‫סגנוןהארץ ‪ -‬חדשות ‪-‬הארץ‬ ‫‪Page 1 of 8‬‬

‫‪: 12:17‬שעון ישראל ‪ --‬יום שבת י' באדר א תשס"ח‪16. 2. 2008 ,‬‬ ‫‪ :‬חפש באתר‬

‫קניות‬ ‫ארכיון‬ ‫מהדורת הדפוס‬ ‫קפטן אינטרנט‬ ‫ספרים‬ ‫ספורט‬ ‫גלריה‬ ‫חדשות‬

‫עדכון אחרון ‪27/12/01 22:50 -‬‬

‫סגנוןהארץ‬
‫!!!!!!!!! אינטרנט ‪ -‬זכר‪ .‬אם מדברים על "רשת האינטרנט" או על "הרשת" ‪ -‬נקבה‪.‬‬
‫)עורךכלכ‪ ,‬וידל אליחי‪ (20:45 15/05/00 ,‬בקשה ‪ -‬כאשר מתייחסים בכתיבה‬
‫עיתונאית לקבוצת החברות שלנו‪ ,‬אני מבקש להשתמש בשם "קבוצת הארץ" ולא‬
‫"קבוצת שוקן"‪") .‬רשת שוקן בע'מ" היא אחת מחברות "קבוצת הארץ" ‪ -‬היא‬
‫המוציאה לאור של מספר מקומונים והשבועון 'ראשון'(‪) .‬הארץ‪ ,‬עמוס שוקן‪,‬‬
‫‪) (8:48 23/03/00‬עורךכלכ‪ ,‬וידל אליחי‪12:44 23/03/00) ,‬זהירות! שפת‬
‫"ידיעות" שוב פולשת לעמודינו‪ :‬נא להימנע מביטוים מוגזמים כגון 'פיגועי‬
‫תופת' או 'עלילת דם' ומתבניות שחוקות או מליציות כגון "בדתה ממוחה‬
‫הקודח"‪ .‬צ"ל‪ ,‬במקרה הצורך‪' ,‬פיגועים' בלי תופת‪' ,‬עלילה' בלי דם ו'בדתה' בלי‬
‫'מוח קודח'‪ .‬תודה‪) ,‬הארץ‪ ,‬יואל אסתרון‪ (10:35 8/03/00 ,‬שוב ושוב שוב ושוב‬
‫שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב‬
‫ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב ושוב שוב ושוב ושוב‬
‫ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב‪ :‬אין דלקים אלא סוגי‪/‬מוצרי דלק‪ .‬בדיוק כמו שאין רכבים‬
‫אלא כלי רכב ואין לחמים )עורךכלכ‪ ,‬אנדרה טבקוף‪ (20:28 20/12/99 ,‬בהמשך‬
‫לוויכוח הסוער‪ :‬צהרים‪.‬‬

‫מאחר ש‪ ...‬היות ש‪ ...‬וכיוב'; רק הואיל ו‪!!!!!!!!!!.....‬‬

‫רשת החינוך של ש"ס" ‪:‬מעיין החינוך התורני" ‪".‬אל המעיין‪ ":‬ארגון תרבות‪.‬‬
‫ייקח!!!!!! ‪ -‬שניים‬

‫מלה בלי יו"ד ‪ -‬להבדיל מברית מילה!!!!!!!!! תיקונים חדשים )‪:(9.7.98‬‬

‫‪ 1.‬פיטורים ולא פיטורין‪.‬‬

‫‪ 2.‬הקמה של שוק משני למשכנתאות והפעלתו ‪ -‬ולא כפי שנכתב‪" :‬הקמת‬

‫והפעלת שוק משני‪ - "...‬יום ג' ‪ 7.7‬עמ' א‪2‬‬

‫‪ 3.‬שוויון בלי יו"ד ‪ -‬כמו שאר המלים במשקל זה!!!!!‬

‫‪ 4.‬מהפכה ולא מהפיכה‬

‫‪ 5.‬להביא בחשבון ולא לקחת בחשבון‬

‫שאלתה‪ ,‬בצירה‪ .‬לא שאילתה‪ .‬עדיף בלא יוד‪ ,‬גם משום הדמיון הפונטי והחזותי‬
‫לשאלה‪ .‬מותר גם שאלתא )הארץ‪ ,‬איל לוין‪21:50 14/05/98) ,‬שוב ושוב ושוב‪:‬‬
‫לא מדגישים אותיות באנגלית במוד ‪ !!!!!!!11‬גם אם הן באמצע משפט‬
‫מודגש!!!! כמו כן ספרות לצד אותיות באנגלית ייכתבו במוד עברי רגיל ‪ -‬בלי‬
‫הקו התחתון המאפיין את האותיות באנגלית‪).‬עורךכלכ‪ ,‬וידל אליחי‪5/04/98 ,‬‬
‫‪ (14:25‬תזכורת‪ :‬סלולרי )בלי א')!!!)עורךכלכ‪ ,‬וידל אליחי‪22:16 19/02/98) ,‬‬

‫שמו של נשיא איראן ‪ -‬חאתמי‪ ,‬ולא חאטמי‬

‫מלים‪ ,‬ביטויים ומה שביניהם‪:‬‬

‫א‪.‬‬

‫אזור ולא איזור )בלי יו"ד!!!(‬

‫אינו מסכים ולא איננו‪)...‬לא נמצא(‬

‫עדיף לכתוב "אמר" )למשל‪ ,‬מנכ"ל טבע אמר אתמול( ולא "מסר"‪ .‬ל"מסר" יש‬
‫אופי של משהו רשמי‪ ,‬כמו דיווח‪ ,‬בעוד שמי שמוסר זה הכתב המדווח על מה‬
‫שא מר המנכ"ל‪.‬‬

‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=111111‬‬ ‫‪16/02/2008‬‬
‫סגנוןהארץ ‪ -‬חדשות ‪-‬הארץ‬ ‫‪Page 2 of 8‬‬

