צריך הוא למהר תפלתו כגון שיוצא י לדרך יצא מנייה ולהתפלל אלא ימתין נדי שיתפלל עם הצבור שתפלת הרניס היא רצויה ייחר לפני‬
‫)יתפלל בכיתי מיהו כתנ הרי יינה דאס ממהר להקדים תפלתו בצנוי־ לפי שרואה המקום אלא אס רואה שהשעה עוברת ואין הצבור מתפללין מתפלל הוא בפ״ע ע״נ‬
‫וגס הנלבו נתנ דבדי להתפלל חפלה‬ ‫שהשעה עוברי שרי דאס ילך לביתו להתפלל‬
‫שם איכא לחוש שהשעה עוגית בשעת ואמר יב נהמן יינ•( אסור לו לארם שיקרים תפלתו לתפלת הצבור בעונת׳ שרי ויבינו נחב בסי' תר״ך שהרא״ש‬
‫שנו ואפי׳ הוא ) ( אנוס שאינו יבול לילך לב״ה טוב לו לכוין נשהיה רואה שהיו מתאחרין ני״ה היה‬ ‫נ‬ ‫הליכה ופשוט הוא דזה שרי יכן נהגהרא״ש‬
‫ובצבור‬
‫מחפלל תוסן> יחיד כדי להתפלל בזמנה‬ ‫כדכתב רבינו בסי' תר״ך ותדברי כיי‬
‫נראה דמסתפק נזה להרא״ש ואין כאן השעה שהצבר• מתפללי; בה דכתיב דאגי תפייתי לך ה׳ ע ת רצון ואע״פ שאין בדבריו הנרע אם היה מתפלל‬
‫ספק אלא ודאי דאי איכא תששא פן תהיה ודרשינן! ו׳•׳( אימתי הוא ע ת רצון בשעה שהצבור מתפללין ואמר בצטר או שלא נצבור נלמוד מדברי ה״ר‬
‫השעה עוברת בשעת הליכה יתפלל ואי ר״ל כל מישיש לו ב״ה בעירו ואינו נכנס לתוכה להתפלל )״י( נקרא יונה דאפילו בצבור שרי‪ :‬ן א ^ י ' הוא‬
‫שוב‬ ‫ליכא חששא שתהא עוברת בשעת הליכה שכן רע ולא עור אייא שגורם לו ולבניו גלות ו״י‪ 1‬וצריך לרוץ כשהולך אניס שאינו •טל לילן לב״ה‬
‫לו לטין השעה וטי בפ״ק דברנות )ז‪(.‬‬ ‫אסור לי להתפלל בצניר‪:‬‬
‫לב״ה ובן ל ט י דבר מצוד‪ .‬ואפילו ב ש נ ת שאסור לפסוע בו פסיעה‬
‫ן^ןןף^ף לרוק נה וט׳ בפרק הרואה‬
‫ה‬
‫א״ל רב יצתק לרב נממן מאי טעמא לא‬
‫ודוקאשלא בשעת תפלת י״ח נסה וכשיצא מ מ נ ה אסיר ׳־ירוץ ויי( ומותר לרוק בה ומיהו מפגי אתי מר לכי כנישתא לצלויי אמר ליה‬
‫אבל כשעת תפלת י״ח אסור לרוק כדלקמן הפבור דר־סו ברגייו או מכסהו בגמי ואמר ריב״ל לעולם ישכים לא יכילנא ופירש״י תש כתי ולימא ליה‬
‫בריש םיי צ״ד ובעל הלביש כתב מיתר ארס לבית ה כ נ ס ת כרי שימנה עם י׳ ראשונים שאפילו מ א ה באימ מר לשלוחא דצבורא בעידנא למצלי צבורא‬
‫לריק בבית הכנסת דאס לא כן לא יוכל אחריו נוטל שכר כנגד כדים ואמר ריב״ל לבניו אקדימו ואחשיכו ליתי ולודעיה למר א״ל מאי כוליה האי‬
‫א״ל דא״ר יוחנן משוס רשכ״י מאי דכתיב‬ ‫ח‬ ‫להתפלל כהוגן וכו׳ ולאו בתפלת י״ת קאמי‬
‫לא יוכל להתפלל כהוגן דבתפלת יייח ודאי לבי כנישתא י י ( פי׳ השכימו והע־יבו לכית הכנסת כי היכי דתוריבו ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת‬
‫רצק בשעה שהצבור מתפללי!‪:‬‬ ‫אסור לרוק אלא בתפלת מיושב כגון ה י י ‪ 0-0 :‬שניה שנכנםי לבית הכנסת וסיים א ה ד תפלתו קורם‬
‫בקריאת שמע וברכותיה קאמר מותר לרוק חבירו ומיהר ייצאת ו ל א המתין להכירו אין תפלתו נ ש מ ע ת ואם א ‪ £‬ך ר׳יל נל שיש ל‪ 1‬ב״ה בעירו ונו׳‬
‫~ עד וכשיצא ממנה אסור לרוק הכל‬ ‫המתין לו שפרו הרכה כ א ד ופי' ר״ח דוקא בימיהם שבתי כנמיו'‬ ‫ידלא יכול להתפלל כהוגן‪:‬‬
‫בפ״ק דברטת)ו‪ :‬ח •( •‬ ‫אקדימו ואחשיכו לב״כ פי' היו בשדות ושביהי מזיקין וי״א ד א ף ביטלנו בלילה צריך להמתין‬ ‫‪1‬אר ב״ל‬
‫לרוק בה פשוט נס״פ הרואה‬ ‫ל‪!0‬״תך‬ ‫השכימו יהעריבו יכי' בפ״ק‬
‫דברכית ואיכ׳ למידק למה לא אמר בהדי׳ ור״י היה מכתין י ה א ף בשלנו ביום • נרסינן בפםהימ ל ת פ ל ה‬
‫)םכ‪ (:‬וכ״כ הרחב״ם נפי‬
‫‪1‬‬
‫י״א מהלכות תפלה‪:‬‬ ‫אשכימו ואתשיכו ואפשר דאתא לאיריי׳ א י ב ע ' מילין וה״מ לפניו אבי לאחריו ע ד מיל חוזר מפי לא ופרש״י‬
‫דכשתרית יקדים עצמו לבא לכ״ה כדי ל ת פ ל ה להתפלל בעשר׳ ש א ם הוא הולך בדרך והגיע לעיר ורוצה ‪ ^"£1‬ומיהו מפני הכבוד דורסו ברגליו‬
‫וכו׳ בפרק מי שמתו כתבוהו‬ ‫י י ק נ ה אם לפניו ע ד ר׳ מילין מקום שמתפללי] בעשרי צריך לילך‬ ‫שמיד אחר התפלה ילך לבית המדרש ואף‬
‫‪11‬‬

‫הר״י והרא״ש בס״פ הרואה רינ״ל אמר‬ ‫על פי שממהר לצאת מנייה אין למוש כיין‬
‫הרוקק בב״ה כרוקק גבת עינו ר׳ יונת!‬ ‫על‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫בעשרה‬ ‫להתפלל‬ ‫בדי‬ ‫מיל‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫לחזור‬ ‫צריך‬ ‫ולאחריו‬ ‫שם‬
‫שאינו ממהר לצאת אלא כדי שלא‬
‫יתבטל מתלמודו בערבית אמר אחשיכי שלא פי שיש פירושים א ה י י ם )כ־!( שמפרשים בענין נטילת ידים שצריך רקק ושיקי וכתב הרשב״א בפרק מי שמתו‬
‫י כדי שיהיו לו מים ליטול יריו ל ת פ ל ה ולאחריו וליתא לדריב״ל דהא אסיקנא כפ׳ הריאה‬ ‫ימהר לילך שלא יתבטל מלמודו וגס אל‬
‫'ך לפניו ד' מילין‬
‫‪p‬‬

‫עיק' לכן צייך ל ה ש ת ד ל בכר בהו ל ה ת פ ל ל עם הצבור שהיא מיתר ומ״מ צריך לשפשף כרי יונתן‬ ‫‪1‬‬
‫ימהר לצאת מנ״ה כיון שאינו הולךמכהכ״נ‬
‫דכהא לא איירי תלמודא דיד! ‪:‬‬ ‫פירש"‬ ‫לבית המדרש אלא לביתו לפיכך יאחר עצמו‬
‫מלצאת מכה״כ עד תשיכה וכיו בכלל אחשיכו י ‪ !-‬ו ה מ להמון העם אבל כי שיש לו מדרש קבוע בתוך ביתו ) ‪ ] t f ' Q‬או מכסהו בגמי כ״כ הר״י‬
‫יכ‬

‫בפרק מי שמתו שאם יש נב״ה‬ ‫שלומר‬ ‫וגסי בכלל ואתשיכו שצריך להחשיך בערבית‬
‫חנן או ׳גחי חקק עליי וא״צ לשפשף‬ ‫להמתין לתברי כמ״ש רבינו נסמוך‪:‬‬
‫‪ Q t j w‬שנכנסו לכ״ה יכי׳ נפ״ק לברכית )סוף דף הי( ינראה דדיקא כשהתחילו שהרי הרקיקה מכוסה בגמי וכ״כ שם הרשב״א גשם הראנ״ד י״ל‪ :‬א ר ן ך ריכ״ל‬
‫שאכלו‬ ‫להתפלל ביתד אלא שאחד הקדים לסייס קודם תברו אבל אס אחד לעולם ישכים אדם לכ״ה כדי שימנה עם י׳ ראשונים וכו׳ בפ״נ‬
‫התתיל תפלתי בשעה שלא יוכל לסיים עמי תפלח! אין חברו חייב להמחין לי )מי י( • א ^ ן ף ריכ״ל לנניו אקדימו ואחשיכו לכי כנישתא וכוי כפרק קמא‬
‫דנרטת)ח •(‬ ‫דארעתא דהכי התחיל להתפלל דאיני מפחד אס ישאר יחידי ונ״נ הרי יונה ותניא׳‬
‫ב״י וזהו דעת רטנו שפתב שנים שנמסו לנ׳יה יסיים אחד תפלתו קידם חכרו יכי׳ • ‪ } £‬י ‪ 2‬שנכנסו לב״ה וסיים אחד תפלתו קודם תגידו יכי׳ שס )ה ־( וכתב‬
‫הריי דה״ה אם נכנסו הרבה בני אדם לב״ה אע״פ שלא נכנסו ביתד‬ ‫דדוקא כשהתחילו ביחד והאחד מיהר והקדים לסייס קידם חנירוונגחרא נפקא לן‬
‫מקרא לו הקשבת למציתי ייהי כנהר שלומך פי' לו המתנת על מי שתקיים חצות׳ שאותם שנשארו אחרונים יש לאחד להמתין למניח מיהו אס נכנם יתידי בשעה‬
‫הוא מצוי תפלה מעומד שהיית ממתין יילצאת עד שיפייס חכירך למציתי היא שלא יוכל לסייס עמהס תפלתו אין חכרו חיינ להמתין לי דניון שרואה שלא יוכל‬
‫התפלה ויהי כנהר שלומך ורש״י והר״י לא פי׳ כך ע״ש ולשון הש״ע אם נשאי לסייס עמהס ונכנס איגלאי מילתא דאדעתא דהכי נכנס ואינו מפחד אס ישאר‬
‫אדס יחידי וכוי חייב חברו להמתין לו משמע אפילו חבירו נכנם לבסוף וליתא יחידי וכתב סוד וכי אמרי׳ שחבירו חייב להמתינו דיקא כשאיט מאריך כדכר‬
‫אחר אלא בתפלתו אכל אס הוא תאריך ככקשות וכדכרי' אחרים אין תכירו חייב‬ ‫אלא כדפי׳ ‪:‬‬
‫ןך|"‪ £‬להמון העם אגל מי שיש לו מדרש קבוע יפו׳ אפילו אין לו עשיה וכי׳ להמתינו כשום ענין עכ״ל ומה שפירש רבי׳ בשם ר״ח נ״נ הר״י נשמו וכן כתבו‬
‫נראה דרכינו סובר דרביתא דר׳ אמי ור' אסיהיא דהוו מצלי ביחידי ב‪:‬יני התוספות בשם ר״ת והרי״ף כתב הא פירשוה רבנן ואוקמוה בתפלת ערבית שאס‬
‫הניחו יחידי רצא חוששין שמא יבא לידי סכנה‬ ‫עמודי‬
‫ןריו••**!ר״י היה ממתין אף בשלנו ביום מדברי התוספות נראה דמשוס חומרא בעלמא היה עושה כן וגם המרדכי כתב ורי׳י היה מחמיר אף בבתי כנסיית שלנו‬
‫והיה מאריך בתפלתו עד שינאו כולם ואס בתוך כך היה אדס בא בנייה היה מעיין בספר עד שגמר תפלתו ונכון אף לנו להתמיד עכ״ל אבל ה״ר יוגה‬
‫כתב דנראה שאפילו בבתי כנסיות שנעיר יש זה הדין שדרך העולם כשאדם עומד יתידי בתפלה תפלתו מתכלבלת •‬
‫נ ר ס י ו ן בפסחים נפרק אלו עיביין)מי ( ואיחיה נמ׳ נפרק העור יהיוטב ‪1‬קכב ‪(:‬ודין אס צריך לחזר אתר מיס לנטילהבשעת תפלה יתבאר בסי'צ״בנס״ד‪:‬‬
‫י ^ צ א ה י כתיב בשם ספר אגידה לאפלה אס יש עשרה עד ד׳ מילין ימתין וכיש שלא ישכים אדס לילך מן העיר שמתפללי! שם בי׳ אס יטל לבא למחוז‬
‫תפצו נעיד היום ושלא יהא צריך לילך יחידי אחר התפלה ‪:‬‬ ‫״‬
‫\ ‪ Q " 1 7‬להמון העם וכויאדלעיל קאי שכתב לא יתפלל אדס אלא בנייה עם הצניי ואליה גלגל כמה דיני תפל׳ ב״ה והשתא קאמר דה״מ שצריך להתפלל בנייה עם הצבור‬
‫להמון העס אבל מי שיש לו מדרש קבוע בתוך ניתי שלומד נו מציה להתפלל נו • א״נ אמאי דסמיך ליה קאי שכתב שצריך להשתדל ככל כחו להתפלל עם הצכור‬
‫וקאמר‬
‫דרבי מ ש ה‬
‫‪1‬‬
‫הפירושים אלא יהפוך פניו לצר צפון או לצד דרום עניל • ולא ירעגא בכועוםד במערב ובת;^ למזרח אמא׳ אפור לכן נראה טה שכתבתי‪) :‬נ( ובסם״גדמהאי טעטא בני חישינים‬
‫יחפללו‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫מעדני ששס הצינור מתפללין ופי״ למערב כתו הצניי ו־" פי' כו ע״ש וא״ל אפשר ליתר וח״ש )יג( אסור לו לאום כי׳ ואפי׳ הוא אנוס כו כתנ ר' יונה כלומר כשעומד ננהכ״נ אין לו‬
‫להקדים ולהתפלל אלא ימתין כוי שיתפלל עם הצינור שתפילת הרניס הוא רצו״‬ ‫נ״י כשמס העומדים תיז לכ״ה למילת או למערב נ־ פי למר כותימליהילמי כיאית ליה ולכל‬
‫מקום ‪-‬מקום כמנהגו ויה־ פי' העור־ין מין לנ״ה לתיר׳ או למערב ר״לשעיניו׳] תסויי נ תל ייתי לכנ׳ המקום אלא אם רואה שהשעה עונימ ואין הניכור מתפללק מתפלל היא נפנ׳‬
‫י‬

‫שנו הארון הקווש שיהיה למורת תו למעיכ יאס פתת המסת למי־ת יהית עומד למערב אל עצמ עיניכם׳' תי״ן נתנ רנינו שהרא׳׳ש כשהיה רואה שהיו מתאשרין בי״ה היו מתפלל‬
‫מוסף יהיל נדי להתפלל נזמנה ‪.‬‬ ‫יהפון פניו לא למוות ילא למערב וק אם הפתת למערב והוא עימד למוות הנואל ג״נ לא‬
‫ויד( אימתי הוא עת רצון כו׳ עיק ברי״ף ווי יינה פ״ק רכונות ווי ו׳ דמונח משש דס״ל דעיקר‬ ‫כתג‬ ‫יהפוך פניו לא למזרח ולא למערב‬
‫דורשה דהאי קרא אתיא לאין תפילתו של אדס נשמעת אלא בבהנ״נ וכתבו‬
‫ומוקפיו קרא אהנ• נישום הנ׳ מ• שהיא אניס ינו־ן השעה כי' ‪-‬שם ניאית• ע ש וטו( נ ק ר א שכן רע בגמרא ילין‪ .‬לה מונתינ כה אמר ה' על כל שכיני הרעים ופי' ד"' ואין יכול להיית‬
‫‪1‬‬
‫לה׳ יתנרן שנן רע אלא שאינו נא להשרימ את שכינתו ננ״כעכ״ל ונלענ־י דריל שנעשה שין רע לברית הדיים עמו בעיר כיון שהות גורס שאין השכינה שורה עליהן ועיר שנאמר משנאין‬
‫ה' אשנא ונתקיממין אתקוטט שפ• ושי׳ בכ נהעלותן נוי וו״ש ״פי; משנאיך ע״ש גס י ל נפשיטי ונמו ששכן רע איני נהנה נשכינת הכירו כן הוא מראה עצמו שאינו נהנה שיניו‬
‫השנינה אתו )טי( וצריך לרון כשסולן לבהנינ נו בכ ק יכוכ־ת ת״־ת כן ומנאתי יתיב כספי הייאה לי׳ יונה צ״ט פ״נ וו״ל וילך לנהנ״נ וכבואו םמון לנהנינ ימהר פעמיו נמ״ש נית‬
‫אלהים ‪ I‬נהלך ניגש עכ״ל משמע ו‪-‬קא כשהיא סמין לניפ הכנסת מציה עליו לייז •הכו מסתבר וקורס לכן אינו נראה שמתכוק לשס מצות נ״ה ווו״ק ‪.‬‬
‫‪ 00‬ומוהר לרוק נה כאן וכסי׳ קנ״א מייוי כשאין מתפלל ועיין לקק הי' נ״י )יא( פי׳ השלימי והעיינו ר״ל שבבוקר ישכימו ויניאו לנ״ה בראשונה והעריכו שמצאו נאארונ׳ וי״מ‬
‫שהשכומו והעלינו ליל שיכנס• נלהל״נ ביקי יעיכ •כן משמע מוקאמר לנ• לנישתא ילא קאמו בני כנישתת וכן נראה כוונת ונינו שנתכ השכימו והעלינו לני כנישתא יויל‬
‫רש׳יי בגמרא ריש דף ג׳ מקומי שהרית מאשכי ערנית כלימל מאריפין בנייה על״ל משמע ללא יא' ״הפירושים ונראה פי' לפי' כבוקר אק לוך בני אדס לקום לכוקל השכס לק הוהילן על‬
‫הקדימה לקום ומנ״ש שיאאוו לצאת ולעונית היא בהיפין שיין לני אוס ל״הר לצאת ה״יצה כיון שכבר משן עליהם הלילה ונית הכנסת שלהם היה בשדה ולא היו י״תפללק מיו אמי ומן‬
‫מנחה לכן הזהירן על היציאה מכ״ש על הלניםה שיקלימ׳ להיית הלאשינים יקייל )"‪ (.'-‬ש נ י ם שנכנסו לכהלינ נתנו ר׳ יוגה והי ה אס נכנסו הרנה בני אוס לנ״ס אעפיישלא נננםו יחו איתס‬
‫שנשארים נאתליניס יש לי לאי להמתין ננל מנירו מיהיתם נינם ייילי נשעה שלא יולל לם״כ עיתס תפלתו אין תביר! איע להממק לו וכיון שרואה שלא יוכל לסיים עמהס ונננסאגלאי‬
‫דעתיה דאדעתת והני נכנס ואינו מפתו אם ישאל יחיו׳ וויקא כשאיני מאריך מתמת תחנינים רק מאמת תפלפו אנל בשביל שמאלין בתמנונים או בליית א״צ להמתין ענ״ל ‪.‬‬
‫)נ( אף בשלנ׳ ב״ס אפי' נא כעת התפלה היה תעיין בספי על ש״מי וה תפילת מירי ובתום ומרדכי כתבו לנהג כן לאומרא נעלמא אנל ל׳ יונס כתנ דנ״ל ואפילו בנייה שנעיד שי ן‬
‫זה הדן משיס שוון עולס נשאלם יחיו׳ בתפלה תפלתו מתבלבלת ענ״ל נכא( שמפרשים נעניק נ ט״י לקמן סימן צ״ב ודצ״ג ‪) .‬ככ( וה״ט להמון העם אדלעיל קאי‬
‫שנתנ לא יתפלל אדס הלא בנייה עם הצינור ועין גלגל נמה ויגי תכלס נהכינ והשתא קאמר דל׳מ שצריך להתפלל עם הצבור להמון העם אנל מי שישלו מדושקנוע נתון ביתו שלומו‬
‫נו מציה להתפלל נו א׳נ אמאי דםמיך ליה קא׳ שלתכ שצייך להשפול בכל נתו להתפלל עס הציבור על זס אמר וסני מילי להמון העם נוי • נ״י‪:‬‬
‫דהוו‬
‫רדושי הגהות‬
‫ו נ״ה ברי״ף וראי* אבל ננםרא איתא רבי יוחנן‪ :‬ה נחב םהרל״ח ועעסא משום והא ופסיעה גסה אשורה ילפיצןלה נ»נח קיג( םדנחינ םעשות רדניך םםויוא חפצךוגוטר שלא‬
‫יהא הילוכך של שבח כהילוכך של חול והרי אםרו שם חפצי עמיט מוחריפ ונאןחפצי עמים הוא שירוץ ויליף ‪-‬יחיי וייעד ייו ־ לר איו ד׳ •‬
 ‫פג‬ ‫‪TO‬‬ ‫אורח היים הלכות תפלה צ‬ ‫ב״י‬
‫יקאמר לה״מ להמון העם אנל מי שיש לו מלרש קטע מציה להתפלל ט ניחיד עמודי הינא דהיו גרסי דאי היו מיננפי עשרה ומצלי ניני עמודי מאי רמתייהו‬
‫מלהתפלל בנייה עםהצנור לר׳אמי ורני אסי אןע׳יג להיו תליסר מישתא בטנריא לקאמר אע״גלה״ל תריסר נ״נ נשנריה אלרנה ניני עמילי היני להוו גרפי ילאי‬
‫יטי נלאיתא נפ״ק לנרנית )ח‪ (.‬ונת׳ לוי• יונה פירשו רמי צרפת שאפי' נלא עלין> טפי מני מישתא ללא גרסי נהו יכ״פ הר׳ מנה אבל הרמנ״ם סינר לרבי‬
‫י׳ טי עיפק ‪ p‬מפני שייתר ננק להתפלל יחילי נמקים ששם קכיעית התורה יים אמי ירי הוי מינגפי עפרה ניני עמילי יהוי מצלי ירניתייהי לאע״נ ראמר ר׳ ממנן‬
‫אין תפלתי פל אלם נשמעת אלא בנ״ה‬ ‫ולילה מלהתפלל בניה עם הצטראנל‬
‫הרמביס נתב נפ״ח מהלבי׳ תפלה וטא שלומד בו מצוה להתפלל בו אפי׳ אין לו עשרה דרבי אמי ור׳ בשעה שהצמר חתפללק שנאי יאני תפלתי‬
‫שיתפלל שם תפלס הצמר נלימר ביי יא״ת אפי אע׳׳ג)»( דהוי תליסר משתא כטבריא לא הוו מצלי)יי( אלא יטמר אפ״ה לא היי ניחא להו להתנטל‬
‫א״נ מאי רטתיה לנית המלרש תיון ‪ 19‬ביני עמודי היכא דהוו גרסי פירו׳ בבה״ם ואמר אביי מריש הוה מלימילם ילילן לנ״ה אלא מיננפי עשרה‬
‫טגי עמילי ימצלי‪:‬‬ ‫חגה שאע״פ שננ״ה היי מתקנצים הרנה‬
‫מי אלם ינחנ עם הררת מלך אפ״ה גריסנא בגו ביתאי ומצליגא בבי כנשתא כיון דשמעג' להא דא״ר ו ל א ישנ מיל אצל הפחח ‪1‬ט׳ וי׳׳א שלא‬
‫ימהר ונילי נראה ללמי תרתי‬ ‫הח חצים ייתר ני׳ נלנל ננית המלרש חייא בר אמי משמיה דעולא מיוש שחרב ב״ה אין לו להקכ׳׳ה‬
‫מלהתפלל בלה עם חנ עם ינתנ עור בעולמו אלא ד׳׳א של הלכה ואמר רב חסדא מאי דכתי' אוהב פירישא הוי טעחא שלא יהא נראה‬
‫שאט' ללעת הרמנ״ם א״צ עשר׳ אלא למי ה׳ שערי ציון מכל משכנות יעקב אמר הקב״ה )»( אוהב אני שערים למפלתו לומה עליו נמשאיי יאסמטה‬
‫שלרני ללנת מניתי ללמו׳ למקום אמר המצוייגין בהלכה מכל בתי בגסיות )»( לא מצליגא אלא ביגי אקראללשמיר מוחות פתמי והרמ״ממפרש‬
‫נפי׳ הראשון ללא ישנ סמוך לפתח אלא‬ ‫לטין שלרני להתבטל מלימילי נשעה שהולך‬
‫ללמוד יש לו להתפלא ני' אי ללנת לנ״ה עמודי היבא דגריסגא )»( ומיהו א״א ז״ל כתכ בתשוב׳ שאלה סובר שהטעם הוא שלא יניט למק יטי‬
‫אנל מי של‪1‬מל מיתי נל המם נמקים וז״ל טוב להתפלל עם הצבור בעשרה בי זמן תפלה לחוד וזמן ולק אם איט פתוח ללה ש״ל לישנ אצל‬
‫קטע יתירתו אומנתי אין לי ללנת לב״ה תורה לחוד וגם אין תורתגו כל כך אומנתגו ובהרבה שעות ביום הפתח ינס א״צ לשהית נלי הילוך נ׳‬
‫אם לא יחצא י׳ מפני שנמצא מתנטל אגו סתבטלין גכטל תורתיגו בשעת תפלה וגשלם אותת בשעות פתחים יבתב נ״י מטן לייש לנל ספי׳‪:‬‬
‫*‪ ^"D‬ינראה שאין לחלק יני׳ על חשמע‬ ‫מלימילו בשעת היליט וטינ לי שיתפלל‬
‫ללאימשים פתיחת הפתח היא‬ ‫ימילימשימנטלנלליהניאראי׳ ללנר)ג(‪ :‬אחרות וגצא ידי חובותינו בתורה ובתפלה וגס אם אין תלמ‪T‬‬
‫ומיהי א״א זיל נתנ נתשינית שאלה חבט מתפלל עם הצבור ילמדו אחרים ק׳׳ו ממנו ולא יחושו על יטלי יש להשינ לר״מ ס״ל לניק לתלמיל׳‬
‫״ ־ " זז״ל טינ להתפלל עם הצבור התפלה כלל וגסצאו בתי בנםיו׳ בטילות בי לא ידונו אותו לכף ילין מקרא ללשמור חזייית פתחי ילא ילין‬
‫בעשרה יטי ננלל ל׳ ‪ :‬אס מפסיקק זכות שאיגו בא בשביל למורו ע״כ • ויקבע מקום למפלתו שלא מקרא ללשקיל על ללתיתי אלמא לס״ל‬
‫נסימן ישגהו אמ לא לצורך גדול )ס״א לצורך מצוה( דאטר רב הוגא כל לליקא נפחימ לר״ה קאמר קרא ליננס‬ ‫מת״ת לתפלה כתנ רטני‬
‫שימיר שני פתחים ילא ישנ אצל הפתח‬ ‫ק״י‪:‬‬
‫יירןדיזי מקים לתפלתי יטלי לאמר רנ הקובע מקום לתפלתו)»( אלהי אכרה' בעזרו ואין רי לו במה הפתיח אנל אם אינה פתוחה לריה שייל‬
‫\ * הינא נל הקינעימקיס שיקבע לו ביה להתפלל כה תדיר אלא גם כליה שקובע בה צריך יהייט לנמינ מזווית פתחי נלימר נשהיא‬
‫לתפלתו אלהי אנרהם נעורי נפרק קמא שיהי׳ מקומו קבוע וידוע ולא ישב חיוס כאן ולמחר במקום אחר פתיח יאעיג לנירישלמי יליף מקרא‬
‫דהכי אתמר בירושל׳ אייר תנחום בר חייא צריך אדם לייחד לו ללשקול על ללתיתי לחפחע אפי׳ אינה‬ ‫לנרטת)לןי( ‪:‬‬
‫פתומה אלא הללת גנטל נמי צליו שי»ס‬ ‫ל מ י ש יאק לי לו במה שיקנע לו נ״ה‬
‫שיתפלל נו תליר ‪01‬׳ נן נתנ מקום בכיה שגאמ׳ ויהי ח ד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לפנים משני ללתית תלמילא לילן עימר‬
‫שם הרא׳׳שתיזל לא בעי למימר שיהא רגיל תשתהו' לאגאמר אלא ) נ ט ( ישתחו' משמע שהיה תדיר משחחוה להיא נמרא יראה לטרישלמי ילין נה‬
‫להתפלל בניה אחל אנל אם היא מתפלל שם ולא ישב מיד אצל הפתח אלא ימם שיעור ב' פתחים דאמר מלשקיל על ללתותי ינאלי לה מהך‬
‫נאחת מ׳ מקומית שטר למי לאמרינן רב חסדא לעולם יבגס אדס )ל( שיעור ב׳ פתחים מתפלל )לא( שגא׳ ילפיתא וילין לה מלשחור מיתית פתחי‬
‫טרישלמי פרק תפלת השחר ליי תנחום לשמור מזתות פתחי וי״א שלא ימהר להתפלל אלא ישהה כרי אלמא לוקא נפתיח לר׳׳ה ועיר נלפע״ל‬
‫לסיללר״מ להךדהירישלמי לרשא אחריתי‬ ‫נר חייא צריו אלס לייחל לו מקים נב״ה‬
‫שנאמר ייהי דיל נא על הראש אשר הילוך שיעור ב׳ פתחים אבל אם יושב סמוך לפתח אין לחוש היא ללא אתא ללמיל ליננס אלם שיעיר‬
‫ישתחיה שם לאלהים השסחוה לא נאמר והר׳יממרוטגמר' היה אומר דוקא כשכ״ה פתוחה לר״ה מפגי שמביט נ' ללתות לננר למלטה מקיא ללשמיר‬
‫אלא ישתמוה יכ״כ הגהית חיימין פ״ה לחוץ ואיגו ימל למין אבל אמ אינה פתוחה לר״ה שפיר דמי מיחית פתחי אלא אתא ללמל לנל נית‬
‫וללא כהייר חגה שכתב הקובע מקים ונראה שאין לחלק דהאיליףטעמאמקרא)ל ( וגס גרסת הירושלמי המסת צרין שיעשי עזרה לפני נית‬
‫ג‬

‫המסת נלי שימס ארס לפני׳ משני ללחות‬ ‫למפלתי אלהי אברהם בעיח לא אמח זה‬
‫במקומות של לה לטין שכילס מקים לעולס יכגס ארס לפנים משתי דלתות מאי טעם אשרי אדם שומע ליגחת האיל׳ שהיה לפני הטנל ללא ננתי‬
‫תפלה היא אין להקפילחם יישב פעמים לי לשקוד על דלתותי יום יום משמע דלאו משום פתיתת הפתח תפלית של עינלי עבולת גלילים לאינן‬
‫נמסק אלא לפנים מללתאמל ינראה‬ ‫הוא‬ ‫נזיית וי ופעחום נווית ‪ 11‬אלא ר״ל שקובע‬
‫להטעם היא להודות לאעפ* לנחלת מלך‬ ‫לתפלתו בביתי שפעמים שאיט‬
‫»קום צתפלתי‬
‫מי פמנקש אמה שאלה מן סמלן איט‬ ‫יטל לילו ללה מתפלל מימי ימייחל מקום‬
‫ילוע לנך טניל וניק להרא״ש והגהות מסטמיס ללעת אחת הט נקטינן‪ :‬נמס לפני המלך לטרקלק שלי אלא עומל נתצר ישיאל ע״י עבלי של מלו שנמס‬
‫ו ל א ישנ מיל אצל הפחת אלא ימס שיעור נ׳ פממים לאמר רנ חסלא לעולם לטרקלין לפני המלך אנל נמלת מלך מלט המלנים הקנ״ה אסור לשאיל על‬
‫ילי אמצעי לא עיי מלאך ילא עיי שרן ימשים עיקר יה צריו האלם ליננס לפנים מנ׳‬ ‫ינגס אלם שיעור ב׳ פתחים יטי נפ״ק לברטת )ח •( ופירש״י נ׳ פחחים‬
‫ריחב ימס לפגים שלא ישב סמיך לפתח לנראה עליי נמשאיי עיניב ביה ייהיהללתית נלזמר לאעפ״י שנאתי לעזרה שלסגי הטרקלין של ממ״ה הקנ״ה אין אגני‬
‫מזיק סמיך לפתח לצאת ינתיב נא״ח ימס שיעיר ב׳ פתחי׳ שהס מ׳ טפחים לשיעי׳מנקש ע״י אמצעי שימס לטרקלין ולשאול שאלתי ע״י אמר ממשרתיו אלא אני נמס‬
‫פתח אחל ל' טפחים ונתנ ה״ר מנה ולוקא נימיהם שלא טה מקום חיוחל לנל לנית המסת עצמי לטרקלין של מלך מ״ה הקניה ימנקפ מלפנמ יתנרך ילא נלי‬
‫אחל ואחל אנל ענשיו שנל אמר מניר את מקומו אם יש לו מקום חיואל אצלשום אמצעי יק״ל ינאלה הלנרים רנה פרשה ני תנא אמרי היי מתנרן להמס ללת‬
‫הפתח אין נ ‪ p‬נלים שלנר ילוע היא שאיני יושב שם אלא לרך קביעימ ולפי לרך לפנים מללת ולמי נן שהקנ״ה מוג׳ פסיעתו יטתן לך שנר יני׳ גראה לר״ל שמינה‬
‫»ה נראה שמי שאק לו מקים יליע אצל הפתח שאק לי לשבת שם יאית למפרשי פסיעית שאת׳ פוסע נלי להורות על עיקר זה להתפלל לפטו יתי ולשאול ממנו‬
‫שישהה נזה השיעיר יהרא״ש נ' י״מ שלא ימהר ויתפלל מיל נשימס אלא ישסה נעצמו ולא ע״י שלימ שיהא אמצעי ניני לנק הקלה יעל נן טתן לך שנר על‬
‫שיעיר נ' פחמים אנל אם משנ סמיך לפתמ שפיר למי ימיה! טרישלמי פרק אין קיים יחוזק אמיגה וי נלנ נל ישראל שעי״כ נננסק ללת לפנים מללת ונלאמרן‪:‬‬
‫יצריך‬ ‫עימלק גיםיק רנ מסלא אמר זה שנמס ללה צריו ליננס לפנים מני ללתית‬
‫מיינו אשרי אלם שומע לי לשקול על ללתיסי יים דים ‪:‬‬
‫ן^ן״ען רטט נשם הר״מ נ״נ הגהות מיימין החלשית נפיח מהלטת תפלל ונראה שהר״מ מפרש לפיעור שני פתחים רוחנ מאמר נסירש״י ילאי מטעמיה אלא טעמא‬
‫מפני שמניט לחון יאיני ינול לנדן ומש׳׳ה נתב ללא אמרן אלא נלה הפתוח לר״ה אנל אם איט סמימ לר״ה לית לן נה ינתנ רניט למהירוש' משמע‬
‫ללעילם צריו ליננס שימור ב' ללתית ילא חילק בין פתוח ללע לפתוח למקום אמר יהייט ללא נהרימ יגס משמע מהירישלאי שהמימרא היא נפשטה לשיעור רוחנ נ׳‬
‫פתחים קאחר ולא שישהא שיעור נ' פתחים בלברי הי״מ ולעני! הלנה ננק לחוש לנל הפרושים ‪:‬‬
‫וצרץ•‬
‫דרבי משה‬
‫ייאללי •ווויה וערנית גוםן מהציבור מיופללק ‪ :‬ע ( ומ״נ בהגהת אלפסי הזזומיס ראותן ‪n‬״‪ n‬שעיפקים ביזויד‪ .‬נב״וו בי״ב בשעה • מ ב ו ר םו«ללק ומ»מיטין עזגמן טלחחפלל‬
‫אוחן‬

‫פרישת‬
‫פל גג ונענ יוי שיש לופלוש יןנוע ננימופ״פ הראיות שהניא וגם מונוי הראינו שממיין נשפו‬
‫שנתה סתם שמק סוס טונ להתפלל נמשרם משמע מן הדין וממיהן היו נוהגק להתפלל ניפיוי‬
‫שהוא״שמלה הטעםנתשונס‬ ‫אפי״פגניתו ווי״ק‬ ‫‪,‬‬
‫כוי הוה‬
‫הצינווללא‬
‫אפילו הינ‬ ‫טונ נימיוות‬
‫להתפלל מם‬ ‫מורשים‬
‫ננתי ח״ל‬
‫)ני( ומיהו א״א נר •‬
‫וו בביטול תפלה נמ״ש נ״י ומן מווס לסוו ‪ p»n‬תפלה לחוו ‪ ,‬ויבינו עו סנה לא‬
‫היכיו טעם שעטלו םתפלס אלא וצה שהמפלס מווצה יומו נמקים נה״מ ונינו נקט לשק סוא״ש‬
‫נאשו נתנ שםנתשונס ומ״מ משמע מיהת פונויו שאין לו לפווש ?ק הצינור וממילא נטל נמי‬
‫טעמיה ולעיל • ולפי מ״ש נשם ו׳ יונס שמי שלומו נניתו יתפצל בביתו אפילו ניפיוי נוי שלא‬
‫לנטל מליפווו א׳״ש וע״ו נמנ הואיש ואק לו לעולם להתפלל ניטיוי משוס ניטול מיוה וון״ל ‪:‬‬
‫)נס( אלהי אנוסם כעווו ״ונתיב ניה וילן למסעי! וגו׳ אל מקום המונח אשו עשה שם‬
‫נואשונה ייקרא שס אנוס נשם ה ׳ ‪ .‬ומשום וצא וצה לשנות פקוס תפלתו‬
‫סיפו הקוא והלן למקום שקוא נשם ס׳נואשונםונופיוש״י שם ‪:‬‬
‫)נש( אלא ישתסוה פר שהוא לשון היום הנאפו על הענו יעל הפתיו ופלםנפצא פתה‬
‫וק פסק נ״י וולא נ ר יונה שאינו מצוין אלח קביעות נ״ה ‪:‬‬
‫)ל( שיעור נ׳ פתחים וסיינו מ' טנחיסישיפיו •תמו׳ טפחים א״ס‪:‬‬
‫)לא( שלאמו״ לשמוו פוחימ פתתי • ניו׳וי לאישנ סמון לפעם ועאה פליו נמשאוי שימנ‬
‫נ״הויסיס פוומו ספון• לפתש לצאת וסומ״פלנסעוןס״לנושיי ולא מטעפיה‬
‫ופעמא וו*מ מפני שמניפ למוז וכמיש וניט ג״י‪:‬‬
‫)לנ( וגם גיוספ סיוושלמי »י׳ מוצא נקט סיוושלפי בלשונו שפתים נמו שאמו ונ םטוא‬
‫לפולס יכנס אוס שיפוי נ׳ פתחים אלא נקפ ולמות ודלת הוא הלוח ס » נ ו ס » נ ס‬
‫)‪ 01‬צאו משוס פתיחת םפתש קמינן אלא שלא יסא נואם עליו נפש וי •‬
‫שימס‬
‫)גג( ר ו ע ו סליסי ני מ ה ת א שמעתי שפיוונו לגי»' של אשל ושיבוש סוא בעיני אלא סיפר‬
‫‪ ,‬שנן סיס ולח ניון לטעם מספר נ״ג‪:‬‬
‫רש״י‪ :‬מונות ון> ו׳ פ״א וס״ש‬ ‫נבנם ו׳פליק‬
‫יונס פ״ק‬ ‫המורש ‪1‬״ל‬
‫נית בהלנה‬ ‫שעויסשעליית‬
‫הפצויינים‬ ‫אוהב מגי‬
‫אני מפווי‬ ‫)נה( א ל א‬
‫)הו(‬
‫ופסוק וס לא הוצרו להשמיעני שאוסנ ה' שערי נספ״ק משערי בתים אתויס‬
‫ווס פשוט אלא וואי ו״ל שאיהנסוא יתנון שפוי‪4‬ון מנל שערי נתי ננסיופ ונ״מ ונמושאיהנ‬
‫נהיפ יותו מנתי מםיומ ובמי מוושיס נן אוסנ השעויס המצויינים נהלכה נלומו ששם‬
‫קביעות התווה והסיואם ננל יוס יומו מנתי ננסיות ונ״מ שלומויס נהם לפי שפס מפני‬
‫שמקום סקנוע הוא כמקום נ״ה נואמוינן מיומ שנמונ כיפ המקוש אק לסקנ״ס נעולמו אלא‬
‫ד* של הלנה ענ״ל • וניאוו ונויו נ״ל וטון שהפסוק ע״נ אינו כפשוטו ונמ״ש ע״נ נא‬
‫ללילו שהיית׳ אוסנ יותו מקום המיומו תמיו צעווס וסייגו ר אמות של סלפס מנתי ננסיופ‬
‫אשיא טמן תפלה ולא תימא וכל א' נאהנ להקנ״ס ממט חסו ונתינ איסנ ה' שעוי ציק‬
‫פיווש והיינו שפוי נ״ה שהיומיומויס ומצוייניס נהלכס ששם נלישכת סגוית היי הסנהווק‬
‫יושנין ומשם יוצאה הה־ואה לנימ ישראל עיי חווים ותומיס מנל משמות יעקב היינו מכל נתי‬
‫ננסיות ופוושות הנכללים במשכנות יעקב ני •ואי מסתמא לא היו ישואל סולנים תמיו לעיום‬
‫להתפלל שם אלא כיו להם נתי ננסיות פייפדים לעפלס ואשילוהני אהכפ שערי נימ ספקזש‬
‫יותו מנית סננסמ וק״ל‪:‬‬
‫) ס ( ל א מצליגא אלא ניני פמיוי םיכאוגויסנא נ פ נ סופנ״ס וווקא ני׳ ואפ״ג ונוונ פס‬
‫סוות פצןפ״מ פויף ליס להתפלל ננית פוושות ני׳ לשוו אנל להתפלל יסיוי‬
‫נלא מנין ביס עייף )ונתנ עליו ו'יונה ס״מ מי שאינו לופו מיסו וווכולספבנול כשילך‬
‫פניתו ללפוו אנל פי שלופל בביתו נל היום ותוותו אומנתו מיטנ להתפצל אפול! ימיו׳‬
‫נניתו ולנוי מינו פספס ונתג אפילי אין צו עשוה משפע וס״ל וננל פנק לרצ עשוה ואן>‬
 ‫אורה היים הלכות תפרה צ צא‬ ‫כ״ח‬
‫שלא יהא שים דבר חוצן ביני לנין הקיר פשוש בפ״ק לנרכית)ה‪(:‬‬ ‫דגרכית וכתבי התיס׳ דמילתא‬
‫ית‬ ‫ןצךיך‬
‫ן ^ י ך י ך שלא יהא שים דבי חוצן וכו׳ בכ״ק‬
‫‪ I‬ומשמע התס דמעה חוצצת וכתבו התוספות דמילתא דקביעא כנין‬ ‫אבל מטה ניאה שאין יה‬ ‫׳‬ ‫אין זה הפסק‬ ‫׳׳‬ ‫ותינה‬
‫י‬ ‫י‬ ‫י ד ןביעא כנין יאיין‬
‫קכיע ע״נ וכתב ב״י וגיאה דהיינו דוקא מטה שבימן חכמי התלמוד שהיא לישיבה ארון ותינה אין זה הפסק אבל מסה נראה שאין יה קבוע ע״כ ונראה דהיינו דוקא‬
‫אבל מטה דידן העשייה לשכינה הויא קבע עכ״ל יתיייה דלחא׳ ששיני ניי דהתו מטה שבימן חכמי התלמוד שהיא לישיבה אבל מטה דידן העשויה לשכיבה הויא קבע‪.‬־‬
‫ה״ר דוד אבודרהס בשם חידושי‬ ‫באו לפסוק הוראה דמטה הוה הפסק‬
‫דב״ש דוקא דבי שהיא חוצן‬ ‫לאיזה צורך כתנו הוראה לזמן הכמי התלמוד הואוכשכענכי כפשטיה ילי‪ >-‬שיכנס לשנים כשני דלתו׳‪) :‬ל‪ 0‬וצריך‬
‫ועוד הלא מפורש בחלמודא דמטה דילהו שלא יהא שום רב־ חיצין בינו לבין הקיר וחארון והתיב' אינן כנין הפסק מטה שהיא מקום חשוב שרחבי‬
‫ד' וגבהו י׳ אבל דבר מיעט איני נקרא‬ ‫הוה הפסק וא״כ קשה מאי אנל מטה‬
‫ניאה שאין יה קבוע דמאי נראה דקאמיי חוצצין אבל שאר כל דבר או כייס וכיוצא בהם )לה( או בעלי‬
‫הפסק שא״כ היאך מתפללים בנייה לפני‬
‫כאילו חידשו הדין מדעתם והרי היא הייםחוצצק ולי( ולא יהפייל בצד רבו ואחוריו וכ״ש שלא יתפלל לפניו הספסצין שיישגין בהן וכ״כ כלוח בשם‬
‫מפורש ננמרא יעל כן הדבר פשוט דעל ואהוי״ד ליבו ואם הרחיק מכנו דיא מות״ וצריך שיהא המקום נקי הראכ״ד וכתב עוד הר״ד אבודרה״ס שנשאל‬
‫מטה דידן קאמרי התוספות דגראה שאין כצואה וכי יגייס ו־יה רע בכל הדברים שכתבתי למעלה גבי הרמב״ס מהי הדבר הנקרא חוצן כינו‬
‫ובין הקיר ולחה מנעוהו יאס בכלל החציצה‬ ‫זה קביע דכיין שלפעמים משנין מקוס‬
‫המטה ממקום זה למקום אחר ילא דמי ק'ש וכן ילי( אם התפלל וכצא צואה במקומו או הפסיק באמצע הזאת כלי מילת שחולין אותן על כתלי‬
‫לארון ותיבה שהוא קנוע נמקוס אחד כפני כ׳ יגלים שהיו שותר״ק על ברכיו או כפני שראה המקום הבית לנוי ונהם צורית שאינן כולטות אס‬
‫זה ככלל האיסור או לא והשיב שהטעם‬ ‫כטונף כבולם הוי דינא כמו בק״ש ‪:‬‬ ‫לעולם דאעס״י דמוציאיס התינה לרחוב‬
‫צא‬
‫כיצד גרסינן כפ״ק דשבת )יא •( רבה בר רב הונא שהצריכו להתקרב אל הקיר נעת התפלה‬
‫הוא כדי שלא יהא לפניו דבר שיבטל‬
‫העיר כתעניית מכל מקוס חיייין ומכגיכין‬
‫אותה ומעמידי! אותה נמקימה הראשון‬
‫‪^2‬ךין‬
‫כוונתי והננדיס התלויים אינם אסוייס‬ ‫שוקים‬ ‫בבתי‬ ‫מתקשט‬ ‫היה‬ ‫פי'‬ ‫ומצלי‬ ‫פוזכקי‬ ‫ראכי‬
‫והיל קכע ננ״ל פשוט • ואפשר דגס ביי‬
‫הנין כך מדברי התוספות אלא שבא כשעה תפל‪.‬׳ ; א״י־ •אשי הלינא יירב כהנא כי איכא ריתחא בעלמא אבל אינו נטן שיבדיל בינו וכין הקיר אדון‬
‫ושקים וכיוצא בהם מכלי הכית בי הדברים‬ ‫לחלוק עליהם מראה לחלק בין מטה פכר ידיה וכ צלי נעכרא יו״ כייר‪ ,‬וכי ליכא ריתחא מציק נפשיה ומ‬
‫האלו מבלכלים הכוונה והכבדים המצויירי׳‬
‫אע״פ שאינן בולטות אין נכון להתפלל‬ ‫וכשהיה‬ ‫דחכמי התלמוד למטה דידן מיהו העיק״ שירוש כשהיה עת זעם היה חובק ידיו ררך צער ומתפלל‬
‫כמ״ש התי' ימטעחא דפי' והכי נקטינן‬
‫כננדן מהטעם שאמרנו כדי שלא יהא מכיט‬ ‫עת‬
‫בציויס ילא יפיין נתפלתי ואנחנו רגילים להעצים עינינו כעת התפלה כזמן שיקדה‬ ‫דמטה דידן נמיהוה הפסק •‬
‫ן^ן״^ן או ביית חוצצין מיהי כתב במידכ־ דאדס איני הוצן כדאיהא פי אלו‬
‫לנו להתפלל כנגד בגד או כותל מציייר עכ״ד)דן‪:‬‬ ‫נאמרין פשיטא אריכי בפני ניצי לא מככק־ ועוד נתב ביי ע״ש הר״י‬
‫אבוהכ דהכי משמע נמ׳ מדקאמי לא יתפלל אדס אתיר־ יבו אלמא דיקא אחורי •‪\• V‬ז רניני דנעלי חיים חיצצין לא כיאר רכיני אס אדס הוא בכלל ב״ח ומפסי'‬ ‫‪1‬‬

‫אנל החרדכי כתנ דאינס חיצצין כדאמרינן נפרק אלי נאחרין )לח‪(.‬‬ ‫דבי אבל אחורי אדס אחד לית לן כה יניאה דראיה זי אינא לאדחי דאתורי רני‬
‫איכא איסורא אבל אחורי אדס אחי ליכא איםירא מיהו איכא ליזהר לכתחלה מעטן ברכת כהניס פשיטא אריפי כאפי גיצי לא תפסקי יכ״כ רנינו הגדיל מהר״י‬
‫אפילי אחורי אדס אחר משוס הפסקה וחציצה אנל מהך דכי אלו נאמיין איכא איוהנ י ׳ל ודקדק פן מדאמרינן לא יתפלל אדס אחורי רבי משמע דיקא חייירי‬
‫ראיה דלינא אפילו הפסקה ועיין בב״י יבש־ע כתב דב״ח אינן חוצצין יהיא טיס רבו אבל אחורי אדס אחר לית לן בה עד כאן לשונו ראיה טובה היא"‬
‫פ״ב‬ ‫אבל בספר הפליאה כתב שצריך ליזהר מלהתפלל ב ״ ה וכ״נ כ ח ר י א ב י ר ו ש ל מ י‬ ‫וכן פי' הרב בהגהת ש״ע ‪:‬‬
‫ו ר ״ ה ו א נ ו ו ב ג ו ב פ י מ ן קכ ‪:‬‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫‪.‬‬‫נ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫‪1‬‬ ‫ע‬ ‫י‬
‫ן ד י א יתפלל כצד רבי יאחיריי כפי ת״ה ימה שכתב רביני ינ ש שלא יתפלל לפני‬
‫ס‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ח‬ ‫א‬

‫ואחוריי לרבו אעפ״י שדבר פשוט הוא לא כתבו אלא כד להייית שאס ו ד א יתפלל נצד רבו ואחוריו כפרק תפלת השחר)כי‪ ( :‬אל יתפלל אדס לא‬
‫כגגר רני ולא אחורי רכו ופירש רש״י כנגד רני‪ .‬אצל רכי ומראה כאלי הס‬ ‫י‬ ‫הרתיק ממט ד׳ אמית מותר אפילו אחוריו ליבו דכל שהוא רחוק מחנו ד' אמית‬
‫ה״ל רישית אחר בפני עצמו מכי משמע בכי׳ ק״ב גני תכלת תינה דאמיה לעלי שיים‪ :‬אחורי דנו • נמי יוהרא הוא יהתוספית כתני די״מ דטעמא דאחירי רנו‬
‫הנצב׳ עמכה ביה ללמד דעלי לא היה יושב בדי אמות של תכלתה לא מן הצדדין מפני שנראה כתשתחוה לרבו וה״ר יונה כתב דבגמרא משמע דטעמא דאחורי רבו‬
‫ולא מאחוריה אבל באייה החמישית היה יישנ מדכתיב עמכה בה״א והשתא קשה מפני ההפסקה כי שמא יצטרך רבו לפסוע ג' פסיעות לאתוריו בעוד שהיא מתפלל‬
‫ולא יוכל להפסיק ‪:‬‬ ‫היאך היה יושב לאחריה יתנה מתפללת יעונרת על דביי חכמיס דכי ש דאסור‬
‫וכ״ש שלא יתפלל לפניו ואחוריו לרבי ששיט הוא שזה ייתר כיזיי וכ״כ הרי‬ ‫באחוריו לרבי אלא יע״כ דברתוק ד׳ אמות מותר אפילו אחוריו לרבי ידלא כדכתנ ך‪£‬י‬
‫רבי יינה זכרונו לברכה ‪:‬‬ ‫ב״י דלהתפלל ואחוריו לדכי אפיל; רחוק כתה לא דליתא אלא מיתר חון לדי אמית‬
‫\ ‪ W t y‬ואס הרחיק ממנו ד׳ אמות מיתר כ״כ שם הרב רכי יונה והרא״ש ונראה‬ ‫וכדברי רביני יעיין במ״ש בס״ד בסימן קיכ ־‬
‫דילפי לה תדאיתא התם נסמוך אסיר לענור כנגר החתפללין איני והא‬ ‫כיצד גרסי' פ״ק דשנת ודן״ יי( רנה בי י נ הונא ימי פוימקא‬ ‫צא בגדי‪',‬‬
‫ומצלי יכו' ני אה דתדקאמי דנשעת תפלה רמי כויחק׳ אלמא רני אמי ירנ אסי עברי רני אחי יינ אשי חין לדי אמות היא לעברי אלתא דכל‬
‫דכל היום לא ראמי להו אלא היה לביש בתי שיקים של כשת; בלחוד אבל איני הין לדי אמית חשיב כרשות אחר בפ״ע ומיהו משמע מדנריו דלא ממי ריחוק ד'‬
‫הגון לעמוד בהן בשעת תפלה לפני ממ״ה הקנ״ה ולכך נתקשט בכת׳ שיקיס של אתית אלא להתפלל אחורי דנו או כעדו אבל להתפלל ואחוריו לרבו אפילו‬
‫רתוק כמה לא )ה( ‪.‬־‬ ‫נגד ופן קבלתי דאין להתפלל כנתי שוקיס של פשתן נלת־ד אס לא לביש ענייהו‬
‫פיזתקי שקורי! ׳אקי״ן איוכים דכיין לגנאי הוא לעמוד לפגי השררה והגדיליש בבתי ו א ב ר י ו ] שם כגמרא דרכי ירמיה צלי אחורי דרב יאיתניניה מדא״ר יהודה‬
‫‪ I‬איר אל יתפלל אדם אחורי רני ומשני שאני רני ירמיה דתלמ־ד‬ ‫״‬ ‫שיקים של פבתן א״כ יש להקפיד שלא יעמיד נהם בשעת תפלה ימכ״ש שיש לנעו׳‬
‫באיתם שליבשין בתי שוקיה של פשתן יניעלין פנטאפלי״ן שהעקב מגילה ומקנת! תני הוה ומיהו משמע לי דלהתפלל ואחוריו לרבו אפילי תלמיד תנר נמי לא‬
‫לביזוי נדול הוא‬ ‫לובשין בתי ידים שקורין הנטשק״ש ועימדי! בתפלה ימהר״ר יעקב פילק ז״ל קיא‬
‫עליהם המקרא היה אל תביאני רגל גאיה ויד רשעי& אל תנידני ועיי; ימ״ש נס!ן> ייר״רלי• רבינו הגדול מהר״י אבוהנ ו״ל בשם בעל המאורות דהא דאמרינן שלא‬
‫יתפלל אחורי רבו דוקא כשהוא ביתיד אבל בצבור אס הוא כך סידור‬ ‫א ^ ף רי אשי וכוי נראה דה״ק דכשהיה עת שלו© לא מנעיא דלא‬ ‫סימן זה‬ ‫‪:‬‬

‫אלא עומד בתפלה ומנח ידיו על לבו כפיתיש וכוי כדלקמן ישיבתן אין כאן מששא שמקבל איתי כאליה עכ״ל יכ״כ כאהל תועד יסיים בה ולמי‬ ‫הייפפיידי׳‬
‫סין> סי׳ צייה אלא שגס היה מציין נכשיה ומתקשט בבגדיש נאים ומתפלל מיהו הך שמפרש אחורי רבו לפי שמצעח שאחר שיסיים אינו יכול לפסוע ג' פסיעות אם‬
‫דרמי פוזמקי ומצלי אפי׳ פ׳ היה ריתתא בעלמא אין להתפלל בלא פוימקא מטעמא זה היא הטעם אין הפרש בין ביחיד בין בניה עד כאן לשונו • ולענין הלכה יש‬
‫לחוש לזה אפילי בצבור ‪:‬‬ ‫דפי' נסמוך ‪:‬‬
‫שיהא המקום נקי מצואה ומי רנל;ס וכוי ככולם הוי דינא כמו בק״ש נינ‬ ‫ואפילו‬ ‫ויזךיך‬
‫הרמב״ס בפ״ד מהלכות תפלה כללו של דבר כ״מ שאין קורק בו ק״ש אין‬ ‫ו הר‬
‫מתפללין בו יכשס שמרחיקין מצואה ומי רגלים וייח רע ומן המת ימרא״ת העריה לק״ש כך מרחיקי! לתפלה עכ״ל ויש קצת דינים שנאמרו בגמרא לענק תפלה וכתבם‬
‫רבינו בדיני קייש כדי שיהיו כל דיניס אלו מצו״ס במקיס אחד‪ .‬א ‪ £‬היה עומד בתפלה והשתין תינוק נגיה נראה שיצא מב׳יה וגומר תפלתו ולא יפסיק וישתוק עד‬
‫כולה ויצטרך לחזיר לראש וכ״כ הרוקח בסימן שנ״ד זז״ל תינוק השתין בכייה ויצא רש״י מב״ה‬ ‫שיביאו מיס ייטילו על המי רגליה דשמא ישהא כדי לימור את‬
‫והתפלל דקייל הפוסק באמצע תפלתו א ס לא שהה נדי לגמו' את כולה חוזר למקום שככק ואס לאו חיזר לראש היה עומד כתפלה וצואה לפניו מהלך לפניו עד שיירקנה‬
‫« ביי ולפי מה שפהקחי נסיםןפ״הנשפ קצת פוסקים שאפילו שהה כרי לגטוי אי‪.‬‬ ‫א•‬ ‫לאחריו ל״א ואס אי אפשר לפניו ילך לצדדיו עד שירחיהנה ר״א‬
‫ל ש ו ״‬ ‫ע ד נ‬

‫נולה )אוז״ל( איצ לצאת םנ״ח ‪:‬‬ ‫ש ק ן ץ ג‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה ל י ך‬ ‫״ [‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫י י נ ל‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫ל י ן ל י‬ ‫‪,‬‬ ‫ב ל י ך ק ך )‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪p‬‬ ‫״‬ ‫‪w‬‬ ‫‪y‬‬
‫הדבר לגמיי שלא יביאו עיניי דרניס ויססיקיהי ששיי טפי להתפלל בדרך מלהתפלל נמלין נעיר שטלה א״י מפני שנעיר הרנה דתיתיס של ע״ג ונחי‬
‫ענידת גלילים יכמעט אין מלין שלא תמצא בה קינה דמיתיס של ענידת גיליליס אמנם אס אין בירור שלא יפסיקוהו עוכרי דרכים בשדה גם שאפשר לו למצוא חדר‬
‫או קקזוית כמלון שיוכל להתפלל שס בלב פנוי ולא יבלנליהו בני הבית אי שפיר טפי להתפלל במלין ‪:‬‬
‫צ א י" בדיו כיצד יכי׳ דתניא היה טלית של בגד או של עור וטי בפרק מי שמתו)כד‪ .‬כה •( ופירש״י היתה טלית מגורה על מתניוי לכסותו ממתניו ולמטה אע פ‬
‫—‬
‫שממתניי ולמעלה הוא עריס קויא תי* ‪ :‬אנל לתפלה צריך היא לראות את עצמו כאילו עומד לפני המלך ולעמוד באימה אכל לקריאת שמע אינו‬
‫מדבר‬
‫דרכי מ ש ח‬
‫אותןחתינות וביצות וסליחות לאי שפיר עניי ‪ :‬יו( גכמייונ׳ רינ! בל הצלמים ע״ר ואי השוני‪ ,‬ר אפרים לרנ״ואל על צורות עופות ופופים המצויירים נניח אפ סיחר להתפלל‬
‫עופ יהשיג דאי; כא; בית מיחוש ור״איייקיפ צות להסי־פ נעיר מלוניא וריר נ־‪,‬נ אלו המציייי; צורות נמחוורים לא יפה עושי) שמתוך כך שמםתכליפ בהט אינם מכוונים לבם אנל‬
‫י‪ ,‬בגרים המצויירים עליהם דבר ע־נ או איור ר נ ר ת!לות אפור לישב עליהן בניה ונ״»לה‪.‬יחן נ צ ו ׳‬ ‫וכתשובת היא"* פיל; ב' נ י נ‬ ‫משום לא חעשה לך פםל ל־‪:‬א יו‬
‫ניה ענ״ל ‪) :‬ה( ומריר׳ הטור לא משמע בן אלא בל דחוק ו״א נרשוחבפצי עצטו הוא ובכל עני! ׳י ' •י‬
‫י‬

‫‪t‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫פרישה‬

‫מזאמוינן אל יתפלל אים אחורי ונו משמע הא אחורי אום אחר פיו אנל נסכי הכל•‪,‬ה‬ ‫)ל‪ 0‬שיכנס למיס מנ׳ ולתוס‪ .‬נרתה ירדנו יווהדק לכח‪-‬נ לש ן ‪.-‬ניס יא־ל• י נ חסלא לא‬
‫י כתל שצרין ליזהר מלהתפלל אתר שום יאום וטינ לחוש לונויו נ"' •‬ ‫א י ר א ל א י כ ג ו ם שיכיר נ כ ת מ י ם גנ״ד הםורגיל שרמוושיכ״! ניונתו שמכנס‬
‫)ל•( ן ל א •תפלל כצד רנו כו׳ נפי תפלת השחי לא יתפלל אוס לאנגו ר ולא אחורי ינ•‬
‫נ ו‬ ‫יתכנס ותגיע‬ ‫ת פ ל ת ו נ כ ג י ס מ ה כ ' ש מ ו ת ס ג ק ר א י ם ד ל ת ו ת ו ו ה ׳ שישהא ע צ מ י כ ה ת נ י ר י ת‬
‫ופירש"׳ כנגו וגו אצל דנו דמראס כאילו הס שויס וחחוחו נ״י יוהרא הוא והתום׳‬ ‫התסלה שמה‪.‬‬
‫נתיו ותשורי רנו אסור ‪0‬כמ שנראה כיושתחוה לרבו וי ״נה נ ת נ וטעמא מכני ההפסקה‬ ‫) ל י ( וצריך שלא י ה א שיס ת י ח י צ ן נ ת ל בי‪ -‬א י ת י ל ג י ו ר א ד י י ‪ -‬ה ה י ל כ ת ו ג י א ה ו ה י י נ י‬
‫ני שמא יצטון רבו לפםימ ג' פסיעות לאחוריי נעיד שהוא מתעלל ולח יונל להפסיק מימ נין‬ ‫י ו ק ת י ׳ ט ה ״ • ‪ :‬׳ ש ה י ח לי&ינה א נ ל ל א מ ט ה ד י ו ן ה ע ש י י ה ל ש כ י נ ה י ה י ה ק נ ע‬ ‫‪1‬‬

‫הנ׳ תירוצים דלתו׳ אונו אסור אלא ניחיו אנל בצינור אין כאן חששא שמקנלו לאליה ולר‬ ‫• נ ת כ א נ ‪ -‬ו ר ה ס ד י ק א ״ ק ו ם משול ג נ ו ה יי ו ד ו ם נ ד ׳ ה ו ה ה ס ם ק תבל ד כ י י ע ט ל א ד ־ " ‪ :‬ה י א ן‬
‫יונה אפיי נצנור אסור מפני הפסקה ונתנ ני׳ להלנה כי׳ יונה ‪:‬‬ ‫ת מ כ ל ל י ן כ נ י ה לפני ה ס כ ס ל י ס שיושניס נ ה ‪ 0‬ו כ ת נ ע ו ד י נ י י ר ה ס שנשאל ה י מ נ י י ם כ ״ טיין‬
‫)לי( אם התרלל ימצא צואה ניוקימו פי' לאחר התפלה מצח צואה בס ומבואר הרין לעיל‬ ‫נ נ ״ י ש ה נ י ח ו ו ; ״ מ דין פ ר י ס ת נ ג י י ס מצוי־וין ׳ נ ת נ ו ה מ ח ב ר ו י מ ״ ח נ ש ״ ע ס ע י ן ־ פ ״ ד כ ׳ ש‬
‫נרם ע״ו אס היה ראוי להסתפק ולחשוש שיהיה שס צואה צריו לחזור ולהתפלל •‬ ‫) ל ה ‪ ( .‬או נ ע ל י ח י י ם חוללין ה ט י ר ל ח ביאר ‪ -‬נ י י ‪ -‬א ס ח ר ס נ נ ל ל נ ״ ה וייפס־ק א ס ל א • א נ ל‬
‫ומ״ש רנינו נסמון או מפגי שראה המקום »ט‪1‬נן> כו׳ פי׳ נשעת התפלה ראה המקום ״*וגף‬ ‫נ מ ו ד כ י פ ״ ק ו נ ‪ -‬נ ו ת נ ת נ דיזינן חולנין כ ו א י ת א כ ׳ א ל ו נ‪-‬יתרי׳ ג נ י נ מ ת כ ח ג י ס‬
‫נ‬

‫והפסיק וקיל ‪:‬‬ ‫ל א ר ק • נפנ׳ ‪ IM‬אינו סוצץ וסניא ר א י ה ע ״ ש ו מ ה ר ר ׳ י ׳ א נ י ה ל ה נ י א ו ח י י ה לדברי ה מ ר ו נ י‬

 ‫פד‬ ‫ב׳׳ח‬ ‫אורה היים הלכות תפלה צא צב‬
‫ר הרחב״© י״ל לא ניסה את לנו וכולי בפייר מהלנות ו א פ י ר י ן אין לט ייאה את הערוה וגי׳ פי׳ רש״י ס׳ מי שמתו דלתפלה צריך היא‬ ‫מוכר לפני המלך ••‬
‫ליאית את עצמו כאילו עומד לפני המלך ולעמוד באימה אבל ק״ש‬ ‫בפ״קלשנת )ט‪ (:‬למ״ל תפלת ערביתרשוח טין‬ ‫תפ*ה ‪1:‬גרסינן‬
‫‪ I‬המיינייוט׳ ינתנ בהית מצא) יש ללמוד שצריו אלס לאזוראיני לפני המלו ענ״ל ומטאי בי׳י ונראה מלשוני דצריך לנסות נל גופו כאיל! עומד‬ ‫דשרא‬
‫אזור נשעת הגמלה יט׳ נ״נ שם הר״ן ונ״נ הגהות מיימונית נפ״ה מהלטת תפלה לפני המלו נאימה והא דתניא ולתפלה עדשיתנסה את לנו לאו דוקא לני אלא‬
‫נל ‪ m‬צריו שינסה ולא גקס לנו אלא‬ ‫אנל התיס׳ יהרא״ש נתנו שם חני שרא‬
‫המייגיה לא מטרחינן ליה מנאן נראה עת שלום היה מתקשט בבגדים גאים ומתפלל ואפילו אין לבו איילי דרישא דלק״ש <‪ ff‬לנסות את לנו‬
‫שצריך לאזור חלציו נשמתפלל ונמחיור רואה א ת הערוה כגון שחוצץ בטליתו על מתניו שמותר לקרות קאמר נסיפא ללתסלה צריו לכסות את‬
‫לט יאה״נלהייה נל גופי צריו לנסות מני‬ ‫ויטרי נתנ שאין צריו להא שצריו לאוור‬
‫חלציו טיגו משום שלא יהא לט חאה את קיש אסור להתפלל )א( עד שיכסה א ת לבו דתגיא היתה טלית משמע מלתניא פותח אינו עונר לפגי‬
‫העריה יאנן אית לןאננט!מננסים ולהם של בגד או של עור חגורה לו על מתגיו קורא ק׳׳ש ולתפלה עד התינה לאלמא ללפני התינה אינו עובר‬
‫לא טה להם ממסים ועכיז כתנ הרא׳׳ש שיכסה א ת לבו כתב הרמב״ם זיל ל א כסה א ת לבו או שנאנס ואין אנל מותר להתפלל נשנגליי קחעיס‬
‫ימיהי מציה לאזור משום הטן לקראת לו במת שיתכסה ועאיל וכסה עדותו והתפלל יצא ‪1‬א[ ולבתחלה וידיעותיו מגולות טון שהוא עני ואין לו‬
‫מלים אמרים אנל ערום לגמרי ממתניו‬ ‫אלהיו ישראל ונתנ הר׳׳ן מיהו לוקא לענק‬
‫תפלה להייט י״ח אנל שאר נרטת ליק ל א יעשה בן וגרסיגן בפ״ק דשבת למ״ד תפלת ערבית רשות כיון ולמעלה ולאי אסור שאפילו ראשו מגולה‬
‫נלא חגורה להא חנרין מלאי טו שרו דשרא המייגיה לאמטרחינן ליה ) ‪ M 0‬פירוש לאחר שהתיר אזורו נלנל רינ הפוסקים אוסרים נמ״ש נ״י‪:‬‬
‫המייגייהו ומנרנים החוציא וכרנת החוק אין מטריחין אותו לחזור ולחגור כרי להתפלל ופריך וליצלי הבי ‪ f ^ D T H‬נפ״קלשנת וט׳ ונתנ נעל‬
‫ו התרומות וני׳ פי׳ טון לקי״ל‬ ‫יהגהית מיימונח׳ נתנו נפ״ה מהלט׳ תפל׳ פירוש יתפלל בלא חגור ומשגי משוםהכון לקראת אלהיך ישר<(‬
‫נשם סמ״ק להא לאמרינן לאסור להתפלל וכתב בהית »•( מכאן יש ללמוד שצריך אדם לאזור אזור בשעת ני״א ללט רואה את הערוהאםורנלנתנו‬
‫התוספות סיפ מי שמתי )לן> נ״ה( נליה‬ ‫נלא חגורה ה״מ תפלה מון י״ח אנל לענין‬
‫ק״ש ושאר נרנות אק לחוש נחגורה רק תפלה)י( אפי׳ יש לו אבנט שאין ל מ ח א ה א ת הערוה ויכסה ראשו והרי לט וללא נפי' רש״י ותלמילו הרי‬
‫שלא יהא לנו רואה ערותו שיהא לו )ב( וכתכ הרמב״םז״ל ל א יעמוד בתפלה )ה( באפונדתו ולא בראשו שמעיה לפסקי ניוק ללנו ריאה אמ‬
‫מננסים נלמשמע בפ״ק לשנת שהיו מגולה ולא ברגלים מגולות אם דרך אגשי המקום שלא יעמדו העריה מיתר ינללעיל נסימן ע״ל להט‬
‫נקסינן לאסור א״נ הני חנרק בבלאי‬ ‫רגילים להסיר חניריתיהם נשעת םעולה‬
‫לשרו המייניומנרנק המוציא ינרנת המיון‬ ‫לפגי גדולים א ל א בבתי רגלים ‪:‬‬ ‫אעייפ שמנדנק נרנת החיציא ונרנת‬
‫המיין מיהי לני חאה את העריה אן> נשאר * גל^ן כיצד רתגיא היה צריך לנקביו אל יתפלל משום שגאמר נע״ב להיה להם אבנט לאל״נ טה‬ ‫כ‬

‫הכון לקראת אלהיך ישראל וכתיב שמור רגלך אסור להן לניד כיון ללט רואה אס‬ ‫נרטת אסור ירלא נרש׳׳י שפירש ננרטת‬
‫למיתר)א( ע״נ ינתנ רניגי יחמם שיש כאשר ת ל ך אל בית האלהים וא״ר אשי ואיתימא ר״ח בר פפא העריה ואפייה לתפלה אסור להתפלל ער‬
‫שיחגור אזורי משום הנין לקרא׳ אלהיו‬ ‫מי שנתנ שמי שרגיל לחגיר נל היים אם‬
‫התיר מגירתו קילס תפלה צריו לחייר )א( שמור גקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפנו ואם התפלל תפלתו פי' התגאה לפניו ונ״נ סמ״ק ‪ .‬נסי? סי'‬
‫י״א לאסור להתפלל בלא מגורה ואינא‬ ‫עצמו‬ ‫על‬ ‫לעמוד‬ ‫יבול‬ ‫שאיגו‬ ‫וה״מ‬ ‫ולהתפלל‬ ‫לחזור‬ ‫וצריך‬ ‫תועבה‬ ‫ולחגור אנל מי שהולך ננל טיס נלא‬
‫לתמוה את״ש התוספות בפ״ק לשבת )נלן>‬ ‫שיעור‬ ‫חגירה אק צריו לחגור לתפלה ‪:‬‬
‫\\‪ Vf"f‬רטנו וינסה ראשו הנלני נתנ נםימן ייא נתנ הר״ם שאיט אסור לילו יי( נלה טריחותא ח״ל ומכאןשצריך לאזור חלציו בשחתפלל ובמחזור ויטרי מפרש‬
‫מילוי הראש ני מה שאמה נפרק נל נתט)קמ‪ (:‬תיתי לי ללא סגינא לטעם לנעי אזור שלא יהא לט‪ ,‬חאה את הערוה ולוקא להם שלא היה להם‬
‫לייא בגילוי הראש ליל שזו מלת חסילות והר״ף נתנ שיש למחות שלא ליננס ננ״החננסייס לנו היו צריבק לאזור בשעת תפלה אבל לדידן שיש להם אבנט של ממסיי׳‬
‫מילד הראש ירניגו יחחם נתנ נסון> נתיב ט״י שאסיר למד נגילוי הראש ונמס'אין אט צרינין לאיור ענ״ל • דאלמא דס״ל לתום׳ בהרי שמעיה שחיבר מחזור ויסרי‬
‫סופרים טייר נתנ ©חח הנראים נרעמ או מליו פרומים או מי שראשי מגולה דהלנה נת״ק דלנו רואה את הערוה מותר נק״ש ונשאר נרנות אלא דלתפלה‬
‫פורס את שחע וי״א מרעיו ובגליו פחחים פורס אבל לא נראשו מטלה אינו קפדינן דלא יהא לט רואה את העריה מפום הנין שיה סותר מ״ש התוספות בשם‬
‫רשאי לטציא הונרמ השם מפיו ע״נ נראה שטא חחלוקת אם מותי־ לנרו מילוי ר״י נסיף פרק מי שמתו דהלנה ני״א דאן> נק׳׳ש ישארנרנית אסור נשלט חאה‬
‫את העריה ימיט י״ל למ״ש התוס׳ נפ״ק לשנת אינו מתו׳ לל״י אלא לשאר נעל‬ ‫הראש או אם אסור וטון לרטט ירוחם פסק נמ״ל אסור הני נקטינן ‪:‬‬
‫נחייה שנובעים הקליעים חקש חשיני ניסוי לראש להתפלל נהם אנל התוס' לתופס פסק רש״י והר׳ שמעיה עיקר ללאנלפסק ר יי ונ״פ נהגהות אשיא‬
‫הנחח היל על הראש לא חשינ כיסיי ונתנ לטעחא משום להראש ס״ס מי שמתו נרש״י אנל אנתי קשה בלבדי הראיש לנס״פ מי שמתו פסק נר״י‬
‫יהיל תל גיף אינון ואין הנוף ינול לנסות את עצמו ולפי לנריו משמע שאם אחר ללט רואה את הערוה אסור נק״ש ינפיק לשנת נתנוז״למנאן נראה שצריו לאיי׳‬
‫חלציי נשמתפלל ינמחייר ייטרי נתנ שא״צ ונו׳ ומיהו מציה לחזיר משום שנאמר‬ ‫מניח ילי על ראשו של זה חשינ שפיר טסוי ‪:‬‬
‫ו ^ ך ז ד הרמב״ם לא יעחול בתפלה נאפונלחו וט׳ נפיה מהלטת מפלה ונראה הנין לקראת אלהיו ישראל ענ״ל אלח׳לחסקנחי נמחיור ויטרי לללילן א״צאייר‬
‫מלנריי שאס לרך אנשי המקים לעחיל יחטם נפני הגלילים נמו בארן נשמתפלל יתי קפה לטין למסקנ׳ הרא״ש לשם ללט חאה את העריה מיתר נק״ש‬
‫הערב שרי להתפלל ימף אבל בהגהות מיימונית נתונ אסור להתפלל נלא מנעלים וברנית וא״צ אויר ללילהי אלא נלי שלא יהא לנו ריאה את העריה מנים הנין‬
‫לאמרינן נחגיגה)יג‪ (:‬לאו אודמארעא לגלויי נרעיה קמיה מריה עב״ל ולא חילק א״נ לליק שיש לט מכנסיו'ואין לנו ריאה את העריה נשמתפלל אית טה משים‬
‫נק מקים למקיס ימיט אפשר לנמקים שנהגי לעחול יחפים נפני מלולים איט הנין ושונ א״צ עול אויר משום הנון מיהו נהא אינא למימר לטון לתלמולא קאמר‬
‫ננלל זה להא חוינן לאורהייהו לגלויי נרעייהי קמי מרייהי ילא אמרינן נהי לנטלה לצריו למגור אזור פשמתפלל משום הנין אע״ג ללא קאמר הני אלא למלהישלא‬
‫היה לק ממסיים מ״מ ולאי מציה אינא טפי משום הטן נאזור מנמננסיים הלנך‬ ‫לעמן ונן נהגו העולם ננל >‪ •pf‬הערנ להחפלל יחפים ‪:‬‬
‫ד ר ז ר עור הרמנ״ם נפרק הנונר לרו נל החנמים ותלמיליהס שלא יתפללו אף לליק מציה אינא נאוור משום הנון אע״ג לאית לן ממסיים אנל אנתי קשה‬
‫לכאן אמר הרא״ש למצוה הוא לאיכ' אבל אין בו איסיר אם מתפלל נלא אזור‬ ‫אלא נשהם עטופים ‪:‬‬
‫‪ V‬ר ו ן מ ן ניצל לתניא טה צריו לנקטו אל יתפלל משוס שנאמר הטן לקראת ולמאי שפסק נפי מי שמתו כריי איסורא כמי איכא ינראה לזאת היתה לעת רטנו‬
‫אלהיך ישראל מימרא לר' שמואל נר נממני נס״פ מי שמתו )מ‪ : (:‬שלא הוביר לעת הרא״ש בלין וה לא בסי׳ עייל ולא נאן למםופק היה נלברמ פיון‬
‫וכתיב שמור רגלך נאשר תלך אל נית האלהים ואמר רנ אשי ונו׳ גם זה שהפסקים סותרין זה את זה איזה מהן עיקר אבל לפעל״נ להרא״ש תופס עיקר‬
‫שם‪ W'W:‬אם התפלל תפלתו תוענ׳ ברייתא שם‪ :‬ןמ״ען וצריו נסר״י שכתנ נפי מי שמתי ללט ריאה את העריה אסיר נק״ש ונפיק לשנת הני‬
‫שתפלתו פיחשי תחלה נמנ מכאן נראה שצריו לאיור חלציי כשמתפלל כלימר טון שצריך‬ ‫נ״נ הרמנ״ם ופשוט הוא שמאמר‬ ‫למזור ולהתפלל‬
‫תיענה לא עלתה לי איחה תפלי •־ ומיש והימ שאיט יטל לעמול על עצמו א״נ איםורא אינא אם מתפלל נלא אויר והייט כדיי וכמו שפסק הרא״ש נפרק‬
‫עלנרייתילתניא ואם התפלל תפלתו מי שחתו יאחר נו נתנ ינחחזור ייטרי נמנ שא״צ וטי ומיהו אץ למחוור‬ ‫שיעור הילוו פרסה וטי נפי מי שמתו‬
‫ויטרי חצוה אינא לאיור אנל הראיש עצתו תופס נמ״ש תחלה נסתם מנאן נראה‬ ‫תוענה‬
‫שצריך לאזור חלציו פשמתסלל להיינו נר׳׳י ואיכא איסורא אס מתפלל בלא‬
‫יי‬ ‫המפ‬ ‫י‬
‫אזור מיהו נליענל נלאי הוא רש״י ורטט שמעיה לסחוך עליהם נליענל ואין לחזור ל לל •י ו כסף| ראשי נתב סהראיי בס״ה סימן משירי להטעם משום‬
‫נסוי לגוף עצמי נגין למניח ירי על ראשו לא טי‬ ‫קלות ראש כלפי שמיא למלט• שם המקום נ״ה שלא באימה וניראה וטנע של קש הוי נמי נסיי אנל‬
‫כסר לאין הגוף ינול לנסות את עצמו ימיהי טהגק להמשיך הנית יל על היל ומכסה ט ראשו ישפיר היי כסוי מנית היל נמו משאר מר נשאין הגוף לטש נו‪:‬‬
‫) ‪ 2 D 2‬הרמנ״ם ו״ל לא יעמיל כתפלה וכו׳ חיל התיס׳ נפ״קרשנמ רמי פחמקי מנאן יש להובית שאין להתפלל יחף אלא בטי באברה״נ עניל ונן נסב במרלני ונראה‬
‫ללא נמנו נך אלא להוציא ממקצת מלינית שממפללין יחף ולנך אמר רלאי שפיר עבלי שהרי אפילי נשטעל מנעליי הקפיל לרמי פיזמקי ימצלי ניש‬
‫לאסור ניחף ונן נראה חפירש״י שנחנ רמי ©וחקי טתן אנפילאית חסונות ברגליו אנל רטנו לא נראה לו לאסור בחליטת שנוהגין להתפלל יחף ניין שנך נוהגק לעמול‬
‫לפני גלילים ‪1‬ל‪p‬הניא לנרי הרמנ״ם שאיני איסר אלא נמקים שאק פיחלין יחף לפני הגלילים ללא נמ״ש התוספות לאסיר נסתם ועיין נמ״ש נתחלת סימן זס‪:‬‬
‫‪ V 5‬י ותן ניצל למניא וט׳ נפרק חי שממו)ריש לף נ״ג( ונראה להא ליליף לה מתרי קראי לאתא לאירייי לאם ישמור נקטו שלא יתפלל על אשר יפנה*‬
‫״ תחלה לא מנמיא למקנל שנר מל אשר נוהר שלא לעמול לפניו ית׳ נמפלה מוף מלא צואה יטגיפת מי רגלים אלא עור מקנל שנר על אשר‬
‫התגאה לעחיל לפניי מוף נקי וחשונ נלי שום לנלוך באלם שנמנאה ללבוש מלי' משובים בעמלו לפני כמלך נך מתנאה מוף נקי שהוא ג״כ מלטש לגשחה נעחלי‬
‫נתפלה לפגמ ית׳ וגם יה ככלל הטן לקראת אלהיך ישראל שפי׳ התנאה ל»י ית׳ ‪ :‬ןךן״^ן שאינו יכיל לעמול על עצמי וכו׳ מימרא לרנ זניו לשס נפי גירמן הר׳‬
‫מנה‬
‫דרכי משה‬
‫צא )א( ינינהרא״* פרק הרואי! דלבו רואה את העריה אסור בגל הבינות‪) :‬ב( ע״ל פיטן נ׳ בתניויאם יש איםוו לילך נל היופ בגילוי הראש ‪:‬‬
‫וצ׳יע‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫סי צא ]א[ כתב סבלנו לשס הרים שאין איסור לילו כגילוי הראפ לי יוס שאמו רנ סונא‬ ‫סי' צ א )א( עד שיכסה את לנו ותניא נו׳ בשוק »י שממו ושיוש״י טתה הטלית מגווה על‬
‫תיתילי ולא סגינא ד אמות בגלוי סואש הוי מות מסילות • אנל ננ״ס‬ ‫מתניו לנסותו ממתניו ולמטה אע״פ שממתניו וצמעלס הוא טווס קווא‬
‫אסוו לילן בגילוי ואש וכן שלא לנון שוס נוכה בגילוי הואש ונשמניוו מגיש ייו עלואשו מול‬ ‫ק״ש אנל לתפלה צוין סוא לואות את עצמו נאלו עומו לפני סמלן ולעמוו ניואה ומיין‬
‫לנון‪.‬גדי‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫נווישס סי' ע״ו וסיס שאו בונות נק״ש ומי ומותו‪ .‬וץווש״ל ‪:‬‬
‫‪ OT‬ו ל כ ח ה ל ה לא יעשה ק׳ למה לו לומכ״ס לבתונ וס וסא נל הענק לא מייוי אלא‬ ‫)נ( פי׳ לאםושהתיו * ו ו ו גי׳ נוי לאמל‪ ) :‬ג ( מכאן יש ללמוו שצוין ‪-‬אום לאווו נו׳‬
‫נויענלוסנימשמעמלשונושכתנלאנסהנויוייל ולאבא ללמדנו נוסהוין‬ ‫נ׳ נ״י ולשאו בונות ו נ באבנט שאין לנו מאס י את העוום וא״צ אווו‪:‬‬
‫אלא נ מ נ ‪ p‬נוי שלא מקשה שליו מנוייתא ותני »ו שיבסס אמ לנו ומשמע עינובא ואפילו‬ ‫)ל( אפילו יש לו אננט שאק לנו רואם אמ העווה נואה וה״ט ומסתמא שיירי אןילו‬
‫גיי״ני לא יצא וסוא נ ת נ ת ד ע נ ו יצא ועל זה מסיים ולנמשלה לא יעשה מ נלומו אף‬ ‫נש לו אבנט ואל״כםיה לו לשיש נהויא וניש לו אננט אח צויו אווו ועוו‬
‫הבוייתא לא וקוקה כ*ג אלא ולנממלה בעי למימו לא יעשה כן אנל נויענו יצא ‪:‬‬ ‫<ואה וע״נ מייוי נהני ואל״נ היאן סיה מנון בונת המוציא סא לנו וואה את העווה‬
‫]נ[ פי' לאסו שסתיו אוווו אין מנוויסי( נוי ואץ להקשות ומה טומא יש נוה נשיאיורויחגוו‬ ‫ונול נהנן במואי ומייתי ואפילו גונות במינן שלא יהא לבו וואה העווס אלא וואי ניש‬
‫והא על כל פנים ימגוו את עצמו לאחו האכילה בשיוצה להתפלל וי״ל וסא ונתב‬ ‫לו א»» »ייוי‪ (?) :‬כאפוגדחו הוא שגוו סלול ומשימין נו מעות והוא ו ו ן ניזוי •‬
‫המתנת האכילה ונשאו תשלם שהיא‬‫אץ טטויסין א ק וצונו אמו גוושת המגוו אלא נוואמ קמפט‬ ‫וש״יוו״יס״פהוואה‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪ 0 6 1‬ה מ ס י ל‬
‫" יל *‪* I‬יקי לסשסיס יגיע‬
‫‪TOB‬‬ ‫‪51‬‬
‫*י*‬‫־ ‪ 1‬ו י ס‬
‫״זיין שנח וגליו נ״ו להסו‬ ‫‪ "0‬צ ב )א( שמור גקנין נשעה שאמה ״י״י '' יי‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬י‬ ‫•ר י‬ ‫‪ -‬רו ״ ־‬
 ‫אורה היים הלכות תפלה צב‬ ‫ב״ח‬
‫יינה יהרא״ש שהיא גירפת ריב סכייס אבל היי";׳ נורס אמי • י זניד לא שני תיענה אמי י נ וכיד לא שנו אלא שאינו יכול לעמיד על עצמי אנל יכול לעמיד על‬
‫דתפלתו תיעבה אלא שאינו יכיל לעמיד על עצמי אנל יכיל לעמיד על עצמו מיתי עצמי מיתי ועד כמה אמר רנ ששת ע־ פרסה זו היא גירסת הר־׳׳ף יכתכ הי ר מנה‬
‫דמשמע חותר לכתחלה וכן נראה מכרש״י שכתב ועד כמה יכיל להעיייד עצמו ואיני נכין לודאי אע״פ שיכיל לעמוד על עצמי כיון שנצרך לנקכיו אינו מיתי‬
‫מנקטי שיהא מותר להתחיל בתפלה ע״נ ימה שהקשי הי יינה והראי ש שירי לכתתילה נדאמריק באידך ברייתא הנצרך לנקביו לא יתפלל ומשמע אע״פ שיכיל‬
‫לעמיד על עצמי אלא כך היא הצירפא‬ ‫אחייב אחרו ננר״ת' אחרת היי צריך לנקטו‬
‫אל יתפלל יש ליישב דהא דמותר לכתחל' ול> שיעור היאך פ־םה אכי יאס יכול לעמוד על עצמו תפלתו בספרים המדוייקיס אבל יכול לעמיד על‬ ‫‪1‬‬

‫היינו דיקא בסין׳ זיינה דאס לא יתפלל תפלה אבל ־׳כתהיייה י״א יתפלי ער שיבדוק עצמו תהילה יפה עצמו אם התפלל תפלתו תפלה וכ״כ‬‫‪1‬‬

‫הרמכ״ם וכן הסכים הרא״ש וזהי שכתב‬ ‫‪1‬‬ ‫ג‬

‫אלא יכנה תחלה יעטר הזמן יהא דתג׳‬
‫אל יתפלל היינו כשאינו עיני הזמן אי‪ .,‬א ‪ ) 0‬י וכן יסיר כיה־ וניעי וכי ר כ ־ הטיידו ואחר שבדק עצמו יפה רנינ! אכל לכתחלה לא יתפלל עד שיבדוק‬
‫?‬
‫יפנה תחלה התם הוא דחפוי להתפלל יא[ )י‪ 1‬יי־חוין ידיו ככ״ב אם יש י״ו י ( ואם אין לו צריך עצמו תתלה יפה • וטון דכל הני רבוותא‬
‫אעפ״י שיכיל להעמיד על עגמו מיה׳ ייחיו־ אה־יהס והי כ שישלו עור שהות ייתתפלל )‪ 0‬אבל אם אין מסכימים בכך הפו נקטינן והרשב״א‬
‫הרמכ״ס נתב כני' היא״ש ויטני יינה לו שהות ויעבור זכן התפלה ינקה אותם בצרור או בעפר או בכל בתשובה אע״פ שהוא גורס כנירםח הרי״ף‬
‫כתנ אס קודם שיתחיל להתפלל הרגיש‬ ‫יכמ״ש דכי׳‪ .‬והכי נקטינן דאסיר להתפלל‬
‫אפיל! יעכיר זמנה אלא ינקה נוכו תחלה מידי דמנקי וכתכ אכי העזיי הא דאמרי' בכל מירי דמנקי ה״מ נעצמו אסור לו להתפלל עד שיעשה צרכיו‬
‫זמ״ש שיעור הילוך פיסה מי כ דנתנו חכמי )‪ 0‬ד ל א אסח דעתי־ אלא שנתייכייכי בטיט וי״א אדרבה צריך ואס התפלל לא יצא דתפלתי תיענה והיא‬
‫שעור פרסה לפי דנר״פ אין עומדין •‪:‬״ א יהו כלוכייכים ועל היסה הדעת אין לחוש שאין היסח הדעת שלא יכיל לעמוד על עצמי כשיעור פרסה‬ ‫‪1‬‬

‫איתא דשיהין בתפלה שעה אחת דהיינו א \ א באכילה וא א ז ל היה •אומי שאין לחלק ל״ש לכלוך ל״ש ודוקא כשהיה צריך לנקביו קודם שהתחיל‬
‫להתפלל אבל אס לא היה צריך לנקטו‬ ‫שעור הילוך פרסה נקירונ לפי מהלך אדס‬
‫בינוני עשרה פרסאות טוס שהוא י׳ נ כהיסח הרעת אלא שינקה כבי־ מירי רמנקי גרסינן במגילה כ‪• :‬רק כלל כשהתתיל להתפלל ישמש נקביו קודס‬
‫לכן וכאמצע תפלתו נתעורר לו תאיה‬ ‫בני‬ ‫שעות והר״י לשס הוכיח דשעה ממש קאמר‬
‫לא יפסיק ואס בשעת ק״ש יברכיתיה נתעורר בין לקטנים כין לגדולים ויכיל להעמיד‬ ‫אתת מי״נשעית כיוס מדקאייר מיז׳ מכדיי ו ' ה פ ל י ה נ י י ס ה י י ט י נ ע י ת וכי׳‬
‫ו א ח ר שבדק עצמי יפה ירחק ידיו נ ח א ס יש לי כוי ל ע י ן י י י ג ו נ י ע י על ענייו קורא כדרכו ואס רצה להרחיק ולהטיל את המיס אפשר לו לעשית כן‬
‫התו׳ דליינ בפי היה קורא יה״יז לקיש אבל ל ת פ ל ה תהל•־ • ; מ ה ע ד ‪ _ .‬עניל)א( ‪ ft) :‬וכן יסיר כיחו יניעו וט׳ כ״כ הרמכ״סכפ״ד מהלכו׳ תכלה ‪:‬‬
‫שנרי לי שאינו יכיל לעמוד מלהפית עד שיגמור ק״ש ותפלה‬ ‫וכוי דטן לק״ש נין לתפלה ק א לייט י נ ח כ ד א אייתן ד מ ה ל ר א מ י ת וני מיה׳׳ נ ת ב ך ו י ייי‬
‫‪ I‬נ ת י ' ' •י ן א ך ן ף שבדק עצמו יפה ירחץ ידיו במים אס יש לו‬ ‫ס‬
‫ג ס י‬ ‫נ א‬
‫ק י י ס ת פ ל ה א פ א כ ‪ :‬־ שיהיו לו מ י ס‬ ‫ב״י וכן הוא ודאי דמצוה היא לרחין ידיי‬
‫אחריהם וה״מ שיש לי עוד שהות להתפלל וכו׳‬ ‫כשיחזור אתריהם ולא יעבור זמן ת פ ל ה ו כ ד מ ש ח ע מ ה ח י נ י י ב א ח י י ג ן ד א ת א יאם אין לו נריך לחזור‬
‫ממעדני יאמר תי שאין לי ח י ס לרתיץ ידיו מק׳‪.‬ת ידיו ב ע ב י וכי' ד א ל מ א ל י ק ת מי בפרק היה קורא)טו ( א״ל רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא‬
‫שאין לי מיס יפשיטא היא דבשיינל ל ה ש ת ד ל מ י ס כ ש י ח ׳ י א ח י י ה ס ילא י ע ב ו ר זמן ואמר מי שאין לי מיס לרחוץ ידיו מקנח ידיי בעפר ובצרור ובקםמק א״ל שפיר‬
‫תפלה יש לי מיס קיינן כיה ולכן כ ת נ י י י נ י כ א ן נ י י ך ל ח ז י ת ח י י ה ס יהי מ שיש קאמי מי כתי•; ארחץ במיס בנקיין כתיב כל מידי דמנקי דהא רב חסדא לייטאמאן‬
‫לי עיד שהית להתפלל וכוי ולא כתנ כ א ן לחלק נ י ן לכני! ד נ ־ י ך ל ת ז י י ע ד די דמהדר אתיא בעידן צלותא וה״מ לק״ש אכל לתפלה מהדר יעד נמה עד פרסה יה״מ‬
‫מילין כשהיא בדיך יכי' דלדעת ה ת ו פ כ י ה דליג וה״מ ‪;1‬י' לא ; א ת י ו ח ל י ק י ס אלי לקחיה אנל לאחוריה אפילו מיל אינו חוזר וש״מ מיל הוא דאינו חוזר הא פחית‬
‫אלא לענק להתפלל בעשיה פפרש"׳ יכמ״ש י ב י ט ל ה ד י א בסי' נ' סיי א ב ל נ כ י ׳ ממיל חיזר כך היא גירסת נמרית דידן וכך היא גירסת הרי״ף ונ״נ הרשב״א בשס‬
‫רל״ג הניא רטנו שגי הדעות ה ב י א ד ע ת ר נ ע מ ר ם ד ת י פ ם ג י ר ס ת היי";׳ י ה י א י נ י ס רניגו הא״ וכן פסק הרמב״ס בפ״ד מה׳ תפלה אלא שנראה שהיה גורס בלאחי־יו‬
‫דמחלקיס נין ק״ש לתפלה ל ת כ ל ה נ מ ׳ א י כ א חלוק נין לפניו ונין ל א ח ־ י י ו ה כ י ח מ ה ר ממיל אינו חוזר הא מיל חיזר ‪ :‬יפירש״י טעמא דשאני לן בין ק״ש לתפלה משוס‬
‫ג״כ דעת התוס' ומה שלא הניא ר ט נ ו כ א ן ג ס ד ע ת רב ע מ י ה נ י א ה ד ט ע י י י זק״ש ימנה קבוע שמא יעטר הזמן אנל לתפלה דנל ייס ומנה היא צייך למהדי‬
‫דמאחר דהכל מילים דלק״ש א״צ ל ח ז י א ת י מ י ס ו כ י י ן ; ק י ש ב ז מ נ ה ד א י י י י ת א אין אתיא יהקשה עליו הרשב״א ופירש הוא דבקיש שהיא דאורייתא לא ההמיה עליי‬
‫לדחות זמנה כלל בשביל רחיצת מ י ס א ל א מ י ד כ ש ה ג י ע ה ת ח ל ת ז מ נ ה י ק נ ת ידיו לייהדר אמיא כמו שהקלו בה לגט בעל קיי לפ־ שאין ד״ת מקבלי! טומאה אבל‬
‫כצרור או כעפ׳ וקורא ק״ש וכיון דצי־יך ל ס מ י ך ג אילה ל ת פ ל ה א כ כ ע י כ שאין לו לתפלה החווירו עד פיסה אבל התו' פתבו דל״ג וה״מ לק״ש אבל לתפלה מהדי וכי׳‬
‫לחזר אחר מיס אף לתפלה ו ע ל כן ס ח ‪ 0‬ד י י י ו כ א ן כ ד ע ת ה י ו י ס כ י ת א נ ל נ ה י ' דבק לק״ש בין לתפלה קא לייט ר״ח אמאן •־מהדר אמיא דמ״ש ק״ש מתפלה דאע״ג‬
‫יל״ג כדין תפלת מנחה הביא גס ד ע ת י ' ע ליית חקים ל פ ס ק י דפיו; ד א ״ צ ל ה ס מ י ך דק״ש דאיי־ייתא ותפלה דרבנן עשי חכמים תיייק לדבייהס פשל תירה והביאו‬
‫גאולה לתפלה שפיר קעטד א ס מ ח מ י ר ׳ מ ה ד י א מ י א בין לפניי ט ; ל א ת י ׳ ! ראיה מדאמרינן בפרק מי שחתי)כב •{ בטלוה לנטיליתא כרב חסדא דלייט אמאן‬
‫יכדעת רכ עמרם ילי פסק כהרי';׳ יריע י ד ע י מ י ה ד א ף כ מ י ס א י כ א לתלי‪ ,‬בין דייהדר אתיא בעידן צלותא ומדלא הזכיר שם ק״ש משמע דבכל ענק קאמר ׳ההיא‬
‫י‬
‫לפניו ולאחריו וכן פסק נ ש ' ע כאן גב־ ת פ ל ת ה ש ח י ו ל פ ע ד ינ ע י ק י ד ב ה כ ל ת דאמיינן פ ק אלי עוברין לנבל ולתפלה ד' מילין יה״יז מלפניו וכוי כנר פירשה‬
‫שתרית כיון דא צ לחזר אתר מ י ם לקיש ה ש ת א כיון ד נ י י ך ל ה ס ח י ך ג א י ל ה ל ת כ ל ה יש"׳ דלהתפלל בעשרה קאתר וכו דעת המרדכי וה״ר יינה יהרא״ש שאין חילי־‪ ,‬בין‬
‫אק לחזר אחר מיס גס לתפלת ש ח ר י ת והכי נ ק ט י נ ן דלת נש־ ע ועיין נ מ ׳ ש בסי׳ ק יש ל ת פ ל ה בענין יה ורבינו מאחר שאינו גירס ניירסת הרי״ף שהרי לא חילק נין‬
‫לפניי ובין לאחריו וגם דנהא דאמר ר״ל כפרק אלי עוברי! )מו •( לגבל ולתפלה‬ ‫רל״ג דכאן מ י י ד י כ ש ה ו א ב ב י ת ו ‪:‬‬
‫א‬
‫ד' מילין וכוי כתב בסימן צ׳ שפירש״י עיקר וכדברי התוספ׳ ל א היה לי לכתיב‬ ‫יבטאו‬
‫שצריך לחזר אחריהם דהא רכ תסדא לייע אמאן דמהדר אמיא ומשמע דלא להדר‬
‫כתרייהי כלל !ככר תמה רניני ה ג ד י ל מ ה י י ׳ א י י ה ב ז״ל ע ל ד ב י ׳ י נ י נ ׳ בזה ולע״ד נ ד ח ה ש ר ט נ ו מפרש ל ה א דלייט ר״ח אמאן ל מ ה ד ר א מ י א כעידן צלותא לאו אתחלת‬
‫זמנה קאמר כמי שפי' ה ד יינה שטין שהי‪.‬יע י ז מ ן לא י ת י י י ב ע ט י ה מ י ס לא ל ה כ ל ה ילא לק״ש דאין זה םנרא שמאחר שמצוה לרתיץ ידיי נמים כדי שיתפלל צריך לתור‬
‫אחריהם כדרך שהוא מחזר אחי ש א י ח נ י ת שא;׳ ע ל פ י ש א ח י ו י ״ כ ח י ב ארחץ במיס ה ״ נ ׳ לומר שאינן מעכנץ אבל ו ד א י כל היכא דאפשר במים מציה לחזר‬
‫אחייהס יהייני כשיש לי עוד שהות ל ה ת פ ל ל א ב ל א ס חושש ש א ס י ח ז י א ח י ה י ץ ס שחא י ע ב י ר זמן התפלה ל א יחזי אחריהם אלא ינקה ידיו בכל מידי דמנקי ואהא‬
‫זחן נ ל י ת א וכ׳נ ממ״ש בסימן רליג וזייל כתכ ר״ע כש־נא להתכלל יטיל ידיו אין לי מיס ליטלס‬ ‫ה י א ד ל י י ט ר״ת א מ א ן ד מ ה ד ר אמ• א ד ב ע י ד ן נ ל י ת א ד ק א מ י‬
‫אס יודע שיהיו לפניו עד ד'מילין יהיא בדיך ימתין ע ד תקוס המיס אכי'אס יענוד זמן התפלה אבל יותר מדי מילין יתפלל מיד יאל יעביר זמן התפלה וה״מ לפניו אבל‬
‫לאחריו פחות ממיל חמר א נ ל מיל איט תייי ‪1‬התי' נתבי דאי; לו להעביר זמן התפלה כדי ליטול ידיו במים ואם אין ידיו נקיית יקנתס בעפר אי בצרור וכן לאחריו א״צ‬
‫לחזור כלל כדי ליטלס אפילי יש לי זיין עליל וחלנתנ בשס התיס' דאין ל׳ להעביר ימן התפלה כדי ליטיל ידיו במים משמע שכל שאינו מעטר ימן התפלה מצוה ל ח ז י‬
‫"יי מ י ס‬ ‫אחייהס כדרך שמחזייס על שאי מציה ילענין הלכה ט י ! שהרי' ;׳ י ה ר מ י ׳ ס והרשב״א בשם רבי'האיי מסכימים לחלק בין ק״ש לתפלה הכי נקטינן י)כ(‬‫‪,‬‬

‫ןויא‬ ‫ו י •י *‪ DD2‬אני העזיי הא ואמרי' בכל מידי דמנקי ה״מ דלא אסח דיעתייה יכי׳ כ״כ המרדכי כשמי כפרקזיה י י‬
‫נ‪7:,‬ימ‬
‫שחינס ראוים לנט״י לסעודה י־י״י^י'‬
‫‪,‬‬

‫יכ״כ ג״כ הגהות מיימיניית כשמו בפ״ד מהי תפלה‬

‫•י״א אדרנה צריך שלא יה! מליכלכיש יעל היסח הדעת אין לתיש יכי׳ ר א ה שזהו דעת הריין ש כ ת ב בפ'ערבי פסחים אהא דאמיי׳ נטל ידיי בטיבול ראשון צריך שיטיל‬
‫נ‬

‫ידיו כטיבול כ׳ ד י ד י ס של ה י ס ת דעת כשרות לבינה ו ל ת פ ל ה א נ ל מלבר־ רטנו ב ס " רל״ג נראה שסינר דידים של היסח דעת צריכים נטילה לתפלה אף‬
‫על פי שאינו יודע להס שוס לכליך ו נ ס הרמנ״ס כ ת ב ב כ י י מ ה ל ׳ ת כ ל ה ש א ה ד מהדברים המעכבים את התפלה היאטהרת הידיס ואח״כ כתב טהרת ידיס כיצד‬
‫רוחץ ידיו נחים עד הפיק וחת כ ׳ ת נ ל ל •;ד'א שאיני מ ט ה ר ל ת פ ל ה א ל א ידיו בלבד בשאר תפלות חוץ מתפלת שחרית אבל שחרית רוחץ פניו ידיו ורגליו ואח״כ יתפלל‬
‫נראה מדבריו דנכל התפלות צ י י ן ל ״ ; י ן י ד י י ת ג ״ פ שאינ יודע ל ה ס כ י ס לכליך כנס שהיא צריך ליטול ידיו לאכול פת וכפ״ו מהל׳ ברכות כתב כל הנוטל ידיו בי;‬
‫מסכימים דידיס של היסח דעת צריכים נטילה לתפלה אע״פ שאינו‬ ‫ק נ ו ע צ נ ט י ׳ ע כ וכיין ד ה י י י ב‬ ‫לאכילה בין לקיש נין לתפלה חנק־‬
‫יודע להם שוס לכליך הט נקטינן ומיהי לענין ברנה לא ראיתי ניהגיס לירך ענ ־ לשוס תפלה תוץ מנטילת שתרית לנד יטעמא דמסתנר היא כיון דאיכא מ״ד שא״צ‬
‫ליטול‬
‫דרכי משה‬
‫צב ‪0‬‬
‫‪1 ,‬‬
‫י צ י ע בתייר‪ ,‬ב י ש ו ב ה ‪ : , :‬ה ב י נ ו ה ס י ס ; ק ‪ :‬ו ג י ש ‪ :‬־ ‪ 1‬־ ‪ :‬ם ר א ש ו ־ ה ע מ י ד ע צ מ ו נ י ; לנדי־ייש ב י ן י י ק ם ג י ט ו צ ר י ך ל ה פ ס י ק ‪ .‬ו א נ ש ו ד ‪ :‬א ; מ ״ ר ' ש א י נ ו מ ח א ו ה נ ל כך ע ת א ב ו‬ ‫(‬

‫מ ש ו ־ ץ נון ו י ‪ -‬ק ב ־ ם‬ ‫נ י ב בר מ פ ד ד ת ט י ח ראש נצרך לנקביו אסור ב נ ל דברי תורה בל ו ט ן שגופו‬ ‫׳‪:‬יל ל ע מ י ו ע צ י ו ע ר פיס־‪.‬‬ ‫ב ל ח;וקצו א ל א שםחאור‪ ,‬שאינו‬
‫‪,‬‬
‫נתנ‬ ‫)ב‪,‬ו ו ל פ י נ ל ל י נ ו נ ק ט י נ ן נ ו ב ר ה ת י ש פ ו ה ו ה א ח ר ו נ י ם ׳ ‪ . .‬ה ש נ י פ ו ע פ ה ן ד ב ח ר א ׳ א ע ה ו ‪:‬‬

‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫י נ ( שיעור הילוו פ ר ש ה ש ה י א ו מ ן ת כ ל ה נ ו א מ ר י נ ן מ ס י ו י ס ראשיניס ה י ו מ ת פ ל ל י ! ש ע ה‬ ‫יזיל ה כ ת גני‬ ‫ייי‪-‬ייחינן א י ת י ; ל כ מ ה ו ל א ה ח ת י ל נ ^ נ ל י ן ו כ נ י ה ש ­ ת ג ‪ -‬ה ל א יצ‬
‫‪,‬‬
‫א ׳ ו ה ו א ש ע ה מ מ ש נ מ ״ ש נ ס י ׳ צ ״ ג ו א ע ״ פ ש צ י י ן ל י ל ן ל פ ר ס ה ׳ ׳ מ ‪ -‬יישמת לכי‬ ‫ין א י מ ־‬ ‫ת נ ל פ ע י נ י ת ה י מ י ל י ה ח יש ‪ r‬מ ע י ל ל ­ ד י י ל ־‬
‫י ש נ י ! י נ י ״ נ נ ע ו ת נ י י ס מ ה ל ו א ו ס נ י נ י נ י יי פ ר ם א י מ מ ״ מ ה א ל א ו נ ל ה ״ ס ה ו מ ה י ל ל‬ ‫א ש חין ל נ ״ ן ל י ־ י ו י י ו י י ׳ ״ ה י• שיש ל­‬ ‫ס י ' צב ] ת [ ירהןין ידיו ב י ס א ס ש ל‬
‫י ע ו ל נ ע ' ב ה י י ה ד ק ו ו ס ל ק ו ש א ח ״ כ ש י ה א מ ע ט ו נ ת ״ ש נריש ס י ׳ ש א ץ ר ו ה ו ט ס ה י ל ה י א‬ ‫‪,‬‬
‫״ י י החי נ ירח‬ ‫ע י י שהית נ ׳ נ פ י ץ היה ק י א ר ל ינינא צ י י‬
‫שיעיר ה י ל י ן פ ר ס ה ‪:‬‬ ‫א ״ ל שניר‬ ‫׳ניי‪-‬‬ ‫‪,‬‬
‫״ י נ נ ; ד ח ח א מ מ ע ר נ א י א ס י מ י שאין ל ת ט ל ר ח ־ ן ‪ -‬י י מ ק נ ח •ייו נ ע‬
‫‪,‬‬
‫) ג ( וכן י ס י ר נ י ס ו וניע‪ ,‬כ י ח ו ט ד ש י י פ ר ק ה מ י צ א ת פ י ל י ; ה ו א ל י א ה ה נ ת ל ג מ מ ן ה ג י ף‬ ‫ק מ ל ז י מ ׳ כ ת י נ ח ו ס ן נ מ י ם א־ייזז בני‪,‬׳‪ : ;,‬־ ־ י מ ל י ד ׳ • ׳ ‪ .‬ץ ו ־ ‪ .‬ת כ ת ש ל ח ל ״ ע קמי•)‬
‫י ע " הילי מ צ י נ ה ו נ ת י ש פ ' ד ש ם ניידי ה י א ה ׳ צ א י | ה ג י ד י ן נ נ ס ו נ י ע ו ה ו א ה י ו צ א‬ ‫יייהלר מ י ״ מ בעיון צליתא ו ה ״ מ ל ק י ש ח י ל לתפלה חררי יעד נייה י נ י ש ה ה' מ ל ק י י ה‬
‫י ן הסס ע״י נענוע עכ״ל‬ ‫ע״נ ט י ס ת גמרח ויון‬ ‫מ נ ל ל מ ת ו י ה א נ מ י ל תינ! ד י ו ר מ י ל ה י א ר־יינ׳ ת י ו י א נ ל ‪ :‬ת י מ י ׳ ל‬
‫‪,‬‬
‫י י ( ירחןץ ידיו ל מ י ס ל׳ ס ר י ז נ ״ ם ב ר י א נ ש א ר ת פ ל י מ א ג ל נ ש מ ו י ת ר ו ס ן פניי •ייו ורגליי‬ ‫' ל ו ה ח ג י ס ת ה ר ׳ ן• • ר ש נ ־ א נ ש כ י ' ה ח ־ יכן ג י ח ה י ‪ -‬י ה ״ י נ ־ ש ‪ :‬י ז ל ת ש־‪-‬יאה שה ‪.‬‬
‫א ח ״ נ י ת פ ל ל ו א ם ה י ה ריזיק מ ן ה ס י ס מ ק נ ס י ו ״ נ ל נ ל ויי ת פ ל ל ע נ ״ ל ״ י י י‬ ‫נ ל מ ח י י ו ״ ת ר ט מ י ל ח י נ י ה י ו ו ה מ ז ״ ל ח ‪ :‬י ] ס׳ י ש י ה ״ ה ד ש י נ ׳ י ן נ ־ ן ק י י ש ל ת פ ל ה מש‬
‫י ה ־ ־ י ן ‪ .‬׳ ה י א נ ״ ד כ ת נ עליו רגליו ל א י ו ע ח י ל ר ה ו נ מ ג ו י ל פוי נ ח נ ש ה ו א מ י ח נ י א נ ס ״ פ‬ ‫׳הקשה‬ ‫לקיש ויין ק נ ע ש י א • ע נ י י ה ו ר ן ‪ .‬מ כ ל ל ת כ נ ה י נ ל ה י ס ו י ה נ י י ! ל י ה ו ד מ י י י א‬
‫כ י ה נ •מנין י ו מ ן ת ד ס ידיו פניו י ו ג ל ״ נ נ ל י י ס נשכיל י י נ ה ו ד נ ח י נ נ ל פ ע ל יי ל מ ע נ ה •‬ ‫י ק ק ש של ע י נ ־ ת ח ת ל •‬ ‫יש לו‬ ‫ש נ ח בחידושיו ל ת כ ל ת‬ ‫על‬
‫ו מ ה שלח נ ה ג ו נ ן ה ע ו ל ם מ ש י ם ו ה ה י א נ ר ״ ת ת ח י נ ח לפר־ש׳ ו ל ח ו ל ע נ י ן ת פ ל ה א ת נ י ח‬
‫יני‪,.‬׳ ג ג יה‪. 1‬־אם י• ל צי• ך ל ת י ‪ -‬ת י י ש ם ׳ ה י י נ י כ ש ה ״ ז נ ד ר ן ו ־ ‪ -‬ק א מלפניו א נ ל ל א מ ר י ו א נ י ל ‪ -‬ה ס יש ש ה ו ת א״צ ל ת ו ו י ת ח ר י י ס‬ ‫ו נ י נ י ש ״ י ה מ ס ו נ ל י ה " ‪ :‬נכנ־ו‬
‫ה ס י ־ • ״‪ 1‬א מ ת ; ל י ה ל י מ י ו י א נ ע י ל ן נ ל ו ת א וכוי ע ״ ו נ ל ר י ש ה • ‪ (.0‬ד ל א א ש ת ר ע ת י ׳ כ ח כ י ח י ״ ;‬ ‫< אבל מ ש חין נ שה ת‬ ‫וכ־נ לנ־‪.‬ו נ ס ו י ח ל ק י ; ס׳ י צ י ג‬
 ‫פו‬ ‫כ״ח‬ ‫אורה היים הלכות תפלה צד צה‬
‫למעה מתפלל יאס לאו ישנ נמקומו ויתפלל רני אומר נין נך ינין נך ישנ נמקימי יש לי מי שיאחי את מתירי ישנ נמקימי ויתפלל לפי שאין דעתי מיושנת עליו‬
‫יפרש״י שקשה עליי ענינ הדרך ענ״ל‪:‬‬ ‫מתפלל לפי שאין דעתי ממשנת עליי אמר רנא ואיתימא רינ״ל הלנה נר׳ ינמני‬
‫הסום׳ הלנה סרני שלא ירד למטה יאפילי שלא נמקים סכנה ואפילו נמהלך מתסלל ‪ W«jv1‬וכן אם היה בספינה או ע״ג קרון יושב ומתפלל שם בסליגתא דת׳׳ק‬
‫ורשנ״א ננרייתא מפורש דנקרון או נספינה יישנ ומתפלל ופרש״י דנספינ׳‬ ‫וא״צ להמויר פניי כעד ירושלים ‪1‬נ"כ המרדני והרא״ש ודלא נהיר יוסף שפי׳ דאיירי‬
‫'אינא ניעתותא דמיא ענ״ל משמע‬ ‫נמקום סננה וגם הרשנ״א נתנ דמשמע‬
‫דלא נחלוק בין מהלך במקום גדודי מיה א״צ לירד ולהתפלל אפי׳ אם ישלו מי שתופס חמורו אלא מתפלל דנקרין פשיטא דאינא ניעתותא שמא‬
‫ולסטים יבין מהלך שלא במקום גדודי חיה דרך הלוכו ובן אם היה בספיגה )‪ 0‬או על גבי קרון יושב ומתפלל יפולק הקרין ילא צריך לפרש אנל נספיגה‬
‫שהיא רתנה לינא ניעתותא מפילה וטה‬ ‫ובן משמע דל״ש ראשיטת יאמרוטת ליש‬
‫אמצעיות דהא לא מפליג נהו נלל ינן או אס היה הולך כרגליו מתפלל ררך הלוכד אף אם אץ פניו כנגד צריך לפרש דאעפי״נ אין דעתו מיושנת‬
‫נמי ל״פ נק נעי למייל נאורמא רחיקתא ירושלים אפיי שלא במקום סכגה כי אס יעמוד ויתפלל יקשה משום דאינא ניעתיתא דמיא דיורדי הים‬
‫יבין נעי למיול אפילו קליל ואפילו נתון בעיגיו איחור דרכו וימרו־ לכו ולא יכול לכוין ויש מחפירי! נאניית המה ראי מעשה ה׳ ינימר‪:‬‬
‫אי אם היה מלך ברגליי יטי‬ ‫לעמוד באבות‪:‬‬ ‫התווים ממשמע מהטא דתניא בסמיך‬
‫נל זה נתבו התוספת לשם‬ ‫)א(‬ ‫השנים לצאת לדרך מניאיןלושופר יתוקע‬
‫נד״ה הלנה נרני ונ״נ הרא״ש ודלא‬ ‫ישרה‬ ‫רגל‬ ‫ורגליהם‬ ‫דכתיב‬ ‫זה‬ ‫אצל‬ ‫זה‬ ‫רגליו‬ ‫ןיכוין‬ ‫ציי‬ ‫יטי ימלקתני שופר ימיקע אלמא ניים‬
‫י ומתרגמיגן ורגליהן רגל כווגין)‪ 0‬ירגש׳ זה שעומד נמו שפי' הרי יוסף דאיירי נמקום‬ ‫טינ עסקינן וא״נ היני משנים לצאת לדרך‬
‫סננה‪:‬‬ ‫בתפלה‬ ‫אלאדע״נ נחשנים לצאת ‪.‬״‬
‫נתוך החחוס‬
‫יאיקימנא פליגתא כתפלה מעיחד אף מהלך דאלמא לעילם א״נ לעמיד כלל אלא ל מ י ש ויש מממירין לעמיד נאבות אנולהו קאי דנין נרוננ על החמור ונין‬
‫היה בספינ׳ או ע״ג קרון יבין היה הילך נרגליי צריך שיעמיד מפני‬ ‫דההיא איבא לדחייא בחהלך חיץ לתח‪1‬ם וע״י בורגני! עניל ‪:‬‬
‫ודמי" הרוקמ היה רוכב על הממור יישב ויתפלל יכיל יחייר פניי אין יכיל שבאבות צריך כמנה ואם לא כיק צריך לתיור ולהתפלל ‪1‬נ״ב הרי יונה ומיהו ודאי‬
‫*" יניין לנו נעד נית קדשי הקדשים • יטעמא דרי פירש״י מפני שקשה דוקא כשאי( סננה אנל נמקים סננה אפילי נאטת א״צ לעמ‪1‬ד וכן פסק ב״י ‪1‬כ"כ‬
‫עיטנהדרך ינ״נ הרא״ש ולפ״ז אם קדם הוא את השיירא יעבר אימה וצריך להמתין נש״ע ‪ :‬ינמנ עוד ג״י מי שהוא אנוס דמתפלל מיושב דנשיינל אח״כ צריך למוור‬
‫להם אם יש לו מי שיאמז בהמתו ירד שהרי אינו קשה בעיניי עיסב הדרך דבין כך ולהתפלל מעומד וא״צ לחדש נה דנר ע״נ ‪1‬פש‪1‬ש היא דלא גרע מספק התפלל‬
‫יניןנךצרין מא להמתין אנל ה״ר יינה נתב דטעמא דר׳ מפני שנירידה ינעליה דמתפלל נלא מידיש דאין לך מדוש גדול מזה כדלקמן בסימן ק״ז לדעת הר׳ יינה‬
‫תתנלכל מחפנת! ולא יוכל לטק ולפי טעם וה אע״פ שטא צריך להתעננ ולהחתין ונן פסק לשם נש״ע זהני נחי אין לך חדוש גדול מוה שמתפלל מעומד והני איתא‬
‫השיירא לא ירד ‪ :‬יזיל ר״י ההילך נדרך ומתפלל י״מ אין לי לעמיד מדרנו שאס להדיא נפי ת״ה דף ל׳ דהט עניד רנ אשי וניב התו׳ לשם בדיה מסמך גאולה‪:‬‬
‫יאתר דרנו לא יהא דעתו מיושנת עליי נ״נ המפרשים!נ״נ הרא״ש וניל ני הנל <וךן ןי^־ןיי תליי וט׳ נפיק דנרטתסיף )דף יי( אר״י נר מנינא משוס ראב״י‬
‫‪ I‬המתפלל צריך שיכיין את רגליי שנאמר ורגליהם רגל ישרה ופרש״י‬ ‫הם‪:‬‬ ‫לפי הדרן ולפי המקים ילט יראתו ייישינ לעתי ענ״ל ידנריס ;ים‬
‫נכונים‬
‫ל מ ש ^ מ מדברי התוספות והרא״ש והמרדני שיתפלל נעודו חבב ומהלך וא״צ שיטין את רגלי! זס אצל וה ורגליהם רגל ישרה נראין נרגל אחד ענ״ל ורנינו הניא‬
‫* להתעננ נלל יננר נתבסי בסמוך בשם הרשב״א דמדפסקינן הלני התרגום נדי ליישנ מנין לי לר״י נר תנינא לדרוש רגליהם רגל ישרה על טון‬
‫רגלים ‪1‬אמר שנך מנואר נתרגומו‪:‬‬ ‫נרט משמעדל״ש ראשונות ואחרוטת לא שנא אמצעיות דהא לא מפליג נהי נלל‬
‫אנל הר׳ יינה כר‪.‬נ שצריך לפננ הנהמה דאמרינן נפ״ק דקדושין )לג‪ (:‬רטנ י ך ו < ט ל ג ן י זה שעומד בתפלה צריך להשוות רגליו יני' נראה שרטנו הניא‬
‫הירושלמי משים דמתלמודא דידן הוה משמע דאם לא כיון רגליו‬ ‫נמהלך דמי יני טט דמהלך על רגליו איני יטל להחפלל נשהיא מהלך אלא יש לי‬
‫לעמ‪1‬ד ה״ה נמי נחננ מדע דהא אמרי׳ לעיל הנינג! מעומד מיהי אפשר שאם נמלאכיס צריך לחזור ולהתפלל אבל מדאשנחן דפליגי נה כירושלמי חדאמרדוקא‬
‫השיירא הולנת יתפלל בלא עיטנ הבהמה שהתפלה טון שתלויה בטנה ונישינתנמלאני השרת וחד אמר דאף נמשוה רגליו ננהנים נמי יצא הלנך אע״ג דלנחחל׳‬
‫האנדים בנחת אין לדמות הלינה נרגליו שיש לו עמל נהלינתו ולא יונל לטין נלל קי״ל נתלמידא דידן דצריך לנוין רגליו נמלאנים מ״מ אס לא טון רגליו אלא‬
‫להליבת בהמה שעומד עליה ננחת ובדיעבד אם השיירא הולנת מותר ונלנד מהנים עקב בצד גודל נמי יצא דאינא לפרש דמלמיד' דידן נמי לא קאמר אלא‬
‫שיענב איחה באבות מפני שבאבות אפילו נדיענד אמרו שצריך טונה ואם לא טון דלנחמלה צריך לטין רגליו נמלאנים דאף לח״ד ננהנים חידה דלנתחלה צריך‬
‫צריך לחוור ולהתפלל עכ״ל ולשין בדיעבד שכתב גבי שיירא טלבת קשה בעיני!נראה שינוין רגליו נמלאנים וחדע דהא נסי' צ״ח בתג רבי' שינוין נהפיאת הרגלים‬
‫דטנא שא״א לי להתעננ מפני שהשיירא ה‪1‬לנח קרי דיענד ולענין הלנה נראה שאס בנהגים בשעת העבודה מדקאמר נשעת הענודה אלמא דלא אמרו ננהניס נעקב‬
‫אפשר לעננ הנהמה נאנות יענב יאם היא נמקים סבני; אפילו באמתלא יענג‪ :‬בצד גודל אלא כשעלו נמש מדנמיב לא תעלה נמעלומ וגומר אנל לא בשעת‬
‫יהינא שהתפלל והוא מהלך יתבאר נסמוך שכשיגיע למק‪1‬ם מחנות! צריך לחזיר ענודה אלמא דנירושלחי ה״פדלמ״ד נמלאטםצמך שיכוין רגליו זה אצל זה ואפי'‬
‫דיענד צריך לחזור ילהחפלל ולמיד ננהנים נדיענד א״צ לחזור נדפי׳ ועיין נמ״ש‬ ‫ולהתפלל מעומד ‪:‬‬
‫כך^יר נאהל מועד הריננ א״צ לירד למטה אלא מתפלל נשהוא חנב יאפילינזה נסי׳ צ״ח נס״ר י ע‪1‬ד אפשר לומר דטק לאפשר לפרש רגל ישרי דמחרנמי׳ רגל‬
‫במהלך ברגליי מותר להחפלל נדרך אלא שיש מחמירין לעמיד נאמתטינין הייני שיהיו מניונין זה אצל זה עקבנצד גידל לכך הניא הירושלמי דמ״י כנהני׳‬
‫ונתנו הת‪1‬ם׳ דמשום נך אמרו דהניגט מעומד משום דהואיל ואין נה אלא נעיןהייני עקב בצד אגודל ומייחי לה מדכתיב לא תעלה נמעלות אלחא דח״ד נחלאנים‬
‫ימייתי‬ ‫שנעה נרנומ לא דמיא למתפלל י״ח ומתון דנריהם נלעיד שהיוצא לדרך ני״ט שני‬
‫ללוות המת או שיצא באונס אק מתפלל ז׳ נרטמ של י״ט אלא מעימד דלא גמרינן י׳ נרנות מי״ח ענ״ל)נ(‪:‬‬
‫\‪fy‬״‪ W‬רביני ונן אם טה נספינה או פ״ג קרק יושב ומתפלל נראה שלמד ‪ p‬מדתניא נפרק תפלת השחר)ל•( השנים לילך בקרון או בספינה מתפלל יבשיגיע‬
‫זמן ק״ש קורא רשג״א אומר נין כך ובין נך קורא קיש ואחינ חתפלל ואמריגן במאי קא מיפלגי מר סבר מפלה משמד עדיףימ״ס מיסמן גאולה לתפלה‬
‫עדיף אלמא דנשיושנ נקרון או נספינה חחפלל מיושנ זטעמא דקרון מפני שא״א לעמוד מפני שמחנועע לכאן ולכאן והאי טעמא שייך נמי בספינה ורש״י כתנ‬
‫דטעחא דספינה חשים ניעתוחא דמיא • וו״ל א״ח טה יישב בספינה אי בעגלה בחב הריא״ג אם יטל לעמוד נהגיעו למקום הנריעוח עומד נדי שיהא טרע מעומד‬
‫‪:‬‬ ‫ענ‬ ‫י ש ‪ 5‬מ‬ ‫מפ‬ ‫כ‬
‫י "ל כחי* הרמב״ם ב»״ה טה יישב בספינה או בעגלה‬ ‫ומפסיע ג׳ פסיעות יאף על ט שיישנ ננל המפלה שפיר דמי ואם אי אפשר ממעלל ל לי"‬
‫דעתו ונהג״ח החדשית נתונ רש״י טה נוהג‬ ‫אס ינול לעמוד יעמוד ואם לאו ישנ נמקימי ייתפלל מילה מתפלל אפילי שיננ על צדו והוא שיונל לטי( את‬
‫שלא להתפלל בשעת חיליי אלא ק״ש נלנד קר׳ ינ״נ ננלט ינתונ ננתט מה״ר ישראל סימן נ״ו לרש' לא טה מספלל נמיליי רק קיש יהרמנ״ם נתנ להמולה מתפלל‬
‫בפנינה פל צלי ילאי ללינא מאן לפליג לאטם מצי להמפלל מיישנ נדמונח נפרק תפלח השחר אלא רש״י היה חולה נ״נ שלא היה יטל לטין בתפלתו יבק"ש שא״צ לטי‬
‫רק נפמק אי קרא והרמנים איירי שאיט חילה נ״נ עניל ינסי' ח״ח יחנאר אם אחר נך תשלים תפלתי‪ :‬ב ף ן ן ד בא״ח בשם פסיקתא אם אין אתה יטל החפלל על‪S‬‬
‫‪:‬‬ ‫נ נ כ ס‬ ‫ב‬ ‫יומ‬ ‫ש נ א מ‬ ‫‪53‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪fi‬א מ‬ ‫א ת ה ‪ D U f i‬מח‬ ‫א ת ה י ט‬ ‫‪oft‬‬
‫בא״ח נש‪ 0‬רש״י שמי שהיו ל! א״י מנאן ומנא!‬ ‫‪SITD‬‬ ‫י יי ל‬ ‫ילי * ™" י י "• ד‬ ‫ל י‬ ‫י״׳״יי‪*1‬‬
‫עציו ואעיפ שצריך לעשות ג׳ פסיע‪1‬ת בסיף התפלה יושמחספלצ‬ ‫וממיילא שמא יפסיקי תפלתי א! יפסילו מקחו שישב במקומו ויתפלל לפי שאין לעתו מיושבת‬
‫יטרע עכ״לינ״נ נשגלי הלקט בשם רניט האיי שטין שמתיירא לעזוב מקחו אין לעתו מיושנת עליו מתפלל יישנ ופטור מג׳ פסיעות ונריעית טרע עניל)ג( ‪:‬‬
‫ף^ף^ף‪ ,‬שיש לייהד שלא לסמוך עצמוי לעמיל או לחנירי נשעת חפלה להיי לה עמילה מן הצל ילאו עמילה היא נחו שיתנאר נסימן קמ״א נס״ל ינ״כ הגטת‬
‫מייחיניית בפיה )ל( •י ‪0‬״ס ו< נפרק תפלת השחר)שם•( רנ אשי מצלי נהלי צנירא ניחיל מיישנ ני טה אתי לניסיה הלר ומצלי מעומל ופירש״י‬
‫‪ I‬המדרש ינשמגיע זמן קיש קירין יהדרשן מרש יהעם נשמטין ימחפללין איש איש לנח ירן אשי טה ראש ישיבה נמחא‬ ‫נשנת הרגל היו העם הילנים לניח‬
‫מחסיא ילרש וטא לא היה מתפלל קולם בית המלרש אלא כשמגיע זמן יךש לומש הרבה יחל לממירגמן העוחל לפניו ובעול שהמתורגמן משמיע לדנים הוא קורא את‬
‫שמע ומימך גאולה לתפלה ומתפלל מיושב שלא היה רוצה לצאת שלא להטרית את הצבור לעמול מפניי מ״כ • למלט מכאן שמי שטה מיברח להחפלל חיושב נשיונל‬
‫יחזול להתפלל מעומל מיה! אפשר היה לזחל לטינו לוקא נג‪1‬ן רנ אשי שטה מטין נתפלמי אנל נגק אט שאין אנו מטוניס בתפלמינו לא ימויר להתפלל לקרינן ביה‬
‫למה לי רונ ונמינם ונמ״ש רטט נסיחן ק״ן נשם הרא״ש אלא שהתוםפח נחמ שם גני אנוה לשמואל ולוי ני היו נעו למיפק לאורחא וני' משמע לי״ח נרטת מותר‬
‫להתפלל נלרך בשמהלך וא״צ לעמיל וא״ת ומאי שנאמהבינט לחםקינן לעיל למנטמל לוקא וי״ל לשאני הנינט שטא קצרה ואין נאן ניטול לרך נ״נ נמו ני״ח נרטמ!עול‬
‫סי' הר״מ להנא ני הלר לביתיה מצלי מעומל בלאמרינן בסמוך רב אשי מצלי בהלי צטרא טחיל מיושנ כלי לקחת קיש בעונתה וני הלר לניתיה מצלי מעימל ענ״לינראה‬
‫מדנריהם שמי שמתפלל מיישנ מדינא מיינ לחוור!להחפלל משמד• ומשמע מהא דרנ אשי שמי שהחפלל מיישנ נשחחר להמפלל מעומל א״צ לחלש לנר נתפלמי להא‬
‫סתמא קאמר הדר ומצלי מעומד משמע דמצלי חפלה מהוגה נלי תוספת ומגרעת‪:‬‬
‫צח ןיבןי? רגליו זה אצל זה וטי נפ״ק דנרטת )י‪ (:‬א״ר יוסי בר מנינא משום רשב״א המתפלל צריך שיכיין אמ רגליו שנאמר ורגליהם רגל ישרה ופירש״י‬
‫» ורנליהם רגל נראים כרגל אחל ינמנ ה״ר יינה נלימר צריך שימנר אזתם זה אצל זה מיין נאילי איגם אלא אחל)א(‪ VMS) :‬רטט יחשלמי זה‬
‫ירי‬ ‫שע‪1‬מל נתפלה צריך להשוות רגליו ר' לוי‬
‫דרכי משח‬ ‫‪.‬‬
‫אלפטי החרשיט טיף תפלח השחר ידל ר״י א״ז יש טגריל• החבסיט שחיו ‪0‬ה‪9‬ללים לנל רוח לנוי! ער א״י חוץ מריח מורהיח שהיה נוחר מלהתפלל נערו לפי •האפיקורסים עינויט יםחשלליט‬
‫באוחי ריח כמבואר נטרק לא יהשיד‪ .‬ונראה שלוה גתנייני קדמיניני שאין ‪0‬ה‪6‬ללי‪0‬בננטחה ע ו וויהח השםש ממש ינננפייהשלנו מקים תפלה מניין גגו אפצע היים ואף היא בנגד‬
‫איי עב״ל‪) :‬ב( ועריף היה ליםר דין וה בזי נינוח של ‪0‬י‪0‬ף ר״ח ייייה • ימ״מ נראה רבמקיט שהשיירא הילכת ייש טכ;ה ברבר יכיל להתפלל בך בהליכה ולא עדיף שברכת אניח ‪.‬‬
‫ואיה אמרינן דבנה״ג אפילי באביה לא יעכב ‪) :‬ג( יבהג״האלפטי החדשיט טייפ ח‪8‬לח השחר הרוגב על הבהמה גואה בעיני שיש לו לחויר בהמחי אי םחויר עצמו לאהוריי ע״ג בהמחו‬
‫כדרן מודה טהג כשנפטר מלפגי הפלך עניל ‪ :‬נד( ינן היא במרדכי *״ק דברנות »*ה ‪:‬‬
‫צח )א( נחב מהרי״ל שהיהנייע לעמיד בשחרית לתפלת י״ח םיזי שהתחיל השיץ חהלית לאל עליון יבמגחה כשירד הש״ץ לפגי התיבה יכערביח נשהחחיל ש״ץ קדיש עכ״ל וכן‬
‫מא‬
‫פרישה‬
‫גס מי אוס לעשות נן ובאילו אתו וימין וגליו לססיו יויונו התנופה לומות ליולאנים נוכמינ‬ ‫)ו( או פ״ג קוון יושב ומתעלל ועיוש״י נספינה אינא נעיתומא ומיא ובקרון מתנענע לנאןולנאן‬
‫גני מלאנים ורגליהם נו׳‪:‬‬
‫שם״ל ליבינו שאין הנוע מתלמווא‬
‫מוסניא הירושלמי גואה י ־‬‫)נ( ירושלמי יה שעומו נו׳ ‪- -‬‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬
‫ע‬ ‫לל ‪n v l l‬‬
‫א י ג ש י ג‬ ‫מש״ה א״א לעמוו ועיין נניי שמסיק שצוין לחוור ל‬
‫ג נ י מ ו‬ ‫ה מ ‪9‬‬ ‫י‬

‫ויק ואפשו ועקנ נצו גורל גמי ם״ל שמיקוי טון וגליו ומ״מ מאחו‬
‫שנהגו העולם לנוץ וגליהם נמלאנים היל לפנינו לפוש מדנתנ סתם נסי' ציא והשואות‬
‫וגליו ננהניסנואה שהוא סונר נמ״ו מהנים ומיהו יש לוחוק ולימד ולא נסית נס לגווגא‬
‫מיק סרגלים אלא לומו מה שצוין למק וגליי הוא נוי לומית לנהנים ומיהי האי ניון‬
‫נואיתא והאי נואיתא •נ״י • ולעו״נוטש״האמו כאילו וגליהםשויס אמפ״ישאין נאןשיוי‬
‫כט״ש‬
‫והנוימ נן מסוגיית הגמוא ונתנ נשיע ונראה והיינו נשינא לניתו או לנית ישואל ווקא‬
‫ואי ננית א״י מומנ מתו להתפלל נוון מלהתפלל נניתו ונמיש ומ״א נסים וה נש״ע‬
‫והוא מתיה סי׳ ו' הניאו נ״י ומיהו משמע שם נתשונת מהוא״י סי' ו' והיינו וומא‬
‫נשיונל להתפלל ננוונס ‪:‬‬
‫סי׳ צה )א( וימי{ וגליו נו׳ והו מתלמווא ויק פ״ק ובונות והל׳ קצת מגומגם נמאי‬
‫ונתנ וינוין וגליו דנמינ נו׳ וני משוס ונתינ גני מלאכים נן צוין‬
 ‫ב״י‬ ‫אורה היים הלכות תפלה צה צו‬ ‫ב״ח‬
‫וחייתי לה מרגל ישרה היינו זה אצל זה חניונין נראין כרגל אחד והכי נקטינן ור סימון חד אמר כמלאכי השרת וכו׳ כתבו שם ליר יונה וכתב שהתלמוד שלגו‬
‫‪,‬‬

‫סונר כמ״ד כמלאכים הילכך צריך שיכיין את רגליו זה כעד זה כדי שידמו רגל‬ ‫כמלאכים כנ״ל ידלא נמ״ש ב״י והאריך ע״ש •‬
‫ן^וך״יך״ שיכון״ ראשו מעט וכי' בסרק מצית חליצה אסיקנא הט יהטאוהו הרי״ן־ אחד ולפ״ו לא היה לרבי׳ לכתיב הירושלמי הזה כיון דליי נפקא לן מיניה מידי‬
‫ונראה שרטנו סונר שאין הנרע מתלמולא לידן דצריך פינוק רגליו קאמר ואפשר‬ ‫י והרא״ש בפרק אין עוחדין ופי׳ והיו עיני ולבי שס כל הימים הוא לומר‬
‫א‬

‫לנכהנים קאמר לעקכ נצל גולל נמי רגליו‬ ‫שאפיין בלבי שיהיו עיני מכוונים כעד ב״ה‬
‫שעל כן אנכי כופף ראשי למטה לאין כדי בתפלה צ־יך להשוות רגליו ר' לוי ור׳ סימון ‪ to‬ח״א כמלאכי מניינים מיקרי ימ״מ מאחר שנהגו העולם‬
‫שיהיו עיני כנגד ב״ה ונתשב נאילו אנו השרת רבתיב ור;י הס רגיי ישרה וחייא בכהנים דכתיכ ייא תעלה לטין רגליהם כמלאכים היל לרטנו לכתוב‬
‫‪1‬י‬

‫לעמא לבר כמ״ל כמלאכים ורבינו לא‬ ‫עומדי' בו ומתכללין כל זה אנכי מחשכ בלבי‬
‫וצריך נ״נ שיטין בלבו למעלה שנאמר נשא במעלות שהיו הבחנים הופכין עקב בצד ; ו ד ל )ל( באילו רגליהם חשש ללברי ה״ר יונה ולא למנהג העולס‬
‫וגומר והא דלעיל בסימן צ' לכי׳ רש״י שוין זה אצי־ זה וצ־יך שיכוף ראשו מעט )ה‪ (.‬שיהיו עיניו למסה יאלרבה משמע מלבדי שהיא סובר כמ״ד‬
‫שהחלונוח גירמיןשיכוין לבי שיסתכל כלפי לארץ שנאמר ו ‪ 1‬והיו עיני ולבי שם כל הימים ואנו מתפללין כנגד ככהכים דהא סתם לן כווחיה בסי׳ צ״ח‬
‫שמיס ולכו נכנע היינו שיסתכל כלפי שמיס בה״מ ולבן צריך שיתן עיניו לג־טה כנגדו ונחשב כאילו אנו עומרים שכתב והשוואת הרגלים ככהניס כשעת‬
‫כשיעמוד להתפלל מקמי שיתתיל בתפלה כו ו מ ת פ ר ץ וכייבו יבוין יימעייה שנאמר ‪ (0‬נשא לבבינו אל בפימ העטלה ומיהי יש לרחוין ולומר לאסילו‬
‫אליבא למייל נמלאכיס קאמר ללא נמית‬ ‫אבל משהתחיל צריך שיחן עיניו למטה וכוי •‬
‫הרמב״ם מניח ידיו על לנו וכוי אל אל בשמים ‪ :‬כתב הרםב״ם ו״ל מניח ידיו על לבו כפותין לנוונא לטון הרגלים אלא לומר מה‬
‫כתב ב״י דה״א פ״ק דשבת רנא וי!( הימנית על השמאלית ועומד כעבר לפני רבו באימה וביראה שצריך לטין רגליו הוא נלי ללמית לנהנים‬
‫בשעת פכולה מיהו האי כמןנלאיתיה והאי‬ ‫ובפחד ‪ 00‬וייא יניח ידיו על חלציו ‪:‬‬ ‫שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי אמר‬
‫כלאיתיה‪:‬‬ ‫כעגדא קמיה מריה והא דאמר רב אשי צו ךי~א יאחוז בירו תפילין)א( ולא ס״ת בזרועו ולא קערה מלאה‬
‫ךןיד* מ״ש רבינו כאילו רגליהם שוין זה‬ ‫חזיתיה לרב כהנא כי איכא צערא בעלמא‬
‫בידו וייא סכין ומעות וככר ו<‪ 0‬מפני שלבו עליהם שלא‬ ‫שדי נלימיה ופכר ידיה וכי איכא שלמא‬
‫* י אצל זה כתב רטנו הגדול חהר״י‬
‫כעלמא לכיש ומתפסה ומתעטף ומצלי יפלו מידו ו־טרר ותתבטל כוונתו ולולב בזמנו ‪ (0‬מותר לאחזובידו אכוהכ ז״ל פי׳ שהרי ככאן לא היי שוין‬
‫אבל נראה כאילו הס שין ועל כל פנים‬ ‫כיון שהוא צורך מצוה אינו נמרר בשבילו ‪:‬‬ ‫אמר הכין לקראת אלהיך ישראל משמע‬
‫הלשין מגומגם שאין בנאןשיווי עכ״לובמה‬ ‫^‬ ‫ליה דלעולםהוה פכר ידיה ולא היה משנה‬
‫שבחנתי בסמוך יתישב וה וכתב עוד‬ ‫מצערא לשלחא אלא בענין המלבושים‬
‫נלכד עכ״ל ולישנא דתלמודא לא משמע כפירושו כלל אלא נדאיכא צערא בעלמא ה״ר יונה ויש שנוהגים לתת ריוח לחעלה אצל האצבעות משום דבתיב נף רגליהם‬
‫היה משליך אדרתו מעליו שלא יראה ניופוב והיה חונק ידיו באצבעותיו כאדם כנף רגל עגל ואין זה נלוס שהרי בתלמוד לא הונירו אלא שיטי! אותם ויסתכם‬
‫המצטער מאימת רכו וכי איכא שלמא בעלמא לנים אדרתו ולא היה חובק ידיו בענק שידמו את׳ עכ״ל • והטעם שצריך לטין את רגליו נראה שטא לפי שכיון שעומד‬
‫וכן פרש״י ועוד שהרי רכינו כתב כך לעיל להדיא ריש סי׳ צ״א כפירש״י וא״כ לא לדבר עם השכינה צריך לסלק כל מחשגית הגיף מלכו ולדמות כאילו הוא מלאכי השר׳‬
‫היה מכיאכאן דברי הרמב״ם שהס סותרי! מ״ש הוא עצמו אבל האמת היא שהרמב״ם ורבי' הגדול מהר״י אביהכ ז״ל כתכ טעס אחר שהיא רמי שנסתלק ממנו התניעה‬
‫לברוח ולא להשיג שוס חסן מבלעדי ה׳‪:‬‬ ‫לא בא להורות אלא תקון גופו בדאיכא שלמת בעלמא דאינו מפורש נגמרא וקאמר‬
‫בח״ה דיראה דשפיר דמי ליחיד לבוק אח רגליו בשעה שאומר קדושה‬ ‫שמנית ידיו על לבו הימנית על השמאלית וכי' נראה שכך היה מנהג מקומו‬
‫פס הש״ץ לכיון דאחרינן נקדש אח שמך כשם שמקדישין איתי גשמי‬ ‫כשמדברים עם המלך חהו שכתב את״כ בתקון מלבושיו מציין עצמו ומהדר שנאמר‬
‫השתתיו לה׳ בהדרת קודש אבל הא דאיתא בגמרא כי איכא צערא ופכר ידיה מרום ובשמים מקלישים ברגל ישרה יש לנו להתלמוח להם בכל היכילח ואין בזה‬
‫א‬ ‫א‬
‫•י ל צ ל י י ד שיטף ראשו מעט וכי' בפ'‬ ‫ה‬ ‫י‬
‫משים יוהרא והדיוטות ל‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‬
‫אין פירושו הימנית על השמאלית אלא כדבי׳ רש״י שחיבק ידיו באצבעותיו כאדם‬
‫י בפרק אין פומדין כתוכ‬ ‫המצטער ומיה לא דיבר הרמכ״ס דפשיטא דהכל לפי הצער וכך יתפלל וישפוך שיתו מצית מליצה )קה ‪ (:‬וכתבוהו הרי״ף והרא״ש‬
‫אחד אומר והיו עיני ולבי שס כל הימים וכתיב אתד אומר נשא לבנינו אל כפים‬ ‫לפניו יתי בדמעות יבשנרו! לנ ומתנים ‪:‬‬
‫ולא יניח ידיו על חלציו פי' ב״י שהוא פי' להא דאיתא בפרק מי שמתו אל אל בשמים והעלי שם בגמרא שהמתפלל צריך ליתן עיניו למטה ולבו למעלה כדי‬
‫ולא יניח ידיי על סנטרו לפי גירםת הרייף ופי' הערוך סנטרו כמו סטרו שיתקיימו שני מקראות הלל! וא״ת טבא אמרינו שצריך שיתן עיניו למטה והא‬
‫אמרינן בפ' אין עומדין)לד ‪ (:‬אל יתפלל אדם אלא בבית שיש נו תלונות כתב רבי'‬ ‫יעיין נסי׳ ציז‪:‬‬
‫ן ז ן ן ק י א י א ת ו ז בידו תפילין וכי׳ נפרק מי שמתו)דף נ״ג( ונפרק לולב הנזיל הגדול מהר״י אמהב ו״ל מפני קושיא זו טרשי תלמידי ה״ר יונה דטעמא דבית‬
‫סוף)דף מ״א( ופי׳ רש״י שככל אלי טריד היא במחשבתו שלא יפלו שיש כו הלינות אינו אלא כדי שיהא הבית מתוקן באויר טוב אבל לרש״י שפירש‬
‫מידו ואין דעתו מיושבת עליו נתפלתי ע״כ משמע דוקא הגי דאיכא כזיון כתבי שהחלונות גורמיז לו שיכר! לגי שהוא מסתכל כלפי שמיס ולנו נכנע קשה וי״ל‬
‫הקודש בנפילתו אי נמי היזק בנופו או הפסד ממין הלכך אסור לתפסן בידו אנל שמ״ש שיסתכל כלפי שמיס אינו ר״ל שיהיו עיניו תלויות למעלה כל ומן החפלה אלא‬
‫שעל דרך העברה אם יסתכל כלפי שמיס יכנע לבבו ע״כ )כ( ‪:‬‬
‫מדאמרי׳כפ״ק דשנת וי‪ (.‬רכא שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי אחר כעבדא קמיה מאריה יהא דא״ר אשי‬‫דברים‬ ‫הרמנ״ם מניח ידיו על לכו כפותי! יכו׳ כפ״ה וטעמו‬
‫חזיתיה לרב כהנא כי איכא צערא נפלמא שדי גלימא ופכר ידיה וט איכא שלמא כעלמא לכיש ומתכסה ומתעטף אמר הכין לקראת אלהיך ישראל‬
‫משמע ליה דלעולס הוה פכר ידיה ולא היה משנה מצערא לשלמא אלא בעני! המלבושים בלבד •־ ן^ן״•^ שיהיו הימנית על השמאלית ב מסברא דנפשיה כ״כ‬
‫שהכל כמנהג המקום שיש מקומיח שחובקין היד והזרוע‬ ‫ואפשר שהוא רמז להכנעת יצה״ר שהוא נרמז בצד שמאל)ג( ‪ :‬ן ^ ך ^ י רנינו הגדול מהר״י אנוהב ז״ל‬
‫*"המלך וזהו מנהג ארץ אדום ויש מקומות שחוגקין ידיהן באצבעותיהן ויש מקומות משימים ידיהם‬ ‫ימין תחת אציל שמאל ושמאל תחת אציל ימין כמדברים עס‬
‫‪:‬‬ ‫כ‬ ‫י!יע‬ ‫חז‬ ‫ה ס יכי‬
‫^ ^ " ^ ‪ ^"121‬הרמב״ס ולא יניח ידיו על חלציו אפשר‬ ‫לאחוריהם וכן מנהנ ארץ ישמעאל וממינים ל י' ל י ‪ ^ 1‬י י י ס כ ^ י מ י ש א י ' ^‬
‫ה ס‬ ‫א י‬ ‫כ א י‬ ‫ימ‬

‫על סנטירו וכדברי הערוך שפירש לא‬ ‫שכ״נ מסברא דנפשיה לפי שהוא לרך יהירא ואפשר שהוא פירוש למה שאמרו נפרק מי שמתו )כד ‪ (:‬שלא יניח ידו‬
‫יניח ידו על צדו סנטרו כמו סטרו כמו צלע והנו"! יתירה כלומר שלא יניח ידיו על כסליו שנראה שעומד בקלוח ראש • נ ויש גירסא אחרת בזה ואכתגנה בסימן צ״ז בס״ד‪:‬‬
‫‪$‬ין )<ך‪ $‬יאחוז בידו תפילין וכוי בפרק תי שמתו )בג‪ (.‬ונס״פ לולב הגזול )מא ‪ c‬יפירש״י תפילין וס״ת מפני שטרוד במחשבתו שלא יפלו מידו ויתבוו ואין דעתי‬
‫מיושכת עליו כתפלתו וסכין מתירא שמא יפיל ויתקע לו ברגלו וקערה מלאה ומעות שלח יתפזרו וככר שאס יטל יהיה נמאס ‪ .‬ואמרינן בס״פ לולב הגזול‬
‫דאמימר הוה מצלי ולולב כידו יאיתיבנא מהא דתניא לא יאחו נידו תפילין וכי' ושני התם לאו מצוה וטריד בהו הכא מציה נינהו ולא טריד בהו ופירש״י לאו מטה לאומי!‬
‫והויין עליו למשא לפיכך טרוד במשאם וננד עליו משאם ושמירתם הכא נטילתו ולקיחתו מציה היא ומתוך שחכיכ מציה עליו אין משאה ושימורה כבד עליו ולא טריד‬
‫ולפי זה שאר דנרים שאין כהס הפסד אס יפלי מידי מותר להתפלל בעודן כידו‪ :‬וה״ר יונה כתב כפי מי שמתו דאית דמפרשי דםטן וקערה וכל מ י דנקט לאו דוקא‬
‫אלא אורמא דמלתא נקט יה״ה שאין לי ליטיל נידו שום דנר בשעת התפלה אלא לולב בלבד דמשום מביבי מצוה לא ימעט כזה כוונת התפלה ‪.‬‬
‫‪ * 1‬כ ת ‪ 2‬נת״ה דס״ת דקתני לאו דוקא דה״ה לכל כתבי הקדש ואפילו חחזוריס וחפלות ועם כל יה החיר לאחוז מחזור או תפלה נידו להתפלל נהם‬
‫דכיון‬
‫דרכי משה‬
‫הוא המנהג ‪ .‬ונחב הרוקח וכשיחפוץ לד‪.‬ת»לל ילך לפניו ג' פשיעות רכח־ב ג׳ הגשות למגלה ויגש אברהם ‪ :‬ייגש יהידח ‪ :‬ייגש אליהי ענ״ל‪) :‬ב( ונפי אין עומוין דף נח‬
‫ע״א פי' הר״י הא דאמר־נן המתפלל צריו שיהיו עיניו למשה ולנו למעלה י״ל שיחשוב בלבו נאילו עומד נשמיט ויסיר מעליו נל חעגוגי העולט הזה ונל הנאוח הנוף כמו שאמרי‬
‫הקרמוניט כשתרצה לנוי; פשוט נשמתך מעל נופך ‪ .‬ולאחר שיניע לוה יחשוב נ״נ באילו עומר למטה בנייה מפנישע״י וי תפילהו רצויה ענ״ל ‪) :‬ג( ועל דיו האמה הוא רפו להגביר‬
‫ולי נ‬ ‫טרח הרחמים על מרת חרין והמשניל יבין )ר( ונבל פנים מהו לבל ישיט יו השטאליח על יר הימגיח בתפלתו לטוו הנרמז ‪:‬‬

‫פרישה‬
‫שני המקיאות הללי צרין ליחן עיניו למטה ולבי לתעלה • ואיח הא אתוינן כפרק אין עומוין‬ ‫כ מ ״ ש מ ה ר י י א ו״ל נ ם מ ו ן מ ש ו ס ד ה כ ל מ ו ד י ם שעיקר ה ג י ע ם דכיון ה ו ג ל י ס ה ו א כ ו י ל ה ס י ר‬
‫‪,‬‬
‫אשיר להתפלל אלא נניח שיש נו חלונות ונתניהו רניט לעיל בסי׳ צ' ופירש" הטעם וישים‬ ‫ה ת נ ו ע ה ללמות למלאכיס א ל א שמיו כ נ ה נ י ס ם״ל היאיל ־ ה ת פ ל ה ה י ח בייקיס ק י נ ן ננליה‬
‫‪,‬‬
‫שהחלינית גורמים הניונס שהוא מסתכל כלפי פמ־ם ויכנע לנ כבי נתנ מהיי״א שאינו ריל‬ ‫ו ב ר י ס נ ח ״ ש נ ס י ' כ י ח י ה כ ה נ י ס ב ע צ מ ן שהי• ה ־ ל נ י ן ע ק ב נ צ ר א ג ו ל ל נ י ח ש ד ה ו ה כ ו י ל ה ש י ת‬
‫שיה״ עיניו מלויוי למעלה נל ומן התפלה חלא ו״ל ש»נ ורן עירה אם יסתכל כלפי שמים‬ ‫ק צ ת ל מ ל א כ י ם ל ה ס י ר ה ת נ י ע ה מ ה ן נייח׳ ו א פ ש ר ויכיוין ו ע נ י ‪ :‬ה י ו צ י י נ י [ ל ה ת נ י ע ע ׳ ל ע ל י ת‬
‫יננע לננו ע ״ נ ‪:‬‬ ‫ל פ ת ו ת צ ו ה ה כ ת י ג ל י ו ע ט ה ת נ י ע ה ע ל ש כ ת ע ט ל א ה י ת ה נ ר א י ת ו״ש ל ח ת ע ל ה מ ו ע ל ו ת אשר ל א‬
‫‪ 10‬נשא לננינו אל כפיס כתנ ה ד י יונה ועיקר הפירוש הוא שמפני שהוון המתפללים לשטוח‬ ‫ח ג ל ה ע ד ו ת ן עליו שקי ה ל ח מ כ נ ם ׳ נ ו ה י ה ת ג י ר כל כ ה ן ייש"׳ ב פ י ' ה ח י מ ש ע ״ פ ה ג מ ר א כ ת נ‬
‫נפות ידס לנקש מהשי׳ לכך אמו שלא ניויס לנו ׳נקש אלא שישא לננו אל ידיו‬ ‫ש מ א ה י ה ל ו מ ה ק צ ת לגלוי ע ר ה ו ל ע י ל •ניל ל ה ״ ת שמיש המישיש ו ת י י ע ה שאין א נ י ׳כילין‬
‫למין ולנקש ננל לכנו אל אל שנשמיס‬ ‫ל ע מ ו ל ח מ י ו נ ש ל י מ י ת ה ע כ ו ר ה נ » ל א כ י ס ו ה ו ה ת י כ ה ׳ ה ג י ל י ׳ ע מ ה ׳ א י ן שיהיה כיונו ל מ ע ט‬
‫‪ CO‬וחין עיני ולבי שס וגו׳ פי׳ נ מ ת המקדש­‬ ‫ה ת נ י ע ה ו י מ ה ל מ ל א כ י ם נ י א ׳ ל א נ ש י וכליגי א מ ו י ח י ת ל א מ ר שיפיס ב ת פ ל ה כ מ ל א כ י ם ה ו א י ל‬
‫ות( חימנית על השמאלית ויל נ״י מסברא דנפשיס כתב כן ואפשי שהוא רמו‬ ‫ו ה נ ה נ י ם ע צ מ ן ל ש ״ י ה מ ל א כ י ם נ ת כ ״ ג י י ח ר תיור כ כ ה נ י ם כ י ו ן ו ב ש ח ר כל ל נ י מ כ ו ו נ י ן נ ת פ ל ת י נ •‬
‫להכניע יצרהיעשהואנרמו נצו שמאל ועיר האמת כוי להגביר מות הרחמי' עלמות הדן ו״מ ‪.‬‬ ‫כ ע נ ו ו ת ה נ ה נ י ס ‪ -‬א י ‪ :‬נ י ה מ ״ ש נ שכל ל ״ ה ח ב י ח י נ י נ ־ נ ת ט ל ה ל ' ג מ ר א י י ל ן ו ח ח ״ כ ה נ י א‬
‫וכתנ מהרייא שהנל כמנהג המקוס לובי לפני סמלו עיין מ״י שכתב נמה מנהגיס נסמון ‪:‬‬ ‫ה י ר ו ש ל מ י ו מ ה הש‪-‬וי ש כ ת ב נ כ ש נ י ס כאילו י ג ל י ה ן ש ין ומיושב נ מ ׳ מ ״ ! נ ש י ' נ י ס ו ה ש י ח ו ת‬
‫)ט( ן ל א יניס ידיו על מלנ״ ונסי' ציו נתב שלא יניחן על סנטרו ועיין נניי שכתנ גירסות‬ ‫רגליי מ ה נ י ם ו א ע י ג ו ג ס ל נ י נ ו כ ו ו זי ה י ה נ י מ נ כ י י ת ל ״ י ל ד י ו ן נשיו׳ ר ג ל י ס מ ״ מ ש י א י ל‬
‫ופיויזיס ונראה שרביט תופס חומיות כל הגירםות ופירושם ומש״הנתנ תריויהו‬ ‫ו ה כ ל ע י ל ה נ ק נ ה ח׳ נ ״ נ וק״ל‬
‫סי׳ צו ג א ( ו ל א ם ' ת נורועוכתנ מיה ה״ה כל כתבי הקודש וס״ת נקט משוםלבוק התנאי'‬ ‫חד א מ ר כ מ ל א כ י ס ש ו ח ומשייט צרין ל נ ״ ן ג ״ כ נ ק ו ו ש ה ת ״ ה‬ ‫‪(0‬‬
‫לא היה להן בכמנ כ׳ אס ם״ת ‪.‬‬ ‫ל ד ( כאילו ר ג ל י כ ם שויס וחיו כ ת ב י ׳ ש י י י מ נ י שהרי נ כ א ן ל א ה י ו שיין א ל א‬
‫‪ (O‬מפני שלנ׳ עליהן פירש"׳ תפילין ס״ת מפני שטייר נד‪-‬חשיתו שלא יפלי מידו ויתנוו‬ ‫נ י א • ; כאילו ה ן שייין מ ״ מ ה ל ׳ מ ג ו מ ג ם שאין כ ח ן שי ־ ו ה כ ע ס ש צ ו י ן לשש י ת י ג ל ״ נ ת נ ל י ״ !‬
‫וסכין שמא יתקע נרגל״ וקערה מלאה ומעות פלא •תפווו ונכר שאס ׳פול יתאם‬ ‫שנסתלח ממנו ה ת נ ו ע ה לנרות ל א להשיג ש ס ח נ ן י נ ל ע ו • ה ע ״ נ כ " כ ת נ טנוס שכ״ן‬
‫ויי׳ כיי רכל הגי לחי דווקא דה״ה שאי דנר ג״כ אסור ליטול נשעת התפלה אלא לולנ נלכד‬ ‫ש מ ו נ ו ע ס ה ש כ י נ ה צ ר י ן ל ס ל ק כל מ מ ש ב י ת הגין‪ .‬יולנו י ל י ״ ת כ ת י ל ' ה ו א י ל א ן ‪-‬‬
‫התירו משים חנוני מציה לא ימעט עבור וה כוונתו נתפלה ‪:‬‬ ‫ו כ ( שיהין עיניו ל מ ט ה ל א ר ץ כו׳ נ פ ר ק מ צ י ת ח ל י צ ה ו ף ק׳יה ע נ כ ת י ב ס ח ו ח מ י ו ה י ע י נ י‬
‫‪ 10‬מותר לאמו‪,‬׳ ניוו נוי נ ת נ נחייה דה״ה מותר לאחוז מחזור או המפצה נידו כוי‬ ‫ולבי שס ו כ ת ו ב א ח ל א ו מ י נ ש א ל נ נ י נ ׳ א ל כ כ י ס ו ה ע ל ו נ ג ו ו י ח נ י • ש י ת ק ״ ר ׳‬
‫להתפלל‬
‫חרושי חנהות‬
‫צ ך א ול״נ דאפשי שרביני טמן אמ״ש בראש השי' ויבוין רגליו זא״ז »הוא כמ״ד נםלאבים ולא הניא הירושלמי אלא ללמור משט שהטעם הוא משום רכך דרך העבודה להשוות‬
‫הרגליפ ו ה א הנהנים במי נ; היו משווים את רגליהם בשעת עבירה וכן מ ש רבינו בסימן צ״ח והשוואות הרגליט נכהניט בשעת עבודה אינו ו״ל עקב נצר גודל בנהגים‬
‫אלא ריל שההפלה שהיא נמקים עבורה צריבת השוואת תלים בעבורי‪ .‬אבל הכיי; לעילם היא ואייו כמלאכים ואפשר שטעמו משוט רכהנים בשעת הילוך לא היה אפשר להפ לנוי!‬
‫אלא עקנ נ צ ו גוול אבל התפילה שהיא נעטיוה הניון הוא שיהיה ‪:‬א׳'‪ :‬בעמידה )מהרל״ח‪ (.‬ועיין דרי פ ונייח ‪ :‬נ ואפשר שנן הוא הדרך כשעומרי! לפני מלו להניח היד יפנית‬
‫יל״נ‬ ‫על השמאלית )סהרל ח ( ‪ :‬ג עס״ש בטמוך נםימן צייו טק״ב )ס‪«:‬רל ‪(*:‬ה‬
 ‫פז‬ ‫פ ח‬ ‫אורה היים הרכות תפלה צז‬ ‫ביי‬
‫לטון שאינו אוחז אותם אלא נלי להתפלל נלייק ליכא למימר שלבו טרור עליו כמו לגרים שאין בהם הפסל אם יפיל מיליי מיתר לספק טלי יקשה למסיפא משמע‬
‫גני אומז תפילין נילי אי ס״ת נוחנט להתם איט תופסו רק לשמירה ולא לעשות איפנא לוקא לילנ לאינא מציה הוא לשרי אנל נל שאר לברים לליק בט מציה‬
‫נהם מציה ענשיי אנל הגי מאיל יתופסם לשם מפלה עצמו נלי להתפלל נעיין אסיר אפי׳ ליבא הפסל ויש לומר לשאר לברים ללינא נהו הפסל סשינוא לשרי‬
‫ובדיוק יפה אין משאם בבל עליי ולא טריל ללמי ללולנ משום ללקימתי מציה אמרינןולולנ איצטרינא ליה לסל״א לבלילב נמי טריל לילמאיפולמילי ויפסל קמ״ל לאעפ״נ‬
‫שרי לטין למצוה סא לא טריר נך נראה‬ ‫למתין שמטב עליי אין משאם ושמירתם‬
‫ננל עליי ילא טריל ע״נ ינן לעת ה״ר צ ז ) ( ן ^ א יגהק ויפהק ואם עשאו לרצונו הרי זה מגסי הרוח מפי׳ רש״י אנל הר׳׳ריינה נתנ לי״מלשים‬ ‫א‬

‫ואם צריך לעשותן מתוך אוגס יגיח ירו על פיו שלא לבר אין לי לספיס נילי ימי לנקט לאי‬ ‫יינה שמיתר לאחת מחזור יתפלית טלי‬
‫נשעה שמתפלל שאפילי ליעלי אחר שהתחיל תראה פתיחתו ולא יגיח ירו ע ל סגטרו כדרך גסי הרוח ואסיר לו ליקא אלא לאירמא למילתא בעלמא‬
‫נקטינהו ולא נהירא ועול גיל לגי חלוקים‬ ‫להתפלל התיר נמו שאנתונ נסימן שאחר‬
‫לרוק אם אפשר ל ו ואם אי אפשר לו שלא לרוק מבליעו בכסותו נלנר נל הני לאינ' טירלא לנייון נתבי‬ ‫זה נס״ל‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫צז ו ך א יגהק ייפהק ואם עשאי ואם הואאיםטגיס ואינו יכול להבליעו בכסותו זורקו לאהריןננ( או הקלש אי נמי התק נגיפי אי הפסל ממון‬
‫לרציני הרי זה מגסי הלוח לשמאלו אכל לא לפניו ו ל א לימיגו ואם כינה עוקצתו ימשמש אסור לתפסן גירו ואם תפסן צריך לחזור‬
‫ולהתפלל ילילג למציההיא ילא טרילמיתר‬ ‫פשוט בסיס מי שמתי )נל•( יפירש״י‬
‫גיהוק • פעמים שאלם מוציא מגיפו לפיו בבגדיו להסירה כדי שלא ת ת ב ט ל כוונתו אבל ל א יסירגה בידו ואם לנתמלה ושא׳לנרים ללינאמציהילאטריל‬
‫לנתחלה לא יאחזנו נילי ינליענל יצא‬ ‫כולו‬ ‫נפל‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫אבל‬ ‫לההזירו‬ ‫בו‬ ‫למשמש‬ ‫יכול‬ ‫ממקומו‬ ‫טליתו‬ ‫גשמט‬
‫נפיחה יריחה נריחהמאנל שאנל • פיסק‬
‫יא״צ למייל ילהתפלל והני נקטינן ‪:‬‬ ‫י• ״‬
‫אינו‬ ‫»‬ ‫מיד מלקוחי! פותח להיציא ריח הפה‬
‫מלא נאלם שחצה לישן אי שעומל משינה ייש שלורשין גיהק נוטריקון גו הקים ןזן ירא* יגהק יני׳ נפי מי שמתי המגהק יהמפסק ה״י מגסי הרוח וחותני׳‬
‫מלא״ר חניגא אני ראיתי את רני שגיהק ופיהק ונשהי׳ מפהק הניח‬ ‫פיהק פה הקים והנה לפי' ראשון גיהוק נלע״ו ליגיללא״ר פיהק מסטיוא״ר ילפיחש‬
‫שט גיהק מעיו לישפירי״זאר ופיהק נמו לפי׳ ראשי!‪j£} :‬״‪ W‬רטט ואם צריך ילי על סנטרי פרש״י מגטין נלע״ז שלא תראה פתיחת פיי ימשני ל״ק נאן לאונסי‬
‫ולא יניח ילי פל סנטה נ״נ הרי״ף יפי׳ רניט לסנטרו טא‬ ‫ג"! שם ינשהוא נאן לרצוני‪:‬‬ ‫לעשותן מתיך האונס יניח ילי על פיו שלא תראהפמימתו‬
‫נלרך גסי הרוח שמניח ילי על לחיי רסמוך לחיי על ילי‬ ‫מפהק יניח ילי על סנטירי יפירש״י סנטח מנטין נלע״ו שלא תראה פמימס פיי לחי התמתון‬
‫ורן״ען ולא ינימ ילו על סנטרו נלרך גסי הרומ על מה שנתנתי נסמוך נמנ לטיט מנטק נלע׳׳ז אנל הרמנ״ם פי׳ סנטרי נחו סטרי יר״ל שלא יגיח ידיו על‬
‫נמ״ננסין> סי׳ צ״ה ע״ש נל זה נתנ נ״י וסיבר רטט לנל הפי' הן אמת‪:‬‬
‫הרא״ש שהרי״ף גירס לא היה מטח ילי על סנטח נשעת מפלה חפגי חלציו 'ש‬
‫שגראה עסי הרימ יא״ת היאך רטט מינה שטרא לט תרי שבסמוך נתנ שאס וא^ןף לו לרוק וטי שם א״ר חנינא אני ראיתי את רני שרק ט׳ רש״י רק‬
‫ע״נ קרקע ותיתנינן חלת״ר הרק נתפלחי נאלו רקנפני המלך וחשני‬ ‫צריך לפהק יגימ ילי על פת ווה נגירסס רש״י שהיא ינימ ילי על סנטרי יאמ״נ נחנ‬
‫ילא יניח ילי על סנטרי נגירסח הרי״ף דיל לאע״ג לסנר שגירסח הרי׳׳ף עיקר ל״ק אמר נלרנ יטלא לאמר רנ יהולא היה פומל נחפלה ונורחן לו רוק מנליעי‬
‫מימ נשמפהק צריך להגימ ילי על פיי מלאימא נירישלמי פ' מי שמתי א״ר חנינא נטליתי יאם טלית נאה היא מנליע נאפרקסותו)פרש״י סולר שנראשו וני ראפין‬
‫אני ראיתי את רני מפהק ימעטש וניתן יליו על פיי ינתניהו שם ה״ר יונה יהרא״ש תלויין בפניו( רבינא הוה קאי אחורי דרנאשי נזדמן לו ריק פתקיה לאמיריה א״ל‬
‫אנל קשה למה לו לרטט לנחינ ילא יניח יליו על סנטרו מאחר שננר נתנ בסימן לאס״ל מר להאדא״ר מבליעו באפרקסותו א״ל אנינא דעתאי ונראה דהאדמייתי‬
‫לה נשם הרמנ״ם ואל יניח ילי על חלציו א ואפשר שרטט איט מפרש *טריתלמולא הך עובדא דרנ אשי היא מסקנת התירי־ן דלא קשה ארבי דרק ע״ג קרקע‬
‫סטרו נמו שנתנתי נסי׳ ציה ללעת הרמנ״ם אלא מפרש לסנטרוהייט לחי הממתק לני הינא לרנ אשי רק ע״ג קלקע ביין לאנינא לעתיה רבי נחי להיה רק ע״ג‬
‫קרקע איסטניס מה‪:‬‬ ‫ינן פירש״י נסוף מטת)ב •( על פאות הוקן יאחת למטה שער שבק השנזלת נאמצע‬
‫או לשמאלי ה״א נירישלמי ונתנהר״י להיכא לאי אפשר ליה לאסיריו אף‬ ‫הסנטר שלועזין מנטין יכן פי׳ גינ בפרק מי שממו לסנטרו הייני מגטין ילפי פירוש‬
‫לשמאלו מיתי עניל ומביאו ב״י ינראה שיהי לעת רנינו שנמנ לאחריו‬ ‫זה על גירסת הרי׳׳ף ה״ק לא ינימ ידו על למיו ויסמוך למיז על ילי שק לרך גסי‬
‫הריח לעשית ונן מצאתי שנתנ רטט יחחם ח״ל ודיי גריס לא יניח ידו עלםנטיח אי לשמאלי להיןליס לאחריימקמי לשמאלי לאורייי לאין לזרקי לשמאלי אלאנשא״א‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫מקרא נמילי״א ל** ו א ש ן ף לי לרוק אם אפשר לי!ט' עד זורק ליה לאחוריו יק הקלים לפגע לימיני יאמר אנל לא לפניי ילא לימינו נלומר לא‬
‫)שם‪ (:‬ינסנ הרמנ״ם נפ״ד זורקו מנעי' ללפניי אסור אלא אפילו לימינו נחי אסור לאורייי לאס א״א לי לזרקו לא‬ ‫לאחריי פשיט נפרק מי שמתי‬
‫טדי לאחוריו ואפשר דידי לאי דיקא דה״ה שהיפך פניו לאחוריו ורוקק וייתר נראהלאחוריו ולא לשמאלו יזרקנו לימין ולא חרקני לפניי אא״נ לאי אפשר לזרקו גם לימין‬
‫לימר לדיקא נקט זורקי טדי לאחריי אנל לא יהפיך פניי לאחריו וירוק שק דרך להא פשיטא לאם א״א לו לזרקי אלא לפניי לצריך לזרקו אף לפניי כיון לא׳׳א לו‬
‫גסי הרוח ינן מצאתי שנתנ ה״ר מטמ שהרמנ״ם מפרש פתקיה לאחוריה פאמרי להתפלל נלא רקיקה וז״ל הרנ נהגהת ש״ע יאם אי אפשר לזרקו לאסיריו זורקו‬
‫נגמרא גני ריק נמי פתקיה ת׳ פרסי אבל לא נסיו משוס קלות ראש ע״נ אנל קשה לשמאלי אנל לא לימיני ינ״ש לפניו לאסור ענ״ל יהיא מלנרי הריי ינלפיי ללפניי‬
‫לי למשמע שהאסטניסית שלו היא שאין לעתי סיגלת שיהא ריק חינלע ננסותיולימיט אסיר אם אפשר לאחורמ אי לשמאלי אנל היכא לאי אפשר שרי אף לימיני‬
‫א״נ היאך אפשר שהיא איסטניס מלהנליע הליק מסיתו ואימ איסטניס מליגע בי ינן לפניו שרי אם א״א גם לימיני • ינתנ נ״י שהר״י נתנ רלשמאלו פיחש ימיט‬
‫נילי ‪ .‬יאפשר לזורקו נילי לא שיגע ילו ברוק אלא ע״י סילר ינראה שאם אין נילי שטא)שמאלו( של הקניה בלאמר גבי ג׳ פסיעות והר״י אמהנ נתב למלנרי רטט‬
‫סילר יהיא איסטניס מליגע ני נילי זורקו נפח לאחוריי • אנל היר מנה פי׳ שמהלא חשמע נן אלא ימין ושמאל לימה קאמר והוקשה לו מ״שמלין ג' פסיעות שחולק‬
‫נטל‬ ‫שאמרו שאם הוא איסטניס זורקו לאחיריי אין האסטניסית מפני שהרוק מינלע‬
‫ננסית! אנל האסנמיסית שיש לו הוא שאיגז יטל לשהות עצמי על שינליעט ננסיתו •‬
‫ימפרש נירושלמי שהטעם שהתירו ל! לרוק נתפלה נלי שיהא טסי נקי נלומר נלי שלא יצער נתפלה ונמצא טחל ונ״כ הרמנ״ם יגס ה״ר יינה נתנ אם איני יטל‬
‫לעמיל נלא רקיקה חותר לי לחח שייתר טינ היא שישנ בנקיות משיהיה נקיצררוח יניון שאיט עישה לרך גאיה יטיול מיתר לרוק בלי שימין ליבוה נראיי ‪:‬‬
‫)'‪ W'fo‬רטט אי לשמאלו אנל לא לפניו ילא לימיט פשיט נירושלמי פרק מי שממי • ומשמע לנאורה ללאמיריי ולשמאלו שוים הם ינן נלאה מלנרי רטט אבל‬
‫מלנרי ה״ר יונה נראה לטנא לאפשר להק לאחריו איט רוקק לשמאלו שנתנ על טרושלמי ולמלט לטנא לא״א ליה לאחוריו אף לשמאלו מיתר ינתט‬
‫פול תלמילי ל י ר יוגה ולנאירה נראה ללאי שמאלו לוקא אלא ימיט שטא שמאלו של הקניה נלאמרינן )יומא נג •( גני שלש פסיעוח ‪ .‬ירנינו הגליל חהר״י אגיהב‬
‫ז״ל נתנ למלנרי רטט לא משמע נן אלא ימין ישמאל ליליה קאמר יהיקשה לו חאי שנא חלק ג׳ פסיעות שחולק נטל ייתר לשמאלו מפני שהוא ימין לשטנה‬
‫יהניח הלנר ב נצריך עיק‪ :‬ימירי אני מהר״ר אפרים קארי זיל נתנ שמעתי שהטעם מטם לטון לקי״ל)סונה ה •( מעילם לא ירלה שנינה למטה מיי א״נ אין השנינה‬
‫נגגד המתפלל ילפינך מלקי נגיד לימין דיליה ברקיקה שהיא בשעת התפלה אבל נששסע ג' פסיעית האלם מרמיק עצמו ממקום תפלתו והיא נעל השנינה ילפינך‬
‫טמן שלום לשמאלי תמלה שאז הוא מגל ימינו של הקניה)א(‪ :‬והרמנ״ם לא הזניר אלא זורקו לאחותי נלנל ינראה שטעמי משום לטח לנתלמילא לידן לא נתנ אלא‬
‫‪:‬‬ ‫דכ‬ ‫נ‬ ‫שמא‬ ‫‪55‬‬ ‫שגא‬ ‫דלי‬ ‫‪6‬ב‬ ‫מ ר י‬ ‫א‬ ‫ש ר יא‬ ‫מ ש מ ע ד‬ ‫ח י ר י י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫ל ל י ל ^ ^ י ^ לייי' ^ י** ל ל י י"ל ! ^ " י ‪ f3|3‬ה״ר יונה שמשלו אם יהיה נניה מנן או גמי‬ ‫^‬ ‫' יי ? ^‬
‫שאיני מתפלל שביק שחשנ שם א״צ לשפשפו‬ ‫אין לו נשעת התפלה לריק עליי ולומר שסא נמי ניסר שאין המנן אי הגמי מיעיל אלא לענק ישינת נ״ה נשעה‬
‫שהרקיקה עצמה מיתרת יאטלי שפשיף א״צ אלא מלרך מיסל נלנל אנל נשעת המפלה שאסרו לרוק אין לי לעשות נשום ענין אלא נשהיא אטס ילאחריו או לצל שמאל‬
‫נלנתנינן עניל)נ(‪ :‬ו א ת נינה עוקצת! ימשמש ננגליי יטי נפרק מי שמתי א״ר חגיגא אני ראיתי אמ רני שגיהק וטי וממשמש מגלי אנל לא היה מתעטף יפירשיי‬
‫נינה העוקצחי אנל לא טה מתעטף אס נפלה טליתו נשהיא מתפלל לא היה טטלה ומתעטף שלא להפסיק לגדי מילי נינהי זהתיס׳ יהיר‬ ‫ממשמש מגלו להעניר‬
‫מנה והרא״ש נתט פירש״י ונתנו עול פרימ ט' למלא מילמא היא פי׳ היה ממשמש נעלו ומחקט שלא יפול מעל ראשו אנל אם נפל לגמרי לא טה מתעטף נו רחשינ ליה‬
‫הפסקה אם מתעטף נחן שנפל לגמרי אנל לתקן קצת שלא יפיל לא הוי הפסקה ונן נראה שמפרש הרי״ף שנסב יאסור להחעטף ולהניח ילו על סנטח ולא‪TOD‬שמחשמש‬
‫נמלי ואם טה סינר נסרש״י היל לטמט להשמיענו שלא יסיר הנינה טח אלא ממשמש נמלו נלנל אנל לפי' רטנו מננאל לא היצרך לנסני למאחר שנתנ‬
‫ללהסעטף אסור ממילא משמע לעיטיף ליקא היא לאסיר אנל משמיש שרי ימאהר שהחום׳ יה״ר יינה יהרא״ש נימי נ׳ הפירישים נראה שהם סינרים שיש לחיש ללנרי‬
‫שטהס ילנן נתנ רטט ג״נ נ לנרי שניהם לפסק הלנה ונפרק נ׳ נזיחם)נט •( גרסינן נעא מיניה רנ מרט מייא מהו ונו' אינא לאמרי לתפלה נעא מיניה נעלי‬
‫מאי א״ל אסור ילית הלנתא טומיה ‪ .‬יפירש״י מט למוך מגלו נלי שיפלו נינים ממגי • ילית הלכתא ניותיה לטין לאיט טגע גנשרי מיתר‪ :‬ינתנ ה״ר יונה לנק‬
‫לאסיר להתעטף נעילי מחפלל נראה שאין ראיי ליקח תפלות ולא שום לנר אמר משעה שהתחיל להתפלל ואפשר שבתפלית טין שהם לצורך התפלה אם הכינם‬
‫מססלה נמקים שילוע אצלו שיהיו מיננים מיתר)ג(‪ / " • :‬ד ל׳ר יינה נפרק מי שמתי לגרסיק נירישלמי נהטא פירקא נל עמא מוח נהלין דרקיק איגטליין לי אסיר‬
‫שלנרי‬ ‫יפי' רניט שמיאל הנגיר שרצה לימר‬
‫דרכי משה‬
‫ול״גמאוור ש א ס ו ר ל ר ו ק ב ח פ ל ח ו א מ ל א לאיפטניס ל א רזיו ליזוויר‪ .‬ב ר ק י ק ח שהשביגה גנרי כ י א ו ר נ ה ע״י רקיקתי שניגר‪ .‬מ ט ח ל ק ח מ מ נ ו י ל נ ! ל א יריי‪ ,‬ל ש מ א ל ו נ י א ץ‬ ‫צז)א(‬
‫השט ל ג ג ו • ע י נ י ו ‪ .‬א נ ל נ ש פ ו ט ע לאחוריי נ ׳ פםיעית כ ת ל מ י ד ה נ פ ט ר מ ר ב ו וניטל רשיח מ מ ט ‪ .‬א*כ ם ש י פ השכיגת מ ג ד עיניו ולבן ח י ל ק כ ב ו ר לשמאלי ליסין השכינה שהיא‬
‫לנגדו כג״ל ‪ ) :‬נ ( נ ת ב בא״ו שאף ש ל א ב ש ע ח י « פ ל ה אטיר לריקלפגיו א י לימיני ד ק לאמיריי א ו ל ש מ א ל ו ‪) :‬ג( כ ת ב בא״ו ו א פ ו ו ל ה פ י ד בידי נ י נ ח ה ע ו ק צ י בשעוז ה ח ג ל ה א ב ל ש ל א‬
‫ב ש ע ת ה ת פ ל ת ס ו ת ר ליטלה ילזוררך‪-‬בב״ה ם י ו י ד ה ו י א ר ק י ק ה ר א ט י ר א ב ח פ ל ה ושרי בב״ה ש ל א צ ש ע ח ה ת פ ל ה ‪:‬‬
‫ועייל‬

‫פרישה‬
‫להורות נ ו ק י ק ם שהשכינה ע ו ו נ י א ו ו נ ס ע״י ו ק י ק ת י שנינה מ ס ת ל ק ת ממנו ולכו ירוו! לשמאלו‬
‫ני אין השם לגגו עיניו אנל כשפוסע לאסוויו ג״פ נמלמ־ו הנפטר מונו ונושל ושית ממנו א״כ‬
‫משים השטנה נגו מיניו לנן סולק נכוו לימק השנינה שהוא לנגווענ״ל והיותו נואס משוס‬
‫ונשעת וקיקה פונה עצמו מהשכינה נאום המונו עסטנירו ונטעה שווצה למק פונס ממנו‬
‫למ יותו טונ לריק לצו שמאל שהיא יו נסה משא״נ גני ג׳ פסיעותיו שהוצן לאחוויו ננויעה‬
‫ונפשו מלפני ונו ואומו שלוס נמ״ש לקמן םיי קנ*ג ומונו עם השנינה נשעה שמוט לשמאל‬
‫ולימק ואומו עושה שלום גמוומיונו׳ לנן פוין> ניפי להשתחוות לימי( השנינה שהוא שמאל‬
‫המתפלל ולפיו א״צ לטעם מעולם לא יווה שנינה למטה מעשוה ואף אם יווה כיון וא״א‬
‫של‬ ‫לעמוו כלא וקיקה עוין> טפי לוקוק לשמאל וק״ל ‪:‬‬
‫להתפלל ניון ואינו אוחוס א ל א נ ו י להתפלל כדיוק ו ל א א ס ו ו אלא כשאותו ס י פ נזויעו א ו‬
‫‪1‬‬
‫תפילין ניוו שאין עושס מצוה נ ק ותופסן לשמיוס בעלמא ‪:‬‬
‫סי' צז )א( ולא יגהק ילאיפהק נו׳ גיהוק פעמים שאום מוצא מגופו לניו נפיהה וויח‬
‫נויח המאכל שאנל פיהק חין מלקומיו פותח פיו ל‪-‬וציא ויש נאום‬
‫שרוצה לישן או שעומו משינם י וש״י נונימ לן> ע*‪ 1‬מיא ;‬
‫) נ ( או לשמאלו נתנ נ״י ושמאל דל לשמאל »שנינה שהוא ימינו אנל מינוי ונינו לא‬
‫משמע הכי אלא שמשלו ווקא ואעיג שהוא !מק סשנינס מ״מסא מ״נ לעולם לא‬
‫יווה שנינה למטס מידו לפיכן חלקו »וד לימין ויויס משא״נ גני פסיעומ לאחוריו • נ״י‬
‫בשם אניו ע״ש ודל ו״מ ולי נואה מאמו שאסוו לווין בתפלתו אס לא לא־סטניס לא וצו‬

‫הדושי הגהות‬
‫צז א‪-‬יל׳ינ שדבינו נ ר א ה ל י נ ל ה פ י ח ש י ם ייוגידטוח א מ ה ל ה ל נ ה שכל שהוא ו ר ן נשות ה ו ו ח ל א יעשנו ) ם ה ר ל ״ ח ( י נ ״ ב ה ב ׳ י ח ; ב שמעתי ש ה ט ע ם ה י א שבשעה יןחפלד‪ .‬ה ש נ י נ ה‬
‫ה י א ב ר א ש ה מ ת פ ל ל י ג ס פגי השניגה היא ל ע ר מ ק י ם שפג׳ ה ם ח פ ל ל ע י ס ד יאיכ שמאלו היא ש מ א ל השכינה נ ״ נ אבן ב ש ע ה שנפטר מ ה ש כ י ג ה א ו פגי השכינה נ ג ג ד פ נ י ה מ ת פ ל ל‬
‫נ ר ו ץ ה ע ב ד ש נ פ ט ר או שמאלו ה ו א כ נ ג ד ימין שכינה ולכן ח י ל ק א ו כ ב ו ד ל ש מ א ל י ) פ י ז ו ר ה ( ה ל ק ‪9‬וישה ו ב י ת ו ט ״ ו ‪ :‬נ נ ר א ה ד‪0‬״ל ל ד ב י ט ד א ף לרש״י א פ ש ר ל פ ר ש בן ד ד ו ק א‬
 ‫כיי‬ ‫אורה היים הרכות תפלה צח צט‬ ‫ביח‬
‫כביד יותר לשמאל! מפני שהיא יייין דשכינה )הכית הדני בצ״ע עכ״ל ילפע״ד דאי! שלכיי הכל היכא שחקק כמו המטייל הוה שאיט עושה לצורך אסור ויש שנורסי(‬
‫כאן קושיא דיג' פסיעוח שחולק כבוד לשכינה הגו! היא שיחליק כבוד נתאלה לימינו איצטלק ומפישיס דר״ל כולי עלמא מוח שאס הבליע! באצטליתו דהיינו הבגד העליק‬
‫דהקב״ה דהיא שמאל דידיה אבל רקיקה שהוא דרך בזיון אס ידקדק לרוק לשמאלו כיי! שהרוק נראה אסיר ‪ :‬ך ו ך לי משיי של ד׳ קבין על ראשו וכי' ביייתא כחציעא‬
‫(‬

‫הרי״ף יהרא״ש בפרק מי שמתו הנושא משיי על‬ ‫דקנ״ה נראה שאיני חישש לבייון דשייאלי של הקלה הלילה וחם על כן אל יעלה פרק המקבל)קה‪(:‬וכתבוה‬
‫כתפו והגיע ומן תפלה פחית מדי תנין‬ ‫בדעתו בשעת רקיקי לא לימיני ולא לשמאלו‬
‫דהקב״ה כאילו אין השכינה לפניו בשעה אינו יכול י־חץר ולהתעטף בו דהוי הפסק ‪.‬־ היה ייו םשוי יג( של ד' מכשילן לאחרו! ומתפלל ד' קנק מניח על גב‬
‫קביב על ראשו והניע שעת תפייה צייך לפרקו םעליו להתפלל פחות קרקע ומתפלל וכך היא נירסת היי'יף‬ ‫שחקק וחולק כבוד לימין דידיה ‪:‬‬
‫והרא״ש ־ ופירשיי מפשילן לאמריו‪ .‬שאין‬
‫כוכדן מונע מלכייןלבו יהרמב״סגורם על‬
‫מכאן י‪ 0‬מתפלל ועודנו עליי ‪:‬‬
‫צ ח‬
‫כיצד יכי׳ י״פ‬ ‫צח מחשבתו‬
‫כיצר רתניא המתפלא צריך שיכוין לבו שנאמר ראש! ולפי נירסא וו נראה ללא אמרו‬ ‫אין עימדי! )דן!‬ ‫מחשבתו‬
‫תכי; ייבש תקשיב אזניך פירוש שיכוין פי' המלות להפשיל לאחריו אלא במשוי שעל ראשו אנל‬ ‫ל״א( ת״ר המתפלל צריך שיכיין את ליו‬
‫לשמים אבא שאול אימד סימן לדני תכין ‪ M‬שמוציא בשפתיו ויחשוב באיייו שכינה כנגדו)ב( שנאי שויתי לא כמשוי שעל כחפ! • ירכינו שלא הזכי׳‬
‫הפשלה לאחוריי ד נראה שהוא תפרש להא‬ ‫לבם תקשיב אזניך נראה דהא דאמי‬
‫סימן לדבר הוא לפי דקרא משמע דאין ביד ה׳ לנגדי תמיר ויעיר הכוונה ויסיר כל ה»חשכות המורדות אותו‬
‫דקתנימפשילי לאחריו לאו למימרא שצריך‬
‫האדם לטין לבו לשמים שהרי אמר תכין ער שתשאי• מחשבתו וכוונתו זכה בתפייתו ויחשוב כי אילו היה שיסשילנו לאחריי ממש אלא הייט לומר‬
‫שמתפלל ועולו עליי‪:‬‬ ‫לבם דמשמע אם תנין לנס אי תקשיב מדבר ייפני מלך ביו שהיום כאן ויימחר בקבר היה מסדר דבריו‬
‫כיצד דתניא‬ ‫צח מחשבתן‬ ‫הקב״ה‬ ‫באזנך כדפירש רש״י אלמא דביד הקב״ה ופנוי; בהם יפה י ב ל ינשל קיו לפני מלך מלכי השלבים‬
‫היא להכין לבבם שיכיינו יתפלה ואלמלא‬
‫המתפלל צריך‬ ‫המחשבות‬ ‫הקב״ה עוזרו לא היה יכול לטין את לני שצייך לכוין אף מחשבתו כי לפניו המחשבה כדיבור כי כל‬
‫אפ״ה סימן לדבר היא שיתעורר האדס הוא חוקר וכן היו עושי; הסירים ואנשי בעשה שהיו םתבוררים שיטי! את לבו וכו׳ בריש סרק אי! עימדי!‬
‫)לא• ( ‪:‬‬ ‫ייסכיס בדעתי לכיין כי אז ודאי הקניה ופכוונין כתפיית; עד שהיו פגיעים להתפשטית הגשמיות ולהתגברות‬
‫עוזרי כי הנא לטהרמסייעין לימן השמים רוח השב־יית ער שהיו מגיעים קרוב יימעלת הנבואה ואם תבא לו ךייזייך״ הטנה ויסיר כל המחשבות‬
‫הטורחת וטלי הם דכרי רנינו‬ ‫י‬ ‫ייחפלל דרך תחנונים כוי ושלא תראה‬
‫ראוים אליו וקצתם מדברי סמ״ק ‪:‬‬ ‫מהשנה אחרת בתוך התפייה ישתוק ער שתתבטל המחשבה וייא‬
‫עליו כמשאיי בסרה תפלת השחר תנן ר״א‬
‫אומר העושה תפלתו קנע אין תפלתי יתפלל ייא במקום •שיש בו רב־ שמבטל כוונתו ולא בשעה המבטל׳ בת‪ 21‬בא״מ צריך בשעת תשלה שיחשוב‬
‫המכניעים הלב‬ ‫נדברים‬ ‫תחנונים ונגמרא )דף כ״ט( מאי קנע א״ר כוונתו דא׳׳ר הייא בי־ אשי אמר רב כל שאי! דעתו מיושבת עליו‬
‫יעקכ נר אידי א״ר הושעיא נל שתפלתו איי יתפלל יבי חנינא ביומא דרתח פירוש ביום שהיה כועס לא הוה ומכוונים איתי לאביו שבשמים ולא יחשינ‬
‫בדברים שיש בהם קלות ראש )ג( ‪:‬‬ ‫דומה עליו כחשאוי ורבנן אמרי כל שאינו‬ ‫ס‬ ‫ת ח ט נ י‬ ‫גלשי‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א‬
‫‪ .‬״יייי יהראיש פ ‪ 4‬י רבי אליעזר אומר הבא מן הדרך א^ יתפלל תוך ג׳ ימים ן ל א יתפלל לא במקום שיש בו דבר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫י י‬
‫שמבטל כוונתו ולא בשעה המבטלת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪: ,‬‬ ‫הניאו דברי שטהס דלנתחלה צריך לקיים‬
‫ר׳ אליעזר בנו של יבי יהי הגייילי אומר אף המיצר שם‬
‫שמואל ייא‬ ‫‪' ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ע>ש‬ ‫נ ח ב‬ ‫ש‬ ‫י ה ו ‪6‬‬ ‫ו מ ״ ׳‬ ‫ש ט ה ‪0‬‬ ‫ד ‪ 3‬ר י‬
‫כיונתי דא״ר תייא בראשי כל שאין דעתו‬
‫דוה מצייי בביתא ראית כיה שברא כפג׳ הריח שמיררו רב פפא‬ ‫ר״ח דליכנן אם אימרה בלשון תחניניס דוה‬
‫מיישכת עלי! וכוי פד ככיתא דאית ניה‬
‫הרסנא א געירינין פ׳ הדר )סה ( ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אפילו דימה עליו כמשיי תפלתי תפלה עכ״ל לא הוה מצלי בביתא יא( ראית ביה הרסנא וכתב הר״םמר‬
‫הר״םמרוטנבורק‬
‫נראה דר״ח סוכר דרכנן פליגי אדיכי‬
‫ס‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪6‬‬ ‫‪TO‬‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫‪2‬‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫‪£‬‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫־זכ‬ ‫א נ י‬ ‫ז ה‬ ‫י‬ ‫א נ י‬ ‫א י‬
‫^‬‫י‬ ‫ככל ? " !״׳ "־׳׳כ‬ ‫‪,‬‬
‫יי יז ^ י‬ ‫^‬ ‫"י'י '‬ ‫'‬ ‫הושעיא והלכה כרמן ולס' י אס לא אחיה‬
‫נלשין תחנונים אפילו דיענד לא הויא ררך תחנונים כרש המבקש י פ ת ח ובנחת ר ‪ 4‬א תראה עליו במשי מיימינייח כסיד מהל׳ תפלה נשס התיס'‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫תפלה יצריך לחזיר ולהתפלל יתימה לחה ומכיש ליפטר כמגד‪ ,‬ואח־ שיעשה כל זה מובטח לו שתתקכי א י [ חולה יכול להחפלל כימי חוליו‬
‫כתבתי נםיחן צ״ד‪:‬‬ ‫לא כתנ פך רנינו ינראה מדביי רנינו תפלתו שהתפ״ה היא בכקום הק־ב; רכתיב ונשלמה פרים שפתינו‬
‫שסובר לפירוש בלשון תחנונים הייני כרש )הרשע ירי וכתיב ולעברו בנל ייכבכם וכי יש עבורה בלב אלא איזו ) ת פ ך ד דרך תחטנים כרש שמבקש‬
‫י‬

‫בפחת ובנתת ושלא תראה‬ ‫המבקש כפתה שמדכר בנחת כמי שי׳בקש‬
‫רחמים על עצמו אנל דימה עליי כמשחוי היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפייה ולכך צריך יייזהר שתהא עליו כמשוי וכוי בסי תפלת השחר)כח (‬
‫יכו' הייני לומר שאינו מתפלל נמתין כמו דוגמת ה ק י ק בכוונה ולא יערב נ ־ כחשכה אחרת כפו מחשבה תנן ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קכע‬
‫שצריך הדנר אלא כמרוצה כמו שמתפלל שפוסלת בקדשים ומעומד דומיא רעבודה רכתיב לעפור לשרת אין תפלתו תחנונים וכנמ' )כט •( מאי‬
‫תפני התיונ ומבקש ליסטר ממנה יאיכ והשוואת הרגלים בכהנים בשעת העכורה וקביעות מקום כמו קבע א״ר יעקב בד אידי איר הושעי׳ כל‬
‫שתפלתו דומה עליו כמשוי ורבנן אמרי‬ ‫נוסתה האמתית בדברי רבינו היא ושלא‬
‫תראה עליי כמשאוי וכוי תיבת ישלא בוייי הקרבנות שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ופתן דמיו ושלא יחוץ כל שאינו אומר' בלי תחנוניי וכתב ה״ר יונה‬
‫ותיבת ובנחת הוא דגוק עם כיש המבקש דבר בינו לבי; הקיר יי( וכינו לקרקע דוגמת הקרב; שחציצה פוסלת נשם רביט האיי דרבנן סברי שאע״ס‬
‫נפתת ודלא כמקצת ניסחית דכתוכ בהן כינו ייכי; הכלי ויינו לרצפה וראוי הוא שיהיו ייו מלבושים נאים שתפלתו דימה עליי נמשוי ואינו מתפלל‬
‫שלא בלא וי״ו דהשתא תיבת ובנחת הוא מיוחדים לתפלה כנו; בגדי כהונה אלא שאין כיי ארם יכול לבזבז כחי שצריך הדכר אלא כמי שמתפלל מפני‬
‫המיוב בלבד אפיה כיין שאומרה בנחת כמי‬ ‫‪1‬‬
‫דבוק עס שלא יכי׳ נלוחר שיתפלל ננחת‬
‫שלא תראה עליו כמשוי יכי' דליתא דאין ״ל זה ומ״מ טוכ הוא שיהיו י‪,‬׳ מכנסים מיוחדים ייתפלה משום שמבקש רחמים על עצמו הוא ונראה‬
‫דבורו בנתת חייה כלל על שאינו דימה נקיות ואחר שיעשה דו‪:‬פת הקרב; עולה לריח ניחוח למקום דסנירא לסו לרבנן שאף עיס שלא יתפלל‬
‫עליו כמשאיי אלא מירה על שהיא מנקש שהקרב; עולה והמלאך עושה אותו כתר ייקוגו ואיי יחשוב ראוי כמי שדימה עליי כמשוי אלא שתתפלל כמי‬
‫שצריך לו הדבר כיותר אס איני אומרה‬ ‫רחמים על עצמו כרש המבקש בפתח והכי‬
‫הוא שיעשה הקב״ה את בקשתי כיו; שכוונתי בתפליתי דאררבה זהו‬
‫בלשי! תחנונים אין חפלתו תפלה ור'‬ ‫חינח מדנרי הרי יונה ומניאו ניי ‪.‬‬
‫שהתפלה היא נמקים הקרכן המזכיר עונותיו אלא יחשוב שיעשה הקב״ה בקשתו בחסדו ויאפר הושעיא ס׳יל בהפך ירכי׳ כתב שיתפלל‬ ‫‪£•"£1‬‬
‫וכולי הוא דביק עס נל מ״ש בייבו מי אני דל ונבזה בא לבקש מאת ממ״ההקבייה אמ ייאמרוב בלשי! תחניניס יגס שלא תדמה עליו כמשוי‬
‫דלכתחלה תריייהי כעינן אליכא דכ״ע ‪:‬‬ ‫חסדיו שהוא מתנהג בהם עם בריותיו ‪:‬‬ ‫מתתלת הסי' עד כאן והוא שיתן מחשבתי‬
‫ןרן״^ן רני׳ ואתר שיעשה כל זה מובטח‬ ‫שיכוין פי' המלות ונוי ויעיר הטנה כי׳‬
‫לו שתתקכל תפלתי יכי' • הס‬ ‫שכור‬
‫ויתפלל דרך תחמנים יכי' כל תיקון‬
‫מחשבתו לאמק היא לפי שהתפלה היא במקום הקרבן ונוי ולק צריך ליזה' שתהא דנרי עצמו ‪ Q V‬״ ' ‪ £‬והשוואת הרגלים ככהני׳ ביארתיי כסי׳ ציה‪ :‬ןמ״ש ושלא‬
‫יחון דבר ביני לנין הקיר נתבאר בסי׳ צ׳‪:‬‬ ‫דוגמת הקרבן בכוונה וכי'‪:‬‬
‫ח ־ ‪ 1‬י מ י‬ ‫ז‬ ‫מ ז ‪5‬‬ ‫הז‬
‫שלא יתיז דבר בינו לקרקע איני יודע מהיכן למד כן וגס הוא לא הזכיר כן‬ ‫‪-‬‬ ‫ן ר י ״ ע ז ומעומד דומיא דעבודה יכו׳ אין דעת רני׳ שתקנת "ל‬
‫בסימנים דלעיל אצל הדברים שצריך ליזהר מהם בשעת תפלה ושמא אפש׳‬ ‫היא כדי שיהא דומיא דענודה דנלאו הכי צריך עמידה כדכמינ באברהס‬
‫אל המקים אשר עמד שס ומכאן למדנו ג״כ קביעו׳ המקוס לתפלה אלא דעת לדחוק ולימי שנתכיין למאי דאמרינן)כרכות י‪ (:‬שלא יעמיד נמקים נכיה ייחפלל‬
‫רנינוהיא שיפוי! האדס בתפלתו בכל הלכותיה שיהא דוגמ' הקרב! כדי להעלות אע״פ שלא מטעם חציצה אמרו כן אלא לכי שאין נבהית לפני המקים מ״מ כיוון‬
‫הייפלה למקים שהקרנן עולה יכן השויאת היכלים דילפינן ליה תייגליהם יגל שכל שהיא גניה פמית מג׳ טפחים מיתר להתפלל בו משים דמי כארעא םמיכתא‬
‫ישרה כת׳ רניני שימין לרגלי הכהגיס בשעת העבידה יאע״ג ללא אשכחן בשים אימר רבינו דאפשר לדמית ילומר דבגניה ג׳ דאסור הייטעמא משים דדמי לחציצה‪:‬‬
‫דוכתא דצריכין להשוות רנליהס בשעת העבידה נראה דרצינו לימי שהיו צריכין ו^ן״י‪ ^,‬ואל יחשוכ ראוי הוא שיעשה הקכיה אתכקשתי יכו׳ כ״כסמ״ק ‪:‬‬
‫לאדרכה זהו המזכיר עוטתיו וטי פשוט בפיק לר״ה )טו י ו‬ ‫^‬ ‫למ״ש‬ ‫ליי לי‬ ‫י ‪ 1‬י ז ת‬ ‫י‬ ‫י י‬ ‫ה י צ פ ה‬
‫להשוות רגליהם שיהיו שני י־גליי ל‬ ‫ת ע ל‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫יג‬ ‫ה י צ ג ה‬ ‫ע‬

‫מוכירי! עונותיו של אדם וחל מינייט עיין תפלה יפירש״י והתו׳‬ ‫על הכלי אי על האבן ואף על גב דקמנעיאליה נפרק ב' דיבחיס)דף פ״ד( ופשטינן נ' דבייס‬
‫לאס ינטל הכלי או האבן ויעמיד על רגל אתת ויעביר עבודתו כשרה מימ לכתחלה דה״פ שמתאמן לטין לגו יגוטת שתהא תפלתו נשמעת ועל ילי כך מפשפשים‬
‫שטר‬ ‫במעשיו לומר בטיח הוא בזכיותיו ‪:‬‬ ‫צרי׳ להשוות רגליו שיהיו שניהם על הרצפה‪.‬‬
‫ןי<ן״עז ולא יחון ובו׳ וביכו לקרקע דזנמת הקדבן שחציצה פיסלת ביני לנין‬
‫הכלי ונינו לרצפה נפ״ב דזבחים תגן עומד על הגלים שיש חציצה נין רגליי ולרצפה פסל אח העכורה ובגמרא )דף כ״ד( מנ״ל לתנא לר״י הואיל ורצפה‬
‫מקודשת‬
‫דרכי משה‬
‫צ ח )א( ועייל פימן ה׳ נתבתי אין ינוין נמלות שמוציא טפיו כתב הרםניפ נס״פ הפייה בעני; התפלה וו״ל אם בשתהפלל בתנועות שפתיו ואתה םטיב פגין אל ר‪.‬קיי וםחשנ‬
‫נמקחן ינםמכיך לא חחיגויב שהחפלייח אנל תהיה או יןיינ י מ י ?נאמר נו קיונ אתה בפיהם ורחוק מגליותיהט עניל ‪) :‬ב( נ ח נ ו"׳ ויש אין עומרין דיהשוג קורם החפייד‪,‬‬
‫הנלבי נ ת נ ד א ו ר לנשק‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪L‬‬ ‫רוממות האל יתעלה ושפלות הארט צנדו ויבטל מלבו תענוגי העויכ ואז תהיה תפלתו יצויר‪ ,‬וע"! נאמר תני; לבם ונו׳‪ :‬ינ( באגודה פרק ניגר םנרנין ‪X‬‬
‫ולינ‬ ‫בניו נב״ה לתור־ע שאי; אהבה וחיבה נאהבת הקב'ה נ״נ נניםי; ואב כיט; קם״נ ‪:‬‬
‫פרישה‬
‫)נ( ובינן לקרקע דוגמת נו׳ לאודוקא אלא י״ל הואיל ואסור לעמוד על עקום גנוה ג״ט‬ ‫ו ג ( של ד׳ קנין על ראפו נו׳ מ ג" הרוינים והיא״ש גורם על ג י י י‬
‫אע״ג דהתס מנועם נינהן הוא מיימ הואיל ונפחית מנ״ט מותר משעה לארעא‬ ‫)י‪ (.‬מ ת פ ל ל ועיונו עליו שאין כנרו מונעו מלהתנ״ן ינגמייו ניין להפניל לאחוריו שאו אין‬
‫םמינתא אומר רנינו דאפםר לדמות ולומר דנגמה ג' אסור הוה עעמא משוס דומי לחציצה‪.‬‬ ‫כובדו מ י י ‪ « ,‬ננ״י‬ ‫‪ts‬‬ ‫מ‬

‫דששינ‬ ‫ני' עיש ועיין מ״ש לעיל סי׳ צ׳ נועם יותר ‪. j‬‬
‫‪W‬‬ ‫סי' צח )א( דאית ניה הרסנא פי' דגים )יגו‪-‬גנין ני״ת וציר ושומן שלהם עיין ני־־ סי׳ קי״ג ‪.‬‬
‫הדושי חגהות‬
‫נפל נילי אפור אע״נ דבנמרא אינו מתייק וזבי כהריא ל»ירש"י ם״מ יש ל&רש ‪ :‬ן מסברא להשוות רעתו לדעת ר״ת )מהרליח‪ :!,‬ד ול״ג ואפשו ופיל לרביגו ולא קאמר בברייתא‬
‫שיפשילנו לאחוריו אא״כ מ ע י נ י בחפלה אנל כל שאיני מעכבו בתפלה יכול להתפלל נמו שירצה )מהרליח( ‪.‬‬
‫צךן א ליישו; רני׳ משמע שכל אלי הכאםדים הב בעייונין פרק הדר ותפשתי ולא מצאתי שם הך מימרא רוני אליעוד בגו של וני יופי הגלילי דאמר אף הסיגר אבל םצאתי‬
‫‪,,‬‬
‫יי‬ ‫בירושלמי פי׳ אין עומדין וע״; נעירוכין )טה ;( בחופשת ר״ה בצר ונוי ‪:‬‬
 ‫פח‬ ‫בית‬ ‫אורח חייםהלכוח תפלחצט‬
‫צט שבור אל יתפלל מו׳ על נל שיטל ללבר לפני המלך פשוט בעירוני! מקולשת לעמול עליה ולשרת שהרי לול קדשה בשתימילית וט׳ וכלי שרת מקולשין‬
‫פרק הלר)סר •( זולת מ״ש ואפילו אם עבר זמן התפלה לחשינ לכלי' )ימשחם ויקלש אותם מה כלי שרת לא יהא לגר חוצץ ניט לבין כלי שרת‬
‫בשוגג שהם לברי עצמו והטעם לומר שאס טה חשינ נמזיל אין לו סשלומק נמו נקכלת הלם לכתיב ולקח הכהן שתהא לקימתו נעצמו של נק אן! רצפה לא יהא‬
‫שיתנאר נסימן ק״ח ונן משמע מלנרי סמ״ק סימן י״א לשבור משוב טועה ואם לבר תיצן בינו לנק הרצפה • ונרא׳ ולאי ללא אמר רטט שלא יחון לנר נינו לנין‬
‫הקרקע אלא למצוה מן המובחר שיהא‬ ‫הפסיל תפלה אתת מסט שנחתו יש לה‬
‫*ט שכור אל יתפלל ער שיעבור ייגו ואם התפלל תפלתו תועבה ל‪1‬גמת הענולה ננית המקלש אנל לינא‬ ‫לל״יי י י‬ ‫‪w‬‬ ‫‪3‬‬
‫תשאמיו י‬ ‫ש ט‬ ‫ש י ‪6‬‬ ‫}ראה‬

‫ינ‬ ‫‪ 5‬כש‬
‫וצריך לחזור ולהתפלל ואפילו א ם עבר זמן ‪ fam‬עיטנא נלנרוכן נוהגים לשטות מחצלת‬ ‫כשיגנילא »״יי״יאי׳יי ז "ת י?י?]‬
‫(י״פללואםה ללת ל״ ות &היבירםי ^ ‪ f f 5 T ^ W S‬״ &‬ ‫פ‬
‫ע‬
‫פ‬ ‫?!‬ ‫>‬ ‫‪^^^fcjj‬א(ד״שיבבשוגנ^י)‬
‫בלאי טא רשב״י לסמוך עליונשעמהלמק שבור והיכי דמי שתוי שכור כל שאיגו יכול לדבר לפגי הפלך שתרכל מאמר רביט שלא יהא לנר מוצץ נינו‬
‫כלותל לאמר רשב״י שאחר שעלהעמ‪1‬ל שיכול לדבר לפגי המלך)כ( ומ״מלבתחלה לא יתפלל אפילו א ם שתה לגין קרקע והשיג עליי יאמר איני יולע‬
‫י י ן ייי ןך‪,‬״ מהינן למל כן וכו׳ והאהך גם בש״ע‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫נ‬‫ן>‬ ‫^‬
‫ש ה ן א םפ‬ ‫כ‬‫«‬ ‫‪a‬‬ ‫השמר יוצא ילי שינת ק״ש של ערנית וטנא בףי י ״ י‬
‫‪ u‬ן ר ר ך‬ ‫ת ע ד ? ר ‪ 3‬ץ ר‬ ‫ר נ‬

‫השמיטו ולא נתנ שלא ייזוץ לנל ‪xn‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ש כ ר ת ן‬

‫‪w w‬‬
‫^‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫להזיל‪,‬לא קרא נתט הטסזיס שאינו‬
‫) ג (‬
‫‪v‬‬
‫״ " י ו לקרקע ולא חשה כלום להלנר נרור ללאו‬ ‫‪™r ,‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫חצא ידי חינתו אחר שיעלה עמיל השחר‬
‫‪ .‬ל מודדתו י ופירש בה״ג ה״מ במהלך ברגליו אכל רכוב ודאי ירך דיגא קאחר רניני אלא דעתי שיטי!‬ ‫‪ ,.,‬׳ ^‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫מ ד ;‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫) ש ם‬ ‫י כ ‪ 7‬מ נ ן‬

‫נתפלתו שתהא ככל ענייניה דוגמת‬ ‫מפיגה‬ ‫עמיד השחר אלמא שטר באינס חשוב ולא‬
‫כגוויל רש להקשות על זה מדתנן שם נפ״ק דנרטת מעשר ונאו מיו של ר״ג מגיח‬
‫דוגמת הקרבן ואין‬
‫הקרקענקטינן‬ ‫ניט ובין‬
‫לפע״ד והני‬ ‫חוצן סא‬
‫דגר‪1‬פש‪1‬ט‬ ‫שלא יהא‬
‫המונחר‬ ‫אלאגם נן‬
‫למצוה מן‬ ‫ידקדק‬
‫המשתה אמרו לו לא קרינ‪ 1‬את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר ־״ינים הקרנן ולק זה‬
‫אתם לקחת אלמא לאילו עלה עמיד השחר לא היו מייניס לקחת כלימ• ואם צ‪ 22‬שכור אל יתפלל וט׳ מימרא דרבה בר רב ט נ א בפרק הדר)די סד(‪:‬‬
‫ן^״‪/‬מ ואפילו ענר זמן התפלה דחשוב כש‪1‬גג נסב ב״י שיש‬ ‫קראו לא יצא! ילי מוכתם כאילו הזילו ולא קרא! וייל שהרא״ש נתב ובניו על ו ג לא‬
‫פרק קחא דנרטמ)תחלת דן ט( ההוא זוגא דרננן‬ ‫טי אטסיס אלא נמשך לנס אמר המשתה וכיכ נ״נ הרשנ״א ונראה שהם סינרים ללחוד כך מדאיתא‬
‫לחלק נין שינחת לנגי ר״ג לשינריס מהו זונא לרננן שאלי לא טי אנוסים יאלי דאשמביר בהלולא דנריה דריב״ל אמר נדי היא רשנ״י לסמיך עליי נשעת הדחק‬
‫טי אטםים ימשמע שהטעם לפי ששנריתן של נגי ליג היה נחשתה הרשות ושינחת נלומר דאחר רשב״י שאחר שעלה עמוד השחר ייצא י״ח קריאת שמע של ערנית‬
‫הנהו זוגא לרננן טה נמשתה של חטה נלקאמר לאשתבור בהלולא לנריה לרינ׳ל יהינא דהזיד ולא קרא נתנו הפוסקים שאיט יוצא י״ח אמר שעלה עמוד השחר‬
‫אלא לאנתי קשה לא״כ ה״ל לרטט לחלק כאן נק נשמנר נמשתה הרשית לנשתנר ונדתנן רג״א עד שיעלה ע״ה אלחא שנור חשינ נאונס ולא נחויד • ויש להקשית‬
‫נמשחה של מציה וגיל שרטט סונר שהחילוק שנין מי ר״ג להנהז ז‪1‬נא לרננן טא על זה מדתנן ריש פרק קמא דנרטת מעשה ובאו מיו של ר״ג מגית המשתה א״ל לא‬
‫שמי ר״ג טו משתנרים והילנים נל הלילה ונלמשמע מלקתמ ונאו מיי מטת קריש את שמע א״ל אם לא עלה עמוד השחר תיינים אתם לקחת אלמא לאילו‬
‫המשתה למשמע שתנף שגמי־י המשתה נאי ומש״ה א״ל ר״ג אם לא עלה עמולעלה עחוד השחר לא טו חיינים לקחת כלומר ואס קראו לא יצא י״ח כאילו הזידו‬
‫השחר מייבים אחם לקחת אנל אס עלה עמול השחר לא לטין שטימס ננטרים ולא קראי ענ״ל ניי ומה שנתנ למלן על זה איננו חתקנל לע״ד עיק עליו ינראה‬
‫היה לנס להפסיק המשתה ילקחס קיש קילס שיעלה ע״ה לאע״ג לשטרים נינט דאין נאן קישיא דמי הגיד שכניי של ר״ג היי שכורים הלא לא מנן אלא שנאו‬
‫יטלים הם לקחת ק״ש ללא נאסר השכור אלא נספלה נלנל יאע״ג לנירופלמי מנית המשתה ילעילם לא נשמנרי מ״ש הרא״ש לריג דמתגימין דין״ש של ערבית‬
‫פ״ק לתחימת אמריצן לחל מסיל שאל לאליהי מהי שיקיא אמ שמע א״ל ולא ירא׳ לוקא על שיעלה עמול השחר הינא ללא אניס אנל אם אכיס יטל לקלות על הנן‬
‫עחת ליטר ימשמע לאשטר קאי אנתי אינא למימר שנעיל היי שתריס שיטי פליק החמה‪1‬נניי של ר״גלא טו אנוסין אלא נמשך לנםאמר המשתה עניל לנרי! מבוארין‬
‫ירישלמי שלא היו אניסים נלומר שלא היי שטרים אלא שנשתהי בבית המשתה נל הלילה‬ ‫ראויים ללבר לפני המלך היה להם להפסיק ולקרות קיש ועול לבההיא‬
‫ישנסמאית שבתובבהם ערום מט שיקרא את שמע יא״נ אין משם טבחה לשטר‬
‫שינה מחשך לבס אחר המשתה נלומר אחר המסינה נמפט אע״פ שלא שתו ומשיה לוקא‬
‫שמטפתםנישנ״י על שעלה ע״ה יטלים לקרות אבל אחר עחור השחר לא היו רשאק לקחת לחשובי'‬ ‫אנל הנט ז‪1‬גא לרננן מתיך המשתה ישני ונרלמי יק פירש״י ופיק‬
‫ה״ל אטסים ימשיה א״ל רינ״ל שיצאי י״ח נקריאה אחר שעלה עמילהשהר‬
‫שהרילינא למימר נמזילום כיון שלא טי שטרים ‪1‬נההוא ויגא לרננן ראשתניר נהלולא יני' היו חשינין‬ ‫אנל נספלה נק ישט מתיך המשסה נין היו נעורים היל אטסים‬
‫יתפלל ימ״מ קשה שהרי נאטסין לפי שהמ שנורים‪ :‬הנ״י העתיק לשק המרלני שנלפוס פרק הלר נטנטת‬
‫אללהתמיל אמר שהגיע לנל שנתונ שם וזיל אל יתפלל וט׳ אע״ג שאין אט נזהרין עתה משום לנלאי הט אין‬ ‫נהי נשהיי נעורים יפסיקו המשתה ויתפללו לשטר‬
‫נתפלה יש לחלק נין התחיל קילס שהגיע ומן תפלה‬
‫שהתחיל נמשתה אחר שהגיע זמן התפלה יש ללוט נמזיל מפני שהיה לי להתפלל אט מטינים נל נך נתפלה נזמן הזה ענ״ל משמע לאשנור קאמר אק אט מהרין‬
‫תמלה ואפשר שמאמר שהיה סטר שיש שהית להתפלל את״כ לא מיקרי מזיר יק זאפשר לעפ״י זה נתפשט נין השכורים לאין מקפילין ומתפללים נשנריתם נסטרין‬
‫לנומן הזה יצאו י״ח ואפילו לנתחלה א״צ לסהר וחלילה וחס לטון לקאתר תלמולא‬ ‫חוניחין לברי נימוקי יוסף שאכתוב בסי׳ ק״ח בס״ל )א( ‪:‬‬
‫רטט מ״מ לנתחלה לא יתפלל יש ללקלק בו שמאחר שני נתחלה שתוי תפלתו תועבה לא יצא וצריך למזור ולהתפלל וכן גבי צואה למסיק בפרק מי שמתו‬
‫אל יתפלל ט ט שייך למימר ומ״מ לנחחלה לא יתפלל למאי מ״מ למשמע סוף)לן> נ״נ( הואיל וחטא אעפ״י שהתפלל תפלתו תיענה ונתנו נתז׳ לשם להוה‬
‫לממאי לאמר מעיקרא לא משמע הכי ונראה למשים לממאי לנתנ שתוי נל פיטל מעיית לא יינל לתקין ור״י פי׳ ליחזור ויתפלל עניל ‪1‬נ"נ הת‪ '1‬והרא״ש נפרק הלר‬
‫ללבי־ לפני המלך משמע לשמוי היינו ששתה יין הרגה שהרי אין ניט לשטר אלאלשכיר יציאה שיין לטין לתפלתו תיענה צריך לחזור ולהתפלל יה״א הגירסא בספרים‬
‫שזה יטל ללבר לפני המלך זזה איט יטל לרבר לפני המלך ומשמע שאם לא שחה שנילינו נפרק מי שמתו גכי צואה תפלתו חוענה חאי תקנתיה ליהלר ילצלי ונ״נ‬
‫אלא מעט יין מיתר להתפלל לכתחלה לנך אימר מ״מ כלימר אף על הי שממה נמרלני הארוך וז״ל אע״ג שאין אט נזהדק עתה ננל הני לשמעתין נל שאין דעתו‬
‫שמילקתי נק שנור לשתוי נראה שאם שתה יין מיעט מיתר להחפלל לנחחלה מ״מ מיושנת עליו אל יתפלל רכי חנינא טומא לרתח לא מצלי וט׳ משים לכלאו הט‬
‫אפילי אם לא שתה אלא א נלי רניעית לא יתפלל לנתהלה ואפשר עיל לומר להיק אין אמ מכיזנין נל בך בתפלה נזמן הזה אנן שנור לאס התפלל תפלתו תוענה יש‬
‫שתיי נל שיטל ללכר לפני המלך ואף על פי שיכול ללנר לפני המלך מנל מקים ליזהר ביון שאיט יולע למר לפני המלך וצריך לחזור ולהחפלל וק גני צואה וטלי‬
‫לא יתפלל לנתחלה היאיל ישתה יין אפילי לא שתה אלא נלי לניעית ‪ p i‬הם לנרי וצ״ע אס יש להשוות נרטת לתפלה לגני צואה ושמר ונוי הנל נמ״ש התו' נפרק‬
‫הלר בל״ה שטר ועול האריך נמרלני לנאר לנירושלמי אינא פלוגתא אם שטר‬
‫יכול לנרך אלא לאיבא לפרש ללא פליג אלא בנרנימ של קיש לטין לשטר אסור‬ ‫הרמב״ם בפ״ל מהלנות תפלה ‪:‬‬
‫^ * ‪ W‬ולרך מיל ושינה נל שהיא מפיגין את היק יה״מ בששתה רביעית וט׳ לקחת ק״ש אמר ג״נ לנרך לפניה ולאתריה אנל שאר נרטת ערך אע״פ שהוא‬
‫רטט נשם בה״ג נ״נ םמ״ג ג״נ ‪ :‬שטר והניח נצ״ע עול נתט התו׳ והמרלבי אפילי את״ל למשווק כרטת לתפלה‬ ‫פשיט נפי הלר)שם(‬
‫אל יתפלל ובו׳ אף על גב שאין אט‪ HD‬נצואה חניא וחיהי מי רגלים לא חחירי נמו צואה ונו׳ ומניאו נ״י לעיל סיף סימן‬ ‫‪ 5‬המרלני נפ׳ הלר שטר‬
‫מהרום עתה נפתוי מפיס לנלאי הני אין אגו מניינים נ״נ נמפלה בזמן ע״ו והלשון נמרלבי שבלפיס היא טעית וציריך להגיהו נחי שנתוב בהגהת אשיר״י פ׳‬
‫הלר נשם המרלט ונן היא נהגהת מיימוני פ״ל לה״ת ומביאו ב״י ומשמע ללענין‬ ‫הזה‬
‫הלנה משוינן נרטת לתפלה יקיש נצואה באס״ל לסו' ‪1‬מרלט אבל בשטר אין להתמיד יטללגרך אע״פ שהוא שטר ואמר בק״ש ותפלה וק פסק נהנהת ש״ע‪:‬‬
‫למ״ש שתוי נל נוטל ללנר לפני המלך ומ״מ לא יתפלל לכתמלה וטי האי לישנא ומ״מ יטי נאילו אחר ואפיה לנתחלה לא יחפלל יכו׳ והאריך לחזיר ולומר לאפייה‬
‫לנממלה לא יתפלל נלי לומר אפילי אם שתה נלי רטעית יכי׳ ח״ל הרמב״ם ספ״ל מה׳ תפילה שתיי זה שיכול ללבר בפני המלך ואינו משתנש ואעפ״כ הואיל‬
‫ישתה רניעית יין לא יתפלל על שיסיר ייט מעליי ענ״ל ‪ p i‬הם לנרי רני' אלא שינה ונתנ לשון ‪1‬מ״מ נמקים לשק יאעפי׳נוהוא פשוט ינ״י האריך נזה שלא לצורך‪:‬‬
‫)‪ ty'fc‬ודרך מיל יטי נפרק הלר אמר רמי נר אנא לרך מיל ושינה נל שהו מפיגין את טין ו‪7‬רך מיל מפיגה את היק יהתניא מעשה נר״ג שהיה רונב על החמור‬
‫וטי טון שהניע לנוינ נא אשל לישאל על גללו אמר לוה שעמי נלים שתיני רניעית יין האיטלקי א״ל ק א״נ יטייל אחריט על שיפיג ייניט יטייל אפליק‬
‫ג' מילין על שהגיע לסילמא לצור ני!( שהגיע לסולמא לצורירל ר״נמן הממור ונתעטף וישב והתיר לו נלרי יהרנה לברים למלט נאיתה שעה למלט שרביעית יין‬
‫האיטלקי משנר ולמדט פטר אל יורה ולמדנו שלרך מפיג את היין ילמלני שאק מפירי! נלרים לא רנינ ילא מהלך ולא עומל אלא יושג קתני מיהת ג' תילין ומשגי‬
‫שאני יין האיטלקי דמשנר טפי ופריך והא אמר רב נחמן שתה מתר מרניעית כ״ש שדרך טורדתי ושינה משכרמו וכיון דיין האיטלקי משנר טט ה״ל ניומר מרניעית‬
‫ימשני רטנ שאני דאק לי טורח הדרך ‪1‬איט מטרדתו השתא דאתית להט לרמי נר אנא נמי ל׳״ק רנונ שאני ‪1‬פידש רש״י לרמי נר אנא דאמר דרך מיל והנא חני ג׳‬
‫חילין‬
‫דרבי משח‬
‫צ » גא( יליג רבגיי שלר׳׳ג לא היו שכורים ושתויים כלל ולכן היונמזיריט ווה ש פ י ר ש הרא׳׳ש שנוזבשלא היו אנוםיפוק נמשך לגם איזו• המשחה ו״ל שע״י תאית לבס למשחה‬
‫ולשמחה נטלו אנל לא שהו חפיר והיה להם פנאי לקרות ולבן היו נפוידין ונ״נ בב־י פיםן רל־ר‪ .‬גשם הרשנ״א ני בגיו של רשניג »שעיפ וזיו ולא שוגגץ ולכן נטחלר‪,‬‬
‫קושיית‬
‫פרישה‬
‫‪0‬י׳ צמ )א( רחשיב נשוגג פיק ננ״י והקשה שמיו של ו״ג ולא מחשכי נשוגגים והיה )נ( וט״מ לנתתלס לא ימפללעיין בניי »*ש גול ‪to‬‬
‫לו לונינו ל ח ל ק נץ התפיל קוום ו»ן מ ש ל ם ט׳ ז״ל ו״מ ובניו )ג( אבל שתסיותו נו׳נת״ה סי׳»"נ נתנ לעניין הויאם ניינות שלנו שאינן סיקיס א!‬
‫‪S‬‬‫לחשוש נוניעית ויומו ונתנ ב״י שה ללסוו ממט לעניו תעלם ונ״» ומ״א ונס‬
‫וליש אס מתשלצין שתווםיווו שניוו שאין לחוש לשנוות מעט ‪:‬‬
‫של ויג לא סיושנווי׳ ו ש ת ו י ׳ כלל ומן היו נטויוין ייהו שפי' הוא׳ש שנתנ שלא » י ו אנוסים‬
‫וין נ»שן לנס *סו המשתה ויל שמיי ת א י ת לנס למשתה ושמחה נטלו אנל לא שתו תעיו‬
‫ת‪9‬ל‬
‫ת‬ ‫והיו להם פנאי לקוות ולפן ה י ו מויוין ו מ ה נסתלק קושיות נ״י ״עיקוא י•‬
‫חידושי הגהות‬
‫צט א יהא רקאטר כגםיא דשי׳וי היי כל שיכול לרגו לפני הפלו ר ׳ ל ואפילו שהוי וה נמי ננלל שחיי ינריענו הפלהו תפלה אבל לעולם נל ששחה נוי רביעית כיון שהוא שתוי‬
‫לענין עבורה והיראה יייג הוא ננלל שהיי לענק שלא יתפלל )טהרל״יו( ‪ :‬ב מ״ש רביגי בשם ניי״ג אע״נ שהיא בהייא בגמרא שם ררנוב שאני והכי איתא החפ אמו רפי‬
‫נ י אנא דרך מ י ל ישעי‪ .‬נל שהיא פפינין את היין א״ר נהמן אסר רנה נ ר אניה ל*» אלא ששתה ב ד י רביעית אנל שתה ייהר מרביעית נ»• שררך »ודדתי ישיגה פשנרתו יורי•‬
‫פיל מפיגה אח היין יהחניא וני' קחני פיהח ג' מילין נליפר יקשיא לרפי נ י אנא דאפר דרך פיל מפינה ימשגי שאגי יין האיטלקי דמשבי » פ י יאיר נחמן אמד דנה נ ר אביה‬
‫ל״ש אלא ששהה רניעיח אנל ייתר מרביעית כ׳׳ש שהדרן טורו תו ונו׳ רכוב שאני השתא דאחית להבי לדפי בר אבא נמי ל א קשיא רכוב שאני וא״נ לפה נחנו רניני בשפ‬
‫בה*ג נ נ ר צייני! אנו ליפי ולינא הונחה מ ן הגמרא יהא הרי׳יף ירא׳׳ש השמיטו הא דרבוב שאגי ועניל ים״ל רניפפיק בגמרא השחא ראחית להני לרפי נ ר אנא גסי ל״מ‬
‫רנונ שאני אפשי לומד רידד םשינויא קמא דשני שאני יי! האיפלקי רמשנר טפי ומשני דייו האיטלקי נפי הוי ביק דעלמא ואפיה אין הררי מפיגה בדניב אלא בג׳ מילין‬
‫פשיפ ורכיב שאג• ילפ״ו איל בייתי• מרביעית אפי־ נריבב הדרו טידדחי ימש״ה השפיטוהי היייף ייא׳׳ש ולכן בתנו רביגי ב ש פ נה״ג ואפשר דמשםע להי ליז־נ כעי י א פ י ליפי‬
‫נ ר אנא נ מ • ל״ק מוקאמר גמי מ ^ ו ט ע ל ה ו רלא ה ו י נ מ • פשינייא ק מ א וטייל ואף למפקנא קא• שינייא ק מ א ר י ק האיטלקי משבר ט פ י אפיה בוכינ תיירו מפיגה ה י ץ יב״נ הפמ״ג‬
‫כ ד ב ר י ה י נ ו ב ח ב יטשפו ני ירויזרא משמע ;פ׳ ולא מינח ב ה ר י א ה ב י ופהרליח( י ו ב ו י ו ננוניפ ל י י ש ב ה ר י ש י א שחתריל ע ל ו״יו שביי וזז״ יי‪-‬יי ו נ ם למה ח י י ״ י ז •‬
 ‫ב״י‬ ‫אורה היים הלכות תפלה צט ס הא‬ ‫ב״ח‬
‫מילין לא תקשי דרכוב שאני דאי! לו טירח לפיכך אין מפיג כל כך ענ״ל משמע ה ז ה ) ‪ • p‬והנהית מיימוניית כתב נפ״ד מהלי תפלה שירשו התיס' דהשתא אין אנו‬
‫דלמםקנא ברכזכ אין מפיג כי אס בני מילין וכך פסק בהגהת אשיר״י פ י ק הדי נזהריש משוס ח‪ 7‬דגכל הני שמעתתא כי בלאי הכי אין אנו מכוונים כל כך כתפלה‬
‫דאפי' לא שתה אלא רביעית דנהולך ברגליו דרך מיל מפיג היין רנינ שאני ובעי מיהו השכיר שתפלתו תיעבה צריך ליזהר עכ״ל י וכת״ה סי׳ מ״כ כ ת נ אהא דאמרינן‬
‫ג' מילין ונשתה יותר מרניעית דדרך טורדת! רכיב שאני דאינו •זטיאתו ותכינו ישס( שתה רביעית יק אל יורה דלפי משמעית התלמוד היה נראה לחלק בין ייגית‬
‫שלנו ליינות שלהס שהיי תיקים הרנה‬ ‫לפחות בג׳ מילין דלא עדיף מלא שתה‬
‫אלא רביעית ואס שתה הרבה פשיטא דהנל מפינה היי! יי; ושכ״ר א״י" השת )ויקרא י( ראשי תיבות ואם שתה ימשכרים אך קשה לי דא״כ סמ״נ וםמ״ק‬
‫יאשר״י שכתבי פסק יה לשתה מ י ע י ק יין‬ ‫לפי מה ששתה צריךלשהית ד' אי ה׳ מילי!‬
‫אל יורה בסתם ולא חילקו כיינית וכי‬ ‫כרי רביעית אסור להתפלל תשית)י‪ (.‬תפלת שכור תועבה ‪:‬‬ ‫או ייתר עד שיסיר יינו מעליי ואיכא‬
‫להסד־י• תפ^תו קודם שית‪2‬לי כדי שתהא שגורה לא כתכוהו לצורך זמניני !ארצותינו שאין‬ ‫? יצריך‬
‫לתמוה דרבינו כתכ עיש בה׳נ דביותר‬
‫י בפיו ו ( ודויא תשייה שיי פרקים לפי שאינו רגיי בה כהס יינות חזקים כל כך ואפשר דתשוס הכי‬
‫‪1‬‬ ‫‪4,‬‬
‫מרביעית דדרך טורדתו רכיב שאני אייא•‬
‫לא חילקו לפי שלא ידעי שיעור בדנר‬
‫לא כ ת נ דבעינן לפחית ג' מילין ותו ה״ל א נ ל תפלות התדירות ייא וכתב הרמבים זייל של פרקים כגון של‬
‫ביינות שלנו דהא פשיטא שאס ישתה ממני‬ ‫לפרש דברכיפית דדרך מיל מפיי‪ .‬היין מכל‬
‫מקים נ ר ט ב בעינן דוקא ג' מילין גס ריח ובוערות וא׳א דיי כתב של פ‪-‬קים הוא משלשים יומ ואילך הרכה דמשנר ליה ילפי שלא ידעי שיעור‬
‫כדכר כמה ישתה ויהיה אסור להורות סתמי‬ ‫וייפ״ז ר״ח א״צ ‪:‬‬ ‫בסמ״ג לאוין סוף סימן ש׳ כתב דביתי‬
‫מרביעי׳ כיש שדרך הרגל הירדתי ושינה קא ך^ן רבנ; המתפלל ‪:‬נריך שיכוין בכיי הברכות ואם אינו יבוי‪ 1‬דבריהם אנל לעולם י״ל דנרניעית שהוא‬
‫דבר מועט אין לאסור ביינית שלנו עכ״ל‬ ‫משכרתו אבל רכיב לא עכ״ל כ ת נ כדביי‬
‫למיין בכול; ייפחות יבוין באבות י י( ראכר ר״א ייעולם‬
‫ומדבריו לנכי הוראה יש ללמוד לעני‪,‬‬ ‫בה״ג בסתם דרכונ משיג היין ביותר‬
‫חפלה ‪:‬‬ ‫יםור‬ ‫מרביעית ולא נתן גבול ואפשר לטפו׳ דמפיג‬
‫באהל מועד מוס הגאיניס שכל אחד שהיא שתיי סגי ליה לפי מה שמרניש‬ ‫‪J"20‬‬ ‫נדרך מיל ונראה דבה־ג והסמיג מפישיס דחמעשה דר•‪ ;:‬גמליאל לא שחעינןדההננה‬
‫בנפשי שיפוג יינו עכ״ל)ג( ‪:‬‬ ‫תלויה בשלשה תילין דאס היתה תלויה בשלשה מילין היה ליה לימי וטייל אחריהן‬
‫להסדיר תפלתי קודם שיתפלל וכו׳ סיף מסכת ר״ה )לה ‪ t,.‬מימרא‬ ‫וצריך‬
‫ל‪.‬‬ ‫שלשה מילין עד שהפיג ר ק גמליאל יינו וירד יבן גמליאל מן האתיי יני' אלי אחר‬
‫י דרי אלעיר א״ר אבא מסתברא מילתי' דרבי אלעיר בברכו' של ר״ה‬ ‫‪I‬‬ ‫כיין שהגיע לפולמא דצורייד רבו גמליאל פו׳ דמשמע שיא ירד אלא ת מ י שאי אשש׳‬
‫״יה ישל נרקיס אבל דכל השנה לא איני והא רב יהודה מסדר צלותיה ומצלי שאני‬ ‫לרכיב במעלית סולמא דציר אבל הפגת היין היה קודס זה הרבה ילא הסכיס ליי;‬
‫ר'י טין למחלתי! לתלתין יומין היא מצלי כפרחים דמי וםינר הרמב״ם שטוס ל'‬ ‫מן התמיר ולהתיר את הנדר עד שיגיע לסולמא דצור כי אז בלאו ה ט צייך לירי‬
‫לייס שהתפ'צ היה תיור להתפלל מפני כך כתב דשל ר״ח צריך להסדיי ‪ .‬והרי״ף‬ ‫יזהו שלא אחר למדנו שדרך שלשה מילין מפיג את היין אלא כדפי׳‪ '•:‬דלינא למשמ‪.‬‬
‫יקראיש כתבי וכמה הוא של נרקיס מלי יום ולהלן ומשמע לרבינו דהיינו שיעברי ל'‬ ‫מהאי עובדא דבעינן שלשה מילין ידלא כמו שכתב נהנהית אשיי״י המקשה ל קאמי‪-‬‬
‫יוס שלימי י שלא התפלל איתה תפלה ולפי זה בריח א״צ להסדיר שהרי לא תמצא‬ ‫קתני מיהת שלשה מילין ה ט ק א מ ר ; ל א היה צ״ך לימי ז ש״ל אחייהן שלשה מי י‪,‬‬
‫־ עבי־ ל׳ יום שלא יתפלל תפלת ר״ח ודנרי רבי׳ הגדול תהר״י אכיהכ זיל ניה‬ ‫אלא לאשמעינן דהפנת יין אינו תליי במיל אחתדיקא אלא בייתי מיייל לפי מהש•‪.‬״‪.‬‬
‫זגותגי־־‪ .‬בעיני ולכן לא כתנתיס ומ״ח מ״ש רניגושהרא׳יש חולק על הרחנ״ס איני‬ ‫האדם רך או קשה‪ .‬ומשני שאני יין האיטלקי דכיון דמשכו טכ׳ אין השגתו ת'ויה‬
‫‪ ! -‬״ ת דה׳ אינא לסיוש׳ רחלי יום ואילך היינו כשחוזר להתפלל כיום תשליסל'‬ ‫בתיל אחת אלא לפי מה שהיא האדס‪:.:‬ייך כיין דמשכר כפי היה ליה כייתר מ י נ ע‬
‫שהתפלל *יתה תכלה צריך להסדיר !והו מר״ח לריח וכדברי הרמנ׳ס ו״ל‪.‬‬ ‫ודרך מטרדתו אס כן מאי קאמי רב ורליאל יטייל אחרינו עד שיפיג ייגיני ד זשת‪.‬‬
‫הלשון דהדרך יפינ יינו ואדרנה הדרך י׳טידתי ופריק רניר שאנ־ דאינו מטר; תו ‪ i"u2‬ה״ר י י ת דהא לצריך להסדיר תפלתו דוקא כשקורא ע״ס אנל כשכתיבה!‬
‫לכניו לא וצ״ע ענ״ל ונראה דאפילו כשפתובה לפניו צריך להסדיר כדי‬ ‫אלא מפיג ומיהי ההפגה תלייה לפי מה שהיא האדם כיין דשתה •יתי הרביעית‬
‫שתהא שגורה בפיו בזריזות ) א ( ‪:‬‬ ‫ולפ״ז הא דקאמר תלמודא השתא דאתית להני ופו' פירוש אכילו מ ל א שתה אלא‬
‫ך ^ ן דמן המתפלל צריך שיכוין ככל הברטתוכו׳בס״פ אין ע ו מ ד י ן ) ל ד ‪( .‬‬ ‫‪£$r:‬‬ ‫רביעית אין הפגתי תלייה כשיעור מיל פשעיי רכיב אלא ישהה לפי מה שו־יג׳;‬
‫בעצמו שהפיג יינו ילא אמח שיעור מיל אלא כמהלך נרגליי חיי‪,‬׳ ידי‪,‬־ ׳‪ r‬לא יתיישב‬
‫המתפלל צריך כזיכוי{ את לנו נטלן אם אינו יכול לכיין בכולן יכי י ן‬ ‫‪t‬‬
‫אלא קושיא אחת דהא דכתב בייתי»יי‪.‬יעיתנסתס דאסהיא רכיב א־ן שריו טו דתו‬
‫את לבי באחת א־ייא איר תייא א״ר ספרא משים חד דני רני נאנית וחימר א‬
‫ולא נתן גבול לדבר דיהי לפי שאין לי גבוי! דהכל לפי מ י [ ־ י י ״־יי‬
‫והכצ כי חי‪ .‬שהיה דר אליכ י היא בסיס תפלת השחר )ל ‪.‬־ ( וזיל לעולם ימוד אדם עצמו אם‬
‫האדם יאבל הקושיא השנייה דאתאי לא ביישו דנלא שחה אלי! רביעיר‪ .‬דד ך ״יל יכול לכרן את ‪-‬יני יתפלל ואס לאי אל יתפלל ולא ניכר בדברי ר״א חילוק נ ק‬
‫אינן מפיגו אלא בהולך ברגליו אבל לא ירכיי‪ :‬אלא ה‪:‬ל לפי מה שהיא האדם אבית לשאר בר כיח כלל אלא שהתו׳ והרא״ש כתבו בטיפ אין עומדין ינוין ל ט‬
‫דמרגיש נעצמו שהפיג יינו ויש ליישב גס קישיא זו דנעל הלנית גזולוי• יהפמ״ו באחת מהן והא דאמרינן בשי תפלת השחר לעולם ימוד אדם דעתו אס יטל‬
‫םבירא להי דאע״ג דתלמידא קאתי השתא דאתית ל‪:‬כי כיי לא ־•"ל ־‪.‬ני אלא לכו׳; ׳^שלל ואס לאי אל יתפלל יש לפרש התם נמי באתת מהן יכאנית בואחרינין‬
‫כאיקימתא דנני הישיבה שאט יין האטלקי ״אשכי טני ולא כי׳־־^ ליה לתלי! בין הכא ינ"‪ :‬המיג ויבינו כתב דנרי ר' אליעזר אס יכיל לטין נ א מ ת כאילי היא‬
‫הולך ברגליו לרכוב דניון דלא שתה אלא רביעית דיך מיל ייניגו לע‪ .‬ס אלא דבשת‪. :‬חדיר־ י־׳ אליעיי לפי שמאחר שאט תוכרתין לפרש כן בדברי! י״ל כאילו אמר כן‬
‫‪1‬‬

‫דאיכא ילא י ‪ p‬רכוי למהלך בהד־א •מכל מקוס לשון רנינו אינו מכוון שני דאמר ר׳אליעור שנראה שמדברי ר׳‬ ‫יותר מרביעית או שתה רביעית יין האיטלקי התס היא־ י י‬
‫ש הא דרת בי אל־עז־ אנו לימדיס לברייתא אדרבה מהברייתא אנו לומדים לדנרי רבי אליעזר‬ ‫וכדפרישית ־ אך קשה לייישנ להיי״ף והרא״ש יהימלט שכתבי‬
‫א‬
‫שצריך למחוק הדליית ילגריס אחר רבי אליעזר דתימרא באפי נפשי' היא •‬ ‫לכך נ‬ ‫אנא דדרך מיל ישינה מפיגה את היין ידוקא בשתי‪ .‬רביעית‬
‫ומ״ש‬ ‫כ״ש שדרך טורדתי ישינה משכרתי ילא כתבו כלל לחלק בין רנינ למהלך ברגל‬
‫ואפשר דדחו הך סיגיא דפרק הדר מקמי סיגיא דפיק אמיו לי דאינ' מחלת נין יין‬
‫האיטלקי לסתס יין ובין מהלך ברגל לרכיב אלא רילה נין ריית ביי‪ .‬תיא ללא ־חא ביה מיא דנדלא שתה אלא רביעית ורתא ניה תיא אין צריך להפגתו ולא כלוס יאי‬
‫לא רמא ביה מיא דיך מיל יפינה מפיגי יב״תי מרניעית ׳'פילי ־ י א גיה מיא צריך לשהית נהפגתי עד שירגיש שיסיר ייני מעליי ועונדא דר״ג לפי וה נדשתה ייתי‬
‫‪,‬‬
‫מרביעית היה והא דאמר נליס שתינו רביעית יין האיטלקי*וכ! הי‪ :‬שיאל ‪ of‬שת? רביעית א׳ כחית כי אז יכול להתיר הנדר והשיבי הן דעל כל פניס שתה רביעית‬
‫יאפשר דשתה יותי חרניעיח ולפיכך לא הפיג יינו כדרך תיל אלא צריך לשהות לשי השכחת ודו״ק ‪:‬‬
‫להסדיר תפלתי יכו' בסיף״ככת י״ה מימ־א יי"! יי ־ י נ אבא תשתניא תילתיה דר״א מ ר כ ו ת של ר״ה ויה״כ ושל סרקיס )פירשרש״י מיעדית(‬ ‫י^ך״יך״‬
‫אבל דכל השצה לא איני יהא יב יהידא חשדי צ‪-‬יייזיה ומצל שאני רב ׳הידא כיון דמתלתין יומי! לתלתין יזמין היה מצלי כפרקיס דמי ימפרש ה י נ‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬
‫רטנו משה בר מ״מוני דאס התפלל עכש׳ בייש א' !לאחי ניר‪• .‬יש חיי יה־וכלל ב״ס ב' ולאתר כי־ יוס חזר והתפלל נייס ג׳ וכך נוהנ והולך כיינו מתלתין לתלתין‬
‫ולפיפך פסק דשל י״ח צייך להסדיר יתכיש יביט נד־יי ה־איש ־דנתי בפיק אין עיחדין דשל נרקיס הוא משלשים יוס ואילך היינו לומר אם התפלל עכשיו ט י ס א'‬
‫ואחי פיט יום חיי והתפלל ביום ג' דהוא ייס שלשיס ואחד תייס שהתפלל ביחלה נייס א׳ דהיינו משלשים יים יאילך ילפ״ז ריח א־צ דתפלת ראש חדש היא לעולם‬
‫גיוס שלשיס נין נחדש מלא בין נחדש חסר מיהו אף לפי יה של ראש חדש מרהשון צריך הוא להסדיר שהרי לא התפלל לתפלת ראש חלש ניאש השנה יאיכא ח'‬
‫שביעית מראש חדש אליל עד ייש חדש אשי! שלא התפלל תכלה ראש חדש ‪ .‬ותימה שהלא האלפסי נפרק אי! עומדין ייסוף ר״ה כתכ ג״נ משלשים יוס ילהלן‬
‫ותו קשה דלחאי דמפרש ר ט ט דלפ"! ר״ח א״צ א״כ מאי אתא לאשמועינן דשל פרקים‬ ‫כלשון היא״ש ילמה לא דקדק יב־ני כך נ; ביי הרי־ף כתו שדקדק ידב־י היא״ש‬
‫הוא משלשים •יס ולהלן דטון דלינא תשלשיס ״ ‪ 0‬לשלשיס אלא של יאש חדש ואינהו סבידא להו דאין צייך להסדיר של ראש תדש אם כן לא היה צריך לכתנו‬
‫אלא היה להס לוחר דשל פיקיס מיעדית נדליש״י דמינה היי‪ .‬שמעינן כיין דצייך להסד‪-‬ר תפלה של חג השביעית דאינה כי אם שבעה שביעית מתנ הפסת כל שפן‬
‫דנריך להסדיר של ראש חדש מרתשון דכי׳ שיייה שביעית מ־אש חדש אליל דהא ודאי לא היתה דעתס להורות על מי שאינו מתפלל אלא משלשים יוס לשלשיס‬
‫יים פדר' יהודה להיה מהדר תלמודיה נל תלתין יומין ולא הוו יצל׳ אלא חשלשיס ייתי! לשלשיס יומין לצריך להסדיר דהא ודאי דנימן היה לא נשחע מאן דמצי‬
‫למיעבד הכי ילא כתב ל! הילכיזא למשיחא ולכינך ניאה דהאלכשי והאשיר״י םייי׳ להו נמ׳ כהימב״ס דשל ראש חדש צייך להסדיר יהינו משלשים יום ואילך ימה‬
‫שפירש רש״י של פרקים מיעדית לא כייש נ; אלא לתאי דקש־ז י נ י י ך איני והא יב יהודה מסדי צלותיה ומצלי אנל למאי דמסיק שאני רב יהודא וכי׳ מידה גס‬
‫י‬
‫רש״ידשל פרקים הוי נמי תכלה של אש חדש יהני נקטינן נ ־ י ר י הימב״ס ;תכיישין יי׳שמע ודאי דכל הפוסקים כך דעתם כדפיישית דשל ראש חדש נמי צריך להסדיר‬
‫ונ״י מחמיר ג ס כשמתפלל מתיך הסדור יכך ראוי לנהוג ויזה שאין העילש סהוין להסדיר פלעיקר אפילו של חנוכה יתירים ‪:‬ט'כאב ושל מועדית וראש השגה ייק״נ‬
‫וסימכין על הסדיר שנידס יכ״כ בהגהת ש ע אינו נכין כלל דאעפ״י שפ״פ ה״ר מנוח !מביאו ביי הלא בסיף כתב יצ״ע ‪:‬‬
‫ך^י רמן המתבלל יכ י בסקי פיק אין עיתוין ודף לידן יעיא נסתייא הייתכלל צריך שיטי! את לנו בשלן ואס איני יכיל לטין בכולן יכיין את לב!‬
‫באחת יקאמרינן אהייא אמר ר׳ חייא אתי רב כ נ י א משוס הד דני יבי באבות ונתבו התוספות יהרא״ש !ה״ר יינה לשס להא דאתר ר״א בסיף כיי‪,‬‬ ‫‪I‬‬
‫ת״ה‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫דאעפ נ ‪-‬־כוי ו^ייי אי '־‪:.‬־ ל ולתלות ק'‪ 6‬נמ׳ אפוי אב• שאר ניבית יבול ל נ י ן וביי‪ .‬בירושלמי יניכ הנימ(‪) :‬נ( ואי לא דמםתפינא‬ ‫קושיית ב״י מעיקרא ינ( ‪,‬יוהעלר‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫אםי‪:‬א ו א פ מ ת פ ^ מתוך סידור ו־יאי ־ ‪:‬״ו בל מ־‪: ,‬איהי־ אע נ ו הוא ‪ V .‬נוותר לו להתפלל נ‪.‬אחי שיכול לרבו ייפנ׳ הפלך ואף אם הוא שכוי ‪0‬ענ‪ 1‬ולא יובל לרבי בפני המי ]־‬
‫‪1‬‬
‫בלא סידור א ; ו לפ‪-‬יו מימ אב הוא •ודע געעניו עיוני לרעי‪ "y -‬דביריר השיאה לו פר שיאמר ניאה ואין לחוש נ ו ב ו אבל אי; לסמוך על ועתי בזת מאתר שלא מצאתי נשוה‬
‫ק וא! ואני לא ראיתי נומן הוד‪ .‬ל‪.‬הונ לפרו התפילה תחייה ולב; נראה‬ ‫פוסק ולא כתבה׳ ‪:‬ר‪ ,‬אייא ליי‪:‬וג הכינה‪* :‬םחפייליב נזל; מ ה אחר השחיחאעיפ שי •ה עכורים כעט‬
‫ונדרשוח‬ ‫שםמני על ובו׳ הריר מניח ד»בתבר הוא‬
‫פרישה‬
‫מנסי אם ׳ניל למין אח להו •מפלל ואס לאו יל ית;לל חלא שהחום' והיא";! נתנו נסיפ‬ ‫‪1‬‬
‫) י ( ת פ ל ח שנו‪ -‬תיענה וגס ח;"ח יי׳ חזלת שי" תגלה‬
‫אין עימדק אהא דת ר יהניא רנינ נייש םי זה ואס אינו יכול לנוי( נטלן •מין נאנית יהא‬ ‫סי׳ ק )א( וףןקא תפלה שלפיקיס י ופיו היי‪ -‬תגית י•• ז פשה ח ממפל ע״נ‬
‫יא״י י אלי‪-‬נזו ואס לאי אל יתפלל יש לכיש וני•; נין׳ וליידי נח׳ מהן וגאכיח ייני;׳ חאתי‬ ‫י נשכחיגה ל‪::‬י י לא •כיפ ימ״א •ילא‪-‬נייע'; שכתכ שענ״פ צ־ין להשי‪-‬‬
‫שתוניתין לכיש ונוי ר״א ומיידי נאנימ כתנ נן מנייו כאילו אמי כן נהויא נ״י •נחנ ני׳‬ ‫פוי שמדת שנייה כפיו נורזו־ן‬
‫ע י ויל ׳מ״מ לשון ינינו אינו מניין שנתנ זא‪0‬י ר אליעוי מראה למדני׳ ו אליעוו <‪jf‬‬ ‫סי׳ קא )א( דאמר ו׳ אל עוי לעילס •יוד אדס ננ‪5‬י• חש י‪. :‬לי־; ואבית‪ :‬י איןיינמ‬
‫למדישלנ‪-‬״חא ‪'11‬א ואורניז מהנוייתת אג׳ לויוויס לדכיי ו' אליעוי לנן ניאה שנין‬ ‫נאנות מדני• ו א אלת ו'א פתמא ק­ ז ל׳‪1‬י‪1‬ס •י• ד אדס אע‬ ‫י‬
‫למחוק‬
‫חרושי ה ג ה ו ת‬ ‫‪1‬‬

‫•יא טי‪:‬׳ ו ר ן מיל אפילו ברביעית צריך ג׳ מילין וגם ׳ימה לא נ ת נ הטור ובעינן נרנונ נ׳ מילין‬ ‫ורא'ש רביותר מרביעית מד‪;,‬׳ רביב אבל עדיין לא ;ח״שב • כ‪-‬‬
‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ט‬
‫ובזה ערינין אנו לדברי דיב״יז י " ' ע יי־ י ־•" ׳ י " קא א ול״״ ואי! לבהוק נלל והא ונתב ונינו ואסר ר״א לא םייתי ראיה על הברייתא רק להניא ראיה על דבריו שהוסיף‬
 ‫פט‬ ‫ביח‬ ‫אורה היים הלכות תפלה הא‬
‫ת״ל )דף לי( לעולם ימוד אדם דעתו א ם יכול לסין את ל ט יתפלל ואם לאו אל‬ ‫רנינו ואם התפלל ולא ניק נאבות יחוור ויתפלל נס״ס תפלת השחר)שם(‬ ‫‪^"0*1‬‬
‫יתפלל התם נמי פירושו באחת מ ק ובאבות עכ״ל ולכן כתב ר ט נ ו בלשון הברייתא‬ ‫א״ר יוחנן אני ראיתי את רבי ינאי מלי והדר גלי פלומר שהתפלל תפלת‬
‫ונדנרי ר״א באנות א ן על פי פלא מכר נהן נ א מ ת טון שכך הוא פירוש דבריהם‬ ‫המוסםק ניחיד ‪1‬דלא ברי אליעזר בן עוריה דאחר אין תפלת המוססין אלא בחבר‬
‫אד מיש דאמר ר״א נדל״מ אימ תתוקן למשמע דמדנרי ר״א אנו למדיו לנדייתא‬ ‫עיר א״ל ר׳ ירמיה לר׳ וירא ודילמא מעיקרא לא טין דעסיה ילנסיףטין דעתיה‬
‫והא ליתא אלא ס ד ר נ ספרא ס ט לממן‬ ‫ונתב שם הרא״ש מנאן משמע דמי שלא‬
‫ב א ב ו ת י ת פ ל ל ) נ ( ו א ם ל א ו א ל לנרייתאונתר הני אנו למדק לדריא ונתב‬ ‫טון דעתו לנל הפחית נ א מ ת שצריך ימוד א ד ם עצמו א ם יכול לכת‬
‫לחוור !להתפלל ונס ה״ר יונה נ ת נ נס״פ‬
‫י!‬ ‫כ י‬
‫י *‬ ‫(‬ ‫ג‬ ‫)‬
‫? * ״ ״'יי « « «‬ ‫כיין‬
‫ואם התפלל ו ל א‬ ‫תפלל‬
‫תפלת השחר גבי היה ח נ נ פ״ג נהמה‬
‫*‪JIS‬‬ ‫‪,™?"to‬‬ ‫ביון באבות‬ ‫שנאנוח צריך טונה אפילו נדיעבד ואם באבות א״צ לחזור ר״י;‪ ,‬אפילו אם ביק בכולן ־ולא‬
‫שצריך לחזור ולהתפלל והאידנא אץ אנו חוזרין בשביל המיון לאריא לעילם ימול אלם את עצמו יני׳‬ ‫לא ניון צריך לחוור ולהתפלל ‪:‬‬
‫הייני נמי נ א מ ת יעיר אפשר ל מ ל ל א‬ ‫מ ו ג ה ש א ף ב ח ז ר ה ק ר ו ב ה ו א ש ל א יכוין א ם כן ל מ ה יחזור כ ת כ‬ ‫כתוב‬
‫נ ס י י ק א ס איטיטל לסין נ כ ל‬
‫אנו למלין לברייתא לאם אינו יטל לטין‬ ‫ה ר ב ר ב י א ל י ע ז ר שירגיל א ד ם ע צ מ ו שימין ל פ ח ו ת ב ח ת י מ ה ש ל‬ ‫נרטחי׳־חיטיןנאנית ומדים‬
‫באבות אל יתפלל שיה אינו חפור׳ בברייתא‬ ‫> י״חייי!‬ ‫‪L‬‬ ‫‪-‬‬ ‫____‬ ‫‪mm - . 1 -‬י ״ ״ _ ״‬ ‫‪,‬‬
‫ללא תני בה אלא שיזהר לכתחלה‬ ‫כ ל ב ר כ ה ש י ש בהן מ א ה ו ש ל ש ע ש ר ה ת י ב ו ת כ מ ו ש י ש ב ת פ ל ת‬ ‫לי‬ ‫^‬ ‫נ‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪w‬‬

‫לסין באנו' ומשמע לאעפ״כ חייב להתפלל‬ ‫ח ג ה ו מ א ה ו ש ל ש ע ש ר ה פ ע מ י ם ל כ ב ח ו מ ש ל ו מ ר ש צ ר י ך בהן כוונת‬ ‫מ ו מ ם נופי משאר נ ר ט ח ‪ :‬ן‪-‬ף^ך ״ ר‬
‫ה‬

‫אפי׳ אינו יטל לטין בלל אבל חלר״א‬ ‫ה ל ב א״ר ה מ ג ו ג א כ מ ה ה ל כ ת א ג ב ר ו ו ת א א י כ א ל מ ש מ ע מ מ ך ק ר א י‬ ‫וט׳‬ ‫אליעזר שירגיל אדם עצמי‬
‫לאסיר לו ‪* u‬‬
‫להחפלל‪:‬‬ ‫שמעי׳ ‪1‬‬ ‫ו ח ג ה ה י א מ ד ב ר ת ע ל ל ב ה ר ק ש פ ת י ה ג ע ו ת מ כ א ן לםת‪2‬לל‬ ‫ע ל בתפלת חנה ג ל!נ נ מ ס ו ת מייי״ימ ד ח ג ה‬
‫ואם התפלל ולא כיח נ א מ ת‬ ‫ןמ״ש‬ ‫י‬ ‫‪1_-‬‬ ‫_ _ ״ _ י ‪ L _ L‬י _״ _ ‪ .‬״ ‪ L , ,‬״‬‫‪u‬‬ ‫נפ״ל מהלטת תפלה נשם החקח ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫סיף פרק ת״ה‬ ‫יחזור מתפלל סיף‬ ‫‪7‬שמצרריי וך ש י ח ת ו ך ב ש פ ^ וקולה ל א י ש מ ן מ כ א ן ש ל א ישמיע קולו‬ ‫לנ נמומש‬ ‫?׳‪ y‬פעמים •‬
‫יק ״‬ ‫למ״ש‬
‫ותגיא המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטגי אמנה קאמר רבי יוחנן אני ראיתי את רבי ינאי‬ ‫וטי כ״נ הריקמ‪ :‬א ^ ן ף ר ג בתפלתו‬
‫שמראה כאילו הקרוש ב״ה אין שומע תפלה בלחש • המגביה קולו לצלי והלר צלי וקס״ל להלר צלי תפלת‬ ‫המטנא נמה הלנמא גנריות׳‬
‫אננא למשמע מהניקראי להגה וטי נר״פ בתפלתו הרי זה מגביאי השקר דבתיב בהו קראו בקול גדול י״א המיספין ביחיל ומותבינן ולילמ' לא ט ץ‬
‫לעתיימעיקלא והפתא טין לעתיה ונתב‬
‫ונו׳ הא דאמר שלא ישמיע קולו בתפלתו שצריכה שתהיה בלחש ער‬
‫ותניא‬ ‫איןעוחלין )לא״( ‪:‬‬ ‫וריש‬
‫הרא״ש מנאן משמע למי שלא טין לעתי׳‬ ‫המשמיע קולו מפלתו‬
‫המגניה קולונתפלתו וכוי נרייתא בס״פ שלא תשמע אפילו לאזגיו ומביאין ראיה מן התוספתא יבול יהא לנל הפחית נ א מ ת שצריך לחזיר ולהתפלל‬
‫מי שמתו)נ‪ (:‬נ ‪ W W‬י״א סא לאמר משמיע לאזגיו כבר פירש בחגה וקולח לא ישמע)י( ומיהו בגמרא ינן נ ת נ הר׳ יינה ס״פ תיה אמתניתין‬
‫בתפלתו ונו׳ ריק אינו ממעט אלא השמעת קולו דמשמע שמשמיע קולו היה ר ט נ ע ל החחיר יוד לנאנימ א ס‬ ‫פלא ישמיע קילו‬
‫לא טון צריך לחזור ילהתפלל ינ״נ עול‬ ‫ו״ל הרשנ׳׳א בר״פ אין עומלין )שם(‬
‫הר׳ יונה ס״פ אין עומלין אנרייסא יטין‬
‫מנאן למתפלל שלא ישמיע קולו נתפלתו לאחרים אבל לאוניו יכול להשמיע נ‪ 0‬והבי איתא בהדיא ‪ C0‬בירושל'‬
‫את לנו נאחת ח ק ‪:‬‬ ‫מסתנרא שלא ישמיע לאמריסנלומר שלא יכול יהא מגביה קולו בתפלתו כבר פירש בחגה וקולה לא ישמע‬
‫יאמר נקיל רם ינלתניא נפי מי שמתו נל והדעת נותנת שיותר טוב להשמיע לאזגיו בי אז יובל לבוץ יותר ן ^ ף מ ר נ י ט י י ר א ׳ א פ י ׳ א ם נ מ ן ננולןולא‬
‫ניון נאטתשצריך למזור ולהימלל‬ ‫אמנה וכן כתבהרמב״ם ז״ל ולא יתפלל בלבו אלא מחתך הדברים בשפתיו‬ ‫המשמיע ק‪1‬ל‪ 1‬נתפלתו היו מקטני‬
‫אנל להשמיע לאוט רשאי ימצוה לנחחלה‬
‫נלפע״ל להיה צריך לפרש נ ך משים לסליא‬
‫ל א ם טין נטלן ילא נאנית לנ״ש ליצא‬
‫נלאמרי׳ נירישל' סרק היה קירא תניא ומשמיע לאזגיו בלהש ולא ישמיע קולו אמר רב הוגא לא שנו‬
‫המתפלל ילאהשמיע לאזט יצא למי נצרנה שלא יגביה קולו אלא שיכול למין בלחש אבל אם איגוימל למין להני משמע מנרייתא לתני צריך נמיין‬
‫לדני חסי היינן ר'חסי)פירש איזה ר׳ יוסי בלחש מותר וה״מ בינו לבין עצמו אבל בצבור אמר דאתילםיטרד נטלן ואם איט ינול לנזק בטלן לפחות‬
‫היא( ר׳ חסי הלא הוא)נלזמר הך ר״י צמרא ואם משמיע קולו כשמתפלל בביתו כרי שילמדו מםגו בגי יטק נאחת פי'נאמת אלמא לבטלן עליף‬
‫עפי מנאמת וטון לננל החורה רוט‬ ‫היא( לתנינן הקורא את שמע ולא השמיע‬
‫חי[ מאבית‬
‫טוו נטלן ‪, .‬‬ ‫נמי א ‪.‬ם‪. . .‬‬
‫הני ‪...‬‬‫נטלו ‪. .‬‬
‫ביתו‬ ‫לאזט יצא ר' יוסי אימר לא יצא לאלמא‬
‫(‬

‫איצ לחמר ולהתפלל אבל מלליא נלמול‬ ‫נליענל היא ליצא הא לנתחל' צריך להשמיע‬
‫לאזט כק״ש אלא שמצאתי בהפך נתיספמא למנילמין נפ״ג יניל יהא משמיע קולו מלקאמר בסתם אם יטל לטין א ת לכי יתפלל יר׳׳ל באמת יקאמר ואס לאו אל‬
‫לאזט פי' נחנה והיא מלברת על לבה רק שפתי׳ נעות יקילה לא ישמע ע״נ ירניני יתפלל פי׳ א ם לא יטל לטין לנו נ א מ ת אל יתפלל אלמאלהליא לאפילו ינול‬
‫לטין נטלן אם איט יניל ל ט ק נ א מ ת לא יצא‬ ‫הסנים לרנרי הירושלמי ומשמעותי לגמרא לילן ולחה מפגיהם לנרי סמזספמא‬
‫ד ח י הרנ ר״א וטי נראה לטעמו לחתימת הנרנה הן ס ט ר שנחי! יתי וראוי‬ ‫זלינ נ מ ה ו ת חיישנית פ״ה ונן ל ‪ »:‬ב־ר‪ .‬ימיים מי‪.‬ןיי!ר שנחבחיי טיס! ק='«‬ ‫נ ה‬ ‫ה‬
‫‪:‬‬ ‫ח י ‪ 0‬פ י‬ ‫י‬ ‫‪3 1‬‬ ‫ם‬ ‫‪o a‬‬
‫שיטי! את לני חתר נםפ‪1‬ר שנמיו ממי* שיפוץ נפאלתו ינ״נ הסמ״ק‬ ‫״ י יייייי י״י * י י‬ ‫י נ מ נ נאירחת חיים נשם פסיקת׳ א ם אין ־ ' י י ־‬
‫אתה יטל התפלל על מטתך אם אין אתה יכול יאחה אנוס מחילי אי מלנר אחר ריש סיחן ייא ללאחר שהניא לנרי ר״א נ ת נ ינן הלין טתן ט חי שמנמן בשאלתו‬
‫ר נ הונא לא שט שלא יגניה קילו ולא יטין נשנחיי של הקנ׳׳ה ממיינ את עצמו ענ״ל ‪1‬נראה שמיה הטעם נ ת ב לשם‬ ‫אמור נ ל נ ו שנאמר אחרו נ ל נ נ נ ם ‪:‬‬ ‫אלןף‬
‫למיטרל ציטרא נסוף פרק מי הםח״ק שאם איני יטל לטין נ נ ל ה נ ר ט ת של י״ח יניין נ א מ ת ונמולי׳ ואם איט‬ ‫אלא שיכול לטין נלחש יטי על לאתי‬
‫יניל לטין נפניהם ימוין נ א מ ת ע״נ י נ ת נ נ״י יצריך חלמיל מנץ לי לעליף טפי‬ ‫שמתו)נ‪: (:7‬‬
‫משמיע קולי נשמתפלל מ י ת י וטי נלאיתא גירוש׳ נר״פ תפלת השחר מ ו ד ם משאר נ ר ט מ ולפעל״נ לטעמו לפי שנרנת א מ ת היא חחלת ג' ראשוטת‬ ‫ואח‬
‫ילנרי הרשנ״א נר״פ אין עימלין נפיריפ הירושלמי הוה נלברי רניט ילפי שמסלר שנחי! מקילם שישאל צרטי ימילים היא תחלת ג' אחרונות לאחר שקינל‬
‫פרס מ ר מ למפנמי והולך ל‪ 1‬ילפינ' מ ק ט שיהא שיתה נ א מ ת סמלה וסיף ינהולאה‬ ‫גירםת‬
‫תמלה י פ ן ואינ ולאי נ י הינ' רהצריטהו לטין באנו׳ עכ״פ ה״נ במודים ומאי להזניח נגמרא א מ ת איט אלא לנליענל אפילו לא ניק אלא נאחס שהיא אנות‬
‫שמראה כאילו אין הקנ״ה שומע מפלה נלמש נראה לרצומ לומר‬ ‫י‬ ‫ןמ״ש‬ ‫י י‬‫נ י ג ה י ‪:‬‬ ‫ש ב ח י‬ ‫א י י י‬ ‫ד א י ד‬ ‫ת‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ב‬
‫יצא יא״צ לחזיר אנל לנתחלה צריך ליזהר י י י י י י יי‬‫‪55‬‬ ‫‪0‬‬

‫בהרמת קול יאין זה אחת אלא קרינ ה׳ לנל קוראיו לנל אשר‬ ‫שמראה באילו אץ חלתו של הקלוש ב ח ך מ א לקבל התפלה שמחפללין נלחש אלא לוקא‬
‫יקראוהו באמת ננונת לבו אפילו בלחש ‪:‬‬
‫י״א הא לאמר שלא ישמיע קילו וטי ומניאץ ראיה מן התוספתא וטי תימה מאי זו ראיה הא אינא לפרש ל ה ט קתני יכול יהא משמיע לאזניו וטי בלומר יטל‬
‫שיהא צריך להשחיע לאזנת ונלס״ל לר' יוסי נקיש לאס לא השמיע לאזניו לא יצא ה״נ בתפלה וקאמר נ ב ר פי׳ נחנה וקולה לא ישמע ט ' האי קרא יתירא‬
‫היא למלנמינ וחנה היא מלנרת על לנה רק שפתיה נעות ילעינן ללא השמיעה קולה לאחרי׳ ולא אצטריך האי קרא וקולה לא ישמע אלא ללמל לא״צ אפילי‬
‫להשמיע לאוניו לאע״ג ללר׳ מסי בק״ש צריך להשחיע לאוניו מלכתיב שמע !אס לא השמיע לאדניו לא יצא בתפלה מולה ר׳ יוסי לא״צ להשמיע לאדניו מלנתינ‬
‫וקולה לא ישמע ובך הוא משחעות היחשלחי דלר׳ יוסי אצטריך לאורויי ובתפלה אס לא השחיע לאזניו יצא הביאו ביי נשם הלשנ״א א״נ חה המוגע שלא לפרש‬
‫נ ך נתוספת' והני נקשיק דלבמתלה נ ם במפלה צריך להשמיע לאוניו ונדיעב‪/‬־ יצא אפי׳ לר׳ יוסי נ״ש לר׳ יודא דהלנתא טמיה דאף בקיש יצא אם לא השמיע‬
‫לאוניו דשמע אתא ללמד נ נ ל לשין שאתה שומע נ״ש נתפלה דלא גלי לן קרא דפשיט׳ דיצא וא״ת לר' י ט ל א למה לי קרא נמפלה וקולה לס ישמע טון דאפיל! נק״ש‬
‫יצא נצא השחיע לאדניו נ״ש נחפלה וי״ל דאתא ללחד לר׳ יהודה דנתפלה אסור להשמיע קילו לאחהם משא״נ נקיש דמ!תר להשמיע קילי לאחרים מדנתינ ודנו־ ת נ ם‬
‫ילא נתפלה נדאיתא נממא ימייסי לה האלפסי פ׳ היה קירא אמתני׳ האימנין קירי! נראש האילן יפי׳ הר׳ מנה נ ך ע״ש רנני צרפת דלענין להשמיע קולו לאחרים מיתר‬
‫משמיע קולו נשמתפלל נניתו נ מ שילמדו ממני נגי מ ת י מיתר נדאיתא נירישלמי ר׳ יינה יט׳ עד‬ ‫ואין‬
‫נקיש יאםיר נתפלה מהך דרשא ידנרת נ ם ולא נתפלה ע״ש •י‬

‫מלפץ‬ ‫דילפק מיציה נני ניתי' צלימא משמע דפי׳ עד‬

‫פרישה‬
‫השמיעה אפי׳ לאזנה במשמעות לשין סקוא מונרמ על לנה וין שכמיה נעות • ומיסו‬ ‫למחוק סו׳ ולגויס או״א ומימוא נאפיה נפשיה היא ענ״ל‪ .‬ונלאו קושימו שהקשה הניי ק׳‬
‫מוסייס הקוא וקולה ל* ישמע וקואימיוס סואונוואי ניון שמונות עללנהקולה לא‬ ‫׳הוואיע‪-‬ו‬
‫*־־‬ ‫והיה‬
‫מוניאליעוו ילהנרייתא ־־‬
‫־'‬ ‫לי עוו ‪.‬למה ‪.‬לי ‪.‬ואיימו ועוו מס שייו להניא ואייה‬
‫ישמע וואי לא מ מ נ אצא לל»ו ממנו נמ־ שהיא לא השמיעה קולה <ך אחויס לא ישמיעו‬ ‫לקמו לנלע״ו לקיים גיוסת הסכרים וה״פ משום וונינו הוסין> נונרי הנוייתא צנתונ‬
‫קולם נתשלמס והנה ייאהואשק ולעיל וצמוינו היןואוומיאוחנס ושםוואי אפיי השמעת און‬ ‫לפחות יטין נאכות והאי תינת צפחות אינו ננוייתא והיינו ׳ניצין לפוש הנו״תא ולנתחלה‬
‫לא סיה והא ומניא סתוסנתא סקוא וקולה לא ישמע ולא מייתי קוא ומונות על לנס‬ ‫נו־נ שינוק ככולן ואם לאו ייהו לנוין נאנות אנל אס גס ואת אינו ינול לטין לא היינו‬
‫משוםומקוא יה ננתנ צלמו ממנה ונפ״שיגמוא ויון ס״צויתווא וקוח ננתנ שלא נלעו ממנו‬ ‫אומויס ומשים אל יתפלל אלא ומונוי ו' אליעזר שאמו ואס לאו אל יתפלל אני לומוק פי׳‬
‫אצא שלא ישמיע אפ קולולאחויםואל־נלא ינמונ וקולה לא ישמע ונוואי נצפו ממנו לגמוי‬ ‫הנוייתא וקתני ואס לאו ימין נאנות ו״ל ולכל הנחות יצניע לנויז נאנומ ואס אינו יכול‬
‫ושאני סנה שהיתם אשת קשת ווח וינילס לנוק נלא השמעת אוק משא״נ באינו מתפללים‬ ‫לא יתפלל נצל־‬
‫וצוינק להשמיע לאזנם נוי לטין ונומסיק ונינו וק״ל ‪:‬‬ ‫) נ ( ואם אינו יכיל לטין אל יתפלל • נואס ומשלים נתפלס שאשויס ולא גומ משנוו‬
‫)ה( והכי איתא בהויא ניוושלמי נוי כלומו נמו שנגמוא דדן אינו ממעט אלא השמעת‬ ‫ונמ״ש נסי׳ ניט ‪:‬‬
‫קול נןניוושצמיממעעשלאיסא מגניה קילו ולאטקי מהתוספתא שפפמשאפי׳‬ ‫)‪ 0‬ואם גיון נאנות א״צ לחזור ולהתנצל נוי קיק פשיםא סא לנתתלס סגי נםני נמ״ש‬
‫להשמיע לאוניו והשתא איש ומייתי י ואייה םהיוושלמי יה ולא מניא מיוושלמי שהניא נ״י‬ ‫לפני וס ונואם וה״ק אם התפלל ולא טוו נאמת אע״ג מיון ננל הנונות האחרות‬
‫ומשמע מ י נ י ה נ ה ו י א ולנתתלס צוין לסשמיע לאזניו משום ואין גיונת ונינו אלא צאשמועינן‬ ‫אפילו הני י»וו ויתפלל נמ״שאתו נו ויואה ט׳ ומשיה מסיים ואמו גם ‪ p‬אם טון נאבות‬
‫‪6‬‬
‫היתד ל ה ש מ י ע ל א ו ג י ו ו ל ה נ י א ואיה לתלמוו ויק והא דילפיק ממנה איםיו השמעת קול לאתוי‬ ‫‪...‬‬
‫אן> על ‪8‬׳ ולא טיןנשאו הנונומ מ צויו נשווו וסיומו נואה והיק תף א ם היה ינול‬
‫ווקאולא ה ש מ ע ת א י נ י ו נואיתא בתוספתא ‪.‬‬ ‫ינק‬ ‫צנוק בכולן ונמויו צח שם לנו לטין ט אס נאנית יצא ‪ .‬נ״י נתנ לשון סמ״ק ולנתמלה‬
‫באבות ומונים נר ונענ עליו ניי וצויו תצמוו מניין צו ועוין מודם ספי משאר נוטת ולעניו )י( בירושלמי יכול י ה א מ ג מ ה קולו ב ת פ ל ת ו ט ׳ אפ״ג ונתב ונינו לפיל ומשמיע קוצו‬
‫לאוט אםוו מ מ נ ה והגבהת קולו ג א ס ו מנניאי שקו י״ל נשנמנ מגנים‬ ‫וסנוא הוא וצוין כיון יותו שהוי לא תקנו נרימה ני אםנאנות ונסוואה יק״ל ‪:‬‬
‫)י( ומיהו נגמוא ד ק אינו ממעט אלא השמעת קולו נו׳ נלענ״ו ונוה ל״פ ונוואיתנס לא ומשמיע ת ר מ י נ ה ו ו י נ ל ' ס נ ו י י מ א הניל ס פ ס מגביה קולו ויל מגניהקול גוול אנל נאן ביוושלמי‬
‫שלא‬
‫חדושי הגהות‬
‫לכוין בכולן יטי( אח לבי באחת י״ל באבות היי! אפשר לפרש שינוי! לבו נאנווז ‪ DM‬אפשר לו ואם א״א לו לבוק אפילו באביה ם״ם יתפלל אבל יביט הוסיף על הניייווא ונתב‬
‫לפחוה ינוין באביה משפע םזה ראם א״א לו לטין באבות לא יתפלל ע״ו טייתי ראיה לפירושו םרר׳ אליעזר לאפר הבי בהד יא )פחרל״יז( ונ״כ הפרישה ותב״ה‪ :‬ב עיין פרישה וב״ח‪:‬‬
‫אפשר‬ ‫ג בכל הגה״ס מהלי הפלה לא מצאתי ברברים האלה אבל סגאהים נםם״ק‪ :‬ד לגרים אלו בהוריהן כנר הביא הב״י בםיסן זדו־ ־‪.‬‬
 ‫ב״י‬ ‫אורה היים הלכות תפרה ס א ס ב‬ ‫בח‬
‫דילפין כלומר כדי דילפין וכ״כ ב״י ע״ש הרי״א וליי עצמו פי' דיי יוגה שלא כצבור גירםת המרלכי שאכתוב בסמיך שגירה כי היכי דילפין מיטה הדבר מבואר נמרי‬
‫היה מתפלל בהגבהת קול לפי שלא היה יפיל לפיק בלתש ונמשך נמקיה דהוו ילפי רביני יכתב רטנו הגדיל מהרי׳יא ז״ל הגה המחבר סי׳ זה המאמר שאמר עד דילפון‬
‫מיניה בני ביתיה ע״ש ולע״ד נראה דהכי קאמר דהיה מצלי בקלא עד דהוי ילפי מיניה בני ביתי' שהוא היה עושה לתכלית זה יסירוש עד כלשין כדי יהאחת היא‬
‫מיניה ולבתר דילפי מיניה תו לא הוי מצלא כקלא ויותר נראה ־ה״ק שלא הגביה כך שאס לא יהיה פירוש המאמר אלא שהוא היה מגביה הקול עד שהיה נמשך‬
‫מזה בתקרה דילסק מיניה גני ביתיה הנה‬ ‫קולו אלא עד דמצו למילף מיניה ולא ייתר‬
‫דהמנניה קולו בתפלתו ה״ז מנביאי שקר עיתו כ ו ת י כראיהא בירושלמי רבי יונה כר הוה מצלי כבי כנשתא לא היה עושה כשורה שהרי הגבהת הקול‬
‫ולפיכך אף ספ״י שהיה צריך להגביה קולו הוו מצי ׳ בלחישא וי( וכר הוה מצלי בביתיה הוה מצלי בקלא הוא מגונה עכ״ל ואיני יודע מה ס;רח‬ ‫‪1‬‬