‫ב‪.‬‬
‫בהן ולא ביניהן )לפני המלה יבוא פסיק( ‪" -‬חמש חברות ישווקו את המוצר‪ ,‬בהן‬
‫אלביט ומוטורולה"‪.‬‬
‫בשנים ‪ ,'92'-95‬ולא בין השנים‬
‫בישיבה ולא במהלך הישיבה‪.‬‬
‫כאבי גב הם לא חובה יש פלא גב‬
‫ללא תרופות טיפול עצמי בדיקור לשחרור מהיר מכאבי גב‬
‫ושרירים‪ .‬תוצאות מוכחות ‪ 373‬ש"ח‬
‫‪www.pelegav.co.il‬‬
‫סדנת מסחר בשוק ההון חינם!‬
‫לימודי מסחר בבורסה מסוחרים פעילים!‬
‫‪www.psagot.org‬‬

‫ג‪.‬‬ ‫זה הזמן להשקיע במט"ח! מבצע ב‪Easy-Forex -‬‬

‫הפקידו ‪ 100$‬למסחר במט"ח וקבלו ‪ 25$‬מתנה‪ .‬מסחר‬
‫ד‪.‬‬ ‫בכל המטבעות המרכזיים‪ ,‬מינוף של ‪ ,1:200‬ללא עמלות‬
‫‪www.Easy-Forex.com/he‬‬

‫דעה ולא דיעה‬

‫ביטוח רכב באינטרנט‪-‬ביטוח ישיר‬
‫ביטוח רכב בקליק! ‪ 15%‬הנחה ברכישת ביטוח רכב‬
‫ה‪.‬‬ ‫באתר‪ .‬חסוך זמן וכסף עם ביטוח ישיר‪.‬‬
‫‪www.555.co.il‬‬
‫החזקה היא הפעולה של המחזיק; אחזקה היא נשוא ההחזקה‪ .‬לכן ‪ -‬חברת‬
‫אחזקות!‬ ‫ייעוץ משכנתא משפחות‬
‫השגת תנאי המשכנתא הנוחים ביותר‬
‫‪www.tutay.net/‬‬
‫היתוסף ולא התווסף ‪ -‬וכן ייתוסף תיתוסף‪.....‬‬

‫החברה הבת ולא חברת הבת‬

‫ח‪.‬‬

‫חלופי‪ ,‬לחלופין ולא ‪ -‬חליפי‪ ,‬לחליפין‪ ,‬ובוודאי שלא לחילופין‬

‫ט‪.‬‬

‫טונות ולא טון )שייך לתחום המוסיקה(‬

‫יייייייייייייייייייייייייייייייייייייי‬

‫יייייייייייייייייייייייייייייייייייייי‬

‫יייייייייייייייייייייייייייייייייייייי‬

‫יותר מ‪ ...‬ולא למעלה מ‪ ...‬גירעון‪ ,‬חיסכון‪ ,‬ביטחון עם יו"ד‪ .‬פתרון בלי!!!!!!!!‬

‫ייסוף ולא תיסוף‬

‫יצוין‪ ,‬מסוים‪ ,‬פרויקט‪ ....‬יו"ד אחת )כאשר הוי"ו היא אם קריאה‪ ,‬תיכתב אחריה‬
‫יו"ד אחת!!!!!(‬

‫המלה ייתכן תיכתב בשני יו"דים!!!!!‬

‫כ‪ .‬כמה שנים‪ ,‬שנים מספר ולא מספר שנים‬

‫ל‪ .‬להביא בחשבון ולא לקחת בחשבון‬

‫לפי ולא בהתאם ל‪....‬‬

‫מ‪ .‬מדי שנה ולא מידי שנה )לשנה אין ידיים(‬

‫מחד גיסא‪ ,‬מאידך גיסא ‪ -‬לא מחד ומאידך )חד = אחד‪ ,‬גיסא = צד; מצד אחד‪,‬‬
‫מצד שני(‬

‫מכיוון ש‪ ,‬עקב‪ .....‬ולא בגלל ש‪ .....‬אפשר בגלל‪ ,‬בצירוף ה"א‪ :‬בגלל הגשם‪.‬‬

‫מלה נכתבת בלי יו"ד להבדיל מברית מילה‬

‫מקור בכיר ולא גורם בכיר‪.‬‬

‫גופים‪ ,‬מקורות ולא גורמים‬

‫נ‪ .‬נקט צעד ולא מהלך‪ .‬כמו כן נקט צעד ולא בצעד‪.‬‬

‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=111111‬‬ ‫‪16/02/2008‬‬
‫סגנוןהארץ ‪ -‬חדשות ‪-‬הארץ‬ ‫‪Page 3 of 8‬‬

‫ע‪.‬‬

‫עם זאת ולא יחד עם זאת‬

‫פ‪ .‬פרופ' ולא פרופסור‬

‫צ‪ .‬צ'קים ולא שיקים‬

‫ק‪ .‬קמעוני ולא קמעונאי ‪ -‬כשם תואר‪ .‬בעל המכולת הוא קמעונאי‬

‫ר‪ .‬רשות ניירות ערך ולא רשות לניירות ערך‬

‫ת‪ .‬תביעה נגד ולא כנגד )שזה במובן= מול(‬

‫תוכנית עם ו"ו‬

‫לשים לב לכינויים בזכר ונקבה‪ .‬למשל‪ ,‬אם מדובר במניות ‪ -‬הן‪ ,‬אותן‪ ,‬שלהן‬
‫וכיוב'‬

‫שמות של מדינות‪ :‬טורקיה ולא תורכיה‬

‫איראן ולא אירן‬

‫יפאן ולא יפן‬

‫סעודיה ולא ערב הסעודית‬

‫עמאן ולא רבת עמון‬

‫פאריס ולא פריז‬

‫מקסיקו ולא מכסיקו‬

‫שמות של חברות שמות לועזיים מקוצרים ‪ -‬חברת אם‪.‬פי‪.‬סי תיכתב כך‬

‫שהאותיות צמודות לנקודות‪ .‬אחרי האות האחרונה אין נקודה ‪ -‬אלא אם כן זהו‬
‫סוף משפט!‬