‫הוא יה שהרי לעילם אפשר לפרש ה שהיה‬ ‫‪1‬‬

‫לא היה מגביה קילו ייתר ממה שצריך‬
‫לבני כיתי ולכן יש לגעיר בחונים שמגביהין עד דילפין מיניה כני ביתיר‪ ,‬צלותא וימי להתפלל ככל לשון שירצה מנגיה קולו עד שהיה נמשך מזה כמקרה‬
‫‪1‬‬
‫קולס ביותר ממה שצריך להשמיע לצבור י ופירש יב אלפס דווקא בצבור אבי ביחיד לא יתפלל אלא דילפין מיניה בני ביתיה אע״ג דתניא‬
‫כדי שיעני איש״ר יברכו ואמניס כסבירין בלשון הקרש ויש מפרשים רהא ראמרינן יחיד לא יתפלל אלא המגביה קולו בתפלתו ה״ו מנביאי השקר‬
‫ביישו; הקדש ל־( רויא כששואל צרכיו אבל כשמתפלל תפלה של הא איתמר פלה דאס אינו יכול לכוין‬ ‫דשפיר עבדו והיא עבירה חמירה •‬
‫א^י האשה הנצבת עמכה בזה צבור אפיי יחיד יכול לאומרה בכל לשון ‪ 00‬ואדוני אבי זייל כתכ בלחש מותר יהיא שלא יהא בצבור ירכי‬ ‫הב‬
‫יונה שלא נצבור הוה וכן פירשו ה״ר יונה‬ ‫מכאן וכו׳ עד שהיה עומד‬ ‫‪I‬‬
‫וי״ה‬ ‫ברייך‪,‬‬ ‫והרא״ש בפרק מי שמחי •י‬
‫כמיתה כן פרש״י בר״פ אין עומדין)דף ראף יחיד כששואל צרכיו יכול לשאול בכיי לשון שירצה חוץ‬
‫קילס‬ ‫טהגיס העילס להשמיע‬ ‫מלשון ארמי )ב(‪:‬‬ ‫ל״א( ומשום דקשה דמנ״ל דצריך להרחיק‬
‫ד' אתית תירץ ואמר בז״ה בגי׳ תריסר קב א^י האשה הנצכת עככה בזה א מכאן שאסור לישב בתוך בתפלתם והיה תמיהה לי טובא היאך‬
‫ד׳ א של תפלה וכין מלפניו בין מלאחריו כין מןהצדדין גתסשט המנהג הזה וראיתי בימי תירסי‬ ‫דהייני י״ב אמית לג׳ רוחות וכ״כ הרא״ש‬
‫בספר הפליאה שהיה קורא תגר על מנהג‬ ‫ונראה דר״ל לגי הרוחות לפניו ולאחריו‬
‫ומן הצד ואע״ג דאיכא שני צדדי! צריך להרחיק ר״א שנאמי• יא( הנצכת עמכה שהיה עומר כמותה זה יאת״כ מצאתי בפסקי התום׳ שילהי ר״ה‬
‫א‬
‫אפייה כיון דאין סברא לחלק בזה בין צד בז״ה בגמטייא תייסר דהיינו י״ב אמות ) ( לשלשה הרוחות וי״ל כרכות דר״ה מתיך דאין רגילים כהס‬
‫משמיעים קולס וגם יש בהם כרכו׳ אריכו׳‬ ‫וכתבו‬ ‫לצד אס כן כדאיכא רמז דצריך להרחיק‬
‫ד׳ אמות חן הצד ככלל זה גס הצד השני • אנל ממי׳ש ביי בשס ספר אהל מועד ומטעה אחד את חבית לפיכך ש״ק מוציא את הרכים ידי חוכתם עכ״ל הרי שניתנים‬
‫נראה ללא אתא בז״ה אלא ללמד על ב' צדדין יעל לאחריו אבל מלפניו אסור אפילו טעס למה שנהגו להשמיע קולס שהוא מפני שאינם רגילים בהס ‪ .‬ואפשי לתת‬
‫חין לדי אמית עד כמלא עיניו ואפי' עוסק בקיש ילא נהירא יעיז נראה הא דאיגי טעם אחר לפי שהם ימי תשובה משמיעי׳ קולס כדי לטין יותר ואיידי דחביבי להו‬
‫מרמז אלא על ג׳ ריחות היינו משום דחגה ידאי היתה ניהרת שלא היה דיר תיצן יהבי דעמייהו ואינם מטע־ס זה את זה אע״פ שמשמיעים קולס • ואחר שכתבתי‬
‫זה מצאתי במרדכי דמסכ' יומא אע״פ שכל ימית השנה מתפללים בלתש כלילפיק‬ ‫בתפלתה כינה וכין הקיר א״כ לא היה צריך הכתוב לימי אלא על עני הנדרין יעל‬
‫אחיריה אכל אין לפרש ח״ה דמרמי על י״ב הוא חיזר על כל ד' חתית דצייך פרק אין עומדין מקראי דתנה וקולה לא ישמע מיהו בר״ה יי״ה אומר כקיל רם כדי‬
‫להרחיק ג' אמימ חכל רימ דהא מדכתיב עמכ״ה בה״א שמעי' דאין היתר אלא שילמדו זה את זה ולהטעות לא תיישינן כיין שמצויים בידס •׳מזורים ותפלות‬
‫באמה החמישית יעיד לכל ד' אמית שיה הוא דהיי רשית מיוחד יאין חליק בין ג' כדאחרינן בירושלמי בפי תפלת השחר ר' יונה כד היה מצלי בכיתיה היה מצלי‬
‫לד׳ ח״ל התו' עמך משמע נתיך ד' אמית ימשיס דכתיב עמכ״ה מלא מ״א כלומר נקלא כי היפי דילפין מיניה כני ביתיה וכד היה מצלי בבי כנשת׳ הוה מצלי בלחישא‬
‫שלא היה יישב בתוך ד׳ אמות שלה נ׳ אס בחמישית עכ״ל פי׳ הקרי דקרינן הנצנת כי היכי דלא ליטעי אינשי יזה היה בשאר ימית השנה ואע״ג דאמרינן נפרק אלי‬
‫עמך ללמד שהיה עימד כמותה היינו דיקא כשהיה ברשיתה בתוך ד' אמית שלה נאמרין)לב •( שמתודה בלתש שלא לבייש עוברי סבירה אני בזמן היה כולנו וידיי‬
‫אחד מתודיס ואין כאן בושת עכ״ל)א( ‪:‬‬ ‫והכתיכ בה״א מלמד שהיה יושב כאמה החמישית אלא דכשהיה עלי צריך להתקרב‬
‫להתפלל ככל לשון שירצה במסכת סוטה ריש פ״י)לב‪ (:‬תצן ואלו נאמרין‬ ‫ןיבן^‬
‫לתיך ד' אמיתיה היה נצב עמה ועימד כמיתה ואין כאן מחלוקת נין פרש״י ותו' וד־לא‬
‫ככל לשון פרשת סוטה וידוי מעשר וקיש יתפלה וכתכ הרי״ף בר״פ היה‬ ‫כמה שהנין ב״י עיי! עליו •‬
‫ף ‪ £ ' " £‬רטנו ונין מלפניו יבין מן הצדדין ילא כתב ג'כ ונין חלאחייי אפשי קורא והא דקתני תפלה ככל לשון ה״ת בצבור אבל כיתיד לא דא״ר יהודה אחר רב‬
‫דננלל מן הצדדין היי נחי גס אחיייי אבל התו' והרא״ש והמרדני כתבי )שבת יב •( לעילם אל ישאל אדס צרכיו כלשון ארמי ואייר יותנן כל השואל צרכיו‬
‫מבואר בין מלפניו בין מלאחריו נין מן הצדדין וקרוב לומר דט״ס היא בדניי רביני בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקי! לו לפי שאין מלאכי השרת מכירים בל׳ ארמית ‪.‬‬
‫וכתב ה״ר יונה כיון דאסיקנא דתפלה ביחיד אינה נאמרת אלא גלשין הקודש‬ ‫יצ״ל יבין מלאחריו •‬
‫תימה הוא על המנהג שנהנו בכל העולם שהנשים מתפללות כשאר לשונות שכיין‬ ‫וכתבי‬
‫שתיינית בתפלה לא היה להן להתפלל אלא בלשין הקודש ורבני צרפת רוצים לתת‬
‫טעם למנהג יאוחרים שנשיתיד מתפלל התפלה בעצמה שמתכללין איתה הצייר כתו תפלת הצביר דיינינן ליה ויכול לאומרן יחיד בלשין אחרת ומאי דאי׳ר יהידה לעולם‬
‫אל ישאל אדס ציטו בלשון ארמי זהו כששואל ציפיו כגון שמתפלל על ההילה אי על שיה צער שיש לו בביתו יכייצא כיה אכל תפלה שהיא ידיעה לצכיר אפיי כשמתפלל‬
‫אותה בניתי פמתפלל נצניר דמי ואס אינו יודע לה'ק יכול לצאת בכל לשין והטעס שצרכי צביר שואלק ככל לשון משא״כ כצרכי ימיד מפני שהצבור אינם צריכים חלין‬
‫לפני הקב״ה אכל היחיד צריך אליו כענק שגאמי אס יש מלאך מלין וגוי ומלאכי השרת אינן נזקקי! אלא ללה״ק ע״כ והרא״ש כתנ כל זה ואח״כ כתב ול״נ ראינו‬
‫קשה דלוקא כלשון זה קאמר רב יהירה דלא ישאל אדס צרכיו יכן הקשי נסיכי)‪ (01‬הא דקאחר שאין מלאכי השרת מטרי! בלשון ארמית והלא אפילו חחשטת לנ האדם‬
‫יודעים ומכירים אלא לשין זה מגינה בעיניהם להזקק לי עלל הרא״ש כלימר דלא אתא רב יהודה למעוטי אלא לשון ארמי בלבד לפי שהוא מגונה כעיני המלאכים‬
‫ילפיכך אין נזקקין לי אבל שאר לשונית אינן מגונים בעיניהם ונזקקין להם הילכך שפיר דמי לשאול אדס צרכיו בהס ‪:‬‬
‫ובין מלפניו בין מלאתריו כין מן הצדדי! צריך‬ ‫‪ ) 1‬ל ^ ( •י‬‫‪:‬‬ ‫ע י מ י י‬ ‫פ‬ ‫ה ‪;1‬ר‬ ‫ס‬ ‫ש‬
‫איי האשה הנצנת עמכה ניה מכאן שאסיי לישנ בתיך י"^ ל י» ל "‬ ‫מב‬
‫פירש״י כלומר לפי שהיה כתוך ד׳ אמותיה‬ ‫להרחיק ד״א כ״כ שס התום׳ יהראיש יהחרדכי • ) ‪ ^ " f o‬הגצנת עמכה״שהיה עומד כמותה כך‬ ‫‪I‬‬
‫כתבו עמך משמע בתוך ד׳ אמית ומשוס דכתיב עמכה מלא בה״א דייק כלומר שלא היה יושנ‬ ‫היה אסור לישב ולפיכך היה נצב על עמדו פמותה אנל התיספו'‬
‫בתיך ד״א שלה פי אס בחמי»ית ע״כ ולס״ז מצבת לאו ללמד על עלי אתא שהרי עלי יושב היה שתפני כך הוצרך להרתיק ד״א שאם היה עומד לא היה צייך שלא‬
‫אסרו אלא לישנ אבל לעמוד ודאי שרי ‪:‬‬
‫וכתבו‬
‫דרכי משה‬
‫קא )א( ונורשוח מהוי״ו נתב ימי מ לא יגביה קולו והיה מנביאי הבעל ‪) :‬ב( ונ״ה נוותר פרשה לך לך ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫קב)א( ו נ ס ו ו נ י פרק אין עומרי! ו ף ‪:‬א ע״א דאף לאחריו אחו‪ -‬י ׳‪ ::‬כארבע אמותיו וכן היא שמ בתוספתא וצ״ע וא״נ הוה ׳‪ I"L‬אמוח ומדברי העור משסע דלאחריו שרי ויינן‬
‫וריש נזר‪ .‬והוד‪ ,‬גימטריא תריסר אנל נאשרייי נהונ אפוי לישב בו אניית של תפייח ני; מלפניו ני; מלאהריו נוה נגימטריאתריחי היינו ר״א לנל רוח ולנ״נ וב׳ הצדרין‬ ‫״‬
‫‪,‬‬
‫אינן חשובים אלא לוי אמות אח' ולעולם לאחריו ג״כ אטור וכיב בביאורי א ‪ :‬־ ׳ שכתבתי כשהמוח• האשר" ממורי הגאון מהור״ר שבנא חיל ייא שר״א שלפניו לא קחשינ מיגים‬
‫ולפניו אפילו הוץ לו'א אסור רלפפיק בינו לבי; הקיר ‪ .‬וי־א שא; לגרופ לאדריו דייאח‪-‬יו שדי ע נ י י וני התירוצים אינם נכונים ומשום הפסק לינא נמ״ש לעיל מימן צ׳ ונם אי;‬
‫‪,‬‬

‫למחוק לאחריו שהרי ג כ הוא בתיפ ונםירני לבנ״ל כמו שתירצתי דנ׳ הצרדים ח;ובים כאחת ומיהו בנ״י כתנ בשם םפר אוהל מוער דבנגדו אפילו נמלא עיניו אחור וצר־כין לרחוק‬
‫דאעיג דאין נוה משום הפסק אם שניהב מתפללים מימ אם אי; הראשי; מתפלל אםיר לעמוד לפניו וא״כ סתורי[ בתירוץ ראשון של הביאורים ובן משמע בזוהר פרשת ויהיו ח״ שיה ‪.‬‬
‫ונראה‬

‫נפי ו ד' אמוח ומשוס דנחינ עמנה מלא נה״א ד״ק כלוייר שלא היה יושנ נתון ד' אתוח‬
‫נ*ח החמישי׳ ע״נ ולעי יה הנצהת לאו ללמו על על• קאתי שהרי על־ יתונ היה זממי ‪p‬‬
‫הוצלו להרחיק ל׳ אמות שאס היה עומד לא היה צריו שלא אשיו אלא לישנ אבל לעמוווו־וי‬
‫שלי • •מ״ש ונין מלזניו נין מן הצווים צריך להרתיק ו' תמות נ־' נוה גימטריא מליסי נוי כ״כ‬
‫האשל״י אכל נלאאייו לא כתנ לנינו דאסוי אנל נחוש׳ והאשר״י ונמרוני נפנ ג״נ לאתי״‬
‫אהור ומירן רמ״א נו״מ ונ׳יל והי צווין חשינ כאחת ומשיה נרמו נו״ה נגימטריא חייםי םגי‬
‫ולק הלא׳יש אענ"׳ שכחנ נין מלפניו הין מלאחריו נין מצדוק וולש גינ נוה גימעויא י״נ וע ד‬
‫נמנ שלפניו נתנ כאוהל מועד ואפי׳ נמלח עיניו אסיר ואפילו עוסק נקיש ונ״י הניחו וגס‬
‫ונראה לי למונרת‬ ‫הש״ע לנן לפניו איני נכלל עיין נד״מ שחייז נן נשם ל׳ שננא ו״ל ע״ש‬
‫הוא גינ מדנלי רנינו לומר כן שהרי כתנ נםיף זה הסי׳ אסור לענור כנגד המתפללים נתון‬
‫ו אמית ואם נאחר דהא דנתכ כאן שאסור לישה מלפניו נתין ד׳ אמות דוקא אנל לעמיו‬
‫ן ר א״נ אמאי חםור לעכור לפניו ואין םנרא לומר דלעהיר יגיע מלעמוד • ועוד והימר של‬
‫העירה וצווין אמי מכ״ש דעמידה כמ״ש הה״י לקמן אלא ע״כ דאיםיר ישינה לפני• הוא ניולא‬
‫עיג״ כמ״ש אבל נתון ד' אמית אפ־' עמידה והעכרה אסיי אכל ק' לפ־ו לא היה ליה‪-‬ני‬
‫להונ‪-‬י כלל כאן מלפניו טון דאינו שוה לשאו צווין דהן הדי איזומ ומלפניו הוה נמלא עיניו‬
‫יי״ל וייא׳ לא הזניו ונינו מלפני־ ללמדינו איסיר שלו אלא ללמדנו איסור מן הצדדי! ונדי‬
‫שלא תקשה מנ״ל וקרא אמיא לאסור מן סצדוין ולמא לא אתי אלא ווקא לאסור יזלפנץ‬
‫לנן נמנ לפניו נלומר שיש לי לימוו לאיסור נין מלפניו ונין מן הצווין והשתא ואתיא ליה‬
‫למן הצלויןחסור נל׳ אמות לאחריו ג״נ אסור נוי אמומ ולפניו אסור אפי׳ כמלא עיניי ווה‬
‫פרישה‬
‫ק ו ל ו ו ״ ל נ מ ג נ י ה קולי שמשמיע קולו ל ת ח י י ה ל א ה ג נ נ ת ק ו ל ג ד ו ל ו ק ״ ל ‪:‬‬ ‫שלא נתנ משמיע‬
‫וכד ה ו ה מ צ ל י כ י י פ י ' ה נ ״ י ש ל נ ן ה ג ב י ה נ ו י ל ע ו י י ה י י נ ה ו מ י נ י ה ו י י ״ י ל א ה ‪ -‬י ש ‪ -‬ס ע ץ ו ל א‬ ‫‪10‬‬
‫שלכן כיון ומלשון י נ י נ ו מ ש מ ע ש ה י א ל י ן כיי; ש ה י י ה נ י א • ל י א ״ ה ל י ״ ש ו כ " ‪ :‬י ה י י י א‬
‫ש ו א י י יוני‪ .‬ה ט נ י כירושלמי ל כ ן ג מ כ ו י ן וכן נ ל ע נ ״ ו מ י נ ק ד א ל י כ ל י ה נ י ת ן ג נ ו ל ל ה ג ב ה ת‬
‫ק י ל ע ל לילפין מ י נ י ה הני כ י מ ו ל ו ד א י נ ע מ י ס ה י ה י ג נ י ה י ו מ י או נ י י ־ ן י ו ה לפ• נ ו ל ן‬
‫ה מ ע ו ל ל ת הניי‪-‬ה ו ג ס ה ע י ק ל ח ס ל מ ן ה ס פ ל י ה ל ״ ל מ ש י ם ה ת ע ו י י ת ה נ י נ ה ה י ה ע י ש ה כן כ ו י‬
‫שלא ני‪-‬י‪-‬ה ללמל מ מ ג י ל נ ל א ר ס <ע ו מת־ היוש לגו נ י י י ש ל מ ׳ כ מ ע ש ה ל ו י י ו נ ה כיין י כ כ ר‬
‫ק ל מ ו ר כ ה ו נ א ו כ מ נ ל מ י מ י ל ה ג ב י ה קילו ג ש נ י ל ע י י ר ת ה כ י נ ה א י ל אין ל ה ו כ י ח ח׳ נ ה נ ״ ה‬
‫ל ה ו ז מ ת פ ל ל הלהש איו ה י ה י כ ״ ן י ״ ׳ ל י י יונה נ ל ה י י צליל ו ע מ י ה ה י ה מ ח פ ל ל נ כ ״ ה ו נ ו‬
‫ל־ז ה י ה צליל ל ע מ י ה ה י י מ ת פ ל ל נ נ י מ ו נ ק י ל ל ע ו ל ל ה כ ו נ ה וק״ל‬
‫שיש לו נסי' א י נ ם‬ ‫נעי‬ ‫) ח ( ך ן ק א כששיאל_ צרכיו כ ג י ן ה מ ת פ ל ל ע ל חולי א ו‬
‫ת‬ ‫מ‬ ‫נזקקק ל ו ‪:‬‬
‫) ט ( ןא״א נוי ו א ן ‪ -‬י מ י ו כששי א ל צ י כ י י ‪-‬נול לשאיל כ ‪ :‬ל לשין ש ד נ ה ה י ן חלשי! א ל י י ה ר א ״ ש‬
‫כ ת כ ה א דהקש׳ ה ת י ס פ י ת א ה ת לאחרו י א י ן יזלהני השרת מכייין א ו מ ו ו ה ל א‬
‫אכילו מ ס ש ה ו מ ה א ד ם ה ס י כ י ל י ן א צ א לשין ז ה מ ג ו נ ה ב ע י נ י ה ן ל ה ו ק ק ל ה ס ע כ ״ ל ״ש ל ה ק ש י ח‬
‫ל ה א ה ט ו ל ׳ ״ ל ס י מ ן שלייה נ מ נ ל נ י נ ו ג נ י ביקיל תולים ו כ ש י ה ק ש עליו ר ח מ י ם ה ס מ ק ש‬
‫לפניו • נ ו ל לבקש נ ו י ושלא ל פ נ י ו ל א ׳ נ ק ש א ל א נ ל ב ו ן ה ק י י ש נ ש א י מ כ ל י ת יהיר ל מ ש מ ע לתפל־׳‬
‫ה ו ה י י ק ח הלשון קודש ישס פ י ל ש ת ׳ ‪:‬‬
‫‪,‬‬

‫וגימטויא מויםו אמי על מלאחריו ומן הצווין יורק •‬ ‫‪ ' D‬קב )א( ו ע צ ב ת עמנה ניה נסית גלםינן שנא״‬
‫שנאחר ה נ צ נ מ נו • א מ י ש ל נ י ט ש ה י ה‬
‫עומד כמותה כתנ נ״י וו׳יצ נכןן פילש״י נ ל י מ ל לפי ש ה י ה כ מ ו ן ל'‬ ‫‪'.‬‬
‫נקיש‬ ‫א מ ו מ י ה ה י ה א ס ו ר לישנ ו ל פ י כ ן ה י ה נ צ נ ע ל ע מ ל ו כ מ ו ת ה • א נ ל ה מ ו ס נ מ נ ו ע מ ן מ ש מ ע‬

‫הידושי הגהות‬
‫ה אפשר לומי ולא רצה ובינו לפרש נ; וקשה ליה רא״כ מנ״מ ‪.-‬אמר והוי ילפי; מיניה בני ביתיה א• לומר שנ״כ הגביה קולו הא כבר אמר דהוי מעלי נמלא אלא ענ״ל ד־הני‬
‫ג‪.‬עמא דנוש״ה הוה מגלי בקול כ׳ היבי דילפי; מיניה בני ניהי' צלותא מהיל יה ועיין ביה וטי‪ :‬נ ו מה שנ״נ רבעו בשם הרי״ף ולא נ״נ בשם הנמרא דפוטהןלב •( דפדיוממתנ•‬
‫רואלו נאסרי; נ נ ל לשי; אדי"׳ א״ר ראמר לעולם אל י;אל ארב צרכיו בלשו; ארמ־ ומשני דהא רר״י אמר רכ סיירי ביחיד ע״נ הרי להויא יסתלק בין יהיר לעניי י״ל בנמרא‬
‫היה אפשר לפרש ולא אשרו ליחיו אלא בלשון ארמי וכמ״ש דבי‪.‬ו בכמ־ן נשם הרא״ש אבל הרי״ף נתב ואף בשאר לשונות אסור ליחיד להתפלל אלא כלשין הקודש לכ; נחנו רנינו‬
‫׳‬

‫בשמו)סהול״ח( ‪ :‬הב א אע'פ שעלי חשבה לשכורה וא״כ למה היה עומר אפשו לפרש והנצנת עםנה ויל שהיה ראוי לו לעמיר אם הייה יורע שהייתי מהשלל )מהרל״ה(‪ .‬יעיין ס״ש‬
‫הפוישה‬ ‫י‬
 ‫ב״ח‬ ‫אורה היים הלכות תפלה סב‬
‫ו כ ת ר ו הגאונים ליקא נשיו* נפל וטי נ״נ שם התוספות והרא״ש והרשנו ו כ ת ד ן הגאוני© דוקא נשיישנ נמל ים׳ נראה להנאונים למדו לין זה מהא‬
‫דאיתא נפיק מי שמתי סוף )דן נ( דלרנ חסדא דהרהור לאי נמיר‬ ‫יהמרדני זנחנם לנרנה ‪:‬‬
‫ף ‪ £‬״ מ רניני למשמע מדנריהם שאם עיסק נתירה אסיר שלא הונירי אלא דמי אינ אמאי תנן נעל קרי מהרהר נלני דמה מועיל ההרהור יקאמר ר״א מי‬
‫יהא נל העולם עוסקין נק״ש והוא יישנ ונטל ופריך וערום נפרקא אחרינא‬ ‫קריאת שמע ונרטתיה נראה שאיט ר״ל לליקא ק״ש ונרטתיה אנל אם שלא‬
‫פי' מלטת לרך ארז לשרי לבעל קרי‬ ‫עוסק נשאר ענייני תפלה לא לא׳׳נ וכיוצא‬
‫נהם שנתמ הגאיגים לאיתייי מאי אלא וכתבו הנאתי׳ דוק׳ כשיושב בטל אבל א ס עוסק בתפל' כגון)‪ 0‬כק״ש ומשני א״ר אלא נר אהנה נלבר שהצנור‬
‫עוסקים בו פי׳ לצריך שלא יהא בטל מלנר‬ ‫ילאי נל שסיסק נלברי שיר ישנת ינרט׳‬
‫מאמרים לפני התפלה אי לאתריה נעיסק וברכותיה וכיוצא מ שפיר דמי וסשסע מדבריהס שאס עוסק שהצמר עוסקים נו ומנאן למלו הגאונים‬
‫להא לאסור לעמיל נתיך ל׳ אמות של‬ ‫ע״נ‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫והכי‬ ‫וברכותיה‬ ‫ק״ש‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫הזכירו‬ ‫שלא‬ ‫אסור‬ ‫בתורה‬
‫נקיש ינרטתיה למיינ״ננמהות מיימון‬
‫פ״ה נשם מאולם לאם הוא עוסק דחמירא תורה מתפלה שהרי מי י שתורתו אומגתו אינו מפסיק תפלה חקא נשמשנ נטל יטי ירנינו גם‬
‫נתפלה או נק״ש או נשאר לברי שיר ישנת ממנה לתפלה בהא תפלה עריפא שהטעם שאסור לישב בתוך די הוא הנין נך ולנן לקלק יאמל להאי משב‬
‫מומר וא״צ להרמיק נלוס ינן פסקו נל אמות של תפלה מפני שנראה כאילו חבירו מקבל עליו מלכות נטל טיט ליישנ בטל ממה שזה המתפלל‬
‫עוסק ט נקנלת עול מלטת שמים ילטנך‬ ‫רניתימע״נ‪ .‬ינ״נ נתה״ל סימן ג׳ יאפשר‬
‫שאפילו אם עוסק נפרק איזט מקומן שמים והוא איגו מקבל וכשהוא עוסק בק״ש ובברכותיה אזל ליה ‪6‬ם עוסק נתירה אט׳ מוציא נשפתמ‬
‫אסור טק שטא נטל מק״ש ‪1‬תפלה פה‪1‬א‬ ‫טעמא‬ ‫האי‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫אכתי‬ ‫בתורה‬ ‫עוסק‬ ‫הוא‬ ‫אס‬ ‫אבל‬ ‫טעמא‬ ‫האי‬ ‫שנהגו לקרות שמריתמשינ כעוסק נמפלה‬
‫שנמן פנהגו לאומלז קולם תפלה מעניני ועודגלמרמן הגרון שהרי עלי ב מ ס ת מ א ל א היה עומר בטל םת״ת קנלת טיל מלטת שמים ואם הוא עוסק‬
‫מפלה היא תשוב ינ‪ /‬מלנרי ה״ר יונה בדאמריגן אסור לת״ח לעמוד במקום הטינופת לפי שא״א לו ב ל א נלנרי שיחת יתשנמית ופפקי לזמרה‬
‫שנתנ ת״ל יאמרו מאמים לבי אמרינן ת״ת ואפילו הכי היה צריך לעמוד ואם היושב ישב בבר ועמד זה נמנ נמ״מנשם נל רניתינו לחשיננמו‬
‫קיש ותפלה ומביאו נ״י אנל אם סיסק‬ ‫שאסיר לישנ נתיך ל״א של תפלה לוקא‬
‫כשאינו קורא ק״ש או פסוקים אמרים אנל והתפלל בצדו היה אומר א״א זיל שאיגו צריך לקום שהרי זה בא נמשנת אייהו מקומן ונרייתא לר״י נראה‬
‫לאסור לפ״ל רטט טין ללא ניתקגה אלא‬ ‫יושב‬ ‫היה‬ ‫והוא‬ ‫מעלי‬ ‫ילפיגן‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫להשיב‬ ‫שיש‬ ‫אע״פ‬ ‫‪0‬‬ ‫)‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫אם קורא שום לנר אק ננך נלום ע״נ‬
‫כלי לצאת י״ח נמקרא ומשנה ותלמול‬ ‫תחרה‬ ‫ורניט ירומם נתנ גראה ני אם היישנ קורא‬
‫קדמית אי פסוקי לזמרה שאסור ויש מי שנתנ שאפילו אק היושנ קורא אלא ואיט ענק לקבלת עול מלטת שמים שעוסק נו המתפלל וללא כמה שנראה‬
‫ממ״שנ״י לגם זה מותר לסי לעת רנינו לליתא‪:‬‬ ‫פסוקי לזמרה מיתר ענ״ל וז״ל אהל מיעל אסור לישנ נתיך ל״א ‪6‬ל תפלה ופירשו‬
‫הגאוגים שאם היה עיםק נתפלה אז קורא שמע מותר ולוקא מן הצל אנל נעלו \ ‪ W " i y‬רניט יעיל נלמיל מן מלק יני׳ הקשה נ* למה ענק האיסור שאסרו‬
‫לעמיר נמקים הטיטפת לפי שאי אפשר לתיח נלא הרהור סיר׳ לטניח‬ ‫אפילי נמלא עיניו אסור ואפילו ע‪1‬םק בק״ש ‪:‬‬
‫ןמףן שטען רנינו לאם שסק בתירה אסיר לישנ אצל המתפלל מפני שהמעם משם לעלי לא טה עומל נטל מלעסוק נל״ת לטציא נשפתיו לאפי' את״ל שלא‬
‫שאסור לישנ מפני שנראה כאילי מנירי מקבל עליי ונו׳ אנלנשהיא עוסק טה נטל מלהרהר נל״ת מ״מ ננר אפשר שהיה נטל מלעסיק נתירה ילטציא‬
‫נתירה אנתי איתא האי טעמא יש ללתות ללא אמרו אלא ניישנ ילומם אנל נשיישנ הלנרים נשפתיי יחש״ה צריך להרחיק יי״ל לס״ל לרטט טין לאפי׳ סתם מ״ה אמל­‬
‫יקירא נתירה ה״ו מקנל עליי עיל מלטת שמים לטין למי שתירתי איסנתי איט ל! לעמיל במקום הטיטפת משום לאי אפשר לו בלא הרהור תורה א״נ פשיטא‬
‫לעלי שהיה נניא ישיפט ישראל מסתמא לא היה עימל נטל נלל מעסק תלמיל‬ ‫מפסיק מת״ת לתפל? נל שפיסק נתירה נממפלל למי ועליף מיניה ‪:‬‬
‫)‪ fiQ‬שטען מעלי למסתמא לא היה עומל נטל מת״ת נלאסרינן)שם נל‪ (:‬אסור תורה גם מלהוציא הלנרים נשפסמ יאפ״ה טה צריך להרחיק אלמא ליקא נעוסק‬
‫למ״ח לעמיל נמקים הטיניפת יני' י״ל שאק יי ראיה להא לא אמרי שאסי׳ נקיש ונרטמיה יטיצא מ מלנרים שהמתפלל עסיק ט א״צ להרחיק אנל נעוסק‬
‫לת״ח לעמול נלא תי׳ת אלא הייט לימד למסתמא מיקה לתיח שאיני יטל להפמיל עצמו נל״ת אפילו מוציא נשפתי! צריך להרהיק נמן שהוא נטל מלנר שהמתפלל מסונן‬
‫מל״ת ולנן אסור לי לעמול נמקוםהטינופת מפני שלא יוכל להעמיל עצמו מל״ת ונמצא נו ‪ .‬אנן עול נמנ נ״י נשם סמ^ לרניט יהולה נתנ נשם תשונת מאונים‬
‫עיסק נתירה נמקים הטיניסת אנל בל שעימל במקיס טהרה שסק נתירה נשירצה חקא נשהמשנ נטל אנל אם עיסק נספלה אי עוסק נסורה שפיר למו וכ״נ‬
‫ייממיר עצמינשירצהיאפיליאת״ללניאחרינן שא״אלי נלא ת״ת הייט לימרשאסיר לי נםמ״ק נסי׳ יא לאם עיסק נתירה שפיר למי עניל א״נ מה שנתנ רטט ע״ש‬
‫לעמיל נלא ת״ת אינא למימר ללאו למימרא שצריך שייציא נשפתיי אלא נהרהיר נעלמא מאינים מין בקריאת שמע ינרנומיה ונמצא ט ש״ל לנמצא ס לקאמרי טיט‬
‫סגי ליה יהרטר אסור נמקים הטיטפמ וכך אמח נהליא נפי מי שמתי ת״מ אסיר לעמיל נעיסק נתורה נמי א״צ להרמיק והני נקטינן מיהו נראה ולאי ליקא נעיסק נתודה‬
‫נמקים הטימפת לפי שאי אפשר לי נלא הרהיר תירה יעלי טה מהרהר נל״ת ולא לה״ה נמקנל עליו עיל מלטת שמיס שהרי מי שתילת! אימגתי איט מפסיק‬
‫היה נמציא נשפתי! ומפני כך אסור לי לישנ בתיך ל״א של מתפלל אנל אם היה עיסק ממלמול תורה לתפלה והיה לט זה נע‪1‬סק נמשנת אחט מקומן!נרייתא לל‬
‫פתורה והוציא הלברים בשפתיו היה מותר לילישנ ומ״מ מאמר םהגאינים לאהוטרי ישמעאל לגם הם לנרי מורה אנל פוסק נהלטמ לרך ארץ צריך להרמיח לוה איט‬
‫אלא ק״ש ונרטתיה וכיוצא בהם הוה משמע ללוקא לברים שהם מתיקוצי התפלית נקרא עיסק נתירה נלמינח פרק מי שמתי יהא לנתט הגאונים לוקא ניישנ‬
‫אנל שאר ל״ת לא אלא שמצאתי לסמ״ג שכתנ וו״ל נתנ מורי רניט יהולה נשם נטל טיט נמשנ נטל מקיש ותפלה ומעסק לנרי תורה לחשינ נמי קריאת שמע‬
‫תשינת מאינים ליקא נשהיישנ נטל אנל אם עיסק כתפלה אי עיסק נתירה ש״ל יתפלה‪ :‬ף**ר{ החשנ ישכ כנר היה אימר יטי אעפ' שיש להשינ יכו׳ ילפע״ל‬
‫זי תשיבה נלל להרא״ש לא אמר אלא נשהיה אחל משנ ננית‬ ‫ענ״ל יגס סמיק נתנ נסיח! י״א שאם עיסק נתורה ש״ל • ומתוך נך נראה ללא נראהלאין‬
‫הזניח מאינים ק״פ ינרטתיה ינמצא נהם אלא משים לאורחא למילתא הט טאפלא יחלוהו לתפלה ועמל זה להתפלל נצלו התם טא לא״צ לקים שזה נא נגמלו‬
‫שנעור שזה מתפלל חנירו עוסק נחילי לתפלה אנל אה״נ שאם הוא שסק מ״ת אנל ננ״ה שהי׳ מקים מונן להתפלל שם אם טה אחל יושנ שם כנר ונא אחר‬
‫והתפלל נצלי צריך טא לקים לאק לו רשות לישנ שם ולמנוע הנאים להתפלל שם‬ ‫אף על פי שאינם ענין לתפלה יקיש ש״ל ‪:‬‬
‫‪3‬ת‪1‬ב נא״ח יו״ל נ׳ הרנ נעל החמיל שאם היושב בצל החתפלל חלוש ואינו יטל כמן שיחליט לתפלה לנל ישראל שיבואו שם להתפלל ולפינך גם עלי אעפ״י שננר‬
‫לעמול ני׳נ על שיגחיר האחר תפלתי נראה שחימר לו לישנ ע״נ ולנרמ ישנ ממלה על מזווית מנל ה' נמן פהמקים קטע להתפלל ט טה צריך עלי לקום‬
‫לנרי תימה יצ״ע עניל ילינ לאין נאן תיחא לחילשתי מונמח עליו שמפגי נך ישנ‪ :‬ני לא נאת חנה נגמל) אלא באת להיכל ה׳ מק‪1‬ם קנוע ומייחל להתפלל שם‬
‫ןאס היישנ ישנ ננר יעמל זה נצלו היה אזמר איא ז״ל שא״צ לקום יבי׳ לבר זהלפניי ית׳ והיה אסור לעלי לישנ שם והני נקטיק נחלק זה לפרישית ולויק • נתנ‬
‫לא מצאתיו נפסקי הרא״ש ולא נתשונותיו ואפשר שהיה מורה נן לשואלים נ״י נשם הר״י אמהנ רמ״ש רטט אעסיי שיש להפינ ‪1‬ט׳ זאת הקיפי' היא ממה‬
‫ולא ננתנ נספר ונן מונימ לפון רטנו שנתב סה אומר א״א ו״ל ואס היו לנרי על פעלי טה עימל נפרש״יאנללסי' התו' שהראיה טא מה״א ימירא זעלי טה‬
‫יושב אין ננאן קושיא ישרא ליה מאריה ני אף לפי׳ התיספית שעלי היה יושב‬ ‫הרא״פ נתונים על ספר הול״ל כתנ א״א ו״ל ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫ן ן י ך מ״ש רטנו שיש להשינ להא ילפינן מעלי יני׳ נתב רטט מלול מהרי״א מה נאמה החמיפית נלילפינן מליא יתירה אפיה שמעינן שאם היה יישב בלי אמותיה‬
‫י זאת הקישיא טא נטיה על פעלי טה שמר אנל לפי' שהראיה טא מה״א טה עלי חיינ לעמול יא״נ ילאי קשה למה טה צריך לעמול והל* עלי ננר היה‬
‫טתירה ועלי היה חשנ אק מאן קישיא והרא״ש פי׳ נפסקמ נלרך המחנר ומזה הצלמשנ שם וחני נאת מטלי יעול שהם הניט לרש״י יתיי נחלקו נפי׳ הסיגי׳ ואין זה‬
‫מא מקשה מראה ענ׳׳פשיש להשינ שהגה הרא״ש לא אמר אלא שמי שנא להתפלל אמת אלאהקי׳י עמך מרמז שכשהי׳ עלי מתקרנ נתיךרשיתה לטיט תיך ל׳ אמיתי׳‬
‫תיך תמימי של חנייו פאק חטרי מיינ לעמול אנל מנ״פ אמו ששהנשורהשנננס מה שמל נמותה תמ מצנת עמך נזה )אם ט׳ מתרחק לאחה החמישית טה‬
‫לתיך מקימי פל חביח ונראה שחנירו הוא טפר נשאיט מתפלל ומזה הצל המשנ יושנ נלפי׳ לעיל נסמוך • של כתנ נ״י למ״ש רניט שיש להשינ וט׳ אין זו קושיא‬
‫למ״ש‬ ‫אס טא מדקדק בדקדוק מצוההי׳ לו לעמול נררך שלא יהיה נבאן צל נטת למתפלל‬
‫שלא עשה נשירה ינם לי שלא יהא נראה נצד מה פמפר ימזה הצד עמד מלי שהרי לאיש נמוהו טה לו להממיר ענ״ל‪:‬‬
‫) ‪ ] t f ' Q‬הרנ שהרא״ש פי׳ נפסקיו נדנרי הממנר נלומר שעלי טה נתוך ד׳ אמיתי׳ של חנה ולפינך טה שחד טא ממ״ש הרא״ש יה נגימטריא תריסר טי ומשמע‬
‫שעלי טה שמל נתיך י״ב ולפיכך היה שמל על עמלו נלמשמע ממצנת לאילו היה חון לינ היה מותר לי לישנ ומני אומר שאין הנרע לימד להרא׳יש סנר‬
‫לעלי שמל טה ממה שנתנ לזה תריסר טו ללעילס אימא לסנר לעלי יושנ היה ילא שמל יה״ק מפני שטית מריחק ממני שישר יה לטיט י״נ אמית טית»טל‬
‫לישנ אפילי אחר שהתחלתי להתפלל אנל אם טית נתיך יינ אמית לא היית דשאי לישנ אילו הייתי מתפללת תמלה ‪:‬‬
‫רטט שישלהסינ להא ילפינן מעלי והוא טה יושנ תחלה ונו׳ אין זו קושיא להא אינא למימי־ להא לנתיב ועלי יושב לאו למימרא שהיה יושב ממש אלא לעמילה‬
‫נמי קרי ישינה נלומר שנתענכ כמו ומשמנקרש ואפשר לנקט לשין ישינה נלי לרריש מה שלרשי מייל )נמלרששוחר מונ( משנ ישנ נתינ מלמל שנאומו יים‬
‫ואמר‬ ‫מיט איתינק גמל ‪:‬‬
‫&רישד!‬
‫)נ( בס״ש ונונומיס וכיוצא בו נ״י ויין נול׳ כיוצא גי והיה שאר דנוים נגון פרש* הממיר )ג( אעפ״י שיש לסשינ וסא ילפינן נר רל מהוש״ל נ״ל ו ט א מיישנ שגם עלי לאסיהמסוינ‬
‫לעמוו אלא עמו נוי לשמוע וגווה ו»ס שהימה מנקשמ וסא פלי תשנה לשנווה‬ ‫ואיזהו מקומן ולי נואסלויןון מלסיים ונינו ונמנ ועוסק נתווה אסור משמע‬
‫ווקא פו»ק נתווה ולינא צו מפלס וגוולס מיו כתג אוסל מומו ולפניו אפילו עוסק נן״ש ו»״מ שמממן ממיש אני האשם וגר ו נ ו אמוה ליה וואויהיס לן לעמוו מאמו שאני הייתי‬
‫אסוו ומה שומה ליי ואיימ ונינו משוס ולא אמווות״ח אסור צעמוו כלא מיוס מ׳ ונוי מתפללמ אן> שאי? פמויינ ביק שנאתי בגבולן »*מ י»ס עשיתי ולא נמנם ווו״ק עניל ול״נ‬
‫נ״י ממוהק מאוד ואס העוסק נמווס א״צ לעמול למס ליה לעלנלעמיו סיס לו למסוק בו״ת ויש לימו ולאשו שעמו עלי לשמוע וינווס אם שיטוס היא או צא והיא סשינה אשה קשת‬
‫ולישה ומ״ש סיקס ומ״מ היינו הוהור נו״ס והמסוםו םיינ לעמיו גם וה אינו וסח ויל נמו וויו אמי וגוי יהמ׳עמס לו שהתפללה וואי לא פסקה מיו אלא סתשללס ע י י »ס ואף טין שעמו‬
‫טעמא וני׳י ואמו והעוסק נוית לא ממשנ ננופו כיון ומתעסק למלאנת שמיס ‪ ,‬וא׳׳כ כיון תמלם הוצון לעמיו מנם תפילתם גם יש ואיים ליה צהוא״ש רל מונתינ וישב קוינן ומשמע‬
‫שיווע שמיש אינו שמו נלא הוהור תירס ויסו ג״נ מלחנת שמיס אעפ״י שאינו נואם »צ פיו מתסלהיושנ ואס״נעמו אע״ג למן סדן סיה לו להיות יושנ מתםלה ועו סו!> והייט כשלא‬
‫פסיקת סמוו׳ מנל מקים המוקה ומ״מ גוום לו שלא לסמשיגוננופו יהוסנומ ונינו ונגוז הוא היה עומו שלא היצרן לעמוו ויהיה זה לומה קצת לוושסםוושו גני אנוסם והוא יישנ פתמ‬
‫ומס שהניא סנ״י ואייה מונוי ססמ״ג אפשו לותוק ולפרש מיש עיסק נמויס ו״ל <ף‪ 1‬או האהל מ ו ם היום נפי»ה שפיושו מ*ו רל וורק ונ‪-‬י תיון על מה ונתינ ועלי היס יושנ וו*ל‬
‫פ׳ הממיו ומשנה לאיזהו מקומן ואן> שוםו? סוא נוי לקיים ונוי ונינו אצינא ונ*ע • ומ׳׳ש סיה יושב ל׳ עינונ נמו ומשנו נמוש )ועיין מ״ש ומ׳׳א נש״ע סעיף ג׳ ומ׳׳מ מות סםיוומ‬
‫נשם מהוי׳׳א שמ״ש ונינו שיש לסשינ מ»לי ט׳ שלפי׳ המוס׳ שעצי היס יושנ נאמה לומישי׳ הוא לקום אשי׳ ננס׳׳ג ‪3‬נ"ל נואה שטא נא למין האי קושיא ועלי ומיון ועלי משוס מות‬
‫איןוא־ים נו׳ אק להקשומ הא אנסי יש ואייה מוהוצוב׳ סלהלהוחיקה נפשה מעלי לאמם מסילות היה » » ו וצא משוס צו תיונ ובן מיוץ מסוי״א ו״צ הניאו הנ"׳ ע״ש( )־!כשר ונקט‬
‫החמישי׳ וי״לומנה צנועה סיתה ויזילתא יתיומא ענוא מ ק וקונם גפשיסוניז׳ נגנולו‪ :‬א[ינה נוי לוווש פהשוושו ויל יוש‪:‬ישבכתינ מצמושנאותויום מינוהו בסן גוול עכ״ל ‪:‬‬
‫טס‬
‫חרושי הגהות‬
‫מריעה בסימן וה בשם מהר׳ו״ל ב אש»ר לומר »עלי היה »ישק בםויוה אמרת ולא היה עוסק בחירה ומעיין ‪ yam‬לעםור או ‪ W‬במעיל םק׳׳א *נא&ח לא עמן• למעבד‪ .‬ל׳שנורה‬
‫אלא‬
 ‫ב״י‬ ‫אורה היים הלכות תפלה פב הג הד‬ ‫ב״ח‬
‫דמ״ש ועלי הנהן יושב לעמידה נמי קרי ישיב' כמי ותשבו נקדש א״נ לדרוש ישנ כתינ ך א ^ ף ך לעכור כנגד המתפללים וכו׳ נר״פ תפלת השחר )כי •( י נ איקלע לני‬
‫גניבא וצלי של שנת נע״ש והיה מצלי רב ירמיה בר אנא אחוריה דרנ‬ ‫מלמד שאות! היזם מיניהו לכ״נ • !תימה הלא קושיית רטנו על הראי ש דמנ״ל להירולן‬
‫דנשזהבא בגבולו א״צ להרתיק כיון דהלמיד׳ לא תחלק דפתחא קאחר אפוד לישב יסיים רב ילא פסקי' לצליתיה דרב ירמיה שמע מיניה תלת וכוי ישמע מיניה אסיר‬
‫בתיך ד׳ אמות של תפלה וגס פשיעו של מקרח משמע לעלי היה יושב תחלה על לעביר כנגד המתפללים מסייע לריגיל דאמר אסור לעבור כנגד המתפללים אינ‬
‫והא רב אמי ורב אסי תלפי רב אחי ורב‬ ‫מזוזת היכל ה' ותנ״ל להוציא המקרא‬
‫ממשמעותו ולפרשו נמ! ותשבו בקדש א״נ תחייה רנת־ב ועלי הכהן יושב עי פזיזות היכל ה׳ נ ואפיה הוצרך אסי חון לד״א הוא דחלפי ושירש״י ולא‬ ‫‪1‬‬

‫לא אחא אלא ללמד שמינוהו לכ״ג דאנו לקום מ'ם אין משיבי] את הארי אחרי מותו וגם בי לשון הגמרא פסקיה לצליתיה כלומר לא הפסיק בין רב‬
‫ירמיה ולכותל לעבור לפניי ולילך ולישכ‬ ‫אומרים שהמקרא הוא כפשוטו יושב‬
‫במקומו אלא עמד על עמדו ‪:‬‬ ‫מתתלה!הדרשא תדרש מדכתיכ ישב חסר משמע כדבריו ר י א מ ר אסור ליישב דמשמע אסור לישב אצל‬
‫ן^ן״ייז ודוקא לפניהם אבל בצדיהס‬ ‫יושב‬ ‫להיות‬ ‫אסור‬ ‫יאמר‬ ‫מדלא‬ ‫מות־‬ ‫ככר‬ ‫ישב‬ ‫אפ‬ ‫אבל‬ ‫המתפלל‬ ‫אכן מטעם מה שכתבנו דאין חנה באת‬
‫מיתר וכוי כ״כ הרי יונה שם יזיל‬ ‫בגבול עלי כיין שההיכל מיוחד להתפלל ואסור לעכור כנגר המתפללים בתוך ד״א ודוקא לפניהם אכל‬
‫אסור לעבור כנגד המתפללים ודוקאכנגד‬ ‫בצריהס מותר לעכור ולעמוד ‪:‬‬ ‫שם לכל א׳ מישיא׳ נדתית קושיית רבינו‬
‫פניהם אבל בצדם לא חיישינן להעברה‬ ‫כדפי' ‪:‬‬
‫קנ ו*‪ 1‬ךןיךץ עומר כתפייה ונתעטש פי' שיצא ממנו רוח דרך מטה‬
‫בעלמא •־ )‪ ty'fo‬שמיתר לעמוד נלמד‬ ‫ךןיךן עימד בתפלה ונתעטש בסי‬
‫לעיל בתחילת סימן‬ ‫ממתין ער שיכלה הריח וחוזר ומתפלל בקש ממה שכתב‬ ‫מי שמתו)דף נל( תני תנא‬ ‫‪I‬‬
‫קמיה דר״י היה עומד בתפלה ינתעטש וטי‪ .‬להתעטש וכ( הוי־ך אהייו ר״א ומתעטש וממתין ער שיבלה הריח זה דלא אםרו אלא לישג אבל לא לעמוד‬
‫י ^"‪ W,‬להתעטש וכוי ג״ז שם וממתין עד וכשינלה הריה הולד למקומו ו‪ (-‬ואומר רכון העולמים יצרתנו נקבים ומשם יש ללמיד דכ״ש דלעבוד שרי ‪:‬‬
‫רבינו הגדול מהרי״א י״ל שבא״מ ^!"‪0‬‬ ‫‪ I‬שיכלה הריח וחחר ומתפלל נקבים הלולים הלולים גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו חרפה‬
‫—‬

‫דקדק מעובדא דרב ירמיה בר‬ ‫״"‬ ‫יאימר רכשיע יכו׳ משמע דלאחר שיכלה‬
‫הריח חויר מיד למקימי ואימר רטן ובלימה בחיינו רמה ותולעת במותינו וחוזר למקוס שפסק המתעטש אבא שאם השלים תפלתו והיה אדם אתר‬
‫שכשם שעושין מתפלל אחריי שאסור לפסוע נ' כסיעות‬ ‫לו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫רע לו לםי׳ךה סימן‬ ‫‪:‬‬ ‫למטה‬ ‫בתפלתו‬ ‫העולמים וכו׳ ואח״כ חוזר למקום שפסק‬
‫שהעיטוש הוא נוה לארם כך ו ( עושי! לו עד שיגמור חי שאחריו את תכלתי שאס‬ ‫י‬
‫וכך הס דברי רטנו דלא כמיש הרמב״ס לו נהת יוה ל‪!•:‬‬
‫יעשה זה הרי הוא עוכר כנגד המתכלל‬ ‫נהת רוח למעלה ‪:‬‬ ‫ומכיאו ב״י ומשמע מפרש״י ותו' דהס‬
‫ונראה שצריך לדקדק בזה אפיי אס האחרון‬ ‫מפרשים כך בגמרא שמוזר למקום שנסק‬
‫התחיל להתפלל אתריו מאחר שכבר‬ ‫ישיבנו‬ ‫לא‬ ‫בשלומו‬ ‫שואל‬ ‫ואפי'המלך‬ ‫בתפלתו‬ ‫יפסיק‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫)א(‬ ‫ד‬ ‫י‬
‫וכ״נ הרי יונה יהרא״ש ע״ש נה״ג יא'כ לא‬
‫וה״מ ‪ :‬ל ך ישראל אבל מלכי ערג פוסק מפני התחיל עכיל • וכ״נ מדנרםינן בירושלמי‬ ‫גרםינן הכי בגמ׳ אבל נירסת ספרים שלנו‬
‫פ״נ דר״ה רבי תייא בר בא הוה יוקאיס‬ ‫הסכנ‬ ‫היא ומתתיל ממקום שפסק ואיכא למידק‬
‫למה שהסכים רניני דאס עכבי אינם והפסיק עד כדי שינמיר את ; לה הווי לראש מצלי עאל רנ כהנא וקש ליה מצלי מן אחירוי מן דחםל רבי מייא בר אבא מן‬
‫ד‬

‫כדלעיל סי׳ ס״ה יסיי ע׳ח ופי' פ״ה ואין הליק בין ק״ש לתפלה א״נ למה כתי כאן צליתיה יתיב ליה ללא מיעניר קומוי רב כהגא דמאריך בצליתיה מן לחסל רכ כהנא‬
‫כפתס דחיזר למקים שכפי‪ ,‬ילאחילק נין הנפיק ושהה כדי לגי!!־ את ‪:‬ילה ד־־זי א״ל הט אתין נהינין גביכין מצערק רברטנין א״ל רבי אנא מלנית עלי וכתיב על‬
‫לראש דמ״ש נתעטש מאילו היו מיס שיתתיס על ביני! ;לא משנינן כאן נכלל לפית עלי אם יתכפי־ עין בית עלי בזבח ובמנחה על עולס בובח ובמנחה אין‬
‫מתכפר לו אבל מתכפר לו בתפלה ‪:‬‬ ‫שעננו אונס מה שצריך לילך אחריי ד׳ אמית וכן מה שצריך לחזור למקימי ולומר‬
‫רבש״ע יצרתנו וכוי אלא מה שהוא מייעטש וממתין עד שיכלה הריח בלבד ושהייה ^ ק ו ך ן עומד כתפלה ונתעטש יכו' פשוט נפרק מי שמתו)כד ( ‪.‬‬
‫ך^ןךן שנחנ נקש להתעטש ונוי גס זה שם נקש להתעטש מהלך‬ ‫<‬ ‫מועטת היא ופשיטא דאין בשהייה זו כדילגמיי אי! כולה ולכך כהני בפתמאחיזר‬
‫אמית וכו׳ וכשיכלה הריח אומר יצרתנו וכוי ומתפלל וכתכ‬ ‫למקום שפסק אבל אם שהה נל כךבעיטיש־פ ובריח הנידן• יייזותןייה׳יה יעיטישים אחריו אינע‬
‫ה״י יינה יהראיש כתב נה״ג חיזר לתפלתו ונראה שנא להשמיענו שחוזר למקים‬ ‫כדי שיגמור את כיל׳ אה״נ דחוור ליחש ננ״ל‬
‫ן ‪ " £‬י ^ הילך אחריו ר' אמית יכולי משמע דיקא לאתי יו איל לא ל ‪ :‬נ ״ חי לצ־דין שפפק ו־יכ הזיסנית)א( וזיל הרמנ״ס בקש להוציא רוח מלמטה ונצטער הרנה‬
‫וכתב הרי יוגה הטעם שצריך שיהא כניו כנו ד התקיס שהי!י!יל להתפלל !אינו יכול להעמיד עצמו מהלך אחריו ד״א וכו׳ ופשוט הוא שאין לו להוציא רוח‬
‫בשום פנים אלא א״נ אינו יכול להעמיד עצמו ‪:‬‬ ‫וכוי ומביאו ב״י יעיד האריך בזה ע״ש !נראה שיזקין זה לא תקנו חכמים אלא ליחיד‬
‫המתפלל בביתי לטדי הוא לילך לאחרי! אבל נצבור שאין בידי לילך לאחיי! ולדחוה ןי^ו‪/‬י* הייר יונה מהלך לאחריו ל״א ומתפלל לכאורה משמע למש״האחר לאחיי­‬
‫"" ״" חפני שצייך שיהיו פניו כנגל המקוס שהתחיל להתפלל ואס היה מהלך‬ ‫כל העומדים לאחריי ממקומם וגס על הרי אי א י • ל! לילך ללןיורי! חעני‬ ‫כ ‪£‬‬ ‫כ‬

‫הספסלים והכסאית שנב״ה א*צ לכל זה וכיוצא בזה כתנ מהרא״י בת״ה היחן י'י לפניי היה מניהו לאחוריו ודומה כמי שפוסק לגחיי שאין כיונתי לחזיר לתפלת׳ ויט'‬
‫הגדול מהרי״א ז״ל כתב שמה שכתכ שילך לאחוריו ולא לפניי י״ל שדינר בנהיג‬ ‫ומביאו נ״י ע״ש ‪:‬‬
‫יפסיק בתפלתו יכי' משנה י״פ אין עימדין יאכילו המלך שואל •;שלותו שהמתפלל מתפלל סמיך לכיתל ואין לי מקים לבניי אכל קשה למה לא אמ לצללי!‬
‫י‬
‫ךןן•‬
‫לא ישיננו ונגמרא מפרש פוף )דן׳ ל״נ( א״ר מפן• ל״ש אלא למלכי יי״ל שבא להוליעני שירחיק עצמו ממקיס שכינה יזה לא יהיה בהרחקה אמיתית אלא‬ ‫‪I‬‬
‫לאחריו עכ״ל‪ .‬ולפי לברי ה״ר יונה שנתן טעם מפני שצריך שיהיו פניו כנגד המקיס‬ ‫ישראל‬
‫שהתחיל להתפלל וכוי הדבר פשוט ולצדדים טין שאין פניו מנוונים מיל היזקוס שהתחיל להתכלל ממש דימה כמי שפוסק לגמרי שאין כוונתו לחזיר לתפלתו )ב(‬
‫ןי^ןךן שכתב רניט כשיכלה הריח חיזר למקימי כתב רביני הגדול מהיי״א ׳'ל שהטע' היא מכני שצייך שיחזור למקום שהתחיל להתפלל שהרי צריך שיהיה מקום מיוחד‬
‫לתפלה ע״נ ואני אומר לאפילי לדברי מי שפיט־ שלא החיו אלא שצריך להיית לו ב״ה מייחד אבל לא בעי מקוס מיוחד להתפלל כו וכמו שכתבתי בסימן צ'‬
‫שאני הכא שהתחיל כבר להתפלל וכבר קבעה השכינה מקום שפ וכשביקש להתעטש נתרחק מחקים שטנה ולכך צריך הוא לחזיר למקוס שקבע לשכינה ולפייס שפ‬
‫תפלתו ינס הרחבים כתב שחיזר למקומי אלא שלא כתב שיחויי למקימי על שיאחי ינון העולמים כוי ירבינו כתב שיחזור קולס שיאמר רטן העולמים ונקטינן כלברי‬
‫הימב״ס זכרונו לנרכה ‪ .‬ן א ^ ן היה עומל בתפלה והיי חים שיחתים על ברכיי אמרינן בגמ׳ שממתין עד שיכלו המיס וחוזר וכמו שנתבאר בסימן ע״א ולא הצייכו‬
‫נקנים וטי וכתכ ה״י יונה שהטעם ממי דובי מיס שיתתין על ברכיי איגלאי מילתאדפישע הוא מעיקראדנצרך לנקטו היה מתחלה ולא‬ ‫שיאמר רטן העולמי׳ יציתנו‬
‫נכדק והאי רכון העולמי' יצרתנו וכוי לא נתק! אלא במבקש להתעטש שהוא אמפ בו והיינו דאמרינן ביה גלוי וידוע לפניך תרפתינו וכלימתינו להודיע שאנוס היה ואינו‬
‫‪:‬‬ ‫ת מ ג י‬ ‫יזה‬ ‫ינ‬
‫ן ^ ן ״ ^ ן י כת״ה שנשאל היאך לא ראינו נותנינואפילו מן המדקדקים מי שנהג ועשה כדין יה דנקש להתעטש מרחיק דיא יכו׳ והשיב ששמע מאאד‬ ‫יל ל י‬
‫לכך היה מאנס עצי׳י שלא להוציא רוח עד נמר התפלה יכ״נ מלנרי הרמב׳ים ואפשר שהטעסמשוס ללא חיישינן לנל תשקצי אלא‬ ‫מהגלוליםשכשהיצרך‬
‫כשמשהה לגלילים אי לקטנים אבל להנחה בעלמא לח אפרו ימנל מקים מי שאינו יכול להעמיל עצמו לא ילענא שפיר צד היקר שלא ירחיק ד״א אלא מטעם שהיה‬
‫מתבזה ומתבייש נונר מפני הצמר שירגישו בדני יניש אם היא ש״צ שיתבוה ויתבייש ביותי אס ירגישו רטס שאין גופו נקי בעמדו לפגי הקנייה וגדול כביד הנייד־)‬
‫ינראה לאין צייך נמי לימי ניפח ליבין הפילמים לשמא לא נתקן אלא במרתיק ממעמדי שאז מויגש יניאה טשתי וכלימת! כלמשמע קצת הנוסח ולפי טעם יה הא לחיינו‬
‫מכמיס להרחיק ד״א ולומר רכון העולמים וטי איירי דיקא במתפלל ביחיד דליכא ‪:‬י‪,‬ם ביזייוייליתא וקצת גמי יש להיכיח דמשיס זיליתא יביזיי כה״ג לא חיישינן לאיפיר‬
‫דימן מהא דפי נמה מדליקי! ולי •( יבא אנסי ליה בעידניה בעיכ פי' התלמידים שהיה להם עת קבוע לפניי אנסוהו שהשהה נקביו יאמרינן נמי נפרק הבא על ינחתי‬
‫)סד‪ (.‬דנמהסני איעקר מפייקיה דינ הוצא עי׳ שהשהו נקניהם לקטנים ומסתמא לא היו תוקפים ומחזיקים לשהות אלא מחמת כיםופא יויליתא למיזל לצרכיקם‬
‫מקמי לרבים ולא חשו לאיםיר כל תשקצי וה״ה בנדון דילן יח״מ קשה הלנר מאל לבלי ת חילוקים מן הדעת שאינם אפילי רמוזים בתלמוד ופסק הגאונים עכ״ל ‪:‬‬
‫‪ ^ • ^ V i l D n‬בתפלתו למטה סימן רע לו למעלה פיתן יפה לו ינולי נבדק חי שמתי )כל‪ £ . (.‬י שברי לי שאיני יכיל לעמיל על עצמי חלהפיח על שיגמיי‬
‫קריאת שמע יתכלה כתב רבינו משפטו בסימן פ' ‪.‬־‬ ‫י‬
‫ותה‬ ‫‪ ) 1‬ל י( •י ]‪ ty'fo‬וה״מ מלך ישראל וכוי שם‪:‬‬ ‫יק ‪1‬‬ ‫ק ן • ך^יא יפסיק בתפלתו ואפילו המלך שיאל בשלייאי י י'‬
‫ע י ת י י‬ ‫אי‬ ‫ב ס‬ ‫מ ש נ ה‬ ‫נ‬

‫דרכי משה‬
‫קג )א( ונראה ום״ו׳ מלא »הא נדי לנםוי את נולה כמבואר לעיל םימן ח״ה‪) :‬נ( נ;'ל נדלעיל םיםן מ' וד״נינ; זודדיפ להוםרא ‪:‬‬
‫פרישה‬
‫כי׳ • א י ד ו ל נ ק ה ע ו ל מ י ם כי ואילי נ י י ש א ג נ י ה י ה ע ו מ ד כ ת פ ל ה • נ ח ע ט ש ני׳ ד א י י י ׳ כ ש נ א נ ש‬ ‫היה נ י ׳ ושווי ׳ ״ ת פ ל ל נ ל ח י פ נ ח לה‪8‬״יעני ד ח י ‪ ,‬י ל ח י י ט ש נ ס ק נ י ׳‬ ‫פג ) א (‬ ‫סי'‬
‫׳ נ ת ע ט ש נ נ ־ ל א ח ש ח י ע י נ ן ש י א מ ר י כ י ן ה ע י ל מ י ם כ " א ל א י ד א י ד א י ח ליה ו ו ק א כ ש ה י ל ן ל א י ‪ .‬י י ו‬ ‫ח מ י י ו י' א ח ו ת ‪ :‬צ י ץ שירחיק ע נ י ־ י י ק ו ס ה ש נ י נ ה‬ ‫הולך‬ ‫)נ(‬
‫שאו ‪ :‬י א ה ו י ד ע ל נ ל א ו צ י י ן לומר רכון ה ע ! ל י ז י ס א נ ל כ ש נ א נ ס י נ ת ע ט ש דא‪ 1‬ל א ה ל ן ל א ת ו י "‬ ‫א ל א ל ח ת י ו י ה ט ע ס ש נ י ן לקו י ח ת ״ נ לייק י ד ה! א י‬ ‫י‬ ‫לת יהיה כ ה ר ח ק ה א מ י ת י ת‬
‫א י ‪ :‬ג י ־ ו ה ו י ל י ט ל א ח ר י ם ה ע י ת ל י ס נ נ ה א י נ ו צ י י ן ל י מ ר ר כ ן ה ע ו ל מ י ם ו ה ט ע ה ו ה א י ~ב ‪J‬‬ ‫יחדו נלתת פפ נלה‪ • :‬י ה י א <זק ס ש ‪ :‬ח ח צל ל ה ת כפ נל צל ו ע י ן ‪1‬נ ל י ׳‬ ‫לי מ ק ו םס ט • ה‬ ‫ש צ ו י ן ש י ה י ה ני‬
‫ל א ‪ :‬ה ק ן ל ה ת נ צ ל כ נ ג ד ה ש י י כי ה כ ל גל‪,‬י ״ ל ו ע לפני־ לכך כ ש א י נ י י ד ע ל נ נ ׳ א י ם א י ן צ י י ן‬
‫ו ־‬
‫<תי[‬ ‫ל נ ו ן ה ע ו ל מ י ם ני׳ ו י ם ״ ׳ ס שיתפין ‪ -‬ל י י נ י ‪ :‬ת נ א י לעיל נ ס ט‬ ‫ואומר‬ ‫)ג(‬
‫ל א חל• ח י ל כ ש י ד ע ל ד נ י ם ד ה י י נ ו כשהילד לאמור•־ א ו צל־ו ל ה ת נ צ ל ע צ ת ו נ פ נ ׳ נ נ ׳ א ז ה ה ע י מ ד ־‬ ‫שיכלו ה מ י ם ו י ח ל ו ל א ד נ י י נ ׳ ש י א מ ל י כ י ן ה ע ־ ל י ״ ם כ ׳ ו כ ח נ י ׳ וננהה י‬
‫שם ו ק ״ ל‬ ‫מ פ נ י ש ג נ י מ י ס ש ש ו ח ת י ן ע ל כרכיו א י ג ל א י י י ל ת א ׳ לפושע ה ו א מ ע י י י א ד נ צ ו ן ל נ ק נ י ׳ ה י ה‬
‫לו ק ת ר י ח ל ת ע ל ה פירש'׳ מ ן ה ש מ י ם ל מ ל א ו ת ש א ל ת ו י‬ ‫ול( עושי!‬ ‫מ ת ח ל ה ו ל ח נ כ ל ק ו ה א י ל נ ו ן י ע י ל ח י ס ל א י ־ קן א ל א נ י ב ק ש ל ה ת ע ט ש ש ה ו א א נ י ס נ ־ ‪ :‬״ נ ו‬
‫י פ ס י ק נ פ פ ל ת ו כיי ע ד יכיה ״ ה ד ל ן •לא י פ ס י ק ק ״ ק ה ת נ ת ל ה ״ מ‬ ‫וקיא‬‫)יא(‬ ‫סי קר‬ ‫איני •כ‪ -‬ל ל ־ ו ה י מ י ז נ ו יעיין‬ ‫י‪JI‬״׳^ ‪- .‬‬
‫שאנים ה י ה‬
‫־^‬ ‫‪ JJ.‬י ׳ ׳ת ׳ת‪ J‬י נ‬
‫עיו לה‪ ,‬ד ע‬ ‫‪J!;rj‬׳•• י ‪ ,‬כ ל‬
‫דל א מס ר יינקן גליי ו י ד ו ע ללפמנ י ן ח ר נ ת י נ‬
‫ו כ ת נ ת י ה ו לע־ל ס י ס י ה ל א י ן ח י ל ו ק נ י ן ש ח י ק ה ל ה פ ס ק ד נ ־ י ו נ ד ו ־ ק‬ ‫בייש‬ ‫נ פ ״ ה ו ה נ י א ו נ י ׳ ש נ ת י נ שכל ו ה מ י י ל ׳ כ ש י ת פ ל ל כ נ י ת • א נ ל נ־ י פלל נ ‪ :‬נ‬
‫" ל ל כ א ן ליל ו י ע ה מ ן ה ו ל ן ו י ת פ ל ל י ל ך ה ל י כ י ו ע י ״ ל ל ל א ה ש ״ ה א ו ת ם ה ־ מ א ל א ל ע ו ״ ן‬ ‫ילא‬ ‫‪ .‬ע ו שיכל‪:‬‬ ‫גדול אין ציין לכיחיק כ ל ל ל א ח ל ״ ו נ ס לא א ר י ה י ג ו ן ל ; י‬
‫ח ו י ה לראש א י ל מ ק ו ם ‪ :‬פ ס ק מ י ה ו ל נ ת ש ל ס מדין• ה פ ס ק נ נ א ד י נ ו ר מ ה פ ס ק נ ר ־ נ י ר וק־ל‬ ‫יו‪, .‬נ ו^ח ‪ ,‬ל‪. w‬י י ש נ ה ל נ י נ י א י ע‬ ‫״‬ ‫נ ת ק ן ה א י ר נ י ! ה ע ו ל מ י ם נ ו י ח ל א נשחוןר לאי‪,‬‬
‫חיוב‬ ‫ל י ס ה א י ס נ ר א ו ת י י מ ת הדשן שהרי ב ס י פ א ג ב י נ ק ש ל ה ת ע ט ש כ ת כ י נ י נ ׳ ‪ :‬־ ל ן א י י־ ו י א‬

‫הדושי הגהות‬
‫‪1‬‬
‫‪':‬ח נ א״ל שעי ׳ היה יושב בבואה עמה ועמד ותו לא היד‪ ,‬יבול לישב הואיל ו נ כ י עשר )פהיליה(‬ ‫א ל א • ה י י ן ה י ה ל ע מ י ד ה ״ ג ה ו י ! א פ ל א ל מ ד ה ר ק וחיה • י ע מ ו ד ) נ י י ־ ‪ -‬״ ‪ -‬ז ‪1‬׳ ״‬
‫‪y‬‬
‫‪1‬‬
‫דחם‪ -‬וכו יפירו;! לאחר שסיים יחב״א תפלתו ע מ ו במקומו ולא שסע ג שסיעות לאחוריו עלא‬ ‫‪1‬‬
‫ו ע א ל ו ב ב ה נ א כוי )םירוש נ מ ס ר ב נד‪:,‬א ו ע י י א ח ו ‪ -‬י ר ר ה ב ״ א ל י ת נ • ^‬
‫״‬ ‫‪1‬‬
‫ל ן ב ו ו לשני ר ב נ ה נ א » ה י ה מ א ר י ך ב ת פ ל ת ו ו א ם ו י ל ע ב ו ר ל פ ‪ .‬׳ ד ס ־ ‪ - 1‬ם ( ני; דרס• ד כ ינשטיים רב נהנא תפל ‪ 0‬א״ל ורחב יא הכי המנהג אצלינכ עאתמ מצערים לגולים‬
‫״ ‪,‬‬

‫א ״ ל א נ א ו נ ו י א ב ל מ ת ‪ 5 :‬־ לו ב ת ג ל ה ) ל פ י ב ך ה א ו נ ת י ב ת פ ל ה ׳ ( נ ך פ י ר » ב ע ל ק ר נ ן ה ע ו ה‬ ‫»בנ•(‬
‫אשמר‬
 ‫צא‬ ‫ב״ח‬ ‫אורה היים הלכות תפלה הד‬ ‫כיי‬
‫ומדי‪ ,‬שפירש לאם אפשר לו לקצר הייגו שיאמר תסלת הנרנה וסופה מ פירש ישראל אבל למלכי ע!* פיסק ופריו פלה מהוגי׳ ראה ט׳ לא יפסיק אלא מיןגר‬
‫ועילה ימשני הא לאפשר לקצר יקצר יאם לאי פוסק ומשמע מםיגיא וי ללאו‬ ‫שם ה״ר יונה י״ל ‪:‬‬
‫ו^״ש יאם אפשר לי לינצל ממני נמה שיטה מן הלק־ יטי ה״ר יינה יהדא״ש ליקא למלט עו״ג פיסק אלא אפילו לסנגה נעלסא לאליע חאי פתן מסננה למלט‬
‫הניאו נפרק אין עומלין ירושלמי היה עיחל ומתפלל נסרטיא וםלטיא עי״ג ירנ י‪1‬סן> איילי לקאמר ל״ש אלא למלט ישראל קאמר <מי אנל למלט *ה‬
‫פיסק יאע״ג לנק״ש פיסק מפגי יראת מלן‬ ‫ה״ז מעביר מפני החמיר או מפני הקרון‬
‫ונלנלשלא יפסיק את תפלתי יבתבו עליי ה מ נ ה אם א״א לו לקצר אבל א ם אפשר לו לקצר בטן שיאמר ישראל נמפלה אינו פוסק היפא ללינא‬
‫סננה לילפינן לה מקר׳ ולברת נם ילא‬ ‫משמע להינא שיכול להנצל נשיחרחק לצל‬
‫אחר אק לי להפסיק יללנר ומה שאמרו ת ח ל ת הברכה וסופה ובענק זה יוכל לסיים קודם שיגיע אליו יקצר נספלה • עיין מיש נס״ל לעיל ס״ו גיא‪:‬‬
‫גט מלט עינלי מלולים פוסק משים לטין ואם אפשר לו ליגצל סמנו ב מ ה שיטה מן הדרך יטה ולא יפסיק ךןוךן מתפלל נלרך ונאה נהמה או קרון‬
‫ננגח יעה מן הללו ולא יפסיק‬ ‫שיש להשינ שלים איא נלא לינור אנל בריבוד ‪ :‬היה מתפלל בדרך ובאה בהמה או קרון כגגרו יטה מן‬
‫אם מתחלה היה ינול להתרחק לצל אחר הדרך ולא יפסיק אבל כענין אחר אין לו לצאת ממקומו עד שיגמור ירושלמי הניאי הר׳ יוגה והי־א״ש והכי פי"‬
‫שינהנמקל‬ ‫לימד״ לאחר‬
‫נלניר* ‪.‬‬
‫יפסיק « ״ ‪,‬‬
‫לא« ״ ‪.‬‬ ‫יצטרך תפלתו וההיא דר״ע כשהיה מתפלל ביגו ולבין עצמו אדם הירי ‪1‬‬ ‫נלי שלא‪• ..‬‬ ‫‪.‬יינצל נזה ימרתק• ״ _‬
‫‪,1,‬״‪ ,,‬נהריני‬
‫ננגח״ ילגעיר‬ ‫תנא‬ ‫שלא‬ ‫לנהמה‬
‫‪ , _ .‬״ ‪ _ ,‬לנהמה שלא תנא ננגח ילגעיר נקחני‬ ‫׳ _‪,‬״״‪,‬‬ ‫להפסיק נלימר ‪ :‬ףןין• מתפלל נלרו ״יי״‪ ,‬״ ״ ״‬
‫י‬
‫ת‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ו ב‬ ‫מ‬ ‫) נ (‬
‫להציל‬
‫ביה אפשר‬ ‫נמצא שאי‬
‫לוקאאוהיכא‬
‫נקרין‬ ‫ננגלי‬ ‫שלא ינא‬ ‫י‬ ‫‪ .‬מניחו מ ר ת זו והיה מ צ א ו בזוית אחרת‬
‫י• י‬ ‫אליו י‬
‫מיהו‬ ‫עצמונרנור‬
‫על והשתחואות בתחנונים של א ח ר תפלה ה י ו ) ‪ 0‬ואפילו נחש כרוך לו לקצר קילס שתגיע ־‬
‫נתנחיי ‪1" 1‬י‪1‬ו ׳יאי ב ל בענק‬
‫^‬
‫‪ 7‬ן י כ ו‬ ‫‪:‬‬ ‫^‬
‫‪0 5‬‬
‫ירישלמי‬
‫והקרון‬ ‫הנהמה‬ ‫אתר אין ל‪ 1‬לצאת ממקומי‬
‫שיגמור תפלתו וההיא לר' עקינא )שם על עקבו לא יפסיק ודוקא נחש אבל עקרב פוסק לפי שהוא מועד אבל אס אפשר לו לקצר יקצר ולא יצא‬
‫לא •( נשהיה מתפלל ניט לניןעצמו אלם יותר להזיק וגחש נמי אם ראה שהוא כעוס וסוכן להזיק פוסק ממקימי על שיגמיר תפלתי בקיצור והט‬
‫מניחי מזית זי וטי נחחטנים שלאחר )י( ואם ראה שור ב א כנגדו פוסק דתגי ר׳ אושעיאמרחיקין משור איתא ננרייתא נגמרא ראה קרון נא‬
‫תפלה טה ‪ p‬פירשו ה״ר יונה יהרא״פ ת ם המשים א מ ה וממועד כמלא עיניו)ה( ובכל מקום שפוסק החד מגלו לא יהא מפסיק אלא מקצר יעילה‬
‫ומיקי לה בלאפשר לקצר ‪:‬‬ ‫רפ״נ אק עומלין אע״פ שלא נראה פירוש ל ת ח ל ת ברבה שפסק בת ואס פסק בגי ראשוגות חוזר לראש‬
‫וביתרונות חוזר לרצד‪) ,‬י( ואינו פוסק לאמן יהא שמיה רבא וכל אייייר בענק אחר אין לי לצאת ממקימו‬ ‫זה בעיני התוספות ‪:‬‬
‫ט׳ נ״נ הרינ״ש נסיחן של׳׳נ‬ ‫ש״צ‬ ‫שאוסר‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫וימין‬ ‫שישתוק‬ ‫ר״ח‬ ‫וכתב‬ ‫וקדיש‬ ‫לקדושה)י(‬ ‫ולא‬ ‫א פ י ^ י ן נחש נריךעל עקבו לא יפסיק‬
‫ישנ״נ גס הרשנ״א ז״ל והני נקטינן ייש‬ ‫משנה שם ינתנ ליר יונה‬
‫למתו׳ נש״צ פעוקרין ממקימן נאמצע המפלה‬ ‫ויהא‬
‫ואע״פ שאין לי להפסיק יללנר אפיה יכיל‬
‫ללנתנלי שישלימו מעליו שלא מציט הליני שנקראח הפסקה נשום תקים‪ :‬ניה״נ נשמגיעין ליאגחט טרעים יטי יאל והנהנים והעם כשהיו שומעים יטי ונגר‬
‫נתנאר לקמן נסיק תרנ״א ע״ש‪:‬‬ ‫|^‪j‬״‪ W‬ילוקא נמש אנל עקרנ פיסק שם נגמרא )לג •( ומפרש נירישלמי‬
‫‪1iy‬׳׳)‪ V‬ואפי׳ נחש וטלי לא יפסיק גם נאן פילא יפסיק נדםר לימר לאחר'‬ ‫מ״ט למחייא וחזרה יחחייא ‪:‬‬
‫שישליך הנחש מעליו ונייצ׳ נזה אבל לילו מחקומו נלי שישלימו מעליו‬ ‫ןמי^ן ונחש נמי אם ראה שהוא נעים ונו׳ ירושלמי נתניהו שם התזסשת יה״ר‬
‫מותר נללעיל גני נהמה וקרון ררשאי לילך ולהטות מן הלרך יכ״נ הר״י ינ״י מניאו‬ ‫ימה יהרא״ש זנחט לנרנה ‪:‬‬
‫אבל עקרב פיסק ט' בלניר ינחש נמי יטי פיסק נלניר נלי להציל עצמו‪:‬‬ ‫‪ W ' j y i‬ואם ראה שיר נא מגלי טסק לחני רני אושעיא מרחיקק משור תם וכי'‬
‫גס זה שם ונתב ה״ר יוגה ואפשר שזה טה נשמרים שלהם שטו מזיקים ן א ‪ £‬ראה שיר נא מגלי פיסק ג״נ בלביר לתני י* אישעיא יטי ידע מגמרא‬
‫פ׳ אין עומלק)לן> ל״ג( היא א״ר יצחק ראה שיורים פיסק לתני ריאישעיא‬ ‫אבל בשוורים שלנו המסורסים אין צריך לפסיק ‪:‬‬
‫מקום שפוסק חיזר לחחלת נרפה יטי על מוזר לרצה נ״נ התום׳ והרא״ם וני׳ ופירש הר׳ יינה חרחיקיס משור תס נ' אמה פל ימן שלא היעל נקרא תם‬
‫בפרק אין עומלין אהא לאמרינן לא שט אלא נחש אנל עקרנ פיסק ואפי' לא היה נא נעלו ©סק ומרחיק נענין שלא יפמיל ממט ואפשר שיה טה‬
‫יהרשנ״א נתנ אם שהה בלי לגמור אח טלה נראה שהוא חוור לראש לפי מה שפסק בשיירים שלהם שהיי מייקין אנל נשוורים שלטהגוסורסיס א״צ לפסוק אנל רנמו‬
‫הרי״ף נפרק מי שממי אנל לפי מה שנתנ הראנ״ל לנתפלה נמי איט חמר לראש מפרפ ליקא בראה שור בא מגלו ללא נהר' יונה יי״ל פרש״י שור תם שלא נגח‬
‫אלא מנרא לחיי' נהטא למיס שותתים לו על נרטי ריפ מי שמתי ה״נ טין ללאי אלם מיעל שנגמ ג״פ ונראה לכשור תם שלא נגמ אלס ליקא איט ניהג בסיירים‬
‫גברא לחויא הוא אינו חוזר אלא למקים שפסק יאפילי באמצע ברנה נק״ש לפוסק שלני אנל מיעל טין שנגח ג' פעמים אף בשיירים שלט צריך להרחיק מלא עיניו‬
‫נאמצע נרנית לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הנבול שאיט חוזר לראש הנרנה וה״ה נשנגח פעם א׳ או שתים נמי ילאי צריך להרחיק להא מזיגא למזיק ינראה‬
‫אלא למקים שפסק מיל יתמהני על הסיספית שנתט שחיזר לראש הנרנה ענ״ל למש״ה לא הניאו הפוסקים הא לאיתא הסם אמר שמואל ה״מ נשור שחור ינתמי‬
‫ובבר נתבאר נסימן ס״ה לנתפלה אם שהה נלי לגמור את טלה מוזר לראש אפיי ניסן מפני שהשטן מרקל לו נין קרניו לס״ל לשמו*! לא קאמר הכי אלא נשיר‬
‫מנרא דלאו דחויא ונתב הרשב״א בר״פ היה קורא דאהא דאמיינן שהה בדי לגמור תם שלא נגח אלם ולוקא ללילהי אנל לליל[ א״צ להפסיק נלל נשוי־ שלא נגח‬
‫אמ טלה מוזר לראש איתמר ביחש׳ נקורא משערין או ננל אדם משערי! יאסיקי אלם אפילי בשור שמור וביומי לניסן יאם עח אלם פשיטא לצריך להפסיק אפילו‬
‫איט שחור וננל שאר יחות השנה מיל‪:‬‬ ‫מקורא משערק עניל יהיני ללא שהה נדי לגמור את נולה נקטינן נדנרי התוספו'‬
‫והרא״ש י״ל שמיזר לראש הנרנה ילא למי לשיסק בק״ש באמצע ברכות להשיב מפני ‪1‬״בכ?י מקים שפיסק וטי נ״נ התו' נפי אין שמלק)לף לי*( נל״ה אנל עקרנ‬
‫יקשה ללמה לא נתב רנינו נאן לאם שהה נלי לגמור את טלה חוור‬ ‫היראה וטי להא ולאי תפלה חמירא ‪:‬‬
‫ה״ר ליל אנילרהם ח״ל נחנ ה״ר גרשום נ״ר שלחה נשאל לפנינו אם פח לראש שהרי ענט אינם חלהתפלל ינמ״ש לעיל נסיח! סיה עי*ז פ״ה מיהו מלנרי‬
‫נתפלה אם צריך לחזור אם לאו ואם חוזר אם יחוור לראש אי לאותה הסי׳ משמע לס״ל הנא לאפילי שהה נלי לגמור־ את טלה איט חיזר לראש שהרי‬
‫נדנה ששח נה יהשמו שצריו לחזור לראש ני כל אז ברכות כברכה אתת לתו ענ״ל כחנו ח״ל ימיהי לאמציניאםפסק שיחזור לראש מללא קאמרואםססק חתר‬
‫ינ״נ נא״ח נשם הראנ״ר ימחיך מה שנחנחי יתנאר שאק לעת הפיסקיס נן יאף לראש יטי עב״ל יהא ילאי לנלא שהה נלי לנחור אח טלה א״צ לפרש לפשיטא‬
‫על ט שיש לחלק להני הפסקות הוו ברשות ‪ pi‬הייא שלא נרשית מ״מ נראה לאינו לאיט מוזר אלא למקים שפסק לליכא למ״ל רחיזרלראש לע״כ לא נחלקי נפי מי‬
‫ענין לחייט לתייר לראש ימ״ש לנל אז נרטת ננרבה אחת למי ליתא ללא אמרי׳ שמתי אלא בשה׳ לגמור את טלה עיש נריש)לף נ*( אלא נע״נ כלשהי כלילגמזר‬
‫אלא לגי ראשינית חשינית נאמת ינן נ' אחרונות הילנך ליתא להא לה״ר גרשום את טלהכתמהתי׳ לה״ל לומר לחוור לראש ימללא קאמרהבי אלמא לאיטחוור‬
‫ליאש ינן נראה מלנרי רנינו ויש לתרץ ללא אמר חיזר לראש נשהה לגמיראת טלה‬ ‫אלא לין שח בתפלה לענק מזרה נלק שאר הפסקית שנחנאח נסחיך‪:‬‬
‫‪22‬ןצת נוסחאות נשלם בכאן הסימן וטעות סיפר הוא וצריך להוסיף נאןמיאיט אלא נענבי אינס למחמתיה מין שהמהים איט ראיי לקחת ני לאית ניה צואה‬
‫שסק לאמן יהא שמיה רנא הנתיב בסימן קיו ער סיף הסיק וכך ומקום טניסת אי נמי אק האלם ראוי לקרות להמים שיתתק על ברטי להיה ליה‬ ‫‪I‬‬
‫הוא נמפתחית‪ :‬ךאיין פיסק לאמן יהא שמיה רנא נעיא לאיפשיטא נפרק מי נחי סישע לה״ל ליזהר מעיקרא שלא יגיע לילי נך אנל הבא א‪1‬נס לעלמא לנהמה‬
‫ן ד ח ר רביט נסימן קנ״נ ולאחר שיסיים י״ח נרטס אי קחן אי שוזרים א״צ לחזיר לראש אפילי שהה נלי לגמור את טלה יללא נמו‬ ‫שמתו)נא‪: (:‬‬
‫קלושה קליש יכרט שאלהי נצור אינו אלא שפסק בש״ע לחחר לראש ינרעת הרי״ף והרשב״א לנתסלה חוור לראש אפי*‬ ‫וקילס אלהי נצור ינול לעגו'‬
‫נגנרא לל* לחרא שלא ענט אינס מזשך לשיטחו ונחי שפסק בש״פ לעיל נסי'‬ ‫מתחנונים שלאתר התפלה)א( ‪:‬‬
‫)‪ 2t~0‬ר״ת שישתוק וינוין למה שאומר ש*צ וט׳ נ״נ רש״י בס״פ לולנ הגזול ניה ע״ח פ״ה נהרי״ף יהרשניא לנק״ש לעולם איט חוזר לראש ינתפלה חיזר לראש‬
‫)לח‪ (:‬אהא לאמרי׳ לשומע נעינה ובפרק מי שמתו)נא‪ (:‬נהנו התו' ולא קי״ל הט אלא נר״י נמי שנתנאר נסימגים הנזנרים נסיר יאינא לתמיה על‬
‫הרנ גהגהית ש״ע שלא נתנ כאן לנר נגנל פסק יה נש״ס‪ .‬נתב אנילרהם ע״ש‬ ‫שר״ת‬
‫הר׳ גרשום נר שלמה לאם שח נתפלה צריך לחזיר לראש ני נל אז נרנומ ננרנה אחת לחי עניל וניב בא״ח בשם הראב״ל!‪3‬׳‪ v‬נחלק עליהם ואחר שאין לעת‬
‫הטסקים נן ואעפ״י שיש לתלק להנך הפסקות הוו נרפית והך הוי שלא נרשית מכל מקום נראה לאיני ענין לחייט לחזיר לראש ימ״ש לנל י״ח ברטת ננרנה אמח למי ליתא‬
‫ללא אמר אלא לגי ראשינות חשונית כאחת וכן ג׳ אחרונות הלכך ליתא להא להר׳ גרשם אלא לין שח בחפלה לענק חורה נלין שאר הססקי' שנתנאת נסמוך עניל ילסעדיג‬
‫ללעת הר׳ גרשום והראב״ל ללא אמריי נפי אין עימלין לגי ראשיטת משיניחנאחמ יק ג' אתריטמ נאמת ואמצעיות אין להם סלר אלא לענק אס טעה נהם אי ענני איזה‬
‫אונס שהיה צריך להפסיק אבל בשת בתיך חסלח י״ח לבמזיל הפסיק בשיחה נלי טעית ינלי אינס אלא לרציני ססתנרא טין לנל תפלת יויו נרטת התקיט אנשי‬
‫מסת הגלילה על הסלר נלאיתא בס״נ למגילה ומה ראו לומר נינה אחר קלושה יטיינן טלםזבמי שנתבאר בסיל מסי׳ קט״זזאילך לינ חשוכים כזלן נברכה אחת‬
‫לענין זה לאם שח נתפלה חוזר לראש ללא לחי לטעה נאחת מק שלא לרצוט או ענט אינס ינ״נ רטט נסי׳ קי״ל עיש אני העזרי וזיל ננל מקום שאנו אומרי׳‬
‫חוזר לנרנה שטעה בה ה״מ שטעה בשוגג אבל במייל ינמתטיןהיזר לראש ענ״ל הרי מפורש לנמזיל חמיר טפי ללעולם חיזר לראש ושגגה יצאה מלפני השליט נ״י‬
‫לנאן פסק נש״ע ללא בהר׳ גרשום ולעימיה ובסי׳ קי״ל פסק נלגרי אבי הסורי והפסקים ‪ ptw‬זא״ז יהעיקר נלפי' לאינא למלק נק שיננ מק שטעה ‪6‬ו אירע‬
‫לו א‪1‬נס ינין שח נחייל והפסיק לרצוט והני נקטינן ואין ספק לנל הפוסקים לא לנח אלא חלין טעה א‪ 1‬ענגו אונס נחפלה אנל נהססיק נשיחה נחפלה לרציט‬
‫ונמזיל מזה לא הזטרי לנר ואק לנ‪ 1‬למלק מסנרת לעתיט על גחלי עילם הרי גרשום והראנ״ר ואני העירי וגם רטט הניא לנריו ולא נחלק סליהם ילאן‪:‬‬
‫ן א י ^ ן פיסק לאמן יהא שחיה רנא יני׳ נס״א נמחק תיבת יקליש להא קאחר אמן יש״ר להייט קליש ויש מרסי׳ אמן של האל הקמש ינתנ ר״ח‬
‫שישתוק‬
‫דרכי משה‬
‫‪ DV‬ה«גי דוכא לסייאת‬ ‫•‬ ‫יל ראפ עוטר בועלה וקראוהו לפיה ואינו טשפיי‪ ,‬וראייה ממד‪ ,‬שנחבאו לעיל פיםו סיו ואף בי!״ ג איז לו לה‪8‬םיה‪1W‬לט״ר רמשפיק ב ה י כ מ ב ו א ר‬
‫‪v‬‬
‫והמרדני‬ ‫מטעיטשפיק ג ס ‪ P‬לקיי» ילקדועה אבל בתפלה ל א ‪:‬‬
‫פרישה‬
‫אנל משווים שלגו היוסיוסימ לדצ לפסיק‬ ‫) ‪ 0‬מ ח ב נויעות והפפמ־אות ויל ל יונה שוק אין מעמיוין ון> ל ס ס ת ם השמיוואית‬
‫)ה( ובבל מקום !ופוסק ‪ -‬חויו לתמלת ס נ ו נ ס שפסק נ ס נ נ ו נ מ נ א ו נ ס י ק טיס וטיח‬ ‫סוא פישוט יייס ווגליס ונשסאוס משתחיה נוה הענין ועקו וגליו ממקיםשהיה‬
‫וס״ס ואנן קייל חוור ליחש אפי׳ שהה נוי לגתוו א מ נ ו ל ה אאינ פסח מפ»מ‬ ‫מומו נמצא מוחיק מצמו ממקום שהיה עומו תחלה ‪:‬‬
‫אונס ונ״י ההיא ו נ ו י שר מקוני נסי' צ״ח שנתג ו נ ל שלא פסק מיעתו ‪0‬קוי אונם ולא נפ״ש‬ ‫)ג( ואפילו נחש נוון טל עקנו לא יפסיק ינתנ ר׳ יינה ווקא לא יונו א נ ל ינול ללנתכוי‬
‫ניי נשם ושנ־א נסי' יה ונלשגנרא אינו מ מ ם אינו אונם נ ג ח סנא שגנוא סוא ראיי לסתפלל‬ ‫שישלימו מטליי שלא מצ־נו הלינה שנקואת הפסקה ולפי יה צוין לייבנלמכ‬
‫שהרי נקיהוח מנל צואה אלא שנאנס מחמת שיי שנא נגגוו וכיוצא נ ו ו‪0‬ם קי״ל נשו מקוני‬ ‫נ ת נ ונשיוויס הנאים גנגד־ פוסק מ ו ח ק מיחיקין משור ת ס נ׳ אמות יממועו נמלא עיניו‬
‫ם‬ ‫־‬
‫ל ק הסניס רמ״א עם המחני ש״ע למיש נאן ו א ם פסק כוי לגמוי נילה חיוו ליאש מפני‬ ‫יוםיק »‪5‬מי ולא יפסיק נ ו נ ו י יליא קא״י ש י ז יאישי לימי והיק מוצ‪-‬ין להוחיק‬
‫משוו מימו כ״כ ש״מ סכנה וצינן שעה ישנוני וא״כ אס יצעיך לסיוע כגוי‪ :‬שלל ״רזי לירי״‪-‬־‬
 ‫ביי‬ ‫אורה היים הלכות הפלה הד הה הו סז‬ ‫ב׳ח‬
‫שישתוק ויטין למה שאומר ש״נ ויהא כעונה וכ‪:‬׳ פי' לכ״ע קלל דשימע כ נוגה שיית יי"׳ היו אומרים דאדרבה אי שימע כעונה הוי הפסקה אס שותק וליד יינה‬
‫כדאיתא ס״פ לולכ הגזול )דף ל״ה( אלא דר״ת ודיי ס־ל;מהא־ טעתא גופה והיא יש כתבו מחלוקת זו בפרק תי שמתו ולח הכריעו ובסין״ דבריו כתב ה״ר יונה‬
‫כיוןדשומע כעונה לפיכו אין לו לשתוק לאס ישתוק יזשוב שמיעתו כאילו עונה ודיר שתליי בעמודי עולס אין לנו נח להכריע ביניהם ודעבד כמר ע‪:‬ל ולעבד כמד‬
‫והיל הפסקה כתפלה וכ״כ התוס' לשס ונפיק מי שתתי ן דן‪ .‬נ״א‪,‬׳ ומיהי אין זה עבל יבלבל שיניין לבי לשמים • והתו׳ כתבו בפרק מי שתתו ונהגי העולם יישתיק‬
‫ולשמוע וגדול המנהג יגס הר״ןכתב בם״ס‬ ‫כ״כ קשה דאעפ״י דכשכיק לכו לשמוע חשוב‬
‫כעונה ויצא י״ח מ״מ לאו עונה ממש היא ויהא כעונה ובן פירש״י כשם ד‪ :,‬יא( אכי ר״ת ו־׳יי כתכו שאי[ לולב הגזול שדברי רש״י עיקר וכן הלכה •‬
‫‪1‬‬

‫אלא מחשכה בלב ולא הויא הפסקה והכי לו ישתיק ו־‪ 1‬דכיו; דשומע בעונת היה ליה הפסק ‪,‬־כ״כ הגאונים ‪ - | p :‬ה י ן ת פ י ל ם ת י תפלות זי‬
‫אתר זו וכי בם״פ‬ ‫‪I‬‬ ‫‪,‬‬
‫נקטינן והתוס׳ בפרק מי שמתו לאחר‬
‫שהניאו דכרי ר״ת ידיי כתבו ומכל מקיס ‪ " P‬ך ^ ך ^ כ ר י י שתי תפלות זו אחר זו כגון במוספי! או ששכח תפלת השתר)ל‪ (:‬כמה ישהה נין תפלה‬
‫ולא התפלל וצריך להשייפה כזמן תפלה •על לתפלה רב הינא ורב מסדא ח״א כדי‬ ‫נהגו העס לשתוק ולשמוע וגדול המנהג‬
‫עכ״ל ינ״נ המרדני דיש לנהוג לשתיק אחריה ומתפלל שתים זו א ה ־ זו וא> צריך להמתין בין א ח ת שתתחונן דעתו עליו וח״א כדי שתתחולל‬
‫דעתי עליי יפירש רש״י שתתתינן דעתי •‬ ‫לחברתה כרי הילוך ר״א ‪.‬־‬ ‫ולשמוע והכי נהונ‪:‬‬
‫שתהא דעתו מיושנת לערוך דבריי בלשו;‬
‫‪ ^ r O H TO‬שתי תכלית וכי קו בי* הפטורי; מקיש כגון שעוםקין כמצוה או במרידת מצוה‬
‫תחנה‪ .‬שתתחולל ‪ .‬לשין חילוי והיא היא‬ ‫גםפמ״הקאחר‬ ‫‪I‬‬
‫י ־י( פטי־־ין מן ההפלה וא( )נ‪ (.‬ועורף עליהם חלופי נושאי אלא בלישנא כעלמא פליגי יכתבו התו'‬ ‫דישהה נין תפלה לתפל׳ נדי שתהא דעתי‬
‫מיושבת לערוך דנריו בלשי! תחנה וכחני המטה שאין למטה צויך בהן שפטורין כן התפלה וג( אף ע״פ דהיינו כדי שיהלך ארנע אתית יכן כתב‬
‫הרב רבי יונה זכרונו לביכה •‬ ‫התיס' דמפרש כירושלמי דהיינו כדי הילוך שהייבין בק״ש יל‪ !.‬ונשים ועברים הייבין בה ‪ :‬וקטנים שהגיעו‬
‫‪ "P‬ד ר הפטורים מקיש יכו׳ פעורים‬
‫ד׳ אמית פי' לאחר שעקר ינליו ואחר לחינוך צייך לחנכם ‪'-‬הדגילם ובעל ק ־ י י״א אע״פ שאייציה‪ (.‬אפי׳‬
‫"‪ I‬״ " מן התפלה פשוט הוא דכיון‬ ‫עושה שלוס ישכ וישהה כדי הלוך ד' אתית‬
‫דפטיריס מקיש דאורייתא כ״ש מתפלה‬ ‫ומיהו‬ ‫עוד כתבו התיס׳ וכן פירש״י דבי תפלית ‪-‬היצר‪ ,‬בטי קבין לק״ש צייך הוא לתפלה וכ״כ הימב״ם ז״ל‬
‫שהיא מדרבנן •־‬ ‫זו אחר וו כגון במוספי! או שכח ולא נהנו שלא להצייך שום דבר אפילו ל ת פ ל ה ‪ :‬מי שתורתו אומנתו‬
‫ועודף עליהם חליפי נושאי‬ ‫התפלל וכולי וכמ״ש רטנו יעיל בסימן כגון טב י והבי; יו בדפסיקין מ ס נ ה לק״ש ו ל א ל ת פ ל ו אבל אנו‬
‫המטה וכוי פשוט במשנה ריש‬ ‫מפסיקין נין לקיש כין ל ת פ ל ה ‪:‬‬ ‫ק״ח ס״אנמ״ש ע״שפמ״ק דשייך לכאן‪:‬‬
‫פרק מי שמתו)יז‪ (:‬ופירש רש״י פטורין‬ ‫‪,‬‬
‫ן ל ן ^ ד הפטורין מקיש כגון שעוסקים‬
‫מן התפלה דלאי דאורייתא היא יי־בותיכו‬ ‫יחזור‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫פ‬ ‫ט‬ ‫אייעזר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ף‬ ‫ט‬ ‫א‬
‫י כמצוה וכוי משנה ר״פ מי‬ ‫י‬
‫פירשו לפי שיש להם פיד שהית ול״נ שאין‬ ‫ויתפלל‬ ‫שמתו יפי׳ רש״י פטורין חן התפלה ולאו‬
‫זה לשון פטור יהיר יינה נתב שהטעם היותר‬ ‫דאורייתא היא והרי יונה סי' משוס דתפלה‬
‫מעומד אבל ק״ש א״צ לעמוד אלא נפסיק ראשון לא יתעכב נו אלא מעט נכין מפני שבתפלה צריך להתפלל מעומד ואינם יטליס לשהות כ״כ אנל קיש שיכולי׳‬
‫וחייבים ילפי זה נראה נכין מיש הרמב״ש לאף איר־‪ !.‬שאינן נישאין המט' כלל ולא לאמרה בעול שמהלכין די לעתיד בפסיק ראשי! שלא יתעכנו בו אלא תעט יחייבין‪:‬‬
‫באו אלא לליותי פטירין מן התפלה מכני טרדת הלב גיאה ש"ל ששרידי; הס להתפלל דך״^י" הרמב״ס נפ״י מהלי תפלה כל המלוין את המת אע״פ שאין למטה צירך‬
‫י‬

‫״ ״" בהס פטורי! תן התפלה ונראה שלמד כן תדתנן בפ׳ מי שמתו)שםן נושאי‬ ‫מעומד כיון שנאו ללוות את המת וע״ל ריש םיי ע״נ‬
‫שהגיעי לחניך צייך לחגכילהיגילם בה משנה ביי! מי שמתי)די כי( החעה וחילופיהס וחילופי חילותיהם את שלפני המטה ואת שלאחר המטה את שיי׳טה‬
‫נשים וענדיס וקטנים פעויי! מקיש וחן התכ־לין וחייכי! נק ש צריכה להם פטורים יאת שאי! המטה צריכה להס חייניס אלו ואלי פטורים יין‬ ‫‪I‬‬
‫יכתבו התו' דאף לריית דנרישא דפטורין תק״ש ומן התפילין מ י י י י נקטניס שלא התפלה ופירש הרמכ״ס כפירוש המשנה ואס לא יהיו מן המזומנין לשאת הייטה‬
‫הגיעו לחנוך מנל מקום סיפ' דמייני' בתפלה מיידי בהגיעו לחנוך דאי לא הניעו לא ולא מן העוזרים אבל כא ללוותם בלבד הוא חייב בקיש והכל פטורים מן התפלה‬
‫ה״ל לחייבים יעיל בריש סי' ע' ־ י י] ו ז ר קרי וכי' נתבאר לעיל סי' פ'ח‪ .‬לשון השיע והטעם מפני טרדת הלכ עכ״ל‪ .‬אבל א״נ מדברי רבינו שיהיו פטורים אלא נישאי‬
‫י חק־ש חייכין בתכלה מפני שהיא מ״ע שלא התטה דוקא נין שהם לפניה או לאח־יה אנל שאר החלויס חייבים הס ׳פשטא‬ ‫ונשים !עבדים אעפ״י שפטורין‬
‫הזמן נרמא עכ״ל ולשון זה למד מדברי האלפפי שכתב כ ך בפ׳ חי שמתו ואינא דמתני' הכי משמע דאלו ואלו לא קאי אלא אנישא• המטה בין שהס לפגיה או‬
‫לתמוה להלא חפלה היא מלרננן ומאי מ״ע שייך ניה לימר להוא מ׳ע שלא הזמן לאחרי־־‪ .‬שנזכרו בראש המשנה ולא י^שאר מלויס שלא נזכרו • ודעת הימי״ס‬
‫גרמא זאעפ״י דהתו׳ לשם )דף כי( כליה בתפלה פשיטא כתנו לאע״ג למלימן דאף על גב שהיי מנישאי המטה כיין שעכשיו אין למעה צורך בהס אין חילוק‬
‫כינס לשאר המלויס‪:‬‬ ‫היא שייך לימר שהן מ״ע שלא הזח! גרמא מ״מ למאי שפי׳ הי־מב״ן לשם נהכי‬
‫המלתמוח לדברי האלפסי מבואר לס״ל להרי״ף דמטעם שהיא דאורייתא קאמר ^ • ^ ‪ Q‬וענדיס חייניס כה וקטנים שהגיעו לחינוך יכו' משנהשס )כו •( גשיס‬
‫וענדיס וקטנים פטורי! מק״ש ומן התפילין וחייבים במזוזה ונתפלה‬ ‫דמ״עשלא הזמןגרמא היא ונראה דלהרי״ף אע״ג לתפלה היא מדרבנן מימא־כא‬
‫תפלה דאוריית' דחונת התפלה עצמה היא דאיייית' אלא לזמני התפלה אינן מן התויה ובברכת המזון ימפרש טעמא בגמרא משוס דתפלה רחמי נינהו ופיישיי וחייבים‬
‫בתפלה דתפלה רחמי היא ומדרבנן יתיקנוה אף לנשיס ולחיניך קטנים •‬ ‫אלא מדרבנן ואסמכוה אקראי יפמייש הרמב״ס נפ״א מהי תפלה והה־ז״ג בעשה פי' ייט‬
‫והסמיק םיי ייא ע״ש נאריכית והשתא ניחא דניי הרי״ף שכ' רפיון דעיק' תפלה שהיא * * ‪ * } V‬קרי י׳א אע״פ שאינו צריך אפילו רחיצה בתשעה קבין לק״ש צריך הוא‬
‫לתפלה וכוי כבר נתכאר כל זה בסימן פ״ח ‪:‬‬ ‫מ״ע מן התורה אי[ לה זמן לפיכך הנשים פטורות היחנה ואעפ״י לחית לה זמן‬
‫שתורתו אומנתו כגון רשכ״י יתביריו וכוי כפ״ק דשכת )יא ‪ (:‬תגן הפסיקי! לק״ש‬ ‫מדרבנן לית לן בה ואחריו נמשך נש ע ואע״י לנגחרא קאמר לטעמא לנשים‬
‫ואי! תפסיקי! לתפלה ואוקימצא לה בד״ת כדתניא חכרים שהיי עוםקין בתויה‬ ‫ועבדים חייבין בתפלה משום דרחמי ניגהו ומביאו נ״י צריך לומר להרי״ף שלא היה‬
‫כתיב האי טעמא בגרסתו מדלא נתנ האי טעמא וכתב טעמא אחיינא משוס מפםיקין לק״ש ואין מפםיקין לתפלה א״ר יוחנן לא שנו אלא כגון רשי״י וחייריי‬
‫שתי תן אותנתן אנל מון אנו חפסיקין לק״ש ולתפלה וכתנ הר״ן בשם ספר המאור‬ ‫י‬
‫דמ״ע שלא הימן גרמא היא‬
‫דנליכ׳ שהית ביוס עסקינן ואפי׳ הכי כגון רשב״י וחניריו אין מפםיקין והייני דא״ר‬ ‫א ט ן ״ רכי אלעזר ספק התפלל יכי׳ בפי מי שמתי )דף לא( ‪.‬‬
‫יוחנן אבל מון אנו חפסיקין בין לקיש בין לתפלה ואי בדאיכא שהית כגון אנו למה‬ ‫יחיש‬ ‫‪I‬‬
‫תפסיקי! וכי אסור לעסוק כתורה קודם אלא ודאי כדכתיכנאענ״ל• וכ״נ מדברי התי'‪:‬‬
‫יילןצ‬ ‫ליכתב^‬ ‫ו׳ וטעית סיפר הוא וצייך‬
‫‪I‬‬ ‫‪ V‬בסוף סימן ק״ל ושס ביארתיו ‪:‬‬ ‫*‬
‫)‪ \T‬א ‪ £‬י " ר׳ אלעזר »פק התפלל ספק לא התפלל לא יחזיר ייתפלל ר׳ יוחנן אומר הלואי שיתפלל אדס כל הייס טלי כפיק מי שמתי)בא •( יאיתא קי התם‬
‫ואייר יהידה אמר שחיאל היה עיייל בתפלה ינזכי שהתפלל פיסק ואפילו באמצע ברכה וא״ר יהודה אמר שמואל התפלל ינכנס לבי׳ה ימצא צביר‬ ‫‪I‬‬
‫שמתפללי! אס יכיל לחלש נה ריר יחזיר ויתפלל ואם לאי אל יהזיי !יתפלל וציינא דאי אשמועינן קתייתא ה״ת יתיד ויחיד צבור וצביר אבל יחיד לנבי צמר כמאן‬
‫דלא צלי דמי קמיל יאי אשמועיק הנא משים דלא אתחיל נה אנל התם למתחיל נ‪ :‬איחא לא צריכא יפרש״י יחיד רמיל ‪ .‬כשהתפלל תחלה היה יחיל יכששכח שהתפלל‬
‫והתחיל להתפלל היה ביחיד או כביר וצבור בין נראשינה בין בשניה היה עם הצניר כיון י' אחר י׳ ווה עמהס כשתיהס ששכח שהתפלל עם הראשונים וכתבי‬
‫התיס׳‬
‫דרכי משה‬
‫קד )א‪ (,‬והמרדני נתב י פ סי »פהו והמנהג ניי‪"1‬׳ ו‪:‬־נ ‪ EC‬החושגות וני הוא בהגהת מרוני פיק לולב הגזול וכן הוא שם בהר״ן דף עמ״א ע״נ ונהי"׳ פרק ‪0‬׳ ״׳יזהו דף‬
‫ט״ו ע־א ‪5‬חק דענר ככר עבר וועבר נחר עבר יבב י פשק ותילנחא נרב־׳ ר*"• וריח »״»תוק ובאניר נתב רקינל מרבותיו דתנמ• א•*‪; !;:‬יהגים עלא לזחוק •‬
‫סו )א( ועיין לעיל חיסן יניב ‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫ומשמע‬
‫פרישה‬
‫ומחניתין הנ׳ משמע ואל־ ־אלו לא קאי אלא אנוסאי המטה יק שהס לפניה או לאחריה‬ ‫היינו אמן יהא שמיה לנא כוי דקאסי ובאמת שנס'א אינו סילי! וקדש‬
‫)ח( דכיון דש‪,‬מע נעינה לילכינן יולנהינ את הינליש אשד קי־ו המלן •אשיח והלא שפן שנוכרי ניאש המשנה ולא אשאר מל־ים שלא נוכרי ודעת ה־מנ״ס דאע״פ שהיו מכישאי הייטה‬
‫קיאס לכנ' המלן אלא מכאן לשומע כעונה וניד הנ אילים ונתנו התושכית כיין שעכשי׳ אץ למטה צורןנהן אין חילוק נינה לשאר יזלויס עכ״ל נ״י יקשה לי טל לייריו‬
‫שכתב שיעח הרמכ״ם דמומינן המלוק לנושאי המטה שעכשיו אין צורן כהן כלי לכטיר חת ימליין‬ ‫נפוק מי שמתו ויהנ׳ העולם לשתוק וישמיע •גי ל המנהג יכיכ היין ולי ויזהלשי׳ל •‬
‫סי׳ ק ח )א( צריף ליממק ני׳ הילין ד אמית נין א' לחנלתה עיין מיש סי' ק והניאו מן המפלה ה״ה מומה נישא׳ היוטה שא״צ נהן למלויס לח״נ איתן נקיש וח׳ינ מא־ איייא‬
‫לנתנ הרמנ״ס לפי' המתניתק אנל אס נא ללותס נלנד הוא ח״נ נק״ש וניחא היה לי‬ ‫הילין‬ ‫י נ " ליש סי קיח לייפלל תשלי ביניהן ולא סגי בהמתנה נוי‬
‫לאשמועינן ו א ן נושאי המטה נשאי! צורן נהס חייבים כק״ש לכן נ״ל שהיזטה צריני‪ .‬להן‬ ‫ז אמות וניל דהם»'ק סיילי ניקח בשנת תפלת מנסה וערנית לקילם מנחה ציין להמילל‬
‫אשלי נמצח נששיח תפלת מנחה משתמח ה‪:‬ח נרי אשר• לכן ה איל וניין להשלים אשיי תו לח לאו דוקא שעדיין היא צוע ההן אלא אכילו ע״יו א ׳צ כהן רק שהיי מוומנין לנוין המטה‬
‫ציין להמתנת הילון ו׳ אמית ואשיי ה ה הפסק !כן ;ששני‪ ,‬עינית שציין להשלימ׳ אחי נטויים אף ני לא היו <ין העיי־ים וזהו שוקדק וכתב ואם לא כיי ״ן החוומנין לשתה היזטה‬
‫תפלת י״ח של שחרית ‪-‬אתי תפלת ׳ ' י שנ שחיית ציין ג־נ לויי אשיי קולס ל»ננח ואותה כו »י‪-‬ב כקריאת שמע ומשמע הא אס היו מן העוי״נק אן• שלא היו מן העיוייס נטויים וח״ג‬
‫^ ‪ .‬י ל ן ‪ - , ,‬א ן כירוש• צוין לחן‬
‫‪D‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪P‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫מ ‪ -‬ן ‪pf, f,,‬‬
‫ה מ ; ‪ 1‬ז‬ ‫‪c‬‬ ‫‪p‬‬ ‫אשרי עולה ג״כ המקום היל ן ל אמית שנין תכלת שחיית ותשלומי עילית אבל יכא י״ר׳ היי יה שנתב ‪3‬׳‪fj‬‬
‫נ מ ת ־ י‬ ‫‪c‬‬

‫ששכח שחלית שנלין להשלימו אחל תכלת מנסה ינששכח תפלת שחלית א ן צייו להשלים כל אע׳ ג שה״ צורן כה! כנר כנין שהיו מנושאי המטה אלא שלא היה ציין בהן מעולם שלא‬
‫המפלה לק י״ס וםמון לפני ׳"ח של שחלית לא נתקן לייי אשיי לכן ה־נין ליתן שיעיי היי »ן המוומניס לשאת ולא באו כ״א לליח את היות וגס הוא בעצמו דקדק לכתיב ואס לא‬
‫יהיו מן המוומנין נוי הייה לנ׳ שפי' בענק ו י נמ״ש ודי״ק •י‬ ‫של הילון ל׳ אמות לי לו בנן וא; ל אשל• נינ ננת״ס ׳תדע שק היי שחיי יסמ״ק לא‬
‫‪ (.-0‬אעפ״י שחייבי׳ נקיש והריר יונה כתב שהטעם היותר ננון מכני שבתפלה ציין להתפלל‬ ‫הזניי שחלית רק מנחה ‪,‬׳עינית ש״מ שנ״ן ל»ה שנתנחי ונדשינח הארנתינזה‬
‫מעומד יחינס •ניליס לשהות כ״כ סבל קיש שיטלין לאומרה נעיד שמהלכים ד׳‬ ‫מיי קו )א( פשורים מן התפלה ונין ופטורים ״קי‪ :‬שהיא ית י״תא יכל שנ‪ ,‬מתפלה‬
‫ככסוק ראשון שלא יתעכבו נו אלת מעט וחיינין •‬ ‫שהוא ולבנן‬
‫)׳־( ועודף עליים ייליכ׳ נישח׳ המטה ומלניי הימניים ילאה לחיה שיל י ל י ה י י ו •נ״פ ו ‪ 0‬ונשים ועבדיס חיינין נה פירש־׳ דשייניס נמפלה דתפלה רחמי הוא ותלרננן ותקנוהו‬
‫אן‪ .‬לנשים •לחנון קטנים ונש״ע כתב הטעס תפני שהיא מ״ע שלח הזמן גיחת‬ ‫נש״עינייהממ לני׳ כרמכ ס שכייפ בכ ו׳ יהלכות יפלה וכמי עלי ׳ניאה‬
‫שלמו כן מותנן נפיק מ׳ שמחי נושח׳ המטה תליכ־הן ‪-‬חל פ• חיליפיהן תי‪ .‬שללני ה״טה ‪,‬איי משיה נשים הייני! נה וכן הואגייםת ה״״ן‪ .‬נפרק ר• שמתו דף י״ד ע״א ע״שוייויי יחוס׳‬
‫שלאחי המטה אמ שהיטה צייכה להם פניי ם מן ה־יפלה 'ל' הי״נ״ם נפי המשנה ‪ cr‬לא לאן‪ .‬במצות דרבנן שיין מ״ע שס‪1‬ק ואין י־ןחן גימא יבל גייסת י־ש״י ותוספת חינה כן‬
‫עיין שם דף נ ע״נ י‬ ‫יהיו חן המוומנ־ס לשחי היעה ולא מן העחייכ חבל נא ללותם בלב־ היאה״‪ :,‬כק־ש והכל‬
‫פטוריס חן המפלה יהעעס מעי עילית הלב טל ל אבל חין נראה מרבי׳ רני־׳ ק שיהי׳ )ה( א ש י ל ן יירצה גט׳ קבין לק״ש ע־ל םיי פ״כ• מי שתירתו אומנתי כנון ר׳יש כן •יתא׳‬
‫פי׳ שלא עסק נחלאנה נלל ונ״כ נהליא הומנ״ם ו״ל •לאפיקי מתויסו אוחכמי‬ ‫נטווים חלא נושאי היכהווקא נין שהם לפניה א‪-‬לתחייה אנל שחי המלייס ח״ניש ופשטא‬
‫הנונויס‬
 ‫צב‬ ‫ב״ח‬ ‫אורה היים הלכות תפלה קץ‬ ‫ב״י‬
‫ת ד ע‬ ‫ה ת ס ל ל ל א‬ ‫ד א י‬ ‫ה ת ס ל ל א ב ל‬ ‫‪SD0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מחנ‬ ‫ה ל נ ה נ‬ ‫מי‬ ‫‪,‬‬ ‫ה מ י ‪,‬‬
‫יהלבתא נר׳ יוחנן כ״פ התו׳ יהרי״ףונל הפוסקים ונראה שטעמי לטון‬ ‫י‬ ‫י' ז י ! ‪P‬‬ ‫* "י י״י י‬
‫דר״א תלמיליה לר׳ יוחנן הוה אין הלכה כתלמיל כמקוס הרנ ‪:‬‬ ‫להא מסתמא לא פליג אהא לא״ר יהילה אמר שמואל כסמוך ונזכר שהתפלל פיסק‬
‫וכוי וכן אס יכול לחדש דבר בתפלתו)א( וסוכר רבינו לללעת ר״י הא לרבי יותנן נלא \‪ M"ty‬ומפרש ר״י לר׳ יוחנן לא קאמר יכו' כ״כ לשם התוםפ׳ ורצונם לומר ללימ‬
‫לן למימר דר׳ יוחנן פליג אדרכ יהידא אמר שמואל מן הסת׳ כיין דאינ!‬ ‫חידוש היא ולפיכך דיקא נספק החפלל הוא דחוור ומתפלל אבל כודאי התפלל לא‬
‫מפורש בתלמודא דפליגי אלא דלפי פר״י‬ ‫ואילו ע״י חידוש אפילו ודאי התפלל נמי‬
‫!נדא״ר יהודה אמר שמואל אם יכול לחדש ויתפלל ר' יותנן אומר הלואי שיתפלל אדם כל היום בולו קשה לישנא דהלואי היאך מפרשים אותו‬
‫‪ ,‬ו על ספק התפלל ינסנ הרא״ש ח״ל יה״ק‬ ‫א‬ ‫ל‬
‫ה א מ ר א‬ ‫‪, ,‬‬‫א‬ ‫מר נחפלת! יחוור ויתפלל ינודאי התפלל והלבתא ברי׳ יוחנו ומי־רש »‬
‫ו ה נ ן‬ ‫ר ר ב‬ ‫י‬ ‫ר‬
‫‪ °‬י *י " אינו מושש ומתפלל מספק לאף אם התפלל‬
‫ד ה‬ ‫י ה‬
‫והלבתא בר ותגן ומ‪-‬ייי י י ‪*7 > ? , ,‬‬
‫א‬ ‫ק‬
‫זנ‬ ‫ר ב‬
‫‪,‬‬ ‫ל ל‬
‫ש‬
‫ל‬ ‫אייר‬
‫בספק התפלל אבל אם וראי לו שהתפלל לא פליג אייב י ננר מאי נפקא מינה אף אם התפלל כל‬ ‫‪,‬‬ ‫^ ^{™™ ^‬ ‫‪ m‬נ מ י‬ ‫‪ 3 7‬רא פ י‬ ‫ה‬
‫טוס טלו מספק עניל ועדיין לא תיקן‬ ‫דאמר‬ ‫חוזר ומתפלל אם ירצה ואפי' אם התפלל‬
‫ננר ודאי והא דנקט צניר לאשמועינן דלא אמרינן ימיד לגני צטר נמאן דלא צלי לישנא דהלואי דלא היה צריך לאומרו וצ״ל דהלואי לאו דוקא ‪1‬אה"נ דלא היה‬
‫דחי ולא צריך חידוש אלא אפי׳ מצלי נצטר צריך מידוש וזהו שנמנ ננלל העולה צריך לאומת ילנן השמיט הרא״ש לישנא דהלואי מפירושו והוא דמוק ילפעד״נ דה״ק‬
‫מדנרי טלם שאין מילוק נק מצא צנור שמתפללים אם לאו לעילם אל יתפלל אלא ליה ר׳ יוחנן לר׳ אלעור הליאי שיהא מיתר להתפלל נל טוס טלי אלא שאין אדם‬
‫עיי חידוש ונן משמע ודאי שהיא סנרת ר״י מדנתנ דמסתמא לא פליג ר׳ יוחנן רשאי נדילפינן נפרק אין עימדין מקרא דקאמרינן יטל יתפלל אדם נל היום נילי‬
‫אהא דא״ר יהידה אם יטל לחדש דנר נתפלמי וחש״ה פי׳ דהא דר׳ יוחנן נספק ננר מטרש ע״י דניאל!ומנין תצמא נו׳ יח״נ הנו דלא לוסיף עלה דדוקא מדאי‬
‫התפלל הוא ומאי קושיא דרני יוחנן טדאי התפלל היא ניחיד ודרנ יהידה דאס התפלל איט רשאי אנל נספק התפלל רשאי להתפלל ינראה ידאי לפי פי׳ זה דנשנא‬
‫יטל לחדש נה דנר נצטר דוקא אלא ודאי סנר ר״י דלא שאני לרנ יהודה נין לחדיר ולהתפלל אדעתא דחונה מפליג ר' יוחנן נין ידאי לספק מודאי אסור‬
‫צנור ליחיל והא לא״ר יסלה המחיל להתפלל ונזכר שכנר התפלל פוסק הייט אפיי לחזור!להתפלל אדעתא דחונה יותר מגי תפלות נדילפינן מקרא אנל נספק רשאי‬
‫אם יטל לחלש נה לנר משים לני אמרינן שהמילוש ימעיל ה״מ נשמתחיל ללעס להחפלל אלעחא למונה ומש‪1‬ס הט פליג ר׳ אלעור ואמר לנספק נחי אסי׳ להתפלל‬
‫נן אנל נשמתחיל חתחלה ללעס חינה אק מיחש מועיל לו אח״נ ולפינך שסק ‪ :‬אלעתא לחונה אנל ננא לחוור ולהתפלל אלעתא לרשות וננלנה לינא חאן‬
‫ואח תאמר אמאי לא פירש ריי לרני יוחנן טלאי התפלל היא ועל ילי מיחש לפליג לשרי אפילו מלאי התפלל למקרא לא ילפינן אלא תלתא זימני אלעמא‬
‫ונלמשמע מלקאמר הלואי שיתפלל אלם כל המס מל‪ 1‬לבסתפלל ולאי לחונה טפי לא אנל מלנה רשאי אפיי ט‪1‬נא אפיי מלאי כל שנן טנא לספק‬
‫אמר שמתפלל יחויר ומתפלל נל היום טלו ואתי ט הא לאיר יהולה התפלל התפלל ועיין נח״ש נסעיף נ׳ אנל לפי׳ רנ אלפס ר׳ יוחנן לא מפליג מן ספק‬
‫ינננס לנ״ה אם יטל לחלש נה לנר יתפלל וג״ל לטון ללא פליגי אלר' אלעור אתא לולאי אלא נין אלעתא לחינה לאלעתא מלנה והני קא״ל לר׳ אלעזר לאוסר‬
‫משמע להלואי שיתפלל נלהיים לקאמר רני יומנן לימיא ללא יחזיר ויתפלל לקאמר אף נספק לחוור ולהתפלל אפילו מלנה לטי! שאימר איתה נמי טסח שאר תפילו'‬
‫רני אלעיר יני היט ללא ימזור ויתפלל לקאמר רני אלעזר מסחחא נלא חיליש של מיינ נלא מחש ליחה נחי שחתפלל חונה ואסור יקא״ל ר׳ טחנןהלואי יטי‬
‫לנאט׳ טלאי התפלל יטל להתפלל נל טוס נתפלת נלנה נ״ש נספק אנל‬ ‫היא ה״ג הלואי שיתפלל לקאמר ג' יוחנן נלא חיליש היא‪:‬‬
‫אלעתא למ‪1‬נה ולאי אסור נין טלאי נק נספק אף לר׳ יימנן‪ .‬ולפי׳ רטט האי גאון‬ ‫‪1‬רניט‬
‫ס״ל לר׳ יוחנן לנולאי התפלל אסור להתפלל אלעחא מלנה נלא חיליש יהא‬
‫לקאמר הליאי יט׳ לא קאמר אלא לעיי חילוש רשאי להתפלל נל היום יהני קא״ל לר׳ אלעזר לאוסר נספק התפלל לחוור ילהתפלל אפילי נתורת נלנה וקא״ל‬
‫ר׳ יוחנן הלואי שיתפלל נל היום טלו ע״י מלופ אפילו טלאי התפלל נ״ש בספק התפלל לרשאי אף נלא מחש לטון שהוא ספק לו אם התפלל אם לאו אין לך מחש‬
‫גחל מזה והני משמע מלברי הר״י יהרא״ש ללרטני האי גאון בספק התפלל מוזר ומתפלל בלא חלוש לאין לך חיחש גחל חזה ונ״נ נ״י נטחש ונמצא לאינא נין‬
‫פי' ר״י לרטט האי גאון ללר״י נספק התפלל רשאי לימור ולהתפלל אלעתא לחינ' אנל לרטט האי גאין חסור אלעמא למונה אלא מתפלל אלעתא לנלנה יאפילו‬
‫נלא מיחש ותו אינא נינייה! ללפי׳ ר״י אפילי מלאי התפלל איט אסור אלא אלעחא לחונה אנל אלעתא לגלנה שרי אפילו נלא חיחש ילרניט האי גאון אסור‬
‫בודאי התפלל בלא חידוש ובין ט׳ ר״י לפי' רנ אלפס ליבא בינייהו בולאי התפלל אלא אינא טנייהו נספק התפלל ללפר״י נספק רשאי להתפלל אלעתא למינה‬
‫אנל לרב אלפס אסור אלא חקא אדעתא דנדבה שרי ‪3‬ק בודאי בק בספק ינק ט׳ רנ אלפס ירטט האי גאק לינא נינייהו נספק אלא אינא בינייהו מדאי התפלל‬
‫דלרנ אלפס רשאי להחפלל מדנה נלא חידוש ולרטט האי גאין אמר נלא מידו׳‪ .‬ממד אפשר לפרש דס״ל לרטט דמ״ש ה״ר חנה לאחר שהניא דנרי ר״ה גאין‬
‫דנספק התפלל יטל להתפלל נלא מדוש דאין לך מחש גדיל חזה זי היא דעת הרי יינה עצחו לפי חה שהוא תופס דהלנה היא נשיטמ רטט האי גאון אנל ר״ה גאון‬
‫עצמו לא נתנ נן יננר אפשר לס״ל לר״ה גאק ללעילם אק להתפלל תפלת נלנה נלא מחש לר׳ יוהנן ואפי׳ נספק התפלל והשתא אינא נין פי׳ ר״י לטי ר״ה גאין‬
‫ללפר״י נספק התפלל מוור !מתפלל לר' יוחנן נלא חלוש ולר״ה גאון ליקא ע״י חליש ללא ס״ל לאין לך מחש גחל מזה וללא נמו שהנק נ״י ללר״ה גאק נספק‬
‫נחי נעי חדיש דליתא • גם הרא״ש נשנתנ דנספק התפלל אין לך חדיש גלול מוה נתנ! על שם הר׳ יונה שנתנ כך ללעת עצמ! גם רטט לאחל‬
‫שהביא דעת רנ האי גאון ‪ pi‬נתב הר׳ יונה שאין לי להתפלל אלא על ידי חדיש אי בספק התפלל או לא ורצונו לומר שה״ר יונה הסבים לדעת רב האי‬
‫גאון שאין לו להתפלל אלא על ידי חדיש והוסיף לומר א! בספק התפלל אבל רב האי גאון עצמו אינו מחלק בין ספק לודאי דלעולם אינו חתפלל אלא על ידי‬
‫חידוש ולס״ז צריך לפרש דר׳ אלעזר ס‪1‬בר נספק התפלל אינו תוזר ומתפלל כלל אפילו על ידי תדוש וטעמו דכיון דספק הוא אס יצא ידי חובתו אס לאו אס נן‬
‫חמה נפשך אס חתפלל בלא חלוש בנוסח שאר תפלות של חיוב נראה נמו שמתפלל של חובה ושמא כבר התפלל של חובה ונראה דעובר על בעל תוסיף‬
‫ואם מתפלל ע״י תדוש נראה כמי שעושה תפלתו תחנונים ולא חובה ושמא לא החפלל נבר של חובה ונראה בחי שעובר על דברי חנמים שקבעוה חובה ואיהו‬
‫לא קבעה עליו חיבה אלא תחנונים הלכך אינו מתפלל כלל דשג ואל חעשה עדיף דאיט עובר על ד״ח במעשה ורבי יוחנן האייל אדרבה הלואי יתפלל אדם כל הי‪1‬סכ‪1‬לו‬
‫ע״י תדוש והלכך בספק נמי יתזור!יתפלל ע״י חדוש יבזה המיישב מה שהקשה נ״י לפי הבנח! דר״י ור״ה גאון שויס שם לענק הדין למה הביא רטנו דעת שניהם להא‬
‫למאי דפי׳ טונא איכא בינייהי לענק הדין בין לפי׳ קמא דפרישית בין לפי' בתר׳ ותי קשה לסי מה שהבין כ״י דאמאי לא כתכ רטנו ככלל העילה מדברי כולם‬
‫מספק התפלל חוזר ומתפלל כלא חידוש דכילם מודים בהא לפי פי׳ ב״י אבל למאי דפרי' ניחא דהא פליגי בה בין לפי' קמא דפרי׳ בין לפי' בחרא ‪ :‬ח״ל הר״י ספק‬
‫התפלל ספק לא התפלל אינו חוזר ומתפלל אינו ר״ל שאסור לחזור ולהתפלל דמה טעם יש שאם ירצה אדס להתפלל דרך רשות שלא יתפלל אלא ר״ל אינו חובה‬
‫עליו לחזור ולהחפלל דיקא נמי מדאמר ר׳ יוחנן הליאי שיתפלל אדס כל היום בולו ובודאי דדנרי ר׳ יוחנן לא נאמרו לחוכה שלא אמר שיתפלל אדם כל החם‬
‫טלי למינה אלא לרשית ימדמזינא דר״י מיידי נרשות שמעי׳ דר׳ אלעזר נמי נרשו׳ מיירי ענ״ל ודברים אלו תחיהים דאי תחייהי ס״ל דרשאי להתפלל רשות נמאי‬
‫פליגי!לפי' רנ אלפס אפשר דר״א סונר איט מונה אלא רשות וחקא עי׳י חדופ ור׳ מחק קאחר הלואי יטי ואפילו נלא חדיש אנל לדה גאין דר׳ ממנן נמי לא‬
‫קאמר הלואי ונוי אלא ע״י מדוש קשיא א״נ נמאי פליגי דלינא לפרש איפנא דלר״א מתפלל רשית נלא חדיש ולר׳ חמנן חקא ע״י מדוש מלא דלישנא‬
‫לפליגמייהי משמע לר׳ יומנן מיקל טפי מר׳ אלעור יעיל ללר״ה גאק ילאי ט היני לאין לט לימר יק הסתם דר׳ ייחנן פליג אדרנ יהידה אמר שמואל לאפור‬
‫להתפלל נלא מחש ה״נ אין לט לומר מן הסתם לר״א סליג אלרנ יהילה אלא נין ר״א ונק ר׳ יוחק ס״ל הא לרנ יהילה למלאי התפלל אמר להתפלל נלא חליש‪.‬‬
‫יצ״ל לנספק התפלל פליגי ללר״א נספק נמי רשאי להתפלל לרך רשית חיהו חקא ע״י חליש ור׳ חמנן לקאמר הליאי וני׳ ה״ק למלאי צריך להתפלל ע״י חחש ונספק‬
‫א״צ חליש לאק לך חליש גליל מיה יייפי׳ זה שלה יפה לפי׳ קמא לטי ללעת ר״ה גאון • אנל לטי נתרא לפרישית לר״א ודי יוחנן פליגי נספק התפלל אי רשאי‬
‫לחזור ולהתפלל ע״י חלוש ללר״א איט רשאי ולר׳ יוחנן רשאי אין מקים ליישינ זה ללעת הר׳ יינה שהרי נמנ הר׳ יונה למ״ש ר' אלעזר נספק איט חחר ותתפלל לאיט‬
‫ר״ל שאמר לחזור ולהתפלל למה טעם יש יפי׳ והרי לפי׳ נתרא לפי' מנר ר״א לאיט רשאי ‪ .‬ונאמת אינא לתמוה טונא אמ״ש ה״ר יונה למה טעם יש שאם‬
‫ירצה אלם להתפלל לרך רשית שלא יתפלל הלא הר׳ יינה גיפיה נתנ אח״נ נהך לקאמר נפי אק עימלין יכיל יתפלל אלם נל היום טלו רקמנעיא ליה אס יכול‬
‫להתפלל לרך רשות בלא מחש לשמא ניק שאומר א‪1‬תה נניסח של מיינ נאמר שהיא אסיר שחמה נמי שמתפלל מונה עכ״ל יא׳׳נ בך נפרש בלנרי ר״א לסינר לנספק‬
‫החפלל פשיטא לאינו רשאי לחזור ולהתפלל בלא חחש לנראה כמי שמתפלל חובה ושמא כבר החפלל ונראה כעובר על בל תוסיף יני' אלא לאפי' ע״י חליש נמי איט‬
‫רשאי ובלפי׳ לעיל בפ׳ בחרא לדעת ר״ה גאון וללא כהרי יונה ‪:‬‬
‫ומפרש ר״י דרי יומנן לא קאמ׳ אלא נספק וכוי אינא להקשו׳ דאע״ג דלא פליג אדרנ יהילה לאמר שסק אפילו נאמצע נרבה מ״מ א״ל לס״ל לר׳ יוחנן‬
‫דדוקא נדהתחיל אדעת׳ דהונה צריך להפסיק שאם נא לגומרה אדעתא דמינה נמצא נמי שמקרינ נ' תמידי! שהוא עינר משים נל סימף יאם נא לגומרה‬
‫אדעתא דרשות אפילו ע״י מדוש נמי אמרה דא״נ מחצה התפלה היא אדעתא דמינה ומחצי אדעתא מדנה אנלנשהתפלה טלהאדעתא מדני שרי דהלואי שיתפלל‬ ‫‪,‬‬
‫אדם נל היים נילי !אפי בלא מחש יהא דאמר רנ יהידא אמר שמיאל התפלל ינמס לב״ה ימצא צבור שמתפללין אס יטל לתדפ דנר נתפלתו נדי שתהא מפלתו‬
‫תחנונים יתפלל יאס לאי אל יתפלל אין יה אלא נמצא צביר שמתפללי! אדעתא דמיני התם היא דצרי׳ למדש דנלא מיחש נראה נאילי מתפלל עמהם לשם מינה‬
‫אבל ביחיד יטל לחזור ילהתפלל אדעתא מדנה נלא חחש יהייני דקאמר ר׳ ייחנן הליאי יטי נלי׳ דניחיד רשאי להתפלל אדעתא מדנה נלא חדיש יזו הוא דעת רב‬
‫אלפסי נפי׳ מרי ר׳ יוחנן וכמו שפי' הר׳ יינה לדעת רנ אלפסי יא״נ קשה למה לא סי׳ ר״י נך יאס נאט לימר דר״י ס״ל ללאו דיקא נמצא צמר יטי אלא אפילו ביחיד‬
‫נחי לא יחפלל אלא ע״י תליש והא מקט צנורלניתא קמ״ל לאפילי נצניר צריך מלוש ילא אמרינן ימיל לגני צמר נמאן ללא צלי דמי ונמו שפי׳ ר״ה גאון אנסי‬
‫קשה לה״ל לר״י לפרש ג״נ לנרי ל׳ יוחנן לאמר הליאי ימי מלאי התפלל יע״י מחש למה פי׳ לר׳ יוחנן לא קאחר אלא נספק התפלל והוציא לשק הליאי ממשמעו‬
‫ונראה לר״י מנר לאי איתא לר׳ יוחנן מיירי נמי מלאי התפלל יקאמר הליאי שיתפלל מלנה כל היים כולו נפי' רנ אלפס אי גמי הלואי שיתפלל ע״י חלוש‬
‫נר״ה גאין א״נ לפי יה משמע ללר״א אפי׳ נספק התפלל אמי להתפלל מלנה אי נמי אפי׳ ע״י חלוש גמי אסו' והא ־ליתא לא״נ קשיא מייט לר״א לאוסר ללחה לא‬
‫יתפלל לרך נלנה אפילו בלא חלוש נ״ש ע״י חלוש אלא נע״נ לר״א איט אוסר נספק אלא נשחחר ותתפלל אלעתא לחונה יפליג עליה ר׳ תסנן ימתיר נפפק אלעתא‬
‫לחונה ונלפי׳ נחחלת המחן לפי פי׳ ר״י ע״ש ‪:‬‬
‫וס״ש‬
‫פרישה‬
‫שנתב ננלל העולה פדנייהן נו׳וס״ל שגם ו״י סייל לניחילופ »וסו להמכלל ע״י טווש וין'‬ ‫הנונויס סתם ששי׳ הוא״פ שעוסק במלאכה נויצוכו ואח״נ מווו למלמולו‪:‬‬
‫‪) tp‬א( ומי ש ניי גויש הסימן ננלל ונו־ו רל וסונר ונינו ולועס ריי יל ימזגו כלא הישיית ביי מאי סיווש כהבאת ו׳ האי נ»י שצמו ונוואי זה צריו ישוכ ע״ו שכתגמי נא׳ משני‬
‫סיווש איירי ט׳ עו והגי משמע יואי שהוא םנית י׳׳י מונתנ ומסתמא לא פליג אופנים יוריק • מיש ונינו לא גליג א ו ו נ יהווא ו א מ ו שומה אשי כאמצכ גונה גם לא ‪9‬ליג‬
‫י״י גו עו ומאי קושיא נו׳ תמוה לי »אי ויוקא הוא יה ואו> וו״י ס־לפשוט ונמקום חסח וחמו ו נ יהווה אם ינול לשיש נה ו נ ו ‪ "0‬תי' • יי״ס וייק נ״י וגס די מווס‬
‫שמניו אסוו לו לחייו ולהתפלל צ׳ש שניחיוות אסיו לו להתפלל מ״מ איפנא לא אמוינן ויכול לחוור ולהתפלל ‪ p‬נימיו הץנגנוו מוהוצוך צאיהמיה נספק ולא נמיווש משום ולא‬
‫מקים שהצנוו מותו לו להתעלל כגון ע״י מיווש יהיה ג״כ לימיו מותו ניי מיווש וים עליג אוונ יהווה ולא חילה ווה יהווה אייוי נצנוו וו׳ יוחנן מתיו ונ־נ ונינו נהויא מלל‬
‫חינו»וכוס ומה יש ליישנ ועפ הוא־ש וו׳ יווסם דס־ל ובהא פליגי ו״י וו׳ האי אנל ונינו העולה לו׳׳ה יכול למזור ולהתפלל ע״י שיווש ו»פ״ה מחה ג״י טונא »ל ונינו ועל הוא׳׳ש ועל ו׳‬
‫יווסם‬
 ‫ביי‬ ‫אורה היים הלכות תפרה הז‬ ‫ב׳׳ח‬
‫] ‪ t j m‬ורכ אלפס פי' דרי יוחנן דיקא כיחיד קאמר ואדעתא לרשיתא וטי כלומר ו ן ״ ר י ו ן האי גאון כחנו הייר יונה והראיש שהוא מפרש דהא דא״ר ייחק הלואי‬
‫שיתפלל אדס נל היום טלו היינו דוקא על ידי חידוש אבל בלא חידוש‬ ‫דרכ אלפס אינו מפרש כפיי ר״י דר׳ יוחנן לא קאמר אלא בספק התפלל‬
‫וט׳ אלא אף בידאי התפלל נמ׳ קאתר כליאי יתפלל צדם נל היום אסיר והביא ראיה מדאמר רב יהודה התפלל ונכנס ללה אם יכול למדש דבר‬
‫מיה! לא קאמר ר' יוחנן בודאי אלא ביחיד ואלעסא דרשותא דתרתי בעינן בתפלתו יתפלל וט׳ אלמא שלא התיר להתפלל אלא בחידוש יהא מקש צבור לא‬
‫מפני שביחיד א״צ חידוש אלא לרבית‬ ‫אבל צבור אפילו אדעתא דנדגה אי‬
‫נמיייזידואדעתא דחובה אינו רשאי לחזיר ראמר פוסק אפילו באמצע ברנה ו־כ אלפס פי׳ דרי יוחנן ח ק א נקט צכור דלא אחרינן יחיד לנכי צביר‬
‫ולהתפלל והר׳ יונה כתב דקשיא מדאשכחן ביחיד קאמי• וארעתא דרשותא דהשתא חויא לה במו נרבה וכמו נמאן דלא צלי דמי ילא צריך חידוש‬
‫אלא אפילו בצבור צריך מידיש והביא היר‬ ‫דהצבור מביאין קרבן נדבה כקין המונח‬
‫שהיחיד מתנדב קרבן נרבה כך יבול להתפלל תפלת נרבה אבל‬
‫מנה ראיות לדברי רביגו האיי ונתבו עוד‬ ‫כדתנן פ״ד דשקליס זכו' ומביאו בית‬
‫יום? יתיי'[ הנכון הוא מה שתירן ארעתא רחובה אסור וצבור בי; אדעתא רחובה בין ארעתא דנדבה דלדעת רבינו האיי לוהא בשיודע ודאי‬
‫מהר״י אבוהב דמאמר שלא היו מקרינין אסור רקי״ל )כרכות כו •( תפייות כנגר תמירים תקנום וכשם שהתפלל וחחר ומתפלל בנדבה צריך‬
‫איחס קרכנית כדי להקריכ קרבן נדבה שהציבור אין מכיאין עולת נרבה כך אין מתפללין ת פ ל ת נרבה לתדש דבר בתפלתו אבל בספק התפלל‬
‫אלא כדי שלא יהא המונח בטל לא משיני ויהיר נמי אינו יכול להתפלל מוסף נדבה כמו שאינו מתנדב ספק לא החפלל שחוזר ומתפלל על הספק‬
‫אין לך חידוש גדול מזה והא דאמר רכ‬ ‫מקריבי קרבן נדנה פכ״ל יעוד נלפע״ד‬
‫כיח דאין מביאי! עולת קין המזבח מתרימה קרבן מוסף והא רא״ר יהודה פוסק אפיי באמצע ב־כה מיידי כגון יהודה פוסק ואפילו באמצע בי־כה אע״פ‬
‫תדשה אלא ממותר תרומת הלשכה או שהתחיל להתפלל ארעתא רחובה ונזכי שככר התפלל פוסק שיכול לחדש בה דבר היא וטעמא משוס‬
‫מותר נסכים לא תשיבי מקריבי קרנן שאם יגמור אות־ ארעתא רו״יבה הוי כמקייב שני תמירין ואינו דאין החידוש מועיל אלא כשהתחיל מתתלה‬
‫נדבה דהא לא הקריבו עילת קי! אלא יפויי לנמור אותה אדעתא ת ר ב ה כיון שהתחיל אותה אדעתא מיד כן אכל כשהתחיל לדעת תינה ־אין‬
‫חידוש מועיל לי אתרי כך עכ״ד ‪:‬‬ ‫מצחף תרתי טעמי תדא כדי שלא ילכו‬
‫רחובה ‪ :‬ורב־נו האי פי' ההיא דרבי יוחנן ע״י חידוש שאם יבול‬
‫ן ך ^ ך רואה שלפי זה דעת ר״י ודעת‬ ‫מותר תרומת לשנה לאטד אידך שלא יהא‬
‫‪ I‬רטנו האי שיים הס לענין‬ ‫המזבח בטל אבל קרנן נדבה מתרומה לחרש בה דבר יתפלל ואם לאו אל יתפלל ‪ :‬וב״כ ה״ר יונה שאין‬
‫חדשה אי נמי כשאין המזבח נטל לא לו להתפלל אייא ע״י ה י ח ש או בספק אם התפלל או לא נמצא הדין דכל שספק לו אס התפלל אס לא‬
‫היו מקרינין קרבן נדבה בצבור ואף על פ׳ העולה בידינו מרברי כולם מי שכח שהתפלל והתחיל להתפלל התפלל חוזר ומתפלל ואינו צריך לחדש כל‬
‫שברי לו שהתפלל איני חוזר ומתפלל כלא‬ ‫דאיכא חדא טעמא כ״ש שאין לנו להתפלל‬
‫חידוש ובחידוש מיהו חוזר ומתפלל כל‬ ‫ונזכר‬ ‫חפלת נדבה בצטר בלא טעם כל עיקר ‪:‬‬
‫]‪ W'fo‬נמצא העולה בידינו וכו׳ ואס יידע לחדש דבר תתחיל לכתחלה יכי' כליי כעמים שירצה ואס התחיל להתפלל ע״ד שלא התפלל ונזכר שכבר התפלל פוסק‬
‫אס קודם שהתחיל להתפלל מתכוין להתפלל ננדבה ע״י חדיש רשאי אפילו באמצע ברכה אע״פ שיכול לתדש בה דבר ובכל ה״מ לא שאני לן בין מתפלל‬
‫לאפיקי אס שכח שהתפלל והתתיל להתפלל ינזכר באמצע שהתפלל איני רשאי בצבור למתפלל ביחיד כלל ונמצא א שאי! חילוק ביניהם אלא בפירוש מימרא דרבי‬
‫לגמור התפלה אף ע״י מדוש וגס ככלל מ״ש לכתחלה הוא להורות דלא מבעיא יוחנן דלי״י תיירי נספק התפלל ובלא חידוש ולרבינו האי מיירי בודאי החפלל‬
‫ונתידוש וכמימרא דרב יהודה דאם יכול לחדש נה דבר יספק התפלל דלא כעי‬ ‫נספק‬
‫תידוש מסכרא גמרינן לה דאי! לך תידוש גדול מוה וכיון דבעניו הדין שויס הס‬
‫תימא על רטט שכתנ פירוש ר״י ופירוש רי ף ופירוש רבינו האי דמשמע ששלשתס חליקיס זה על זה וכ״ת דלא כתב דברי ר״י זרבינו האי משוס דאיכא כינייהו לענין‬
‫דינא אלא לאשמעינן פליגתייהי בכי׳ מימרא דרבי יוחנן ליתא דהא אין דרך רבי׳ להתעסק אלא במאי דנסקא לן לענק דינא לא כמאי דנפקא ל! לעני! פיייש‬
‫י‬
‫השמועה ולא לענק דינא יעיד שלא היל להכסיק בסנית הרי״ף יין פיריש ר״י ופי' נינו האיי כיין דלתרוייהו סליק דינא כחד גוונא ועוד שכשכתנ ואס אינו יודע‬
‫לחדש דבר וגס ברי לו שהתפלל ורוצה להתפלל אדעתא דצדבה ליב האי אין להתכלל נדבה כלא חידוש ה״ל לכתוב לדכי׳ האיי ולר״י אין להתפלל נדכה נל*‬
‫חידוש ועוד קשה על זה שהרי רש יי סוכר כסניא זו בענין הדין אלא שנענין פירוש המימרות חליק על כל המפרשים שהוא מפרש דהא דרבי יוחנן אפילו בודאי התפלל‬
‫היא וקאמר ומתפלל נל היוס ואפילו נלא חידוש ופליג אדרב יסודה דאתי אס יכיל לחדש בה דבר יתפלל ואס לאו אל יתפלל שכתב בה״ג פסק הלכה כשמואל‬
‫בח־דיש יבספק התפלל מתפלל בלא תידוש ואס איתא דרגינו נחית לכתוב פירושי‬ ‫אלא ה ‪:‬‬
‫ולהתפללפ ״ ש‬
‫גס‬ ‫כודאי וכרכי יוחנן כספק כלומר דכשידאי התפלל איני יכול לחזי‪-‬‬
‫להרא״ש שכתב בתשוכה דכרי ר״י ודברי הרי״ף ודברי רטנו האיי‬ ‫' ' ״מצאתי‬ ‫ל כ י ‪ 1‬י כ‬
‫יי' •‬ ‫!‬ ‫‪1‬‬
‫י‬ ‫ק ל‪1‬‬
‫ת < י י‬ ‫ל ע ג י‬
‫המימרות " ל‬
‫י י נ א‬ ‫ח י נ י י ה‬ ‫א‬ ‫< פ‬ ‫א‬ ‫ג ד‬ ‫א ע‬

‫ר״י דלא פליג אדרב יהודה אלא אמאי דאמר פוסק ואפי׳ באמצע‬ ‫"‬ ‫כמו שכתכס רנינו וכ״כ רבינו ירוחם ונראה מדבריהם שלא היו גורסים ידנרי‬
‫כרכה אבל אמאי דאמר אס יטל לחדש דבר בתפלתו פליג יאמר דכל שידאי התפלל אינו חוזר ומתפלל ואפילו ע״י תידוש ולפי זה טיבא איכא בי! ד״י ליבינו האיי‬
‫אלא שקשה מאי אולמיה דמד מימרא דרב יהידה טפי מאידך דאחדא אחיי דלת פליג ואתדא אמרינן דסליג ועוד שכתב רבינו דלדברי הכל אס יודע לחדש דבר‬
‫מתחיל לכתחלה פעם אמרת !כאידך דרב יהודה ינמצא שהיא פיסק פיני יוחנן יספק התפלל למתפלל כלא חידוש וכדרב יהודה דאמר שאס יכיל לחדש דבר‬
‫אפילו ידאי התפלל חוזר ומתפלל וא״כ ליכא פליגתא כין ר״י ירכינו האיי כעני! דינא ‪ .‬יהדרא קישיין לדוכתא וצ״ע ‪:‬‬
‫וךןףי״ימ נראה שמפרש דרכי ייחנן לא כליג אדיב יהודה כלל ימאי דאחי ר• ייחנןהלואי שיתפלל אדס כל היום כילו בודאי התפלל נמי היא ובלבד שיתפלל כיחיד‬
‫‪ I‬ובתורת נדבה אנל אס התחיל להחפלל אדעחא דחונה יניכר שכבר התפלל פיסק יאפי׳ באמצע ברכה וכדאמר רב יהידה מפני שאס בא לגיחרה‬
‫נמצא כחי שמקריב שני תמילין נשתרית שהיא עיבר משוס בל תוסיף ופי׳ ה״ר יונה לבלא חידוש קאמר רבי יוחנן דמתפלל יחיד נדבה לדעת הרי״ף וכ״נ מדברי‬
‫הרא״ש בתשובה כלל ל׳ ופתו שאכתוב בסיף סי׳ זה נסיל ‪ .‬ואח כ כתב קרי״ף הא דאמר רכ יהודה התפלל ונכנס לכ״ה וכו׳ אס יכול לתדש דבר בתפלתי יני׳ ופירש‬
‫ה״ר יינה דלהרי״ף מש״ה נקט צביר לאשמיעינן דדיקא בצבור צריך חידוש מפני שנראה כמתפלל עחהס לשם חיכה אבל ביחיד לא פכ״ל‪ .‬ול״נ דא״כ לא הוה‬
‫שתיק הרי״ף מלאיתויי האי מימרא דרנ יהודה אצל מה שכירש דההיא דר׳ יוחנן ביחיד היא אבל בצבור נין אלעתא דתובה בי! אדעתא דרשות אסור‬
‫ומדמייתי לה באנפי נפשה משמע דאינה עגין לחלק בין צביר ליחיד יעיד קשה לפירוש הרי יונה אס מתפלל עם הצבור חשיב כצבור עצמו כי תחדש דבר‬
‫בתפלתו מאי הוי הא צביר אפילי מחושים פתה בתפלתם אסור להרי״ף ואס אינו חשיב כצכיר אכי׳ איני מחדש דבר נמי ש״ד וחמק לומר שאע״פ שמתפלל עס‬
‫הצבור חשוב כיתיד ויכול להתפלל נדכה אלא שכדי להורות שאיצו חשוב מכלל הצבור הוא מחדש דבי בתפלתו שמאחר שתפלתו משונה מתפלת הצבור תוכחא‬
‫מילתא שמפני שהיא יחיד מתפלל תפלת נדנה ילא אתו למיטעי להתפלל תפלח נדנה נצבור ויותר נראה לפרש דהרי״ף לא קאמר דר׳ יוחנן שרי להתפלל תפלת‬
‫נדנה ליחיד אלא כמחדש נהדנר אבל אס אינו מחדש לא והיינו דאחר רב יהודה אס יכיל לחדש בה דבר יתפלל ואס לאו אל יתפלל ונקט צבור לרביתא דלא תימ׳‬
‫יחיד לנבי צבור כמאן דלא צלי דמי ולא לינטריך חידיש קמ״ל יכן דעת הרמב״ס בפ״א מה״ת שאי! היחיד מתפלל נדבה אלא כחידוש ומשמע דכהרי״ף ס״ל שהרי כ׳‬
‫שאין הצמר מתפללי! נדנה כלל ושיחיד לא יתפלל מיסף שתים וים כתבשנתפלת נדבה צייך שיחדש בה וכפ״י מה״ת כתב מי שנסתפק לו אס התפלל או לא החפלל‬
‫איט חיזר ומתפלל אא״כ התפלל תפלה זי על דעת שהיא נדבה שאס ירצה יחיד להתפלל כל הייס תפלת נדבה יתפלל מי שהיה עומד כתפלה ונזכר שכבר התפלל‬
‫פוסק אפי׳ באמצע ברנה ואס היתה תפלת עינית איני פיסק שלא התפלל איתה מתחלה אלא על דעת שאינה חיכה עכ״ל הר־ שהוא סונר להא דאמר ר׳ ייחצן‬
‫הלואי שיתפלל אדס כל היום כילו לא פליג׳ אלרב יהידה כלל וכדעת הרי׳;‪ .‬ורבי' א א לומר שהוא מפרש דכרי הרי״ף כפי׳ ה״ר יונה דא״כ הא־ך כתבדלדנרי כילם‬
‫אין חילוק בין אס מצא צטר שמתפללי! אס לאו לעילם אל יתפלל אלא על ידי חידוש שהרי לפירוש ה״ר יונה כשאינה בצביר מתפלל אפילי בלא תידושויס איא לומר‬
‫שהיא מפרש דברי הרי״ף כמי שטרשתי !הוכחתי מד ניי הרתנים שהרי לדכר• הימניים לעולס אינו מתחלל נדבה אלא ע״י ת־דוש ואילו רכינו כתב שאס אינו‬
‫‪,,‬‬
‫יודע לתדש דבר וגס ברי לו שהתפלל יריצה להתנלל חדעתא דנדבה ליי ;׳ יכיל להתפלל לכן נ״ל שרבי׳ מפרש דברי הרי״ף דיחיד כל שמוסיף להתפלל בתורת נדבה‬
‫אפיי כלא תידיש ש״ד והיינו דא״ר יוחנן הלוח׳ שיתפלל אדם כנ היום כילו וכל שמיסיף להתפלל בתורת חיבה אסור והייצו דאמר רב יהודה פוסק ואפילו באמצע‬
‫ברכה ואם רוצה להוסיף תפלה שלא בתורת הינה וגם בלא תורת נדנה אם ״חדש נה דבר ש״ד שאע״פ שלא נתכיין לתורת נדבה כיין שתידש נה דנר חשיבא כולה‬
‫נ‬
‫שהיא תוכרח בדברי רטנו‪:‬‬ ‫תפלה כחידוש והיי; נה נדנה ואע״פ שפי' זה דחוק מ״מ נראה‬ ‫‪.‬‬
‫מ ן ד מ״ש הרי'ף יהלכתא נרי יוחנן ומפרש• רבנן ה מ ניחיד ואדעתא דישית אנל אדעתא דחוכה אסור כתכ ה״ר יונה כלומר כי אמרינן דססק התפלל ספק‬
‫י י לא התפלל חיזר ותתפלל דיקא אדעתא דרשית אנל אדעתא דחיבה אסיר דידאי אדעתא דמינה אינו חוזר ומתפלל כדכתכינן וכתב עוד יזה הלשין שכתנ‬
‫הלי״ף אינו מכוין דכיין שהיא מסופק אס התפלל חס לא התפלל היאך יתפלל אדעתא דחונה ואם בא לשאול היאך יעשה נאמר לו שהרשות כידו אס ירצה‬
‫יתפלל ואס ירצה יניח והיאך אמר אסור עיפ ונראה שמפני שהוא סבור דמילתא דפשיטא היא שאין אדס מתפלל בתורת חיכה יותר מהתכלית הקביעית ואין מי‬
‫שיטעה ככך כמו שכתב אצל דעת רני׳ החיי יא־כ לא היי צריכין רבנן לפיש שאס מתפלל תפלה ניספת אדעתא דחינה אסיר שהרי אין לך חי שיעלה על דעתו‬
‫להתפלל תפלה נוספת אדעתא דחינה לכך פי' דאסכק התפלל היא דמכישי רבנן דאדעתא דחובה אסיר וכתב שאין הלשון מכוון דכיון שהוא מםיפק וכו׳ יל״נ‬
‫לאי מפרשי רבנן קאי אספי! התפלל סנק לא התפלל הלשין מכרן ינה דה״ק מכישי רבנן שאס היא סיור דנםפק התפלל ספק לא התפלל חייב לחזור ולהתפלל‬
‫רכנן אודאי התפלל לא קשיא מידי והכי קאמרי אע״ג דא״ר יוחנן הלואי שיתפלל אדס נל ה״ס‬ ‫ולכן חזר והתפלל אדעתא דחונה איסורא ענד יא׳ קא׳ הא דמנ‬
‫כני! ששכח שהתפלל יהתחיל להתפלל ינזכי נאמצע תפלה שכנר התפלל אסיר לו לנחור יכדא״ר יהודה פוכק‬ ‫כולו היינו דיקא אדעתא דרשית אנל אדעתא דאינה גיי‬
‫הי!פ‬ ‫ודא‬ ‫ה ת כ‬ ‫פפ‬ ‫א י ר‬ ‫מ א י ד‬ ‫‪ , 1 f i‬א כ‬
‫ל ל ‪ P‬ל י ל ל י״פיישי' ־ *"*‪01‬י הרשב״א דרי יוחנן כי קאמר הליאי שיתפלל‬ ‫י ו ""‪ P P‬ל ח‬ ‫ל‬ ‫ואפי' באמצע ברכה משמע דחפרשי ‪P P‬‬
‫״" התפלל ואיכא משום נל תוסיף ומאמר ר׳‬ ‫אדם כל היום כולו אדרבי אלעזי קא׳ דאמי איני חיזר ותתפלל כלומר איני רשאי לחזיר ולהתפלל דדילמא כבר‬
‫יוחנן אם רצה חיזר ימתפלל דתפלה רחמי גינה; והליא׳ שיתפלל ויבקש רחמים כל היום כולו ומיהו תתפלל ומתנה אס לא נתפלל וו לחובתו ואם נתפלל תהא לנדבתו‪:‬‬
‫‪i!M‬״‪ tV‬רכי' נמצא העולה כידינו מדברי כילם מ• ששכח שהתפלל והתחיל להתפלל ונזכר באמצע שהתפלל פוסק אפילו כאמצע כרכה כבר נתבאר דהיינו‬
‫מימרא‬ ‫י*‬ ‫י‬
‫חרושי הגהות‬
‫מן א אפשר לימי דאיכא ביגייהו אם ינול יההפלל נל נמה ‪-‬ירצה ע י חיוו!! ולדעת רי׳ דמפוש רנוי ר יוחנן נספק החפלל לא יתפלל כודאי מתפלל על ידי חידוש רק אכ מצא‬
‫צינור שמתפללי; א; יבול לחוור ולהתפלל עמה; עי׳ חידוש נ פ « א דכילתא רי" אמר שמואל אבל לועת רביגו הא״ שמפרש מילחא דרי׳ דאםר שיחפלל אדם כל הייה נולי‬ ‫י‬
‫שריל עיי חידוש ואגני' ודאי התפלל יבול להח״לל בל בניה שירווה עי־ תירוש ו־מהיל״ח( וע״; בפרישה שהניא דברי הגאון מהרל״ח י״ל והאריך עור שם ליישב בריא ועיין בבית ‪:‬‬
‫ב יל״נ ורצה לומר בהא דאי; חילוק ני; יחיד לציבור ואפילו יתיר יבול לח וי ולהתפלל ארעהא רחובה על ירי חידוש והא רקאםר לעולם אל יתפלל אלא ע״י חידוש איפנא הליל‬
‫לעולם יתפלל ע״י חידוש ו״ל אפילו ביחיד י ל מי‪!1‬וס שרוצה לתרץ למה נ ק » רב יהודה בדבריו ומצא ציבור כיו; שאפילו יהיו יבול לחוור ולהתפלל עיי הידיש ילבן קאמר דםש״ה‬
‫נקו• וגיבור לוםר רלעולם אל יתפלל אלא על יוי חידוש אפילו נצבור דאי הוה נקט יחיד היא רבצינור א״צ חידוש קפיל ואף בציבור צוין• היווש אבל באםח ורה ואפילו יחיד‬
‫םשסע‬ ‫אם יורע לחרש ו נ ר שיבול לחוור ולהחפלל )פהרל״ח( ‪:‬‬
 ‫צנ‬ ‫בדו‬ ‫אורה היים הרכות תפרה קז‬
‫מימרא לרב יהולה מתנאר ג״נ שאע״פ שיטל לחלש נה לנר שסק מאחר שהתחיל בספק התפלל לרשאי להתפלל מיי חליש אלא אפילי טלאי התפלל נמי מתחיל‬
‫במרת חונה ילפי מה שנתנתי לעיל פוסק לקאמר הייני שחיינ לפסוק אנל לנתחלה פעם אחרת אס יולע לחלש לנר לאחר רב ימלא יטי לבזה הכל מילים‬
‫הרשנ״א נתנ שאיט מחוור בעיניי לנמן לר׳ יוסק מולה שיטל להתפלל נתמ־ת אנל אם איט חלע לחלש אף על פי שלפי׳ ר״י ילפי' רנ אלסם אינא חליק נק‬
‫נלנה אין נאן משום נל תוסיף ואפי׳ את״ל ללרני יממן אסיר להתפלל נ״פ לדן ספק לודאי לנספק מתפלל אף נלא חליש ינ״נ הר׳ יינה מ׳׳מ לר״ה באון אק חלוק‬
‫לאפילי נספק אין מתפלל נלא חליש נלפי׳‬
‫לעיל נט׳ נתרא‪:‬‬ ‫חונה מ״מ ענשא שנזנר נשעת תפלה יטין‬
‫לעתו להיית תפלתי תחנונים מלנה ‪1‬יסיי׳ וגזבר באמצע שהתפלל פוסק אפי׳ באמצע כרכה ‪ CO‬ואם יודע להדש ו מ ״ ש יאין חלוק נק א‪ 0‬מצא צבור‬ ‫‪w‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪0‬‬
‫יט׳ט׳נשיילע לחרש ללנרי‬ ‫דבר מתחיל לכתחלת פעם אחרת דא״ר יהודה הנכגס לב״ה‬ ‫' ‪^ S ^ i j‬‬ ‫^ ^‬
‫דלד־י ? ‪ S b X T W J‬ומצא צבירשמתפלליןאם יכול לחדש דבדשתהא תפלתו תחגמים הנל מתפלל עיי חלוש ואין חליק טן יחיל‬
‫טלו ולפיכך לליק לקי״ל נריי א״צ לפמק מתפלל ואם לאו אל יתפלל ואין חילוק בין אם מצא צבור םתפללין למצא צבור ואף על פי שלפי לעת הרי״ף‬
‫אלא גומר נל תפלתו ונלנל שימטין מנאן אס לאו לעולם אל יתפלל אלא ע״י חידוש י״א שצריך חידוש אינא חלוק לנמצא צטר איני מתפלל אלא‬
‫ואילך לגמה ענ׳ל • ונני נ״נאי ינ״יי בכל ברבה וברכה מעגיגה ולא גהירא רק שיבול לחדש כה דבר אחד ע״י חליש אנל ניתיל מתפלל מלנה אף‬
‫נלא חליפ !כמי שפי׳ הר׳ יינה ללעת‬
‫שנתנתי שאין כןלעמ^נל הפוסקים והל« ר״א ודאי מגי בדבר אחד ומיהו צריך שיחרש באחת משאר כל הרי״ף מימ כאן לא אמר רטט אלא מה‬
‫יגן׳׳ען ואםחלע לחלש לנר מתחיל הברכות חוץ מבשומע תפלה רלא מיחזי כ״כ חידוש מה שמוסיף שעילה מלברי טלם שהכל מילים ט לאף‬
‫יאק בה כיון שהיא ברכה כללית ויכול לשאול בה כל מה שירצה אבל ר״ה גאון למחמיר ם״ל ללאו חקא במצח‬ ‫וט׳ ׳*־‬ ‫— אחרת‬
‫־— י׳‬ ‫לנתחלה פעם‬
‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫חילוק נק אם חצא צמר חתפללים אם לאו בשאר ברכות שאיגו יכול לשאול בהם אלא מעגין הברכה הוי צמר קאמר רביהילאאלא אפילי יחיל‬
‫גמי רשאי להתפלל לכתחלה ע״י סחש‬ ‫וט׳ ננר נתנאר נסחוך יתנף שנתנ רטט‬
‫לעולם אל יתפלל אלא ע״י תילוש ה״ל חידוש מה שמוסיף בה ‪ W‬וא״א זיל כתב לא ברירא לי שפיר זנלא חלוש אין לו להתפלל אעפיי שהיא‬
‫לנתינ ואם איט יילע לחלש לנר יגם נרי פירושא דהאי מילתא כי מי הוא זה שאינו יבול להרש דבר יחיל ומשום לאינא םנרא לניחיל •פ‬
‫לי שהתפלל וטי אלא שטין שהזניר חילוש באחת מכל הברכות לרפואה או לפרגסה או לתלמודו ונ״ל אם להקל טפימהינא רמצא צמר ואיכא נמי‬
‫לנר נתפלתו רצה לפרש מיל מה נקרא יכול לחדש פירוש אמ נתחרש אצלו רבד שלא היה צריך לבקש סברא איפנא לנמצא צביר יש להקל טפי‬
‫על נן אמר למגי לאף לר״ה גאון אק‬ ‫חיליש לנר נתפלתו ‪:‬‬
‫ומ״שי״א שצריך חיליש מל נרבה עליו קודם ע״כ ואם אינו יורע לחדש דבר ונם ברי לו שהתפלל חלוק נק אם מצא צמר ליחיר והבי׳י־לא‬
‫ירל לפרש נך יקפיא ליה יגלחק נפיריפו‪:‬‬ ‫מן‬ ‫חוץ‬ ‫להתפלל)י(‬ ‫יכול‬ ‫אלפס‬ ‫לרב‬ ‫דגדבה‬ ‫אדעתא‬ ‫להתפלל‬ ‫ורוצה‬ ‫ינרנהזבי׳וי״אלסגיבלנראחל‬
‫ן מ ״ ש יא שצריך חריש יכי׳ כתנ נית‬ ‫המוסף‬ ‫וטלי לנרים ממאדים הם והרמנ״ם נתנ‬
‫אלא עי* מלוש״ה״ל לנתינ‬ ‫נס״א מהית יזיל יצריך שיחלש לנר ננל נדנה ינרנה מן הנרנית האמצעית מעין מסף יתנף פנתנ רטט לעילם אל יתפלל‬
‫הפרכה יאם‪-‬חילש אפילי ננרנה אחת ליי נלי להיליע שטא גמה ולא חונה ינתנ יאם איט מלע לחלש לנר יגם נרי לו שהתפלל וטי אלא שנק שהזניר״תילוש לנר‬
‫עול וגי ראשוטמ וגי אחחנות לעילם אק מיסיפק נהן ילא פוחתין מהן ולא משנק נתפלת! רצה לפרש מיל מה נקרא חילוש לנר נתפלתי עניל ילנר פשיט היא יילוע‬
‫שזה לרט של רטט נחטרו לנתינ נל חלוקי לעות הסיסקים יהסנחת הטפלים‬ ‫נהן לנר יהני נקטינן‪:‬‬
‫וץן״עז רטט וא״א זיל נתנ לא נרירא לי שפיר פיריטא להאי מילתא יטלי לא כחלוקה אחת יאח״נ טתנ החלוקה השנייה • נתנ נהגסת אשיריי ליטל להתפלל‬
‫מצאתי מר וה לא נפסקים ולא נתשינות ולא ראיתי מי שטרש נן ומה אלעתא לנלנה אף נלא מחש יאק מלוק נין יחיל למצא צמר שמססללק יהא לאיר‬
‫שהקשה מי הוא שאיט ינול לחלש לנר נאחת מנל הנרטת יני׳ לאו קושיא ליש נמה יהזלה לאם מצא צמר שחתפללין אס יטל לחלש לנר נתפלתי יתפלל ט׳ הכי‬
‫פירושו אס יטל לחלש לנר חונה עליו להתפלל כלי שיתפלל עם הצמר ואם לאו‬ ‫נגי אלם שאינם יזלעיס לומר אלא התפלה השגורה נפי נל אלם‪:‬‬
‫\\‪t‬״‪ fy‬יאם איט יולע לחלש לנר יטי להרי״ף יטל להתפלל ילרניט האי אין איט חיינ להתפלל אנל הרפות טח אם ירצה ע״נ מטן ליזהר נמצא צמד‬
‫שיניא עצמי לילי חיונ נשיולע לחלש לנר נלי להתפלל עם הצמי נלי לצאת ילי‬ ‫להתפלל נמה נלא חילוש ננר גתנאר‪:‬‬
‫חונתי לנל הלימות‪:‬‬ ‫נמרי‪M‬‬ ‫ילו!שנתנ להרי״ף יטל להתפלל חיץ מן המיסף ממאר‬
‫יחיל איני מתפלל תפלת המיססין נמה לט שאיט מתנמ קרנן סוסף וכחני ן^ן״ש !אם איט י‪1‬לע לחלש לבר וגם נרי לו שהתפלל ומ׳ לחאי לפי׳ נפי׳‬
‫נתרא ללר״ה גאון אף נספק התפלל לא יתפלל אלא ע״י חלוש הא לנתב‬ ‫רטט לעיל ינתני ה״ר ימה יהרא״ש שיש מקשים עליי שאע״פ שאיט מחנמ קרנן‬
‫מוסף מ״מ מקרינ עילית שהם מקרנן מוסף נמי ימיל שאק מקרינ תמיל אלא רטט יגם נלי לי יטי איט חלא להוליע נח להיתיר' להרי״ף ז״ל לאעפ״י לנרי לו‬
‫ממגלנ עולה נמו הממיר שהיה עילה ומתרצים מפני שעיר מטאת שנמוסף שאינו נא שהתפלל רשאי לחזיר ולהתפלל נלא חליש אנל ללנ האי לזין להתפלל נלנה נלא‬
‫נתירת נמה מיהו קשה ממוסף של שנת שאין מ שעיר ואמאי קאמר על נל מסף מחש נלל יאט׳ נספק התפלל נלפי׳ לפי' נתרא ימ״ש לרנ אלפס יטל להתפלל‬
‫סתם וי״לשאע״פ שינול להניא קרנניתשלמוסףשנת נתירת נמה מ״מ איט יטל מק מן המיסף ט׳ נל מיסף אפילי מיסף לי״ט ומיסף לחיל נטן לר״מ נמי אין‬
‫להביא' בשנת להא קי״ל)ניצה ב ‪ (:‬לנלריס ונלמת אינם קרבים נשנת ולפי להתפלל לטון ראינא שעיר חטאת נמיסף שאיט נא מלנה אין להתפלל גמי מוסף‬
‫תירק יה אפי׳ תפלת ייצר אין לו להתפלל נמה נשנת לפישאק שום קרבן קרב מלנה ינן אטלו חוסף לשנת לאין ט שעיר נחי לא היה בא ננלנה לעולם נלי‬
‫נמה נשנת עניל ילפ״י יש לתמוה על רטנו שנתנ להרי״ף יטל להתפלל מין מן שלא יטעו להניא קרנן מוסף מלנה גס ט״ס מחול אנל תפלת יוצר ולמטוס‬
‫המיסף וי״א שגם נפנת אק להתפלל צלבה זנז' שנלאה שמה שאין מתפלל נמה נשבח יערנית לשנת מתיר הרי״ף להתפלל ננלנהינמ״ש אמלרהםלכ״כ הרי״ף נתשונה‬
‫ומטאו‬ ‫היא סברא נפט עצמה יאיט אלא מה שפירשו נלעת הרי״ף וננר תמה עליו רניט‬
‫הגדול מהרי״א ונמנ שאין לשוט מחוור ואפשר שטעם רטט מפני שאעיפ שפירשו נן למרי הרי״ף מטם מאי רקשיא להי עליה מ״מ טין שלא נתנ היא נן נט׳ יש‬
‫מנחה לימר ללא סנר הט ימאי לקשיא עליה יתרץ נענין אמר ונמשך רטט אמר לנרי הרמנ״ס שנתנ נפ״א מסית אק צבור מתפללי! תפלת נמה לפי שאין הצמר‬
‫מטאין קרבן נלבה ולא יתפלל אפיי יחיל מוסף שתים אתת מובת החם ‪1‬אמס נלבה לפי שאין מתנלניןקרנן מוסף ייש מן הגאונים מי שהורה שאסיר להתפלל תפלת‬
‫נלבה בשבתית וימים טובים לט שאין מקריבים בהם נמה אלא חונת טיס נלנל ע״נ ומשמע מלשוט ללשאר גאונים שלא הורו נך אמ״פ פסיבהם שאיןיטללהתפלל‬
‫תפלת מוסף נלנה מ״מ מתפלל נשנתות יימים טוניס תפלת נמה אף על פי שאח מקרינק נהם קרנן נמה ומה שהקשו ה״ר יונה והרא״ש חמוסף שנת שאין מ שעיר‬
‫י״ל לטון לננל הימספין אימ נ» שעיר ימש״ה אין מתפללח תפלת מיסף נלכה לא ראי מכמים להוציא תפלת מוסף שנת מכלל שאר תפלות המזםטן!מטעם זה נשאר‬
‫תפלות ללאו למוספק טין לננל ימות השנה מתפלל חיתם נמה לפי שיטלים להניא גהם קרק נלנה גם נשנתית וי״ט שאין מטאין נהם קרמ נמה מתפללים‬
‫נהם תפלית אלי נתורת נמה שלא ראו חנמים להוציא שנתית וימים טונים מנלל נל ימית השנה נמר שאק ני איטר שאיט אלא לוגמא נפלמא נמצא לתפלת‬
‫מוסף‬
‫פרישה‬
‫לס אפילו נויאי התעלל נ ל היום נעוות גונה קאפו נמו שעווןי לה הו»*ן> וי׳יל משום ומיל‬ ‫יווחם שנמנו פי׳ ליי יעי' ד סאי כאילו סס מחולקים גוין ווה אינו שהוי ופת ו י הוא נופת‬
‫נ<ןן וו׳ יוחנן אווני אליפוו קאי מ*א אייוי נספק בלגו נונם וואי ו׳ יוסנן גינ מייוי נהני‬ ‫ר' האי לענין וינא ואין חילוק ניניהם אלא לענק הפירוש יאק י מ ונינו להתעסק אלא נמאי‬
‫יק תיון נ״י לשיטתו ולהוי לא פוקי די וו׳ יונמן מ«ו< שמתעלל ע״י סיווש משא״נ ד האי‬ ‫ונעקא לן לענק וינא לא נמאי ונפקא לן בפירוש השמועה ועור שלא היס לו להפסיק נין פיווש‬
‫אי הוס ס״ל ומתפלל נמנה נלא מיווש ס״ל לאוקמי וגוי ר מסנן נן מאי אית לן למימו‬ ‫ו״י לפילים ר' האי נפיווש סרי״ף ועוו הונס נקושיות ולענרנ ולקיט מין גוול יש נפקותא‬
‫ולא וצה לאוקפי סניאלא וומיא וו״א י א והא ו'סאי מפי ונוי ו׳ יו»ו ומייוי גרי שילוש‬ ‫ביניהן ולועת ו״י ומפרש הסוגיא ואמו ו׳ יוחנן סלואי שיתפלל אוס נל סיום נו׳ מייוי‬
‫וו״א נלא סיווש »ייוי והשתא א״ששונינו לקמן גסנלל העולה נתג ולו׳ האי אין להמשלל‬ ‫נספק התפלל אנל נוואי התפלל אסוו לו להתפלל א״נ מייוי כאוס שאינו יווע לחוש געפצתו‬
‫מ נ ס למה צא כתנ נשם ד י נ ן אלא וואי משים ולונוי ד י א ק הנוע תיס ות״מ נ ת נ גינ‬ ‫שוס ו נ ו ואל״נ ולאי לא פליג או״י אמו שמואל ואם סתפלצ ונכנס לנ״ס ומצא צמו‬
‫לועת סוייף שםוא כ׳׳נ נסויא משא״נ ד י וינול להיות וס״ל ואסוו לסעעלל נונם • ועיין‬ ‫שמתפללין אס יכול לפוש נה ו נ ו יתפלל נוי ונמ״ש התוס׳אלא וואימייו׳ סםוגיאנמי שאינו‬
‫מ״ש ניי ו״ל ו ו נ י ג ו א י א לומו שהוא מ פ י ונוי סוי״ף כפיי סו״י ולדכ נו׳ על שהוי לסו״י תתפלל‬ ‫יטצלחוש נתפלתו אנל אם היה ינול לחוש לא היה כרין לפסוק אלא סיה גומו תפלתו ע״י‬
‫אפיי נלא ‪TB‬וש ‪5‬״פ הא ע״כ ל׳ וונינו א״יי צאן כאינו ווצס להתפלל נעוות נוגס • יהא‬ ‫סיווש ואפשר ויה פשוט לו״י טפי שיגמור ע״י חיווש ממה שיתחיל ע״י חיווש ונומשפע צישנא‬
‫אם ווצס להתפלל נמוות נונם נתנ אח״נ גסלוקם גפני עצמו וגמיש אש״נ ישיב כתי קצת‬ ‫וצוינותאוקאמו אי אשמופינן הא ואמר שמואל ואס לאינול למוש לא יתפלל משום ולא‬
‫ו ו ו יה אנל אס היה ועתו לזה ל א סיצ לקצו ע״ש • ומהו״ל נ מ נ ואפשו יאינא גנ״הו אם‬ ‫אתחיל נה מש״ה לא יתחיל אנל סתם ואתחיל אימא לא יפסוק צוינא וממילא נמי ניי מיווש‬
‫יכול להתפלל נ ל מה שיוצה ע ״ י סיווש לועת ו״׳ ומפוש ונוי ו׳ יושק גספק סתפלל לא‬ ‫מסמנו טפי ויגמוו ממה שיתחיל ומ נמי משמע מוו' יסווה גתוייתא וקאמו אס יכול‬
‫י ת פ ל ל ע״י מיווש אס נ נ ו התפלל גוזיאירון אס מצא צנוו שמתפללים או ינוללהת»!לעמהן‬ ‫לחוש נה ו נ ו מ' ומשמע שהוא ספק חם יכול לחוש נה ושעו הנה נםוגיא לא ונרו נשום מימש‬
‫‪,‬‬
‫ע״י מיויש וגפשע׳ ומילת׳ ו ו נ יווא אייש • א נ ל צועמ ו נ סאי שמפוש מילתא ווגי יומגן‬ ‫אנל ו נ סאי ופי לסחור יוחנן הלוואי שיתפלל נל סיום מיירי ע״י תיווש אע״ג ונא םווכו‬
‫ואמו םלוואי שיתפלל אוס נצ היום וו״ל ע״י שיווש אפי׳ וואי סתפלל ימל לסתפלל נל מס‬ ‫מינויו ומייל׳ פ״י סיווש ש״מ שס״ל שמסתמא מייוי עיי סיווש וא׳ינ לפי פי׳ נמי םא וקאמו‬
‫שיוצה ע״י חיווש • ומיש ו א ק םילוק נין אס מצא צ‪0‬ו או לאו לעולם אל יתפלל יש לזיקוק‬ ‫ו׳ יווא לרש סיה עומו נמפלס ומנו שננו התפלל פוסק אפילו נאמצע נוכה ומייוי אפילו‬
‫דהל״ל לעולם ישתול להתפלל ע״י חיווש וזה עיקי סוכות' לנא להשמיענו שיתפלל וי״ל ונא‬ ‫אס יכול לחוש נה ו נ ו אפ״ה יפסוק כיון שמעיקוא קתתיל אופתא ושונה ונמ״ש ו׳ יונה‬
‫להשמיענו ול״ש נ ק צנוו לישיו אלא »ןט צנוו לוגותא ואף נצנוו צא יתפלל נלא חיווש ‪:‬‬ ‫טעמיה ונמ״ש ג״נ נ״י ונתכ דאין הלנה נושנ״א וס־ל ליכול לגמוו ע״י חילוש או נתוות‬
‫)נ( ואש יווע למוש ו נ ו מתסיל נ ו ׳ אף שיוע שהתעלל נ נ ו מיש נמצא הנלל עולם נו׳ עו‬ ‫נונה ‪ .‬א״נ איכא נטי נ״פ שיהא נק ‪5‬י' ו״י לפי׳ ו נ סאי ומשיה כתנו ונינו תוע שנתנ ונינו‬
‫־ נ ־ | נ‬ ‫‪D‬‬
‫פוסק אפילו באמצע סנונה ואס יווע למוש נס ו נ ו מתסיל לנתפלס ד ל פוסק‬ ‫ת נ ' ״ נ א העולה ניויט מונוי טלם מי ששנח שהתפלל והתחיל להתפלל‬ ‫נן שפלי * "‬
‫אפילו יווע לסוש אלא שאם יוועלתוש לאשו שפוסק מתסיל לנתמלס וסיס גמי אם צא סתיויל‬ ‫ונינו נאמצע שהתפלל שסה אפילו נאמצע כונס ואם יווע לשוש נס ו נ ו מתשיל לנתתלם‬
‫שניה מתח ל לבתשלס אף שננו התעלל אס יווע לחוש ועיין עיש נפרשם נישונ וניי נע״א‪:‬‬ ‫פעם אמות נוי וקי והניםרל פוסק אפילו נאמצע סנונה ואשיי אם ייוע למוש נס ו נ ו ואם‬
‫) ג ( וא״א ו״ל נתכ ל א נמוא ל י שפיו פיווש וסא מילתא ו״ל משאס לם יכול לחוש נס‬ ‫עדיין לא התחיל ויודע לחוש יתחיל אפילו לנתהצה • אלא ש״מ ומשום והאי וינא אינו אלינא‬
‫ו נ ו ע ל י ל ו״ל הליל • אנל אועתא ומונה פי׳ לשם תפלתשסוימ או מנסה או‬ ‫וכ״» ולפי׳ ו״י אוונס אס התחיל אועתא וחונה ונינו שכנו התפלל ויודע לקדש נס ו נ י‬
‫עונית שסם חוגס )עמן ננ״י שנתנ ו״ל וסו״י וסוא״ש נתנו שוני האי סוגו שינול להתפלל‬ ‫אין צוין לפסוק מש״ה לא וצה ינים למתנו ננלל העילה ניוינו מונוי נולםונוה יתיישנו נל‬
‫תפלת מוסף נובה נ ל וויל »״י סיווש דאל״נ קשה סא ו נ האי אוסו שאו תפלות להתפלל‬ ‫הקושיות גזסםנגיוו ניי ני ‪0‬ס שהקשה וס״ל להניא גם פיוש״י ני וואי אינו ויצה להניא מאי‬
‫נוגה נמ״ש נ״י ירכינו נשמו(‪ .‬נ ת נ נ״י ולים נואם שגתנוק סואגלל נמס שנפג נסשגות שסצינו‬ ‫ולא נ״פ לעגין ו»א ומס שהקשה‪,‬עוו ופשנמנ ונינו הנלל העוצם ואס איט ייזע לפוש ו נ ו‬
‫קונן נוגה נצנוו וסוא פולס הגאה מן סמותו שהוא ק י י ן מן סמוגש א ל א שלא סיתס מנויה מ״נ‬ ‫וגס נוי לו שסתפלל וווצה להתפלל אועתא מונס לו׳ האי אק לו לסתפלצ נונס סל״ללונ‬
‫נלו׳ שלא סיתה מצויה לפי פלא היה המונח נטל שיצטוו להקוינ יויז אלא לעמים וסוקוס ואותן‬ ‫האיולדי איןלו להתפלל כלא פידוש משום וסוגיא לדי קאי לקא״ו סלואי שיתפלל אום נל‬
‫ימים גטיליסלגגי שאו ימיסווגינוםנוולמהוי״אתיוז נע״א שמאסו שלא היו מןוינין אותן‬ ‫סיום ולו׳ האיפייווקאע•׳ חיווש ונצאטיווש לא יתחיל ולוי״ף יתמיל אועתא ומנה אנל‬
‫קומות נוי לסקויב קונן גונה אלא נוי שלא יהיה סמזגס גטל לא חשינ טקויבין הונן גובי‪:‬‬ ‫לפי ד י מס שיתחיל ע״י חיווש זה אינושניח ילא פייו למימי עליו הלוואי שיתפלל אום נל‬
‫) ו ( חוץ מן המוסף נ ת נ סויו יונס וסוא״ש שיש טקשיןעליו שאע״פ שאינו עתגונ קרנן‬ ‫היום משיה לא נקט די ולריק להיותם מון ליישנ וצדי איגו מוגוע ויטל להיות ומווס‬
‫מוסף מ״ע מקוינ עולות שסן ״קונן מוסף נש! יסיו שאין מקויב תמיו אלא‬ ‫צהוי״ף ומתפצל אום תפלת גונם נל׳ נוגה אף אס התפלל » ו וואי ונספק סתפלל אינו‬
‫טמנונ מולה נמו כתפיו שהים עולה וממוצים מפני שעיר ססטאמ שנסוסף שאינו נא נעוות‬ ‫צייו לומר נפי׳ שמתפלל על שם נוגס ואיל א״נ למס מויזי ונוי ד י נספק סעפלל ילא »י <‬
‫(‬

‫מנס‬
 ‫ב״י‬ ‫אורה היים הרכות תפלה הז סח‬ ‫ב״ח‬
‫וי״א שגס בשבת וכי׳ כלימר אפילו דיוצר ומנחה וערבית מוסף לעילם אי! מתפללי! אותה נדנה ושאר תפלות לעולם יכולים להתפלל אות©‬ ‫ימביאי ל י ‪:‬‬
‫להתפלל בנדנה דכיון דהתכלה היא במקום הקרבת קרבן נדנה יאפי' כשכתית וימים טובים לדעת הרי״ף ז״ל ומ״שהרי״ףוהרמב״ס ז״ל שאי!‬ ‫דשבת אין‬
‫יאי! נדנה קריבה בשבת וכ״כ הרמב״ס ספ״א מה״ת בשם מקצת גאונים ועיין צבור מתפללים תפליז נדכה לפי שאין צבור מביאי! קרבן נדכה אע״פ שמציני צבור‬
‫מביאי! קרבן נדבה בקיץ המזבח ‪1‬כדתנןבפ"דדשקלים)ז •( דמיתר תרומת הלשפה‬ ‫בב״י שהאריך ‪:‬‬
‫או מיתר נסכיס לקק המזבח דכיון דאי!‬ ‫ר>ח ‪ ,"IVE‬ולא התפלל שתרית וכוי‬
‫קריבה מקריגי! קיץ המזבח אלא כפהמזבת בעל‬ ‫נרבה י!!‬
‫שאין ‪!!J u‬‬
‫נרבה ׳ « ׳ ן‬
‫‪& uu1‬‬‫להתפלל‬
‫אי! י‪;.1111,‬׳‪,‬׳‬ ‫יש פרק קפלת השחרהמוסף וי'א שגם בשבת‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬

‫וברוב הימים אי! המזבת כטל משאר קרבנית‬ ‫א״ר יוחנן טעה ולא התפלל ערנית מתפלל‬
‫בשכר‪ .‬ולרב האי אין להתפלל נדבה כלא חידוש ולזה הסכים‬
‫אע״ג שלעתים רחוקות בקצת ימים הוא‬ ‫שחרית שתים שחרית מתפלל מנחה שתים‬
‫אינעי' לה! טעה ולא התפלל מנחה מהו א״א זיל שכתב בתשובת שאלה)ה‪ (.‬וזה לשונו הילכך אני אומר שיש בטל ואז מקריבים קין אותם יחים‬
‫‪1‬‬
‫לארם ליזהר שלא יתפלי נרבה כלא חידוש ני( וגם צריך שיהא סביר בטלים לגבי נל שאר ימים והוי כאילו‬ ‫שיתפלל ערנית שתים את״ל טעה ולא‬
‫התפלל ערבית מתפלל שתרית שתים א ת עצמו זריז וזהיר ואמיר ברעתו שיוכל למין בתפלתו מראש אי; הצבור מביאי! עולת נדבה בלל וליה‬
‫משים דחד יומא הוא דכתיב ויהי עיב וער סוף אזקרינןביה נדיב לב עולות אבל אם אין יכול למין יפה נראהשנתנווןהראב״ד במה שנתב נהשגו׳‬
‫מצינו קרבן נדבה בצבור והיא עולה הבאה‬ ‫ויהי בקר יום אתד אכל הכא תפלה במקום‬
‫קרכן היא וכיון דעבר יומו בטל קרבנו קרינן ביה למה לי מ ב זבחיכם והלואי שיוכל למין יפה בג׳ תפלות מ! המותר שהיא קיץ המובת אלא שלא‬
‫היתה מצויה ע״כ בלומר שלא היתה מצויה‬ ‫הקבועות ליום ע״כ ‪:‬‬ ‫א! דילמא כיון דצליתא רתמי הוא כל אימת‬
‫טעף‪ ,‬ולא התפלל שה־ית מתפלל מנחה ב' ‪ W‬הראשונה לפי שאי! המזבת בטל שיצטרך להקריב קין‬ ‫ה‬ ‫דבעי חצלי ואייל יפשטינן דאתר רבי‬ ‫‪c‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ה‬

‫מ נ ח ־ והשנייה לתשלומי!)‪ u‬טעה ולא התפלל אלא לעתים רתוקות ואותם ימים בטלים‬ ‫יוחנן טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערני'‬
‫לגבי כל שאר ימים ובהט ניחא מה שהקשה‬ ‫שתים ואין בזו משום דענר יומו בטל‬
‫ערכית מתפלל שה־ית שתים וכן אש טעה ולא התפלל מנהר‪.‬‬
‫ה״ר יונה שהצבור מביאין קרבן נדנה כדתנ!‬ ‫קרבנו זאיכא למידק דר׳ יוחנן קאמר‬
‫מותר שקלים לקין המזבח וכתב דליכא‬ ‫יתפלל‬ ‫ברישא טעה ערבית מתפלל שחרית שתים‬
‫ואח״כ אחר טעה שחרית וכ!׳ ירטט מהפך דבריי ונתב תחלה טעה ילא התפלל לדחויי דמן המותר דוקא היו מביאים נדבה דמסתמא אם לא היה שם מותר היו‬
‫שחרית וכוי ונראה ליישב דכיון דקמבעיא ליה ממי בטעה במצחה מהי שיתפלל עושים נדכה כדי שלא יהיה המזבח בטל עכ״ל דאפי' את״ל דכדבריו כן היא שאס‬
‫ערבית שתיס וקאמר את״ל טעה עינית דמתפלל שחרית שחים משוס דחד יומא לא היה שם מותר היו עושים נדבה כדי שלא יהיה התיבתבטל כיין שלא יארע כן‬
‫הוא יכו' אלמא דמהא דתני טעה שחרית וכוי פשיטא דליכא למיפשט לטעה מנחה אלא לעתים רחוקות הוי כאילו אין הציבור מביאי! קרבן נדבה ורביט הנדול מהרי״א‬
‫וטי דשאני טעה שחרית דמתפלל מנתה שתים התם טעמא הוי דכיון דשתי התפלית תירן בע״א שמאמר שלא היו מקריבי! אותם קרבנית כדי להקריב קרבן נדבה אלא‬
‫קכיעות זמנם טמחא כינהו כהד ימן חשבינן ליה אבל מנחה יערכית דזי ביום יזו כדי שלא יהיה המזבח בעל לא חשיבי מקריבים קרנן נדבה ע״כ ובמה שכתבתי נתייש'‬
‫כערי לא אבל מדתני טעה ערכית דמתפלל שחרית שתים סל״א דה״ה לטעה כ״כ מה שהקשו נעל השלמה וה״ר מנוחמ דתניא בסיפרא תקריבו מלמד שהצכור‬
‫מנחה דמתפלל ערבית שתים יאפ״ה קאמר את״ל יכי׳ והשתא לפ״ז ניחא דהנעת מקריבי! עולת נדבה ותירץ דההיא במותר תרומת הלשכה אבל אין מביאי! שקלים‬
‫רטנו פך היא טעה ילא התפלל שח־ית מתפלל מנחה ב' יכי׳ כלו' התם פשיט׳ היא לכתחלה שתהא כוונתם לעילת נדבה והשתא לא צריכינן לאוקתא בהכי דאפי' אי‬
‫כיון דיי יזו ביממא נינהו אלא גס בעעה ערבית מתפלל שהרית שתים יאע״פ דזו מצו צבור להביא שקלים לנתתלה לעולת נדבה כיון דמילתא דלא שכיתא הוא הוי‬
‫בערב וזו ביום אח״כ אמר יכן אס טעה במנחי מתפלל ערנית שתים דנס דיי במס כאילו אינם מביאים קרנן נדבה כלל מייל ליישב דברי הרי״ף • ומתוך כך נתיישב‬
‫ויו בערב דין אחד לשניהם יאעפ״י לאיכא לחלק דשאנ• דערבית ושחרית לחד תה שכתב רבינו וייא שגם בשבת אי! להתפלל נדכה וכוי כאילו היא סברא בפני‬
‫יומא נינהו מויהי ערב ויהי בוקר יוס א׳ אבל מנתה וערנית תר׳ יימי נינהו ואיכא ענמה ולא נאמרה לדעת הרי״ף אבל אי קשיא כדברי רבינו הא קשיא למה לא‬
‫למימר עבר יומו בטל קרבנו אפייה מתכלל ערבית שתים יז יש וכן אם טעה ולא כתב שוס חולק על הריין במ״ש שהיחיד אינו יכול להתפלל תפלת מוסף נדנה‬
‫התפלל מנחה וכוי ללשו! ופן משמעי לא זי אלא אף יו וכלמסיק ינינו ואחר אעפ״י והיי כתכו ה״ר יונה והרא״ששרנינוהאיי סובר שיכול להתפלל תפלת מוסף נדכה •‬
‫שעבר יומו ‪ .‬כתב סמ״ק לפשחמפלל שחיית שתים יאמי אשרי אחר תפלת י״ת אחר שכתבתי כל והמצאתי להר״ד אנודרהס שכתב כתחלת ספרו תשובה להרי'ף‬
‫לשחרית ואח״כ י״ח בשביל תפלת ערבית וכן כשמתפלל ערבית שתים יאמי וכתוב בה שאין הדבר נכין לומר שאי! מתפללי! תפלת נדבה כשכת דהואיל ויחיד‬
‫אשרי אחר תפלת ערבית ואח״כ י״ח בשביל תפלת מנחה ע״כ ימביאו ב״י ופסק כך מתפלל נדבה בכל יוס מתפלל נדבה אפי׳ בשבת לסי שאין מניעת קרבן נדבה‬
‫כשיע יטעמו לצריך לומר אשרי כלי לעמול בתפלה מתיך ל״ת ומשמע אבל בשבת אלא משוס חילול שבת ואין תילול בתפלה ע״כ הרי מבואר שאינו נכין בעיני‬
‫כשמתפלל מנתה שתיס א״צ לימד אשר• דאשרי שאמר קילס פוטי גס את זי שמתפלל הרי״ףלומר שאי! יחיד תתפלל תפלת נדבה בשבת ונדמשמ' שסובר רני׳ לדע'הרי״ף‪:‬‬
‫בשביל שחרית אלא דקשיא דתלמידא קאתר כמה ישהה בין תפלה לתפלה כדי ןךןןו יודע שהראב״ד כתב בהשגות טעס אתר במה שאמרו שלא יתפלל יתיד‬
‫תפלת המוספין נדבה וכ! במה שאמי הגאון שאסור להתפלל נדכה כשכתית‬
‫הלוך ד' אמות יאי צריך לומר אשרי היי טפי מהליך ארבע אמות ‪ -‬מיהו אפשר‬
‫וי״ט דרבי יוחנן לא אמר הלואי שיתפלל אדס כל הייס אלא י״ח שהיא חסלת‬
‫דעיקר סי׳ כמה ישהה כין תפלה לתפלה לא אמרוה אלא על בין תפלת שחרית‬
‫רחמים ובקשה ושוהה ביניהם כדי שיתחולל דעתי עליו ייתכוי! עליי דעתו לבקש‬
‫למוספי! דכיון דליכא אלא שבע ברכות בשביל קרבן מוסף לא צריך לומד אשרי רחמים אבל תפלת שנת וי ׳ט שאינה אלא הודאות לא ואס יודה ויחזור ויודה‬
‫דלא תקין אשרי אלא קודם תפלת ייח יקילם קרבן מוסף דלינא אשרי צריך שישהה ברכה לבטלה היא וכן ברכות דיוצר וכרכית דערכית וברכת המצות וברכת הסירות‬
‫ד' אמית ירש״י שפי׳ על פמה ישהה בין תפלה לתפלה גס על מי שטעה וצריך והדומה לק ע״כ כלומר וכן חפלת המוססין אינה אלא שכע כרכות ואין בהם בקשת‬
‫להשלימה בזמן תפלה שלאחייה וכ״נ רניני בסי' ק״ה היינו לומר דיס בתפלה יו רתמים ונראה שאע״פ שכתפלית מוספין אנו מבקשים שיעלנו כשמחה לארצנו וגי‬
‫צריך שישהה ל׳ אמית לפחית אפיי לא יאמר אשרי אבל לכתחלה ודאי צ״ל אשרי אחרונות הס כקשת רתמים כיק שאין שס בקשות אחרות לא תשיבי בקשת רתמים‬
‫קידם לדעת הסמ״ק אכן מ״ש לגס כשמתפלל ערבית שתים צ־יך לומר אשרי קילס כיין דלת הויא כתפלת י״ח שהיא מבקש רתמים על כמה ענינים !ה״ר יונה כתב‬
‫שיתפלל י״ת לתשלימי מנחה החכם המקיבל כמה״ר מנחם תראקנטי היהיר מאיל בפרק מי שמתו שהוא סובר שאין יחיד מתפלל תפלת מוסף מטעם יה שכתב‬
‫הראב״ד שלא אמרו להתפלל נדבה אלא י״ח שיש בה בקשת רתמים וכתב ולס"!‬ ‫שלא לומר אשרי אחר שהתפלל מנתה‪:‬‬
‫כתנ‬
‫תפלת שתרית דשבת אינו מתפלל נדבה כיו! שאינה אלא שבח אלא שאפשר לומר‬
‫שאע״פ שהיא שכח כיין דנתקנה כנגד תפלת י״ח שהיא רתמיס דיינינן לה כתפלת רחמים ויכול להתפלל אותה נדבה ‪:‬‬
‫‪ W"tV‬רטנו!לזה הסכים א״א ז״ל שכתב כתשובה הילכך אני איתר יכי׳ בכלל ד׳ הביא דברי רבינו האי והראיות שהביא ה"ר יונה לדבריו ואת״כ כתכ הילנך אני‬
‫אזמר שיש לאדם ליזהר שלא יתפלל נדבה בלא חידוש כלומר ודלא כהרי״ף דלא מצריך תידיש ואני כתבתי בסמוך דנ״ל לפרש דכרי הרי״ף דמצריך חידוש ונין‬
‫שיהיה דעת הרי״ף כן או לא כיון להרמב״ם והרא״ש מסכימים דצייך חידוש הכי נקטינן ולעני! מה נקרא חידוש ככר כתבתי דנקטינן כדברי הרמב״ם ו״ל ונקטינן דאין צבור‬
‫מתפללים תפלת נדבה כלל ולפיכך היחיל איני מתפלל תכלת המופפיןנלבה וכדברי הרי״ף והרמב״ם ז״ל וגשגת וי״ט כיון די״ת דלדעת הרי״ף איט מתפלל תפלת נדכה‬
‫כלל והרמב״ס ז״ל כתב דיש גאונים שסוברים כן הכי נקטינן דלמעט מלהתפלל נדבה במקום ספק עדיף טפי)ח(‪:‬‬
‫א ח י ח ש ‪:‬‬ ‫נ ד ב הב‬ ‫א יתס‬ ‫ש כ ת נש‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫אמ‬ ‫ח מ נ הא‬ ‫א י י ה‬ ‫מ ב י א‬ ‫ש א י ט‬ ‫א‬ ‫פ ש י נ ז ה‬ ‫ש‬ ‫א‬
‫‪ 1‬מ ״ ע ן עוד וגס צריך שיהא מכיר את‬ ‫ל‬ ‫ל ל<•‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ד^ןף! שהביא רטנו תשובת י י " דני‬
‫נכוניס הס ‪:‬‬ ‫עצמו זריז וזהיר וכי׳ הס תשלוס דברי תשובת היא״ש שכתב מםבית עצמו ואינם ענין לחידוש דבר בתפלה ודברי׳‬
‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫)‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ת פ‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ס ש י ש‬ ‫ת מ ז הב‬ ‫ח ת ס‬ ‫ש ח י י ת‬ ‫ה ת פ‬ ‫א‬
‫הראשונה מנתה והשנייה לתשלומי! כלומר דלעולם צריך להתפלל‬ ‫ל‬ ‫• "‬ ‫'‬ ‫לל‬ ‫לל‬ ‫מ‪ 1"1‬ט^יה יל‬
‫שהיא תשלומי! וצריך לחזור ולהתפלל אותה אתר תפלה של עכשיו‬ ‫תתל' תפלה של עכשיו ואח״כ של תשלומי! ואס היפך לא יצא ידי תפלה‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬
‫שם גט טעה ולא התפלל מנחה כשכת )א(‪:‬‬
‫ר?ןיך! ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית ב׳ וכן אם טעה ולא התפלל מנחה וכו׳ פשיט שם וז״ל סמ״ק טעה ולא התפלל ערבית יתפלל שתריח שתים לאתר שיתפלל‬
‫תפלת יוצר וי״ת ברכות יתחיל אשרי ואת״כ יתפלל תפלת י״ח בשביל תפלת ערנית אמנם לא יתפלל ברכות של ק״ש של ערבית טעה ולא החפלל מנחה יתפלל‬ ‫י‬
‫נתב‬ ‫ערנית שתים יתפלל אשרי וי״ח ברבות בשביל מנחה אחר שיתפלל תפלת ערבות ) ( » ‪ :‬נ״ה ועיין נ ס ה שנחנה׳ בטיפ! יליי‪:‬‬
‫ג‬

‫דרכי משה‬
‫מן לא( ומשמע מדבריו דאף אש מחרש בה דבר אינו מתפלל מוסף ‪:‬דנה או בשבת וי״ט ונן ציבור אשוריפ לההפלל נרבה אף ע״י חידוש ראי מיייי בלא חידוש הרי פשק חחלה‬
‫דאי; להתפלל נדבה כלל אלא וראי עי י חידוש קאמ־ ונ! משמע מדברי הרמב״ט פ״א סהל' תפלה דאף ע״י הידוש אין לציבור להתפלל נדבה וכ! ליהיר במופף או נשבה‬ ‫י‬
‫וי״ט ונראה מדברי העור רכל!ד‪ ,‬לא מיידי אלא אם יודע שהתפלל כבר אנל בספק אם התפלל או לא יוכל להחפלל בלא חידוש דאין לך הידוש גדול מזה יב״נ הרר״י והרא״ש אבל‬
‫הרמב״ם פ״י רתפלה כתב מ׳ שנסתפק לו אם התפלל או לא התפלל אינו חוור ומתפלל אא״נ ההפלל תפלה וו על דעת שהיא נדבה שאם רצה יחיד להתפלל כל היום תפלת גרבה‬ ‫‪1‬‬
‫יתפלל עב״ל ‪ .‬ומבואר בדבריו פ״א מהלכות תפלה ׳‪:‬יחיד אינו מתנל• נדבה נל היו* אלא ע״י חידוש א״כ משמע דאף םפק תתפלל צויך לחדש בה דבר ונראה דנקטיג; כדברי‬
‫היא״ש והררי" וכן משמע דעת מהרא״י בכםקיו גזימ; רם'ו והרשב״א כתב דיתנה אט לא התפלל תהילה תהא וו לתובתו ואם התפלל תהא לנרבתו‬
‫מח )א( ומשמע ראם היה בדעתו שהראשונה תהא לתשלומי; לא יצא לב‪ (.‬ונ״כ בתשובת בר ששת םימן קייס שצ״ל אשרי קודם התפלה השנייה י ובפסקי מהרא״י םימןניט חיל‬
‫פשיטא‬ ‫י‬
‫פרישה‬
‫דוקא נלא־ חידוש א;ל על יוי חידוש אינו נכלל למה לי רונ זנחיכם דאק וה רוכ אלא‬ ‫נ ו כ ה מ י ה ו ק ' מ מ ו ס ף של ש ב מ ש א י ן בי ש ע י י ו א מ א ־ ק א מ ר ע ל נ ל מ ו ס ף ס מ ס •י״ל ש א ע פ‬
‫שיכול ל ה ב י א ק ר מ י ת של מ ־ ס ף ש נ ת נ ת י י ת נ ו ב ה ח ״ מ חינו • מ ל ל ה ב י א ם ב ש נ י י י ה א ק י ״ ל מפני והר הצרין לו והנחחדש הוא מחפלל וק״ל • ‪ p‬היה נלענ״ד לכרם לכאורה ‪ .‬אנל שוב‬
‫מ ו ר י ם • נ מ ו ת אין ק ר י נ י ן ב ש נ ת ולכי ת י י ז ו ה א נ י ל ' י פ ל ח •וצי ״ י ן ל ׳ ל ה ח כ ל ל נ ו ב ה ב ש נ ת ראיחי לכסנ יכינו לקמן ם״ם רל״ד השם תשיבי! הרא״ש נמו כאן ושם לא נזכר ויהא' ומשמע‬
‫שט ואפילו כחידוש אסור להתפלל אס לא שיוכל לטין וכלא חידוש עכ״פ אסור ע״ש‬ ‫ל פ י שאין שוס ק ו ק נ ל ק ר כ ב ש ב ת ע כ ״ ל •לכ״ז יש ל ת י ו ה ע ל ר נ י ‪ - :‬ש כ ת ב ל י ״ י ף יכיל‬ ‫כ ז‬

‫ל ה ת פ ל ל חוק מ | ה מ ו ס ף ו י ״ מ ש ג ם ב ש נ ת א י ן ל ה ת פ ל ל נ ד ב ה נ י ' ש נ י ה ה ש י ה שאין י י ח פ ל ל י ן ‪ D‬נוח )א( טעןק כו׳ מפכלל מנחה שתים ואשרי ביניהן סמ״ק ועיין מ״ש לעיל סי׳ ק״ה‬
‫‪1‬‬
‫)נ( הי־אשונח מנאה כוי ואס הפן לא יצח ידי חסלה שהיא עשלימין‬ ‫נ ו נ ה ב ש ב ת ה ו א ס נ י א בפני ע צ מ י ו א י נ ו א ל א מ ה שפי' ב ו ע ת ק ר י ״ ף י כ נ י ס י י ה ע ל י ו ו נ י נ ו‬
‫ה ג ד ו ל מ ה ר ־ ״ א ו כ פ נ שאין לשונו מ ח י ו ו ו כ ת ב נ ״ י •אפשר ש ט ע ם רנינ־ י מ ש ״ ה ח י ן י ת פ ל ל • ; וצוין• לחזיר ולהתפלל אומה אתר תכלה של ענשיו עייל סי׳ פ״ט דנתנתי ונרי תשונת רשנ״א‬
‫ת פ ל ת מ ו ס ף ש ב ת נ ד כ ה כיון ו נ נ ל ה מ ו ס כ י ן א י ת נ ה ׳ שעיר ומש׳יה ח י ן מ י פ ל ל י ן א י [ נ ד נ ה ו ל א דכתנ דאין לה תשל־מין אלא נשעה שעוסק תמלס ומתפלל אותה תכלה שבזמנה דאי מקינלת‬
‫י א ו ל ה ו צ י ן ( ת פ ל ת מ ו ס ף ד ש נ ת מ ש א ר ת פ ל ת מ ו ם פ י ן ו מ ט ע ה ז ה נ ש ־ י ה פ ל י ת שאין מ! שפין לכני השי'ת ג״נהתשלומין שטעה נ ה • ולפיז נ״ל ונמו שלא יקדיס תפלח התשלומיןכן לא‬
‫כיון ו ב כ ל י מ ו ת ה ש נ ה מ ת פ ל ל א י ת ה נ ד נ ה לפ• שיכולים ל ה נ י א ב ה ם ק י ק ג ו נ ה ג ם כ ש ב ת ו ת יאחר אותה להתפלל אחר זמן כגק אט מתפלל תכלמ מנחה גומנה לא יאחר אלא שיעור הילוך‬
‫וי״ט ש א י ן מ נ י א ק כ ה ס ק ר נ ן נ ל כ ה מ ת פ ל ל י [ ב י ס ת פ ל י ת א ל ‪ ,‬ב ת ו ר ה כ ד נ ה ש ל א ר א ו ה כ י י ס ו״א א׳ אמירי אשרי בנת״ס ויתפלל מיו שנית לתשלומי שחרית וכן באינו תעלות והשמא נעיישכ‬
‫ל ה ו צ י א ש ב ת יי״נן מ כ ל ל ש א י י מ ו ת ה ש נ ה ב ד ב י ש א ק נ ו א י ס י י א ל א ו י ג מ ח ב ע ל מ א ‪ .‬קצת טעס השואל להיונ״ש וס״ו ואפילו אמירת אשרי ננתייס הוה הפסק עיש והארכתי‬
‫נתשונס נם״ו ע״ש ‪:‬‬ ‫ה י ל נ ן א נ י א ו מ ר גוי י ״ ל ה י צ ע כיון ו ל י י ה א י א ס ו ר ל ה ת פ ל ל נ ו ב ה כ ״ א ע ״ י ה י ו ו ש‬ ‫ןן״ל‬ ‫)ה(‬
‫)י•( טעה ולא התפלל תפלה של ערנית פי׳ לא וו אלו אלא אפיי עעה נעונית שהיא רשות‬ ‫לכן יש ל ה ח מ י ר ל נ ה ו ג נ ו ו ת י ה ‪.‬‬
 ‫צר‬ ‫ביח‬ ‫אורח חיים הלכות תפלה סח‬ ‫ב״י‬
‫ר ף ז ר גה״ג וטי ר״ל כל זמן שלא עבר היום יש משלומין לתפלותיו נראה שלמד‬ ‫‪3‬‬
‫רטנו כן מדבריו דאי אימא דס״ל לבה״ג דאפי' עבר היזם יש תשלומין‬ ‫קאמר לאי ענר יומו אינו מזיר להתפלל תפלה שלישית אנל ה״ר יונה‬
‫נתנ שי״א שאפילו לא התפלל תפלות הרנה יש לנילן תשלומין והן אומרים שמי לני תפלות ה״ל לאשמועינן רבותא טפי דאפי׳ שכמ שחרית ומנתה מתפלל ערנית‬
‫שהיה תטס ננית אסורים אי מילה נשיצ' מנית האסירים או נשיתרפא יתפלל נל שלש ומיהו צ״ע מגיל לנה״ג הוראה זו דאינא תשלומי! לני תפלות ודאינא מלוק נין‬
‫עבר החם ללא עבר היום ונראה דנה״ג‬ ‫התפלות שהפםיל ונן הוא לעת הרשנ״א‬
‫יתפלל ערבית ב׳ אע״פ שעבר יומו כתב בה״ג טעה ולא התפלל קשיא ליה כיון דחויק בגמרא דר׳ יוחנן‬ ‫בחלופיויגס נתשיניתיי‬
‫)‪ ^jTQ‬עול הרשג״א ומיהו לוקא בזמן ערבית יתפלל שתריח ב׳ שכח ולא התפלל שחרית יתפלל במגחה קאמר דאף בטעה ולא התפלל מנחה‬
‫מתפלל ערבית שמים ואין בזו משום עבר‬ ‫" תפלה לפי שביק שהוא זמן‬
‫תפלה יהיא עוסק בתפלמי מוזר ומשלים ג׳ בתחילה מתפלל של מגחה וארוב שחרית ואח״כ ערבית ני( ר״ל יומי בטל קרבט א״כ מעיקרא אמאי לא‬
‫מה שטעה בתפליתיי אבל שלא ניק תפלה כל זמן שלא עבר היום יש תשלומין לתפלותיו)ה( אבל הרשב״ם קאיר יוחנן אלא טעה ערנית מתפלל‬
‫לא שאל״ב מאי מתפלל ערבית ב׳יחתפלל כתכ שאין תשלומין אלא כשנזכר בזמן תפלה ראשונה שאתריה שחרית שתים טעה שחרית מתפלל מנחה‬
‫מנחה שתים לקאמר לימא טעה ילא אבל אם לא גזבר עד שעבר זמן ב׳ תפלות אין לו תשלומין שתים ה״ל למימר נמי טעה מנחה חתפלל‬
‫ערנית שתים ואמאי פלגינהי לתרתי‬ ‫החפלל שחרית קולם חצית חוזר ומתפלל‬
‫לאחר חצית א״נ טעה ולא התפלל מנחה וכ״כ הרמב״ם ז״ל טעה ולא התפלל שחרית ולא מנחה מתפלל מימרי ומיישנ נה״ג דר׳ יומנן במימרא‬
‫מיזר ומשלימה נל הלילה היל״ל עניל‪ :‬ערבית ב׳ אחרוגה תשלומי מגהה אכל שחרית )‪ 0‬אין לה תשלומין קמא הך רנומא נמי אתא לאשמעינןיה״ק‬
‫ד ח ד האגיר ללה״ג א אם שנמ ילא שכבר עבר זמגה וכן בשאר תפלות ע״כ ‪ (0 :‬טעה בתפלת מוסף טעה ערבית מתפלל שחרית שתים טעה‬
‫החפלל ערנית ושחרית מתפלל אין לה תשלומין והא דיש לתפלה תשלומי! דוקא בשמעה או שחרית כצו' טעה בפחרית ‪1‬לא התפלל לא‬
‫נמגמה ג' מחפלל של מנחה יאח״נ שחרית גאנס )״( אבל אס הזיד מעוות שאיגו יכול לתקון הוא ומיהו דערביתילאדשחרימ מתפלל כמנחה שתי׳‬
‫לתשלומי ערבית ושמרית מלבד מה שצריך‬ ‫יאח״נ ערנית‪:‬‬
‫א^ך רפנ״ם נתב שאין תשלומק אלא יתפלל גרבה אם ירצה ויש לו שבר תפלה ררחמי טעה ולא התפלל להתפלל תחלה תפלת מנחה בזמנה דטא‬
‫חיבהעיל חתפלל שתים לתשלוחי דערנית‬ ‫התפלל‬ ‫ולא‬ ‫טעה‬ ‫ואם‬ ‫שבת‬ ‫של‬ ‫ב׳‬ ‫ערבית‬ ‫מתפלל‬ ‫בע״ש‬ ‫מגחת‬ ‫י נשנזנר ממן תפלה ראשונה‬
‫שאתריה יטי נן לעת התיספית יהרא״ש מנתה בשבת מתפלל מ״ש כ׳ ורקמן בסדר מ״ש יתבאר זה בעזה״י ודפחרית דביון דלא עבר היום אינא‬
‫יה״ר ייגה יהטעס מפגי שלא מציט למנמים ואם טעה ולא הזכיר יעלה ויבא במגדוה ברייה או שהתפלל במגחה תפלומין לתפלותיו אלמאדוקא נבליג אבל‬
‫שתקנו שיחוור ויתפלל אלא נשעבר זמן בשבת תפלה של חול י״א שמתפלל ערבית ב׳)»( וי״א שא״צ ולצאת ענד היום לינא משלומי! אלא לתפלה אחת‬
‫ילהניפלגינהו ר׳ טחנן לתותי מימרי אנל‬ ‫תפלה אחת נלנל ינן פסק הרמנ״ם ז״ל‪.‬‬
‫רשנ׳׳ם ורמנ״םלאחששולהן קושיא דטונא‬ ‫ידי‬ ‫וכיון להרמנ״ם יהרא״ש מסנימים ללעת‬
‫אשנמן נמלמודא דפליג תנא או אמורא‬ ‫אחת וגם ה״ר יונה סנר כויתייהו הני נקטי'‪:‬‬
‫ןעףןיי ה״ר יינה מיהו אם ירצה להתפלל אותם נתורת נלנה ושיחלש נהם שום מימרי׳ לתרמי מימרי ולא קשיא לן אמאי פלגינהו דאינא למימר דתגי מדא והדר‬
‫תני אידך ולא זו אן> זי קמני בחרתי וימני יהני נקטינן ופסק בך נש״ע‪:‬‬ ‫״" לנר הרשית בילו ונכון לעשית נן ‪:‬‬
‫טמך‪ ,‬בתפלת מיסףאין לה תשלימי! שס גתיס' לא בעי אם טעה ילא התפללןףןא דיש לתפלה תשלומי״ יט׳ שם נרייתא מעמת לא יובל לתק‪1‬ן זה שבטל תפלת‬
‫ערנית אי תפלת שמרימ ימיקי לה תלמידא לטיט ננטל במזיל ‪1‬מ*ש‬ ‫יי מוסף להא ולאי איט מתפלל בערבית להיאך יקרא את הקרבטת יננר‬
‫ענר זמן קרנ! מיסףיגם לא תקט י' ניבית של מוסף אלא משום ונשלמה פרים ומיהו יתפלל נדני אם ירצה ט׳ נ״נ בהגה׳ סמ״ק סי' י״א ע״ש רטט האי גאין ימניאי‬
‫שפמיט ומזה ילאי עכר ומט נטל קרננו אנל שאי־ תפלות לרחמי נינס יליאי שיתפללהרא״ש והרשב״א ימשחע דא״צ תידיש שאק לך חידיש גמל מיה שמתפלל לשם תשלומי!‬
‫אלם נל היום טלי ואין באן עבר זמט נמפלה אמת ינ״נ ה״ר יינה יהרשלא שניטל נמייד ונ״נ נ״י אנל נטעה ולא התפלל שתי תפלות זו אמר זו דאין לה‬
‫והרא״ש ימיט נל זמן שלא משנה עליק זמן תפלת מוסף היא ונלתנן ושל מוספין נל תשלומין לראשוני ומעת רשנ״ם והרמנ״ם אם חצה להתפלל ננדנינמנ הר׳ יינה‬
‫היים יאע״פ שהתפלל תפלת החנחה קילס אין ננך בלים להא לכתחלה נמי זימנין הרשות בידו להתפלל בנדבה ושיחדש בה דבר ונטן לעשות נן ומביאו טמ יוסף‪.‬‬
‫למקליס תפלת מנחה לתפלת המיססין נמי שחטאו־ בסימן רפ‪ : f‬יהרשב״א אנלפ ונראה דדעת הי" יונה היא כיון דלרנ האי אין להתפלל נדבה בלא חדוש נדלעיל‬
‫שלעחי נוטה ללפת האימרים לאפילי בחפלה שאינה סמינהלהישלה תשלימי! נסי׳ ק"! אף נאן אק להתפלל נלא חדוש אנן קשיא הלא רטט האי גאון גוטה‬
‫נתנ נתשינה לתפלת החוסטן אין לה חשלימק נל שעבר יימי משים לאיני יטל כתנ לגני מזיד רשאי להתפלל מדנה נתפלה הסמינה לה ‪1‬אפי׳ לא יחדש בה‬
‫לנר נלפי' לאין לך חליש גליל מיה ה״נ נטעה ילא התפלל נ׳ תפלימ נמי יטל‬ ‫להיניר קרנן המוסף שננר ענר יומי למה יחייר יעיל דאין קרנן נלילה ‪:‬‬
‫לו חליש גליל מזה שמתפלל‬ ‫ן ך ן א דיש לתפלה תשלומי! דוקא נשטע» או נאנס אנל אם הזיל מעמת שאיני להתפלל נתפלה שאינה סמיכה לה נלא חליש לאין'‪ I‬לך‬
‫‪1‬‬

‫לתשלזמין יי״ל לה׳ר יינה לא ראה לנרי ר״ה גאין שנתנ נוק מזיל ועלה על לעתו‬ ‫יטל לתקון היא גם זה שם נגמרא‪:‬‬
‫*‪ tV"£‬ימיהי יתפלל נדנה אס ירצה ייש לי שנר תפלה דרממי שם נתב הרא״ש לר״ה גאון איט מחלק לנל תפלת נלנה צריך לחלוש וליתא לליקא ננדנה גרידא‬
‫בשם גאון מעמת שאיט יטל לתקין היא ילימ ליה אלא שנר רחמי דרשות נעי חלוש אנל הינא למתפלל ננלנה לצורך ני הנא לפינתו לחשלימק א״צ חלוש‬
‫בעלמא אנל שט־ מצוה לימ ליה משמע דאס רוצה לחזור ולהתפלל פתים לתשלימק ילחי' להא רנתנ הר׳ יונה טפיה לנשהמפלל חנחה נר״ח ושנח יעלה וינא לפליגי‬
‫שניטל רשאי ישנר תפלה רחמי אית ליה ע״נ ‪1‬נ"נ הרשנ״א ג״ב בשם רבינו האי בה הגאונים א© חייב להתפלל בערנית אז לתשלימין מנחה לדיו לאינא גלולים‬
‫גאין ונראה שאע״פ שאיט ממדש נה נלום חוזר ומתפלל אם רצה חאחר שאילי טע׳ ללא יחפלל שהרי במנחה גינ התפלל י״ח ולא יוסיף לנר ענפיו נשמתפלל לתשלומין‬
‫ולא התפלל תפלה זו בשוגג היה חייב לשלמה בזמן מפלה שאחריה פשהויד ילאופסק הר׳ יונה ליתפלל בנלגה וא״צ לחלש לבר שאין לך חלוש גלול מוה שמתפלל‬
‫התפלל אותה נהי דאיט חייב לשלמה בזמן תפלה שאמריה מ״מ אם רצה להתפלל נמנה משום ספק ‪1‬נמ"ש רטט נסוף סי׳ זה נ״ש הנא לאיבא מד גלילי עילם‬
‫ונם‪ /‬בראשם לחייב להתפלל נטעה ולא התפלל נ׳ תפלות ז‪ 1‬אחר זו למתפלל אס״כ‬ ‫אותה שנר מפלה דרממי אית ליה ואין נאן חקוס לחידוש בלל‪:‬‬
‫טיזיךץ ולא התפלל מנחה נע״ש מתפלל ערנית שתים של שנת נרייתא שם ‪ :‬שלש לפשיטא ליטל להתפלל ננלנה נלא חל‪1‬ש ני הינאלנתב רטט האי נלין מזיל‬ ‫‪m‬‬

‫י ךמ״ען יאם טעה ילא החהלל מנחה בשבת מתפלל מ״שנ׳ ולקמן נסדר והכי נקטינן לנין נוי ונין מי יתפלל נגלנה נלא חלוש וללא נחה שפסק‬
‫זה היא נסימן יצ" •י )‪fo‬׳‪ W‬יאם טעה ילא הזביר יעלה בש״ע לבבא להשלים פתי תפלות יתפלל בנלנהושיחלש נה לנר וכשלא התפלל‬
‫נ‬
‫מ״שיתנא׳‬
‫נשנת חפלה של חיל י״א ומיל ובא להתפלל נחפלה הסחיפה לה יתפלל מלבי וא״צ חלוש ללית׳ אלא אילי‬ ‫ויגא במנחה נר״ח אי שהתפלל נמנחה‬
‫יאילי מתפלל מלנה נלא חלישנג״ל ילפ״ז נמי גימ׳ ללא קשה אמאי נתב רביט בלק‬ ‫שמתפלל ערבית ב' וכוי גם יה נתבאר נסימן רצינ וגם נסימן תניב ‪:‬‬
‫ד ת ו י " ננ״י פרק ביצד הרגל שהרמ״ה נתב לעני! נזקין שאדם אטם לגבי שנחה חזיל ליתפלל גלבה אם ירצה ולא נתנ ‪ p‬נשנח ולא התפלל נ' תפלות זי אחר זו‬ ‫—‬

‫ינמנ דלדנרי הרמ״ה נראה נחר דמי שלא התפלל נעיד שיש לי זמן אלא ילאי צ״ל להתם לא אצטריך ליה לכתנו לטון לנתנ נלין מזיל דיטל להתפלל‬
‫להתפלל מפגי שסבזר שעדיין ישאר לי זמן אחר שיגמיי־ איתי עסק שהיא מתעסק מלנה אע״ג ללינא למ״ל נגמרא לאינא תשלזמין נסזיל נ״ש נשנח נ' תפלות זו‬
‫ני ונין נך ונין נך עגרה לו השעה שאינו נקרא מייד יששע אלא הרי הוא ננלל אמר זו לאינא נה״ג והרשנ״א!שאר גלולים למפי־שין הסוגי׳ למיי׳ להשלים מלינא‬
‫רשאי לגמרא ונלפי׳ לפשיטא למתפלל ננלנה יתי למק מזיל אין מוטל עליו להתפלל‬ ‫טעה ולא התפלל שמתפלל שתים לתשל‪1‬מין וחיהו לעני! תפלה יש לחוש יותר מפני‬
‫הראשונים עיקר בנלנס אלא אס ירצה אנל נשנח נ' תפלות כיון לאינא פלונתא לרניותא מוטל‬ ‫שאחז״ל)שנח ט‪ (:‬לא ישנ אדם לפני הספר סחוך לחנחה‪1‬נו' זניק שזה איט‬
‫עליו להתפלל ננלנה לצאת מילי ספק נמו נשבח יפלה ויבא במנחה לר״חלבסמין•‬ ‫לומר אני אעשה ולא אעבור כשעושה הרי הוא נששע עניל ודנריו‬
‫וללא‬ ‫דלא מיקרי מזיד אלא נשמבטל התפלה בשאט בנפש בלי שום טירדא ‪:‬‬
‫‪ 2)1*0‬נתחמת הדק שנשאל על מי שהלך אצל א״י מחמת תוב שיש לי יהאריט עמי בדברי וינוח ופשרות ולא טה יטל ליפטר מהם אא״נ בא לידי הפסד נאותי‬
‫חוג ונזקק לשהזת עמהס עד שענר זמן תפלת המנחה אי דיינינן ליה נמזיד לענין להתפלל ערנית שתים או לא והשינ נראהדנה״ג לאו מויד מקריידמי‬
‫לאונס זהניא נמה ראיות דנל הינא שמנטל המציה לצורך ממוט שלא ינא לידי הפסד מקיי אונס וכן מטאר נדנרי הרמנ״ס נפיג שמי שטה טרוד ועיי נן לא‬
‫כתוב נא״מ מהא דאמרו׳ אם המיל‬ ‫‪:‬‬
‫ל " יליייז‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬
‫ל‬ ‫א ח ת יש‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫ה פ ס י י ת פ‬
‫י‬ ‫י‬ ‫א ם‬ ‫ח ש י ג < ״ מ ה‬ ‫י ש ט‬ ‫ג מ ג א‬ ‫נסי׳‬
‫התפלל תפלה אחת נזמנה ישילה סשלי״י! י *"״‬
‫הנכגס‬ ‫נשתיק יצא דקדק ה״ר יונה דנל הטועה ימזטר מאורע שאר ימים במפלה שלא נזמנה לא הוי הפסקה )ג( ‪:‬‬
‫דרכי משה‬
‫»שיטא •אזיל אשרי וקדיש ^ואיל ינבר עבר ומן הסנחה א״ב הייט בלח והילך לי שלא אסרו אשרי ג״פ ילא טצינישיש חשליםין לזין וכיוןשלא אמרו א׳וורי על טי‪ .‬יאמרו‬
‫קרח• עניל ילבאורה גראה ררברי טהרא״י חילקיפ על דברי הםט״ק יאפשר ליטר ולא ‪8‬ליג״ ימהרא״י טיבר שאיגי איטר אשרי »^יס הפלת ברבי כמי בשחרית אבל לאחר התפלח‬
‫קידם ח»לה השנייה אפשר שפויה לרברי השטיק נ ו י ליאפיק בץ חפלה לחשלה‪) :‬ג( יבתב בא"! בטשנח ברבות אי טעה והח«לל בחול של שבת או של יוס םוב פיסק אפילי‬
‫יבמהוי״ל‬ ‫באנמיע הברכה ויטיא לחיבה‪:‬‬

‫פרישה‬
‫) ם ( אבל אסהייו ולא התפלל נו׳ »יסו יתפלל נובה שיין בניי שנענ ואפילו בלא חיווש‬
‫מתפלל גונה וו״ל אפילו לוא״ש ווניגו האי ונסי׳ יךז מוויס ניה ואף שנשבח‬
‫נ ׳ תפלות אק תשלומיו לואשונות נ מ נ ויי ויתפלל עוו א׳ גונה וווקא ע״י סיווש סילק ירי‬
‫ושאני הנא ואס היה ש ו ג ג היה לתפלה « משלומי! השתא גמי ו מ ר ו ה ו א נ ה י ותשלומי! אין‬
‫לה מיהו נובה יתפלל אפילו בלא ת־ווש טשא״נ נ ש נ ח נ' מ כ ל ו ת ולא מציט צו תשלומים‬
‫לתפלה אתו ומן נ' מפלות ועיין נתשונס שהאונמי יהונסתי מת״ה וגס נוה צוין חידוש‬
‫ע ״ ש • מיהו יש לצווי ולוחות הראייה ונירש שס ורל ניי נ ת נ האגור וננהיג אס שנח ילא‬
‫התפצל עונית ו ש ת י י ת ומתפלל נמנחה ג ' מתפלל של מ נ ח ם ואח״כ של ששרית ואשיב של מוני׳‬
‫עצ״ל וצ״ע מאי סיוש לנו נ״י ניה נ ש ם האגור והלא גםרנינו כ״כ נהויא לועת נה״ג ‪:‬‬
‫)ט( ןי*א שאץ צוין מ * ח ו שהתפלל תפלה שלימה א ף שלאנוינא סיס התפלל י״ס ולאאמוו‬
‫לשלם אלא סינא ולא התפלל כנו ‪ .‬וא״צ לסוש נה ידנו ועיין נסים וצ״נ שנתב‬
‫ונינו י םוא״ש נטעם וניון שמתפלל אותה מספק אק לן סיווש גוול מזה‪:‬‬
‫הנמס‬
‫חרושי הגהות‬
‫עזנסי‪ :‬ולקוצר רעתי לא אבין נווטו וזב״י בהנאת דברי האנור והא הטיי בעזנ&י נבר‬
‫בורג י י י ג‬
‫בשםב ש פ נ‬
‫קח א משםע שיזאגוי חנייה בן לדעת ה״ג ועייגחי באגור ישם נתיבים היבייפנ ״ כ‬
‫) י ( ף*ל נל ומן שלא ענו סיום ויוקו מוהמסיל נה׳יג נמפצת עוגית ומ״ש ונ׳׳נהומנ״ם‬
‫ויוקו מה שנתנ לנסוף וכן נשאו תפלות והא ומתחיל ונקט טעה ולא התפלל‬
‫—ו ס‪. .‬וענו ז מ ג ה היא‬
‫שחוית ויל אפילו שחיית והיה תפלת סונה אפ־ה אין לה תשלומיו מ ש‬
‫ולאפוקי אם היה מתחיל נעינית היא העעס משוס ותפלת עינית ישית ולא משוס וענו‬
‫ומנה היא ואח״נ קאמו נשאו תפלות לאשמועינו ולית ווקאשחוית משים וענו יומו וק״ל‪:‬‬
‫)‪ O‬אבל הרשנ״ס כתנ ומ ועת המיס׳ וסואיש יהו־ו יינה נ״י ‪:‬‬
‫)‪ 0‬אין לה תשלימק ׳מ״מ נכון להתפלל נונס ולחוש נה ונר נ״י ע״ש נשם הריי ‪:‬‬
‫)י( טעח נתכלת מיסף אין צה תשצ‪-‬מין והאין יקוא את הקובנית ובנו ענו ומן‬
‫מוסף וגס לא תקט שנע נונות של מוסף אלא משום ונשלמה פייס שפתיט ומיה וואי ענו‬
‫ומט נטל הקוק אנל שאו תפלות לויז״י נינהי והליואי שיתפלל אום נל סיום נוי ואין נאן‬
‫מנו י ק נתפלסאסת ונ״נ הליו יינה )פי' צויכיןב׳ טעמים אסמי וכיון ומוסף ל^גתקן‬
‫אלא משום ונשלמס גויס שפתינו יומט כנו עני( ולא ומי צשאו תפלות ועקק משום וממי‬
‫נתקן משא״נ ניה מש״ס אין לה תשלוסק ‪:‬‬
 ‫אורח חיים הלכות ת פ ל ה סח ס ט‬ ‫ב״ח‬
‫הנכנס לנ״ה ומצא צבורמחפללין וכוי כפרק מי שמתי‬ ‫הונא) חדיש‬
‫ג׳ תפלית מחמי׳ דחצריך‬
‫ונשכחא״ר‬
‫‪(-.‬‬ ‫דא״צ חדיש‬
‫ודלא‪D‬כג״י דמיקל נטפי נחייד א‬ ‫‪2‬‬ ‫‪t‬‬
‫הנכנס לב״ה ומצא צבור שמתפללי! אם יטל להתתיל ולגמור‬ ‫‪I‬‬ ‫ואיפנא מסתברא אך קשה אמאי כתנ דיינו כסוף סימן זה גני טעה ולא הזכיר‬
‫יעלה ויבא במנחה וכוי דמספק מתפלל בנדנה זא״צ לחדש נה דנרזגני מזיד כתב מד שלא יגיע שין למודים יתפלל ואס לאו אל יתפלל ריכ״לאמראם יכול להתחיל‬
‫נסתס מתפלל ננדנה ולא כתב דאיצ לחדש נה לבר וי״ל דנשכח יעלה ויבא פשיטא ילנמיי־ עד שלא יניע שיין לקדושה יתפלל ואס לאו אל יתפלל במאי קא מפלגי‬
‫מ״ס יחיד אומר קדושה ימ״ס אי[ יתיד‬ ‫ליה לרטט לא״צ לחלש כה דנר כיין דאינא‬
‫גלילים לתתיינין אותו להתפלל פרטת ידי ספיקא יתפייל ערבית שתים השנייה נדנד‪ .‬ואין צריך ל ח ד ש אומר קדושה וכ! אמר רב אדא בר אהבה‬
‫מנין שאין יחיד אומר קדושה שנאמר‬ ‫בה דבר ‪:‬‬ ‫שתים וכמ״ש הרבינו יונה אבל נלין מזיל‬
‫ונקדשתי בתוך בני ישראל ופסקו הפיסקיס‬ ‫לליכא למ״ל לתייב להתפלל שתים אלא‬
‫״ בהכינ וטצא צבור טתפללין אם יכול להתחיל כריב״ל לאין היחיד אומר קלושה ומשמע‬ ‫?ט ל א (‬ ‫דנשס ר״ה נאון כתכו ליש לו שכי תפלה‬
‫‪1‬‬
‫ה‪1‬כנס‬
‫ולגמור יורם שיגיע ש״צ לקדושה יתפלל ואם לנאירה דרינ״ל לא חייש למודים כלל וכן‬ ‫דרתמי אס יתפלל בנדבה וכולס כתבו‬
‫בסתם ולא סירשי בשמי שא״צ לחדש פתנו לאו אי יתפלל לפי שצריך א ט י קדושה עם הצבור ‪ W‬ואם נכנס נראה מדברי הרמב״ס בפ״י מה״ת‬ ‫‪1‬‬

‫גס רביבי בסתם שהרי כנר אפשר לומר אהר קרושה אם יכול ייהתחי־ ו א מ ו ר קודם שיגיע ש צ למודים שנתב הנמס לכ״ה ומצא צבור שמתפללי!‬ ‫‪1‬‬

‫בלחש אס יטל להתחיל ולגמור עד שלא‬ ‫א‪:‬‬

‫דע״י חדיש קאמר שיתפלל ננדנה מיהו‬
‫די־ ל״וו‬ ‫לענין הלי כתבנו בסמוך דנקטינן נתרווייהו ית ‪ . -‬א י ו א ‪ :‬ייאו אי" י ת ‪:‬‬
‫׳חות עם הצבור במורים יגיע שין לקדושה יתפלל וכי׳ ולא הזכיר‬
‫להתפלל בנדנה בלא חדיש ודי״ק שוב שייא יהא נראה ככופר י ט י שהצבור משתחוים לו והוא הרין גמי שיגיע שין למודים אבל מדכרי התום׳‬
‫אחר העיון נראה דגם נהייד לא יתכלל אם יבול להניע לטורים או ל א ח ת טן הברכות ששוחי; כשיגיע והרא״ש משמע לצריך נמי שיגמור קודם‬
‫כנדכה כלא חדיש וכמו שהוכחתי לקחן ש'צ לטורים ש״ר כיון שמשתחוה עם האחרים ואם צריך להתחיל שיניע ש״צ למודים שהרי פירשו דנרי רב‬
‫הונא יכתבו מנהגי של ר״ת כמו שאכתוב‬ ‫כסימן רל״ג מדנרי רביכי לשם וככאן וכן‬
‫בדי ייכטוך גאולה ייתפלד‪ .‬והזרמן לו •טמגיעש״צ למודים כשהוא‬ ‫הוא העיקר ע״ש נתנאר נאורך •‬
‫בסמיך בסיד ולכן כתב רבימ ואס נכנס‬
‫ללה ני׳ הך לקדיש׳ באה' מהברכות ^‪ (.‬באמצעה ישהה עכו אבל אם הוא בתחילתה אחר קדושה אס יכול להתחיל ולגמיר יכי׳‬ ‫ס ט הנכנס‬
‫או כםופה ייא ישחה שאין שוחין בתחיבת ברכה או בסופה א ל א ונראה שסוברים דרכ הינא הוא דפליג‬
‫מימרא דרינ״ל היא באבות ובהוראה וטיהו לכתחלה אין לעשות כן אם ל א שהוא אדרינ״ל דלא בעי שיגמור עד שלא יגיע שיין‬ ‫‪I‬‬
‫בפ׳ מי שמקי )דף כ״א( יהך דמודיס טוכ־ח להתפלל כרי לכטוך גאולה לתפלה וכן לענין קדושה לקדושה אנל ריב״ל לא פלינ אדרנ הונא‬
‫דמודה הוא דנעינן נמי שינמור קודם‬ ‫מימרא דרב הונא לשם יקאמר בגמרא‬
‫שיגיע שין למודים א וטעמא דרג הונא‬ ‫אם‬ ‫דלרנ הינא אפילי לא יכיל להניע לקדושה‬
‫פירש״י משים דאע״ג דיחיד אומר מודים אם איט אומרו עם הצבור הרואה את‬ ‫יכול להתחיל להתפלל דאפפ״י שלא יכיל‬
‫לאומרה עם הצבור יכול לאומרה אח״כ ניחיד וייביל פליג לאין יחיד אומי‬
‫פולס כורעים והוא אינו כורע נראה ככופר במי שחניריו משמחיי׳ לי‪:‬‬
‫קדוש׳ יקי״ל כריב״ל דהכי אחר רב אלא נר אהבה מלנתיכ ינקדשתי כתוך בצי‬
‫)‪ ]£'Q‬רטנו יהיה נמי אס יכול להגיע למודים או לאחת מן הנדטת ששוחיןיט׳‬
‫ישראל אתיא תוך חיך מקרא להבדלו מתיך העדה מה להלן עשיה אף כאן עשייה‬
‫כ״כ שם התוס׳ והרא״ש כתכ סמ״ק אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא‬ ‫"‬
‫ובן פסקי הפיסקי' ומשמע לרבינו מדלא קאמר תלחילא לאיכא מאן לפליג אלרנ‬
‫יגיע ש״נ למודים יתחיל יאס לאי אל יתפלל ואם שעה עוכרת ש״ד וכ! כתבו‬
‫הונא במודים אלמא דלכ״ע אף על גנ שיחיד אימי מידים אס איני אוחדו עס‬
‫הגהות מיימק)א(‪:‬‬
‫הצבור הרואה את כולם כורעים והיא איני כורע נראה ככופר במי;{חבריו חשתחייס‬
‫יאס צריך להתחיל יכי' כ״כ שם החיספת יהראיש שהיה מנהגו של ר״ת‬ ‫‪£1‬״*‪£‬‬
‫לו ואף ריב״ל לא פליג ארב הוצא נמיליס אלא לנקלישה פלינ עליה כדאמרן‬
‫וגס ה״ר יונה כתב מנהגי של ר״ת אלא שמשמע מדכריו שאין חיליק בין‬ ‫״"‬ ‫יאס נכנס אתר קדושה אם יכול להתחיל ולגמוי קורם שיגיע שליח צנוי‬ ‫ןט״^ן‬
‫למודים יתפלל יכו' נראה דרכינו מילתא דכסיקא נקט באם נכנס אחר עימד באמצע נרפה לעומד בתתלתה אובםיפהלעילס שיתה כדי שלא יראה כפורש‬
‫קרושה והוא הדין ודאי אם נכנס קודם קדושה ואינו יכיל להתחיל ולו מור קודס מן הצבור וכתכ עוד ה״ר יונה והיא שלא יאמר שים דבר אלא שישחה בלבד)ב(‪:‬‬
‫שיגיע שלית צבור לקדושה דאין לו להתחיל להתפלל עד שיאמי קדושה עס הצנור ) ‪ ] ^ ' f c‬רנינו ומיהי לכתחלה אין לעשות כן וכוי פשוט הוא מדאמרינן דאס אינו‬
‫יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש״צ למודים לא יתפלל ולא סמכינן‬ ‫״‬ ‫דהתס גם כן לא יתחיל להתפלל לאחר שאחר הקדישה עס הצמר אלא אס פן‬
‫שישתה נאמצע ברכה וכ״כ שם התום' יהרא״ש ועוד אכתיב ביה בסי' קי״נ בס״ד ‪:‬‬ ‫יכיל להתחיל ולגמור קודם שיגיע שליח צבור למידים •‬
‫הדק גמי אס יכיל להגיע לחידיס וכוי עד סוף הסימן הכל כתוסכית )‪ ty'Q‬וכ! לעני! קדושה אס הוצרך להתפלל כשיגיע עם שין לנעריצך וכוי כיכ‬ ‫ןקןא‬
‫שם הרי״ף בשם רבי׳ האיי וכ״כ הרחבים בפ״י מה״ח ונם התיס' כתני‬ ‫ובאשיר״י לשם‪:‬‬
‫ומיהו לכתתלה אין למשוח כן יכי׳ הכי מיכח מדקאמר רנ הוצא אם שם וי״ל לכשיגיע ש״ן לקדושה יאמר עס הש״ן נקדש יכל הקדושה משלם יכול לענית‬ ‫\‪ty''fy‬‬
‫יכיל להתחיל ולגמור על שלא יגיע שליח צנור למודיס יתפלל ואס לאו עם הצבור דאין זה קרוי יתיד וכ״כ ה״ר יונה והרא״ש והמרדכי והנהית מיימון י‬
‫אל יתפלל דאמאי לא יתפלל הא ולאי ליכול להניע נאמצע ניכה אאת מכל י״ח ‪ £‬צ א ך ץ [אן כתוכ כשם הגאונים המתפלל כשיגיע שין לקדושה אומר עמו‬
‫נקדישך מלה גמלה ולא מיבעיא אס התפלות שוות אלא שאפי׳ תפלת‬ ‫גרטת כשיגיע שליה צבור קרונ לחולים וישהה מעט כלי שישחה ניס הצכוי אלא ״‬
‫ילאי אין לעשית כן לפתחלה יטעמא למילתא נראה לפעיל לכיין להצניר היחיד יוצר ותפלת הצבור מוסף וכתב בתשובת הרשב״א יתיד העומד בתפלה‬
‫נוחנץ שבח יתהלה לפניו יתי בשעה ששיחין ואיתריס חוליה אנחנו לך צריך הוא וכשהגיע לקדושה היו הצבור אומרים קדושה דסדרא דבר נדור הוא שאי! אומר‬
‫ג״כ לתת שנח ותהלה לפניי כשעה ששיחה עס הצביר דהיינו כשיגיע לי׳וליס קדושה עתהם חדא שאין סדר הקלושות אחת יעיד כי לילי שאמרה הנאון שהמתפלל‬
‫או לאחת מןהכרכית ששוחק נהם יאוחר גס כן השנא והתהלה שתקנו בשחייה יו נשעה שש״־ן יורד לפני התיבה שיכול לומר עמו מלה במלה לא היה בנו כח לומר‬
‫אכל כשהיא עומל באמצע הנרנה באחת מן האמצעייח ישימה עס י‪,‬צנ!ר כשמניע כן ואף הגאון לא אמרה אלא כשעימד נמקים אחד עם ש"! אנל כשזה עימד‬
‫לחולים הנה הצכור נותגין שנח יתהלה לנניו ית׳ כשעה ששיתק יאיחריס מוליס בתפלתו יש״ן כםדרא דקדושה לא וכ״ש שאי! סדר הקדושות אחת ע״כ ומכאן יש‬
‫אנתנולך והוא כורע בלא אמייה נללדאסיר לי להפסיק בשיס אייייה כמי שכתבי ללמיל להא לנפמיך ליחיל מתפלל יוצר וש״צ מוסף והניע לכתר דאינו אותר עמו‬
‫ומיהו ישתוק ויכוין כלכי לשומע כעונה )נ(‪.‬־‬ ‫התוספות להדיא לשם ע״ש ר״ת יי״ל וי״ת היה רגיל כשהיה מתפלל ניחיד כשהחזן‬
‫חציע לחודים היה טרע עם הקהל בלא אמירה כלל ודיקא נאחצע ברכה יכי' כ ת כ המרלני בפרק מי שמתי פסק ר״י ללא יתחיל להתפלל אא״כ יודע שיכול‬
‫לגמור על שלא יגיע שין ליהא שמיה רגא ללא נרעמקלישהומילי'‪.‬‬ ‫אלמא דכשכורע נאחצע הנרכה אינו איחר כלוס בשעה ששוחה עם הצבור יכן‬
‫כירושלמי פרק תפלת השחר בא ומצאן מתפללי! אס היה יילע שאס‬ ‫נרס״^ן‬
‫כתב הרי יונה מביאו נ״י יאין זה הנין לכתחלה שהצניר ישחו ויהגו שיח לפניו‬
‫יתחיל יגמור עד שלא יגיע ש״ן לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו‬ ‫ית׳‬
‫אל יתפלל באיזה אמן אמרו פליגי ניה חיי אחורא׳ חל אחי נאמן של האל הקדוש וחד אמר נאמן של שומע תפלה ולא סליגי כאן בחול כאן כשנת מ״נ וטעס חילוק‬
‫שני אמנים אלו מהשאר כתבתי בסימן ס״ו ‪! .‬ירושלמי זהפתטהי נפרק מי שמתי התיס' יהיא״ש והתרדכי יעכ״ז לא פסקו רכי׳וניל הטעם משוס דכיון דחזיגן בגת'‬
‫דידן לא מצרכינן שיגמור אלא עד שלא יגיע לקדושה אי למידים משמע דאהנך אייניס לא חיישינן טפי מנשאר אמניס אבל מדברי ת״ה בסימן י״א נראה דנקטינן‬
‫כירושלמי‬
‫דרכי משה‬
‫ק ט )איו ונמהרי״ל שהיא היה נוהג להתחיל אע״פ שלא היה יבול ל ח י י ם כורם סורים ו א פ ש ר רשעה עינית היה ובאיו נתב דאף אם יגיע עט ה‪"8‬ץ למודים אסור להתחיל משוש רלא‬
‫יכול לומר מודים דרבנן ל ב ( וב״י הא"! ‪ :‬ל נ ו י ס ״ ל ל ב י ד ת ו ש ב ' א תולק עיי רגאי; ד פ ם ק דיאמר עמהם ואינו נ״ל אלא ‪:‬יאה דלא אסר הרשב״א אלא בקדושה רםידרא‬ ‫י‬
‫שהיא אינה אלא סיפור איך שהמלאכים מקדיש•; אותו אבל נב הקרושות מע‪.‬יי; אתר כנו; ש ל י ו צ ר ושל םוםף אפשו וסודה לדברי הגאון ולבן אין לדחות וברי הגאי;‬
‫וםשםע‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫) א ( הנבנם נ " ק ו ד ס ש י ג י ע שיין לקדושה י ת פ ל ל כ ת נ ה מ ר ד נ י נ פ י מ ׳ ש מ ת ו ל ל א‬ ‫ס"‬ ‫קט‬ ‫מט ]א[ וו״ל כ״י מ צ ח ת י נ ח נ נ ש ס י ג א י נ י ס ה י ת פ ל ל כ ש י ג י ע ‪ ':‬ז ל ק ז י ש ה א י ת ר ע ת י‬ ‫סי'‬
‫י ת ח י ל ל ה ת פ ל ל א א ״ כ •ודע שיגול ל ג מ ו ר ע ד שלא י ג י ע ש״ז ל י ה א ש ח י ה‬ ‫י‬ ‫נ פ י י צ ן מ ל ה כ מ ל ה •ל״מ א ס ה ת פ ל ו ת ש ר ת א ל ח ז י ט ל ו ת כ ל ה היגויי ״ צ ר • ת כ נ ח‬
‫י נ א ל ל א ג י ע מ ק ד י ש ה ו מ ו ד י ם עיין נ כ ״ י ‪ :‬כ ת נ שנירושלמי א י ת א ב ג ס ל א ׳ מ ח י ל א ס ל ח יוכל‬ ‫ש״ז מיסף ו נ פ נ נ ת ש י כ ת ה י מ ־ א ל ס י ק נ ״ ה ( •היד י \ ״ מ ד נ ת ג ל ה ׳ כ ש ה ג י ע לקדיש ה י ו י צ נ ו ־‬
‫ל ע נ ו ת א י י ן ו ה א ל ה ק ל ו ש ו ל ש ו מ ע פ פ ל ה ו ה ר י ״ ף ו ה ר א י ש ה נ י א ו לירושלמי ו ה נ פ י ק מ י ש מ ת ו‬ ‫ת י מ ר י ס ה ק ד ו ש ה ל ס ל י א ד נ ר כ י י ר פ א י ; ח י מ י קרוש ע י י ה ן ח ל א שיזין ס ד י ה ק ד י ש ה א ח ת‬
‫ו ע י " ! ל ח פ ס ק ו ר נ י נ ׳ וניל ה ט ע ם כיון ד ח ו י נ ן ו נ ג מ ר א ו י ו ן ל א ה ו ק י ק י ה ו א ל א שיוכל ל ע נ ו ת‬ ‫ו ע ו ר כי לולי ש א מ ר ה ה ג א י [ ש ה מ ת כ ל ל נ ש ע ה שיש״ן יורן ל נ נ • ה ת י כ ה שיכיל ל י מ י ע י ו ל א ה י ה‬
‫ק ד ש ה ו מ י ל י ם א נ ל כ פ י ה ם י ' ׳ " א פ ו ס ק כירושלמי ע ל י ל ו י ע י י ן נ מ ״ ה ם י י " י א ד נ ת נ ת י ק ו ן‬ ‫כ נ ו כ ח לומר נ ן ו א ף ה ג א י ן ל א א מ ר ה א ל א נ ש ע י מ ו נ מ ק יה א ׳ ע ס ה ש י ץ א נ ל נ ש י ה ע ‪ -‬ת י‬
‫ל י י צ א י ״ ת ו א י ן צריך ל ע נ ו פ ( ו נ ס י ס ״ ו כ פ נ ו נ י נ ו ל ע ת ה ס מ י ק כ ד ע ת הירושלמי ד צ ר י ן ל ה פ ס ׳ '‬ ‫ללמיל‬ ‫מ כ א ן •ש‬ ‫ב ת פ ל ת ו וש״ז נ ס ל י א ל ק ד ו ש ה ל א ו כ " ‪ :‬ב א י ן ס ל ר ה ק ד י ש ה א ׳ עי'כ‬
‫נ ק ש נ ש כ י ל ע נ י י ת ה י ן ה ג י ל ושם כ ת נ נ ״ י ל נ ת ל מ ו ל א ן י ל ן ל א ט נ ר ו א מ נ י ס ה ל ל ו ׳ מ ש י ה‬ ‫ל ה א ונסמוך וימיו ה מ ח ג ל ל י י צ י ושי׳ן מ י ס ׳ ה ג י ע ל כ ת י ו א י נ י א י מ י ע ״ י ו מ י ה י •שתיק ״כיין‬
‫ה ש מ י ט י ה ו ה פ י ס ק י ם ע כ ״ ל ‪ .‬וק״ל ה ל א ל א ה ש מ י ט ו ה ו ה פ ו ם ק י ס רהרי״ף והרא״ש כ ת ב ו ה ו כ ס י מ ן‬ ‫לפי ושומע כ ע ו נ ה עכ״ל נ״י ו נ ״ פ ה נ " ׳ נ ש ' ע וי ל • ג י ח ה ל כ מ י ש א ־ א ע ס ה ש י ן נ ס ר ‪ ; -‬ל י ש ה‬
‫ם ' ו ל ע נ ק ה ה כ ס ק ה ו ק ״ ש ו ה י ה ל ע נ י ן ה ת ח ל ה ו ת פ ל ה ו ת י מ א לומר דרכינו ל א י פ ס ו ק כירוש‬ ‫הינ ל א י א מ ר » ס הש״ץ נ מ ר כן׳ יזיל ל י ס ע ל לכרי נ י י ה ג י ל י ח י ל ל ה נ ׳׳ י י ש נ ־ א הילק ע ל‬
‫ה ו א י ל ו ה ר י ף והרא״ש ה נ י ח ו ה ו ונ״ש ה ס ע צ מ ן‬ ‫ה ג א ו ן ה נ ״ ל ל פ ס ק ל י א מ ר ע מ ק ואינו נ ״ ל אל־; ג י ח ה ל ל ח א ״ ר ה י ש נ ־ א א ל ח ג י ך י ש ה ד ס ל י ח‬
‫ל נ ( ואס ג נ ג ס א ת ר ק ד ש ה צ ״ ע ל מ ה צריך ל מ נ ק ט א ח ר ק ד ש ה ל ל נ א ו ר ה נ ר א ה ל ה י ה נ כ נ ס‬ ‫ש ה י א א י נ ה א ל א ס י כ ו י ח י ך ש ה מ ל א כ י ם מ ק י י ש י ס א ת ׳ א נ ל בשתי ה ק ל י ש ת מ ע ג ק א כ ג י ן של‬
‫ק ו ל ס ק ל ו ש ה שצריך לשער נ ע נ מ ו א ס • ו י ל ל ג מ ו ר ק ו ל ס מ ו ו י ס ו ל ו ח ק לומר ל ל א‬ ‫״ נ ר ושל מ י ם ף אפשר ו מ י ל ה ל ו נ ר ׳ ה ג א י ן •לכן א י ן ל ו ה י ל נ י • ה ג א ן עכ־ל ד ח י נ ״ כ ריי״א‬
‫מ י נ ע י א ק א מ ל ל א מ י כ ע י א ח ס נ מ ס ק ו ל ס ק ד ש ה ו א ו א ד ה ׳ פ ס ל ת ו ו נ י ץ ל ה מ ת י ן נשכיל‬ ‫נ ש י ע מ ״ ל ע י ק ר ל ק ו י ש פ כ פ י ד ה י י נ ו ק ר י ש ת מ ס ן י נ נ ל י י י י ע ת ק נ עיש ל ע ו י נ ל י פ ן‬
‫ע נ י י ת ק ד שה כיון ד א י ו ח י פשיטא ל א י ל ת ־ ג ״ כ נ ש כ י ל שאייכ מ ו ‪ ,‬ס א ל א א פ י ל ו נ כ נ ם א ח ר ק ל י ש ה‬ ‫‪ r‬ל ו ־ ק י י י ־ ל א שאי; ס ו ר‬ ‫גיעם ל ל ב י ׳ נ״י לשפיר ו ״ ק מ ל נ י י ס י ש נ ח ה ג י ל י ה א‬
‫ל א ו ה י א כיין ל י י י א ע ל י ה ל ה ת פ ל ל ו ל ה י ו ו ת ל ה ' יייל • ת נ ל ל ו ל כ ש י ג י ע מ ו ל י ס ל ש י ן ל י ה ש נ נ א ו ג ם‬ ‫ה ק ל ו ש ה א ' ו ע ו ל ו ל א א ד ר ה ג ‪ -‬ן א ל א כ ש ע י י ע ם הש ז ב י ק י ס א ‪ -‬י ל לאפיק• י ה ת כ ל ה‬
‫״ ש א ה נ א י נ ע ה נ ר נ ה ק מ ״ ל לפי שצריך צ ו מ י ק ר י ש ה ע ם ה נ נ ו ר נ י ׳ ‪ -‬א ס ו ר ל י מ ר ק ד ש ה נ י ח י ו‬ ‫•תנלל‬ ‫ו ז ה ס ד ר ק י י ש ה •נכלל ז ה ל ה ״ ג ו פ " כששתיהן מ ח פ ל ל י ן ״ צ י א ׳ י ס י צ־ז‬
‫נ ח כ ע ש ר ה י ה א ו ל א ׳ ה י נ נ ו ע מ נ ( מ ש ו ס ל נ י א ה ככופר ר״ל ל ע ״ כ ל א ו מ ו כ ר ח ה ו א ה א י ט ע מ א‬ ‫יקיישה לא י‬ ‫י ת ע נ י ' שסיים ! כ ת נ ויל א נ ל כ ש ו י • י מ י כ ה י ל י ־ י ש י ; נ ה ­‬ ‫ווה מ־םף‬
‫י ה א ר נ ה י נ א ל ח מ ר ל א י ן י ש א ' ל ה ת ח י ל א ס לא יוכל ל ג מ ו ר ע ר ‪0‬י*מר מ ו ד י ם ם ׳ ל ד י ש א •‬ ‫לי ו ק א מ י ם ל ־ ק י ו ש ה א ל א ה ״ ה ‪1‬ה ״ צ ד י ו ‪ :‬מ י ם ן י ה א ו ס י י ם י פ ת י י נ ש‬
‫ן ח י י הקד‬
‫‪,‬‬
‫ל ה ם ח י ל י ף א ס ל א יוכל ל ג מ י ר ק ו ד ס ק ד ש ה מ ש י ם ד ם ״ ל ליתיל א ו מ ל ק ד ש ה ו ל א תש ל מ ה !‬ ‫א ח ת ו א י מ פ ה ל ה ג ׳ י נתכיין ל ו ק ח ל ס ל י ק ד י ש א י י ג ו ע ס ל א י ן ש ן ו ו ה י ­‬
‫מאי נ״ש ק א מ ר ה ל א ה י א ה י ה אצרי ׳ י א י ל״ר ס ו י ק ל ו ש ה ק ח מ ר ח ל ת ש י יאי‪ :‬ו ׳•־־י ׳<‬
‫כ נ ו נ י ו ה נ כ ם י ל א ש י י ך כ פ י י ה כ ׳ א ס נ ה ש ת י ז י א ה א נ ל ל א ל ג נ י ק ד ו ש ה ואפשר נ מ י ד נ ו ל ל ק מ ן‬ ‫‪ t‬היה ח ה ־ י‬
‫ו ל ה ג ד ה רגליו ע מ ה ן ו ל ה ר א ו ת נפשו כ א י ל ו מ ק כ ל מ ל כ ו ת ש מ י ם ל ק ד ש ה ע מ ה ן מ ה שאין כ ן‬ ‫ה ק ד ו ש ה ו ה ש י נ ל נ ע י נ ן שיהיה נ ״ ק ו ס א ׳ ‪ -‬כ י ל ל יה נ מ • י י ; י ׳ ח י ס ן ‪ .‬ד ת‬
‫;‪:‬ח‪:‬לה א‬
‫נ ש ־ י י ה ל א ס י ר בראש ‪ C-0‬באמצעה ישתה ע ״ ה ן ו נ ת נ ר״י ו ה ו א שלא י א מ ר ש ו ס לכר א ל ח‬ ‫‪ :‬הדאשזילא‬
‫ו נ מ י ש נ״י ל ה ״ ה נ מ י מישן‪ .‬ו נ ד ״ מ ה נ י א ת ש י נ ת ה י ג י ״ ח י ל א הי‪-‬יחיק א ל‬
‫ישסה נ ל נ ל ‪:‬‬ ‫ש ת ל נ ו שני׳ דייק מ כ ה ע ע ס השני ילייק‬
‫אס‬
‫חידושי ה ג ה ו ת‬
‫א נ ת ב מ ה ר ל ״ ח ויש ל ה ו כ י ח כן ס ה נ מ ד ק א מ פ ר ש ב מ א י ק א מ י פ ל ‪ :‬׳ מ י ם י ח י ו א י מ י ק ו ו ש ה ו נ ו ׳ ה ר י ו ל א פליג׳ א ל א נ ק ו ו ש ה ו ו י ה ל א ח י י ש ו ו י ב ״ ל ח ״ ש א נ ל ל מ ו ו י ם נ ' ע מ ו ו ו ‪.‬‬ ‫קט‬
 ‫צה‬ ‫פ ח‬ ‫אורח היים הרכות תפרה סט סי‬ ‫ב*‬
‫כירושלמי הוה שנתנ שגשאל על מה שכתט הפוסקים שיטל להתחיל ולהתפלל עם יתי נשעה ששוחין יהיא ישתיק נשעה ששיחה ולא יאמר שום שבח ואין צעשומ כן‬
‫ש״ן סתחלת י״מ ולומר עמי מלה במלה נל הקלישה נמו ששין אומר יכן נמוליס אלא אם נן שהוא חיניח להתפלל נדי לסחיו גאולה לתפלה נן נראה לי לפרש‬
‫יטל שיגיע עםשיץ למילים ייכרע עמי יש״ל והשתא נהי לקלישה ולמלים מת‪1‬קגי׳ לדעת התיספית יהרא״ש ירניני יהנמשנים אתריהם נהלנה » אנל מהר״י אגוהנ‬
‫היאך מתוקן אמן להאל הקלוש יאמן לשומע תפלה והשינ שאחל מהגלולים השיב ונ״י חתת אל היישיניס הרחוקים ופירשו הלנה יו נדרנים דחוקים נמי שתראה‬
‫לקק כסימן קי״ג‪:‬‬ ‫על אק להאל הקלוש שיטי! ג״נ לימל‬
‫ללור יליר עם הנין יתי לא נעי לעטת )י( אם הוצרך להתפלל כשיגיע עט ש״צלגעריצךיאמרעמו)י( טלה מ י ד ד ן גמליאל אומר יני׳ משגה‬
‫‪ I‬פרק ת־ה סוף )לץ כיח(‬ ‫‪I‬‬ ‫כמלה מה שהוא אומר )ה( ואין בזה הפסק ‪:‬‬
‫אמן נמו ש״צ עצמו ועול תיח הא למילים‬
‫יגגמרא מאי מעק י״ח רב אחר מעין‬ ‫איירי נשנת או ני״טללינא שומע תפלה‬
‫אפס המלקלק נאשיר״י נראה למשתנח ליה קי ך ד ן גמליאל אומר מתפלל אדם ב כ ל יום ש״ע רבי דוסא אומר נל נרנה ונדנה פיריש אימרה נקוצר‬
‫הוא וחנרך על נל אחת ואחת ושמואל אמר‬ ‫י מעין ש״ע והיא הבינגו שאומר נ׳ ראשוגות ואח״כ הוזז‬ ‫פירנא אנך שינויא אמנם נראה להניא‬
‫ראיה לסנרא קחייתא חהא לנסנ א״ח נסי' אומר הביגנו ה׳ אלהינו לרעת א ת דרכיך ומול א ת לבבינו הנינמ ונוי ופסקי הפוסקים נשחואל ‪:‬‬
‫נ״ט שאניו הרא״ש טה ממהר לגמור הנמה ליראתך למלוח היה לנו להיות גאולים ורחקגו ממכאוב ודשנגו ןדן*ש ינל השנה יטל להתפלל אותה‬
‫יי‬
‫יטי שם מימרא לשמיאל יגני‬ ‫נחתימתה קילס שיגמור הש״ן נלי למטת‬
‫אק אחר נרנת ש״ן אנל אם היה טחר עם בנאות ארצך והנפוצים בארבע כנפות הארץ ת ק ב ץ ) א ( והתועים‬
‫הנרלה ומימרא לרנ ניני נר אניי גני‬
‫הש״ץ לא היה רשאי לעגות אמן משים למי בדעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידיך וישמחו צדיקים במין עירך שאלה מתקיף לה מר זוטרא ובכלליה‬
‫עונה אמן אחר נרטתיו הא קמן אע‪ /‬וכתיקון היכלך ובצטיהת קרן לדור עבדך ובעריכת גר לבן ישי מנלל הניננו ה׳ אלמט המנליל נין‬
‫לאיט עונה אלא אמר ש״ן מאיל וגם משיתך טרם נקרא אתה תענה טרם גרבר א ת ה תשמע כי א ת ה קולש למול חטא מתקיף לה מל זיטרא‬
‫מא חומם נרני‪ :‬משינ עונה אק אחר ה׳ עוגה ומציל ככל ע ת צרה וצוקה פודה ומציל בא״י שומע ת פ ל ה מכלליה מנלל ולשננו ננאות ארצן ימן‬
‫נרטתיו וטא הסנרא ננילק לילן וחשינ לאומר ג׳ אחרונות «‪ 1‬נ י ( וצריך לאומרה מעומד וכל השגה יבול טל יחטר ומשני אתי לאטרולי פירוש‬
‫לטעות אי הבי הבללה נחינן הלעת נחי‬ ‫כאילי מא עצמו חותם מאל הקלוש ינשימע‬
‫תפלה יתי לא צריך לענית אק ואלרנה להתפלל אותה ‪ W‬חוץ מבימות הגשמים שצ״ל שאלה בברכת אתא לאטרולי אמרי התם טון לאתיא‬
‫מא מגונה אם עונה ענ״ל ולפ״י המתחיל השגים ) י ( וחוץ ממ״ש וי״ט יה( מפגי שצ״ל הבדלה בחונן הדעת נתחלת צלותא לא מטריל הכא טון‬
‫להתפלל עם שיז צריך לימר עמו מלה והגי פילי כשעת הדחק בגון שהוא בדרך או כיוצא מ וכשיגיע לאתיא באמצע צליתא מטריל וטרש רש״י‬
‫נתחלתהתפלה יטל אלם לטין לעתי חתר‬ ‫נמלה הקלישה ונרנתהאל הקליש ונרנת‬
‫לביתו‬ ‫שומע מפלה יגס יטין שנשיגיע ש״ז למילים‬
‫מן האמצע על כאן לשוט ונתנ היר‬
‫יגיע גס היא למידים אי להטינ שחך ולך נאה להודית נלי שישחה עם ש״ז נמולים יונה אף עלגנ לאסיקנא נקושיא מילתא לשמיאל לא אילחיא ואפשר לתרץ הקושיא‬
‫יוה שרצה נת״ה להניא ראיה ממרי א״משאע״פ שמא עונה אמר ש״ץ מאיל וגם שאם היי אומרים מעין הבללה וטללים אותה בהביננו היה נראה שההנללה היא‬
‫הוא חיתם הברנה חפינ פונה אמן אחר נרטתיו כ״נ מדנרי ה׳ר יינה נפיג שאכלו ברנה נפני עצמה טון שהתקיט מעין שאר נרטת על באן לשיני ימימה למה לט‬
‫גבי הא לתיר אין עוטן לא אק חטופה יטי ולא יזריק ברנה חפיי‪ £ :‬י ששמע למוש אם טה נראה שטא נרנה בפני עצמה הא ולאי ללא מפגי שהיה נראה בך‬
‫יקנעי להכללה נלנה נפני עצמה נרבי עקינא נמשנה פרק איןיעומדין לנכר נהגו‬ ‫קדיש אי קלושה נעול! מתפלל נתבאר משפטי בסימן ק״ל‪:‬‬
‫ר|י ך ד י גמליאל א‪1‬מר מתפלל אלם מל יום שמיגה עשרה לני יהישע אומר לכוללה נחונן הלעמ ויש לומד למיששין שמתיו שיהא נראה שהיא כרנה יטאי‬
‫‪ I‬מעין שחינה עשרה חשנה נפרק תפלת השחר )נח ‪1 (:‬ממרא לימר שלין הנללה נלין שאר נרטת שמינה עשרה לאם שנח ולא אמרה מחזירח‬ ‫‪I‬‬
‫)נט‪ (.‬מאימעק י״ח רנ אמר מעין נלנרנהינרנה ישמואל אמרהנינט ה' אלהיט אימי רנרט נרנה לנטלה ינהני טמא ללמיק מלמילא גני שאלה יקאמשגי להא‬
‫לדעת לרטך יטי יפרש״י מעין נל נרבה ‪ .‬אומר בקיצור ימנרך על נל אחת לאין טללי! אותה נהנימי הייט משום לאתא למיטרר ולמטעי ולא קאמר האי‬
‫יאחת‪ :‬הנימי‪ .‬יאיט מנרך אלא שימע תפלה ננל הנרטת שבק ג' ראשונות לגי טעמא להיה נראה שטא נרנה נפצי עצמה אלא ללפי לגני שאלה אין לט לחוש‬
‫אחריטת ימשמע ממרא להלנה לשמואל רםיגיק בטליה פרקא ממר נהנינט לוה שיהיה נראה להם להשאלה היא נדנה בפני עצמה ייטאו לומר לאם שנח‬
‫נברנת‬
‫טעה ולא אמר שאלה ‪w1‬‬ ‫‪WM‬‬ ‫ויי״קוםעא הט הוא לאם‬ ‫אומו״ ‪.‬להא‬
‫לחח!ירק ״ ו‬
‫(‬ ‫מלא‪1‬חרה‬
‫״׳‪.‬״״‪.‬׳•< ׳ ״ ׳‬ ‫‪.‬‬
‫ותפלח הנימי פירש״י הנימי נעל אמה מוגן ומול את לנניט גגל השינט השנים ממזיריןאותו הלנך אצטריו לשנויי ־לטין לאחיאי נאמצעצלותאמסרילוהני‬
‫לעת רינ טסקים‪ :‬ינתנ נ״י‬ ‫לאין אומרים הנימי נמ״ש ינמי״ט ינן‪ ,‬מא ‪91‬‬ ‫נקטינן‪. .‬‬
‫‪.‬‬ ‫לשלות לט מגל סלח לני להמס גאולים ננגל גאולה ונן טלם‬
‫יצילי להאי למיישינן שיטעה ייתר נתסלת‬ ‫לטעות "‬ ‫אהאלקאמר ״ י י ״‬
‫אתאלאטרודי טי ־ י‬ ‫יי י י‬ ‫מאות אלצך לשון טה נחו מאית לשא יהיא נמל נלנת השנים יהמיעים על‬
‫לעמך העינרים על מריך ישפטו נעל צלקה ימגפט ל״א והתועים נמשפט על הבינט מנתפלת י״ח מא ממי שאלם עשיי לעשת ביותר נמרים קצרים שנקל‬
‫לעמך ישפטו השינס ללמלם לששט נלנריך וה״ר יונה נתנ יהתיעיס נמשפט על לאדם לדלג נ׳ או ג׳ תינות אי להוסיף איתם ענ״ל נראה שהנץ למלמילא ה״ק‬
‫לעתך ישפטו לא ע״פ גמלם אלא אתה נעצמך משפ‪1‬ט אותם ואם מזלם לטיבהלאתא לעמית ייללנ נ' אי ג' תינית יתימא לא״כ אמאי תיישינן טסי לנפנא לכלול‬
‫תהפוך אומו ללעה וקשי לזה הפי׳ למה שייטת יש לזה עם נרנת השינה שופטינו השאלה ננרנת הנינט לאתא לללג נלאו שאלה נמי אתא לללגב' או גי תינית‬
‫ע״נ נראה יותר נטן שר״ל !התועים שהם ישראל המשיחים ממם נזה הגליתויהיה הביננו חסר ברנה אחת מן האמצעית אלא ולאי לא חיישיצן לללוג אלא מיישינן‬
‫האריך שעזנ הקניה איתם יאיט משגימ נם י״ר שישפטו נלעתךכלזמר טליעתךלמחוך שהם מרים קצרים שמא יהא טועה שלא יהא בולל ותן טל וחטר אצלולשנט‬
‫אשר היא הממלה והחנינה מלשון רלע אלהים חהו ממש מה שנזנר ננרנ׳ השינה מאות ארצך אלא למעלה מחנו או לחסה חחט יאנן נעינן שאלה ננרנת השני׳ אנל‬
‫שיסיר ממט היק והאנחה שיש לט כבלו' וימלוך עליט לכדו נרחמי׳ נצלק ונמשפט בתפלת או ילע את מקימה מינת השנים שהיא נרנה ארינה ואין לטעות‬
‫בקביעות ותן טל ימטר למעלה ממנה אי למטה ממצה יפשוט מא‪:‬‬ ‫והם לרטו הטונים שאט חיעים אחה מסם על כאן לשוט‪:‬‬
‫ן מ ״ ש רניט מתפלת הניבט אומר ג׳ לאשזנזת וגי אחריטח וגס ח״ש שצריך *‪ £»"£‬יה״מ נשעת הלחק נמן שהוא נלרך אז טוצא ני ט' טין שמא בלרך‬
‫וצריך להתפלל נלרך לאינא לחיש שמא יפסיקיהי עונרי לרנים הלנך‬ ‫לאמרה ממימל פשיט שם )ל •( אהא לאמרינן חאי אינא נין הנימי‬
‫לתפלה קצרה ונתב הרא״ש אהא לאסיקנא הנינט מעימל יאע״ג לאמרינן לקמן יתפלל הנינט ינלאיתאריש פ״ק לנרטת נעונלא לר' יוסי לננגס לחורנה להתפלל‬
‫גני השנים לצאת ללרך רשנ״א אומר נין נך ופין נך קירא ק״ש ימתפלל יגאתייש יהיניחי אליהו היל להתפלל בלרך תפלה קצרה הייט הנינט נלפישיי יהסטמו נך‬
‫לתפלת י״ה מעימל הייני טעמא טון שק י״ת נרטת ואם היה צריך להתעננ גהס התי׳ בפיק ע״ש יגם נאן נתמ התיספית לייט עליה אניי אמאן למצלי הנימי והני‬
‫קי״ל ייש ספרים למסקי ה״מ נמתא אנל בלרן שרי עניל‪:‬‬ ‫יהיה לבו טחל מחמת העטב ולא יטל למין אבל הנינט אין נה אריטת לנרים‬
‫נמנ‬ ‫נ״נ ויטל לטק מעומל ‪:‬‬
‫ו ד ד השנה יטל להתפלל אותה מון מנימת הגשמים וט׳ שם)נט •( מימרא‬
‫לרב טט בר אניו ואתקיף ליה מר זוטרא ובכלליה מנלל ולשננו מאות ארצך ומן טל ומטר ומפני אתי לאיטחלו כלומר לטעות וניל להא לחיישיגן שיטעה‬
‫ייתר בתפלת הנינט מנתפלמי״מ מא מפני שאלם עשר לטעות ניותר נמרים קצרים שנקל אלם יטל לללגנ' איגיתיטתאילמסיףאותם‪:‬‬
‫‪ W»fVj‬מזרן ממ״ש יי״ט יני'שם מימלא לשמיאל יאתקיף לה מר זיטרא יגנלליה מנלל הנינט ה׳ אלהיט המנליל נק קולש לחול זאע״ג לגני שאלה ננרנת השנים‬
‫חיישינן לילמא אתי לאיטחמ הנא ניק לנחחלת צלימא היא לא מטריל יטרש רש״י נתחלת התפלה אלסימל לטין לעתי ייתר ק האמצע יאסיקנא נקשיא‬
‫ונתב הרשנ״א בשם רג האיי לאע״ג לסלקא נקשיא לא אילחייא ליה טין ללא סלקא נתיינתא יהיא ז״ל נתנ למסתנרא לאטלו נמ״ש יי״ט ‪ pi‬פסק הדי נן‬
‫גיאס נאתקפתיה לחרזיטרא אנל הרי״ף יהרא״ש יליר יונה פסקו נמרי רטט האיי ינן פסק הימנים נפ״נ מה״ת ינן הלנה יה״ר יינה נתן טעם למר לאפשר לתרץ‬
‫הא לאתקיף עליה מר יוטרא למשיה לא תקימ מעק הנללה מפני שהנללה אינה נרנה נפני עצמה אלא שאט טללים איתם גברנת אחה חינן יאס מה אזמר מעין‬
‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫ש א י ב‬ ‫כ מ‬
‫י י " ו מ ״ ש יה״מ נשעת הלחק נגין שמא נלרך יט׳ כינ‬ ‫הנללה מה נראה שהנללה היא נדנה נפגי עצמה ניין שתקט מעין הנללה י שתקט מעי•‬
‫ונן‬ ‫שם הרייף והראיש‬
‫דרבי משה‬
‫)ר( ום»םע טונויו ויימר טוב »לא לואוזיל זגר איור קדומי! אלא ראט מחייל יאמר עפו פלד‪ .‬במלה יכן מונאתי לקמן סימן קכ״ו!‪:‬‬
‫ומ׳»‪0‬ע‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫)‪ 0‬אם הוצרן להתפלל נו׳»נ» שהשעה מ נ ו ת או שצויו לסיוון גאולה למפלה אנל סי' הי ]א[ וצריד לאומרה מעומד נר ואע״גדאמוינן גני מטם נו׳ ואין צמוןמשיס‬
‫י נמנ ולימפלל תעוקו משוס וצעיל נסי׳ ציו נמנ נ״י ואם הוא מתפלל‬ ‫‪r‬‬
‫לכתסלה לא יתחיל עו אסו שאמו וןוושס והאל סקווש‪) :‬ס( ואין ניה היס?‬
‫בספיגס‬ ‫ול"» אם התפלות שוות אלא אפילו אם תפלת יחיו יוצו ותפלת צנוו מוסף נן סוא נתשזנת‬
‫הגאונים ונתנ ומ״א אנל אם סתפלל וכשהגיע לקוושה היס סצנוו אוסויס קוושס וסדוא אינו עוגה קדיש עמהן שאין סוו הןוושות שוק ונ״פ ושניא עיין מ״י שבמג וצא יפסיק פניו‬
‫כתו ונו״מ ינש״ע ונתנ הייגי נעויצן ינרל לסומיא ולימ פלוגתא ניה לגס הושניא מווה דאמו נעויצו ומוסף נשיביע היסיו לןווש ותפלת ששויע וללא ננ״י ‪:‬‬
‫סי' קי )א( והיצעיט נועתין ישפטו • פי' סעונוים על ונויו ישפטו מ ג ו צוקה ומשפט ושי!‪:‬‬
‫)נ( וצריך צאומוס מעומו ואע״ג ואמוינן לקטן גני השנים לצאת לוון ושנ״א אומו נק בן ונין נו קווא ק״ש ומתפלל ולא חייש למפלת י״מ ממומו היינו‬
‫טעמא ניון שהוא ׳"מ נונות ואם סיסי צויו להתעגנ נהם יסא לנו טווו מחמת סעינינ ולא יניצלנוק אנל הניננו אק נה אוינות ונוים נ״נ ייבול לנוח ממומו אשו״< נפי תפלת סשםו‬
‫וצ״עוהא נציגי אנוה לשמואל ולוי נהאוסוי מקומי ומצלי מעמווהשחו וס״ל ומעומו עויף נמ״ש ונינו לעיל סוף סי׳ פ״ם והוא״ש פסק‪ ,‬מותייהו וא״נ נאן לק״מ וווחק לומו שהוא׳׳ש‬
‫ם״ל שהא־ וץ והנינגו קאי אפילו לושנ״ח ונואם ועיי ליפ אלא נשעה שהוא יצא נםשנמס ויש לו פנאי להתפלל אם יתפלל תפלס מעומו' ולא יסמון גאולם לתפלה או טפי עויףלמיפמן‬
‫גאולה לתפלה ולא יעעוו חנל נ״ע מווו ואס איוע שצוין להקויס לוון אושהקויס וסנו שיהיס לו פנאי לעמוו נוון ואח״כ קוס צו לשה שלא היס לו פנאי נזה ל*ט מווים ויתפלל‬
‫נשסוא מהלו נרשנ״א ולכן פרין היא״ש וגם נהנימו ולא סתיוי להתפלל כ״א נשעת הותק צמה סצויניהי צעמוו ותל» שק היא "ימיין במאי קמפלגי ומשני ות״ון סבו ותפלה טעומו‬
‫ע‬
‫ליף »״» וס״ל ועמידה עויף^מי מנמהלן אנל נמהלן מיסא מוי שפיו ומי ואצ״נ היה לי לו»ו ותייק םנר וגדין תפלה ממומו \ק*ל‪:‬‬
‫) ג ( ןןןץ מנימות הגשמים נו׳ שא״א לנללה נשאומו »‪wfl‬ימאות ארצן ותן ‪ ,to‬ומטו ואתי לאסוווי ודל ירי נלומו לטעות נונויס קצוים שנקל אוס יכול לולג נ׳ או ג׳ תיכימ או למוסיף‬
‫אותם ענ״ל ולעניו נואה וו״צ ויאמו כשאלה שלא נמקומה ווהו טעות ויקוימה או יאחוה מלא״וס ננונמ נ ו ן עלינו‪:‬‬
‫) ו ( וחוץ מנמ״שנגמוא פרין ונכללה מכלל הניננו ה׳אלהינו המנוילבץ קווש לחיל והא גתסלת התפלסלא מטויו וימל למין יותר מ‪ .‬כ^צע התפלה ואסיקנא בקושיא וכתכ הושנ״א‬
‫אע״ג לסצקא נקישיא לא אוחי כיין ולא סליק נתיונממ והויי נתן טעם מפגי פהיה עאה שהמלה היא נוכה מני טנמה ואינה נונס נפני ע‪5‬מה אלא לינה לטצצס ננונת אתה‬
‫חונן ענ״ל וקיק למה לא אמו ומ הטעם גינ מאלה והיה נואה וווקא נהנולס שאינו ענין לנונת אתה חונן היה נחשנ לנונס נפט עצמה משא״נ ותן טל ומטו שהוא מעין יושנינו‬
‫בנחות ארצן • אן ק״ק וא״נ הוא היה לתלמווא לימו תיות יה ומולא אמוס וואי לא ם־׳גלעלמווא האי סנוא למיסש ואפשר לוטו שהמתח נשהשינ א מתחלה וילמא אתי לאטרווי‬
‫ט ס נונתו לומו שמא יטוו פעם אסו יימ&נו לנונה נפני עצמו ולא נסנות ו׳ יונס ולא סיס חושש שיטוו וידלג אן שסמקשן םליק אועת״ה שסשינ לו טומת של דלוג והמוצן הואל‬
‫סמן‬ ‫ויוע סאי שינוייא לוונ פשיטות! בעיניו לא סש להשיב על־אתקפתא נתוייתא וידל‪) :‬ה( מפגי שצוין לופו הנדלה נסונן מ ע ת משמע לנאווה שציל גם אמה‬
 ‫ביי‬ ‫אורה חיים הלכות תפרה סי‬ ‫כיח‬
‫הרמנ״ם הפועלים וכוי יאפשר שחושב פועלים כשעת הדחק ותימה הלא וכן פסק הרמנ״ס בפ״ג מה״ת וכתב ה״ר וינה בפ״ק לברכות ונראה שאם עותד‬ ‫‪J™30‬‬
‫תלמוד ערוך הוא כדנרי הרתכ״ס בפיק היה קורא)דף י״ו( ומכיאו ב״י בתקוס שהוא טרול ורואה שיפסיקוהו אי שלא יוכל להתפלל בטונה תפלה ארוכה‬
‫ואם כן מאי קאחר רנינו עלה דהרמנ״ס יאפשר דתישג פועלים כשעת הדחק דאין כ״כ אפי׳ בעיר מתפלל הבינני בימית החתה •־ ואיתא תו התם בנחרא )שם( לייט‬
‫הרמבים תושכ כלום מדעתו דאיני כיתכ אלא מה שעולה מן הסוניא ינראה עליה אכיי אמאן דחצלי הכיננו וכתביה התום' והכי קי״ל ויש ספרים למסקי ה״מ‬
‫במתא אבל גלרך שרי נלמשמע כמכילתין‬ ‫דדעת רבינו כיון דהאלנסי והרא״ש לא‬
‫פסקי כי הךאיקימתא דמחלה לעני! תפלת לביתו א'צ לחזור להתפלל פ״א אכל שלא כשעת הרחק אין לומר נבי רבי יוסי ובהגהות מיימין פ״ב סר"‬
‫י״מ בין עושי! בשכרן דתתפללין הביננו יבי! אותו יי( כתב ה־־מב״ם הפועלים שעושין מלאכה אצל ב״ה מתפללין דקייל כאביי דלייט אמאן דמצלי הבינני‬
‫ולא כהרבס אמוראים החולקים עליו‬ ‫עושי! בסעודה! דמתפללין י״ח ולא הניאו‬
‫אלא הבריי׳ כצורתה וזיל הפועלים שעושין הביננו אם עושין בשבי! שנוטלין שכר פעולתן לבד מסעודתן שאז אמנם בסמ״נ נתב כרביט המחכר וכתב‬
‫מלאכה אצל בעל הבית קורין קייאת צריבץ למהר למי״אכה אבל א ם א ת ן להם שכר א ל א שעושי! אף על נב ללייט אמאן למגלי הביננו‬
‫שמע ימתסללין ואוכלין פת! ואין מכרכי! בשכר הסעודה פתפללין כל ש ' ע אבל אין יורדי] לפני התיבה ואי! הני מילי למי שתרגיל עצתו לעשית‬
‫לפניה אבל מברכי! לאחריה שתים כיצד נושאי כפיהן ]נ[ ואפש שחושב פועי־ים בשעת הרהק ההולך כן תמיל בלא שוס טעם ואונם כלל עד‬
‫כאן • וניר נתבאר בסמוך שלעת הרי״ף‬ ‫ב‬
‫ברכה ראשינה כתקינה וטי בתה דברים‬
‫אמורים בעושק כשכרן אנל עושין נפעוותן במקום גדודי חיות ולסטים מתפלל תפלה קצרה וזה נוסחי צרכי‬
‫והרמב״ס והרא״ש וחר׳יי יכרונס לברכה‬
‫אי שהיה בעל הבית מיסב עמהס מברכי! עמך ישראל כרובין ודעתן קצרה ירימ ה׳ אלהי שתתן לבל א ח ר שאומר הבינט" וכן הלכס ‪ :‬ביה בשעה‬
‫ל 'החםה‬‫י‬ ‫י ס‬ ‫ה ס י ע‬
‫הי "‬ ‫ס‬
‫‪^fO‬‬ ‫בתקונה אלתא דאין תתלק בין עושין ו א ח ד בדי פרנסתו ולכל גויה וגויה רי מחסורה ננ[ והטוב בעיניך‬
‫מ ג‬