‫מספרים‪ :‬מספרים‪ :‬עד ‪ - 10‬שקלים‪ ,‬דולרים )‪ 8‬דולרים(; מ‪ 10-‬ומעלה ‪ -‬דולר‪,‬‬

‫שקל )‪ 20‬שקל(‬

‫עוד מספרים ‪ -‬מספרים מעל ‪ - 1,000‬עם פסיק לפני ספרת האלפים; שנת ‪2000‬‬
‫‪ -‬בלי פסיק‪.‬‬

‫‪ 40‬אלף ולא ‪.40,000‬‬

‫כתיבת מספרים היא מימין לשמאל‪ ,‬כלומר‪ :‬קיצוץ נוסף של ‪ 2.5-2‬מיליארד ש'‬

‫בניין נפעל‪ :‬כתיב מלא‪ :‬צורת העתיד של בניין נפעל תיכתב בשני יו"דים‪ :‬ייסגר‪,‬‬
‫ייפתח‪ ,‬ייכנס‪.. .‬תיאלץ‪.‬‬

‫שם הפעולה של נפעל ייכתב עם יו"ד‪ :‬להימנע‪ ,‬להירשם‪ ,‬להיכנס‪ ,‬אבל ליהנות ‪-‬‬
‫היו"ד לפני הה"א!!!!!!!!‬

‫הסימן ? ייכתב כך ולא כך ? )המלה תהיה צמודה אליו‪ ,‬בלי רווח(‬

‫כללי פיסוק‪ :‬פיסוק במירכאות‪ :‬הפסיק והנקודה יבואו אחרי המירכאות ולא‬
‫לפניהן! סימן שאלה וסימן קריאה ‪ -‬לפני המירכאות!!!‬

‫כאשר הציטוט לא הסתיים ועוברים לפסקה חדשה ‪ -‬הפסקה הקודמת לא‬

‫תסתיים במירכאות‪ ,‬והפסקה החדשה תתחיל במירכאות‪ ,‬כך ברור שאלה הם‬
‫דברי המצוטט ולא דברי הכתב )חשוב!(‪.‬‬

‫‪ .1‬אין לכתוב ראשי תיבות לא מוכרים בכותרות )ובכלל( ‪ -‬כמו רנ"ר‪ ,‬תב"ע‪,‬‬
‫חשכ"ל ועוד‪.‬‬

‫‪ 2.‬לא להשאיר ‪ 2‬שורות וקרדיט בראש טור ב"אנשים ועסקים "‪ -‬לסיים את‬
‫האייטם בסוף הטור או לתת לפחות ‪ 7-6‬שורות וקרדיט‪.‬‬

‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=111111‬‬ ‫‪16/02/2008‬‬
‫סגנוןהארץ ‪ -‬חדשות ‪-‬הארץ‬ ‫‪Page 4 of 8‬‬

‫קובץ של בני ציפר‬

‫‪ -‬נא ללמוד בעל פה!‬

‫‪1.‬תפיסה ‪ -‬תפישה‪ .‬אין זה אלא ניואנס‪ ,‬אך כדאי ללכת לפיו‪ :‬יש לכתוב תפיסה‬
‫בס' כאשר מדובר בתפיסה פיסית של משהו‪ .‬כדי לתאר תפישה של משהו‬
‫מופשט‪ ,‬כגון "התפישה הביטחונית של ישראל"‪ ,‬או‪" :‬הילד הוא קשה תפישה"‪,‬‬
‫יש לכתוב אותה בש'‪.‬‬

‫‪2.‬שכירה ‪ -‬השכרה‪ .‬קוראים הפנו את שימת לבנו שיש עדיין מי שאינם יודעים‬
‫להבחין בין לשכור ולהשכיר‪ ,‬בין שכירה להשכרה‪ .‬בעל הדירה או חברת‬
‫המכוניות משכירים דירה או מכונ ית‪ .‬הלקוח המשתמש בהם הוא השוכר‪ ,‬והוא‬
‫שוכר )ולא משכיר( את הדירה‪.‬‬

‫‪3.‬עם ‪ -‬ב‪ .-‬בכיתוב לתמונה )‪ (27.8‬כתוב‪" :‬את הפרטים ממלאים עם מעבד‬

‫תמלילים"‪ .‬ולא היא‪ .‬צריך לכתוב‪" :‬במעבד תמלילים"‪ .‬עם פירושו בלוויית‪,‬‬
‫ביחד‪ .‬כמו כן אין לומר "לכתוב עם עיפרון" אלא "לכתוב בעי פרון"‪ ,‬ואין לכתוב‬
‫"לחם עם חמאה"‪ ,‬אלא "לחם בחמאה"‪ ,‬ואין לומר "אשה עם שמלה לבנה" אלא‬
‫"בשמלה לבנה"‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬

‫‪4.‬נוכח ‪ -‬נכח‪ .‬רבים מערבבים בין שני הפעלים כאשר הם מופיעים בזמן עבר‪,‬‬
‫אם כי משמעותם שונה לגמרי זה מזה‪ .‬נוכח )משורש יכח( כוונתו להכיר‬
‫באמיתותו של דבר‪ ,‬לבוא לידי הכרה )"נוכחתי בצדקת דבריו"(‪ .‬נכח )משורש‬
‫נכח( פירושו השתתף‪ ,‬היה במקום מסוים‪").‬האורחים נכחו במסיבה"(‪ .‬בזמן‬
‫הווה‪ ,‬שני הפעלים נכתבים באופן זהה )נוכח‪ ,‬נוכחים‪ ,‬נוכחות( אבל אין לשכוח‬
‫שאלה שני פעלים בעלי משמעים שונים‪.‬‬