‫""שעושין מלאכה אצל‬ ‫בשכרן יכו' אלא לענין ברכת המיון אבל ע ש ה באיי שומע ת פ ל ה ‪ m‬ואינו צריך לגי ראשונות ולא לגי‬
‫בתפלה אין תליק דבכל ענין חייבין א ה ־ ו נ ו ת ואומרה כשהוא מהלך ולכשיגיע לביתו צריך להתפלל בעל הכית וטי דברי הרמב״ס הם בפיה‬
‫מה״ת ומלשון רנינו נראה שהיא סובר שהם‬ ‫להתפלל י״ת כדקתני ברישא בסתם יקירי!‬
‫קריאת שמע ומתפללין דלא משמע אלא פעם א ח ר ת ‪ :‬היוצא לדרך יתפלל תפלת הדרך וזה נוסחה יר״מ ה׳‬
‫דברי עצמו א ואינו כ! אלא תלמוד ערוך‬
‫תפלה גמורה של י״ת והרא״ש נמי דקדק או״א שתוליכנו לשלום ותסעירנו לשלומ ותסמכנו לשלום ותביאנו הוא בסרק היה קורא והכי איתא התם תני‬
‫עוד לפרש כשכתב ברייתא זו דכתכ בה למחוז הפצנו לשלום ותצילנו מכף כל אויב ואורב בדרך ותננו רבנן הפועלים שהיו עושק מלאכה אצל ב״ה‬
‫!מתפלליו בכל יוס ג'פעמים י״מ ואוכלי! לחן ל ח ס ד ו ל י ח מ י ם בעיניך ובעיני כל רואנו בי א ת ה שומע תפלות קורק קיש יפי' ומתפללים תפלה של י״ח‬
‫אבל אין יורדי! לפני התיבה ואין טשאין‬ ‫פתן וטי א״כ השתא הא דפייך תלמודא‬
‫כפיהם והתניא מעין י״ח ואםיקנא לא‬ ‫עמך‬ ‫אברייתא דתנא בה הפועלים מתפללים‬
‫קשיא נאן כשעושין בשכרן כאן נשעישין‬ ‫י״ח יהתניא מעין י״ת ואיקמוה באוקימת'‬
‫בחרא אלא אידי ואידי ר״נ ולא קשה כאן בעושין נשכרן כאן בעישין כסעודתן ותייתי בסעודתן ומיהי כתבו הנה״ת בפ״א מהלכו' ברכית דהאידנא אדפתא דהני משכירי!‬
‫פועלים שיהיו קורי! ומתפלליןכשארכלאדס‪:‬‬ ‫ראיה מהך ברייתא דאיכא חלוק בין עושין בשכרן לעושי! בסעודתן לענין ברכת‬
‫המיון והוא הדק דמתלקינן גבי תפלה דנעושין בשכרן מתפללי! הביננו ובעושק ך ן ך ן ן ל ך ב מ ק ו ם גדודיחיית ולסטים מתפלל תפלה קצרה וזהנוםתה צרכי עמך‬
‫‪ I‬ישראל תרוניס וטי כפרק תפלת השחי•)כת‪ (:‬תנן ר' יהושע אומר‬ ‫נסע!דתן מתפללי! י״ח הך אוקימחא ממילא אידחיא דהא בברייתא גופא קתני סתם‬
‫קורק קריאת שמע ומתפללין אלמא דאפילי עישין בשכרן מתפללי! יית ואס כן המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה ואיפליגי תנאי בברייתא כנמרא)כט (‬
‫ממילא איקיתתא קמא עיקר דקאמר לא קשיא הא דיג מתפללי! הפועלים י״ח כנוסח תפלה יו ואםיקנא כנמרא דהלכה כמ״ד צרכי עמך ישראל מרובין ודעת!‬
‫קצרה וכוי יסירש״י ודעתם קצרה ואינם יודעים לפרש צרכיהם ‪:‬‬ ‫והא ר' יהושע חתסללין מעין י״מ היינו הניננו ומה שהקשה על יה נגמרא אי ר׳‬
‫יהישע מאי איריא פועלים אפילו כל אדס נמי לאו קושיא היא כלל דכל אדס ‪ ^'"£1‬ואיני צריך לגי ראשונות ולא לגי אחרונות ואומרה כשהוא מהלך יכשיניע‬
‫לביתו צריך להתפלל פעס אתרת ג״י שם )ל •( וכתכ הרמב״ם בפ״ד‬ ‫״‬ ‫ודאי רשות הוא להתפלל תעי! ו״מ לר' יהושע אכל פועלים חינה הוא עליהן להתפלל‬
‫מעין י״ת שלא לבטל ממלאכת בעל הנית כמו שהקשו התוססות אלא דתלמידא מהל׳ תפלה ותתפלל אותה כדרך כשהיא מהלך ואם יטל לעמוד עומד וכשיגיע‬
‫היה קאמר אוקימתא אחרת כלומר דלדידך צמי דקשיא לך אפילו כל אדס גתי איכא לישוב ותתקרר דעתו חויר ותתפלל תפלה כתקנה יית ברטת ע״כ ואם עני זמן‬
‫י שתי תפלית נתבאר בסי׳ ק״ת שאין תשלוחין לתפלה ראשונה )א(‪.‬‬ ‫לאוקמה אידי ואידי ר״נ ולא קשיא כאן בעישין בשכרן כאן בעושי! בסעידת! אכל‬
‫לדרך יתפלל תפלת הדרך וזה נוסתה יהי רצון מלפניך יני׳ גיז כסיס‬ ‫‪>"1‬וצא‬
‫קושטא לאו הכי הוא אלא כאוקיתתא קמא הא ר״ג הא ר' יהושע וכיון דהלכתא‬
‫ות״ש‬ ‫תפלת השחר)נט‪: (:‬‬ ‫לר״ג אף פועלים צרינין להתפלל י״ת בין בעישין בשכרן בין נעישין בסעודתן דאין‬
‫להתפצל הביננו אלא בשעת הדחק כך הוא מוכרח ממ׳ש ה״״ף והרא״ש דהכי‬
‫סכירא לה! !לכן הוה קשיא ליה לרנינו מאי טעמיה דהרמנייס דפסק כאוקימתא בתרא ודלא כמשמעות הברייתא וקאמר כדי ליישב זה ואפשר שחושב פועלים כשעת‬
‫הדחק כלומד ועל כן היה חםיש הרתכ״ס דגם הברייתא דמחלק בפועלים כברכת המזון כין עישין בשכרן לבין עושק בסעודתן סבירא לה דממילא גם בתפלה כעושי!‬
‫בשכרן צריכי! הס למהר למלאכתן ואין להם להתפלל תפלת י״ח ג פעמים בייס דאיכא ניטול מלאכה טוכא ותשיב כשעת הדחק אלא יש להם להתפלל הבינגו‪:‬‬
‫ולפני! הלכה בפלוגתא דרכוותא הרי הוא ספק נדי! ועל בעל הבית להניא ראיה שלא יבטלו ממלאכתן להתפלל י״ח וכיון שאינו מביא ראיה חייבים להתפלל י״ת‬
‫כהרי״ף והרא״ש ורבינו שכתכ לקמן בסימן קצ״א ומתפללין כדרכן ודלא כמו שכסק כש״ע כדברי הימב״ם מיהו אף להרמכ״ס כתב כהנהות מייתזני דהאידנא אין‬
‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫נ ש‬
‫מקפירי! ואדעתא דהכי משכירי! אותס שיתפללו י״ח ונ״נ " ה ך ן ן ל ך במקום גדוד• חיית ולסטים וט׳ משנה בפ' תפלת השחר יאפלינו תנאי כברייתא ואסיקנא‬
‫ופי'‬ ‫יי‬ ‫דהלכה נאיוייס •י צ ר ד י עמך ישראל מרובים וכוי‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫מי )א( ומשמע מדבריו ראע־ג דהתפלל הפלד‪ .‬קגרה אם לא •תפלל אהר בך בל י״ח מחפלל בתפלה שאחריה שחים ‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫ונ׳׳נ‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫חונן כשאימר א י ה חומתנו ואומרים באמצע אתה חיממנו וני‪ :‬ר״י ונ״י הניאי ויציע שרי ״‪:‬סם פ­‬ ‫וספינהונקוו! יניוצא גי מחמת אונס מ״שנ ‪-‬אתי; כשיכילצריך לתור ולהתפלל מעוחו איצ‬
‫שי­עת לימר אתה חיממנו וחתה חונן והעל הסדי־ המנהגים הניא׳ ועיין נסי' רציו היי י שמשמע‬ ‫לחוור ולהתעלל מפלת י״חננימוומיימ לא היס להם לסת־סוצייו להתפלל רעוחו אלא הל״ל‬
‫נם כן לאימיו ומיהו הכאן אין ראייה דמ״ש דצ״ל הנדלה אינו י״ל נוסח אתה חיננתנו אלא‬ ‫ודינא כייח וממילא יוענא אי התסלל יצח ואי לאניין לחזוי ולהתפלל נשיכיל ־ק״ל ‪:‬‬
‫י״ל ותכוילנו ה' אלהינו נין קודש לחול ועוד מ״ש נחונן ?לעת אינו ר״ל התחלת הכרנה אלא‬ ‫]נ[ ואפשר שחושנ פיעליס כשעת הותק ו״ל נ•• מונוי רבינו‪:‬יאה שה! א סוני שתל־ הדני ם‬
‫סיף תמימת הנרכה שמס •ס חוק הדעת וק״ל • וכ״כ לקמן סי' רצ״ד נשם נייי ורמ״א ומי ו‬ ‫מדנרי הרמניס ׳סנרת עצי׳ ‪•:‬נהו יאיגו כן אלא תלמיי עיוךהוא נניק היה‬
‫‪'1‬ל ־עיש ולא נרמ״י ד»םקשס לומר תרווייהו והוכחתי שם דלא דק‬ ‫אירא והכי אימא כעס מ״ר הפועלים שה• עישין סלחכה אצל נעיה קירן קיש וממפללין תכלת‬
‫)‪ 0‬י ת ב הרמנ״ם נוי עו ־אפשר שחושב כועליס כשעת הוחק עיין מ״ש כורישה שוב מצאתי‬ ‫י״ח אנל איןיורדק למי החינה ומין‪:‬ושאין כפיהן והתניא מעין ׳"ה •אסיק‪:‬א ליק נתן כשעישין‬
‫כתיכ נשס מהרל״ח שישנ זה • ו״ל שאילו מהגמרא ה״א מאי מעין י״א זקאמר מ»ין‬ ‫נשנרןכאן כשעושין כםעודמן עכ״ל נ״י ידע ששס נפי היה קורא רף ייו עיא יסיק הגמרא‬
‫נל כרנה ונרנה כדפי'רכ'לונרי ר'ווסא ואע״ג וקי״צ כשמואל דני׳ מעין י״ח דר׳ ווסא ר"ל‬ ‫אהא׳ שינויא ׳התניא הפועלים שהיו ע־שין מלאכה אנל נעה־נ קירי; ק״ש וממכללין ואוכלי( עתן‬
‫הכינני הא נ־יןרמצינו לליינו אנייאמאן דאמר הניננוקי״לאס לא כשעת הוסק כשהוא נדרן‬ ‫ואין מכינין לפניה אנל מכינין לאחייי שתים כ־צד נוכה ראשונה כתיקונה שניה פית־ז נ כ מ מ‬
‫וח״כ היא נועלים שאומרים כן פדיר מעין י״ח ודאי ר״ל מעין נל נרנה מש״ה מייתי דנרי‬ ‫האדן וכולל כונה •ר־של־ש נניכת האין כר״א כשעישין נשכ־ן אנל עושין בסעודתן א׳ שהיה‬
‫הדמנ״ס‬ ‫נעל הנימ מיםכ עמהן מנרכין נמיק־נה עכה״ג ׳פירש״י והתניא בניחותא ויש תינוק נין עושק‬
‫לשכרן לעושץ נםעודמן ואין מכרכין לכניה שאיני מן אחורה אכל יינתק לחחייה שהיא מן‬
‫המורה וכוללן שנים נאחת שכינת הארז וכונה יר שליס דומות עכ ל יוק זה ונרכת המזין נניעלים הניאו דנינו לקמן נסי' קצ״א וחימא אין עלה על דעתו לומר שנעלס מעיני רנינו‬
‫שמקור דין זה דהרמנ״ם מהגמרא נ ין ונהויא נתנ סיכא ווינח ואחמר על וין אגיל יתכלה נתיתו דן ועמיר נענץ א׳ וריחן לומר וירע רכינו הנריימאדמ״ת־ לראייה שאלוני" ג״כ נמקוס‬
‫אחר ולא ירע הגמרא ופרק היה קורא וחיכ היל לרנינו לתמיה על הימנ״ס מנ ל להלוק יתכלה נין מישה נשכר הא ננרייתא דקתני ומתפלצין כו׳ וקאמו נד־א נעושין נשכר משמע‬
‫דעושין נשכין מתפללק תפלס של־יה‪-‬לכן נלענ״ו וקשה ליבינו כי־ן שא״א הניננו תס לא כשעת הדחק כמ״ש נסמוך איכ פיעליס שיש להס לסעוד ועושק מלאכה כוי להוסיף להס עוד שנד למה‬
‫יקרא והנשעת הדחק יתפללו תפלה שלימה יייעי‪-‬׳ להן נ״ה י נ י ייענו משכירת; ולכן היה מסתיר לכי הגמרא איסכא דכשעישין מנאנה עכור סעודתן אין לך שעת הדחק גדול מוהשהוא‬
‫ח״ שעה ואו ממפללין הנימי ונשעושין כסעורתן וגם נותנים להם שנר צרינין להתפלל כל י־ח כמ״ש והש־א איש הפי היא״ ומייתי מהתניאנו ושם כתנ ומתפללין סתס ומשמע כל‬
‫׳"ח ומסיק שס נו״א נעושין נשנון כו ש״מ ונעישין נשכיןמתהללין נל הי״ח ימיש הימניים • וא״ת הין שיין לומר כשנותנין לו שכר גוול והיינו הסעווס וגס השכירות יתפלל טפי ויעכה‬
‫ממלאנת׳ טפי מנומן שנומןשנירות קטן וי״א קושיה דהכיעל־ם אינס דומים וה ניקנ מיגל ומ יזה עיכל אימה גס לפעמים סעודת האחד שוס טפי מסעודת[ ושכירות של האחר • ונלאיה‬
‫י״ל דלק״מ ונגמרמ לפ נאמר שנועלין שכי לכל הסעודה וי" ל ומייי׳ הפועל ינתפינס משלו ויש לו לאכול משלו לכן כיון שיש לו לאכול מ י חייו ואינו עושה אלא נוי להעדיף מפות ציין‬
‫להתפלל כל י״ח ואי! וה מיקרי שעת הדחק להתחלה כמו שהוא נשוה שהיא טרוד מחמת שחישש שיפסיקוהו עינוי ורצים וכיוצא נו • ואיים הנרייתא ומיימ• לראייה נ״״ש יהא ומצוין‬
‫התס כשעושה כסעודה לנון כל נוכת המזין משא״כ כש»ושה כשכר • ה״ע נמ׳ היין ששכ״ת• הוא הסעירה שנותן לו נ״ה ולא התנה עמו שיקני ננרנמו נשאר פועל שורת הדק ניתן שינרן‬
‫כלירנת המזין וכן כשנעל הכית מיסה עמי ׳ק״ל אנל הימניים מכיש הגמיא איפכארנשעישה מלאכה ענוי הסעודה צריו להתפלל כל המפלה ונשעישס נשנר מתפלל הנימו ומכרש נשכין‬
‫דיל שכר עיון‪ .‬מסעודה אי' כ לפי כייוש׳ צריכין לומר דאף שאין יה שעמ היתק נ'כ מ'מ כיון דפ על הוא ואליו הוא נושא נפשו כל פועל מיקרי שפת הותק • והא ואמר עושה כסעיוה צרין‬
‫לנדן כל י״ח היינו משים דאין נותן לו חלא שנייות קנק יכול לנעל ממלאכתי ילנ• מ יש ח'ש שהיצין יני‪:‬י לקמן כסי' קנ״א כשכתנ דין מפלה ופועלי׳ להוסיף תינת כורכן וו״ל קורי[ ק״ש ומתפלל׳! כורכן‬
‫כי' משוס שלא תטעה נמ״פ וממפללין דר״ל כל המכלה לפיכן כמנ נירכן יר'ל הפיעלים שהם נץיאיס שעת הרחק וממילא נשמע ומתפללין הניננו וק״ל והא ואימא ננריי' דכתנתי שאין מנרנין לכניה‬
‫וונינו כתכ לקמן נסי קכ״ח ומנרנין לפניה יה ישנ נ י לקמן שס כמקימו יי •רסא יש נוה מיהו והו דחק שיוסי)( על לשון הנריימא לכמונ ומתפללין כורכן ויהי׳ ו״ל שלא מרן המתנללין אלא‬
‫כדרך שהס נשעת הוחק לכן יומי ניאה יוניני ס־סיו‪ -‬שכ נייכן שלטעמיה אויל דש״ל זהנוטלין שכר איני מחשנ שעת הדחק לכן צריכין להמפלל כורכן כל המפלה וכאן להרמנ״ם כמב וליה‬
‫לא ס״ל הגי • אלא שקשה דאינ ה יל לחלק הנא א׳ התם נין ע׳שין נשכי לעושי' בסעודה נענין מכלה שוין תפלה היפן מוין נונמ המיון ועיין מ״ש עיו נפרישה מ‪1‬ה וגם לקמן סי׳ קצ״א ־‪.‬‬
‫)ג ‪ I‬והטוב העינין עשה נלע ר די״ל שלאחר שמכלל שיחן לכל א' ואי כו• גונםתו ולנל גוויה יל־ מחסורה ההז חימר וסטונ נעינין עשה מפני שידוע שהפרנשה שהש״י מוציא לכריות־׳‬
‫א•‪ •::‬נשוה לוה ננחת ולוה ננעי ׳!ה מד ן יוה עכ־ לו וכיו״ה ועיין אימי יהטינ בעיניך עשה רק שתהיה לכל מחד ‪7‬י מחסורו ופרנסתו וק״ל • א״נ ייל פ״ד שאמר ההיא‬
‫חסיל לאחר תפלתו שניקש צורכו לנו ועמו ואמר ה‪:‬ה ינשייע ספליי תחינתי •הקשתי לפניך לפי אומו דעתי ואתה ברחמיך הלנים ידעת הטוה אשר היא הטונה נאמת ואותו תן לי הן‬
‫לרצי;• הן שלא ליציני ונתנו נעל חונמ הלבבית ודש והטוב נעינין עשה‪:‬‬
‫)ל[ ואינו צריך לגי ראשונית ־לא לגי אחרינות יאויי׳ השהית מהלן ולכשיגיע לבית• ניין להתפלל כעס אחרת ק׳ מאי קמ־ל דהא לעיל בסי׳ צ״ד נמנ נ״י ואפי׳ כשמתפלל כל התפלה‬
‫כשהיא מהלך שצריך לחזור ולהתפלל נשנא לניתו ו״ל דמ״ש פאן ולכשיגיע לביתו נ" לח קאי אדםמון ליה דהיינו ואומרה כשהוא מהלך לחול אלא קאי אפילו כשהתפלל המכלה‬ ‫י‬
‫לפי‬ ‫קצ ה מעומד וצריך לחזיר ילהתכלל כעס מחית‬
‫חרושי חגחוח‬
‫ק י א יליינ רודאי ירע יכינו הנמרא אלא דבננורא י* לפרש רהא דקאמי נשעושין נ־‪.‬נר; מתפללי; מעי! י״ח הייני מעין נל ברכה וברכה דע״ב לא פליג• רב ושמואל אלא א׳ נע•‬
‫מעין בל בוכה אי אי םגי בהביננו יקי״ל כשמואל רסני בדביננו כמו שנתבאי בראם חסיני; ‪*.‬לא בשעת הרחק אנל נני פועלים אפשר רמורה שמואל רצריכין להתפלל‬ ‫י‬
‫מעין נל ברבה • לנ; נתב רבינו בשם הרמב״ב וגם הפועלים מחפיילי; הבינגו ווהו שכחנ רבינו ואשעור שחושב שיעלים בשעת הדחק ר״ל ובמו דבשעת הדחק פני בהביננו‬
‫ה"‪ :‬טיל גני פועלים )מהרל׳יח( והפרישה הביא דבריו ובדרישה הסיב פניו ליישב נד״א ועיין בב״ה וט"! • ב טה שאינה פוחחת בכריך אפשר שטעמא בט״ש רניני לקמן בסמוך‬
‫גבי‬
 ‫צו‬ ‫ב׳ח‬ ‫אורה היים הלכות תפלה סי‬ ‫בי‬
‫ומ״ש יצייך לאומרה בלשון רבים שם אמר אניי לעולם לישתסין• איניש נפשיה ופי׳ הטיב נעינין עשה נראה מפירוש רש׳׳י דלפי שהולך במקום סכנת לסטים‬
‫יו״מ הי אלהיט שסילינט לשלים ומ׳ וטרש״י ופן ח״ו יהרגוהו בי יהא נענש על חטאתיו מתפלל יאומר רנש״ע עשה אתה לי‬ ‫נימייי"״‬
‫היני ״יי'‬
‫צינורא יייי‬
‫נהלי *״י־*‬
‫ייייי‬
‫הטוב בעיניך לייסרני על חטאתי ולא תמסרגי ביל לסטים וכמו שאמרו ישראל‬ ‫שמתוך שמתפלל אותה מלשון רניס תפלתו נשמעת‪:‬‬
‫‪ W'JM‬ומשמד שם)ל •( והיני מצלי לה רנ משלא אמל מעומל רנ ששת אמר בחמי ליפתח לפנמ יתי נתסלתס חטאנו עשה אתה לט ככל הטוב בעיניך אך‬
‫הצילני נא היום הוה עול נלפע״ל למלל‬ ‫אפילו מהלך רנ חםלאורנ‬
‫ששת הוו אזלי נאורחא קם רנ חסלא וקא עמך ישראל ברחמים בא״י שומע תפלה וצ״ל בלשון רבים ומעומד זה גיכ לפי שש!אל לפניו יתי שיק ללא‬
‫מצלי א״ל רנ ששת לשמעיה מאי קאעניל ואצ׳׳ל אותה אלאפעמ אחת ביומ)‪ 0‬אפילו אס ינוח בעיר באמצע יא' כלי פמסתיולבל גויה וגויה לי מחסורי‬
‫אמר אמינ יהטינ בעינך עפה לאם‬ ‫רנ חסלא א״ל קאו ומצלי א״ל אוקמןנמי‬
‫לפי שאינה אלא תפלה יראהנעיניך השונ לימן לי עושר ני אעשה‬ ‫ופירש״י היום ומה שאיגה פותתת בבתך ״י‬
‫פר‬
‫ואצלי מהיות טינ אל תקרי רע‬
‫היאיל ואני יטל להתפלל מעומל שהרי בעלמא שמתפלל להקכ״ת שיוליכנו לשלום ואינה כברכת הנהנין הטוב והישר בעיני ה׳ עם העושר עשה‬
‫מנורתי עומלמ לא אקרא רע להתפלל ולא כברכות שתקנו על שם המאורע אלא בקשת רחמים ומפני יאס איט ע‪1‬ב נעיטן פן אשבע ינחשסי‬
‫מהלךואע״פ שמיתר ינתמ הוי״ף יהרא״ש שיש בה אריכת דברים חותסין בה בברוך והר״מ מרוטגבורק ירם למי ישנחתי את ה׳ אל תתן לי אלא‬
‫נלי פרנסתי ימחםירי‪:‬‬
‫יא״צ לאומרה אלא פעם אחת‬ ‫ינלנרי רנ חסלא עליף טפי להא רנ כשהיה יוצא לדרך בבקר היה אומרה אחר י״ר כרי להסמיכה‬
‫ששת נמי קאי ומצלי יהסוס' נתני יקי״ל‬
‫נייס יני׳ מיהי ננל יים צריך‬ ‫ברב ששת ‪1‬מיה‪ 1‬נתוס׳ פסק נרנ מסלא לברכת טמל חסדים ותהיה ברכה סמוכה לחברתה ‪«0‬וי״ל אותה‬
‫יכן הרי״ף סי׳ לרב חסלא עליפא ליה טסי אחר שהחויק בדרך ני[ ואין לאומרה אלא א״כ יש לו לילך פרסה לימר אומה נשאיחזנלרך ללא ניש טועין‬
‫י^ר חגה נתנ נשם רבני צרפת להלכה אבל בפחות מפרסה לא יחתום בברוך ואם שכח מלאוםר׳ יאמר שאינן אומרים איתה ני אס נייס הראשון‬
‫נתחלמ יציאתם מטתם שהרי אפי׳ נשהיה‬ ‫ברב ששת ללא ענל רנ ששת עינלא‬
‫טיתיה ללנ חסלא משוס לסבר למי אותה כל זמן שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע תוך פרסה הסמוכה לעתי ללון נעירואח״נ נמלך לעמי חוצי‬
‫הלנתא אלא משים מטית טינ אל תקרי לעיר שרוצה ללון בה משם ואילך יאמר אותה בלא כרכה הגכנס לה צריך לחוור ולהתפלל אותה פעם‬
‫רע אנל מן הלין סגי ליה נמהלך ענ״ל לבית המדרש יתפלל שלא יארע תקלה על ירו ויאמר יר״מ ה׳ אחרת נמ״פ הנל מ ‪1‬מניאו נ״י ניש‬
‫וק לעמ הרשנ״א ‪1‬ל‪ /‬לאן הוי״ףמרא״ש אלהי ואלהי אבוהי שלא אכשל בדבר הלבה <‪ 0‬וישמחו בי חבירי נשהוא לן נעיר לצריך לחזור ולהתפלל‬
‫לא אמח לרנ חסלא עליף עפי אלא ושלא אומר על טהור טמא ועל טמא טהור ולא על המותר אסור טוס כשיצא מן העיר שלן נה יק ננל‬
‫יים ייים צריך להתפלל באשר חייב כתפלת‬ ‫נלאפשר ליה נגין שנני חמרתי ממתינים‬
‫לו יבעונלא לרנ חסלא ירנ ששת ומשום ולא על האסור מותר ולא יבשלו חבירי בדבר הלבה ואשטח בהן י״ח נבל יים!יום והוא מר פשוט לא היה‬
‫מהיות טינ אל סקרי רע ג אנל מן הלי! וביציאתו יודה ויאמר מודה אני לפניך ה׳ אלהי ששמת חלקי עס צריך לנסבו אלא להוציא מלעת הטועים‪:‬‬
‫יושבי בה״ם ולא שמת חלקי עם יושבי קרנות שאני משכים והם הנדר ח לנ״הוט׳שלא אנשל נמ׳‬ ‫םגי ליה כמהלך ינלרנ ששת‪:‬‬
‫הלנה וישמחו ניחניריושלא‬ ‫ד ח י " ה״ר יונה נפרק תפלת השמר משכימים אני משכים לד״ת והס משכימים לרבדים בטלים )‪ 0‬אני‬
‫נתפלת יוצא לררך נחלקו עמל והס עמלים אגי עמל ומקבל שכר והם עמלים ואיגןטקבליס אימר יטי נלל יפי׳ רש״י הרי שתים רעית‬ ‫‪-‬‬

‫שימאי על ילי שאגרום להם שיענפי‬ ‫המפרשים י״א שאם היה רטבא״צ לירל‬
‫ללא עליפא מתפלת י״ח לאמרינן ללא שכר אגי ‪ p‬והם רצים אגירץ לחיי עוה״כ והם רצים לבאר שחת‪ :‬עינ‪ .‬יי״מ יישמחי ני חנירי מילתי באגפי‬
‫נפשה היא ותרתי קאמר חלא שלא אכשל‬ ‫ויסמוך‬ ‫ירל וי״א שימנן לומר מתפלת י״ח לצריבה‬
‫נמר הלכה איעתחוקני שאיתר ננ״ה‬ ‫טינה חתר אמרי שלא יוד לט פאק לעתי‬
‫ממשנת עליי אנל נספלה יו שאינה צרינה טיגה נ״נ צריך לירל עניל יסנרא מרים הגוגים על פי לרט התורה על שישמחו בי חנירי על טוב שכלי ע״כ‪ .‬זק‬
‫ולא ינשלו חנרי נמר הלנה ואשמח נהם אינא לפרש נפני פירושי׳ לפי׳‪:‬‬ ‫ראשונה נראית ייתר‪:‬‬
‫ויסמוך‬ ‫ן א י ן צריך לימר איחה אלא פעם אחת נייס אפילו אם יטמ נעיר יטי נ״נ‬
‫‪,‬‬ ‫‪ .‬מליט נסימן פיו נשם הרימ ונתב עיל אבל אס לעחי ללק בעיר יאח״נ‬
‫נמלך ייצא ממנה לעמר חוצה לה אי לשינ לניתי צריך לחזור ולהתפלל איחה פעם אחרת )נ(‪ :‬ומד! שאינה ©תמת ננרוך פדי לפי שאיגה אלא תפלה‬
‫ז״ל הנלט נסימן פ״ו שאלי אל הר״מ ג״ע למה תפלת‬ ‫בעלמא וט׳ נ״נ התיםפית נפרק ע״פ)קל •( ‪ :‬והף׳׳מ מחטגנורק נשהיה ייצא ללרך ננקד יט׳‬
‫מתך והשינ שטא סומך אותה לעולם לאחל מן הנרנית הפותחת ננחך נגי! לאחת‬ ‫מרך חותמת ננחך הואיל יאיגה פיתחת‬
‫מאותן נרטת לאשר נתן לשטי נינה ע״נ וה״ר יונה נתנ נחש נרניס לטעמא משים לנל נרנה שנחקוחה היא סמוכה לתנרתהבשאומר א‪1‬תה נפט עצמה אומרה נמי‬
‫שטא כמקומה שחותמת ואינה פותחת ותפלת הלוך נמי טון שנתפלת י״ח נרטמ שומע תפלה סמינהלחנרתה ואם עכשי! אינה סמוכה לחנרתהלאחיישינןלהני ‪:‬‬
‫ו י ע ז לימר *תה אמר שהמייק נררך ואק לאמרה אא״צ ישלו לילך פרסה וט׳ נס״פ תפלת השמר )שם( אימת מצלי אמר רנ חסלא משעה שאחז נלרךועל נמה‬
‫אמר רנ חסלא על פרסה פירש׳* יעל נמה זמנה להחפלל על פרסה אנל לא לאחר שהלך פרסה ינה״ג מפרש על נמה ינקש לילך שיהא ציין להתפלל על‬
‫פרסה אפילו אין ל! לילך אלא מל פרסה אנל לרך פחית מפרסה א״צ להתפלל תפלה יי ינתנ הרא״ש ונראה פי׳ ה״ג עיקר אס וש לו עדיין ללנח הרנה למה לא‬
‫מרך אנל נשיש לי ללנת פפית מפרסה נקרונ לעיר לא היי מקים סבגה יא״צ לנרך ילד יינה נתנ שהפיחש מכון מא לעל נחה סי אחיזת הלרך להתפלל איתה‬
‫לנתחלה לאחר שיצא מן העיר נתיך הפרסה הראשינה יאס שנח ילא אחר איימ נסיך הדאשינה אומר אותה אח״נ על מה שיש לי ללנת נל זמן שרנמסט הררך על‬
‫שימקרנ למקום שהולך ורטט תפס עיקר נט׳ נה״ג ונמו שהסנים הרא״ש ילק נתכ שאין לאמרה אא״כ יש לי לילך פרסה וכן אם שכח מלאמרה יאמר איתה כל ומן‬
‫שלא הגיע תיך פרסה הסמינה לעיר שחצה ללי! ימשמע ליה לרטט להא ראמרינןנגמרא לעל נמה על פרסה לומר מפתות מפרסה לא היינו לומר אותה מרכה‬
‫אנל אם חצה לימר תפלה זו נלא נדכה הרשות טלי ונ״נ נכלבי סימן ס״ז ינתוךסרסה יתפלל ויחתים ולאחר פרסה יתפלל ילא יחתים יכיינ הגהיס מיימין נפ״י‬
‫מהלכות נינוס נשם סמ״ק‪:‬‬
‫ה״ר חצה שיש מקשים על פי׳ בהי!ג לנלרך פחות מפרסה א״צ להתפלל תפלה זו מלאמרק טרישלחי כל הלרנים נחזקת סכנה ותירץ לאפשר לההיא ליחשלמי‬
‫לא נקרונ לעיר מיידי אלא נהולך נלרך נין הנפרים שהנל הוא נתזקת סננה ‪:‬‬
‫ןהר״מב״ם לא הזכיר תפלת הלרך אלא שכתב נפ״י מסלכית ברטת שכשיצא מן העיר נשלים יאמר מילה אני לפניך ה׳ אלסי שהוצאתני מכרן זה לשלום וכשם‬
‫שהוצאתני לשלום נך תילינגי לשלים יתצפירני לשלום ותסמינגי לשלום יתצילני מנן> אויב ואירנ מרן ע״נ ייש לתמוה למה לא הוניר בה חתימה ונם‬
‫למה לא נתנ למצלי לה משאחו נלרך ער פרסה‪:‬‬
‫‪VI‬כיפ לנה״מ יתפלל שלא תארע תקלה מל ידו דאמר ידמ וט׳ וביציאתו יילה ייאמר מידה אגי לפניך וט׳ שם ונתנ מינו הגליל מהריי אטהנ זיל תלמילי די‬
‫פירשו ואל ינשלו חנירי נמר הלנה ואשמחנהם כלומר היה מתפלל שלא ינשלו החנרים וימשוך מזה רעה שיהאשממ משלונם יהיה מ־אה שהיל״ל מהם ילפי‬
‫מראה טה מתפלל שיטה לי שמחה וגילה נהם שהתורה היא שמחה לעוסקים נה‪:‬‬
‫ויו ד מה שאיחר אני רץ!הם רצים יטי • נחנ ה״ר יינה יא״ת למה מצרך לחוור זה והלא הוא ננלל מה שאמר תחלה אגי עמל ומקנל שנר יהם עמלים יאיגם‬
‫* מקנלים שנר י״ל שהיא לבר בפני עצמו יר״ל נשאני ריאה שעינרים הימים יהומנים אני מרגיש נעצמי שאני רץ ננל יום ימתקרנ למיתה ומפני זס אני מטן‬
‫צילה ללרן נלי שאינה לחיי העילם הנא אנל הם אינם מרגישים נחיתתם נלל ואינם מטניס צילה ללרנם ‪:‬‬
‫תפלת הלרך ותפלה הנננס לנ״ה ומלאת יציאתו מנייה טו ראויים לינתונ לקק כסימן דל ט מעין אמןם תפלות)הוראות הם ולא נתנם רטט נאן אלא‬
‫י לפי שהם נפרק תפלח השחר נמו ששאר מרים שנסימן זה הם באותו פרק ותפלת היוצא מן הנרן יהנמס לנרך שהם בפרק הרואה נמנם‬
‫זיממך‬ ‫רטט נסימן דל‪:‬‬
‫דרכי משה‬
‫)ג( וכ״ה בהגהות ‪ao‬״‪: p‬‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫]ה[ ל פ י שאינה אצא תפלה בעלמא נו׳ ולא מ ו נ ה שמיןנו פ״ש המאווע נו׳ וגואה וירש‬ ‫הומניפ ונמנ יהויא וו״ל סניננו ואפ״ה מומו ומש״ס מסיק וניט דצ״לדמחשנ לשועלים‬
‫אלא בונת הוואס הוא טעם גם נן ליס‬ ‫דאינה שס‪:‬‬ ‫לעי^נסי׳ ו׳ גני אלסי גשמה‬
‫ועיין מ״ש‬ ‫וא״ב‬ ‫ווסא‬
‫נתיישנו‬ ‫י״ה ווי‬
‫קצ״א לא‬ ‫כמעין סיי‬ ‫שעוויתי שלא‬
‫עיומלקמן‬ ‫קושיותמעי! י״ח‬
‫נעינישיהי׳ האי‬
‫לוחיז ועוושאד‬
‫וה לפוש‬
‫ימיווזאצא‬
‫־‬ ‫עכ״ללסתום‬ ‫כשמת‪.‬םוחק‬
‫לגמוי‬ ‫צא ה״צ‬
‫ש ומ״ש וביגו ואק לו לחומו אא״נ יש לו לילן פוסה ל״כ נה״ג והוא״ש ונתב סדי רל שיש‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫לקמחויותא גופיושתי נווישה ועיין מיש עוו מיס לקמן נסי קציא ‪:‬‬
‫מקשי׳ על נס״ג וכתכ ונוון פתות מפיסה לדצ להתפלל תפלה זו מאמויק ניוושלמי‬ ‫)ז( אפי׳ אס ינוח נעיו נאמצע היום נ״נ נלנו נסי' פ״‪ 1‬נשם התוס' וכמנ עוו אנל אם‬
‫נל הווכים נסוקת סכנה ותיון ואפשר וההיא וירושלמי לא נהוונ לעיו מ״וי אצא מולן נוון‬ ‫דעתי ללק נעיו ואש״נ נמלן ויצא ממנס לענוו ממנה מיצה לה או *!וכ לניעו‬
‫נק סמוים שהנל הוא נשיקת ססננה ענ״ל וםניאו נ״י ל׳ יעיל נים וי״ט שגתנ ינינו והסיא‬ ‫צוין למזור ולהתפלל אותה פעםאפות ענ״ל משמע ומנ״ש אם לן‪ .‬נווןנאושפיוא כלילה שצוע‬
‫ויוושצמי ואמוו נל הווכיס כחוקת ס מ ס לא אמוו לעניןצוינין לסודות נ״א לענין תפלת סוון‬ ‫להזיל ולאומוס ביים‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫)ח( ןי״ל אומה אמו שהחזיק בורן גם הו״מ שסיה סומנה ליהי וצק סייגו נשסיס מתפלל‬
‫שלעניןתפלת הוון נל הוובי׳ נ ח מ ת הספנם וצוין צאוממ ציל גינ ול״ו אמוו יכחיש באן ולנאווס‬
‫אלא י‬
‫שלעגין נובה משולקיס‪:‬‬ ‫צדןלאומוואל'‬
‫ולעול׳ צוין לאומוו‬ ‫מ ו ן ווה שנתנ ונינו בשםיס יוצא מהרים לוון ננוקו ומשמע ל׳ מתון ונוי‬
‫נואסולעניןלאומוו בלא בונה נל מונים שוים ולעול׳‬
‫על‬ ‫וטנו שגם מהויס ם״ל שא״צ להיות פומממ ג נ ו ן מנועם ש&מנ לניט למי יה ומ״מ כשהיה‬
‫יומו לוון היה סימנה ו » י ‪w‬׳‪ q‬טפי ווהו דומה לנונת אלהי גשמה ולעיל ואף שנמנ‬
‫לשינו ואינה נוינה להתחיל ננדון נ»*ש נסי׳ ו׳ ומ״מ חזו לנתונ נגרם מ״י גשם הוא״ש דסמשנים קודם עלות סשחו יגון עגלי׳ ואשו יצר ואלהי נשמה וס*פ כיח וימל לס מון לבונה סני‬
‫‪, .....‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫—‬ ‫י‪-‬‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫—^ ‪ -‬׳ * •‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫עוי« טעיונו^‪ - -‬־‬
‫הצלת הוון‬
‫_‬ ‫‪,‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪. ,‬״ ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬הפותתתננו _ ‪,‬‬
‫סיום היה׳סומנה לאמות בגון נונת אשר יצר והטלת צוכיו לאסו שהמויק מ ו ן או שאנל פוי וכיון אתויו וסמן תפצע הוון לאומם נובה ומ״ש סמיכה לנותן לשנוי נינס או לכונס‬
‫*ומנה ^ ו י או אשו <צו ונוומה ליה וק״ל‪) :‬ט( וישטחו ני סנוי עימדי הוי שמיס ועומ שאגוום להם עונש ‪ <"s‬אנל שמעתי פי' אחו וישמשו נו׳ מצמא באנשי נפשיס היא תנוס שאומו‬
‫ו נ ו טוב והגון עי שישמשו ני שנוי על טוב שנלי ‪:‬‬
‫)י( אני עמל וסם עמלים »' נמנ הו׳״ו יונס וא״ת למה הוצת לחייו וס והלא הוא ננלל מ״ש תתלה אני עמל ומקבל שנו והס עמלים ואינם מקבלים פנו • ר*ל שהוא ונר נפנ< תצפו‬
‫ור״ל נשאני מאס שעובויס הימים והומניס אני מוגיש נעצתי שאני ‪ p‬ננל יום להעהונ לשימס ספני וס אני מבין ציום לוון נדי שאונה לאיי יאוס״ב אנל הס אינם‬
‫•מוגישיס במיתתם נלל יאיגם מנינים ציוה לוונם!‬
‫אינו‬
‫חדושי מ ד י ח‬
 ‫ב״י‬ ‫אורה היים הלכות תפלה סיא סיב‬ ‫ב״ח‬
‫גאולה לתפלה שלא יפסיק ט נ י ה ס כלל דהעיד ר׳ יוסף בן‬ ‫היא ויחייך‬
‫גאולה לתפל' כיי פ״ק מ ר כ ו ת ו‪,‬דף ד׳ ולן‪ .‬טי( ייושלמי וטי‬ ‫היא ויסבור‬
‫״ י אליקיס וכו׳ נפ״ק לכרכית )ט ‪ (:‬יגתכאי בסי' נ״ח להא‬ ‫‪ I‬עד אף הוא מפליג כל זה בירושלמי לפיק דורכות )רף כי(‬ ‫‪I‬‬
‫ומניאו רש״י)דף ל ( וז״ל הירושלמי תכף לגאולה תפלה לנתיב יהיו לרנין אמרי לא־כו ניזוק כל אותו היום הייכו כשקורא קיש מעט קולס הנץ החמה כדי שיסיים‬
‫סי מה כתיב בתריה יענך ה' ביום צרה ‪1‬מ‪:‬־ש רגיט דיהיו לרצון עד וגואלי הוא אותה וברכותיה כוותיקין ע ם הנן החמה ויסמוך לה התפלה מיד ב מ ן החמה ‪:‬‬
‫ןי^די דיני סמיטת גאולה לתפלה נתבארו‬ ‫תפלה‬
‫י‬ ‫הוא‬
‫ביום צרה ־ י '‬
‫גאולה רפנך ״ה׳ ־ " ~‬
‫י׳״י י‪:‬‬
‫י״י׳ ם״ו‬
‫גסי׳‬ ‫ו י ס מ י ן ־ ג א ו ל ה ל ת פ ל ה ש ל א יפסיק ביניהם כ ל ל ר ה ע י ר‬ ‫ד‬ ‫וחהרש״ל קשיא ליה חישק ליה דבהאי קרא‬ ‫א‬

‫תכף לגאולה יכו' בפ״ק‬ ‫ירושלמי‬

‫י רבי יוסף כן א י י ק י ם נישום ק ה ל א קדישא ר כ י ר ו ש ל י ם‬
‫כתיב תחייהו יהיו לרצון אמרי סי הוא תפלה‬
‫דברנות‪:‬‬ ‫דאיתא בפיק)דף טי( דתקינו רבנן למיתי‬
‫בהגהות אשיח פ״ק דברכות‬ ‫יהיו לרצון במפלה בסוף י״ח כרכות הואיל כ ל ה ס ו מ ך ג א ו ל ה ל ת פ ל ה יא( אינו ניזוק כ ל א ו ת ו היום ירושלמי‬
‫ודתוד‬
‫דנשנח א״צ לסמוך נאולה‬ ‫ת ב ף ל ג א ו ל ה ת פ ל ה ש נ א מ ר יהיו לרצון א מ ר י פי והגיון לבי ל פ נ י ך‬
‫ואמרו דוד לאחר י״ת פרשיות והי צירי‬
‫לתפלה הואיל דנפקא לן מיענך ה' ביום‬ ‫נ‬
‫יניאלי היא גאולה ולפיכך סי׳ הוא זכרוני‬
‫ה׳ צויי וגואלי היינו ג א ו ל ה < ( ו ס מ י ך ליה י ע נ ך ה׳ כיום צרה היינו‬
‫צרה דכתיב בתריה יהיו לרצון אחרי פי‬ ‫לנרכה דאין ה״ג דכך הוא הפי' בהאי ת פ ל ה א"־ אמי כ ל כ י שאינו ס ו מ ך ג א ו ל ה ל ת פ ל ה ל מ ה ה ו א ר ו מ ה‬
‫ובשנת לאי יום צרה הוא ע״כ ואין דבריו‬ ‫קרא ‪1‬לא נפסא לן מקרא דיענך ה׳ ט ו ס‬
‫נראין דההוא קרא סמך בעלמא ובלאו‬ ‫ל א ו ה ב ו ש ל כ ל ך ש ב א ו ד פ ק ע ל פ ת ה ו ש ל מ ל ך יצא ה מ ל ך ל י ר ע‬
‫צרה אלא שאיט ניזוק כל אותו הייס כעדותו‬
‫ההוא קרא צריך לסמוך גאולה לתפלה‬ ‫של ר׳ יוסף גן אליקוםוה״פ הירושלמי תכף ר ה הוא מ ב ק ש ומצאו שהפליג א ף הוא מ פ ל י ג א ב ל אמן א ח ר ג א ל‬
‫ועוד דתפלת שבת במקום תפלת תיל‬ ‫לגאולה תפל׳ דכתיכ יהיו לרצון אמרי פי י ש ר א ל ל א הוי ה פ ס ק ורצוה לענותו כיון ש ה ו א א ח ר סיום ב ר כ ו ת‬
‫דענייה בעת צרה היא )א( י‬ ‫יגימר דכתיכיתרוייהו גאולה ותפלה בהאי ש ל קיש ויש נוהגי; ל ו מ י ק ו ר ם פסוקים כגון ש ו מ ע ת פ ל ה ע ד י ך כ ל‬
‫קרא מה כתיכ כתריה שיהיה שכרי היינו כ ש ר יבואו כי שש ה׳ א ק י א הכו ג ו ד ל לאלהינו ואין ל א ו מ ר ם דהוי א ^ ו ך אמן אחר גאל ישראל לא הוי‬
‫הפסק ימצוה לענותו וכו׳גתכאי‬ ‫שלא יהא ניזיק נ ל איתיהייס יזהו יענך ה׳‬
‫בחס צרה ומה״ט כתב האיר זריע דגשנת ה פ ס ק א כ ל ה' ש פ ת י ת פ ת ח ופי יגיד ת ה ל ת ך ל א הוי ה פ ס ק ד א מ ר כסימן ס״י שפשט המנהג ע״ס הזוהר שלא‬
‫א״צ לסמוך גאולה לתפלה כדאיתא נהגהת רבי יוהנ; ב ת ה י ל ה ה ו א א ו מ ר ה׳ שפתי ת פ ת ח ו א ב י ו ן ד ת ק נ ו ה ו לענות אמן בין גאולה לתפלה ושם נתבאר‬
‫אשיר״י פ״ק משוס דכשבת לאו יוס צרה רבנן כתפייה כ ג א ו ל ה א ר י כ ת א ר פ י א וד( א י ל ב מ ו ס ף ו מ נ ח ה א ם ג״כ אם יכול להפסיק כדי להניח טלית‬
‫ותפילין)ג(‪ :‬ןי^ן נוהגים לומר קידס‬ ‫ירצה ל ו מ ר פסוקים י א מ ר ‪:‬‬ ‫הוא ונקרא משמע דיהא סומך גאולה‬
‫שומע תכלה וכו׳‬ ‫פסוקים מ י ן‬ ‫לתפילה כדי שיהא ניצול באותו יוס מכל‬
‫נביאים‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫זקנים‬ ‫ק״כ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫בפ׳ב‬
‫ואין לאמרם דהוי הפסק כ״כ ההגהות‬
‫ומ( ת ק נ ו י׳ ח כ ר כ ו ת ע ל ה ס ד ר ו א מ ר רב יהודה א ל מיימוגיות בפ״ב מה״ת וכן כתב המרדכי‬
‫?י גרסעז‬
‫צרה והיינו מדלא קאתר דוד כלשין‬
‫תפלה ענני ה' ביום צרה שגנני וגוי אלא‬
‫אדלעיל קאי שאמר יהיו לרצון אמרי סי י ש א ל א ר ם צרכיו ל א ב ש ל ה י־אשונות ו ל א בג׳ א ח ר ו נ ו ת א ל א פ״ק דברנית ופשוט הוא ודקדק רכיט‬
‫לכתוב אכל במוסף ובמנחה אס ירצה לומר‬ ‫וגוי אמר דוד הוהר שתהא סומך‬
‫גאולה לחסלה כי אז אגכי מנטיתך ב א מ צ ע י ו ת דאמי־ י כ י ח נ י נ א ג ר א ש ו נ ו ת ל מ ה הן רומי; לעבר פסוקים יאמר כלומר אבל בערכית לא‬
‫מסני שגם בערבית מצוה לסמוך גאולה‬ ‫שמסדר‬
‫שיענך ה' כיוס צרה ישגבך שם אלהי יעקב‬
‫לתפלה ונ״נ הכלנו בשם הי״מ וכן משמע מדברי התיס׳ בפיק דברנות ‪:‬‬ ‫והשתי משמע כי עיקר חיוב דסמיכת גאולה לתפלה אינה אלא נשכיל הנשחה‬
‫ה׳ שפתי תפתח לא הוי הפסק דא״ריוחנן נחחלה הוא אומרה׳ בפתי‬ ‫זו דאל״כ לאיוה צורךהיתה הבטחה זו כבר אצו מובטחים על ם כ י ודיל על כל איי"‬
‫״ י תפתת וכוי נפ״ק דנרכו' )ט ‪ (.:‬וכתנ ס'ר יונה פירוש יה הפסוק דנוק‬ ‫מצוה אלא בא להורות דנשבת אינ לסמיך כיין זליכא ניה אלא יזי‪:‬׳ אי! מהגין‬
‫כן אלא כדעת כל הסיסקיס דאין חליק בין חיל לשנת עב'ד אעש״י שאי; יה לשונו עש הפסוק שאחריו שאומר כי לא תחפון זנח ואתנה וגוי ואמר אותו דוד כשהיה‬
‫אכן דעת רכיט אינו כן אלא צורי וגואלי היא ואילה ויענך ה׳ כיוס ציה היא תפלה מתפלל על חטא בת שבע שחטא נו במזיד ועל המזיד אין מביאי; קרכןועיכ‬
‫דכעינן גאולה קמי תפלה ולא חפלה קמי נאולה חיהו אין יה כ״נ קשה דאינו היה תתפלל לבורא תסייעני שאוכל לכוון כתפלתי ולספר מהללך כדי שתהיה‬
‫אלא רמז ואסמכתא בעלמא כיון דתקגוהו רבנן בתפלה כתפלה אייכת׳ דמי מייל‪ :‬הפלתי מקובלת שכיון שלא תחפון זנת על סמויד תהיה תפלתי כפרה כמקוס קרבן‬
‫בסיכדמגלה )דף י״י( ופרש יי על הסדר כמשכט המקראית ועכשיו נ״כ שאין לנו כ״הואיןאנחט מקריכים קרבנות אנו אומרים אותי על אותו ענק‬ ‫מיי• ו ד ח י ו?‬
‫י וכדיליף לקמן עכיל כליחי שסדרו הירכית ז• אחי זי על שתהא תפלתני מקובלת ורצייה במקום ונח וקרבן ומפני שנתקן על מנין התכלה‬ ‫‪"* I‬‬
‫אמר! דכתפלה אריכתא דמיא עכיל ונראה מדכריו שיש לגרוס כתפלה אריכתא‬
‫סי המקראית שתילי; אותנו שיהיי הברכות סלוייס נדרך יה ילא נדרך אחר ונכי י‬
‫דתיא וכן גירסת ספרים שלנו ורבינו שכתכ כגאולה אריכתא לא דק ‪:‬‬ ‫כתב על סי אנדה משכילי הלקט משמע דה'ק דמעולס היי סדירין ייח ניכית מסי‬
‫^ ר ‪ /‬י ככתבי מה״ר ישראל סי' ק״י התין כשמתחיל י״ח בקול ר ם נראה סיש לו‬ ‫אבותינו ושכתיס וחזיי ותיקני איחס על כ׳ הסדי שהיו מהודיין מעולס ‪:‬‬
‫ל ח ז ו ר ולימד ה' שפתי אבל שומע תפלה הואיל יכבד אמר קודם תפלתו א״צ‬ ‫—‬
‫רב יהודה אל ישאל אדס צרכיו וכי' דאחר ר' חנינא יכו' כך צ׳ל דאתי‬ ‫ןאחך‬
‫לחזוי ולומר אפילו במנחה ומוסף מסתמא ה״ה שחרית וערבית שלא אמרו תחלה‬ ‫ר״ה דקא יהינ טפמא מפני מה אל ישאל צרכיו אלא נאחצעית משיס‬
‫קודם תפלת עצמו דלא מפלגינן ‪:‬‬ ‫דא״ר חנינא ג׳ ראשונות וט׳ וה״א בגמרא כסשרי' שבידינו דא״ר חנינא ‪:‬‬
‫מתפללי!‪f‬‬
‫צבור ‪j j ' j w‬‬
‫מצא ‪njj‬‬ ‫קיש אם‬
‫‪njjj w‬‬ ‫קודםנ ן‪muJ‬ז‪u‬‬
‫השחרב ‪7‬‬
‫תפלת ז ע‬
‫להתפלל‪< j‬‬ ‫׳* כתשובה‬
‫‪j ' J i ' j ? vviw.1‬‬ ‫‪:‬רשנ״א‬ ‫‪D.^^J^V‬‬ ‫ופירש‬
‫*" כדי שיתפלל ע ם הצנור כמו שאמר רבינו האי בתפלח הערב אומר אני‬
‫שלא אמר הגאון אלא בתפלת העדי הואיל יהיא רשית אכל ישחר מיסחך גאולה לתפלה טפי עדיף וכן נהנו בכל ישראל ע״כ ‪:‬‬
‫< י י‬
‫י ל ^ ' ־ י ‪ ^IHD‬כשכלי הלהט‬ ‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫מ ג י‬ ‫ג‬
‫' היא י ייר ‪-‬‬ ‫ס‬ ‫ג‬ ‫ה ג י ה‬ ‫<‬ ‫צ‬ ‫‪m0‬‬
‫^ " ‪ V p Q‬בפ״ק דמנילה תניא קיכ זקניס וכו׳ כך מצאתי ׳;נירם' בכפיי יני'‬
‫ג י ס י נ‬
‫ר‬
‫—‬
‫כנסת הגדולה‬ ‫‪ I‬מצאתי אגדה מאי על הסדר זה ס ד י עילם שכך חצינו ׳'ח ניכית של תפלה מעולם הוו מתוקנות זו אחר וו כיון שנאו אנשי‬ ‫‪I‬‬
‫כללום ותקנום כסדרן כשניצל אנרהס מאור כשדים סהחו מלאני השית ואחרו מג; אביהם • כשנעקד יצחק אתרו מחיה המתים • כשבא יעקב יפגע בשערי‬
‫רחמים והקדיש שמי של הקכ'ה אחיו האל הקדוש כשלמי גנייאל י‪ .‬ת יוסף מ' לשין אחרו חינן הדעת • כשעשה ראובן מעשה בלהה ונקנבה עליו מיתה ושב בתשובה‬
‫וחיהדכתיכ יחי ראוכן ואל ימית אחרו הריצה בתשונה כשעשה יהודה מעשה ת מ י ואתר הוציאוה יתשיף ואמר צדקה ממנייונסלח לו איחו עון אמרו חנון המרבה לסלוח •‬
‫כשאמר הקב״ה כמצרים לישראל וגאלתי אתכס אחיו גואל ישיאל‪ .‬נשריכא רפאל אי! אנרהס אחרו ריפח חולי • כשזרע יצחק ומצא ק' שעריס אמרו מנרך השציס כשנא‬
‫יעקכ למצרים ונתקנצו השבטים עס יוסף א מ ה ייקק גדחי עמי ישיאל‪ .‬כשאחי הקי״ה למשה ואלה המשפטים אמרו מלך אוהב צדקה ומשפט • כששכעו המצרים ביס סיף‬
‫אמרו שובר אויבים ומכציע ודיש כשאמר הקניה ליעקב ויוסף ישיח ידו על עיניך ויטח על דנרי ואחינ נתקיים אמרו משען וחנטח לצדיקים • כשמה שלמה נייה אמרו בונה‬
‫ירושלים • כשעברו ישראל ניס סוף יאמרו שירה אייו מצמיח קין ישיעק • כשנאנחו ישראל ויזעקו ישמע ה' נאקתם כדכתינ וישמע אלהיס את נאקתם א מ ת שומע חסלה‬
‫)כשירדה שכינה במשכן אמרו המחזיי שכינתו • כשהכניס שלמה האיון לפני ולפנים ונענה נתן הודאה ושבח אמרו הטוכ שמך ולך נאה להודות • כשנכנסו ישראל לארץ‬
‫ונתקיים להם ונתתי שלים באין אחיי המביך את עמי ישיאל נשלוס ע״נ • ונסכר איח כתובה אגדה זי יותר באורך וכתנ שס שהמחזיר שכינתו לצוק אמרו כשחירה‬
‫‪:‬‬ ‫ש ג י‬
‫ו י א ר י ך ר נ יהודה אל ישאל אדס ציכיו לא נגי ראשונות וטי בס״ס אין עומדין)לד • ( ‪:‬‬ ‫שכינה מ י ת‬
‫ומ״ש‬
‫דרכי משה‬
‫‪1‬‬
‫ת י א ויא( אבל בבלבו כהב כדברי איו וכ; נ׳טסע בטיר•'• ד\בוה י ט ובהב עם וביים צ־יך לפשמך לנ״ע ונראה הטעם הואיל ואותו היום של ׳"ט נשאופעסיכ הוא יום צרה‬
‫םומכין אף בי״ט לאפיקי שבה דלעילה א־‪:‬ו יו‪ :‬ד ה י^ע‪.‬׳; י׳‪.‬׳ ש ח נ ל רורא׳ להפשיק בשבי‪ .‬ברברים בטלים או בדומה לוו אפור בדברי ב׳יי אבל בדברים הצריכיכ יש לכמון‬
‫‪1‬‬
‫אדנרי א"! ‪) :‬נ( כהב הרשב״א בהשויה פיי; ר צ ‪ :‬ניה •ג‪.‬והני‪ 6‬בל‪-‬ל ר״ת ‪ -‬ס ב י ׳ ! ש ק בק קדיש לתפיית ערבית ר״ח אין בו סשוש הפסק וכדאמרינן לנדבות מ ‪ (:‬טול ברון ׳ א‬
‫הוי הפםק בבעירה ובייש ;י‪ ,‬שהוא צורך תפיי ממט שלא •ט ר ויי א יזכירו מעיי היאור׳‪,‬׳ בתפלה ‪ .‬ופיק הזי מאי עסא רבר וכ; גוהגין נניימ ולא מיחה ארם בדבר עב ל‬
‫‪1‬‬
‫ילפ״ונראהדאף בחפלח שחרית •נול להפסיק באלה מאתר שהוא גייך ״ ה אסנש נ י בתב לקש; סימן קי״ד ראםור לש״ץ להכריז םשיב הרוח בתפלה יוצר אור משוס הפסק ולבן‬
‫אי; מתחילי; ער מוסף דייכל ש״ץ להכרי! כדלקמן ביפן קי״ד ‪:‬‬
‫אבל‬
‫פרישה‬
‫נ ־ ש נ ע ש ח ט א נ ס ו י י ו ע ל ה מ ו י ד א י ן מ נ י א ק ק ר נ ן י ע י כ ה י ה מ ת פ ל ל ל כ ו י א ת ם י י ע נ י שאוכל‬ ‫קיא וא( א י נ ן ניזיק כ ל א־ת‪ ,‬ה ״ כ ע י י ן נ ס י נ י ת ו ש ם נ ת ב א ר ד ה א ל א ינ• ניזוק כצ‬ ‫סי׳‬
‫ל כ ״ ן נ ח פ ל ח י ו ל ס פ י מ ה ל ל ך נ ד י ש ת ה ׳ מ פ ל ת ׳ מ ק ו ב ל ת שכיון שלא פ מ פ ו ן ו נ ח ע ל י ס ד י‬ ‫יי י ר כ ב ק ־ י ה קיש מ ע ‪ -‬ק ר ם ה נ ן ה » י ה נ ־ י ש י ש ״ ס‬ ‫א ו מ ו היום נ י‬
‫ת ? י ה ת פ ל ת ־ כ פ י ה נ מ ק ו ס ק י נ ן ועכשיו נ ״ כ שחין ל נ ו נ ״ ה ואין א כ מ נ י מ ק י י ב י ם א נ ו ח י מ ר ׳ '‬ ‫א ו ת ׳ פ ס נרכיתי׳ נ ר ת י ק י ן ע ם ה נ ץ ה ח י ם ‪,‬״סמול ל ה ה ת פ ל ״ ד ע ם ה ״ ן ה ־ ׳‬
‫ע ל א ו ת ו ע נ ק ש ת ה א ת פ ל ת י נ ו מ ק ו פ ל ת לי־צון נ מ ק ו ם ו נ ח יקרגן מ פ נ י ש נ ת ק ן ע ל מ נ י ן ה ת ב ל ה‬ ‫י ו נ ה ו ה ט ע ם מ ח י ן ש ה ו י י ר ה ג א י ל י ‪ .‬א י ן כ ר ה א ת נ ס ב י מ ע נ י י ם ו י ה ‪ :‬ל ל י ל ז ח ׳ י ‪• :‬ן נ ת ‪,:‬‬
‫‪,‬‬
‫א י ד ו ד כ ת פ ל ה א ר י כ ע ׳ ד מ י א ע כ ״ ל ו נ ר א ה מ ד ב ר י ו שיש ל ג י ו ס כ ת פ ל ה א ו י כ ת א ד מ י ת וכן ג י ־ ם מ‬ ‫ל ב ב ו נ ע נ ו ק מ י ה מ ר י ה ו י ק נ ל ת פ ל ת ו •אפי לה״ מ א ס ״ דבעיהן נ ״ נ י ג ב י א נ ״ י ו ג ם כיןיכת‬
‫ה ם כ ר י ס שלנו ו י ב י נ ו ש כ ת נ כ ג א ‪ -‬ל ה א י י כ ת א ל ח ד ק ו נ ־ א ה ט ע ו ת ז ה נ ס ש ן יזמ׳יש ש ם ל ג ס י‬ ‫ל " הזחה‬ ‫םייו‬ ‫השעה ל י ״ נ‬
‫ג י י ע ל השכיבנו ל מ ה א ו מ ר י ם ח י ת ו ה א ב מ י נ ן ת פ ל ה ם מ ו ן ל ג י נ ת ג ו א ל ישראל ש ל פ נ י ה‬ ‫ל י ה י ע נ ן יי׳ ו ג ו ׳ ו ת י מ ה ח ת • נ ‪ -‬י ן ל ס ״ י כ ת י ע נ ן י ' • ו ו ש ל ו א נ ר ו י י ר ח ח‬ ‫ונ( וסמיך‬
‫י מ ם י ק נ ״ ן ו ת ק י נ ה ! ר נ נ ן כ ג א ו ל ה א ר י כ ת א ד מ י א י ה ת ס שיין לומר כ ג א י ל ה מ ש י ס י ה ש נ י נ נ ׳‬ ‫״ י ו ג ם י ך א ו ל ח ג צ ת ח כ ם י ץ נ י נ ״ י י ס ת י כ ו ק צ י ה ח ה א • קר־ז ו‪ .‬יכיה ל נ ת י ב י ה ״ ל י נ ! ;‬
‫שייכם ל ג א י ל ה כ ת ש ל ק ס ן נ ס " רל״ו ועיין ב ג מ ר א ש ה ק ש ה ליוה א ו מ ר י ם פ ס י ק ו י ה י ‪ -‬ל ר נ ן‬ ‫א מ י י פי ו ה ג י ו ן ל נ י ל ח נ י ך ו ה י י נ י ת כ ל ה כ ל א ־ ת ת נ כ ר כ ו ת נ כ י ק י ן ‪ .‬ט ׳ ו ע ק י נ י י ן ו ‪ ^ -‬נ ן יי'‬
‫י י ־ " כי ל מ י ת פ צ ה ו ל א ק מ א ת פ ל ה כ ת ג ס א ל ה נ א מ ש ח ע ומשני מ ש ו ס ו ו ו ו נ מ ו מ ו ר ••ע א ח י ה‬ ‫ת פ ל ה ה י א ה א א י נ ו א ל א נ ר ב ה נ ע ל ח א ו נ י א ה בעיני ל ע ־ ק י ץ־ כ־! י ה ת י ם מ י כ ה י י ע נ ן י ג‬
‫י‬
‫ל ( א י ל ב ח ו ס ן ‪ .‬ו מ נ ת ה א ו מ ר י ׳ כוי א נ ל נ ע י מ ת ל א ייפנ׳ ש ג ס ב ע ר ב י ת ח צ ־ ה ל ש ח י ן‬ ‫מ ש ו ה ש ה נ ט י ח ו י ו ע ״ ה ש ־ ה א נ־ציל כ ל ה י ו ם ח נ ־ ה כ ל ח י ת א נ כ ק ו נ י ב ת ד‪ .-‬ג ו י ל ת ה א •‬
‫ג א י ל ס ל ת פ ל ה ו ק כ ת נ ה נ ל נ ו ב ש ם ה ר ״ מ וכן משמע מדברי ה ^ י ם ׳ נ פ ״ ק ד נ ־ נ ־ ת ‪-‬‬ ‫ק י א אין לאיי' ל מ י י נ ו ב ס מ י כ ה וק׳יל ע ״ ן מ ש כ ה ק ״ ש נ ׳ ל ״ י י ״ ! י ה ט נ ה ק ה א ״ ז ל נ ש כ ת‬
‫קיב ) א ( ח ק נ ן י ׳ ס ב י נ ו ת ע ל ה ס ד י נ מ כ י ש נ י ל י ה ל ק ט מ צ א ת י א ג ד ה מ א י ע ל‬ ‫סי‬ ‫א י צ חש ס ל ע י ק ר מ י י ב א מ ש י ם נ י י שינצל י כ ל צ י ה ו ש נ ת ל ת ו י י ם נ י ה א נ ל ת נ ־ ל א נ י ה ג י ן‬
‫ה ש ד ר ז ה ס ו ר ע ו ל ם ש נ ן ח צ י נ ו י ״ ת נ ד ב ו ת של ת פ ל ה מ ע י ל ם ה י ו‬ ‫ואני עיינתי ב ‪ :‬ק ד נ י כ ־ ת ש ח נ י א ר א י ה משם‬ ‫כן • ג ס שאי כ ם ק י ש ל א מלקו עכ״ל מהרש ל‬
‫ת ח ו ק נ ׳ ‪ 11‬א ת ר זו כ‪,‬־ן ש נ א ו אנשי כ נ ס ת ה ג ד ו ל ה כ ל ל ו ם ו ת ק נ ו ם נ ס י ר ם כשניצל א ב ר ה ם ת ת י ר‬ ‫ו ל ח מ צ א ת י כדבריו ו ל א י כ ו ל ת י ל ע מ ו ו ע ל ס י ן ‪ .‬ר ע ת י ונ־צ י נ ל י * " ה לייץ ח י ז • י נ י כ א למיל;־‪ .‬ח י י •‬
‫כשדים פ ת ח ו מ ל א כ י ה ש ר ת ו א ח ר ו מ ג ן א נ ר ה ס כ ש נ ע ק ד ' צ מ ק א מ ר ו מ ת י ה ה מ ת י ם כ ע נ ת י ע ק ב‬ ‫מ ה א י ק י א דיהיו ל י צ י ן ו ג ו מ י ל א ״ נ ה י ה ל־ ל ס ק ר י ם נ ק י א לשק ג א ל ה ! ח ח נ ל כ י י נ ת כ ל ה‬
‫ו נ ג ע ב ש ע ר י ר ת מ י ם ו ה ק ר ש שח־ של ה ק נ ״ ה א ח ר ו ה א ל ס ק ו ו ש כ ו ׳ ו כ ן מ כ ו ' נ ל י ח ב י כ ‪ ,‬מ‬ ‫ג ס נ ל ה ע נ י י ן ה מ ז ס ו ־ שלפני ה פ ס י ק ו י ה י ו לרצון ל א סיירי נ ־ י כ ל ה כייח נ ש נ ־ ! ה ו ל א ה ע ש‬
‫ע י ש וכ י ה ב י א ־ ו ה ג ה מ״ש ש מ ע י ל ס ה י ו מ מ י ק נ י ס ןו א מ ך וו ‪ .‬א י נ ו ר־ל שהיו מ ש י ר י ' וחי!‬ ‫נ מ ו ח ו ר ה ש ח י ס ח ם פ ד י ם כריל א ל ! נ י י ק שנשי!־‪ .‬ה י ז מ ו י כ ת י ב ש ג י א ‪ -‬י ״ •נין מ נ ם ת ר י ת‬
‫כ מ • שעכשיו ח ל א י ״ ל ותיו שלא נ ת ק נ ו נ פ ע ם א כ י א ס זיון א י ז ו ז ק ד נ י מ י אב־־םם פ ח י •‬ ‫נ ק נ י ג ס מ י ד י ם ששין ע נ י י ן •אין ו ס כ ל א י ל ה י ו ת ש ם ת כ נ ה עליו ו ע ש ב ג ח ־ ת י ־ ן א ס י ד ה א ׳‬
‫י ל א נ י ה ש י ת ו מ ח י ו מ ג ן ח נ י ה ס נ נ ג ח נ א ו אנשי כ נ ס ת ה ג ו ו ל ה ו מ ק נ ו ט ש ס מ ג ן א נ י ה ם •‬ ‫ל ק א מ ר י ה י ו ל י צ ו ן " מ ר י כי נ י נ ל לפרש ח ס ר י פי ש כ נ י א ח ר י ג ם נ י כ ל ל כ י ש א ״ י י כי ‪• " ' ' I‬‬
‫•כיח־ י צ ח ק א מ ר ו מ ״ ה מ ח י ה ה ס ת י ם כ נ ג ר ! ת ק נ י ה נ ־ ם ח מ ת י ה ה מ ת י ם וכן כולם ע ל מ ה‬ ‫א ס ״ נ שיהיו ל י צ ו ן ה ת פ ל ל ש י ה י ה ליצון א ס א י ר ש מ ן ל׳ א מ ״ נ ש י ה י ה י ע נ ן י" נ ״ ס נ י ה כ ןקיל‬
‫שנעשה מעילם ותן א מ י ומן נ א י ה מ ה ותקנו נ ג ל א ו ת ן ס נ ס י ס הי״ח ב ו כ ו ת ואיו ג כ ניזיתו‬ ‫ה י ׳ ׳ י י ו נ ה כי י ה ה כ ם ־ ק ל ב ו ק ע ם ה כ ס ־ ק‬ ‫‪.‬ן׳וי ‪. J‬׳‪\j v " v‬ן ׳‪.‬׳ ‪. . . .‬‬
‫~" ‪. w‬׳״ ‪ .‬י‪ j‬ע< ‪ n u l l j‬י‬ ‫"‬
‫ה מ ו ר ש א י מ ׳ ד ה מ ע ש י ם שנעשו מ י מ י ע ו ל ם לא נ ע ש ו ואייו נ א ן פ ן סדר הנדבות של ש מ י כ ה ע ש ר ה‬
‫• א ת נ ה וגן ‪,‬־איר א־תו ל ו ו נשהתכלל על ה ע א‬
‫ד ת ק נ ו ה ׳ ר ב נ ן ב מ פ ל ה כי׳ ו כ ת ב ה‬ ‫כיון‬ ‫‪W‬‬
‫י שאחריו ש א ו מ ר נ י ל א מ ח פ ץ ו נ ס ואי‬
 ‫צז‬ ‫אורה היים הלכות תפלה היב היג‬ ‫ב״י‬
‫כעל הלנית גמלות וט׳ וע״כ נהגו לומר קריכ״ז וט׳ הנה רטט‬ ‫ופירש‬
‫* יי‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ $‬ר כ י‬ ‫א ג‬
‫שפירשו נה״ג ור׳׳י ללוקא צרני יתיל אין לשאול נה‪ °‬ל‬ ‫ימ״ש‬
‫מניא ראיה ממ״שקרוני׳ץלצרנירנים שרו אלמא לאיתן גלולים שחקנו‬ ‫י*‬ ‫שרי נ״נ שם התיססות יהרא״ש נשם ר״ח ירטט האי ינ״כ התיש׳‬
‫נפייק לענולת נוננים;ח •( יהרשנ״א נתב נשם רניני האיי לגי אחחנית הן עצמן קרונ״ז נלין תקטהו ינמפך אחר לנרי הרא״ש נס״פ אין עומלין שהפליג נשנחו‬
‫שאלת צרני רנים נינהי ומיהו אעפינ ג׳ ראשומת לשבח הן אמורית ואין נהם מקום של ר״א הקליר שהיה תנא וגלול שנחרו ותקן את הקרוביין בגי ראשיטת אלמא‬
‫לצרט רנים שרי א״נ יפה המנהג לוחר‬ ‫תניעת צורך לא ליחיל ילא לצטר ולא‬
‫מהיגן לרבנן אטלי מ״ל זנרט לחיים שמסדר שבח לפני רבו אמצעיות למה הם רומים לעבר שמבקש קןינ״ז ינסיחןס׳׳ח השיג רטט על המגהג‬
‫נאמת ומ״ל זניר רחמיך נהילאה ואפילו‬
‫‪ £ J™ :‬־ ‪f t‬כסי׳ ‪J‬ם״ח ‪l‬ע״ש‪S ^ &:‬‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ש ק ב ל‬
‫? י‬ ‫י מ י ס‬ ‫ם‬
‫‪: £‬‬ ‫ל מ ה‬
‫?‪T‬‬ ‫ח״ל בחנוכה יפיריס נמי שעשית נסים‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫פ י ס‬

‫‪,‬‬ ‫לראשונים נן תעשה נסים לאחרונים יהימ‬

‫לא רגילי נמתינתא למימריגהי ונ״נ ג״נ שמשבחו והולך לו ופי בעל הלכות גדולות ובן ר״ת וליי דווקא מיג ‪ ,"•""Q‬ראשונה יטא אנו' תניא‬
‫מני! שאוחריס אנות‬ ‫‪I‬‬ ‫נשם נה״ג יאח״נ נתב דש מן הגאינים צרכי יחיד אין לשאול בהם אבל צרכי צבור שרי ר ה א כולהו‬
‫שהתירו גי צרני צביר ונן ודאי נראה אהרוגות צרכי רבים גינהו ועמ מה שהעבד מסדר שבחו של רבו יט׳ נפ״נ למגלה )לף י״ל( ונרא׳ לרטט‬
‫למ״ש מיעלה וינא לאמרינן נענולה תברט יבול לשאול צרכי צבור שזה שבח וכבוד לרב שרכים צריכין לו ה״ק למה שקנעי לנרנה ראשינה תהא‬
‫נאטת היא מלתניא מניין שאומרים אנות‬ ‫לחיים איתיה נמי נמםנת סופרים ענ׳׳ל •‬
‫ונ״נ ה״ר יונה לצרט צבור שואלי! וו״ל ועל כן נהגו לומר קרובץ כשלש ראשוגות ועוד שאומר יעלה ויכא וט׳ אלמא לסררן נך היא אגית תחלה‬
‫ואמ״נ גניחת יקלישית ימה ראו לימר‬ ‫בעבורה אלמא צרכי רבים ש ר י ‪:‬‬ ‫הרא״ש לא ישאל אלם צרניו פר״ת ור״ח‬
‫ללוקא נצרט יחיל אנל נצרבי צבור שרי ק י ברכח ראשונה והיא אבות הניא מנין שאומרים אבות שגא׳ ניצה אמר קלושה וט׳ נללקמן נסימן‬ ‫ג‬

‫)א( הבו לה׳ בני אלים ומנין שאומרים גבורות שגא' קט״י איכ נעל נרהך לנרנה ראשונה‬ ‫להא טלהו ג׳ אמחטת צרכי צמר נינהו‬
‫ועם מה שהענל חסלר שנחו של רנו ונו׳ הבו לה׳ כבוד ועוז ומנין שאומרים קדושות שנאמר הכו לה׳ כבוד‬
‫היא אמת ‪:‬‬
‫ופ‪1‬תחיב‪ 1‬נאלהי אנרהם וש׳ פיחש‬ ‫ומטעם וה נהגי לומר קריק נג׳ ראשונות‬
‫לא אחורנית תחלה‬ ‫ינן רני אלט!ר הקליל שהיה מא״י מקרית שמו ופותחים כאלהי אברהם דאמר ריש לקיש ואעשך ל מ י גדול‬
‫ספר ינימיי היי מקלטם ע״פ הראיה נל( זה שאומרים אלהי אברהם ואברכך זה שאומרים אלהי יצחק יעקכ ואחר נך יצחק!אח״נ אנרהם נח״ש‬
‫שהרי לא תיקן שוס קחק ליזם שני וי״א ואגדלה שמך זה שאומרים אלהי יעקב יכול יהיו חותמין בכולן הנמונ חכרתי את נריתי יעקנ וגו׳ אלא‬
‫שתנא הוא נלאמרינן נפסיקסא בל למיך ת״ל והיה ברכה ב ך חותמין ואין הותמין בכולן והיא פותחת פותחים נאנרהם נלאמר ריש לקיש וט׳‬
‫והיאפומתת וחותמת מרוך ומפני שטא‬
‫וחותמת בברוך מפגי שהיא ברכה ראשוגה והאחרות כולן הוו‬
‫רבי אלעור נ״ר שמעין קראו עליו לירי‬
‫נדנה ראשונה ואמרות נילןיכי' ננ״ל‪:‬‬ ‫מנל אנקת רובל להוה תנא קריק לרשן‬
‫ופייטן והוא בדקן קחק לאמלם נגי ברכה הסמוכה לחברתה הילבך אין פותחות בברוך ‪ W‬ואע״פשאין וד*ר!א נתחלת הברט׳ וסיפן אבל‬
‫‪ I‬נאמצעיתן יטל לשחות הריי‬ ‫ראשונות וע‪1‬ל שאט אומרים יעלה וינא מלבות בפתיחה י״א אלהי אברהם הוי כמו מלכות שאברהס המליך‬
‫יעל הנסים נג׳ אמרונותאלמא צרני צנ‪1‬ר אותו על כל העולם שהודיע מלכוהו ואלהותו לכל באי העולם אנוהנ הקשה מלנרי רטט שנתנ נאן‬
‫שאני ענ״ל וכ״כ הר״ן בריש פרק נתרא וי״א האל הגדול הגמר והנורא הוי כמו מלכות דלאו דוקא לשון‬
‫שהססותרים למ״ש נסי׳ קיט וכתכ תיס‬
‫על זס יב״י הקשה על תירוצו יסיי ‪prt‬‬ ‫לר״ה בשם הריץ גיאות לצרכי רבים שרי‬
‫הקישיאנשני יישיבים ואני אומר שאק כאן‬ ‫•‬ ‫ימפני נך נהגי נר״ה לומר זנתו ומי מלכות בעינן כדאמרינן בפ״ב רר״ה)לב ‪ (:‬שמע ישראל הוי מלכות‬
‫נמיך ינחנוכה ופיריםנן עפה עמט נסים וכשאומר ברוך אתה ישחה דתניא אלו ברכות ששוחין בהן כאבות קישי' ילא צריך תיריז ני הפשט נסי'‬
‫יפלא • ינ״נ גהגהות מיימון פ״ו נשם ת ח ל ה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות כסוף כל כרכה והנמשניס אחריהם הומ מבואר ונחר‬
‫ר״ת לצרני רנים שיאלים ומטעם זה וברבה מלמרין אותו שלא ישהה שלא יבואו לעקור תקנת חכמים למעיין נהם נחעט עיק ועייל נסי' ק״ט‬
‫לשם נתנתי מה נס״ל‪:‬‬
‫שלא יאמר כל אחר אשחה בכל מקום שארצה ונמצא שאין באז‬
‫נהגו לומר קרינץבג' ראשונית ינן הסנימי‬
‫הלנך אותם שטהגים לשחות‬ ‫רניט יוסף ירניני אליהו הזקן והקליד שהיה‬
‫ונז׳ צרינק לזקוף נשיגיע‬ ‫באמצעיתן‬ ‫אבל‬ ‫וסופן)ד(‬ ‫הברכות‬ ‫בתחילת‬ ‫ורוקא‬ ‫חכמים‬ ‫תקנת‬ ‫תנא זעליייש לסמיך ינן נהגי נל רבותינו‬
‫והתירו לומר זנרני ימי נמיך ירלא נה״ג יכול לשחות ‪ 00‬הילבך אותם שנוהגין לשחות בראש השנה וביה״כ לסוף הנרנה לאו חקא נסיף הנרנה‬
‫שנתנו לאית מרנג! שנהגו ללא למימר ב כשאומרים זכרגו ומי כמוך צריכין לזקוף כשיגיעו לפוף אלא ה״ה נתחלת הנרנה שלאחריה נמ״ש‬
‫תחלה ירוקאנתחלת הנרנות ‪1‬סיפן‪ .‬יאיית‬ ‫הברכה‬ ‫זכרט נר״ה אמנם על הקרינץ שנג'‬
‫כשטרע באמת נשאזמר זנחנו‬
‫זנרינו אמאי‬ ‫‪.,‬‬ ‫ראשונית נתב ר״ח ללאי שפיר'מבליירנינו‬
‫שמחה הביא מהא לאמרינן בסלר ‪ 3‬אוחר אבית וגניחת וקלושת השם יכילל צריך לזקיף בסיף הנרנה הלא דיני הכי היא שיהא שוחה כאבות תחלה וסוף יי״ל‬ ‫רכומ‬

‫מלניות עמהם אנל לא ידענו על אני סימני! שאט מפפיקין בין גבורות דצריך לזקיף מעט בסיף זנריט בדי שיהא נראה שחיזר וטרע משים חיונ שחייב‬ ‫מ ה‬
‫לשחות נסיף נרנת אנות ונך פי׳ בהגהות ש״ע‪:‬‬ ‫קחק)א(‪:‬‬
‫׳׳ח שהמנהג מנין שלא לומר ‪, .‬‬‫לקדושת השם ענ׳׳ל״ ‪.‬וכבר נתבאר גפימן ״‬
‫ס‬ ‫‪I M X‬‬ ‫‪ v‬״ ‪w‬‬
‫יפרש״י‬ ‫ה י י יין‪-‬ד ד! א ^ א א <א מנין שאימרים אנות יני׳ נרפ״נ למגל ‪, .‬‬ ‫‪ 1 3‬תתנ‬ ‫שינה‬ ‫ר‬
‫)יז •( זפירש״י הט לל הזניח לפניי את אילי האת הבי לה׳ נבוד שמי סיפיה לק‪-‬א נהדרת קדש ‪:‬‬ ‫‪I‬‬
‫י פ ו ת ח י י באלט אברהם דאמר ליל‪,‬אעשך לגוי גדול ונו׳)נפרק ע׳׳פיויז;‪ '•X‬רא^״פ שאק מלטת נפתיחתה י״א אלהי אנרהם היי כמי מלטת וט׳ כ״כ‬
‫י הגליל מבור והנורא היי נמי מלטת ללאו ליקא לשון מלטת בעינן‬ ‫‪ I‬המוספות יהרא״ש נפרק ביצד מברטן)מ ‪ : (.:‬ףמ־׳ען וי״א האל‬ ‫׳*‬
‫דתציא אלו כרטת ששוחק בהם יטי בס״פ אין עימלין)לל‪ (.‬ת״ר אלו נרטמ שאלם שוחה נאנית‬ ‫וטי נ״נ שם הרא״ש ‪ :‬ו כ ש א ו מ ר ריך אתה ישחה‬‫נ‬
‫‪w‬‬
‫‪1‬ף ואס בא לשוח נסיף נל נרנה זנרנה ונתמל׳ נל נרנה ונרנה מלחדין אוחו שלא ישחה ונתמ התום׳ וא־ת וישחה ומה‬ ‫״ל ׳" "י‬ ‫וס‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ב ה ו ל א ה ת‬ ‫ה‬ ‫ס ח‬
‫ננד וי״ל שלא יבואו לעתור דנרי חנמים לא יאמרו נל אחד מחמיר נמו שטא ך!צה ואין כאן תקנת חכמים ונתנו עוד טיא חשים דמחוי ניוהרא בלומר שמחויק‬ ‫ש‬

‫עצמי ייתר נשר משארהצטר ינ״נ ליר יינה ‪:‬‬

‫י^״ש ולוקא גתחלת הברטמ וסופן אבל נאמצעיתן יכול לשמית בן משמע מדקתניאם בא לשוח נסיף נל נרנה ונתחלת נל נרנה ולא קתניאם נא לשיח‬
‫נשאר נרטמ מלמלין אותי שלא ישחה וניב הר״י בשם המפרשים יכ״כנהגהות מיימיןפ״ה ירטט הגליל מהרי״אז״ל הקשה שנסי'ק״ט נתנ שלא יתחיל‬
‫להתפלל אט׳ שיוכל לשחות כשיגיע ש״צ למילים א לא יטה חנוק בתפלתו שיגיע לאחת מן הברכות ששוחה נסופן אנל נאמצעיתן לא אם לא יטה מצל ההנרח‬
‫ם‬

‫שצריך לסמיך גאולה לתפלה ומאן נראה שאיחר שינול לשחות נאמצע ננל ענק שירצה ותיק ללפינך י״ל שזה ליקא כשהוא שוחה כתפלה מראש זעלסזףישלו‬
‫רשיתלשחית אנל שישחה באמצע ברכה לתכלית מה זה אין לי לעשות טכ״ל ול״נלמפשט לשק רני׳ משמע ילאי לננל גוונאיטל לשחות נאמצע הנרטתשהרי נתנ‬
‫נסמיך הילנך איתס שמהגים לשחות נר׳׳ה !ני״ה נשאומריס זכרנו ימי נמוך צריכי'לזקיף נשיגיעו לסוף הנרנה ימשמע שלא היי שיחיס ני אם נאותםנרנית נלנל‬
‫לנך אני אומר להא ילאי ינול לשחות נין באמצע ברנה אחת נק נאמצע נמה נרטת לנל שאיני שיחה נתחלת נדנה אי נסיפה ליכא למיחש למיעקרא תקנת‬
‫מנמיס ימ״ש נסי׳ קיט שאם יניל להגיע למוליס או לאחת מןהנרנית ששיחק נשיגיע שין לחורים יתפלל אנל אם אימ יטל להניע אלא לאמצע נרבה לא‬
‫יתחיל להתפלל אא״נ צריך להתחיל נלי לסמוך גאולה לתפלה י״צ א להתם טעמאמשים לחיישינן רםמא לא יינל לצמצם שיהיה נאמצע נרנה נשיגיעש״ץ למידם‬
‫אלא יהיה נתחלת נרבה שאין שוחק בה או נס‪1‬פה ונשהוא מנוי! להגיע לחולים או לאחת תן הגרנות ששוחין נהם אמ״פ שלא יכול לצמצם אם יהיה נאחצע נרנה‬
‫ישחה יש״ל לטון שהוא חנוק להגיע למקים ששוחק בי חששא דחיקה היא לחוש שמא לא יגיע למקום ששוחיןוגם לא יהיה נאמצע נרנה אלא יהיה נתחלת או‬
‫סוףנרנה שאין שיחין בה ועייל לאף ע״ג ליטל לשחות באמצע הברטת לפי שאיני מקים שחיה התם שאני לטין שנל הקהל שומים אז אם היא עיסל נאמצע נדנה‬
‫מיחוי נאילי הוא מחיינ לשחות נחקיםההוא ומאן לחזי להאי לנרע נאמצעאיתה נרנה אתי למיטעי לשחימ נאמצעאיתה נרפה ימש״הכל הינא לאפשר ליה לא‬
‫יחחיל להתפלל על מנת לשחוח עם ש׳ץ נחילים באמצעברנה‪:‬‬
‫‪ W"JM‬הילבך איחס שנוהגים לשחית ברייה יט״ה וני׳ צריכין ליקיףנשיגיפי לסיף הנרנה נ״נ התיס׳ בספ״ק לברנות)ינ‪ (:‬זגפרקאק עימלין)לא ‪ (.‬ונן נתכ‬
‫נסמ״ק ונסנ לטעמא רייקטן נסיף הנרנה להיליעשאין בורעין בנרני׳ הללי אלא שנהגי באמצעיתן משים לרחמי נינהי‪:‬‬
‫כ ת ב רני׳ יריחם מתינ י״א הנורמ נשאומר ינל קימה לפניך תשתחיה נראה לי שטא ממנה נלאמרי׳ בפ׳ אק עימלק הנורע נהולאה להלל ינה״מ ה״ז סגוגה ינתנ‬
‫ה״ר‬
‫דרבי משה‬
‫ריב )א( אבל אין המנהג כדבריו‪ :‬מיג )א( ואין להקשיח מהא דנחגלעיל סימן ק״טשלא יחחיל להיופלל אא״נ יגיע למקום ששיחק שם נשיניע ש״ץ למוויס משפע הא באמצע‬ ‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬
‫הציבור די״ל דאע״ג דמיהר לשחית באמצע הבדנד‪ .‬ם׳׳ם מאיל ואיגו םחיייב שט לשתות ישכון בוזפלחו ילא ישתחעמהן ‪ .‬אבל נשמניע‬ ‫הברכה אפור לשתות עם‬
‫למקים‬
‫פרישה‬
‫אלהי אנוהם)שיי דיעשה צאנוסס עצמו נצא וועו לגויגוול ים א״א אלא שיחו שמו עליו(‬ ‫שהוי איתא נמווש נימי גאולת מצויס אמרו מ״ה נוון גואל ישואל ונשנתוכא אנוהס אמוו‬
‫ומפני שני׳ נ ו מ תוסנת טונה כיושו ואנונן מו שהוסיף לו הקניה מל השונה הנינות שאף‬ ‫רופא תולים ונימי יצחק מנון השנים ונימי יעקנ ייוסף מקנזנוסי ישכאל וא״נמןהואוילסור‬
‫כנו יונס נה שיאמרו אלהי יצחק ומפני שואגולס שמן מווס על תום׳ גוולס »צ התום' הקודם‬ ‫הגונות לפי סוו ומניה! שאמוו יאנשי כנסת סגוולה סוווהו נםוו אסר ע״פ כיונתן נואי'‬
‫אמרו שאף נן כנו יונה שיאמוו אלםי יעקב ומפ ס ולא ה״צ למכתב וסיס נוכה שכנו נתנ‬ ‫נגמיא ונס״ש וניט וו"ש שתקניה על הסוו וק׳״ל ‪:‬‬
‫ואנונן פיושו והים נדנה שיסתמו נ ן מגן אנוסס ‪:‬‬ ‫סי׳ קיג )א( הבו ליי' ננ׳ אלים ופייש״י היםיוו לפניו את אילי האין‪-‬הנו ליי' נ מ ו שמו‬
‫‪ W‬יאעפ״י שאק מלטת בפתיחה נ<׳ אנל הא ואין מלנית נשאו נונית <׳'מ »ה‪ 6‬ליק‬ ‫וסיפא לקרא נהירת קוופ ;‬ ‫‪1‬‬

‫‪ ,‬יקי״ל בונם הסמוכה לחנותם א״נ מלטת כמ״ש נסי׳ הייימ ‪:‬‬ ‫) נ ( זה שאומני׳ אלקי חנוהס נר עיק ביא״ם פ׳ לן לן וי״ל הוא״ס ונ״ל שכן פ ו ר משוס‬
‫)ו( אבל נאמצפיסןיכול לשסות מסוי״א רל סקשה שנסי׳ ק״מ נתב פלא יתחיל להתפלל‬ ‫ואין הקנ״ה מיסו שמו על כיסיו אלא על האומה אלם! ישואצ אלהי העננים‬
‫אפילו פיונל לשחות כשיגיע ש׳׳ן למוויסו״ל נאמצת הנכנה אס לא שיהיה מנוין‬ ‫אלהי העמיס • לפיכן כיושו ואעשן לגוי כמל שתחשנ כאומה עו שא־סו שמי עלין שיאמרו‬
‫בתפלתו‬
‫חרושי הגהות‬
‫ו ‪ 11‬ו ‪ w‬ו ‪• In MI‬‬
‫לטורים או לא׳ םן‬
‫להניע עצטם םהדיי ור־״י‬ ‫מיג א ול״נ לפי שבשתיה וי שהיא של רשות לא יפשיר לגחחילה שחיית מילים שהיא של ‪0‬צוה לב! ילי א יתחיל לנחחלה להחפלל אלא אט יורע שיבול‬
‫הברנית ששיידן כשיגיע ש״ץ לסורים ראו היי נפי שהיה של מציה רנשחיה של מציה יי פוםר נמי שחייה של םודיט יהשתא א*צ לרחוק כסו שרחקו‬ ‫~‬
 ‫אורה היים הלכות תפלה סיג‬ ‫ב״ח‬
‫‪1‬‬
‫‪":‬ר יוגה בס״פ אין עומדין דה׳ה דאין לשחות כשאומרים משחת נ ל חי ולך לבדך‬ ‫^"‪ "JJHJ‬שיכרע עד שיראה נ' קמטים וכי׳ כך היא בסרש'^ פת״ה )סוף לף‬
‫אנחנו מודים שאין לכרוע אלא לוקא שמקומות שתקנו חכמים‪:‬‬ ‫כ״ח( אשל הרי יונה בס״פ אין עומ־ין כתב נוסחא אחרת בשם‬
‫רבי תנחום אריכ״ל המתפלל צריך שיכרע וטי עד והוא דמצפר נפשיה‬ ‫פרש״י שצריך לשחית כ״כ עד שחכרו העומד כנגדי לא יוכל לראות כנגד לכי אלא‬
‫בפרק תפלת השחר)נח‪ (:‬והרי״ף והרא״ש נתט בל זה בסין* פרק א״פ ‪:‬‬ ‫שיעור איסר עכיל רצונו לומר דכשהאדם זקוף אז חברו הפוחד כנגדו רואה נו‬
‫״‬
‫ופיו־ש״י שיכרע עד שיראה‬ ‫י רטנו"‬ ‫נל מה שהוא בננד לס אבל כששותה אז‬
‫ב׳ קמשיס יט׳ אינו מבואר‬ ‫הראש מפסיק נינו לבין תכרו ואמך שצריך הכרכה )נ‪ >.‬א״ר תנהום •אמר ריביל המתפלל צריך שיכרע ער שיתפקקו‬
‫יפה בדבריו ח״ל רש״י איסר ב׳ קמטיס‬
‫לשחות כל כך עד שחטה לא יוכל לראות כל הויליותיו שבשדרה פי' שיהיו כולטין הקשרים שבפרקי ודליותיו‬
‫אח׳ מלמטה ואח׳ מלמעלה וכאיסר רוחב‬ ‫כננד לנו אלא שועור איםר ולס"! יראה‬
‫עולא אמר נא[ ער שיראה איסר בגג! לבן )ז( פירש״י שיכרע ער בשר באמצע ובחג ה״ר יונה פירש רש״י‬ ‫קרינן בציר״י‪:‬‬
‫‪ £*"£"1‬ורכיבי סאי פירש שיכון״ ראשו שיראה ב׳ קמטים אחר למעלה מן הלב ואחר למטה וברוחב איסר דכ״כ צריך לשחוח שחבירו העומד בעד!‬
‫כאנמון וכן' שאו רואה איסר ביניהם • ויבינו האי פירש שיכוף ראשו כאגמון ‪ (0‬שאז רואה איסר לא יוכל לראית כנגד לכו אלא שיעור‬
‫שמונח כנגד לגי פירוש שהשיחה עצמו שמונח כנגה לבו ולא שישחה גופו ויאשו זקוף רבי חנינא אומר איםר והערוך פירש כשכופף אדם מתקפל‬
‫טבורו בחוך חעיו ונראה הסחוס והוא‬ ‫רואה איםר שחונח בארן כנגד לכו כ״כ‬
‫כיון שנענע ב־אשו שוב אינו צריך אמר רבא והוא רמצער נפשיה‬
‫צסו״נפש שגשילהי החוה באמצעיחו בולע‬ ‫הרשב״א והר׳ יונה שמונת בקרקע וכוי‬
‫והוא נשיעור איסר ונתבו ג״כ הר״י‪:‬‬ ‫בדברי רביבי האי • ונראה לי דצריך להגיה פירוש שניכר שהוא הפץ לכרוע א ל א שמצער עצמו ואינו יכול‬
‫תיבת בקרקע בספרי רגינו ־ ר' חנינא כנו; שהוא‬
‫אומר כיין שנכנע כראשי וכי' ונס״א כיון סבא מש‪:‬‬
‫שנענע בראשו ונוי!הוא הנכון וכך היא בשם‬
‫‪:‬ארן‬ ‫שבידינו ובאלפסי‬ ‫בספרי׳‬ ‫בגמרא‬
‫ונאשיר״י • ודין איסור שתייה יותר מדאי כרע בחיזרא ובי זקיף זקיף כהויא פירש״י כחיזרא כשבט שביד לבו ולא שיחצה קומתו לב׳ חלקים ויטפנה‬
‫יתבאר נס״ד לקמן נסיחן קנ״ז וז״ל סמיק האדם שהאדם חובטו כלפי מטה בפעם אחת כך יכרע במהירות נשהיא מוצנח וזהו שנחג רנינו בסמוך‬
‫ולא ישחה ייחד מדאי שלא יהא לבו בפעם א ח ת וכשהוא זוקף זוקף בנחת ראשו תהלה ואח״כ גופו אנל מה שפי׳ רניט האי בנרע נ י חיורא‬
‫וזהו שפי׳ בפירושו שיראה א י ס ר מ נ ד לבו‪:‬‬ ‫רואה את העריה עד כאן לשינו ‪:‬‬
‫שייא תראה עליו כמשוי כמו הנחש כשהוא זוקף מגביה הראש‬
‫‪2‬‬ ‫‪ h f t D‬ב ה ג ה ו ת אשיר״י בפרק תפלח‬ ‫ברכה‬
‫״" השתר הכורע כי‪1‬ן שהרכין‬ ‫הקוצים‬ ‫ממיני‬ ‫אחר‬ ‫הוא‬ ‫חיזרא‬ ‫פיר׳‬ ‫ז״ל‬ ‫האי‬ ‫ודבי׳‬ ‫מעט‬ ‫מעט‬ ‫וזוקף‬
‫וראש‪,‬־ כפוף וכן יכרע שלא יכרע באמצע מתניו ויאשו ישאר זקוף וזהו שפירש בפירושו שיראה איסר ראשי ומראה כורע דיו ומיהו מאן דטרת‬
‫כנגר לכו • האל הנרוי ה ג מ ר והנורא אין להוסיף עליו כדאיתא בפרק אין עומדין ההוא דנחית קמיה וכורע טובא טפי עדין ואין לשוח נ״נ עד‬ ‫‪1‬‬

‫שיהא פיו כנגד חגורו של מכנסים עכ״ל‬

‫וגם התיס' כתני בספ״ק דכרכית בשם‬
‫דרבי חנינא אמר האל הגדול הגביר והנורא האדיר העיוז היראוי האמיץ החזק א״ל סיימתיה שבהא‬
‫דמרך השתא הנך תלתא ‪ .0‬אי לאו דאמרן משה רבע• ואתו •אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו לא הוה אמרי הירושלמי שלא ישוח יותר תדאי וכ״נ סח״ג‬
‫להו ואת אמרת כולי האי פי' כשמפלינ לוכר מראה דבריו שהגיע לתכלית השבח הלכך אין לומר אלא וםמ״ק וכ״כ הגהות מיימון נפ״ה וכ״כ‬
‫כמו שאמרו הראשונים ופירש ר' יצהק ז״ל דוקא כתפייה י א כ ר שאין לשנות מטבע שטבעו חכמים כא״ח ואע״ס שכסי׳ קכ״ז כתוב הירושלמי‬
‫הזה לענין מודים דרכגן מדכרי הספרי׳‬
‫הנזכרים נראה שמפרשים אוחו גם לכל‬
‫כברכות אבל בינו לבין עצג־ו לית לן בה אבל כדברי ה־מב״ם ייאה שאסור בכל ענין שכתב מי שאומר‬
‫בתחנןגץ )י‪ 0‬פי שריהם על ין צפור ובו' וכתב אחר כן ובן לא ירבה בכינויין של שם כגון שיאמר‬
‫כריעית שבתפלה ‪:‬‬
‫*כ ר ה' יוקון* דאחר רבא נר‬
‫י‬ ‫י‬
‫׳'‪w21‬‬
‫האל הגדול הגמר והנורא החזק והאמיץ העזו־ שאין כה בארם להניע ער סוף שכחו משמע שמפרש‬
‫חיננא סבא משמיה‬ ‫י"‬ ‫אותו בתהנונים דומיא דההיא רקן צפור והכי כ כ ת ב י לפי הטעם שאין לחלק בין תפלה לתתנוגים •‬
‫ף לרב כשהוא טרע כורע בברוך וכשהוא‬ ‫‪,‬ש ‪1 , 1 .‬‬ ‫י‬ ‫י‪-‬‬ ‫י^‬‫א‬ ‫י‪-‬‬ ‫וזוכר חסדי אבות ומביא נואל לבני בניהם לי‪ • • .‬״‬
‫ןמך ש‬ ‫‪:‬‬ ‫ד)‬ ‫אוי‬ ‫ה‬ ‫אצ‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ה ז כ‬ ‫ג ו‬ ‫ת‬ ‫ט ן‬ ‫ע‬

‫״ ‪ 1‬י ״ ‪ 1‬י « ^ ‪ ^ £‬בסוף‬ ‫קיים לעול^‬ ‫אס תמה זכית אבות גאולתו לעילם קיימת •״הרי הבמיה בה בשמו הגדול וכאשר‬ ‫‪w‬‬

‫זכות‬ ‫תםד‬
‫שפירש גשם רטנו האיי כתכ‬ ‫!מך‪,‬‬ ‫י*‬ ‫'‬ ‫•‬ ‫ם‬ ‫א‬
‫? " '"‬ ‫יא‬
‫'י' י ^‬ ‫‪ S‬״ ‪D r p‬‬
‫ולעולמי עולמים ‪"P‬‬ ‫א כ ו ת‬ ‫ח ס ד י‬ ‫ז ו ב י‬ ‫פ‬ ‫‪n D‬וד‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ג א ו י‬

‫שס ‪:‬‬
‫הרא״ש ‪06‬‬
‫‪ ,,‬ד»רח ‪b‬‬ ‫מוסיפי! ב א מ ת‬
‫אבות מביא גואל לבני בניהם למען שפו שהוא קיים לעולם ומראש השנה עדץוה״כ; כיוסיפין‬
‫ך אל הגדול הגביר והנורא אין להיסין‬ ‫(‬ ‫‪i, , , « ,‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪.!,‬״״‬ ‫ר‬ ‫זכרנו ובגבורות פי בכוך ודי; חירתם •אם טעה בהם יתבאר במק‪-‬מה בעז״ה‬
‫ה‬ ‫ח‬ ‫א‬

‫עליו כדאיתא בפרק אין עימדי!‬

‫ז״ל ‪ 00‬דורשי רשומות הם הסירי אשכנז אשר היו שוקלין וסופרי! כס‪1‬י מנין תיבות התפלות והברכות‬
‫)לג‪ (:‬ההוא מחית יכו' כ ת נ הרחכ״ם‬
‫נספר המודה ח״א פ' צ״ט על זה המאמר‬ ‫וכנגד פ ה נתקנו אמרו שבג' ברכות הראשונות יש קיז תיבות לפי שיסוד! כמזמור הכו לה׳ בני אלים‬
‫לא אמרו משל למלך ב״י שהיו לו אלף‬ ‫ובו צ״א תיבות ומ! הפסוק כי בראותו ילדיו כדאיתא בפ״ב דכגלה )יזו( מה ראו לומר בינה אחר קדושת‬
‫אלפיס דינרי זהב ומקלסין אותו במאה‬ ‫השים דכתיב כי בראותו ילדיו וגוי עה והקדישו את קרוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו וסמיך ליה‬
‫שהיה מורה זה המשל על ששלמייתיו‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫תה‬ ‫כו ט י ז היכי‬ ‫כ י נ ה‬ ‫ה‬
‫‪K‬‬ ‫יתכרך מתר מאלוה״שלמטת‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫‪D Q J J a‬‬
‫'‬ ‫‪ " ,‬י י^"‬ ‫ל י‬ ‫ה‬
‫י‬ ‫יייעי יייע י י‬
‫נ ת ג‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ת י ב י ת‬ ‫כ‬ ‫ה ם‬ ‫ב‬ ‫י ש‬ ‫צ ו נ ה‬ ‫י א‬ ‫‪,‬‬

‫ואקח פן הבא בירי עד שיודע ויכולני לומר בנ;ר ואעשך יינוי בדול )בראשית יב( שיסורו ממנו ובו ה׳ לו כי הם ממיניו ואין הענק כןכמו שבארנו‬
‫תיבות ובנגר ויברכהו ויאמר ביוך אברס ייאל עליון קונת שכים וארץ )שם יר( שמשם בא זה המטבע כמופת אכל חכמת זה המשל הוא אמרו‬
‫דינרי זהב ומקלסין איתי כשל כסף להורות‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫וכו תשעת תיבות וכנגד כי ידעתיו למען אשר יצוה וגוי)שב יה( וזה הוא וזוכר‬
‫ג ו א ל‬ ‫א‬ ‫ו מ ב‬ ‫א ב ו ת‬ ‫ח ס ד‬

‫שאלי שהם אצלנישלמיות אין אצלו יתכרך‬ ‫‪, L‬‬ ‫׳‬

‫מחינה דבר אלא כולם חסחת בתקו יתברך‬
‫כמו שאמר וביאר בזה המשל יהלא גנאי היא לי ‪ :‬ן ‪ " £‬י ‪ £ ,‬רנינו בשס ר י י דדיקא בתפלה קאמר אבל בינו לבין עצמו לית לן גה כ״כ שם הראיש וכן דעת בעל‬
‫ש ל ר״י שפי׳ דדוקא כתפלה קאמר וכו׳ מפני שכשהוא מתפלל בינו לכין עצמו ואומר תואריס נראה‬ ‫שנולי הלקט וכתב רטנו הגדול מהרי־א ז״ל שטעמו‬
‫שאינו אומרם אלא לפי שאלו התואריס צריכיס לבקשתו מפאיכ בתפלה שהרי בזאת הנדכה הראשונה לא באי בכאן התוארי׳ אלא כדי להזכיר שבתו של השם יתברך‬
‫שהרי עדיין אין אנו שואלים שוס צירך והרשב׳א כתנ כשס ר ב י ׳ האיי כ פ י ׳ ר״י י ז י ל כתב רטנו האיי דה״מ בתפלה שאין חקלםין בתפלה יוחד מדאי אגל בחוץ התפלה‬
‫נ״ו שאינו טועה יקלס ימ״ש נשס הרמביה היא בפיס מה״ת ינספי התירה חיא פ' ניט האריך בזה לגנו׳ המשוררי׳ והמציצי׳ החרבים בתואריס לשי״ת ונדאה שנהנו‬
‫העולם כדברי ר״י לאילו לפי׳ הרמב״ס יש ליזהר מלומר מה שכחי בכתר מלכית כי אתה אחד ואתה תי ואתה גבור ואתה קיים ואתה גדיל יאחה תכם ואתה אלוה וכן‬
‫כ ל התיאריס שכתיניס בבקשת שמע קולנו ו ל א ראינו ו ל א שמענו מי שנמנע מלאמרס )גו ‪:‬‬
‫ודך? י• ה״ר יונה על ההוא דנחית וכוי י ׳מ דדיקא נשחית התואר כגון אלו א י ן לו להאריך אכל נדברים של שכח אס משכח למקים שפשה עמנו נסים ינפלאית‬
‫ומספר אותס אינו אסיר ונראה שאפי' בזה העצין א י ן לו להאריך ע ל מה שתקנו חז״ל ייתר מדאי דהא אמרינן )מגילה יח> כל המספר נשכחו של מקום‬
‫יותר מדאי נעקר מן העולס ואפשר ליתר שלא אמרי זה אלא כשאיתס נו נביטת שכל הברכית הס תואר כגון מחיה מתים רופא חולים נואל ישראל אבל כשאינו חותם‬
‫על השכח כברכה אין בכך כלום • והנטן כדי לצאת מספק יה שמי שירצה להאריך נשבח המקום ג״ה שיאמר איתי בפסוקים וכיון שאומר פסוקים אם חשבח למקים‬
‫ליו‬
‫דרכי משה‬
‫ל מ ק ו ם ש מ ח ו ״ ב ל מ ה ו ה י ש ח ה ע ם ה ן מ צ ר ח י ו ב חפייינו ־ ו מ ה ר י ״ א ו נ י י ה י ר צ ו ק ו ש י א זו ב ר נ ד י ם א ח ר י ם ו נ ר א ה ל י ה ח ו ק י ם ו ל א כ ת ב ח י ט • נ ח ו נ ב ם ה ר י י ל נ ש ה י ה א ו ם ר ו ל י ר ו ש ל י ם ו ‪ ; :‬ב ו נ ה‬
‫ןנ( ו א ע י י נ ו ב ח ו ף א ב ו ת צ ר י ך ל ש ח ו ת ם ״ ם צ ר י ך ל ז ק ו ף ת ח י ל ה נ ר י ע י ה א נ ר א ה‬ ‫י־ושלים ה י ה מ ש ח ת ו ת יימזרח ואינו נכון ש ה ו י א ט ו ר ל ב ר ו ע ב ס ו ף ה ב ר כ ה ר ק ב א ב ו ח ו ה ו ד א ה •‬
‫כ ש ח ו ו ר ו ש ו ח ה ר ם ש ו כ ה ח י ו ב ה ו א ש ו ה ה ב ״ ‪ .‬א י ב א ם ל א ז ק ף ‪ -‬ה י י ה י ק היד‪ ,‬ש ה ו י ב כ ו ב א מ צ ע ב ר כ ה א ז ל א ה י ה י ו צ א י ר י ה כ ר י ע ה ש ב ם ו ף נ ן נ ״ ל ‪ ) .‬ג ( ונ״נ ב א ג ו ר ש נ ה נ ו ב ר ב ר י ר״י‬
‫יעל;ד‪ ,‬פ כ נ ו ל ו ר ר ה ח י נ ח עננו ה עננו ה מ ב ו ד ד באייף ניר‪ .‬ו כ ל אות ת ו א ר בשני ע צ ט ו ו ה ר ב ה ח ש ל י ת ב ר ו ס ה ל א ל ו ‪:‬‬
‫ינ!‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫] א [ ן ז ן י ש י ר א ה א י ש ר עיין יז׳יש נ פ ו י ש ה ו ע י י פ• י י ׳ ש ; ס׳יפ א י ן ע י ח ד ק דף׳‬ ‫מוי‬
‫נ ת נ ל ח ו ש י ג י ע ל א ח י יון ה כ י נ ו ת ששוחין ב ס ו פ ן א נ ל נ ח מ צ ע י ת ן לא אס ל א י ה י ה מ צ ו ה ה נ י ס‬ ‫ל ׳ ו פ׳ שישתה נ ״ נ ע י ש ה ט נ י י נ נ נ ם כלפי נ נ י ס ־‪:‬עשה ג ו מ א ק ט נ ה‬ ‫י‬
‫ש ה י א צ י י ן ל ש ח י ן ג א ו ל ה ל ת פ ל ה ו נ נ א ן ג ו א ה ש־יומר שיכיל לשח־ת נ א מ צ ע נ נ ל מ נ י ן ש י י צ ה‬ ‫כ ת ו א י ם ר ש ה י א קגין ע כ י ל ׳ י י י ז ה ל ו ה נ ה נ נ י • בשס ה נ ‪ -‬ו ע ״ ש שכיני‪ • ; .‬ל פ׳ נשניפן•‬
‫׳ ת י י ז ו ל פ י כ ן ייל ש י ה ו ו ק א נשהיי! ש ו ח ה נ ת פ ל ה ה ר א ש ו ע ו ס י ף יש לי ו ש י ת ל ש ת י ת ח נ ל‬
‫א ו ס מ ת ק פ ל ט ב ו ר ו נ ת י ן מ ע י ׳ ו נ ר א ה ‪ rcr‬ש י ה י ה נפ״ינפש שבשילה׳ ה י ה ב א מ צ ע י ת ו בילש‬
‫שישהה נ ח מ צ ע נ י נ ה ל ת כ ל י ת מ ה ז ה א י ן לו ל ע ש ו ת ע נ ״ ל ו נ י י ת י ו ן ו ת פ ש נ ו ל׳ ו נ י נ ו ה ש מ ע‬ ‫‪:‬‬
‫נית |‬ ‫כשיעור א י ס ל ע נ י ל ‪.‬‬
‫ו נ פ ל ג י ו נ א י ם ל ל ש ח ו ת נ א מ צ ע נינה א ל א י״ל ו ה ח ס נ ו ע מ א מ ש ו ס וחיישינן ו ש מ א ל א יכול‬
‫ל צ מ צ ם ש י ה א נ א מ צ ע ה ו נ ה כ ש י ג י ע ש״ק ל מ ו ד י ם א ל א י ה י ה נ ח ס ל ת ב ו נ ה שאין שיחין נ ה‬
‫׳‪.‬ניכ ש ל א ׳ נ י ל ל צ מ צ ס ‪ cr‬י ה י ה ב א מ צ ע נ ד נ ה י ש ח ה ושפיר ו מ י ו כ י ו ן נ ו י חששת ר ת ו ק ה ה ו א לחוש ש מ א ל א י ג י ע‬
‫ק‬ ‫נ‬ ‫‪j‬‬ ‫י ו נ ס ו כ ה וכשהיא י פ י ק ל ה ג י ע ל מ י ו י ם א י ל א ח ת ח י נ מ ת‬
‫ל מ ק י ם ‪:‬ושותק ו נ ש ל־ז י ה י ה נ א מ נ ע נ י כ ה א ל א י ה ה ב ת י ל‬
‫כ ש ו י״; נ חין נ ה ו י מ ־ז "•'־ז גז'א וו״ל ו א ע ״ ג ד מ ו ת י לו ל ש ת ו ת נ א מ צ ע ה נ ו כ ה מ ״ מ ה ו א י ל ו א י נ י מ ס ר ה ש ם ל ש ת י ת‬
‫ישכח ב ת פ ל ת ו ו ל א ישהה נ נ ח ה ן י נ ל נ ש י ג ע ל מ ק ם ש י ז ה ״ ב‬
‫ע י ‪ -‬ן מ נ ד ה י ו נ ת פ ל ת ו ע נ ״ ל )יי‪ (.‬פירעיי ש י כ ו ע עו נ ו ׳ פי׳ ר ' י י נ ה י נ ר י ו ש י ׳ צ י י ן ל ש ת ו ת ש ת נ י ו ה ע י מ ד‬
‫וי‪(.‬‬ ‫כ נ ג ד ו ל א ״ נ ל ל ר א י ת כ נ ג ד ל נ ו א נ א שיע‪,‬׳־ א י ם ר‬
‫)‪0‬ה םאי נ יליא ות‬‫לשני נחפליק י נםש וו יק נו ומןי נא פי זס ו »ק צ יי יז מ• ת י ל‬
‫שיחצהקומת‪,‬־" ׳ שיי‬
‫יתינ ם יא להאמ ו נג זחי ר נתא יהןמ למן ג שו הלי נאו וקצי יאס ל ע ו ל ם ו נ ע‬
‫ששימחח מנ נ י ו נת׳ א י‬
‫ד א י ז י ן מ ש ה נ " נ א י ר ״ ת א ל י י ( מ י ש ר י ח ! ג ל ק ן ציכיד י ש ע י ־‪ :‬יהא המ צחי יתש ־ה מ ק ו ם י‬
‫להנז נ י י מ י י ו ש ו נ י ס ר־ל ה ב ר י ח שהועיל לראשונים וד ו ו ה סמדו ננ ור ש ה ת פ ל ל מ ש ה ע ל י ה ם ל מ ה י א מ ר ׳ ו ג ו ו מ נ ל ת י‬ ‫׳ז״ש ־י ו כ ר ח ׳ י ‪ :‬ס‬ ‫ו א ש י נ י ס ו ג י נ ח נ י י ״ ל ל י ע ן ש י י ה מ ח י ל ל נ ג י י ס כ מ י ש כ י ח ז ק א לי ־ ״‬
‫שאין ‪1‬נ ח נ א ו ם ל ה ג י ע ‪ 3‬ד ס ו ף ש ב ז ו צ״ע ד ״ ש מ ע ב ה ר י א שחין נ ו א ל א מ ש ו ם ה א י ט ע י י א א נ ל א י ן נ ו א י ס ו ר ג ד ו ל ו נ ס י י ר ה מ ו ר ה פנ״נ! ה נ י א ו נ ״ י מ ש מ ע‬ ‫‪r‬‬ ‫י כ ו ל ת ו ג ו י ‪ .‬ויז״ש י ד נ י ׳ ה נ מ נ י ם‬
‫וסמליה‬ ‫''‬
‫חרושי חגחוח‬ ‫ר ש י מ ו ת פירש'י י ש ו מ י מ ק י א ו ת‬ ‫דורשי‬ ‫)־(‬ ‫ו ה י ה נ מ ג ו ן י עיין שם‬
 ‫צט‬ ‫בד?‬ ‫אורה היים הלכות תפרה סיר‬
‫) ‪ ^ / f a‬רניגי ימהגיס נספרד להזניר אף ניחוח החמה קאיאטל כלומר באשכנז לגשם הוא מזכיר ‪ :‬ף^״^ן הלנו אם אמר משיב הרוח טס*! או לא אחרי‬
‫אותו מימרא ‪7‬ד׳ חנינא לשם ורגוט לזמר דלנמחלה‬ ‫אין מיניריו אלא נימית הגשמים שאימרים מיריד הגשם אנל בימית ניה״ג אין מחזירי[‬ ‫‪,‬‬
‫הממה אק ‪ p wn‬לא טל ולא גשם ינספרד טהגים להזניר נין נימות החמה יאמר משינ הרוה טהיג ומוריד החל ניהיח אלא יאפ״ה לא חייטהו להזנירם אפיי‬
‫נק נימות הגשמים ננל זמן הדנר הראיי להזניר נימות החמה מוריד הטל נזמנה לפינך אף אם בא להזנירם שלא נזמנם מק שנא לומר משינ הרוח‬
‫ניהימ או שלא לאמרו ניה״ג וכן נטל‬ ‫טמות הגשמים מוריד הגשם והתיסטת‬
‫נתני נפרק תפלס השמר)נט‪ (:‬גני הא חכמים להזכיר ואס בא להזכיר מזכיר הלכך אם אמר משיב הרוח נא לאימה ניה״נ אי שלא לאמרו ניה״ח‬
‫אין ממזירין אימי ‪:‬‬ ‫בימות החמה או ל א אמרה בימות הנשמים אין מחזירין אותו ובן‬
‫דאדפי אמר שימע תפלה הא דאמרינן‬
‫נידיפלמי ההיא דלא אידנר לא סל ילא בטל וגוהגין בספרד להזכיר אף בימות החמה א ב ל באשבגז אץ \‪ W'fy‬וטהגיס נספרד להוטר אף‬
‫‪,‬‬
‫ניהיח יכי טי דאף ניה״ח מזכירת‬ ‫מטר נלימר שאם הזניר טל נימית‬
‫הגשמים אף על פי שלא הזניר גשם איו גוהגץ להזכירו א ל א אומר רב להושיע מבלבל חיים וכוי• ואם א ס ר הריח שאימר משינ החמ ימיריד הטל‬
‫מתזירין אותו ונמי שיתנאר ונתנו על מוריד הגשם בימות החמה מחזירין אותו וחוזר לראש הברכה ואם אנל נאשנט אק &הנין להזנירו אלא‬
‫אומרים רנ למשיע מנלנל יטי‪:‬‬ ‫זה לכך יש כני אדם שאוממם נל שעה סיים הברכה חוזר לראש ה ת פ ל ה דג׳ראשוגות ת ש ו מ ת בחרא ואם‬
‫טל נלומר בימות החמה שאם ישבחי ל א אמר מוריד הגשם בימות הגשמים מחזירין אותו וה״מ ש ל א ן א ‪ £‬אמר מוריד הגשם טל׳מ מי‪.‬וירין‬
‫איתי מימרא דרי חניגא לשם‬ ‫מלומר נימות הגשמים מוריד הגשם חזקה‬
‫שאמרו מוריד הטל נמו שהם רגילים הזכיר ט ל )»( א ב ל אס הזכיר ט ל אץ מהדרין א ו ת ו ) י ( וכתב אבי ומשמע דאין חליק נין הוניר טל וגשם‬
‫טמית הממה יאק ממזייין איתם ע״נ והרי העזרי שא״צ לתזור לראש‪.‬הברכה א ל א חוזר ואומר משיב הרוח אי הזטר גשם לנדו ניר! לניה״ח גשמים‬
‫סימן קללה הס מחזירק איתי יהני משחע‬ ‫ומוריד‬ ‫זה ממאר נמנהג מי ספרד ידע דבגמרא‬
‫פשטא דמימרא דר״ח אמר ניה״ח מוריד‬ ‫גרסינן‪.‬תו תצא בעגיס ינחחוח לא חייט‬
‫מנחים להזניר יאם נא להזניר מזניר ינתנ הדן יצריך לתת טעם למנהגנו הגשם ממוורק אותי זנך ט׳ התו׳ יהרא״ש בפ׳ ח״ה ושכן הוא פי׳ מלושלמי ודלא‬
‫שהרי נטל ינריחית ונענים שנינו נשיה לא חייט חנמים להזניר יאס נא למטר נמסקנת הלין נפירוש הירושל' דניה׳׳מ אם הזניר שניהם טל וגשם אק מחזירין‬
‫איתי ימניאי נ״ידלימא וכך פסק ניי‪:‬‬ ‫מוניר יאני משגק בל אחד חחניח שאט מינירים הרימ טמית הגשמים נלנד ולא‬
‫שואלים אותו בלל ושואלין את הטל בין בימות החמה ובין בימית הגשמים יאק)‪ f^'Q‬יחוור לראש הנרנה יאס סיים הנרנה חוזר לראש התפלה נ״נ הרא׳׳ש‬
‫פ״ק דתעגית דהא דאר״ח נימית הממה אמר מיריד הנשם מחזירי!‬ ‫מונירין איתי בימית הגשמים ועבים אק שיאלין ולא מזכירי! לא בימות החמה‬
‫ולא נימות הגשמים יציל דהיינו טעמא דאע״ג דאמרינן נטל ינרוחית אם נא איתי לצמק קתני דאם לא סיים הנרנה מיזר לראש הנרנה יאם סיים הנרנה‬
‫להוניר מזניר אין דינן שוה שהטל מתנקש נין נימות החמה כין ניחמן הנשמים חחר לראש התפלה יהני נקטינן דנן היא דעת הפוסקים דלא נהרמנ״ם נפ״י‬
‫נדאמרי׳ בגחרא )שם ד •( שאמר הקנ״ה לישראל אני אהיה לך דבר המתנקש מהלטת חפלה דלעילם תיזר לראש התפלה ומניאו נית ייסף דליתא ינסתיך ס״ט‬
‫לעולם שנאמר אהיה נטל לישראל וחח איט נן שאינו מתבקש אלא בימות הגשמים יתבאר בדברי אני העזרי דהא דאמרינן הנא נאם סיים תחר לראפ התפלה היימ‬
‫דוקא נשהתחיל ננרבה שלאחריה ‪:‬‬ ‫נדי לענ לחית הארץ שהיא מרינה אנל טמות הממה לא וראיה לדנר מדאמרינן‬
‫יאס לא אמר ‪ Tim‬הנשם ניה״ג מתיייק איתי מימרא דר״ח לשם ימ״ש‬ ‫בסמיך נימימ הממה אמר משינ הרימ אין מתזירין איתי אלמא איני מתנקש נימית‬
‫יה״מ וטי כ״פ הרי״ף פפ״י הירישלמי וכ״נ שאר פוסקים ינסנ נ״י‬ ‫החמה דאם איתא דמחבקש פשיסא דאין חחזירק אותו דאדרגה נשהזטח זנור‬
‫לטונ ולפינךנהט לומר טל נתפלה נין נימות החמה בין בימות הגשמים ולא נהגו דהטעם היא טין שאינו שאלה אלא הזנרת שנח מאחר שהיניר פנמי יתי כטל‬
‫לומר חח אלא נהזנרה נימות הגשמים וזה שנהגו נימות הגשמים לומר טל נשאלה שטא צורו העילם אין מחזירין אנל נשלא שיבח נלל לא נטל ילא נמטר מחזירין‬
‫ולא נהינרה יחמ נהזנרה ילא נשאלה נדי לעפית טנר ילידע שמצית הזמןנמטר איתי ע״נ ‪ :‬ן ר י ן ״ { ‪ -‬אני העזרי שא״צ למזור לראש הנרנה יטי סיי טנ׳ שלא‬
‫״" הגשם ניה״ג ינזנר קידם שסיים הנרנה א״צ לחזיר לראש‬ ‫ולא נטל ירית ואילו היונה שניהם בהזנרה ונשאלה לא טה נידע אייה מכם עוקר אמר מיריד‬
‫ולפיכך טל יחחות שאין הזנרתן חיוב לא הנהיגו להזהירן אלא בימות הגשמים אי הנרנה אלא חתר ואומר משינ הרוח ומוריד הגשם מנלנל תיים ונוי ונתנ נ״י‬
‫נהינרה או נשאלה ולא נשתיהן ומן הטעם שנתנחי‪ .‬ולפי שהטל חתנקש לעולם שהרא״ש מולק עליו דאם מבר קידם שסיים הבינה יאמר נמקים שנזכר ונו׳)* צ‬
‫‪1‬‬

‫מה שאק נן נחח ימדו מקומו נשאלה שהוא מקום יותר עיקרי ורוח שאינו מתנקש להוניר קידם מנלנל ונתב שמ״ש רטנו ונתב א״א הרא״ש נ״ל וטי הוא שלא‬
‫נ״נ הנהיגי לאמרי בהזכרה ומה שלא הנהיגו להיניר נענים נלל אפשר שטא מפנינדקדוק דה״ל לימר יא״א הרא״ש ז״ל נמנ עיין עליי אנל לפעד״נ דלא הניא רטט‬
‫שאין תועלתן נינר לנריוח ואס יאמרו מעלה עננים ומוריד הנשם יראה להםדברי הרא״ש לימר שטא חילק על מ״ש ראני״ה ני לא נמנ הרא״ש דנריו לחליק‬
‫שטח לשון יתר ושלא לצורך !אסשי דתנא דניייחא קמייתא לא מודה לבתרייתאעליו אלא לבאר ולפרש דא״צ לחזור ולזמר משיג הרוח ומוריד הגשם מכלכל חיים‬
‫נענים שאם נא להזטר מזניר לאפשר דס״ל נמ דאינו מיטר נלל חפני שאין וטי אלא אומר׳ במקום שנזכר והא מקט ראנייה מ״ה ומוריד הגשם מכלכל נייס‬
‫ברצוי רמיין תועלת אנל לינא למימר לנרייתא נתרייתא נמי פלינא אקמייתאיטי לאי דיקא דלא בא ראני״ה אלא לוחר דא״צ לחזור לראש הברכה כי יהא עובר‬
‫בטל שהרי טל לכר המתבקש לעולם הוא ולפיבך הנהיגו בתפלה טל ורוחות עלעל לא תשא נשחמר ואיחר אתה גניר לעילם א״ד אנל אימר' נסיו הברכה קידם‬
‫מנלבל חיים או לאחריו במקום שנזנר ני אין גפקזתא נזה טין שאין נניסח הנרנה‬ ‫הלרך שנתנתי ולא הנהיגו להזכיר עכיס עניל‪:‬‬
‫ו א ת אמר מוריל הגשם נימית החמה מחזירין איחו •מימרא לרני חנינא שם הינית שמי יחניך ניולת נחחלה ובסיף ותדע דהני הוא חלא שהרי נסמוך הניא‬
‫ונסמוך ימנאר אם טיני לוקא נשהזניר גשם ילא טל או אפילו נשהוטר דנרי ראני״ה דאפילו נשסייס נל הנרנה ועדיין לא התמיל אתה קדיש א״צ לחזור‬
‫טל ג״נ ונתב ה״ר מנה בפרק תפלח השחר שאפילו במקיס שצרינק הגשם בימית אלא אימר' נמקים שניט־ נ״ש דאימרה נתיו הנינה נמקים שנזט־ יעיד דדנרי‬
‫החמה אס הזטר גשם במקזם טל מתזירין איתי שאם הם צריניס לגשמים ישאל ראני״ה הללי בחינים במרדני בשמי רפ״ה דתענית ילא נתינ לשם דאימר׳ לפני‬
‫איתה בשומע תפלה ולא ישט ממטבע מנחים וכדאחרינן בפ״ק לתענית גני מי מנלנל חיים ט' שנתנ יזיל ניה״ג אם לא אמר מיריד הגשם מחזירין איתי פי׳‬
‫לומר‬ ‫נטה יבתב הרץ בריש תענית על יחשלמי דהתפלל יאים יידע מה היניראיבא‬
‫למידק בימות החמה לתה חחוירין איתי נל ל׳ מם אס היניר גשם יהלא איט‬
‫סימן קללה אא״ב יצא ניסן ואע״פ שססיף יאמר מה שלא נתקן הרי מעביר הרוח ומפריח הטל שלא נתקן ואס אמר אין מתוירין אומו י״ל שטו] שחב ממן שפוסק‬
‫וחוזר לראש הנרנה ואס סיים הנרנה מוזר לראש‬ ‫מלהזניר גשם מא סימן קללה לא פלוג רמן ואמרו שמשעה שפוסק מלהזכיר גשם אם הוניר מחזירי! איתי •י‬
‫‪ .‬ואמר מוריד הגשם תוזר לראש משמע מדנריי‬ ‫המפלה יני׳ נ״נ שם הרא״ש ינן נתנ המרדני בשם ראני״ה • והרמב״ס נתנ נפ״ימה״ת אם טעה נימות החמה‬
‫איתי לראש הנרנה אלא נלימר גוערין ט ומוחין ט שלא יאמר ייתר דתימה מא לימר‬ ‫דלעולםחוור לראש התפלה ומ״מ נדמז דנרי המרדט שנתנ נראה לר׳ דלא‬
‫מחוירין לראש הברנהני מה ייעיל הלא כבר אמר אוחו ענ״ל ולפסוק הלנה נין הרמנ״ם יהרא״ש נראה לפסיק נהרא״ש דראט״ה מסייע ליה ועוד שדנרי הרסנים‬
‫אינס׳ מבוארי׳ נפי' •־ *‪ W'Q‬ואס לא אמר מוריד משם בימית הגשמים מחזירי[ איחו ג״ז מימרא דרבי מנינא שס‪:‬‬
‫טל אק וותזירין אותו הרי״ףהניא שם ירושלמי רני זעירא נשם רט הנינא היה עומד ננשם והזניר של סל אין‬ ‫ן ^ ״ ע ן וה״מ שלא הזנירטל אנל אס הזטר‬
‫מחזירק אותו נטל ומניד של גשם חחדרין איתי יפריך עשם יהזניר של טל אק מחזירין אותו והא תניא אם לא שאל ננרנת השנים או שלא אמר‬
‫גניחת גשמים נתמיית המתים ממוירין איתי ההיא דלא אדנר לא טל ילא מטר ינתט היא״ש נפ תיה יפירש נליחר אם לא הזניר נלל מחזירי! אותו אנל אס‬
‫הזניר טל אין מחיירין איתי יאע״פ שהדיין תמה על הרי״ף שפסק נירושלמי היה דמשחע דחלמודא דידן פליג עליה יבתב שגם הראביד היה מונך ט ננר נתב נשם‬
‫הראלד שבטן שהגאון רני יצחק נחנו אין בידינו לדחותו וגם מחוך מ״ש שם בשש הרמנ׳׳ן משמע שגס היא שסק נן וכן פסק הרמב״ס נפ״י מה״ח ותמיהא לי טין‬
‫‪,‬‬
‫דתנא נטל ונרוחית לא חיינו מנמים להזטר מאך הזנית הטל עילה נמקים מה שחיי להיטי גשם יציל שטק שנגנירית אין אט שואלים אלא חוטרים לשנח להמנ״ה‬
‫נהי דלנתחלה צריך לשבחו שמא מוריד הגשם שהיא דנר הנעצר יצריך להמפלל עליי מימ נדיענדאם שנחו נטל אע״פ שמתוך שאינו נעצר א״צ להתפלל עליי מאחר‬
‫‪:‬‬ ‫אית‬ ‫‪mn,36‬‬ ‫אבמע‬ ‫נ מ‬ ‫ש י נ ח‬ ‫א‬ ‫כש‬ ‫‪1‬‬ ‫אית‬
‫י ןהאדאמריין דאם מטר טל ילא הזכיר מטר‬ ‫ליי ל י ל י‬ ‫ששינמ מיהא נדנר שהוא צורך העולם אי‪ 1‬ייי״יייו י "‪P‬ל ל‬
‫שיתיאד בסי'קי"! נס״ל‪:‬‬ ‫אין ממזירין א‪1‬תו הייטדוקא נהזברת גטחת אנל נשאלה ננרנת השנים מחזירי! איתי ינמי‬
‫* א ^ ן א י דאמר רני זעיראנטל והזטר פלגשם חחוימן איתי פריך יהחגיא נטל ינחחות לא מיינו מנמים להוטר ואם נא להזניר מזכיר ומשני לא דמי המאדמצלי‬
‫ימיקל לההיאדלא מצלי ולא מיקל יפי׳ הרא״ש נפי תפלת השחר דקסיד דמאן דפריך דהא דקאמר נטל יהיניר של גשם מחוירין אוחו משום דלא היניר‬
‫טל הוא למחזירין אותו ולהכי פריך כיין דלא חייגימ חנמיס להזניר אמאי מחזירק אות! ומשני דלא דמו ההוא דמצלי ימיקל לההיא דלא מצלי ילא מיקל נלימר‬
‫הא לממזירין לא נשניל שלא הזכיר טל אלא לפי שעומל כשעה שאין מזכירק אלא טל לטיט נקיץ והזכיר גשם שהוא סימן קללה ומיני ללא למי ההוא למצלי ומיקל‬
‫נלומר שהזניר גשמים שלא נעינתן לההיא ללא מצלי ילא מיקל כליי שאינו אימר לא טל ילא מטר ינן פי׳ הרין נריפ תענמת ינתנ שהרמנ״ן אזמר שאין פי' הירוש׳‬
‫ברור ננך שאילו היה המתרץ נא לתרץ ולומר ללא משים ללא אילנר טל מחיירק איתי אלא משים לאילנר גשם ואפילו נשהזניר טל וגשם קאמר למחזירין‬
‫אותי לא טה ניפל על זה לשון לא דמי אלא טעמיה דר׳ מנינא משים למיקל ילפינך פי׳ למיקל לשין קללה מא יהא לקאמר לא מצלי ומיקל ולא אמר לטעמיה‬
‫לר׳ חנינא משום למיקל הייט משום לממס גיטה ס״ל למשים שלא מטר טל והזכיר גשם מא למחוירין אותי אנל הזניר שניהם אין מימייין איתי שאין משמים‬
‫סימן חללה אלא נשלא ירח גשמים קילס לנן הא נשירלי סימן נדנה הם נלאיתא ניי־ושלמי ומיס נשהניח להזניר טל שהיא לנר המתנקש נעולם יהיניד גשם‬
‫שמא לפעמי' סי' קללה אחר שיצא ניסן יהנתינ מזניח לקללה הלא קציר מטים וגו׳ ממזירק אותו ונמצאת אימר לפי זה לני אמרינן לנימית החמה אמר מוריל‬
‫הגשם מחזירי! אותו מינו דווקא כשלא הזכיר טל אלא סירנא לימית הגשמים נפשטא למלתא אנל הזטר טל וגשם איןמחזירח אותו ע״נ ירניצי סתם לנרייכלנרי הרא״ש‬
‫ונן נראה שמא לעת הרמנ״ם נפ״י מהלטת תפלה ינן הלבה ‪tY| :‬״‪ W‬רביצו נשם אני העירי שאין צריך לחזור לראש הנרנה וט׳ נתט הרא״ש נריש תעגית‬
‫ינתנ‬
‫פרישה‬
‫סכמים‬ ‫)ט( א ב ל אם הוניו ניל ונוי ו״ל נ״י ותמים לי טון ומנא נשל ינרומות לא שיינו‬
‫)י( וכתב אני ה»וי שאין צריך ליוויו לואש הנוגה נו׳ סייגו כשלא סיים פל הבוכה והתחיל‬
‫נאשות אכל כשסעסיל גאפומ ט ס סיינ לשווו לוחש הבונה ‪ .‬ו״ל נ״י מיש‬ ‫להיכיו היאן הינות הטל עולה גמיןוס מה שסייג להוניו גשם וציל שניון‬
‫ונינו ינתנ איא ט׳ ומשמע וצא פליג סיאיש על אני העווי אינו מווהוק וש־עימ וא*‪ 0‬רל‬ ‫שסגנווות אין אע שיאלץ אלח מובירין לשנס לסיןג״ה נהי ולנתסלה צריו לשנתי שהואמוויו‬
‫נתנ שהוי חולין היא על אני סעירי כמו שנתנאו‪ -‬חלא שאין וונו של רנינו לוץוק נכן ויק ותשנס‬ ‫סגשם שסוס ו נ ו סגעצו ‪•.‬צייו לסמשלצ על״ ומ״מ נויענו אס שנסו נטל אעפ״י שמתון‬
‫נטוו יה סימן עומ״גוהומכ״ס נתנ וסל״ל נתב הומנים ובסי׳ תרצ״אנתנ ונינו תס נתנניק‬ ‫פאינונעצו אק צוין להתכלל עליו מאסו ששנמ מיהו מ נ ו שסוא ציון סעולם אין מסויוק‬
‫שניןואת סשל והליל כמה ו־ת ונסי׳ מוצ״נ וניס נמנ נימ שנונה אשוונס נוי והליל נתננ״ס‬ ‫אנל נשלא שנח לא נטל ולא במטו מסויוק אותו‪:‬‬
‫יכאלהונומ עסו‪:‬‬
‫יגמוא‬
 ‫ביי‬ ‫אורה היים הלכות תפלה היר‬ ‫ב״ח‬
‫לומר תוריד הנשם יא״צ לחזיר לראש הברכה כי יש היכר גדיל שניה״ח אינו וכתב עליו ול״נ דהא דקאחר לא אחר מוריי הנשם מחויי־ין אותו הייט כשסיים‬
‫מזכיר נלל עכ״ל אלמא דח״ש הרא״ש על שמו דאומרה לפני מכלכל חייס וכוי וכתכ כל הברכה וכו׳ כלומר שאכי העזרי פוכר דכי אמריגן דכשלא אמר תוריד הגשס‬
‫נ״ל וכי' לא בא לחלוק עליו אלא לפרש ולכאר דיניל נ״נ לאומרה נמקים שנזכר כיתות הגשמים מתזירין אותו אפילו כשלא סייס הכרכה קאמר דתתזירין ואומר‬
‫כי לא תיקנו לאומרה דיקא לפני מכלכל הייס יטי להרא״ש נ״כ יכיל לאומרה לפני משיב הרות ומוריד הגשם מכלכל חיום גתסד ונוי והרא״ש סיבר שלא אמרו‬
‫מחזירי! אותו אלא כשסיים כל הברכה‬ ‫מכלכל חיים וט׳ כיו! שאיני צריך להזכיר‬
‫שם שמיס לבטלה אלא שיכול לאימרה וםוריד הגשם םכלכי־ חיים וכו׳ • ולא דפי לאוםר םוריר הגשם ולא הזכיר גשם ואז חוזר לראש התפלה‬
‫י‬
‫ג״כ במקום שנזכר כי ככל הב כה מקומו בימות ה ח מ ה שצריך לחזור לראש הכרכה רהתס כי ל א היה חוזר אבל אס נזכר קודם שסיים הכרכה יאמר‬
‫במקום שנזנר ומיהו גמ״ש אבי הפזרי‬ ‫להוציא מדעת מי שסובר דקנעי׳ דיקא‬
‫לפני מכלכל חיים וכו׳ מייל ברור ופשוט לראש הכרכה אלא היה אומר מכלכל חיים לא היה מבטל מ ה דאימר מוריד הגשם ביחות החמה ונזכר‬
‫שהזכיר ש ל א כרין שכן רינה בימות הגשמים לומר מכלכל חיים קודם שסיים הכרכה שצריך לחזור לראש‬ ‫דלא כפיינ״י‪:‬‬
‫טעה ולא היניי נמרית גשמים אחר מוריד הגשם אכל בימות הגשמים ישהיכירא כשחוזר ואומר הכרכה כהא ודאי לא פליג עליה וכבר‬
‫כתבחי כסמוך שכ״כ הרא״ש בפירוש ‪:‬‬ ‫וכוי אנל בגמר' לידן גרםינן וכוי מוריד הנשם ש ה י י בימות ה ה מ ה אינו מזכירו ‪ W‬וכתב א״א זיל‬
‫‪ M‬״ ‪ W‬רנינו וכחב א״א זיל נ״ל הא‬ ‫כלומר למאי דגרםינן אנן בגמרא דידן‬
‫דאמרינן לא אמר תוריד הנשם‬ ‫נ״י" הא ראמרינן לא אמר מוריר הגשם פחזירין אותו היינו כשמסיים‬
‫חולק היא אירישלמי דלא כמקצת‬
‫גירסאות בגמרא דידן דלא היה חולק פס כל הכרכה ואז הוזר לראש ה ה פ ל ה אבל אם נזכי קורם שסיים מחזיריןאיתו היינו נשמסייסכל הברכה‬
‫היהשל׳ דליתא כך היא דעת הכיסקיס הכרכה יאמר במקום שנזכר שלא קכעו חכמים מקום להזכירו בתוך יכו׳ דמשמע דלא פליג הרא׳ש על אבי‬
‫והא ל״ק אף לגירסא זי דילמא הא הכרכה אייא אפרו מזכירי] גבורות גשמים בתחיית המתים א ל א העזרי ד אינו מדוקדק •ושיעורו ואיא זיל‬
‫דקאמר טעה ולא הזכיר גבורות גשמים שנהנו לא־מ־ו יפני מכלכל חיים לפי שהגשמים כלכלה ופרנסה כתכ שהרי חולק הוא על אכי העזה כמו‬
‫שנתבאר אלא שאין דרכו של רכינו לדקדק‬ ‫בתחיית המתים מחזירי[ אותו איירי נדלא‬
‫נזכר אלא לאחר שומע תפלה ואשמיעינן אכל אם לא א פ י ו לפני מכלכל חיים ככל הכרכה מקומו ואם ט ע ה בכך דוק ותשכת בטור זה סימן תרמ״ג‬
‫רבותא דאעפ״י דהזכרה היא מריוח אשיה ולא הזכיר גבורות גשמים ונזכר קורם ש ו מ ע תפלה איתמר בירושל' והרמכ״ם כת׳ יהול״ל כתב הרמב״ם ובסימן‬
‫מתזירין איתי וכיש בשאלה שהיא מדוחק שמזכיי בשופע ה פ ל ה אבל ) י א י בגמרא ר י ק בפרק ת פ ל ת השחר תרצ״א ורית כתכ כיון שנקראת ספר וט׳‬
‫דמחזירי[ איתי כדלא נזכר י אלא לאחי )בט •( גיסינן טעה ולא הזכיר גשמים כתחיית המתים מחזירין אותו והול״ל כתב ר״ת וכסימן תרצ״כ וב״ה‬
‫כתכ כיין שכרכה אחרונה נתנהג תליא‬ ‫שית והא דקאמר נתר הכי שאלה נכרכת‬
‫השניס אין מתזירין אותו וכי' אשמועינן ג״כ טעה ולא שאיי בברכת השנים אי מחזירי! אותו מפני שיכול מילתא יכו׳ הול״ל כתב ב״ה יכאלה רכות‬
‫רבותא דאעפ׳יי דשאלה היא מדוחק אין ל א ו מ י ה בשופע תפלה מכלל דבהזכרה אין לו תקנה לאומרה עמי • ידיי כתב דברי אבי העזרי בלא‬
‫מתזירין אותו מפני שיכול לאומרה נשית בשופע תפלה ו ט ע פ א משום רדא־יה שהיא בקשה שייכא בשומע מחלוקת ואפשר שהוא סוכר שאע״פ שכתב‬
‫הרא״ש ול״נ דהא דקאמר לא אמר מוריד‬ ‫כ״ש כהזכרה שהיא מריות הא ליתא דא״כ‬
‫קשה כי היכא דקתני כסיפא אין מחזירי! תפלה אבל הזכרה שהיא שכח אין ענינה בשופע תפלה לכן אם הגשם ובו׳ דרך סברא אמר כן ולא לתלוק‬
‫על אני העזרי ומתוך מה שנכתוב‬ ‫אלפס‬ ‫רב‬ ‫וכ״כ‬ ‫לראש‬ ‫חוזר‬ ‫הברכה‬ ‫שסיים‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫הזכיר‬ ‫ולא‬ ‫שכח‬ ‫אותו מפני שיכול לאומרה נשיית הכי‬
‫נמי ה״ל למתני נרישא מחזירי! אותו מפני וא״א ז״ל ‪ :‬ו י י ( כתכ אכי ה ע ז ר י א ם שכח להזכיר ער שסיים מחיה בסמיך יתבאר לך שאין דנריס הללו‬
‫שכבי אמר ש״ת אלמא דרישא נמי מיירי המתים ונזכר קורס שהתחיל א ת ה קרוש א״צ לחזור א ל א אומר אמירים אלא כשלא הזכיר לא נשם ילא טל‬
‫שאילי הזכיר טל אפ״פ שלא הזכיר גשם אפי׳‬
‫מזכר קודם ש״ת ואפייה חחזייין אותו משיב הרוח ומוריד הגשם בלא התימה וכן בשאלה אם נזכר קורם‬
‫נזכר עד שלאסייסהברכה אינו צריך לחזי'‪:‬‬ ‫דבהזכרה אין לי תקנה לאומרה כש״ת וכי'‬
‫ועיין כתוספות פרק ח״ה )דף כ״ט( נד״ה שהתחיל תקע כשופר א ו מ י ותן טל ופטר ואחייב תקע כראיהא ו א ח סייס כרכת מחיה מתים ולא‬
‫הזכיר הגשם ועדיין לא התתיל‬ ‫כפ״ג שאכלו ו מ ח י ( ט ע ה ולא הזכיר של ר״ח בכה״מ אומר ברוך‬ ‫הא דאדכר‪.‬־‬
‫אני העזרי אס שכח להזכיר עד שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל )' ( וכן בשבתות וי״ט וקאמר אתה קדיש אס צריך לתזור אס לאו‬
‫‪J‬‬
‫‪2"!3‬‬
‫יתבאר נסמוך בסיד ‪:‬‬ ‫שסיים מת" המתים וכי' דבריו עלה לא שנו א ל א ש ל א פ ת ח בהטוב והמטיב)יי( אכל פ ת ח הטוב‬
‫מטארים כטעמם יהא דכתב רטנו בסי׳ והמטיב חוזר לראש והיה נמי ה כ א אט לא פתח בברכה שלאחריה ןהךרןד״ח כס״י מהית כתב סתם‬
‫מישטעהבימיח הגשמים‬ ‫~‬ ‫רצ״ד גבי הבדלה בתיק הדעת דמיד‬
‫שסיים הכרכה אין לו לחזיר אפפ״י שלא א״צ לחזור וכן ביעלה ויבא אס י״א פ ת ה במודים איצ לחזור אלא ולא אמר מוריד הגשס ולא מיריד הטל‬
‫פתח מרכה של אחריה אין זה אלא אופ‪,‬׳ ״‪.‬יל ה ויבא אכי אפ פתה כפורים חוזר לישה אם ל א עקר חוור לראש ולא חילק נין גזבר קודם שסיי׳‬
‫‪,‬‬

‫הברכה לנזכר אחר שסיים הברכה לעולם‬ ‫רגליו‬ ‫בהבדלה דאס שכח אין מתזירין אותו וכן‬
‫חוזר לראש ומשמע דלראש התפלה ‪1‬קאמר‬ ‫כל כיוצא נו כגון פנינו יעל הנסיס ויעלה‬
‫וינא כליל ר״ח ודלא כרכינו אלחנן יכמניאר כדניי רטנו לשס אנל נהיכרת‬
‫גבורות נשתיס בתחיית המתים ושאלה נניכת השנים דאס שכח חחוירין איתו וככר כתבתי גםחיך דבהא נראה לפסוק כדברי ראבי״ה והרא״ש שחילקו כין נזכר‬
‫קודס שסיים הברכה לנזכר אחר שסיים הברכה ‪:‬‬ ‫הלכך אס לא פתמ עדיין בברכה של אחריה א״נ לחזור אלא אומרק כין כרכה‬
‫טעה ולא הזכיר גבורות גשמים ונזכר קודם שומע תפלה וכוי כפי תפלת‬ ‫לברכה וכדין כרכת המזון בשבת ר״ט דאס טעה ונזכר כשסיים הביכה ולא פתח‬
‫השחר כתבו ה״ר יונה והרא״ש שיש פוסקים כמו הירושלמי משוס דלפי‬ ‫בהטוכ והתטיכ אין צריך לחזור אלא אוחר ברוך שנתן שכתית למניחה וט׳ וניכ ב״י‬
‫ופשוט הוא והכי מוכח נמ״ש הרא״ש רכ״ק דתענית כדנרי אני העייי גט הוכית גירסת' בגמרא דיד! לא היה תלמוד שלנו חולק על הירושלמי והם‪.‬ו״ל כתבו דבםשרי'‬
‫נביחת גשמיס דאומרה אחר שסיים הנרפה יא״צ לחזיר אא״כ פתח נירכהשלאחרי' מדוייקיס גירסת גמרא דידן כמ״ש רטנו וכך היא גירסת הרי״ף ולפ״ז תלמוד שלנו‬
‫ולא נתלק עליו הרא״ש ובס׳ ת״ה נחלק על הי׳ אלחנן בדנרים שאין מחזירין כני! חולק על הירושלמי דמדקאמר תקנתא דשימע תפלה נגי גרכת השנים ילא גבי‬
‫ענינוועל הטסים ויעלה ויכא דליל ריח והסכים הרא״ש דאפי' לא פתח ננינה תחיית התתיס משמע דכשלא הזכיר גבורות גשתיס בתחיית המתים אין לי תקנה‬
‫לאמיה בשומע תפלה וכ״כ התיספות כפרק תפלת השחר וטעמא משום דהזכרה‬ ‫של‬
‫שהיא תתנוניס ובקשת צרכים וכ״כהרי״ף‬ ‫תפלה‬
‫נקטינן‬ ‫בשומעוהכי‬ ‫שייכא‬
‫ההנהית‬ ‫שגת לא‬
‫דעת‬ ‫שאינה אלא‬
‫מה״ת יכן‬ ‫בפירוש בפיק דתענית וכ״נ שהוא דעת הרמבי׳ם בפ״י‬
‫רךז ד אבי העירי אס שכת להזניר עד שכייס מחיה המתים יניכי קודס שהתחיל אתה קדיש יכו' כ״כ הראיש והמרדני בריש תענית בשם אבי העזרי וכ׳כ הגהית‬
‫מיימון נפ״י מה״ת בשם סמ״ק וכתבי החרדכי והגהות תיימין דמטסקא ליה אי תתיס אס לא תתיס ומםפיקא לא חתים וני ל דאלא הזכיר של ר״ת בבה״מ קאי‬
‫דאסתפק לן בגמרא אי לא חתיס והילכך מסכיקא לא חתים םנר דה״ה לתפלה ימפני כך לא הזכיר הראיש בדכרי אכי העירי חתימה נלל ותימה ר• דכיין דנפ״ג‬
‫שאכלו)מט ( אחריכן דכשטעה ולא הזכיי של שנת וייס טיב ננה״ח אימי נייך שנתן יכי' וחיתם הכי כול״ל נכי תפלה דהא תפלה דחונה הוא לנק״מ דשבתית‬
‫וי׳׳ט דחיא דהיכה למיכל נהו ולא לבה״מ די״ח דאי נעי אניל אי נעי לא אכיל כדאיתא בפרק ג' שאכלו ואפשר דהזכרה דכה״מ שאני דמאתר דסמוך להזכרה הוא‬
‫חותם כברכת הארק נינה ירושלים כשצייך לאחרה אחר סייס ניכת בוצה ירושלים צייך לחתום כה ג״כ כשבתות וי״ט אבל הזכרה דתפלה מאחר שאינו תיתם סמוך לה נכרכה‬
‫נס כשמזכיר אחר שסיים תתיית המתים איני חיתם נניכה ומצאתי כחיי ולמה לא תקני נרכה נפנ־ עצמה נמקים שנזכר נמו ננרכת המזין שאם שכח קובע כרכה‬
‫אחת פל שכת אומר הי״ס מפגי שהיה הפסק אם יכרך ולא דתי לברכת המיון דהתס כבר סיים הברכה דהטוב והמטיב טכנה תקנוה ע״כ ‪:‬‬
‫*‪J3‬״'^ וכן ביעלי ויבאיכי' הס גיכ דברי אני העירי שלמד ג״פ מההיא דפיג שאכלו‪ .‬ן ך י ו שה״ר יונה נפרק תפלת השחר חולק על דין זה שכתב אהאדאמרי' טעה ולא‬
‫י שאע״ס שסיים גיכת אתה תונן כל זמן שלא התחיל נברכה אחרת חריר‬ ‫הזכיר הבדלה בחיק הדעת אין תחזירי! איתי היה אומר רטנו הקרוש‬
‫לראש‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫)יא( בגמרא ויון נפפלח השחר ג י ס ׳ ט' כלי והוהגיוסאולאכוקי וגרסאות אחיות נתלמו‬ ‫]י[ וכתב א״א היא יש ו״ל נ״ל כי׳ עיין מ״ש נניישה גס הנ״י לפני זה הניא ל' היא״ש‬
‫דיון שמניא הניי ע״ש העונה נתלתיו אלינא ויון ולכי אותן גרסות ל״נ תלסיוא‬ ‫שנתכ בהדי' ופליג עש אבי הפייי יפי׳ ל׳ הגמרא דקאמי י סנינא יאס לא‬
‫ויון איוושלמי נ״י‪.‬‬ ‫אמר מיייי הגשס בימית השמה ממוירין אומו י־יל שיוכר עמיתו קיוס שס״ס הנרכה ואפה‬
‫נ‬
‫)' ( נתב אה"» אס שנח להוכיר עו שסיים משיה המתים ונונר קודם שהתחיל ני כחנ הניי‬ ‫גניו אלא שננר אמי רכלכל תייס נתחי וקמילאנ העזיי ‪-‬איצ להרי ל‪-‬אש הבונה אלא‬
‫שינינו להתחיל נ נ ו נ ס שלאסריה קרי סיים וכל ומן נו׳ ולא ני׳ כן לעיל נונוי‬ ‫חוזר ואומי משינ המס ומורתי סגשס מנלנל פייס בחסי כו׳ וע״נ נוה א״יי אני העויי‬
‫הרא״ש שכתנ הא דאמרינ; לא תמר מ י ד י ו גשס מסוירין אותי היינו כשמםייס כו׳ י״ל ולעיל לא היה‬ ‫יאית ואיירי כשלא נזכי עי שכני שייס הנינה דאתה גניי קשה ממינ א• איירי ועו״ן‬
‫בס גוף היין ו ק נ א לפוש ונוי אהית שלא מ א י ו ני לא אמר מוריו הגשם נימות הגשמים‬ ‫לא התחיל קריש ק׳ הא כמנ אה״ע שא־צ להתחיל כלל אלא ציפו משיב הריס כי' שש נין‬
‫יהיה דימה לדן של תתריו והיינו אסר מוריו הגשם נימות הסייה ומיידי אפילי נא»צע ניכה לכן‬ ‫הנרנית יא־ איייי שננו התחיל אתה קדש קשה הא ליכא יואן יזליג וחיוי ליאש אלא ׳יאי‬
‫אתא לאשפיעיק ומולא איירי אלא במם״ש נל חנונות ונוה ח״רי עכ־נ ‪ .‬לאפיקי הנא עיקי‬ ‫א״ר׳ ולא ס״ש אתה גניי ובהא ס״ל להראיש יא״נ לתו י אכילו למכלכל כייס נ י אלא אימי'‬
‫היין הוא ואחא לאשיונינן לכן צוין לנתינ הפי'‪.‬‬ ‫שס נמקים שנזכר ונגמוא יאמר עחזייין ו״ל שכני סייס הביכה דאתה גניו וייאוייין איתו‬
‫)ינ( וכ; נשנתות וי׳׳ט כוי מצאתי נתונ וליה לא תקנו ניכה נפני עצמה נ»קוס שנוני כמו‬ ‫אינו ו״ל למכלכל ת״ס א־ לבינת אתה גניי אלא ויל מחי״י־ין איתי לריש • אלא שצוין‬
‫י ברכת המזין שאס שכת קובע נונה א' של שבת חימר הו״מ מפני שהיה הפסק אס‬ ‫שמיע שי״ש היא״ש שם״ס הביכה ר׳׳ל שגס נכו יתחיל נוכח אתה קדש וכל זמן שלא‬
‫׳נין ולא ימי לייהוהת נבי ם״ם נינה והסינ והמצינ נימה תקנוה ע״נ עוו י ל והוניה נ נ י כ‬ ‫התת־ל נרנת א ה י קדוש לא סייס נינמ אתה גניי מקי׳ וכן פ• נ"• אאי שקלא וגיייא נו•‬
‫המ‪!1‬ן שאני ומאיזו וסמי!־ להוכרה הוא סותסנברנת האין ^שצרין לאומרה אתר היום הברכה‬ ‫שלא תקשה ינר־ ונינו אהייי ע״ש נשיר המתחיל וכן ניפלה וינא ני' השתא איש שלא‬
‫כרין למתים נה ג״כ נשנתומ וי״ט אנל הינוה ומפלה מאחר שאינו חותס סמוך לה נגינה‬ ‫תהיה ונוי הרא״ש ווני' אה״ע סבי ת ה‪ 5‬כית אהירי י מ י ס שאה*ע שנר והיוו כגק עד‬
‫גס נשוווכיי אתי שסיים בינת תחיית המתים איני תותס נבונה ניי • ומהיש״צ נתנ יאין‬ ‫שלא ם״ש נרנת אתה נכוו ש״ל להיא״ש ולא תיור ינמקוס וס״ל לאהיע ילא ח־יי כג ן שנוכו‬
‫להניא ראייה מניה ושאני התס שכני סייס נינמ המזון אנל כל מקום שהיא הפסק ציין‬ ‫נין ניכה לברכה ם״ל להרא״ש תיור לרחש אלא ודאי הוא ׳‪ c‬ג־כ ס״ל יא וי ליאש התפלה‬
‫לחוד לראש והאוין ע״ש נהגהות ‪:‬‬ ‫אא״כ כני החסיל אתה קדוש וכ״כ המנהגים נהויא נשס הרא״ש יס״ל רא״צ לתווי אלא‬
‫)יו( אבל פחח הט־נוהמעינ נו׳ פי׳ נשנתוי״עולא נדיס ועייל •‬ ‫מזכיר משינ הוות כו׳ נמקים שנזכר אא״כ החסיל אתה קייש ע״ש ויש ו' מ״נ ביק שמיני‬
‫היללו‬ ‫עצרת‬
‫הדושי הגהות‬
‫ר ואששר ייפרש דברי רבי' הקאי אס" ש למעלה ואס לא אמר םוריד הגשם ביסוד‪ .‬הנשמים םהיירין אותו ועין נתב וכתב אני העזו׳ שנן הוא גירושו »ל םחויוין אותו שחוזר למכלנל‬
‫הייפ דייסה •חזור לראש הברכה וכהב א״א זיל נם׳ שאי; לו לחזור ל־אש הברכה כדבר• אבי העור׳ ועדיף מיניה שלא לתווי נלל ומה שאמרו םהוירין אותו היינו נשם״ם נל‬
‫הברכה אבל וואי לעני] וינא א־ב טיבא שיירבוי אני העורי יחיור למנלכל חיים ולדברי הוא״ש נל שלא »״ם הברכה יוביר בםקום •גובר ולא יחוור נלל אלא ששניהם ש ו י ן‬
‫ביגר שאיי שידושו של םחויריט אותו דיםות הגשםים נשירושו של םחוירים אותו ריםוח ההםה לסהול״ח( ועיי• ביה ‪ :‬ה עייי ב׳׳ח וט״ו •‬
 ‫ביח‬ ‫אורח היים הלכות תפרה היד‬ ‫ביי‬
‫לראש הנרנה ימנליל נה כאילו עומר עדיין נאמצע הנרנה לייגק ליה ור׳׳י הזקן של אתריה טון שסיים הכרכה איגז רשאי לאומר' למי הססיןי ומה שקשה ממה‬
‫איחר כיון לכנר סוים כל הנדכה ולא מכר כמי ששעה והתחיל האחרת ליינינן שהניא הראיש בפת״ה לברי הרי יונה בסיים הברכה חוזר לרצה אעס״י שלא פתח‬
‫ליה ואיו מחזירק אותו ולזה נוטה מתר לעת מורי עכ׳׳ל • והתוספות כחט נס״פ ננרנ' של אחריה יישנו ניי יע״ש וחהרש״ל נחלק על לנריראני״ה זרגיט ותופס‬
‫מזכר)ל‪ (:‬מה אור״ילכל לבר שאמרי חכמים אין חחזירק אותו אפילי לא עקר עיקר לניעלה דנא אעפ״י שלא פתח ננרנה שלאחריה חחר ואין לו לוחי יעלה‬
‫יינא נק עמדה למידים דמי‪ ,‬הפסקה ולא‬ ‫רגליי אלא שסיים איתה ברכה שתקנו בה‬
‫לאמרה איןמחזימן איתי ול״ג לרביני אלחנן רגליו אבל אם עקר רגליו חוזר לראש וכתב עור בכ״מ שאנו אומרים למי לנרנס הממן לננר סיים ג' נרט'‬
‫וטי וה״נ יחזור נאותה נרכה אם לא חוזר לברכה שטעה בה ה״מ שטעה שוגנ אבל במזיד ובטתטין למיינ מלאורייתא אנל נאן הוי הפסקה‬
‫ופסק נהר' יוני שהט' הרא״ש נפת״ה מיהי‬ ‫התחיל ננרנה שלאחריה ‪ :‬נ״ה יהי•*••‬
‫נתנ שם נראה לנל אותן אין מחזירין מזן חוזר לראש ירושל׳ המתפלל ואינו יודע אם הזכיר אם לאו קודם לי אגן לא למינן לנריראני״ה והרא״ש ורנינו‬
‫על מסים רעלה יינא דליל ריח יעננו יום חזקה מה שהוא למור טזביר מכאן ואילך מה שצריך מזכיר מ״ש נאן ונסי׳ תנ״נ מקחי לנמ חהרש״ל‬
‫ונמצא נהם נמן לסיים איתה נרכה אפיס )»י( הלכך עד ל׳ יום אם ספק לו א ס הזכירו או לאו צריך לחזור אלא נלנריהם עיקר ונן פסק ניי ע״ש •‬
‫שלא פחח נכרכה שלאחריה איט חוור נ»‪ 0‬דמסתסא ל א הזכיר והיה גמי לי יוס אחד הפסח מסתמא לשון המרדני רפיק לתענית ופסק לאנייה‬
‫‪,‬‬
‫לננזנר נין תחיי לאת׳ קליש אומר מ״ה‬ ‫יאס יחזור הר נרנה לנטלה ונתנ עול‬
‫ומוריד הג‪6‬ם נלא חתימה ושונ אימר‬ ‫תזכיר‬ ‫שהיר מגה הניא ראיה לאין לחזיר מהא‬
‫לאממט טעה ולא הוניר של ר״ח נענורה חוור לענילה משמע למיל שסיים נרנת אתה קלוש ינן הלין נשאלה יניעלה יינא הינא שלא התחיל מרכה שלאחרי'‬
‫ענודה דיינינן ליה נטעוח ולכך אמר לפון חחר אע״פ שלא התחיל עליקנרנה נלאמ׳ נס״ג שאכלו גני טעה ולא היניר של ריח אומי נחך שנתן ר״ח יטי ומסיק‬
‫אחרת עניל י ייש לתמיה על רנימ שנתנ דנמ אני העורי סתם נלי שוס חולק לא ילעינן אי חתים נה אי לא וכיון לספיק׳ היא לא חתמינן מספיק׳ עניל נראה‬
‫אלמא הט ס״ל ובסימן רצ״ד נתנ על לנמ ה״ר אלחנן יא״א נתב דלא מסתנרא נלל לה״ל לראנייה ספיקא נהא לפסק נשנונר נק תחייה לאתי קלוש לאימי מ״ה ומוריל‬
‫כמן שאם עקר רגליו איט חוזר לראש גם אם סיים הנרנה אין חייר לעמדה ע״נ משם ושוב אומי אתה קלוש כימני לאוח׳ בשנת וי״ט נרוך שנתן שנתות למנוחה‬
‫ימשחע מלנריו שם לטותיה ס״ל ישמא י״ל שהוא סינר לגהי מלכדים שאיןמחזימן יני׳ נשלא פתח הטוב והמטינ ומה מספקא ליה לילחא צריך ג״נ לחתו׳ מרנ׳‬
‫איתי חשינ סיים הנרנה נטעית ואיטחוירנלנריםשמחיירין איתי לא חשיננסעזת לאחל שאחר משינ הרוח ומ״ה ני הינא לצריך לחתי׳ ננרנה נתך שנתן וני׳‬
‫ימפני נךנתנ הרא״ש נפ״ק לתענית לנמ אני העירי ילא חלק עליהם ואף על פי נשמנרך אותה נק נרנת טצה ירישלים לנרנת הטונ יהמגרנ או שחא א״צ לחתי׳‬
‫שהטא נפרק תפלת השחר לנרי הר״י ללייק מלקאמר טעה זלא הזניר של ללא תקנו נש״ס נאן חתימה אלא יאמר מ״ה ומוריר משם ותו לא צריך חתימה‬
‫ריח נענילה חתר לענולה למשמע לאפילו נלנרים שמחיירין איתי קאמר לסמם יהנריע ראני״ה לטין לחזינן נפ״ג שאנלו)לף מ״ט( נללא הזט׳ של ר״ח מרנ׳‬
‫נרנה משינ נטעימ אינא למימר שלא הניא לנמו אלא לםתיר לנרי ה״ר אלחנן המיון לאומר נתך שנתן יט׳ ימספקא לן אי חתים אי לא חתי' יקי״ל לטין רספיקא‬
‫לקאמר לאן לעגין לנמם שאיןמחיימן לא משינ סיים הנרנה נטעיתימ׳׳מ אימ היא לא חתמינן משם יש ללמול נמיבהךספיקא למספקא לן נמשינ החח ימיה‬
‫לא סנר טיתיה אלא למבין לנמם שאין מחזירי! נלנל ינן משמע מלנתב נראה לנל אי חתים אי לא חתים רחספק׳ לא חתים ימיה נתב אניהעזמ איחר מ״ה וחומר‬
‫איתן שאין מחזימן כגין על מסים יטי ניק לסיים איתה נרנה אע״פ שלא פתח הגשם נלא חתימה ישונ אימר אמה קליש יטי נמ״ש לפיט מן המרלני ינך העמיק‬
‫ננרנה שלאחריה איני מזזר ילפ״ז צ״ל שמ״ש לביני נםמיך גשם הרא״ש אם שנח ולא רניני לשון זה אלא אומי משינ הריח וחייה נלא חתיחה וטי ילי מנוחתי נטר הקשי‬
‫הזטר על שם«ם הנרנה חוזר לראש להתחיל הנרנה שאהמה קמ סייס הנרנה על לנרי ראט״ה יחייז ושמ ליה מארי' ני אין נאן קושיא ילא צמן לתירו־ן ני‬
‫לנל ימן שלא התחיל נרבה שאחריה לא חטב סיום נדנה יי יאע״פ שנסיחן תנ״נ הפפט מינן נמרלט בלפי' יאין בי ספק ימן התימה שהלא הנ״י עצמי הניא לנמ‬
‫נמנ רניני נריח ימש״מ ערנית ישתרימ ימגחה מתפלל י״ח יאימר מעק המאורע הר״ם שנמנ שמה שלא סקמ נלנה נפט עצמי למימל הנש׳ נששנמ לאימרה‬
‫נעטלה ואם לא אמר ממוירין אותו ואם מנר קילס שיסיים נ״ז שאים מתחיל מילי׳ נמקי׳ שנזנר נמו שתקנו נרנה ננרנת המזון הינא רשנח של שנת הייני משים‬
‫אומרי נמקים שנזנר וקתני ערנית לר״מ לקי״ל לאין מהזימן עליו ואפ״ה נתנ שמה הספק אם ינרך ולא דמי לנ״ה להת׳ ננר סיים הנרנה רהטונ והמטינ נימה‬
‫שאם מנר קולם שיסיים נ״ז שאינו מתחיל מילים אוממ נמקום מזנר י״ל להתם תקנוה ע״נ א״נ מהאי טעמא נמי לינא להקשות לליחת׳ נה ני מפא דחותמין‬
‫אשחדת ומצחה לר׳׳ח ואנל תפלות לחש״מ קאי ולא לערנית לל״ח להחם חשינ ננרנמ נייך שנתן שנתזת ונו׳ טין ללא למיין להללי להתם מ״ה לא הוי הפסק‬
‫משא״נ הנא נמומל משם לאיפא הפסק‪:‬‬ ‫סיזם הנרנה נטעות ואיט אומר מעק המא‪1‬רע נלל‪.‬ותלע להא מאי לנתנ אם לא‬
‫אמר מחזירין אותו ע״נ לא קאי אערנית לר״ח הא גמי לנייתה ינ״נ ממ״ס הרמזים }‪ t^'D‬ונתנ עול גנל מקום שאט אומרים חיזר לנרנה שטעה נה ה״מ שטעה‬
‫נשוגג אנל נמזיר ונמסטין מתר לראש משמע אפי׳ הפסיק נאמצעיו׳‬ ‫נפיק לתענית סתם נלנמ אני ממרי ינפרק תפלת השחר נתני נל אותן שאין‬
‫מחזירק איתי נגין על מסים יטי נמן שסיים איתה נרנה אע״פ שלא פתח בנלנה חוזר ללאשהתפלה לנלי״חנרטת נאחרועל הסלר וטלןחשיטןננרנהאחת‬
‫אחרת אימ חוזר • ולעני! הלנה נראה להט נקטינן טין שהרא״ש מנריע נ!‪ :‬לענין זה לאם הפסיק נמתטין אי השמיט נמתטין צריך לחמר לראפ התפלה‬
‫וברזי" עול ננל חקום שאט אוחרים חויר לנדנה שטעה נה ה״מ שטעה יהיא למת הר׳ נרשום נר שלמה יהראנ״ל יהני נקטינן ללא נמ״ש נ״י לעיל מי׳‬
‫ק״ל ס״ו ע״ש ‪:‬‬ ‫זנשוגגוט׳‪:‬‬
‫^ * י ירושלמי המתפלל ואינו יילע אם הוני׳ ונוי הלנו על ל׳ יום ומי וה׳׳ה‬ ‫"‬ ‫ינ‬ ‫ה י ז פ‬
‫י י ' "‪P‬‬ ‫י ת ע ג י‬
‫ייי‬ ‫^‬ ‫‪w‬‬ ‫ט‬
‫י ירושלמי‬
‫‪ oft‬ה ז נ י‬ ‫ע‬ ‫י א י ט‬ ‫ה מ מ פ‬

‫מסתחאי מניר הלנ׳ פשוט לרנינו נתנ נך‬‫נחי ל׳ יום אחר הפס'מסג‬ ‫חלע מה הזניר אר״י על ל׳ חם חה שהיא לחול‪.‬מזטר חנא!‬
‫למנהג אשכנז לנימית החמה אין מזנירין נל עיקר אלא אומר רנ למשיע מנלנל חיים‬‫ואילך מה שהיא צריך מזנידיפי' הרין למיימ עין שטא פומל בסל!מתפלל ואיט‬
‫יולע אם הזניר גשם אם לא שאילי הזניר גשם חחזירין אותו יאר״י נל ל׳ יוםיט׳לאילי למנהג ספרל למזנירק אף טל׳ח ואימר מימל הטל א״נ אפילו אמיל שמה‬
‫מה שהוא למיל מיטר ומסתמא הזנירגשם נמו שמא למזל להזניד נימות הגשמי' שמא למול מא מזטר אחר החג אין חחזיח אותי ניה״ג שהרי נמן שהזניר טל‬
‫אעס׳׳י שלא הזניר גשם אין מחזימן אומו נדלעיל נס״ו ‪:‬‬ ‫ימש״ה מחזירי! איתי אנל א״א לפרש למיידי נמי שהוא עימל משם שאט' מניר‬
‫והרים‬ ‫מה שהוא למול נימות החמהלהיינו טלולא גשם אק מחזירי! אותו ע״נ • אנל רני'‬
‫מפרש למיידי נין נעומל נימות הממה נק נעומל נימות הגשמים ונ״נ מלנרי‬
‫הרא״ש זהמרלני נמש מסנת תענית וכך הם לנרי סמ״ק ינראה ללמנהנ אשנמ מיימ שאינם מינירק נימות החמה לא טל ולא מטר יהילכך נשמימל נימות משם‬
‫מוך ל׳ מם חוקה מה שהוא למול היא מיטר וא״נ חזקתו שלא מניר לא טל ולא מטר וצריו לחזור נמו שנתבאר יאם עימל בימית החמה תוך ל' מם חזקה שמטר‬
‫גשם נמו שמא למילימלנךצמך לחזיר •יהר״ן איימ למנמ ספרללנימותהחמה מוטמן טל ומש״ה לא מצי לאיקומא למ«מ נעומל נימות משחים‪:‬‬
‫וכת^ ח הר״ן אינא למילק ניחות החמה נמי למה מתזימן איתו נל ל׳ מם אם מניר גשם יהלא איני סימן קללה אא״נ יצא ציק ילא ירט גשמים קילס לנן‬
‫יש לימד נייןשחנ הזמן שפיסק מלהזניר גשם מא סיחןקללה לא פליג רננן יאחח שמשעה שטסק מלהזניר גשם אם הוניר מחזיס איתי ‪ :‬זיל ספר‬
‫אה״מ גסתפק אם מניר גשם או שאלת מטר נל ל׳ יום הילך אחר הרגל לשינו ואפילו יחיל שמא נצמר שעליק יטל לשמיע מנייצחויר ימיהו רנים מהגאונים יש שאמח‬
‫ליחיל שטפה נשהתסלל יוצא מא נששומע מש״צ יהיא שיהא שם מתחלה יעל סיף ונן ננל לנר שצמך לחזור אם יטי! לש״צ יצא עינ ויתנאר זס נסיק קנ״ל‪:‬‬
‫והרים‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫פצוע וגס לפני וס כמג ואס סיים ס ל ו נ ה וויל שם ואם סיים נ ר נ מ א מ ס גביר יהמסיל‬ ‫וטו( ה י ל ב ף פ ו ל׳ יום נ ר והו ווקא נהינוס ואומוס אפילו השנמומ וו״ש אנל נשאלה‬
‫נ ו כ מ אמה יןווש ינסו שסי׳ נעל הגס״ס שם ונמ״פ שם נס״ד ע״ש ו»יין»*ש נסי׳ ‪9‬י*» »יש‬ ‫י צוין יומו מל׳ כי בשומות אין ממפללץנוגוע אמצעיות ‪:‬‬
‫כחן ואומו נין הנרנומ מוריו סגשס משא״נ נשנש הנולס • וכאן א ם סמסיל אמסהווש צוין‬ ‫)סי( דמסתמא לא הוניו ונואה ואייוי למנהג אשננו שאין מיניוין נימות השמה לא גשם‬
‫למור ליאש ונח‪1‬ן ששניו מנינו לומו נ ק מ א ל לוו»א אפש״י שהתחיל ושאינו וין שלא סיים‬ ‫ולא טל לנןצ״ל שהוי לא הזניו אפיל‪ 1‬טל ביי‪:‬‬
‫הוא‬ ‫ננגו‬
‫חדושי הגהות‬
‫ו ול״נ שאין לתמוה בלל שם״ש רבינו כאן דברי רגיגו אבי העורי היינו לומד עכל שאמרו םחויריפ איתי כל שלא התחיל בברניז שלאהייח אק * י י ן לחזור אלא פ ז נ י ו‬
‫נין נ ר ב ה לברכה ג‪ 8‬הרא״ש טורו‪ .‬בזד‪ .‬נם״ש נם הב*י שט אבל לקמן הביא דברי ה״ר אלחנן שנהב אף ברבר שאין מחריץ אוחו נ ל שלא התחיל בברכה שלאחרי‬
‫יחויר לראש הברכה יע״ז נ ח נ וביני שהראי׳ש חולק םשיפ דהיי ברבת לבטלה ואיל למה לא נ ת ב הרא״ש שיזכיר איוזי בין בדנה לברנה ז״א דניון שאםר אץ מחיריו אוחו‬
‫גט אט היה םזניר בין ברנה לברנה היי תפשק נ ת ש ל ה ‪ .‬א נ ל כאן שדינו לחויד נ ת ב אבי״ו! שבל שלא החחיל בברכה אחרח יוניר אוחו בין ברנה לברנה וזהו טוב יותר משיוזזוו לנרד‬
‫לבטלו״‪ .‬יגט הרא״ש מיוה בזה ומביאי היא למבץ )פהיל״ח(‪ t :‬הב״י לא הישיף על הטוי ר ק שהטיר ט ז ב שטעה שיגג יהיא העוזיק שטעה בשוגג גלע״ר שביין מד‪ ,‬להציל פהחמיה‬
‫אשר הסהו הנייח ו נ ל האחרוניט עליו יעל הטור פדלעיל םיסן ק״ר ע״ש נרנריהפ יליד להחס ששת באפגע שלא ביטל התשלה כלל שהרי היעלל כדאיי ר ק שלא י»ח עשה לשוח‬
‫באמצע הברכה לבן א״צ להןיו דק לאותה ב ר נ ה פשא״נ באן שלא אמר ה נ ר נ ה בראוי בגין שאפי״ םיריר חגכם נימות החפה או נעגין אהד נשלפא אם עשה נ ו נשוגג הרי שביון‬
‫להה»לל נ ר איי ר ק שנשנגה יצאה נרבה אחה פאתו שלא נהוגןא׳״צ לחוור ר ק לאיחה ה נ ר נ ה א נ ל אט עשה נ ן נמויר הראה ברעתי שאיני רוצה ליזהשלל נתקנה ‪ V*m‬הוי נ ל ח‪8‬לחו‬
‫תועבה וצריו לחייי ולהיושלל והגה נשי פש״ב הטור י‪".‬ט עטעהשיגגיעו פקומ לטעות דהן ה״פ קאי גט על חיבה שטעה ינאילי א פ ר ה״מ שפעה ושגג אבל אט לא טעתו‪ 16‬שגג‬
‫אלא נ פ ו י ו יפהבויןעשה רבד שצריך לי״יר צריו להזיר לראש ויהיה נ נ ל ל זה ג״נ שח נ פ ו י ד ו ה א ע ל ו ה ג״נ ציין לחוור והירא קושיא *•ינתא לכן הניר‪ .‬הרב״י שטעה נשוגג‬
‫ופייייהנא י ק ס ע ג י ן שיגג ייהיה הנינה ה״פ כשטעה נשיגג ישיגההנדכה א נ ל א פ שינה במזיד צוין לחוור לראש ופשה נגהייפלא קטיירי ואתי י ע ל ששיי נ ג ל ע ^ והפעיין בלבוש‬
‫יראה שהונריפ םבואי־יט קצה ‪ :‬ח ו נ י י פ א ל י נשילים ש ב נ י כ ה נ י לפעלה נפיפן זה • רבריט הפסובביס באן פן תינה )ולפה( ע ו חיבת )נמוד( שייר לעיל )פי• קי־ג( נאות‬
‫קטן נ ר י ח ה ד ח בין חינח במדקדקיט ונין חינה א נ ל הגוהגיט לשתיה)ילפה לא הניא לי םייעתאמרה״ט ו ה נ א שנהב ג״נצריניס לזטף( גפ בדברי תיםשי׳ נ ר נ ו ת )יב ‪ (:‬י״ל ל»י הגראיז‬
‫מטיף רבייהט שנתנו י ק שיניע ב נ י י ד כו׳ רלא נהבי נן י ק אאנוח והיראה ינפ״ש המהרש״א דמונרח־פ אגו לשרש רברי חוט׳ נ! ע״ש א״נ קשיא לפה לא הונירו התופשת‬
‫ב ו ב ו י ה פ שצרין לוקוף גם נ ש א י הבינוה ונפ״ש ) נ י ף לא ‪ (:‬לכן גראה ייש לחלק דנששיחה נ ב ל החשלח פ ט ת ב י י י ו ת י היי י י ן כ נ ו י שלא לזקוף נ נ ל ההשלה עד שיסיים מ פ ה‬

‫ובזה‬ ‫•‬ ‫‪w• w1a/v• */1*1m‬‬ ‫‪IUIJH‬‬ ‫‪m‬‬ ‫•‬ ‫‪7‬‬ ‫״ י ד ו ־ < ׳ ‪« • .‬‬ ‫׳‪ —— 1-‬־‪1 7‬‬ ‫•—‬ ‫״ו‬ ‫•—ן‬ ‫י‬
‫יניאו אף ו נ י י הטוי על גנו! וייזיישנ בזה עור פ ה שהקשי על ם י י י י נ ר י הטיי נאן שכהנ ואט נ א לשהית ונו׳ ורוקא ו ט ׳ א נ ל באמצען סותר לשחות הילנו איהט שגיהגיט ינו׳ והקשו‬
‫י ה ן הילנן חוד‪ .‬פקימי לפעלה מ י ו א ח י שנתב יאט נ א לשהות ב פ י ף נ ל ג י נ ה יכו׳ ולפה נטר ע י א ה ו ש נ ת ב ר נ א פ צ ע מ ו ת י שאץ לו שייניה לווז נ ל ל • ולשי פ׳״שגמזא דבלא‬
‫זההיהא‪»6‬ר לומר ו ר ו ק א נ ל הפוגה •איו שיהין נ ל ל נ ח י ן הימלה אט ישהה נפוף שאי ה נ י נ י ח יזיישינן שיעקי תקנה הז״ל משא״נ בי״ה ששוחץ בזניגו יפי נ מ י ר יהא פותר ל ‪rm‬‬
‫אף ג ט ו ף ו ו נ י נ ה ונמיש ‪ fan‬נטיפן חק»״ב אבל א ה י שנתב ש נ נ ל השגה מ ו ת י לשתות נאטצע ה נ י נ ו ח ואשיח נשוףאסיי ע״י ש»יי ק א מ י הילכן אותי ששייזיו בינרגו ומי נ ט ו ו‬
‫י‬ ‫צריגץ לוקוף נםוף ‪) .‬מיהו נ״ז דווקא לאומן ששוויין ר ק מ נ י נ ו ופי נ מ ו ך ( ‪:‬‬
‫תנייח‬
 ‫ב״י‬ ‫אורה היים הלכות תפרה סיד פטו‬ ‫ב׳ח‬
‫ו״ל היה רגיל לומר כשמיני עצרת גרכת אתהגבורצ״פ יכו׳ כ״כ סמ״ק‬ ‫ןדןף״ח‬
‫ןךןף״ס מרוענבורק טה רגיל לומר גשע״צ ברכת אתה גניי־ צ' סעתים עד‬
‫וכתכ הר״ד אנודרהם ששעתו של ה״ר &‪ p‬משום דשאני גשם שהלנר‬ ‫משיב הריח ומ״ה כנגד ל׳ יוס שאיתר איתי ג׳ פ _ ‪.‬‬
‫פעת־ס ככל יוס וכי׳‬
‫איני למידק הלא לחסקנא איכא טיל ל' לתפלת מוסכין נדישבתית תלכד מוסף תלוי בהרגל לשוני ואע״פ שהרגל לשונו לומד מתחלת אתה גנור עד משינ הרוח‬
‫דר״ח שהרי בסי׳ רפ״ו פסק רביט שכל יחיד חיי׳ להתפלל מוסף כין אס יש צבור לבדו כלא ברכה ראשונה דמגן לא הוי תזקת הרגל כשמתחיל להתפלל כסדר ברכת‬
‫מנן ואח״כ אתה גבור ‪ -‬ורביני הגדול‬ ‫בעיר אן לא וי״ל דס״ל להרמ״מ דהירוש׳‬
‫רגיל לומר מהרי״א ו״ל כתב שטעמו של הר״ף משוס‬ ‫מתטנבורק היה‬ ‫דנחן גבול ל׳ י‪1‬ס ומכאן ואילך מה שהוא הזכיר‪ ,‬וצריך להזור ו־ר״ם‬
‫צריך הוא מוכיר אליבא דכ״ע קאמר הכי בשמיני עצרת ברכת אתה גבור צ׳ פעמים עד משיב הרוה ומוריד דלא דמי דהתס שהוא לטבע רע שזה‬
‫מחן מ ה כשיעשה הנגיחה בקרוב מורה‬ ‫לאף למיד אין מפלי מושפין אלא בחבר‬
‫עיר ויחיד אינו רשאי להתפלל מוסף נמי הנשם ויי‪ (.‬כ;כר ל יום שאומר אותו ג׳ פעמים בכל יום ועכשיו שהוטבע נווה כקגיןמהשאיןכן אילו היה‬
‫אמר מכאן ואילך מה שהוא צריך הוא אם היה מסופק א'צ לתיור וראייתו מפרק כיצר הרגל )כד •( עושה אותם בהרחקה שיש לנו לומר בכל‬
‫מזכיר אלמא דסגי בצי פעמים ומ״ש דאמר גכי שוי הסוער ‪ w‬ריהק נגיחותיו חייב קירב נגיתותיו לא אחד מהם מקרה הוא אבל כאן הדבר‬
‫והר״פ נתב לא מזינן לרבנן קשישי וכי' כ״ש ה״נ כיון דאהי יי׳ יום אם הוא מסופק איצ לחזור כ״ש צ׳ תלוי בהרגל הלשון והלשון איט מורגל‬
‫נלפע״ד דלא נעלם מעיני הרמ״מ דתיית פעמים ביום אחר וה‪/‬י פרץזייכתב ייאהזינא לרבנן קשישי דצרפת כ״כ כשיעשה דנר אחד בקירוב יהרא״ש‬
‫נוטה לסברת הר״ם ונראה כדבריי שהרי‬ ‫ראייה זו נכמה דהויים אלא עיקר טעמו‬
‫דםברא אלימתא היא דבשהיגיל לשיני דעבדי הכי שאין הנדון דומה לראיה דהתם טעםא משום שהוחזק הרנל הלשין אינו אלא מצד הטבע המורגל‬
‫צ׳ פעמים זו אחר זו דשיב לא יהא טועה לי‪:‬ח ואם הוחזק נ׳ רחוקות ביש בג׳ קיובות אבל גשם שנתקן באדם יהרי היא כמו שור שנגח עכ״ל •‬
‫לומר הפך הרגל לשונו אלא שהניא סמך בתפלה יי״( והדבר תלוי בהרגל לשונו לא אמיינן הכי • וא״א וכיון דכתב מיני דהרא״ש היה נוטה‬
‫לזה משור שנגח דאעפ״י שאינה ראיה הרא״ש ז״י היה נוטה לסברת הריים ‪ :‬ביכה שלישית אתה קדוש לסברת הר״ם וגם גסמ״ק לא הניא אלא‬
‫‪1‬‬

‫דברי הר״ס הכי נקטינן)ב(‪.‬‬ ‫גמור׳ זכר לדבר מיהא אינא והכי נקטינן וכה י״ר תיבות כנגר י״ר תיכות שבפסוק )ישעיה י( וירא זה אל זה‬
‫ןאלן גי נרטח חשוכות כאתת ובכל‬ ‫וכן פסק נ״י ‪:‬‬
‫מקום שטעה בהן חוזר לראש‬ ‫ליה״ב‬ ‫ואמר וחותם בא״י האי" הקדוש הרן מי׳ ימים שכין ר״ה‬
‫מ ט ו ברב!־‪ ,‬רביעית אתה חונן‬
‫׳ ומה ראו לומר נינה שחותם המלך הקרוש כאשר יתבאר במקומו בעז״ה ‪ (-0‬ואלו ג' בס״פ אין עומדין )לד ( א״ר הונא נועה‬ ‫‪IU‬‬
‫‪r‬׳‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫לראש לא שנא יחיד גג' ראשונות תוזר לראש באמצעיות חוזר‬ ‫יי(‬ ‫דמגלה)דף‬ ‫בפ״נ‬ ‫ה״א‬ ‫וכוי‬ ‫קדוש׳‬ ‫אח׳‬
‫כרכות חשוכות כאחת ובכי מ שסעד‪ .‬בה חוזר‬
‫לאתה תונן נאתרונות חוזר לעבודה ורב‬ ‫ואיכא לתמי' כיון דכל הכרכו' שקבעו נאחר‬
‫אשי אמר אמצעיות אין להם סדר ומשמע‬ ‫‪:‬‬ ‫צבור‬ ‫שנא‬ ‫ולא‬
‫ט‬ ‫הכינה הן על הסדר זו אמר זו !נדמסיק‬
‫רביעית אתה ח־נן ומה יאו לומר בינה אחר קרושה דבראשינית ואתרונות ליכא סלוגתא וכן‬ ‫ה י ‪|"!C"3‬‬
‫התם ומבואו ג״כ רבינו בסימנים הנאים‬
‫רכתיכ כי כ־אותו ילדיו וגו׳ ער והקדישו א ת קדוש פסקו כל הפוסקים יכתכ החרדכי בס״ס‬ ‫ונינה אתחלתא דפבד השואל פרס מרבו‬
‫היא א״כ לינא קושיא מה ראי לימי בינה יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו וסמיך ליה וירעו תועי רוח בינה ויש אין עימדי! וטעמא שכיון שכולן שנח הן‬
‫כחדא ברכה דמו ‪:‬‬ ‫אחר קדושי כיין דלא היתה הכונ׳ שתה'‬
‫לאחר קדושה אלא דמחיצא היא אח׳ הקדישי בה י״ו תיבות בכינין תיביו! •;•כפסוק )שתוק כח( ואתה תדבר אל כל ‪ ST1‬ב ר כ ך ר ב י ע י ת אתה חוק;‬
‫ומה ראו לומר כינה‬ ‫‪I‬‬ ‫והשכל‬ ‫הבינה‬ ‫היא‬ ‫הבהמה‬ ‫מן‬ ‫האדם‬ ‫שמותר‬ ‫ומשום‬ ‫לב‬ ‫חכמי‬
‫כיון שהיא התחל' אמצעיי׳ יכיל! צריט׳‬
‫להיות םדורין אחר נינה זו אחר וי וי״ל קבעוה יאש לאמצעיות ירושלמי אם אין בינה אין תפלה ומבדילין אחר קדושה דכתיב כי כראותו ילדיו‬
‫דקשיא להו באתתלתא דנינ׳ דאינו בלשון בה במ״ש וי״ט משוס שהיא הכמה שפה שהארם מכריל בין רבד וגוי והקדישו את קדוש יעקנ וסמיך ליה‬
‫שאלה כשאר הברכו' שאתרי׳ השיבנו סלח לרבר הבניה היא ייו יינן קבעוה בברכת חכמה ודין הבדלה ומעותה וידעו תיעי ריח נינה נס״נ דמגילה)יז(‪.‬‬
‫ןרןך( ראו לומד תשונה אחר בינה‬
‫דכתיב השתן לב העם הזה וגוי‬ ‫~‬ ‫לנו ראה בעניינו רפאיט וכן כולן אלא יתבאר בםרר מ״ש בעז'ה • חמישית השיבנו ומה ראו לומר תשובה‬
‫מתתיל בלשון שנת אתה תונן לאדי דעת‬
‫גם זה שם‪:‬‬ ‫אחר כינה רכתיכ השמן לכ העם הזה ואזניו הבכר ועיניו השע פן‬
‫כמי אתה קדוש וכוי בע״כ דסעמו לקשר‬
‫ומייש‬ ‫כקשת! ושאלתי חננ! מאתך דעה וכינה יראה בעיניו וכאזניו ישמע ולבבו יבין ויז‪ (.‬ושב ורפא לו הרי‬
‫שהבינה‬ ‫‪1‬‬ ‫והשכל לכרכי ‪.‬קדושה וטעמו לומר‬
‫כ י ו‬

‫דאתה קדוש ישמך קדוש יכי׳ בכלל זה‬

‫שאתה חונן לאדם דעת יכי׳ דזה נמשך מזה ולכן אשאל הכנו מאתך דעה יכו׳ והשתא קשיא ליה לתלמודא דמה ראו לימר בינה אחר קדישה דמנ״ל דכינה נמשכת‬
‫מקדושתי ית׳ ועד״ז צריך ליישכ הא דקאמר התם וכיין שנאת תפלה באת ענוד' ונו׳ וכתנו רבינו לקמן בריש טי׳ ק״כ דלכאורה לא איצטריך צהך טעחא דהא ג׳‬
‫אחרוטת דומות לענד שקבל פרס וכו׳ והיצרכו להיות בדויות יי אחר זו ענודה ואח״כ הודאה יאחייכ ברכת כמיס ואח״כ שים שצום א״נ ליכא קושיא מה עני!‬
‫עבודה לתפלה אלא בע״כ דכיון דהתחל' נרל רצה אינה נענידה לחיד אלא כתפל' ינענודה שהרי אומר רצה בעמך ישראל ובתפלתס והשב העבודה וכי׳ וקשיאדפבר‬
‫אסתלק מהשאלה על התפלה בכרכת שימע תפלה נסוף אמצעיות ולאיזה צירך חיזר ותזכיר כאן תפלה כע״כ צ״ל דהשע׳ לומר כיון שבאת תפלה א״כ יש לנו לשאול‬
‫על העכורה דיה נמשך מיה יעל כן שאלו תה פני; יה לזה ותרצו כיין שבאת תפלי באת עביד׳ יכי' ‪:‬‬
‫י אתי הונן ראש לאמצעיו' הוא מדאיתא כפ׳ אין עומדין)דף נ״ג( א״ר אמי‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫"‬ ‫‪f‬‬ ‫‪S‬‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ק‬ ‫ל‬
‫גדולה דעה שנתנה בתחלת כרכה של חול ומפרש רבינו נה דה״ק כיין שמותר האדם מן הבהמה היא הכיני והשכל א״נ דנר נדול הוא הבינה והשכל‬
‫ולכך קבעוה ראש לאמצעיית דברנות של תול‬
‫וח״ש‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫ו ב ( ויש להקשיח הינ; למד הרי ם דצ פעמ־ט יועיל כמו ל׳ יום ׳‪:‬אמ־ גירושיי דהרי בל יום איכאיותרמצ תפלות דנשבתוח שיש ביניהם מתפללים םוספיט ואם נאמר דביין;!ייצ­‬
‫לאו ווקא לענק הזכרה קאי אלא קא׳ לעני; שאלה א כ ל יום אינ; עול•; ג פ והא בשבתות אינן כחיליין רק שבע ואפשר ליי‪4‬ב ולומר ובירושלמי קא׳ אשתיהן ולכן למד הר״ט ז'^ רל'‬
‫י‪1‬פ ליו קאמר דא״כ בהזכרה הוה יותר מצ ונכאלה הוי פחות מצי ולין סובי הר ה !"ל ונקט י' יום להוריה על מנין הח‪5‬לוה שםחפלליט כל יים שאין בהם מושף והיינו צ הפלות‬
‫בשתיהן וכן נראה לי ‪:‬‬
‫יאף‬
‫פרישה‬ ‫ררישה‬
‫)יי‪ (.‬בנגד ל׳ יוס אע״ג דאיכא גמי תפלת מוסף של שנת מ״מ הרי כנו נתכאר לעיל בסי'‬ ‫הוא אומר עננו וישבמי נסיו לקמן וממ״ש תוכח ואס שכח יחיד לומי עננו כשומע תפלה‬
‫ק ח דאין תשלומי! לתפלת מוסף • והוחיל וסתמא קתני מכאן ואילן מה שציין‬ ‫ונכר סייס נרנמ ש״מ אע״ג ועדיין לא המשיל נרכת רנה ס מ לח ׳תייי עננו שם נין ש ת‬
‫מוכיר משמע אפי' חס שכח מיסף ואעיג וזמן תפלת מוסף נל היוס ואיר •ן• יזוכ‪-‬ר שלח חייו‬ ‫ציצה וליק ‪.‬‬
‫כשעת מכהה עייק ו‪-‬־ונו לחומרי עי הלילה וא־כ מ״ש מתפלת שחרית אס שנסו נומן נ תכלית‬ ‫‪ M‬ריךןק נגיחותיו חייג קייב נגישוי'' לא נ״ש יש ״קשים הלח זהי לי׳ מ נפינ דניק ייש‬
‫לג״כ אין לה ת‪1‬לומיןנמו שמסיק לעיל נטי ק״חבשס הואנ״ד והומניים • וי״ל ומ״יז תפלת‬ ‫וף נ״ו ופליגיר' יהידא •י יום• עליה ופסק נס הגמיא ויל הכוםקיכ כויתיה לי‬
‫שקרית כיין שיחנה יווגנל עו ו' שעות על היוס דוקח ולא יומו רמי אנפשיה ומנה יא׳ לפעמים‬ ‫יוסי לנימוקו עמו לויקא ג' פעחיס בגי •מיס נעשה ייועד ולא נג פעמים נייס ח וחיכ ״חי‬
‫שכה א• נאנס ולא התפלל עדיין יש לו תשלומי) במנחה ושוכ מימוטא למיעוטא ששכח להתפלל‬ ‫וחייה מביא מםנרת רימ ואק לת ק׳'ל הנ׳ ‪ .‬׳נלע׳יד דלקי מ ישם יני״תא השיני ללניי י'מ‬
‫גס נמנתה ונטלו ליונ משא״כ נמיםף שומגה כל היום נמצא שאין להתשלימיןכלל אפילו נמפלה‬ ‫הנ״ל ויל א״ל זנה תוכיח שריחקה יאיותיה טיזחה קרנה ראיוייה טהייה פי ג רחיית נג‬
‫יאשינה שאתר ומנה ושכיח הוא שישכח ומן תפלה תוא וק־ל • וי״א ואמיח כי״אב״ע נ ד ד‬ ‫׳י״ס טמאה וי •סיס קונה ואיומיה ביום א' טהידה תטייזאת ו חלח ששירית יום כנגד‬
‫ו נ י מ ת ואמר אין תפפללין מוסף אלא בתנו עיר אנל ק' לדיון דמתפללין מוסף תפילי ניחיי‬ ‫יום א״ל ר׳ מאיי הרי היא אומר וואת תהיה טימחח• ‪ so‬תלה הכת ; תת הינה נימים נ׳‬
‫יכן ודאי היה ניהג מהר״ס אץ יצא נוה וצרין לדחיק ולמין ולומר דהייושלמי ותלה טעמת‬ ‫ונתני שיי המום׳ וא״ת ונ״ש השתא ד־וינא לי״ער חיכי‪ -‬י י ״ ע ט י־א ־‪.‬הדיא יי ל דה״ץ רהתס‬
‫נל' ״ס והוה חוקה וש״ל ואפ• למ״ו רםיל דאין מתפללי! מיםן‪ .‬אלא נפנו םגי נל יוס •מחילח‬ ‫גלי קרא נוי יג!יית הכרוב ונג יתיס היא ונה אכיל• יבא ־ל ה • י י ‪ -‬וראי לא ת ״ ה עיי‬
‫סגי נצ ׳ פעמים וק״ל ‪:‬‬ ‫עניל נמצא ולא פליגי ל״י ויי יום׳ מסנית י'מ ולויי ולא כ ש היא אלא שחסתניא לה׳‬
‫)יש‪ (.‬והדבר תליי נהרגצ לשינו כי כתנ ר״ד אניווסס הטעם שצ הליו׳ משיס ישאני גשם‬ ‫צסימר דמאחר וגלי קרא לנעשה מיעד נגי יחים כמו שאיתא שס נגיזימ דיליף לה יידכתינ‬
‫שהונו תלוי נהרגל לשינו ואע״פ שהרגל לשונו לומר מתחלה ממה גכיר ער‬ ‫תמול מתמיל שלשם ולא ישמרנו שגי ימים לוקא מלא שר'מ ם״ל אס גלי קרא נרחק נגיחית׳‬
‫משיב הרוס לבלו בלא ברכה ראשונה ומגן לת הוי סוקמ הרגל כשמתחיל להתפלל נסרי‬ ‫ניש שנעשה מועד נ״ס א לקייב נגיחית״ ועין קאמרי היי ונה מוכיח ששם את? ״ידה‬
‫גינת מגן ואת״כ אפה גנור ומהרי־א זיל כתנ שטעמו של הו׳״ףמשום ולאדי־ והתנזשהיח‬ ‫לן שגי ימים לוקא ולא נעשית ינה גדולה בראיית ג״פ כיוס א ׳ע״נ צ״ל גוירת הכתיכ כן‬
‫לטב‪ -‬יע שיה שוי היא נגחן הנה כשיעשה הנגיחות נקרונ מורה שהונונע נו זה נקני[ משאייכ‬ ‫הוא ה״ג נימא גני שור ולימ השיב להס שכס גילה התייה שייקא קחי׳־ ולא גילה גני‬
‫חילו היה עושסאיתס בהרחקה שיש לנו לומר בכל אחד מהן מקרה הוא אנל כאן הוכר תלוי‬ ‫שיו ודי לא ם״ל זה אנל הכל מוויס לכיש הוא וליכ כסניא •א״נ מ״ת׳ שטי ראייה ־אין‬
‫נהיגל לשונו והלשון אינו מורגל כ״כ כשיעשה ד״א נקו־נ והוא״ש מפה לסנרת הדמ!נראה‬ ‫להקשות מהא ות״ר נכי סור תעניות אלי ו כ״ח עיי המיציח המש מאות והלן רגל• ויצאה‬
‫נדני״ שסיגל הלשוןאינו אלא מצו הטנע המורגל באדם והדי היא נמו שוו נגח ענ־ל ועיין‬ ‫הימנה ט׳ מתי׳ נגי ׳מיס בוא"! ‪,‬ה ‪ 1‬לני נ״ס א׳ א‪,‬׳ נוי ימים אק יה דני יכן נעיר שי‪ ,‬נאי;‬
‫ה׳ מאות ויצאו ממנה ג' ממיס נ ג ימים ואיו ה״ו לני נייס א או נוי 'מיש אין יה ו נ ו‬
‫מה שכתבתי נווישה ‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫והביא! נעור לקמן נס" תקע״ו ע״ש ׳פירש' והי״ן לאקיא׳ ועלמא הוא לריקרית עיי‬
‫ויט( ו א ל ן שלשה ברכות חשובות כאחת כיון שכולן שבח הן‪:‬‬ ‫המוציא׳ ה׳ מאות וגלי הוא ויצאו ממני ג מתי נייס א גוי י״נ נר י״ח מענית א״ל‬
‫סי סטו )א( ושב ורפא לו חין ללמוד מכאן סמיכה לרפואה שיה איירי נרפיחות הנפש ‪:‬‬
‫נמצא‬ ‫ונ גחמן נ ו ו״י נמאן כו׳ מאיי לאחי ריח־ נגישות• ח״כ קייב נגימותי‪ ,‬לא כיש ע״כ‬
‫הייימיא ומזה ש״מ וס׳׳ל ולא קי״ל נותיה ו ‪ 1‬נ ו עיניא לפ• סנית ייפ אלח נהנרייתא‬
‫ואתיא כר״י וא״כ הורא קושיא לוולתא יזה היה סנית מהי״ס יאויל נשיטת י״מ והא לפי מה שתייצא׳ דהנל מודים וכ׳׳ש הוא וליפ נ״א בנגיחה משים ום״ל וגזיית הכתונ הוא א' נ‬
‫גס נענין ונר היה לה! להול׳ לסברת י״מ •נלע ד לאלינא אינ־ למימי ושאני התם בדני דגס י״ח יווה ונעיק יוקא ג׳ ימים לאין זה ענק לנ יש שלו דנשלמח בנגיחה שהוא ת! לה‬
‫נענע השיר שיהינו שכגחן ומזיק הוא א ש הדש משח כ נדני המל־• נעיניש הא״ר הי מיכן דאס היום היא שינוי חויר ללמ' למחר וליימא אוחיא לא יהיה כן ויזה שאייל נמאן ני״מ יצא‬
‫חמי ליה הלא גס ר״מ ס ל הני והכל חלניי יב גחמן ני •נהק היא יחמה ‪1‬א ל כסאן כי"״ ייה היה עיקי תמיהתו וכי שיין שנית ר״מ ננאן וחס היה שיין םנימו כאן לא היה מתמה‬
‫כלל ועשה כי־מ יהא נבר כתבתי וגס ר׳ יה־וא מודה לסנית• גס אק להקש כ מיא דאמיי' לדש פרק חוקת הנתיס ו״ל א״ר יוחנן שמעחי מהולני אוש׳ שהיו אומרים עניין לחוקה שלש‬
‫שניס משיי המועד מה שיי המועד כיון שכג‪-‬ז ג וגיחות נפקח ליד מ־יקת חס וקס ליה בחוקת מועד ה״נ כיין יאכלה ג' שנים נפקא לי׳ מרשית מוכר וקיימא נושנת לוקח נוי עו ילדת‬
‫ראמר מחק נגיחית־• חיינ קירנ נגיחותיו לכ ש אכלה תלתא כיי׳ נחו ״חח כגון תחינה להיי תיקה •פייש ׳׳ תאינה אינה מתנשלת יחד ויש שאינה מנושלמ שחריס ולערנ היא ואויה ומשני דומיא דשוי‬
‫היוועו ונעימא דאיתא להא נגיחה ליתח להא נגיחה ה נ נעיוג'יאית להא• טרא ליתא להא׳ טיא ע״נ והנה משסג׳יכמשמע וו״מ לחוו הוא לם״ל האי כ'ש ונר פלוגתיהדפליג‬
‫עליה נשיו ה״ה דפליגי עליה נעלממ כגין גני חיקה אע״ג דאק שיין ‪ cc‬ג״רת הנתיב י ל וס־ק התם ולי״מ רגילה סניא יו נשוי ה״נ נימא כחוקה ולא נא לימי ווקא לר מאיי ולא‬
‫לנר פלוגתיה אלא משים לשח ליני מהאי כ״ש ווה! שכתנ רש״י בכיייש• ו״ל נליסי ליי ׳הילת ואדר נניק כל שהעירו נו ג' ימים אינמ למימי סיינ ג' שנים וומיא דג ימים אלא לי ח‬
‫דאמו המס כוי היי לנו שכתב כלומר כ׳ משוס דכולא פליגתא הוא ל! קח לעני! ש י ולא לשא־ ובריס אלא כלומר לשלמא אי לא אשמועיגן רימ שם האי סניא לא הוה קשה לו מיוי‬
‫יכוה אזלינן נתר דנוי ר' יהורא נכל מנין קכל השתא ואשמועינן רימ האי סנרא קשה אלינא דכ־ע וק״ל י‬
 ‫הא‬ ‫ב״ח‬ ‫אורה היים הלכות תפלה סטו סטז סיז‬ ‫ב״י‬
‫י !"מיש יק הא<ק לרקיע ומ״ש ייש » ט״י תימת כנגד ס״י תינית שנפסיק יעזונ רשע למי יכן‬ ‫‪:‬‬ ‫ע ‪ 5‬מ‬
‫ו מ י ש ויש נה ט״י תינית וכי' הם רגיי‬
‫נפסיק יעיל נה עשיריה נצ״ל ומ״פ במקצת ספריס יק נפסוק ינשינ‬ ‫רקיעים יש ניניהם‬ ‫מהלך תיק שגה וט׳ כלומר שנעה‬
‫ששה אדרים זק האק ועל רקיע חחתין אויר אחל יחרקיע העליון על כסא רשע צרי׳ למתקיט אין נפסיק זה ט אם טי תיטת יגם נספרים המלייקי׳ לימיה‪:‬‬
‫ומ«ען גלילה תשינה וט׳ על הה ס״י ט׳ למעלה מרקיע העליין‪.‬על נסא הנטל‬ ‫הנטל אייר אחל הרי נוי נק אדמם ירקיע מהאח על נסא הכנול‬
‫ג״נמהלןת״ק הריצוי פעמים תיק‬ ‫ו*!**‬ ‫האר[ על ‪0‬רקיע‬ ‫שמן! ^ !‬ ‫שנתנ* ׳‬
‫ןמך‪* !!,‬‬
‫מהלך תייק שנה ועונח פל רקיע שהבינה מביאה לירי תשובה ויש כה ט״ו תיבות בנגדט״ו תיבות ינראה להיימליפל הפייט נמיסףדר״ה‬
‫תייק שנה אק הכיינהלימר שיש שים רמז שבפסוק )ישעיה נה( יעזוב רשע דרכו וכן בפסוק)יחזקאל יח( ובשוב נף רגל ממש מאית חמש עשרה ישרה‬
‫א‬

‫לנסא ע״ש ירגליהם רגל ישר״ה ני ישר״ה‬ ‫בשיעור ת״קשנה אלא היינו לומר שט״ו‬
‫רשע וכן)ישעיהו( בפסוק ועור בה עשיריה וגדולה תשובה שטבעת היא אומייתש׳״ר י״הנלימרטיו פעמים‬ ‫מרחקים אלו שיים זה סה ‪:‬‬
‫ומן• ראו לומר סליחה אחר תשונה עד כסא הכבוד ומן ה א ‪ p‬לרקיע מהלך ת״ק שגה ועוביו של רקיע ת״ק מן האק וסל נםא הבניל ומן‬
‫לנתינ יישינאל ה׳ררחמהוואל מהלך ת״ק שנה ובן כל אויר שבין רקיע לרקיע ‪ w‬גמצא שבעה הרקיע העליון על נסא הנטל ק רגלי‬
‫אלהינו ני ירנה לסליח גם זה בפ׳׳נ אויריס ושבעה רקיעים ולמעלה מהם כסא הכבוד שהתשובה מגעת החמת ג״כ ממן ת״ק שנה וכלולה תשיבה‬
‫שמגעת על כסא הנטל למעלהמט״ית׳׳ק‪:‬‬ ‫למגלה‪:‬‬
‫כנגד ורןףן ראו לימר סליח' אח׳ תשינ׳ כי‬ ‫ן^ןדן ראי לימר גאילה נשניעית יטי שם הרי ט״ו • והברכה מתחלת בה״י ומסיימת בה״י הרי י׳ ־ך־י‬
‫מ״י תשונה הקנייה סולח לנתינ‬‫לומר י ־ ״ י ע״י‬
‫על סיף הסימן הנל שם יפירש״י י׳ ימים שבין ר״ה ליהיכ שמזומנים לבעלי תשובה ומה שתקגו ל י‬
‫מר‬

‫שמע שבן ליר נא ט חלוק משאר שנים אבינו בברכת השיבנו ובסלח לגו מה שאין כן בשאר הברכות יישונאלה׳וטמראע״גרנתינישנידפא‬
‫לו משמע לרפואה אמרתשונה מתרץ‬ ‫נלאמרי' בפי חלק שנה ראשינה רענ ולא היינו טעמא שאגו מזכירין לפניו שהאב תייב ללמד לבנן ׳י‬
‫‪m‬‬ ‫כ‬ ‫ע‬
‫רענ ונו׳ על ינשדעית חלחמות ובמוצאי אומרים השיבנו אביגו לתורתך ובסלת לגו משוס הא דבתיב וישוב נגמרא נתינ קרא אחמנא הסילח לנל‬
‫עוניני סריפא לנל תחליאיני הגיאל משחת‬ ‫שטעית נן ליל נא‪:‬‬
‫ע ג אל ה׳ וירתמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלות ע־כ אנו מזבירין רהםי חייטלמיחרא לגאולה ירפיאה נתר סלימה‬
‫האב בדבתיב כרחם אב על בגיס שירחם עלינו ויסלח לנו‪ :‬ששית היא ילא נתר תשינה אס כן הא לנתנ‬ ‫‪1‬‬ ‫י*‬ ‫אתהלתא‬
‫להאיגאולהלאי גאולה סלח לגו ומה ראו לומר סליחת אחר תשובה כי ע״י תשובה ההב״ה ופנ ורפא לי ההיא לאי רשאה דתחלואים‬
‫היא אלא רפואה לסליחה היא‪:‬‬ ‫לגלות היא אלא שיגאלט מן הצדית סולח דבתיב וישוב אל ה׳ וירחמהו ואלאלהיגו כי ירבהלםלוח •‬
‫ן^ןףן ראי לימר גאולה בשביעית וט׳‬ ‫הנאות עלינו ממיל להא נמת קכיז ומין‬
‫היא בפ״ב למגלה)רף י״ו( יפרש*‬ ‫ירושלים יצמח חל יש לנל אחת ואחת שביעית ראה נא בעניינו ‪ W‬ומה ראו לומר גאולה בשביעית ‪ w‬בי‬
‫נמה לעצמה לבל מגאולה וואפ״ה טין היח ראוי לומר רפאינו אחר סלח כסדר הפסוק הסולח לכלעוניכי ומה ראו לומר באילה נשניעי׳ילא רטא׳‬
‫הרופא לכל תחלואיכי אלא אמר רכא ‪ w‬מתוך שאנו עתירין אחר סליחה נלנתינ פרא הסולח לכל‬ ‫לשם גאולה עלה קבעוה בשניעית‪:‬‬
‫רפואה ליגאל בשביעית קבעוה בשביעית אע״ג דבששית קולות בשביעית עוניני הרופא לנל תחלוחיני ינח״ש רטנו‬ ‫שמייית רפאינו ומה ראו‬
‫לומר‬ ‫‪I‬‬
‫מראה רנאי לתרץ אמאי לא קאמר‬ ‫בשמינית אייר אחא מתוך שניתנה מילה‬
‫מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא מלחמות אתחלתא דגאולה תלמילא כפשיטה ימה ראי לימר גאילה‬ ‫בשמיני וטי בסיב למגלה )שם(‪:‬‬
‫אחר סליחה ני טנא דאיור לעיל מה ראו‬ ‫היא ועוך נכון לומר תכף לסליחה גאולה ‪:‬‬ ‫‪ WW^I‬וגם נלי לומר גאולה בשביעית‬
‫שיט סלר הפסיק יש׳ הם לברי ק שמינית רפאגו ומה ראו לומר רפואה בשמינית א״ר אחא לומר נינה אחר קלושה ומה ראו לוחי­‬ ‫ט ז‬

‫תשובהאחרטצהוט׳וניחאללולה״קהנא‬ ‫• מתוך שגיתנה מילה בש?דני וצריכה‬

‫ר ‪ 2‬ו א ה‬
‫עצמי אע״ג לתניא נל הנתיב לרטם‬ ‫‪:‬‬

‫י ממק איתי ליחיל וטי קבעוה בשמינית וגם ברי לומר גאולת בשביעית שיגו סדר הפסוק לינא קרא לנילף מיניה לגאולה ראויה‬ ‫אין‬
‫לקונעה נתר סליחה אלא אלרבה רפואה‬ ‫תיספתא נתניה הרייף יהרא״ש נס״פ‬
‫שהיה ראוי לומר רפואה בין סליחה לגאולה כרפרישית לעיל נתר סליחה היא ראייה א״נ נע״נ לראו‬ ‫הקיראאמ המגלה עימל ‪:‬‬
‫ומ״ש רניגי נשם הרמ״ה להיינו כרבתיב הסולח לבל עוניבי הרופא לכל תחלואיכי אלא שראו לקבוע גאולה בשביעית א״נ השתא קשה‬
‫נמסרגם המסרגס הפסוקים לקבוע גאולה בשביעית הילכך קבעוה מיו־ אחר ברכה שאחריה למה ראי לקובעה בשטעית יק צמך‬
‫נן משמע חסוך מ״ש שם נסמוך המתרגם ויש בה כ״ז תיבות כנגד כ״ז פסוקים שבפרשת מילה וכ״ז תיבות לפרש אצל מה ראי לימר רסיאה נשמיגית‬
‫ימה ראי לימר נרנת השנים נתשיעית ‪:‬‬ ‫פסוק כצורתו ה״ז נלאי אלמא לנמסרגם‬
‫בפסוק ויאמר אם שמוע עד חפאך שמכות התורה והמצות באה ‪ X0‬שטעית ופאיגונפ׳׳נלמגלה‬ ‫עסקינן‪:‬‬
‫ומ״ש יגס נלי‬ ‫‪I‬‬ ‫ומ״ש נשם ה״ר יונה נתט הרא״ש שם רפואה )א( וכ״ז אותיות כפסגק כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשה‬
‫מרפא אע״ג דתניא בל הכתוב לרבים אין מכנין אותו ליחיד ליחיד לומר גאולה נשטעית יטי אינא למילק‬ ‫ונתב למילתא לסברא הוא‪:‬‬
‫אין מכנין אותו לרבים וא״ב ביון שהפסוק הוא לשון יחיד רפאגי מי הנרימי לפרש נךונראה למשום לקשיא‬ ‫נ ״ ה ונתנו ר״י ב נ ה י ב ב'‪:‬‬
‫‪ 1‬השנים ומה ה' וארפא היאך אנו אומרים אותו בלשון רבים פי׳ הרמ״ה היינו ליה להיה ראיי להקלים נרנמ השני׳‬
‫לרפואה מלאיתינתענית ש״ק)לף חי( נימי‬ ‫קיז תשיעית במת‪ .‬לאומרה‬
‫נתשיעית וט׳ בפרק ‪3‬׳ למגלה )שם( כמתרגם המתרגם הפסוקים אינו רשאי לשגות מיחיד לרבים או ר״ש נר נחמני היה נפנא ימיתנא ונו׳ איל‬
‫ופירש רש״י שטר ורוע רשע אלו איפכא וה־ה נמי הקורא הפסוק ככתבו בזמן שמכוין לקרות אבל ר״ש נר נחמני ננעי רחחי אנפנ' לני‬
‫המייקרק את הסביאה ומפקיעין את פסור של תפלה שאין בווגת הצבור לקרותו אלא להתחנן דרך יטנ רממנא שונעא לחיי היא ליטנ לנתינ‬
‫השער יממאי לבמפקיעי שערים נתיב תפלה ובקשה הרי הן כשאר ת‪2‬לות ורשאין לשנותם לפי צורך פותח את יזיך ומשניע לנל חי רצון יא״נ‬
‫הוה לן ללחי׳ טעמא לחתיך שניתנה מילה‬ ‫לנתיב בהטא פרשתא יאריב במסמר‬
‫נאמה נסוט יארוב לחטיף עני יני השעה לפי עגין תחגתם ובקשתם ‪ CO‬והרב ר׳ יוגה כתב דווקא בשמיני קנעיה נשמיגי אלא היל לנקש‬
‫הלסטים אירנ את העני ילא את העשיר כשקורא כל המזמור *‪ vs‬כל העניןבסדר אז אין לשגות אכל כשמתפלל רמחים אשינעא נרישא יאח״ב ארפיא'‬
‫היא אירנ אלא נמפקיעי שעמי הנתינ ואומר פסוקים הגה והנה יכול לשגות מיחיד לרבים ומרבים ליחיד וחיי על נן תית רניצו וגס נלי וט׳‬
‫להשמא לחינן ליה להאי חל טעמא‬ ‫מלנרשחנ לעתם לעניים הוא וקא בעי‬
‫למעי רחמי אנפנ' יכו' מקחי מי תרתי‬ ‫ולזה גוטה דעת א״א ז״ל‬ ‫ליל רחמי עלה למילמאשניר זרוע רשע‬
‫ותן שובע בעולם ומך זרועו שניר ורע ?' תשיעית ברכת השגים נא[ ומה ראו לאומרה בתשיעית טעמי והקלימו רשאה לנרכת השנים‪:‬‬
‫?יעי שעיים למ״ש אע״ג לתגיא נל הנמ׳ לדני׳‬ ‫ד ‪05‬‬ ‫ג‬ ‫מ‬
‫)א( אמר רבי אלכסגדרי‬ ‫תרריש‬
‫וט׳ איכא למילק לגברנת‬ ‫דכתיב‬
‫סשיגמ לתקט' אחר הטנה ע״ש הפסיק‬
‫ולבנו יבין ושב ורפא לי נמי היל להקשית הך קושיא ינן ננמת סלח לני אחר השינטע״ש הפסיק ויפונ אל ה׳ וגו׳למלבר ביחיל יי׳׳ל ללא קשיא ליה אלא גבי‬
‫רטאה להנרנה היא נלשין הפסוק חמש אלא למשנה מלשון יחיל ללשון רנים אנל גני השינט וסלח לט ני‪1‬ן לאין הנרנה נלשון הפסוק לא קשיא בלל‪:‬‬
‫תשיעית נמס השנים ימה ראי לאימר׳ נתשיעית וטי ע״ל נסי׳ קט״ו נמ״ש נגול אצל ומה ראי לימר גאילה נשטעי׳ יש׳ ומ״ש לאשרי האיש‪ .‬יטי‬
‫נ״נ רש״י נפ״נ למגלה )סיף לף י"ל( והתו׳ הקשי עליי מלאמרינן נפ״ק דנרטת)סוף לף טי( לסקיני רננן יהיי לרצון אממ ט לאחר י״ח‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬
‫נרטת‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫סי' סטו נא[ ומה ואולומו גאולה נשניעימ ונן שויו נשמינימ ותשיעימ ונאינך כילה!‬ ‫) י ( צטצא בנפה אוירים ושנעה וקיעים נוי כוי נרו ו״ל נ״י כלומר ששבעה רקיעים יש‬
‫‪r‬‬
‫פוין ומה ואו לומו ‪1‬א׳יז חת מג׳ ואשונומ ולא יהינ טעמא לסיוומ‬ ‫ביניהן ו' אויויס ומן הארז עו וקיע תשתה אויו א' ומוקיע עליון »ו נסא‬
‫משום ונמננויש סימןקייב מלמו מקוא ונמינ כנו לה'מי אלים גויונאשר נ נ ת נ ו ק צויי‬ ‫ונו׳‬
‫מו_ ‪_.‬‬ ‫מוחקיםא ח‪. .‬‬
‫אצו‪.‬‬ ‫ססאון עו נםא ^הננוו • ומ״ש שיק כ‬
‫ניי נין ‪.‬איירי ויןיש ‪p.‬‬
‫הוי ‪,‬‬
‫» ו ו ‪p‬אויר א׳ ‪j‬‬
‫צאומוס וא״ז ונאשויני נמקים וינול ליתן טעם אסמינת מוורס יא״ו מתחיל ואיטו ומס ואו‬ ‫שויס‬ ‫י שט״ו‬ ‫‪1‬‬ ‫‪p‬״‪J‬ךר(‬ ‫‪6‬אל‬ ‫‪ D‬־ ‪S‬‬ ‫‪p‬‬ ‫| ; ; ‪ 1‬י ע ן ו‬ ‫ם ן < ׳ )‬ ‫ש י פ ש‬ ‫! ״‬ ‫ה נ ו י נ ה‬ ‫‪fe‬‬

‫לסוו נונה וו אחו וו ונמקיס שאי! טעם לסיווק ממן טעם למספת שמשום סמספו מנעו‬
‫נמקים יה ויסו טעם היי והחי והנו ‪:‬‬ ‫‪ 00‬מ ת ו ך שאנו עתיוים ליגאל נשניעימ אע״ג והאי גאולה לאו גאולה וגלות היא אלא‬
‫‪ M‬כ י היה ואוי לומו ושאינו כוי עו אלא איו מייא נ ו אנא נו׳ אנל אינו ווצס למיז‬ ‫י שיגאלנו מן הצוות הנאות מליט עמיו והא בונת קנון ובגין יוושליס וצמח‬
‫ווגאינו וצו לקנוע בשמינית סמול שנמנם מילה נשמיגי כמ״ש בסי׳ שאיוו יה אנובמ‬ ‫דוו יש לו הל איוו כונה נפני עצמו לנו מגאולה יו א<"ס ניק ושם גאולס עליה קנעוה‬
‫״‬
‫ושאינו וא כ אנמי סיה קשס למס קנעו נוכע וואס נא נענינו נו׳ ולא נתשיעי' אוגאחוונס‬ ‫השביעית ‪:‬‬
‫ונמו שנותן טעם ננל הנוכות וק״ל ‪:‬‬ ‫סי ‪) tOB‬ל‪ 0‬וכיו איתיות נפסוק ני חיים הס למוצאיהם ומגו נ״ו אותיות שנמווה‬
‫סי" מיז נא[ ומה ואו ט׳ עו ואשרי סאיש ולמה רגשו גויס נ׳ פרשיות סן ל׳כ רש״י‬ ‫ונמ״ש ננונמ שנים עשו‪ ) :‬נ ( והר״ר יונס נ ת נ כו׳ או אק לשנות‬
‫נפי נ' ומגילה ון> ייי פ״ה וסתום׳ סקשו עציו שם מואמו ב»"מ‬ ‫נו׳ אף שאמוה ו ו ו תפלה ולאפוקי מומיא שמתיו ננהיג ‪:‬‬
‫והומת ואשוי ולמס וגשו סוא פושה הוא ונתנו דצ׳׳ל ולמנצח עלמות ולמה יי׳ תעמוד‬ ‫םיי מיי )י‪ 0‬ו א מ ר דני אלנסנווי מ ג ו משקיעי שפוים ונתיב שנוו וווש ושט ופוש״י‬
‫נוחוק תותי נינהי עליל ני׳י • ויש לתמוה על וניגו למס סניא ונוי וש״י כששיטות מאמו‬ ‫שנור ייוע ושפ אלו המייקוי׳ אח סתנואס ומפקיעין את השעו‬
‫שסמוי סותרי׳ אותו יצוינין לומו שונינו נרל שוויי היס מ ו ס העיק ונונוס ולמנצח עלמות‬ ‫וממאי ונפמןיפי שעוים נמינ דכתינ נססיא פושמ׳ יאוינ נמסמו נאויה נסונו יארונ‬
‫נינסו וגס על שיי המויש להקשית ו ע י י צריך לומר ולמנצח‬ ‫'‬ ‫שעוי'‬
‫הרחיק אלא ‪1‬נמפקיעי ‪m‬‬‫היא אוונ‬
‫תעפוו‬
‫העשיר‬
‫ולמה יי'‬
‫לחטוןו עני וני סלסטים אורני' את העגי והלא את‬
‫עלמ־ת וצמה יי׳ תעמוו נוחוק תותי וינסו ולרב מאי משני מלמווא בלק ובוכות אהאי‬ ‫הנתונ מוני שווה ועתס לפני היא וקא בעי ווו רחמי»ליה ומילת' ואמו שנוו ורוע ושע‬
‫פנינא ויהיו לוצק ד י י יהווא נויה וו״ש נן שזי הואיל ולא איווי לול אלא לאפר י״ח כו׳ ופוין‬ ‫ותן שובע בפולס והנן וווט שהוו ווע תוווש ושפו בל תמצא יוס שהי• נועתו להיות ושע‬
‫סני י״ס י״טהויןומשני יאשוי ולמה וגשו שוא פושה ולשי׳ סמוי ״אי סוה נהי דאשוי ולמס וגשו‬ ‫נשתורוש ושפן לא ממצא עולה שלא הספיק לעשותה ‪:‬‬
‫מוא‬ ‫יגאשננו‬
‫חדושי הגהות‬
‫ס ט ו א יזב״וז כיזב דט׳׳ם יש כאן דבשפוק ובשוב רשע מרשעתו אק נ ו אלא ט ׳ חיבות ולבן זיריו למחוק פסוק זה ‪8‬ן ר&»י ע״ב גואה •כוונתו על »םיק )ניחוקאל לנ( וקוים לזו!‬
‫)ש‪ 0‬יה( נהובג״נ ונשוב רשע וני׳ אן• גם בוי! לא גתיישב עריק י א ק בי אלא י״ב תיבות ולולא דסםחשינא ה״א רבוונת הטור אשסוק )שם יח( יהושע בי ישיב יהא י נ ק ט‬
‫ובשיב ישע י״ל כמ״ש הב״י לי‪,‬סן סיסן הקשיב ע*ש ואורג י י ש ב י ייחד םנרי חיבית י״לכפ״שמיורל״ח לקםן פימן חק»״ב רהשיב אה « ש י לנאה אחת ניוןשמוסשה במקף אף ה״ג‬
‫עיין‬ ‫גיסא דחשיב התיבות המורשים נ ‪ 0‬ק ף לםלה אחה ינסגא פטיו ג י ט״י חיבות כגלענ״י לקיים גירסה המורים של»גיגו‪:‬‬
 ‫אורה היים הרכות תפרה סיז‬ ‫כ׳ח‬
‫גדכוח הואיל ולא אחרו דוד אלא לאחר י״ח פרשיו׳ ופרכינן הני י״ח י ׳ט הויין יפרקינן תדרוש רשעו בל תמצא וזה שהיה בלעתו להיות רשע נשסלריש רשעו לא תמ‬
‫עולה שלא הספיק לעשיתה ‪:‬‬ ‫אשרי האיש ולמה רגשו נוים חדא פרשה היא וט׳ וצ״ל דלחננח עלמות לבן ולמה‬
‫רבעו לאשרי האיש ולמה רגשו שחי פרשיות הן נ״נ רש״י שם וז״ל‬ ‫ה׳ תעמוד ברחוק תרתי כינהו עכ״ל ייש להקשו' כיון דראה רניגו דהתוספות‬
‫בפרש׳ תשיעית אמרה וא״ת שמיני׳ היא אשרי ולמה תשו תרתי פרשתא‬ ‫סתרי ט׳ רש״י ופירשו גע״א למה כתב רבינו כרש״י ולא כתנ כפיי התוספו׳ ונרא'‬
‫היא א והתום׳ הקשי עליו מדאמרינן בפיק‬ ‫דרבינו מיישב פרש״י דההיא דפ״ק דברכיח‬
‫מיידי למאי דתקנו מעיקרא י״תברטת רכתיכ שכור זיוע רשע ורוד אמרו בתשיעית דאשרי האיש ולמה לברנות לאשרי ולמה רגשי חלא פרשה‬
‫יתי לא ותקני ל‪1‬מר יהיו לרצון לבסוף רגשו שתי פ־שיות הן ויש בה ל׳ תיבות כנגד כ״נ תיבות שנפסוק היא וצ״ל ללמנצמ עלמות ולמה הי תעמול‬
‫נרתיק תרתי נינהו עניל‪:‬‬ ‫דהשתא צ״ל דהו׳ ס״ל דאשרי ולמה רגשו‬
‫חדא פרשתי היא אנל לאתר שתיקנו ביבנ' )דנרים נח( יפתח הי ייך וזי שבפסוק )תהליס קמה‪ (.‬פותח את ירך‬
‫אק משנין נה נלל אלא‬ ‫ובאשכי ץ‬ ‫ובפסוק )שם י‪ (.‬שבו־ זרוע רשע יש כ״ט אותיות וקריאתו‬ ‫די‬
‫ברכת ולמלשינים א״כ י״ט גרנו' נינהו‬
‫אומרים נימות הנשמים‬ ‫״‬
‫ואעפ״כ לא עקרו ממקומו יהיו לרצון השובה כאחת ה ר י ל ׳ ) ‪ 0‬ובאשכנז אין משנין בה כלל אלא אומרים ותן טל ומטר ונו׳ נראה לתרתי קאמר‬
‫אמרי פי אלא צריך לאומר! כדמעיקרא ביפות הנשפים ותן טל ומטי לברכה ובימות החמה ותן ברכה חלא לגאשכנז אין משנין ננזסחחה מימות‬
‫א״כ צ״ל דתו לא אמרינן דחד׳ שרשתא היא והכי פשמעלישנא דגמרא שאלה בברכת השנים אלפא אין משנין החמה לימות הגשמים ובא כחנהנ ססרד‬
‫שנימוח החמה אומרים נרבנו ובימות‬ ‫י‬
‫אלא משנינן אשרי ולמה רגשו בתרתי‬
‫ישבור זרוע רשע היא תשיעי׳ אבל למנצח אותה אייא ששואלין כה מ ט ובספרד נוהגין לשאול טל בימות הגשמים ברך עלינו ועול שבאשכנז אין‬
‫על מות לבן ולמה ה' תעמוד כרחוק ההמה שאומרים ותן טל לברכה אע"‪ :‬רטל לא מיעצר מתפללין שואלין נימות החמה לא טל ולא מטר‬
‫חשובי׳ כתדא פרשתא כיון דתרוייהו אמרן עליו שיתנוהו לברכה ופתחילין לשאול ס׳ יום אחר תקופת תשרי ובספרל נוהגים לשאול טל ניתוח החמה‬
‫ד‪1‬ד כנגד הרשעי׳ ולעני! זה דוקא כמה ויום שתפולכה תקופת תשרי הוא מכלל הס׳ )<‪0‬דתנן בג׳בםרחשון ומייתי ראיה לקמייחא שאין משנין מברך‬
‫עליט לכרכט מלישנא לגמרא ואמר‬ ‫שהיי דוד מתפלל <ל אכדן של רשעיס‬
‫נתשבי׳ שתי פרשיות אלי כאילי לא היו אלא שואלי! את הגשמים ד"‪ :‬אומר כשבעה בו ואר״א הלכה כר״נ שאלה בברכת השניס אלמא אין שינוי אחר‬
‫כה אלא שמזגירין גה שאלה‪:‬‬ ‫פרשה אתת ונתשבת שביר זריע רשע ותניא חנניא אופר ובגולה פירוש בנבל אין שואלין עד ם' יום‬
‫לתשיעית אבל מכל מקים שתי פרשיית אחר התקופה ואגן בתר כני בבל גרירינן ואיבעיא לן יום ס׳ כלפני ו מ ״ ע ן לטל לא חיעצר מימרא בריש‬
‫תעניח)ג ‪: (-‬‬ ‫ממש נינה! ויהיו לרצון אתר י״ט היא לכן ס'ואין שואליןבו או כלאחר ם' ואסיקנא כלאחר ס׳ הלכך כתפלת‬
‫הניח‪1‬הו לומר יהיו לרצון אחר תכלת י״ח ערבית שיי יום ם׳ מהחילין וכתכ אכי העזרי דאיתמר כירושלמי ) מ ת ח י ל י ? לשאול ששים יים אחר‬
‫י תקופח תשרי בריש‬ ‫שהיא עכשמ י״ט עם ברכת ולמלשינים‬
‫וו היא דעת רשיי כאין ספק והסט' רבינו דהנך ס' מנינן יהו מעת לעת שאם נפלה תקופת תשרי בלילה חענייח)י •( חטא חנניא אומר ונגולה‬
‫עד ששים יום בתקופה‪:‬‬ ‫מוני! ס' מן הלילה ואם נפלה כיום מוני! מן היום וכ״פ הוא וכתב‬ ‫עמו ודלא כחוספיח‪:‬‬
‫)‪ W'fo‬וכאשכנז אין משנין כה כלל עוד שאם נפייה התקופה בגי שעות ביום והצבור לא הזכירו כהתפללם ל מ י י נ ן דאסיקנא דיים ששים כלאחר‬
‫ששים גס וה שם ‪:‬‬ ‫וכו׳ פי׳ נ״י שבא רבינו להוציא בביר ויחיד איחר תפלתו פן הצבור ר ב ת י צבוי נריר שאין עושים‬
‫‪ 2 1‬ת ‪ 2‬בהגהות מיימון פ״כ יקי״ל דיו‪0‬‬ ‫ממנהנ ספרד דחשנין דביה״ח אומרים‬
‫ברנט וביה״ג אומרים ברך עלינו ועוד שתי תורות וא״א ז״ל כ ת נ עי" רכריו ולא נהגו כ! אלא לעולם‬
‫תקופה מתחיל נמצא כשעברו‬
‫נ״ת ימיש מן התקופה שואלין כתפלת ערנית‬ ‫אנו‬ ‫למה‬ ‫תמהני‬ ‫עור‬ ‫וכתב‬ ‫ם'‬ ‫יום‬ ‫של‬ ‫ערכית‬ ‫כתפלת‬ ‫שואלין‬ ‫דבאשכנז ביה׳יג אומרי' ותן טל ומטר לנרכ׳‬
‫שהיא חחלת נ״ט‪:‬‬ ‫וביה״ח אומרים ותן ברכה וכספרד אומרי' נוהגין ככני נולה נהי שהתלמוד שלנו הוא ככלי)י( ם״מ רבר‬
‫כיה״ח ותן טל לכרכה ומייתי ראייה שתלוי בארץ נח לפה ננהיג כמותם אם ככל היתה מצולה ולא ‪ 3 1‬ת ב הר״ד אבודרהס ויום ס' יבוא‬
‫ככ״ב מגיגי״חברי)גי ליעצמ׳‪(.‬‬ ‫להמייתא שאין משנין מברך עלינו לכרכנו היתה צריכה לפים כל הארצות הם צריכות למים במרהשון ולמה‬
‫אם היה אותו פיכרי״ר מכ״ח יוס אכל אס‬ ‫מלישנא דגמרא דאתר שאלה ננרכת שנים‬
‫אלמא אין שנוי אחר בה אלא שמיכירין בה נאחר אותו ער ס' יום בתקופה ולמה לא נעשה כםשנתינו • היה פיגרי״ר מכ״ט יום תהיה השאלה‬
‫ננ״ג גוגי״מכרי)לי דיעצי׳׳‪ (,‬כי חקופת‬ ‫ובפרובינציא‬ ‫שאלה עב״ל דש להקשות על יה לחה נסמך‬
‫חשרי לעולם שנעה ימים קודם )ד׳‬ ‫רניט על רמז בלשונו ולא כתב בפי׳‬
‫אי ה' אקיט״גרי( ‪:‬‬ ‫שאין לשטח מברך עליני לברכינו גס‬
‫מה שפירש ומייתי ראייה לקמייתא זכו׳ עד סיף דבריו הכל היא דיחק }‪Q‬״‪ ]£‬בשס אני העזרי דמך ס' מנינן להי מעח לעת נן כחכו שם הרא״ש‬
‫בשמו‪ W'fo):‬בשמו עוד שאס נשלה התקופה ננ' שעית‬ ‫והמרדני‬ ‫על כן נראה דאין רנינו חישש לשיני לשין מברך עלינו לברכינו אלא‬
‫!״מ״*^ שהרא״ש כחב על דבריו ולא‬ ‫•י‬ ‫‪ :‬ת י ד נ י‬
‫י ' "& י‬ ‫‪i‬‬ ‫ס‬
‫למה שבספרד שיאלין כיה״מ ואומרים וחן טל לכרכה דחשנין השאלה‬
‫כ‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫ה י י ס‬ ‫‪n‬‬

‫נוהגי! כבני מלה זכי׳ הכל שם ‪:‬‬ ‫תמה שהיא ביה״נ וחן טל ומטר על יה אחר רניני !באשכנז אין משנין בברכה נהגו כן יכו׳ גס מ״ש תמהני למה אנו‬
‫מ״מ ונר התלוי בארן למה ננהוג כמותם פירוש דכר שתלוי כארצות‬ ‫זו השאלה כלל אלא ניה״נ אומר השאלה וחן טל ומטר לנרכה יניה״ח אומרים‬
‫שיש ארן שצריכה מטר בזמן שחברתה אינה צריכה וכן ביאר יפה נתשוב׳‬ ‫ותן ברכה ואין שואלין כלל והכי משמע לישנא דגמרא שאלה נכרכת השניס אלמא‬
‫אין משנין את השאלה אלא ששיאלין בה מטר כשהגיע ותן השאלה וכנלית ומצה ח״ל דאע״ג דתניא חנניה אומר ובגולה עד ם׳ בתקופה ואנן כל תילתא אזלינן‬
‫אין שואלי! כלל משא״כ בספרד דמשנין השאלה דניה״ג איחר יתן טל ימטי לנרכה בתר תכתי ננל ועבדינן כוותייהו היכא דפליגי אהדדי תכמי בכל ותכמי ארן‬
‫ישראל דתלמוד בנלי משנינן עיקר ה״מ נדבר איסור והיתר וחיוב ופטור וטומאה‬ ‫וניה״ח שואלין טל לנדי בלא מטר ופשוט היא ־‬
‫^ מ ת ח י ל י ! לשאול יכו' פי׳ נמשנ׳ שליגי בה תיק ור״ג ואמי ר'א הלכה וטהרה אבל בדבר התלוי בצורך השעה ואין בו שינוי לעכור על ד״ת ראוי לילך‬
‫‪ I‬כר״ג ותניא רנ חנגיא איחר ובטלה יכי׳ פי׳ דהמשנה נישנית אחי השכים יהמקותות והזמן דככל שוכנת על מיס רכים ולא צריכים גשמים פד‬
‫נא״י שהיא ארן הרים וצריכה גשמי׳ מיד אח' החג ולשם כאיי כסק ר״א הלכה כר״ג ם' לתקופה אי היה זמן הזרע חאיחר בבנל אנל בארץ אשכנז שזמן הזרע הוא‬
‫אבל מולה כיי כבכל שהיא מצילה א״צ גשמים מיד אי! שואלי! עד ס' ייס אחר מחצי תשרי ואילך הדבר ידוע שאם לא ירדו גשמים מיד אתר הזרע שהוא מתקלקל‬
‫התקיפה יאצן בתר בבל גריריק וכי׳ הלכך אני מתחילי] לשאול ם' יוס אחר התקופה שהעופות והעכברים יאכלוהו כולו למה לא נעשה כבני א״י ששואלים את הנשמים‬
‫ולא היה לו לרביני להביא המשנה יהביייתא אלא לפסוק נסתם יייתחילין לשאיל ביי בתרחשון כריג כי בדנר זה אין מתלוקת בין בני בבל וכין כני א״י שיתנו אלו‬
‫ששים יום אחר התקופה ימם שתפיל בה תקיפת תשיי היא מכלל הכי יאיבעיא טעס לדבריהם שראוי לעשות כך ואלו נושנים טעם שראוי לעשות כמותן אלא‬
‫לן יוס ס' וכי׳ אלא לפי שכתכ אח״כ מ״ש הרא״ש תמהני לחה אני כוהני‪ ,‬כנצי שנננל היו עושים כהי הצריך להם והמשנה שאומרת ששואלין נמרחשון נשנית נא״י‬
‫נולה וכוי ולמה לא נעשה נמשנתיט ינפיינינצי״א שמעתי שהיושיאלין שנע ימים נפי הצריך להם ע״כ וכי עוד כאותה תשוכה שכ״כ הרמכ״ם כפי׳ המשנה דס״ק‬
‫במרחשין וישר מאוד כעיני על כן הבי' מתחלה המש;׳ דפליגי נה תיק יר״גודפסק דתעצית שמיש ר״ג בזי נמרחשון שיאלין את הגשמים אינו אלא בא״י ובארצות‬
‫ר״א הלנה כר״ג דשיאלין ביי בחרחשין יאח״כ הניא הברייתא דבגילה אין שואלי! עד שאיירס כאוירה אנל בשאר ארצות צריכה להיות השאלה בזמן שהם צריכים‬
‫ם׳ וכי' כדי שיובנו דברי הרא״ש שכתכ על זה תמהצי למה אני ניהי ים ככני נולה לגשמים נאותה האין ייעשו אותו זמן כאילו הוא שבעה במרחשון ובחבור! כי מוי‬
‫וכו׳ ועוד בא רבינו להירות דנני א״י שואלי! ותן טל ומטר ביי במרחשון כדפסק ר״א ימיס בתיחשון שואלים את הגשמים ככרכת השנים כל זמן שמזכיר גשם נד״א‬
‫דלא בא ר״א לחלוק אנרייתא אלא דס״ל דרי חנניא לא אחר אלא נניל' אנל כא״י כא״י אכל כשנער וכסוריא וכמצריס וכמקומות הסמוכים לאלו יהדימים להם‬
‫שואלים הגשמים כיוס פ' אחר תקופח תשרי מקומית שהם צריכים לגשמי׳ כימית‬ ‫חודה ר״ח דהלכה כר״ג וכן פסק הרחב״מ נ־פ״ב מה״ח ומביאו ב״י‬
‫החמה כגון איי היס הרחוקים שואלים את הגשמים בעת שהם צריכים להם‬ ‫ושיאל‬
‫בשומע תפלה ילפיס ריהטא משמע שפי' המשנה סוקר מיש בחבורו י כי כפירוש המשנה כתנ ונשאר ארצית צריכה להיות השאלה בזמן שהם צריכים לגשם כאות‬
‫האין ייעשו אותי זמן כאילו היא י' נחרחשין אלמא ששואלים נכרכת השנים ובחבית כתנ שאיי היס שואלים כשומע תפלה והמדקדק כדבריו ייצאס מכווני' כי‬
‫נפי׳ המשנה כתנ איצות לפי שיש הליק נין א״י לנבל לעני! שאלה והיניה מוה נלחוד שאין נקראים רניס אלא ארן את׳ ואותם אימריס כזמן הצריך להם שאלה‬
‫נכרכת השנים אבל בחינירי כתנ מקימית שהם צריכים גשי״ס כימית החמה כנין איי היס יאינס נקראים אין נ&ני עצמן הילנך כיחידים מע ואומרים נשימע‬
‫תפלה ע״כ • ידעת הרין ניטה קצת לדעה ירא״ש לענין הדין אע״פ כנפי' דני• הרמנ״ם נראה שהוא חולק עליי שכתנ נפיק דתפנית ואיכא ליזידק היכי פסק‬
‫ר״א הלכה כר״ג דאמר בזי במרחשין שיאליס אח הגשמים דהא ר״י לא אחר הכי אלא משני תקנתן של פילי רגלים !האימא בתר חורק ליכא לחיחש לתקנתייהו‬
‫איכא למימר דנגמרא אחרינן דהיכא דאית ליה פיחת נדנד' אי! שיאלץ עד ז' בחרהשי! ומשוס הכי פסקינן הלכה כר״ג לומר שכיון שהיקכע זמן זה לבני א״י אף‬
‫כל מי שיראין מירידת גשמים משוס פירי דדנרא יכיוצא נו מאחרי! השאלה פד ז' בחרחשין וכנר כתבתי בחידושי שנראה מדקדוק םיגייח הגמרא דכאתרא דלית להו‬
‫פירי בדברא יאינו מקים טכענית אלא צריך גשמים כנין א״י שואלים תינף אחי החג ינמצא' אומר שכל המקומות שוק לה להזכרה מי״ט האחרון של חג אכל כשאלה‬
‫נחלקו‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫יל( ובאשכנז אק משגין נה נלל וילנ"׳ נואם דתות׳ קאמד דנאשנני אק משנין ממשא‬ ‫הד׳ נינה׳ מימ ליינצ׳ עלמו׳ ולחה מעמוד תימ׳ נילהו ופ״נ ה־י׳ קיפ" ל־ונחי' הנ׳ ׳'ס ׳"ט נינה׳‬
‫מימית החמה לימות הגשמים ולא גפ הג ס‪9‬רד שנימוח החמה אומייט‬ ‫]נ[ ל מ ה ננהוג כסותם עיין נמייה סי׳ מ״ע לענק איסיו גידיל נהייה יקה כננל שהי• ריכ‬
‫ישראל כתנ ג״כ וי״א ואני לנל יונהג׳‪ : :‬ת י ננל גויי ין ׳)יאה דנה לא נוככו ׳נימית הגשמים נון עלינו ועוד שנאשמו אין שואלין נימות הי‪1‬מה לא טל ולא מטי‬
‫ונםפרד ניהגין לשאיל על נימות הסמה ומייתי ואייה לקמיית׳ שאין משנין מנוך עלינו‬ ‫אנל‬ ‫גיייינן אנמוייה׳ נ•׳ ע״ש ••‬
‫לברכנו יולישנא דגטוא ואיזו שאלה ננונת השנים אלמא אין שינוי אחו נה אלא םחוכירין‬
‫נה שאלה עכ״ל • ולאפוקי ממנהג ספרו ‪:‬יאיחי לסי־יייהנ שנין עלינ׳ יש מספ אתר מכונני ני׳ ונראה דהב"׳ היצרו לפוש ‪ p‬דלספרויס יש להש נוסח אסר והיינו נ ו מ י ואל״נ‬
‫קשה על מ״ש רניני ונאשמו אין ״שנק הי• ירדנה נאשמו ״מי ״שנין מנםפ־י שבתוכנו אק אומרים כימית החמה על גמצא ומוסיסין ומשנין נימות הגשמים ואוייייס טל ומעי‬
‫עלינו‪:‬‬
‫יומו מנין עטנו ‪.‬‬
‫משינה יזמר‬
‫ווהי משונה‬
‫נמני ווה!‬
‫אחר והייני נמנו‬
‫לק נוסח מחר‬
‫הגשיייס אלח יוח׳ ולספוד יש להן‬
‫יטי נימית הגש״יס‬ ‫מוס•‪ [•:‬אלא יזטי‬
‫מוצא דאין מוס•;•[‬
‫שאימייס על גס ני«ית החלוג נחצא‬ ‫ונחפיד ימייס‬
‫הניאו "משים תמיהת הוא״ש ומייתי נמו הכי ומ״מ נוכל ליישנ ג״נ לישנא וענן וקאמד וו״ל‬
‫״‬ ‫ם׳ יוס כ•׳ יהא דמניא ותק נגי נמרתשין‬ ‫ומתחיל•' ‪. .‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪1‬יהש ןן זי קתי ‪. .‬‬
‫א»'ש‬ ‫יג( דתנן נגי נמיתש‬
‫י טעה למה ׳א״ייק ד״ס התק! פה מלל יקהייי למק ני׳ •ייל שהיי נממניתין תניא נגי ימים כו׳ רק שלט גולה מינין ס׳ לתקופה ואנע׳' לן יום ס' כלפני ם' ני' ואשיקנא‬
‫»נני ‪-‬א״י והיה ומסיט אמוינן‪ .,‬נמ׳ ויוס‬‫ולג־לה עו ס' נדי שלא לרחוק‪ ,‬יומר מדאי ‪-‬‬
‫‪.‬‬ ‫לפיט ‪- - -‬‬
‫לקיים מ״ש‬ ‫‪ ---‬ייתי ינירל ‪- -‬‬‫<יננ• ״א״י ׳חמעטינן ננל‬
‫נהרסקה‪ .‬״!‪,‬׳ ‪....‬‬
‫לנ• ‪ , . .‬״ ‪. ,‬‬
‫שדי ‪..‬‬
‫משוס כ‪.‬‬
‫נצאשיס׳ וה״מ ׳שוס‬
‫ושואלץ‬ ‫התקופה הוא ננלל ידייק ‪) :‬ד( מ״מ ולו שתליי נ א י ן פי נינישמ האון סו לתות ונ״י פי׳ התלוי נאוצות ‪:‬‬
‫דרכי משה‬
‫ול׳׳ג‬ ‫כין יא עיין ב*רי»י‪ 7‬ובידו‪:‬‬
 ‫הב‬ ‫ב״ח‬ ‫אורח חיים הרכות תפרה סיז‬
‫ליגיםנפי חיליק המקימות פבא״י וננל המיןימית הצריכים למטר ו ע ן ן א ד י ן עד תפלת מיפן של י״נו הראשון של פסח יני׳ נסב ב״י אינו‬ ‫נחלקי לגי ם‬
‫ו מדוקדק שהרי נתפלת י״ט לא שיין לאדנורי נהו שאלה והיל‬ ‫האמרוןשל חג יהינא דאית‬
‫ני״טהאמרון‬
‫ומוניריןני״ט‬
‫שואלי!ומזנירין‬
‫נדנראשואלי!‬
‫פירינדנרא‬
‫להספירי‬
‫ניוצא נה ואין הס‬
‫להז סירי נלנרא מאמיק את השאלה עד ז׳ נמרמשק וננל שהוא טנעניות הרנה כאילו נתנ ושואלי! עד תפלת החגחה של עי״ט הראשון של פ‪0‬ח !משם ואילך‬
‫עד ס׳ נתקיפה זהי הדרך הייתר מתחויר נעיצי יננר נהגי ג״נ נקצת מקימותטסקין מלשאול עניל!נינ לשין זה כש״ע דלא כמ״פ רבינו ולפעד״נ דרכינו דקדק‬
‫נלשונו על פי הלנה פסוקה שכתנ רטט‬ ‫לשאיל נז׳נמרחשקאנל מה אעשה והרייף‬
‫לא הוניר נהלטחיי פירי דדנרא נלל ובפרוכעציא שמעתי שהיו שואלין הגשמים ז׳ ימים כמרחשון וישר נסי׳ רס׳ח דאם טעה נשנין והתחיל‬
‫וכתב הא דאמר רני אלעזר הלנה מאודכעיגי ע״נ • וה( ושואלין עד ת פ ל ת המומף של י״ט הראשון תפלת חול ונזכר שטעה ל״ש מנר ננרנת‬
‫אתה חונן ל״ש נינר »רנה אחת משאר‬ ‫כינן גמליאל ונחג גס נן בגולה עד‬
‫שמזכירץ הגשמים ויחידים הצריבין למטר אתר נרטת טמר א‪1‬תה נרנה שנזנר נה‬ ‫ס׳ נתקיפה גואה שאין לי אלא שני של פסת כ ל‬
‫זמניס הללי ישנא״י מאחרין לשאיל אפיי כ ך שואלין אותו בשומע תפלה אפילו בעיר א ח ת גדולה כנגוה וכדאיתא נפרק מי שחת! )דף נ״א( יה״ט‬
‫נזמן הזה עד ז' נמרמשין ‪1‬אף הרמנ״ם נחנ ביחידים דמו ושואלין אותו בשומע תפלה ‪ W‬אבל ארץ א ת ת בולה דנדין הוא דנעי לצלויי י״ח ‪1‬מפני נטד‬
‫השב׳ לא אטרחיה רבנן הלנך אם טעה‬ ‫נס״נסהל' תפלהנז' ימים נמימשון שואלין‬
‫את הגשמים בבינת השנים נל זמן כמו ספרד בכללה או אשכנז בכללה אם צריכק למטר אתר כך כתב יהתחיל נשל חיל ומנר באמצע הנרנה‬
‫נאחת חן הברטת שטעה גומר א‪1‬תה‬ ‫בברכת‬ ‫בך‬ ‫>י‪a‬ר‬ ‫לשאול‬ ‫שיכולין‬ ‫שאלה‬ ‫כתשובת‬ ‫ז״ל‬ ‫הרא׳׳ש‬ ‫א״א‬ ‫סמוניר משיב הרוח ימיריד הגשם נד״א‬
‫נא״יאנל נשגער יסוריא ומצרים ‪1‬מק‪1‬מות השגים כפי הצורך להם• ואם שאל מטר כימות החמה טחזיריןאותו נרנה ולט טעם זה נן הלק ני״ט השתא‬
‫הסמונים לאלי יהדימיס לאלי שיאלים ובן א ס ל א ש א ל בימות הגשמים מחזירין אותו אפיי ששאל טל נא רניט נלשיני לה!רות לאם התפלל‬
‫שתרית ני״ט של פסח !טעי‪ .‬יהתחיל בשל‬ ‫אעיפ‬
‫אס הגשמים ניום ששים אחר תקיפת‬
‫חול זנוני באחצפ ברנת השנים רגיחר‬ ‫תשרי יננר פירשתי סוגיית הגמריבחידזשי‬
‫ע״פ דרנס ומדנריהם צ״ל דני איפסיקא הלנתא נר״ג היינו אפילי לאחר חורנן אותה נרנה ומלנר נה ותן טל ימטר לאין פוסקין פל תפלת מוסף של י״ט‬
‫הראשון של פסח ‪:‬‬ ‫לפי שהי! מתאספים מכל הסביגית נרגל בירושלים כמו שעושים נם טוס ומפני‬
‫עולים הללו רא‪1‬י שנאחר השאלה שהיא טתה עיקר התקנה אנל לא סגי נ״נ שנאחר }‪"£‬׳‪ £‬ויחיליס הצרינים למטר אחינ שואלים אותו נשיית וטי לין עיר אחת‬
‫•ננצוה הוא תלמ‪1‬ל ערוך ספ״ק לתענית לאפי׳ נתקופת תמוז שואלין‬ ‫אמ ההזנרה ילפ״ז אין לט דין ג׳ של סירי דדנרא נלל ועמדנו על שני דנים נלנד‬
‫דנא״י נקטינן ממן הזה נהזנרה נדני יהודה ונשאלה נר״ג ינגילה נדני יהודה בש״ת והחלוק בין עיר אחת לאדן אחת ככללה ה‪1‬א מלנרי הרא״ש נתשונ' נלל ל׳‬
‫לין עשירי!האריך ע״ש חיה! הלי לחה תטנ׳ זו טון שנאות׳ תשונה בתו' שלא נתקנלו‬ ‫נהזנרה ונשאלה עד סי כתקופה עכ״ל‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫ןשןאלין עד תפלס המוסן> של יוס טינ הראשון שלפםמ וטי ב אינו מדיקדק לבריו והלכך אפי׳ בארן אחת בכלל׳ אק לשאול ננרנ השני׳ אלא נשית ונ״פ‬
‫• שהרי נתפל!ת י״ט לא טין לאדטרי נהי שאלה יה״ל כאילו נתננש״ע ‪1‬נרא׳ ללפ״ונ״ש שיש לנו לשאול חטר חשנע׳ נחרתפון נשיית נשצריכק לנך‬
‫ושואלי! עד תפלת המנחה של ערב י״ע הראשון של פסח ומשם ואילן פיסקין להא אפיי נתקיפת סחת לסי׳ קלנ'הן הגשמים ש‪1‬ל‪.1‬ק נשית נשצרינים למטר נ״ש‬
‫ניה״ג מיהו קכלתי ליש לחהר שלא לשאול גשמי׳ נלל שלא בזמן שתקני חנמי׳ אפי׳‬ ‫מלשאול)א(‪:‬‬
‫רחייךייפ הצרינין למטר אח״נ קיאלים איתי נשימע מפלה אפילו נעיר אמת נשית אלא מרצין לפניו יתי בתעניות !בסלימו' בי״ג מלית יאומרים פטקים‬
‫גדילה נצ»ה יטי נספיק דתעניוח )יד ‪ (:‬שלחו ליה כני ננוה לל ומזמורי' של מטר אנל אין שיאלין ותן טל ומטר וכר ללנר עונלא לרנא פ״ג‬
‫נגון אנן דצרינינן מיטדא אפי׳ בתקופת תמי! כיחידים דחינן ונשומע תפלה אילתענית)לף נ״ל( לנעא רתמי לליתי מיטרא נתקופח תמוז ואתי מיטרא על לשפיך‬
‫בצב!ר דמינן וננרנמ השנים שלח להו ניחידיס דמיתי ונטמע תפלה יפסקו נן נל חרובי דצפורי לליגלת אתא אטה אתחזי ליה נחלמי׳ וא״ל מי אינא למטרח קמיה‬
‫הפוסקים ‪1‬בחב הרב רטט נסים זאע״ג דאמרינן בפיק דע״ג )ח‪ (.‬שאם היה שמיא נילי האי א״ל אשני לינתך לרתמי פלך מן שמיא שני לעתי' למחר אשנחיה‬
‫צרין לפרנסה אומרה בנרנת השנים שאני מטר שהוא מזיק לרוב הע‪1‬לם נתקופת למירשם טרי' נסניני והתם לא קאמ' תלמ‪1‬ל' להיה שואל נכלנת השנים אלא‬
‫תמוז נדנתיב )ש״א י׳׳ב( הלא קציר חיטים היום אקרא אל ה' ייתן קילית ומטר סתמי קאמ' נעא רממי לליתי מיטרא נתקיס' תמו! ומסתמ' לנשית היה שואל מטר‬
‫ידע! וראו ני רעתנם רנה אשר עשיתם נעיגיהילשאול לכם זני'ע״נ ילינדלא ואפייה רתחי עליה מן שמיא ואע״ג לרש״י הי׳ לרתמי עליה לפי שניקש הגשמים‬
‫דמיא נלל לההיא דע״ג דהתם איט משנה ממטבע הצמר אלא שמוסיף מעק מהבתמוז שלא לצירך אלא נלי למלאות רציני של איפרא מרמיז אימיה לשטר מלפא‬
‫ששואלים הצנור הילנך אומרה ננרנת השנים אבל הנא שהיא משנה ממטנעהצנו' נלאית׳ החם אפייה כיון לחזינן לאינ' סננתא אף למנמי התלמיד בלאטרח שלא‬
‫שהרי אינם שואלים מטר ומי ששאלו מחיירין א‪1‬ת‪ 1‬איט נדין שיהיו היהידים משנין לצורך אטלי נש״ת נ״ש לאינא סננחא לליק אף נלאטרח לצייך !שמעתי ששט‬
‫‪,‬‬
‫גלילי׳ עשי מעשה נשהיה עציר גשמיי טה״ח לשתיל נצטר יתן טל ומטר נשומע‬ ‫מטנע הנרנה מפני צורך עצמן יישאלו מטר נאותה נרנה עצמה‪:‬‬
‫ספלה ונאסף נ״א לעמיו באיתה שנה ותלי הלבר נלאטרמו קמיה שחיא ‪:‬‬ ‫אנל ארן אחת טלה נמי ספיד ננללה יני' נתנ א״א י״ל פיטלים‬
‫לשאיל בנרנת השנים בנר נתנתי תשינה זי נסמוך ונתב באותה משונה ‪ 1‬א ‪ £‬שאל מטר ביה״ח תחייהן אותי מימר׳ לר׳ חנינ׳ רפיק לחענית טה״ח אמר‬
‫מיריל הגשם ממוירין איתי ופרש״י לבין לבעא אמיטרא לא התפלל‬ ‫שלא נחקנלו דנריו וגם מדנרי הרין שנתבחי לא משמע לחלק בנך יבתנ רביני‬
‫הגדול מהרי״א ו״ל שמאחר שהראיש כתכ נאיתה מש‪1‬נה שאע״פ שה‪1‬א יחיד היס תפלתי נהיגן לט שהגשמים נקק סימן קללה ‪ p‬מפגי הקציר עניל יניק לנהזנר׳‬
‫וטל לשאול מאחר שזה הדנר הוא צדט רנים אלא כדי שלא יהא נראה שהםמחזירי! ניש נשאלה‪ :‬ףץיען ינן אם לא שאל ניה״ג מחזירי! איתי אט׳ ששאל סל‬
‫נאגידות אגודות נראה מנאן יאיה שאם הימיד טעה ישאל גשם נזמן שהיה מן הדיןוני' נך נתט הר׳ יינה *" יהרא״ש נפי ח״ה לאעפ״י לנהינרה אם לא אמר טה״נ‬
‫לשאול טל שלא יחויר מאמר שהאמת נראה נמרי הרא״ש יאט׳ ניחיד יש לי מק‪1‬ם מיריל הגשם יאמר מוריל הטל אין מחזירק א!תו נשאלה אם לא שאל על המטר‬
‫להתפלל אלא חהסנר׳ הנזנרת הינא שהתפלל נדיענד שאין מאן זאת הסירנה אעפיי שאמר ותן טל לברנה מחזירי[ אותו ונ״נ הרין נשם הרמנ״ן פיק לתענית‬
‫נראה שאין לי לחזיר יציע ענ״ל ילע״ד היה צראה שניון שלא נתקנלי דנרי הרא״ש אנל לעת המרלני לשם לאף בשאלה אם אמר יתן טל לברנה אין ממזירק איתי‬
‫ינל העולם לא נהמ ‪ p‬ה״ל סוגיין דעלמא דלא נהרא״ש יהילנך הטיעה ישאל וטעמו לפי שהאלפסי לשם הניא הירושלמי נלשזן זה נגשש והיניר טל איןמחזידק‬
‫גפם צריך לחזור אפיי נאק שכולה ננללה צריבה גשם בימית החמה ימ״מ כייןאות! יהתניא אס לא שאל ננרב׳ השנים או שלא *מ׳ גבורות גשחים נסחיי׳ המתי׳‬
‫שהרנ פסק עליט אמ הדמ־ מי יקל ראש ננגד! ולק ראיי לצאת מידי ספק ילחזור ממזירין אומו ההו' ללא אילנר לא טל ולא סטר ע״נ ‪1‬ס"ל למרלני למללא קאמר‬
‫ולהתפלל נמורת נדנה ונמ״ט ה״ר יונה גני טעה נמנתה נשנמ ולא הזניר שלשנת ההוא ללא אידנר לא על ולא גשם להוה משמע ללא קאי אלא אהזנרת חוריל‬
‫הגשם בלבל מןאמר ללא אילבר לא טל ולא מטר אלמא לאף בשאלה שאומר ‪1‬תן‬ ‫ונתבו רנינו נסי' רצ״נ)נ(‪:‬‬
‫ן א ר ן שאל מטר נימית הממה מחירי! אותו בגר נתבאר נסי' קייד שנל שהוניר טל ימטר לא אחרינן ‪ pw7‬אותו אלא בשלא אמר לא טל ולא מטר אבל אם‬
‫נשם בימזת החמה מחזירי! אומו ונ״ש נששאל דהוי מיקל טפי ולדנרי אחר וחן טל לנרנה אין מחזירי! אותו אעפ׳׳י שלא אמר מטר ‪1‬לנן הביא המרלט‬
‫המפרש שאס מ ט י טל ומטר אין מחוירין אוחי צ״ל דטיט דוקא כהזכיר אבל לשק הירושלמי ההיא דלא אמר לא טל ולא מטר ינתנ עליה מנאן יש נצי אלם‬
‫שאומרים ננל פעם ימן טל לנרנה אף טה״ח שיהא רגיל נפיהם סל דאז אם‬ ‫בשאלה מודה שנל שהזכיר מטר אע״פ פהזניר ג״ב טל דממזירין אוחו‪:‬‬
‫ששאל טל ישנמו מטר טה״ג אין מחוייין אותו עניל ינן נראה ממ״ש שלטי הגנזריס בפ׳ תיה‬ ‫ן ‪ ^ ' " £‬ונן אם לא שאל מטר בימות הגשמים מחזירק אותו אפילו‬
‫שהנין בך מדברי רבני צרפת חמי" הר׳ חצה ח״ל אבל רבני צרפת אומרים דאפי׳‬
‫תניא טעה ולא הזכיר גביחת גשמים בתחיית המתים אקמתזיריןאיתו נמו שאין מתוירין‬ ‫אף עיפ שגהונרה איט ‪ p‬נדפרישית לעיל נפרק תפלת השחר‬
‫גברנתאיתי כשלא הזכיר שאלה בנרנת השנים שדינם שוה וט׳ עד הלכך אם טעה ולא‬ ‫טעה ולא הזניר גטרזת גשמים נתחיית המתים מחזירין אחו שאלה‬
‫השנים מחוירין אימו ינריש תעניית בתג הרי״ף ירושלמי היה ע‪1‬מד בנשש והוניר‬
‫גנורות הזטר גנורית גשמים נתתייס המתי' אי ששעה ולא היניר שאלה ננרבת השנים‬ ‫פל טל אין מחזירי! אותו והתניאאם לא שאל בברנמ השנים אי שלא אמר‬
‫‪1‬בחב הריןאין ממזירק איתי אלא אימרה נשית אנל לא אדנר מקמי שית ממיירין אוחו יאומריס‬
‫מטרנשאלה לפירנני צרפת דדיקא כשלא הזטר לא טל ילא מטר אנל אם הזניר טל אעפ״י שלא‬ ‫גשמים כתמיית המתים מחזירין איתי ההוא דלא אידכר לא טל ילא‬
‫נשם הרמנ״ן דהני דלא לוםיף עלה דנהזט־ה היא דאיתמר יאין דנק נן‬
‫לפינך הזנרה שלהיכיר מטר אין מחזירי! אותו בשים עק ואפי׳ נוכר אחר שית וא!נז' הרב מירי נר״י‬ ‫שיש שבח יטדמה במה שאיט נעצר נמי שיש נמה שהיא נעצר‬
‫בשאלה שתהא שאלת דדיקא נגטרית גשמים יט׳!מפרש שלטי הגנורים דמלשין רנני צרפת משמע דאף‬
‫לימרהאידאי ליתא ינןנראה בשאלי אס הזניר טל אעפ״י שלא הזניר מטר אין ממזירין איתי דהא רנני צרפת‬ ‫ריצוי וגטרת גשמים עומדת נמקימה אנל טאך יתבן‬
‫לשאיל‬ ‫מה שאין צר? לשאול עולה לי נמקום חה שצריך‬
‫יהרא״ש נפרק תפלת השמד יני ס״ל שדיניהם שיה דבשנזכר קודם שית אין מחזירין אימז אף בהזנרה דאימרה נש״ת‬
‫שםואתרוויט קאי יאמרו דנין נהזנרה ובק בשאלה אס אמר טל אין מחזיסאיתי יאסי׳‬ ‫מדביי הרמב״ס נס״י מה״ת ינן פירשו ה״ר יונה‬
‫הרא״ש יהא דקאמר מטר לאי דיקא דהל״ל ולא גשם בלומר דניון דמאי דמשני הטא‬
‫אדני•מנר לאחר ש״מ דגם טה דיניהם שיה ומירי הרנ נר״י מילק עליה׳ יאימר דליתא‬
‫ללאסל ולא אלא דיקא בגנורומ גשחים יני׳ ילנן נחב בשלטי הגנורי׳ לשם יויל יבברנ׳ שאלת‬ ‫דלא אלכר לא טל ולא מטר לא קאי אשאלה אלא אהינרה הל״ל ההיא‬
‫הללי לאיתנאר לך גשמים התז' והרא״ש נחנו דאם הוניר טל ולא מטר מחזירי! איתו ורמי צרפת‬ ‫לא טל ילא גשם שהיא הלשין שאימרים נהינרה ילא הל״ל דלא אדנר‬
‫דנריםטל ילא מטרמנאן נתט דני היט דגני הזנר׳ גשמים אם הוניר טל סגי הט נמי גני שאלת מטר אס‬ ‫מטר שטא הלשין שאימרים נשאלה אלא דלא דק ימתיך‬
‫שייש המרדני בריש מעניות טל הא דמשניההיא ללא אמר לא‬
‫עניל‬ ‫הזניר של סגי‬
‫יש‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫קין )א( ואף ני וגרי נ״י אפוזייפ מימ גיל שכיון הטור לפה שנהגו שבפושף יו״ט הואשין של פחח טחשללין הטל ינראה טעפ המנהג מאחר ש*יפקיט מלשאול עיר טל יפטר ואני טבקשיט‬
‫פל נלבדאגי פחשלליפ ימבקשים טל נסו שפגהג בגי ששרר לשאול מל בל ימיה החפה יפאחר שאין אגו מחשללין חשלת הטל ע י מיסף א״נ השאלה נפשנה עו אומר‪ .‬יעלה‬
‫שאז אני יויסקיט פלשאיל »‪1‬ל ומטו ילבן אפר רביני ששיאלים עי השלת טיסף ני׳‪) :‬ב( ילינ ואין לםשק נ ו ב ר בלל אלא דבוי פהי״י אנוהנ גנוגיט בטעמים יאין לתוווירו וכראי‬
‫הם‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫שנאותה‬ ‫ואתת נ ניי‬
‫המשונה ושלא‬ ‫לשאול נ‬
‫שיבולי! קי״ו‬ ‫במשיבה‬
‫הניי נסי׳‬ ‫ונ| רל‬
‫הניא‬ ‫הוא״ש‬
‫אייאינויו‬ ‫כו׳ נ ת י‬
‫נתקנלו‬ ‫אחתלא‬ ‫א»י ]<•! אבל א ח‬
‫סתשונה‬ ‫באילושנועה‬ ‫ול״נ וס״ל‬
‫והיפ גגק‬ ‫מווקוח‬
‫אינושסח‬ ‫יינו נ״י הל׳‬
‫•הואשון של‬ ‫עונ ו״ל‬
‫י״נו ני׳‬ ‫מיטן־ של‬
‫מנחה של‬ ‫תפלתתפלת‬ ‫)ס( ושיאליל עו‬
‫וש־אלץ עו‬
‫יהתמיל גיג נ מ ס של נון עלינו שהדן ש‪:‬ריו לגמוו נל אומה נוכה א״נ נה״ג מנינו ששואל נמהנצס נונויו ויש לתמוה על ונינו למה הניא ונויו לפסי! הלנה מאייו שלא ןנל; מוי‪ -‬וצ״ע‪:‬‬
‫מעילם‬ ‫ג״נ סינן ושנת וסא ופ״ק ותענית ופריו אי* יהווא ואמו המונו ל»־ סתינס ני״ט‬
‫הואשק של פסח םא׳ מוטו והאמות אינו מיניו וטי אייו יהווא הכי והאו״י עו שעי שואלק את הגשמים עו שיענוי מ ס ט נ י עו ו' יוסן> אמו עו *עניו הפסט עו שיעניר הש״ז הא׳‬
‫סיווו‬
‫הדושי הגהות‬
‫ב וליג שרקיק היטב יוי׳ל שאה חתשלל השלח היל בעוביח ישחויה של ייט הואשון ושאל גשמים יגזנו אח ׳ב שהיא י״ט שא״* לחוור אלא גופר אותה גרבה שעופר בת ומוניי של י״ט‬
 ‫אורה היים הלכות תפלה היז היה‬ ‫כיח‬