‫‪ V .5‬כותבים בו'‪" .‬נמסר כי עיראק העבירה שלוש דיביזיות משורינות" )"הארץ"‬

‫‪ .(1.9‬לא! יש לכתוב דיוויזיות‪ .‬העיצור ‪ V‬ייכתב באופן עקרוני בשני ו'‪ ,‬חוץ מאשר‬
‫במקרים שהו"ו בראש מלה או בסוף מלה )ורד‪ ,‬ואשינגטון‪ ,‬עכשיו‪ ,‬סתיו(‪ ,‬או‬
‫כאשר התנועה שלפני ה‪ -V‬או אחריה מחייבת ו' נוספת )פרובינציות‪ ,‬למשל(‪.‬‬
‫במקרה זה יש לכתוב בלית ברירה את המלה בבי"ת‪.‬‬

‫‪ .6‬ה' ולא "השם"‪ .‬לאחרונה התהלכה במסדרונות "הארץ" שמועה‪ ,‬ולפיה אין‬
‫לכתוב "בעזרת השם" או "ירחם השם" אלא "בעזרת ה'" וכו'‪ .‬ולא היא‪ :‬אפשר‬
‫ואפשר לכתוב "בעזרת השם" וכו'‪.‬‬

‫‪7.‬ושוב לעניין ה"נושא"‪ .‬האינפלציה במלה "נושא" בידיעות ובכתבות מתגברת‬

‫למרות המלחמות שניטשו על כך בעבר‪ .‬כל אפשר לקרוא )"הארץ"‪ (1.9 ,‬בידיעה‬
‫אחת על "דיונים בנושאי המשא ומתן"‪" ,‬בנושאים אלה‪ ,"...‬ואין זה הכל‪ .‬למלה‬
‫"נושא" יש בעברית משמעות מצומצמת למדי‪ ,‬תחבירית בעיקר‪ .‬בכל יתר‬
‫המקרים יכולות לשמש מלים כגון‪ :‬בעיה‪ ,‬שאלה‪ ,‬עניין‪ ,‬תחום וכו'‪.‬‬

‫‪8.‬אודות‪ ,‬על אודות‪ .‬אין צורך להסתבך בצורה הארכאית הזאת‪ ,‬ולכתוב פשוט‬
‫על‪ .‬במקום "תיאוריה חדשה על אודות תהליך הלמידה"‪ ,‬כתבו פשוט‪" :‬על‬
‫תהליך הלמידה"‪.‬‬

‫‪ .9‬תנועת ‪ .O‬תיכתב תמיד בו'‪ :‬תוכנית‪ ,‬חוכמה‪ ,‬עוצמה‪ ,‬מאוד‪ ,‬אלוהים‪ ,‬כוהן‬
‫וכו'‪.‬‬

‫עוד ציפר‪:‬‬

‫‪1.‬נטלו על עצמם ‪ -‬כתוב‪" :‬תהליך ההפשטה ששני הפלגים המתחרים נטלו על‬
‫עצמם"‪ .‬הביטוי השגוי הזה השתרש מאוד וכדאי לעקרו‪ .‬אין לכתוב "לקחו על‬
‫עצמם אחריות"‪ ,‬או "לקחו אחריות" או "נטלו אחריות"‪ .‬כל אלה אינם עברית‪ .‬יש‬
‫להשתמש בצירוף "קיבלו עליהם אחריות"‪" ,‬קיבלו עליהם לעשות דבר מה"‪.‬‬

‫‪2.‬זה עתה הגיע ‪ -‬כתוב‪" :‬כמו משהו שזה עתה הגיע מהתצוגה במילנו"‪ .‬הצירוף‬
‫הנכון הוא עתה זה ולא "זה עתה"‪ .‬כדי שלא להעמיס את הצירוף הבעייתי הזה‬
‫על הקורא‪ ,‬כתוב "עתה"‪ ,‬או "עכשיו"‪.‬‬

‫‪3.‬זקן שהופך יאפי ‪ -‬כתוב בכותרת‪" :‬קשייו של זקן שהופך יאפי"‪ .‬התמונה‬
‫המזדקרת לעין היא של זקן התופס יאפי והופך אותו על פניו למטרות מגונות‪.‬‬
‫כדי למנוע דו משמעויות יש לכתוב‪" :‬זקן שנהפך ליאפי"‪ .‬זו הצורה הנכונה‪.‬‬
‫אפשרות נוספת היא "זקן שנעשה יאפי" )אחרי "נעשה" לא תבוא ל' השימוש(‪,‬‬
‫או "זקן שנהיה יאפי"‪.‬‬

‫‪4.‬השקם גאלרי ‪ -‬כתוב‪" :‬כמעט שנה עברה מאז נפתח השקם גאלרי"‪ ,‬ושוב‬

‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=111111‬‬ ‫‪16/02/2008‬‬
‫סגנוןהארץ ‪ -‬חדשות ‪-‬הארץ‬ ‫‪Page 5 of 8‬‬

‫באותה כתבה‪" :‬סניף השקם גאלרי בתל אביב"‪ .‬לא ברור מדוע נוספה ה'‬
‫הידיעה לשם חנות הכל‪-‬בו‪ .‬אמנם נהוג לומר "הלכתי אל השקם לקנות ואפלים"‪,‬‬
‫אבל בתוך הצירוף "שקם גלרי" יש להתייחס למלה "שקם" כאל כל שם חברה‪,‬‬
‫ואין ליידע אותה‪.‬‬

‫‪5.‬יאפי‪ ,‬צבעים יאפיים ‪ -‬זו אחת הדוגמאות לשימוש לא רצוי בעגה שאינה מובנת‬
‫לכל אדם‪ .‬מה פירוש "צבעים יאפיים"?‬

‫‪6.‬ניו יורק )‪ (...‬זוכה לחנות "נייק" משלה‪ .‬כבר העיר על כך דני טברסקי ז"ל‪,‬‬
‫ששם החברה הוא "נייקי"‪ ,‬ההיגוי האנגלי של שם אלת הניצחון היוונית‪ ,‬ולא‬
‫"נייק"‪ .‬אף על פי שבארץ השתרש ההיגוי "נייק"‪ ,‬אין טעם להיגרר אחר לשון‬
‫השוק‪ ,‬אלא להעדיף את הצורה הנכונה‪ .‬כך ייכתב שם חנות הכל בו נייקיטאון"‬
‫ולא "נייקטאון"‪.‬‬