‫עכ״למיהו נראה דאין הבנה זו צודקת דאעפ״י דליל לרמי צרפת שדיניהם שיה דגם יש נ ל אדם שאלמריס ככל פעם יתן טל לגרכה אף כימית החמה שיהא רגיל כפיהם טל‬
‫י‬
‫הינרה אומרה בש״ת מ״מ אם לא שאל מט אעפ״י ששאל טל חחזירין איתו אס דאי אס ישכחו מטר כימית הגשמים אין מחזירי! ע״כ דברים דמויים הם שעלה על‬
‫דעתו שדין שאלה שיה לדין הזכרה ואין הדבר כן וכמו שנתבאר ‪:‬‬ ‫נזכר לאחר ש״ח ומורי הרב נר״י לא בא לחלוק אלא לפרש דברי רבצי צרפת דאעס״י‬
‫אנל אם שאל מטר ולא טל אין ממוירין אותו וזה פשוט מדנרסינן בריש‬ ‫דנקטו לישנא דמטר לא איירי אלא בהיכרת גבורות גשמיי אנל לא כשאל׳ דפשיט'‬
‫תעניזת)ג•( תנא בטל וברוחיתלא חייבו‬ ‫היא דכשאלה אעפ״י ששאל על טל שאינו‬
‫נעצר טון שלא שאל גס על מטי שהוא אע״פ •נזבהזברה אינו כןבדפירשתי לעיל אבל אם •שאל נוטר ולא תכמים להזכיר מאי טעמא לפי שאינם‬
‫נעצר מחזירין אותו וכן פי' הרא״ש הא טל אין כחזי־י! אותו ‪ :‬ואם לא שאל מטר ונזכר קורם שומע תפלה נעצרים ואעינ דנני הזכרה איתמר משמע‬
‫דה״ה לשאלה דהא טעמא דשאין נעצרים‬ ‫דקאמר בירושלמי ההוא דלא אדכר לא‬
‫טל ולא מטר דלאו דוקא מער דה״ל אי; כחזירי! אותו ושואל בשומע הפייה ‪ :‬ואם לא נזכר עד אחר‬
‫שייך גבי שאלה נמו גבי הזכרה ‪:‬‬
‫לחימר ההוא דלא אדכר לא טל ולא גשם שומע תפלה לי( אם עקר רגליו חוזי לראש• לא ערר רגליו איתמר ‪ " 1 D‬ו א ס לא שאל מטר וכזכר קודם^‬
‫שומע תפלה איןמחדרין איתו‬ ‫וכו׳ ומביאו כ״י‪ .‬והמרדני דס״ל דנשאל טל בירושלמי שחוזר לשומע תפלה ושואל כה וכ״פ ר״ח ובעל ה'ג‬
‫ולא מטר נמי אין מחזירי; הוא יחיד ננד כתכ שחוזר יברכת השנים וכיב הרמבייםז״ל והראביד ולזה הסכים וכו׳ מימרא דרב אסי נפרק תפלת השחר‬
‫ונתבו רטנו בסימן קי״ד‪:‬‬ ‫כל החחברים נס הב״י השיג על המרדכי‬
‫א״א ז״ל ‪ :‬עשירית תקע בשופר ומה ראו לומר קבוץ גליות אחר‬
‫ואס לא נונר עד אחר שומע‬ ‫גזה ואמר דברים דחויים הס והכי נקטינן •‬
‫תפלה שם ובו׳ חיתיני טעה‬ ‫עקד רגליו איתמר כירושלמי וכי' ברבת השנים לפי שנאמי ויחזקאל לו()‪ 0‬ואתם הדי ישראל ענפיכם‬
‫עד ולזה הסכי' א״א הרא״ש טעמו תתנו ופרייכם השאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא‪ :‬וקבוץ גליות הוא ולא הזכיר גבורות נשמים במחיית המתים‬
‫דכתלמידא לירן משמע שחולק אהירושלמי ע״י תקיעת שופר כרכתיב )ישעיה ‪ (o‬והיה כיום ההוא יתקע בשופר תתזירין אותי שאלה בגרנת השנים מתוירק‬
‫גזה ואעפיי שיש לפרש דאיני חילק יש נ ח ל ונוי והשתחוו לה׳ כהר הקודש כירושלים כרי להקריב קרכנות אותי לא קשיא הא דאדנר קידם שומע‬
‫חסלה הא דאדכר בתר שימע תפלה‬ ‫לסמיך על בה״ג דכל דבריהם דברי קבלה‬
‫יכך פסק בש״ע יפסק עיד דאס נינר אחר ובפסוק של קרבנוה יש בו תקיעה דכתיב )נמדברי( וביום שמחתכם‬
‫וכתכו התוספות הא דאדכר אתר שומע‬
‫שסיים שית קודם שהתחיל רצה אומי יחן וכמועדיכם וכיאשי חרשיכס ותקעתם בחצוצתת ונוי ויש בו ך׳ תפלה או ודאי מחוירי! אותו מיהו אס לא‬
‫עקר רגליי א״צ לחזור לראש ולא לברכת‬ ‫תיכות ולכן יש בברכה זו ך' תיבות‪:‬‬ ‫טל ומטרואת״כ אומר רצה כשיטת ראכי״ה‬
‫ק א | ־ ן ו ‪ 7‬עשרה השיבה שופטינו כבראשונה ומה ראו לאומרה השנים אלא חוזר לשומע תפלה וכן משמע‬ ‫לעיל בסי' קי״ד דנקטינן כייתיה ‪:‬‬
‫י ח‬

‫בירושלמי כפרק אק עומדין וכן הסכים‬ ‫‪ I T D‬א ח ת עשרה השינה וכו׳ בפ״ב‬
‫אחר קכוץ גליות רכיון שיתקבצו הגליות עושה דין ה״ר יינה בפרק תפלת השחר והרשב״א כ'‬ ‫דמגלה • כתב אתי ה״ר‬ ‫‪I‬‬
‫יחיאל וכוי נראה דה״ר יתיאל הכיא המחזור כ־שעים קורם שיבואו להתיישב בירושלים לא( כדכתיב)ישעיה א( שכן דעת רבינו האיי אבל הראב״ד כתב‬
‫ויטר״י לראיה לדבריו שיש לומר כל השנה ואשיבה ירי עליך ואצרוף ככור םיג־ך ואסירה כל בדיליך וע״י כן שמתיירין אותו לנרכת השנים יכענין‬
‫האל המשפט שהרי כתב דה״ג בפיק ואשיבה שופטיך ככ־אשונה וחותם בא״י מ ל ך אוהב צדקה ומשפט שאמרו נהבדלה נפיק אין עימדין טעה‬
‫גזו ובזו חוזר לראש ימסתברא ודאי כדכרי‬ ‫דכרטת אלמא דהכי עיקר דאין לומר‬
‫ומריה עד יה״כ הותמין המלך המשפט כתב אחי ה״ר יחיאל ז״ל‬
‫הראב״ד ואלא מיסו בירושלמי מפרש‬ ‫כה מלטת כיון דסמיכה לחכרת׳ דאעפ״י‬
‫דגני משפט שייך לומר מלכות טפי משאר נא[ מעולם תמהתי על חתימת ברכה זו לכה נשתנית מכל חתימת כדברי רנינו האיי ע״כ והרא״ש כתנ הא‬
‫כרכות מ״מ כיון דםתוכה לחברתי אין ברכת י״ח לענין מלכות ונ( הא קי״ל כרכה הסמוכה לחברתה אין דאדכר נתר שומע תפלה מפרש בירושלמי‬
‫לימר מלטת יאף על גב דקישיית ה״ר בה מלכות ועור לכאורה איני יורע מה הפרש יש בין מלך אוהב מוזר לשומע תפלה וא״צ לחזור לברכת‬
‫יחיאל השנייה יש לה יישוב הגון דמלך צדקה ומשפט וכין ״כלך המשפט לענין שצריך לחזור לראש אם השנים וכן פסק ה״ר יוסף בשם ר״ח וא״ת‬
‫הא אמרינן בפרק אין עומדין טעה ביו‬ ‫אוהב צדקה ומשפט משמעי שהוא אוהב‬
‫בריותיו כשיעשו המה צדקה ומשפט כמו שכח מ‪ (.‬אך שאיני רשאי לשנות מה שהורגל בפי כל )ד( אמנם ובזו חוור לראש פירוש שתקנו הבדלה‬
‫כי ידעתיו למען אשר יציה את בניי ואת שמעתי שכפרובינציא אין אומרים המלך וישר כעיני שוב מצאתי כתפלה ועל הכום כשטעה בתפלה אומרה‬
‫מתי אחריי ושמרו דרך ה' לעשות צדקה בספר הנקרא מחזור ויטרי ה״ג כפ״ק רברכות כל השנה בולה על הכוס וא״צ לחזור ולהתפלל ואי טעה‬
‫על הטם חוזר ימתפלל הכא נמי כיין שטעה‬ ‫‪,‬‬
‫ומשפט אכל המלך המשפט משמעו שהוא‬
‫יישב על כסא מלכותו לשפוט את בריותיו אומר האי הקדוש האל המשפט לא( חוץ מעשיית שאומר המלך ולא הזכיר בשומע חפלה היה לו לחזור‬
‫מכל מקום קושיא הראשונה במקומה הקרוש המלך המשפט לפי שעכשיו יושב על המשפט לרון בל לכרכת השנים ושמא יש לחלק דשאני הכא‬
‫עומדת דככל השנה כולה אין לנו לומר העולם ומראה עצמו שהוא כלך על המשפט ר״א בי* השנה מלך די״ח כולם כתפלה אחת הן ולא אטרחוה‬
‫כי אם האל המשפט וביה היה נושא וניחן אוהב צדקה ומשפט רגבי כשפט שייך לומר מלכות טפי משאר רבנן לחזור נחו גני הבדלה שנתקנה‬
‫בחפלה ועל הטס דחרי עניני נינהו‬ ‫לפני אביו ו״ל וקנל דכריי שלא לומר בכל‬
‫ברכות‬
‫יבה״ג נתב דאי אדבר קמי שומע חפלה‬ ‫השנה כי אס האל המשפט ‪ :‬וביי הקשה‬
‫על יה שהרי הרא״ש כתב בסוף פרק קמא דברנית כל השנה כולה אומר האל אזמרה בשומע תפלה ואי לא הדר לראש ומשמע שר״ל אם לא אמרה בשומע‬
‫כשסיים‬
‫דאיירי ‪,‬״‬
‫משמע ‪.‬״ ‪ ,‬־‬
‫לא ״״״״‬
‫ולישנא ״‬
‫דידה! ״ ״ ״‬
‫רישא ‪.,.,‬״‬
‫דהיינו ‪_ .‬״‬
‫תפלה חוזר לברכת השנים ‪...‬‬
‫הקלוש ומלך אוהב צלקה ומשפט יאק זה קושיא כלל דאף על פי דקנל דבריו של ״״‪».,‬‬
‫ה״ר יחיאל דהנון לומר כל השנה האל המשפע אפילו הכי כיין שנהגו כל העילס כל י״ח ברכית ואז חוזר לראש י״ת ונראה דסנרי ה״ג דתלמודא דידן פליג אירושלמי‬
‫לומר מלך אוהב צדקה ומשפט לא רצה לבטל המנהג מאחר שמחוזר ייטרי גופיה מההיא דטעה נזי ובזו וכל דבריהם דברי קבלה ויש לסמוך עליהם וכ״כ הראב״ד ו״ל‬
‫עכ״ל וכן פסק הרמביס בפ״י מה״ת וכיון שהרמכ״ס והרא״ש וכרינם לכרכה מסכימים‬ ‫כתכ‬
‫כן הכי נקטינן • ף ^ ף א ך ן שאס ניני אחר שחתם שומע תכלה קודם שהקחיל רצה שאומר ותן טל ומטר ואח״כ אומר רצה דכל שלא התחיל רצה כאילו לא סייס‬
‫ליה וכמו שכתנ רנינו נסימן קייד נשם אבי העירי כנזכר קודם שהתחיל בתקע כשיפר גדיל •י ן ו ף ״ א ך ן שאס השלים תפלתו‬ ‫שומע תפלה חשבינן‬
‫קיטן גליות אתר ברכת‬ ‫ואיט רגיל לומר תחנונים אתרים אע״פ שעדיין לא עקר רולי! כעקרס דמי וכמו שיתבאר נסית! תכ״כ )ג(‪ :‬ך^ןןק ראו לומר‬
‫אלמא קיבוץ גליות כעת כרכת השנים היא ‪:‬‬ ‫השנים לפי שנאמר יאתס היי ישראל יכו' נפ״ב דמגלה)יי ( יפירש׳ י ופרייכס תשא! לעמי ישראל ני קרבי לבא‬
‫‪ ! T p‬א ח ת עשרה השיבה שופטינו נבראשינה ימה ראי לאתר׳ אחר קיבוץ גלי!תדכי‪1‬ן שיתקבצו הגליות עושה דין ברשעים וטי בפ״בדמגל'‪ ty'Q) :‬רני׳ כשם‬
‫שייך לומר‬ ‫אחיי ה״ר יחיאל שתמה על חתימת ברכה זו למה מזכירי! בה מלכית נבר נתיישב במה שכתב מחזיר ויטרי דגבי משפט‬ ‫י‬
‫מלך ואיני מבין מה שכתב שנשא ונתן לפני הרא״ש וקבל דבריו דאי לשנוי הנוסח׳ קאתר א״א שהרי הרא״שכ׳בםפיק דכרכיתכל השנה כולה אימרהאל הקדיש ימלך‬
‫אוהב צדקה ומשפט ואס לומר שנדי! היה לו לחמיה ייה שנשתנ־ת כרכה ז׳ שמזכיר בה מלך יותר משא׳ כרכות מה קיבול דברים שייך ביה מאתר שכבר יישבו מחזור ייטרי ואפשר‬
‫שקודם שראה מתזור ויטרי קאמר שקיבל הרא״ש דנריי שבדין היה לי לתמי׳ אי נמי אאידך תמיה דמה הפרש יש כין מלך איהב צדקה ומשפט להמלך המשפט קאחר‬
‫שקיבל הרא״ש דבריו שיש לתמוה על כך שזה לא יישב במחזור ייטרי ובהלכות ר״ה אכתוב יישוב תמיה זו נם״ד‪:‬‬
‫שתים‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫הפ הראי* והרמכ״ם והדין לסטין עליהם בדיעבד ונבר נתבי‪.‬׳ לעיל והפ הסכימו לובר׳ הראי• ועייל ביט; הע״ב לעגין הסיבה בימן הוי‪ ,‬דםופבין ארנוי ראני״ד‪ ,‬בדיעבד אע״ג‬
‫רמנהנא דלא יוחיה וה״ה נא; נן נ״ל דהשיקל נדבר לא השפיו ‪) :‬ג( ‪ :‬ת נ אבודרהפ ראם שנח גויי ומ«ר בנדנה השנים וצריך לאוםרה בשופע מ‪1‬לה ואותו היופ חעגיח שעריו לומר‬
‫וע״ל‬ ‫ענגו יאמו השאלה תחילה קורם ענט ‪:‬‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫סי' קיח ]א[ מעולם תמהתי מ׳ ויל ליי •מ״ש ונינו נשם ית״ הי״י •־!׳אל שממה על היויד נייט יאשון של פסח ח״ל אניי שאלה נייט הא׳ מ׳ איתי נוי ומאי מקשה הא סצינו‬
‫חח־מת נינה וי למה מונייין נה מלכית כנר נתיישב נמיש שתלה ע״ו שנמנתי י״ל דשם קא• אש״ז ולעולם לא ינא לידי טעות נוה עד שיתחיל נצנור‬
‫מחזוו ויעדי רגו׳ יישפט שיין לישי־ מלן ואיני מנין חיש שנשא •נתן לפני אני־ הרא״ש וקנל נ׳'ט נרן עלינו דורן הצניר להונירי מיו שמתחיל מפלת החיל נקול נס משא־נ נימיו‬
‫ונייו דאי לשנית הגיםח׳ קאמי א״א שהוי היאייש נתנ יפפ״ק לנילית יל נשנה פילה אימי שמתפלל בלחש ולפעמים טועה וגימר אפי נל תפלות התל ניון רלית מאן ומינו ׳מיהוק״ל‬
‫האל הקווש ומלן איהנ צוקה •משפט ואם לימי שנזק היה לו לחמיה ייה שנשתנה ניכה וו ונו״מ יישב נו״א וכחי‪:‬״ל אף כ• דנו• נ"׳ אמתי׳ מ״מ נראה לומו שכיון הטור למה שנהג•‬
‫שלמוםף •'» הראשין של פסח מתפללי! על הטל ונראה טעם המנהג מאחר שפוסקים תו‬ ‫שמזכיר נה מלן ייתר משאי ניכית מה קיי‪-‬ל ו נ ד ה שיין נוה אתי פנ‪:‬י ישני מחוור ויער׳‬
‫׳ק״ל ולפיו למה היה ל' ליי יחיאל ל‪-‬מר »לי»ר עיו טל ומטר ואנו מבקשים טל לנד אנו מתפללין •מנקשיס ‪0‬ל נמו שמנהג ננ׳ ספיד‬ ‫וי״ל ואאיון תחיה' קאי מ' ול»"ש נפיישה‬
‫תמיה' קמיית׳ כיון שהיא ״יישלח ׳עיי קשה מחי יזיית׳ היית ליין ולא קא• כ״תיה נ״א לשאיל טל נל ימות הס»ה ומאחר שאין אנו מפכללין תפלת הטל עד מוסף אינ השאלה נמשכת‬
‫עי אות• התפלה שאו אנו פוסקים מלשאול טל ומטר ולכן אמר ונינו ששיאלין עו תפלת‬ ‫כחחווי ״טרי לכן ניל דה״פ חרונה »»חו י •יטי׳ היה מינית הי״ר ׳תיאל חמיהיז׳ ומילת‬
‫המחוור ויטרי ה״ג נפ״ק דיינות ני' ומשמע דאיכא גירסא א—ינא פהיא משולשת ונדי ״יסף כו׳ עניל יעל האי שינייא קשה והטור חלה שאלה כהוכרה וכתנ ושותלים עד חפלת מוסף‬
‫להוציא איחה הגייסת י ״ נ ה״ג יע״נ להניא הי״א נא ני גיעי״ץ להי״ת חינ• ישי בעיניו של ׳"ט של פסח כל ומן שמוכירין גשמים וננר כתנ וליוו לעיל נסי׳ קי״ו שפוסקים מלימי‬
‫והרא״ש הםכיס עמי ודלא כי־ת והשתא א״ש למ״ת• הי״א כדי להי‪-‬ית ל• ש‪.‬״ הגייםא היה הונית גשמים נתפלא מוסף משמע לרנינ• שפוסקים גס או מלשאול ולפי האי שינ־ייא לא‬
‫מיציא המחוור ויטרי יאמא נמי שפיר <יה שהניא התמיה שהיא קיימת והא דהנ׳ הנ״י ה״ל לפסיק עד מפלת מנסה • יעוד והא אין לומר ונא ליתן טעם למה או מתפללין טל‬
‫קאמר זהא נמנ ושיאלי עד תפלת מוסף ומשמע דגם למי יה שואלי! ‪:‬‬ ‫מהוא"• דספ״ק דברנות וחומריה המלן י״ל וג־כ טעמן מלנ• ולא יצה לשנית מפני שה יגלו‬
‫וי( אמ עקי רגליו ני' חוור לראש לא עקר רגליו נוי רואה ואם הוכירו קולס שהתח־ל‬ ‫פיאל‬ ‫בנן •די״ק‬
‫ברכת רצה שאימר ותן טל ומטו ומחחיל רצם מלעיל ננונר קיום שהחסיל נרנת‬
‫תקע לשיפי נם׳ ק•'ד נ׳'• יי( ואתם הרי •שיאל ענפיכם כ׳ אלמא קינין גליומ לשעת נ ו נ ת השנים םוח •‬
‫ל( הא ק״ל נינה הסמוכה לחברתה אין בה מלטת מכאן מינח דאנילו נתתייות הנרנה צוינק להא•‬ ‫י‬
‫סי' מיה )א( כדכתיב ׳אשילה יל׳ פלין ההיא קיא אגילה י ״ י '‬
‫טעמא ד״ש״ה אק להן מלכות ״שוס לסיינה נינה׳ ל״ש הביני‪ -‬וי( אך שאי‪ •:‬ישא׳ לשנות מה שהויגל ננ׳ לל נלימר מיאמוינן בגמרא בפשרת ימי המשונה אס לא‬
‫אמר המלו הישפט לא יצא א״כעיל ננל השנה לת אמייק מלן ואיל מחי שני לן נק ־ ‪ 'en-‬לנל השלה רהא לכל השנה נמ׳ אמוינן הנ• •מנס וה היה לנו להוכיח שאין לאומרו ננל‬
‫השנה אלא שאייי י אי )ו( אמנם שמעתי שנניינינגא אין ת‪-‬מיים הילן ל׳ תיבת של מלן איהנ נ׳ נוס מיושב נמה תמיהות יקיל ‪) .‬ה( ןןןץ מיויד ימי התשובה שתומי סמלן‬
‫‪5‬‬

‫הקווש נוי לפי שענפיו יישל פל המשפט ני' מוה הטעם איש לימי המלן ה״שכט אנל לשנות ‪,‬צומו‪-‬המלן הקווש צייכיןליתן טעםייון ובנדנה ו• לח נונו משפש מ״ש ואומרים נה המלך‬
‫יומו‬
‫חרושי הגהות‬
‫ואורב אופר שלשאחווניחבסיש לקמן שימןרס״ח אנל ממשלח מוסף ואילן אכ שבת והתפלל של הול ושאל גשמים צריו לחוור )מהו־ל״ח( והורו״ש והבית ניוונו לונריו וע״;‬
‫במג״א מה שהשיג עליהם וכפי פה שנקט הגאון םהרל׳ח בדבריו ליק םיוי ובהא אף הסג״א מודה דנה• ולנתחלד‪ ,‬אין להוכיר ענ״ש נריענר אם הוניו אין צריו לחוור‪:‬‬
‫גידפה‬
 ‫הג‬ ‫ב״ח‬ ‫אורה היים הרכות תפלה סיח היט‬ ‫ב״י‬
‫שתים עשרה קללת המלשינים יקבעו׳ אמרי המשפט שכיון שמושה משפנו כלו כגןכ לי״א כל השנה מלך אוהב צליןה ומשפט מני משפט שיין לומר מלכות טסי‬
‫המלשינים ימלל הולים עם המלשינים נדכתיב‪.‬ושנר פושעים וכו׳ נ״ו וכו׳ ולא כתב עליהם שטועים אלמא דש קצת טעם לגירםא זו ועור דה״ר יחיאל‬
‫כפ״נ למגלה יפירש״י יהולים שאינם מאמינים בלת משה שהיתה מן השמים שנאמר גופיה אמר אלא שאיני רשאי לשמת מה שהורגל בפי כל וזה היה גיכ טעמו של‬
‫עווני ה׳ אלו המלשינים ישבר פושעים הייני זלים כלאמרי׳ פישעים אלי המילים ‪ :‬הרא״ש יכן רנימ לקק בסימן תקפ״ב שכתבי לגכל השגה אימרים מלן איהנ צלקה‬
‫ומשפט וט׳ לכן הורגל בפי כלולענק‬
‫שלש עשרה על הצריחים כרכות כדכתיג )משלי נט( מלך כמשפט יעמיד ‪ p«f0‬וגשאתי הלכה כתנ ה״ר מנה סיף פרס קמא‬
‫ותקנוה אתר קללת וגתתי בדבר לפגי א״א ז״ל וקבל דברי ע״כ‪ 0:C‬י״ב קללת המלשיניפ לנרכות ממש לאין מחוירין מתי אלא אם‬
‫נן נלאמר האל המשפט אנל אם אמר‬ ‫המלשינים שכיון שכל! הרשעים מתחממות‬
‫קמית הצליקים וט׳ וטללגרים עם וקבעוה אחרי המשפמ שביון שגעשה משפט כלו המלשינים וכולל מלן אוהנ צלקה ימשפטאיןממייח טין‬
‫צליקים נלנתינ מפגי שינה תקים יגימר הזדים עםהם כדכתיב)ישעיה א( ושבר •ושעים וחטאים יתדוועהבי שאמר מלך והני משמע מגירסת האלפםי‬
‫גם יה שם נלימרלקרא למפני שינה תקים ה' יכלו ויש בה כ״ט תיבות לפי שכשרים מזורה שיש בה ב״ז לאף על פי לננל השנה אומרים מלך‬
‫מיידי נצליקים לנתינ ניה והלרת פני וקן אותיות ובחורה שבכתב ובתורה שבעל פה ולפי חשבון זה אין לומר איהנ צלקה ומשפט מנל מקים פלוגתא‬
‫לריח סנא ימי אלעור ירנה ירנ מסף‬ ‫יהייט מנם בללריש בפ״ק לקידושין)לב‪(:‬‬
‫זה שקצה מנחה יסמיך ליה יט יגיר אתך )יי( כל אויביגואלא ותכגיעם במהרה והוי שפיר מעין חתימה סמוך אינה אלאנהאל הקליש יהאל המשפט‬
‫גר הרי גמם סמוטם לצליקים לנך ניללם לחתימה שכל הברכה היא בעגין שבירת אויבים‪ :‬י״ג על הצדיקים יאסיקנא ללא יצא יצריך למזיר ניק ללא‬
‫אמר המלך ינןפסקנהגהתווע‪:‬‬ ‫ותקגוה אחר קללת הםלשיגי' שכיון שכלו המלשיגי׳ מתרוממות קרגות‬ ‫ננרנה אחת ‪:‬‬
‫ו״ף טנה ירושלים ותקטה לומר אחר על הצדיקים רבתיב )תהלי עה( ובל קרגי רשעים אגדע תרומםגה י י ף מנה יחשליס וטי יטסח אשננזים‬
‫ילירישלים עירך יני׳ שאלני מל׳ר‬ ‫ט‬
‫הצליקים וטי גם זה שם‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫רןץאתצמח ליריתקגוה אחר נוגה קרנות צדיק וכולל גרים עם הצדיקים) ( בדכתיכ מפגי שיבה תקום‬
‫שנתי סגי נהיר נר״י למנהג אשכנז שאימרי‬
‫ירושלים שטון שנאים לירושלים נא וסמיך ליה וכי יגור אתך נר ויש בה כל האלפא ביתא לומר למען ננרנת טנה ירישליס ימה איתה בקחנ‬
‫ליל לנתי' אחר ישיט נגי ישראל ינומר צדיקים עוסקי תורתך עשה עמגו חסד ויש כה מ״כ תיבות מגד נימיני ננין עילם ינסא ליל סהרה נתינה‬
‫גם זה שם יטרפ״י אחר ישיט נגי ישראל הפסוקים שיסודה מהם ז׳ תיבות בפסוק וכל קרגי רשעים אגדע תנין נא״י טנה ירישלים ללא טה‬
‫אמר שישונו לבית המקלש ובקשי אח וליה תיכות שבאלו ב׳ פסוקים מפגי שיבה תקום וגו׳ ובי יגור אתך נלקי׳׳ל נשמיאל נפרק עי׳פ לצריך מעין‬
‫גר וגו׳‪ :‬ייר בונה ירושלים ותקגוה לומר אחר הצדיקים שעיקר חתימה סמיך לחסימה וניסח ספרלי שנתינ‬ ‫הקנ״ה יאת לול מלנם ‪:‬‬
‫ני ונסא ליל ‪01‬׳ קילס יננה איחה נראה‬
‫‪ fts‬התרוממות קרמת הצדיקים בירושלים שגאטר שאלו שלום ירושלים חתר מתיקן • יהשנתי לאם אינה מעק‬
‫קיט שש עשרה‬
‫מל קלשי יטי ישליו אוהביך וכה כ״ר תיבות כגט־ כיד אותיות שבפ«ק חתימה א׳ינ איצה נמי חעין פתיח' ילא‬ ‫מסלה‬ ‫נאה‬ ‫צמימת לול שטין שנא‬
‫לנתינ והניאומים אל הר‬
‫)מהלים קמז( בונה ירושלים ה׳ נרחי ישראל יכגם ונוסה אשכגזים טעו נה נצי ני רנ כיש רטתיני זיל גלילי‬ ‫נפ״נ למגלה)יח•(‪:‬‬
‫נשוחע תפלה ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דברת וסמך ארץ אשננז אנל האמת יירה לרנו‬ ‫שואל אלם צלניו‬
‫שנקשס ינסא ליל מהרה נתינה תטן היא‬ ‫ננויןלענולתטנכים)ח‪:(.‬‬
‫מעין ברנה זי שמנקשים שינצס יחשלים‬ ‫ראשי‬ ‫מנין‬ ‫כי‬ ‫)‪0‬‬ ‫שאומרים‬ ‫רשומות‬ ‫דורשי‬ ‫במדרש‬ ‫זה‬ ‫לנוסח‬
‫לשאול תיבות של שמונה עשר עולה אלףותית כמנין המלאכים שטקבלין נקרונ נלי שנסא לול נמהרה בתוך‬ ‫‪ ^"D"l‬וקננלנרנהינרנהינול‬
‫שםונתננליה תפלותיהן של ישראל ולפי הגוסח הזה יהיה החשבון מכוון ובטי ירושלים תכין כלומר שאין שאלתימ ני אם‬ ‫מעציבה ‪1‬ט׳ ג״ו‬
‫ה״ר כאב מוסיפין בה נחם ובמקומו יתבאר בעז״ה‪ :‬ט״ו את צמת ח ד לצורך גטה כי *ן כסא ה׳ שלם אלא‬ ‫הרי״ף נפרק אין עומלק • ינתנ שם‬
‫מלוקים ותקגוה אחר מגה ירושלים שכיון שבאים לירושלים בא דוד כשכסא ליל על מטט טרושלים יעיר‬ ‫לשאול‬
‫יונה לענין זה מתחלק ללי ליצים‬
‫יטל‬ ‫האח' שננרנת שומע תפלה‬
‫למאלמיט יכסא ליל מהרה נתינה תכין‬ ‫שיחע‬ ‫שברנת‬ ‫נל צרטי ננל עמן שירצה‬
‫הרי נקשתיני גי׳נ על ירישלים שינוג}‬ ‫אלהיהם‬ ‫ה׳‬ ‫את‬ ‫ובקשו‬ ‫ישראל‬ ‫בגי‬ ‫ישובו‬ ‫אחר‬ ‫ג(‬ ‫)'א(דבתיב)הישע‬
‫הציני' נסיף נל נדנה ואת דוד מלכםוגהרואלה׳ואלטובו באחרית הימים ובת כ׳ תיבות נתינה נסא ליל יהיה מעק חתימה יזה ג׳״נ‬
‫נתקנה‪.‬‬ ‫ילנך‬ ‫תפלה טללת נל‬
‫הלין הפני שאם נא לימד‬
‫טעם הפתיחה ילירישלים עירך נרחמים‬ ‫ינרנ׳ מעץ נל נרנה ינרנה אימד יאפי׳‬
‫תפינ לא לצירך עצמיט אלא נלי‬ ‫כמו שיש בפסוק )ישעיה מס( כי גחם ה׳ ציון‪:‬‬
‫שאימר קיט שען עשרה שמע קוליגו ותקגוה אחר צמיחת דוד שכיון להעלות השנינה נתינה חיש ותשטן‬ ‫פלא יהיה לצרט ממש מיתר שנק‬
‫אימי בלשון רבים מיהינלשין יחיל אסור‬
‫שבא דוד באה תפלה רכתיב )ישעיה מ( והביאותיםאל נחופה כאשר לנרח ‪ .‬יאח״נ ומה איתה‬ ‫לאמת טון שאיני איחר אותו נעביר בל‬
‫הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי נא[ נ״( שואל ארם צרכיו בשומע נקרינ וט׳ נלי שנסא מל מהרה בנ‪8‬נס‬
‫מטן זעיל נראה לשאלת ונסא לול ונו׳‬ ‫ישראל והוי הפסקה ילוקא שיטל לאמרי‬
‫שטין תפלה שהיא כוללת כל הבקשות ‪ w‬וק בכל ברכה וברכה יכול היא סאלת נגיןירישלים ממש והיא לנס״נ‬ ‫נלשין רנים נסוף נל נרנה ינרנה‬
‫לחייב לשאול מעציגה כגון על תלה כרפאגו«( ועל הפרגסה בברכת למגלה איתא ונמן שנבנית יחשלים נא‬ ‫שהשלים בנר מה שחקט מנחים‬
‫גמיר אין למיש נמה שמוסיף אמ״נ אנל‬
‫חל שנאמר אמר ישיט נצי ישראל ונקשו‬ ‫השגים‬ ‫נאמצע הנרנה לא לטון ששואל צרט‬
‫אתה׳ אלהיסם יאת לול מלכם יסחלו אל‬ ‫רנים נאמצע הנרנה נראה נמיסיף על‬
‫המטנע שחקמ מנמים‪ .‬והלק השלישי שאס שיאל צרנמ ממש נגק ששואל על ה' ואל טיט נאמרית סמים ופרניי אחר שישוט לטת המקלש ינקשי את הקכ״ה‬
‫מולה שיש לי בתוך ניסו שיתרפא יטוצא נו יטל לאמרה נלשק יחיל ואפי'נאמצע יאת ליל מלנם ענ״ל ייש להקשית נית המקלש מאן לנר שמיה ונראה לנול לסיף‬
‫הברכה והיינו לאמרי' אם ים לו חולה בתוך ביתו אומרה בברכת מילים ולא המקרי יפחלי אל ה׳ יאל טוט הוא מרמז על לה כלנתינ ההר הטונ הזה והלנטן‬
‫הוכיר בכאן בסוף הברכה אלא בברכת הח‪1‬לים ססם קאמר למשחע לאפי׳ באחצ' יאימר מה סוניאהלין יעקנ משנטתיך ישראל מהי שאמר ואל טיט כאחרית הימים‬
‫נל״א נניןיהיה הר בית ה׳ נאחרית הימים נראש ההר ייהיה טעם הנתיב אמר‬ ‫הנרנה‬
‫שישונו מי ישראל וגי' לנאשר יננה יחשלים יננה נתיט ניה יהשנינה תשרה‬
‫נמוט ואי לאמר שישיני לנ״ה ינקשו את ל אלהיהם ואת ליל מלנם לנשצננה ירושלים ונ״ה מה אי מל בא ויושב על נ נ * נמי שהגון למלך שיהא משנ על‬
‫כסא מלטמי נעיר ממלנתו ולנן אמר ואת מל מלנם ני ינקשי את חל מלנם שיהא יושנ על נסא מלטתו ואם כן יאמר הנתינ שיננה‬
‫ירישליםינ״ה ייטק נסא מל נסיך ירושלים שיהא הנל מינן יאי נא ליר ייישנ על נסאו שהכק לי היא ית׳ נמשך מזה שנל שאלתיט ננרנמ ירושלים הוא מצין ירושלים‬
‫יהנליה למייני מהי אמדיט ילייישלים מירך נרממיס תשונ לנניתה יתשנין נתונה נאשר לנרת יהיא שתשני! שטנתך ננ״ה ימה אימה נקרינ יני׳ יהיא נזיהא טנה‬
‫אותה הוא יתעלה נעצמי נקחנ יכי' היא טלל ננין העיר ומקהנית ננללי ואח״נ שואל נפרט ינסא ליל מהרה נתונה תנין שיהא נינה נסא מל שיהא מינן‬
‫נשינא לול לישנ על נסאו וא״נ נל זה לטיגו מין נ״ה ומין נםא מר הוא מענק נגק ירושלים ממש שהרי ניה ונסי לול הנל הוא נמה נתוך ירושלים וגם יש‬
‫להם שייטת אל ירושלים ני הלא הטנה עיר שתהיה עיר חמלנה אליי הגה הנרחהוא שיננה נתינה ניתקליש לתפלה ילעטל'לפניו יתי גם צריך היאלנטת‬
‫טת שיהא נקרא ניס המלך ונתיט כסא מלכותו שישנ המלך עליה ללון עחו ינעל נרחיני צדינק אנחט לפרש נך לאל״נ מה עניןנסאלול לבנק ירושלים‪:‬‬
‫!‪ W*iy‬ני מנין ר״ת של י״מ עולה אלף ות״ת נמנין החלאנים יני' נחנ מסרש״ל לאי ליקא י״ח אלא נל י״ט נרטס קירין י״ח ע״פ מנמ הראשונים ותלע‬
‫שנסימן קנ״נ נתנ נרנס י״ט ונתב מיר אחריו ולאחר שיסיים י״ח עניל‪:‬‬
‫שואד אלםצרניי נש׳׳ח וט׳ נפיק לע״ג ריש )לף חי( א״ר ימלא אמר שמואל הלנה שואל אלם‬ ‫^‬ ‫חיל ' יי "‬
‫• י‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫‪m‬‬
‫ג‬
‫לוייט שש‬
‫מ‬ ‫ט ‪5‬‬ ‫ע ש ר ה ‪B c c‬‬

‫נר שילת משחי' לרנ אעס״י שאמת שיאל אלם צרטי נשית אנל אם נא לימד כסוף כל‬ ‫צרכיו נשית א״ר יהולא נרי׳ לרנ שמואל‬ ‫\‬
‫ניכה‬
‫פרישה‬
‫סי סימ ‪ [tt‬שואל אוס נל צופיו כשומע תשלה נמנ סויי יונס ומנין וה עסמלק לו׳‬ ‫יומו משאו בונומ וגואה יה״ט והשמימי שאוכונופ נוכו וממואו נ<! השם ע״ש הפעולה ‪9‬מו‬
‫ויניח אלוהים וב*י הניאו ירש •‬ ‫‪r‬‬
‫חונן סועפ סווצה נתשונה סנק המוכה לםליח ‪ pto‬נולהו משא״נ נמתימת נינה וו וצא‬
‫]נ[ ובן נבל נוכם ונוכה ימל לשאול מפנינס נמנ הויו יונהוווקא נםון> נל נוכה וכונס‬ ‫נוכו ומעואכ נ ס סשס משוס פעולה נ״א »״ש ווממתו וןוושתו וניון וסיום מזוממי ומלכותו‬
‫ומשמע מ״י וסוף כל מ ו נ ה ו״ל ס»וך לחתימה מתש ומזה נואס ממ‪9‬ש» מנהגינו‬ ‫נסוג משים ממאוין אותו גשם המלנומ ‪:‬‬
‫שאנו נוהגין לימי וןריג״ז ס»יז לגיכע גלול ישואל ונן מעינימ סמוך לנכנס »»ש נוי‬ ‫)י( וגשאתי ונתתי נונו לפני איא הוא״ש ףל וקיבל ונוי אאיוך תמיס קאי ומס‬
‫שלא יסא נואה נמומין על הנינה אלא שקשה לפי יה ממס שאנו אומייס וןצסםג״כ נאמצמ‬ ‫הפוש יש נק מלן איהנ צוקה ומשפט לסמלך המשפט קאמו שיזינלסיאיש‬
‫הנובה נגון מאווות וגס מליחות נבונת סלמ לט ונתנו התי׳ ב‪*6‬ק ו»"ג וביי סגיאו‬ ‫ונויו שיש לתמוה על כן שוס לא יישנ נטחיוו ויטוי עניל נ״י ועיין נווישה ‪:‬‬
‫)‪ 0‬שתים עשוה יןללת המלשינים י״ל ס»*ג נימי ו״ג ה‪1‬קן ובו המנשיניס נישואל טמו‬
‫נסי' וס וניון וצנוו אומוים ימו לית לן נס נמו שאט מבקשים ונדינו נו׳ איכ מ״ש הני מסגי •‬
‫ו״ל ליי אונוי ו' יונה ושימשו ולדת הוי אנו נוסגק להוסיף נעם מענית ולסאוי׳ נתחנוגיס‬ ‫הוא ונית וינו והתקין נוכה אחת שמתפלל נס לאנו המלשינים נמצא מנין‬
‫נל׳ ונים נ־'אק להקשות הא מסיק ונינו והומנ״ס והוא״ש לא םלקו בסני סילוןיס וו׳ יונה‬ ‫הבוכות בכל התפלה י*ש מהוש״ל ‪:‬‬
‫ווילמא אנן כיות״הו ?י״ל וי׳יל דמ״ש ואנו נוהגץ ל״ו אלא גס נימיוןוס נסגו ח ^ נ נ ״ נ‬ ‫)ח( אין לי»ו נל אויניני ו״ל ותמגו נל אויבינו‪) :‬ט( כדכתיב מפני שינה תקום מייוי‬
‫לפי מאי ומפיק וטונ לחוט לויי יונה וק״ל• ונתב הנ״י אסנו ד חילוקים סטנויםשחלן ונינו‬ ‫ננויקים ונתינ והורת פני וקן והיינו סבם נווושינן בפ״ק וקוושין יק וס שקנס חכמה‬
‫נענין ספםן נתפלס שסוא״ש לא סוניו ויש לסלק נק סוספה נאמצע סנובה צסופס נו׳ עו ועי״ל‬ ‫ולפי זה רל להגיה נונוי וניט תינת וגוי מפני שינה תקום וגו׳ וםוי אםישא וקוא קסמיו‬
‫וסון> נל נוכה וא״ו יסווה בו שילע בשיק וע״ג ואם נא לומונםון נל הגונה ובונה מעין‬ ‫)י( כי מנק ו״ת של ייס נוי ו״ל מווי י״ס לאו ווקא אצא י״ט בונות וקווא שמונס עשוה ע*פ‬
‫כל גונה וגובה אומו לאו למעוטי נאמצע אלא למעוטי שלא ישאול נססלפ סנונה ולב ונינו‬ ‫מנהג הואשוניס‪:‬‬
‫גסי' תקםיו תיל נוהגים להוגומ סליםופ נגונמ סלם לנו יפי שסומנין על הא ואמוינן אם נא‬ ‫)'א(דכחיב אסו ישונו פי׳ אסר שישונו להקנ״ס ונקשו לםקנ״ס ואת ווו מלנסופחוו אל‬
‫‪,‬‬
‫לומו נסון פל נוכה מעץ אומה ניבה אומו וון שיססיצ מעק הנונס ואסינ יטל צהאויך נוגוי‬ ‫יי וגו׳ בן הוח נתינ נסושע ג׳ ‪:‬‬
‫יצוי‬ ‫סי' קיט )א( שואל אום צוניו נו׳ ועו ננל נונה יכול לשאול מעיינה נו׳ עיק מ״ש‬
‫נווישס וונוי ינינו ניאי׳ נםותוי' ים את וה והנא משמע לוקא‬
‫מענינו יכיל לשאול אנל שלא מענינו לא ולקמן נסימן מקם״ו כתנ ויינו לנונת םלמ לט שואל נשי ו*וט ויל לסלק והבא מייוי ניסיו ולקמן אייוי נצנוו וזהו בועת התום" שנתנו‬
‫אהא ואוינ״ל אס גא לוטו אסו תפלתו יאמר י ל משמע אנל נאמצע תפלתו לא ומה שנוהגי פתס כמשנית להאיין בפסוקי ווסתי וסליחות מ ו נ ס מלת לנו *‪ to‬ל»י»ר וצבור שאט‬
‫עליל והניאו נ״י נסי׳ תקס״ו • ובאן ואייוי נתפלת יחיו כתנ מינו ולקמן ואיירי ונינו מתענית צבוו נתנ כיינו ומוישס סאונמי ע״ש ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫)נ( ו ע ל ספונסס נבונת השנים והא ונתנ ונינו לפיל סי׳ קי־ו נשם סיא״ש ואפילו עיו גדולס ננינוס ניסיויס ומי וסמןשיס מטי נש״מ ווקא וצא מ ו נ ע השנים שאני עטו לנים* ליס‬
 ‫ב׳י‬ ‫אורה היים הלכות תפלה סיט‬ ‫ביח‬
‫ברכה וברכה מעי! כל ברכה איחר א״ר חייאכר אשי אמררבאעפייי שאמיי שואל אדס הביכה יכיל לשאול צרכיו כיון שצריך לו לפי שעה והיא שיאמר אותי נל׳ יחיד‬
‫צרכיו כש״ת אם יש לו מולה כתוך ביתו אומר נכיכת חולים ואס צריך לפרנסה שלא ידמה כמוסיף על המטנע שתקנו תכמים ‪ .‬הדין הרביעי שבסין התפלה כין‬
‫אומר בנרכת השנים אייכ״ל אף על פ׳ שאמיו שואל אדס צרכיו בשית אבל אס קודס יהיו לרצון בין אתר יהי• לרצון יכול להאריך ולומר כרצוט בין בלשון יחיד‬
‫בא לומר אתר תפלתו אפילי כשדר ׳ה״כ אומי־ ומייתי לה האלפסי בפ' אין בין בלשון רבים בין צרכת ממש בין צרכי צבור עניל וחילוקים אלי נראה שלמדס‬
‫ממרסי׳ בפיק דע״ג)שם( אמר רב יהודה‬ ‫עומדין ונראה דרב יהודא כריה דרשב״ש‬
‫משמיה דרב ורב מייא נר אשי אמר רב לא השנים ויחיד מתפלל בה ענינו כיוס התענית ובהל' תעגית יתבאר אמר שמיאל שיאל אדם צרכיי בשומע‬
‫תפלה א״ר יהודה גריה דרנ שמואל בר‬ ‫בע״ה‬ ‫פליני אליבא דרב אלא לפי שאפשר לומר‬
‫שילח משמיה דרבאפ״פ שאמרו שואל אדם‬ ‫דרב יהודא משמיה דרב קאמר דיכול‬
‫לומר מעין כל ברכה ונדכה אפילי לא היה צייך לתפלה זי כגון כניכת חילי‪ 9‬שואל צרכיו בשומע תפלה אנל אס גא לומר בסוף כל ברכה וכרכה מעין כל ברכה‬
‫שלא יחלה לא הוא ולא בצי ניתי יכבי־כת השנים שיאל שלא יחכי־ פיגםתי ופרנסת וכרכה אומר אחר רב חייא בר אשי אמר רכ אע״ש שאמרו שואל אדם צרכיו‬
‫אנשי ניתי לכך בא ר״ת בי אשי ואתי דלא שרי רב אלא אס יש •לו חולה נתיך כשומע תפלה אם יש לו מולה בתיך ביתי אומר בברכת חולים ואס צריך לפרנסה‬
‫ביתו או אס צריך לפרנסה וכ! פי׳ רש״י יהך דיב יהילא ח״ל מעין כל ביכה אומר נביכת השנים אמר ריכ״ל אע״פ שאמרו שואל אדס צרכיו בשומע תפלה אס‬
‫ונרכה אס היה משכת תלמודו מאריך בחונן הדעת אס נעל תשונה הוא תאייך נא לומר אחר תפלתי כסדר יה״כ אומר ואע״ג דמשמע לכאורה דמימרא דרנ‬
‫כהרוצה כתשיכה וכן כולם עכ״ל וכתכ כך משום דהכי קאחר יב חייא בי אשי יהידה בריה דרב שמואל כר שילת ומימרא דרכ חייא נר אשי שתיהן לא נאו ללמד‬
‫משמיה דרב א״כ רב יהודה משמיה דרכ ודאי נמי ה״ק דיקא בדצריך דאמאי גימא אלא על עני! א׳ יכן נראה מדברי רש״י מדברי ה״ר יינה נראה ששיבר דמכל‬
‫דפליגי יא״ת איכ הך מימרא דרב יהודא משמיה דרנ לא איצטריך יש לימי דאצטריך מימרא שמעינן מילתא חדתא דרב יהודה כריה דרב שמואל כר שילת דאחר אס‬
‫לאזרייי דלא שרי אלא כסיף כל ברכה ינרכה לא כתחלת הנדכה תשיס דצריך בא לומר בסיף כל ברכה מעין כל ברנה וברכה אומר מיירי במתפלל על צרכי‬
‫לומר תתלה המטבע שתקנו חכמיס בכל ברכה וניכה יאח״נ יבקש תחניניס יכ״כ צבור ומשיה לא שרי אלא בסוף כל ברכה אכל לא באמצע הברכה שלא יראה‬
‫רבינו בסיחן תקס״ו בשם ר״י ולפי זה הא דקי״ל דנש״ת יכיל לשאיל כל צרכיו היינו כמוסיף פל מטבע שטבעו תכמיס יזהו מ״ש בדין השני דכאמצע הכרכה איני‬
‫נמי בסוף הברכה לאחר שאחר נתחלה המטנע שטבעו מכתים ונתב עוד יבינו אוחר בלשון רכים ומ״ש שכשאומר בסוף הכרכה אסור לומר בלשון יחיד הוא מסנרת‬
‫כסימן תקס״ו דהא דאמר רינ״ל שיכיל לומר אחר הפלתי אכי' כסדר יה״כ לא עצמו ומאי דאתר רב תייא בר אשי אס יש לו תולה בתוך ביתו אומרה נכרכת‬
‫בא למעט נסוף כל כרכה ונרכה אס התחיל מעי! הנדכה אלא‪-‬שלאחי התכלה חיליס מיירי במתפלל על צרכי עצמו ומשמע שאומרה בכל תקוס שירצה ביןבאמצ'‬
‫יכול להתחיל ולימי היאך שירצה תשא״כ נתיך התפלה יכך נראה מדב־י כל הפוסק׳' נין בסוף ייהי הדין השלישי והא דאמר ריכ״ל אם בא לומר אחר תפלתו אפילו‬
‫כדעת רביני וע״פ פרש״י יפר״י • אבל הר׳ יונה נפי אי! עומלין כתנ ןרנ יהודה כסדר יום הנסוריס אומר מניאר שהיא הדין הרביעי‪ :‬והא דא״ר יהודה אמי‬
‫בריה דרשב״ש משמיה דרכ דאמר דוקא בסוף כל ברכה ונדכה מייר׳ בשיאל שמואל שואל אדס צרכיו בשומע תפלה משמע דאפי' כמתפלל על צרכי רבים‬
‫תתניציס בעד כל ישראל דפשיטא דצייך ליתר בלשון רבים ולפיכך אס יאמי נאמצע ברכה מיירי דאי כמתפלל על צרכי יחיד מאי איריא שומע תפלה כשאר‬
‫באמצע הכרכה נראה כמיםיף על המטבע איל רנ ח״א בי אשי משמיה לרנ מיירי כרכות נמי הרי אמרו אס יש לו חולה בתיך ביתי אומרה בכרכת חוליס ונו׳ ואי‬
‫כשואל צרכי יחיד כני! שיש לו חילה נתיך ביתו ואומרו נלשין יחיד הלכך יכול באומר כלשון רבים אלא שצריך שלא יאמר אלא כסוף הכרכה מאי איריא שומע‬
‫לאמרי אפילו כאמצע דאינו נראה כמוסיף על המטנע וחכ״ש דיכיל לאומר' כסיף תכלה אפי׳ שאר ברכית נחי שהרי אמרו אם בא לימר בסיף כל כרכה וכרכס מעין‬
‫הברכה וכתב הר׳ יונה דכששואל כעד כל ישיאל אפוי לאמרה כלשין יחיד ונראה כל ברכה וברכה אומר ומפני כך הוא מפרש דנשומע תפלה שיאל צרכיי בכל ענין‬
‫דהכריח כך ה״י יינה לפי שיטתו דמיישנ דלא תקשי דרנ אדרנ דכאן קאחר דוקא שירצה אפיי בלשון רבים וכאמצע הכרכה ויהי הדין הראשון ואע״פ שיש לדחות ולומ׳‬
‫בסוף כל ברכה וברכה יכאן אמי סתס דמשמע אסי' נאמצע נרכה אלא כאן דשימע תפלה שיה לשאר ברכות לענק שאינו שואל נלשין רבים באמצע הברכה ואין‬
‫מדבר כששואל בעד כל ישראל דשואל בלשין רניס הלכך דיקא כסוף כל נדכה ביניהם אלא שבשומע תכלה שואל כל צרכיו מאיזה מק שיהיה ובשאר נרכית אינו‬
‫שלא יהא נראה כמוסיף על המטנע איכ לפ״י בעל כרמך צ״ל דכששיאל נעד כל שואל בכל אחת אלא מעין אותה ברכה לא משמע ליה לה״ר יונה לפרושי הכי‬
‫ישראל אסור לומי כלשון יחיד דאי שר־ לומר כלשון יחיד קשיא היאך אמר רב מדסתם ואמי שואל אדס צרכיו בשומע תפלה ולא חילק נין שיאל כאמצע הברכה‬
‫נסתם דצ״ל דיקא כסוף כל כרנה ותייר׳ נששואל נעד כל ישראל הלא אפילו לשואל נפוסה וכין שואל צרכי עצמו לשואל צרכי צטר כמי שמחלק בשאר ברכות‬
‫כששואל בעד־כל ישראל נמי יכיל לשאול נאחצע הנינה כששיאל בלשון יחיד דאיני משמע דכשומע תפלה שואל כל צרכיו ננל ענין שירצה אפילו באמצע הנרנה‬
‫נראה כמיסיף על המטבע אלא נע״כ מעד כל ישראל אפור לומר כלשון יחיד מיהו ובלשון רניס יא״ת הרי אנו נוהניס ביום תענית להאריך בתמנונים בלשון רכים‬
‫ודאי האדא״ר הייא נר אשי דבצרכי יהד כגון שיש לו חילה כתוך ניתי איחר כאחצע ברכה סלח לנו וזהו הפך מ״ש ה״ר יינה בדק השני י״ל דצנור שאני מירי‬
‫בברכת תולים וכו׳ ואפילו באמצע נרכה אעפיי דקאמר נםתמא הייני משיש דהיה אהא דאמי־ינן לא ישאל אדס צרכיו בג׳ ראשונית ולא בשלשה אחרונות‬
‫דמםתת׳ אזמרה בלשון יחיד שהרי שאלתו היא על פלוני וכמ״ש מרעיה אל נא ובצבור נהגו לומר קרובן במי שנתבאר בסימן קי״נ וכן כתבי התוספ' בפיק דע״ג ‪.‬‬
‫רפא נא לה אבל אס רוצה לשאול נלשון רביס ודאי רשאי יעדיף טפי יכדאמר אניי והרא״ש לא הזניי דבר מכל אלי החיליקים משמע שהיא מפרש דאין חילוק בין‬
‫סייס ת״ה נכי תפלת הדרך לעולם לישתף איניש נפשי' נהלי צנורא אלא דכשאימר שואל באמצע הברכה לשואל כסיף בכל מקוס יטל לשאול בין כלשון רכים כין נל'‬
‫בלשון רבים צייך לאומרה כסוף הניכה דוקא ולפי דעת ה״י יונה דכאמצע יחיד ודין שימע תפלה שיה לשאר הכרטת בכל דבר אלא שבשומע תפלה שואל כל‬
‫הכרנה אסור לומר בלשון רבים דנראה כמיפיף על המטבע ודאי דק הדין בש״ת צרכיו מאיזה מין שיהיה ובשאר ברכות אינו שואל בכל ברכה אלא מעין אותה כרכי‬
‫דמ״ש שית משאר ברכית הרי הוא נראה כמוסיף והא דכתב ה׳ ר יונה וי״ל בניכת ולפי יה רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת דאמר אם בא לומר כסוף ברכה‬
‫ונוי ורנ חייא בר אשי דאמר אם יש לו חילה בתיך ביתי וכי' חלא מילתא נינהו‬ ‫ש״ח יכיל לשאול כל צרכיו בכל עני! שירצה שייכת ש״ת כוללת כל הציכיס ולכך‬
‫תקטה פכ״ל האי בכל ענק שירצה איצו אלא לימי בכל ענין הן לצריך להתפלל ובסוף דאתר רנ יהודה לאו דוקא דה״ה באמצע אלא אורתא דמילתא נקט אי נ‬
‫על החולה או צריך לפרנסה הן שא״צ אלא שיצילנו מחילי ומכל לני רע אי שלא אפשי דלרנותא נקט סוף ברכה שאע'פ שאינו אומר סמוך לתתימה מה שתקני‬
‫יחסר פרנסתי יכן כל פני! השאלית שהיא רוצה איחרה נשית אך אס שיאל נלשין חכחיס שרי יכ״ש כשאומר סמוך לחתימה מה שתקנו חכמים יאיט שואל צרכיו‬
‫רבים אומרה דוקא כסוף הנרכה ואם שואל בלשון יחיל אומרה נאמצע הנרכה אלא כאמצע דשרי ומי״ל דסוף כל כרכה לאו למעוטי כאמצע אלא למעוטי‬
‫וכששיאל כעד כל ישראל אסור לאימר׳ כלשון יחיד כדחסיק נשאי הדינין יזהו שלא ישאל נתתלת הכרכה וכ'כ רנינו כסימן תקם״ו וו״ל ונוהגים להרכות סליחות‬
‫שדקדק הרי יונה בלשוני שאחר ככל עני! שירצה ולא אחר ככל לשון שירצה יכל נכרכת סלח לנו ותר״י שםימכי! על הא דאמרינן אם בא לומר בסוף כל כרכה מעין‬
‫זה דלא כמה שהכין כ״י ממרי היר יונה חדא שכתב לנשית יכול להתפלל אשיי איתה ביכה איתר רק שיתתיל מעין הברכה ואת״כ יכיל להאריך בדברי ריצוי‬
‫באמצע הנרכה בלשון רבים אידך כתנ דמה שאמי נשאר ברטת אפור לשאול ותחנונים כפי רצונו בי! יתיד נין רבים והא דאמר רינ״ל שיכיל לימר אחר תפלתו‬
‫בעד נל ישיאל בלשון יחיל בסיף הנרכה למםבר׳ אומר כן אלא כלפי' הוא העיקי אפילי כסדר יים הכפוריס לא בא למעט בסוף כל ברכה וברכה אם התחיל תעי!‬
‫ולפנק הלכה נראה להחמיר כפי״י שהניא רניגי נפי' תקפ״י דאפיי להוסיף שוס הברכה אלא שלאחר התפלה יכול להתחיל ולומר היאך שירצה מה שאין כ! כתיך התפלה‬
‫דבר נאמצע הברכה אלא תחלה יאחר מטבע הנדכה שתיקנו חכמים ואח״כ ע״כ ולפי זה רנ חייא כר אשי שלא הזכיר נסוף הנרכה ציל דמשמע ליה דמילתא‬
‫יוסיף בסיף כל נרכה מעין כל נדכה וניכה ודיקא כשצריך כגון שיש לי חולה דפשיטא היא שצריך שיתחיל בטסח הכרכה ואח״נ יוסיף מה שירצה ולא יתחיל‬
‫כניתו או צייך לפרנסה וכן כשצריך לשאול בעד נל ישראל על כל ציה יכן הדין בשאלתו דא״כהייא הכרכה טפלה לשאלתו ולכך לא הוצרך להזכיר כן והרמב״ס כשיו‬
‫בשית לא יוסיף אלא בסיף הברכה ככל עני! שירצה מיהו טוכ ליזהר למה שהחמיי תהל' תשלה כתב יאס בא ליתר אחר תפלתו כסדר יוה״כ אומר וכן אם רצה להוסיף‬
‫ה״ר יונה לפי שיטתי לאסיר לשאיל כעל רביס נלשון יחיד אנל לא למה שמיקל ככל ברכה מהאמצעיית מעין הברכה מוסיף כיצד היה לי תילה מבקש עליי רחמים‬
‫בברכת‬ ‫לומר‬

‫מה שאין כן החיך המפלה ד*ף שיכול ג״כ לומד נחון( כל נרנה נסדר יהיכ דהיינו נ״ה‬
‫דרישה‬
‫נין יחיו ניןוייס יהא יאמי רינ־ל שיכיל ל‪-‬יוואת־ תפלתו אפיי כסיי‬
‫גנייני נקשית אן ורק צוין להתחיל ננל נוכה מחומו ענק של הנרכה ואח״כ יוסי!׳ ויכלול‬
‫נה שאי עניני וניי ותחינה נפי רצונו • ונ״ל ונפקא לר״י האי דינא מנח קושיא הנ״ל וא־כ מה‬
‫הישיפה מימרת דינ סייא אמיסיא ורנ יהודה יהגה אכתיב לן המימרות נפי אשר הניאם‬
‫נ״י ׳אנתונ עליהס פירושם נם״ו לועת ו״י ורא״ש ולנינו גיםינן נ‪5‬יין לע״ג אמר ר׳ יהירה‬
‫נייה זו' שיזואל נ ו שילח משמיה ו ו נ אעפיי שאמרו שואל אוס נל צרכיו נשיטע תפלה אנל‬
‫אס נא לומי נסי!( נל נוכה ונרנה מעין כל נוכה ונוכה אומו א״ר סייא נר אשי אמו ו נ‬
‫אעפ״י שאמוו שואל אדס נל צרכיו נש״מ אס יש סילי נתון ניתו אומו ננונמ חוצים ואס‬
‫צוין לכ‪-‬נסה אומר נניכת השנים אוינ״ל אעפ"׳ שאמרו שואל אום כל צופיו נשית תש נא‬
‫לימי אשי מפלתו כסדו יה־כ אייוו ענייל הגמרא ונ״ל דשמואל ירי יהודה ודי סייא ורינילנל‬
‫אתו נא לחוש לניוול מה שלא מלש האי ני ממחילה תשמיעינן שמואל דיכול לשאול איוה ציין‬
‫שירצה נאיוה פתיחה שיוצה מכל ציניו בשומע מפלה שהית בוכה כיללת והיא שיה לנקשמ‬
‫צופיו אתו התפלה יכמיש ג״נ הנ" נש״ע וונ ׳הלה נל שילת אמח לאשמועינן וגס נםוף כל‬
‫נינה ינוכה יכיל לבקש נל צוניו שייצה וק שיתסיל נמעק הבוכה ווהו שאפו אעפ״י שחמוו‬
‫שיאל תלם נל צרכיו נש״מ דמשמע ונאו למענו שאר כופות היינו ווקא נהמחצה אנל כשיתתיל‬
‫מעין אימה נלנה יכול להוסיף נסק! נל נוכה ונרנה מעין כל נדנהונדנס ויל יכול להיםיף‬
‫ננל ניכה מה שמוסיף נש״מ דהיינו נל צרכיו רק שיאמר מחלה ויתתיל נמע ין אימה נ י נ ה‬
‫יקא משווע לן ואפילו כל נופה ינול לשנומ ואפשר גימל ומס שסיים ואמי נל נוכה‬
‫ינוכה וצה ל־יוו שיכול להוסיף בכל אסת מעין כל נוכה ונוכה גם לפי פשוטו‬
‫איש ורימו שיכיל להוסיף ננלביפה_מה שהוסיף ניה״כ יק״ל ווהו דיני של ויי נעיני ונמו‬
‫שנש״ת יכיל להוסיף הן ציכי ונים הן צוני יחיד נן וין כל בונה ונוכה יונ מייא נו אשי תת•‬
‫לאשסועינן ואף שיכוג להוסיף נל צוניו נשית מנל מקיס עליף טני לאוס לנקש צופיו כל א‬
‫ואי מ י נ ה השייןלה ופיאה נופאינו ופרנסה נניון עלינו וכ־ש שלא יכלול הנל נניכה אתת‬
‫נשאר נונות אסר שהתחיל כמעין הנרנה וכיון ובנונת ש״מ שהיא נוכה כוללת אשמועינן‬
‫ללא יוסיף נה הכל כ״א נכרכה המיוסדת לכל א ק״ו נשאו בונות ורינ״ל אתא לאשמועינן‬
‫דליתיוקת נש״ת צרין לשאול נל צרכיו אנל אחל שסיים ככל תפלתו אסול תו לשאול לכיוןוג'‬
‫אחיינית דותה לענו שקינל פרם מלכו שמשנתו והולן לו ונע״שהטוו סי׳ קי״ג א״כ לא היה‬
‫מן הורן לחוור ולהתפלל קמ״ל דאפ״ה יכול והושית נתונה לו • וראייה ליה הא דכתנ רכיגו‬
‫נסי׳ קכ־נ י״ל אסו שסיים י״ס מכאן ואילן אסוו לםפו שנסו של מקום ני׳ עו אנל אי נע׳‬
‫וצוי וחחניניסנפי וציני‬
‫יה״כ לא בא למעט נסוף כל נינה חס התחיל מעין הנינה אלא שלאתי התפלה •ניל להתח ל‬
‫ולומי היאןשירצה ישא״כ נתון התפלה כ״כ ׳ליי יה רנ חייא נר אשי שלא הוניל נס ף הנרכה‬
‫צ״ל ומשמע ליה ימילתא דפשיטא היא שציין להתחיל ב״סת הניכה ׳א־ז״כ ״סיף מה שייצה‬
‫ולא •תחיל בשחלתילא״כ היי הנינה טפילה לשאלת ולנו לא היצרן להיכיי כן פנ״ל ני׳‬
‫יתיליקוה דתוםפות לשיתל ייקא באמצע הנינה ולח במחלתו כ»ני ג״כ ימ״ח נש״עסעיף א'‬
‫וכתנו ‪"4‬כ דמיי שי כש״ע שלי ואנ• שפעתי ולא מנין דכייהס הנבנ' ע'פ הכיל םיי תקס״ו‬
‫שממני הניא ניי וחייתו שהיצין צהוייעט שלא ישאל קי־ס התחלת הכרכה ולעיל אין כוינח‬
‫יבינו שם נסי»ן תקם״ו לחה שסיני הנתינים מכמה טעמים ־־לח וכשי־‪-‬א ה א שלא •שאל קילס‬
‫שיחתיל‪,‬הבינה ימ״ש הי״י עצמו נם ף לנייו ופול כ• אין הלשון והענק סיכל פירושם דמהלשון‬
‫קשה דאינ סהי ה שאימי יק שיתחיל ייע־ן הלינה ואס'‪ :‬יכיל להאוין נלנל׳ לצוי ותחנינים‬
‫ניי רצונו ולפי׳ הב"׳ הל״ל יק שיתתיל ננלכה •את״כ "חיו• מעין הנינה כני יצינו ומהעני!‬
‫קשה וא״נ ונרי רנ יהידחורב ס״אכהלי׳ גינה׳ ידנייסאחליכ וכמ״ש הנ״י נהויאדלהיאיש‬
‫צ״ל ייסדת מילתא קח״ו׳ • יאק הועת םינלתו לת״נ למה נכתני ונייה; לשני מימרות‬
‫נתלמוד יה אתי זה גס נמלות שיניח כיון דהעכין א ה״ל לקצי •לייו וכן א״י סייח ני אשי גס‬
‫קשה לפי' הא דמסיק ריי ׳נחי ו״ל יהא דא»ו וינ״ל שיכיל לוסיית‪-‬מכלתו נשיי״ה״כ לא נח‬
‫למעט בסוף כלנרנית כ י תשמע ״ונריו נהדיא לם״ללסיי יוה״י ׳ניללהיסץ‪ .‬נכל ביכה •נדכה‬
‫ואת־ל ו ס ו י יוה״נ ענין סליחות לחיי מ״מ השה אין יכיל להוסיף םליחית ננלכומ אחי ת‬
‫שחינס מונויס מענין סליס ת ונצטין לומו ילאי ווקא קאתראלאעל האייכות מומה איתי‬
‫ליהיכ וו״ל כמו שמאדינין ניה״כ בעניןסליחומ נן ׳ניל להאיין בכל נוכה מאימי ענק של היינה‬
‫יזהו וימק לכן נלע״ד פשיע דאי! ניונת רי׳ נפי' אלא היק וניהגין להינות סליחות ו״ל נמו‬
‫שאנו אומרים סליהית ׳נהסליחות נכללים ג״נ שאו עכיניס כגון רפואה פרנסה והצלה וגאילה‬
‫והכנעת א״ניה והומת קינינ• וכדומה לוה הכל נכללים כסליחות שאנו מתפללים להש״י שימחל‬
‫לנו ואל יעכנ חעאתינו מליתן לנ׳ כל אלה הה •י־ע מענין סלי־תינ• וסלויני נוכלי הםליסה‬
‫וריצוי ותחינה ניה״כ שהוא יעני! וה יקאייי י " שטימכין על הא יחמי אס נח ליסל נם־ף כל‬
‫ברנה מעין אותה נלכה אומר וכל־ שלא תקשה תייח העי; אותה נרכה אנל מי נתן לנו רשות‬
‫לנלול ני גס שאר ענייני וכס״ש יכו׳ ליישב יה כתב ו״י ויז״ש י־עין א! תה ניכה לא הימה‬
‫כוינתו רק שיתחיל יעין הנרנה •את״נ יכיל להאריך בלבלי וצ י וחסנינים נפי לצו״ נין יחיד‬
‫נין וניס ומסיק נמי דנםיף המפלה קאמו וינ״ל ויכיל לומר כסדר •ה״נ ולהתשיל היאך שירצה‬
 ‫סד‬ ‫ב״‬ ‫אורה היים הלכות תפלה סיט‬ ‫ביי‬
‫ננרנמ חולים ים׳ יאס רצה לשאול נל צרנח נשימעתפלה שואל ‪ pi‬הס לנרי לומר נאמצע הנדכה והכי נקטיק ללא כמ״ש בש״ע מנושך אחר מ״ש כאן‬
‫ללמןא וחיק‪:‬‬ ‫רניצו שנסנ המימרוח נפשטן ולא היניר חילוקיה״ר יוגה יגיין להרמב״ס והרא״ש‬
‫י״ל)*( •י אמצעיות אץ להם סלר מ׳ סיפ אץ עומלקונל הפוסקים שסקי נרנ אסי‬ ‫ל ליייי ״י‬ ‫ק ‪ 1‬י"‬ ‫י י נ ה‬
‫ילי‬ ‫‪5‬‬
‫י״ל‬ ‫תיש‬ ‫מ ט י נ‬ ‫מ‬ ‫שינ‬ ‫ה כ יג‬ ‫כ ח י א ש י מ ה ‪6 6‬‬

‫‪1‬‬

‫לשון ללג ללשון מעה היא ללשין דלג‬ ‫משמע לוקא אחר תפלתו יטל‬
‫להאריך אנל נאמצע הנרטת אינו בעיה אמצעיות אין להם סדר דא״ר הוגא טעה בג׳ ראשוגותחוזד משמעי שללג הנרנה לגמרי ולשון טעה‬
‫יטל להאריך אטלו מעין הנרנות אלא לראש באמצעיות חוזר לאתה ת ג ן בנ׳ אחרוגות חתר לחנה ורב הייגו ששינה נה ילא אמרה נתקין חכמים‬
‫אנל יה ויה מיירי לטעה נשיגג אנל ללג‬ ‫לןצר יהשתא רגילות הוא לוחי‬
‫בליחות נסלח לגי תורנים תחניגים אסי אמר אמצעיות אין להם םדר והלכתא כוותיה ופירש״י אין נחזיר צריך לחמר לראש מתתלת י״מ יננר‬
‫נתנאר זה נם״ל נסי׳ ק״ל ינסייקי״ד‬ ‫לרצה‬ ‫שהגיע‬ ‫קודם‬ ‫מכר‬ ‫ואח״כ‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ברכה‬ ‫דלג‬ ‫שאם‬ ‫סדר‬ ‫להם‬ ‫נאמצע הנרנה משום לצרט רנים‬
‫גינהי אנל לצורך ימיל אין יטל להאריך אומרה במקום שנזכר ולפ״ז ש״צ ששכח עגעו וגזבר אה״ב אומר ע״ש י נתנ נ״י לח״ש רניט לפי סרש״י‬
‫ט אם לאמר תפלתו יהיא מלבדי הסוס׳ במקורו שנזכר או מי ששבה לשאול בברכת השנים או מי שפעה שץ ששנח ענינו ינזנראח״נ אימרינמקים‬
‫בי׳ ימים שבץ ר״ה ליה״כוחתם מלך אוהב צדקה ומשפט ונזכר אחר שנזנר ייתרגראה לומר שיאמר א‪1‬תי מיס‬ ‫נפיק לע״ג‪:‬‬
‫ינ״נ נמצהיג עניל יאינא לחמיה ללפרש״י‬ ‫אמצעילת אין להם םיר לאמר‬
‫רנ הוצא טע‪ :‬מ ' כך יאמר אותה ברכו‪ ,‬במקום שנזכר ‪ W‬ורשב״ם פירש ודאי צ״ל לאימיה נמקים שנזנר ולאי לאץ רשאי‬
‫ראשוטס וטי;רנ אסי אמר אמצעיאו אין כל י״ח ברכות על הסדו שהקנו׳ שהרי כולם חסמיבוםעל המקראות לאימרה נש״ת למשנה תקנת מנמיס היא‬
‫להם סלר נסיפ אין עימלץ ינל הפוסקים אלא לענק זה אין להט סדר שאם דלג או טעה ב א ח ת מהם א״צ שמקט לשין שיהא קונע נרנה לעצמי‬
‫פסקי נדב ‪6‬סי ינתנ הריין שנאי! סילש לחזור ל א ת ה חונן כמו בו־ שונות שבב״מ שטועה בהם צריך לחזור ילתמים נה העוגה נעת צרה ולא אמרי‬
‫שאימרי ש״ז נשיית אלא נפלא נזנר על‬ ‫נפירש״י ודמה סירישי והעלה נפרשנ״ם‬
‫ונן הסנימו הסיספות וה״ר יונה יהמרלט לר>!ש אלא יחזור לראש ןברכה שטעה ב ה א י שדלגומשם ואילך שהתחיל נשית אנל אם גוני מקולס‬
‫והרא״ש והרשנ״א ינסט שחנן פל גאונים יאמר על הסדר ‪ M‬ולפ״ז ש״צ ששכח עגיגו לא יחזור שאם היה שהתחיל ש״ת אימרה נץ נרנה לנרנה‬
‫ינן הראנ״ל טלם הסנימי נן ונן פסק חוזר צ״ל עגיגו ואח״כ רפאיגו וכל הסדר נ ה וזה א״א ראם כן לסרש״יוין״ל ימ״ש שכ״נ המנהיג ציל דס״ל‬
‫כפרשלם ילי״ק‪:‬‬ ‫הרומים נס* מהלטת תפלה וטון לנילהי הוי ברבה לבטלה כיון שאין מהזירין על עגיגו ומי ששכח לשאול‬
‫רנוותא סגרי נסרשנ״ם פשיטא להט בברכת השגים וגזכך נה[ חוזר לברכת השגיס ומי שטעה וחתם ונראה רמ״ש רטנו לפרש״י ‪ ft‬ששכח‬
‫עניט וכו׳ היינו חקא שין‬ ‫גקסינן‪:‬‬
‫ומ״ש לט׳ ילפי זה ש״צ פשנח ענינו מלך אוהב צדקה ומשפט חוזר לברכת השיבה שופטיגו וכן פירש נחורת התפלה לקונע כרכה לעצמו‬
‫איחרה נמקים פנינר לפרש״י ונהא נחלק‬ ‫ר״י ובן עיקר ‪:‬‬ ‫ונזכר אח׳׳נ וט׳ נ״נ התיס׳‬ ‫י‬
‫עליו רשנ׳׳ם אנל צביר אי ימיל ינן‬ ‫ברבת‬ ‫יהלא״ש יהמרלכי שם יכ׳׳נ המרלט עול‬
‫שליח צמר נשמססלליס נלמש לאומר׳‬ ‫נפ״כ מעל׳מ״לןאומר ר״י לנ״מלהאי פירוש‬
‫נתענית צטר שמתפלל ש״צ עגיט נץ גיאל לריפא אם פנמז אין מחזירץ אפילי אם לנסחלה נשית אם שנח עניני ולא גזנר על גמר נדנה של ש״ס אומר עניני נין‬
‫לא פיס אלא אימה נרנה אין מחזירץ ונל טנא לאמרינן אין מתזירץ אם היה ש׳׳ת ליצ׳ נמו שקנעט הלנה גני חשינ הרוח ימיריל הגשם ינשאלת ימן טל יחסר‬
‫חתר הוי נדנה לנטלה ע״נ )נ( והני נקטינן יללא ננסינ מלט סי׳ י״א נפסק של לטון לאין נה חמימה אץ נאן נרנה לנעלה ואן> לסיפנ״ס לינא הט נל ומן שלא‬
‫שסתרשנ״םאם שנח ש״צ עניט ולא נונר על שנירך נרנת רפאיצו או יותר מחר התחיל נרצה ואם התחיל נרצה איט אומר ענינו על סוף אלט נצור נלא נרנה‬
‫נלפי׳ נסמיך יק״ל‪ :‬ינמנ נית מסן לנתנ החרלני פ״נ לסגלה נשם ר* ללסיריש‬ ‫וא‪1‬חר רפאינו ונל הנרטת על הסרר‪:‬‬
‫\‪ V)'ty‬רטט שאם שנח ש״צ עניט אומרו נמקום שצזנר יותר נראה לימי שיאחר רשנ״ם לנקטינן טתיה אם שנח שליח צניר עניט נץ גיאל לריפא אין מחזירין‬
‫אפילי לא סיים אלא איתה ברנה יהני נקטינן יללא נמ״ש הנל ני נפסקי שלשטת‬ ‫נרנת‬ ‫איתי נשומע תפלה יק נתיב נמנטג ‪:‬‬
‫רשנ״ם אם שבח שליח צבור ענינו ולא מבר ער שבירך רפאיט או ייתר חמר‬
‫ואומר רפאיט יכל הגרנות על הסלל ענ״ל זבן פסק בש״ע ימשמע להליא לאס לא סייס ברנת רסאיטחיזר לימד עניטיאח״נ רפאיט ונל הסלר להא לינא הנא‬
‫נדנה לבטלה והט משמע מלנרי הרא״ש נפרק אין עימלין והני נקטינן ואינא לחמיה הא לנתנ נבל בי לשטח רשב״ס לחחזיח אותו לאחר שטיס ברנת רפאיט‬
‫אי יוחל והוא מהגהת סמ״ק נסיח! י״א להא אינא השתא נרנה לנטלה נמיש ר״י להליא ונן לניט וצ״ל להסמיק והכל בו תססו עיקר נר״ת לנמקוס שאמרו אץ‬
‫מחזירין ה״פ אין מחיינין איחי להחזיר קאמר אבל אם רצה לחזור חוזר וכ״נ נהגהח סח״ק קילס לוה נלין ע״ה בחנינה ‪1‬פורים יהנללה בחובן הלעח להנא‬
‫לחזיר הרשות נילי והייט נר״ת יבמ״ש ובינו בשמו לקמן מ ן סי־ רצ״ל והרא״ש הסניס עמו ואמר שיה יתק לוקא נשפים תפלתי יעקר רגליו והנל גו יהסמ״ק‬
‫מלקים ופיל לאפילו נאמצע התפלה ימל לחזור אם ירצה ועיין נהגה' מיימיני פ״י לתפלה נהלנה מיל המתחלת ונן פסק ר״י אלפסי יטי ער וראני״ה פסק‬
‫נרניט אלחנן מיהי אנן קי״ל נהדא״ש דמסחנר טעמיה ינן פסק נש״ע נסימן רצ״ד יכן בדין ענינו לאקי״ל נהסמ״ק וכל ט אלאנח״ש החרלט נשם ר״י למיל‬
‫שסיים רפאיט איט רשאי לחזור דאינא נרנה לנטלה אלא איחרה נש״ת ינדסי'־‪ J"Q'3‬נהגהת חיימיני פ״י דתפלהיאצי ראיסימירי רניטשהירה וציה לש״ן‬
‫הטן לחתים נשתיהס ‪ :‬נחנ הרמנ״ם אחד יחיד ואחד ש״ץ אם סנס‬ ‫שדלג עטט לאומרי נשית ילחתום נא״י העוני* נעת צרה יש״ת ענ״ל ינראה שנך‬
‫עגיט ילא מנר עד אתר ש״ת איחר עניט יטי עד ני אמה שימע תפלה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה יטו לרצון אמרי פי וטי ענ״ל ונהגהמ מיימוני נתנ‬
‫על זה והר׳ פק מצרפת אמור ששמע מרבינו ימיאל שיטל למתום מרכה כיון שנססיומו ננר סדר הנרנות ונ״נ נהגהס סמ״ק‪,‬סי׳ י״א אנן האלססי יהסמ״ג‬
‫ושאר פוסקים נתני נהרמנ״ם דאיחר עניט לאחר תפלה נלא חתימה והני נהוג ונן פסק נש״ע סימן סקס״ה סעין ב׳‪:‬‬
‫נרנמ‬
‫דרכי משה‬
‫ק י ט )א( ועייל פיםן חקפ״ו ואם סארין• ומוםיף בנרנוח י״ט זווין להאחיל סץיןהברנה ואחינ ליזופין״ אנל לא יו‪0‬יף»לא מעץ הנינה תחילה יאחר בן יאמר מניני!‪ ) :‬נ ( ומין*‬
‫ינינ‬ ‫גואה םרבוי ב״י •אוםרו ב»וםע תשלה וניב במנהיג‪:‬‬ ‫י‬

‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫למימו רווי אינ»יוי ונעיושומ ניויה גי׳ ש״מ וסוצון לוחו ויש לו ופות והיא ואסיו ומטעם‬ ‫)ג( ורשב״ם שי׳ וואי נוי לפי׳ ים ססנים סויין והתום׳ וסו׳ יונס וסמווני וסוא״ש‬
‫שנתנתיויךל ונים נתיישנו כל התמיהות והקושיות שסקשחי וורק והו ועת ו״י אנל מווספו׳‬ ‫אעפיי‬ ‫וסושגיא וסומג״ס וסואנ״ו ווונן של גאונים וק הלנה ‪:‬‬
‫גפיק וע״ג אהא ואויגיל אם נא לומו אסו תפלתו נסוו יה״נ אומו נתנו ויל משמע אנל‬

‫אק מסויוק איתו צומו ענינו מטעם ומסיק ומשמע הא אילו לא סייס הנונס אשפ׳׳י שכנו סתסיל הנמה וופאינו היס פוסק והים אומו נונת ענינו וסווו לומו גונת ושאינו וכיו! ולא סיים‬
‫מתחילה הנובה אק באן נונם לנטלה ואע״ג ונמשינ סווס ונתן טל ומטו נטי וינייהי שאס לא התסיל גאתס קווש או נתקע נשופו אומו שם ומקושי ההינוה או השאלה ואם הססיל גנונת‬
‫אתהקוושאו תקע נשופו צוין לחווו ולח אסוינןויסויו לומו הסזנוס או השאלה ויאמואםויו הנונס שאסויה מתסלתה ניק וגם שם איע עתסיל ננונה אין כאן גונם לנטלסי״ל‬
‫ושאני התם דההונוה מהשאלה נצא נינה תקנו לאומרו ננתייס ואיכ לא הקילו נל נן כיו[ שננו התסיל ננונה אסקת אלא תקנו לסווו לואש נוי לאוסוס נוינס שתקווה לבוללה גנונת‬
‫אתה גנוו או נון עצינ׳ ולא הקיצו אלא אי מנו מיו קודם התמילו אתה קומ וסומן לוטו מוריו הגשם לבובות מסיים מתים ובאילו אמר גתוגו ומי ולא נשננו הפסיק והתחיל ננונת‬
‫אתה היושמשא״נ נעטטשנשיסווו ׳אמו מ ו נ ה נעיקו תיקונו ססיללתהועו סיפה לנן א|> אס בנו המחיל בנינה שאסויה ניון שאינו מתסיל ננינס וגם לא סיים סיוי ונוינין לסלק מ״ש‬
‫‪v/wi-n'•\<n-WWW‬‬ ‫‪ltd W-ll‬‬ ‫‪k/JJJJ‬‬ ‫‪SWV‬‬ ‫^״‪w‬׳*‬ ‫‪W‬‬‫«ך ‪K‬‬ ‫» |‬ ‫‪v‬‬ ‫‪. w‬‬ ‫׳‬ ‫‪T‬‬ ‫_‬ ‫_‬
‫מהמלה ואץ חוווין נשנילס ונתנ ונינו נסי' וצ״ו ואס סייס נונת אתה סונן אפילו עויין לא החסיל בונת השיבנו שאסויה ל״ע ואין סוווין אלא אפילו נמממם א!‬
‫ב״י מוג גסי׳ קייו מ״ש הוא משנס לוטו משיגהווס נוי או השאלה נק הבונות ואומוה נמקומה ויישנ ושאני הוני שמסוייק ענויי נגון שאלה והיניה וטש^ה יצאיי מסשב בטעות וכאילו‬

‫‪:‬ת המוח ואס עויין‬ ‫‪._-..‬״‬ ‫‪....‬‬ ‫‪.‬‬ ‫• ״‪,‬‬ ‫‪- -‬‬ ‫•• ‪— ,--‬‬
‫‪r‬‬

‫הטונ וסמטינ ואמו איתושם מרכה שתקגי להן והיינו ברוך שנתן שנתית למנוחה ני׳ או נוון בנתן ואשי חדשים ט' יאפ״ה אם התסיל נכונה שאחויס צוין לםנוי־לואש ולא אמוו‬
‫וסגי נקני ויאמו נכונה שתקנו להן ויסייר לנינת הנרנ ׳המטינ יאי משוס ושם כתסיל נרנמ סטינ וסמטינ נשם ומלכית משא״נ נהני ואין נאן סתחלת סנונס גשם ומלטמ מאי‬
‫נ״מ נוה כיון ווינייסו לסווו לראש מוטב צסווו נונה אסת לנעלה ממה שינרן ר נ י ט ת לנטלה נסווו לואש ועוו מנ״ל לאני העווי נסייקייו להניא ואיה מינה שאם התחיל מוכת‬
‫אתם קלוש ציין לשווו נמו ננונת הטונ והמעינ הא י״ל שאני התם ויש נהתסלת סנונה שם ומלנות טשא״נ נשרכת אתה קווש מיהו י*ל ואוס צח הניא שם ואיים אלא ואייתו הוא‬
‫ואס המסיל נאתה קדש ואטוו שם נמו נרצה ויעלה וינא א״ל התסיל ננוכת הטונ והמשיג ומס שמסיים ונתנ ואס התסיצ צייו לסיני ליאש אי אם צא סייס נינת אתם מווש מסנוא‬
‫ונפשיה נמנ לה ונמ״ש סנוא לעיל אינ י״ל וגס אנולה מילתא ואייתו ווואי אין נ״מ נסאי וינא נהתסלת הנינה נשם ומלנות ניח וצוין לסייו לואש נמ״ש אלא שג׳׳נ הסס אןו‬
‫שתקנו ההונוה ושנת וי״ט ננונה מ״מ לאו יה עיקו גוססאת שתקנו להוניו שנת ננוסס וצם וי״ט וו״ס נטסס יעלה וינא למ לא הקילו נתשלוסין נונה הצום אם לא ששדימ לא‬
‫התסיל ננונה שאסויה וניי׳ש לעיל יק״ל • ומסתימא מה שמצאתי נתינ נשיע שסיו׳ עסו״ו ממני יפס שי׳ נסיף קי״ט ו״ל וש״ן ששנס ולא אמו ענינו ומתם גואל ישראל ובייש שאמו יותו‬
‫א״צ לסויו לנונת ואס נא בעניינו נו׳ שאס היה סווו צוין לשווי ולבין נובע גיאל ישואל או שאו נרנות שאסדיס ואק קי״ל שאח סחוין נשכיל •ניני מ' ואין לפושו נומומע מונויו‬
‫וסלל שסיוון אומו עניט נגינת ואה נא נענינו ובוללה נתונה וסלילה לסשדו בטעות םס וגס הוא נהויא <סק ם נסי׳ קנ״ס בסופו ונויש ס י סקס״ו ושיו יאמוו נין גואל לוונא‬
‫ומה שסקו נל השוסקיס נהייא יק אק לפושו וס״ל ו י ן נשעה שאומו גצסש תפלת י׳ס אומוו ננונת ג־אל ישוסל ווס ששוט ואינו יאו נשאו ימיו ועי לאומוומונתשית וצריולושוק‬ ‫‪0‬‬
‫ולפוש וס־לואס סיה י " »י»יו עו שאמו נונמ ושאיני ואילן היס צוין צסווו ולומר גינ נונמ ואס נא נעטנו מחוש ני ל»ו»• ע»וא וה׳ צווי וגואלי יענן הי גיוס צום לם»ו הסוו‬
‫גונתעגינו לנדנת גואל וננל אלה הדוסקיס לא נתיישנ ונריו שנתנ וסתם גואל ישואל ומשמע אפילו *ו״) לא הססיל מ ו נ ע ושאינו אינו אומוה וליס נגי ונו נגוואמו כעס למלת׳‬
‫לכן אני אומו שהיא טים יציל מיז םשנס ולא אמו ענינו ומתם מפא חולי עיי אמו צוין לחו‪,‬ו לנונת ענינו שאס היה סיוו סיה }וין לסווו ולכון נונת וו»א שולי ע״י»׳ ועוד יש‬
‫ו ס‪15‬‬ ‫נ‬ ‫‪6‬‬ ‫ם‬ ‫‪68‬‬ ‫ט‬
‫צתמום על וגויי שנתנ נויש םי»ן תקס״ו ילל ואס לא אמו שין ענינו נין * ל ליי *"״ * ' ״ י י י ״ ז "יי נין הגונות ואומוושם »ס סתימתו או אס יאמוו נשית או שמא‬
‫•‬ ‫‪. . . .‬‬ ‫‪. .-• _ s‬‬ ‫— ‪- 1 .‬‬ ‫‪1-‬‬ ‫י‬ ‫א״גלאומוו הואיל וכנו אמתהו הצביו ולימ ‪.‬‬
‫סדון ונמ״ש הוא‬
‫נש״ס קי״ט פסק דנללנהו ׳‬
‫אומוו במקום שמנו‪ .‬יותו נ נ שיסמר ס ו ת ו נש־ת וג־נ מנהיג מגיל ‪ .‬יקשה וסא ונינו נון נתנ שיסמנו נמקוס שנוני נ״א לועת ושיי ולכולי למה יאמו נש״ת כיון ואח ו‬
‫לאומוו גנרנתו נמקים שטנו נמו נמקים שנתקנה • ומ״ש ראייה ממנהיג אין יאייה וימל צכיית שנתנ אלינא והילנתא וקי״ל כרשנ״ם ואליניה הדח נותן שאין חווו לאמוו בגינתו ומש״ה *״ש‬
‫יי»»סו נשית שונ ואיתי נמגסיג שנ־נ נסויא אלינא וושנ״ס »‪ v‬ומ״א וע׳יו נתשונת שלו אגל מלט סי׳ י א נתנ לשיטת ישנ״ס חחי סש״ז ע״ש והניאוסו ל י ינתנ ולא נמ״ש מלגו נד עיש •‬
‫‪ W‬וזד• איא ואינ הוס נונה לנטלה נו׳ ובמג המנהגים שיאמו עניט גשומע תפלה ומ״א ‪] :‬ה[ חוזר לנונמ סשניס נואם ואיירי נשכנו התחיל ג״י וצה ואל־נ לנללה נשית בייש‬
‫נ‬
‫' לטיל אנל אס נ נ ו התסיל וצה או איט סווו לש״מ אלא לנינמ השנים להסכמת הואיש נמיש לעיל ‪0‬ון סי׳ ק״ו ע״ש ‪ .‬אלא שצ״ע א׳׳כ אח ענינה לכאן ונא לנתונ ססשוש‬
‫גק שייש״י יישנ״ס וסא וש׳׳י ס׳׳ל ואוסוה נעקוס שטנו ס״ט דוקאנמכר קיום שהגיע לוצה וכמין ובינו נהדיא נל רש״י • ויש לועי ועניו מסילוק נינייסו ןלוש״י אם גונו לאחו‬
 ‫אורה היים הרכות תפלה ק כ ה כ א ס כ ב‬ ‫ב״ח‬
‫ב ר ף ] שגע עשרה רצה ותקנוה אתר שית יכו׳ מה שקשה כאן והיישוב עליה^ ‪2 DP‬ר‪0‬ה שבע עשרה רצה ותקטה אתר שומע תפלה שכיון שבאת התפלה‬ ‫‪D3‬‬
‫ש‬ ‫‪,‬‬
‫באה העבודה דכתיב עילותיהס יזבחיה© לרצון וכי׳ בפ' נ' דתגל' •‬ ‫ז‬ ‫כ ת נ ת לעיל ני־י סי׳ קט״י ע״ש‪ :‬וי ‪fl‬־‪ V‬י ח בספרד שלא לומר‬ ‫‪I‬‬
‫ליתר ט ע ם הנין ונוהגי• בםפרד שלא לומר רצה במנחה אלא מתתיל ואשי ישראל י״ל המנהיג‬ ‫״‬ ‫רצה במנחה וכו׳ ואיני יודע טעם למנהגס וכוי ולפעד״נ‬
‫ראיתי כטוליטולא וכל סביבותיה שא״א רצה כי אס במנתת תענית‬ ‫דתקנח חכמים מחחלה כך היה שלא לומר רצה כשאין שס נשיאות כפיס דניה‬
‫ולא בשאר מנתה ומחחילין ואשי ישראל‬ ‫ידעו הכהנים איחחי יעלולדוכן דכשאומרי'‬
‫י״ז ר צ ה ותקנוה א ח ר ש ו מ ע תפייה שכיון ש ב א ת ותפלתם וכו׳ ויראה לי הטעס כי בשעה‬ ‫רצה הוא יודע דחייבים בנשיאות כפיס‬
‫ה ת פ ל ה ב א ה עבורה ד ב ת י ב )ישעיה נה‪ (,‬ו ש מ ה ת י ם שאין הכהנים נישאין כפיהם אין לומר רצה‬ ‫‪ =r‬ברכת‬
‫ועוקר ממקומ! מיד לעלות לדוק לישא‬
‫לפי שאמרו בפרק אלו נאחרין)לח‪ (:‬כל‬ ‫כפיהם ונשאין אומרים רצה הוא יודע‬
‫בבית תפייתי ע ו י ו ת י ה ם וזבחיהם ליצון עיי מזבחי בי ביתי ב י ת‬
‫כהן שאינו עולה בעכידה לדוכן שוב אינו‬ ‫שאין שם נשיאות נ פ י ס !לכן כחכ רנ‬
‫‪1‬‬

‫עולה ורצה קורא עבודה דעל הקרבנות‬ ‫ת פ י ה יקיא לכי ה ע פ י ם ו ב ר י ח ובהוה״מ מוסיפי! ב ה יעייה ויבא‬ ‫סעדיה דמי שאומר! תמיד לא יפה עושה‬
‫דאין כאן היכר ושום סיתן לנהנים אימתי וטעותו וחזרתו י ת ב א ר כל א ח ד במקומו ב ע ז ר ת ה׳ ונוהגים ב ס פ ר ד בתינ לרצון להם לפני ה' וכשמחחיל החזן‬
‫ש י א לומר רצה ב מ נ ח ה א ל א מ ת ו ד י ואשי ישראי" וב״כ ר ב שרירא רצה הם עולים לדוכן‪.‬ימנחה שככל יוס אין‬
‫‪1‬‬ ‫יהיו עיקרוס רגליהם ממקומם לעלות‬
‫ל ח נ ן כשאומר הש״ן רצה כיין שאומר רצה גאון י ו מ י ר צ ה הי אייהינו ה מ נ ה ג כ א ש ר כ ת ב ר ב ס ע ד י ה שאין בה נשיאת כפיס זולתי במנחה דתענית‬
‫וכ״כ רבינו סעדיה כמנהג ספרד אך מ״ש‬ ‫בנל החפלות‪:‬‬
‫וכיה״כ במנחה לבד יכו׳ יתנאר אומרים אותו ב מ נ ח ה א ל א ב מ נ ח ה ש ל ת ע נ י ו ת ומי ש א ו מ ר ו ת מ י ד כי אס נחנחת תענית ובמנחת יה״כ אע״פ‬
‫נסי׳ קכ״ט ט ע ם הדבר חפצי ייא יפה ה ו א עושה וכי״ה ב מ נ ח ה יא( א ע י פ שאין נושאין כפיהם שאין בה נשיאת בפיס ואין נוהגים בזה‬
‫מה נשתנה מנחה דיה״כ שאין בה נשיאות נהנו לומר ר צ ה ואיני יורע ט ע ם י־מנהגם אע״פ שאין נ ש י א ת כפים כספרד כתוהו ולא בצרפת ינפרוניצנא כי‬
‫כפים וכשאר מנחה דתעניח צבור אית נה ב מ נ ח ה מר‪ .‬ענין זה • צ י א י ו מ ר רצה ואי משום ה א ראמרינן ב ל אס בשחרית ומוסף ונעילה בכסוריס בשעה‬
‫שהיו נושאי; כפיהם אנל במנחת הכשרים‬ ‫נשיאות כפיס ע״ש‪ :‬כתב נ״י עכשיו נוהגי!‬
‫כהן שאין ע י י ה ב ע ב ו ד ה יי‪-‬י פי' כ ר צ ח שוב אינו עולה מ א י נ פ ק א‬
‫שלא היו משאין א״א וכן כדין אך בפרובינצ'‬ ‫בכל המק‪1‬מ‪1‬ח לומר רצה ככל התפלות ‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫ישראל וכי׳ אעפ״י שאין עתה בינה וכי בשביל שהיו עוי ׳; י י צ ה ־יא י א מ ר ו א ו ת ו כשאין נ ש י א ת ובצרפת נהגו מקרוב לומר ערכית ושתרית‬ ‫ו*»שי‬
‫עבודה וכו׳ כציל ולפ"! ה״פ כפים • ואשי י ש ר א י וכו׳ ואעיפ שאין ע ת ה עבודה מ ת פ ל ל י ] ע ל ומנתה רצה ולא יתכן כעיני עניל ונראה‬
‫ואשי ישראל ה ס ג' תפלות ערג ובוקר התפייה ו ‪ 0‬ש ה י א ב כ ק ו ע הקרב! ש ת ת ק ב ל ברצון לפני השיי שטעם רבינו סעדיה דבמנתת י״ה אומרים‬
‫וצהרים שתקנו תכמיס תוגה כנגד החמידין ו ב מ ד ר ש יש כ י כ א י ש י ה ג ד ו ל ^־קריב נ ש מ ת ן ש י צדיקים ע ל ה מ ז ב ח רצה אע״פ שאין ני נשיאת כפיס כדי שלא‬
‫‪1‬‬

‫לחלק במנחת תענית בין זו לזו ועכשיו‬ ‫שבכל יוס וחפלתם הס שאר תפלות של‬
‫יחידים שמתפללי! בנדבה ע״י תדוש א״נ ש ל מ ע י ה )י‪ (.‬ו ע י זה תקנו ואי‪.‬־י • ש ר א י יה‪ (.‬יי״מ א ו ת ו ע ל כ ה בכל המקומות נוהגים לומר רצה ככל‬
‫החפלות ‪:‬‬ ‫ב י ת ך ואשי‬ ‫של מוספין בשבת ורית ומועדים תקנל ש ל מ ע ל ה מ כ נ ו והכי פייושו יה ‪ : 1‬הע‪ :‬דר‪ .‬לרבי‬
‫ישראל ונוי ואע״פ שאין עתה‬ ‫ןא'‪£‬י‬ ‫‪,‬‬
‫ישראי ו ת פ ל ת ם ת ק ב ־ ‪ .‬צו ן ת ו ־ י ית ר ב ר ה ו א ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ברצון!ב״י לא שיי כ ן ‪:‬‬
‫עבודה מתפללים על התפלה‬ ‫ר?ר** שמונה עשרה מודים וכוי פרשי י‬
‫כא י״ה מורים ותקנוהו א ח ־ ־ ־‪;; 1‬־כיו‪ ,‬שניאר ע ב ו ר ה ב א ת ת ו ד ה‬
‫וכי' הוקשה לו היבי אמרינן ואשי ישראל‬ ‫זונח תודה אחר זניח' תן הודת׳‬ ‫‪I‬‬
‫יונח ת ו ד ה יהכרנני ‪ W‬ה א ו מ ר דהיינו הקרבנות תקבל ברצי] שהרי עכשיו‬ ‫ד ב ת י ב יתהליס נ> י‬ ‫ואסחכת׳ בעלמא הוא דפשוטו אינו אלא‬
‫;ין ב ה ת ה י י ה וסוף ו י ע י ל ב ב ר כ ת אין לנו קרנן לכך כתב שאע״פ שאין עתה‬ ‫לומר דזובח קרבן תודה שאינו נא על מורים מ ו ת ם משתקין •אות!‬
‫ע ר א ד ם ענודה מתפללי[ על התפלה שהיא נמקים‬ ‫א ב ו ת פירשתי רין •;•הייה בפיק ־ב״ק )מז ‪ 1‬א מ ר ש‬
‫ר י ו‬
‫חטא ועון יכבדנני‪.‬־‬
‫ה א ו מ ר מודים מודים משתקין אותו ייאחר ע׳ שנה נ ע ש ה נ ח ש והוא ר א ל ב ר ע ב כ ו ד י ס מ ר ה כ נ ג ר מ ר ה הקרב! ולפ״ז ה״פ ואשי ישראל ותפלתם‬
‫תפלת ישראל שהיא במקום האישים שהם‬ ‫וכו׳ משנה בפ' א״ע וכפ׳‬
‫ש ה י ה י ו ל כ י ו ע ויזקוף כ נ ח ש והוא ל א ע ש ה ב; לכן נ ע ש ה שררו‬
‫הקרבנות תקבל ברצון ‪:‬‬ ‫הקורא עומד וכתבי התו׳ דנירושלתי איתא‬
‫יש מיכאל שר הגדול‬ ‫‪£H""!IDDT‬‬ ‫הדא דתיחא נצבור אבל ביחיד תחנונים נ ח ש ו ב ח נ ו כ ה ופורים מוסיפי; בה ע י ה ג ז י ם ו מ ״ א ש ה ש נ ה ו ע ד‬
‫מקריכ נשמתן של צדיקי'‬ ‫הם ורבינו לעיל כסי׳ ס״א גבי שמע שמע מוצאי יה״כ מוסיפין בה ו כ ת ו ב לחיים ו ג י א ח י י ת ב א ר ב מ ק ו מ ו‬
‫השיג על זה ולסע״ד העיקר כמפורש ב ע ז ' ה ‪ :‬נא[ א ח י ה ו ר א ה ב ר כ ת כהנים ד ב ת י ב יישא א ה ־ ן א ת ידיו וכי׳ כן כתבו התו׳ בסון* מסכת תנתית‬
‫) ק י ‪ ( .‬ולס״ז ה״פ ואשי ישראל כלומר אנשי‬ ‫כירושל׳ דתלמודא דיד! נמי משמע הכי‬
‫א ל ה ע ם ויב־כם)׳•י וי־ר ‪::‬עשוה ה ח ט א ת בבר • \ \ מ א ל א ח ר‬
‫ישראל הנקדנים על יד מיכאל או יהיה‬ ‫מדקאמ׳משתקיןאיחו אלמ׳ דאינו ביחי׳אלא‬
‫מלשון אשה רית ניתות כלומר קרכנות‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫עבודה‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ראוי‬ ‫והיה‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫גלאיכא צבור לשומעי! איתי אומר מודים‬
‫מיליםש‪:‬למשחקי! אותי משו' דתחזי ככ' רשויות ד ע ב ו ד ה ו ה ו ד א ה ח ר א מ י י ת א היא ורוקא ־ג־״צ אומד א ו ת ה ) ה ( א ב ל ישראל דהיינו נפשותיהן שהן עצמן נקרנות‬ ‫ע‬
‫על ידו מיכאל גם תפלתם של ישראל הכל‬ ‫יחיד אין י א ו מ ר ה •‬ ‫נפ״ק לב״ק אמרו שלדי‬ ‫" גרסי'‬
‫תקבל ברצון‪:‬‬ ‫לאתר ע' טי עד לכן‬ ‫של אלם‬
‫•‪*£‬י^ ע ש י ה שים ש י ו ם ותקנוה א ח י ב ר כ ת בהנים ר ב ת י ב‬
‫ן ו ״ ‪ £‬אותו על מה שלמעלה ממנו ג״ז‬ ‫נעשית שלח כנמש ובמקצת ספרים כתוב‬
‫מדברי התוספות שם וו״ל י א‬ ‫יראי ואני אברכם‬ ‫יכי׳־כי ו‪ (,‬ושמו א ת שמי ע י ב נ‬ ‫לאחר ז׳ פנים וכוי לכן נעשית שדרו נחש‪:‬‬
‫דקאיאדלעיל והשב העבודה לדביר ביתך‬ ‫וכיבה‬ ‫א ך ן ר הולאה ברכת כהניס לכתיב‬
‫ואשי ישראל‪:‬‬ ‫יישא וגו׳ וירל מעשית התטאת‬
‫ח ט א ת מ ש מ ע ן ^ ״ י ‪ ^ ,‬רביני ותפלתם תקבל ברצון החלת דנר הוא היינו לומר דלשני הפירושים‬ ‫ככר כצ״ל סי׳ מללא כתיב לעשית החטאת אלא מעשית‬
‫הראשוניס ואשי ישראל דבוק עם ותפלתם הנא אחריו ולפירוש זה יאשי‬ ‫שהחטאת נעשה כבר קידם שנשא כפיו והא דלא קבעי נ י נ ת כ׳ \ ‪ c‬מ י ד א ח ר‬
‫העגולה משוס למםתברא לאף הידאה ענידה של מקיס היא לכן ה ה מ י כ י ה י ח ד יש־אל דבוק ע ס והשב העבודה לדביר כיתך כלומר השב העבידה ואשי ישראל דהייני‬
‫ואסמטה אקר׳ דזוכח תודה נדלע־ל והיא בפ״ב למגלה וייש רני יהיה י א י ׳ י נ י ׳ קינניתיהס לדביר ניתך ואחר כך מתתיל ואומר ותפלתם של ישראל מהרה באהנה‬
‫וחקא ש״ן וכו׳ והטעם כ• ניתקני כנגד נשיאית כסיס שאינה אלא בצב״־ בי׳ תקבל ברצון • וניל שאיתס שלא היי מתחילים כמנחה אלא מואשי ישראל היו מפרשיי‬
‫כאחד חן הפירושים הראשונים דאילו לפירוש זה לא יתכן להתחיל מיאשי ישראל‬ ‫כדתנן בפ׳ הקיר׳ עימד)דף כ״נ( דאי! נושאים פפיהס בנחות תיי‪:‬‬
‫שאיני תחלת ד כ ר ‪:‬‬ ‫)""‪ yjJJJ‬עשרה שים שליס נפ״ב דמגלה זלאחר שיסיים י״ח ב י ט ת‬ ‫‪2213‬‬
‫י״ה תודיס יתקנוהו אתר רצה דניין שנאת עבודה נאת תודה דכתינ‬ ‫קידם אלהי גציי יכול לעמת קדיש יקדישה כי׳ נראה דת יש לו^א‬
‫זיכת תודה יככדנני כפרק שני דמגלה יפירש״י זוכת תודה אחר‬ ‫‪"r‬‬ ‫רניט ולאחר שיסיים י״ח כרכות היינו לאחר שאתר ג״כ יהיו לימן אמרי פי יכי'‬
‫וביתה תן הודאה‬ ‫דתקנת חכמים לאומרה נתר תפלת י״ח כדאית׳ פ״ק דניכית )סוף דף טי( ונ״כ‬
‫מידים מודים משתקין אותו משנה בפרק אין עומדין)לג‪ (:‬ובפרק‬ ‫האיטר‬ ‫הרשב״א‬
‫הקורא את המגלה עימד )כה •( ומפרש בגמרא טעמא משים דחחזי‬
‫כב׳ רשויות יכתבו התוספות דאיתא בירושלמי הדא דתיייא בצבור אבל ביחיד תמנוני' הס יכני כתב רניגו נכי אומר שמע שמע כסימן ס יא דאין נראה לתלק כיון דכגמ'‬
‫ךי^ףך־ןד* נ ה תחלה יפוף נרייתא בס״פ אין עומדין)לד ( אלו ברכות שאדס שותה נ ה ם כאכות תחלה‬ ‫דידן אינו מחלק ולכן ס ת ס רטנו כאן הדבייס יייא חילק‬
‫‪ I‬נאה להודות ‪ :‬כתיב נהגהית אשירי םפ״ק דנרכות כשס איז מי שמתפלל יכא א״י כנגדי ויש‬ ‫וסוף ובהודאה תחלה וסוף ופירש״י במודים ונהטוב שמך ילך‬
‫אהך הודאה ברכת כהניס דכתיכ יישא אהרן את ידיי יכי׳ בפרק שני דמגלה יפריך אימא‬ ‫לו ע״ג אל ישתחו' במודים אע״פ שלגו לשמים !כבי כתבתי בזה בסיקי״נ •‬
‫מעשית כתיכ ילימרה אחר עכידה לא סיד דנתינ זונח תודה מאי חזית דסמכת אהאי‬ ‫קודם עבודה לא ם״ד דכתינ וירד מעשית החטאח וכי׳ חי נקינ לעשית‬
‫שיץ אומר אותה יכי'כ״כ הר״ד אכידרהס יז״ל אסור‬ ‫׳הימא‬ ‫•‬ ‫‪c‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ש‬
‫סמוךאהאי חסתנרא ענודה יהידאה חדא מלתא היא ונירש'י אף הידאה עמדה ל ‪T‬‬
‫אלא בעשרה וכ״כ המנהיג ‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ליחיד לומר ברכת נהנים בתפלתו כי נצנור נתקנה כנגד נשיחית כפיס י ה‬
‫שאינה‬
‫עשרה שיס שלוש והקניה אחי ברכת כהציס לכתיב ׳שתי את שיי׳ על בני ישראל ואני אברכם !ברכה של הקב״ה היא שליס דנתינ ה׳ עוז לעמ‬ ‫‪220‬‬
‫‪-‬‬
‫^ ית! יכו׳ נפ״ב דמגילה ‪:‬‬ ‫‪I‬‬
‫בשבלי הלקט בשס הגאיניס איחר כילנו כאחד ולא אמרינ! כאחת ותאי נאק זה אברהם דכתיב כי אחד קראתיו ואומר כי במאיר פניך משים דכמיכ נאור‬
‫וכתוב‬ ‫*" פני מלך חייס יכתיב נאיר פניך יהלכו! וא״א ממאור פניך ‪:‬‬

‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫רומרנרכת רצה לאפיקי לפי׳ ושנ״ס צוין לחיו‪ -‬׳להתחיל ננרנת נין על•‪ •:‬ילנרןמשם והלחה סי קב ו ח ( אןןפ״י שאין ‪:‬ושחין פניהן ני׳ נוי שלא לחלק נין מנחה לשאי חעגיוח‬
‫שנישחין כהן כפיהן יעיין מייש נ״י ‪' 1‬ל אן מ״ש נ'א נמנחפ תענית‬ ‫כל הנוכןת ניון שהתחיל רצה חנל חם לא התחיל ינה ס׳יל ונללינה׳ נש״מ יהא דק צר‬
‫ינינו משוס ו נ ת נ לעיל בגנא א׳ עעומו נאל איהי ניקה עם ״‪-•:‬חי בבולני השנים ־התם אין ינמנחת יה ‪ :‬כוי אין ניהגין ניה נםפרד כמוה׳ לא בצרפת •נפתנינצא כו ונ״ע ומיד מחר‬
‫שיין לאומרה נש״מ ואין להקשיח לא נ הנ ת שיתינ נענינו ג נ א ״ י י אניצי התחיל ריה וה נייש ע״נ כתנ ויל אן נפרונינצא ינצרכת נ־הג״ לומד עונית שחוית מנחה רצה נ!"‬
‫והוי דנייו נפנהג פוונינצא םוחדין וא״ו‪:‬‬ ‫ואי כ היה סיור לרש״י מברכת רצה לנונת עניני ׳הכל מידים יחין עיו‪-‬ן נשניל‪:-‬׳‪:‬׳ וו״ארהח‬
‫לנ‪ (.‬פירוש נוצה וקורא רצה ענודה עיש שנתמר בקומות לרצון לפני ״י ••‬ ‫נתבתיבסייין כשם התום'דאם לח סייס הנינה שאיי־יה לא חיקי׳ ־׳יה‬
‫סי' ה ב א ]א[ א ח ר הודחה בונת נהנים נתנ בשניי• הלקכו כנם הגא ‪:‬יה איטר כילני לג( שהיא כמקים קרנן נוי ולס׳ ו״ ה״פ •אשי ישרחל ותכלפן תפלות ישראל שהם נמקים‬
‫האשים שהם הקדמות תקנל כרצון ‪:‬‬ ‫כאסו ולא יאמר כאסח ומאי נחחד והחנוהם יכתינ כי אחו קיאתיו‬
‫לד( וין ין חקנ׳ ואש• ׳שואל ולפי! המורש ה״פ ואשי ישרחל כלומר אנשי ישראל הנקדנים‬ ‫ואיתר לי באור כנין חשוס וכתיב לאיר פני מלן חייס ונחיננאיי פ״ן ׳הלכי; ילי יימא ר פנין‬
‫ע״י מיכאל או יהיה מלשון אשה ריח נינזויו נליסר קומות ׳שואל והיינו נפשותן של‬ ‫סו‬
‫ישראל שהן עצמם כקוננומ ע׳'׳ מיכאל גס תפלתן של ישיאל תקבל ני; ן לה( ן ־ י י ג ׳ אוח נו דא־מס שלא היו מתסילין כמנח אלא מחש׳ ישראל סין נזפושיס כחן נ־וחד מן הפייושיש‬
‫הראשינ־ס וחילו לפי וה לא תק להתחיל מחש׳ ישואל שהוי אינו תתלת דני נל יה נתנ נ״׳ ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ק כ א ) א ( זובח חודה יננוננ׳ • פ‪-‬יש״יאחר וני־יה תן הייאה ל ‪ (.‬ה א ו מ ר י״־יס מיויסכ׳ ומיסוי נשתי ושו״מ ואין סילוק נין יחיו לצבור וכמ״ש ונינו נםי' ס״א גני האוסר‬
‫שמע שמע נ״י לג( וירך מעשית החטאתי׳ מילא נחיר לעשיח אלח מעשית לד( א ל א דענודה והודאה סדאכו׳ פרש׳ י אן‪ .‬הודתה ענודה של מקים הוא‬
‫)ל( א ב ל יסיד אין לא ״־‪ r‬יכיל לקמן נשי קכ"! נשם נעל המנהיג ועיין מ״ש שם וכ״נ ני• ודמ״א ‪ .‬אנל נכלנ׳ וכמהו׳‪/‬‬ ‫נא לפוש דאולינן נחר קיא דלעיל יונח חווה וג״‬
‫וגמנהגים פוסקים לאומרו והארכתי נתשונה חיה והניעתי לאומרו נל א׳ נשיימעללים מ״ה נלחש נומן הוה שאין הנהנים שלין לדוכן ככל יום ושונ לח סלקו ואומדים גס נינו נעת שעולי;‬
‫לויני ווורא נצניו ע״ש מימירו ׳כעמי‬
 ‫סה‬ ‫ב׳יח‬ ‫אורה היים הרכות תפלר‪ .‬סכב סכג‬ ‫ביי‬
‫לכתוב נמנהע נאותם המקומות שאומרים עושה שלים נרמוטלצו נרנ עוו הרשנ״א נמשינה נסיריש מהיי לרצון מכלל י״י! היא ואינו רשאי להפסיק נין סיים‬
‫" • ' • ׳ ״ • ישלום נא״י המנרך את עמי נשלים לא יתנן למםנע ארון תקניהי י״מ ‪ pi‬יהיו לרצון נאמיל תמטניס ומניאו נ״י ומסתמא כן היא לעת כל הפומיןים‬
‫חכמים ננל שאר נרנות של י״ח והם עושים ממט מטנע קצרה ננרנת הסירות להט מסתנרא אלא שנתנו נסתם לאחר י״ח לפי שלנר פשוט הוא דיהיו לרצון‬
‫יהמצומ שפתיחת הנרנה היא חתימתה ימשצין ממטנע שטנעי חנמיס ננרנית ולא מכלל א! היא ‪ p i‬פסק נש״ע וללא מיש נהגהסש״ע ממקומות אלי מוסגים‬
‫להפסיק נאלהי נציר קולם יהמ לרצי!‬ ‫יצאו י״מ על כאן‬
‫ולאחר שסיום ו״מ נרטת קולם אלהי וברכה של הקב׳׳ה היא שלום דכתיב )תהלים נט( ה׳ עוז לעמו יתן מפסיקיןג״נלקליש ולקרושה ולנרם ענ״צ‬
‫נצור יטל לעמת קליש קלושה ה' יברך את עמו בשלום ומריה ועד י״ה םוםיפין בה ונספר חיים לתלה הלנר נסנהג יליתא לניון מגמרא‬
‫אסרו לסקיני יהיו לרצון אחר י״ח נרטת‬ ‫ינרט נ״נ המרלני נפרק מי שממו)א(‬
‫יזיל ומיס נאלהי נצור עונה ומ׳׳ש נהגהזת ובמקומו יתבאר כעז״ה)א( ולאחר שסיים י״ח כרמת קורם אלתי מה לט ולמנהג טעית שלא נהגו ‪ p‬ונ״כ‬
‫מיימח הפלשית כפיי מה״ת ללאחר שסיים נצור יבול לעגות קדושה קדיש וברכו שאלהי גצור איגו אלא נ״ו נסו׳ קנ׳׳ג נלין שיפסע ג׳ פסימי׳‬
‫ששה שלום גראה לראני״ה שיטל לעטת םתחנוגים שלאחר תפלה ואוסר אלהי נצור‪ CO‬ויש םוסיפין לוסר ואח״כ ואמר עושה שלום למה לגז ולמנהג‬
‫טעות ע״ש‪:‬‬ ‫ע״נ לאו אעושה שלום נמחמיו קאי לאי מלכגו אלהינו יחד שמך בעולמך והבי אתסר בהגדה אמר שסואל‬
‫]‪ tyl‬מוסופק לומר מלכגו אלהיט יחל‬
‫שמך נשלמך נו׳ והכי אתמר‬ ‫שלום בל הזרת לימד ד׳ דברים הללו זוכה ומקבל פגי שכינה עשה למען‬ ‫הט מאי רמתא אלא לנרנת שים‬
‫קאישהם היי מנדנים נמקים שים שלום‬
‫וט׳ עושה השלום נרנט יטי יקאמר לטון שמך עשה למעןימיגך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך נהגלה נצ״ל ופירושו לנקט רטט תחלת‬
‫שסיים נרנה זי אעי׳פ שעליק לא אמר וכן גהגחי לומר אלהי גצור עד וקלקל מחשבותם מלכגו ואלהיגו התוספ׳ מלמו אלהיגו יחל שמך נעולמן‬
‫אלהי נציריטללעטתזנ״פ המרלט נפרק ואלהי כל בשר יחד שמך בעולמך בנה עירך יסד ביתך שבלל ונאמח וכוי הוא מרמז מל מה שאומר‬
‫בסון ע״ל שמן ע״ל קרוםמן ע״ל תורתך‬ ‫לילנ הגייל כ׳ רא״ם שאם הגיע לעישה‬
‫שלים יענה עמהםישונ יחזיר לאלהי נכיר היכלך קרב קץ ביאת משיהך פדה עמך שמח עדתך עשה למען ע״ל ימיגך וכי׳ נחי שמפורש נוסח זה‬
‫ט כנר עמר י׳׳מ נרטס • יהרשנ״א נתנ שמך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך עשה למק מלאכי נסמוך כשנתנ רטט יכן נמתי ט׳ ועו״א‬
‫גתשונה שאלת אםיטל לעטת קדיש אי מרומים עשה למען ימינך עישר‪ ,‬למען צדקתך עשה למעגך אם רטנו והני אתמר נהגלה וטי ונ״י היה‬
‫קרושה או נרט אמר שסיים יימ נרטת‪ :‬לא למעגגו למק יחלצו] ידידיך הושיעה ימיגך ועגיגו יהיו לרצון מסופק נפי׳ לשון והני איתמר נהגלה וגרם‬
‫לו זה לפי שלא היה נתונ נגוסחאתו וט׳‬ ‫תשובה המתפלל ציל י״ח נרטת‬
‫יאת״נ יהיי לרצון אמרי פי אמרי פי וכוי וזה לשון רב עמרם שכתב אחר סיום י״ח ברמת אנל נמסחאו' המלוייקו׳נתוספ' נתויוט׳‬ ‫י״"‬ ‫‪, - ,‬‬

‫נמי שאמד חל פ״ה אחל יימ מזמורים ומכאן ואילך אסור לספר בשבחו של מקום דבתיבמיימלל גבורות אין ספק נפירושו זק״ל • ווינ למ״ש זונה‬
‫והיא מנלל התפלה ילנן תקט ה' שפסי ה׳ ישמיע כל תהלתו למי גאה למלל גמרות ה׳ למי שיוכל ימקנל פני שנינה יפי׳ זהו לסי שנאותן לי‬
‫תפתח נתסלה מהיי לרצין נסין> ילפי׳צריך להשמיע כל תהלתו אבל או בעי למימר וידוי אי גםי ‪ W‬מירי לנרים מימל רגלי המרננה למק שמך‬
‫היא עטרת‪ .‬ימי? חסל‪ .‬תירתך מפארת‪.‬‬ ‫לאומרו מיל אחר י״ח נרטת נלי הפסק‬
‫קלישתך גמרה‬ ‫אט׳ דבעי ני( רשותיה בידיה והכי תקיגו רבגן למימר בתר צלותיה‬ ‫תחטנום אנל לאחר יטו לרצון אומר‬
‫ב י ת‬ ‫מ‬ ‫כ‬
‫ר מ ב ג ל ב י ת ו יפיסע ט׳ נפי הוציאו‬ ‫סלר יה״פ יהלכך אם נא להפסיק ולעטמ מלכנו אלהיגו יחד שמך בעולמך יתד זכרך עיל ר‬
‫י לו)לן> נ״ג‪ (.‬וחייתי‬ ‫נק יהיו לרצ‪ p‬לי״ח נרנית אימ חפסיק שכלל היכלך קרב קץ משיחך פרה צאנך ושמח עדתך עשה למען• ‪I‬‬
‫לה^המ^יהרא״שנס״פ איןעומליןא״ר‬ ‫שהרי יטי לרצין מכלל התפלה אנל נין יהיו שמך ע״ל ימינך ע״למקדשך ־ ׳ ל ר ך ‪ y‬ל כ י ק ל ך‬
‫כ ו ת‬ ‫ט‬ ‫‪nV‬‬ ‫בבו‬ ‫ע‬

‫לרצון לשאר סחטנים שסק שאינן מכלל קדושתך ע״ל נדלך ותפארתך ע״ל היכלך ע״ל משיחך ע״ל צדקתך *יא נריה לרנ טנא חזינא להו לאניי‬
‫ורנא רפסעי להו ג' פסיעות מריעה‬ ‫התפלה והרשות נירו לקצר עכ״ל ‪1‬נסכ עול‬
‫נתמנה אחרת הרגיל לומר תחנונים אחר עשה למענך אם לא למעננו הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח ולחיי אחת ילנן כתנ רביני וטרע ופוסע ג׳‬
‫תפלתו אם התחיל ש״צ לסלר תפלת! העוה״ב אלהי עד שלא נוצרתי וכו׳ ער אבל לא ע״ייסוריןנה( אלהי פסיעות לחחריו מריעה אחת ימ״ש ונעילי‬
‫טרע יני' ה״א החם נעונל׳ לאניי ורנא‬ ‫גצורעדצורי וגואל‬ ‫והגיע לקליש א! לקלושה מקצר ועולה‬
‫ללשמאל ליליה להוי ימני לקנ׳׳ההיא‬ ‫‪,‬‬
‫א ח ת ן ב ע ו ד ן‬ ‫שאין ממה לומלננל פעם ואפילו לא קיצר קכג יבןףןי נא( ופוסע ג׳ פסיעות לא ין‬
‫ע ה‬ ‫ו ב כ ר‬ ‫חר‬
‫נית שלים תחלה שהחמפלל ריאה עצמו‬ ‫‪ ,‬״‬ ‫‪*.‬‬ ‫י‬ ‫‪jt‬‬ ‫יטל להפסיק נלרך שמפסיק ננרטמישל‬
‫‪1‬‬

‫' כאילו שנינה לחול פנח שנא׳ שייסי ה׳‬ ‫כ פ‬

‫<*י א ל י‬ ‫שמ‬ ‫כ ר א ש ו‬
‫ע ? ‪°‬‬ ‫‪n v r‬‬
‫קיש אפיי נאמצ׳ללא חמירי תמגוגי׳ כתפלה‪:‬‬
‫)ר‬ ‫כ י ר‬

‫ואלמי" אלהי נצור נס״פ טה קורא שבא ליפטר מרבו ואחר בך לימיגו ראמר ריב״ל המתפלל צריך לעלי תמיל!ימינו להקנ׳׳ה עליפ' מלנתינ‬
‫)יו ‪ (:‬חאמר שרנ הממצא שיפסע ג׳ פסיעות לאחוריו ואח״כ יתן שלום ואם לא עשה בן מימיט אש לת למי יהא לקאמר רטט‬
‫היה איחרו אחר תפלתו ועול מניא שם כאילו לא התפלל ויש גוהגין לומר שלום בשמאלי ושלום כימיגי לאמר רינ״ל לא היה צר? להניאו ללרינ״ל‬
‫טסח תחנ!ת אחרית שהיו חנ״א נל אחל עושה שמםבמתמיו וכוי וראייתם מהאדאמריגן כמסכת יומא כיין שננר נתנ ‪ p‬נסתם ינורע ופיסע‬
‫ג׳ פסיעית יטי אלא לסי למלנרי רינ״ל‬ ‫אמר תפלתי והשלם ניררי להם מחנה ‪11‬‬
‫לאלהי נציר יננר נתנאר סי' קי״ט שאם משום רבי שמעיה אמרו גותן שלום בימינו ואח״ב בשמאלו פי׳ למלנו שצריך להיהר בלנר טיבא טין שאם‬
‫ליל אחר תפלתי אפילי נסלר י״ה אומר בימיגה של שביגה שהיא כגגרו שהוא שמאלו וכ׳ אבי הקרי שאין לא נזהר בלנר טח היה לו שלא התפלל אך‬
‫בין קולם אלהי נצור נין אחר אלהי נצור‪ :‬לאומרה שאין פירושו שיאמר שלום בימיני וכו׳ אלא כשאומר קשה לרינ״ל לא קאמר אלא המתפלל צריך‬
‫להבי איתמר בהגלה אמר שמואל נל עושה שלום במרומיו הופך פגיו לצד שמאלו וכשיאמר והוא יעשה שיפסע ג׳ פסיעזת לאחריז זאח״נ יתן‬
‫שלום אלא לנתר הני קאמר תנ״ה‬ ‫הזריז לומר ל' ממס הללו יני׳‬
‫המתפלל צייד שיפסע וט׳ ואם לא עשה‬ ‫שלום‬ ‫אע״פ שלא הוכיר קודם לק שיאמר ד׳‬
‫כן ראוי לי שלא התפלל וט׳ וא׳׳נ היאך‬ ‫לנרים הללו שייך לומל והכי איתמר על‬
‫מה שנתנ שיש מוסיטן ל!מר מלכינו אלהיט נלימר יש מוסיפי! לנריס נתנ רניני ע״ש רינ״ל יאם לא עשה ק כאילי לא התפלל שזה לא אמרו רינ״ל מש‬
‫אחר התפלה והני איתמר נהגלה לטסיף לנרים אתל תפלה יקשיא לי לאם ק לימר דרניט נמשך אחר גירס׳ הרי״ן והרא״ש שנתט ניפ אין עומלין לרינ״ל נחי‬
‫מא דקאמר לה האי ואם לא עשה נן רא!י לו שלא התפלל‪:‬‬ ‫מה צליך להניא ראיה מן הגלה ליתי ראיה מלאיתא נסון> פרק היה קורא לנל‬
‫ובמקום‬ ‫חל מרננן הוה אמר מילתא נתר צלותיה ואפשר למשום לנהגלה קאמר שהאומר ל'‬
‫מריס הללו וינה לקנל פני שכינה גקט לה יעיל למס״פ היה קורא נגר נתנ‬
‫מלא ממך מילי להוי אמרי רנצן נתר צלוסיימ לטינו אלהי נצ!ר ימהגלה חייתי להוסיף עיל ר' מרים הללי ואפשר שמה שנתנ ויש ומסיטן לומר מלנמ אלהיט‬
‫יחל שמך נע‪1‬למך והו סחלת הסיספת יעיל יש ני מריס עשה למען שמך עשה למען ימינך ימי יהשתא אתי שטר מ״ש והני איתמר נמלה יטי ימלה זי הביא‬ ‫‪:‬‬
‫הרוקח נסיק שנ״ג וגם המנהיג נתני לבן נהגתי לימר אלהי נציר על יקלקל מחשניתם מלמי יאלהיט יני' יחל שמך נעולמך וכו׳ נ״נ הרוקח בסימן הנזנר ונם‬ ‫‪:‬‬ ‫נ‬
‫"כ נךסימ נפ״ק לנרטת ‪) I‬לי ט(נתחלה אימר ה׳ שפתי תפתח ולנשוף אומר יטי לרצין אמרי פי יטי ינחנ הרשנ׳׳א נסון> פרק טה קורא נשם‬ ‫י‬ ‫מ ג ה י ג‬