‫‪7.‬כיוון ש‪ ,...‬מכיוון ש‪ - ...‬כתוב‪" :‬כיוון שהם משוחררים מחרדת קודש‪ ,‬לאנשי‬

‫הראפ" וכו'‪ .‬לא נכון‪ .‬צריך להיכתב "מכיוון שהם משוחררים"‪ .‬יש להבדיל בין‬
‫הצירוף הנדיר והמליצי "כיוון ש" ‪ ,‬המשמש כעין ‪cefrep tsap‬תירבעב ‪t‬‬
‫המשנאית‪ ,‬ל"מכיוון ש" המתאר סיבה‪ ,‬ובו יש להשתמש ברוב המקרים!‬

‫‪8.‬מחיר זול ‪ -‬כתוב‪" :‬מה עוד שמחירו זול בהרבה"‪ .‬המחיר לעולם אינו זול‪ .‬הפריט‬
‫הוא זול או יקר‪ ,‬ואילו המחיר יכול להיות גבוה או נמוך‪ .‬הצירוף "מחיר זול" שייך‬
‫ללשון השוק ויש להימנע ממנו בכל מחיר‪.‬‬

‫‪ .9‬קונספט ‪ -‬לא! יש לכתוב קונצפט‪ .‬מכיוון שמקור המלה ב‪ -tpecnoc‬הלטינית‪,‬‬

‫והיא כתובה ‪-c‬ב‪ ,‬יש להקפיד לכתוב "קונצפט"‪" ,‬קונצפציה"‪ ,‬כפי שנהוג‬
‫לתעתק את ה‪ c-‬הלטינית מאז ומעולם )אין לב לבל עם "קונסנזוס" או‬
‫"קונסנסוס" הכתוב ב‪ s-‬במקורו הלטיני‪ ,‬ולכן יתועתק רק בס' או ז'(‪.‬‬

‫‪ .10‬עומד על‪ - ...‬כתוב‪" :‬תקציב הערוץ עומד על ‪ 4‬מיליון דולר"‪ .‬התקציב אינו‬
‫עומד ואינו יושב או שוכב‪ .‬יש לכתוב‪" :‬תקציב הערוץ הוא ‪ 4‬מיליון דולר"‪.‬‬

‫‪ .11‬איכותי‪ ,‬איכותיות‪ ,‬איכויות ‪ -‬ספרתי חצי תריסר מופעים של המלה "איכותי"‬

‫ונגזרותיה בכתבה אחת! הפירוש העברי היחיד של "איכותי" הוא "האיכות‬
‫שלי"‪ .‬המלה "איכותי" כשם תואר היא דבר צורם ושגוי החודר אלינו מעולם‬
‫הפרסומת ויש להוציאו מהשימוש‪.‬‬

‫‪12.‬יחולו שינויים ‪ -‬כתוב‪" :‬בערוצי הכבלים )‪ (...‬יחולו שינויים גדולים"‪ .‬ניכרת‬

‫נטייה גוברת והולכת להשתמש בשורש "חול" בלי הבחנה ובלי שים לב למשמעו‬
‫המיוחד מאוד של השורש הזה‪ ,‬הנוע ד לציין בדרך כלל דבר הבא בהפתעה או‬
‫פוגע במקרה ובאופן חד פעמי‪ .‬בדוגמה שלעיל היה כדאי לכתוב בפשטות "יהיו‬
‫שינויים גדולים" או "יקרו שינויים גדולים"‪.‬‬

‫‪13.‬סרט מהמם ‪ -‬התואר "מהמם" במובן "מפתיע" שייך ללשון הדיבור ואין לו‬
‫מקום ב"הארץ"‪.‬‬

‫‪14.‬סרט מעולה ‪" -‬מי שפיספס את סרט ההנפשה המעולה )‪ (...‬בניצוחה‬

‫המעולה של שפרירה זכאי" וכו'‪ .‬התואר "מעולה" במובן "משובח" לקוח גם הוא‬
‫מלשון הפרסומת וכדאי לעשות בו שימוש מתון‪.‬‬

‫‪15.‬טרם ‪ -‬כתוב‪" :‬רון שלטון טרם הגשים את ההבטחה"‪ .‬השימוש במלה "טרם"‬
‫במובן "עוד לא" בעייתי מאוד מבחינה דקדוקית‪ ,‬מפני שצריך לבוא אחריו פועל‬
‫בזמן עתיד‪ .‬כדי לא להסתבך כתוב פשוט "עוד לא"‪.‬‬

‫עוד ציפר‬

‫‪ .1‬בשיבושים הנובעים מחוסר ידיעה‪ .‬למשל‪ :‬יש לכתוב נוה אטי"ב ולא "נוה‬
‫אטיב" כפי שנכתב בעיתון כמה פעמים בזמן האחרון )אלה ראשי התיבות של‬
‫חללי צה"ל ועל שמם נקרא היישוב(; כן יש לכתוב בשמת טבעון ולא "בסמת‬
‫טבעון" )"הארץ" ‪ 14‬ביולי‪ ,‬עמוד א'‪ .‬כזכור מן התנ"ך‪ ,‬בשמת היה שמה של‬
‫אשת עשו(‪.‬‬

‫‪".2‬לא אשן בלילה מרוב דאגה" )"הארץ"‪ ,‬כלכלה‪ .(14.7 ,‬צריך להיות "לא‬
‫אישן"‪ .‬היו"ד במקרה זה היא שורשית ואינה נופלת בנטייה‪.‬‬