‫< אלהי נצור שאק גנון לומר יהיו לרצק אחר תחנונים אלי אלא קולם להם לאחר סיים י״ח נרטת נמי שאחרי לול לאחר י״ח מזמורוםולנ‬ ‫הלאניל גני‬
‫עור הרשנ״א נתש‪1‬׳ שנתנתי נסמוך ונ״נה״ל יוגה נפרק תפלת השחר ונתנ עול ואם ירצה לחזור ולאומרי פעם אחרת הרשית נירי)נ( ינראה שאפילו אם יאמר יטו‬
‫לרצון אחר התחניגיס אין ביה איסור שהרי בברטמ עצמן אם נא לומר נסון> נל נרנה מעין הנרנה א‪1‬מר ולא עליף יטי לרצון חהנרטת עצק‪:‬‬
‫לבלרע ושסעג׳ פסיעות ונו׳ לאמר רינ״ל המתפלל צריך שיפסע שלש פסיעות לאחוריו יאחינ יק שלים יטי נפי מציאי לי)ע‪ (:‬ונתטמ הרי״ץ‬
‫י !הרא״ש נס״פ אין עימלין אמר רינ״ל המתפלל צריך שיפסע ג' פסיעימ לאחורת ואח״נ יק שלים תציא צחי הט המתפלל צריך שיפסע ג׳‬ ‫*‬
‫פסישת לאחוריו ואח״נ יק שלום ואם לא עשה נן ראר לו פלא התפלל ימשים רנ שמעיה אמח שטתן שלים לימין יאמ״נ לשמאל שנאמר מימיני אש לת למי‬
‫רנא סיייה לאניי ליהינ שצמא לימינא ברישא א״ל מי סברת לימין לילו לשמאל לילך קאמינא לטי ימינו של הקב״ה אחר א רנ חייא נריה לרנ מנא חוינא ל»‬
‫לאגיי ירנא דפסעי למ ג' פסיעות ננריעה אחת ופירש״י ראוי ל‪ 1‬שלא התפלל‪ .‬כלו׳ טח טה לו אם לא התפלל נמו ראיי לי שלא נא לשלם‪ :‬מימימ אש לס • אלמא‬
‫ימין עדיפא‪ :‬לשמאל ד י ד ך ‪ .‬למא ימינו של הקנ״ה שהמתפלל רואה עצמו נאילו שפיצה למול פניו שנאמר שויתי ל לעלי תמיר‪:‬‬
‫ל^״י^ן רטט נשם אני העירי שאין לאמרי שאין פירושו שיאמר שלום נימיני וט׳ אלא נשאימר ששה שלום נמחמיו הופך פנים לצד שמאל וטי נ״נ המרדני נס״פ‬
‫ינתנ‬ ‫אין שמדן יסמיק נטי י״א‪:‬‬
‫דרכי משה‬
‫קבב )א( ינ״כ לעיל פיט! קי׳יט משם הרו״י ינ״ל ח ז נ י נקטינן ו ל א כתשובת הושב״א שהביא ב״י מ נ ת ב דאין ליאסיק עד שאומר יהיו ליזנון אמרי»י וני׳ יפיל והמקרא זי! היא‬
‫פיוט החשלה ‪ .‬ומיהו ניל ו א ט יכול לקזני נ ו י לימי ג־ב איתי ‪89‬וק קורט שישםיק עדיף טפי ואפשר דאף הרשב״א לא מאפר דאין לד&םימ אלא משו‪ 0‬ופ״ל ר ט י ר א ה ו‬
‫י״ח קורם אלהינוניר צ״ל יהיו לרזיוןובמו שאבחיב לם‪5‬וה ולבן נ ת ב שאין להפםיקםיום זו רהרי יכול לאומרו מיד ועיר רהיי אין מפפיקץ בינו לבץ הועלה באלהי נזנוי ולבן פ ס ק‬
‫שאין להפסיק ג״נ לענית קייש י ב מ י אבל לדידן ראוטייס אלהי נצור טיט יהיו ליגון»שיט רפפפיקץ ג״ב לקרי׳* ולקיומה וביכו ‪) :‬ב( והטנוזג לומר יהיו לרצון אחר המנונים‬
‫ולא לאיטרי מיר אחר י״ח ברבות ינ״ב הריי בפרקת«לח השהו דף נ י ב ע״נ וגיאה שא‪8‬ילו אט יאטו א י ט יהיו ליונון אחר חחגיגיפאי! מ ה איפור ימ־׳מ משמע שטיב יוחל לאופוי‬
‫וכן‬ ‫םיי אבל אין המנהג בן‪:‬‬
‫פרישה‬
‫הנוססא ומתחיל מלכינו אלסימ נו׳ ומוגיינו בנל שעם כסוף עשה למינן שתךנו׳ ‪:‬‬ ‫סי' נןכב נא( ולאחר שסיים י״ס עי׳ ולדון דני עיין ננ״י שנתנ כשם ת״ה סי׳ י״ג‬
‫)ג( מידי ונעי י״ל »אי וציין •• )ד( רשותי׳ כיוי׳ והיא דאשוו צומו מחנונים כיון‬ ‫וסניעם וש״ז אינו פויו לאסוויו א ס ו תפילתו שמתפלל נוןול ו ס‬
‫שננו סיים נשלש אמוונומ ומסשנ כנלנ ששב על קיאו נוסו ממין למ״ש למיל‬ ‫משום שממתק»י ס ו ן הקדיש שלם שתקנוהו מפמיס לש״ז אסו נ ל מעלה אצא שמפסיקק‬
‫ה ס י ק <ך» בסילוק ס ו ׳ מנינים שנתב ו׳ יונה ע״ש ‪:‬‬ ‫נקויאת ס״מ וסוו קוושס וננהיג ונולהו לסוו סתפלס י ס סן כאין מכ״ל • מכאן משמע‬
‫נה( אלהי נצוו ע ו צווי וגואלי ס״ס ניס־נ ציץ לומר אצסי נצוו ב ת ו אלהי על שלא‬ ‫ואסוו לש״ן ל ו נ ו ניני ניני כיון וסכל מעץ תפלה א׳ היא וסקויש סווו »ל מ ל ן ‪:‬‬
‫נוצותיוכ״כ במנהגים שם ו ק נמשנ״ז‪:‬‬ ‫)נ( ןיש מוסיפץ לומו נו׳ אפשו שמיש ויש מוסיפין לומו מלכנו אלסינו יסושמן נעולנןן‬
‫סי׳ סכג )א( ופוסע ג׳ פסיעות ונתב גסגסומ מיימוני בש״ס פסלנות מפצה גלגל‬ ‫ווסו ססלת םתוספת ושוו יש נ ו ו נ ו י ס עשם ל מ ק שמן עשם למען ימינן »׳‬
‫שפאציפםש מסלה דאמויק בשוחו פ ו נ נפסוק צל»צ»ועי מאמונה‬ ‫י‬ ‫והשתא איש מ״ש ו ס ט א ת מ י מ ג י ס נו׳ ג״י‪ .‬וואייס לונויו פסיי אמ״כ כעב יניע ‪t‬״‪t‬‬
‫אמו‬
‫חרושי ד־הוח‬
 ‫ב״י‬ ‫אורה היים הרכות תפלה ק כ ג‬ ‫ב״ח‬
‫עול המרדני והורגלו להשתפות לפניהם נעגל מפטרמרגו‪:‬‬ ‫‪27*01‬‬
‫}‪ QV*V>D‬שכלו ני פסיעות יעמול כוי ג"! ביומי פרק הוציאו לו וכתבו הרי"?*‬
‫ן^ףזןר בהגהות מיימונית כפייה מהלכות תפלה שרגל שמאל‬ ‫והרא״ש לשס ופי׳ רכינו הטעם מפני שסוסו הוכיח על תחלתו יכי'‬ ‫‪I‬‬
‫דאמרינן בשוחר טוב בפסוק כל עצמותי תאמרנה אמר דוד‬ ‫כלו׳ וא״כ דבר מגונה הוא ועל כן מדמי ליה לכלב שנ על קיאו דג״כ דבר ממנה יפסע תחיל׳‬
‫הוא דמתחלה תשליך הקיא שאין לו בו תיעלת ואח״כ שכ על קיאו ואוכלו א;׳ כאן וט׳ עד רגל שמאל לגי פסיעות שאחר תשלה • ורבי׳ הגדול מהרי״א ז״ל כתב‬
‫כשם א״ח שרגל ימין יפסע תתלה כמו‬ ‫פסע ג׳ פסיעות להראית שנפטר מרכו‬
‫ואח״כ שב מיד לפי שלא נפער מרט ולמה ־עלום הופך פניו לצר ימינו ובמקום ־שכלו ג' פסיעות יעמוד ולא שאחז״ל יומא)נה‪ (:‬כל טטת שאתה פינה‬
‫א״כ פסע ג׳ פסימית וכ״כ ביי בשם הריי יחזור מיר למקומו ראיתמר )יומא ננ‪ (:‬משמיה ררב מרדכי ביק לא יהיו אלא דרך ימיןואתרינן נמי מנחות‬
‫)לד ‪ (.‬כי עקר איניש כרעא דימינא עקר‬ ‫אבוהב ולפ״ז אינו ממש ככלב שב על קיאו‬
‫אלא כלוי דבר מגונה הוא כדפי' ועול שפסע ג' פסיעות לאחריו ‪ w‬התם מיבעי ליה למיקם משל לתלמיד ברישא וו״ל ספר אהל מועד אין מוסיפי!‬
‫אפשר לימר דהוי ממש ככלב שב על קיאו שנפמר מרבו שאם חוזר מיד ול( דומה י כ י ב שב על קיאו שסופו על שלש פסיעות אלו ונהגו לעקור תתלה‬
‫והו׳ דהטעם דיעמוד שם ולא יחזור מיד היא הוכיח עיי תחי־יתו שלא פסע ייאהוריו כרי יייפטר מרבו כיון שחוזר רגל של שמאל ואח״כ של ימי! אך בעל‬
‫כדי להראות דכבר נפטר מרבי על מה שהיה אליו מיר וכתכ רב אלפס מבעי ליה למיקם התם ‪ W‬ערדפתחש״צ המפתח כתג שעוקר של ימין חמלה‬
‫ושיעור פסיעות אלו לכל הפחות טא שיתן‬ ‫מבקש על העבר התוירנו נתשוב' שלימה‬
‫גודל בצד עקב ע״כ • ובעל שבלי הלקט‬ ‫וכר‬ ‫לפניך סלת לנו אבינו כו׳ כי ניחם על‬
‫עוונותיו ולא ישוב עוד למפית כאשר עשה יעל דעת זה נפטר מרבי והלך לו ואס כתכ שהרגל שמאל יפסע תחלה מההיא דשיחר טוכ ע״כ ‪ .‬ולעני! הלכה מאחי‬
‫יחזיר מיד נראה דחור ממחשבה זי ועלה בדעתי לעשית מיל כמעשיו שעש' לשעבר שנמצא מפורש במדרש לעקור של שמאל תתלה הבי נקטינן יההיא דכל פינית‬
‫ושעל כן חוזר לפני רבו לחזור ולהתפלל לפניי שימחול לי על הרהיריס רעיס שאתה פינה לא יהיו אלא דרך ימין אינה ענין לזה דהנא איט פונה לשוס צד •‬
‫עוד רבי׳ הגדול מהרי״א ז״ל שנראה מפשטא דנמרא ומלשון רבינו ילשין‬ ‫ומחשבתו הרע׳ וזה דומה ממש לכלב שנ על קיאו שלאח׳ שהקיח הדני־י' הנמאס־׳ )‪2D2‬‬
‫הפוסקים שאין לומר עושה שלים אלא לאתר שעקר ג' פסיעות אבל מה‬ ‫עליי שב לאוכל! וכך מורי! מעשיו של זה שלאחר שהיו מאוסי! עליו מעשיו הרעי׳‬
‫שעשה לשעבר חזר יתשב לעשות! ולשנות באולתווהכי תניא נפי בתרא דיומא מכירי' אעשה שכל העולם אי! גוהנין כזה הדרך וצ״ע עכ״ל‪ .‬ונתרומת הדש! כתב להדיא‬
‫שהתודה עליה' כיהי׳כ זה אינו מתודה עליהם יה״כ אחר יאס לא שנה בהס והתודה שיפסע תחלה ואח״כ ית! שלום וכ! ראוי לנהוג)א( מאחר שבגמרא אמרו שיפסע‬
‫יאח״כ ית! שלום וכ״כ ג״כ כל הפוסקים ומה לנו למנהנ טעות שלא נהגו כ!‪:‬‬ ‫עליהם עליי הכתיב אימי ככלב שב על קיאו כסיל שינה גאולתי דכיון דחוזר‬
‫ומתודה עליהס מכלל דהיה חויר בדעתו לשנית באילת! ולעכו׳ עילאית! עינית ‪ j ~ Q :‬י* עיד רבי׳ הגדול מהרי״א בשם איית שאלו הפסיעות צריך שיהיו עקב כצד‬
‫~ גודל וגודל בצד עקב נכהציס )ג( ועיד שם טעם לגי פסיעות שלאחר‬ ‫כתב ב״י דבהנהת מיימונית פ״ה דתפלה כתב שרגל שמאל יפהיע תתלה דה״א‬
‫במדרש שוח' טוכ והכי נקטינן דלא כאירחת חייס דשל ימין יפסיע תחלה כדאמייק התבלה כנגד ג' מילין שרחקו ישראל מהר סיגי בשעת מת! תירה ועוד נמצא‬
‫כי עקר איניש כרעא דימינא עקר כרישי ינ! פסק נש״ע יצריך ליישב אמאי בהגדה שמרע״ה נכנס בתושך ענן וערפל לפני הקכ״ה וכשיצא יצא מאלו הנ' ולכך‬
‫נקטינן כמדרש ש״ש ומדחיק תלמודא דידן דחמר ני עקר איניש כרעא דימינא אנו עושים ג' פסיעות ע״כ ושבלי הלקט כתב כשם הגאונים טעם לגי פסימית‬
‫עקר ברישא ונלסע״ד דהכא דנפטר מרבו ורואה עצמי כאילי שכינה לחיל פניי וניתן מפני שכשאדס עומד כתפלה עומד כמקום קדושה ושכינה למעלה מראשו יכיון‬
‫שלום לשמאלו ברישא לפי שהוא לימינו של הקניה שהיא עדיפח על ‪ p‬צריך ג״כ שנפטר מתפלתו צריך לפסוע ג׳ פסיעות לאחריו כדי שיצא ממקום קדושה ועומד‬
‫לעקור רגל שמאל כרישא שמניין לפטור תחלה מימין רבו שהיא עדיבא ואח״כ במקום תול וראיה לדבר שכן הוא כיי! שחוזרי׳ לאתוריהס ג׳ פסיעות נותני' שלום‬
‫ליפטר משמאל רני ־ כתי נ״י בש‪ 0‬ספר אהל מיעד ישיעור פסימית אלו לכל זה לזה כלומר עד עכשיו היינו במקום קדוש ויצאנו למקום תיל עכ״ל ובפס רבינו‬
‫הפתות היא שית! גודל נכד עקנ עכ״ל וכן פסק נש״ע יישמע דאם אפשר לי לעשי' האיי מ״כ שטעם ג' פסיעות משום דתפלית כנגד תמידין תקנום וכשהכהן עולה‬
‫פסימית גסית ייתר מזה הרי היא משינח אנל מלשין הריי אטהנ בשם א״ח שהניא למזביז עס אכרי התמיד היה עולה ירך ימי! ומקיף ויורד דרך שמאל וכי! כבש‬
‫כית ייסף שכתב שאלו הפסימית צריך שיהיי עקכ נצד גודל יגידל נצד עקב למזכה היו שלש רובדי! של אבן ויורד בהם ג׳ פסיעות על עקב ואכן עושים כמו‬
‫ככהנים עכ״ל משמע שלא יהיו גסות יותי חוה והכי מוכח ממ״ש ב״י ע״ש רנינו שהם היו עושים פכ״לווכתב ה״ר מנוחדהני ג' פסיעות ילסינן להו מדכתיב‬
‫האי גאון נטמס נ' פסימית משוס לתפילות כני‪.‬ד תמידי! תקניס וכשהכהן עולה ורגליהם רגל ישרה רגליהם תרי רגל תי וי״א ששה דהא כתיב בתריה וכף רנליהס‬
‫למזבת וכי' עד ויורד נהם ג' פסיעות על עקב ואגן עושי! כמו שהס היו עושים כנף רגל עגל ואע״ג דג׳ פסיעות אשפת! ששה לא אשכתן ס״ל דפסיעה אינה אלא‬
‫מליל ילכן נראה לאפיקי נפשי' מפליו ת' דלא יפסיע ייתר מזה יכן פסק כהנה' ש״ע • כשמציע ב' רגליו וכ! מנהג חכמי צרפת יי״א תלת הוו בשוגו למקומי שיש לי לחזיר‬
‫בי׳ פסיעות כאשר בתתלה עכ״ל • וכסברא אחרונה כתב הרד״א ‪:‬‬ ‫מיהו נראה דיקא היכא דאפשי אכל בבית הכנסת שרכים נכנסיס נה יצר להס‬
‫המקום שאי אפשר לפסוע ג׳ פסיעות עקנ כצד אגודל ואגודל נצד עקכ ילעמיד ‪ 2)1)2‬בשכלי הלקט בשם גאון מי שמוסיף על ג׳ פסיעות יוהרא הוא )ג(‪:‬‬
‫באיןך‪ ,‬אונס פטור מל פסיעות כתכתי בסי׳ צ״ד‪ :‬ד ח י ה ר מ ב ״ ס‬ ‫שם דאתי לאינצייי כדאי היא הרשנ״א לסמוך עליו כשעת הדחק שכתב בתשובה סי׳‬
‫מתחיל‬ ‫שיפסע שיין ג' פסיעות לאתוריו ויעמוד‬ ‫שס״א שלא שמענו שוס שיעור לגי פסיעות אלי יכן נהגי הכל לפסיע בלי שיעור בפ״ט אחר‬
‫והוא מטעם הדוחק שאי אפשר לפסוע בדקדוק אגל הינא וליכא דוחק צריך ומתפלל בקול רם מתחלת הכרכות להוציא את חי שלא התפלל ואחר‬
‫כך כתב ואחר שישלים כל התפלה ישב ויפול על פניו נראה דבתפלה שש״ן מתפלל‬ ‫לדקדק לפסוע גודל כצד עקב ועקב בנד גודל ילא יותר מוה ‪.‬‬
‫! י ב ה י " רב אלפס מנעי ליה למיקם התם וכוי משחע אנל קודם שפתח שיין בלחש פיםע ג׳ פסיעות אבל בתפלה שמתפלל בקול רם לא וכ״כ בתיה סי' י״ג‬
‫״" תפלתו בקיל רם אסור למיהדר לדוכתיה ואעפ יי שסיים שיין תפלתי דש״צ איני פוסע לאחוריו לאחר תפלתי שמתפלל בקול רס אלא תמתי! הוא עד‬
‫יפסע ג׳ פסימית ימימד לשס לא הדר יחיד לדונתיה עד לפתח שיין ודלי כדמשמע סיף הקדיש שלם שתקצוה חכמים לש"! אחר כל התפלה אלא שמפסיקין כקריאת ס״ת‬
‫מלשון שכולי הלקט כשם הגאונים שהניא נ״י נסוף סי׳ זה ח״ל נגי אדס המסיימים וסדר קדושה והלל ואבינו מלכנו יכה״ג כולהו לסדר התפלה באק יקדיש שלאחריהם‬
‫תפלתם קודם הצנור אי! להם רשות להחזיר פציהס לצמר עד שיסיים ש׳ ן תפלתו הווי עיקר על התפלה די״ת עכ״ל והר״ד אבודרהס כתב ולאחר שמסייס ש״צ‬
‫ענ״ל דמשמע דחיד שסייס שיין תפלתו יכול לחוור פניו לצנוי ולמיהדר לדוכתיה תיית התפלה אינו צייך לפסוע ג' פסיעות לאחריו אם התפלל בלתש עס הצביר‬
‫והא ליתא אלא צריך לתיקס נדוכתיה לכל הפחית עד שפתח ש״ץ נקול י ס אבל אס לא התפלל בלחש פוסע ג׳ פסיעות לאחוריי ע״כ )ד( ינראה שהוא‬
‫ונמ״ש רכ אלפס וכל הפיסקיס ואיכא לתמוה מל הינ בהגהת שיע שכתנ להך חולק על דכריתה״ד שנת! טעם למה שאיט פוסע ש״צ כשמתפלל בקול רס מפני‬
‫דשנולי הלקט והוא סותר למ״ש רב אלפס ופסק כמיתי נשי ע שצראים הפסקים שממתי! עד פוף הקדיש שלם דלפי אותו טעם אפילו לא התפלל בלחש אינו פוסע‬
‫סותרים ז! את זו ולעני! הלנה הרמנ״ם בפ״ט כתכ כמ״ד עד דמטא ש״ץ לקדושה אלא ממתי! עד סוף הקדיש שלם ימ״מ כשמתפלל כלהש דכרי הכל צריך לפסוע כמו‬
‫והכי ודאי נקטינן לכתחלה הינא דאפשר אנל היכא דאיכא דוחק ואתו לאינצייי כל יחיד ויתיד !כ״נ מדברי הרשב״א בתכונה שאכתוב בסימן זה וו״ל ספר אוהל‬
‫יכול לחוור מיד דפתח שיין בקול רס אנל לא קודם שפתא שין בקול רם כדפי׳ מיעד ש״צ כשתסיים שים שלום אינו פוסע אתר שהתפלל תפלת לחש אלא בסוף‬
‫והכי משמע מלשון ש״ע שכתכ ולפחות עד שיתחיל שיין להתפלל כקול רם ‪ .‬כתי כל תפלתי לאחר הקדיש ר״א שפוסע כתפלתו הראשונה ולא כשניה ואינו פיתח‬
‫הרשב״א בתשובה בסי׳ תל" ו דהש״ץ יחוור מיד יא״צ לעמוד כמקומו אלא כדי הלוך ר׳ בשניה ה' שפתי ואינו משלים יטו לרצון אתרי פי ואתר שפסע בראשונה איני צריך‬
‫להמתין אלא יכיל לתיור למקומו מיד כשירצה להוציא הרבים עכ״ל‪ .‬והא ודאי‬ ‫אמות‬
‫כתבתי בשם‬ ‫ולעני! מ״ש שאינו פיתח בשניה ס' שפתי תפתח בס״ס קי״א ‪.‬‬‫‪,‬‬ ‫כיין דכל הנך רבייתא ס״ל שפיסמ‬‫י ‪,‬‬ ‫שמ״ש שש״צ איני סיסע אחר תפלת לחש לא ק‬
‫נה' שפתי תפתח סובר גס כ! שמשלים יהיו לרצי! אמרי פי)ה(•‪) .‬עיין ב ד״מ‬ ‫נתני מה״ר ישראל שיש לו לומר ה׳ שפתי תפתח ואפשר דכשס שסובר שפיתח ביי‬
‫שכלי ג' פסימית יעמוד ו ל א יחזיר מיד למקומי דאיתמר משמיה דרכ מרדכי כיין שפסע ג' פסימית וכוי עד דומה לכלב שב על קיאו כ״כ‬ ‫! ק" ־‬ ‫‪Q1r!£j!2T‬‬ ‫י‪1‬‬ ‫נ‬ ‫ס י ח‬

‫בס״פ אין עימדי! ופירש רטנו הטעם מפני שסופו הוטח על סחלתו ונוי ונתב רטנו הגדול מהרי״א ז״ל וגס זה טעם המנהיג שאומר‬ ‫‪V‬‬ ‫הרי״ף יהרא״ש‬
‫שמאחר שזה נשיפסע אלי הפסיעות יחוזר נראה שמה שחזר לאחי״י לא היה מצד שסייס תפלתי יהואנפטר מרט א״כ ואת התניעה שעשה היא תנועה משובשת ודומה ביה‬
‫לכלב ששב על קיאו שעה נשעה שהוא משליך הקיאה נראה שהוא משליך אותו מצד שאין לו תועלת בו ואח״כ כשחוזר ואוכלו נראה שאי! הדבר כןא״כדבר מנינה היא במה‬
‫שהקיא אותו יהרשנ״א כתב בתשוכ׳ שאלת ש״צ שהתפלל לעצמו אס יכול לחזור למקימי מיד כשירצה לחזור ולהתפלל להוציא את הרבים לפי שתלמיד א׳ אחי לך‬
‫משמי שהוא מיתר ואמרי שאתה תמה מל זה ותלית הטמית בתלמיד מה שאמר התלמיד אין בו שוס שגגה אילו רצה הש״צ לעשות כן ולא ראיתי לאחד חן הגדולים‬
‫שמיתה כדכר זה אע״ס שכל שליחי צבור אי! עושי! כן אדרבה נראה שצריך למשות כ! ושמעתי מפי גדילי האשכנזים ששליחי צביר שלהם עישיס כן אלא שממתינים שם‬
‫מעט כדי הילוך ד׳ אחות ע״כ ואע״פ שהרמב״ם כתב בפ״ט אחי שיפםמ ש״נ ג׳ פסיעות ויממוד מתתיל ומתפלל בקול רם ומשמע שאין ש״צ חוזר מיד נהנו העולם כדברי‬
‫עומדין‬ ‫אין‪i"D1‬‬ ‫רב אלפס מיכעי ליה למיקם התם עד דפתח ש״צ וכוי כס״פ‬ ‫י " •‬ ‫‪3‬‬ ‫א‬ ‫ש נ‬ ‫ה‬

‫דרכי משה‬
‫)א( וכן הש״ן כשיאמר ק ו ׳ ‪ 11‬וכ; ניהגין י )ב( ו ה ו ש ב א ב ח ב ב ח ש ו ב ה ס י פ ; שפ״א ששאלת א ם יש שיעור לג׳ פשיעות ל א ירעחי שיעור לפשיעוח שלאחר ח פ ל ה שאינן א ל א‬ ‫קכ;‬
‫‪1‬‬
‫משים נטילת רשות כגפי‪-‬ר מלפני ה מ ל ך ואע״פ ׳‪.‬פסיעות בינונית היא אמד‪ ,‬לנויעור פסיעות אלו לא שמענו שיעור ו פ י ק חו׳ מ ה ע מ א ד ב ר שברוב ה מ ק י מ ו ת אץ ל ה ם מ ק י ם‬
‫‪1‬‬
‫פנוי ש ל ג׳ א מ ו ת ע נ י ל ‪ .‬ונ״ל ר כ ו נ • ‪:‬הונ כדברי א״ח דהיינו ל פ ס ו ע ע ק ב ב צ ד ג ו ר ל כ נ ה נ י ם •;הרי נ ת נ נ י י נ ש ם ר ב האי גאון ד ט ע ם נ' פ ס י ע ו ת אלו ה ם נ נ נ ד ה נ ה ן כשיורד מעשיית ת מ י ר‬
‫היד‪ ,‬בין נ ב ש ל מ ו נ ח גירובדין של אכן ו י ז ר ו ק נ ה י נ' פסיעות אייו ו ת פ ל ה כ נ ג ר תמ‪-‬רי; ת ק נ ו ם ‪ .‬א״כ יש לנו ג״כ לעשות כבה; ב‪,‬ו להיות ה פ ס י ע ה ע ק ב נ צ ר גורל ‪ .‬ואע־ג ד נ ח ב‬
‫ב״י ט ע מ י ם א ח ר י ם ע ל נ' ה פ ס י ע ו ת מ ' מ ט ו ב לחוש לדברי ר ב ע ו האי גאון ותו ו ה ו א ו ר ן כ כ ו ר לילך לאחריו מ; החפלד‪ .‬ב כ ו ב ד ובטחו; מ ל פ ם ו ע פסיעות גםוח מלאחריו שאז נ ר א ה‬
‫ש ה ה פ ל ה עליו כ מ ש א ו ר ץ מ מ נ ה כליל )ג( וכ״כ ה כ ל נ ו ‪) .‬ו‪ (.‬וכ; ה מ נ ה ג ‪) :‬ה( א ב ל אי; גוהגי; ל ו מ ר יהיו לרצון א ח ר ח פ ל ח ש״ץ ב ק ו ל ר ם אע״ג ונוהגי; ל ו מ ר‬
‫תחלה‬
‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫אדס לחחי שפיסעין ג' פסיעיח אמר יוד כוי עד רגל שמאל לגי פסיעות שאחר חילה עיי • וההיא מ ל פינות שאחה פונה‬ ‫םיי קכג ]ח[ ה ת ם מנעי ליה למיקס י• י־אית׳ יופייה י‬
‫ינ• א׳‬
‫׳אח״כ לא יהא אלא ורן ימין אינו ענין לוה והנא אינו פונה לשוס צו נ״י ולא ימהרי״א שכחנ‬ ‫פסיעות יאח*‬
‫לילן גג פסיעות‬ ‫חיוו־ס לפניהם‬
‫לפניהם לילן‬ ‫כהמפללם לפני העמ ד ו־ס‬ ‫לאחוריהם ‪.‬‬
‫_‬ ‫״‬
‫ומה״ט יפסע נשל ימין תחלה י‬ ‫שנו למקומן וחשנת׳ לוה לשעות ופכלנ שנ על קיאו ושונ ראית• שנתנ י ר א והניאו נ״י ורגליי‪.‬‬
‫נ‬
‫דגל ישרה גתינ וגי פסיעות מקייחין נשונס למקומן שיש להם לחווילג פסיעות כחנ‪1‬י• נתחלה ) ( ח מ ה לנלנ שנ על קיאו נתנ הונ הגדול מהרייא ויל שזהו התנועה שעשה היא‬
‫התנועה משונשת ווומה ניה לנלנ ששנ על קיאו שהנה נשעה שהוא משלין‬ ‫עכ״ל‬
‫הקיא נראה שהוא משליו אותו על צד שאין נו תועלת ואח״נ נשחווד ואנלו נראה שאין ה ו נ ו‬
‫כן !מגונה הוא נמה שהקיא חיתי • נתנ נשנילי הלקע נשס יוגאינים בנ• אדס המםיימין תפלתם קודם הצנור אין להם רשות להסויי פגיסם לצניר עד שיסיים ש״ן תפלתי ‪.‬‬
‫‪ CO‬עד ופתח ש״ז וש״ז עצמו יש לו לחוור מיד אחר שפסע ג׳ פםיעיפ אלא ששמעתי מגדול־ אשכיו שש׳׳זשלהם ממתין נוי סילון ד׳ אמות ושנ״א ־‬
‫שאם‬
‫הדושי הגהות‬
 ‫סו‬ ‫ב״‬ ‫אורה היים הלכות תפרה קכג הכר‬
‫עימלין ונ׳׳נ שם נ״נ הרא״ש יהרמב״ם בפ״ט כתב מיל על למסי ש״צ לקדיש׳)י(‪ :‬אמית קילס שימויר למקימי להתפלל בקול רם מני משמע מדאמי סיפ תפלת‬
‫ו כ ת ר הת״א נשם כראנ״ד שנשהיא מתפלל יחידי ממתין במ שיעור זה אבל השמל שישהא נין תפלה לתפלה נדי שתמחילל דעתי עליי ימפרש כירושלמי כדי‬
‫ממי יחחם נתנ נראה ני ניחיר נלומר נשמתפלל יחיל איט חויר מיל הלוך ל׳ אמית !נללעיל סי׳ ק״ה ‪1‬פסק נך נש״ע וללא נדחשמע מדנרי הרמנ״ם‬
‫אלא ישהא מעט ינ״נמלאמרינן נס׳יפ תפלת הנמר )ל‪ (:‬שישהא נין תפלה נפ״ט לצריו לעמול שםאלחא שאיני חתר מילינתב הר׳ יריחם לנן הלין כשמתפלל‬
‫ניחיל לישהה ממט נלי הליך ל׳ אמית‬ ‫לתפלה נלי שיתחולל לעת! עלת ימסרש‬
‫וכד פתה ש״צ הדר לדובתיה ואיכא מ״ר ער דמטי ש״צ לקדושה‪ :‬ומביאו נ״י ופסק נן הרב בהגהת ש״ע‬ ‫ניחשלמי דהיינו נלי הילוך ל״א‪:‬‬
‫כתוב מנלי הלק״ בשם י ‪ °‬קכד ולאחר שסיימו הצבור תפלתן יתזיר ש״ץ התפלה ‪) 00‬א‪ (.‬שאם ילא נהירא להא לקאמר ביומא דאמר‬ ‫ני‬ ‫הגא‬

‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫מיל‬
‫יחזורמרנו‬
‫הנפטר‬ ‫לתלמילולא‬
‫משליעמול‬
‫פסיעיח‬
‫שפסע ג'מרלני‬
‫״‪..‬״״ ‪.‬״״_ ונררנ‬ ‫ן! י‬ ‫‪! .‬‬ ‫י י*‬ ‫בני אלס המסיימים חפלמם‬
‫קילםהצטר אק להם רשותלהמויר פניהם‬
‫י‪-‬־םניי ממי‬
‫המתפלל‬ ‫לאיבאלחליייי‬
‫לחלק נין‬ ‫מרירי י״ל‬
‫לא משמט‬ ‫יכייר‬
‫יש מי שאינו יודע להתפלל ימין למה שמא י י ני׳‬
‫ס‬ ‫א‬
‫™״‬ ‫ש״צ‪. A m‬‬
‫תפלתי)ז(‪:‬‬ ‫שיסיים ״‬
‫> ״ ‪S2f j ? .‬‬
‫לצבור על‬
‫‪ " D p‬ו ל א ה ך שסיימו הצמר ויוצא בו וכתבו רב שרירא ורב האי שצריך שיכוק לבל מה שאומר בביתי ביחילי ובין מתפלל מ״ה עם הצנור‬
‫תפלתן יחזיר ש״צ ש״צ מראש ועד סוף כארס שמתפלל לעצמו ואיןמפסיקין)‪ 0‬ולא לאילי ואילי אית ביה משים בלב השב‬ ‫‪I‬‬
‫לקיאו ללחה הוא חוור חיל אם היה‬
‫ל״ג משיחין ופוסעין ג׳ פסיעות לאחריהם וגם מחזיר התפלה כרי נפטר מרבו ולא אמרו ניחשלמי לאין צריך‬ ‫התפלה יני׳ נטף ר״ה)לג‪ (:‬תנן נשם‬
‫שש״צ חיינ ‪ p‬נצ ימיד ויחיד חייב‬
‫שיעגו קדושה אחריו ועל כן צריך שלא יתוזיליהיד להתפלל אא״כ לשהות אלא ארבע אמית אלא בשצריך‬
‫חונחן יכול לגמור קודם שיגיע ש״צ לקדושה ואם התהיל והגיע עם ש״צ להחפלל שתי תפלות זו אחר יו מיל בגון‬ ‫אימי• ש״צ מוציא אס הלטם ידי‬
‫ינגמרא)לל‪ (:‬אמר ר״ג לחנמיס למרינס‬
‫את לקדושה )ג( יאמר עמו געריצך וקדושה מלה במלה וצריך שיברן במוספין אי ששנח להתפלל וצריך להשלימה‬ ‫למה ש״צ יירל אמרי לו נלי להוציא‬
‫שמוציא את כל יתיד ויתיר למה שאומר ש״צ וז־ל א״א הרא״ש ז״ל בתשובת נימן תפלה שלאחריה אי ש״ץ שחמל‬ ‫שאימ נקי אמר להם נשם‬
‫ומתפלל בקול רם לצריך הוא לחויר מיל‬
‫שטאנקיואםיקנא שאלה יש לגעור באותם המגביהים קולם ואומרים עם ההזן תפלת ולהתפלל נמו שיתבאר בתמלת סי' קנ״ל‬ ‫יי״ה‬ ‫ר״ה‬ ‫של‬
‫שאיני נקי עמיציא את‬
‫ננרנית‬ ‫להלנה נר״ג‬
‫י״ח‬
‫וביון שהצורך הביאו לחוור ולהתפלל מיל אין וה נבלב שנ על קיאו נמו שהוא‬
‫אנתינ חוור מיל ללא צורך תפלה שהיא מנינה מטעחים ללעיל הלנך נקטינן בל יחיל‬ ‫אנל ננרטת של שאר ימות השנה הלנה נחנמים ומה שיש ללקלק נזה‬
‫להחפלל המתפלל נניתי שאסור ל! לחוור מיל למקוחי שהתפלל לשם אלא ישהה הרנה‬ ‫נסוף הסימן נס״ל ומשמע ממרי יניס לשאיט נקי טיט שאין יולע‬
‫ייצא קילס שישוב לשם או לילך למקום אחר ללא נה״ר ירומם יהגהות ש״ע נ״ל ולי״ק ‪:‬‬ ‫ימ״מ מנק היא מה ששי? אומר אנל אם אינו מנין מה שש״צ אומר אינו‬
‫נשמיעה ינחו שפירש! המפרשים גני שפר חנרך וסרי‪1‬צא‪1‬נמי שיתנארנםימן‬
‫וייאחר שסיימו וני׳ נסון> ר״ה פליגי תנאי אם ש״ץ יניל להיציא את‬ ‫קצ״נ וזהי שנתב שאם יש מי שאינו יילע להחפלל ינק למה שטא אימר יייצא‬
‫»קי נמו שמוציא אח שאיני נקי ואסיקנא להלנה נר״ג‬ ‫י‬ ‫>‬
‫ירוחםמוציא בנרנו׳ של ר״ה יי״ה למיציא אף הבקי והלנה נחנמים בשאר ימוח השנה ראינו‬ ‫ק״ש‬ ‫נו ללישצא ליטין לא שייך אלאנמנץ מהשש״צ אימר וכתנ רטנו‬
‫זמפלה אףע״פ שיצא מיציא ילוקא ש״צ ני׳ אנל יחיל אע״פ שלא יצא אינו‬
‫ופי' הריןמוציא אלא את שאיני בקי וע״לבסי' תקנ״א ופי' שאינו בקי היינו שאיני יולע להתפלל‬ ‫ע״נ יבפין> ר״ה )לג‪ (:‬אמרינן ימיר שלא בירך איו חניר! מגרך ל‪1‬‬
‫מיציאננר הוציאימנחון גשאין סלור בילו אבל מנ ן מה שאימי הש״ן לאס איט מבקאינו יוצא בשמיע׳‬ ‫לאע״ג לקי״ל ר״ה )נט•( נל הנרטת טלן אף עלפי שיצא‬
‫לתפלה משי׳ רמסחנר' וו״ש רני' יטין למה שהוא אימי ויצא נו וניב ני׳י ללישנ' דיטק לא שייך אלא כמבין‬ ‫מנלל זה ננרטת ירושלמי נינת המזין ק״ש יתפלה וטעמא‬
‫נשיולע לנרך אנל נשאיני יולע מה שפץ אומר אבל במתפלל בעצמו נטסח החפלה אפילו אינו מנין מה שמוציא‬ ‫שיהא כל א׳ מנקש רחמים על עצמ‪ 1‬ומיה! ה״מ‬
‫מפיו יוצא י״ח עייל בסיחן קיא החילוקים בדן זה ‪:‬‬ ‫לברך מטרו מוציאי נראמרי' נפ״ג שאבלי )מה‪ (:‬אחל מפר ואחל בור ס‪1‬פר‬
‫מנרך ומר יוצא ענ״ל וניע המררני ונ״כ הגה‪1‬ת אשי״רי בספ״ק לר״ה ווה שלא וכתבו רב שריר׳ גאון ורב האי וט׳ על ופוסעי׳ ג' פסיעות לאחריה' טעמו‬
‫לאע״ג ליוצא י״ח נמה שהוא מניין לחה שאומר שיין כאילו התפלל‬ ‫נמרי הרי״ן גיאת שנתב רביני גסי' חקצ״ל להא לאמרי׳ סופר מברך ובור יוצא‬
‫לוקא בברנת המיק ונרנת המצית שנהגי להשמיען אפילי ליחיל משא״נ נתפלה שלא נעצמו מכל מקים כיין מגמר התפלה דומה לנפטר מרנו והילך לו ולנן צריך‬
‫נתקנה אלא נלמש יהכי שור רב שרירא אין רשית למתפלל להשמיע קילו ולהוציא לפכיע ג' פסיעיח לאחריו אן> וה ששומע לש״ץ דיח' לנפטר מרט ינת' נ״י דנאייח‬
‫נחו׳ שהריא״ג מולק ואומר שנשם שש״צ טטרי חהתפלה נך טטרי מנ׳ פסיעית‬ ‫את שאיני בקי עד שירד לפני התיבה ע״נ‪:‬‬
‫לכתבו רנ שיירא ירנ האיי שצריך שיטי! ונו׳ אמי שאינו מתפלל בעצמי אלא ענ״לומםתנר נרי שרירא ורנ האי יעיד טין דלהייא״ג נמי אק הפסד כפיפסע גי‬
‫יוצא בשמיעתו מש״צ קאי וכן נראה מדברי הנלמ סימן נ״ז וסימן פפישת ולרנ שרירא ירנ האי חייכ לפסוע ואם לא פסע כאילו לא התפלל על ‪p‬‬
‫*ייך לפסיע לאפיקי נפשיה מפל‪1‬גתא דרמתא מיל ובן פסק נש״ע ‪:‬‬ ‫ס״ד חהדנר פשוט דטון שהוא יוצא ידי ח!נח! נשחיעה זו צריך שלא להפסיק ושלא‬
‫וגס מחזיל התפלה נלי שיענו קלושה אחריו נראה לאצטריך נמי להאי‬ ‫לשיח נשם שאינו מפסיק ואינו שח נשמתפלל סוא בעצמו ‪1‬נן צריך לפסוע ג'‬
‫טעמא ללטעמא קמא אם היי נילן כקיאין לא טה צריך להמזיר‬ ‫ססישתנסיף שמיעה יו טין שעולה לו בחקוס חפלה ונא״ח נתנשהריא״ג מולק‬
‫התפלה אנל חטע' נחרא נלי שיעני קלושה אחריו אפילו טלםנקיאיס צריך להחזיר‬ ‫יאימר שכשם שש״צ פוטרו מהתפלה נך טטרי מג׳ ססיעית )נ(‪:‬‬
‫כשי^זיצ מחזיר התפלה אם צ״ל ה׳ שפתי הפתח כתבתי נס״ס שקידם זה‪ :‬התפלה ומה״ט נתרא לחוליה לא היה צריך להחויר נל התפלה ני אם על אחר‬
‫)^ןיי^ רטנו וגם מחויר החפלה נדישיעמ קדושה אחריו פשוט הוא‪ :‬קלושה אנל מטעמי קמא לתקט להחזיר נל התפלה להיצי' את שאיני נקי לא פלוג‬
‫רננ! יתקנו שאף עפ״י שטלם נקיאין צריך להחזיר נל כתפלה ‪:‬‬ ‫צריך פלא יתחיל יחיד להתפלל וט׳ ‪1‬אם התחיל והגיע‬ ‫ןמ״ען ופ״נ‬
‫ו^״ש יע״נ צריך שלא יתתיל יטי ואםהתמיליהגיע עם שיין לקלישה יאמר עחי‬ ‫עם ש״צ לקד‪1‬שה וני' בגר נחבאר נסימן ק״ט ‪:‬‬
‫נעריצך וקדישה מלה נמלה נתנ מהרש׳׳ל ע״ז!י״ל יאני אימד שיאמר‬ ‫‪3‬תב הבלט בסימן ב״י בשם הר״ש שליח צבור שנננס לנית הננסת ימצא‬
‫צבור שהתפללי בלתש יהיא צריך לעטר לפני התיבה לאלתר יורד לפני עמו אמ״נ מסה הנרנה ללור ורור גינ מלה נמלה על האל הקלוש ענ״ל והא‬
‫הסיגה ומתפלל בקול רם לצטר והיא א״צ לתיור ולהתפלל בלחש לאחרים מוציא לנתנ רטנו וע״נ צריך שלא יתחיל ונוי פי' דכיון שתקט שיחזור התפלה נלי שיענו‬
‫לעצמו לא נל שנן יאק ניהלימרנל המשמיע קולו בייןדעל ידי הדחק היא עושה קלושה אחריי אלמא לאק יחיל איחר קלושה וע״נ צריך שלא יתחיל יחיל להתפלל‬
‫אק נוה מטס קטני אמנה ענ״ל יענשיי נהגי נרינ החקיחית להתפלל לנחחלה שיצ אא״נ יניל לגמור קילס שיגיע ש״ץ לקלושה לאם לא טה החקנה אלא מטעמא‬
‫תפלת המנחה בקול רם נדי שיעמ קדישה אחרי! ולא יצטרך לחזור ולהתפלל קמא לחיל להיציא אח שאיני נקי יאס היי מלס נקיאין א״צ לחויר התפלה נשניל‬
‫נקיל רם )נ(‪ :‬ןן״נ^י א״א י״ל בתשובת שאלה נלל ד' יש לנעור נאיתס המנניהיס שיעני קלושה אחריו משום ליחיל יניל לימר קלישה היה יטל להחתיל אעפייי שלא‬
‫עם החזן תפלת י״ח יקדישה נלימר שהיי חיוריס ואימריםיגמור קיים שיגיע ש״ץ לקלישה שהרי יניל לומר אח״נ קלישה ניתיל יה״אבפימי‬ ‫קילס יאיחרים‬
‫עם המון מהחלת חפלת י״ח עד הסיף עם פתיחת כל הנרנית יהתימסן שמחי נפלוגתא לרב טנא וריניל )דף נ״א( עיל גסי' קיט יה נראה מלעח רטנו‬
‫והיו אומרים עמי הקדישה מלה במלה יהיו מגניהים קילס כשחווריס לומר תפלה אבל מחשינ' הלמג״ם שהבי' האבילרהם נתבי ב״י גסי׳ והמבואר לס״ל ביון שתקני‬
‫עם שיין ילנן נתב שראוי לגעור נהם משני טעמים האחד שכיק שכבר התפללי להשיק ימזיר התפלה לטציא אמ פאיט בקי אפילי היי שם טלם בקיאין לא תהיה‬
‫אסור להם להתפלל דהא דא״רייחנן הליאי שיתפלל אדם נל היום נילי נספק מזית הש״ץ נרנה לנטלה נלל מפני עיקר התקנה יהביא לאיה מקילוש בנית‬
‫התפלל דיקא הוא אנל נודאי התפלל לא ולטעמיה אזיל הרא״ש שנתנ נחשונה הננסת ומנרנת מעק שנע והטעם לטלם לאלינ היו החנמיס מתנים מדיהם‬
‫שאין להתפלל תפלת נדנה בלא חידוש ובדברי רביט האי שנתב רניט נםימן ק״ו לשיעזריס ע״ש ללפ״ז א״צ לטעם בחרא לצריך להחזיר המפלה נלי שיענו קרושה‬
‫ומשים דלפי זה קשה שהרי החזן מוזר ומתפלל אע״פ שננר התפלל לנך נתב והחזן אחריו ונראה ללנרי הרמב״‪ 0‬הס נלי ליישנ התקנה שתקנו להש״ן חיי' להחזיר‬
‫מתפלל להיציא את מי שאיני נקי ומשים דהיה אפש‪ -‬למשמע מהא דמי שהוא נקי התפלה אן לרכ הונא לס״ל ליחיל אומר קל‪1‬שה לס״ל לרכ הונא לאיכה נרנה‬
‫לנטלה מפני עיקר התקנה ‪:‬‬ ‫יניל להפסיק ילשיח בעוד שהחזן חוור התפלה שהרי אינו מחר אלא להוציא את‬
‫שאינו נקי לכך נתנ וכשאין ט' ננ״ה המנתנים ננרנת ש״צ קחנ בעיני להיות ןךר* א״א הרא״ש בתשובת שאלה יש לגשר ‪1‬ט' פי' תלתא אים‪1‬רי קא ענלי‬
‫הני אינכי שאומרים עם הש״ץ נל התפלה עם פתיחח נל הנרנית!חתימתן‬ ‫נרבח ש״צ ברנה לנטלה ונוי ואחר נך חור לומר הטעם השני שראוי לגשר בהם‬
‫והיא מפני שמנניהים קולם ומזחרים עם היזון ונראה נקלות ראש ומפני נך אף מלא למברנק נרנה לנטלה לטין לוראי לו שהתפלל ננר אסור להתפלל שנית‬
‫ע״פ פלא היו אומרים פתיחת הבדטת!חסימחן היה ראוי לנשר בהם חאחר להרא״ש נללעיל נס׳ ק״ז ילא למי לש״זשחתר התפלה ילא טי נרבה לבטלה טון‬
‫שנראה נקלית ראש ואף על פי שהרד״א נתב מ״ל כתב הרא״ש בחשובה אלו שנך תחני מכמי' לטציא את שאינו נקי‪ .‬אילך לחייב נל אח' לשחיק ולנוין לנינת‬
‫שחוזרים ואומרים המפלה עם שיצ מלה במלה אפיל! אינם מיתמים עמו צריךהש״ץ ולומר אמן ומנשיו שאימרים עס הפ״ז תפלת י״מ אינן מנייני[ לש״ץ ואק מונק‬
‫עוד‬ ‫לנטל׳‬
‫יי‬ ‫ש״ץ ברנה ־‬‫־‬ ‫לשין ‪.‬הייא נרנת‬
‫מנומק ‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫שאינן‪.‬‬‫ידם ‪.‬‬
‫מעיר נהם שש״צ מתפלל להוציא את מי שאינו נקי והקהל יש להם לשתוק ונוי י״לאמן אחריו • אידך שעל ‪.‬‬
‫רניעית‬ ‫ללא‬
‫דרכי משה‬
‫תחלה ה' שפחי תפחה‪ (0 :‬וכתב אבודיהפ יב; נוהנים‪ (0 :‬ינוהגין לוםי אחי עושר‪ .‬שלים יהי רצי; שיבנה ביה המקו ׳‪ 1‬כי׳ יגיל הטעם משים שאסרי והשב אח הענווה לרביד‬
‫ביחד ני' וע״ב אני מבקשים אחייב על בגי; בהפ״ק נט אפיי ברבנו בלני באיר פניו בו יחיא הייייה בילקסן םימן קכ־׳י ע״כ אימיים ג״ב ויון הלקני בחויחו ‪:‬‬
‫ככד )א( מצאתי בחוב ביגיעת מנהגים שבל העם יעםרי כשחוור הש״ץ התפלה יהביא קצת ראייה ליבייי יכחב הים ואב םים; ?טיח ילל מצאתי כתיב ב»‪ 0‬יביני שמשין ב!‬
‫הי י ייסף בשסיימיהציביר להתפלל חפלח י״ח יהחין היה ממחץ מלהתחיל התפלה בנץל רם בשביל א שבציביר אי ג׳ או ג' היה גיעי בוואימר אינן רשאי להמתין על‬ ‫י‬
‫בי או נ מאחר שהציבור פייטו ואין ראוי להעריה עליהן יכן נער ר' נתנאל בש׳״ן נשחיר‪ ,‬םםיין לגי אי לגי טיבי העיר שלא ט״מו עדיי; חפלה; ווניל ליםר טה״ם והינא דחשיב‬
‫ל ר י ח הציביי עב״ל ‪) :‬ב( טיי‪ ¥‬משמע שכ מדבריו שנקטינ; ניבוי רב שרירא‬ ‫״ ע ט‬ ‫מהקהל איני נב*י‪,‬איין להםתין עליו אם יש עם מגין מפגי נבוד צבור ןעןן דנ‪< « 7‬‬
‫א ״ ז ו ע‬ ‫‪0‬‬ ‫״‬ ‫מ‬

‫ורב האי גאוןיכיון שרוצה לצאת גשמיעהזו ו‪ 1£‬החפלל ההילה צריך לביי! אל הש״ק ושלא להפסיק ולפסוע ג' פסיעות‪) :‬ג( אבל אנו אין גוהגין בן אלא לעולט הש״ין מתפלל החילה‬
‫בלחש מלבד היבא שהדבי גחיץ שחיישינו שיעבוי ומ< מנחה אז םחהיל מיי להוזפלל בקול ים קרושה נרי שיעגו קדושה בשעוזה וכן הוא במהרי״ל רק שצור‪ .‬לנל הפחות שיהיה חי‬
‫מהן‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫עניל מיה יש קצת ואייה צמנהגן אעפ״י שיש לחלק ואמו והיינו ווקא נמי שמקימו הוא‬ ‫לא פייו‬ ‫סי׳ מנד )א( שאם יש מי שאינו יוומ לסתפלצ אנל מנין מס ששיין אישו לניק‬
‫נמקוםשעמו ואשונה נתפלה וענ״פ גויןלנםוף לשרו ילישנ כמקומו ניה אשמועינן שנשסווו‬ ‫אלאנמניןנ״י‪) :‬נ( ו ל א משיחין פי׳היוצאיםב־פלת ש״ז ‪:‬‬
‫יחווו נגיפ • אבלש״ץ או אחו שמקומו נמקוס אתי ונח להתפלל לפני עמוו כשגמו תפלתו‬ ‫‪ 00‬יאמר עמו געדיין ייןיושה ני׳ נם מסח הנינה למי וווי כו׳ מהרש״ל וסניעם משום‬
‫לפסוע לאחויו סנוא הוא שממקום שנלו פסיעותיי יחיוו למקומו מ״מ ואיים קצת מיהא אינא‬ ‫ושיינ לענות אמןאסונונת האל הקדוש נמ״ש נ״י לעיל סי׳ ק״מ‪ .‬ונתנ שם‬
‫ז״ל נ״י נשם שנילי הלקט נטעם ג' פסיעות לאחוויו מפני שיצא ממקום קווש למקוס חוצק‬ ‫נשם מהוי״א שהמתפלל עם הש״ן יענם עמו ג״ב מלה נעלה לויי וויו ולא יקדים »צמו‬
‫ו״ל נוי להואימ ההנול שנצ ‪ pi‬שהתפלל באילי מונו עם כשי־ית ומיד שגמו התפלה צייו‬ ‫ואז אסוו לו ל»נוס אמן אמו מכתי נמו שש״ן א״צ ל»יע ויהיה ייצא ניס »״‪: c‬‬
‫לחצר‬ ‫היינו‬
 ‫ב״י‬ ‫אורה היים הלכות תפלה ת כ ד‬ ‫ב״ח‬
‫רביעית לאפילו היו חנווני! לנרכת ש״ין ייענו אתן אחי־יי אפיה כיון שמזמרים עס ללא תש למינקט"הינא לאוחרים י״ח עם פתיתתן וחתימת! נ ק לאפי'אס אינן פותחין‬
‫הש״ן נראה כקלות ראש •י ן‪"£‬י‪ £‬ישתפתי מאנא מירי יטי יה אי! לו קשר עס וחותמיןנמי צריך לנעור נהם ותפני נך לילנ מלנרי הרא״ש ואף למי יוחנן ונוי‬
‫בכלל ל׳ לין י״ס אלא כתכו רביני כאן לשייך אסור להתפלל שנית משים לאותס לנריס לא אתי אלא היכא לאומר הי״ח מס‬ ‫הקולס בתשיכה יי כמבואר‬
‫פתיחתן וחתימת! לאילי בלא פתיחה וחתימה ה״ל תמנונים בעלמא והא ולאי לא‬ ‫לדינים אחרים שכתב כאן שיכיק כל יחיד למה שאימי הש״ן ילי האריך‪:‬‬
‫מיתםר לאדם שיתחנן ויח״ר ויתחנן וא״כ‬ ‫ןימ^ן אמן יכו׳ עד אתת היא מרכה‬
‫יכוין בכל י״ח י״ח וקדושה ואף לד״י ראבר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו נ ס הוא מפרש דתתלת דברי הרא״ש‬ ‫וכוי פי׳ כונה זי יבוק‬ ‫*‬
‫ברכות אגל באמצעיות יכוין ראשונה ‪ 00‬היינו בספק התפלל אם לא נע( אבי הבא שהתפלל כבר אסור באומרים י״ת עס פתיחתן!חתימתן הס‬
‫‪1‬‬

‫יעיד יש לפרש דברי הרא״ש דהכי ק א ת ר‬

‫לומר אמת היא הברכה שבירך המברך להתפלל שגית והחזן מתפלל להוציא סי שאינו בקי והקהל יש להם‬
‫יש לנעור באותם המגביהים קולס עם‬ ‫ואני מאמין נזה ננזנר ועוד יטין לומר‬
‫ויט רצון שכך יתאמת לעינינו יימלא לשתוק ולכוין ל נ ־ כ ת החזן י ו מ י אמן וכשאין ט׳ בב״ה המכוונים החזן אע״פ שאינם אומרים פתיחת הברט'‬
‫משאלותינו ששאלנו מחט הננו מאתך בברכת •ט״צ ]א‪ :‬י־וב בעיני להיות ברכת ש״צ ברכה לבטלה כי !חתימתן וגס יש לגעור באיתס שאומרים‬
‫דעה וכו׳ השיכנו סלת לנו וכן ככל שאר נתקנה ברכת ש״צ לאופרה בי׳ וכשאין ט' המכוונים לברכותיו עס החי! תפלת י״ח וקדושה מלה נמלה‬
‫הצרכים ששאל הש״ן הנה אנחנו מחזיקים נראה בברכה לבטלה לבן בל אדם יעשה עצמו כאילו אין תשעה עם פתיתת הברכות יתתימתן ונתן פעם‬
‫תחלה למה ראוי לגעור באומרים עם‬ ‫אותה השאלה ומתפללים לפניי יתעלה‬
‫שיאמנו דכרי כקשות אלו וכן פירש הרי זולתו וימוין לברכת החזן והמזמרים עם החזן נראה כקלות ראש החזן תפלת י״ח קדושה וכוי ואח״כ נתן‬
‫ושפעתי מאבא מ ד י שהיה אומי על כל ברכה וברכה שהיה שומע טעם למה ראוי לגעיד באותם שמגביהיס‬ ‫היר־ן נסדיר!‪:‬‬
‫ן ד י א יענה אמן חטיפה יט׳ ברייתא פ״י‪ .‬בכל מקום כרוך הוא וברוך שמו וזה שאמר משה רכינו בי שם קולס ומזמרים עם החזן ולא משמע לי‬
‫שאכלו )דף מ״ז( ומ״ש פי׳ כאילו ה׳ אקרא הבו גורל לאלהינו ועוד אפילו כשמזבירין צדיק כשר ודם לפרש שאינו טיסן עליהם אלא שאסור‬
‫האלף נקודה בחטף כך פרש״י ש‪ 0‬ור״ל צריך לביכו שנאבד זכר צדיק לברכה ע״כ ויענו אמן אחר כל להחפלל שנית זהמזמריס עם החזן מקט‬
‫מילתא כאפי נפשה היא דא״כ אמאי כתב‬ ‫שקורי! את האל״ף בשבא נוטה לצירי‬
‫אמן והוא צ״ל אמן בפתח ולאו דוק׳ פתח ברכה וברכה בי! אותם שיצאו ירי תפלה וכי; אותם ש־יא יצאו שיש לגעור באותם המגביהים קולס‬
‫אלא ה״ה קמ״ך ונמו שאנו קוי־ק אמן ובכוונה שימין בלבו אמת היא הברכה שבירך המברך ‪ C0‬ואני דמאתר דטעס הנערה אינה אלא תפני‬
‫דקמן נקרא ג״כ פתת כמו שפי' הראב״פ מאפי! בזה וי‪ (-‬כי אפן הוא לשון האמנת דברים )ס( ולא יענה אמן שאסור להתפלל שנית מאי איריא מגביהים‬
‫בפסוק ה' ימלוך לפילס ועד ‪ .‬ומ״ש וי״ת חטופה פירוש כאילו האל״ף נקודה כחטף ויש מפרשים ׳שלא יחטוף אפילו אינס מגביהים נמי לכך נראה לפרש‬
‫‪00‬ת ג ת י ־ '‬
‫קטופה‪ J " D 1‬ה ר ד ״ א שנשאל ‪2‬‬ ‫כ מ י ש כ‬ ‫שלא יחטוף אותי שלא ימהר לענית קודם‬
‫אותו שייא יפהי לענותו קורם שיסיים המברך ולא אמן‬
‫שהתפללו וכולם‬ ‫—‬
‫הרמב״ס קהל‬ ‫שיטיס המברך כך פי׳ הערוך ‪:‬‬
‫בקיאים בתפלה אס ירד ש׳׳צ לפני התיבה‬ ‫הברכה‬ ‫שמע‬ ‫שלא‬ ‫יתומה‬ ‫אפן‬ ‫ולא‬ ‫]נ[‬ ‫האותיות‬ ‫מחתך‬ ‫שאינו‬ ‫ירי** אמן קטופה וטי וז״ל רש״י קטופה‬
‫ויתזור התפלה בקול רם והשיב הואיל ותקנו‬ ‫מפי‬ ‫שמחסר קריאת הני״ן שאינו‬
‫מבמי' שירד ש״צ לפני התיבה להוציא את‬ ‫מוציאה נפה שתהא ניכרת עד כאן לשונו‬
‫ולאו דוקא נו"! אלא ה״ה אל״ף ומיס אלא לפי שהרגה אינן נזהי־ין כקריאת מוין מי שאינו בקי לא תהיה תורת הש״צ ברכה לבטלה כלל מפני עיקר התקנה ואף‬
‫ע״פ שלא יהיה בקהל מי שאינו נקי כמו שתקנו הקידוש גב״ה והיה עיקר זה מפני‬ ‫שתהא ניכרת נקט נוי‬
‫ן ר י א אמ! יתומה שלא שמע הברכה מכי החניך כלומי אלא שמע שעוגו אמ! האורחים ינתתייכי לאומרי בכל בתי כנסיית יאע״פ שאין שם אורחים וכמו שתקנו‬
‫ברכה אתת מעי! שבע בשביל המאמרים לבא בב״ה ונתחייבו לאמרה תמיד ואע״פ‬ ‫ועינה‬
‫שהיו שם כל הקהל וכן כל דבר מתקן בשביל דבר אחד אין ענינו שלא נעשית‬
‫התקנה הטא מד שיטה שס אותו הדבר שנתקנה בשבילו רק ענינו שנעשה התקנה ההיא עכ״פ גיירה שמא יהיה שם איתי הדבר שנתקנה בשבילו וצריך שיובן זה‬
‫העני! שאל״כ היו התכחיס נותנים דבריהם לשיעיייס יהיה צריך נכל תכלה לחפש כל איש ואיש שבב״ה אם היא נקי אם לא ע״כ ‪:‬‬
‫‪ ^TOT‬הרדיא בתתלת ספרו נשס ה״ר אנרהס ן׳ שושן שגי תכלית שאגו מתפללים ככל יום יש בכל אחת י״ט ברכות ועולים ז"! כרכות וראה כמה גדול‬
‫—‬
‫שכר המתפלל פס הצביר כי כתפלה אחת שמתפלל עמהס נחשב לו שכר כמהפלל מרב ובקר וצהרים ביתיד כיצד תפלתו בלחש י״ע וחיינ אדס שלא לדבר‬
‫בעוד שש״צ תתזיר התפלה ישיכוי! לשמיע ברניתיה ושיחע כמינה הרי י״ט נרפית אחרית וחייג אדס לענות אמן אחר נל נדכה ונדנה ואזיל נרכית )לנ ( גדול‬
‫העונה אמ! יותר מן המברך היי כאילי בירך י״ט ברכית אחרית נמצא כי כתפלה אהת עס הצביר כתקנה ניתנים שכר זין כרמת ובתפלת ערכית שאי! ש׳צ חחייר התפלה‬
‫לפיכך תקנו לאחר השכימו י״ט פסיקים וחתימה נס!י ‪ .‬תמצא נהם יין אזכרות ובי! אמציס מצין ל״ח וייס ברכות של תפלת לחש הרי ז״ן ברכות בערכית עד פאן ‪:‬‬
‫(‬

‫\ךך״ א״ח כתנ ה״ר יינה העונה אמן אחר כל ברכה היי הוא כמתפלל נ״פ ואו״ל חי שהתפלל ולא כיון וחזר והתפלל מובטת לו שתפלתו נשמעת ולא ישיח שימת חולין‬
‫בשעה שש״צ מתפלל ואס שח הוא חוטא ונדול עונו מנשוא וגוערין אוחו עכ״ל )ד(‪:‬‬
‫ןיייון אמן אתי נל ברכה וברכה יכי' יבכיינה שיטין ילבו אמת היא הנרנה שבירך המברך ואני מאמין בזה כי אמן היא מלשין האמנת דנריס כדאיתא‬
‫י* בואלה הדברים רנה על פסוק והיה אס שמומ תשמעי‪:‬‬
‫ך<ך‪ $‬ימנה אמן תטיפה וכי׳ נכיק שלשה שאכלו)מי ( הנו יננ; אי! עיגין לא אמן חשופה ולא אמן קטופה ולא אמ! יתומה יאמרינן בירושלמי איזו היא את;‬
‫יתימה ההיא דמחייב לנינה ועט ולאידמ תה מני וכחכוהו הרי״ף וקרא״ש ייש״י פירש יתומה שלא שמע הכרכה אלאששממ שמוניןאמן והא דאמרי׳ נהחליל‬
‫)נא‪ (:‬שבאלכסנדריא של מצרים היו מניכין בסודי־! כשהגיע עת לע<ות אמ! אלייא לא שמעו יקא ענו הנהי מידע ידעו שעוני! אחר ברכה יעל איזו נרכה‬
‫הס עונים אלא שלא היי שומעים אח הקול וכ! תייצו התיספ' עפ״ג שאכלו דנההליל יייירי שהיו יידעיס באיזה נרבה החזן עומד אמנם לא היי שומעי! אותה אבל‬
‫הכא מיידי שאינם יידעיס כלל היכן החין עימד יחתפלל ינאייי נינה הוא עימד אלא עונה אחר האחרים בלא שמיעה ינלא ידיעה וכ! כתני תלמידי היי יונה‬
‫והרא״ש וכתכי עוד תלמידי ה״ר יוצה ונראה לייירי לתר‪ ,‬והקם חהיך כך היה מותר ייפני שכנר התפללו כל אחד ואחד וכיון שלא היו עישים לחייג שכני‬
‫יצאי ידי תוכתם לא נחוש אס לא שמעו הביכה אלא כשמהכיי; לצאת מחיוב בעניית אמ! צריך שישמע הברכה יגס הרא״ש הזכיר תיתן זה נתייוצא נתי־א‬
‫והעריך נערך אמן כתב דקשיא לרנינו נסים ההיא דפרק החליל וכייק הא דתטא אי! עוטן אמן יתומה מפרשי גני מעדני על חי שחיינ באותה נרכה וההיא‬
‫והחליל לעוני! אמ! בהנפת הסולרין בקריאת ס ת היא ילא כתפלה ולא בדבר שש"' מוציא את הרכים ידי חובתם ינ! מפויש בירושלמי בימה של ען באמצע וכוי‬
‫עמד אתד מהם לקרות בתורה והיה החחינה מניין• בהודיי! והן עוכק אמן רב כהן צדק גאין אמר מייני! הצמר לשתיק ילשמיע כל כרכה ינרכה מפי החין יאח״כ‬
‫יסט אמן כי העונה אמ! ולא שמע הנרכה היא אמ! יחוחה עניל והתוספות נכי החליל כתבו כל דנרי הערוך ומשמע לרכיני דרנ כהן צדק אתי לאיפלוני אתייוצ'‬
‫דרבי׳ טסים דמפליג בין תי שהיא חייב נאיתה ניכה לחי שאינו חייב נה שאפילו כרנה שאינם חייניס כה כגון שכנר התפללו א״נ כרכית ס״ת מ״מ חייכי' הצניר‬
‫לשתוק ולשמוע כל ברכה ונרפה מפי המברך יאח״כ יעני איין כי העיצה אמן ולא שמע הברכה אע״פ שלא היה תייב לברך איתה נדכה אמן יתימה היא והא דקשיא‬
‫תס' התליל צריך לתרץ לדעתי שהיי מטוניס בחשבון הניכית לידע אייי ברכה הוא אומר וכמו שתירצו רש״י והתום' כפינ שאכלו והנה מעתה יהיו דנר< רטנו‬
‫מכיאריס שבתחלה כתנ שפירש רניני יינה דכי אמרינן שלא יענה אמ! יתומה ה״מ שלא יצא י״ח הברכה ימינה אמו כדי לצאת אבל אם כנר יצא לית לן נה‬
‫יאע״ש שרנינו יוגה לא פירש כ! אלא כדי ליישב ההיא דפרק החליל לא הזכיר רטנו אצל סניא זו ההיא ופי החליל דכיון דטחשלמי מפרש כ! אין אני צייטם‬
‫לההיא דפרק התליל כדי לפרושי הכי ולא הניא ק״ר יינה ההיא דפרק החליל אלא כדי שיהיה פיריש זה תיכרת ייתר ואח״כ כתב דמדכרי רכ כה! צדק משמע‬
‫שאע״ס‬
‫דרכי מ ש ה‬
‫י‬ ‫ו ה א ל ה ק ר ו ע ו»וםי< תפייזז‬ ‫מ ׳ ע ם ח ו י<׳« ליותר יותר באפן‬ ‫ובמרדכי פ ר ק‬ ‫ו ו (‬ ‫ח ב ר הכי‬ ‫לא‬ ‫ע ר ב תא•‬ ‫יעיל פירן רלינ‬ ‫ם ר ן מ ל א יתפלל כ ר י ע י ע נ ח א ע ; ל א ח ר ה»׳'ץ‬

‫פרישה‬ ‫דרישה‬
‫לחלק ולצאת ממקום ההיא שלילי עם ה»לן נ ד שלא יעמיר לפניו כלא שוס צירן ‪ .‬מ״ש ליי )ד( ה י ע ן נספק התפלל אס לא ולטעמי *ויל היאיש שיחנ שסנח‪5‬ונה שאי! להתפלל תכלת‬
‫גונה נלא חידוש ונדנרי רנ האי שנתנ וניט נסי' ק״ו‪.‬‬ ‫לשם ו״וילק״ש ותפלה אעפיישיצא מיציא וויקא שין נעשוה אנל ׳תיל אעניישלא יצא אינו‬
‫ל ל כני תסיר להתפלל ויוקא שאימי נל נינה נפתיהמו ת ‪1‬ייזתי‬ ‫מוציא ציע ומאי איירי »»'נ א׳ לנקי הא אפילו!•ן איע »<יא ל י י ‪ .‬ואי כשאיני לקי אפי׳ ן י ( ^‪ •!j‬א‬
‫ש ז ת כ‬ ‫ה ג‬ ‫ה‬

‫ואל״נ אין נ• איסור אנא חשים שלאיגניהקולופסהחוןונואסנקלות יאש י‪".‬׳‪.‬‬ ‫יחיו עיציח וווחק לומיוס״לכוי״ן גיאית ליוניא נ"׳ אחי וה ותיןמשמע ננ״יום״ל נ״ת׳ ‪.‬‬
‫ומ״ש אח״נ והיי״ן גיאית קולק וס״ל דהש־ן שטי מג פסיעיח ללאויה ניאה למיש ל״י לפני ן!( ו א נ י מאמין נוהנ‪,‬׳' וכתכ מום' נגרק כל נחה׳ תמר ר' תנינא אל מלן נאמ| נ ״ ו להיהי‬
‫נשעח עניית א ק והניאו ניי לעיל סי׳ נ״ו ‪:‬‬ ‫וה וצוין לפםיפג' פסיעות מונו׳ הנלי׳ לאלינ מ׳ חילק הנ"־ עשלית דנכשיה כ״כ‬
‫סי' ק כ ד ]א[ ס מ כ בעיני צה״ת נילי׳ ש״ז לנטלה כתב ני• קוונ אנל לא ממש נ־ ‪ (0‬כי אמן היא לשין האמנת דנריס נסין> משנת נייר ונם״פ אלו ונויס גרםינן איל י נ‬
‫לחייא נריה וכן ת״ל רנ הונא לינה כריה שטוף וכדין למימוא דמכון עדין! והתניא‬ ‫נבר נ ת נ לעיל ויש שי' ניה דתם התסיל כעש• כ ואפילו •צאו קצתן‬
‫השיז גומר וגס נתלאו נל״׳ לאפיל' קצת שנים אי מסזיים שמיעות אפ'ה השיז יתפלל ׳גימר גליל העינה איין יומר מן המורן ׳איל ו׳ נהיראי השמים כן היאתועשהרי גיל״ייס מתגייס‬
‫יהכלל הע לה משוף במלחמה וגבוייס ניצתים )ופרשי׳ השמיס נשנע שכן הוא ותדע שהרי גולייייס י ל מלשים‬ ‫תפילתו ועיין בניי שהאריך כאן נניא י ללי• היא־ש שהניא ינינ•‬
‫ונריוהיא דהראיש פרתי קחייויש לגעיו נאותן המגו‪-‬יהין קילה מכילי אין פ תתין ותם״תין מתגלים למלזומה תתלה ואת״כ גלויים יאים וניצנויס אף נאן העונה אמן נא לאיי־ המנין‬
‫הנרנה עס השין ועל אלו העושים כן מסיים היא״ש ינתל וי ל ׳המומרים ינס החון נראה ‪ ,‬מנצח לימר שהעונה תיזן ישינח ייהמנין ע נ( תנאי היא לתניא א׳ המכרן ואי הנע נה הלא‬
‫ש״מהיק למבין חתלה ע״פ ליפיש" הטין ונלין נ ח ש ל נהמ״ו ונוין אתה חותה ת‪-‬־אי היא‬ ‫נקלות יאש ליל היוגניהין קילש ואז ‪ :‬פ‪-‬ינ אי האיריים עם החון תפלת ׳"ש יקוו»ה חפי‬
‫אין מגניסין קילס מ״מ משוש איחוי ניכה יתכלה לנטלה יש לגידי להן ‪-‬ק״ל ולפי כי׳ ואיכא למייל• ועינה איון משוני‪ .‬ואינא מיו להמנון משינת ואי מכון יא׳ הע נה איין‬
‫גיטלין שכל אלא שממה־ין לימן שנר למנרן מחלה לכן אייל תטיף ינוין תתלה ענ"<‪1‬‬ ‫נכת‬ ‫אי־ן תליא ימ״רי‬ ‫האחרון ונ"׳ ת״י׳ היא״ש בשני מיני אנשיס חשתיכ לפי היאשין ו‬
‫שלת סייס הכרכה ולא וכתנ נעל מניות המאיר נו שלישי נלל ג׳ פיק נ״א וףייינ ע״נ טעם וגדל העינה אמי‬ ‫אנשים אחת יכוה מייוי גיכ הרל״א •מש״ה פתסוכ‪-‬זב לאישי‬
‫לאמן עולה השכינו צ״א נמני! יהויה אדניי • ויא העונה א ק נכונה על נל ניכה נגישה‬ ‫נתל והי" כשתגניהין קולס משום דמסחמא יזלא ‪ 1:‬לן תציא ‪:‬‬
‫]נ[ ולא אמן יתומי שלא שמע הליכה «פי המלין יפי' י״י ה״מ שלא יצח יל• חיות הנינה כי׳ נפול נכונה ללדכה הלנו ונהאמנהמיו לאפיק־ היזנין אומרו לפעמים כלת כונה בה ת הלנ־‬
‫שגור נפיו ולח נלנו ענ״ל( שיד נ״ל ומה״ט גדול העונה אמן משוס דאיחא נמללש רנה‬ ‫אכל‬
‫נאלה הדגריס והניאו ג״נ נמ״פ שם א״ר יהודה נר סימון אמן יש נה גי וכריס שנועה‬
‫קללה אמונה ‪ -‬שביעה וכתינ והשביע הנהן אמ האשה וכי יכתיב א״יה האשה אמן אמן קנלה מנין דכתינ ואמי לל העם אמן ‪ .‬איזונה מנין ולפיב רען כניהונן יהיילע ‪(-‬ה היילן‬
‫ואמר אמן כן יעשה ה' ענ״לאיג כיין שנאמן ננלל לל הלב־׳‪ ;:‬הללו אינ בעניית ‪ -‬אמן מקלל הנינה עליו כאמונה ונשנועס משא״נ נמנרן וק׳׳ל • ועי״ל כיון לקיי״ל ושומע כעונה יכלל‪-‬יל‬
‫שיי קיר א״נ כשעונה אמן שכרי מיונה מהמלין להמנון אשיי לענות ‪,‬יק ת‪,-‬ר נרניתיי ולימה לוה נתנ הרו״א נשם הי״י אנוהם כן שושן והניאו ל״י נשי' וה דמה־ט כל המתפלל‬
‫נלחשואח״ג שומע תפלה ״התק!מניין ועינה אין אתי כל נינה ה'ל כאילי התפלל ג"; ע״ש )ח( ן ל א יענה אמן שטו»ה עיל סימןם״ח ויש על ינלנד שלא יחטוף נחי׳ח ‪:‬‬
‫שנחנ‬ ‫‪ 00‬מ מ ו פ ה שאינו שחתן כו׳ ונעיין פי' קטופה שפוסק אמן לשניס נ״י‪.‬‬
 ‫הז‬ ‫בידו‬ ‫אורה היים הלכות תפלה הכד‬ ‫ב׳־י‬

‫' הנ״ילהאי ר״יר״ל‬ ‫"‬ ‫‪£‬‬ ‫‪l‬‬ ‫כ‬ ‫‪ W‬מיי ר״י ל׳מ שלא יצא י״ת הכרנה וט׳‬ ‫חליל מנוצה עמק‪:‬‬
‫שני נך נפ״נ שאנל! יאיכא לתמוה למה כתט רטט ע״ש ריר‬ ‫*•יו לתח ללא מיקרי אמן יתומה אלא נשאיט יילע נאתי נרנה עומל המנח־ הריר חצה‬
‫אלא עונה אחר האחרים בלא שמיעה ינלא ודעה אנל אם מלע אתי נרנה םיים יינה הלאקלמימ הרי״ף שהטאהירישלמי לשם לפרש איוה אמן יתימה ההיא לממויינ‬
‫אפ״פ שלא שמעה מפיי יניל לענות אק וננהיג מיתוקמא הטא לפרק החליל לנרנה יהוא עני ילא ילע מה עני לאלמא לאם ננריצא ולא טחויינ ננרנה ינול‬
‫לעמת אמן אע״ג ללאילע מהעני וניינ‬ ‫ומשים דאי לאו מהטא דפרק החליל לא‬
‫היה משמע לן לפליגי בהט כלל לכך כת׳ מפי המברך ופירש ר״י ה״מ שלא תנא ידי תובת הברכה ועונה אמן הרמנ״ם נפ״א מה׳ נרטת וכ״כ הערוך‬
‫רניני אצל סברא יי ההיא דפרק החליל כרי לצאת אבל אם כבר יצא ל י ת לן בה אבל מדברי ר ב כהי נשם מינו גסים גאין ומניא הר ירושלמי‬
‫שהני׳ הריין״ גם התו׳ פ׳ החליל הניאו‬ ‫ירט' הגדיל מהר״י אטהנ ו״ל לט שראה‬
‫שה״ר יוגה טרש ‪ p‬נדי לתרץ המא דפרק צדק משמע אפילו א ם יצא בבר ל א יעגה אמן יתומה )י( שכתב נל לנרי המחן־ על סיף לנרי מ נהן צלק‬
‫החליל נתב על מרי רניגי והתימא חייבין הצבור לשתוק ולשמוע כ ל ברכה וכרבה מפי החזן ואחר כ ך יא״נ למה הנימ רגינו הגאונים הקולחים‬
‫חלשין המחנר שהניא אחר נך נדמונח יענו אמן כי העוגה אמן)יא( ולא שמע הברכה היא אמן יתומה והפי שפי' נ ן ינתנו‪ .‬ע״ש הר׳ חנה ולמאי‬
‫נמסנת סונה ננ״ה של אלכסנדריא ונו׳ מסתבר מפי ומיהו אם יודע איזו ברכה סיים אע״פ שלא שמעה שנפרש בסוף למר זה מחליקח ר״י ירנ‬
‫שנראה שענשיו הוא מניא זה והרי נל מה מפץ יכור לעגות אמן ברמוכח במסכת סובה בב״ה שלאלבסגדריא נהן צלק ללעת רטט שנחלקי נפיחשא‬
‫לירישלמי אתה היא נדנה לקריגן נה‬ ‫שפירשנו טא מוי על זה ענ״ל ונמה‬
‫היו מגיפין בסודרין להודיע שסיים ש״צ ברכה ויעגו א ק א ל פ א נרנה שנתחיינ נס יתיישנ זה אך קשה‬ ‫שנתנתי נתיישנ ‪:‬‬
‫למה לא כתנ רניגי פי' זה ע״ש הרא״ש‬ ‫שהיו‬ ‫וראיתי לרטט הגדול מהר׳׳י אבוהנ‬
‫אטו שהרי גם היא נתנ נמרי הר׳‬ ‫ינחני לנרנה שנתנ‬
‫פמ־ש הרנ רטט מנה להא לאמרינן לא יעצה אמן יתימה הצי מילי שלא מנה לנן נראה עיקר להאו ליישנסנ רטנו הוא ר״י נעל התוספת‬
‫יצא ילי חונת הנרנה וני׳ יאחר נך נתנ ירנ כהן אימר שאין יה ואעפ״י ללא נמצא נן נתו׳ שלנו ידע רני׳ שכייכ ר״י ושני הפי׳ שנתנ הרא״ש‬
‫ההבלל אמת שהרי בתפלה אפילו יצאו ננר שנבר התפללו כם מחרינים יהר׳ יינה ק ממרי ר״י נעל התום׳ שקלמם וזה עיקר אלא פעול קשה להלא‬
‫לענית אק וכך פי' נערוך משמיה לדנ נ ק והנה לפי לעת רב נהן ההיא לפרק הר׳ ימה והרא?ו הניאו תחלה הירושלמי שהניא הרי״ף ואמ״נ הקשו מההיא לס׳‬
‫החליל טא בקריאת ס״ת ולא במפלה ולא במר שש״צ ימציא אמ הרבים ילי מינת'החליל ללא שמעו הנרנה והיו עינק אחן ימתוך קושי׳ זו מחלקי' נק שלא יצא ילי‬
‫יכך מפרש ממרא לנצי מערנא להא לפרק החליל מיידי בקריאת ס״ת ונטל יש חונת הנרנה לננר יצא נה וא״נ לחה נתנ רנינו אח״נ על פי׳ רנ נהן צלק‬
‫לתק חילוק אחר נחי שהטא המחנר לאק יתומה הוא נשאינז יולע נאייו נרכה נלמונמ נמסנת סונה והלא פיריש הר׳ יונה והרא״ש שכתנ תחלה הוא גייננטי‬
‫מסיים ונו׳ ימה נעריך חילק התירוץ השני יתלחילי ה״ר יינה חילקי התיחץ השלישי על זה ימא ממרי ר״י נעל התי׳ י‪ p‬הקשה הריי אניהנ יהב״י מיישנ לטי הרי‬
‫ענ״ל ואין מריו טחיס לי שמאחר שהוא סונר שמ נק חילק על מרי רביטניסיםמצה מינוח נהך יחש' שהניא תחלה ואין אצו צרינק לההוא לפי החליל ולא הגיא‬
‫ינמי שסינר מיט א״נ בל שלא שחעברנה יעונה אק אע״ס שטא נרנת יאנאההרי יונה ההיא לפי הסליל אלא נלי שיהא ט' זה מונרח יותר אנל החיליק שמסלק‬
‫שהמנלך לבדו נמה יהלה שאיט נמה איני ממויינ נה הוי עיצה אק יתומה וכל רנ נהן צלק לא הוה משמע ליה לפלוני מני אי לאו מהטא לפ׳ החליל לכך‬
‫שנן נרפית התודה לאפשר לחימר נמ לחייבים הצביר נהם לשמעם נשם שמיינים נתב רטט אצל סנרא וי ההיא לפי המליל ענ״ל ולפע״ל נראה חמק מה שנתנ‬
‫לשמ‪1‬ע קריאת התורה יעיל לאין מחלקת נין יביט טסים יבין רנ נהן שהרי הרנ להר׳ חגה לא הניא ההיא לפי החליל אלא נלי שיהא פי' זה מונרח חתר ‪ .‬אלא‬
‫ויל אימי־ ללרנ נ ק נתפלה אנג״פשיצאי נבר הם מחוייניס לעטת אקאנל נרטת נראה ילאי לפי׳ זה חונרח מהך לירושלמי נלא הטא לפי החליל ונמ״ש נ״י שוה‬
‫התורה שאינם מחויינים נהם אהנמ עינהאק נלא שמיעה ינלא יליעה והייני הטא אמת אלא שלא הניא הרי ייצה ההיא להחלילאלא ליישנ הקישיא שהקשימהטא‬
‫להחליל שטו מניפק נםולרים והיינו ממש לעת רניט גיסים והיאך נתנ הרנ ז״ל לפרק החליל רלכאירה חשמע להו בקושיא להגהת סול‪ p‬טה ג״נ נלי שיענו אמן‬
‫ורנ נק אמי שאין זה ההנלל אמת וט׳ למשמע לפליג על לעת ה״ר יונה והירו׳ לפטור עצק חנינות שעליין לא יצאו או יקשיא מהך ליחשלמי רקאמר לטי‬
‫שהוא לעת רטט ניסים לק נ״ל לאם איתא ררנ נק לאיפלוגי על רטנו גיסים אתא אמן יתוחה בהט' לחייב לנרנה ונוי יסיח לההיא להחליל לא נלקס״ל נקושי׳‬
‫אפילי גברטת שאיט חייב בהם בלל סבר למי אק יתומה יאציל ננרנות התירה אלא מיירי ננרנות שמר יצאי ילי חונמן יבמ״ש גם העריך קישי׳ זוותיריץ זה‬
‫יבמצא בהם יחיש חייבים הצבור לשחיק ולשמיע נל נרנה ונרבה מפי החזן לאי ילנן נתב הרי חנה אמר זה ייפ מתרצץ בענק אמר להתם ניון שיולעי] על איזה‬
‫ליקא מפי המזן אלא נלימר מפי החנק־ ללא שאני ליה נין נרנית התפלה לנרטת נרנה היו עונין אמן יני' ולמלנו נ ט זה התילון וני׳ ט' לליש מתרצץ ההיא‬
‫התורה ילשאר נרטת נטלהי סנר להייא אמן יתומה נל שעונה אמן נלא שמיעה יאע״פ להחליל נמי מיירי בנרטת שלא יצא עליק ילי מינ׳ הנרנ' ינלקס״ל נקישי׳ ואפיה‬
‫שאיט מתוייב באותה נרבה חה נראה שהיא לעת מיט בלבדי רב נק ולנן מנרח לא מי אמן ימימה לפי שטי יודעי! על איזה נרנה היי עינין בו׳ והייני למסיק‬
‫למרץ נהטא להמליל שהמ מנוונים נתשנין הנרטת לילע אמו ברנה מא אזמר‪ :‬הר׳ יונה וממר ולמדנו נפי זה התיריץ שאטלי לא נפטרו מן המיונ יאינן שימעין‬
‫לא משמע נן מלבדי התיסטת שנתט קשיא לרטט גיסים הא לאמרינן הנרנה אם יידע על אייה נרנה עונה אק חצא י״מ יאין זה אמן יתומה א״נ‬
‫נריש ג' שאבל! אין עונץ אק יחומה וט׳ ימפרש נשם רמן מ ט מערנא אינא נפקיתא מתי נרינא נק תירוץ הראשק ליש מתרצין ללמירון הראשין ננרנה‬
‫שעל מי שטא מיינ ברנה קאמר וטי יהא לעונין אמן בהנפת סילרקטיט נקריאת שמליין לא יצא אז אם לא שמעה אסיר לעטת אמן אט׳ יילע אחה נדנה היא‬
‫ס״ת ולא נתפלה ולא מנר שש״צ מוציא הדנים אז ובן מפרש בירושלמי נימה של אזמר ילתיחץ השני יכיל לענית אק זי היא לעת הר׳ יינה מניאו להטי להפליל‬
‫עץ נאמצע ונו׳ ורנ נק צלק גאון אמר מייביס הצבור לשתוק ילשמוע הל נרנה ילסרץ מה שהקשה עלה בשני לרטם ינך טא ללעת הרא״ש שנתנ נ״נ קושיא‬
‫‪,‬‬
‫ינרנהמפי החזן ואח״נ יענו אמן לאחר שתנלה הנרנה מפיהמנרך ועייל יולעיס זו יתירצ נשני ררטס אלו נקצרה ע״ש פ״ג שאנלי ולייק • אנן נמ״ש רבים דלרב‬
‫היו לטין סלר הנרטת שיי אחר יו בתנין שמונין נסלק עניל נראה חלנריהס ללרננ ק צלק אפיי אם יצא ננר לא יענה אמן יתימהיההיא להחליל לטי מניפין נסילרין‬
‫נהן לא צי־יטן לתחצי האי תיריצא דיודעים היו לטין סדר הניטת יטי ונראה לי יולעין היו איזה נרנה טא אימר לא״נ קשיא הך לירישלמי למפרש אק יתומה‬
‫שהם סונחם דרב נ ק לא לאיפליגי אתא אלא אדרבה רניני ניסים מייחי ראיה נההוא לחיינ לנרכה וטי למה נפשך אם לא ילע איזה נרנה מא אומר אפיי‬
‫מדברי! דמשום דמיני גיסים איקי ההיא דהחליל ננרטת דקריאת התורה דוקא לא נתמיינ לנרנה הויא אמן יתומה יאסור לעטת אק ואם ירע איזה ברנה טא‬
‫אנל ננרנית התפלה לא ימה אפשר לאקשייי דאמאי אמר מברטת התפלה לא הרי אומר אפילו נתהיינ לגרנה נמי יטל לעטי אמן וקושיא זי קשיא נמי לפרש״י והתו׳‬
‫נשחיור ם״ן התפלה נבר החסללו רוב הצבור ויצאי ידי מינתם יאינם תייבים לעטס נפיג שאנלו שלא נחנו לחלק נין נחחיינ לנרנה ללא נתחיינ ננרנה אלא כתם‬
‫באותם הנרטת !א״נ יטליס היו לעניח אק על איתס הנרנית נלא שמועה יבלא להלק בין יולע איזה נרנה הוא אומר לאינו יולע לא״כ טאך מפרטי הך לייז'‬
‫ידיעה אלא בהנפת הסודרים בלבד ולוה הביא ראיה מדנחב רב נק שחייבים הצבור לקשה ממ״נ מיהי למ״ש הרי יונה והרא״ש לנתנו ג״נ להך פירושי׳ לפרש״י והסוס'‬
‫לשמ‪1‬ק ולשמוע ונוי כלומר שאע״פ שנגר התפללו הצבור ויצאו ידי תינתם מאמר ל״ק לאינט הניאו טוושלמי ללוקא ננסמיינ לנרנה היא לטי אק יתימה אנל‬
‫שתקנת חנמים היא שיתזור ש״צ התפלה נדי למציא את שאיני נקי מיינים הצבור בלא גתתייג נה לא טי אמן יתומה אפי׳ איט יולע על איזה נדנה אומרימיישט'‬
‫אף הנקיאים לשתיק ולשמיע בל ברנה ונרנה חפי החזן יאיו״נ יעט אק ונשאת הך להחליל כשני לרכים לרך אחל למיידי נלא נתמיינ לנדנה מק שנב' התפלל‬
‫מטוניס לנרטת ש״צ נראה ננרנה לבטלה אלמא דברטת התפלה נחזרת שיצ ה״ל ליטל לענות אקיתימה ולרך אמי־ לחיירי מתחייב לברנה ומדע אחה נרכה מא‬
‫נרסת תונה אע״ש שננר התפללי הצנור יהילנך א״א למטת אחריהם אק מנסת אומר אבל לפרש* והתו' לאין מחלקק נק נתחייב ללא נחחייב קשיא חימ י״ל ביון‬
‫הסידמםלנד אבל ברנית התירה אין הצביר מיינים בהם שאמ״פ שתקנת חו״ל מא לרש״י והתו׳ נפיג *אכלו לא הניאו הך ליחשלמי נלנריהם נראה מלנריהם להם‬
‫לקחת בתורה נצבור הנרנית לא לציוץ־ הצניר נתקנו אלא מפני שהקורא נצטר ראוי לי תיפסי׳ ללתלחילא לילן אין חליק נין נתחיינ לנדנה ונין לא נתחיינ נה לאם טה‬
‫לברך וכיון שאין הצבור תייבים נאיתם נרטת נלל יבילים הם לענית אמן על ידי חלוק זה אמת היה מלנד לי׳ תלחיל׳ ליק ומללא אלכר לחלק מ ן אלחא לאין‬
‫מפת הסודרים אע״ס שלא שמעי הנרטת יגס אינם יידעים אם טא נרבה ראשוניחלוק ואלמיא ליה להך יחשלמי למחלק בכך חקמי מלמילא לילן אבל העריך שהניא‬
‫או אחתצה נלל שמפרטם התיסטס דנה הערוך ומ״מ אע^פ שרנ ‪ p‬צדק לא תחלה לגרי ר״ן גאין לתק הקושיא לחלק נק נתחייב לנרנה ללא נתחייב מ‬
‫יחלק עלרביטניסים נבר נתבאר שרש״ייהתיספיתבס״גשאנלו אינס מחלקים נין יהניא הך טרישלחי ואח״כ נתב מרי רנ נהן צלק לחילק יקאחר לנל כרכה‬
‫נתחייב באותה ברנה ללא נחחיינ נה דאפילי לא נתתייכ גה אסיר לעטת אמן ונרנה מיינין לשמיע מסי כש״ן יאמ״נ ימט אמן יאס לא שמע מי אמן יתומה‬
‫יתימה ינל שיידע איזו נרנה הוא גומר אע״פ שלא שמע אותה והיא מחויינ נה עוני אפילו אם יצא ננרננינה ולא נתנו להוא למזה טרושלמי שנסמך עליור״ןגאין‬
‫אק אמחה ילא מקרי אמן יתימה יכן נתני סלמילי ה״ר מנה נהליא דלפי פי' זה מקחי חלמולא ליק אלמא ללרנ נהן צלק נמי לא למינן טרושלמי קפיא טיט‬
‫אפילי לא נפטרו ק החיונ יאינם שימעים הכרכה מן החזן אם יילע איזו נרנה ממ״ננדלעיל ונראהלפי עניו׳ דעסידס״ל לרניטדרננהן צדק חולק עם ר״ינפיריש‬
‫נתחיינ לנדנה ונו׳ דקאמי נירו׳ ללר״י הי טרושי שלא יצא ידי חינמ הנרנה‬
‫הברנה ‪:‬אנל יילע יעינה אמן נדי לצאת אנל אס כגר יצא כגיןשכנר התסלל אלא שעכשיי עונה אמן‬
‫אימד נמאן לשמע לחי ייהי חה שפירש רניני נמרי רנ נהן צלק‬
‫‪$03‬יא נמרי בל סברא מאלי להקל ילהממיר שאס לא שמע‬
‫מינה אק ינפטר מך על נל נדנה ונרנה נשחיור הש״ץ התפלה ינול לענית אק יתימה אנל רנ כהן‬
‫נה גיסים איט עינה אמן צדק מפרש דנפעינה אק פשמחר הש״ן התפלה אעפ״י שננר התפלל האי גמי‬ ‫אייי נרפה מא מברך אפי׳ אש מא חחייינ‬
‫ללעת רש״י והתיס׳ נפיג שאנלי וללעת ה״ר יונה ירט'‬
‫מחייינ נאותה נדנה ולאנתחיינ לנרנה קריצן ליה שהרי נתנ מייני' הצמר לשתוק ולשמוע נל נרנה וברנה‬
‫ללעתאינוה״ר יונה ירכינו נימים עונה מט המון ואח״נ יעט אק ט העונה אמן אחר נרנת הש״ץ ולא שמע הנרנה מי‬ ‫להוי עונהאקיתימה מאחר שמא מחייינ מואס‬
‫שמע איתה וגם לא ילננ איזו נרנהמא חנרך‬
‫מאחר שאיט מחיייב באותה ברכה יללעת אק ימימה וההיא דהחליל נמי מיידי נדענה אק אחר ברכת הש״ץ ילא הוי אמן‬ ‫אק אמר העונים ולא הויא אק יתימה‬
‫ימימה כיון דיודע איזה ברכה הוא אימר אבל אם לא היה מדע אסיר לענות‬
‫הש? למי אמן יתומה לפי שהנרנה שיצא מפי הש״ץ חייבים הצמד לשמוע ינתמיינ לברנה‬ ‫רש״י יהתיםפית אינו טונה אמן להויא אמן יתומה ונרפות המפלה שחוזר‬
‫שננר‬
‫קרינן ניה אנל שאר נרנית שהמברך לבלי חייב נה נטן שנמה והלה שאיט נמה איט מחייינ נה יטל לעטת אק יתומה אעפ* שאיט יולע אתה נרנ׳ מא‬
‫אומר‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫אנל מונוי ו נ י ק צוק משממ נו׳ מס שנמג נשם'י״י ליל ו' יונה שב״נ מלמיויי נשמו‬ ‫נת‬ ‫‪3‬‬
‫הי״לל»י יירל! )יא( ו ל א ש»» ו»ה שנמנ גפם י נ ‪3‬״ך ג״נ נ»ל ס»ייך וסתו׳ פ' החליל גשמו וי״ל המו׳ שוק השלילי׳‬ ‫מ י ‪5‬‬
‫י יי יי י יי ^ י י"‬
‫י ו‬ ‫ה‬
‫<‪ 0‬שכתב **יו‬
‫ה ‪ : $‬מ‬

‫הנונס היא אמן יתומה אנוויסס נתנ וי׳ימ שסאומו אמן אהו ימן מיונה נ׳׳א מ״נ אההיא והיו מניפין נסוווק קשי׳ לוי ניסיס הא ואמויקנויש גמוא וגי שאכלו אין‬
‫מוני) אמן יפו»׳ ומפיש נשם ונגן ינגי מעיבא שעל מ׳ שהוא מיינ נונה קאמו ונעניימו‬ ‫מסיום סנונס »ל ועת אומה נונס •ייןויג״נ אמן ימומם ‪:‬‬
‫אמן מצה לצאת ילי יוונתו וצויו שישמע ואח״נ יענה אמן והא דעונץ אמן נסגפת סיווין‬ ‫תניא‬
‫״ ״‪-‬״ (‪.,-.‬י‬ ‫‪.‬״״‬‫‪r‬‬ ‫‪»,v‬‬ ‫‪n‬‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ד‬
‫‪w‬‬ ‫«‬ ‫^‬
‫ע‬ ‫*‬ ‫‪,‬‬
‫מ‬ ‫«‬‫נ‬ ‫\‬‫י‬ ‫‪,‬‬‫ר‬ ‫דערי־יינידושלמי‬
‫מ ר‬ ‫‪3‬‬ ‫נגמוא‬ ‫מפוש‬ ‫היינו ניןויאת ס ״ מ ולא נתפלס ולא נונו שש״ז מיצי* ונים י״ח וכן‬
 ‫ביי‬ ‫אורה היים הלכות תפלה ק כ ר‬ ‫ב״ח‬
‫אומר וכמ״ש רטנו בסי׳ רט״ו עונין אמן אתי ישראל המברך אעפייי שלא שמע כל שככר התפלל לדעת ה״ר יינה אין לינה בברכת חיבה זרעת הרמב״ס כדעת‬
‫הכרנ׳ אלא הזכרת השם ימוקמינן לה כשלא אכל אנל אס אכל ונתחיינ ככיפה הירושלמי יכדברי רבינו ניסיס יה״ר יינה י״ל שכתב בפ״א מהלטת ברטת כל תי‬
‫אינו ייצא עד שישמע כל הכרנה עכ״ל והתם תיירי שאיני יידע אייה נרפה היא שלא שמע הברכה שהיאתייב בה לא יענה אמן בכלל העונים משמע דלא קפדינן‬
‫אימי נשעה שעונה אמן אעפ״י שלםין• נודע לו שאמר אותה ברכה שחיינ בה אלח נכרכה שנתחייב בה אבל בברכה שלא נתחייב בה ליתלן בה וכיון דהרמנ״ס‬
‫מסכים לדברי רטנו ניסיס יהיר יונה‬ ‫כשומע לא יצא דאילו יודע הברכה שהיא‬
‫אומר אפי׳ נתחייב בברכה זי יוצא אעפ״י •שהיו עונין אע״פ שייא ישמעו בפיו וצי׳י ׳שהיו מכווני! כחשבון וגס הרא״ש כתבכןגתירוצא בתרא ימפירש‬
‫כירושלמי כדבריהם הכי נקטינן‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫שלא שמע כלל לרכ כהן צדק שהסכים‬
‫‪-‬כרכות לידע איזו ברכה הוא •אופר וזיר רב עמרם מאן דקאיככי‬
‫‪ J"D*2‬בא״ח תשוכה לרכינו האיי מ׳‬ ‫רניצו לדעתו ז! היא דעת רביני אנל בתי‬
‫ששמע רניס מישראל שאומרי׳‬ ‫כל‬ ‫על‬ ‫ש״צ‬ ‫דחתים‬ ‫דעתיהוכתר‬ ‫לכווני‬ ‫כעי‬ ‫יש'צ‬ ‫אחורי‬ ‫כניישתא‬ ‫פרק החליל שהביאו נל דברי העריך ומה‬
‫יהויעני אפן דהכי אפור רבנן מ״ר )חהליס לא( אמן וחזקתן שאין עונין אמן אלא אחר‬ ‫שהקשה ר״ן גאין מפי התליל אההיא דפי ברכה ובי‬
‫איו ׳שאופיים א ק באמונה אומר ש״צ ברוך מחיה ששמעו הברכה כתקנה אין חוששין לאמן‬ ‫ג' שאפלי ומה שתירץ ע״פ הירישל' ימה אפונים נוצר ר‪ ,‬ל י‬
‫א‬

‫שכתב רב כהן צדק ואח״כ כתבו התו׳ ועי״ל הפתי‪ :‬והם עוגין אפן ועדיין לא ראו תחיית המתים ומאמיגין יתומה וכששומע מהם קדושה רשאי‬
‫לענית עמהס וכן קדיש וברכו אכל ודאי‬ ‫יודעי' היו לטין סדר הברכות שזו אחי זו‬
‫נמני! שמוני! כסדרן עניל נראה מדנריהם בהקכיה •שפתיה המתים אופר ש״צ ב־וך גאל יישרא־' והם עונין אס שמע יחיד שאמר אמן ולא שמע‬
‫דלרב כהן צדק לא צריכין לתרץ החי אפ; ועדיין לא נגאלו וא״ת נגאלו הרי חזרו וגשתעברו ופאפיגין הכרכה יש חשש לאמן יתומה ואינו רשאי‬
‫לענות אתן עמו עכ״ל‪:‬‬ ‫תירוצא דיידעין היי לכוין סדר הנרכית כיי •שעתיד ה ק ל ה •";אלם אופר •ש'צ כ־וך בונה ירושלים ועדיין היא‬
‫ודלא כלביי יכיני צריך לפרש דהתי׳ בחויבנה ומאמינים כהקב ה •שעתיר לכנותה ועונין אפן הוי אפונים ך ״ ^ י א אין עינין לא אמן חטיפה ולא אמן‬
‫קטיפה ולא אמן יתומה וכי׳ כפ״ג‬ ‫סוכרים דמדכתכ הערוך תחלה דר״ן גאין‬
‫נ‬
‫מפרש בשם רבנן דכני מערנא שעל מי נוצי ה׳ וי ‪ 1‬הניא אין עוני; לא אפן חטופה ולא אפן קטופה ולא‬
‫שאכל! שם יפירש״י חטיפה • שקורין את‬
‫האצ״ף נחטף ולא כפתח ואימר אמן והיא‬ ‫•שלא יטהר לאופרה‬ ‫שהוא תייכ כרכה קאמר ובעטיה! אמן אפן יהופה ויא יזרקנה פניו פ‬
‫רוצה לצאת*די חונחו צריך שישמע יאת׳כ יכוונה בן עזאי אופר האומר אפן חטופה יתחםפו יפיו קטופה צריך לומר אמן קטיפה • שמחסר קריאת‬
‫יענה אמן ולא יענה אמן יתומה אלמא יתקטפו ימיו יתומה יהיו כניו יתומים קצרה יתקצרו ימיו ארוכה הט״ן שאינו תוציאה כסה שתהא ניכרת ‪:‬‬
‫!ה״ר יונה נתב חטופה שחוטף המלה‬ ‫דכל שאינו רוצה לצאת ידי חובתו כוי;‬
‫שהתפלל כנר ועכשיו שומע מהש״ן כשיזיזי מאייכין לו יפיו רטנותיו <"׳‪ >.-‬ובלבד •שיא יא־יך כה יותר פראי ואומר איתה במהירות והעריך פי׳ תטופה‬
‫התפלה יכול לענות אמן יתומה ומ״ש דין דא ר חםרא אין הבוצע רשאי ־ בצוע עד ׳שיכלה אפן מפי רוב שחשף ואמר אמן קודם שתכלה הנרפה‬
‫‪1‬‬

‫מפי המברך קטיפה שפסק אמן לבי‪:‬‬ ‫רוב העונין אפיי ייש עדיין מיעומ וםאריבין‬ ‫גאון אח״כ ח״ל והא דעונין א ק נהגפיז‬
‫העוני; אבל א‪:‬‬
‫יתומה כבר נתבאר בסימן זה‪.‬‬ ‫סודרין'הייט כקריאת ס״ת ולא בתפלה אינו צריך להמתין להם כיון שמא־יכ בו יותר מדאי אפר דבי‬
‫" ‪ I‬והרד״א כתכ שי״מאמן יתומה‬ ‫ולא בדנר שש״ץ מוציא רכים ידי תינתן‬
‫‪1‬‬
‫•שפעו! כי העונה אפן כפל כהו )יי‪ 1‬פי' בכל כוונתו פותהין י ו‬
‫שלאתר זמן מרינה שסיים הברכה ענה‬ ‫האי ילא כתפלה רצינו לימד ג״כ כגון שלא‬
‫אמן על דעת אותה ברכה ‪.‬‬ ‫התפלל וריצה לצאת י״ת נמה ששימע •שערי נ; עדן •שנאפי וישעיה כי( פתחו •שערים ויבא גוי צדיק‬
‫ן^ן׳ ולא יורקנה מפיו פירוש שלא‬ ‫אפונים א‬ ‫אמוני‪.‬‬ ‫התפלה מפי הש״צ וכן לא בדבר ששייצ‬
‫ימהר לאתרה יכו' נ"! שס ולא‬ ‫מיצי׳ רבים י״ח כגון בנרפת ק־דוש שבנייה פי ־שישכח ילא אמ־יעי״ה ויבא בריח או בחולו •של מועד או כבי‬
‫יזרוק ברכה מסיו ופי' רש״י לא יזריק ברכה‬ ‫לאורחים שלנין ככי כגישתא יכגון ניכת‬
‫מפיו כמהירות שדומה עליו במשא אלא‬ ‫רבר‬ ‫שופר וכיוצא נו אנל אס התפלל כבר‬
‫ושומע מפי הש״ץ כשחוזר התפלה יבול לענות חמן •תימה כדמוכח להדיא מתתלת שחק קטע היא לו והר״י כתנ ולא יזרוק נרפה מפיו כלוחר אחר שהתפלל ינכטר‬
‫דכרי ר'ן כדפי'והא יאמר ריין היינו בקריאת ס י ת לאו דוקא קייאח ס י י ת נקט מהחיוב כשהחזן חוזר התפלה אין לו לומר עם החזן חתימת הניכה לה״ל ניכה‬
‫אלא ה״ה כל נרכהשאינו חצה לצאת נה ייח ולא נקט קריאת ס״ה אלא לכי דהני לבשלה א״נ כיון שלא נפטר עדיין מחיוכ הכרכה יחצה עכשיי לפטור עצמי בעניית‬
‫ראייה ממני כמייש וכן מכיש נייישלמי כימה של עץ אתן צריך שבשעה שיגיע החזן לחתימת הנרכה שלא יזכיר איתה עמו שאס יאמר‬ ‫אימא בירושלמי שמניא‬
‫ריין‬

‫וכי' עימד אחד מהן לקרות היה הממוני מניף בסידרין יהס עונין אמן על כל הנרנה עס החזן ויאמר אמן אתר שיסיים אותה החזן ה״ל כעונה אמן אחר‬
‫ברכותיו עד כאן לשונו ‪:‬‬ ‫כרכה וכרכה וחח״נ מביא הך ירושלמי שהניא ?רי״ף איזה היא אמן יתומה דחייב‬
‫לימד כרנה ולח ידע מה הוא עונה דאלמא דוקא דחיינ לוחר ניכה כגון שלא ]‪ ty'ty‬ארוכה חאריכין לו ימיו ושנותיו גס יה בברייתא הנזכרת ‪:‬‬
‫)‪ ^ ]"2J‬ו ב ל ב ד שלא יאריך כה יותר מדאי דאר״ח אין הבוצע רשאי‬ ‫התפלל זו היא דעת ר'ן נתין אנל י נ כהן צדק מפרש נהך יי־ישלתי דחפי' ניר‬
‫שס רנה נר בר חנא מתני לבריה אין הכיצע רשאי לבצוע עד‬ ‫התפלל נתתיינ בברכה קייק טה דחיינין הצבור לשתוק ילשיייע וכי' אפי׳ כנר למיע ונוי‬
‫התפללו ולא יעני אמן יתימה א פ ההיא דהחליל דהיה הממונה מנקי בפיייין שיכלה אמן מפי העונים רב חסדא אתר מפי רוב העונים א״ל ימי בר חמא מ״ש‬
‫לא איירי אלא בקריאת ם״ת וכיינא בו דליכא תיובא כלל לשחיע הביכה התם רינא דאכתי לא כליא ברכה מיעיטא נמי לא כליא ברכה א״ל שאני אותר כל‬
‫היא דיכול לענית אמן יתומה וו היא דעת התו' בכיי דברי ר״ן ורב כהן צדק העיצה אמן ייתר מדאי איני אלא טועה ונתנו התוספות דטעמא לפי שאין קריאת‬
‫ורבינו לא הסט' לדעת התו' בזה וכי' ‪ ; .‬ל ר ך אחי לדעה רב כהן צדק ונדאמרן התיבה נשמעת כשהיא מאריך יותר מדאי וכתבי הגהות מיימין נפ״א מהלכות ברכות‬
‫בשם הירושלמי העונה אמן ארוכה יאריך ימיו בטובה כמה שיעורה כדי שיכיל לומר‬ ‫ימה יכא הכל על נכין ידוייק • יהינ ניי הארי' נזה נדרך אח' והמעיין ינחי־‬
‫אל מלך נאמן )ה( ‪:‬‬ ‫ולעני! הלכה בפליצתא דרניאתא נקטינן להיתרא לכתחלה דאין עיני! אמן יהימה‬
‫אפילו אינו צריך לצאת באות' נינה כנין שכני התפלל ואפילו יידע אי יה בינה ‪ ^irQ‬בא״ח אס יש קצת מהעוניס אמן שמארינק ייתר מדאי אייצ המביך‬
‫להמתין להם אלא יברך כדרכו דשלא כהיגן עושים )‪: (1‬‬ ‫היא אימר אלא שלא שמע הנרכה כלל ‪/‬יזה ו‪".‬כ הייא אמן ימימה לינ כה! צדק‬
‫לפי דעת התו' נפי התליל למאי דפי' ולא שרי לענית אק יתומי אלא בקריאת ם״ת א ^ ן ך ריש נן יותאי כל העונה אמן בכל כתו יכי' פיק כל כתבי )קיט‪f:‬‬
‫ששכח ולא אמר יעלה ויבא וכו׳ יכיין וישמע משין וכוי כ״כ התיספי׳‬ ‫דאפי׳ אינו יודע איזה נרכה הוא אומר יאעפ״י שלא שמע הייני כלל עינה אמן יכן כל‬
‫והרא״ש והרשנ״א והמרדכי נפרק תפלת השחר כשם בה״ג יחפדש־‬ ‫פייצא בה פשהמברך נהנה יהלה שאינו נהנה אינו מחוייב נה יכיל לעניה אמן יהימה וה״ר יונה‬
‫אפילו איצו יודע אייה ברכי היא אימי ואפילו לא שמע ודלא כמיש גש״ע ובהגהת טעמא התוספות והיא״ש שם ובסוף ר״ה משים דאמריצן ברייה)לד‪ (.‬כשם שמיציא‬
‫ש׳ע דאס כבר התפלל ייודע איזה ברכה איתי השייך יכיל למגיה אמן יחימה את מי שאינו נקי פך מוציא את הנקי ואע״ג דאמרינן התם לאפטר ר׳ג אלא עס‬
‫אעפ״י שלא שממ הברכה כלל דאעניי שכך היא לפרש"׳ יתיי בפ' ג' שאכלו ולהר' שישדית משוס דאניסי וטרידי אכל טעה לא י״ל דהיינו לא התפלל כלל אכל היכא‬
‫יינה יהיא״ש להך שימי׳ יכך היא דעת יניני לפי פייישי בדבי׳ ינ כהן צדק מ״י! שהתפלל כבר לא תשנינן ליה כאילו לא התפלל כלל יאע״פ שכתבי התיס׳ שהר״ס‬
‫דעת התו' כפי החליל אינו כן לדעת י נ כה! צדק וכדפי' וע״כ גפין להחתיר פסק דדוקא שכח להזכיר של ר״ח אכל שכח כרפה שלימה חהזירין אותו ואינו יוצא‬
‫‪1‬‬
‫לנתחלה ננ״ל • יין״^ רב עמרם וכוי נראה דרנינו הניא להקיא די״ע למתיכו בשמיעתי מש״צ לא תשש רבינו לדבריו מאתר שכל הפוסקים האלה לא כתבו אלא‬
‫לרב כהן נדק דאפילי כבי התפלל הייכ לעני' אמ! נכיינ' דברי בה״ג לבד ומבואר בדכריהם שצריך שישמע כל התפלה!ילקלק מפי החזן‬ ‫יראה דהסכים‬
‫ובאתונה ואם אינו יודע איוה נרנ' הוא איתר איני עונה אתן נאמינה ודלא כל אוח ואות של תפלה הא לאו הכי לא וכל זה נכלל נמה שכתנ רטנו ינוין‬
‫וישמע‬ ‫כר״י לאם כנר התפלל דא״צ לצאת נאותה נרכה יכיל לענית אמן יתימה אנילו‬
‫אינו יודע איזה נרכה הוא אומר דליתא אלא עפ״פ צריך הוא שיידע איזה נרכה‬
‫הוא אומי כדי שיהא עונה אמן נכונה ונאמינ' ולדעתינו לפתילה צריך נמי לשמוע הכיפה פדפי׳ בסמיך ‪£ :‬י ששכח ולא אמר יעל׳ ויבא ופו׳ כ״נ ההתום' בשסבהיג ושאר‬
‫אפשר שיוכל לכוי! שישמע כולו ולא ידלג מלה א׳ או שתים‬ ‫פוסקיםפרק תפלת השחר וכתב מהרש״ל על יה אבל מ״מ כתבו האחרונים שלא יסמוך על יה שאי‬
‫מלשמוע‬
‫דרכי משח‬
‫עימי אסיניפ‬ ‫צדיק‬ ‫שערים ויבוא גו•‬ ‫‪3‬חחו‬ ‫מאימתי תינוק ;ובה לחיי עולש הבא משהתחיל לענות אמ; »נאמר‬ ‫‪k‬‬ ‫)ת( וכ נ בתוכנית שדק כל ‪:‬תני )קיי‪ (.‬יו( גרשינן ברלק וקי‬
‫אל‬

‫פרישה‬
‫)ינ( תניא אין עונין לא אמן חטופה נוי נראה דכל וה מלנרי ו נ עמרם לאל״נ הל׳ כפול‬
‫שכלר כתכו ונינו לעיל בסי' וה ‪:‬‬
‫)יג( ובלבד שלא יארין בה יותר מלאי נ׳ נ״י נשם א״ח אש יש קצת מהעוניס שמאייכין‬
‫יותר מלאי איצ המכין להמתין להם ושלא כהוגן הם ע שין וקשה הלא ינ־יי‬
‫כתי ג״כ וה ינלאה דהנ״י מניא מהא״ח מה שלא היה משמע מלבר׳ יניני וה״ת לויןא לברכת‬
‫המו־ן א־כ להמתין אנל גני תפלה הואיל והעינה ח״ב לשמיעלהמנרן מ״נ להמתין כדישיוכל‬
‫למק לשמוע דומיא ובינת נהנים שנתנו התר נפי ואלו נאי־ים והניאו של׳׳• לקמן לסימן‬
‫קכ״ח ייש לן׳ פיל שהנהנים צייכק להמתין על שיכלה מפי כל העם אעפ״י שהעיניש מאייכק‬
‫״ ת י מלאי לכן אשמועינן לנא״ח לא משמע ל־הלתלק כן ואפשר לס״לללא ומי לייכיז נהנים‬
‫להמס חייב לשמוע לברכת כהניס וזולת יה איני לכלל הנדכה אנל בתפלה יכול להתפלל בעצמי‬
‫דרישה‬
‫למי שאינו תיינ נה ום״ל דננל ענק אמן •תומה תיקיי וח״נ לשח ע קוים שיענה אס[ וללעת‬
‫רב כיין צריכין ל פ ת ההיא להתליל שהיו תכיוגין לידע אייה ברכה ביין המבין לפי מנין‬
‫הביכית כיי על וראיתי לונינ׳ הגליל מהיי״א שכפי אלני׳ י יינה שחתלק נין יצא ׳"ח הליכה‬
‫כי' שינ נ״ן נתב שאין וה כהילל אמה יתחלק ההיא דהתלינ ת״י׳ נקייחת ם״ת ולת לדבי‬
‫שש'ן מ־ציח יניס י״ס ועי״ל לההיא יהתליל ׳ולעין ה״ לכו׳! נו ינתנ עליו נ־• ו״ל לאין‬
‫דבריו נוחים לי שתאחר שהיא שיני שינ נין הולק איני׳ כ־״ן כי עיש ולניי ב •תמיהיס‬
‫בעיני לא״כ ורנינ׳ ומהיוייא ת־לקיש ע'ל הי ן •שלעת הי"! היח כ־עח י' ׳־נה ח' נ לחה‬
‫נא כתב ינינו לעת ר״ן או הל״ל שי י; כתכ כי ״נה וכן מהיי א לה הוכיוו וע‪-‬ל אין כתנ‬
‫נ י שליבכ ן צ״ל להניא והחליל מ ״ י ׳ שהיו מכינין ביי"! הביכיח אין והיכל לה״ת לנח‬
‫החספות חחי בכתב• לביירל י ן כהני ויל ועייג לההיה לדחליל יייייי שה״ תכוינין כ׳‬
‫נ‬

‫נמ• נכרכת הנוצע ונמ״ש הפיםכות שם לחלק לוה נין נונמ המצע ללונפ והניס •‬ ‫ש״מ ילרנ כיין נלשיה ייישנ ייהו חית אא״כ שנאתי שש״ל כי״ן •נלעיי לילינו ומהי׳ א לא‬
‫"״ז‬ ‫)יל( פי׳ ננל ליונתו לאפיקי שלא נפרש שיצעק קול גדיל ‪:‬‬ ‫הוכייו לעת י״ן ״ש ס לדעת י״ן אינה מוכרעת ״כול להיות דש יל כי׳ יונה יהא דייקי ההיא‬
‫והחליל בקריאת ם״ת ילא מי? לה כשכבר יצא ׳"ה משים יניהא לה׳ להכייח תיויצן למפיש‬
‫רצהו ‪ .‬ויכול להיות שהי״ן ם״ל דווקא קייאת ס י ת שאין לו צד חונה הא עניית אמן‬ ‫וה'ה ‪.‬אס לכי התפללו ‪-‬‬ ‫נקטי בכה״ג שאין כו צל ־־כה ‪.‬‬
‫‪, .,‬‬ ‫ש ס בידושלמי ה ל י כ ת ס ״ ת‬
‫ותפלה אן• שכני יצאי י׳ ת כיין ונתקן שלש'ז יתויר תכלת׳ מכי' ‪-‬ויוי האיז אתרינן היאיל שאינ בקיאי! הסורק לענות אמן בלא שמיעה אף הבקיאים אסורים ללא חלקו נתקנמן ונמ״ש‬
‫סניא וו הי״י נעכמי וינ כ ן ש ל התי שכיא נתיייתח ליו חלש יוה ־‪-‬יאה שלקלק וכתנ ת״נ הצניר לשמוע כל נרכה וללנה מפי התק ני' מונקט ח‪1‬ן ש״מ ואיירי דוקא ל״• שמיציא‬
‫דלא _‪1‬‬
‫פלוג‬ ‫א״ל;!שמעו הבוכות והיינו מטעס שכתבתי ששי ל‪^ 1 . 1‬‬
‫לענות אמ[ ‪1‬‬‫ק ‪. .‬‬ ‫‪ .‬יח ‪.‬אסוו ‪.‬ל ‪.‬‬ ‫_‬
‫נ י‬ ‫אחייכ י״ח ומלנקי‪ -‬נניל ׳מנול ולאי הם כמה יקיאיש שכני ינאי יי ח ש יי יש׳ ל‬
‫‪,‬‬

‫נחקנת! אבל נקייהח שית שתק ננינות ה ק י א נר ח י נ וכמ ש ני" ג־כ שיל לינ כין שמותילין לענות אמן אעג״י שלא שמעו ינון מיושב ההיא דהחליל ומשייה כתלי התו׳ אתרי‬
‫דבריו ‪,‬־ע•'ל משמע נפשיטו דליל נ ' ן יתיישבו ההיא להתליל לחילוק הנ' ל בלבי״ ויין ונזה ית״שנו ונרי וניכו ומהל״׳א ‪ p 1‬לללל א׳ נתכוונו ודו״ק ‪:‬‬
‫‪yc‬‬

‫׳וושלמי‬
 ‫קט‬ ‫ב״ח‬ ‫אורה היים הלכות תפלה קכו‬
‫לתפלה אנל לא מתפלת מוסף לתפלת מנחה ענ״ל וכך הם מרי הרמב״ם שני מפני טורח הצמר ועול שהרי מפלת מוסף‪.‬לפניו שהוא מזכיר גה ר״ה ‪ .‬כת‪1‬נ‬
‫נפ״י מהלי תפלה נ״מ שהימיד מחר ומתפלל ש״צ חוזר ומתפלל אם טעה נמיתי נהזנ ונן אם שנח נמ‪1‬סן> חוזר מפגי טורח מור ועול שהרי תפלת המנחה לפניו‬
‫נעת שמתפלל נקול רם מין משחרית של ריח שאם שכח ש״צ ילא הזכיר יעלה אנל נשנת יי׳׳ט לא ויש ספרים שאיט שם נגמרא עניל פי׳סמ״ג חפרש למ״ש‬
‫יינא עד שהשלים תפלסו אין ממזייץ אימי מפני טירח צניר שהרי תפלת המוספץ נהיג וכן אם שנח במוסף יטי היא משום לנך היה גורס נהן נרייתא לסוף פתיה‬
‫וכמו שהוא נספרים שנילינו טעה ולא‬ ‫לפני! שהיא מזטר נה ר״ח ע״נ ילאטקי‬
‫מספרים דגרסי טעה ולא הזטר ר״ח על הצבור )»( ] נ [ כ ת ב בס״ה על שם ה״ג שגם בתפלת המוסף הזניר של ר״ח נשחרית אין מחזירי! איתי‬
‫מפני שיטל לאיחרה נמוספין נמוסםים‬ ‫נשתחת אין וןחזירין אותו מפני שיטל‬
‫לאומרה נמיספין נמוספין אין מחזיחן אין מחזירי! אותו מפגי טורח צבור ודוקא בריית אבל בשבת וי״ט אין מתזירין איתי מפני שיטל לאומרה‬
‫נמנחה ולכן נתנ אמינ ויש ספרים שאיני‬ ‫והכי‬ ‫ני(‬ ‫איןמחזירין‬ ‫גמי‬ ‫וי״מ‬ ‫בשבת‬ ‫דאפילו‬ ‫כתב‬ ‫ובסמ״ק‬ ‫םתזירין‬ ‫איתי מפני שיטל לאומרה נמנחה ינתנ‬
‫בהג״מ המדשימ טל דנרי הרמנ״ם נן מסתבר דמאי שגא שבת וי״ממר״חניא( וכן מה שכתב שגם במוסף שם נגמר' נלומר שאינן טרסין הך סיפא‬
‫מצאתי במשינ׳רשוי דהאדאמר תלמידא אין מהדרין ל א גהירא ד ל א קאמר בנמ׳ אלא בשתרית מפגי נמוספים אין מחזירק איחו מפני שיטל‬
‫אין מתזיחן איתי היינו דוקא כשסיים שתפלת המוספין לפניו א ב ל ל א ס ס ב י ג ן ממוסף על מגהה שלאחר לאימרה נמנמה ללא סמנינן ממוסף על‬
‫ב‬

‫מנמה של אמר זק ולנן אפיי שין מחזירין‬ ‫תפלתו כי הטא דקאי עלה ר׳חייא צלי‬
‫ב‬

‫יהדר צלי אנל אי ליכא טרחא דצגירא זמן נ י ( כ ת ב הרמכ״ס זיל שאם טעה ש״צ כשמתפלל בלחששאיגו איתי נמוספין וכלכתנ תמלה נל מקום‬
‫נגח פלא סיים תפלת! חוזר לענודה ע״נ חוזר ומתפלל שגית מפגי מורח צבור א ל א סומך על ה ת פ ל ה יטי מל שהיא מיניר נה ר״ח שנל זה‬
‫ונ״נ נשנלי הלקט נשם רטט שמחה‪ :‬שמתפלל בקול רם ואם טעה באותה שיתפלל בקול רם חוזר היא מלשון הרמנ״ם פ״י מהי תפלה‬
‫ינראה שנן טא מסקנת של הסייג ללחות‬ ‫לעולם כמו היחיד ער כאן ‪:‬‬
‫\‪ ^}«ty‬וניט נ׳ נס״ה על שם היג שגם‬
‫לנרי ה״ג ירט׳ נראה לו מלנרי הסמיג‬ ‫נתפלמ המוספין אץ‬
‫לללעת נה״ג ליקא נר״מ אין מחזירין‬ ‫וכשיגיע‬
‫איתי וכוי ז״ל סמיג נ״מ שיחיד מחר ומתפלל‬
‫אנל ש״צ שטעה נשנתיי״ט נשממפלל בקול‬ ‫בטעות! שיג חוזר ומתפלל אם טעה‬
‫חין חשחרית של ר״ח יט׳ נתנ נהיג וכן' אם שנח נמיסף מפצי טירח צבור ועוד רם מתזירים אותי נין נשתרית נין נמוסףולנן הניא רטנו לעת הסמיק למילק עליו‬
‫שהרי תפלת המנחה לסנט אנל נשנת וי״ט לא ויש ספנים שאיני שם נגח' עניללאפי'בשנת יי״ט נמי אין חחוירין נין נשחרית נין במוסף נחו נר״חחפני טירח הצבור‬
‫סמ״ג וביאור מריו נה״ג נ' דה״ה אם שנח נמוםף אינו חוזר וטעמו מפני שהואיעיל מפני טניל להזטר ולאימרה נתפלת המנחה שלפניי ענ״לנסי׳ייא יטעחי שלסח״ק‬
‫מרס ‪ p‬נגחרא טעה ולא הוניר ר״ח נשמרית יכו׳ נמזספק אין ממזיריןאוחו מפנילט לטה מרס נגיל׳ה״ג אבל לא ס״ל נה״ג למחלק טןריח לשנת!י״ט אלא אין לחלק‬
‫שיטל לאמרה במנחה אבל יש ספרים שאינם גורסים בךונסמ״נן נתנ סתם בלאבין ר״ח לשנת ידע נלל ינ׳ רטט להבי מסתבר יט׳ וחלק עיל על מ״ש בשם נה״ג לגם‬
‫שוסחחלוקתדה״ה לשכת נמוסףדאיט ממר ומתוך מרי סמ״גשנתנתי בסמיך במוסף אין מחזירי! להא לא קאמר בגמרא אלא בשחרית יטי יתימא למאי קושיא‬
‫מפחע דלא חפלגינן נין ש״צ ליחיד אלא בתפלת רייח דוקא ונלישנא לנחיתאמהא ללא קאמר נגמ׳ ונו׳ הא משרש נסמיזג לאיבא חליפי גרסאיס בגמרא יבסיג טה‬
‫דקתני טעה ולא הזניר של ר״ח דמשמע אנל לא נתפלת שנת ויום טונ אנל ג‪1‬רס נסיפא נמוספק אק מחוירין אוחו מפני שיטל לאומרה נמנחה כלפי׳ ילל‬
‫סמ״ק נתנ דטא הדק נתפלת שנח ויוס טינ שהיא סובר דהאדקתני טעה ולאללא היה בתוב בסמ״ג של רטט הא לאיתי בסמ״ג שלגו ויש ספרים שאיט שם‬
‫הוטר פל ר״ח לאו למעיטי שנת ויש אלא מדא מינייהו נקט יה״ס לאינך ונתב בנחרי ילא ילע יביט חשום גירסא אחרת אלא גירסת הרי״ף יהרא״ש יהרמנ״ס‬
‫רטט דהבי מסתנרא דמ״ש שנתיי״ט מר״ח ידלא במרי סמ״ג יכתנעוד שגם מ״ש ולכן השיג עליי אנל נאמת אק כאן השגה נלט' לאית רגרםי הבי בהליא‬
‫נסילג לה״ה אס שנח ולא הוניר של ר״ח נתפלת החיספין איט חייר לא נהירא נגרייתא יטא גירסאשלט • יהנ״י נתנ ע״ש הר״י אטהנ למ״ש ייש ספרים שאיט‬
‫דלאיןאמרנגמראאלא חפני שתפלת המיספץ לפניי אנל לחםמנינן ממיסף על שם נגמרא לא קאי אלא אמאי לנתנ שם אבל נשנת וי״ט לא ושרי ליה מאריס‬
‫המנחה שלאחר זק יאלי הם דברי הרא״ש שכתנתי נסחיך יתמהני על רטט ללא הוזנר נשום חנור לאינא רמז נגחרא לחלק נהא בן שנת וי״ט לר״ח אלא‬
‫שמקשה עליומדלאקאמר בגחרא אלא מפני שתפלח המוספין לפניו שהדי לפי מ״ש חסנרא נתנ ע לנר״ח איבא טורח צבור שבטלין ממלאנה משא״נבשנת וי״ט והוא‬
‫סמ״ג בה״ג גורס נגמרא ג״כ מפני שתפלת המנמה לפניו וכך הל״ל שאין גירסת לנר פשיט ‪ .‬ועול נלפע״ד לאףילגירםת רכי' לח השיג כלל להלא אינא להקשית‬
‫&‪ t‬עיקר שהרי הח״ף והרמב״ם והרא״ש אינם גורסים אלא מפני שתפלת המוספין אף לגירסס רני' למאי טה קשיא ליה לרני זירא חלתציא טעה ולא הוטל פל ר״ח‬
‫לפניי ידוקא משחרית לחוסף שרגילים להתפלל נאחת אמר! דסמטנן אבל לא נשחרימ וט׳ לילמא ר׳ חייא נר אנא טעה נמוספין להא כל יחיל חיינ נסיספין‬
‫מתפלת המוסף לתפלת המנחה יאפשר שרטט טה מפרש מה שנתנ םמ״ג ויש נלאיפםק' הלכת׳ נר׳ יוחנן לאסטל על ר' ינאי לצלי של מיספין שלא נחנר עיר‬
‫ספחם שאינו שם נגמרא לא קאי אלא אמאי דנתנ נשם היצ אנל נפנת נלאיתא ספת״ה אלא נע״נ לס״צ לר׳ זירא לאין חלוק נק שתלימ למוסף לני טנא‬
‫וי״ט לא ינמי שנמנ רטט הגדול מהרי״א י״ל אבל מה שנתנ ינן אס שנח נמוסף מטעה שחרית אין מחזירק ה״ה נטעה מיסף אין מחזירי! יר״ח נר אנמ כמי חולה‬
‫ליה לאין מליק אלא דקא משני ליה להך ברייתא נצטר שט דאץ מחזידין לא בשחרית‬ ‫וטי מ ח בה״ג הם שאומר כן מסברא ואינם מדברי הגמרא ומ״מ יש גמגום‬
‫נצשקרניט שנתנאמר דנריסמ־ק וכן מ״ששגםגמיםף איןחחזיריןלא נטרא ילא נמזסף אנל נימיל מחזירין נין נשתרית נין נמוסף ולפ״י צראה מע״נ ללעת‬
‫וע״נ קאי לםמיוג נמו שפירשתי וחאחר דסמ״ק נמי סנר נהא נסי‪ #‬כך היל נה״ג צ״ל לאינא לחלק נטעה נמוספץ גק ר״ח לשנת וי״ט לאי אק חלוק קשיא‬
‫לרנינו לנתיג ומ״ש שגם נמיסף אין ממזירין כ״נ ג״נ נסמ״ק ולא נהירא ‪ :‬היא גופא אהך נריימא אמאי לא תגי נמי נמוספין אין מחוירין אוחו מפני שיטל‬
‫ן ל ע י י ל הלנה טין שהח״ף והרמנ״ס יהרא״ש י״ל סינרים שלא אמרו אלא נטעה לאומרה במנחה אלא ולאי דבחוםפץ אינאלחלק טן ריח לשנת וי*צו מריח אין‬
‫* • בתפלת שמחת אבל טעה נתפלת המיספץ חייר הט נקטינן ולטנין אי מחוירין מפני שיטל לאומרה נמנתה אבל בשבת י״ט מחזירין נמוספי׳ ולכן לא‬
‫אמרינן דה״ה לתפלת שבת וי״ט אי דיקא בשל ליח מדברי הרמב״ס שנתבתיבסמיך תניא אלא נטעהנשמרימ אין מחו־רין מפני שיטל לאומרה נמיספין לטאמילתא‬
‫נראה דדוקא של ר״מ אבל של שגת יי״ט לא ומבואר בן במרי סמ״ג בשם ה״ג לפסיקא לאף נשנס וי׳יט ונתה״מ אק ‪ pnro‬נשחרית אנל סטה נמיפפין ללאו‬
‫ופשטא דלישנא מרייתא הבי חשחע מדקתני לא הזכיר של ר״ח דאל״כ ליתני טיס חילת' לפסיקא היא טין לאינא חלוק נין ר״ח לשנת יי״ט לא תני לה ‪1‬הני משמע‬
‫שיש נו מוסף טעה ילא הזניר שתחת אין מתזירץ אותו הילנך ודאי משמע דר״ח מלישנא לסמ״נ לאתפלת מיסף שנתב כה״ג לאין חסוירין מפני שיכיל לאומרה‬
‫במנחה עליה קאמר לבשבת יי״ט אין הלק ‪ p‬יסנרא ישרה היא משמחת לתפלת‬ ‫דוקא קאמר יהבי נקטינן)נ(‪:‬‬
‫ו‪]$‬ףן שטען רטט דמ״ש שבת !י״ט מלח אינא לחימר מר״ח שהוא יום עשיית מוספים זמנה מיד אחר מפלת שחרית אף בשבת יי״ט אץ ‪ pwn‬יאעה״י לליבא‬
‫מלאנה הקילו ננך מפני טירמ צטר נדי פלא יתנטלו ממלאבמן אבל בשבח משום טורח צמר טון דפנויץ ממלאנה אנל בטעה במוספי! דעדיין לא‬
‫הגיע זק מצחה עד תחלח שנע אינא לחלק דנליח דאיבא טורח צבור משים נטול‬ ‫נשנת וייט שאץ נהם עשיית מלאכה לא רצי להקל‪:‬‬
‫‪ 2‬הרמנ״ם ז״לשאם טעה ש״צנשמתפלל בלחש וט׳ נ״נ נפ״י מה״ת אלא‪ D2‬מלאכה אינו חתר יסמנינן על תפלת החנחה שלפניו משא״נ גשנת יייט ילפ״ז‬
‫שטסחת רטט אינה מטינת טס טסחא דידןדה״ג נספרים שלנו מי שטעה ניחא דלא קשה מגיל לסמייג דלדעת נה״ג אינא לחלק נין ר״ח לשנת וי״ט ואפי׳‬
‫נאתת חגי נרטת הראשיטס חיור לראש יאם טעה נא׳ מג׳ נרטת האחרוטת חתרהיה מפורש נן נגירםת ה״ג אנסי קש? מנ"‪.$‬לנה"ג גיפיה אנל לחאי דפי׳ לפי גירסת‬
‫לעמדה יאס טעה באחת מן האחצעיית חייר לתחלת נרבה שטעה בה וחשלים רנינו בגמרא שהיא גירסת הריף יהרא״ש יהרמנ״ם אינא למימי־ דבה״ג הנחח‬
‫תפלס! על הסדר ונן ש״צ שטעה בפהוא מתפלל גקיל רם על דרך זי טא חיזר אבלנך מנח קושיא נדפרי׳ ואעפ״י דלהרי״ף והרא״ש והרמנים לא ס״ל הני לנהיג סיל‬
‫אם טעה ש״צ נשהוא מתפלל בלחש אני אומר שאינו תמר ומתפלל פעם שניה מפני הט כליה נראה ליישב קושיית רביט אנה״ג אף לפיגירסס רטט ללא גרס מחית׳‬
‫טורח צבור אלא ממך על התפלה שמתפלל בקיל רם וטא שלא טעה נג׳ ראשונותנמוספין אין מוווידין אותי • העילי מיה ללא נתנ בה״ג לחלק בק ריח לשבת ויש‬
‫אלא נשנמ נמיסטןאנל נשחרית אף נשנת יי״ט איני חייר ללא נמי שהנץ רטנו‬ ‫שאם טעה נהם לעילם מוזר נמו שהיחיד מוזר עב״ל‪:‬‬
‫משמחת לשנת יי״ט צמימחזירק והני נקטינן משחרית נץנל׳ח ובין נשנת וי״ט‬ ‫‪ 2‬הנלט נטמן מיג על יעלה וינא דהאידנא שנל אמד מתפלל לעצמו אם‪T0‬‬
‫ש״צ אחרי בלחש א״צ לימור בלל לא לראש ולא לעבודה שאינו חוזר אם טעה שין אין מחזירי) איתי אגל נטעה ש״צ נמיספין נר״מ מחזירי! איסו‬
‫ימססלל נקול רם אלא משום קדושה ינ״נ ממשיב הרוח ומהשאלה ע״נ ואינם מ ח ם ללעת רונ שסקים אבל נסעה נמוספין נשנת וי״ט ללעת נליג מחזידין איתי וכך‬
‫של טעם דהא ודאי משמע שגם בוחן תכמי התלמיד היי מתפללים נלחש יאת״נהוא לדעת רטט דאין מלזק בין ר״מ לשבת וי״ט ובר״מ חחזירק אותו נמ!ספץ א״נ‬
‫תחר ש״צ ומתפלל בקול רם ימביאר במרי הרמב״ם שנתנתי בסמיך שאפ״פ שאמרו נשנמ ויש נמי ממזירין אנל לדעתהסמ״ק אין ממזירין ונסלוגת׳ דרמותא נקטינן‬
‫נלתש אם טעה פשחחר התפלה בקול רם צריך לחוור וכ״נ שהיא דעת הפיסקים ‪ :‬למימרא ואי׳נ החסקנא משנס זי״ט אין מחיי^ נץ נפחרית נץ נמוםפין אנל‬
‫נרימ‬ ‫ונשיגיע‬
‫דרכי משה‬‫‪. . .‬‬
‫)ב( ילא גיזייא לי האי ‪ *pan‬בחרא מאחר *הסמיק ויביט ו!»וי »המת ביזואי ה‪0‬כימו »לא לחוור וזכי נקגויגן ימי דאין הכרע בוגרי וויטבימ »‪0‬״ל ללא אטויגן ה״ה ומרי‬
‫רברייזטור נתב ל»ון הוטב״ם בעזוטו ונתב לבסוף רה״ה •בת וייט ובן אששו לתנריע רעת הרמב״ס ולכן אין לוזוור ‪:‬‬
‫המנהג‬
‫דרישה‬ ‫פרישה‬
‫וי״ף ווא״ש ונתנו ונועמא ונצנוו אין מסויוין היינו מפני פורח צנוו וו״ל ר׳ יונה ובצבור שט ] נ [ כ ת ב נספו המצות על שם ה״ג נוי ו״ל סמ״ג גל מקים שיחיו <‪1‬ויו ומתפלל בטעותו‬
‫ש ין שויו ומתפלל אם נמס חון משחרית של ו״ת ‪0‬״ נתנ נה״ג וכן אם שמו‬ ‫פי' נש*"ז טעה אק ייסיייין אותו ספני ע!וח הצטו טון ותפלת המוספי׳ לפניו שייטו בס‬
‫עניק ו״ש אנל יחיו נין שסי' מתפצל בניתי נין שהיה מתפלל נצנוו ממייוין אותי ונתנ במוסף משני טווס צנוו ועוו שהוי תפלס המנחם לפניו אנל שנת וי״ני לא ויש ספוים שאינו‬
‫סוא״ש נטעה ולא הזכיר נמיספק לא סמטק אמה שהיטו נתפלת ששוית שלמיה וק לא שם נגמוא ענ״צ סמיג ואינמימ־ מל ונינו שמקשה עליו נסמון מולח קאמונגשוא אצא‬
‫הומנ״ס פ״י מהצי תפלס ומנואו נונוי הומנ״ם והיינו ווקא נשםיים מפני שתפלת המוספין לפניו ונר וווקא מששוימ למוסף שרגילים לםתפלל‪,‬נחמו אמוו וםמניגן‬ ‫‪t K y a‬‬
‫ממוסף למנמס ונ״נ‬
‫אנל לא ממפלת סמיםפק לתפלת מנמס ואפשו שוני