‫‪.3‬הנושא‪ ,‬הנושא ‪ -‬למרות הערות חוזרות ונשנות בעניין החזרה האובססיווית על‬
‫המלה "נושא" בידיעות המופיעות בעמודי החדשות והכלכלה‪ ,‬נתקפים שוב ושוב‬
‫כתבים ועורכים באהבה למלה זו ומשתמשים בה עשרות פעמים באותה כתבה‪,‬‬
‫וכמעט תמיד שלא לצורך‪ .‬ראשית‪ ,‬אפשר לגוון ולכתוב במקום "נושא" )במובן‬

‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=111111‬‬ ‫‪16/02/2008‬‬
‫סגנוןהארץ ‪ -‬חדשות ‪-‬הארץ‬ ‫‪Page 6 of 8‬‬

‫של ‪ (eussi‬מלים כמו "עניין"‪" ,‬תחום"‪" ,‬בעיה" ‪",‬שאלה"‪ .‬שנית‪ ,‬בהרבה מקרים‬
‫מובאת המלה "נושא" כמלת קישור סתם‪ ,‬כגון במשפט‪" :‬מחר יתקיים דיון‬
‫בנושא של פסקי ההלכה"‪ .‬במקרה כזה אפשר היה לכתוב‪" :‬מחר יתקיים דיון על‬
‫פסקי ההלכה"‪.‬‬

‫‪ .4‬ניבים יש להביא כנתינתם בלא וריאציות ‪ -‬אל תשתמש בניב עברי אם אינך‬
‫בטוח שאתה מכיר אותו על בוריו‪ .‬למשל‪ ,‬כתוב ב"הארץ"‪" :‬זמן רב השביעה‬
‫דנאל גרופ מרור את משקיעיה"‪ .‬הביטוי המדויק הוא "להשביע במרורים" )על פי‬
‫איכה‪ ,‬ג(‪ ,‬ולכן יש לכתוב‪" :‬זמן רב השביעה דנאל גרופ במרורים את משקיעיה"‪.‬‬

‫‪ .5‬בין לבין‪ ,‬בין‪...‬ל‪ - ...‬פעמים רבות מופיע בעיתון השיבוש "בין )‪(...‬ו )‪:(...‬‬
‫למשל‪" ,‬בין יעקב ורחל‪ ,‬בין יצחק ושמעון וכו'‪ .‬הצורה הנכונה היא‪ :‬בין‪ ...‬לבין;‬
‫או‪ :‬בין‪ ...‬ל‪...‬‬

‫‪ .6‬הגם ש‪ ,...‬מה גם ‪-‬הגם ש‪ ...‬פירושו "אף על פי ש‪) ."...‬למשל‪ :‬הגם שאנו‬

‫אחת המדינות שבהן נטל המס הוא מהגבוהים בעולם‪ ,‬אני מציע להעלות את‬
‫המסים"(‪ .‬לעומת זאת‪" ,‬מה גם " פירושו "בייחוד ש‪) "...‬למשל‪" :‬המניות נרכשו‬
‫בתום לב‪ ,‬מה גם שלא היה אפשר לצפות כי מדובר ברמייה"(‪.‬‬

‫‪" .7‬הרבה עיניים מופנות לבורסה הגדולה בעולם כדי לשאוב רמז כלשהוא על‬
‫העתיד להתרחש" )"הארץ"‪ .(11.7 ,‬טעות‪ .‬אפשר לכתוב "כל‪-‬שהוא" ואפשר‬
‫לכתוב "כלשהו"‪ ,‬וכן‪ :‬אפשר לכתוב "מישהו" ואפשר לכתוב "מי‪-‬שהוא"‪ .‬אבל‬
‫יצורי הכלאיים "מישהוא" ו"כלשהוא" לא יכירם מקומם בעיתון‪.‬‬

‫‪ .8‬אם‪ ,‬האם ‪" -‬הממשלה היפאנית טרם החליטה האם לכלול את שתי המדינות‬
‫במשא והמתן"‪ .‬זו דוגמה לטעות נפוצה בעיתון‪" .‬האם" תופיע רק כמלת שאלה‬
‫במשפט ישיר כגון‪" :‬האם יש לכלול את שתי המדינות במשא והמתן?" שאלה‬
‫הממשלה היפאנית‪ .‬במשפט שלעיל צריך לכתוב "אם"‪ ,‬כלומר‪" :‬הממשלה‬
‫היפאנית טרם החליטה אם לכלול" וכו'‪.‬‬

‫‪ .9‬לפני‪ ,‬בפני ‪ -‬מה ההבדל? ‪ -‬בזמן האחרון רווח המנהג לכתוב "בפני" בכל‬
‫מקום שצריך לכתוב "לפני"‪ ,‬וכבר הערנו על כך בעבר כמה וכמה פעמים‪ .‬ובכן‪,‬‬
‫המלה "בפני" משמעה אך ורק "בנוכחות" או "נגד" ואין להשתמש בה בלי הרף‬
‫במקום "לפני"‪ ,‬שהיא מלה כשרה בהחלט‪.‬‬

‫עוד ציפרעוד ציפרעוד ציפרעוד ציפר‪ .‬ביטאון‪ ,‬זיכיון‪- ,‬כישרון‪ ,‬פיתיון‪ ,‬רישיון ‪ -‬כל‬
‫המלי ם הללו יש לכתוב ביו"ד; וברבים‪ :‬ביטאונים‪ ,‬זיכיונות‪ ,‬כישרונות‪ ,‬פיתיונות‪,‬‬
‫רישיונות‪ .‬כמובן‪ ,‬הכלל תקף בכל המלים האחרות במשקל זה ‪ -‬ביטחון‪ ,‬זיכרון‪,‬‬
‫עיזבון וכו'‪ .‬מלים שאינן מקבלות יו"ד אחרי ה אות הראשונה‪ ,‬לא ביחיד ולא‬
‫ברבים הן דמיון‪ ,‬יתרון‪- ,‬פתרון‪ ,‬שוויון‪ ,‬פדיון‪ . .‬מיד‪ ,‬מיידי‪ ,‬מיידיות ‪" .‬מיד"‬
‫כותבים ביו"ד אחת‪ ,‬אבל בהטיות יש להכפיל את היו"ד‪ :‬מיידי‪ ,‬מיידיים‪ ,‬וכו'‪.‬‬

‫‪-‬תיכנן‪,‬עירער‪ ,‬איפשר וכל יתר הפעלים המרובעים ייכתבו ביו"ד בפיעל! ‪-‬‬
‫מטלטלים את המיטלטלים ‪ -‬בידיעה מאת דליה שחורי )‪ (28.4‬כתוב‪" :‬פקוד ת‬
‫הנזיקין מגדירה בעלי חיים כמטלטלין ומטלטלין אינם אישיות משפטית"‪ .‬לא‬
‫נכון‪ .‬צריך לכתוב מיטלטלין‪" .‬מטלטלים" הוא צורת הבינוני של בניין פיעל ומורה‬
‫על פעולה פעילה )הפועלים מטלטלים את הרהיטים( ואילו הנכסים המתניידים‬
‫הם מיטלטלים או מיטלטלין‪.‬‬

‫‪-‬חצי הפלוגה יצאה להתקפה‪ ,‬חלק מן האנשים תומכים ברבין‪ ,‬רבע שעה עברה ‪-‬‬
‫מסתבר שאין יודעים ב"הארץ" כיצד לנהוג במשפטים שהנושא בהם הוא‬
‫"סמיכות"‪ .‬הכלל הוא כלהלן‪ :‬במשפט שהנושא בו הוא סמיכות‪ ,‬מתאים הנשוא‬
‫לנסמך )כגון‪ :‬בנות העיר נאות וחרוצות(‪ .‬אבל אם הנסמך הוא מספר חלקי‪,‬‬
‫יתאים הנשוא לסומך‪ ,‬כי הסומך הוא העיקר‪ ,‬והנסמך מתאר את הכמות בלבד‪.‬‬
‫לכן יש לכתוב‪" :‬חצי הנערים תומכים בראש הממשלה" )ולא‪ :‬חצי הנערים‬
‫תומך(‪ ,‬שליש הכיתה יצאה לחצר )ולא יצא(‪ ,‬או‪" :‬חמישית טון ענבים התקלקלו"‪.‬‬

‫‪"-‬בנק ישראל צפוי להודיע מחר"‪ .‬יש אנשים הסבורים שנשמע מתוחכם לומר‬
‫"צפוי ל" במובן של "עשוי ל"‪ ,‬או "עומד ל"‪ .‬ולא היא‪ .‬יש לכתוב‪" :‬בנק ישראל‬
‫עשוי להודיע"‪ ,‬או "בנק ישראל יודיע"‪ ,‬או‪" :‬בנק ישראל עומד להודיע"‪ .‬המלה‬
‫"צפוי" במובן "מיועד" איננה יכולה לבוא בשום אופן עם פועל אחריה‪ ,‬וגם כך‬
‫היא שמורה בדרך כלל לעניינים שליליים )למשל‪ :‬העובר על החוק צפוי לעונש(‪.‬‬

‫‪ -‬עוד על קלישאות וביטויים משובשים‪ .‬ביומן הכלכלי מיום ‪ 28.8‬נכתב‪" :‬סכומי‬

‫העתק שזרמו למימון"‪ ,‬ואחר כך "סכומי העתק שזרמו לבורסה"‪ .‬זו דוגמה‬
‫מובהקת לשימוש מסורס בביטוי מקראי יפה‪ .‬במקרא מופיע הצירוף "הון‬
‫עתק" )משלי ח' ‪ .(18‬עתק הוא שם תואר שפירושו עצום‪ .‬לכתוב "סכומי העתק"‬
‫פירושו לכתוב "סכומי העצום" ‪ -‬צירוף חסר כל היגיון‪ .‬כדי להימנע מזה‪ ,‬כדאי‬

‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=111111‬‬ ‫‪16/02/2008‬‬
‫סגנוןהארץ ‪ -‬חדשות ‪-‬הארץ‬ ‫‪Page 7 of 8‬‬

‫היה לכתוב במקרה זה "סכומים גדולים" או "סכומים עצומים"‪ .‬אם מתעקשים‬

‫להשתמש במלה "עתק" דווקא‪ ,‬יש לעשות זאת במסגרת הביטוי המקראי‬
‫המקורי "הון עתק"‪.‬‬

‫‪-‬הרתעה‪ ,‬התראה‪ ,‬התרעה‪ ,‬אתראה‪ ,‬וכו' ‪ -‬כדי להבחין בין צורות קרובות אלה‬
‫כדאי להגדיר אותן בבירור אחת ולתמיד ולמנוע מכתבי התרעה של קוראים‪:‬‬
‫הרתעה ‪ -‬פירושו נסיגה‪ ,‬תנועה לאחור )שורש רתע(‪ ,‬ואין לזה שום קשר עם‬
‫התרעה והתראה‪.‬‬

‫התרעה ‪ -‬פירושו השמעת מחאה‪ ,‬טענה‪ ,‬על דבר שנעשה )שורש תרע(‪ .‬למשל‪:‬‬
‫"הודעה זו עניינה התרעה על רמת הלשון ב"הארץ"‪.‬‬

‫התראה )או אתראה( ‪ -‬פירושו הזהרה‪ ,‬הודעה לא לעשות משהו )שורש תרה(‪.‬‬
‫למשל‪" :‬נשלחת בזה התראה אחרונה לא לבלבל עוד בין המלים 'התראה'‬
‫ו'התרעה'"‬

‫‪-‬אם‪ ,‬האם ‪" -‬הממשלה היפאנית טרם החליטה האם לכלול את שתי המדינות‬
‫במשא והמתן"‪ .‬זו דוגמה לטעות נפוצה בעיתון‪" .‬האם" תופיע רק כמלת שאלה‬
‫במשפט ישיר כגון‪" :‬האם יש לכלול את שתי המדינות במשא והמתן?" שאלה‬
‫הממשלה היפאנית‪ .‬במשפט שלעיל צריך לכתוב "אם"‪ ,‬כלומר‪" :‬הממשלה‬
‫היפאנית טרם החליטה אם לכלול" וכו'‪.‬‬

‫‪-‬לפני‪ ,‬בפני ‪ -‬מה ההבדל? ‪ -‬בזמן האחרון רווח המנהג לכתוב "בפני" בכל מקום‬
‫שצריך לכתוב "לפני"‪ ,‬וכבר הערנו על כך בעבר כמה וכמה פעמים‪ .‬ובכן‪ ,‬המלה‬
‫"בפני" משמעה אך ורק "בנוכחות" או "נגד" ואין לה שתמש בה בלי הרף‬
‫במקום "לפני"‪ ,‬שהיא מלה כשרה בהחלט‪.‬‬

‫אנגלית‬

‫יש בעיות קשות עם האנגלית המשולבת בטקסט בעברית וקרו פאשלות אדירות‬
‫בגלל זה‪.‬‬

‫א‪ .‬כשאנגלית כתובה בטקסט במוד של עברית )עם קאפס לוק(‪ ,‬כמו למשל‪:‬‬
‫‪ ,ABCD abcd‬כותבים מחדש את המלה במוד אנגלית‪ ,‬שאליו עוברים על ידי‬
‫לחיצה על "אנגלית" בחלק הימני של המקלדת‪ .‬זה ייראה כך‪.DCBA dcba :‬‬
‫)אחר כך חוזרים למוד עברית על ידי לחיצה על המקש "עברית"(‪ .‬דרך אגב‪,‬‬
‫קאפיטל לטרס במוד אנגלית כותבים עם שיפט‪.‬‬

‫ב‪ .‬אחרי שמעבירים את המלה האנגלית למוד הנכון ‪ -‬מוחקים )!!!! )את המלה‬
‫במוד הלא נכון ובשום פנים ואופן לא צובעים אותה במוד לא מצטלם )‪ - (F10‬כי‬
‫זה כן מצטלם‪.‬‬

‫ג‪ .‬כשאנגלית משולבת בטקסט עברי שמופיע במוד ‪ ,F11‬דהיינו אות מודגשת‬
‫)מושמנת(‪ ,‬כמו בשאלה בתוך כתבה‪ ,‬לא )!!!!!!( צובעים את האנגלית במוד‬
‫‪ F11‬בשום אופן‪ ,‬אלא משאירים את האנגלית במוד הרגיל שלה‪ .‬זה ייראה כך‪:‬‬

‫האם חשבת להגר ל‪A.S.U?-‬‬

‫ובשום אופן לא ייראה כך‪:‬‬

‫האם חשבת להגר ל‪)-‬כי במקרה כזה האנגלית לא מצטלמת בכלל‪.‬‬

‫ד‪ .‬בכל מקרה שיש אנגלית בטקסט‪ ,‬חובה לבדוק שהכל בסדר במסך הגראפי‪,‬‬
‫שרק עליו בולטות השגיאות )בעניין אחר‪ :‬למשל‪ ,‬קורה לעתים קרובות שהמלה‬
‫השנייה בסדר המלים האנגליות קופצת לשורה העליונה‪ .‬למשל‪:‬‬

‫הוא אמר שהוא קונה רק ‪srac‬‬

‫‪ ,nacirema‬ולא אירופיות‬

‫כללי השימוש בקאפיטל לטרס ובאותיות קטנות באנגלית‪:‬‬

‫בשמות של חברות‪ ,‬ספרים‪ ,‬סרטים‪ ,‬וכיו"ב‪ ,‬יש לכתוב את האות הראשונה בכל‬
‫מלה באותיות גדולות והיתר באותיות קטנות‪:‬‬

‫למשל‪Larry King Show ,British Telecom:‬‬

‫"‪,"The Client‬אבל מלות יחס וקישור יש לכתוב באותיות קטנות )חוץ מאשר‬

‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=111111‬‬ ‫‪16/02/2008‬‬
‫סגנוןהארץ ‪ -‬חדשות ‪-‬הארץ‬ ‫‪Page 8 of 8‬‬

‫כשהמלה הראשונה היא מלת יחס כמו במקרה שלהלן(‪The Return of the":‬‬
‫‪"Empire‬‬

‫‪ .2‬בשמות המופיעים בראשי תיבות יש לכתוב את כל האותיות באותיות גדולות‪:‬‬

‫‪.IBM‬‬

‫בניית אתר בקלות וללא ידע מוקדם‪ .‬מתאים לכל עסק‬

‫בוא וקבל הצעות אטרקטיביות ממנהלי התיקים המובילים‬

‫והרי החדשות לעסקים‪ :‬האם העסק שלך יכול להרבה יותר?‬

‫בדוק חינם אם מגיע לך החזר כספי ממס הכנסה‬

‫מערכת לחישוב זכאות החזרי מס תוצאות מיידיות וחינם‬

‫פרסם אתנו‬

‫ספורט ‪ | Online‬גלריה ‪ | Online‬ספרים ‪ | Online‬חדשות ‪Online‬‬

‫תקנון האתר | תמיכה ושירות | ארכיון הארץ | המהדורה המודפסת ‪ -‬עמוד ראשון | דף הבית‬
‫מדריך עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | מדריך עכבר העיר ‪ -‬סרטים‪ ,‬לילה‪ ,‬מסעדות‪ ,‬הצגות ילדים‬
‫עכבר העיר‪ ,‬הסדרות החמות‪ :‬הישרדות‪ ,‬ארץ נהדרת‪ ,‬גריז‪ ,‬נולד לרקוד‪ ,‬אמריקן איידול‬
‫לוח העיר | דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | מגזין אוטו | מבחני רכב | קח תן‬
‫כל הזכויות שמורות ‪" ,‬הארץ" © ‪All rights reserved Haaretz‬‬

‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=111111‬‬ ‫‪16/02/2008‬‬